צועדים בדרך המילים ה מד"ל

‫יום ירושלים‬

‫(עמ' ‪)286‬‬

‫הצעה לתכנון ההוראה למדור‪" :‬יום ירושלים"‬ ‫עולם השיח של הספרות‪:‬‬ ‫טקסט מרכזי‪" :‬הצנחנים בוכים" מאת חיים חפר‪.‬‬ ‫טקסט נלווה‪" :‬ירושלים" מאת רחל פרחי‪.‬‬ ‫מטרות‪ :‬הבנת הרובד הגלוי; התייחסות פרשנית להיבטים רגשיים; זמן הכתיבה במקאמה; קריאה‬ ‫מדויקת‪ ,‬מוטעמת ומפרשת‪ .‬ייחודה של העיר לפי שירה של פרחי‪.‬‬ ‫מיומנויות‪ :‬כתיבת תשובות ענייניות‪ ,‬האזנה ממוקדת לדברי אחרים והשתתפות בשיחה‪.‬‬

‫הצנחנים בוכים ‪ /‬חיים חפר (עמ' ‪)288‬‬ ‫דברי עיון‪ :‬ד"ר יהושבע בנטוב‬ ‫יום ירושלים הוא החג החדש ביותר בלוח השנה העברי וראשיתו עם איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫(‪ )1967‬הצנחנים בוכים מאת חיים חפר (עמ' ‪ )288‬הוא שיר אשר נכתב בזמן אמיתי‪ ,‬היינו בימים של איחוד‬ ‫ירושלים‪ ,‬סוג השיר הוא מקאמה‪ .‬המילה מקאמה דומה בצלילה ובהוראתה למילה מקום‪ .‬ואכן יש קרבה בין‬ ‫שתי המילים‪ .‬מקאמה היא מילה שאולה מערבית והוראתה סיפורים הכתובים בפרוזה מחורזת שהיו מספרים‬ ‫במושב השבט‪ .‬המשורר והפזמונאי חיים חפר נהג לכתוב מקאמות בענייני היום‪ .‬המאקמה המפורסמת‬ ‫ביותר שלו‪ ,‬הצנחנים בוכים‪ ,‬היתה לאחד מהשירים שמעלים אל תודעתנו את מלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫התבנית של השיר הזה פשוטה‪ ,‬תבנית הסיפור המחורז‪ ,‬המקאמה‪ .‬אך אין בו לא דברי ליצנות ולא אירוניה‬ ‫סמויה‪ .‬יש בו התפעמות והתרגשות שהתעוררה באדם שצפה בחטיבת הצנחנים כובשת את העיר העתיקה‬ ‫בירושלים‪ .‬כידוע‪ ,‬חיילי חטיבת הצנחנים אשר השתתפו בקרבות העקובים מדם בעיר העתיקה במלחמת‬ ‫ששת הימים הגיעו אל הכותל ועמדו שם נדהמים ובוכים‪.‬‬ ‫במקאמה הזאת נשאלת שאלה רטורית והיא חוזרת בשיר ארבע פעמים‪ :‬איך זה קורה?‬ ‫הקטע הראשון בנוי על אנפורה (מילה זהה בראשית כל שורה)‪ ,‬הכותל‪.‬‬ ‫הדבר יהיה ברור אם נערוך את שורות השיר‪:‬‬ ‫הכותל הזה שמע הרבה תפילות‬ ‫ ‬ ‫הכותל הזה ראה הרבה חומות נפולות‬ ‫ ‬ ‫הכותל הזה‪...‬‬ ‫ ‬ ‫הכותל הזה‬ ‫ ‬ ‫הכותל הזה‬ ‫ ‬ ‫הכותל הזה‪...‬‬ ‫לכאורה הכותל ראה הכול‪ .‬הוא ראה עצב ובכי‪ ,‬הוא ראה את ההיסטוריה של האנושות עוברת לפניו‪ ,‬הוא‬ ‫ראה דמויות של בשר ודם ודמויות של אגדה‪ ,‬הוא ראה משוררים‪ ,‬מלכים וקיסרים קמים ונופלים‪ ...‬אך‬ ‫הוא לא ראה צנחנים בוכים‪.‬‬

‫‪146‬‬