Page 1

‫לפרשת יתרו‬

‫חכם לב יקח מצות‬

https://telegram.me/Publications_MM


‫¯‪·Ç¯´´Áƽȸ±‬‬ ‫‪ÇÀ´½°´³²±¯°³º»³°É´¯¸Æ°°¾´¸Á°³ÈÇó»Á¼¸¿²½»»·´Æ¸»¼Á¸Á´°È¾´»Á‬‬

‫גליון שצ"א פרשת יתרו כ"ב בשבט תשע"ז‬

‫אגדה ובקיאות‬ ‫"וישמע יתרו כהן מדין חותן משה"‬

‫(יח‪ ,‬א)‬

‫מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק‬ ‫(רש"י)‬

‫יש לשאול‪ ,‬והרי מתן תורה עולה על כולם‪ ,‬ומדוע לא מזכיר‬ ‫רש"י ששמע על מתן תורה? וכן צריך להבין מדוע להלן (פסוק ח)‬ ‫כשסיפר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים‪ ,‬לא‬ ‫סיפר לו על מעמד הר סיני?‬ ‫ונראה לתרץ על פי דברי המדרש (שמות רבה ל‪ ,‬ט)‪ :‬פעם אחת‬ ‫אמר לועקילס לאדריינוס המלך‪ :‬ברצוני להתגייר ולהיעשות‬ ‫ישראל‪ .‬אמר לו‪ :‬לאומה זו אתה מבקש? כמה בזיתי אותה כמה‬ ‫הרגתי אותה וכו'‪ ,‬מה ראית בהם שאתה רוצה להתגייר? אמר לו‪:‬‬ ‫הקטן שבהם יודע איך ברא הקדוש ברוך הוא את העולם‪ ,‬מה‬ ‫נברא ביום ראשון ומה נברא ביום שני‪ ,‬וכמה יש משנברא העולם‬ ‫ועל מה העולם עומד ותורתן אמת‪ .‬אמר לו‪ :‬לך ולמד תורתן ואל‬ ‫תמול‪ :‬אמר לו עקילס‪ :‬אפילו חכם שבמלכותך וזקן בן מאה שנה‬ ‫אינו יכול ללמוד תורתן אם אינו מל‪ ,‬שכן כתוב‪" :‬מגיד דבריו‬ ‫ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי" ‪ -‬ולמי? ‪-‬‬ ‫לבני ישראל‪.‬‬ ‫רואים מכאן יסוד גדול‪ ,‬כי גוי לא יכול להבין את תורתינו‬ ‫הקדושה כראוי בהבנה עמוקה‪ .‬לא מספיק השכל לבד‪ ,‬אלא‬ ‫צריכים לזה נשמת וקדושת ישראל אפילו כדי להבין משפטים‪,‬‬ ‫לכן אפילו ליתרו לפני שהתגייר לא היה יכול משה לספר ממתן‬ ‫תורה‪ ,‬כי לענינים כאלה צריכים לנשמת ישראל‪ ,‬להתגייר‪ ,‬ואז‬ ‫תהיה אפשרות להבין את מעמד הר סיני וקבלת התורה‪.‬‬ ‫(דרכי מוסר)‬

‫"וישמע יתרו כהן מדין‪ ,‬חותן משה את כל אשר‬ ‫עשה אלהים למשה ולישראל" (יח‪ ,‬א)‬ ‫כל העולם כולו שמע את מה שיתרו שמע ‪ -‬ובכל זאת‪ ,‬היה יתרו‬ ‫היחיד שבא למדבר סיני‪ .‬מה הניע דוקא אותו‪ ,‬את הכומר הראשי‬ ‫של מדין‪ ,‬להצטרף לאומה הישראלית‪ ,‬יותר מכולם?‬ ‫את התשובה נותן לנו הפסוק בעצמו‪ :‬יתרו היה מצד אחד ‪ -‬כהן‬ ‫מדין‪ ,‬ומאידך ‪ -‬חותן משה‪ .‬האם אנו מודעים למשמעותה של‬ ‫עובדה זו? הלא ידוע‪ ,‬שכל מי שיש לו מעמד נכבד בחברה‪ ,‬משתדל‬ ‫לקחת לעצמו חתן שהולם את מעמדו‪ .‬וכל שכן ראש הכמרים של‬ ‫מדין ‪ -‬בודאי שכל שאיפתו היא לבחור את בחיר הכמרים כחתן‬ ‫לבתו‪ .‬וגם אם לא ירצה‪ ,‬הלא נימוסי המדינה יחייבו אותו לפחות‬ ‫מבחינה מוסרית‪ .‬איך ניתן‪ ,‬איפוא‪ ,‬להבין את העובדה‪ ,‬שיתרו בחר‬

‫לו חתן כמשה רבינו‪ ,‬שלא רק שאינו כומר‪ ,‬לא רק שאינו מאמין‬ ‫בעבודה זרה‪ ,‬אלא עוד להיפך ‪ -‬כופר בה בכל מאודו??‬ ‫בהכרח עלינו להסיק מכך‪ ,‬שיתרו היה אמנם כומר לעבודה‬ ‫זרה‪ ,‬אבל היתה לו מעלה אחת ‪ -‬הוא היה אדם עם ראש פתוח‪,‬‬ ‫ששמע בקול שכלו בלבד‪ ,‬ולא היה איכפת לו מתגובת הסביבה‪.‬‬ ‫אם משה רבינו מצא חן בעיניו‪ ,‬בגלל תכונותיו הטובות והטהורות‪,‬‬ ‫לא התחשב בשום לחצים‪ ,‬אלא לקח אותו כחתן לבתו‪...‬‬ ‫מעלה זו עמדה לו גם עכשיו‪ ,‬כששמע על מה שאירע לעם‬ ‫ישראל‪ .‬כולם שמעו את מה שהוא שמע‪ ,‬אבל ‪ -‬יצרם לא הניח‬ ‫להם להסיק את המסקנה הנכונה‪ .‬הם היו שבויים ביד יצרם וביד‬ ‫סביבתם‪ .‬לא כן יתרו ‪ -‬הגם שהיה עובד ע"ז‪ ,‬אבל היות שאף פעם‬ ‫לא התחשב רק בשכלו בלבד‪ ,‬ולא בלחצי היצר והסביבה‪ ,‬היה‬ ‫חופשי להחליט כרצונו ‪ -‬ואם כן התבקש מאיליו מה שהחליט‪:‬‬ ‫שעם ישראל הוא העם הנבחר‪ ,‬ועליו להדבק בו!‬ ‫(ע"פ אור החיים הק')‬

‫"כי אמר גר הייתי בארץ נכריה"‬

‫(יח‪ ,‬ג)‬

‫מדוע היה כל כך חשוב לציין את העובדה‪ ,‬שהוא חי במדין כגר‬ ‫ולא כתושב‪ ,‬וכי במצרים לא היו "גרים"? ומדוע לא הקדים לקרא‬ ‫לבן הראשון אליעזר‪ ,‬כדי לתת הודיה על הצלתו?‬ ‫מה יכול להחזיק אדם במצב של משה רבינו‪ ,‬שחי במשך‬ ‫עשרות שנים מנותק מכור מחצבתו‪ ,‬בסביבה של עובדי עבודה‬ ‫זרה‪ ,‬לבל יושפע ממנה? וקל וחומר כשהוא לוקח אשה מבנות‬ ‫הארץ‪ ,‬נכנס לביתו של "כהן מדין" ‪ -‬בודאי שאין סכנה כסכנתו;‬ ‫הרי אינו יכול לנתק את עצמו מסביבתו החדשה‪ ,‬הוא מוכרח‬ ‫להשתתף בחיי החברה‪ ,‬הוא יוזמן לשמחות לאירועים‪ ,‬לנשפים‪,‬‬ ‫וללא ספק ישפיע עליו כל זה!‬ ‫אך ישנה תחבולה‪ ,‬שבעזרתה אפשר להתגבר על בעיה זו‪,‬‬ ‫ולהיות מחוסן מהשפעת הסביבה‪ .‬ניקח למשל‪ ,‬סוחר שנסע לעיר‬ ‫הבירה למטרה עסקית‪ .‬אילו היה נוסע לשם כדי לבלות‪ ,‬או אם‬ ‫היה מתגורר בעיר זו‪ ,‬היה "עושה חיים" ומבקר בכל מיני מקומות‪,‬‬ ‫מבקר אצל ידידים ומשתתף בנשפים‪ .‬אבל עכשיו ‪ -‬לא יעלה‬ ‫על הדעת! כל זמנו מוקדש לעסק בלבד‪ .‬אין לו זמן אפילו רגע‬ ‫לחשוב על משהו אחר‪...‬‬ ‫אדם שברצונו להנתק מסביבתו‪ ,‬לבל יושפע על ידה‪ ,‬ושלא‬ ‫יוכרח בעל כרחו להדמות אליה‪ ,‬עליו להרגיש שמצבו דומה‬ ‫לאותו סוחר‪ ...‬אם בא לסביבה זו על מנת לחיות כ"אדם מן‬ ‫השורה"‪ ,‬כתוש‪ ,‬וכל שכן אם בא "לעשות חיים" ‪ -‬אין ספק שאין‬ ‫לו מנוס מלהתבולל בסביבתו‪ .‬אבל שונה הדבר‪ ,‬אם מלכתחילה‬ ‫הציב לו כמטרה‪ ,‬שלא בא לכאן אלא למטרה מסויימת בלבד‪,‬‬

‫לע"נ הצדקנית נינה מרטין בת מישלין ע"ה | ולע"נ ר' יצחק ב"ר גרשון ז"ל | ולע"נ ר' נח יצחק הלוי ב"ר משה יעקב ז"ל | ולע"נ הרב יהודה אריה בן רפאל אלתר ז"ל |‬ ‫ולהצלחת ר' אלחנן שמואל‪1‬בן ר' נח יצחק ומשפחתו‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫עצה זו פעלה כהוגן‪ ,‬והסוחר אכן הגיע לבית הדין‪ .‬דברי הרב‬ ‫ותוכחתו עשו את שלהם‪ ,‬והאיש חזר בתשובה שלימה‪ .‬לפני‬ ‫צאתו‪ ,‬ביקש הסוחר לשאול את הרב שאלה אחת‪ :‬מי התיר לרב‬ ‫להביאני לכאן על ידי ההוראה ללקוח שלא ישלם את המגיע לי‬ ‫על פי כל דת ודין?‬ ‫ענהו הרב‪ :‬למדתי הנהגה מתוך דברי הפסוק האומר‪" :‬כי יהיה‬ ‫להם דבר בא אלי‪ ,‬ושפטתי בין איש ובין רעהו"‪ ,‬ואז תהיה לי‬ ‫הזדמנות לקיים "והודעתי את חוקי האלוקים"‪ ,‬דהיינו דברי מוסר‬ ‫והתעוררות לשמירת שבת‪.‬‬

‫ושכל זמנו יהיה מוקדש למטרה זו‪ .‬אז‪ ,‬לא רק שהוא בעצמו לא‬ ‫יתפתה ולא יושפע מן הסביבה‪ ,‬שהרי אינו מרגיש את עצמו חלק‬ ‫ממנה‪ .‬אלא גם הסביבה‪ ,‬אם תווכח בכך‪ ,‬שהוא אכן מתנהג כ"גר"‬ ‫ולא כ"תושב"‪ ,‬לא תתייחס אליו כאחד משלה‪ ,‬היא תכבד את‬ ‫רצונו ותצמצם את היחסים להכרחי בלבד‪ ,‬כשם שאיש לא יעלה‬ ‫על דעתו להזמין את הסוחר האורח להשתתף בטיול באמצע‬ ‫עבודתו ומסחרו!‬ ‫משה רבינו כשבא למדין ‪ -‬קיבל על עצמו‪ ,‬שכל זמנו יהיה‬ ‫מוקדש לעבודת ה' בלבד‪ .‬אבל עכשיו‪ ,‬כשנכנס לביתו של יתרו‪,‬‬ ‫היתה סכנה שקבלה זו עלולה להטשטש בלחץ הנסיבות‪ .‬הוא‬ ‫הרגיש‪ ,‬שהוא זקוק למשה‪ ,‬שיעמוד לנגד עיניו ויחייב אותו לזכור‬ ‫את מצבו בחיי היום יום‪ ,‬ובעיקר ‪ -‬שגם יבהיר לסביבתו‪ ,‬לקרוביו‬ ‫החדשים‪ ,‬שאין הוא "משלהם"‪ .‬ולשם כך קרא לבנו הראשון‬ ‫"גרשום"‪ ,‬כדי להבהיר לכל העולם‪" :‬גר הייתי בארץ נכריה"!‬

‫(עלינו לשבח)‬

‫"כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל"‬

‫"לבית יעקב ‪ -‬אלו הנשים‪ ,‬תאמר להן בלשון רכה‪ ,‬ותגיד‬ ‫לבני ישראל ‪ -‬עונשין ודקדוקין פרש לזכרים‪ .‬דברים‬ ‫הקשין כגידין" (רש"י)‬

‫(ע"פ החפץ חיים)‬

‫בקבלת התורה הקדים הקב"ה את הנשים לאנשים‪ ,‬והדבר טעון‬ ‫ביאור‪ ,‬שהרי אנשים חייבים במצוות יותר מאשר נשים‪ ,‬ומדוע‬ ‫הוקדמו הנשים?‬ ‫ותירץ בספר "דרש משה"‪ ,‬שהרי ידוע שהתורה ניתנה לעד‪,‬‬ ‫לכל הדורות‪ ,‬ורצה הקב"ה שנקיים את התורה לעולם‪ ,‬שהרי לא‬ ‫יתגלה ה' לעמו שוב בנתינת תורה פעם שניה‪ ,‬שנאמר "קול גדול‬ ‫ולא יסף" (דברים ה‪ ,‬יח)‪ ,‬ופירשו הרמב"ן והרשב"ם‪ ,‬שהקול שהיה‬ ‫בנתינת התורה בהר סיני לא ישוב יותר‪ .‬איך‪ ,‬אם כן‪ ,‬יהיה המשך‬ ‫ללימוד התורה? זאת ע"י שנחנך בנינו לאהבת התורה ואהבת‬ ‫השי"ת‪ ,‬ודברים אלו יש לחנכם כשהם קטנים‪ ,‬דאילו כאשר גדלים‬ ‫ כבר קשה יותר להקנות להם זאת‪.‬‬‫והנה מלאכה זו מוטלת בעיקר על האמהות‪ .‬נמצא‪ ,‬שהנשים‬ ‫גורמות שתימשך התורה לדורות‪ ,‬ולכן בהנצחת התורה לדורות‬ ‫מן הראוי להקדים למי שימשיכנה‪ ,‬ואלו הן הנשים‪.‬‬

‫"כי יהיה להם דבר בא אלי וכו' והודעתי את חוקי‬ ‫האלוקים וכו'" (יח‪ ,‬טז)‬ ‫אחד הסוחרים היהודיים בפרנקפורט פרץ את גדרות השבת‪,‬‬ ‫ומששמע זאת רבי אברהם אביש‪ ,‬המרא דאתרא‪ ,‬קרא לו לביתו‪,‬‬ ‫כדי להוכיחו על כך‪ .‬האיש היה גם חצוף גדול וסירב להגיע אל‬ ‫הרב‪ ,‬והדיר רגליו מבית הכנסת‪ ,‬כדי שהרב לא יפגשנו שם‪.‬‬ ‫ישב המרא דאתרא וטיכס עצה בעניין‪ ,‬והעלה כך‪ :‬אם אשלח לו‬ ‫הזמנה חוזרת‪ ,‬הוא לא יגיע; שאני אלך אליו ‪ -‬הרי יש בכך משום‬ ‫השפלת כבוד התורה‪ ,‬והשפעתי כרב תיפגם במאוד; להעביר את‬ ‫ההודעה ביד שליח ‪ -‬חוששני שהמסר לא יועבר בצורה הנכונה‪.‬‬ ‫הרעיון שעלה במוחו של הרב היה כדלהלן‪ .‬הוא יקרא אליו את‬ ‫'הלקוח הכבד ביותר' של הסוחר‪ ,‬שנהג לקנות סחורה בהקפה‪,‬‬ ‫יסביר לו את העניין ויורה לו שלא ישלם על הסחורה‪ ,‬גם אם‬ ‫הסוחר יאיים עליו פעם ופעמיים‪.‬‬ ‫הכוונה היתה להביא את הסוחר למצב שבו לא תהיה לו ברירה‬ ‫אלא להגיע לבית הדין על מנת לתבוע את הלקוח‪ ,‬ואז יוכיחנו‬ ‫הרב על פריצת גדרי השבת‪.‬‬

‫(דרש משה)‬

‫כשהביאו לפני רבינו החפץ חיים את ספר התהלים הישן של‬ ‫אמו הצדקת‪ ,‬התרגש ואמר בבכיה‪ :‬היודעים אתם כמה דמעות‬

‫בעומק הפרשה‬

‫בבה"ל ר"ס רע"א הלא חסר בגוף המצוה‪ ,‬שצריך לקדשו‬ ‫דוקא שנאמר זכור את יום השבת לקדשו‪ ,‬ולדברינו מבואר‬ ‫שעצם הדבר שקורא לה "שבת" שנקראת קודש (ובזוה"ק‬ ‫אמרו "שבת שמא דקוב"ה") בשעה שאומר שבתא טבא‪ ,‬זה‬ ‫עצמו הוי בבחינת לקדשו‪ ,‬ושפיר מועיל לקידוש‪.‬‬ ‫והגר"ח מבריסק נהג לדקדק שלא לומר שום פסוקים‬ ‫בקידוש ביום‪ ,‬שאז עלולים לחשוב שהפסוקים הם עיקר‬ ‫הקידוש וברכת בורא פרי הגפן היא רק ברכה להתיר‬ ‫הטעימה‪ ,‬וע"כ נהג לומר בורא פרי הגפן לבדו‪ ,‬שאז ניכר שזהו‬ ‫גוף הקידוש‪ ,‬ומדייק כדבריו בלשון הרמב"ם שפוסק (כט‪-‬י)‬ ‫בקידוש היום "ואומר בורא פרי הגפן לבדו"‪( .‬ולע"ד טוב לומר‬ ‫בלחש זכור את יום השבת לקדשו‪ ,‬ואז יאמר בקול רם בורא‬ ‫פרי הגפן‪ ,‬שבברייתא הנ"ל ילפינן "מביום" השבת שצריך‬ ‫לקדשו ביום‪ ,‬והיינו ע"י זכירת היום בדברים כבלילה)‬

‫ריתחא דאורייתא‬

‫"זכור את יום השבת" (שם)‬

‫בגמרא פסחים (קו‪ ).‬מובא‪ ,‬זכור את יום השבת לקדשו‬ ‫זוכרהו על היין בכניסתו‪ ,‬אין לי אלא בלילה ביום מנין‪ ,‬ת"ל‬ ‫את יום השבת‪ ,‬ביום מאי מברך אמר רבי יהודה בורא פרי‬ ‫הגפן‪.‬‬ ‫ותמוה הדבר הלא נאמר זכור את יום השבת "לקדשו"‪,‬‬ ‫והיאך יוצא ענין "קידוש" בברכת בורא פרי הגפן‪ .‬ונראה‬ ‫שבכך שמקדש על הכוס לפני הסעודה‪ ,‬ומברך בורא פרי‬ ‫הגפן‪ ,‬מוכיח שאין זו סעודה רגילה אלא "סעודת שבת"‪,‬‬ ‫ומתקיים בכך וקראת לשבת עונג‪ ,‬שזהו הקריאה מה שמוכיח‬ ‫שזוהי סעודת שבת‪ ,‬שבה דוקא מברך על היין כהנ"ל‪.‬‬ ‫ומיושב בזה דברי הגרע"א בהגהותיו (ר"ס רע"א) שיוצאין‬ ‫מצות קידוש מה"ת כשאומר "שבתא טבא" לבד‪ ,‬ותמה‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫(יט‪ ,‬ג)‬

‫(חכמה ודעת)‬

‫‪2‬‬


‫שפכה אמי הצדקת לפני הקב"ה עם ספר זה‪ ,‬כשביקשה שבנה‬ ‫יהיה יהודי כשר?!‪...‬‬ ‫ספרה פעם ביתו של הח"ח על אמו של הח"ח וכה היו דבריה‪:‬‬ ‫סבתי לא היתה בעלת ניסים‪ ,‬מחוללת נפלאות‪ ,‬מפורסמת וכיוצא‬ ‫בזה‪ ,‬אבל זוכרת אני שבשלהי ימיה‪ ,‬כאשר נתפרסם כבר שמעו‬ ‫של בנה בכל רחבי העולם היהודי‪ ,‬נגשו אליה כמה ממקורביו של‬ ‫החפץ חיים ובקשו לשאול את אמו של גדול הדור במה זכתה‬ ‫לבן שיאיר את עיני העולם‪ .‬היא‪ ,‬שלא תלתה זכות זו במעשיה‪,‬‬ ‫השיבה להם כי אל להם להפנות שאלה זו אליה‪ ,‬שכן‪ ,‬לא זכור‬ ‫לה דבר מיוחד שאותו יכולה היא לשיך לכך שיוצא חלציה יגדל‬ ‫לתלמיד חכם עצום‪ .‬הנוכחים ניצלו את ההזדמנות ושבו והפצירו‬ ‫בה שמא‪ ,‬בכל זאת תזכר באיזה מעשה קטן שאינה מיחסת לו‬ ‫חשיבות‪ ,‬אך יש בו כדי להאיר את התעלומה‪ .‬לא! לא! אינני‬ ‫זוכרת השיבה‪ .‬אבל אם אתם שואלים אני יכולה לומר לכם דבר‬ ‫פעוט אחד‪ :‬לפני חתונתי‪ ,‬בקשה אימי המנוחה לשוחח עמי‬ ‫דקות מספר‪ ,‬וכה היו דבריה‪" :‬בתי‪ ,‬הקשיבי לדברי‪ .‬אנו מצווים‬ ‫לגדל את בנינו לתורה וליראת שמים‪ ,‬על כן אני מבקשת ממך‬ ‫דבר אחד‪ ,‬בכל עת פנוי‪ ,‬טלי סידור זה לידיך‪ ,‬והעתירי תפילה‬ ‫לפני בורא העולם שתזכי לגדל את ילדיך לתורה וליראת שמים‪,‬‬ ‫ואל תשכחי להוזיל דמעות בעת תפילתך" בסיום דבריה‪ ,‬העניקה‬ ‫לי סידור ובו תפילות וספר תהילים‪" .‬זה כל מה שעשיתי"‪ ,‬סיימה‬ ‫בתמימות אמו של החפץ חיים‪" .‬בכל פעם שסיימתי את עבודות‬ ‫הבית‪ ,‬או אף כאשר הנחתי סיר תפוחי אדמה על האש והמתנתי‬ ‫כמה דקות לסיום הבישול‪ ,‬הייתי נוטלת את הסידור שקבלתי‬ ‫מאימי ע"ה ובוכה בדמעות שליש לרבש"ע שיחון את עיניו של‬ ‫ישראל'קה שלי ואזכה לגדלו לתלמיד חכם וירא שמים"‪.‬‬

‫שאלות מענינות בהלכה‬ ‫(בענינים שונים‪ ,‬מבית הגר"ח קנייבסקי)‬

‫שאלה‪ :‬ברמ"א (או"ח סי' רמ"ב) "נוהגין ללוש כדי שיעור‬ ‫חלה בבית לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת"‪,‬‬ ‫מהו לאפות בבית חלות כשהחלות בחנות יוצאות טעימות‬ ‫יותר?‬ ‫תשובה‪ :‬היא כבר תלמד לאפות טוב‪ ,‬וכשבכל זאת לא‬ ‫הולך ‪ -‬תקנה קצת מהחנות‪ ,‬זהו כבוד שבת ומצות חלה‪,‬‬ ‫ואם ישאר תתן לחברתה‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬במשנה ברורה (סי' רמ"ב) כתב ב' טעמים‬ ‫לאפיית חלות לשבת‪ ,‬משום חלה ומשום כבוד שבת‪ ,‬מהו‬ ‫כשאין צריך לשבת זו כדי שיעור חלה‪ ,‬אם יאפה כמה‬ ‫שצריך לשבת ויהיה רק כבוד שבת‪ ,‬או יאפה לב' שבתות‬ ‫ואז יהיה רק ענין חלה ולא ענין כבוד שבת?‬ ‫תשובה‪ :‬שאלוני כבר כמה פעמים‪ ,‬אפשר שחלה שהיא‬ ‫מן התורה עדיפא‪ ,‬וצ"ע‪ .‬וכשאופה כעת לשבת הבאה‬ ‫אין זה קיום כבוד שבת הבאה כי צריך להיות ניכר שזה‬ ‫לשבת‪ ,‬וכי אם יאפה לשבעים שנותיו לשבת סגי‪.‬‬ ‫(דרך שיחה)‬

‫נמכר בזול כי מצוי הרבה‪ ,‬אבל זה עשוי מחכמת אדם מעץ ואבן‪,‬‬ ‫שהתחכם האומן לעשות מהעץ עוף ממש‪ ,‬והוא דבר פלא שלא‬ ‫מצוי‪ ,‬ולכן מחירו יקר‪.‬‬ ‫והנמשל‪ ,‬המלאך אין לו חומר ולכן אין פלא שהוא קדוש‪ ,‬ויש‬ ‫אלפים ורבבות מלאכים שהם כולם קדושים‪ .‬אך האדם שהוא‬ ‫בעל גוף חומרי‪ ,‬אם הוא יהיה קדוש ודומה למלאך‪ ,‬הרי זה פלא‬ ‫וחידוש שאינו מצוי‪ ,‬ולכן הוא חביב לפני השם יתברך ביותר‪.‬‬ ‫וזהו שאמר הכתוב‪" :‬ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" ולא מלאכי‬ ‫מרום אף על פי שהם קדושים יותר מכם‪ ,‬כיון שנמצא בכם‬ ‫חידוש גדול‪ ,‬שאתם בעלי גוף חומרי‪ ,‬ועם כל זה אתם קדושים‪,‬‬ ‫לכן נבחרתם אצלי‪.‬‬

‫(שימושה של תורה)‬

‫"ומשה עלה אל האלקים"‬

‫(יט‪ ,‬ג)‬

‫אמר משה לפני הקב"ה‪ ,‬רבונו של עולם‪ ,‬מפני מה אתה נותן‬ ‫את התורה על ידי? ענה לו‪ :‬מפני ששמך כחשבון התורה‪ ,‬שהרי‬ ‫"משה רבינו" גימט' תרי"ג‪ .‬אמר רבש"ע‪ :‬כל המצוות תרי"ג‬ ‫וכולן רמזים עלי‪ ,‬ואני אדם אחד‪ ,‬א"כ‪ ,‬מדוע אחז"ל שכל דבר‬ ‫שבקדושה לא יהא פחות מעשרה‪ ,‬א‪u‬לי די באדם אחד? אמר לו‪:‬‬ ‫אותיות משה‪ ,‬מ"ם שי"ן ה"א הם כמנין עשרה פעמים "אדם" ואם‬ ‫כן‪ ,‬שקול אתה כנגד עשרה בני אדם מהוגנים‪.‬‬

‫(בן איש חי דרשות)‬

‫"לא תחמד"‬

‫(על כנפי נשרים)‬

‫"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫הגר"ח הביא שמספרים על א"ז בעל ההפלאה זצ"ל שראה‬ ‫גנב שרצה לגנוב ממנו מנורה בשבת‪ ,‬וא"ל שמפקירו ויכול לבוא‬ ‫וליקחנו אחר שבת‪ ,‬ותמהו השומעים למה היה צריך להפקירו‪,‬‬ ‫כיון שמודיע לו שנותן לו במתנה ויוכל לבוא לקחת לאחר שבת‪,‬‬ ‫הלא יספיק לו לגנב וימנע מחילול שבת‪ .‬והסביר הגר"ח שעדיין‬ ‫הגנב עובר כל רגע ורגע באיסור לא תחמוד‪ ,‬ולכן מיהר בעל‬ ‫ההפלאה להפקירו מיד כדי שלא יעבור הגנב על לא תחמוד‬ ‫ברגע שהוא הפקר‪ ,‬וביקשו שיבוא לקחתו אחר השבת כשאין‬ ‫איסור שבת‪.‬‬ ‫ונראה מזה חידוש לדינא‪ ,‬שאם דוחק את חבירו למכור או ליתן‬ ‫לו איזה חפץ במתנה והסכים להעבירו לרשותו לאחר שבועיים‪,‬‬ ‫בינתיים הוא עלול לעבור כל רגע באיסור לא תחמוד עד שמקבל‬ ‫את מבוקשו‪ .‬וצ"ע‪.‬‬

‫(יט‪ ,‬ו)‬

‫נראה להסביר‪ ,‬כי הנה שבח האדם שבחר בו השם יתברך יותר‬ ‫מן המלאך‪ ,‬הוא מפני שהמלאך אין חידוש ופלא בקדושתו‪ ,‬כי‬ ‫הוא רוחני ומובדל מן החומר‪ ,‬ולכן אין סיבה שלא יהיה קדוש‪,‬‬ ‫אך האדם שיש לו גוף חומר עכור‪ ,‬ועם כל זה הוא קדוש‪ ,‬זה‬ ‫באמת פלא‪.‬‬ ‫והענין יובן על פי משל‪ :‬אדם אחד הלך לשוק ומצא בחנות‬ ‫אחת צורת עוף עשוי מעץ ואבן‪ ,‬אך היה עשוי בחכמה שנראה‬ ‫לעיני כל שהוא עוף הפורח ממש בלי שום הפרש כלל‪ ,‬ואותו‬ ‫אדם התאווה לקנותו ושאל את בעל החנות בכמה תמכור זה‪:‬‬ ‫אמר לו‪ :‬עשרה זהובים‪ .‬התפלא הלה ושאל אותו‪ ,‬הרי עוף הפורח‬ ‫כזה נמכר בעשר פרוטות‪ ,‬ואיך תרצה בזה עשרה זהובים? השיב‬ ‫לו‪ :‬עוף הפורח הוא מעשה שמים ויש כמוהו אלפים ורבבות‪ ,‬ולכן‬

‫(שם)‬

‫(חכמה ודעת)‬

‫‪3‬‬


‫בין שבילי המוסר‬ ‫"אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים‪ ,‬ואשא אתכם על כנפי‬ ‫נשרים ואביא אתכם אלי" הקב"ה הגביה אותנו ‪ -‬ואשא‬ ‫אתכם! גבוה מאד ‪ -‬ואביא אתכם אלי!‬ ‫"ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי‬ ‫סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ אלה הדברים אשר תדבר‬ ‫לבני ישראל" אלו הדיבורים‪ ,‬לא פחות ולא יותר ‪ -‬תאמר לבני‬ ‫ישראל כהקדמה למתן תורה‬ ‫מה הכוונה "אם תשמעו בקולי"?‬ ‫שואל רבי שלום ‪"-‬בקולי"‪ .‬איזה קול?‬ ‫שמעתי בשם הרבי מקוצק‪ ,‬שהמשיל על כך את משלו‪:‬‬ ‫אדם הלך עם בנו ביער עבות‪ ,‬והבן הצעיר כמובן‪ ,‬פנה מפעם לפעם לצדדים‬ ‫לקפוץ ולשחק בין העצים‪ .‬אמר לו אבא‪ :‬הזהר מאד לא להתרחק ממני‪ ,‬כי במקום‬ ‫זה ביער אפשר בקלות לטעות ללא אפשרות למצוא את הדרך ‪ -‬ואז אתה אבוד‪.‬‬ ‫ביקש הילד‪ :‬אבא‪ ,‬אבל אני מעוניין לטייל מעט‪.‬‬ ‫"יש לי עצה בשבילך ובשבילי"‪ ,‬אמר לו אביו‪" :‬כל דקה או שניים אקרא לך‬ ‫בקולי‪ ,‬ואז‪ ,‬כל עוד שאתה שומע את קולי זו הוכחה לא התרחקת‪ ,‬אך ברגע שקולי‬ ‫לא ישמע באוזנך‪ ,‬תדע שאתה מתרחק בין העצים והולך לאיבוד"‪.‬‬ ‫קורה לפעמים‪ ,‬שאדם מישראל הולך לו ברחוב‪ ,‬ולפתע עולה במוחו רעיון‬ ‫נפלא ביראת שמים‪ ,‬ליבו מתרגש‪ ,‬או שהוא סתם מתחיל לשאול את עצמו ‪ -‬האם‬ ‫התפללתי בכוונה היום? ברכתי כראוי? למדתי די הצורך?" ואינו יודע מדוע ומהיכן‬ ‫נכנסו למוחו מחשבות אלו? והסיבה האמיתית היא ‪ -‬קולו של הקב"ה‪" ...‬אם שמוע‬ ‫תשמעו בקולי" כביכול הקול של הקב"ה הוא הדופק בליבו ‪" -‬שובו בנים שובבים"‬ ‫"שובו אלי ואשובה אליכם"‪ .‬כאשר שומעים את הקול הזה יודעים ש"עדיין לא‬ ‫התרחקנו הרבה"‪ ...‬כמה עמקות טמונה בדבריו אלו! של הקוצק'ער‪.‬‬ ‫ואז זוכים ל"והייתם לי סגולה מכל העמים" אם תשמעו לקול שלי‪ ,‬תשמרו את‬ ‫המצוות אזי‪ ,‬והייתם לי סגולה‪ .‬פלאי פלאים‪.‬‬

‫והייתם לי סגולה‬ ‫אני מוכרח לספר לכם סיפור‪ .‬ואקדים‪ ,‬שהעובדה אמיתית ושמעתיה מפי אדם‬ ‫גדול מאד‪ ,‬אינני חושב שהכרתם אותו‪ ,‬אתם צעירים‪ ,‬וגם המבוגרים‪ ,‬רובם לא‬ ‫הכירוהו‪ ,‬הוא התגורר בבתי ברוידא‪ .‬עובדא נוראה וגם נפלאה‪.‬‬ ‫כבחור הוא היה תושב עיירת סטוצ'ין‪ ,‬בימי מלחמת העולם הראשונה‪ .‬הרוסים‬ ‫גייסו אותו לצבא במלחמתם נגד הגרמנים‪ .‬הם שלחו אותו יחד עם קבוצת בחורים‬ ‫לחזית לא הרחק מהעיירה‪.‬‬ ‫בימים ההם החיילים היו מתחפרים בתעלות‪ .‬ראשי החיילים מציצים מעל‬ ‫הקרקע מכוסים בשקי חול‪ ,‬ומבין השקים ‪ -‬יורים ברובים או מכונות יריה‪,‬‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫אותו בחור עמד בתעלה ולידו חייל יהודי נוסף‪ ,‬לא צעיר ‪ -‬יהודי בשנות‬ ‫הארבעים לחייו‪ .‬כדורי מוות עפו מכל צד‪ .‬אלפי כדורי אויב שרקו ללא הרף ול"ע‬ ‫ שכנו זה‪ ,‬בן הארבעים‪ ,‬נפגע מהאש ונפל‪ .‬כאשר נפל שדוד‪ ,‬ביקש מהבחור הנ"ל‬‫שיביאו לקבר ישראל‪ .‬הוא הבטיח לו ברגשי קדש‪.‬‬ ‫לאחר כרבע שעה החייל נפטר‪.‬‬ ‫חלפו שעות ארוכות הקרב המשיך‪ ,‬וההפוגה לא נראתה באופק‪ .‬הבחור החל‬ ‫לחשוש להבטחתו‪ ,‬הוא הרהר לעצמו "אם היתה שעת הפוגה‪ ,‬עוד היתה לי‬ ‫אפשרות להביאו לבית העלמין בסטוצ'ין‪ ,‬הקרוב יחסית‪ ,‬אבל ההפוגה רחוקה‪,‬‬ ‫התותחים יורים‪ ,‬מה אעשה?" הרהר נוגות‪.‬‬ ‫ברגע מסוים‪ ,‬בסערת הקרב וסכנת המוות‪ ,‬אזר עוד בנפשו השבורה‪ ,‬ובא לכלל‬ ‫החלטה נחושה‪" :‬הבטחתי ליהודי‪ ,‬אקיים את דברי ‪ -‬אביאו לקבר ישראל ויהי‬ ‫מה!"‬ ‫כיון שהיה בחור גיבור בגופו‪ ,‬קם והתרומם על רגליו נטל את המת ובבת אחת‬ ‫הגביהו על כתפיו‪ ,‬הרים את רגליו ויצא מהתעלה ‪ -‬אל תחת כיפת השמים למול‬ ‫אור השמש ‪ -‬בעיצומו של הקרב‪ :‬החל לרוץ לכיוון העיירה‪ ,‬והנפטר על כתפיו‪.‬‬ ‫הבחור סיפר לי‪ ,‬כי בדרכו חלף בין מחנות של קוזקים‪ ,‬מי שלא מכיר את המושג‪,‬‬ ‫לא יכול לתאר את גודל הסכנה של פגישה איתם‪ .‬אך משום מה הם לא ראו אותו‪,‬‬ ‫וכך צעד עם המת ‪ -‬כרואה ואינו נראה ‪" -‬עוסק במצוה!"‪.‬‬ ‫הוא צעד כך בזריזות וברצף ‪ -‬שלושה קילומטרים‪ ,‬במסירות נפש‪ ,‬עד הכניסה‬

