tt
תיקון ,אולם ישנה עדיפות לנושא מהותי ומרכזי ,שיש בכוחו להשפיע לטובה על כל מצבו הרוחני של האדם ,כמו לימוד תורה (לגברים) ,צניעות (לנשים) ,שהות בחברה טובה שומרת מצוות, קירבה והכנעה לרבנים ,התחזקות בשמירת כשרות ,שמירת שבת וכדומה .לאמיתו של דבר ,עניין זה אישי ושונה מאוד מאדם לאדם ,וכל אחד צריך לבחון את עצמו ולבדוק מהם התחומים החשובים לבנייה הרוחנית האישית שלו.
שלב שלישי :חשיפת שורשי הבעיה לאחר שראשי המדינה זיהו את הגורמים הבעייתיים ,ובחרו מוקד ראשוני לטיפול ,עליהם לבדוק מהם הגורמים לכך שאותו גורם מציק ומטריד .האם בגלל סיבות לאומניות? או אולי בגלל סיבות כלכליות? בנוסף ,יש לזהות מתי אותו אויב פעיל במיוחד ,ומהם הגורמים המתסיסים אותו .בהתאם לנתונים המתקבלים יש לתכנן את הלוחמה. כך גם לגבי העבודה הרוחנית .האדם צריך להתרכז בנושא שבחר ,ולנסות לחשוב :מדוע אני נכשל בתחום זה? האם הכישלון נובע מתוכי ,או שמא גורמים סביבתיים ,כמו משפחה או חברים, מלבים אותו? אולי מדובר בשכחה ,עצלות ,חוסר ידע? מתי זה קורה? האם כאשר אני עייף ,או רעב ,ואולי כשאני עצבני? מומלץ לערוך רשימה כתובה של הגורמים הבעייתיים ,וכך יהיה קל יותר לדון בהם ולחפש פתרונות.
שלב רביעי :אסטרטגיות לחימה כאן אנו מגיעים לשלב החשוב ,בו עלינו להתוות תכנית פעולה בהתאם לבעיות ולסיבות שהעלינו בסעיפים הקודמים. על ראשי הצבא להחליט כיצד להילחם: האם להשתמש בנשק חם ,או שמא להטיל מצור? האם לפעול דרך הים ,דרך היבשה ,או דרך האוויר? באיזו שעה ביום כדאי להילחם? בעבודת ה' יש לנהוג באופן דומה ,ולנסות לחפש דרכים יעילות להילחם בבעיות שגילינו. סיפרה לי פעם חברה ,שכאשר היא חוזרת הביתה מהעבודה היא מאוד עצבנית ולא מתייחסת יפה לילדים .רק כאשר הקדישה לכך מחשבה ,שמה לב שהדבר נובע מכך שהיא מגיעה הביתה רעבה וקשה לה לתפקד על בטן ריקה .ברגע שהבינה את הבעיה ,הדרך אל הפתרון לא היתה קשה .היא החליטה שבסוף כל יום עבודה, היא תישאר במשרד 10דקות נוספות ותאכל משהו משביע ,וכך תוכל להגיע הביתה רגועה ושלווה. במקרה אחר ,תלמידה שלי דיווחה על כישלונות בשמירת הלכות צניעות .לצערה ,היא מצאה את עצמה פעם אחר פעם קונה בגדים שאינם תואמים את גדרי ההלכה .כאשר ניתחנו את הנושא ,גילינו שהבעיה מתחילה מכך שהיא נכנסת לחנויות שהסחורה שלהן לא מספיק כשרה .כאשר היא הבינה שקשה לה לעמוד בפיתוי כאשר היא נמצאת בחנות מול הבגדים הלא כשרים ,החליטה שמכאן ואילך תדיר את רגליה מחנויות אלו ,ותקפיד לקנות רק במקומות שמוכרים סחורה כשרה .בצורה כזאת הצליחה לשמור על גדרי הצניעות עליהם ביקשה לשמור. בת אחרת ,שהייתה מדברת אל הוריה בטון כעוס ובלתי מכבד, ביקשה להיגמל מנוהג רע זה ,אשר סתר את הציווי של "כיבוד הורים" ,וכמובן גרם לאווירה עכורה בבית .לאחר התבוננות, גילתה שההתפרצויות שלה קורות בדרך כלל לאחר שהוריה מבקרים אותה ומתערבים לה בחיים באופן מוגזם ,או בנושאים שלא קשורים אליהם .