The Second Half of Life in Israel

‫על המחצית השניה‬ ‫של החיים בישראל‬ ‫עריכה ועיבוד נתונים‪:‬‬

‫אלה שורץ‬ ‫דניאלה פסקל‬ ‫הווארד ליטווין‬

‫על המחצית השניה‬ ‫של החיים בישראל‬ ‫עריכה ועיבוד נתונים‪:‬‬

‫אלה שורץ‪ ,‬דניאלה פסקל‪ ,‬הווארד ליטווין‬

‫כתיבה ועיבוד נתונים‪ :‬אלה שורץ‬ ‫עריכה מדעית‪ ,‬עריכה לשונית והגהה‪ :‬דניאלה פסקל‪ ,‬הווארד ליטווין‬ ‫עיצוב‪ ,‬עימוד ועריכה גרפית‪ :‬מירב יצחקי‬ ‫הפקה והדפסה‪ :‬היחידה לשירותי משרד‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬הר הצופים‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות למרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל‪ ,‬בית הספר‬ ‫לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫בירושלים‪ ,‬הר הצופים‪ .‬מיקוד ‪9190501‬‬ ‫דואר אלקטרוני ‪igdc@savion.huji.ac.il‬‬ ‫אתר האינטרנט‪http//:igdc.huji.ac.il :‬‬

‫נדפס בישראל ‪2014‬‬ ‫שימוש בנתונים אשר מוצגים בחוברת מותר לפי התנאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬כל שימוש בנתונים שמוצגים בחוברת ייעשה אך ורק בליווי קרדיט בכתב‬ ‫לבעלי הזכויות‪.‬‬ ‫‪ .2‬אין לעשות שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחוברת או בחלקה ללא אישור מראש ‬ ‫ובכתב של המו"ל‪.‬‬ ‫לצורך עיצובה של חוברת זו נעשה שימוש בחומרים גרפיים המותרים לשימוש מסחרי‪,‬‬ ‫שהורדו מהאתרים הבאים‪:‬‬ ‫‪www.freepeek.com‬‬ ‫‪www.freevector.com‬‬

:‫ ישראל בתמיכת‬- SHARE ‫פרויקט‬

GIF

German-Israeli Foundation for Scientific Research and Development

‫דבר מנכ"ל המשרד‬ ‫לאזרחים ותיקים‬

‫‪6‬‬

‫מהפכת ההזדקנות היא אחת המהפכות החברתיות החשובות ביותר בעידן‬ ‫הנוכחי‪ .‬אחוז הקשישים בעולם צפוי לצמוח כך שבשנת ‪ 2030‬בני ה‪ 65-‬ומעלה‬ ‫יהוו ‪ 12%‬מאוכלוסיית העולם‪ .‬באירופה וצפון אמריקה הם צפויים להוות למעלה‬ ‫מ‪ 20%-‬מהאוכלוסייה‪ .‬מהפכה זו נובעת מן ההתפתחויות הטכנולוגיות‪ ,‬המדעיות‬ ‫והרפואיות שגרמו לגידול משמעותי בתוחלת חייו של האדם‪ .‬מדובר במהפכה ביחס‬ ‫לאורך חייו של הפרט‪ ,‬כמו גם בהתייחס לפעילות החברתית בה הוא מעורב‪ ,‬למבנה‬ ‫הקהילתי‪ ,‬לשירותים החברתיים אותם הוא זכאי לקבל מהחברה‪ ,‬וכמובן לקשר‬ ‫שבין הפרט עם בני משפחתו‪.‬‬ ‫מגמת ההזדקנות הכלל עולמית של האוכלוסייה לא פסחה על ישראל‪ ,‬והיא נמצאת‬ ‫כיום בתוך גל של הזדקנות מהירה‪ .‬אוכלוסיית האזרחים הותיקים בישראל מונה‬ ‫כיום כ‪ 830,000-‬איש המהווים כ‪ 10%-‬מכלל האוכלוסייה‪ .‬בשנת ‪ 2035‬צפויה‬ ‫אוכלוסייה זו למנות ‪ 1.7‬מיליון נפש‪ ,‬ותהווה כ‪ 15% -‬מכלל האוכלוסייה בישראל‪.‬‬ ‫מדובר בקבוצת האוכלוסייה הגדלה בקצב מהיר יותר מכל קבוצת אוכלוסייה אחרת‪.‬‬ ‫המעבר לתקופת הזקנה מלווה בשינויים כלכליים‪ ,‬בריאותיים‪ ,‬משפחתיים ואישיים‬ ‫כאשר הפרישה מעבודה היא אבן דרך משמעותית במעבר זה‪.‬‬ ‫בכדי לתת מענה לאתגרי ההזדקנות בעידן המודרני‪ ,‬לקח על עצמו המשרד לאזרחים‬ ‫ותיקים להוביל תהליך היערכות אסטרטגי כלל מערכתי להזדקנות האוכלוסייה‪ ,‬הן‬ ‫ברמה הממשלתית והן ברמה המקומית‪ .‬כחלק מתהליך זה פועל המשרד לאזרחים‬ ‫ותיקים להביא לשינוי התפיסה החברתית כלפי האזרח הוותיק ולהקמת מסגרות‬ ‫מתאימות לאוכלוסייה זו‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫המשרד לאזרחים ותיקים רואה חשיבות רבה לקידום ידע ומחקרים בתחום הזקנה‬ ‫על מנת לשפר את איכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת‪ .‬מדינת ישראל הצטרפה‬ ‫ב‪ 2013-‬לארגון ‪ ,SHARE-ERIC‬בהובלת המשרד אזרחים ותיקים‪ .‬ההצטרפות‬ ‫מעידה על המאמצים וההתגייסות הממשלתית להתמודדות עם האתגרים‬ ‫שבהזדקנות האוכלוסייה‪ .‬חוברת ממצאים זו‪ ,‬אשר מסתמכת על מחקרי הערכה‬ ‫וסקר ‪ SHARE‬ישראל‪ ,‬מהווה מקור ידע מקצועי ומעניין לכלל האוכלוסייה‪.‬‬

‫ ‬

‫ ‬

‫בברכה‪,‬‬

‫גלעד סממה‪ ,‬עו"ד‬ ‫המנהל הכללי‬

‫‪8‬‬

‫דגשים לקריאת החוברת‪:‬‬ ‫‪ .1‬בסוף כל פסקה שמתארת ממצא ממחקר יצוין‪:‬‬ ‫א‪ .‬מספר שמהווה הפנייה לרשימת המחקרים בסוף החוברת ומצביע על‬ ‫המחקר ממנו נלקח הממצא‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במחקרים שמבוססים על סקר ‪ ,SHARE‬יצוין האם המחקר מבוסס על נתוני‬ ‫גל ‪ ,)2006-2005( 1‬גל ‪ )2010-2009( 2‬או על נתוני שני הגלים‪.‬‬ ‫‪ .2‬בעמודים המבוססים על מחקרים אחרים של מרכז הידע‪ ,‬ולא על מחקרי‬ ‫‪ ,SHARE‬יצוין הדבר בראשית העמוד‪.‬‬ ‫‪ .3‬צירוף המילים בחוברת "עולים מבריה"מ לשעבר" מתייחס לעולים שעלו‬ ‫מבריה"מ לשעבר לאחר ‪ 1989‬בלבד‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫ ‬ ‫דבר מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים‬ ‫מבוא ‬ ‫ ‬ ‫מידע כללי‬ ‫ ‬ ‫כלכלה ‬

‫‪6‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬

‫ ‬ ‫עושר ומגורים של משק הבית‬ ‫ ‬ ‫הכנסות‬ ‫ ‬ ‫אוריינות כלכלית לקראת פרישה‬ ‫ ‬ ‫סיוע‬ ‫ ‬ ‫אי שוויון בהכנסות‬ ‫ ‬ ‫עוני‬ ‫ ‬ ‫קושי לגמור את החודש‬

‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪26‬‬

‫ ‬ ‫בריאות‬ ‫‪28‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪36‬‬

‫ ‬ ‫יכולות קוגניטיביות‬ ‫ ‬ ‫בריאות‬ ‫ ‬ ‫שימוש בשירותי בריאות‬ ‫ ‬ ‫רפואת שיניים‬ ‫ ‬ ‫התנהגויות בריאות‬

‫ ‬ ‫רווחה‬

‫ ‬ ‫דפוסי פנאי‬ ‫ ‬ ‫התנדבות‬ ‫ ‬ ‫שביעות רצון מהחיים‬ ‫ ‬ ‫דאגות‬ ‫ ‬ ‫בדידות‬ ‫ ‬ ‫דיכאון ואובדנות‬ ‫ ‬ ‫טראומה‬ ‫ ‬ ‫השפעות השואה‬ ‫ ‬ ‫שנת החיים האחרונה‬