‫לעיר‪ ,‬שם פגש את אחד מאנשי 'חברא קדישא'‪ ,‬ומסר את הנפטר לידיו‪ .‬כשסיים‬ ‫מצוותו תיכף ומיד שב לדרכו רץ בחזרה את כל הדרך‪ ,‬וגם עתה לא ראו אותו‬ ‫עד שב"ה הגיע ונכנס לחפירה‪ ,‬שב למקומו כאילו לא התרחש דבר‪( .‬הקצינים‬ ‫הרוסיים שפקדו עליו לא העזו להסתובב בין החיים והמתים‪ ,‬רק בלילה עברו בין‬ ‫החיילים וחילקו מעט מזון‪ ,‬לכן לא הבחינו בהעדרו)‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬הרוסים השליטים על סטוצ'ין נוצחו‪ ,‬העיר נכבשה ע"י הגרמנים‪.‬‬ ‫הבחור הצדיק הנ"ל‪ ,‬קיבל אישור לשוב לעיירה‪ .‬חלפו ימים מועטים‪ ,‬הגרמנים‬ ‫הכובשים חיפשו אחריו וגייסו אותו לשירותם‪ .‬לאיזה תפקיד? שומר בהמות‪.‬‬ ‫כיון שהם ידעו‪ ,‬כי בשעת מלחמה בהמות הינן מצרך יקר (לאכילה)‪ ,‬הזהירו‬ ‫אותו בשעת קבלת התפקיד‪" :‬אם בהמה אחת תחסר‪ ,‬דמך בראשך"‪.‬‬ ‫הבחור החל בתפקידו החדש בכל כוחו‪" :‬ביום אכלני חרב וקרח בלילה"‪ .‬ויהי‬ ‫היום‪ ,‬בוקר אחד ברעותו ברחבי השדות הענקיים בקרבת העיר‪ ,‬הוא נקלע שנית‬ ‫לעסק עם עניני מתים‪ :‬באופק נשמעה קול יריה‪ ,‬והצליח להבחין מרחוק איך חייל‬ ‫נופל תחתיו‪ .‬הוא לא ראה אדם נוסף בקרבת מקום‪ ,‬לכן הבין כי החייל יצא לשדה‬ ‫ ואיבד את עצמו לדעת‪ .‬באותו רגע קם והחל לרוץ לעברו לנסות להציל את חייו‪,‬‬‫הבהמות לא היו במחשבותיו אלא הצלתו של האיש‪ .‬במסירות נפש‪.‬‬ ‫כאשר הגיע אליו הבחין לשמחתו‪ ,‬שהוא עדיין נושם וחי‪ .‬פשט את כותנתו‪ ,‬קרע‬ ‫אותה והחל במלאכת חבישה (וסתימת עורקים) כדי להשאירו בחיים‪ .‬אך לא עלה‬ ‫בידו‪ ,‬לאחר דקות ארוכות החייל מת‪.‬‬ ‫בעודו מתעסק בנסיונות הצלה אחרונים הגיעו חיילים ‪ -‬חיילי הצבא‪ .‬הם ראו‬ ‫על הקרקע חייל הרוג‪ ,‬ולידו חייל נוסף‪ .‬מיהרו להקיף אותם כפתו את הבחור‬ ‫(הצדיק‪ ,‬בעל המעשה) בהבנה מוחלטת ‪ -‬שהוא זה שיירה בו למוות‪ ...‬לקחו‬ ‫אותו לכלא צבאי‪ .‬תשמעו‪ ,‬וכעבור שעות בודדות הביאו אותו לבית משפט צבאי‬ ‫ובשיפוט קצר גזרו דינו למות‪.‬‬ ‫לפני גזר דין‪ ,‬נתנו לו זכות דיבור הגנה‪ .‬כמובן שהוא התחנן על נפשו כי אדרבה‬ ‫"רק ביקשתי להצילו! אני מכירו‪ ,‬ומעולם לא היתה לי מריבה עמו וכו'‪ ,‬רק ראיתי‬ ‫מישהו נופל וחשתי להצלתו" תחנוניו היו כקול קורא במדבר כי לעומתו‪ ,‬התובע‬ ‫מטעם הצבא הניח על שלחן בית המשפט שמונה עשרה ראיות לכאורה ‪ -‬שהוא‬ ‫כן הרג אותו‪( ,‬כך ממש סיפר לי) אתם יודעים כי 'עורך דין' יכול לעשות ‪ -‬מיום‬ ‫לילה ומלילה יום‪ ...‬בקיצור‪ ,‬פסקו עליו דין מות‪ .‬העונש נועד למחרת בשעה שתים‬ ‫עשרה ‪ -‬אז יעמידוהו לפני כיתת חיילים להריגה‪ .‬כך מתנהלים העניינים בשעת‬ ‫מלחמה רח"ל‪.‬‬ ‫לעשרים וארבע השעות שנותרו לו‪ ,‬הטילו אותו כשק עצמות לצינוק‪ ,‬שלא נדע‬ ‫מה זה צינוק‪ ,‬אוי‪ ,‬אוי‪ ,‬אין אפשרות לשבת ולא כל שאר הצרכים ‪ -‬עינויים נוראים‪,‬‬ ‫ללא אפשרות מינמלית להרדם‪ .‬אך גם ללא הצינוק‪ ,‬לא עלה בדעתו לישון‪ ,‬שעות‬ ‫בודדות לפני הוצאתו להורג‪.‬‬ ‫באמצע הלילה‪ ,‬הוא עמד משתומם‪ ,‬כי נראה לו‪ ,‬בהקיץ או בנמנום‪ ,‬היהודי‬ ‫מהסיפור הקודם ‪ -‬אותו חייל שהביאו לקבר ישראל לפני כחודשיים‪ .‬האיש שאל‬ ‫אותו ואמר‪ :‬למה אתה נפחד כל כך? אל תפחד‪ ,‬אל תחשוש‪ ,‬כי בזכות שטרחת‬ ‫והבאת אותי לקבר ישראל ‪ -‬תינצל‪ .‬ואפילו אם תעמוד בשערי מות‪ ,‬לא יהרגוך"‪.‬‬ ‫הוא נעלם‪" .‬האם זה דמיון או לא" לא היה לו זמן רב וכח לחשוב‪.‬‬ ‫כך ראה ושמע‪ ,‬ודיו בכך‪.‬‬ ‫לקראת השעה שתים עשרה הוציאו אותו‪ ,‬סחבו אותו מהצינוק‪ .‬סגרו את עיניו‪,‬‬ ‫הובילוהו כברת דרך‪ ,‬לעבר שדה פתוח סמוך לסטוצ'ין‪.‬‬ ‫העמידוהו ליד קיר‪ ,‬מול כיתת חיילים‪.‬‬ ‫כאשר מחוגי השעות הצביעו על שתים עשרה בדיוק‪ ,‬הקצין צעק‪" :‬אחד"‪.‬‬ ‫שתק שניה וצרח‪" :‬שתים!"‪ .‬עוד לא הספיק להכריז‪" :‬שלוש"‪ ,‬ומרחוק הגיח ובא‬ ‫חייל דוהר על סוס בצעקות רמות כשהוא מנופף במטפחת שבידו‪ :‬שיעמדו ‪-‬‬ ‫שימתינו!!‬ ‫המתינו לבואו חצי דקה וכאשר התקרב נפנף בידו בפיסת נייר‪ ,‬באומרו‪" :‬לפני‬ ‫שעה קלה כאשר קברנו את החייל‪ ,‬מצאנו בכיסו מכתב פרידה מבני משפחתו‪ ,‬בו‬ ‫כותב שמאבד את נפשו לדעת‪ .‬הנה הנייר"‪.‬‬ ‫כמובן שהסירו את המטפחת מעל פניו‪ ,‬והניחוהו לנפשו‪.‬‬ ‫ובאופק‪ ,‬אי שם מול כיתת יורים בפאתי סטוצ'ין‪ ,‬כאילו התחלף קול הירי‬ ‫הרצחני בקול העם היהודי‪ ,‬קולם הנצחי של בחורי ישראל שומרי מצוות במסירות‬ ‫נפש‪ .‬הנה לכם (מסיים ר' שלום את סיפורו)‪:‬‬ ‫"והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ"‪.‬‬ ‫שומר ישראל שמור שארית ישראל האומרים שמע ישראל‪.‬‬ ‫(להגיד)‬

‫כל המעונין לקבל מנוי שבועי דרך פקס או מייל נא לשלוח מייל ל ‪ GISHMAKEVORT@GMAIL.COM‬או ישלח בקשה לת‪.‬ד‪ 18303 .‬מיקוד ‪ 91182‬ירושלים או להשאיר הודעה בתא הקולי‬ ‫שמספרו ‪ 151527131458‬בצירוף שם ‪2‬‬ ‫כתובת ומספר טלפון ובל"נ נטפל בבקשתכם‬ ‫וכן כל המעוניין להקדיש העלון לעלוי נשמת או לרפואת וכו' מתבקש לשלוח למייל הנ"ל או להשאיר הודעה בתא הקולי הנ"ל‪.‬‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫‪‬‬

‫© כל הזכויות שמורות למו"ל‪ .‬אין לקרוא בזמן התפילה וקריה"ת‬

‫בס"ד‪ ,‬בכל ענייני הגיליון ניתן לפנות לדוא"ל‪g.agedank@gmail.com :‬‬

‫וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי‬ ‫הוציא ה' את ישראל ממצרים (יח‪ ,‬א)‬ ‫כתב רש"י "מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק"‪.‬‬ ‫יש לדקדק בזה מהו "שמע ובא" יכול היה לכתוב "מה שמע‪ ,‬קריעת ים סוף וכו'"‪ ,‬ועוד‪,‬‬ ‫הרי מפורש בפסוק ששמע שהקב"ה הוציא את ישראל ממצרים?‬ ‫ויש לבאר‪ ,‬שיתרו היה לו קצת חטא במה בהיה מיועצי פרעה להרע לישראל‪ .‬ואף‬ ‫שהוא ברח משם כדאיתא בגמ' (סוטה יא‪ ,‬א)‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬על עצם היותו מחובר לאנשי‬ ‫רשע ועוברי עבירה‪ ,‬נזקק לכפרה כמו שאומרת הגמ' (מכות ה‪ ,‬א) שהנטפל לעוברי‬ ‫עבירה נענש כמותם‪.‬‬ ‫והנה יתרו כבר זנח מזמן את הע"ז‪ ,‬ועשה תשובה‪ .‬אבל כעת בקריעת ים סוף נתחדש‬ ‫לו מדתו של הקב"ה‪ ,‬מדה כנגד מדה‪ ,‬בדבר אשר זדו – עליהם‪ .‬ומזה הבין שגם תשובתו‬ ‫הוא‪ ,‬צריך להיות בדרך של 'מדה כנגד מדה'‪ .‬וכיוון שחטא ב'עצה רעה' צריך לתקן את‬ ‫עצמו ב'עצה טובה'‪ .‬ואכן החליט בדעתו שבאם ביום מן הימים יתגלגל שיעברו בני‬ ‫ישראל דרך מקום מושבו‪ ,‬ישיאם עצה טובה‪ .‬אבל לא מצא שום חיוב לטרוח ולהגיע‬ ‫אל בני ישראל כדי להשיאם עצה טובה‪ ,‬ובפרט כשהם נמצאים במדבר רחוק ממקום‬ ‫ישוב‪.‬‬ ‫לאחר זמן מועט‪ ,‬שמע שבאו עמלק להילחם עם ישראל‪ ,‬ועמלק הרי נעקר ארבע מאות‬ ‫פרסה ממקומו בכדי להילחם עם ישראל‪ ,‬ואז נשא קל וחומר בעצמו‪ ,‬אם בשביל להרע‬ ‫כך‪ ,‬להיטיב לא כ"ש‪ .‬וזהו אומרו מה שמועה "שמע ובא"‪ ,‬ומתרץ‪" :‬קריעת ים סוף" –‬ ‫שמזה למד את דרך תשובתו כנ"ל במדה כנגד מדה‪" ,‬ומלחמת עמלק" שמזה הבין‬ ‫(ע"פ 'חתם סופר')‬ ‫שהוא צריך לטרוח ולבוא אל בני ישראל‪.‬‬ ‫ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה (יח‪,‬‬ ‫ז)‬ ‫וברש"י "איני יודע מי השתחוה למי כשהוא אומר איש לרעהו מי הקרוי איש זה משה‬ ‫שנאמר והאיש משה"‪ .‬שואל החת"ס הרי גם אצל יתרו מצינו שנקרא איש כדכתיב‬ ‫"ויואל משה לשבת את האיש"‪ ,‬ועוד‪ ,‬למה בחר רש"י להביא דוקא את פסוק זה‪ ,‬הרי‬ ‫מצינו לפניו בפרשת כי תשא "והאיש משה"?‬ ‫ומתרץ‪ ,‬שאכן ההוכחה שמשה השתחווה הוא לא ממה שכתוב "והאיש" על משה‪,‬‬ ‫אלא בתוכן הפסוק‪" :‬והאיש משה עניו מאוד"‪ ,‬אם כן‪ ,‬במצב כזה שמצד אחד ניצב‬ ‫יתרו שהוא חותן משה ומצד שני נצב משה רבן של ישראל‪ ,‬מי יכנע לפני מי? אומר‬ ‫רש"י "איני יודע מי השתחווה כלפי מי"‪ ,‬ומתרץ‪ ,‬תדע לך שוודאי שמשה רבינו הוא‬ ‫(תורת משה לחת"ס)‬ ‫נכנע‪ ,‬ומנלן? שהרי נאמר "והאיש משה עניו מאוד"‬ ‫כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלקים ואת‬ ‫תורותיו (יח‪ ,‬טז)‬ ‫כשהיה הגה"ק רבי אברהם אביש רב בפרנקפורט שעל נהר מיין‪ ,‬פרץ שם סוחר עבריין‬ ‫את חומת השבת והיה פותח חנותו בשבת‪ .‬ביקש הרב להפגש עם הסוחר העבריין כדי‬ ‫לשדלו בדברים ולהשפיע עליו שיחזור למוטב ולא עלה בידו‪ ,‬ולמה? שכן מבית הכנסת‬ ‫מנע הסוחר רגלו‪ .‬ולהזמינו לביתו‪ ,‬אי אפשר שכן גבר אלים הוא‪ ,‬וחזקה עליו שיסרב‬ ‫לבוא ביודעו במה המדובר‪ .‬שהרב ילך איליו? הרי יש בזה משום השפלת כבוד התורה‬ ‫וממילא תיפגם השפעת הפגישה‪.‬‬ ‫מה עשה‪ ,‬נטל עצה עם נפשו ושלח וקרא לאחד מנכבדי הקהילה שהיה מן הלקוחות‬ ‫הטובים של אותו סוחר‪ ,‬וצוה עליו לקחת כמות גדולה של כל מיני סחורות אצל סוחר‬ ‫זה בהקפה‪ ,‬וכשיגיע זמן הפרעון יסרב לשלם‪ ,‬אלא ידרוש את התובע שיעמיד אותו‬ ‫לדין תורה לפני הרב‪ ,‬וכשיהיה הלה בביתו יוכל לקחת עמו דברים על דבר החילול‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫עשה הסוחר כמצוות הרב‪ ,‬וכשהופיעו שני הצדדים לפני רבי אברהם אבוש לדין‪ ,‬עוד‬ ‫טרם הציעו את הטענות ומענות‪ ,‬הושיט הנתבע לתובע את כל סכום התביעה‬ ‫במזומנים טבין ותקילין‪ .‬אותה שעה גילה הרב לסוחר שכל זאת לא היה אלא כדי‬ ‫להפגש עמו בענין בית מסחרו הפתוח בשבת ומיד הוסיף הרב כמה דברי הסבר ומוסר‬ ‫השכל‪ ,‬בדברים היוצאים מן הלב על בעל העבירה‪.‬‬ ‫אמר הסוחר‪ ,‬ניחא‪ ,‬הריני מקבל על עצמי שמירת שבת‪ ,‬אך יורשה לי לשאול את הרב‬ ‫שאלה אחת‪ :‬מהיכן לקח הרב היתר להשתמש בהמצאות מרמה ודין תורה בדוי למען‬ ‫שמירת השבת?‬ ‫"דבר זה" השיב לו הרב "למדתי מפסוק מפורש"‪ ,‬בפרשת יתרו כתוב "כי יהיה להם דבר‬ ‫בא אלי" אם יש לפעמים לרב דבר שאודותיו הוא צריך להפגש עם מישהו ואינו מוצא‬ ‫הזדמנות נאותה לכך‪ ,‬מה יעשה? אומרת התורה‪" :‬ושפטתי בין איש ובין רעהו" ‪ -‬תגרום‬ ‫שיבא אליך למשפט‪ ,‬ודרך אגב תהיה לי ההזדמנות לקיים "והודעתי את חוקי האלקים‬ ‫(על התורה)‬ ‫ואת תורותיו"‪...‬‬ ‫והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון (יח‪ ,‬כ)‬ ‫כשהיה פעם הרב החסיד הברון שמעון זאב ראטשילד בעיירת המרפא מארינבאד‪ ,‬היה‬ ‫שם באותו הזמן גם הגה"ק בעל ה'כתב סופר'‪ ,‬ומידי יום ויום ביקר אותו השר במעונו‪.‬‬ ‫יום אחד‪ ,‬לא חש כ"כ בטוב בעל הכתב סופר‪ ,‬וכשבא השר לבקרו לא התעכב שם‬ ‫הרבה‪ ,‬אלא תיכף פנה ללכת‪ ,‬הצטדק השר לפניו ואמר שהגמרא אומרת (בבא מציעא‬

‫דף ל‪ ,‬ב) "דתני רב יוסף והודעת להם זה בית חייהם את הדרך זו גמילות חסדים (אשר)‬ ‫ילכו זה ביקור חולים"‪ ,‬ולמה דרשו מצוות ביקור חולים מפסוק זה? בכדי לרמז שביקור‬ ‫חולים צריך להיות בלא להתעכב ולהכביד על החולה אלא "ילכו בה"‪...‬‬ ‫(שיחת חולין של ת"ח)‬ ‫אנשי אמת שנאי בצע (יח כא)‬ ‫למה הסמיך "אנשי אמת" ל"שנאי בצע"? היה רבי יוסף חיים זוננפלד אומר‪ ,‬כיוון‬ ‫שישנם אנשים שמוכנים להיות אפי' "שונאי בצע" בעבור הבצע‪( ...‬הגרי"ח זוננפלד)‬ ‫ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלקים אנשי אמת שנאי בצע (יח‪ ,‬כא)‬ ‫וברש"י‪ ,‬אנשי חיל – עשירים וכו'‪ .‬יש להתבונן בפרשה זו‪ ,‬שהנה יתרו אמר למשה רבינו‬ ‫רשימה שלימה של דרישות‪" :‬ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל‪ ,‬יראי אלקים‪ ,‬אנשי‬ ‫אמת‪ ,‬שנאי בצע‪ ,‬ושמת וכו' ‪ .‬אח"ז אנו מוצאים (פסוקים כד כה) "וישמע משה לקול‬ ‫חתנו ויעש כל אשר אמר‪ :‬ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשים על‬ ‫העם"‪ .‬יש להבין‪ ,‬שאם עשה את כל אשר אמר‪ ,‬מדוע בחר רק אנשי חיל? להיכן נעלמו‬ ‫כל הדרישות הנוספות של יתרו?‬ ‫ושמעתי לבאר‪ ,‬שהנה אם היה משה רבינו מכריז שמחפש הוא למנות דיינים צדיקים‬ ‫יראי ה' וכו'‪ ,‬היה כל אחד ואחד מכל שבט ושבט ומכל קהילה וקהילה טוען שרבו הוא‬ ‫הוא המוכשר ביותר לשמש בתפקיד חשוב זה‪ ,‬ולא היה יכול להגיע אל עמק השווה‪.‬‬ ‫לכן התחכם משה‪ ,‬הלך והכריז שעושה אסיפה גדולה והכניסה מותרת לעשירים בלבד‪.‬‬ ‫האנשים ששמעו מזה‪ ,‬הבינו שכנראה צריך לתרום כסף לאיזה מטרה של צדקה‬ ‫וכדומ'‪ ,‬ורק העשירים יראי ה' הם התקבצו ובאו‪ ,‬ובזה הרוויח משה רבינו שנתקבצו רק‬ ‫"אנשי חיל" – העשירים‪ ,‬ו"יראי אלוקים"‪.‬‬ ‫זה מה שכתב‪ ,‬שמשה "עשה את כל אשר אמר" והאיך? "ויבחר משה אנשי חיל מכל‬ ‫(ציוני תורה)‬ ‫ישראל" שהוא בחר רק את העשירים כאמור‪.‬‬ ‫כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל (יט‪ ,‬ג)‬ ‫בית יעקב אלו הנשים‪ ,‬שיאמר להם בלשון רכה‪ ,‬הקש' הר"י דאורלניש למה זכו נשים‬ ‫להגיד להם תחילה‪ ,‬ותירץ‪ ,‬מי יגלה עפר מעיני רבי משה מנרבונא זצ"ל שהיה רגיל‬ ‫לדרוש‪ ,‬בזכותה של לאה זכו תחלה לדיבר שהיה נותנת על ליבה נוכלא (טבלא) של‬ ‫זהב ובה חקוק תורה צוה וכו' ובה היתה הוגה יום ולילה‪ ,‬ולכן "ועיני לאה רכות"‬ ‫מזהרורית של זהב‪ ,‬לפיכך זכו צאצאיה בתורה מקודם‪.‬‬ ‫('מושב זקנים' לבעלי התוספות)‬

‫‪ ‬מאוצרות המגידים ‪‬‬ ‫וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי‬ ‫הוציא ה' את ישראל ממצרים (יח‪ ,‬א)‬ ‫תשמעו מה שאומר האלשיך הק'‪:‬‬ ‫"וישמע יתרו" – יתרו חיבב את התורה‪ ,‬כי הגם שישב בכבודו של עולם‪ ,‬עזב את הכל‬ ‫והגיע למדבר להתגייר‪ ,‬אח"כ זכה להיות "יתר"‪ ,‬שהוסיפו מחמתו פרשה אחת בתורה‬ ‫ "ואתה תחזה"‪ ,‬לאחר זאת התעלה עוד ועוד – "יתרו" שהוסיפו אות אחת לשמו‪ ,‬היה‬‫זה כאשר התחבר עם משה רבינו‪ ,‬כך העפיל לדרגות גבוהות ולפסגה כזו‪.‬‬ ‫ואיך הגיע מ"כהן מדין" – משפל המדרגה‪ ,‬לעלות לשמי רום וכוכביהם – להיות "יתרו‬ ‫חותן משה"‪ .‬געוואלד‪ ,‬איך יכול להתרומם עד כדי כך?‬ ‫אומרת לנו התורה‪ :‬אם אתם מעוניינים לדעת את הסוד כיצד זכה לכך – הוא עשה‬ ‫זאת על ידי "וישמע"‪ ,‬היה לו כח השמיעה‪ ,‬כי אם אדם מקבל‪ ,‬ושומע – אוי‪ ,‬הוא זוכה‪,‬‬ ‫ועוד איך! לכן הזכירה התורה את היותו "כהן מדין"‪ ,‬כדי לחדד את גודל השטייגען של‬ ‫יתרו‪ ,‬שמבירא עמיקתא הגיע לאיגרא רמא בכח השמיעה שלו – "וישמע יתרו"‪.‬‬ ‫אנשי העולם שומעים כל מיני דברים מעוררים והולכים הלאה‪ .‬יתרו שמע ורעדו מיתרי‬ ‫לבבו‪ ,‬עד שעזב את הכל ובא אל המדבר‪ .‬היתה זו שמיעה שיש בה קבלה והחלטה‬ ‫והסכמה‪ ,‬שמיעה פנימית‪" :‬שמע ישראל" – שמע ותקבל"‪.‬‬ ‫ובאמת איך זכה יתרו לקבל כזה כח שמיעה? – אומרת התורה‪" :‬חותן משה"‪ ,‬כי הוא‬ ‫היה דבוק לצדיק‪ ,‬כך אומר האלשיך הק'‪ .‬געוואלדיג‪.‬‬ ‫הזמינו אותי פעם לדרשה באחת העיירות‪ ,‬בבית הכנסת ששכן בחצר בית ספר של‬ ‫נערים שאינם שומרי תורה ומצוות‪ .‬החצר היתה גדולה‪ ,‬וכשהגעתי לשם רצה נהג‬ ‫המונית להיכנס פנימה‪ .‬הוא צפצף‪ ,‬כי ישבו שם בחורים "שקצים"‪ .‬הם לא שמעו‪ .‬צפצף‬ ‫שנית‪ .‬צפצף שלישית והם עומדים כאילו כלום‪ .‬המשיך לצפצץ עוד עד שאחד‬ ‫הבחורים כבר הסתובב וצעק בקול‪" :‬שמענו‪ ...‬שמענו"‪...‬‬ ‫הנהג חשב שהוא מתפוצץ‪ ,‬הוציא את הראש מהחלון וצעק‪" :‬אם שמעת – תזוז!!‪"...‬‬ ‫אתם מבינים? "אם שמעת – תזוז!"‪...‬‬ ‫אומות העולם שמעו את הצפצופים‪" ,‬שמענו"‪ ...‬אבל לא כך שמע יתרו‪ .‬הוא שמע ונע‬ ‫ממקומו‪.‬‬ ‫אנשים רואים בספרים דברי התעוררות‪ ,‬או שומעים ממוכיחים‪ ,‬מגידים‪ ,‬דרשנים‪.‬‬ ‫שומעים רבות‪ ,‬אבל מי שבאמת שומע – זוכה!‪.‬‬ ‫הבה ונסביר היטב‪:‬‬ ‫רש"י אומר "מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק"‪.‬‬

‫א‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫פרשת יתרו תשע"ז‬

‫‪‬‬


‫השאלה ידועה‪ ,‬אין ספק שקריעת ים סוף היה נס גדול בהרבה ממלחמת עמלק‪ ,‬נס נגד‬ ‫הטבע ממש הים נגזר‪ ,‬וכל הניסים‪ .‬לעומת מלחמת עמלק שנכון ש"כאשר ירים משה‬ ‫את ידו וגבר ישראל וכו'" אבל בכל זאת‪ ,‬המלחמה התנהלה בדרך הטבע‪ .‬נשאלת אם‬ ‫כן השאלה‪ ,‬אם יתרו שמע על קריאת ים סוף‪ ,‬מה צורך יש בתוספת של מלחמת עמלק?‬ ‫ביאר רבי אליהו לופיאן זצ"ל‪ ,‬פלאי פלאים‪ :‬חז"ל באים לגלות את צורת השמיעה שלו‪,‬‬ ‫לא רק את מה ששמע אלא איך הוא שמע‪.‬‬ ‫יתרו לא שמע על שני נסים בנפרד‪ ,‬אלא שמע על קריאת ים סוף ומלחמת עמלק גם‬ ‫יחד‪ .‬הוא התבונן במה שמתרחש בעולם‪ .‬כאשר היתה קריעת ים סוף התעוררה סערה‬ ‫בראשי אומות העולם‪" :‬שמעו עמים ירגזו חיל אחז יושבי פלשת" והנה לאחר מכן הגיע‬ ‫עמלק להילחם עם ישראל‪" ,‬ויבא עמלק להילחם עם ישראל ברפידים"‪ .‬איך יכול להיות‬ ‫דבר כזה‪ ,‬אחרי שכל העולם מזדעזע מקריעת ים סוף‪ ,‬עמלק מעז פניו ככלב‪ ,‬לא איכפת‬ ‫לו שום דבר‪ ,‬והוא בא להילחם עם ישראל?!‬ ‫ככה? קריעת ים סוף – ומלחמת עמלק‪ ,‬עד כדי כך?!‬ ‫שמע יתרו‪ :‬איך לא שומעים!‪ ...‬איך נראים אנשים שלא שומעים!‬ ‫‪...‬אם האוזן שומעת היטיב‪ ,‬אם יש לו שמיעה רוחנית עמוקה‪ ,‬על ידי כך כל האברים‬ ‫מתרפאים שנאמר "שמעו ותחי נפשכם"‪ ,‬יש לו ישועה כללית‪ .‬כי הוא שומע תוכחות‪.‬‬ ‫אחרי שיחת מוסר לפעמים השומע מפטיר‪" :‬תודה רבה‪ ,‬חזק וברוך!" יוצא והולך‬ ‫הלאה בדרכו כמקודם‪ ,‬כבתחילה‪.‬‬ ‫אתם יודעים מה שמספרים מעשהל'ה [מעשיה]‪ .‬היה פעם יהודי עולה חדש שהגיע‬ ‫לארץ ישראל ובשבת קודש רח"ל עלה על עץ תאנים‪ ,‬קטף ואכל‪ .‬והעץ לא היה שלו‪.‬‬ ‫חלף שם יהודי עטוף בטלית שיצא מבית הכנסת‪ ,‬וקרא לעברו‪" :‬ר' יהודי‪ ,‬שבת היום!‬ ‫האם אתה יודע כמה איסורים אתה עובר? זכור את יום השבת לקדשו‪ ,‬שמור את יום‬ ‫השבת לקדשו‪ ,‬מחלליה מות יומת‪ ,‬כל העושה בו מלאכה יומת‪ ,‬הרבה עבירות‪ ,‬ומלבד‬ ‫חילול השבת הרי האילנות לא שלך‪ :‬לא תגנוב‪ ,‬לא תגזול‪ .‬אתה גם אוכל את התאנים‬ ‫ככה‪ ,‬בלי לבדוק‪ ,‬זו סכנת תולעים‪ ,‬שרצים – איסורים על גבי איסורים‪"...‬‬ ‫כך‪ ,‬העניק לו דרשה שלימה של "הוכח תוכיח"‪ ,‬והיהודי המשיך ואכל‪ ,‬והוא חזר שוב‬ ‫בקול רם על פרטי האיסורים והפסוקים שהאיש נכשל בהם‪.‬‬ ‫לפתע פנה איליו ה'עולה החדש' ואמר‪" :‬כמה מיוחד כאן בארץ הקודש‪ ,‬בחו"ל לא היו‬ ‫לנו דברים כאלו‪ .‬ב"ה‪ ,‬כאן אפשר לאכול תאנים מתוקות‪ ,‬וגם ברוך השם‪ ,‬לשמוע‬ ‫בנתיים פסוקים ודברי תורה‪"...‬‬ ‫הוא שומע פסוקים – "מחלליה מות יומת" "לא תגנוב"‪ ,‬ונהנה‪ ,‬אוכל תאנים גנובות‬ ‫ושומע דברי תורה‪ .‬האם זה נקרא שהוא שומע?!‬ ‫‪‬‬

‫לעומת זה‪ ,‬גדולי ישראל "שמעו" ‪ ,‬אספר לכם מעשה נפלא שבתו של ר' יידל בויאר‬ ‫שמעה את הפרטים מבתו של בעל המעשה‪.‬‬ ‫אתם יודעים כי החזון איש זכותו תגן עלינו‪ ,‬לצורך בריאותו נזקק להליכות קועות מידי‬ ‫יום ביומו‪ .‬אפשר לתאר מה הוא עשה בהליכה‪ ,‬לא מה שאנחנו עושים‪...‬‬ ‫יצויין שהחזון איש היה חולה וחלש כל ימיו‪ .‬עוד מימי מגוריו בחו"ל‪ ,‬הוי עובדה שפעם‬ ‫נכנס איליו אחד התלמידים וראה שהוא כותב בדף של החידושי תורה שלו‪" :‬ואין‬ ‫הספר תחת ידי"‪ .‬שאל התלמיד‪" :‬רב'ה‪ ,‬הנה אני רואה שהספר נמצא פה בארון?!"‪,‬‬ ‫אמר לו החזון איש‪" :‬בארון כן‪ ,‬אבל לא תחת ידי‪ ...‬כי אין לי כח לקום ליטול את הספר‬ ‫מהארון"‪ ,‬מבהיל החולשה שהיתה לו‪ ,‬ועמה – צמח ונהיה גדול מאוד – החזון איש‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬ההליכה היתה חלק מרפואותו‪ .‬פעם אחת‪ ,‬כאשר הלך עם המלוה‪ ,‬שתק‪ ,‬שתק‬ ‫והלך‪ ,‬והגיעו עד רמת גן‪ .‬הרים לפתע את הראש ושאל‪" :‬היכן אנחנו נמצאים?" והמלוה‬ ‫השיב‪" :‬אנחנו ברמת גן"‪.‬‬ ‫"אוי‪ ,‬כזה תוספות קטנצ'יק לוקח כל כך הרבה זמן‪ – "...‬אמר החזון איש‪.‬‬ ‫פעם אחת [כפי שסיפרה הנ"ל]‪ ,‬כאשר פסע בשולי העיר‪ ,‬הגיע מולם יהודי תושב אותו‬ ‫רחוב‪ ,‬פנסיונר [שומר מצוות] שראה לפניו יהודי זקן המטייל במקום מידי יום‪ ,‬ניגש אל‬ ‫החזון איש ואמר לו‪" :‬מדוע אתה מסתובב סתם ככה ברחובות? אין לך מה לעשות? זו‬ ‫לא הדרך‪ ,‬לא ראוי לאדם להסתובב סתם ככה"‪.‬‬ ‫למחרת ה‪,‬חזון איש" הגיע שוב‪ ,‬והיהודי‪ ,‬שהתגורר במקום‪ ,‬המתין במרפסת ביתו‬ ‫לראות אם הזקן יבא שוב‪ .‬והנה באמת רואה אותו שוב‪.‬‬ ‫ידר מביתו לרחוב והתחיל לדבר בקול צעקה‪" :‬אמרתי לך כבר אתמול‪ ,‬ומדוע אתה לא‬ ‫שומע! אמרתי לך שאין זו הדרך הישרה לטייל סתם ככה באמצע היום‪ ,‬האם אין לך‬ ‫מה לעשות בחיים?!"‬ ‫ה"חזון איש" הקשיב ואמר לו‪" :‬ר' איד‪ ,‬תגיד לי מה אתה רוצה ממני? מה רצונך‬ ‫שאעשה‪ ,‬תסביר לי מה כוונתך?‬ ‫"מה אני רוצה? שתשב ותגיד תהילים [במקום לטייל סתם]!‪...‬‬ ‫הם נפרדו‪ .‬ה"חזון איש" שב לבתו‪ .‬למחרת‪ ,‬כמובן לא הלך באותו כיוון‪...‬‬ ‫אחרי תקופה קצרה אותו יהודי היה זקוק לישועה‪ ,‬ושמע כי לא רחוק – ב'בני ברק'‬ ‫נמצא ה"חזון איש" שנהנים ממנו עצה ותושיה‪ .‬אמרו לו כי כדאי ללכת איליו‪.‬‬ ‫הלך‪ ,‬הגיע‪ ,‬המתין בתור‪ .‬כשהגיע תורו ונכנס – חשכו עיניו‪ .‬הוא נזכר מיד שזה היהודי‬ ‫שלפני כמה חדשים צעק עליו ברחוב‪.‬‬ ‫הוא כבר שכח לחלוטין לשם מה הגיע‪ ,‬והתחיל רק לבקש רחמים‪" :‬רב'ה‪ ,‬שהרבי יסלח‬ ‫לי‪ ,‬לא ידעתי שזה הרב‪ .‬חשבתי שאני פוגש סתם יהודי המסתובב לו‪ ,‬אני מבקש‬ ‫מחילה סליחה וכפרה‪ ,‬רבי‪ ,‬ברחמנות‪ ,‬תסלח לי! לא ידעתי!"‬ ‫התחנן על נפשו‪.‬‬ ‫אמר לו ה"חזון איש"‪ :‬מדוע אסלח לך? על מה אסלח? אתה אמרת דבר טוב מאוד‪,‬‬ ‫האמן לי‪ ,‬מאז שאמרת לי 'לך תגיד תהילים' כל יום אני אומר תהילים‪ .‬זה טוב מאוד‪,‬‬ ‫אמרת דבר הגון"‪.‬‬ ‫אי אי! אתם שומעים רבותי? החזון איש שומע מיהודי 'לך תגיד תהילים' וחושב לעצמו‬ ‫– זה דבר טוב‪ ,‬למה לא? וגם אם ברור לו לחזון איש שאם היהודי המוכיח היה יודע מי‬ ‫הוא לא היה אומר לו מילה – לא איכפת לו‪ .‬אם יהודי אומר תוכחה‪ ,‬עליו להאזין לדברי‬ ‫המוסר‪ ,‬לשמוע ולהקשיב [כי כך רצונו של מקום שייאמרו לו עתה המילים הללו]‬ ‫(יחי ראובן)‬ ‫כח השמיעה!‬ ‫‪‬‬ ‫ויום השביעי שבת לה' אלקיך לא תעשה כל מלאכה (כ‪ ,‬ח)‬