לאחר ש"עלתה על הבעיה" ,החליטה כי בכל פעם שהוריה ידברו אליה כך ,היא פשוט תשתוק ולא תענה, בתקווה שהויכוח ידעך במהירות .השיטה הוכיחה את עצמה, ובמשך הזמן היא התרגלה לא לענות להם ,והשקט חזר לשרור בבית. דוגמא אחרונה היא של בחורה שהיתה שוכחת תדיר לברך ברכת "על המחיה" לאחר אכילת מיני מזונות .ביקשתי ממנה לחשוב מה יכול להיות הגורם לבעיה .לאחר דקות מספר של מחשבה ,הסבירה כי בדרך כלל כשהיא מסיימת לאכול היא פונה
20
הידברות
לעיסוקיה ,ואומרת לעצמה" :עוד מעט אברך" .ה"עוד מעט" הזה כמובן מתעכב עוד ועוד ,עד שהוא נשכח כליל .בעקבות גילוי זה, החליטה אותה בת להתאמץ לברך על האוכל מיד בסיום האכילה. היא גם קיבלה על עצמה לעשות זאת בישיבה ולברך מתוך סידור, כדי לתת תוקף וחשיבות למצווה. חשוב לשים לב ,שתכנית הפעולה צריכה להיות קלה לביצוע. משימה קשה מדי עלולה לעייף ולאכזב ,וממילא לא תצליח. מסופר על רבי מאיר חדש זצ"ל ,שהיה משגיח בישיבת חברון. פעם כינס את תלמידיו בתקופת אלול ואמר שכל אחד יקבל על עצמו בלב קבלה מעשית אחת לקראת השנה החדשה .לאחר מספר דקות ,כשכולם סיימו לקבל ,אמר" :עכשיו כל אחד יקצץ את קבלתו לחצי" .עברו מספר דקות ,כשכל אחד מקצץ במוחו את הקבלה ,ושוב מכריז הרב" :נא לקצץ לחצי פעם נוספת!". רק כעת ,כשהקבלה עמדה על רבע מהקבלה המקורית ,אמר רבי מאיר" :כעת יש לכם סיכוי לעמוד בקבלה"... אגב ,חשוב לזכור ,שכאשר אדם מקבל על עצמו קבלה מסוימת, יאמר "בלי נדר" ,כדי שלא יכשל חלילה בעוון שבועות ונדרים.
שלב חמישי :קביעת לו"ז חשוב לקבוע לוח זמנים ברור למימוש יעדי הלחימה .לדוגמא, אם המטרה היא לנטרל שטחי לחימה אוויריים של האויב ,יש לקבוע כל כמה זמן מבצעים גיחה ,ומה אורך ההתקפה בכל פעם. גם בנוגע לעבודת המידות ,יש לקבוע תכנית פעולה ברורה, בעלת מקצב קבוע ,ולא לתת לעניינים "לזרום" מעצמם .לשם כך יש לקבוע כל כמה זמן מבצעים את התוכנית שנבחרה בשלב
הקודם. לדוגמא ,אותה בת שבחרה לעבוד על כיבוד הורים ,יכולה להחליט שהיא מקפידה לשתוק מול הוריה פעמיים ביום. הבת ששוכחת לברך ,יכולה להחליט שהיא מקפידה על כך בכל ארוחת צהרים שהיא אוכלת. דוגמאות נוספות :גבר שהחליט להתחזק בלימוד תורה ,יקבע לו שיעור תורה מסוים ,או חברותא או לימוד יומי קצר מסויים, שאותו הוא לא זונח בשום אופן. אדם שהחליט להתחזק בתחום של בין אדם לחבירו ,יכול לקבל על עצמו שפעם ביום הוא יחייך למישהו שהוא לא מחייך אליו בדרך כלל. אשה שקיבלה על עצמה להתחזק בקבלת שבת מוקדמת ,תקבל על עצמה להקדים בכל שבוע חצי מההכנות ליום חמישי ,כדי שממילא תשאר לה פחות עבודה לרגע האחרון. אדם שקיבל על עצמו להתחזק במידת השמחה ,יכול לקבל על עצמו פעם בשבוע לצאת בריקוד שמח לפעם בשבוע שיפור מצב הרוח. כאשר יש לוח זמנים קבוע וברור ,גם אם המשימה נראית קטנה יחסית ,בעז"ה היא תניב פירות טובים ,כי גדול כוחה של העקביות.