‫ ‬ ‫מקורות‬ ‫‪Introduction‬‬

‫‪38‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪52‬‬ ‫ ‬

‫‪54‬‬ ‫‪III‬‬

‫‪10‬‬

‫מבוא‬ ‫אוכלוסיית העולם נמצאת בתהליך של הזדקנות וכך גם בישראל‪ .‬שיעור הקשישים‬ ‫בעולם ובישראל צומח בהתמדה‪ ,‬ומספר רב יותר של אנשים מגיע לגילאים מבוגרים‪.‬‬ ‫שינויים אלה מעלים סוגיות רבות בנוגע למצב האוכלוסייה בעתיד‪ ,‬כגון תרומתם‬ ‫של המבוגרים לכוח העבודה‪ ,‬התמיכה בהם וכיצד ניתן להגיע להזדקנות מוצלחת‬ ‫ולשמור על רמת חיים נאותה‪ .‬כדי להבין את התהליכים הללו יש לערוך מעקב אחר‬ ‫מצבה של האוכלוסייה המבוגרת בתחומים שונים‪.‬‬ ‫מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל (בקצרה "מרכז הידע")‪ ,‬הממוקם‬ ‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬פועל לקידום הידע אודות האוכלוסייה המבוגרת בישראל‪.‬‬ ‫בחוברת זו אנו מציגים ממצאים מרכזיים ממחקרים שבוצעו באמצעות מרכז הידע‪,‬‬ ‫אשר משקפים תמונת מצב של האוכלוסייה המבוגרת בישראל בתחומי הכלכלה‪,‬‬ ‫הבריאות והרווחה‪.‬‬ ‫עיקר הממצאים בחוברת זו מגיע ממחקרים שמבוססים על סקר הבריאות‪ ,‬הזקנה‬ ‫והפרישה באירופה ובישראל‪ ,‬או בקיצור ‪ .SHARE‬הסקר נערך בישראל ובכ‪20-‬‬ ‫מדינות באירופה ועוסק בנושאים מגוונים בתחומי הכלכלה‪ ,‬הבריאות‪ ,‬והרווחה‪.‬‬ ‫מדובר בסקר אורכי‪ ,‬משמע סקר שנערך אחת למספר שנים ועוקב אחר מצבם של‬ ‫אותם המרואיינים לאורך זמן (כל פעם שנערך סקר הוא נקרא "גל")‪ .‬במסגרת הסקר‬ ‫מראיינים מדגם של בני ‪ +50‬ובני‪/‬בנות זוגם אשר מייצגים את כלל האוכלוסייה‬ ‫במדינה‪ .‬הסקר בישראל מופעל על ידי מרכז הידע‪ .‬הראיונות מתבצעים על ידי‬ ‫סוקרים ממכון ב‪.‬י‪ .‬ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫ישראל הצטרפה לסקר ‪ SHARE‬בשנת ‪ 2005‬ומאז נערכו שלושה גלי איסוף‬ ‫נתונים‪ ,‬הראשון בשנים ‪ ,2006-2005‬השני בשנים ‪ 2010-2009‬והשלישי בשנת‬ ‫‪ .2013‬ביצוע המדגם הישראלי של הסקר התאפשר הודות למימון מהמכון הלאומי‬ ‫לזקנה של מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב‪ ,‬מהמשרד לאזרחים ותיקים ומשרד‬ ‫המדע‪ ,‬מהמוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מהקרן הגרמנית‪-‬ישראלית למחקר ופיתוח (‪)GIF‬‬ ‫ומהמסגרת השביעית של תוכנית העבודה של האיחוד האירופי‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫המחקרים‪ ,‬המוצגים בחוברת זו‪ ,‬מבוססים בעיקר על נתונים משני גלי הסקר‬ ‫הראשונים בישראל‪ .‬כמו כן מוצגים גם נתונים שמשווים למצב באירופה ובארה"ב‪.‬‬ ‫ממצאים נוספים שנכללים בחוברת מגיעים משלושה מחקרים שערך מרכז הידע‬ ‫ביוזמת ובמימון המשרד לאזרחים ותיקים‪ .‬נושאי המחקרים הללו הם דאגות‬ ‫הקשישים בישראל (בשנת ‪ ,)2011‬אוריינות כלכלית לקראת פרישה (בשנת ‪,)2012‬‬ ‫ודפוסי פנאי בקרב אזרחים ותיקים (בשנת ‪.)2013‬‬ ‫אנו מקווים שחוברת הממצאים תשמש מקור ידע ועניין‪ ,‬ותאפשר להעמיק את‬ ‫ההבנה של האוכלוסייה המבוגרת בישראל והשינויים שעוברים עליה‪.‬‬

‫תודותינו נתונות למירב יצחקי‬ ‫על העריכה הגרפית‪,‬‬ ‫העימוד והעיצוב של חוברת זו‪.‬‬ ‫אלה שורץ‪ ,‬דניאלה פסקל ופרופ' הווארד ליטווין‬

‫מידע כללי‬

‫‪12‬‬

‫תיאור כללי של אוכלוסיית המדגם הישראלי בגל ‪2‬‬ ‫של סקר ‪ ,SHARE‬באחוזים‬

‫מין‬

‫‪43%‬‬

‫‪57%‬‬

‫גברים‬

‫נשים‬

‫גיל‬ ‫‪59-50‬‬

‫‪22%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪69-60‬‬ ‫‪79-70‬‬ ‫‪+80‬‬ ‫ּ‬

‫‪28%‬‬ ‫‪36%‬‬

‫‪13‬‬

‫מגזר‬

‫‪67%‬‬

‫יהודים ותיקים‬ ‫ערבים ישראלים‬ ‫עולים מבריה"מ לשעבר‬

‫‪21%‬‬

‫‪12%‬‬

‫השכלה‬

‫‪45%‬‬ ‫ללא ויסודית (עד ‪ 8‬שנ"ל*)‬ ‫תיכונית (‪ 12-9‬שנ"ל*)‬ ‫על‪-‬תיכונית (‪ 13‬שנ"ל* ומעלה)‬

‫* שנות לימוד‬

‫‪31%‬‬

‫‪24%‬‬

‫כלכלה‬

‫‪14‬‬

‫עושר ומגורים של משק הבית‬ ‫מקרב בני ה‪ +50-‬היהודים‪ ,‬נמצא יותר עושר* אצל ילידי הארץ‬ ‫לעומת אלה שלא נולדו בארץ‬ ‫ניתן להסביר חלק מהפער בכך שאזרחים ותיקים רבים יותר‪ ,‬ילידי הארץ‪ ,‬קיבלו‬ ‫מתנות או ירושות** מבני משפחה (‪ 44%‬לעומת ‪ 19%‬בקרב אלה שלא נולדו‬ ‫בארץ)‪ ,‬וכן בכך שההכנסות השנתיות שלהם היו גבוהות יותר בממוצע‬ ‫‪1‬‬ ‫(כ‪ ***₪175,000-‬לעומת כ‪ ₪120,000-‬בשנה למשק בית)‪.‬‬ ‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫עושר משק בית בקרב יהודים בני ‪ +50‬לפי מקום לידה‬ ‫‪2,001‬‬ ‫‪1,199‬‬

‫‪1,183‬‬

‫‪2,000‬‬

‫‪1,453‬‬

‫‪1,500‬‬ ‫‪1,000‬‬

‫‪457‬‬

‫‪500‬‬ ‫‪0‬‬

‫ב‬ ‫רי‬ ‫"מ‬ ‫ה‬

‫בר‬

‫שע‬

‫ל‬

‫"ת‬

‫אפ‬

‫זה‬

‫המ‬

‫צ‬

‫יר‬ ‫קה‬

‫"ב‬

‫רה‬

‫רי‬

‫‪/‬א‬ ‫ה‬

‫ופ‬

‫פון‬

‫א‬

‫י‬ ‫שר‬ ‫אל‬

‫עושר משק בית (באלפי ‪)₪‬‬

‫‪2,500‬‬

‫מקום לידה‬ ‫* העושר במשק הבית נמדד כסך הנכסים של משק הבית פחות סך החובות שלו‪.‬‬ ‫** מתנה או ירושה ששוויה יותר מ‪.₪ 25,950-‬‬ ‫*** הסכומים ב‪ ₪-‬נכונים לשנים ‪.2006-2005‬‬

‫כלכלה‬

‫‪15‬‬

‫ל‪ 79%-‬ממשקי הבית בהם מתגוררים בני ‪ +50‬בעלות על דירה‬

‫הסבירות לבעלות על דירה גבוהה יותר אצל‬ ‫ערבים ישראלים‪ ,‬ובעלי הכנסה גבוהה‪ .‬היא‬ ‫יורדת אצל עולים מברה"מ לשעבר‪ ,‬בני‬ ‫ה‪ +50-‬שגרים לבד (ללא בן זוג) ואלה שגרים‬ ‫‪2‬‬ ‫במשק בית רב דורי‪.‬‬ ‫(נתוני גל ‪.)1‬‬

‫‪79%‬‬ ‫בעלות על דירה‬

‫‪19‬‬

‫‪%‬‬

‫מגורים בסביבה אלימה‬

‫‪ 19%‬ממשקי הבית גרים בסביבה‬ ‫הסובלת מאלימות ופשיעה‬ ‫הסבירות לדיווח על מגורים בתנאי סביבה‬ ‫ירודים גבוהה יותר אצל עולים מברה"מ‪,‬‬ ‫בעלי השכלה נמוכה ואלה שגרים לבד‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הסבירות לכך יורדת אצל ערבים ישראלים‪.‬‬ ‫(נתוני גל ‪.)1‬‬

‫כלכלה‬

‫‪16‬‬

‫הכנסות‬ ‫ההכנסה מעבודה או מפנסיה תעסוקתית מהווה בממוצע כשני‬ ‫‪3‬‬ ‫שלישים מההכנסה הכספית* של משקי הבית של בני ה‪+50-‬‬ ‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫עבודה‬

