מדריך למורה כתה ד

‫"שדה" יכולה להופיע בעברית גם בזכר וגם בנקבה‪ ,‬וכאן נבחר מין נקבה‪ .‬מראה כזה מתגלה בארצנו‬ ‫בין חג הפסח‪ ,‬חג האביב‪ ,‬לבין חג השבועות‪ ,‬חג הקציר בראשית הקיץ‪.‬‬ ‫לשני הבתים אותה צורה חיצונית המתבטאת באותו מספר שורות ואותה החריזה‪:‬‬ ‫א‪ .‬השיבולת האחת — שש שורות‪.‬‬ ‫‪ .1‬השיבולת שופעת הגרעינים — שלוש שורות בחריזה א ב ג‪.‬‬ ‫‪ .2‬מלאות האור בסוף היום — שלוש שורות בחריזה ד ב ג‪.‬‬ ‫ב‪ .‬זירוז הרבים לעבודת הקציר — שש שורות‪.‬‬ ‫‪ .1‬קריאות הזירוז והסיבה‪ :‬חג לקמה — ארבע שורות בחריזה א ב ג ב‪.‬‬ ‫‪ .2‬קריאה לקציר — חזרה על שורות הסיום של בית ראשון‪.‬‬ ‫כדאי לציין‪ ,‬כי מתן צורה חיצונית קבועה למבנה השיר‪ ,‬אינו מאפיין את השירה המודרנית בת‬ ‫זמננו‪ .‬גם אוצר המילים בשיר אינו זה השגור בפינו היום‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מן ההתפעלות המובעת בו מיפי התוצר החקלאי ומהזירוז לעבודה חקלאית‪ ,‬נושבת הרוח‬ ‫האידיאולוגית שנשבה בארץ בתקופה שבה נתחבר השיר‪ ,‬רוח שתאמה את תקופת חידוש החיים‬ ‫הלאומיים שלנו בארץ‪ .‬לפי אידיאולוגיה זו‪ ,‬חג השבועות‪ ,‬יותר משהוא חג מתן תורה‪ ,‬הוא חג עת‬ ‫הקציר — וכך אכן הוא נחוג‪ ,‬כחג חקלאי‪.‬‬ ‫כדאי לשים לב‪ ,‬כי בשיר מדובר על שדה השעורים‪ ,‬ש"חרש לעומר מחכה"‪ ,‬והדובר מזרז לקצור‬ ‫ולהניף ממנו "עומר"‪.‬‬ ‫מצוות הנפת העומר נזכרת בתנ"ך בספר ויקרא כג'‪" :11–10 ,‬כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם‬ ‫וקצרו את קצירה‪ ,‬והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכוהן‪ .‬והניף את העומר לפני ה' "‪ .‬למצווה‬ ‫זו אפוא שורשים קדומים‪ ,‬שמקורם בחברה החקלאית‪ .‬הקמה‪ ,‬שעליה פרנסתם האיכרים‪ ,‬נמצאת‬ ‫בשלבי הבשלתה האחרונים‪ ,‬אך עדיין אינה כשרה לקציר‪ .‬היא נתונה אפוא לסכנות רבות שעלולות‬ ‫להיגרם לה על ידי כוחות הטבע‪ ,‬ומידי אדם‪ .‬העומר הוא כמנחה מידי החקלאי לאל‪ ,‬כשהוא מצרף‬ ‫אליה את בקשתו‪ ,‬כי הוא ויבול שדותיו יהיו לרצון לפניו‪ ,‬וכל היבול אכן ייקצר וייאסף‪.‬‬ ‫לפי מסורת חז"ל‪" ,‬עומר" הוא מידה של שעורים‪ ,‬שהן התבואה הבאה ראשונה לידי הבשלה בחודש‬ ‫ניסן‪ .‬קציר העומר נעשה בחגיגיות גדולה במוצאי ט"ו בניסן‪ ,‬יום טוב ראשון של פסח )מנחות‪ ,‬י'‬ ‫ג'(‪ .‬יום הנפת העומר נקבע ליום ט"ז בניסן‪ ,‬שהוא יום ראשון של חול המועד פסח‪.‬‬ ‫אף שחומרי השיר שלפנינו שייכים בעצם לחג הפסח‪ ,‬מקובל אצלנו לשיר אותו בחג השבועות‪,‬‬ ‫כאשר מגיעה עונת הקציר המלא של החיטים‪ ,‬ולכבוד כך יוחד השם‪ :‬חג הקציר‪.‬‬ ‫הצעה לפעילויות‬ ‫‪ .1‬השיר נכתב בראשית הציונות‪ ,‬אך יש בו רמזים גם לעבר הרחוק‪ .‬מהם הרמזים?‬ ‫‪ .2‬יש בשיר הדים לטקס שנערך ביישוב כפרי בימינו ולטקס קדמון מימים עברו‪ .‬מהם הטקסים?‬ ‫‪ .3‬מה תיאורה של השיבולת ומה היא מסמלת?‬ ‫‪ .4‬אל מי פונה הדובר?‬ ‫‪ .5‬איך מתואר השדה?‬ ‫‪ .6‬מתי זמן ראשית הקציר?‬ ‫‪ .7‬נוהגים לשיר את השיר הזה גם בחג השבועות‪ .‬שערו מדוע?‬ ‫¯‪) ÈÈÓÈ· ‰ÙÈ Ø ˙Â‬עמוד ‪(232‬‬ ‫זהו סיפור ריאליסטי‪ ,‬שקשור לחג השבועות‪ ,‬ונושאו הוא תהליך הגיור בארץ בימינו‪ .‬הסיפור נמסר‬ ‫מפי מספרת בגוף ראשון‪ ,‬שאישיותה‪ ,‬חיי הרגש שלה וקורותיה נחשפים בשלבים במהלך הסיפור‪.‬‬ ‫הפתיחה של הסיפור עשויה לעורר סקרנות‪ ,‬שכן הדוברת אומרת בה בדיעבד‪" :‬אילו ידעתי כמה‬ ‫אהיה מאושרת‪ ,‬לא הייתי דוחה את המעשה שעשיתי עד לחופש הגדול‪ ".‬מה היה המעשה שעשתה‬ ‫בחופש הגדול? למה היא דחתה את ביצועו? כיצד המעשה הזה גרם לה אושר? כל השאלות הללו‬ ‫יתבהרו במהלך קריאת הסיפור‪.‬‬

‫‪91‬‬