שלב שישי :יוצאים לדרך זהו כמובן השלב המכריע ביותר. פה יש להעביר את כל התכנון והחשיבה לפסים מעשיים. מומלץ מאוד להשתמש ביומן לשם כך ,ולרשום בכל יום או שבוע את המשימה שיש לבצע .כך יש סיכוי גבוה יותר שלא נשכח. לחילופין ,ניתן לשים תזכורות על המקרר או על שולחן המשרד, העיקר להקפיד באמת להיות עקביים. כמו כן ,צריך להקפיד לא לעשות צחוק מהעניין ,אלא באמת למלא את "תכנית הפעולה" שלנו בשלמות .גם ביום שאנו מאוד עסוקים ,או במצב רוח ירוד ,וגם אם נזכרנו מאוחר בלילה שלא עשינו את המשימה – יש להתאמץ לעשותה. בישיבת נובהרדוק היו מביאים משל להמחשת העניין .היה
פעם אדם שהיה מכור ל'טיפה המרה' .כדי להיגמל מנוהג פסול זה ,הוא קיבל על עצמו לשתות רק כאשר עוד מישהו שותה איתו ,וכך יתמעטו ההזדמנויות לשתות .פעם אחת ,בשעת לילה מאוחרת ,הוא רצה מאוד לשתות .יצא החוצה ,ולצערו לא מצא מי שישתה איתו .חזר הביתה ,והחליט למזוג את שתי הכוסות על מנת שתהיינה כבר מוכנות לכל אורח שיבוא .הכין את הכוסות והמתין שמישהו יבוא לשתות איתו .המתין והמתין עד שסבלנותו פקעה ...פתאום הגיע זבוב ושתה מהיין .אמר האיש לעצמו :הנה יש לי חברותא לשתות עימי! פתח בשמחה ואמר "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי הגפן" ,ושתה להנאתו את כוסו וגם את הכוס השנייה... ישנם אנשים שנוקטים בשיטה של אותו שיכור ,ועושים לעצמם כל מיני הקלות במשימה .חבל מאוד ,כי הקלות אלו מחבלות בהצלחת הפעולה כולה.
שלב שביעי :ביקורת מתמדת אוי לו למפקד השולח את צבאו לחזית ,ונוטש אותו לנפשו. גם אם החיילים מוכנים ומודרכים ברמה הגבוהה ביותר ,עדיין אי אפשר לצפות מראש את כל שלבי הלחימה .ולכן חובה להתעדכן באופן שוטף במה שקורה בחזית ,ולפתור בעיות המתעוררות בשטח. גם האדם בעבודה האישית שלו ,צריך לעשות מדי פעם ביקורת ולשאול את עצמו את השאלות הבאות: האם אני מבצע את המשימה שבחרתי בעקביות? האם המשימה היא אפקטיבית? האם אני מרגיש שחל בי שינוי לטובה? אולי כדאי להגביר את קצב המשימות?
שלב שמיני: עידוד וחיזוק חשוב שאדם יזריק לעצמו "מנות חיזוק" מדי פעם ,על מנת להעצים את כוח לחימתו .אחד האופנים לכך הוא לקבוע שעת לימוד שבועית ,שבה לומדים מתוך ספר העוסק בנושא המדובר (ישנו היצע גדול מאוד של ספרים בחנויות ,ואפשר למצוא ספר לימוד כמעט בכל נושא). הלימוד מסייע להרחיב את הידע בנושא הנידון ,להעמיק את ההבנה ולרענן מה שכבר ידוע .דברי המוסר שבספרים עשויים להעניק לאדם דרבון ועידוד ,בפרט כאשר קוראים סיפורי צדיקים באותו נושא ,ומתפעלים מעמלם והשקעתם של גדולי ישראל בתחום הנידון. החפץ חיים מביא מדברי חז"ל סגולה נוספת שיש בלימוד. כאשר אדם לומד על נושא מסויים ,הוא מקבל סייעתא דשמיא מיוחדת ושמירה אלוקית להתחזק ולהצליח באותו תחום שעליו למד .החפץ חיים מביא זאת לגבי לימוד הלכות לשון הרע ,אבל ברור מהדברים שכלל זה נכון לגבי כל תחום אותו לומדים. בנוסף ,מומלץ להיעזר באמצעי עידוד נוספים ,כגון פרסים וצ'ופרים (ממתק ,טיול קצר וכו') ,שהאדם מעניק לעצמו כאשר הוא מצליח במשימה .אם אנו רגילים ונהנים לקבל פרסים מאחרים ,למה שלא נתרגל לתת גם לעצמנו?...
שלב תשיעי :קוצרים את הפרות אדם שיפעל על פי ההוראות הכתובות כאן ברצינות ובעקביות, בעזרת ה' יוכל לקצור את הפירות ולהכריז על ניצחון .הניצחון אינו מגיע מיד ,ולפעמים דרושים חודשים ארוכים של לחימה על מנת לכבוש את השטח (כדברי רבי ישראל מסלנט זצ"ל ,אשר אמר שקל יותר ללמוד את כל הש"ס מאשר לכבוש מידה אחת,)... אבל הסיפוק והשמחה שיש בניצחון כה גדולים ,שכל מאמץ שווה. בהצלחה רבה לך ,ואיחולי החמים לתשובה אמיתית ואיתנה! כותבת המאמר הינה מנהלת רוחנית במדרשת 'פסגות' ,פתח תקוה