‫‪3%‬‬

‫‪4%‬‬

‫פנסיה‬

‫‪7%‬‬

‫קצבאות‬ ‫בני משק בית אחרים‬

‫‪21%‬‬

‫‪44%‬‬

‫הון‬ ‫ביטוח\קופ"ג וכדומה‬

‫‪21%‬‬

‫משקל מרכיבי ההכנסה הכספית‬ ‫למשקי בית של בני ה‪ ,+50-‬באחוזים‬

‫* ההכנסה הכספית חושבה לפי ההכנסה המשפחתית לאחר תשלומי העברה ולפני ניכויי מס‬ ‫ישירים‪.‬‬

‫כלכלה‬

‫‪17‬‬

‫בקרב משקי הבית של בני ‪ +50‬בחמישון התחתון**‪ ,‬ההכנסה מעבודה מהווה‬ ‫כשליש מסך ההכנסה הכספית בעוד שההכנסה מפנסיה זעומה‪ .‬ההכנסה‬ ‫‪3‬‬ ‫מקצבאות מהווה ‪ 40%‬מהכנסת משקי הבית‪.‬‬ ‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫עבודה‬

‫‪40%‬‬

‫פנסיה‬ ‫קצבאות‬ ‫‪3%‬‬

‫בני משק בית אחרים‬ ‫הון‬ ‫ביטוח\קופ"ג וכדומה‬

‫‪8%‬‬

‫‪35%‬‬ ‫‪14%‬‬

‫משקל מרכיבי ההכנסה הכספית‬ ‫למשקי בית של בני ה‪+50-‬‬ ‫בחמישון התחתון‪ ,‬באחוזים‬

‫** החמישונים מוינו לפי ההכנסה הכספית לנפש תקנית; כל חמישון מונה ‪ 20%‬מהנפשות‪.‬‬

‫‪0.2%‬‬

‫כלכלה‬

‫‪18‬‬

‫אוריינות כלכלית לקראת פרישה‬

‫ממצאים מתוך מחקר הערכה שנערך לבקשת המשרד לאזרחים ותיקים בשנת ‪.2012‬‬

‫‪4‬‬

‫‪ 92%‬מבני ה‪ 61-46-‬הם בעלי חיסכון כלשהו המיועד לשימוש‬ ‫לאחר הפרישה (פנסיה או אחר)‬

‫‪92%‬‬

‫‪90%‬‬

‫‪80%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪60%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪40%‬‬

‫‪30%‬‬

‫‪20%‬‬

‫‪10%‬‬

‫עמדות והתנהגויות בקשר לפנסיה‪:‬‬

‫מבין בעלי החיסכון לפנסיה‪ ,‬מעל ‪ 40%‬מעוניינים להיות מעורבים יותר בניהול‬ ‫חיסכון הפנסיה שלהם‪ .‬כשני שלישים עקבו ברבעון האחרון אחר מצב החיסכון‬ ‫שלהם לפנסיה וכמחצית מהם שקלו להחליף את מסלול הפנסיה (מבין אלה‬ ‫ששקלו להחליף את מסלול הפנסיה‪ ,‬רק כחמישית ביצעו את ההחלפה)‪.‬‬

‫‪41%‬‬

‫‪51%‬‬

‫‪69%‬‬

‫מעוניינים להיות‬ ‫מעורבים יותר בניהול‬ ‫הפנסיה‬

‫שקלו להחליף את‬ ‫מסלול הפנסיה‬

‫עקבו אחר מצב‬ ‫החיסכון ברבעון‬ ‫האחרון‬

‫כלכלה‬

‫‪19‬‬

‫לרוב בני ה‪ 61-46-‬יש מושג כלשהו בנוגע לגובה הכנסתם‬ ‫החודשית העתידית לאחר הפנסיה‪.‬‬ ‫מה תהיה הכנסתך החודשית לאחר היציאה לפנסיה?‬ ‫‪60‬‬

‫שיעור המשיבים‬

‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪22%‬‬

‫‪57%‬‬

‫מושג טוב‬

‫מושג כלשהו‬

‫‪21%‬‬

‫‪0‬‬

‫אין מושג‬

‫מרבית בני ה‪ 61-46-‬בודקים את מצב חשבון הבנק שלהם לפחות פעם בשבוע‬ ‫ואת חשבונותיהם לתשלום לפחות פעם בחודש‪ ,‬אך ממעטים לנהל רישומי הוצאות‬ ‫מסודרים‪.‬‬ ‫מעקב אחרי‬ ‫מצב חשבון‬ ‫הבנק‬

‫‪62%‬‬

‫‪26%‬‬

‫מעקב אחרי‬ ‫החשבונות‬ ‫לתשלום‬

‫‪26%‬‬

‫‪52%‬‬

‫ניהול רישומי‬ ‫הוצאות‬ ‫מסודרים‬

‫‪25%‬‬

‫‪11 18%‬‬

‫שיעור המשיבים‬ ‫פעם בשבוע או יותר‬

‫‪%‬‬

‫‪6 6‬‬

‫‪% %‬‬

‫‪3 20%‬‬

‫‪%‬‬

‫‪47%‬‬

‫‪0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 100‬‬

‫פעם‪ -‬פעמיים בחודש‬

‫כל מספר חודשים‬

‫בכלל לא‬

‫כלכלה‬

‫‪20‬‬

‫סיוע‬

‫סיוע מעשי (זמן)‬ ‫שיעור בני ה‪ +50-‬אשר העניקו סיוע מעשי* כפול מאלה שקיבלו‬ ‫‪5‬‬ ‫סיוע כזה‬ ‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫‪43%‬‬ ‫נותנים סיוע מעשי‬

‫‪22%‬‬ ‫מקבלים סיוע מעשי‬

‫סיוע מעשי‪ :‬מי נותן יותר ומי מקבל יותר?‬ ‫(נתוני גל ‪)2‬‬

‫הסבירות לקבל יותר ולתת פחות סיוע מעשי גבוהה יותר אצל המבוגרים יותר‪ ,‬אצל‬ ‫בעלי הכנסה בינונית (לעומת הכנסה גבוהה) ועולים מברה"מ לשעבר‪ .‬נשים גם‬ ‫‪5‬‬ ‫קיבלו יותר סיוע וגם נתנו יותר סיוע לעומת גברים‪.‬‬ ‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫מבוגרים יותר‬

‫מקבלים יותר‬

‫נשים‬

‫עולים מבריה"מ לשעבר הכנסה גבוהה‬

‫נותנות יותר‬ ‫מקבלות יותר‬

‫מקבלים יותר‬

‫נותנים יותר‬

‫* סיוע מעשי שניתן לאדם\על ידי אדם מחוץ למשק הבית‪ ,‬אשר כולל טיפול אישי‪ ,‬סיוע במטלות או‬ ‫עניינים מנהליים במהלך השנה שקדמה לראיון‪ .‬כולל טיפול בנכדים‪.‬‬

‫כלכלה‬

‫‪21‬‬

‫סיוע כלכלי (כסף)‬ ‫שיעור בני ה‪ +50-‬שנתנו סיוע כלכלי** גבוה כמעט פי חמישה‬ ‫מאלה שקיבלו סיוע כזה‪( 5 .‬נתוני גל ‪)1‬‬

‫‪38%‬‬ ‫נותנים סיוע כלכלי‬

‫‪8%‬‬

‫מקבלים סיוע כלכלי‬

‫‪ 47%‬מקרב היהודים הותיקים‬ ‫בני ‪ +50‬סייעו כלכלית לילדיהם‬

‫‪6‬‬

‫(נתוני גל ‪)2‬‬

‫‪47%‬‬ ‫אילו גורמים מנבאים העברת כספים לילדים?‬

‫‪6‬‬

‫(נתוני גל ‪ 1‬ו‪)2 -‬‬

‫עקביות העברה‬ ‫בין שני הגלים‬

‫צעירים יותר‬ ‫פחות ילדים‬

‫הכנסה גבוהה וללא קושי‬ ‫לגמור את החודש‬

‫** סיוע כלכלי של ‪ ₪ 1,500‬לפחות למישהו מחוץ או בתוך משק הבית במהלך השנה שקדמה‬ ‫לראיון‪.‬‬

‫כלכלה‬

‫‪22‬‬

‫אי שיוויון בהכנסות‬ ‫פיזור ההכנסות* במשקי הבית בהם מתגוררים בני ‪ +50‬מגלה‬ ‫רמה גבוהה של אי שוויון‪ 44% :‬מההכנסה הכספית בגל ‪ 2‬הגיעו לחמישון‬

‫העליון‪ **,‬בעוד ש‪ 7% -‬הגיעו לחמישון התחתון‪ .‬בין שני הגלים גדל חלקם היחסי‬ ‫‪7‬‬ ‫של החמישון התחתון והעליון‪ ,‬וחלה ירידה בחלקם של חמישוני הביניים‪.‬‬ ‫(נתוני גל ‪ 1‬ו‪)2-‬‬

‫חלקם של החמישונים בהכנסה הכספית בשני הגלים‪:‬‬ ‫חלקם של‬ ‫החמישונים‬ ‫בגל ‪1‬‬ ‫חלקם של‬ ‫החמישונים‬ ‫בגל ‪2‬‬ ‫שיעור המשיבים ‪90 100‬‬