‫ב‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫הכתוב אומר שאומות העולם עתידים לעבוד את ישראל‪ ,‬שנאמר (ישעיה סא‪ ,‬ה)‪" :‬ועמדו‬ ‫זרים ורעו צאנם"‪ ,‬וכן (שם מט‪ ,‬כג) "והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך"‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬נאמר (דברים יא‪ ,‬יג‪-‬יד) "והיה אם שמע תשמעו אל מצותי‪ ...‬ונתתי מטר‬ ‫ארצכם בעתו‪ ...‬ואספת דגנך ותירשך ויצהרך"‪.‬‬ ‫כתובים אלה לכאורה סותרים זה את זה ‪ -‬אם ישראל ישרתו את עצמם או שאומות העולם‬ ‫יעשו זאת?‬ ‫מתרצת הגמרא (ברכות לה ע"ב)‪ :‬כאן בעושים רצונו של מקום‪ ,‬וכאן כשאין עושים רצונו‬ ‫של מקום‪ .‬כאשר ישראל יעשו רצון ה'‪ ,‬הם יזכו ל"ועמדו זרים ורעו צאנם"‪ ,‬אך כשלא יעשו‬ ‫כן‪ ,‬הם עצמם יאלצו לעבוד‪.‬‬ ‫ומקשים התוספות‪ ,‬וכי יתכן לומר שבמקרה של "ואספת דגנך"‪ ,‬אין ישראל עושים רצונו‬ ‫של מקום? הלא הכתוב מדגיש‪" :‬והיה אם שמע תשמעו אל מצותי"‪ .‬ומכאן נראה‪,‬‬ ‫שלכאורה‪ ,‬ישראל מצויים במצב טוב מאד!‬ ‫אלא‪ ,‬שאכן ישראל עושים רצונו של מקום‪ ,‬אולם מאחר שאין הם מקימים זאת בצורה‬ ‫המושלמת ביותר ‪ -‬אין הם זוכים לשרות אומות העולם‪.‬‬ ‫רמז נאה לכך‪ ,‬על דרך הבאור לעיל‪ ,‬דרש "לקוטי צבי הכהן" על הפסוק שלפנינו‪:‬‬ ‫"זכור את יום השבת לקדשו" ‪ -‬אדם שהוא שומר שבת‪ ,‬אך אינו עושה כן בצורה מושלמת‪,‬‬ ‫סופו "ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך"‪ .‬הוא עצמו יעשה את כל מלאכתו‪.‬‬ ‫לעומת זאת מי שחי ברמה גבוהה יותר של "יום השביעי שבת לה' אלקיך"‪ ,‬ומגיע למצת של‬ ‫עבודת ה' מושלמת יותר‪ ,‬הרי שהוא זוכה לשכר של "לאת עשה כל מלאכה אתה ובנך‬ ‫ובתך"‪ ,‬אלא אומות העולם יעבדו עבורו וימלאו את כל צרכיו‪.‬‬ ‫מפליא להווכח ולראות כי כאשר הקב"ה רוצה לתת ליהודי את פרנסתו הוא מזמן לו אותה‬ ‫שלא כדרך הטבע‪ ,‬וגורם לאומות העולם לעשות עבורו כל מה שביכולתם‪ ,‬אפילו במצב‬ ‫שעל פי כל גדרי ההגיון הם אינם צריכים לעשות זאת‪.‬‬ ‫הרב בן ציון מוצפי שליט"א סיפר כי בפרס התגורר יהודי כפרי‪ ,‬שהיה עובד לפרנסתו בשדה‪.‬‬ ‫קשה היתה המלאכה‪ ,‬מעלות השחר עד שקיעת החמה הוא נאלץ לחרוש ולזרוע‪ .‬ולמרות‬ ‫זאת מעולם לא ראה ברכה בעמלו‪ ,‬ורק בקושי רב הצליח להביא טרף לבני ביתו‪.‬‬ ‫מדי יום ביומו היה אותו יהודי נושא את עיניו לשמים ומתחנן‪" :‬רבונו של עולם‪ ,‬אנא ממך‪,‬‬ ‫זמן לי את פרנסתי ברוח מתחת ידך הגדולה"‪ ,‬ומעולם לא חדל מלקוות לישועת ה'‪.‬‬ ‫ויהי היום‪ ,‬והנה תוך כדי עבודת החרישה המיגעת הוא מבחין בפרש הרוכב לכוונו‪ .‬כשהגיע‬ ‫הרוכב הוא נגש והודיע לו כי אמו המתגוררת בטהרן‪ ,‬עיר הבירה‪ ,‬נפטרה‪.‬‬ ‫'שבעה' ישב האיש בביתו‪ ,‬משום שהמרחק ממקום מגוריו לטהרן היה גדול‪ ,‬אולם לקראת‬ ‫ה'שלושים' התאמץ לנסוע לבית אמו‪ ,‬והביא פירות מן השדה שלו‪ ,‬על מנת לזכות אנשים‬ ‫בברכות לעילוי נשמתה‪.‬‬ ‫לסעודה שערך הגיע גם החכם שאמר דברי תורה וסיפר סיפורים שונים‪ .‬לאחר שהסתיים‬ ‫הארוע‪ ,‬פנה להתארגן ולשוב לביתו‪.‬‬ ‫המולה קדמה את פניו ברחובה של עיר‪ ,‬וכשבר רמה טעמה‪ ,‬נודע לו שהמלך אמרו לעברו‬ ‫במקום זה בעוד זמן קצר‪.‬‬ ‫האיש‪ ,‬אשר מעודו לא ראה את המלך פנים מול פנים‪ ,‬התרגש ביותר‪ .‬ואכן‪ ,‬לא חלף זמן רב‬ ‫וכרכרת המלך פלסה לה דרך בין ההמונים‪ .‬עמד האיש וברך בכונה רבה‪" :‬ברוך‪ ...‬שחלק‬ ‫מכבודו לבשר ודם"‪ ,‬והמלך שהבחין בכך‪ ,‬עצר את מרכבתו וסמן לו לגשת אליו‪.‬‬ ‫"מי אתה?" שאל המלך‪.‬‬ ‫"יהודי מכפר פלוני"‪ ,‬השיב האיש ביראת כבוד‪.‬‬ ‫"אתה יהודי?‪ ...‬ובכן אחוד לך חידה‪ ,‬ואם תדע את התשובה אשלם לך עשרה זהובים"‪.‬‬ ‫עשרה זהובים? ‪ -‬האיש בלע את רוצו בתדהמה‪ .‬סכום זה היה מרויח במשך שלושים שנה!‬ ‫הוא כרה את אזנו‪ ,‬והמלך שאל‪" :‬האם יודע אתה כיצד קראו לאמו של אברהם אבינו?"‪.‬‬ ‫"אדוני המלך"‪ ,‬אמר האיש‪" ,‬מה אקבל אם אומר את שם אם‪-‬אמו בנוסף לכך?"‪.‬‬ ‫"על כל שם עשרה זהובים"‪.‬‬ ‫"ובכן לאמו קראו אמתלאי‪ ,‬ולאם אמו קראו כרנבו"‪.‬‬ ‫המלך התפעל‪ ,‬ובו במקום העניק לו עשרים זהובים‪.‬‬ ‫אשרו של היהודי הרגיע שחקים‪ ,‬והוא אמר למלך‪" :‬אבקש את סליחת המלך מראש‪ ,‬אולם‬ ‫אני מרגיש צורך לשאול גם את המלך חידה כלשהי"‪.‬‬ ‫נתן ה' את חינו בעיני המלך והוא הסכים‪ .‬נענה היהודי ואמר‪" :‬כאן בפרס התגורר לפני שנים‬ ‫רבות רשע מרושע שרצה להרוג את כל העם שלנו‪ ,‬הלא הוא המן הרשע‪ .‬האם יודע המלך‬ ‫כיצד קראו לאמו?"‬ ‫המלך לא ידע להשיב‪ ,‬והבטיח לו עשרה זהובים נוספים לתשובה‪ ,‬והיהודי אשר זה עתה‬ ‫שמע בדרשת החכם בסעודת ה'שלושים' את המידע‪ ,‬אמר מיד‪" :‬שמה היה אמתלאי בת‬ ‫עורבתי"‪ ,‬ובתמורה לכך קבל עוד עשרה זהובים‪.‬‬ ‫כעת היו בידו בן רגע שלושים זהוב ‪ -‬סכום שהיה מספיק לפרנסתו עד תחית המתים‪ ...‬הוא‬ ‫הודה נרגשות למלך‪ ,‬והמרכבה המשיכה בנסיעתה‪.‬‬ ‫פתאום נזכר היהודי בענין כלשהו והחל לרוץ אחרי המרכבה‪.‬‬ ‫"מה קרה כעת?"‪ ,‬עצר המלך את המרכבה‪.‬‬ ‫"אדוני המלך‪ ,‬אנו עומדים ושואלים כאן שאלות מלפני אלפי שנים‪ ...‬אולי נדבר על מה‬ ‫שארע בחודש האחרון בטהרן?‪ ...‬אשאל את המלך שאלה‪ ,‬ואם המלך ידע לענות לי ‪ -‬אחזיר‬ ‫לו את כל שלושים הזהובים שבידי‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬האם יאות המלך להעניק לי שלושים זהובים‬ ‫נוספים?"‪.‬‬ ‫"שאל"‪ ,‬מרגע לרגע גבר חן האיש בעיני המלך‪.‬‬ ‫"אדוני המלך"‪ ,‬נענה האיש בענוה‪" ,‬לפני כחודש נפטרה אמי‪ ,‬שהתגוררה בטהרן‪ ,‬אולי יודע‬ ‫המלך כיצד קראו לה?!‪."...‬‬ ‫מעשה נוסף המראה כיצד דואג הקב"ה שאומות העולם יפרנסו יהודי ‪ -‬גם במצבים בלתי‬ ‫הגיוניים לחלוטין ספר ה"בן איש חי"‪ ,‬ומעשה שהיה כך היה‪:‬‬ ‫יהודי אחד מחוסר פרנסה החליט לפרסם את עצמו כיודע עתידות ולנסות להתפרנס מן‬ ‫הענין בכבוד‪ .‬בדרך כלל היה נוהג להבטיח לבני אדם הצלחות כאלו או אחרות ‪ -‬ממין‬ ‫הדברים שאנשים אוהבים תמיד לשמוע ‪ -‬אך באחד הימים נתקל בבעיה קשה‪:‬‬ ‫בארמון המלך ארעה פריצה לכספת הגדולה ורכוש יקר ערך נגנב‪ .‬המשטרה לא הצליחה‬ ‫למצוא את עקבות הגנבים‪ ,‬ואי מי‪ ,‬אשר שמעו של מגיד העתידות היהודי הגיע לאזניו‪,‬‬ ‫המליץ עליו בחום‪.‬‬ ‫המלך קרא לו באופן אישי והורה לו לעשות כל שביכלתו כדי למצוא את הגנבים‪ ,‬ועיניו של‬ ‫היהודי חשכו‪ ...‬מנין לו לדעת מי הם הגנבים? מי ידוע מה יגזור עליו המלך כשיאכזב אותו?‬ ‫בלית ברירה החליט כי לכל הפחות הוא ינסה לדחות את הקץ‪ ,‬לכן פנה אל המלך ואמר‪:‬‬ ‫"אני זקוק לשלושים יום עבור פענוח הענין הזה‪ ,‬וגם לשלושים תפוחים"‪ .‬התפוחים היו יקרי‬ ‫ערך בתקופה זו‪ ,‬והיהודי החליט כי אם נגזר עליו למות‪ ,‬לכל הפחות יעזוב את העולם מתוך‬ ‫הנאה כלשהי‪...‬‬


‫אותו בחור עמד בתעלה וליד חייל יהודי נוסף‪ ,‬לא צעיר ‪ -‬יהודי בשנות הארבעים לחייו‪.‬‬ ‫כדורי מוות עפו מכל צד‪ .‬אלפי דורי אויב שרקו ללא הרף ול"ע ‪ -‬שכנו זה‪ ,‬בן הארבעים‪ ,‬נפגע‬ ‫מהאש ונפל‪ .‬כאשר נפל שדוד‪ ,‬ביקש מהבחור הנ"ל שיביאו לקבר ישראל‪ .‬הוא הבטיח לו‬ ‫ברגשי קדש‪.‬‬ ‫לאחר כרבע שעה החייל נפטר‪.‬‬ ‫חלפו שעות ארוכות הקרב המשיך‪ ,‬וההפוגה לא נראתה באופק‪ .‬הבחור החל לחשוש‬ ‫להבטחתו‪ ,‬הוא הרהר לעצמו "אם הייתה שעת הפוגה‪ ,‬עוד היתה לי אפשרות להביאו לבית‬ ‫העלמין בסטוצ'ין‪ ,‬הקרוב יחסית‪ ,‬אבל ההפוגה רחוקה‪ ,‬התותחים יורים‪ ,‬מה אעשה?" הרהר‬ ‫נוגות‪.‬‬ ‫ברגע מסוים‪ ,‬בסערת הקרב וסכנת המוות‪ ,‬אזר עוז בנפשו השבורה‪ ,‬ובא לכלל החלטה‬ ‫נחושה‪" :‬הבטחתי ליהודי‪ ,‬אקיים את דברי ‪ -‬אביאו לקבר ישראל ויהי מה!"‪.‬‬ ‫כיון שהיה בחור גיבור בגופו‪ ,‬גם והתרומם על רגליו נטל את המת ובבת אחת הגביהו על‬ ‫כתפיו‪ ,‬הרים את רגליו ויצא מהתעלה ‪ -‬אל תחת כיפת השמים למול אור השמש ‪ -‬בעיצומו‬ ‫של הקרב‪ :‬החל לרוץ לכיוון העיירה‪ ,‬והנפטר על כתפיו‪.‬‬ ‫הבחור סיפר לי‪ ,‬כי בדרכו חלף בין מחנות של קוזקים‪ ,‬מי שלא מכיר את המושג‪ ,‬לא יכול‬ ‫לתאר את גודל הסכנה של פגישה איתם‪ .‬אך משום מה הם לא ראו אותו‪ ,‬וכך צעד עם המת‬ ‫ כרואה ואינו נראה ‪" -‬עוסק במצוה!"‪.‬‬‫הוא צעד כך בזריזות וברצף ‪ -‬שלשה קילומטרים‪ ,‬במסירות נפש‪ ,‬עד הכניסה לעיר‪ ,‬שם פגש‬ ‫את אחד מאנשי 'חברא קדישא'‪ ,‬ומסר את הנפטר לידיו‪ .‬כשסיים מצוותו תיכף ומיד שב‬ ‫לדרכו רץ בחזרה את כל הדרך‪ ,‬וגם עתה לא ראו אותו עד שב"ה הגיע ונכנס לחפירה‪ ,‬שב‬ ‫למקומו כאילו לא התרחש דבר‪( .‬הקצינים הרוסיים שפקדו עליו לא העזו להסתובב בין‬ ‫החיים והמתים‪ ,‬רק בלילה עברו בין החיילים וחילקו מעט מזון‪ ,‬לכן לא הבחינו בהעדרו)‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬הרוסים השליטים של סטוצ'ין נוצחו‪ ,‬העיר נכבשה ע"י הגרמנים‪ .‬הבחור‬ ‫הצדיק הנ"ל‪ ,‬קיבל אישור לשוב לעיירה‪ .‬חלפו ימים מועטים‪ ,‬הגרמנים הכובשים חיפשו‬ ‫אחריו וגייסו אותו לשירותם‪ .‬לאיזה תפקיד? שומר בהמות‪.‬‬ ‫כיון שהם ידעו‪ ,‬כי בשעת מלחמה בהמות הינן מצרך יקר (לאכילה)‪ ,‬הזהירו אותו בשעת‬ ‫קבלת התפקיד‪" :‬אם בהמה אחת תחסר‪ ,‬דמך בראשך"‪.‬‬ ‫הבחור החל בתפקידו החדש בכל כוחו‪" :‬ביום אכלני חרב וקרח בלילה"‪ .‬ויהי היום‪ ,‬בוקר‬ ‫אחד ברעותו ברחבי השדות הענקיים בקרבת העיר‪ ,‬הוא נקלע שנית לעסק עם עניני מתים‪:‬‬ ‫באופק נשמעה קול יריה‪ ,‬והצליח להבחין מרחוק איך חייל נופל תחתיו‪ .‬הוא לא ראה אדם‬ ‫נוסף בקרבת מקום‪ ,‬לכן הבין כי החייל יצא לשדה ‪ -‬ואיבד את עצמו לדעת‪ .‬באותו רגע קם‬ ‫והחל לרוץ לעברו לנסות להציל את חייו‪ ,‬הבהמות לא היו במחשבותיו אלא הצלתו של‬ ‫האיש‪ .‬במסירות נפש‪.‬‬ ‫כאשר הגיע אליו הבחין לשמחתו‪ ,‬שהוא עדיין נושם וחי‪ .‬פשט את כותנו‪ ,‬קרע אותה והחל‬ ‫במלאכת חבישה (וסתימת עורקים) כדי להשאירו בחיים‪ .‬אך לא עלה בידו‪ ,‬לאחר דקות‬ ‫ארוכות החייל מת‪.‬‬ ‫בעודו מתעסק בנסיונות הצלה אחרונים הגיעו חיילים ‪ -‬חיילי הצבא‪ .‬הם ראו על הקרקע‬ ‫חייל הרוג‪ ,‬ולידו חייל נוסף‪ .‬מיהרו להקיף אותם כפתו את הבחור (הצדיק‪ ,‬בעל המעשה)‬ ‫בהבנה מוחלטת שהוא זה שיירה בו למוות‪ ...‬לקחו אותו לכלא צבאי‪ .‬תשמעו‪ ,‬וכעבור שעות‬ ‫בודדות הביאו אותו לבית משפט צבאי ובשיפוט קצר גזרו דינו למות‪.‬‬ ‫לפני גזר הדין‪ ,‬נתנו לו זכות דיבור הגנה‪ .‬כמובן הוא התחנן על נפשי כי אדרבה "רק ביקשתי‬ ‫להצילו! איני מכירו‪ ,‬ומעולם לא היתה לי מריבה עמו וכו'‪ ,‬רק ראיתי מישהו נופל וחשתי‬ ‫להצלתו" תחנוניו היו כקול קורא במדבר כי לעומתו‪ ,‬התובע מטעם הצבא הניח על שולחן‬ ‫בית המשפט שמונה עשרה ראיות לכאורה ‪ -‬שהוא כן הרג אותו‪( ,‬כך ממש סיפר לי) אתם‬ ‫יודעים כי 'עורך דין' יכול לעשות ‪ -‬מיום לילה ומלילה יום‪ ...‬בקיצור‪ ,‬פסקו עליו דין מות‪.‬‬ ‫העונש נועד למחרת בשעה שתים עשרה ‪ -‬אז יעמידוהו לפני כיתת חיילים להריגה‪ .‬כך‬ ‫מתנהלים העניינים בשעת מלחמה רח"ל‪.‬‬ ‫לעשרים וארבע השעות שנותרו לו‪ ,‬הטילו אותו כשק עצמות לצינוק‪ ,‬שלא נדע מה זה‬ ‫צינוק‪ ,‬אוי‪ ,‬אוי‪ ,‬אין אפשרות לשבת ולא כל שאר הצרכים ‪ -‬עינויים נוראים‪ ,‬ללא אפשרות‬ ‫מינימלית להרדם‪ .‬אך גם ללא הצינוק‪ ,‬לא עלה בדעתו לישון‪ ,‬שעות בודדות לפני הוצאתו‬ ‫להורג‪.‬‬ ‫באמצע הלילה‪ ,‬הוא עמד משתומם‪ ,‬כי נראה לו‪ ,‬בהקיץ או בנמנום‪ ,‬היהודי מהסיפור הקודם‬ ‫ אותו חייל שהביאו לקבר ישראל לפני כחודשיים‪ .‬האיש שאל אותו ואמר‪ :‬למה אתה נפחד‬‫כל כך? אל תפחד‪ ,‬אל תחשוש‪ ,‬כי בזכות שטרחת והבאת אותי לקבר ישראל ‪ -‬תינצל‪.‬‬ ‫ואפילו אם תעמוד בשערי מוות‪ ,‬לא יהרגוך"‪ .‬הוא נעלם‪" .‬האם זה דמיון או לא" לא היה לו‬ ‫זמן רב וכח לחשוב‪ .‬כך ראה ושמע‪ ,‬ודיו בכך‪.‬‬ ‫לקראת השעה שתים עשרה הוציאו אותו‪ ,‬סחבו אותו מהצינוק‪ .‬סגרו את עיניו‪ ,‬הובילוהו‬ ‫כברת דרך‪ ,‬לעבר שדה פתוח סמוך לסטוצ'ין‪.‬‬ ‫העמידוהו ליד קיר‪ ,‬מול כיתת חיילים‪.‬‬ ‫כאשר מחוגי השעון הצביעו על שתים עשרה בדיוק‪ ,‬הקצין צעק‪" :‬אחד"‪ .‬שתק שניה וצרח‪:‬‬ ‫"שתים!"‪ .‬עוד לא הספיק להכריז‪" :‬שלוש"‪ ,‬ומרחוק הגיח ובא חייל דוהר על סוס בצעקות‬ ‫רמות כשהוא מנופף במטפחת שבידו‪ :‬שיעמדו ‪ -‬שימתינו!!‬ ‫המתינו לבואו חצי דקה וכאשר התקרב נפנף בידו בפיסת נייר‪ ,‬באמרו‪" :‬לפני שעה קלה‬ ‫כאשר קברנו את החייל‪ ,‬מצאנו בכיסו מכתב פרידה מבני משפחתו‪ ,‬בו כותב שמאבד את‬ ‫נפשו לדעת‪ .‬הנה נייר"‪.‬‬ ‫כמובן שהסירו את המטפחת מעל פניו‪ ,‬והניחוהו לנפשו‪.‬‬ ‫ובאופק‪ ,‬אי שם מול כיתת יורים בפאתי סטוצ'ין‪ ,‬כאילו התחלף קול הירי הרצחני בקול העם‬ ‫היהודי‪ ,‬קולם הנצחי של בחורי ישראל שומרי מצוות במסירות נפש‪ .‬הנה לכם (מסיים ר'‬ ‫שלום את סיפורו) "והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ"‪ .‬שומר ישראל שמור‬ ‫שארית ישראל האומרים שמע ישראל‪.‬‬ ‫הניצול ה"עשירי"‬ ‫אספר לכם עוד מעשה על "והייתם לי סגולה מכל העמים"‪( .‬בחיוך)‪ ,‬הזמן שלי הסתיים‪ ,‬אבל‬ ‫'מעשה' הרי לא נכנס בחשבון של הזמן‪ ...‬נאחר מעט‪ ,‬לא נורא‪.‬‬ ‫מעשה ששמעתי בעצמי מפיו של בעל העובדה בליל שבת ‪ -‬לאחר הדרשה ב"זכרון משה"‪.‬‬ ‫בליל שבת לפני יותר משלושים וארבע שנים‪ ,‬דיברנו אז בדרשה‪ ,‬גיוואלד‪ ,‬על "הפסד מצוה‬ ‫כנגד שכרה"‪ ,‬דיברנו איך לכאורה אדם חושב שהוא הפסיד על ידי המצוה שעשה‪ ,‬אך בסופו‬ ‫של דבר הוא רואה את השכר "שכר מצוה"‪ .‬ולפעמים עוד זוכה ומקבל מלא חפניים שכר‬ ‫מצוה‪ ,‬עוד בעולם הזה‪.‬‬ ‫לאחר הדרשה בא לקראתי ושאל‪" :‬אולי רוסי?" כלומר האם אני רוסי?‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬אינני רוסי נולדתי במאה שערים"‪.‬‬ ‫"אבל אני מרוסיה‪ ,‬ואספר לרב שבדרון עובדה"‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫כריתי אוזן לדבריו‪:‬‬

‫שב הביתה‪ ,‬הביא לאמו אתה תפוחים וספר לה כי לדעתו ה'עסק' אבוד‪ ,‬ואף חייו עומדים‬ ‫על כף המאזנים‪ ,‬אך לפחות תפוחים ישנם‪...‬‬ ‫עוד באותו ערב החליט לאכול את התפוח הראשון‪ ,‬וכשסיים קרא‪" :‬אמא‪ ,‬אחד גמרתי‪"...‬‬ ‫הוא לא הבחין באלמוני שהשתופף מאחורי חלון הבית וניסה לקלוט כל הגה היוצא מפיו‪.‬‬ ‫היה זה אחד משודדי הכספת‪ ,‬שנשלח במיוחד כדי לבלוש האם מגיד העתידות מצליח‬ ‫לגלות אותם‪ .‬כששמע האיש את ההכרזה הנרגשת‪" :‬אחד גמרתי"‪ ,‬הבין שאחד מן‬ ‫השודדים ידוע כבר‪.‬‬ ‫"מי הוא אם לא אני?"‪ ,‬מלמל לעצמו כשהוא רועד מפחד‪ ,‬וחיש נמלט מן המקום וסיפר‬ ‫בבהלה לראש השודדים שבאזניו שמע את מגיד העתידות מצהיר‪ ,‬שיש לו כבר קצה חוט‪.‬‬ ‫"נמשיך מחר לבדוק את העניין"‪ ,‬ראש השודדים התייחס לכך ברצינות גמורה‪ ,‬וכבר למחרת‬ ‫שלח שליח נוסף כדי להמשיך בבילוש‪.‬‬ ‫הערב ירד‪ ,‬ומיודענו היהודי מסיים לאכול את התפוח השנים ומכריז‪" :‬שנים כבר יש"‪ .‬לבוש‬ ‫השחורים שמתחת לחלון החל לרעוד בכל גופו‪" .‬גם אני כבר נתפסתי‪ ,"...‬הרהר בבעתה‪ ,‬ורץ‬ ‫לראש השודדים כדי לבשר לו על כך‪.‬‬ ‫ביום השלישי החליט ראש השודדים לוודא את העניין בעצמו‪ .‬הוא עמד והאזין מתחת‬ ‫לחלון‪ ,‬והכרזת היהודי לא אחרה לבוא‪" :‬שלשה כבר גמרנו"‪.‬‬ ‫בהברקת פתע מהר לנקוש על דלת הבית‪" .‬נתן לך את כל הסחורה הגנובה"‪ ,‬נשבע בהן‬ ‫צדקו‪" ,‬רק אל תגלה מי אנחנו‪ ."...‬היהודי הסכים‪ ,‬כמובן‪ ,‬וכך ביום הנקוב הצליח להשיב‬ ‫למלך המאושר את כל הממון כולו‪.‬‬ ‫המלך התפעל מאד מן ההצלחה‪ .‬בהזדמנות הקרובה בה ישב עם חבריו‪ ,‬התפאר בפניהם‬ ‫באיש המיוחד שמתגורר בממלכתו‪.‬‬ ‫"קרא לו לכאן וננסה אותו"‪ ,‬אמרו החברים‪ ,‬ומגיד העתידות התבקש לבוא במהירות‬ ‫לארמון‪.‬‬ ‫עד בואו ניסו החברים ללכוד ציפורים‪ ,‬שתי ציפורים ברחו להן והשלישית נלכדה והושמה‬ ‫בכלוב‪ .‬כשנכנס מגיד העתידות לחדר הם שאלו אותו‪" :‬מה עשיו כאן עד בואך?"‬ ‫היהודי הרהר לרגע אחד‪ .‬הוא חשש לספר להם ספורים בעלמא ‪ -‬ולבסוף אמר‪" :‬פעמים‬ ‫נמלטה הציפור‪ ,‬אבל בפעם השלישית לא"‪ ,‬במלים אלו תאר‪ ,‬למעשה את מאורעות חייו‬ ‫והביע את חששו כי למרות שהצליח להמלט פעם או פעמיים ‪ -‬בפעם השלישית כבר לא‬ ‫יצליח‪.‬‬ ‫הוא‪ ,‬כמובן לא שער את ההתפעלות העצומה שיעוררו דבריו‪ ,‬את האמונה שהוא באמת‬ ‫יודע‪-‬כל‪ ,‬ואת המתנות הנכבדות שקבל מכל הקרואים‪.‬‬ ‫לא חלף זמן רב ושוב התרחש אתו מאורע פלאי ‪ -‬באחד הימים הוא הגיע לארמון ובקש‬ ‫לדבר ב דחיפות עם המלך‪ .‬המשרתים סרבו להרשות לו להכנס ואמרו כי המלך נכנס עתה‬ ‫לחדר הרחצה‪ ,‬אך הוא שעט פנימה ופתח את הדלת‪ ,‬הבחין במלך עומד ומתכונן להתרחץ‪,‬‬ ‫הכה אותו וברח‪.‬‬ ‫המלך שהופתע הסתובב במהירות והחל לרוץ אחר המכה‪ ,‬ובאותו רגע שבו יצא מחדר‬ ‫הרחצה התמוטטה התקרה שמעליו והוא נצל בנס ממות בטוח‪.‬‬ ‫"איך ידעת?" ‪ -‬התפעל המלך‪.‬‬ ‫"לא אגלה זאת‪ ,‬ויהי מה"‪ ,‬השיב האיש‪ ,‬אשר חש כי אלקיו בעזרו‪.‬‬ ‫"מדוע הכית אותי ולא אמרת לי לצאת?"‪ ,‬התעקש המלך להבין‪.‬‬ ‫"לו הייתי אומר‪ ,‬היית שואל אותי מדוע ולמה‪ ,‬ובין כה וכה היתה התקרה נופלת עליך"‪ ,‬תרץ‬ ‫לו האיש‪ ,‬ושוב לא היתה כל טענה בפי המלך כלפיו‪.‬‬ ‫הנה כי כן ‪ -‬מסים ה"בן איש חי" את ספורו ‪ -‬כאשר רוצה הקב"ה להיטיב עם אדם‪ ,‬אין האדם‬ ‫זקוק ליכולת שכלית מפותחת מאוד או לכושר מסחרי‪ ,‬אלא מזמן לו הקב"ה פרנסה ברוח‬ ‫מן הלא כלום‪ ...‬וזה שנאמר "ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך" (דברים כח‪ ,‬ב)‪ ,‬גם אם‬ ‫ימלט האדם מן הברכה‪ ,‬כאשר נגזר עליו לקבל אותה‪ ,‬לא יוכל להתנער ממנה לעולם‪.‬‬ ‫(ומתוק האור)‬ ‫‪‬‬ ‫"אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים‪ ,‬ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי" הקב"ה‬ ‫הגביה אותנו ‪ -‬ואשא אתכם! גבוה מאד ‪ -‬ואביא אתכם אלי! "ועתה אם שמוע תשמעו‬ ‫בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ אלה הדברים אשר‬ ‫תדבר לבני ישראל" אלו הדיבורים‪ ,‬לא פחות ולא יותר ‪ -‬תאמר לבני ישראל כהקדמה למתן‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫מה הכוונה "אם תשמעו בקולי"?‬ ‫שואל רבי שלום ‪" -‬בקולי"‪ ,‬איזה קול?‬ ‫שמעתי בשם הרבי מקוצק‪ ,‬שהמשיל על כך את משלו‪:‬‬ ‫אדם הלך עם בנו ביער עבות‪ ,‬והבן הצעיר כמובן‪ ,‬פנה מפעם לפעם לצדדים לקפוץ ולשחק‬ ‫בין העצים‪ .‬אמר לו אבא‪ :‬הזהר מאד לא להתרחק ממני‪ ,‬כי במקום זה ביער אפשר בקלות‬ ‫לטעות ללא אפשרות למצוא את הדרך ‪ -‬ואז אתה אבוד‪ .‬ביקש הילד‪ :‬אבא‪ ,‬אבל אני מעוניין‬ ‫לטייל מעט‪.‬‬ ‫"יש לי עצה בשבילך ובשבילי"‪ ,‬אמר לו אביו‪" :‬כל דקה או שניים אקרא לך בקולי‪ ,‬ואז‪ ,‬כל‬ ‫עוד שאתה שומע את קולי זו הוכחה שלא התרחקת‪ ,‬אך ברגע שקולי לא ישמע באוזנך‪,‬‬ ‫תדע שאתה מתרחק בין העצים והולך לאיבוד"‪.‬‬ ‫קורה לפעמים‪ ,‬שאדם מישראל הולך לו ברחוב‪ ,‬ולפתע עולה במוחו רעיון נפלא ביראת‬ ‫שמים‪ ,‬ליבו מתרגש‪ ,‬או שהוא סתם מתחיל לשאול את עצמו ‪ -‬האם התפללתי בכוונה‬ ‫היום? ברכתי כראוי? למדתי די הצורך?" ואינו יודע מדוע ומהיכן נכנסו למוחו מחשבות אלו?‬ ‫והסיבה האמיתית היא ‪ -‬קולו של הקב"ה‪" ...‬אם שמוע תשמעו בקולי" כביכול הקול של‬ ‫הקב"ה הוא הדופק בליבו ‪" -‬שובו בנים שובים" "שובו אלי ואשובה אליכם"‪ .‬כאשר שומעים‬ ‫את הקול הזה יודעים ש"עדיין לא התרחקנו הרבה"‪ ...‬כמה עמקות טמונה בדברים אלו! של‬ ‫הקוצקע'ר‪.‬‬ ‫ואז זוכים ל"והייתם לי סגולה מכל העמים" אם תשמעו לקול שלי‪ ,‬תשמרו את המצוות אזי‪,‬‬ ‫והייתם לי סגולה‪ .‬פלאי פלאים‬ ‫"והייתם לי סגולה"‬ ‫אני מוכרח לספר לכם סיפור‪ .‬ואקדים‪ ,‬שהעובדה אמיתית ושמעתיה מפי אדם גדול מאד‪,‬‬ ‫אינני חושב שהכרת אותו‪ ,‬אתם הצעירים‪ ,‬וגם המבוגרים‪ ,‬רובם לא הכירוהו‪ ,‬הוא התגורר‬ ‫בבתי ברוידא‪ .‬עובדא נוראה וגם נפלאה‪.‬‬ ‫כבחור הוא היה תושב עיירת סטוצ'ין‪ ,‬בימי מלחמת העולם הראשונה‪ .‬הרוסים גייסו אותו‬ ‫לצבא במלחמתם נגד הגרמנים‪ .‬הם שלחו אותו יחד עם קבוצת בחורים לחזית לא הרחק‬ ‫מהעיירה‪.‬‬ ‫בימים ההם החיילים היו מתחפרים בתעלות‪ .‬ראשי החיילים מציצים מעל הקרקע מכוסים‬ ‫בשקי חול‪ ,‬ומבין השקים ‪ -‬יורים ברובים או מכונות יריה‪ ,‬וכדומה‪.‬‬

