מדריך למורה כתה ד

‫בסיפור ניתן להבחין בשלושה פרקי זמן‪ ,‬שבהתאם להם מתחלק הסיפור לשלושה חלקים‪:‬‬ ‫פרק הזמן הראשון הוא מראש השנה עד חג השבועות‪ .‬בחלק זה של הסיפור מספרת הדוברת על‬ ‫שלבי קליטתה המלאה כילדה חדשה‪ ,‬שבאה מרומניה‪ ,‬בחברת הילדים בבית הספר‪ .‬מה שעזר לה‬ ‫להיקלט במהרה זהו חוש השמיעה המפותח שלה‪ ,‬בעזרתו‪ :‬א‪ .‬קלטה היטב את השפה העברית‪,‬‬ ‫ב‪ .‬השתחררה מהמבטא הרומני‪ ,‬ג‪ .‬למדה לנגן מנגינות עבריות‪ ,‬שעד מהרה עזרו לה להיות נדרשת‬ ‫ורצויה בכיתה‪ ,‬בבית הספר ובחברת הילדים מחוץ לבית הספר‪.‬‬ ‫אבל כל הצלחתה לא הסבה לה אושר‪ .‬היא חוזרת ומציינת שהיא סובלת‪ ,‬שאין לה איש שהיא יכולה‬ ‫לדבר איתו על סבלה‪ ,‬והיא מדברת עליו רק עם אלוהים‪ .‬מהו הסבל? למה היא אינה מדברת עליו?‬ ‫כל זה נשאר בחלק זה בגדר תעלומה‪.‬‬ ‫פרק הזמן השני הוא סמוך לחג השבועות‪ ,‬ובו לומדת הנערה בבית הספר על מגילת רות‪ .‬הנערה‬ ‫מתרגשת עד דמעות מסיפורה של רות המואבייה‪.‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫כאן כמו נפתח סגור לבה והיא מגלה את סוד מו‬ ‫‪ :‬היא אינה יהודייה‪ .‬אביה מת‬ ‫ברומניה‪ ,‬אמה קיבלה עבודה בישראל‪ ,‬וכך מצאה הנערה את עצמה לומדת בישראל‪ .‬סבלה הנפשי נובע‬ ‫מהרצון שלה להיות יהודייה ולחיות בארץ כמו שאר הילדים שמסביבה‪ ,‬מחוסר הרצון שלה לגלות‬ ‫ברבים את סוד מוצאה‪ ,‬ומהאפשרות הבלתי רצויה לה‪ ,‬שהיא ואמה יחזרו לחיות ברומניה‪ .‬מגילת‬ ‫רות פתחה בפניה את האפשרות של גיור‪ ,‬שבעקבותיו‪ ,‬לדעתה‪ ,‬עשויות בעיותיה הנפשיות להיעלם‪.‬‬ ‫תחילה היא מדברת על כך עם אמה‪ ,‬המציינת בפניה את הקשיים המתלווים לתהליך הזה‪ ,‬אך היא‬ ‫אינה עומדת בדרכה ונכונה לתמוך בה‪ .‬הנערה פונה ליועצת בבית הספר‪ ,‬שמבינה ללבה ומפנה‬ ‫אותה לרבנות‪ ,‬המוסד המגייר בארץ‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫ק‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫אבל הנערה חוששת‪ ,‬ודוחה את פנייתה לרבנות‪ .‬קטע זה מהווה‬ ‫לפני‬ ‫בואו של החלק השלישי והאחרון שלה‪ ,‬קטע השיא‪.‬‬ ‫פרק הזמן השלישי הוא בחודש השני של החופש הגדול‪ .‬בחלק זה יש רווח הזמן‪ .‬נמסר בו בהרחבה‬ ‫תיאור הפגישה של הנערה ואמה עם הרבנים המגיירים‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫הקורא‪ ,‬כמו הדוברת‪ ,‬מקבל כאן את המידע על תהליך‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫נערכת בדיקה אם‬ ‫‪.1 :‬‬ ‫המבקש להתגייר רוצה באמת לקבל על עצמו את כל המנהגים והמסורת היהודית‪ ,‬ומתבררות‬ ‫שאלות כגון‪ :‬האם הוא יודע מה היה היחס ליהודים במרוצת הדורות? האם המניע שלו הוא טהור‬ ‫ונקי ממניעים אישיים וטובת הנאה אישית? ‪ .2‬בשלב השני כשמבקשת הגיור היא אישה‪ ,‬היא צריכה‬ ‫לעבור טקס של טבילה ב"מקווה"‪ ,‬בריכת מים של מי גשמים‪ ,‬מצווה שמקיימות נשים יהודיות‪.3 .‬‬ ‫בשלב השלישי עליה ללמוד את כל עיקרי האמונה היהודית‪ ,‬מנהגיה המסורתיים וחגיה‬ ‫ההיסטוריים‪.‬‬ ‫כל הסיום נמסר בלשון עתיד‪ .‬הדוברת אינה נרתעת מכל מה שהוטל עליה ועל אמה‪ .‬להפך‪ .‬היא‬ ‫משנה את שמה לרות‪ .‬היא מעתה שמחה ומאושרת‪.‬‬ ‫משפט הסיום‪ ,‬שאומרת הדוברת‪" :‬לא אכפת לי שיקראו לי "רות הרומנייה"‪ ,‬כי אני אדע‪ ,‬שאני‬ ‫יהודייה‪ ,‬ושאני בחרתי להיות יהודייה!!!" כמו פונה בסמוי לקורא הישראלי הצעיר‪ ,‬זה שנוהג לציין‬ ‫את ארץ המוצא ככינוי גנאי‪ ,‬וזה שאינו יודע להעריך את גדולתו של המתגייר‪ ,‬שהוא בעצם יהודי‬ ‫מתוך בחירה‪.‬‬ ‫‪) ÁÂ˙Ù ÏÂ‚Ú ÌÏÂÚ‰‬עמוד ‪*(244‬‬ ‫שער זה מטרתו להפנות את תשומת הלב לשמירה ההכרחית על איכות הסביבה; כל הטקסטים‬ ‫שבשער נסבים על נושא זה‪.‬‬ ‫מהמדרש שבקוהלת רבא אנו לומדים כי בבריאת העולם כבר ביקש הקדוש ברוך הוא מהאדם‬ ‫הראשון לשמור על הטבע ועל איכות הסביבה‪ ,‬כי כל מה שנברא‪ ,‬נברא בשבילו‪ ,‬וכי עולם שהתקלקל‬ ‫אין לו תחליף‪" :‬אין מי שיתקן אחריך"‪.‬‬

‫‪92‬‬