‫חמישון עליון‬

‫חמישון רביעי‬

‫‪25%‬‬

‫‪41%‬‬

‫‪44%‬‬ ‫‪80‬‬

‫‪21%‬‬ ‫‪70‬‬

‫חמישון שלישי‬

‫‪60‬‬

‫‪50‬‬

‫‪40‬‬

‫חמישון שני‬

‫‪19%‬‬

‫‪3 12%‬‬

‫‪%‬‬

‫‪7% 11% 17%‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪20‬‬

‫‪10‬‬

‫חמישון תחתון‬

‫* ההכנסה הכספית חושבה לפי ההכנסה של כל בני משק הבית מכל המקורות הכספיים‪ ,‬בניכוי‬ ‫מיסים ישירים והפרשות‪.‬‬ ‫** כל חמישון מונה ‪ 20%‬מהנפשות‪.‬‬

‫‪0‬‬

‫כלכלה‬

‫‪23‬‬

‫מדד ג'יני לאי שוויון בחלוקת ההכנסות בקרב משקי הבית של בני ה‪ +50-‬הוא‬ ‫‪( 80.48‬נתוני גל ‪)1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0.48‬‬

‫מדד ג'יני נע בין ‪ 0‬ל‪ ,1-‬כאשר המספרים הגבוהים יותר מעידים על אי‪-‬שוויון גבוה יותר‪.‬‬

‫השוואה לאירופה‪:‬‬ ‫אי השוויון בחלוקת ההכנסות הנמוך ביותר נמצא בשוודיה ודנמרק (מדד ג'יני נמוך‬ ‫מ‪ ,)0.4-‬בעוד שפערי ההכנסה הגדולים ביותר נצפו בספרד ובלגיה (מדד ג'יני גבוה‬ ‫מ‪( 8 .)0.5-‬נתוני גל ‪)1‬‬

‫מדד ג'יני לאי שוויון לפי מדינות‬ ‫‪0.60‬‬ ‫‪0.40‬‬ ‫‪0.37‬‬

‫‪0.39‬‬

‫שוודיה דנמרק‬

‫‪0.44‬‬

‫יוון‬

‫‪0.47‬‬

‫‪0.48‬‬

‫‪0.48‬‬

‫‪0.53‬‬

‫‪0.57‬‬

‫הולנד גרמניה ישראל איטליה צרפת בלגיה‬

‫ספרד‬

‫‪0.45‬‬

‫‪0.50‬‬

‫‪0.20‬‬ ‫‪0.00‬‬

‫כלכלה‬

‫‪24‬‬

‫עוני‬ ‫‪25%‬‬

‫‪ 25%‬מבני ה‪ +50-‬הם עניים*‬

‫‪7‬‬

‫(נתוני גל ‪)2‬‬

‫‪ 13%‬מבני ה‪ +50-‬הידרדרו לעוני בין שני הגלים‬ ‫‪7‬‬ ‫ו‪ 14%-‬יצאו מהעוני בתקופה זו‪.‬‬ ‫(נתוני גל ‪ 1‬ו‪)2-‬‬

‫‪14%‬‬ ‫יצאו מהעוני‬

‫‪13%‬‬ ‫הידרדרו לעוני‬

‫* משפחה נחשבה לענייה אם הכנסתה לנפש סטנדרטית הייתה נמוכה מקו העוני‪.‬‬

‫כלכלה‬

‫‪25‬‬

‫הגורמים המנבאים הידרדרות‬ ‫‪7‬‬ ‫לעוני בין הגלים‬ ‫(נתוני גל ‪ 1‬ו‪)2-‬‬

‫מחלות‬ ‫כרוניות‬ ‫בגל ‪1‬‬

‫חוסר עבודה‬ ‫בשני הגלים‬

‫עליית מספר‬ ‫הנפשות במשק‬ ‫הבית בין שני הגלים‬

‫אובדן בן זוג‬ ‫בגל ‪2‬‬

‫השתייכות‬ ‫למגזר הערבי‬

‫שיעור המשיבים שהידרדרו לעוני בין שני הגלים‬ ‫לפי גורמים שונים‬ ‫‪33%‬‬

‫השכלה‬ ‫נמוכה‬

‫‪35‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪20‬‬

‫‪18%‬‬

‫‪17%‬‬

‫לא עבד בשני הגלים‬

‫עבד בגל ‪2‬‬ ‫או‬ ‫בשניהם‬

‫מספר הנפשות‬ ‫לא עלה‬ ‫מספר הנפשות‬ ‫במשק הבית עלה‬

‫לא איבד בן זוג‬ ‫בין שני הגלים‬

‫מצב משפחתי‬

‫ערבים ישראלים‬

‫מצב תעסוקתי‬

‫מספר נפשות‬ ‫במשק הבית‬

‫‪12%‬‬

‫‪12%‬‬ ‫יהודים ותיקים‬ ‫ועולים‬

‫‪5%‬‬

‫איבד בן זוג בין שני הגלים‬

‫‪11%‬‬

‫‪15‬‬

‫מגזר‬

‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬

‫שיעור המשיבים‬

‫‪26%‬‬

‫‪25‬‬

‫כלכלה‬

‫‪26‬‬

‫קושי לגמור את החודש‬ ‫בגל ‪ 50% ,2‬מבני ה‪ +50-‬דיווחו על קושי לגמור את החודש‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫זו ירידה לעומת הגל הקודם‪ ,‬שבו ‪ 59%‬דיווחו על קושי כזה‬ ‫(נתוני גל ‪ 1‬ו‪)2-‬‬

‫הירידה בתחושת הקושי לגמור את החודש בין שני הגלים נראתה רק בקרב‬ ‫בני ‪ +50‬הלא עניים*‪ .‬בקרב בני ה‪ +50-‬העניים חלה עליה בשיעור החשים‬ ‫בקושי לגמור את החודש‪.‬‬ ‫(נתוני גל ‪ 1‬ו‪)2-‬‬

‫עניים המתקשים‬ ‫לגמור את החודש‬

‫לא עניים המתקשים‬ ‫לגמור את החודש‬

‫גל ‪68% 1‬‬

‫‪57%‬‬

‫גל ‪78% 2‬‬

‫‪42%‬‬

‫היכולת לגמור את החודש עלתה עבור משקי בית שבהם עבדו כל בני משק הבית‬ ‫‪7‬‬ ‫בשני הגלים‪.‬‬

‫* משפחה נחשבה לענייה אם הכנסתה לנפש סטנדרטית הייתה נמוכה מקו העוני‪.‬‬

‫כלכלה‬

‫‪27‬‬

‫גורמים מגל ‪ 1‬המנבאים את שיעור המתקשים‬ ‫‪9‬‬ ‫לגמור את החודש בגל ‪2‬‬ ‫הגורמים שמנבאים קושי לגמור את החודש בקרב בני ‪ +50‬הם‪:‬‬ ‫קושי להסתדר כלכלית בגל הקודם‪ ,‬גיל צעיר יחסית‪ ,‬עולים מברה"מ לשעבר‪,‬‬ ‫ערבים ישראלים‪ ,‬תפילות תכופות‪ ,‬השכלה נמוכה‪ ,‬ירידה בהכנסות‪ ,‬בריאות לא‬ ‫‪9‬‬ ‫טובה והעדר תקוות לעתיד‪.‬‬ ‫(נתוני גל ‪ 1‬ו‪)2-‬‬

‫‪90‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫הוזכרו תקוות לעתיד‬ ‫לא הוזכרו תקוות לעתיד‬

‫בריאות לא טובה‬

‫בריאות טובה‬ ‫או טובה מאוד‬

‫ירידה בהכנסות בין הגלים‬

‫ללא שינוי בהכנסה‬ ‫בין הגלים‬

‫השכלה נמוכה‬

‫השכלה גבוהה‬

‫מתפללים פעם ביום או יותר‬

‫מתפללים פחות‬ ‫מפעם ביום‬

‫ערבים ישראלים‬

‫יהודים ותיקים‬

‫עולי בריה"מ לשעבר‬

‫גילאי ‪50-59‬‬

‫גילאי ‪+80‬‬

‫קושי לגמור את החודש‬

‫מגזר‬

‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ללא קושי‬

‫תקווה‬ ‫לעתיד‬

‫בריאות הכנסה השכלה תפילה‬

‫‪50‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬

‫גיל‬

‫קושי לגמור‬ ‫את החודש‬ ‫בגל ‪1‬‬

‫שיעור המתקשים לגמור את החודש בגל ‪2‬‬

‫‪100‬‬

‫בריאות‬

‫‪28‬‬

‫יכולות קוגניטיביות‬ ‫כמחצית מבני ה‪ +50-‬מדווחים על יכולות קריאה וכתיבה‬ ‫טובות מאוד ‪( 10‬נתוני גל ‪)1‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪53%‬‬ ‫קריאה טובה‬ ‫מאוד‬

‫כתיבה טובה‬ ‫מאוד‬

‫הביצועים בכל המטלות* אצל בני ‪ +50‬יורדים בקרב בעלי השכלה נמוכה‪,‬‬ ‫‪10‬‬ ‫וככל שעולה הגיל‪.‬‬ ‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫גיל מבוגר‬

‫השכלה נמוכה‬

‫בריאות‬

‫‪29‬‬

‫הידרדרות ביכולות הקוגניטיביות‬ ‫בין שני הגלים ‪ 18%‬מבני ה‪ +50-‬חוו הידרדרות במטלת ההתמצאות בזמן‬ ‫(ידיעת היום והתאריך)‪ 35% ,‬הידרדרו במטלת החשבון ו‪ 44%-‬הידרדרו‬ ‫במטלת הזיכרון המילולי‪( 11.‬נתוני גל ‪ 1‬ו‪)2-‬‬