‫ג‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫כאשר הרגו את הצאר ניקולאי ימ"ש‪ ,‬התגוררתי ברוסיה‪ ,‬ואז היתה ברוסיה חצי שנה של גן‬ ‫עדן כביכול‪( .‬הצאר היה אכזר רוצח וכל מה שאתם רוצים‪ ,‬ולאחריו קמו הסוציאליסטים‬ ‫בראשותו של הנשיא קרינסקי‪ ,‬נתנו לסחור ללא הגבלות‪ ,‬פלאי פלאים ‪ -‬אנשים יצאו‬ ‫מכליהם ובאמת הרויחו ממון רב)‪ .‬פרנסתי היתה ממסחר בבורסה‪ .‬אוהו‪ ,‬סחרתי בזהב‬ ‫ובמרגליות ‪ -‬מבוקר עד ערב‪ ,‬והרווחתי יפה‪.‬‬ ‫בוקר אחד‪ ,‬יצאתי מביתי בשעה שמונה לאחר תפילת שחרית‪ ,‬בדרכי לבורסה‪.‬‬ ‫אני בדרכי עם מזוודה קטנה ביד‪ .‬היה בה ממון רב‪ .‬כאשר צעדתי כך ברחוב‪ ,‬לפתע שמעתי‬ ‫מאחורי קול קורא‪" :‬עשירי! עשירי!"‪ .‬קול זה לא היה מצוי רבות במחוזותינו‪ ,‬נו‪ ,‬יהודי מבקש‬ ‫"עשירי" הסבתי את ראשי‪ ,‬פניתי מדרכי‪ ,‬חזרתי לאחורי והוא הסביר‪" :‬יש לי יארצייט של‬ ‫אבא‪ ,‬יום הזכרון שלו‪ ,‬אולי תיכנס לביתי להשלים מנין?" הסכמתי‪.‬‬ ‫נכנסתי אחריו לחצר‪ .‬הלכתי עד פתח הבית ונכנסתי‪ ,‬ואז כביכול נהיה לי חושך בעינים‪:‬‬ ‫ארבעה אנשים היו שם‪.‬‬ ‫"עשירי?!" שאלתי בתמיהה‪" :‬אתה אמרת שאני עשירי‪ ,‬והנה אני חמישי‪ ,‬אני הולך! (למה‬ ‫רימתני)" הכרזתי‪.‬‬ ‫אתה לא תלך!"‪ .‬נעמד בפתח הדלת והתחנן‪" :‬כאשר יהיה לך יארצייט גם אתה תתנהג כך‪."...‬‬ ‫כאשר שמעתי דיבורים כאלו‪ ,‬רחמתי עליו‪ ,‬חשבתי‪" :‬טוב‪ ,‬נו‪ ,‬מה אפשר לעשות‪ ,‬אני כבר‬ ‫כאן‪ ,‬אמתין עד שיהיו עשה אנשים‪ ,‬שיאמר קדש על אביו"‪.‬‬ ‫ישבתי על קצה הכסא‪ ,‬בקוצר רוח‪ .‬הוא יצא לחפש‪ .‬מסתבר שגם לאחרים אמר "עשירי"‪,‬‬ ‫עד שלאחר כרבע שעה בערך‪ ,‬נאספו עשרה‪ .‬חשבתי לתומי שהנה בעוד דקה אני הולך‬ ‫לבורסה‪ ,‬האיש יאמר קדיש וגמרנו‪ ,‬אך לא‪ ,‬הוא החל "הודו"‪. ...‬‬ ‫"שחרית?!" שאלתי‪.‬‬ ‫"כן! שחרית!" השיב‪ .‬חשבתי שאני מתפקע‪.‬‬ ‫קמתי לצאת‪ .‬והוא נעמד שוב בפתח הבית‪" :‬ר' יהודי אתה לא הולך‪ ,‬יש לי יארצייט של‬ ‫אבא!" התיאשתי והרה רתי‪" :‬אאחר שעה למסחרי‪ ,‬אפסיד כסף‪ ,‬למען מצוה עם יהודי‬ ‫וגמרנו"‪ .‬התיישבתי על מקומי‪.‬‬ ‫כאשר התפילה הסתיימה בירך אותי בכל הברכות וב"יישר כח!" וכמובן שכעת לאחר‬ ‫המצוה כבר לא התחרטתי על מה שעשיתי‪ .‬יצאתי שמח וטוב לב (שמעתי כן מהרבי שלי‪,‬‬ ‫ר' אהרן קצנלבויגן ‪ -‬אומר ר' שלום ‪ -‬כי כלל ידוע הוא‪ ,‬שקודם המצוה יש יצר הרע‪ ,‬אבל‬ ‫לאחר המצוה‪ ,‬גם אם תתנו לאדם חמישים אלף שקל הוא לא ימכור אותה)‪ .‬הייתי שבע‬ ‫רצון‪ .‬צעדתי עם המזוודה לעבר הבורסה‪.‬‬ ‫כאשר התקרבתי‪ ,‬כמאה מטר לפני הכניסה ניגש אלי אדם ולחש לי בסערה‪" :‬הסתלק מכאן‪,‬‬ ‫הורגים בבנין הבורסה! רוצחים!‪ ,‬ברח!" ‪ -‬היה זה הבוקר שהקומוניסטים עלו לגדולה‪ .‬הם‬ ‫נכנסו דבר ראשון לבנין הבורסה ‪" -‬וכבר הספיקו להרוג שבעים סוחרים עשירים" אמר לי‬ ‫האיש ודחק אותי אחורה‪ .‬הפניתי ראש ונעלמתי על נפשי"‪.‬‬ ‫"אז אני אומר לרב" ‪ -‬סיים את סיפורו "הפסד מצוה כנגד שכרה"‪" :‬אחרתי חצי שעה‪,‬‬ ‫הפסדתי ‪' -‬הפסד מצוה' ‪ -‬ומה קבלתי בשכרה? ‪ -‬את החיים! קיבלתי חיים‪ .‬ועד היום כאן‬ ‫בזכרון משה אני חי לאורך ימים"‪.‬‬ ‫הקב"ה יעזרנו להיות עם סגולה לה'‪ ,‬ונקיים את המצוות ברווחה‪ ,‬בבריאות ובחיים ונזכה‬ ‫כולנו לחיים ולשלום‪ ,‬לתשובה שלימה‪ ,‬לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן‪ ,‬חזק וברוך‬ ‫(להגיד)‬ ‫‪‬‬ ‫"צופים אמרום"‬ ‫"והיו נכנים לשלשת ימים" (שמות יט‪ ,‬טו)‪ ,‬לסוף ג' ימים‪ ,‬הוא יום רביעי‪ ,‬שהוסיף משה יום אחד‬ ‫מדעתו (רש"י‪ ,‬משבת פו ע"א)‪ .‬ויש להבין‪ ,‬הלא יכולת חכמים לגזור גזרות‪ ,‬מכח התורה שנתנה‬ ‫להם רשות לעשות כן‪" :‬ושמרתם את משמרתי" (ויקרא יח‪ ,‬ל)‪ ,‬עשו משמרת למשמרתי (יבמות‬ ‫כא ע"א)‪ .‬וכאן‪ ,‬גזר משה רבינו עוד לפני מתן תורה‪ ,‬ומכח מה גזר‪.‬‬ ‫את התשובה כמו את התשובות כולן ‪ -‬מצאתי בגמרא‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬אמרו (ערובין יג ע"ב) שגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר‬ ‫כמותו‪ .‬מפני מה לא קבעו הלכה כמותו‪ ,‬מפני שלא ירדו חבריו לסוף דעתו‪ .‬ומצד שני‪ ,‬אמרו‬ ‫(ערובין מז ע"א) שהלכה כרבי מאיר בגזרותיו‪ .‬ולשתי ההלכות טעם אחד‪ ,‬ונסבירו במשל‪.‬‬ ‫נניח‪ ,‬שיש אדם שראייתו מופלאה‪ .‬ממש כמיקרוסקופ‪ .‬בקשו חבריו לשתות כוס מים‪ ,‬ועצר‬ ‫בעדם‪" :‬חלילה! אני רואה את החידקים משיטים במים! שרץ המים הם‪ .‬על כל חיידק מאה‬ ‫חמישים ותשע מלקות (פסחים כד ע"א‪ ,‬מכות טז ע"ב)!"‬ ‫אין הלכה כמותו‪ .‬כי התורה ניתנה לעין האדם‪ ,‬ולא למיקרוסקופ! אפשר לשתות בלי חשש‪.‬‬ ‫אבל אם יאמר לחבריו‪" :‬אל תשתו‪ ,‬כי אני רואה במים נגיפי מות" ‪-‬‬ ‫ודאי ישמעו לו וימנעו מלשתות‪ .‬לא יאמרו‪ :‬אין אנו רואים‪ ,‬ולא צריך לחשוש!‬ ‫ולעניננו‪ :‬רבי מאיר העמיק חקר עד שלא עמדו חבריו על סוף דעתו‪ .‬אמרו לו‪ :‬התורה ניתנה‬ ‫להבנתנו‪ ,‬ואם אינה משגת עומק דעתך נפסוק כהבנתנו‪[ .‬מעין מה שאמרו (יבמות יד ע"א) שבית‬ ‫שמאי היו מחודדים יותר‪ ,‬והלכה כבית הלל שהיו הרוב‪ ].‬אבל בגזרותיו‪ ,‬מה לנו אם איננו עומדים‬ ‫על סוף דעתו‪ .‬אם יודעים אנו שרואה הוא יותר וצופה למרחוק וחוזה סכנה‪ ,‬ודאי נחשוש לדבריו‬ ‫ונציית לאזהרתו!‬ ‫זהו שדרשו (פסחים פז ע"א) "אני חומה" (שיר השירים ח‪ ,‬י) זו תורה‪ ,‬ותלמידי חכמים "כמגדלות"‬ ‫שמהם מגוננים על החומה‪ ,‬וכמו שנאמר לנביא‪" :‬צפה נתתיך לבית ישראל" (יחזקאל ג‪ ,‬יז)‪.‬‬ ‫ונזכיר את הסיפור הידוע ‪-‬‬ ‫בחודש תמוז תרס"ה הגיע מברק לבית הראשון לציון הגאון רבי יעקב מאיר אלישר זצ"ל‪ .‬הרב‬ ‫רבינוביץ'‪ ,‬רב העיר נובומינסק שבפולין מבקש עזרת אנשי ירושלים‪ .‬שני יהודים מנובומינסק‬ ‫העידו שראו חמישה גויים מבצעים מעשה רצח‪ .‬לאור עדותם‪ ,‬נגזר עליהם גזר דין מות‪ .‬הרוחות‬ ‫סוערות בעיר‪ ,‬משום שהגויים המוסתים בטוחים שזו עלילת שקר‪ ,‬ואם הרוצחים יומתו יפרעו‬ ‫פרעות ביהודי העיר‪ ,‬ומי יודע אם לא יתפשטו לכל המדינה‪ .‬שני העדים עלו לירושלים‪ .‬הרב‬ ‫מנובומינסק מבקש אפוא שהחכם באשי ישכנע את העדים לחזור בהם מעדותם‪ ,‬ויציל בכך את‬ ‫הקהילה‪ .‬למברק מצורף אישור‪ ,‬ששולם עבור מברק תשובה בן מאה ושלוש עשרה מילים‪.‬‬ ‫הראשון לציון שלח לאתר את שני העדים‪ ,‬וכינס את עסקני העדה‪ .‬העדים אישרו את נכונות‬ ‫הסיפור‪ .‬במו עיניהם ראו את הרצח והעידו בבית המשפט‪ .‬בכך העירו עליהם את זעם הגויים‪,‬‬

‫ונאלצו לברוח לארץ ישראל‪ .‬הם יודעים שהרוחות תוססות והזעם מתלהט‪ .‬העסקנים חיוו דעתם‬ ‫שיש כאן חשש לפיקוח נפש‪ ,‬וראוי להענות לבקשת הרב‪.‬‬ ‫קם הראשון לציון ואמר‪" :‬לדעתי‪ ,‬המכתב מזויף!"‬ ‫דבריו התקבלו באלם והלם‪ .‬המשיך והסביר‪" :‬יתכן והרב רבינוביץ' אינו יודע כלל מהמברק‪ ,‬או‬ ‫שנאלץ לחתום עליו‪ .‬מכל מקום‪ ,‬נראה לי שהמברק נשלח על ידי משפחות הרוצחים המבקשים‬ ‫להציל את קרוביהם‪ .‬כל העת טענו שזו עלילה יהודית‪ ,‬ואם אכן יודו בכך ינתן אות לפרעות!"‬ ‫הגישה הפתיעה‪ ,‬והראשון לציון שלח את משרתו האישי‪ ,‬הקאוואס‪ ,‬אל הגאון רבי שמואל‬ ‫סלאנט זצ"ל‪ ,‬רב העדה האשכנזית בירושלים שהיה זקן מופלג‪ .‬מחמת זקנותו ותשישותו כבר‬ ‫ישן‪ ,‬אך עוררוהו והציגו בפניו את המברק‪ .‬אך שמע‪ ,‬והגיב‪" :‬לדעתי המברק מזויף‪ .‬יש להשיב‬ ‫שעל פי החוק אין החכם באשי מוסמך להתערב בענינים שמחוץ למדינתו"‪ .‬ואכן‪ ,‬כך ענו‪.‬‬ ‫כעבור שבועות אחדים הגיעו העיתונים העבריים מפולין‪ ,‬ומצאו שם את הידיעה הבאה‪" :‬הודות‬ ‫לפקחותם של רבני ירושלים נכשלו שונאינו בנסיונם ללכדנו ברשתם על ידי מברק מזויף שנשלח‬ ‫כביכול על ידי הרב דנובומינסק‪ ,‬שהפציר שהעדים יודו בהעדת שקר‪ .‬אילו היו משתכנעים‬ ‫מהמברק‪ ,‬אין קץ לסבל שהיינו סובלים כאן!"‬ ‫כי זאת עלינו לדעת‪ :‬החכמים רואים יותר מאתנו‪ .‬רואים ‪ -‬ורועים! ולנו‪ ,‬אין אלא לציית לדברים‪,‬‬ ‫(והגדת)‬ ‫"וכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל" (שמות רבה ג‪ ,‬ח)!‬ ‫‪‬‬ ‫אם אין כלה‪ ,‬אין חתן‬ ‫שנינו (מכות כג ע"ב)‪ ,‬שש מאות ושלש עשרה מצוות נאמרו לו למשה‪ ,‬שלש מאות וששים‬ ‫וחמשה לאוין כמנין ימות החמה‪ ,‬ומאתים וארבעים ושמונה מצוות עשה כנגד איבריו של אדם‪.‬‬ ‫שנאמר (דברים לג‪ ,‬ד)‪" :‬תורה צוה לנו משה מורשה"‪" ,‬תורה" בגימטריא שש מאות ואחת עשרה‪,‬‬ ‫"אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה שמענום‪.‬‬ ‫מדוע כל מתן תורה‪ ,‬המעמד הנשגב שלא היה ולא יהיה כמוהו‪" ,‬השמע עם קול אלקים מדבר‬ ‫מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי" (דברים ד‪ ,‬לג)‪ ,‬הכל היה להשמיעם שתי דברות אלו‪ .‬מדוע‬ ‫‬‫"משל למלך שנכנס למדינה‪ .‬אמרו לו עבדיו‪ :‬גזור עלינו גזרות‪ .‬אמר להם‪ :‬לאו ‪-‬‬ ‫כשתקבלו מלכותי‪ ,‬אגזור עליכם גזרות‪ .‬שאם מלכותי אינכם מקבלים‪ ,‬גזרותי היאך אתם‬ ‫מקימים!" (מכילתא‪ ,‬הובאה ברמב"ן שמות כ‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫מה נאמר כאן? אומר לכם ‪-‬‬ ‫בשעתו למדו בישיבה מאות בחורים‪ ,‬וכמה למדו בשאר הישיבות! כל אחד מהם ייחל והשתוקק‪,‬‬ ‫נשא תפילה‪" :‬אחת שאלתי מאת ה'‪ ,‬אותה אבקש‪ .‬שבתי בבית ה' כל ימי חיי" (תהלים כז‪ ,‬ד)‪ ,‬אבל‬ ‫איזה סיכוי היה לו? כמה מהם יהיו ראשי ישיבות‪ ,‬מגידי שיעור ומשגיחים? כמה יהיו דיינים‬ ‫ורבנים? ומה עם כל השאר‪ .‬לא היו באותם ימים כוללי אברכים‪ .‬המאושרים זכו בנדוניה הגונה‬ ‫ולכמה שנות 'קעסט'‪ ,‬אכילת מזונות על שולחן החותן‪ .‬ומה הלאה?!‬ ‫באחד הימים עלה יהודי כפרי לישיבה‪ ,‬מגושם הליכות ומחוספס דיבור‪ .‬ביקש לשוחח עם ראש‬ ‫הישיבה‪ .‬מחפש הוא חתן מושלם‪' ,‬אתרוג מהודר'‪ ,‬בלשונו‪ .‬ברוך השם‪ ,‬רכוש רב לו‪ .‬אחוזה רחבת‬ ‫ידים‪ ,‬עם רפת בקר ודיר עיזים‪ .‬חלקת ירק ועצי פרי‪ ,‬לא חסר דבר‪ .‬הוא יבנה לחתן אגף בביתו‪,‬‬ ‫ירהט ברוחב יד‪ ,‬יקנה ספרים לפי הרשימה‪ .‬ומבטיח מזונות בלא הגבלת זמן‪ ,‬עד שהחתן יעלה על‬ ‫כס רבנות נכבדה‪ .‬אבל אינו קונה 'חתול בשק'‪ .‬רצונו לראות ולהתרשם‪ ,‬ואחר כך יביא 'מבינים'‬ ‫שיבחנו בלימוד‪ .‬ומובן‪ ,‬שעליו להיות נעים הליכות ובעל מידות טובות ‪-‬‬ ‫ראש הישיבה העביר לנגד עיניו את תלמידיו המובחרים‪ .‬מי מהם יזכה בהצעה מושלמת זו‪ .‬אוכל‬ ‫לשבע ובית מלא ספרים‪ ,‬מה עוד צריך!‬ ‫שלח לקרוא לבחיר הישיבה‪ ,‬שבחו והיללו בלי סוף‪ .‬הלה הגיע‪ ,‬ואכן "חכו ממתקים וכלו‬ ‫מחמדים"‪ ,‬לחצו ידיים והתפתחה שיחה לבבית‪ .‬שבה את לב הכפרי מהרגע הראשון‪" :‬כזה אני‬ ‫צריך! ואם הרב כה ממליץ‪ ,‬נאמנת עלי עדותו‪ .‬מותר אני על הבחינה‪ .‬אפשר לקבוע תאריך‪ ,‬מתי‬ ‫הוא מגיע" ‪-‬‬ ‫ראש הישיבה נחלץ להרגיע‪ ,‬זה לא הולך כך‪ .‬חכה‪ ,‬נקבע פגישה‪ ,‬נשמע רשמים" ‪-‬‬ ‫"מה פגישה‪ ,‬בשביל מה‪ .‬הכל מוכן‪ ,‬רק את רשימת הספרים" ‪-‬‬ ‫הלהיטות עוררה חשד‪ .‬מי יודע מה כלול כאן‪ ,‬בעסקת החבילה‪ .‬ידועים דברי הגאון רבי יהונתן‬ ‫איבשיץ זצ"ל ("יערות דבש" ח"א דרוש ה) שאמר‪ ,‬שבעבר היה כל אחד להוט להשיא את בתו‬ ‫לבן תורה‪ .‬ידע ש"המשיא בתו לעם הארץ כאילו כופתה ומניחה לפני הארי" (פסחים מט ע"ב)‪,‬‬ ‫ושכל הנביאים לא התנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ומהנהו מנכסיו (ברכות לד ע"ב)‪ .‬הגיעו‬ ‫זמנים בהם ירד כבוד התורה והתמעט כבוד לומדיה‪ ,‬והעשירים בקשו חתנים שיעסקו במסחר‪.‬‬ ‫מה עשה הקדוש ברוך הוא‪ ,‬נולדו להם בנות כעורות ובעלות מום‪ ,‬ובעל כרחם השיאון לבני תורה‪,‬‬ ‫שנאלצו לקחתן תמורת הבט חת מזונותיהם ושקידתם על התורה‪ .‬כעת‪ ,‬גם אותן בנות אינם‬ ‫משיאים לבני תורה‪ .‬משחדים הם נערים מנוערים בהון עתק‪ ,‬ובלבד שלא ינשאו לתלמידי חכמים‪.‬‬ ‫והקדוש ברוך הוא מקונן‪ ,‬כביכול‪" :‬לשוא הכיתי את בניכם" (ירמיה ב‪ ,‬ל)!‬ ‫מי יודע‪ ,‬הרהר ראש הישיבה‪ ,‬מה טיב ה'סחורה' המוצעת בכזו נדיבות ‪-‬‬ ‫אולי יש לה רגל מעץ ועין מזכוכית‪ ,‬לב אבן וראש קש‪ .‬אולי כפופה קומתה והלבינו שערותיה‪.‬‬ ‫הוא המציע‪ ,‬האחריות עליו‪" :‬בראש ובראשונה‪ ,‬בת כמה היא?"‬ ‫"מה? לא! אין לי בת"‪...‬‬ ‫"מה?! לא!!! תסביר‪ ,‬בבקשה!"‬ ‫"אה‪ ,‬פשוט מאד‪ ,‬הרב מבין‪ ,‬ה' ברכני בעשירות‪ .‬כל מה שיש לשכני‪ ,‬יש לי ויותר‪ .‬יש להם פרות‪,‬‬ ‫שלי רבות יותר ומפוטמות יותר‪ .‬עדרי אווזים שלי גדולים יותר ושוקלים יותר‪ .‬יבולי רב יותר ודשן‬ ‫יותר‪ ,‬וביתי רחב ומפואר יותר‪ .‬ולפתע מגיע שכני‪ ,‬ומתהדר בחתן שהביא לביתו‪ ,‬בן תורה חריף‬ ‫ובקי‪ ,‬שקדן ונעים הליכות‪ .‬והכל סחים בו ובאשרו‪ ,‬מתקנאים בו ומתברכים בלבבם להיות כמותו‪.‬‬ ‫אמרתי‪ :‬חוצפה שכזו‪ ,‬לא יקום ולא יהיה‪ .‬אני נוסע העירה ומביא חתן לתפארת‪ ,‬שישים אותו‬ ‫בצל‪ ,‬יאפיל עליו כליל‪ ,‬יעלה כמה שיעלה!"‬ ‫כשהשתנק הכפרי מרוב התרגשות‪ ,‬מיהר ראש הישיבה להשחיל שאלה‪" :‬הכל טוב ויפה‪ ,‬אבל מה‬ ‫הוא יעשה אצלך?!"‬ ‫הכפרי מש ך בכתפיו‪" :‬אני יודע?! יש מקום לרוב! מסתובבות שם פרות‪ ,‬מסתובבים אווזים‪,‬‬ ‫יסתובב גם חתן"‪...‬‬ ‫נשמע מופקע‪ ,‬נכון?! אין חתן‪ ,‬באין כלה‪ .‬העיקר‪ ,‬חסר מן הספר –‬ ‫כך גם בענין התורה והמצוות‪.‬‬ ‫קודם כל וראשית הכל‪" ,‬קבלו מלכותי"‪ ,‬שהקב"ה יהיה במרכז‪ ,‬שנשווהו לנגדנו תמיד‪ .‬ואז‪ ,‬נשאל‬ ‫במה לעבדו וכיצד נשביע רצונו‪ .‬אבל אם הכל נעשה‪ ,‬עד ל"בית מלא ספרים"‪ ,‬וכלה אין‪ ,‬אין כאן‬ ‫(והגדת)‬ ‫כלום!‬

‫‪ ‬בדרך הדרוש ‪‬‬ ‫ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם (יח‪ ,‬י)‬ ‫במדרש 'ויאמר יתרו ברוך ד' מכאן שחביבים גרים לפני‬ ‫הקב"ה יותר מישראל'‪ ,‬ותמוה‪ .‬וי"ל עפי"ד הגמ' בחולין (צ"א‬ ‫ע"ב ) חביבין ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת שישראל‬ ‫מזכירין את השם אחר שתי תבות שנא' שמע ישראל ה' וכו'‬ ‫ומה"ש אין מזכירין את השם אלא לאחר שלש תיבות כדכ' קדוש‬ ‫קדוש קדוש ד' צבאות‪ ,‬והנה כאן הזכיר יתרו את השם אחר תיבה‬

‫אחת‪ ,‬שאמר 'ברוך ה'' וזה"ש המד' ויאמר יתרו ברוך השם מכאן‬ ‫שחביבים גרים לפני הקב"ה יותר מישראל שהם אינם מזכירים‬ ‫ה' רק אחר שני תיבות והוא הזכיר ה' אחר תיבה אחת‬ ‫(טללי אורות)‬ ‫אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים (כ‪ ,‬ב)‬ ‫עוד י"ל מה שנאמר הוצאתיך כו'‪ ,‬דהקשו מפרשים למה לא‬ ‫קבלו התורה המלאכים דיש להם טענת בר מצרא‪ ,‬ותירצו‬

‫ד‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫דישראל בניו ובבנו ליכא בר מצרא כמו שכתוב בחושן משפט‬ ‫(סימן קע"ה)‪ ,‬ועיין בשארית יעקב [פרשת במדבר דף נ"ו ע"ב‬ ‫ד"ה אמנם] וחסדי אבות (אבות פ"ד מי"ד)‪ .‬ואתי שפיר דפתח‬ ‫אנכי אשר הוצאתיך כו'‪ ,‬וקשה הא ה' כהן וארץ מצרים טמאה‬ ‫ואיך ירד לשם‪ ,‬ועל כרחך דהם בניו ואב מותר לטמא לבן ובדין‬ ‫שיזכו התורה ולא מלאכים‪:‬‬ ‫(פרדס יוסף)‬


‫בס”ד‬ ‫ס”ד‬ ‫ס”‬

‫פר˘˙ י˙רו‬

‫כ"ב ˘בט ˙˘ע"ז‬

‫‚ליון ‪339‬‬

‫לפי אופק‬ ‫ירושלים‬

‫זמ‪‬י הדלקת ה‪‬רות ומוצ”ש‬

‫‪"‰„‰‬נ‬ ‫מוˆ˘"˜‬ ‫ר"˙‬

‫‪4:52‬‬ ‫‪6:04‬‬ ‫‪6:45‬‬

‫בבית דד''‬ ‫שבתי בבית‬ ‫קהילת שבתי‬ ‫ע"י קהילת‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫יו"ל‬ ‫מליאל רבי‪‬וביץ שליט"א‬ ‫ב‪‬שיאות מור‪‬ו הרה"צ ר' גמליאל‬ ‫ב‪‬ש‬ ‫מברכים ˘בט | ר"ח יום ˘ב˙ ˜ו„˘‬ ‫חל˜ים‬

‫סוף זמן קריאת שמע ותפילה‬

‫טיב הפרשה‬

‫סוז˜"˘ ‡' ‪8:20‬‬ ‫סוז˜"˘ ב' ‪9:03‬‬

‫סוז"˙ ‡'‬ ‫סוז"˙ ב'‬

‫משיחותיו של מור‪‬ו ורב‪‬ו שליט"א‬

‫‪9:31‬‬ ‫‪9:59‬‬

‫טיב ‪‰‬מערכ˙‬ ‫יתרו ‪ -‬חותן משה‬

‫בתקופת שלטון הפריצים היה פריץ אחד שהיה‬ ‫שולט על חבל ארץ גדול ומכיון שהיו עסקיו ורכושו‬ ‫רבים הכניס את שני בניו שיעזרו לו בניהול עסקיו‪,‬‬ ‫הפריץ חילק את אחוזותיו בין שני בניו ולכל אחד‬ ‫מהם נתן את השליטה על מחצית מהאחוזות כדי‬ ‫שינהל אותם‪ ,‬והנה בעוד הבן האחד היה טוב לב‬ ‫ודאג לתושבי האחוזות‪ ,‬דאגתם היתה דאגתו‪,‬‬ ‫והשתדל תמיד לעמוד לצידם בכל עניין‪ ,‬ואף אם‬ ‫מישהו היה מאחר את מועד תשלום דמי החכירה‬ ‫לא הרשיע כלפיו אלא נהג באורך רוח‪ ,‬ולעומתו היה‬ ‫אחיו רשע גדול ונהג באכזריות גדולה עם נתיניו‪,‬‬ ‫אפילו לעוזריו התנהג ברשעות‪ ,‬הוא לא הסכים‬ ‫לוותר על אף איחור בתשלומים והתעלם לגמרי‬ ‫מצרכיהם וממצוקותיהם‪ ,‬שבחלקם הגדול היו‬ ‫ממנו‪..‬‬ ‫והנה גלגל החוזר בעולם‪ ,‬וביום אחד בהיר נחשד‬ ‫הפריץ בפלילים והושלך לכלא‪ ,‬הממשלה החרימה‬ ‫את כל רכושו‪ ,‬ומשפחתו נזרקה לרחוב ככלבי חוצות‬ ‫ללא רחמים‪ ,‬והם נושלו מכל נכסיהם וממעמדם‪ ,‬גם‬ ‫גורלם של שני הבנים לא שפר עליהם והם פוטרו‬ ‫מכל משרתם ונותרו בעירום ובחוסר כל‪ ,‬אבל למען‬ ‫האמת מי שנשאר ללא קורת גג היה האח הרע‪,‬‬ ‫שכולם שמחו להתפטר ממנו‪ ,‬אך אחיו שהיה אדם‬ ‫טוב‪ ,‬היה מוקף אנשים שאהבוהו ושמחו להחזיר לו‬ ‫טובה ולעמוד לימינו‪ ,‬וכך מצאו לו משרה הולמת‬ ‫ומשכורת מכובדת בצידה‪.‬‬ ‫המילים הראשונות בפרשתנו 'וישמע יתרו חותן‬ ‫משה'‪ ,‬ורש"י מפרש 'כאן היה יתרו מתכבד במשה‪,‬‬ ‫אני חותן המלך‪ ,‬ולשעבר היה משה תולה הגדולה‬ ‫בחמיו‪ ,‬שנאמר וישב אל יתר חותנו'‪ ,‬רואים אנו כאן‬ ‫עד כמה אל לו לאדם להתגאות בגדולתו‪ ,‬שכן מה‬ ‫הוא האדם‪ ,‬היום אתה כאן ומחר אתה שם‪ ,‬וכבר‬ ‫שמענו על אנשים שברגע אחד ירדו מגדולתם או‬ ‫להיפך‪ ,‬אנשים פשוטים שברגע אחד עלו לגדולה‪.‬‬ ‫סיפר מורנו הרב שליט"א ששאל פעם לאחד‬ ‫מצדיקי הדור כיצד אינו פוחד שיכנסו בו הרהורי‬ ‫גאווה‪ ,‬השיב לו אותו גדול‪ ,‬מה יש לי להתגאות‪ ,‬הרי‬ ‫אני יודע שכל התורה שלמדתי והספרים שכתבתי‬ ‫הם מתנה מהבורא?!‬

‫בנתיבות האמונה‬

‫ע˙‪ ‰‬י„ע˙י כי‪„‚Œ‬ול ‪ '‰‬מכל‪‡‰Œ‬ל‪‰‬ים כי ב„בר ‡˘ר ז„ו עלי‪‰‬ם‪:‬‬ ‫וי˜ח י˙רו ח˙ן מ˘‪ ‰‬על‪ ‰‬וזבחים ל‡ל‪‰‬ים ויב‡ ‡‪‰‬רן וכל ז˜ני‬ ‫י˘ר‡ל ל‡כל‪Œ‬לחם עם‪Œ‬ח˙ן מ˘‪ ‰‬לפני ‪‡‰‬ל˜ים‪) :‬שמות יח‪ ,‬יא יב(‬

‫הנה‪ ,‬כיון שתורתינו נצחית היא‪ ,‬לכן מלבד המכוון הפשוט של הדברים‬ ‫האמורים בה כוללת היא בתוכה כמה וכמה רמזים השייכים לכל הדורות‪,‬‬ ‫וכל דור ודור מוטל עליו להתבונן ולהבין את הנרמז בה השייך לזמנו‪,‬‬ ‫ובמיוחד אמורים הדברים באלו הסיפורים הכתובים בתורה‪ ,‬כי בפירושם‬ ‫הפשוט אין בהם איזה הוראה למעשה‪ ,‬ואין בהם ענין של 'תורה' שהיא‬ ‫מלשון 'הוראה' ובהכרח נרמזים באלו הדברים הוראות והליכות חיים‪,‬‬ ‫אשר מאירים הם לאדם ומסייעים בידו לנתב לו דרך על פי השקפת‬ ‫התורה‪ ,‬ולהשיא לו עצות האיך להתמודד עם המכשולים אשר היצר‬ ‫מעמיד בדרכו לנסותו‪.‬‬ ‫גם בפרשתן באלו המקראות שלפנינו יש בהם לקחי חיים אשר מאירים‬ ‫לאדם דרכו‪ ,‬דהנה בדברי יתרו 'כי גדול ה' מכל האלהים' רואים אנו‬ ‫שעדיין לא היה ברור לפניו כי אין בכל אלו האלילים שום ממשות‪ ,‬רק‬ ‫זאת השכיל להבין כי אף אם יש ממשות בהם נתונים הם תחת רשות של‬ ‫מעלה‪ ,‬כי הקב''ה הוא הגדול מכל האלהים‪ ,‬אבל לא שאין בהם ממש‪.‬‬ ‫וכל עוד שהחזיק באותה השקפה עדיין היה בגדר מין ואפיקורס‪ ,‬שהרי‬ ‫מעקרי האמונה הוא שהקב''ה הוא יחיד ואין יחידות כמוהו בשום פנים‬ ‫והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים‪ ,‬ואין שום כח מבלעדי‬ ‫השי''ת‪ ,‬ואף שאין הדברים על פי פשוטו‪ ,‬כי בהכרח שהיה יתרו מאמין‬ ‫שלם‪ ,‬מאחר שבדק כל העבודה זרות שבעולם‪ ,‬ולא הניח שום עבודה‬ ‫זרה שלא עבדה‪ ,‬ולא היה מאלו הנבערים מדעת ההולכים שלל אחר‬ ‫יצרם‪ ,‬אלא צימאון עז היה לו להשיג את האמת‪ ,‬וחקר ודרש לעמוד על‬ ‫מהותה של כל עבודה זרה‪ ,‬וכיון שכן בהכרח ראה והכיר באפסיותן‪ ,‬בכל‬ ‫זאת היה בו איזה שמץ דק מן הדק אשר מחמתה התבטא בזה הלשון‪.‬‬ ‫ומאחר וכך מוכח מן המקרא שלפנינו‪ ,‬יכולים גם לפרש את הכתוב‬ ‫שלאחריו כעצה האיך לזכך את אמונתו‪ ,‬כי מאחר שהיה חשוב מאוד בין‬ ‫האומות‪ ,‬ואף על פי כן לא היה חש על כבודו‪ ,‬ועזב את כל האלילים כדי‬ ‫להסתפח לעם הנבחר‪ ,‬היה זה בכלל הבא ליטהר‪ ,‬שעליה אמרו חכמינו‬ ‫ז''ל שמסייעין בידו‪ ,‬על כן ראה משה לנכון ללמדו אורחות חיים האיך‬ ‫יבוא לידי אמונה בהירה וטהורה ללא שמץ פסול‪ ,‬ושיבוא לידי הכרה‬ ‫אמיתית כי הקב''ה הוא האלקים אין עוד מלבדו‪.‬‬ ‫וכדי לבאר כוונת הדברים עלינו להקדים יסוד גדול בעניני האמונה‪,‬‬ ‫דהנה עולם הזה הוא עולם ההסתר‪ ,‬וכמעט שאין מרגישים בו באמיתת‬ ‫ובמציאות הבורא יתב' שמו‪ ,‬כי אורו יתב' בזה העולם הוא בצמצום גדול‬ ‫מאוד‪ ,‬וכל זה הוא בהכרח לתכלית הנרצה מבריאתו‪ ,‬כדי שתהיה קיום‬ ‫לענין הבחירה והנסיון‪ ,‬ואילו היה אורו ית' מאיר ומורגש בו לא היה שייך‬ ‫כלל מושג של נסיון לעבור את פי השי''ת‪ ,‬כי מי הוא זה אשר ימרה את‬

