מתוך הסיפור ההיסטורי המגולל את מרד החשמונאים ביוונים והצלחתו ,אירוע שבזכותו נקבע לדורות חג החנוכה. בכל אחד מהקטעים אפשר להבחין באיכותו הסיפורית ובנקודת התצפית האידיאית, היהודיתײַלאומית ,של מספרו. במקראה מובאים ארבעה קטעים. הקטע הראשון מתמקד בנושא הגזרות ,שגזרו הכובשים היווניים על היהודים בארץ. הקטע מציג בהדרגה עולה את חומרת המצב ,שאליו נקלעו היהודים בעקבות הגזרות :תחילה מצוין כי המלך היווני כתב מכתב לכל העמים הכבושים ,ובו הוא מבקש מכל עם לעזוב את חוקותיו ומנהגיו הייחודיים ,והוא מנמק את בקשתו בנימוק חיובי מזווית ראייתו ,והוא: "להיות כולם לעם אחד" .ואכן כל העמים ,ואף רבים מישראל" ,רצו בדתו" ועשו כבקשתו .אבל כבר מהמילה "רבים" ,נרמז ,כי בקרב העם יש מעטים ,שלא נענו לקריאת המלך ולא עשו כבקשתו. עתה באה החמרה נוספת :הפעם נשלחים "ספרים" )מכתבים( לירושלים ולערי יהודה ,הדורשים בהכללה "ללכת אחרי חוקים נוכריים" ובפירוט מצוין לפרטים כיצד .הפירוט כולל פעולות רבות, שביצוען משמעו מחיקת הייחוד היהודי :לחלל שבת ,לטמא מקדש ,להניח בנים בלתי נימולים ,לשכוח תורה ,להחליף את כל החוקים .הפעם הדרישה מלווה גם במתן עונש מוות ,למי שלא יבצע אותה. השאלה שהקורא עשוי לשאול אחרי קטע זה היא :האם נכנעו גם המעטים? מן ההחמרה הנוספת הבאה בשלב הבא ,עולה התשובה השלילית. בשלב ההחמרה הבא ,הבקשה והדרישה הפכו לצו ,ואנשי המלך בעצמם באו וביצעו צו זה בכוח :בנו שיקוצים ,זבחו להם בבמות ,שרפו ספרי תורה וחיפשו את המורדים להענישם. הקטע השני מתמקד בנושא של הנפת נס המרד. בקטע זה אנו במודיעין ,אחת מערי יהודה ,ואנו צופים במעמד דרמתי של עריכת טקס זבח לאליל היווני לעיני התושבים היהודים במקום; בתוך הצופים — מתתיהו הזקן ובניו. היוונים ,אנשי המלך ,אינם מפעילים כאן כוח .הם נוקטים דרכי נועם .בפנייתם הישירה אל מתתיהו, הזקן המכובד ,אין צל של איום ,אלא ניסיון לשכנעו להיכנע לצווי המלך; הם עושים זאת באמצעים שונים .1 :הם מחניפים לו בציינם את הכרתם במעמדו החברתי הגבוה .2 .הם מציעים לו להיות הראשון ,שיעשה בעירו מה שכבר עשו לפניו רבים אחרים בארץ ובעולם .3 .הם מציעים תמורה גבוהה למעשהו :הוא ייחשב לאוהב המלך ויקבל ממון רב. אבל מתתיהו אינו מתפתה .הוא עונה להם בקול גדול ,כנראה כדי שישמעו כל הנאספים את תשובתו ,המנוסחת בדיפלומטיות ,אבל בנחישות :אפילו כולם מצייתים ,עוזבים את ייחודם ובוחרים בדבר המלך" ,אני ,בני ואחי נלך בברית אבותינו! חלילה לנו לעזוב תורה ומצוות!" סימני הקריאה המופיעים במשפטים אלו מביעים החלטיות ,שאינה משתמעת לשתי פנים .ברור ,כי בדבריו אלו הרים מתתיהו בגלוי את נס המרד ביוונים. אבל מתתיהו זקן ועומד למות ,והוא מצווה את נס המרד לבניו .ניסוח הצו הוא כמובן בציווי ,אבל המשימות מכוונות הן להווה :קנאו לתורה ,הן לעבר :זכרו מעשה אבות ,והן לשכר בעתיד — נחלתם כבוד ושם עולם. הקטע השלישי מתמקד בנושא המרד ,שבראשו עומד יהודה ,בנו של מתתיהו. מה תוצאות המרד? יש כאן פער במידע .אבל לפי ההמשך מבינים ,שהמצב של העם ,בעיקר הרוחני, הוא בכי רע .המצביא מנסה לעודד את חייליו ולשכנע אותם להמשיך במרד בהבטיחו להם את עזרת אלוהים שבשמים .המילה "שמים" חוזרת פעמיים בדבריו. בקטע הרביעי אנו כבר בירושלים ,ואנו עדים לדרמה הגדולה שהתחוללה שם. תחילה באים המראות של המקדש המחולל ולתגובות הצער והאבל של הנוכחים על מראה זה. אחר כך אנו עדים למעשיו של המצביא יהודה :הוא בוחר כוהנים ,המטהרים את המקדש ,ואחר כך מחזירים את הקדושה למקום.
43