‫‪35%‬‬

‫‪18%‬‬ ‫חוו הידרדרות במטלת‬ ‫התמצאות בזמן‬

‫‪44%‬‬

‫חוו הידרדרות‬ ‫במטלת חשבון‬

‫חוו הידרדרות‬ ‫במטלת זיכרון מילולי‬

‫מהם הגורמים המנבאים הידרדרות קוגניטיבית?‬

‫‪11‬‬

‫במרבית המטלות שנבדקו (לפחות ‪ 4‬מתוך ‪:*)5‬‬ ‫(נתוני גל ‪ 1‬ו‪)2-‬‬

‫גיל מבוגר‬

‫היעדר פעילות‬ ‫גופנית‬

‫השכלה נמוכה‬

‫רמת תפקוד‬ ‫קוגניטיבית נמוכה‬ ‫‪11‬‬ ‫בגל הקודם‬

‫* היכולות הקוגניטיביות נבדקו באמצעות חמש מטלות – התמצאות בזמן (ידיעת היום והתאריך)‪,‬‬ ‫יכולת חשבונית‪ ,‬למידה מילולית‪ ,‬היזכרות מילולית‪ ,‬ושטף מילולי‪.‬‬

‫בריאות‬

‫‪30‬‬

‫בריאות‬

‫כשני שלישים מבני ה‪ +50-‬סובלים משתי מחלות כרוניות ויותר‪,‬‬ ‫‪12‬‬ ‫וכמעט מחציתם סובלים ממוגבלות בפעילויות כלליות*‬ ‫(נתוני גל ‪)2‬‬

‫‪80‬‬

‫מצב הבריאות של בני ‪ +50‬באחוזים‬

‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪4%‬‬ ‫סבלו ממחלת‬ ‫הסרטן‬

‫‪18%‬‬

‫‪42%‬‬

‫‪61%‬‬

‫מוגבלים‬ ‫עברו‬ ‫שתי מחלות‬ ‫התקף לב בפעילויות כלליות כרוניות או יותר‬

‫שיעור המשיבים‬

‫‪60‬‬

‫‪0‬‬

‫הסבירות לסבול מבעיות בריאות ארוכות טווח או ממוגבלות בפעילויות כלליות‬ ‫גבוהה יותר אצל המבוגרים יותר‪ ,‬ערבים ישראלים‪ ,‬עולים מברה"מ לשעבר‪ ,‬ובעלי‬ ‫השכלה נמוכה ‪( 13‬נתוני גל ‪)1‬‬

‫מבוגרים‬ ‫יותר‬

‫ערבים‬ ‫ישראלים‬

‫עולים‬ ‫מברה"מ‬ ‫לשעבר‬

‫רמת‬ ‫השכלה‬ ‫נמוכה‬

‫* מוגבלות בפעילויות כלליות נבדקה באמצעות מדד ‪ ,GALI‬בשאלה‪" :‬בששת החודשים‬ ‫האחרונים לפחות‪ ,‬באיזו מידה היית מוגבל בשל בעיות בריאות בפעילויות שאנשים נוהגים‬ ‫לעשות?"‬

‫בריאות‬

‫‪31‬‬

‫יותר בני ‪ +50‬ערבים ישראלים מדווחים על מוגבלות בפעילויות כלליות*‬ ‫בהשוואה ליהודים ותיקים‪ ,‬ועם זאת הם נוטים במידה רבה יותר לתפוס את‬ ‫בריאותם כטובה‪( 14.‬נתוני גל ‪)1‬‬

‫יהודים ותיקים‬

‫תפיסת‬ ‫בריאות‬ ‫טובה‬

‫ערבים ישראלים‬ ‫יהודים ותיקים‬

‫שיעור המשיבים‬

‫מוגבלות‬ ‫בפעילויות‬ ‫כלליות‬

‫ערבים ישראלים‬

‫‪54%‬‬ ‫‪40%‬‬

‫‪64%‬‬

‫‪52%‬‬

‫גורמים הקשורים לתפיסת בריאות לא טובה‬

‫‪14‬‬

‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫ערבים‬ ‫ישראלים‬

‫חיים ללא‬ ‫בן\בת זוג‬

‫מוגבלות‬ ‫בפעילויות‬ ‫כלליות‬

‫תחלואה‬

‫* מוגבלות בפעילויות כלליות נבדקה באמצעות מדד ‪,GALI‬‬ ‫בשאלה‪" :‬בששת החודשים האחרונים לפחות‪ ,‬באיזו מידה היית‬ ‫מוגבל בשל בעיות בריאות בפעילויות שאנשים נוהגים לעשות?"‬

‫דיכאון‬

‫יהודים‬ ‫ותיקים‬

‫השכלה‬ ‫נמוכה‬

‫בריאות‬

‫‪32‬‬

‫שימוש בשירותי בריאות‬

‫בני ה‪ +50-‬מבקרים בממוצע ‪ 11‬פעמים בשנה אצל רופא (לא‬ ‫‪13‬‬ ‫כולל רופא שיניים)‬ ‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫‪ 17%‬מבני ה‪ +50-‬אושפזו לפחות‬ ‫ללילה אחד בבית חולים (במהלך‬ ‫‪13‬‬ ‫השנה שלפני קיום הסקר)‪.‬‬ ‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫‪17%‬‬ ‫אושפזו ללילה אחד לפחות‬

‫‪17%‬‬

‫‪14‬‬

‫‪%‬‬

‫‪ 14%‬מבני ה‪ +50-‬ויתרו על טיפול‬ ‫רפואי בגלל עלותו (במהלך השנה‬ ‫שלפני קיום הסקר)‪( 15 .‬נתוני גל ‪)1‬‬

‫ויתרו על טיפול רפואי בגלל עלותו‬

‫בריאות‬

‫‪33‬‬

‫השוואה לאירופה‪:‬‬ ‫שיעור המוותרים על טיפול רפואי עקב עלות בישראל (כ‪ )14%-‬הוא הגבוה‬ ‫ביותר מבין מדינות אירופה שהשתתפו בסקר‪ ,‬ואחריה גרמניה‪ ,‬צרפת ויוון עם‬ ‫שיעור של כ‪( 15 .%6-‬נתוני גל ‪)1‬‬

‫שיעור המשיבים שוויתרו על טיפול רפואי‬ ‫עקב עלותו במדינות אירופה‬

‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2%‬‬

‫‪3%‬‬

‫‪4%‬‬

‫‪5%‬‬

‫‪6%‬‬

‫‪6%‬‬

‫‪6%‬‬

‫‪14%‬‬

‫דנמרק‬

‫הולנד‬

‫ספרד‬

‫איטליה‬

‫יוון‬

‫צרפת‬

‫גרמניה‬

‫ישראל‬

‫‪0‬‬

‫הגורמים הקשורים לויתור על טיפול רפואי עקב‬ ‫‪15‬‬ ‫עלותו הגבוהה‬ ‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫השתתפות‬ ‫עצמית גבוהה‬

‫צעירים יותר‬

‫קושי לגמור את‬ ‫החודש‬

‫דיכאון‬

‫בריאות לא‬ ‫טובה‬

‫שיעור המשיבים‬

‫‪15‬‬

‫בריאות‬

‫‪34‬‬

‫רפואת שיניים‬ ‫בגל ‪ 2‬רק כשליש מבני ה‪ +65-‬השתמשו ברפואת שיניים* בשנה‬ ‫שקדמה לסקר‪ .‬מדובר בירידה של ‪ 5%‬לעומת שיעור המשתמשים‬ ‫‪16‬‬ ‫ברפואת שיניים בגל הקודם‪.‬‬ ‫(נתוני גל ‪ 1‬ו‪)2-‬‬

‫‪39%‬‬ ‫שימוש ברפואת שיניים ‪ -‬גל ‪1‬‬

‫‪34%‬‬ ‫שימוש ברפואת שיניים ‪ -‬גל ‪2‬‬

‫מאפייני בני ‪ +65‬שהשתמשו יותר ברפואת שיניים‬

‫‪16‬‬

‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫יהודים ותיקים‬

‫ללא קושי כלכלי‬

‫צעירים יותר‬

‫* שימוש ברפואת שיניים – ביקור אצל רופא שיניים ו‪/‬או שיננית בשנה שקדמה לסקר‪.‬‬

‫בריאות‬

‫‪35‬‬

‫שיעורי השימוש ברפואת שיניים‬

‫‪16‬‬

‫‪80‬‬

‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫‪54%‬‬

‫‪54%‬‬

‫‪60‬‬

‫‪26%‬‬

‫‪23%‬‬

‫קושי‬ ‫כלכלי‬

‫ללא קושי‬ ‫כלכלי‬

‫עולי‬ ‫בריה"מ‬ ‫לשעבר‬

‫ערבים‬ ‫ישראלים‬

‫מגזר‬

‫יהודים‬ ‫ותיקים‬

‫מצב כלכלי‬

‫‪21%‬‬

‫‪20‬‬

‫‪0‬‬

‫שיעור המשיבים‬

‫‪40‬‬

‫בריאות‬

‫‪36‬‬

‫התנהגויות בריאות‬ ‫מרבית בני ה‪ +50-‬מבצעים פעילות גופנית כלשהי ומיעוטם‬ ‫‪12‬‬ ‫מעשנים או סובלים מהשמנת יתר (‪ BMI‬מעל ‪)30‬‬ ‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫‪100‬‬ ‫‪82%‬‬