‫טיב‬ ‫ההודעות‬

‫ניתן לשמוע את שיחותיו של‬ ‫מורנו ורבנו שליט"א‬ ‫במספר מיוחד וישיר‬

‫לשיחות בלשון הקודש‪073-2951320 :‬‬ ‫לשיחות באידיש‪073-2951321 :‬‬

‫פיו על אף היותו מכיר בחוש שיש אדון ומנהיג‪ ,‬אך מאחר ואין הדברים‬ ‫נרגשים ממילא שייך מציאות של 'לעבור את פי השי''ת' ר''ל‪ .‬ואין עומד‬ ‫לו לאדם בשעת הנסיון אלא האמונה והיראה הנמשך על ידה‪.‬‬ ‫אך כדי שיזכה האדם לאור האמונה מוטל עליו לזכך את החומר‪ ,‬כי‬ ‫מציאות ענין החומר הוא ענין ההסתרה והעדר האמונה‪ ,‬כי עצם היות‬ ‫העולם מורכב מן החומר היא המעכב את אורו ית'‪ ,‬וכל עוד שהאדם‬ ‫להוט אחר עניני החומר אות הוא כי אין אמונתו זכה ובהירה‪ ,‬מאחר‬ ‫שקשור הוא בדבר שהוא סתירה לאמונה‪ ,‬אך ככל שמזכך ומנער עצמו‬ ‫מן החומר מגלה הוא הניצוץ האלוקי שבו‪ ,‬וממילא מתעורר לאמונה‬ ‫בהשי''ת‪ .‬וענין זה ראים אנו אצל פרעה כי מאחר והיה שקוע מאוד‬ ‫בעניני חומר 'ערות מצרים' לכן לא היה שייך שיאמין שיש מציאות של‬ ‫מנהיג העולם‪ ,‬עד כדי כך הגיעו הדברים שהרגיש כי הוא עצמו בעל‬ ‫היכולת ואמר 'לי יאורי ואני עשיתני' והיינו שתלה הכל בחומר‪ ,‬הלוא‬ ‫במו עיניו לא ראה כי אם הכוחות החומריים ובהם ורק בהם היה מאמין‪,‬‬ ‫וכיון שהוא עצמו שקוע היה מאוד בחומר לכן תלה הכל בכוחו ובזרועו‪,‬‬ ‫עד שתמה ואמר 'מי ה' אשר אשמע בקולו' אין שום מציאות של כח‬ ‫אלקי הממציא את הכל‪ ,‬וכיון ש'לא ידעתי את השם' לכן 'גם את ישראל‬ ‫לא אשלח' והוכרח הקב''ה להפליא בו מכות נאמנות להראות לו כי‬ ‫הכל תלוי בכוח העליון‪ ,‬עד שהוכרח להודות בכך‪ .‬אך זה האיש המזכך‬ ‫עצמו מעניני חומר‪ ,‬ואף ההכרח לו מאלו הענינים אינו עושה כי אם לשם‬ ‫שמים‪ ,‬זה האיש משיג אור האמונה‪ ,‬ובכח אמונתו הבהירה עומד הוא‬ ‫בגבורה מול כל הפיתויים והנסיונות‪.‬‬ ‫ולאמיתו של דבר הלוא מקרא מלא דיבר הכתוב‪) ,‬במדבר טו‪ ,‬לט( ולא‬ ‫תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם‪ ,‬וגו' למען תזכרו ועשיתם את כל‬ ‫מצותי והייתם קדושים לאלקיכם‪ ,‬כי זה הכתוב מדבר על עניני החומר‬ ‫שנפשו של אדם חומדתן‪ ,‬וכמאמרם ז''ל )במדבר רבה יז ז( ליבא ועינא‬ ‫תרי סרסורי דעבירה‪ ,‬עין רואה והלב חומד וגו' ואמר הכתוב כי הכרח יש‬ ‫בדבר להיות מובדל מאלו הענינים כדי שנזכה ל'ועשיתם את כל מצותי‬ ‫והייתם קדושים לאלקיכם' כי רק ע''י זיכוך החומר זוכה האדם לבהירות‬ ‫האמונה המעמידו על רגליו ונותנת בו הכח והעוז לבל יתפתה אחר היצר‬ ‫המבקש להסירו מאחרי השי''ת ולהשביתו מן המצוות ר"ל‪.‬‬ ‫ענין זה לימד משה ליתרו חותנו‪ ,‬כי בראותו כי עדיין אין הוא שלם‬ ‫באמונה תמימה‪ ,‬ביקש ללמדו ענין זיכוך החומר‪ ,‬כי ידע משה שהיא ורק‬ ‫היא אשר יֶ זַ כֶ ה את יתרו בבהירות האמונה‪ ,‬ועל כן כשראה יתרו לנכון‬ ‫לזבוח עולה וזבחים להשי''ת הלך הוא אליו עם כל ישראל לאכול לחם‬ ‫'לפני האלקים' ולהראותו האיך מוטל על האדם לקדש עצמו במותר‬ ‫לו‪ ,‬ולא לאכול כי אם לשם שמים בלבד‪ .‬וכן לעשות גם שאר העניני‬ ‫הנרמזים בלח''ם רק לשם שמים‪ ,‬כי כאמור על ידי זה שמתנזר האדם מן‬ ‫החומריות זוכה לבהירות האמונה‪.‬‬

‫עדכון זמני קבלת קהל בבית מורנו ורבנו‬ ‫שליט"א אך ורק בתא קולי שמספרו‬

‫‪052-7168366‬‬

‫יו"ר הוועדה הרוחנית‪ :‬ר' יעקב רבינוביץ | עורך‪ :‬ש‪ .‬גולדשטיין‬

‫)עפ"י טיב התורה‪-‬יתרו(‬

‫א‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫נכ˙ב ע"י ‪‰‬ר"ר מ‡יר רבינובי‪˘ ı‬ליט"‡‬

‫טיב ‪‰‰‬לכ‪‰‬‬

‫מיוס„ על לימו„ ‪‰‬יומי בספר ˜יˆור ˘ו"ע כפי ˙˜נ˙ ‪‰˜‰‬יל‪‰‬‬ ‫ערוך ומסו„ר לפי פוס˜י זמנינו‬

‫דיני ברכת אשר יצר ופירושו‬ ‫א‪ .‬כשיצא מבית הכסא‪ ,‬יברך אשר יצר‬ ‫את האדם בחכמה וכו' )ס"ו ס"א(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ופירוש 'בחכמה' יש בו ג' פירושים‪,‬‬ ‫האחד‪ ,‬שבריאת האדם היא בחכמה‬ ‫נפלאה‪ ,‬וי"מ על שם שהגוף דומה לנוד‬ ‫מלא רוח והוא מלא נקבים כדלקמן‬ ‫בסמוך‪ ,‬וי"מ בחכמה‪ ,‬שהתקין מזונותיו‬ ‫של אדם הראשון‪ ,‬ואח"כ בראו )ס"א(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬וברא בו נקבים נקבים‪ ,‬חלולים חלולים‪,‬‬ ‫פירוש‪ ,‬נקבים רבים‪ ,‬כגון פה וחוטם ופי‬ ‫טבעת‪ ,‬וגם ברא בו אברים רבים חלולים‪,‬‬ ‫כמו לב וכרס ומעיים )ס"א(‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שאם יסתם אחד מהם וכו'‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫שבנקבים יש נקב אחד שהוא הפה‪,‬‬ ‫וכשהתינוק נמצא במעי אמו הוא סתום‪,‬‬ ‫וכשיוצא לאויר העולם הוא נפתח‪ ,‬ואם‬ ‫כשיוצא לאויר העולם היה נשאר סתום‪,‬‬ ‫לא היה אפשר להתקיים אפילו שעה‬ ‫אחת‪ ,‬והאברים החלולים‪ ,‬אם היה נפתח‬ ‫אחד מהם‪ ,‬לא היה אפשר להתקיים‬ ‫אפילו שעה אחת )ס"א(‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ועוד יש לפרש‪ ,‬שגבול יש לאדם‬ ‫לה ָס ֵתם ולא ימות‪ ,‬וכיון‬ ‫שיכולין נקביו ִ‬ ‫שעבר אותו הגבול‪ ,‬אי אפשר להתקיים‬ ‫אפילו שעה אחת‪ ,‬וכיון שבכלל הנקבים‬ ‫הם פי הטבעת ופי האמה‪ ,‬ובכלל האברים‬ ‫החלולים‪ ,‬שאם יפתח אחד מהם אי‬ ‫אפשר להתקיים‪ ,‬הם כרס ומעיים‪ ,‬שפיר‬ ‫הוי שבח זה מענין עשיית צרכיו )ס"א(‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ואפשר עוד‪ ,‬שמאחר שאם יוצא‬

‫לנקביו ביותר‪ ,‬עד שאם עבר הגבול‪,‬‬ ‫ימות‪ ,‬בכלל שאם יפתח אחד מהם הוא‪,‬‬ ‫והוי שאם יפתח אחד מהם נמי מענין‬ ‫עשיית צרכיו ממש )ס"א(‪.‬‬ ‫ז‪ .‬חלולים‪ ,‬פירוש איברים חלולים ולא‬ ‫יאמר חללים‪ ,‬דבחלל לא שייך בריאה‬ ‫)מ"ב סק"א(‪.‬‬

‫ח‪ .‬רופא כל בשר‪ ,‬על שם שהנקבים‬ ‫שברא בו להוציא פסולת מאכלו‪ ,‬כי אם‬ ‫יתעפש בבטן ימות‪ ,‬והוצאתו היא רפואה‬ ‫)ס"א(‪.‬‬

‫ט‪ .‬ומפליא לעשות‪ ,‬יש בו ג' פירושים‪,‬‬ ‫האחד‪ ,‬מפני שהאדם דומה לנוד מלא‬ ‫רוח‪ ,‬ואם יעשה אדם בנוד נקב כחודה של‬ ‫מחט‪ ,‬הרוח יוצא‪ ,‬והרי האדם מלא נקבים‬ ‫ורוחו משתמרת בתוכו‪ ,‬הרי זה פלא‪ ,‬ועוד‬ ‫יש לפרש ע"ש שבורר טוב המאכל ודוחה‬ ‫הפסולת‪ ,‬ועוד יש לפרש שמפליא לעשות‬ ‫במה ששומר רוח האדם בקרבו‪ ,‬וקושר‬ ‫דבר רוחני בדבר גשמי‪ ,‬והכל הוא ע"י שהוא‬ ‫רופא כל בשר‪ ,‬כי אז האדם בקו הבריאות‬ ‫ונשמתו משתמרת בקרבו ‪ ,‬ובכוונת כתוב‪,‬‬ ‫דהנשמה נהנית מרוחניות המאכל‪ ,‬והגוף‬ ‫נהנה מגשמיות המאכל‪ ,‬ומכח זה קשורים‬ ‫זה בזה ע"י המאכל )ס"א ומ"ב סק"ו(‪.‬‬ ‫י‪ .‬כל היום כשעושה צרכיו‪ ,‬בין קטנים בין‬ ‫גדולים‪ ,‬מברך אשר יצר )ס"ז ס"א(‪.‬‬ ‫יא‪ .‬אין שיעור להשתין מים‪ ,‬כי אפילו‬ ‫לטיפה אחת חייב לברך‪ ,‬שהרי אם יסתם‬ ‫הנקב מלהוציא הטיפה ההיא‪ ,‬היה קשה‬

‫טיב ‪˙‰‰‬חז˜ו˙‬ ‫נעלים ‪˜‰ -‬רי‡‪ ‰‬מעורר˙ ‪‰‬זמן‬ ‫ימים ל‬

‫השבועות שבהם אנחנו קוראים את הפרשיות‪ :‬שמות‪ ,‬וארא‪ ,‬בא‪,‬‬ ‫בשלח‪ ,‬יתרו ומשפטים‪ ,‬הם נקראים 'ימי השובבי"ם' ]ובשנת העיבור‬ ‫יש עוד שתי פרשיות‪ :‬תרומה ותצוה[‪.‬‬

‫ומובא בספרי הקדמונים שהם ימים מסוגלים מאד לתיקון‬ ‫החטאים ובפרט לתיקון פגם הידוע‪ ,‬מפני שהקריאה מעוררת‬ ‫את הזמן‪ ,‬ובפרשיות אלו קוראים אנו על ענין הירידה למצרים‬ ‫'ערות הארץ'‪ ,‬ועל יציאת מצרים וקריעת ים סוף‪ .‬וכידוע‪ ,‬שכל‬ ‫גלות מצרים היה לתקן פגם זה‪ ,‬שזה היה ענין חטא אדם הראשון‪,‬‬ ‫עד שיצאו משם ברכוש גדול וזכו לקבל התורה‪ ,‬שקוראים אנו‬ ‫בפרשת יתרו ומשפטים את כל ענין 'קבלת התורה' ומשפטי ודיני‬ ‫התורה‪ ,‬שזה היה כל תכלית יציאת מצרים כדי ש'תעבדון את‬ ‫האלקים על ההר הזה' )שמות ג‪ ,‬יב(‪ .‬ובפרשיות תרומה ותצוה אנו‬ ‫קוראים על ענין עשיית המשכן וכליו הרומזים לשלימות התיקון‪.‬‬ ‫וימים אלו נקראים שובבים‪ ,‬על שם הפסוק )ירמי' ג‪ ,‬יד; כב(‪' :‬שובו‬ ‫בנים שובבים'‪ ,‬ומסוגל מאד לכל אחד לצאת מהטומאה‪ ,‬ולהיכנס‬ ‫לקדושה‪ ,‬וכל אחד יכול לצאת מהמצרים הפרטי שלו‪.‬‬

‫לימו„ ברˆיפו˙ ובי‚יע‪‰‬‬

‫והנה יש תיקון לזה על ידי לימוד התורה ברציפות‪ ,‬וזה דבר‬ ‫שמזכך את האדם אפילו יותר מתענית‪ .‬בפרט אם יש לו נסיון‬ ‫לשוחח באמצע תלמודו והוא מתגבר על זה‪ ,‬הרי זה חשוב יותר‬ ‫מתענית‪ .‬והלימוד ברציפות חשוב מאד ונכפל הרבה בלי שיעור‪.‬‬ ‫וכך מצינו אצל התנא רבי עקיבא את מעלת הרציפות‪ ,‬שלאחר‬ ‫שתים עשרה שנה שלמד ושב‬ ‫לביתו‪ ,‬לא נכנס בסוף לביתו‪ ,‬זאת‬

‫ב‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫לו‪ ,‬ולכן חייב להודות על זה )ס"ד(‪.‬‬ ‫יב‪ .‬מי ששותה סם המשלשל דיש‬ ‫בדעתו מתחילה לפנות הבני מעיים עד‬ ‫שתכלה הזוהמא מהם‪ ,‬י"א דלא יברך‬ ‫אלא אחר גמר ההוצאה‪ ,‬וי"א דיברך בכל‬ ‫פעם‪ ,‬והמנהג כסברא אחרונה )מ"ב סק"ב(‪.‬‬ ‫יג‪ .‬אך בשלשול חזק‪ ,‬שמרגיש שמיד‬ ‫יצטרך לפנות שנית‪ ,‬אסור לו לברך‪,‬‬ ‫כמובאר בהלכות תפילה שאפילו בברי‬ ‫תורה אסור באותה שעה )מ"ב סק"ב(‪.‬‬ ‫יד‪ .‬לכתחילה נכון ליזהר לברך תיכף‬ ‫אשר יצר אחר הטלת מים‪ ,‬דשמא יצטרך‬ ‫אח"כ להטיל עוד מים‪ ,‬וה"ה בנפנה‬ ‫לגדולים )מ"ב סק"ו(‪.‬‬ ‫טו‪ .‬אפילו אם נמשך זמן גדול אחר‬ ‫עשיית הצרכים‪ ,‬אפ"ה חייב לברך )מ"ב‬ ‫סק"א(‪ .‬ואפילו המתין כל היום‪ ,‬אם לא‬ ‫שמבקש עוד לעשות צרכיו‪ ,‬א"צ עתה‬ ‫לברך אלא ברכה אחת על שתיהם )ביה"ל‬ ‫סי' ע"א ד"ה מי שמת(‪ .‬וי"א דאם עבר יותר‬ ‫מחצי שעה‪ ,‬לא יברך אשר יצר בשם‬ ‫ומלכות )בא"ח א ויצא סי"ב(‪.‬‬ ‫טז‪ .‬ואם לא בירך אשר יצר עד שרוצה‬ ‫להטיל מים שנית‪ ,‬דעת הפמ"ג דמקודם‬ ‫שיטיל יברך אשר יצר על ההטלה‬ ‫הראשונה‪ ,‬אבל בש"ת הסכים בשם כמה‬ ‫אחרונים‪ ,‬דאם נזכר לאחר שהתחיל לו‬ ‫תאוה להטיל פעם שניה שוב לא יברך‬ ‫)מ"ב סק"א(‪.‬‬

‫יז‪ .‬דעת המחבר שאם הטיל מים‪ ,‬והסיח‬

‫ללאחר ששמע את רעייתו הצדקנית משיבה לשכנתה‪ :‬הלוואי‬ ‫ויוילמד עוד שתים עשרה שנה‪ .‬ותיכף שב על עקבותיו להרביץ‬ ‫תתורה עוד שתים עשרה שנה‪ .‬כמסופר כל זה בגמרא כתובות‪.‬‬ ‫וידועה השאלה‪ ,‬הלא גם אם חפץ היה להמשיך בהרבצת‬ ‫תתורה‪ ,‬למה לא נכנס לרגע לביתו לדרוש בשלום בני ביתו‪,‬‬ ‫ובפרט שהיה סמוך ונראה ליד ביתו‪.‬‬ ‫על זה באה תשובתו הקולעת כדרכו בקודש של הגאון רבי חיים‬ ‫שמואלביץ זצ"ל ראש ישיבת 'מיר'‪ :‬שתים עשרה ועוד שתים‬ ‫עשרה זה לא עשרים וארבע‪...‬‬ ‫החיסרון במעלת הרציפות משפיעה מאד על הלומד והנלמד‪ .‬זאת‬ ‫מלבד עצם העונש‪ ,‬שמאכילין אותו גחלי רתמים‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫חז"ל )חגיגה יב‪ ,‬ב(‪ .‬ובפרט בימי השובבי"ם צריכים להיזהר בזה ביותר‪,‬‬ ‫כי הרי ימים אלו מסוגלים מאד לתיקון החטא ולכן יש התגברות‬ ‫היצר יותר‪ .‬וכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו‪ .‬ולא רק כשהלומד‬ ‫גדול מחבירו‪ ,‬אלא גם כשהיום והזמן הוא יותר גדול ממשנהו‪.‬‬ ‫וצריך לדעת שבכח התורה יוצאים מכל הטומאות‪ ,‬ופעם אמר‬ ‫לי הג"ר מאיר גרוסמן זצ"ל בהתפעלות‪ :‬אתה יודע מה זה לימוד‬ ‫התורה? כשאדם לומד 'שור שנגח את הפרה' היצר הרע פשוט‬ ‫בורח ממנו!‬ ‫ושמעתי מאדמו"ר מסטרופקוב זצ"ל שאמר‪ ,‬שבצאנז היה עיקר דרך‬ ‫הלימוד על ידי פלפול‪ ,‬שעל ידי זה היצר הרע מסתלק מן האדם‪.‬‬ ‫אולם קודם הלימוד צריך גם כן לשוב בתשובה‪ ,‬שלא יהיה בבחינת‪:‬‬ ‫'ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חקי' )תהלים נ‪ ,‬טז(‪ .‬וכך אכן נהגו‬ ‫הרבה צדיקים ויראים להתעורר בתשובה ולהתוודות קודם הלימוד‪.‬‬

‫לנˆל ‪‰‬זמן‬

‫אם מנצלים את הזמן‪ ,‬ובכל רגע פנוי לומדים‪ ,‬אזי מספיקים הרבה‬ ‫מאד‪ .‬ומסופר על הגאון רבי זליג ראובן בענגיס זצ"ל שפעם עשה‬ ‫סיום הש"ס מיוחד‪ ,‬היה זה כאשר סיים סדר ש"ס מיוחד שהיה לו‬ ‫בדקות של המתנה בסידור קידושין או בריתות וכדו'‪.‬‬ ‫ולדוגמא‪ ,‬יש לפעמים שאדם מחפש את הגמרא שהוא עוסק‬

‫דעתו מלהטיל מים‪ ,‬ואח"כ נמלך והטיל‬ ‫מים פעם אחרת‪ ,‬צריך לברך ב"פ אשר‬ ‫יצר‪ ,‬כדמצינו לענין תפילה‪ ,‬שאם טעה‬ ‫ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה‬ ‫שתים )ס"ג מ"ב סק"ו(‪.‬‬ ‫יח‪ .‬אבל הרבה מהאחרונים חולקין על‬ ‫פסק זה‪ ,‬וסוברין דשאני תפילה שהיא‬ ‫במקום קרבן ושייך בו תשלומין‪ ,‬משא"כ‬ ‫באשר יצר שהיא ברכת הודאה יוצא‬ ‫בהודאה אחת על הרבה פעמים‪ ,‬וכמו מי‬ ‫שאכל שתי פעמים והסיח דעתו בינתים‪,‬‬ ‫שמברך בהמ"ז אחת על שתיהן‪ ,‬ויש‬ ‫להקל בספק ברכות )מ"ב סק"ו(‪.‬‬ ‫יט‪ .‬מי שהטיל מים ונמלך והטיל פעם‬ ‫שנית‪ ,‬ואחר זה נסתפק אם בירך ברכת‬ ‫אשר יצר אפילו פעם אחת אם לא‪ ,‬לא‬ ‫יברך‪ ,‬דשמא כבר בירך‪ ,‬ובפעם הזאת‬ ‫מברך ברכה שאינה צריכה )ברכ"י סק"ג(‪,‬‬ ‫]ואין לעשות בזה ס"ס[‪ ,‬מיהו יברך בלא‬ ‫שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בליבו‬ ‫)כה"ח סק"ה(‪.‬‬

‫כ‪ .‬כתב רש"ל‪ ,‬מי שאכל דבר שחייב‬ ‫ברכה אחרונה ושכח לברך‪ ,‬והטיל מים‪,‬‬ ‫ונזכר קודם שבא לברך אשר יצר‪ ,‬איזה‬ ‫ברכה מהם קודם‪ ,‬והשיב‪ ,‬דברכת אשר‬ ‫יצר קודם‪ ,‬לפי שהיא תדירה )מ"ב סק"ב(‪,‬‬ ‫ועוד דברכת אשר יצר אין לה שיעור‪,‬‬ ‫אבל ברכה אחרונה יש לה שיעור בכזית‬ ‫ורביעית‪ ,‬וע"כ ראוי להקדים ברכת אשר‬ ‫יצר )כה"ח סק"א(‪.‬‬

‫בה עתה ואינו מוצא‪ ,‬אין לו לבטל את זמנו משום כך‪ ,‬אלא יקח‬ ‫גמרא אחרת וילמד בה‪.‬‬ ‫ושמעתי מהרה"צ רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל מעשה באיש אחד‬ ‫שהגיע לעיר אחת‪ ,‬שהכניסה לעיר היתה דרך בית הקברות‪ ,‬ועבר‬ ‫בין המצבות וראה שעל כל מצבה כתוב את הגיל של כל אחד‪,‬‬ ‫באחד כתוב שהוא בגיל חמש שנים‪ ,‬ובאחד כתוב שהוא בגיל‬ ‫עשר ובאחד כתוב שהוא בגיל עשרים וחמש‪ .‬ותמה מאד איך‬ ‫יתכן שכל המצבות נראות שוות‪ ,‬ואילו הגיל של כל אחד שונה‬ ‫כל כך‪ .‬ושאל את אנשי העיר מה פשר דבר זה? ואמרו לו שנהוג‬ ‫אצלם שכל אחד מבני העיר כשמגיע לגיל 'בר מצוה' נותנים לו‬ ‫פנקס ושם כותב את כל המעשים טובים שעשה וכל התורה‬ ‫שלמד‪ ,‬ובעת פטירתו עושים חשבון של כל המעשים טובים‬ ‫שכתב בפנקס‪ ,‬ולפי זה כותבים את מנין שנותיו על המצבה שלו‪,‬‬ ‫ולא מתייחסים למנין השנים שחי אלא לפי מעשיו הטובים‪.‬‬ ‫ועוד מעשה שמעתי ממנו‪ ,‬שפעם החליף אלכסנדר מוקדון את‬ ‫בגדי מלכותו ויצא בבגדים פשוטים‪ ,‬והגיע ליער ופגש שם זקן‬ ‫אחד שהיה ניזון מתפוחי היער‪ .‬ושאלו אלכסנדר מוקדון לפשר‬ ‫מעשיו ביער‪ .‬ענה לו הזקן‪ :‬שבעיר אין אפשרות לעבוד את‬ ‫השי"ת מחמת הטרדה והבלבולים שכולם טרודים בהם‪ ,‬אבל‬ ‫פה ביער יש לו את כל הזמן פנוי לעבודת ה'‪ .‬והתפעל אלכסנדר‬ ‫מוקדון מתשובתו של הזקן ומאמיצות לבו שאינו מפחד מחיות‬ ‫היער‪ ,‬והזמין אותו שיבוא לארמון המלוכה ויוכל לבקש כל מה‬ ‫שרוצה‪ .‬אמר לו הזקן‪ :‬המתנה הגדולה ביותר שתוכל ליתן לי זה‬ ‫שלא תקח לי את הזמן היקר לי כל כך‪ ,‬ונפטר ממנו לשלום‪.‬‬ ‫אולם יש לזכור שגם אם כבר זכה לישב באהלה של תורה‪,‬‬ ‫ירבה בתפילה שיצליח בתורה ושיזכה למתיקות התורה‪ ,‬כמו‬ ‫שמבקשים בברכת התורה‪' :‬והערב נא ה' אלקינו את דברי‬ ‫תורתך בפינו וכו''‪ .‬וגם ילד קטן מבקש כבר על הנינים שלו‬ ‫'ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל‪ ,‬כולנו יודעי‬ ‫שמך ולומדי תורתך לשמה'‪.‬‬


‫טיב ‪‰‬מע˘יו˙‬

‫טיב ‪‚˘‰‰‬ח‪‰‬‬

‫ספר טיב ‪‰‬מע˘יו˙ לרבינו‬

‫סיפור ל˘ב˙‬

‫סיפורי השגחה פרטית‬

‫יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד'‬

‫˙י˜ון ‪‰‬מי„ו˙ בימי ‪˘‰‬ובבי"ם‬

‫ב‪‬שיאות מור‪‬ו הרה"צ ר' גמליאל רבי‪‬וביץ שליט"א‬

‫"וַ יִּ ְשׁ ַמע מ ֶֹשׁה לְ קוֹל ח ְֹתנוֹ וַ יַּ ַעשׂ כֹּל ֲא ֶשׁר ָא ָמר"‬ ‫בסוגיא דזבחים )קטז‪ (.‬איכא פלוגתא‪ ,‬אם יתרו בא‬ ‫קודם מתן תורה‪ ,‬או לאחר מתן תורה‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫והמפרשים האריכו בפרשתנו בראיות סותרות‬ ‫לכאן ולכאן‪ ,‬והעלו במוסכם שאף למאן דאמר‬ ‫יתרו קודם מתן תורה בא‪ ,‬מכל מקום עיקר פרשת‬ ‫'ואתה תחזה' ומינוי הדיינים היה הכל לאחר מתן‬ ‫תורה‪ .‬וכן הוכיח רש"י לעיל )פסוק יג( וז"ל‪" :‬ויהי‬ ‫ממחרת‪ .‬מוצאי יום הכיפורים היה וכו'‪ .‬ועל כרחך‬ ‫אי אפשר לומר אלא ממחרת יום הכיפורים‪ ,‬שהרי‬ ‫קודם מתן תורה אי אפשר לומר )פסוק טז( והודעתי‬ ‫את חוקי וגו'" עכ"ל‪.‬‬ ‫ולכן מסיק רש"י שם‪" :‬ואין פרשה זו כתובה כסדר‪,‬‬ ‫שלא נאמר 'ויהי ממחרת' עד שנה שניה‪ .‬אף‬ ‫לדברי האומר יתרו קודם מתן תורה בא‪ ,‬שילוחו‬ ‫אל ארצו לא היה אלא עד שנה שניה וכו'" ע"כ‪.‬‬ ‫ואשר לפי זה יש לתמוה על שינוי סדרי הפרשה‪,‬‬ ‫מה טעם נכתבה פרשה זו קודם מתן תורה‪ ,‬מאחר‬ ‫דלכולי עלמא התרחשה רק בשנה שניה‪ ,‬הרבה‬ ‫אחר מתן תורה‪.‬‬ ‫ועל כרחך מוכח כוונת הכתוב‪ ,‬ללמדנו מפרשה זו‬ ‫לימוד הכרחי הנצרך לקבלת התורה‪ ,‬שאי אפשר‬ ‫לה לתורה להתקיים בישראל בלא לימוד זה‪.‬‬ ‫והנראה על פי מ"ש בתנא דבי אליהו )רבא ריש פ"א(‪:‬‬ ‫"דרך ארץ קדמה לתורה"‪ ,‬שבהעדר תיקון המידות‬ ‫אין כלים לקבלת התורה‪ ,‬ומן ההכרח שתחזיק‬ ‫תורה מפוארת בכלי מפואר‪ .‬ובכן למדנו מפרשה‬ ‫זו סדר תיקון המידות ממשה רבינו ע"ה‪ ,‬שנהג‬ ‫בענווה ובשפלות ובביטול כלפי חותנו‪ .‬וללמדנו‬ ‫דעת כיצד לשמוע ולקבל דעת אחרים‪ ,‬שעם כל‬ ‫מדרגותיו הנוראות של משה‪ ,‬שמע וקיבל דעת‬ ‫יתרו חותנו "ויעש כל אשר אמר"‪.‬‬ ‫בבואנו אל "שבת קבלת התורה"‪ ,‬מן ההכרח‬ ‫תחילה לתקן המידות הרעות בימי השובבי"ם‬ ‫הללו‪ ,‬ובפרט את עוון הגאווה המקלקל את נפש‬ ‫האדם‪ ,‬שאין התורה מתקיימת כי אם מתוך ענווה‬ ‫ושפלות )עי' תענית ז‪ .‬סוטה ה‪.(.‬‬ ‫]טיב התורה פרשא דידן[‬

‫•~•~•‬ ‫סיפר האדמו"ר הגה"ק בעל "ברך משה" מסטמאר‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬מימי בחרותו בעיר 'סיגעט' הגדולה‬ ‫לאלקים‪.‬‬ ‫בזמנו כשהיתה סיגעט בתפארתה‪ ,‬היו בה הרבה‬ ‫יהודים טובים יראים ושלמים‪ ,‬שהיו יגעים ועמלים‬ ‫להביא את פת לחמם‪.‬‬ ‫בין אותם יהודים כשרים היה 'סנדלר' פשוט‪ ,‬שעם‬ ‫היותו אמנם סנדלר רגיל מפשוטי העם‪ ,‬היה אחד‬ ‫מגדולי העשירים שבעיר ושבמדינה כולה! ואף על‬ ‫פי כן לא רצה לעזוב את מלאכתו‪ ,‬כאשר חן האומן‬ ‫על אומנותנו‪ ...‬וכדרך שאומרים העולם‪ :‬הסנדלר‬ ‫נשאר סנדלר‪] ...‬א שוסטער בלייבט א'שוסיטער[‪.‬‬ ‫עושרו האגדי של סנדלר זה היה לפלא בעיניו של‬ ‫בעל הברך משה זצ"ל וחבריו‪ ,‬כאשר רחוק היה‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫–ב‬

‫)יח‪ ,‬כד(‬

‫מן המסחר כרחוק ממזרח ממערב‪ ...‬גם משפחתו‬ ‫היתה משפחה פשוטה דלת אמצעים‪ .‬והיה תמוה‬ ‫בעיניהם‪ ,‬שהיה דר בארמון רחב ידיים גדול‬ ‫ומפואר‪ ,‬וחי בעושר רב‪ ,‬ובנוסף היו לו גם הרבה‬ ‫בתים יפים בעיר‪ ,‬שבהם היה משכיר דירות וחדרי‬ ‫אירוח‪ ,‬שהוסיפו עוד עושר על עושרו הגדול‪ .‬ואף‬ ‫על פי כן את מקצועו לא אבה להניח‪ ...‬ופתח‬ ‫בצידי הארמון 'סנדלריה' מפוארת‪...‬‬ ‫והנה באחד הימים עת ישב הסנדלר‪/‬הנגיד בשבת‬ ‫אחים‪ ,‬בהתוועדות חסידים ביומא דפגרא‪ ,‬עם‬ ‫בעל הברך משה זצוק"ל ובחברת חסידים ואנשי‬ ‫מעשה‪ ,‬פלט האיש כטוב לבו ביין‪ ,‬וגילה בפניהם‬ ‫את סוד עושרו הגדול‪.‬‬ ‫כל זה העושר שבידי‪ ,‬פנה הסנדלר אל הברך משה‬ ‫כשחיוך רחב על שפתיו‪ ,‬הלא הוא פרי הברכה של‬ ‫זקינך הקדוש בעל 'עצי חיים' זי"ע רב אב"ד דפה!‬ ‫החסידים שמעו כן תמהו‪ ,‬ותיכף חברו עליו‬ ‫וביקשוהו לספר איזי גופא דעובדא היכי הוה?‬ ‫טיב זה המעשה‪ ,‬סיפר הסנדלר‪ ,‬החל כשנצרך‬ ‫פעם העצי חיים לזוג נעליים‪ ,‬הגבאי הנאמן הגיע‬ ‫לסנדלרייה מסר את המידה המדויקת‪ ,‬וביצע‬ ‫הזמנה עבור הרבי‪.‬‬ ‫והנה לא חלפו כמה ימים‪ ,‬והגבאי נכנס בנחיצות‬ ‫ודרש לקבל תיכף את הנעליים עבור הרב‪ ,‬כי נצרך‬ ‫הוא להם בדחיפות!‬ ‫הסביר הסנדלר לגבאי שהקדים את בואו‪ ...‬בקושי‬ ‫עברו כמה ימים מעת ההזמנה‪ ,‬ועדיין הנעליים‬ ‫אינם מוכנות! וביקשו לחזור בעוד יומיים‪ ,‬בתקווה‬ ‫שעד אז יהיו הנעליים שלמות ומוכנות‪ ,‬בעזרת‬ ‫השם‪.‬‬ ‫אך הגבאי הלחוץ התעקש משום מה‪ ,‬חטף את‬ ‫הנעליים מיד הסנדלר‪ ,‬שילם את מלוא המחיר‪,‬‬ ‫ואץ רץ לבית הרבי כדי להגיש לו את הנעליים‬ ‫החדשות‪.‬‬ ‫אולם בחטיפתו ובפזיזותו לא הבחין הגבאי‬ ‫במסמר אחד שנשאר תקוע בתוך המנעל‪ ,‬שלא‬ ‫הספיק עדיין הסנדלר לשלפו חוצה‪ ...‬ולדאבון לב‬ ‫כאשר נעל הרב הקדוש את הנעליים החדשות‬ ‫חדר אותו מסמר אל תוך רגלו של הרבי ופצעה‪,‬‬ ‫דם רב החל ניגר מרגלו‪ ,‬ונצרך לחבשית תחבושות‬ ‫ולמשוח את המכה במשחות‪ ,‬ונגרם לו מזה סבל‬ ‫רב‪.‬‬ ‫כשפגש הרב את הסנדלר לאחר מכן בבית הכנסת‪,‬‬ ‫הוכיחו על פניו במילים כדורבנות‪ ,‬על שאינו‬ ‫משלים את מלאכתו‪ ,‬ומוכר לבני העיר מוצרים‬ ‫שאינם גמורים‪ ...‬והפליא את דבריו בו‪ ,‬שבתוצאה‬ ‫מכך שהשאיר מסמר תקוע בעומק הנעל‪ ,‬זב ממנו‬ ‫דם רב‪ ,‬ונצרך להתעסק ברפואת רגלו!‬ ‫הסנדלר קיבל את כל הנזיפה הקשה בהשקט‬ ‫ובענווה‪ ,‬הוא השפיל את עיניו ארצה ולא ענה‬ ‫מילה! הוא ידע שעם הרבי לא מתווכחים‪ ,‬אף אם‬ ‫לדעתו איננו אשם כלל‪...‬‬ ‫| המשך בעמוד ד' |‬

‫שנשלחו למערכת ע"י הקוראים‬

‫"לא תקפוץ את ידך"‬

‫בשעה טובה ומוצלחת השתדך בני עם בת גילו מארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬עלינו על הטיסה הראשונה ארצה לסגירת‬ ‫הפרטים ועריכת התנאים כמקובל‪.‬‬ ‫בעלי שב לארה''ב באותו לילה של הארוסין‪ ,‬ואני נשארתי‬ ‫בא''י לעוד ימים אחדים כדי לסגור את הפרטים הקטנים‪.‬‬ ‫ארזתי את מטלטלי כדי לפנות את חדר המלון וחפשתי‬ ‫את המעטפה עם חמשת אלפי הדולרים שהבאנו‬ ‫להוצאות השידוך‪ ,‬הפכתי את כל מטלטליי ולא יכולתי‬ ‫למצוא את צרור המזומנים‪ ,‬בני החתן עזר לי במלאכת‬ ‫החיפוש וכבר הפכנו את כל תכולת התיקים והמזוודות‬ ‫שלוש פעמים ללא הצלחה‪ .‬בני הרגיע אותי כי כנראה‬ ‫שאבא לקח את הכסף איתו חזרה לחו''ל אך כדי לברר‬ ‫זאת היה עלי להמתין עוד שעתיים עד נחיתת מטוסו‬ ‫בארה''ב ע"מ לתקשר‪.‬‬ ‫שילמתי בקבלה על שהותנו במלון וביקשתי כי פינוי‬ ‫החדר יהיה בעוד מספר שעות על מנת שאוכל לחפש‬ ‫שוב במחשבה כי אולי בעלי החביא את הכסף במחבוא‬ ‫כל שהוא בחדר המלון‪ ,‬הם נתנו את הסכמתם ואני‬ ‫בדריכות רבה מנסה כל כמה דקות לצלצל לבעלי‬ ‫בתקווה כי כבר נחת‪.‬‬ ‫כעבור כמה שעות מורטות עצבים בעלי ענה ואמר כי לא‬ ‫החביא את הכסף בשום מקום אלא נתן לי את הכסף‪ .‬לא‬ ‫רציתי להלחיץ את בעלי אז אמרתי לו שלא רציתי להפוך‬ ‫את כל המזוודות לפני שאני יודעת אם הכסף אצלו או‬ ‫לא‪.‬‬ ‫עכשיו אחרי כל הסגולות שעשיתי ולא מצאתי את הכסף‬ ‫כבר הייתי אובדת עצות‪ ,‬בקשתי מה' שיעזור לי למצוא‬ ‫את הכסף‪ ,‬באותו רגע נזכרתי שקבלתי הודעה בטלפון‬ ‫ממשפחה חשובה שבקשה לארגן הלוואה דחופה ולא‬ ‫היה לי פנאי להתייחס לזה והאמת שגם לא חשבתי‬ ‫להתייחס כיוון שאני עצמי זקוקה למזומנים כעת‪,‬‬ ‫שמעתי שוב את ההודעה שמבקשים הלוואה של חמש‬ ‫אלף דולר לזמן קצר בדיוק הסכום שאבד לי‪.‬‬ ‫תיכף הבטחתי לבורא עולם כי אדאג להם להלוואה‬ ‫באופן מיידי אם רק אמצא את הכסף‪ .‬בקושי והספקתי‬ ‫להתחייב ואני מרימה בגד מהמזוודה שכבר הפכתי‬ ‫‪ 6‬פעמים ללא גוזמא ואני רואה את הכסף מונח כך‬ ‫מלמעלה מול העיניים שלי‪ ,‬לא האמנתי למראה עיניי‪,‬‬ ‫אבל כאן אספר קטע לא נעים במקצת‪ :‬מכיוון שבקושי‬ ‫חלפו שלוש שניות מהרגע הבטחתי עד שמצאתי‪,‬‬ ‫התלבטתי אם זה קשור להבטחה שלי או שמא אין קשר‬ ‫בין הדברים‪.‬‬ ‫בני ששמע את ההתחייבות שלי ועכשיו את ההתלבטות‬ ‫שלי דאג באופן מכובד שאגיב מיד לזולת‪ ,‬והודעתי להם‬ ‫כי מיד עם שובי לארה''ב אדאג להם להלוואה המבוקשת‪.‬‬ ‫הם הגיבו בשמחה ואמרו לי כי אין להם מילים להודות‬ ‫וכי זה משחרר מהם לחץ עצום שהם כורעים תחתיו‪...‬‬ ‫בעל המעשה‪ :‬ג‪.‬ש‪.‬‬

‫המעונין לזכות את הרבים בסיפור של השגחה פרטית‬ ‫מוזמן לשלוח אל ר' שמחה סמואלס‬ ‫בפקס‪15326517922 :‬‬ ‫או ל‪o.y.wines@gmail.com :‬‬

‫ג‬


‫| טיב המעשיות | המשך מעמוד ג' |‬ ‫כשיצא הרבי לאחר מכן לדרכו בלוויית הגבאי‪ ,‬גילה‬ ‫זה האחרון את אוזנו של הרב‪ ,‬שסנדלר זה אינו‬ ‫אשם כלל וכלל‪ ,‬שכן הוא מצידו לא הסכים לשחרר‬ ‫את הנעליים מבית היוצר כל עוד שלא סיים בהם‬ ‫את מלאכתו‪ ,‬ורק אני חטפתי אותם מידו בכוח‪,‬‬ ‫כדי למהר ולהחיש את הנעליים בשביל הרבי‪ ,‬ואין‬ ‫הקולר תלוי אלא בי!‬ ‫כששמע זאת הרבי נחרד עד מאוד‪ ,‬נמצא אם כן‪,‬‬ ‫אמר במר לבו‪ ,‬שבחינם העלבתי את אותו סנדלר על‬ ‫לא עוול בכפו! ותיכף שינה הרבי את מסלולו ויצא‬ ‫אל בית הסנדלרייה‪.‬‬ ‫הסנדלר שכבר ישב על כסא הסנדלרים עטוף בחלוק‬ ‫העבודה המוכתם‪ ...‬הופתע מאוד לראות לפתע את‬ ‫הרבי הקדוש המרא דאתרא בפתח חנותו הקטנה‪...‬‬ ‫הרב ניגש אליו היישר ללא גינונים רבים‪ ,‬וכשקולו‬ ‫נשנק מבכי ביקש את מחילת הסנדלר על שפגע בו‬ ‫בבוקר בבית הכנסת‪ ,‬אחר שנודע לו זה עתה מפי‬ ‫הגבאי שלא היתה ידו במעל כלל‪ ,‬והוא עושה את‬ ‫מלאכתו תמיד נאמנה!‬ ‫הסנדלר‪ ,‬שהיה יהודי פשוט ותמים‪ ,‬החל אף הוא‬ ‫בוכה לעומת הרבי הקדוש‪ ,‬ניכר היה בו שדבריו‬ ‫הנחרצים של הרבי בבוקר פגעו בו עד מאוד‪ ,‬אף‬ ‫שלא פצה פיו ולא ענה מאומה‪ .‬וכך עמדו שניהם‬ ‫בוכים דקות מספר‪ ,‬זה לצד זה‪ ,‬הרבי מפציר ומבקש‬ ‫בסנדלר‪ :‬אנא מחול נא לי‪ ,‬מחול! ]זיי מיר מוחל‪,‬‬ ‫זיי מיר מוחל![‪ .‬אבל הסנדלר רק בכה ובכה‪ ,‬וחש‬ ‫שאיננו מסוגל לומר בפה מלא שהוא מוחל בלב‬ ‫שלם‪.‬‬ ‫לפתע‪ ,‬התעורר הרבי מבכיו‪ ,‬פנה אל הסנדלר‬ ‫ואמר‪ :‬הער צו! ]שמע נא[‪ ,‬הנה היום בערב תתקיים‬ ‫כאן הגרלת הלאטערי ]לוטו[ הגדולה של מדינת‬ ‫אונגארין‪ ,‬גש נא אל הקיוסק הסמוך וקנה לך 'כרטיס‬ ‫לוטו'‪ ,,‬ויהא זה לך כפיצוי על מה שחשדתי בך חינם‪,‬‬ ‫לוטו'‬ ‫על לא עוול בכפיך!‬ ‫תיכף קפץ הסנדלר ממקומו בשמחה גדולה‪ ,‬הוא‬ ‫הכיר וידע היטב את שיחו ושיגו של רבו‪ ,‬שמכיון‬ ‫שיצאה הברכה מפי קדשו הרי כבר בטוח הדבר‬ ‫שהכרטיס הזוכה יעלה בידו‪ ...‬פניו נהרו‪ ,‬ועל אתר‬ ‫אמר לרבי בפה מלא‪ :‬מוחל‪ ,‬מוחל‪ ,‬בלב שלם!‬ ‫ואכן עשה הסנדלר כפקודת הרבי‪ ,‬קנה בכמה‬ ‫פרוטות 'כרטיס לוטו אחד'‪ ,‬ועד מהרה התברר‬ ‫שעלה בגורלו הון רב‪ ,‬וכך בבת אחת עלה לגדולה‬ ‫ונתעשר עושר רב מברכתו של אותו צדיק קדוש‬ ‫עליון‪ ,‬זכותו תגן עלינו‪.‬‬ ‫‪[131107‬‬ ‫]פרטיות‪ ,‬קובץ ‪131107‬‬

‫ניתן להנציח את העלון לשמחות‪ ,‬לברכה והצלחה או ליארצייט‬ ‫לע"נ ר'‬ ‫ישראל נתן נטע ב"ר‬ ‫דוד צבי הכהן ז"ל‬ ‫דוד ב"ר‬ ‫משה ז"ל‬

‫לע"נ שמחה‬ ‫בת רחל יחזקאל‬ ‫בן עמומה‬

‫לע"נ‬ ‫הינדל בת ר'‬ ‫משה ירמיהו‬ ‫ע"ה‬

‫לע"נ רבי דוד צבי‬ ‫ב"ר יצחק ז"ל‬

‫נתרם ע"י בנו מנחם‬

‫מרדכי הי"ו‬

‫לע"נ ר' יחזקאל ב"ר‬

‫על הברכה יעמדו‬

‫לע"נ‬ ‫האשה‬ ‫מרים בת‬ ‫ר' דוד‬

‫לע"נ ר' דב‬ ‫צבי ז"ל | ולרפואה שלמה‬ ‫ולהצלחת לאה בת איידל תחי' ב"ר אברהם יעקב ז"ל‬ ‫נתרם ע"י בנם‬ ‫נפטר ה' אלול‬ ‫יחיאל יהושע הי"ו‬

‫•~•~•‬ ‫המשמש הנאמן של הרה"ק הרבי ר' אלימלך‬ ‫אלימלך"‪ ,‬התפלא‬ ‫ה"נועם אלימלך"‪,‬‬ ‫זי"ע‪ ,,‬בעל ה"נועם‬ ‫מלז'ענסק זי"ע‬ ‫מאוד להיווכח שזה כמה ימים שאין הרבי הקדוש‬ ‫מניח תפילין דרבינו תם! הוא ביקש את אחד‬ ‫התלמידים הגדולים מבין האריות שבחבורה‪ ,‬לברר‬ ‫פשר דבר‪.‬‬ ‫כשנכנס אותו תלמיד אצל הרבי‪ ,‬ושאלו בין הדברים‬ ‫אודות 'רבינו תם תפילין'‪ ,‬שח לו הרבי בכאב לב‪,‬‬ ‫שזה כבר כמה ימים שאיננו מסוגל בשום אופן‬ ‫להניח התפילין הקדושות הללו‪ ,‬מחמת חטא גדול‬ ‫שפשע בנפשו‪ ,‬ה' ירחם!‬ ‫שאל התלמיד‪ ,‬מהו אותו עוון שקשה כל כך לסובלו?‬ ‫והלא תשובה מהני בכל דוכתא‪ ,‬כדאיתא להדיא‬ ‫בירושלמי )פאה פ"א ה"א(‪" :‬אין כל דבר עומד בפני בעלי‬ ‫תשובה!"‪.‬‬ ‫פתח הרבי וסיפר ענין אותה עבירה קשה‪ ,‬שזה לפני‬ ‫כמה ימים היה אצלו יום עמוס במיוחד‪ ,‬וממש מעת‬ ‫שהשכים לפנות בוקר ועד שעה מאוחרת בלילה לא‬ ‫היה לפניו רגע של מנוחה‪ ,‬מרוב עיסוקו בקודש‪.‬‬ ‫והנה בסופו של אותו יום ארוך וקשה‪ ,‬היה עייף‬ ‫ומותש וחלוש עד מאוד‪ ,‬ובקושי הצליח לשרך את‬ ‫רגליו עד המיטה‪...‬‬ ‫והנה שעה קלה אחר שנשכב במיטתו‪ ,‬נשמעה‬ ‫לפתע נקישה קלה בדלת‪ ,‬בני הבית ששמרו מאוד‬ ‫על השקט ביודעם את גודל חלישותו של הצדיק‪,‬‬ ‫ניגשו מהרה לפתוח חרש את הדלת‪ ,‬וסימנו תיכף‬ ‫לאדם שעמד שם‪ ,‬שידבר בשקט מאוד‪ ,‬כי הצדיק‬ ‫כבר עלה על יצועו‪.‬‬ ‫האיש שבפתח התנצל עד מאוד על השעה‬ ‫המאוחרת‪ ,‬והסביר שבתו כרגע מקשה לילד‪ ,‬ונתונה‬ ‫בסכנה גדולה‪ ,‬ומחמת פיקוח נפש הרשה לעצמו‬ ‫על אף השעה המאוחרת לנסות לבקש ישועה בבית‬ ‫הצדיק‪.‬‬ ‫בני הבית נאלצו לדחותו‪ ,‬והתנצלו בפניו שכרגע אין‬ ‫שום אפשרות להזכרה אצל הרבי‪ ,‬מחמת שכבר סגר‬ ‫הדלת ועלה על יצועו‪.‬‬ ‫ברם‪ ,‬לפתע נשמעה קריאה חלושה מכיוון חדרו‬ ‫של הרבי‪" :‬ווער איז?" ]מי שם בפתח?[ נשמע קולו‬ ‫של הצדיק‪ – .‬מסתבר שאותה נקישה שנקש האיש‬ ‫בדלת‪ ,‬על אף שהשתדל לדפוק בשקט‪ ,‬הצליחה‬ ‫להעיר את הצדיק משנתו‪ ,‬שעה קלה בלבד לאחר‬ ‫שעלה על יצועו‪ ,‬ומכיון שהתעורר ושמע את קול‬ ‫המתלחשים בחוץ‪ ,‬שאל לפשר הענין‪.‬‬ ‫נכנסו בני ביתו לחדרו בקודש פנימה‪ ,‬וסיפרו בפניו‬

‫התורמים להפצת העלון‬

‫לע"נ הרב חיים נתן בן‬ ‫יבחלט"א ר' יצחק הלוי סגל‬ ‫ר' אברהם יצחק בן ר' צבי‬ ‫דוד הכהן‬ ‫הינדא ביילא בת ר' דוב הלוי‬

‫לרפואת‬ ‫בועז בן‬ ‫מירה‬

‫~ הכל בשקל ~‬ ‫רח' בר אילן ‪ 43‬י‪-‬ם‬ ‫טל' ‪052-7619268‬‬

‫גרפצ'יק‬

‫טל‪02-5002321 :‬‬

‫שיש כאן בפתח איש שבתו 'מקשה לילד'‪.‬‬ ‫אזוי שפעט?! ]בשעה מאוחרת כזו?[ – התרעם‬ ‫הצדיק‪ ,‬הלא אך זה עתה בקושי עליתי על יצועי‬ ‫ברוב חלישות!‬ ‫אך תיכף חזר בו‪ ,‬ואמר‪ :‬אילו היתה זו בתי שלי‬ ‫המקשה לילד‪ ,‬הרי בוודאי לא הייתי מתרעם‬ ‫שמעירים אותי על כך בשעה שכזו‪ ...‬ומדוע אפוא‬ ‫בתו של איש ישראל אחר תהא שונה אצלי מן הבת‬ ‫שלי?‪...‬‬ ‫ותיכף ציווה לשאול מן האיש את שמה ושם אימה‪,‬‬ ‫ובירך בפי קדשו‪ ,‬שתיוושע מהרה ותלד בניקל‬ ‫ובבריאות שלמה ואיתנה!‬ ‫כשהגיע האיש עם הברכה בידו‪ ,‬התקבל בשמחה‬ ‫גדולה ובברכת 'מזל טוב'! התברר שבדיוק באותה‬ ‫שעה שיצאה הברכה מפי הצדיק נושעה היולדת‪,‬‬ ‫וילדה בשעה טובה ומוצלחת בנקל מאוד‪ ,‬ולכולם‬ ‫שלום!‬ ‫כשסיים הצדיק את דבר המעשה‪ ,‬התפלא התלמיד‪:‬‬ ‫נו‪ ,‬און אווי איז דא די עבירה? ]והיכן כאן העבירה?[‪.‬‬ ‫בהוי אמינא! הסביר הרבי‪ ,‬בסלקא דעתך שמתחילה‪,‬‬ ‫באותה מחשבה שחלפה בראשי מתחילה‪,‬‬ ‫כשהתרעמתי על כך שהפריעו את מנוחתי! הלא‬ ‫זהו סימן ברור שחסר לי עדיין מאוד במידת אהבת‬ ‫ישראל! עדיין מפעפעת בי הישות! עלי לעמול‬ ‫ולהתייגע מאוד בעבודת 'תיקון המידות'!‬ ‫והנה בענין תפילין דרבינו תם‪ ,‬כתב מרן ז"ל בבית‬ ‫יוסף )או"ח סימן לד‪ ,‬ג( בזה"ל‪" :‬מצאתי בתשובה‬ ‫אשכנזית )תשו' מהרי"ל סי' קלז( כלשון הזה‪ ,‬שני זוגי‬ ‫תפילין לא חזינן רבנן קשישי ז"ל דעבדי הכי וכו'‪,‬‬ ‫גם ר"ת עשה שאלת חלום על ככה‪ ,‬וכמדומה הואיל‬ ‫ולא נהוג מיחזי כיוהרא! ואין ליטול את השם‪ ,‬אלא‬ ‫מי שמוחזק ומפורסם בחסידות וכו'" ע"כ‪ .‬וכן פסק‬ ‫למעשה בשולחן ערוך )שם(‪.‬‬ ‫נו‪ ,‬פרעג איך דיר! ]שואל אני לך[‪ ,‬סיים הרבי ר'‬ ‫אלימלך‪ ,‬הלזה ייקרא "מוחזק ומפורסם בחסידות"?‬ ‫הלא רחוק אני מזה עד מאוד!‬ ‫הנלמד לנו מטיב זה המעשה הנפלא‪ ,‬לא שצריך‬ ‫להפסיק להניח תפילין דרבינו תם‪ ...‬שכן כהיום כבר‬ ‫נתפשט המנהג בכל תפוצות ישראל להניח תפילין‬ ‫דרבינו תם‪ ,‬ולא מחזי כיוהרא‪ – .‬אלא למדנו עד‬ ‫כמה יש לעמול ולהתייגע בעבודת 'תיקון המידות'‪,‬‬ ‫ולהיות חדור באהבת ישראל‪ .‬שעל מחשבה אחת‬ ‫של הוי אמינא היה אותו צדיק מייסר את נפשו‬ ‫בתשובה בכל לב ונפש!‬ ‫‪[[130901‬‬ ‫]מתוך שיחה לתשובת ימי השובבי"ם‪130901 ,‬‬

‫לקבלת העלון במייל )דוא"ל( נא לשלוח למייל המצו"ב‬

‫‪Access Credit‬‬

‫צ'יינג' טל' ‪02-6516090‬‬ ‫רפאלי ביטוחים‬ ‫‪02-5377177‬‬

‫יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד' | רח' ישעיהו ‪ 7‬ירושלים טל‪05276-10455 078-3331109 :‬‬

‫|‬

‫‪shivti11@gmail.com‬‬

‫יהודי יקר! אל תחזיק טובה לעצמך‪ ,‬הנך מוזמן להדפיס ולהפיץ את העלון באזור מגוריך ולהיות שותף לזיכוי הרבים‪ .‬המעוניינים יקבלו את העלון במייל )אפשר גם ישירות לדפוס( בקובץ להדפסה‪.‬‬

‫ד‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫‪Anyone Interested in receiving Tiv Hakehila weekly in Hebrew or English should‬‬ ‫‪Email - Sheldon@hpins.net Or | zeligk@gmail.com or text 718-249-7173‬‬


‫הרה"ג ר' פנחס פרידמאן שליט"א‬ ‫פרשת יתרו תשע"ז‬

‫“וישמע יתרו כהן מדין חותן משה"‬

‫פתרון החידה בדברי מרן ה"חתם סופר" זי"ע‪:‬‬ ‫מ"י חכ"ם נוטריקון י'תרו כ'הן מ'דין ח'ותן מ'שה‬ ‫בפרשתנו פרשת יתרו (שמות יח‪-‬א)‪" :‬וישמע‬ ‫יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה‬ ‫אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את‬ ‫ישראל ממצרים"‪ .‬ודקדקו המפרשים על מה‬ ‫שפתח הכתוב בשם אלקים ששמע יתרו‪" :‬את כל‬ ‫אשר עשה אלקים"‪ ,‬וסיים בשם הוי"ה‪" :‬כי הוציא‬ ‫ה' את ישראל ממצרים"‪ .‬זאת ועוד צריך ביאור‪,‬‬ ‫מנין למד רש"י כי יתרו שמע דוקא שתי שמועות‬ ‫הללו‪" :‬קריעת ים סוף ומלחמת עמלק"‪ ,‬ובהשקפה‬ ‫הראשונה לא מצינו בפסוק רמז על כך‪.‬‬ ‫דבר בעתו מה טוב לפענח חידה במשנתו‬ ‫הטהורה של רבינו ה"חתם סופר" זי"ע (פרשתנו דף‬ ‫פז‪ .‬ד"ה וישמע) בכתב יד קדשו (שנת תצד"ק)‪:‬‬ ‫"וישמע יתרו‪ .‬כתיב (תהלים קז‪-‬מג) מי חכם וישמר‬ ‫אלה ויתבוננו חסדי ה'‪ ,‬ולא פירש מי הוא החכם‬ ‫המתבונן בזה‪ ,‬ההשגחה נפלאה של הקב"ה ולהכיר‬ ‫גבורותיו‪ .‬מי הוא זה‪ ,‬יתרו היה זה‪ ,‬שמע קריעת ים‬ ‫סוף ומלחמת עמלק‪ ,‬ובא ואמר (שמות יח‪-‬יא) ידעתי‬ ‫כי גדול ה' מכל האלקים‪ ,‬והיינו דרמז דוד המלך ע"ה‬ ‫ברוח הקודש‪ ,‬מ"י חכ"ם‪ ,‬אותיות ראשי תיבות י'תרו‬ ‫כ'הן מ'דין ח'ותן מ'שה‪ ,‬דוק ותשכח"‪.‬‬ ‫נמצינו למדים מדבריו הקדושים כי דוד המלך‬ ‫באומרו‪" :‬מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ה'"‪,‬‬ ‫התכוון על יתרו‪ ,‬מ"י חכ"ם נוטריקון י'תרו כ'הן מ'דין‬ ‫ח'ותן מ'שה שהתבונן בחסדי ה'‪ .‬אולם בהשקפה‬ ‫הראשונה אינו מובן‪ ,‬מה רצה דוד המלך לחדש‬ ‫לנו בכך שיתרו היה חכם והתבונן בחסדי ה'‪ ,‬שהרי‬ ‫הדבר מפורש בכתוב שיתרו אמר‪" :‬עתה ידעתי כי‬ ‫גדול ה' מכל האלקים"‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מהו הפירוש‪:‬‬ ‫"מי חכם וישמר אלה"‪ ,‬מה הם הדברים שיתרו‬ ‫שמר שדוד המלך התפעל כל כך מחכמתו‪.‬‬

‫איך טעו דור דעה להסתפק‪:‬‬ ‫"היש ה' בקרבנו אם אין"‬ ‫כדי לבאר כל זה הנה מה טוב ומה נעים שבת‬ ‫אחים גם יחד‪ ,‬להתבונן במלחמת עמלק בסיום‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫הפרשה הקודמת פרשת בשלח (שמות יז‪-‬ח)‪:‬‬ ‫"ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים‪ .‬ויאמר‬ ‫משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הילחם‬ ‫בעמלק‪ ,‬מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה‬ ‫האלקים בידי"‪.‬‬ ‫ודקדקו המפרשים מה ראה משה רבינו על‬ ‫ככה‪ ,‬לומר ליהושע לבחור אנשים כדי להילחם‬ ‫בעמלק בדרך הטבע‪ ,‬ואילו בנס של קריעת ים‬ ‫סוף כשרדפו פרעה והמצרים אחרי ישראל‪,‬‬ ‫אמר לישראל שלא לעשות שום פעולה בדרך‬ ‫הטבע‪ ,‬כמו שכתוב (שם יד‪-‬יג)‪" :‬ויאמר משה אל‬ ‫העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת ה'‪ ,‬אשר‬ ‫יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום‬ ‫לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם‪ ,‬ה' ילחם לכם‬ ‫ואתם תחרישון"‪.‬‬ ‫ומצינו ביאור נשגב על כך בדברי הגאון הגדול‬ ‫הנצי”ב זצ”ל בפירושו “העמק דבר” (פרשת בשלח‬ ‫ד”ה היש ה’ בקרבנו) על פי מה שלמדנו הסיבה‬ ‫למלחמת עמלק בכתוב (שם יז‪-‬ז)‪:‬‬ ‫"ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני‬ ‫ישראל ועל נסותם את ה' לאמר היש ה' בקרבנו‬ ‫אם אין‪ .‬ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים"‪.‬‬ ‫ופירש רש"י‪" :‬ויבוא עמלק‪ ,‬סמך פרשה זו למקרא‬ ‫זה לומר‪ ,‬תמיד אני ביניכם ומזומן לכל צרכיכם‪,‬‬ ‫ואתם אומרים היש ה' בקרבנו אם אין‪ ,‬חייכם‬ ‫שהכלב בא ונושך אתכם ואתם צועקים לי ותדעו‬ ‫היכן אני"‪.‬‬ ‫מתמה על כך הנצי"ב‪ ,‬הלא מדובר כאן בדור‬ ‫דעה דור המדבר‪ ,‬שיצאו ממצרים וראו בעיניהם‬ ‫ניסים ונפלאות שלא כדרך הטבע‪ ,‬עשר מכות‬ ‫שהביא הקב"ה על המצרים‪ ,‬הנס הגדול של‬ ‫קריעת ים סוף‪ ,‬הנה כי כן איך יעלה על הדעת‬ ‫שכל זה נשכח מהם כאילו לא היו‪ ,‬עד שהעזו‬ ‫לשאול‪" :‬היש ה' בקרבנו אם אין"‪.‬‬

‫"היש ה' בקרבנו"‬ ‫גם בתוך הנהגת הטבע‬ ‫ומבאר הנצי"ב הענין בזה‪ ,‬כי אמנם ראו‬ ‫ישראל בעיניהם שהקב"ה עשה עמהם ניסים‬ ‫למעלה מדרך הטבע‪ ,‬אולם השכילו להבין‬ ‫שהנהגה זו למעלה מן הטבע היא רק זמנית‬ ‫בזכות משה רבינו‪ ,‬ואחרי פטירתו תחזור הנהגת‬ ‫הטבע למקומה‪ ,‬ועל הנהגה זו של הטבע נפלו‬ ‫ברשת המינות לחקור‪" :‬היש ה' בקרבנו" דייקא‪,‬‬ ‫בלי משה‪ ,‬האם הקב"ה מנהיג בעצמו את הנהגת‬ ‫הטבע‪ ,‬או שמשאיר את ההנהגה לכוכבים‬ ‫ולמזלות ואינו מתערב במה שנעשה בטבע‪ ,‬והנה‬ ‫הדברים בלשון קדשו‪:‬‬ ‫"שידעו היטב שכעת ה' הולך עמם ועושה‬ ‫ניסים‪ ,‬אבל כל זה אינו אלא בעוד משה חי‬ ‫וקים‪ ,‬והקב"ה מוליך לימין משה זרוע תפארתו‪,‬‬ ‫אבל לא לעולם חוסן משה קיים בישראל‪ ,‬ואנו‬ ‫מחויבים להאמין שגם בלי נסים נגלים הקב"ה‬ ‫והשגחתו שורה בקרבנו‪ ,‬ועל דבר זה נסתפקו‬ ‫היש ה' בקרבנו‪ ,‬בלי כח משה‪ ,‬ומשגיח עלינו‬ ‫בהליכות הטבע‪ ,‬ובשביל חסרון אמונה זו בא‬ ‫מלחמת עמלק ביחוד"‪.‬‬ ‫על פי האמור הוא מבאר כמין חומר‪" :‬ויאמר‬ ‫משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הילחם‬ ‫בעמלק ‪ -‬רצה משה רבינו להראות לישראל‪ ,‬כח‬ ‫השגחת ה' עליהם גם בלי נס נגלה‪ ,‬על כן סידר‬ ‫מלחמה זו בדרך הטבע‪ ,‬ובאשר לא נוצר משה‬ ‫רבינו לכך [להנהגת הטבע]‪ ,‬על כן צוה את יהושע‪,‬‬ ‫בחר לנו אנשים ‪ -‬גיבורים‪ ,‬כדרך מלחמה בדרך‬ ‫הטבע‪ ,‬ובתרגום יונתן איתא‪ ,‬אלו בעלי פקודיא‪,‬‬ ‫היינו גיבורים במלחמתה של תורה‪ ,‬שהמה‬ ‫מסוגלים ביחוד למלחמה טבעית"‪.‬‬ ‫נפלא לצרף מה שכתב הגה"ק רבי שלמה‬ ‫קלוגר זצ"ל ב"חכמת התורה" (פרשת בשלח דף עג‪,).‬‬ ‫לפרש מה שאמר משה ליהושע‪" :‬מחר אנכי נצב‬

‫ז"עשת ורתי תשרפ | א‬


‫על ראש הגבעה ומטה האלקים בידי"‪ ,‬וצריך ביאור‬ ‫מה שכינה משה כאן את המטה בתואר‪" :‬מטה‬ ‫האלקים"‪ .‬וביאר על פי מה שכתבו הקדמונים‬ ‫והובא ב"פרדס רמונים" להרמ"ק (שער יז פרק ד)‪,‬‬ ‫כי הנהגת הנס למעלה מדרך הטבע שורשה מן‬ ‫השם הוי"ה המהוה כל הוויות‪ ,‬ואילו הנהגת הטבע‬ ‫שורשה משם אלהי"ם בגימטריא הטב"ע‪.‬‬ ‫הנה כי כן מאחר שמשה בחר לנהל את‬ ‫המלחמה כנגד עמלק בדרך הטבע‪ ,‬שהרי מטעם‬ ‫זה אמר אל יהושע‪" :‬בחר לנו אנשים וצא הילחם‬ ‫בעמלק"‪ ,‬בדרך הטבע‪ ,‬לכן הבטיח משה לסייע‬ ‫לו‪" ,‬מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלקים‬ ‫בידי"‪ ,‬אני אשתמש עם המטה כדי לעורר את‬ ‫הנס הטמון בתוך הטב"ע בגימטריא אלהי"ם‪.‬‬

‫"וכי ידיו של משה עושות מלחמה"‬ ‫ועתה בא וראה כי על פי הרעיון הנשגב של‬ ‫הנצי"ב‪ ,‬יפתח לנו פתח ליישב דברי חכמים וחידותם‬ ‫שדרשו במשנה (ר"ה כט‪ ).‬על מה שכתוב במלחמת‬ ‫עמלק (שמות יז‪-‬יא)‪" :‬והיה כאשר ירים משה ידו‬ ‫וגבר ישראל‪ ,‬וכי ידיו של משה עושות מלחמה או‬ ‫שוברות מלחמה‪ .‬אלא לומר לך בזמן שישראל‬ ‫מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם‬ ‫שבשמים היו נוצחות ואם לאו היו נופלות"‪.‬‬ ‫ובהשקפה הראשונה מפליא מאד להבין‬ ‫קושיית המשנה‪" :‬וכי ידיו של משה עושות‬ ‫מלחמה"‪ ,‬שהרי כבר מצינו הכח הגדול שהיה‬ ‫למשה רבינו לקרוע את הים לישראל בידו‪ ,‬כמו‬ ‫שכתוב (שם יד‪-‬כא)‪" :‬ויט משה את ידו על הים ויולך‬ ‫ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את‬ ‫הים לחרבה"‪ ,‬ואחר כך החזיר בידו את הים על‬ ‫המצרים (שם כז)‪" :‬ויט משה את ידו על הים וישב‬ ‫הים לפנות בוקר לאיתנו"‪ ,‬הנה כי כן מהו הפלא‬ ‫שניהל בידיו הקדושות את מלחמת עמלק‪.‬‬ ‫אך לפי הרעיון של הנצי"ב שהמלחמה עם‬ ‫עמלק היתה צריכה להיות בדרך הטבע‪ ,‬כדי‬ ‫לבטל חקירתם של ישראל‪" :‬היש ה' בקרבנו" ‪-‬‬ ‫בתוך הנהגת הטבע‪ ,‬יאירו עינינו להבין הפליאה‬ ‫של המשנה על מה שכתוב‪" :‬והיה כאשר ירים‬ ‫משה ידו וגבר ישראל‪ ,‬וכי ידיו של משה עושות‬ ‫מלחמה"‪ .‬כי הן אמת שהיה בכוחו לנהל בידיו‬ ‫את המלחמה כנגד עמלק‪ ,‬אולם הלא מלחמת‬ ‫עמלק היתה בדרך הטבע‪ ,‬כי מטעם זה צוה משה‬ ‫ליהושע לבחור לו אנשים גיבורים‪ ,‬אם כן איך‬ ‫ניהל משה את המלחמה עם הרמת ידיו שזה הוא‬ ‫למעלה מדרך הטבע‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫חתם סופר‪" :‬וישמע יתרו את כל אשר עשה אלקים"‬ ‫מלחמת עמלק שהיתה בדרך הטב"ע בגימטריא אלהי"ם‬ ‫"כי הוציא ה' את ישראל ממצרים"‪ ,‬קריעת ים סוף‬ ‫שהיתה מהנהגת השם הוי"ה למעלה מדרך הטבע‬ ‫ביאור הנצי"ב על הפליאה‪ :‬איך יתכן שיוצאי מצרים‬ ‫שראו בעיניהם ניסים ונפלאות חקרו‪" :‬היש ה' בקרבנו"‬ ‫חקירתם של ישראל היתה על התקופה שהעולם מתנהג‬ ‫בדרך הטבע‪ ,‬האם הקב"ה מנהיג בעצמו את הטבע‬ ‫על כך מיישב התנא‪" :‬אלא לומר לך בזמן‬ ‫שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את‬ ‫לבם לאביהם שבשמים היו נוצחות‪ ,‬ואם לאו‬ ‫היו נופלות"‪ .‬כלומר‪ ,‬מה שהרים משה את ידיו‬ ‫לא היה כדי להילחם עם עמלק‪ ,‬אלא כדי לעורר‬ ‫את לבם של ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬שידעו‬ ‫נאמנה שאפילו כשהם פועלים בדרך הטבע‬ ‫כמלחמת עמלק על ידי יהושע‪ ,‬הם חייבים‬ ‫להסתכל כלפי מעלה להתפלל לפני ה' ולשעבד‬ ‫את לבם לאביהם שבשמים‪ ,‬כי רק אז יצליחו‬ ‫לנצח את עמלק‪ ,‬ועל ידי זה התברר להם בירור‬ ‫גמור שהקב"ה מנהיג את הטבע‪.‬‬