‫‪60‬‬ ‫‪39%‬‬

‫‪40‬‬

‫‪21%‬‬

‫מעשנים‬

‫‪20‬‬

‫השמנת יתר‬

‫שיעור המשיבים‬

‫‪80‬‬

‫‪0‬‬

‫מבצעים פעילות‬ ‫גופנית כלשהי‬

‫גורמים הקשורים להתנהגויות בריאות‬

‫‪13‬‬

‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫השכלה‬

‫נשים‬

‫גיל מבוגר‬

‫לבעלי השכלה יסודית‬ ‫התנהגויות בריאות‬ ‫יותר מסוכנות‪.‬‬

‫נשים מעשנות פחות‪,‬‬ ‫עוסקות פחות בפעילות‬ ‫גופנית‪ ,‬ובעלות יותר‬ ‫משקל עודף‪.‬‬

‫הפעילות הגופנית‬ ‫יורדת עם הגיל‪.‬‬

‫בריאות‬

‫‪37‬‬

‫ערבים‬ ‫ישראלים‬

‫עולים‬ ‫מבריה"מ‬ ‫לשעבר‬

‫עולים מברה"מ לשעבר וערבים ישראלים‬ ‫מעשנים פחות‪ .‬העולים פחות עוסקים‬ ‫בפעילות גופנית לעומת יהודים ותיקים‬ ‫וערבים ישראלים‪.‬‬

‫בקרב בני ‪ +50‬שעסקו בפעילות גופנית בשני הגלים חלה ירידה במספר‬ ‫תסמיני הדיכאון* בין שני הגלים בעוד שלא חל שינוי בקרב אלה שלא עסקו‬ ‫בפעילות גופנית בין הגלים‪( 17 .‬נתוני גל ‪ 1‬ו‪)2-‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫גל ‪2‬‬ ‫היו פעילים בשני הגלים‬

‫* תסמיני הדיכאון לפי מדד הדיכאון ‪.Euro-D‬‬

‫גל ‪1‬‬ ‫היו לא פעילים בשני הגלים‬

‫‪0‬‬

‫מספר תסמיני דיכאון‬

‫‪6‬‬

‫רווחה‬

‫‪38‬‬

‫דפוסי פנאי‬

‫ממצאים מתוך מחקר שנערך לבקשת המשרד לאזרחים ותיקים בשנת ‪.2013‬‬

‫‪18‬‬

‫פעילות הפנאי הנפוצה ביותר בקרב בני ‪ 60‬ומעלה היא צריכת‬ ‫תקשורת‪ ,‬כאשר ‪ 94%‬צופים בטלוויזיה מספר פעמים בשבוע‪.‬‬ ‫בני ‪ +60‬המדווחים על שביעות רצון רבה יותר מחייהם מקיימים יותר מפגשים חברתיים‬ ‫ומשפחתיים ומבקרים יותר במרכזי קניות‪ .‬מאידך‪ ,‬צפייה בטלוויזיה קשורה לשביעות רצון‬ ‫נמוכה מהחיים‪ .‬פעילויות הפנאי הקשורות לבריאות טובה הן חוגים ופעילות גופנית‪.‬‬

‫‪94%‬‬

‫‪58% 57%‬‬ ‫‪48% 45%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪12%‬‬

‫‪17%‬‬

‫‪90‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬

‫חוגים קניות תחביבים מפגש שימוש מפגש קריאת פעילות קריאת האזנה האזנה צפייה‬ ‫חברתי באינטרנט משפחתי ספרים גופנית עיתונים למוסיקה לרדיו בטלוויזיה‬

‫פעילויות פנאי הקשורות למצב הבריאותי‬ ‫פעילויות פנאי הקשורות לשביעות רצון גבוהה מהחיים‬ ‫פעולות פנאי הקשורות לשביעות רצון נמוכה מהחיים‬ ‫פעילויות פנאי אחרות‬

‫שיעור המשיבים שעוסקים‬ ‫בפעילות בתדירות גבוהה‬

‫‪70% 69%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪100‬‬

‫רווחה‬

‫‪39‬‬

‫שיעור השימוש באינטרנט לפי גורמים שונים‬ ‫השימוש התדיר ביותר באינטרנט נעשה בקרב בעלי מצב כלכלי טוב‪ ,‬השכלה‬ ‫גבוהה‪ ,‬יהודים ותיקים והצעירים יותר‪.‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪71%‬‬

‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪38%‬‬

‫‪30‬‬

‫‪28%‬‬

‫‪24%‬‬

‫‪25%‬‬

‫‪26%‬‬

‫רמת‬ ‫השכלה‬ ‫נמוכה‬

‫מצב‬ ‫כלכלי‬ ‫נמוך‬

‫רמת‬ ‫בני‬ ‫בני ‪ +80‬ערבים עולים יהודים‬ ‫ישראלים מברה"מ ותיקים ‪ 69-60‬השכלה‬ ‫גבוהה‬ ‫לשעבר‬

‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬

‫השימוש באינטרנט הוא בעיקר לחיפוש‬ ‫מידע ולתקשורת בינאישית‬

‫מצב‬ ‫כלכלי‬ ‫גבוה‬

‫שיעור המשיבים‬

‫‪56%‬‬

‫‪62%‬‬

‫‪66%‬‬

‫‪70‬‬

‫רווחה‬

‫‪40‬‬

‫התנדבות‬

‫כל הממצאים בעמוד מבוססים על נתוני גל ‪1‬‬

‫‪19‬‬

‫‪ 17%‬מבני ה‪ +50-‬מתנדבים*‬

‫‪15%‬‬

‫‪19%‬‬

‫גברים‬

‫נשים‬

‫השוואה לאירופה‪:‬‬ ‫שיעור המתנדבים בישראל (‪ )15%‬עולה על הממוצע במדינות אירופה (‪.)11%‬‬ ‫הולנד היא המדינה בה שיעור המתנדבים הוא הגבוה ביותר ובספרד שיעורם‬ ‫הוא הנמוך ביותר‪.‬‬

‫שיעור המתנדבים במדינות אירופה‬ ‫‪25‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪2%‬‬

‫‪3%‬‬

‫ספרד‬

‫יוון‬

‫‪5‬‬

‫‪10%‬‬

‫‪15%‬‬

‫‪16%‬‬

‫איטליה גרמניה‬

‫שווייץ‬

‫בלגיה ישראל דנמרק שבדיה הולנד‬

‫‪7%‬‬

‫‪17%‬‬

‫‪17%‬‬

‫* דיווחו שבחודש האחרון לפני הסקר עסקו בפעילות התנדבות או צדקה‪.‬‬

‫‪18%‬‬

‫‪21%‬‬

‫‪0‬‬

‫שיעור המשיבים‬

‫‪20‬‬

‫רווחה‬

‫‪41‬‬

‫התנדבות קשורה למצב נפשי ובריאותי טוב יותר‬

‫מצבם הנפשי והפיזי של המתנדבים‬ ‫‪100‬‬

‫‪93%‬‬ ‫‪82%‬‬

‫‪82%‬‬

‫‪90‬‬

‫‪80%‬‬

‫‪76%‬‬

‫‪80‬‬

‫‪64%‬‬

‫‪60‬‬

‫‪51%‬‬ ‫‪46%‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬

‫סבורים שיגיעו‬ ‫לגיל מבוגר‬

‫לא‬ ‫בדיכאון‬ ‫מתנדבים‬

‫שבעי רצון‬ ‫מהחיים‬

‫דיווחו על‬ ‫בריאות טובה‬

‫לא מתנדבים‬

‫שיעור המשיבים‬

‫‪70‬‬

‫רווחה‬

‫‪42‬‬

‫שביעות רצון מהחיים‬ ‫מרבית בני ה‪ +50-‬שבעי רצון מחייהם‬

‫‪20‬‬

‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫‪56%‬‬

‫מאוד שבעי רצון‬ ‫שבעי רצון‬

‫‪3%‬‬

‫לא שבעי רצון‬

‫‪17%‬‬

‫מאוד לא שבעי רצון‬

‫‪24%‬‬

‫מידת שביעות הרצון מהחיים‬ ‫בקרב בני ‪ +50‬באחוזים‬

‫מהם המאפיינים של בעלי שביעות רצון גבוהה מהחיים?‬ ‫שביעות הרצון גבוהה יותר בקרב בני ה‪ +50-‬הנשואים‪ ,‬בעלי השכלה והכנסה‬ ‫גבוהות ואלה שדירגו את בריאותם כטובה‪( 20 .‬נתוני גל ‪)1‬‬

‫בריאות‬ ‫טובה‬

‫הכנסה‬ ‫גבוהה‬

‫השכלה‬ ‫גבוהה‬

‫נשואים‬

‫רווחה‬

‫‪43‬‬

‫דאגות‬

‫ממצאים מתוך מחקר שנערך לבקשת המשרד לאזרחים ותיקים בשנת ‪2011‬‬

‫‪21‬‬

‫אובדן אדם קרוב הוא הדאגה הנפוצה ביותר בקרב בני ‪+65‬‬ ‫הדאגות הנפוצות הנוספות הן בתחום הבריאות והתפקוד‪.‬‬