‫קליפת עמלק לסמא עיני אדם‬ ‫שלא לראות ההשגחה שבתוך הטבע‬ ‫בדרך זו במסילה נעלה לבאר מה שנענשו‬ ‫ישראל מדה כנגד מדה על הרהורי הכפירה‪" :‬היש‬ ‫ה' בקרבנו אם אין"‪ ,‬שבא עמלק להילחם בהם‪ ,‬על‬ ‫פי מה שכתבו ה"מגלה עמוקות" על ואתחנן (אופן‬ ‫מב) והאלשיך הקדוש פרשת בשלח (שמות יז‪-‬ח)‬ ‫לפרש מה שאמר משה ליהושע‪" :‬בחר לנו אנשים‬ ‫וצא הילחם בעמלק‪ ,‬מחר אנכי נצב על ראש‬ ‫הגבעה ומטה האלקים בידי"‪ ,‬כי שרו של עמלק‬ ‫למעלה הוא הס"מ שהוא השטן והוא היצר הרע‪,‬‬ ‫לכן אמר משה ליהושע לבחור לו אנשים גיבורים‬ ‫כדי להילחם עם עמלק למטה‪ ,‬ואילו הוא עצמו‬ ‫עלה ראש הגבעה כדי להילחם עם שרו של עמלק‬ ‫למעלה שהוא קליפה גדולה מאד‪.‬‬ ‫מעתה יש לומר כי שרו של עמלק למעלה‬ ‫שהוא הס"מ‪ ,‬הוא זה שמכניס באדם מחשבת‬ ‫פיגול שאין הקב"ה מתערב בהנהגת הטבע‪ ,‬כי‬ ‫רק כך יעלה בידו להפילם ברשתו שיעשו ככל‬ ‫העולה על רוחם לרדוף אחרי תאוות העולם הזה‪,‬‬ ‫והוא היה זה שהכניס בישראל הרהורי כפירה‬ ‫לחקור‪" :‬היש ה' בקרבנו"‪ ,‬האם הקב"ה מנהיג את‬

‫הנהגת הטבע‪ ,‬ועל ידי זה קיבל שרו של עמלק‬ ‫למעלה הכח לשלוח את עמלק למטה להילחם‬ ‫עם ישראל‪.‬‬ ‫לכן התחכם משה‪" :‬ויאמר משה אל יהושע‬ ‫בחר לנו אנשים וצא הילחם בעמלק"‪ ,‬למטה בדרך‬ ‫הטבע‪ ,‬כדי להוכיח לישראל שהקב"ה מנהיג את‬ ‫הטבע‪" ,‬מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה‬ ‫האלקים בידי"‪ ,‬כדי להילחם עם שרו של עמלק‬ ‫למעלה‪ ,‬שלא יצליח להכניס בישראל הרהורי‬ ‫הכפירה שאין הקב"ה מנהיג את הטבע‪.‬‬ ‫ועל כך אומר הכתוב‪" :‬והיה כאשר ירים משה‬ ‫ידו" כלפי מעלה‪ ,‬כדי לעורר את ישראל שיסתכלו‬ ‫כלפי מעלה להתפלל לה' וישעבדו את לבם‬ ‫לאביהם שבשמים‪" ,‬וגבר ישראל"‪ ,‬כי בכך תיקנו‬ ‫מה שפגמו לחקור‪" :‬היש ה' בקרבנו"‪ ,‬שהרי ראו‬ ‫בחוש שאם הם מסתכלים כלפי מעלה‪ ,‬מסייע‬ ‫להם הקב"ה לנצח בתוך הנהגת הטבע‪.‬‬

‫עמל"ק בגימטריא ר"ם‪:‬‬ ‫בבחינת "רם על כל גוים ה'"‬ ‫חשבתי דרכי לבאר בזה מה שאמרו דורשי‬ ‫רשומות כי עמל"ק בגימטריא ר"ם‪ ,‬על פי מה‬ ‫שפירש האלשיך הקדוש הפסוק (תהלים צט‪-‬ב)‪:‬‬ ‫"ה' בציון גדול ורם הוא על כל העמים"‪ .‬על פי‬ ‫מה שאמרו בעלי הדקדוק ההבדל בין מילת‬ ‫"גדול" ובין מילת "רם"‪ ,‬כי "גדול" פירושו מי‬ ‫שהוא גדול מלמטה עד למעלה‪ ,‬כלומר נמצא‬ ‫למטה ונמשך עד למעלה‪ ,‬אבל "רם" פירושו מי‬ ‫שנמצא רק למעלה שעומד במקום גבוה ולא‬ ‫נמצא למטה‪.‬‬ ‫וזהו הפירוש‪" :‬ה' בציון גדול"‪ ,‬כלומר אצל‬ ‫כלל ישראל הנקראים ציון הקב"ה נקרא "גדול"‪,‬‬ ‫כי הם מאמינים באמונה שלימה שהקב"ה‬ ‫נמצא למעלה בשמים ונמצא ג"כ למטה בארץ‬ ‫כי מלוא כל הארץ כבודו‪ ,‬אבל‪" :‬ורם הוא על כל‬ ‫העמים"‪ ,‬לגבי הגוים נקרא הקב"ה "רם"‪ ,‬כי אפילו‬

‫ז"עשת ורתי תשרפ | ב‬


‫משה אמר ליהושע להילחם עם עמלק בדרך הטבע‬ ‫כדי ללמד את ישראל שהקב"ה מנהיג את הטבע‬ ‫הגה"ק רבי שלמה קלוגר‪" :‬ומטה האלקים בידי"‬ ‫לנהל את המלחמה בשם אלהי"ם בגימטריא הטב"ע‬ ‫חתם סופר‪ :‬שם אלהי"ם בגימטריא הטב"ע‬ ‫מתחלק לשני חלקים‪ ,‬לאותיות מ"י ולאותיות אל"ה‬ ‫אותיות מ"י הן בעת ההסתר ששואלים מ"י עשה זאת‬ ‫אותיות אל"ה הן בעת גילוי כל אל"ה מעשי ה'‬ ‫כשמאמינים שהקב"ה נמצא בשמים ממעל‪ ,‬אין‬ ‫הם מאמינים שהוא נמצא למטה בארץ באומרם‬ ‫שאין זה כבודו להשגיח על התחתונים‪.‬‬

‫ביציאת מצרים למעלה מן הטבע‪ ,‬היא כדי שנכיר‬ ‫על ידם בניסים הטמונים בתוך הנהגת הטבע מדי‬ ‫יום ביומו‪ ,‬ובלשון קדשו‪:‬‬

‫זהו גם כן פירוש הפסוקים (שם קיג‪-‬ד)‪" :‬רם‬ ‫על כל גוים ה' על השמים כבודו"‪ ,‬הגוים אומרים‬ ‫שהקב"ה הוא רם ונמצא רק בשמים‪ ,‬כי כבודו‬ ‫הוא להיות רק בשמים ולא למטה בארץ בעולם‬ ‫השפל‪ .‬אבל אנחנו מאמינים בני מאמינים אומרים‪:‬‬ ‫"מי כה' אלקינו המגביהי לשבת"‪ ,‬הן אמת שהוא‬ ‫מגביהי לשבת בשמים‪ ,‬אבל יחד עם זה אדרבה‬ ‫כבודו הוא בכך‪" :‬המשפילי לראות בשמים ובארץ"‪,‬‬ ‫שהוא משפיל עצמו לרדת למטה‪" :‬מקימי מעפר‬ ‫דל מאשפות ירים אביון"‪.‬‬

‫"ומן הניסים הגדולים המפורסמים‪ ,‬אדם מודה‬ ‫בניסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה‪ ,‬שאין‬ ‫לאדם חלק בתורת משה רבינו‪ ,‬עד שנאמין בכל‬ ‫דברינו ומקרינו‪ ,‬שכולם ניסים אין בהם טבע ומנהגו‬ ‫של עולם‪ ,‬בין ברבים בין ביחיד‪ ,‬אלא אם יעשה‬ ‫המצוות יצליחנו שכרו‪ ,‬ואם יעבור עליהם יכריתנו‬ ‫ענשו‪ ,‬הכל בגזירת עליון כאשר הזכרתי כבר"‪.‬‬

‫הנה כי כן הרווחנו להבין הרמז כי עמל"ק‬ ‫בגימטריא ר"ם‪ ,‬כי היות שהקליפה של עמלק היא‬ ‫זו שמכניסה בישראל הרהורי כפירה להכחיש‬ ‫השגחת הבורא שבתוך הטבע‪ ,‬נמצא כי עמלק‬ ‫הוא זה שגורם לטעות הגדולה‪" :‬רם על כל גוים‬ ‫ה' על השמים כבודו"‪ ,‬שאין כבודו לרדת למטה‬ ‫ולהתערב במה שנעשה תחת הנהגת הטבע‪ ,‬שעל‬ ‫כך חקרו ישראל‪" :‬היש ה' בקרבנו אם אין"‪.‬‬

‫תכלית הניסים הנגלים‬ ‫להכיר בניסים הנסתרים‬ ‫ונראה לבאר ביתר שאת הענין‪ ,‬שעמלק‬ ‫השתדל כל כך לעקור מישראל את האמונה‬ ‫שהקב"ה מנהיג את הטבע דוקא כשיצאו ישראל‬ ‫ממצרים‪ ,‬כמו שכתוב במצות זכירת עמלק (דברים‬ ‫כה‪-‬יז)‪" :‬זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך‬ ‫בצאתכם ממצרים"‪ ,‬ודקדקו המפרשים לשם מה‬ ‫טרח הכתוב לומר לנו לזכור‪ ,‬מה שעשה עמלק‪:‬‬ ‫"בדרך בצאתכם ממצרים"‪.‬‬ ‫נקדים יסוד נפלא שמלמד אותנו הרמב"ן סוף‬ ‫פרשת בא (שמות יג‪-‬טז) בענין הניסים של יציאת‬ ‫מצרים‪ ,‬כי תכלית כל הניסים שעשה עמנו הקב"ה‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ביאור דבריו הקדושים‪ ,‬כי מה שברא הקב"ה‬ ‫את העולם הזה‪ ,‬ובחר להנהיגו בדרך הטבע ולא‬ ‫למעלה מן הטבע‪ ,‬הוא כדי שיאמין האדם באמונה‬ ‫שלימה‪ ,‬שאפילו מה שנראה בעינינו כהנהגת‬ ‫הטבע היא הנהגת הקב"ה‪ ,‬כי אין שום דבר‬ ‫בעולם קטן כגדול שנעשה מעצמו בלי השגחת‬ ‫הקב"ה‪ .‬וזהו פירוש הכתוב (דברים ד‪-‬לט)‪" :‬וידעת‬ ‫היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים‬ ‫ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד"‪ .‬כלומר לא רק‬ ‫"בשמים ממעל" למעלה מהנהגת הטבע‪ ,‬אלא גם‬ ‫על "הארץ מתחת" בתוך הנהגת הטבע‪.‬‬ ‫לכן כאשר דוד המלך מדבר על כל עניני‬ ‫הטבע במזמור (תהלים קד‪-‬א)‪" :‬ברכי נפשי את ה'"‪,‬‬ ‫והוא מפרט שם את כל עניני הטבע‪ :‬שמים‪ ,‬ארץ‪,‬‬ ‫ימים‪ ,‬חיות‪ ,‬בני אדם‪ ,‬הוא מביע את התפעלותו‬ ‫מהנהגת ה' באומרו (שם כד)‪" :‬מה רבו מעשיך ה'‬ ‫כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך"‪ .‬כי כל‬ ‫עניני הטבע הם בעצם הנהגת הקב"ה שמנהיג את‬ ‫העולם בחכמה‪.‬‬ ‫אלא שביציאת ישראל ממצרים מפאת‬ ‫שהיו שקועים במ"ט שערי טומאה‪ ,‬יצא הקב"ה‬ ‫כביכול מגדרו לעשות עמהם ניסים למעלה‬ ‫מדרך הטבע‪ ,‬כדי להשריש בהם אמונת ה'‪,‬‬ ‫אבל התכלית הרצויה מכל הניסים היא שיבואו‬

‫להאמין באמונה שלימה גם בהנהגת ה' בתוך‬ ‫הטבע כדברי הרמב"ן‪" :‬ומן הניסים הגדולים‬ ‫המפורסמים‪ ,‬אדם מודה בניסים הנסתרים שהם‬ ‫יסוד התורה כולה"‪.‬‬ ‫מעתה יתבאר מה שאצה לו הדרך לשרו‬ ‫של עמלק הוא הס"מ‪ ,‬להכניס בישראל בצאתם‬ ‫ממצרים הרהורי כפירה לחקור‪" :‬היש ה' בקרבנו"‪,‬‬ ‫האם הקב"ה מנהיג את הטבע‪ ,‬כי רצה לקלקל‬ ‫בכך את כל התכלית של יציאת מצרים בניסים‬ ‫שלא כדרך הטבע‪ ,‬שהיא כדי שיאמינו גם בניסים‬ ‫הנסתרים שבתוך הטבע‪ ,‬הרי שאם יעקור מהם‬ ‫האמונה בהנהגת ה' בתוך הטבע‪ ,‬קלקל בכך את‬ ‫כל התכלית של יציאת מצרים‪.‬‬ ‫הנה כי כן זהו שאומר לנו הקב"ה‪" :‬זכור את‬ ‫אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים"‪,‬‬ ‫כאשר יצאתם ממצרים בניסים ונפלאות שלא‬ ‫כדרך הטבע‪ ,‬אשר כל תכליתם היתה כדי שילמדו‬ ‫ישראל להאמין בניסים הנסתרים שהקב"ה‬ ‫עושה בתוך הנהגת הטבע‪ ,‬והנה בדרך בצאתכם‬ ‫ממצרים בא שרו של עמלק למעלה‪ ,‬והכניס בכם‬ ‫הרהורי כפירה‪" :‬היש ה' בקרבנו"‪ ,‬שלא תאמינו‬ ‫שהקב"ה מנהיג את הטבע‪ ,‬כדי לקלקל בכך את‬ ‫התכלית של יציאת מצרים‪ ,‬ובכח זה בא עמלק‬ ‫למטה להילחם עם ישראל‪.‬‬ ‫על כך מזהיר אותנו הקב"ה (דברים כה‪-‬יט)‪:‬‬ ‫"תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא‬ ‫תשכח"‪ .‬פירוש‪ ,‬תמחה גם מה שנשאר "זכר"‬ ‫מהאפיקורסות של עמלק לכפור בהשגחת ה'‬ ‫"מתחת השמים" בתוך הטבע‪ ,‬על ידי שתתחזק‬ ‫להאמין בה' אמונה שלימה‪" :‬כי ה' הוא האלקים‬ ‫בשמים ממעל"‪ ,‬למעלה מן הטבע‪" ,‬ועל הארץ‬ ‫מתחת"‪ ,‬בתוך הטבע‪" ,‬אין עוד"‪.‬‬

‫קריעת ים סוף למעלה מהטבע‬ ‫מלחמת עמלק בדרך הטבע‬ ‫על פי האמור יאירו עינינו להבין דברי ה"חתם‬ ‫סופר" (פרשתנו דף פז‪ .‬ד"ה אשר עשה)‪ ,‬שמבאר בדברי‬ ‫קדשו מה שפירש רש"י בפרשתנו‪" :‬וישמע יתרו‪,‬‬ ‫מה שמועה שמע ובא‪ ,‬קריעת ים סוף ומלחמת‬ ‫עמלק"‪ ,‬כי רש"י רצה ליישב בכך מה שפתח‬ ‫הכתוב בשם אלקים‪" :‬וישמע יתרו את כל אשר‬ ‫עשה אלקים למשה ולישראל עמו"‪ ,‬וסיים בשם‬ ‫הוי"ה‪" :‬כי הוציא ה' את ישראל ממצרים"‪.‬‬ ‫לכן הוא מפרש ששמע את הנס של קריעת‬ ‫ים סוף שהיה למעלה מדרך הטבע מהנהגת השם‬ ‫הוי"ה‪ ,‬והנס של מלחמת עמלק שהיה מלובש‬

‫ז"עשת ורתי תשרפ | ג‬


‫בתוך הטבע מההנהגה של שם אלקי"ם‪ .‬וזהו‬ ‫פירוש הפסוק‪" :‬וישמע יתרו כהן מדין חותן משה‬ ‫את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו"‪,‬‬ ‫היינו מלחמת עמלק בתוך הטבע משם אלקים‪" ,‬כי‬ ‫הוציא ה' את ישראל ממצרים"‪ ,‬הנס של קריעת ים‬ ‫סוף למעלה מן הטבע מהשם הוי"ה‪.‬‬

‫בתוך הטבע של מלחמת עמלק‪ .‬נמצא לפי זה‬ ‫כי בפסוק עצמו רמוז‪ ,‬שהנס של קריעת ים סוף‬ ‫למעלה מן הטבע‪ ,‬גרם ליתרו להאמין גם בהנהגת‬ ‫ה' במלחמת עמלק בתוך הטבע‪ ,‬לכן יפה דקדק‬ ‫רש"י לומר‪" :‬מה שמועה שמע ובא‪ ,‬קריעת ים‬ ‫סוף ומלחמת עמלק"‪.‬‬

‫כעבדא קמיה מאריה יש להוסיף תבלין‬ ‫לדבריו הקדושים‪ ,‬לבאר מה שהקדים הכתוב‬ ‫לומר שיתרו שמע‪" :‬את כל אשר עשה אלקים‬ ‫למשה"‪ ,‬מלחמת עמלק בתוך הטבע משם‬ ‫אלקים‪ ,‬ורק אחר כך כתוב ששמע‪" :‬כי הוציא‬ ‫ה' את ישראל ממצרים"‪ ,‬קריעת ים סוף למעלה‬ ‫מדרך הטבע משם הוי"ה‪ ,‬ולכאורה היה צריך‬ ‫להקדים קריעת ים סוף שהיתה לפני מלחמת‬ ‫עמלק‪ ,‬ואם יש איזה טעם למה שהקדים‬ ‫הכתוב להזכיר מלחמת עמלק לפני קריעת ים‬ ‫סוף‪ ,‬למה שינה רש"י להקדים קריעת ים סוף‬ ‫למלחמת עמלק‪.‬‬

‫"מי חכם וישמר אלה‬ ‫ויתבוננו חסדי ה'"‬

‫ונראה ליישב על פי שכבר הבאנו בשם‬ ‫הרמב"ן‪" :‬ומן הניסים הגדולים המפורסמים‪ ,‬אדם‬ ‫מודה בניסים הנסתרים"‪ ,‬כי תכלית כל הניסים‬ ‫ביציאת מצרים למעלה מדרך הטבע‪ ,‬כדי שנאמין‬ ‫באמונה שלימה בהנהגת ה' גם בתוך הטבע‪,‬‬ ‫מעתה נראה כי זהו שמשמיענו הכתוב על גדולתו‬ ‫של יתרו‪ ,‬שלא רק שהכיר בנס של קריעת ים סוף‬ ‫שהיה למעלה מדרך הטבע‪ ,‬שכל העמים הכירו‬ ‫בכך שהרי מטעם זה נפלו עליהם אימה ופחד‪,‬‬ ‫אלא עיקר גדולתו הוא שזכה להשיג שאפילו‬ ‫המלחמה שניהלו ישראל כנגד עמלק בדרך‬ ‫הטבע‪ ,‬היתה גם כן נס אלא שהיה מלובש בתוך‬ ‫הנהגת הטבע משם אלקים‪.‬‬ ‫וזהו פירוש הכתוב‪" :‬וישמע יתרו"‪ ,‬יתרו הבין‪,‬‬ ‫"את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו"‪,‬‬ ‫שאפילו מלחמת עמלק שהיתה בדרך הטבע‪,‬‬ ‫היה זה נס שמלובש בטבע בהנהגת שם אלקים‪,‬‬ ‫ומפרש ואומר איך השיג זה‪" :‬כי הוציא ה' את‬ ‫ישראל ממצרים"‪ ,‬שהרי הקב"ה הוציאם ממצרים‬ ‫בקריעת ים סוף למעלה מדרך הטבע‪ ,‬לכן מן‬ ‫הניסים הנגלים זכה להכיר גם בניסים הנסתרים‬

‫רחש לבי דבר טוב לבאר בזה החידה בדברי‬ ‫ה"חתם סופר"‪ ,‬כי יתרו רמוז בפסוק‪" :‬מי חכם‬ ‫וישמר אלה ויתבוננו חסדי ה'"‪ ,‬שכן מ"י חכ"ם‬ ‫נוטריקון י'תרו כ'הן מ'דין ח'ותן מ'שה‪ .‬ונראה‬ ‫לבאר דבריו הקדושים על פי דברות קדשו של‬ ‫ה"חתם סופר" עצמו בפרשת בא על הפסוק‬ ‫(שמות י‪-‬א)‪" :‬ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני‬ ‫הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שיתי אותותי‬ ‫אלה בקרבו"‪.‬‬ ‫והנה ב"ילקוט ראובני" הביא בשם‬ ‫המקובלים‪ ,‬כי שם אלהי"ם הוא אותיות מ"י‬ ‫אל"ה‪ ,‬ופרעה הכיר רק באותיות מ"י‪ ,‬ולכן אמר‬ ‫(שמות ה‪-‬ב)‪" :‬מי ה' אשר אשמע בקולו" ‪ -‬מ"י‬ ‫דייקא‪ ,‬אבל באותיות אל"ה כפר‪ ,‬לכן הביא עליו‬ ‫הקב"ה המכות כדי שיכיר גם באותיות אל"ה‪.‬‬ ‫וזהו פירוש הכתוב‪" :‬כי אני הכבדתי את לבו ואת‬ ‫לב עבדיו‪ ,‬למען שיתי אותותי אל"ה בקרבו"‪,‬‬ ‫שיכיר גם באותיות אל"ה‪.‬‬ ‫אומר על כך ה"חתם סופר"‬ ‫הראשון)‪ ,‬כי הגם שטמון בזה ענינים נשגבים‬ ‫בדרך הסוד‪ ,‬עם כל זאת הוא מבאר ענין זה גם‬ ‫בדרך נגלה‪ ,‬על פי מה שכבר הבאנו כי הנהגת‬ ‫הטבע היא משם אלהי"ם בגימטריא הטב"ע‪.‬‬ ‫וזהו הענין שהשם אלה"ם מתחלק לאותיות‬ ‫מ"י ולאותיות אל"ה‪ ,‬כי אותיות מ"י הן רמז‬ ‫על ההסתר הגדול שבתוך הטבע‪ ,‬עד כדי כך‬ ‫שהגוים שואלים "מי" הוא שעושה דברים‬ ‫כאלה‪ .‬אמנם אנו מאמינים בני מאמינים עונים‬ ‫לעומתם באותיות אל"ה‪ ,‬כפי שמבאר ה"חתם‬ ‫סופר" שאנו מורים באצבע‪" :‬אל"ה הם דרכי ה'‬ ‫ועלילותיו יתברך שמו"‪.‬‬ ‫(פרשת בא בדיבור‬

‫לפי זה מבאר ה"חתם סופר" כמין חומר‪,‬‬ ‫מה שהאמין פרעה רק באותיות מ"י וכפר‬ ‫באותיות אל"ה‪ ,‬כי פרעה לא האמין שהקב"ה‬ ‫מנהיג את הטבע‪ ,‬לכן אמר‪" :‬מי ה' אשר אשמע‬ ‫בקולו לשלח את ישראל‪ ,‬לא ידעתי את ה'"‪.‬‬ ‫ועל זה אמר הקב"ה למשה‪" :‬בא אל פרעה כי‬ ‫אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שיתי‬ ‫אותותי אלה בקרבו"‪ ,‬היינו שיכיר אותיות‬ ‫אל"ה משם אלהי"ם שהקב"ה מנהיג את הטבע‬ ‫בבחינת‪" :‬אלה הם דרכי ה'"‪.‬‬ ‫מעתה יאירו עינינו להבין הרמז הנפלא של‬ ‫ה"חתם סופר"‪ ,‬כי דוד המלך אמר ברוח הקודש‬ ‫על יתרו‪" :‬מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי‬ ‫ה'" ‪ -‬מ"י חכ"ם נוטריקון י'תרו ח'ותן מ'שה‬ ‫כ'הן מ'דין‪ .‬והענין בזה כי בפסוק זה הזכיר‬ ‫דוד המלך ב' תיבות מ"י אל"ה שהן אותיות‬ ‫אלהי"ם‪ .‬וזהו שאמר‪" :‬מי חכם וישמר אלה"‪,‬‬ ‫פירוש‪ ,‬מי הוא חכם כיתרו‪ ,‬שאפילו כשהנהגת‬ ‫הטבע היתה בהסתר פנים בבחינת מ"י‪ ,‬כשבא‬ ‫עמלק להילחם עם ישראל‪ ,‬עם כל זאת "וישמר‬ ‫אלה"‪ ,‬שמר בלבו התשובה הברורה כי אל"ה‬ ‫הם מעשי ה'‪.‬‬ ‫ומפרש ואומר איך אפשר להגיע למדרגה‬ ‫גדולה זו של יתרו‪ ,‬להאמין בהנהגת ה' אפילו‬ ‫כשההנהגה היא בהסתר פנים בתוך הטבע‪:‬‬ ‫"ויתבוננו חסדי ה'"‪ ,‬שילכו בדרכו של יתרו‬ ‫להתבונן בחסדי הוי"ה למעלה מדרך הטבע‬ ‫שעשה הקב"ה עם ישראל ביציאת מצרים‪,‬‬ ‫כמו שכתב הרמב"ן‪" :‬ומן הניסים הגדולים‬ ‫המפורסמים‪ ,‬אדם מודה בניסים הנסתרים‬ ‫שהם יסוד התורה כולה"‪ ,‬ועל ידי זה הגיע יתרו‬ ‫לאמונתו הגדולה באומרו‪" :‬עתה ידעתי כי גדול‬ ‫ה' מכל האלקים"‪ ,‬אפילו כשההנהגה היא בהסתר‬ ‫הפנים בבחינת אלקי"ם‪ ,‬מבצבצת ועולה ההנהגה‬ ‫של השם הוי"ה למעלה מן הטבע‪ ,‬אלא שהיא‬ ‫מוסתרת בתוך הטבע‪.‬‬

‫לרפואה השלימה של האשה החשובה מרת לאה בת וירג׳ני שתחי' ‪ -‬נדבת משפחת מהדב הי"ו ‪-‬‬

‫לקבלת המאמרים באימייל‪mamarim@shvileipinchas.com :‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ז"עשת ורתי תשרפ | ד‬


‫בס"ד שנה ו' ‪ -‬גליו ג ]קצו[ ‪ -‬תשע"ב לפ"ק‬ ‫שנה ד' ‪ -‬גליו טו ]קלב[ ‪ -‬תשס"ט לפ"ק‬

‫משיחותיו של הגה צ ר אליעזר דוד פריעדמא שליט א‬ ‫י”ל ע”י כולל בית יוס‪-‬מעלבאר יצ”ו בנשיאות כ”ק הגה”צ אב”ד ור”מ שליט”א‬

‫פרשת יתרו‬

‫אני חותנ יתרו בא אלי וגו' ויצא משה לקראת חותנו וגו' ויבואו האהלה‪.‬‬ ‫‪í"íññšî®ï −ò−šï ó¾ë þôê í"íññ®ï [þïò −òëêí] þ"îôêê š"× ,’î× −ò−èë ê® í"¼ îò−ëþ í¾ôñ îþ³− îñ þôê ,−"¾þë‬‬ ‫‪êñ îñ¾ ö−íîëèí ö−èþðë í"¼ îò−ëþ í¾ô í−í¾ íô −õñð ,î³îê óè ñëšñ ñ×î−¾ −ð×ë îñ¾ ö−èþðíô ê®−¾ ¾îþ−õí š®êšô‬‬ ‫‪í−í³ î³èþðôñ ëî¾−î íñ¼³−¾× µ× þìêî ,îë šëðñ î³ñî×−ë í−í− îñ¾ ö−èþðíô ê®−¾×î î−ñê ¼−èíñ îþ³− ñ¾ î³ñî×−ë í−í‬‬ ‫¼‪¾−î ,ð"³×¼ ,’îèî îþò "îñíë" öî¾ñô êîí "íñíîêí" îêîë−î ë−³× íï ñ¼î ,í−í ö×î ,í¬ôñ îðî¼ë îë ó−šëðòí ñ×ñ óè í−ñ‬‬ ‫‪.ñíîêë¾ íòî−ñ¼í íè−þðôñ íñíîêí þôêò îòê ¹ê ,ñîê¾ë¾ íîòì³í −¬ëôêñ íñîê¾ñ ó−¼¾þ îëî¾− ¾þðôí −þëð −õ ñ¼ þôîñ‬‬ ‫‪ó³îê ó−ñ−õ¾ô¾ ó−š−ð® íô×ð ,í"íññ®ï þ¼ë ’þ −ëþí ó¾ë ±−òïêšô ð−èôí ë³×¾ íô −õ ñ¼ êîí íï¾ íêþòî‬‬ ‫‪.ó¾ ö−−î¼− ,íï ó¼¬ô óòí−èñ ó−š−ð®í ó−ðþî−¾ µþð×î ,ó³ê ó¼í −¬õî¾ ³ê óè îñ¼− µ× þìê îñ¼−¾×¾ −ð× ó³èþðôô‬‬ ‫‪ö−ñî×−î ,ðì ñêþ¾− ñ× ö× óê [ê ,íñš íôîþ³ š"íîï] ðìêð êïþ ê−í ³ë¾¾ þìêð ,íïñ µ−þ® ö−ê ³ë¾ëð íêþò −ñî‬‬ ‫‪ññ×ô [ë ,ï¬ í"þ] ½"¾í þôêô× ³ë¾ë ó−š−ð®í −òõ ³ñëš ó¼¬ êîí íï −ñîêî ,ïê š−ð®í ó¼ ³îñ¼ñ ó¼í −¬î¾õ óè‬‬ ‫‪.µ−þêíñ óîšô öê× ö−êî í−ë ³−ê ê³−þìê êô¼¬ ¾ðîìî ,ñï−ôñ í−ñ −¼ë−ê ³ë¾î ¾ðîìëð‬‬ ‫)¾‪(ñ"®ï ë×î½ô ñêîô¾ −ëþ š"íèí ,ñêîô¾ô ó‬‬ ‫קול ואומרת "ישובו רשעי לשאולה" שכיו שעבר השבת צריכי‬ ‫הרשעי לחזור לגהינו‪ ,‬וקשה היתכ שמיד בתחילת השבוע יצא בת‬ ‫קול בעני קשה זה‪ ,‬והלא צריכי להתחיל את השבוע בדבר טוב"‪.‬‬ ‫"ותיר" על זה שבמדריגות הגהינו מי שנמצא בשאול יכול‬ ‫להיות לו תיקו ויצא מש‪ ,‬אבל יש מקו גרוע מזה והוא נקרא‬ ‫אבדו‪ ,‬אשר מש קשה מאוד לצאת ולהנצל‪ ,‬ואחר השבת מכריז‬ ‫הבת קול שכל הרשעי שהיו באותו מדור הנקרא "אבדו" ישיבו‬ ‫ל"שאולה" שאינו קשה כל כ‪ ,‬שע"י קדושת השבת זוכי הרשעי‬ ‫להתעלות זו‪ ,‬שיוכל להיות לה תיקו"‪.‬‬ ‫"ובשעה שהטשערקאסער רבי אמר דברי הללו היו פניו‬ ‫כלהבות אש‪ ,‬עד שראינו בחוש היא שהוא מוש ומוציא את כל‬ ‫הרשעי הנמצאי באבדו ומעלה אות לשאול‪ ,‬וממילא אחר‬ ‫שראיתי מחזה נורא הוד זה בודאי שלא אוכל לעול לנטוש את רבי‬ ‫זה ולהדבק ברבי אחר"‪.‬‬

‫בספר "מחשבת נחו" שכתבו יהודי חשוב מעיר חיפה בנו של‬ ‫הקנטיקאזאווע רבי‪ ,‬שהיה מאדמור"י רוסלאנד נכדו של בעל‬ ‫ה"תשואות ח"‪ ,‬מביא שאביו היה בעיר מסויימת אשר הל ש‬ ‫לשבות את שבתו והיה ש יהודי זק אחד‪ ,‬וכיו ששמע אותו זק‬ ‫שהאורח הוא נכדו של הרה"ק מטשערקאס ]בנו של הרה"ק ר'‬ ‫מאטעלע טשערנובלער[ בעל ה"עמק תפילה" זי"ע מיד אמר לו שיש‬ ‫לו סיפור נפלא לספר לו מזקינו הרה"ק מטשערקאס אבל אי לי כח‬ ‫כעת לספר אותו לכבודו‪ ,‬שכיו שכבר היה זק מופלג לא היה בכוחו‬ ‫לספר לו אז את הסיפור‪.‬‬ ‫לשנה הבאה שוב הגיע הקנטיקאזאווע רבי לאותו עיר ומיד‬ ‫שאל לאנשי המקו אודות אותו זק‪ ,‬ושמע שהוא עדיי חי ושוכב‬ ‫על מטתו במש כל היו כולו‪ ,‬מיד הל לבקרו‪ ,‬ואמר לו שכעת‬ ‫מוכרח לספר לו אותו סיפור שדיבר אודותיו בשנה שעברה‪ ,‬ונענה לו‬ ‫אותו זק והתחיל לספר לו את הסיפור שבדידיה הוה עובדא‪ ,‬וכ‬ ‫סיפר‪:‬‬ ‫"אני הייתי חסיד של רבי מסוי‪ ,‬ובילדתינו היינו ביחד קבוצה‬ ‫של תלמידי שהיו מחסידיו של אותו רבי‪ ,‬והמלמד שלנו היה חסיד‬ ‫של הרה"ק מטשערקאס‪ ,‬ואנחנו התלמידי ניסינו את כוחנו להשפיע‬ ‫על המלמד שיהיה מחסידיו של האדמו"ר שלנו‪ ,‬א הוא עמד על שלו‬ ‫להיות מחסידיו של הרה"ק מטשערקאס‪ ,‬וכל דיבורינו בעני זה היו‬ ‫לריק‪ ,‬ולא ידענו מהו סיבת התקשרותו החזקה לרבו"‪.‬‬ ‫"פע אחת בעת אשר הפצרנו בו רבות בעני זה אמר לנו‬ ‫שאחרי הגדולות ונצורות שראיתי אצל הרבי מטשערקאס‪ ,‬לא יעלה‬ ‫על הדעת שאסכי לעבור לרבי אחר‪ ,‬וכמוב שמיד התחילנו לחקור‬ ‫אחר מה שראה אצל רבו‪ ,‬והוא אמר לנו שראה אצל רבו הרבה מאוד‬ ‫עניני גבוהי אבל על אחד מה אספר לכ"‪.‬‬ ‫"הרה"ק מטשערקאס היה נוהג לומר תורה בעת עריכת שלחנו‬ ‫הטהור בסעודה שלישית ואחר גמר האמירת התורה היו מדליקי את‬ ‫הנרות כנהוג‪ ,‬פע אחת בעת סעודה השלישית ראינו שאי בדעתו‬ ‫לומר תורה והיה תפוס שרעפי במש זמ מסוי‪ ,‬עד שהתחיל‬ ‫בדבריו והקשה על הא דאיתא שבכל מוצאי שבת קודש יוצאה בת‬