‫הדאגות הנפוצות ביותר‬

‫‪76‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪68‬‬

‫‪68%‬‬

‫‪68%‬‬

‫להפוך לתלוי‬ ‫באחרים‬

‫נפילה‬

‫‪73%‬‬

‫‪73%‬‬

‫הידרדרות קשיים בראייה\‬ ‫בבריאות שמיעה\תנועה‬

‫‪75%‬‬

‫‪66‬‬

‫שיעור המשיבים‬

‫‪74‬‬

‫‪64‬‬

‫אבדן אדם‬ ‫קרוב‬

‫הגורמים הקשורים לדאגה פחותה‬ ‫מידת דאגה פחותה נמצאה בקרב עולי ברה"מ לשעבר‪ ,‬בעלי מצב כלכלי ובריאותי‬ ‫טוב יותר וכן בקרב גברים‪.‬‬

‫בריאות טובה‬

‫גברים‬

‫עולי בריה"מ לשעבר‬

‫בעלי הכנסה גבוהה‬

‫רווחה‬

‫‪44‬‬

‫בדידות‬

‫שיעור בני ‪ +50‬במצבי בדידות שונים‬

‫‪ 43%‬מבני ה‪ +50-‬חשו בודדים* לפחות באחד משני הגלים‬

‫‪22‬‬

‫(נתוני גל ‪ 1‬ו‪)2-‬‬

‫‪100‬‬

‫‪60‬‬

‫‪57%‬‬

‫‪40‬‬

‫‪35%‬‬

‫‪20‬‬

‫‪8%‬‬ ‫ללא תחושת בדידות‬

‫שיעור המשיבים‬

‫‪80‬‬

‫‪0‬‬

‫תחושת בדידות זמנית תחושת בדידות כרונית‬

‫הסבירות לתחושת בדידות גבוהה יותר אצל בני ‪ +50‬בעלי תסמיני דיכאון רבים‬ ‫‪22‬‬ ‫יותר ואלה שאינם גרים עם בן‪/‬בת זוג‬ ‫(נתוני גל ‪ 1‬ו‪)2-‬‬

‫תסמיני דיכאון במצבי בדידות שונים**‬

‫בדידות‬ ‫כרונית‬

‫בדידות‬ ‫זמנית‬

‫לא חשו‬ ‫בדידות‬

‫מספר תסמיני דיכאון‬

‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬

‫* ללא בדידות – לא דיווחו על בדידות באף אחד מהגלים; בדידות זמנית – דיווחו על בדידות באחד‬ ‫מהגלים; בדידות כרונית – דיווחו על בדידות בשני הגלים‪.‬‬ ‫** תסמיני הדיכאון לפי מדד הדיכאון ‪.Euro-D‬‬

‫רווחה‬

‫‪45‬‬

‫מגורים עם\בלי בן זוג במצבי בדידות שונים‬ ‫‪100‬‬

‫‪60‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪44%‬‬ ‫‪16%‬‬

‫מגורים בלי בן זוג‬

‫בדידות‬ ‫כרונית‬

‫בדידות‬ ‫זמנית‬

‫‪20‬‬ ‫‪8%‬‬

‫לא חשו‬ ‫בדידות‬

‫שיעור המשיבים‬

‫‪80‬‬

‫‪0‬‬

‫מגורים עם בן זוג‬

‫השוואה לארה"ב‪:‬‬ ‫בעוד שבגל ‪ 47% 1‬מבני ה‪ +65-‬דיווחו על בדידות בשבוע שלפני הסקר‪ ,‬בסקר‬ ‫‪23‬‬ ‫דומה בארה"ב (‪ 34% ,*)NSHAP‬בלבד דיווחו על בדידות בשבוע האחרון‪.‬‬ ‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫שיעורי תחושת בדידות של בני ‪ +65‬בישראל ובארה"ב‬

‫בדידות בארה"ב‬ ‫(‪)2006-2005‬‬

‫בדידות בישראל‬ ‫(גל ‪)1‬‬

‫שיעור המשיבים‬

‫‪34%‬‬

‫‪47%‬‬

‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬

‫* מנתוני הגל הראשון של המיזם הלאומי בארה"ב‪" ,‬חיים חברתיים‪ ,‬בריאות וזקנה" (‪)NSHAP‬‬ ‫שנערך בשנים ‪.2006-2005‬‬

‫רווחה‬

‫‪46‬‬

‫דיכאון ואובדנות‬ ‫תסמיני דיכאון* רבים יותר אצל בני ‪ +50‬מדווחים על ידי בעלי‬ ‫השכלה נמוכה‪ ,‬בעלי הכנסה נמוכה ובינונית‪ ,‬נשים‪ ,‬לא נשואים‪,‬‬ ‫ומבוגרים יותר‪ .‬עולי ברה"מ לשעבר‪ ,‬ערבים ישראלים וילידי המזרח התיכון או‬ ‫צפון אפריקה מדווחים על יותר תסמינים דיכאוניים לעומת ילידי הארץ‪ ,‬אירופה או‬ ‫אמריקה‪( 24 .‬נתוני גל ‪)1‬‬

‫רמת דיכאון לפי גורמים שונים‬

‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪3‬‬

‫עולי בריה"מ‬ ‫לשעבר‬

‫ערבים ישראלים‬

‫ילידי ישראל‬

‫ילידי אירופה\‬ ‫אמריקה‬

‫ילידי המזה"ת או צפ"א‬

‫בני ‪69-60‬‬

‫בני ‪79-70‬‬

‫בני ‪89-80‬‬

‫נשוי‬

‫אלמן‬

‫גברים‬

‫נשים‬

‫הכנסה גבוהה‬

‫הכנסה בינונית‬

‫השכלה תיכונית‬

‫* תסמיני הדיכאון לפי מדד הדיכאון ‪.Euro-D‬‬

‫השכלה יסודית‬

‫מגזר‬

‫יבשת‬ ‫מוצא‬

‫גיל‬

‫מצב‬ ‫משפחתי‬

‫מין‬

‫הכנסה‬

‫השכלה‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬

‫תסמיני דיכאון‬

‫‪4‬‬

‫רווחה‬

‫‪47‬‬

‫‪ 7%‬מבני ה‪ +50-‬דיווחו‬ ‫על רגשות אובדניים או על‬ ‫רצון למות במהלך החודש‬ ‫האחרון‪( 25.‬נתוני גל ‪)1‬‬

‫‪7%‬‬

‫שיעור המשיבים שדיווחו‬ ‫על רגשות אובדניים או רצון למות‬ ‫בגל ‪ ,1‬באחוזים‬ ‫אלו גורמים קשורים לרגשות אובדניים או לרצון למות?‬ ‫הסבירות למחשבות אובדניות גבוהה יותר אצל בעלי תסמיני דיכאון* רבים יותר‪,‬‬ ‫השכלה נמוכה‪ ,‬ובקרב אלה שפחות מתמצאים בזמן (ביצעו פחות טוב מטלה של‬ ‫‪25‬‬ ‫ההתמצאות בזמן‪ ,‬במסגרתה נשאלו אודות היום בשבוע והתאריך)‪.‬‬ ‫(נתוני גל ‪)1‬‬ ‫רמת השכלה‬ ‫שיעור המשיבים‬

‫ללא מחשבות מחשבות‬ ‫אובדניות‬ ‫אובדניות‬

‫‪100‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬

‫מס' תסמיני‬ ‫דיכאון*‬

‫ללא מחשבות מחשבות‬ ‫אובדניות‬ ‫אובדניות‬

‫נמוכה‬ ‫תיכונית‬ ‫גבוהה‬ ‫* תסמיני הדיכאון לפי מדד הדיכאון ‪.CES-D‬‬

‫התמצאות בזמן‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫מחשבות ללא מחשבות‬ ‫אובדניות‬ ‫אובדניות‬

‫רווחה‬

‫‪48‬‬

‫טראומה‬ ‫בני ה‪ +50-‬עברו בממוצע ‪ 2‬אירועים טראומטיים* במהלך חייהם‬ ‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫האירועים הטראומטיים הנפוצים ביותר‬ ‫האירוע הטראומטי הנפוץ ביותר הוא סכנת חיים של אדם קרוב‪.‬‬ ‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫‪17%‬‬

‫מחסור‬ ‫כלכלי‬

‫טיפול ממושך‬ ‫בקרוב משפחה‬ ‫פגוע\מוגבל‬

‫אדם קרוב‬ ‫בסכנת חיים‬ ‫עקב תאונה\‬ ‫מחלה‬

‫* מבוסס על מדד בו המשיבים מסמנים אילו מבין ‪ 17‬אירועי חיים קשים הם חוו‪.‬‬

‫שיעור המשיבים‬ ‫שחווה את האירוע‬

‫‪36%‬‬

‫‪37%‬‬

‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪24‬‬

‫‪24‬‬

‫רווחה‬

‫‪49‬‬

‫האירועים הטראומטיים המשפיעים ביותר‬ ‫האירוע הטראומטי המשפיע ביותר הוא פטירת בן\בת זוג‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬

‫נזקק לטיפול‬ ‫ממושך עקב‬ ‫קושי לטפל‬ ‫בעצמו‬

‫אדם קרוב‬ ‫בסכנת חיים‬

‫שיעור המשיבים‬ ‫שדירג את האירוע‬ ‫כבעל השפעה רבה‬

‫‪56%‬‬

‫‪61%‬‬

‫‪77%‬‬

‫‪100‬‬

‫פטירת‬ ‫בן\בת זוג‬

‫בני ‪ +50‬אשר חוו יותר אירועים טראומטיים‪ ,‬הם בעלי רווחה נפשית נמוכה‬ ‫‪24 ,26‬‬ ‫יותר (מבחינת איכות חיים‪ ,‬סיפוק מהחיים ודיכאון במהלך החיים)‪.‬‬ ‫(נתוני גל ‪ 1‬ו‪)2-‬‬

‫רווחה‬

‫‪50‬‬

‫השפעות השואה‬ ‫מקרב ניצולי השואה שענו במדגם‪ ,‬כ‪ 40%-‬שהו בגטו‬ ‫‪24‬‬ ‫ורבע שהו במחנה ריכוז או השמדה‬ ‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪25%‬‬

‫‪29%‬‬

‫‪32%‬‬

‫‪42%‬‬

‫מחנה ריכוז\‬ ‫השמדה‬

‫מחנה‬ ‫עבודה‬

‫מקום‬ ‫מסתור‬

‫גטו‬

‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬

‫אחוז ניצולי השואה‬

‫‪50‬‬

‫רווחה‬

‫‪51‬‬

‫בני דור שני לשואה פחות בריאים מילדים להורים שאינם ניצולי שואה‪ ,‬אך‬ ‫הם בעלי רווחה נפשית רבה יותר‪ .‬ההבדלים בולטים במיוחד בקרב משיבים‬ ‫‪27‬‬ ‫ששני הוריהם ניצולי שואה‪.‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫(נתוני גל ‪)1‬‬

‫תופעות בריאות לקויה‬

‫‪2‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.5‬‬

‫מספר תרופות‬

‫מספר תסמינים‬ ‫פיזיים‬

‫‪0‬‬

‫מספר בעיות‬ ‫בריאותיות‬

‫ילדים להורים‬ ‫ניצולי שואה‬ ‫ילדים להורים‬ ‫שאינם ניצולי‬ ‫שואה‬

‫רווחה סובייקטיבית‬ ‫מדדי רווחה סובייקטיבית‬

‫אופטימיות‬

‫איכות חיים‬

‫‪26‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬

‫רווחה‬

‫‪52‬‬

‫שנת החיים האחרונה‬ ‫נתונים על שנת החיים האחרונה‪ ,‬המבוססים על ראיונות שנערכו עם מקורבים‬ ‫‪28‬‬ ‫למשיבים שנפטרו בין גל ‪ 1‬לגל ‪.2‬‬

‫‪ 72%‬מהנפטרים בין שני‬ ‫הגלים נפטרו במקום ציבורי‬ ‫‪7%‬‬

‫‪72%‬‬ ‫בית אבות\בית חולים‬

‫בבית‬

‫‪28%‬‬

‫‪ 7%‬מהמשיבים‬ ‫נפטרו בין גל ‪ 1‬לגל ‪2‬‬

‫‪ 71%‬טופלו בעיקר על ידי בן משפחה בשנת החיים האחרונה‪,‬‬ ‫במיוחד בקרב בעלי הכנסה נמוכה ובן‪/‬בת זוג‬

‫‪71%‬‬ ‫מטפל עיקרי בן משפחה‬

‫מטפל עיקרי בתשלום‬

‫‪29%‬‬

‫‪43%‬‬

‫‪30%‬‬ ‫הכנסה בשליש התחתון‬ ‫הכנסה בשליש האמצעי‬ ‫הכנסה בשליש העליון‬

‫‪27%‬‬

‫חלקם של אלה שטופלו‬ ‫בעיקר על ידי בן משפחה‪,‬‬ ‫לפי רמות הכנסה‪ ,‬באחוזים‬

‫רווחה‬

‫‪53‬‬

‫‪73%‬‬

‫נשואים\בזוגיות‬ ‫לא בזוגיות‬

‫‪27%‬‬

‫חלקם של אלה שטופלו‬ ‫בעיקר על ידי בן משפחה‪,‬‬ ‫לפי מצב משפחתי‪ ,‬באחוזים‬ ‫‪ 62%‬מהנפטרים סבלו משתי‬ ‫מוגבלויות או יותר בתפקודי‬ ‫היומיום בשנת חייהם האחרונה‪,‬‬ ‫בעיקר בעלי השכלה נמוכה‪.‬‬

‫‪62%‬‬

‫שתי מוגבלויות או יותר‬

‫‪38%‬‬

‫עד שתי מוגבלויות‬

‫תפקודים פגועים‬ ‫רמת ההשכלה בקרב בעלי שני‬ ‫תפקודים פגועים או יותר‬

‫‪30%‬‬ ‫‪17%‬‬

‫השכלה השכלה השכלה‬ ‫גבוהה תיכונית ראשונית‬

‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬

‫שיעור המשיבים‬

‫‪54%‬‬

‫‪60‬‬

Lewin-Epstein, N., Semyonov, M. (2013). Immigration and wealth inequality in old age: The case of Israel. Research in

Social Stratification and Mobility, 33: 56-71.

Litwin, H., Sapir, E. V. (2009). Forgone health care due to cost among older adults in European countries and in Israel.European Journal of Ageing, 6 (3): 167-176.

Khalaila, R., & Litwin, H. (2014). Changes in health behaviors and their associations with depressive symptoms among Israelis aged 50+. Journal of aging and health, 26 (3):401-421.

Haski-Leventhal, D. (2009). Elderly volunteering and wellbeing: A cross-European comparison based on SHARE data.

Voluntas: International Journal of Voluntary and Non-Profit Organizations, 20 (4): 388-404.

Ayalon, L., Litwin, H. (2008). What cognitive functions are associated with passive suicidal ideation? Findings from a national sample of community dwelling Israelis.International

Journal of Geriatric Psychiatry. 24 (5): 472-47

Shrira, A., Palgi, Y., Ben-Ezra, M., Shmotkin, D. (2011).

Transgenerational effects of trauma in midlife: Evidence for resilience and vulnerability in offspring of Holocaust survivors.

Psychological Trauma: Theory, Research, Practice and Policy, 3: 394-402.

On the Second Half of Life in Israel Edited By: Ella Schwartz, Daniela Pascal, Howard Litwin Graphic Design: Merav Itzhaky

III

Introduction The world population is going through an aging process and the Israeli population as well. The percentage of older people in the world and in Israel is growing steadily, and a greater number of people reach older ages. These changes raise many issues regarding the state of the population in the future, the contribution of older people to the work force, who will support them after retirement and the question of achieving successful aging and maintaining a decent standard of living. To better understand these processes there is a need to monitor the state of the older population in a range of areas.

The Israel Gerontological Data Center (IGDC), which is located at the Hebrew University, works to promote knowledge regarding the older population in Israel. In this pamphlet we present key findings from studies by the IGDC which reflect the current situation of older people in Israel, in the areas of economics, health and welfare.

The main findings in the pamphlet come from studies based on the Survey of Health, Aging and Retirement in Europe and Israel (SHARE). The survey is conducted in Israel and about 20 European countries and covers diverse issues in the fields of economics, health, and welfare. SHARE is a longitudinal survey, meaning that it is a panel survey which is conducted every few years, tracking the status of the same respondents over time (each survey conducted is called a "wave").

IV

The survey consists of interviews of a sample of persons aged 50 and over and their partners, representing the entire population of that age in the country. The survey in Israel is conducted by the IGDC. The interviews are carried out by the B. I. and Lucille Cohen Institute for Public Opinion Research at Tel Aviv University.

Israel joined SHARE in 2005 and has since conducted three waves of data collection, the first in 2005-2006, the second in 2009-2010 and the third in 2013. Execution of the Israeli sample of the survey was made possible by funding from the National Institute of Aging of the National Institutes of Health in the U.S., the Israeli Ministry for Senior Citizens and the Israeli Ministry of Science, the National Insurance Institute of Israel, the German-Israel Foundation for Scientific Research and Development (GIF) and the Seventh Framework Program of the European Union.

The studies presented in this pamphlet are based mainly on data from the first two waves of data from SHARE Israel (we also include data comparing Israel to Europe and the U.S.).

V

Additional findings included in the pamphlet come from three studies conducted by the IGDC, which were initiated and funded by the Ministry for Senior Citizens. The topics of these studies were: the worries of older Israelis (2011), financial literacy before retirement (2012) and leisure patterns among senior citizens (2013).

It is our hope that this pamphlet will be used as a source of knowledge and interest, and will further a better understanding of the older population in Israel and the changes it experiences over time.

We thank Merav Itzhaky for the graphic editing and design of this pamphlet.

Ella Schwartz, Daniela Pascal, Howard Litwin

‫מרכז הידע הוא מקור למגוון נתונים המספקים תשתית‬ ‫לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל‪ .‬המרכז הוקם בתמיכת‬ ‫משרד המדע והטכנולוגיה ושותפים במסגרתו קונסורציום של‬ ‫מדענים ממדעי החברה‪ ,‬הבריאות והגרונטולוגיה‪ .‬משרדי מרכז‬ ‫הידע ממוקמים בביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית‬ ‫ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬אשר‬ ‫במסגרתו פועל המרכז‪ .‬החל מינואר ‪ 2008‬מרכז הידע פועל‬ ‫בסיוע המשרד לאזרחים ותיקים‪.‬‬