‫כל הזכיות שמורות לכולל בית יוס‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫‬

‫אגב יש להוסי‪ #‬שנכדו של של הטשערקאסער הרה"ק ר' מרדכי‬ ‫דוב מהארנאסטייפל היה חתנו של הרה"ק בעל ה"דברי חיי" מצאנז‬ ‫זי"ע‪ ,‬והסטייפלער‪ ,‬הגאו ר' יעקב ישראל קנייבסקי בעל ה"קהילות‬ ‫יעקב" זצ"ל‪ ,‬נקרא בש זה על שמו של הרה"ק מטשערקאס זי"ע‬ ‫שאביו היה מחסידיו ואחרי פטירת הטשערקאסער רבי נעשה אביו‬ ‫של ה"קהילות יעקב" מחסידיו של הרה"ק ר' מרדכי'לע‬ ‫מהארנאסטייפל‪.‬‬ ‫והיה הסטייפלער לומד בילדותו ע אביו בספר "עמק תפילה"‬ ‫של הטשערקאסער זי"ע והיה אומר על זה בעת זקנתו שלימודו ע‬ ‫אביו בספר "עמק תפילה" עשה אותו "יהודי"‬ ‫‪.‬כשזכיתי והדפסתי את הספר "פלא יוע"" על התורה‪ ,‬ספרו של‬ ‫הרה"ק ר' מרדכי'לע הארנאסטייפלער נכנסתי ע הספר למעונו של‬ ‫ה"קהילות יעקב"‪ ,‬והראיתי לו‪ ,‬שזה הפע הראשו שנדפס ספר זה‬ ‫שעד אז היה רק בכתב יד‪ ,‬וראיתי שהספר היה אצלו חשיבות‬ ‫מיוחדת גדולה למאוד‪.‬‬

‫א‬ ‫א‬


‫וידבר אלקי את כל הדברי האלה לאמר‪.‬‬ ‫‪ó¼ ³ë¾ñ ¾ðîšë î×þð×] ¾îðší îòìñ¾ë î−ð−½ìî ¾"òê ó¼ ¼"−ï ëþ꾬ô öþô ë¾− êñ íëî¾³ ³ë¾ë ³ìê ó¼õ‬‬ ‫‪óê ,¼"−ï öþô ó³îê ñê¾ ,î¾ðš ñ×−íñ ó−ð−½ìí −ëî¾ìô íô× î½ò×ò ’è íðî¼½ ³¼ëî [¾ðš ³ë¾ óî− ³ðî¼½ë ¾"òê‬‬ ‫‪ñô¼ íëþíë óíñ íñ¼¾ ó−¾òê íô× ¾−¾ ³ôìô ,¾õò ³ôè¼ë ó−−îþ¾ ó−ð−½ìí −× îñ îþôê ,óî−í íš¾ô î³¾ ó−ð−½ìí‬‬ ‫‪.íïñ î×ï êñ ¹î½ëñî þîí¬í îòìñ¾ë óíô¼ ë½−ô óëþ¾ ³ë¾ ³îðî¼½íô ³îòí−ñ îî−šî î³¾îðš ñ®ë ¹õî³½íñ ó³¼−½òë í¼−è−î‬‬ ‫‪ó−ë¼ë îþðš³í ó−ô¾í¾ −³−êþ¾ ³ôìô šþ ,−×þð× ó×ô¼ ë¾−ñî öìñ¾íñ ³×ññ −òî®þë í−í¾ êîí ³ôêí ,¼"−ï öþô ë−¾í‬‬ ‫‪ì½−í −ñ®ê í¾¼ò íï þîë¼ëî ,[ëîìþë þîë¼ñ î−ñ¼ î−í ,þîí¬í öìñ¾í ³èíòí óîšôñ ,î³þ−ðô −×] ó¾èí −òþ®¼−¾ −³ë¾ìî‬‬ ‫‪íò×í −ñ í³−í êñ¾ ³ôìô ³×ññ −³ñ×− êñ íï ñ× ó¼ ,³×ññ −þ¾õêë í−íî ó−òò¼í îšñ³½ò µ× þìê¾ ¹ê µ×−õñî ,³¼ðí‬‬ ‫‪.íò×í ó−×−þ® ¾ðîší ³ðîë¼ ñ×ñ −× ,íòî¾êþí íò×ííô −³¼ð −³ì½í þë× −× ,íï ñ¼ ¾ðìô‬‬ ‫×‪íþîê×ñ íòíð µê ,³þ³î−ô þôêñ ³ë−³ íþîê×ñî ,þôêñ íñêí ó−þëðí ñ× ³ê ó−šñê þëð−î ,íþî³ ö³ô ³¼¾ë ë−³×ð‬‬ ‫‪ñ−ì³íñ îñ í−í êîñíî ,³îþëðí ³þ¾¼ ð¼ ³î−¾þõ íô×î íô×î ³−¾êþë ó¼ íþî³í ³ê ñ−ì³íñ ³"−¾í µ−þ® í−í íôñ í¾š‬‬ ‫‪¾îþ−õ îíïî ,íþî³ ö³ô −òõñ íò×í î−í ó−þëðí ñ× ³ôêë µê ,³îðî½−í ðî½−î îò−³òîôê þš−¼ ê−í¾ ³îþë−ðí ³þ¾¼ ó¼ ¹×−³‬‬ ‫‪.µ−šñê ’í −×òê þôîñ ñ×î−¾ −ð× ,þôêñ ,í× ð¼ ³−¾êþëô ’−õ ,íñêí ó−þëðí ñ× ³ê ó−šñê þëð−î ,šî½õí‬‬ ‫)‪(¼"−ï ëþ꾬ô í¾ô ðîð −ëþ š"íèí ,ñêþ¾− þò‬‬ ‫אשר היה לו עני להזכיר לפניו ביחידות לא היה יכול לעשותו‬ ‫במוצאי שבת אלא היה בא לפניו ביו ראשו‪.‬‬ ‫וכיו שהוא רצה להפרד ממנו ביחידות לכ חיכה ליו ראשו‪,‬‬ ‫ומיד בבוקר הל להתפלל תפילת שחרית ואח"כ רצה להכנס‬ ‫להשטעפענישטער זי"ע להפרד ממנו‪ ,‬א כיו שהגיע לבית רבינו ראה‬ ‫שדלת חדרו סגור כבר וכבר התחילו להתכונ ש לתפילת שחרית‬ ‫וממילא כבר לא קיבל אז אנשי ביחידות‪.‬‬ ‫והנה לנסוע מש ולחזור לביתו מבלי להפרד מרבינו לא עלה‬ ‫על דעתו כלל וכלל כמוב‪ ,‬ומאיד גיסא לחכות עד למחר בבוקר לעת‬ ‫אשר שוב מקבל הוא אנשי ליחידות ג"כ לא היה באפשרי‪ ,‬שהרי‬ ‫באותו יו היה עליו לסדר קידושי בעירו‪ ,‬וממילא מוכרח היה לחזור‬ ‫באותו יו‪ ,‬וכיו שלא רצה לחזור לעירו וואסלוי כדי לערו את‬ ‫הסידור קידושי ולחזור למחרת כדי להפרד מרבו‪ ,‬לכ ניגש לאחד‬ ‫מהמשמשי ואמר לו שיראה לסדר שיוכל להכנס עוד להפרד היו‪,‬‬ ‫א הוא ענה לו שכיו שכבר נסגר הדלת אי אפשר כבר להכנס היו‪.‬‬ ‫כיו שראה שאי לו עצה אחרת ניגש להרה"ג ר' פסח לייב‬ ‫שוואר"‪ 1‬שהוא היה תלמיד חכ גדול ורב הקהילה‪ ,‬והוא היה ג"כ‬ ‫ראש הגבאי אשר היה ברשותו להכנס לחדר הרבי בלי לקבל על זה‬ ‫רשות‪ ,‬והשטעפענישטער זי"ע היה מסתיר את מדרגותיו כל כ אשר‬ ‫כשהיה מרגיש שר' פסח לייב רוצה להכנס היה מיד מפנה את שלחנו‬ ‫מכל הספרי אשר עסק בה שכשנכנס מצא אותו יושב ליד שלח‬ ‫ריק מכל ספרי‪.‬‬ ‫לפני פטירתו של השטעפענישטער‪ ,‬כשכבר לא היה בכוחו‬ ‫לשמש את עצמו אמר פע לר' פסח לייב שית לו איזה ספר‪,‬‬ ‫וכששאל אותו איזה ספר להביא לו‪ ,‬אמר שיכול להיות זוהר הק' "עס‬ ‫מעג זיי דער זוהר" שמגודל הסתרתו לא רצה לומר שיביא לו את‬ ‫הזוהר אלא בדר אפשר‪.‬‬ ‫היות שר' פסח לייב היה בבחינת "עייל בלא בר"‪ ,‬שהיה יכול‬ ‫להכנס מבלי לבקש רשות‪ ,‬ניגש אליו הרב רבינובי" שיראה לראות‬ ‫שיוכל להפרד ביחידות היו‪ ,‬ואכ נכנס ר' פסח לייב ואמר‬ ‫להשטעפענישטער שהוואסלויער רב יש לו סידור קידושי היו ולכ‬ ‫רוצה הוא עתה להכנס להפרד מרבינו ביחידות‪ ,‬ונענה לו‬ ‫השטעפינעשטער באמרו שיבוא אליו בעוד כמה מינוטי‪.‬‬ ‫כשהרב רבינובי" נכנס לחדר היחידות מצא את הרבי כשהוא‬ ‫יושב תפוס בשערפיו כשראשו מופנה לאחוריו ועיניו נהפכו ללב‬ ‫לגמרי‪ ,‬ונוה בקול נורא‪ ,‬עד שראו עליו שאי נמצא כלל בזה העול‪,‬‬ ‫וא"א לגשת אליו כעת‪ ,‬לכ נעמד ליד פתח החדר‪ ,‬וחיכה בשתיקה‬ ‫שהרבי יתעורר מדביקתו‪.‬‬ ‫אחר כמה דקות התחיל הרבי להתעורר‪ ,‬וקרא אותו שיגש‬ ‫למסור את פיתקתו‪ ,‬ודיבר עמו מה שדיבר ואחר גומרו להפרד הימנו‬

‫סיפור זה שמעתי מהרב רבינובי" רבה של פיאטרא‪$‬ניאמ"‪,‬‬ ‫שהיה גר בתל אביב ליד תחנה המרכזית‪ ,‬אח"כ ראיתי שהסיפור כבר‬ ‫מודפס‪ ,‬א אני מחשיב מאוד את הסיפור הזה מאחר ששמעתיו מפיו‬ ‫של הרב רבינובי" בעצמו שהוא היה רחוק מאוד מלהיות מגז‪.‬‬ ‫הרה"ק משטעפינעשט זי"ע נכדו של הרה"ק מרוזי זי"ע היה‬ ‫אד משכמו ולמעלה גבוה מכל הע‪ ,‬הרה"ק ה"אהבת ישראל"‪,‬‬ ‫מויזני" זי"ע ]או ה"דמשק אליעזר"[ אמר עליו "א הימל איד"‪ ,‬הקידוש‬ ‫שלו היה באופ נפלא מאוד‪ ,‬הרה"ק מסקולע אשר היה אצלו הרבה‬ ‫פעמי היה אומר שא אד רוצה שיהי' לו מושג בעבודתו הק' של‬ ‫הרה"ק בעל ה"קדושת לוי" מבארדיטשוב היה יכול לראות זאת בעת‬ ‫עשותו קידוש שאז היה עבודתו הק' בבחינת הרה"ק מבארדיטשוב‬ ‫זי"ע‪.‬‬ ‫בעת כניסתו לבית המדרש לפני עריכת שלחנו הק' כשהתחיל‬ ‫להתכונ היו פניו להבי‪ ,‬וראשו מוטה לאחוריו‪ ,‬ועינו נהפכו להיות‬ ‫לבני לגמרי‪ ,‬שאישוני עיניו יצאו מה‪ ,‬הרה"ק מליסא סיפר‬ ‫בהתפעלות שראה עני זה אצל הרה"ק מרוזי זי"ע‪ ,‬שזהו עני גבוה‬ ‫כדאיתא בזוהר הק' שהיא בחינת "עינא דכולא חוורא"‪ ,‬ואח"כ היה‬ ‫משמיע קול נהימה באופ נורא מאוד‪ ,‬שראו אצלו התפשטות‬ ‫הגשמיות ממש‪ ,‬ורק אח"כ נח מעט והתחיל לעשות קידוש‪ ,‬ואפילו‬ ‫אנשי פשוטי ביותר היו רואי אצלו שיש מנהיג לבירה בורא כל‬ ‫עולמי‪ ,‬יהודי פשוט מבוקארעסט אמר לי פע שש היו רואי‬ ‫אלקות ממש "דארט האט מע געזעה געטליכקייט"‪.‬‬ ‫הרה"ח ר' משה ווייס‪ ,‬המכונה ר' משה בטל‪ ,‬היה מסתופ‪#‬‬ ‫הרבה אצל השטעפינשטער ביחד ע האדמו"ר מריבני" זי"ע‪ ,‬והיו‬ ‫אנשי מפצירי בו הרבה שיספר קצת ממה שראו עיניו אצל צדיק‬ ‫נשגב זה‪ ,‬פע אמר שאצל השטעפענשטער לא שמעו כלו‪ ,‬רק היו‬ ‫רואי בעיניה‪" ,‬דארט האט מע גארנישט געהערט‪ ,‬דארט מע מע‬ ‫נאר געזעה" משו שהוא היה ממעט מאוד בדיבוריו‪ ,‬וכמעט שלא‬ ‫היה מדבר כלל‪ ,‬עד שהרבנית אשתו מזיווג ראשו בתו של הרה"ח ר'‬ ‫יצחק ריי מחותנו של האדמו"ר מדזיקוב‪ ,‬אשר פיטרה בגט פיטורי‬ ‫אחרי אשר עבר עליו הרבה שני ולא נפקד ממנה בזרע של קיימא‪,‬‬ ‫אמרה שהיא יכולה לספור באצבעות ידיה את כל התיבות אשר דיבר‬ ‫איתה בכל השני‪.‬‬ ‫השטעפענשטער זי"ע היה איש אלקי קדוש מאוד‪ ,‬אשר זקינו‬ ‫הרב הקדוש מרוזי היה לומד אתו את ה"אל‪ #‬בית" בהיותו ילד קט‬ ‫והראה לו את כל צורות האותיות עד שהגיע לאות י' שזה לא הראה‬ ‫לו באומרו "א איד‪ ,‬ביסטו"‪.‬‬ ‫‬

‫פע אחת היה הרה"ק משטעפינעשט בעיר יאס אשר היתה‬ ‫עיר גדולה והרב רבינובי" הנ"ל אשר היה באותו עת רב העיר‬ ‫וואסלוי אשר בה כיה כרב לפני שעבר לעיר פיאטרא‪$‬ניאמ"‪ ,‬וש‬ ‫היה נהוג שבמוצאי שבת באו כל ההמו ע להתבר מפיו‪ ,‬וכל אחד‬

‫ב‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫אחר שראיתי עליו את התנועות והסימני אשר הוא עושה בעת‬ ‫עשיית קידוש‪ ,‬ועוד ראיתי שכשהחנות פתוחה אפשר להושיע לכמה‬ ‫אנשי‪ ,‬דהיינו שהיה צרי להכנה גדולה כדי לקבל אנשי ביחידות‪,‬‬ ‫אבל אחר שכבר הכי את עצמו ביקש א יש ש עוד אנשי‪ ,‬שכיו‬ ‫שנעשה עת רצו כבר יכולי כול להכנס להשערי שנפתחו‪ ,‬ית ה'‬ ‫ששערי שמי יהיו פתוחי תמיד לצרכי ע ישראל‪.‬‬

‫אמר השטעפינעשטער "פסח לייב עס איז נא דא איימיצער וואס ער‬ ‫דאר‪ #‬זי פראווע"? דהיינו שא יש עוד אחד המבקש להכנס‬ ‫ליחידות לאיזה צור שיבוא עכשיו אשר הוא שעת הכושר‪.‬‬ ‫וסיי הוואסלויער רב בספרו סיפור זה שאז ראה ב' חידושי‬ ‫באותו מעמד האחד אשר קבלת קוויטלע הוא כמו עשיית קידוש‪,‬‬ ‫‪ 1‬דודו של ר' נפתלי כה דער בתי מאכער‪.‬‬

‫וישמע יתרו כה מדי חות משה את כל אשר עשה אלקי למשה ולישראל עמו וגו'‪.‬‬ ‫‪.šñô¼ ³ôìñôî ¹î½ ó− ³¼−þš êëî ¼ô¾ í¼îô¾ íô ,ê³ñ−×ôëî −"¾þë‬‬ ‫‪³îþï ³îðîë¼í ñ× ³ê ðë¼¾ [ðîêô êþîò ¾−ê] ¾¬ò¼ô þ¼è−ð’êþîô ê ,ðîêô ñîðè óðê í−í îþ³− êñí ,í¾š óñî¼ñ‬‬ ‫¾‪êšîð ñ¼õ³í ¼îðô ,ö× óêî ,ó−íñêí ñ×ô ’í ñîðè −× −³¼ð− í³¼ ë−³×ð× ,îðëñ ¾"³− êþîëí ³þ×íñ ¹î½ëñ ¼−èíî ,óñî¼ë‬‬ ‫‪¬þõëî ,ðî¼î ó−þ®ô ³ê−®− öîè× ,ó−ñîðè þ³î− ó−½ò íëþí ðî¼ î−í −þí ,šñô¼ ³ôìñôî ¹î½ ó− ³¼−þš îññí ó−þëðí −ò¾ô‬‬ ‫‪ó−þëðí −ò¾ô êšîð ñ¼õ³í íôñî ,−ò−½ þí ðô¼ôô ñ¼õ³íñ þ³î− µ−þ® í−í ö× óê êë íþî³ ö³ô þìêñ îþ³− þôêð öêôñ‬‬ ‫‪.šñô¼ ³ôìñôî ¹î½ ó− ³¼−þš‬‬ ‫¾‪,öôï ¼×−îí íï× ,íñîðè îï× íè−þðôñ ¹î½ ó− ³¼−þšë î¼−èí ñêþ¾− −òë¾ íêþ îþ³− ¼"−ï óòîë −ëþ −ëþí ó¾ë −³¼ô‬‬ ‫‪³êï ñ×ëî ,öîïèþ− ó−ô¼ î¼ô¾ ë−³×ð× íïô ¼ð− îþ³−î ,î³êîëòë −ïîë öë ñêšïì− íêþ êñ¾ íô ó−í ñ¼ íìõ¾ í³êþ ê³−êð×î‬‬ ‫‪íïô ö−ëí ,³êï× íþî®ë ó³îê ð−þîíñ ì−ñ®í êþìê êþ¬½í ñ¾ ì×í¾ ó−ð−õþë ñêþ¾− ó¼ óìñ−î šñô¼ êë−îñ µ× þìê î¼−èí‬‬ ‫¾‪,−îïê ë−îê :îô®¼ñ þôê −× ,í"¼ îò−ëþ í¾ô ñê êëñ þþî¼³ò íï ì×ôî ,è−íòôñî −ëþñ óè ¼−èíñ ö−−ð¼ ó−šîšï ñ×í ³îþôñ‬‬ ‫‪.−ëþ ö−−ê î® ö¼þêõ ïîô µ−ê ,ó−−í þ¼ð ö−ê ö®−ï ¬¾−ò ö−î¾ µ−ê ö¼š‬‬ ‫)‪(ñ"®ï êì½−¾þõô ó−òîë íìô¾ −ëþ š"íèí ,þ¾ëô ñîš‬‬ ‫בידי בחור אחד מישיבת אתה סוגר את המכתב היטב‪ ,‬כדי שהבחור‬ ‫לא יצי" לתוכו ולעומת זאת כשאתה שולח מכתב בידי המשרת הגוי‬ ‫הרי שאי אתה סוגר את המכתב כלל‪ ,‬שא‪ #‬א יסתכל בו ממילא לא‬ ‫יבי כלו"‪.‬‬ ‫"ובזה יש להבי את דברי חז"ל שהרי א היה יחזקאל ב בוזי‬ ‫רואה דברי נעלי אלו היה משיג את גודל תוקפו של הבורא כל‬ ‫עולמי‪ ,‬ועל זה כתיב "כי לא יראני האד וחי וממילא לא היה יכול‬ ‫להסתכל בדברי אלו‪ ,‬משא"כ השפחה הפשוטה הרי לא הבינה כלל‬ ‫מה שהוא רואה וממילא יכולי היו להראות לה מה שלא רצו‬ ‫להראות ליחזקאל ב בוזי"‪ ,‬וכל זה אמר הילד שהיה ידוע לחכ גדול‪.‬‬

‫בעני מה שמביא את המאמר חז"ל "ראתה שפחה על הי מה‬ ‫שלא ראה יחזקאל ב בוזי בנביאותו"‪ ,‬ה"חת סופר" היה לו שיעור‬ ‫קבוע ע תלמידיו כל שבוע חומש ורש"י‪ ,‬פע בלומדו את השיעור‬ ‫הזה ע בחורי ישיבתו החזיק על ברכיו את בנו ר' שמעו סופר‬ ‫מקראקא בעל ה"מכתב סופר" שהיה אז כב חמש או שש שני‪ ,‬וכיו‬ ‫שהגיע החת סופר לדברי רש"י הללו שראתה שפחה על הי מה‬ ‫שלא ראה יחזקאל ב בוזי בנביאתו הפסיק משיעורו והתבונ בדברי‬ ‫הללו‪.‬‬ ‫כיו שראה בנו שאביו מתפלא על דברי רש"י אלו אמר לו‬ ‫"אבא‪ ,‬מה ל שאתה מתפעל כל כ‪ ,‬הנה כשאתה שולח איזה מכתב‬

‫וישמע יתרו כה מדי חות משה את כל אשר עשה אלקי למשה ולישראל עמו‪.‬‬ ‫‪íô ,öî¾ñí ö−ëíñ ó−×−þ®î‬‬ ‫‪êîí −ô ¼−ðîíñ ëî³×í í®þ‬‬ ‫¾‪óê¾ ,³îò−ìë −ò¾ î−í îþ³−ñ‬‬ ‫¼®‪ö³îì îô®¼ þ−×ïô í−í ³îë‬‬

‫‪óêî ,³îòë ¼ë¾ ö−ðô öí×ñî šî½õô ³êï ó−¼ðî− îòê êí ,ö−ðô öí× í−í¾ ëî³×í îò¼−ô¾ô‬‬ ‫‪[ñ"®ï ëîò−¾ôêô óìòô −ëþ š"íþí] ñ"ï ï"êê ó¾ëî .í¾ô ö³îì ëî³×ñ í−í š−õ½ô ,îþ³−‬‬ ‫‪−ð−ñ êë í−í óêî ,óñî¼ë¾ íþï íðîë¼ ñ× ðë¼¾î ,ö−ðô öí× êîí¾ þ−×ïí ³îê¾ò³í îñ í−í‬‬ ‫‪.í¾ô‬‬

‫‪−ò¾í ½−×ëî ,óñî¼í êþëò −ñ−ë¾ë ðìê ½−× ,ó−½−× −ò¾ îñ í−í−¾ µ−þ® −ðîí− ñ×¾ ñ"šî®ï êì½−¾õô óòîë ’þ −ëþí ó¾ëî‬‬ ‫‪.í¾ô ö³îì ö−ðô öí× îíïî ,óñî¼í êþëò −ñ−ë¾ë îô®¼ þ−×ï− ³îê¾ò³í −ð−ñ êë óê¾ ,þõêî þõ¼ −×òê‬‬ ‫)‪(ñ"®ï êì½−¾þõô ó−òîë íìô¾ −ëþ š"íþí ,þ¾ëô ñîš‬‬ ‫באמצע החור‪ ,#‬וכמוב שהקור במקו ההוא היה חזק מאוד‪ ,‬כמו‬ ‫בשאר ערי פולי כידוע‪.‬‬ ‫האדמו"ר מאלכסנדר זצ"ל היה לו ג' בני‪ ,‬הראשו שבה הוא‬ ‫ממשי דרכו הישמח ישראל מאלכסנדר‪ ,‬והתפארת שמואל‪ ,‬ור'‬ ‫בצלאל יאיר שהיה הצעיר מבי האחי‪.‬‬ ‫באותו זמ היה ר' בצלאל יאיר עדיי ילד קט‪ ,‬וכיו ששמע‬ ‫שרוצי לנסוע לאיזה מקו לסעודת מלוה מלכה אמר לאביו שג‬ ‫הוא רוצה להצטר‪ #‬עמה בנסיעה‪ ,‬א היות שהקור היה גדול לא‬ ‫רצה אביו לקחתו עמו‪ ,‬וכיו שכ התחיל ר' בצלאל יאיר לבכות‬ ‫שאינו רוצה להשאר בבית כשאביו וחסידיו נוסעי לאיזה כפר לערו‬ ‫סעודה‪ ,‬ריח האדמו"ר על בנו ר' בצלאל יאיר ואמר א כ נשאר‬ ‫כא הלילה‪ ,‬ומחר בעזהשי"ת אחר תפילת שחרית ניסע לאותו כפר‬ ‫שרצינו לנסוע לש עכשיו‪.‬‬

‫הרה"ק ר' מנח אמשינאווער היה נכדו של האדמו"ר מווארקי‬ ‫זי"ע‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬אספר סיפור נפלא שאירע להרה"ק ר' יחיאל מאלכסנדר‬ ‫זצ"ל שהיה חסיד ווארקי מחסידיו של האדמו"ר הראשו והשני‬ ‫מווארקי זי"ע‪.‬‬ ‫פע אחת נפלה לחולי הרבנית מאלכסנדר אשתו של הרה"ק ר'‬ ‫יחיאל‪ ,‬ובאותו זמ חלה ג אחד מחסידיו בש ר' נטע'לע שהיה‬ ‫מקורב מאוד להאדמו"ר מאלכסנדר‪ ,‬והיו צריכי לפעול ישועה‬ ‫ורפואה לשניה‪.‬‬ ‫כיו שהגיע מוצאי שבת אמר האדמו"ר מאלכסנדר למקורביו‬ ‫שרצונו לצאת לנסיעה לאחד מהכפרי שבסביבה ולערו ש סעודת‬ ‫מלוה מלכה‪ ,‬והדבר היה לפלא בעיני בני ביתו משו שהדבר היה‬

‫ג‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫ואכ לא נסעו באותו לילה‪ ,‬ולמחר אחר גמר תפילת שחרית רצה‬ ‫לנסוע להכפר‪ ,‬אמר לו בנו הגדול הישמח ישראל הרי השעה כבר לא‬ ‫מוקדמת כעת ועד שנגיע להכפר הרי כבר יהיה זמ תפילת מנחה‪,‬‬ ‫שהרי ימי החור‪ #‬קצרי ה ויחש היו ולא יהא לנו מקו ללו ש‬ ‫בלילה‪.‬‬ ‫אלא עצתי היא שניסע לעיר וועלברא )ר' יחיאל אלכסנדר היה‬ ‫אז עדיי רב בעיר פיל"( שהיא עיר וא בישראל‪ ,‬וש נוכל למצוא‬ ‫אכסניה ראויה שנוכל ללו ש בלילה‪.‬‬ ‫האדמו"ר מאלכסנדר שהערי עד מאוד את בנו הישמח ישראל‬ ‫שמע מיד לדבריו‪ ,‬ואמר לו שצודק הוא‪ ,‬אלא שכיו שרוצי לנסוע‬ ‫עד וועלברא שהיא רחוקה יותר‪ ,‬הרי שלזה כבר צריכי ללכת‬ ‫לשאול את פי הרבנית החולנית א אפשר להשאיר אותה לבדה זמ‬ ‫רב כל כ‪.‬‬ ‫נכנסו לשאול את פי הרבנית הצדקנית א מסכמת היא שבעלה‬ ‫יסע כעת לוועלברא‪ .‬הרבנית שהיתה אשה חכמה מאוד ענתה‬ ‫ואמרה רואה אני שבכל אופ הוא רוצה ליסע מביתו א כ מהו‬ ‫הנפקא מינה בשבילי א נוסע לכפר או לעיר שיסע לחיי ולשלו‪.‬‬ ‫אכ כ עשו וכיו שהגיעו לוועלברא באו בני העיר לית שלו‬ ‫להצדיק שבא לעיר‪ ,‬ובי האנשי היה ש דיי אחד מדייני העיר‬ ‫שאמר לו שלאחרונה אירס את בתו שהגיעה לפירקה ואי לו בידו‬ ‫לפרטה אפילו שוה פרוטה‪ ,‬להוצאת הנישואי‪.‬‬ ‫באמצע דבריו של הדיי נכנס יהודי אחד גביר מתושבי העיר‬ ‫שבא להזכיר חולה אחד אשר בתו ביתו לרפואה וישועה‪.‬‬ ‫אמר לו האלכסנדר רבי זצ"ל‪ ,‬דע ל שבווארקי היה רבי אחד ולא‬ ‫סת רבי אלא רבי גדול מאוד‪ ,‬והוא היה אומר על דברי חז"ל שאמרו‬ ‫"אלו דברי שאי לה שיעור"‪ ,‬שלכאורה קשה סדר הדברי‬ ‫שמביאי ש‪" ,‬ביקור חולי‪ ,‬והכנסת כלה‪ ,‬והלווית המת"‪ ,‬היה לו‬ ‫לכתוב את סדר הדברי כמנהגו של עול הכנסת כלה ביקור חולי‬ ‫הלוויית המת‪ ,‬ואמאי הכניסו את מצוות הכנסת כלה בי ביקור‬ ‫חולי להלוויית המת‪.‬‬ ‫ותיר" הווארקער רבי שא יש אחד שמקיימי אצלו את מצוות‬ ‫ביקור חולי רח"ל‪ ,‬והוא רוצה שלא יבוא לידי הלוויית המת חלילה‪,‬‬ ‫העצה לזה הוא לית מעות להכנסת כלה וזה עושה הפסק בי הביקור‬ ‫חולי להלוויית המת‪ ,‬שהחולה לא ימות ח"ו‪.‬‬ ‫וסיי ר' יחיאל אלכסנדר ואמר א תת שלשה רובל כס‪ #‬לדיי‬ ‫זה שצרי להכנסת כלה מובטח ל ישועה ורפואה שלימה להחולה‪.‬‬ ‫מיד הוציא הגביר שלשה רובל ונתנו להאדמו"ר שהמשי לבקש‬ ‫ג משאר האנשי שהיו ש עד שהדיי קיבל לידיו סכו של שמונה‬ ‫עשרה רובל כס‪ #‬שהיה סכו הגו ואז נחה דעתו‪.‬‬ ‫משגמרו לאסו‪ #‬את המעות להדיי הגיע שליח מעיר פיל" לבשר‬ ‫שהוטב לה להרבנית וג להחסיד ר' נטע'לע הוטב מחוליו בעזהשי"ת‪.‬‬ ‫וכל זה היה ברוח קדשו שאמר שרוצה לנסוע לכפר במוצאי שבת‬ ‫וידע שבנו הקט יעכב בעדו וביו ראשו בבוקר אמר לנסוע לכפר‬ ‫משו שידע שבנו הגדול יאמר לו שבמקו זה יסע לעיר וועלברא‬ ‫וש בא לידו מצוות הכנסת כלה שעל ידו פעל ישועה להדיי‬ ‫ולהגביר‪ ,‬ולאשתו הרבנית ולהחסיד ר' נטע'לע‪.‬‬

‫זצ"ל בשעה שרצו למנותו לאדמו"ר לא רצה לקבל על עצמו את עול‬ ‫הרבנות‪ ,‬וראה בי החסידי יושב אד אחד אשר מנענע ראשו‬ ‫כמסכי לדבריו של ר' יחיאל שאי עליו לקבל את הרבנות‪ ,‬הבי ר'‬ ‫יחיאל מאלכסנדר שהחסיד ההוא אינו רוצה שהוא יתמנה מחמת‬ ‫קנאה על המעות שעתידה הרבנות להכניסו‪.‬‬ ‫פנה אליו האדמו"ר מאלכסנדר זי"ע‪ ,‬ואמר לו שמע לי ידידי‪ ,‬בכל‬ ‫אופ שיהיה בי א אתמנה לתפקיד ר זה‪ ,‬או לא‪ ,‬בכל אופ לא‬ ‫יהיה זה נפקא מינא בעניני ממונות‪ ,‬משו שאפילו א אתמנה‬ ‫לאדמו"ר לא אקח פרוטה מהחסידי‪ ,‬וכפי שאכ היה‪.‬‬ ‫‬

‫באחד מהכפרי שליד אלכסנדר היה גר חסיד אחד בעל נכסי‪,‬‬ ‫אשר לו היה עגלה ע סוסי טובי‪ ,‬ובכל פע שהאדמו"ר‬ ‫מאלכסנדר היה רוצה לצאת לדר‪ ,‬היה שולחי שליח לחסיד זה‪,‬‬ ‫והוא היה שולח את העגלה ועגלו שישמשו את האדמו"ר‪.‬‬ ‫פע אחת רצה האדמו"ר מאלכסנדר לנסוע לקוטנא לפגוש את‬ ‫ידידו הגאו הגדול ר' יהושע'לע קוטנער זצ"ל‪ ,‬שלחו שליח להחסיד‬ ‫שיואיל לשלוח את העגלה הנחו" כעת להאדמו"ר‪.‬‬ ‫א באותו זמ לא היתה העגלה אצל החסיד מאיזה סיבה שהוא‬ ‫וכמוב שלא רצה להחזיר ריק את פני שליחו של האדמו"ר‪ ,‬מה‬ ‫עשה אותו חסיד ניגש לביתו של פרי" הסביבה אשר היה לו עגלה‬ ‫יקרה ומפוארה‪ ,‬וביקש ממנו שרוצה לשכור את העגלה במלוא‬ ‫הסכו‪ ,‬ובלבד שיוכל למלאות את רצו רבו‪.‬‬ ‫אמרו לו הפרי" ומשרתיו שתמורת שלושי רובל כס‪ #‬ה‬ ‫מוכני למלא את בקשתו‪ ,‬החסיד שרצה בכל מאודו למלא את‬ ‫בקשתו של רבו הסכי לשל סכו גדול זה‪ ,‬וקיבל לידו את העגלה‬ ‫המפוארת‪ ,‬ונסע עמו לאלכסנדר‪ ,‬לקיי את השליחות במלואו‪ ,‬שלא‬ ‫כהרגלו שהיה נותנו ביד עגלו‪ ,‬אלא הוא בעצמו נטל את המושכות‬ ‫בידו ועלה לבית רבו‪.‬‬ ‫כשהגיע החסיד לאלכסנדר אמר לו האדמו"ר שבנתיי כבר שמע‬ ‫את כל פרשת הכס‪ ,#‬הנה בזה העול אתה חושב אותי לאדמו"ר‬ ‫צדיק לכ היית מוכ לשל סכו עתק כזה בשביל עגלה‪ ,‬א מה‬ ‫אענה ל בעול האמת כשתראה בעיני שאיני צדיק ולא רבי אלא‬ ‫הרבה פחות מזה‪ ,‬הרי תקרא אותי לדי תורה בשביל כס‪ #‬זה‪.‬‬ ‫ענה לו החסיד ואמר בעול האמת יהיה מה שיהיה בעיקר‬ ‫שאזכה לפגוש ש את רבינו וזה יהיה דבר מספיק בשבילי שלא‬ ‫אדרוש מאומה יותר מזה‪.‬‬ ‫‬

‫בספר "עשר זכיות" מהרב אוושעצק מביא סיפור שאירע לו עצמו‬ ‫ע הרה"ק ר' יחיאל מאלכסנדר‪.‬‬ ‫אשתו של הרב מאוושעצק זצ"ל נחלתה פע אחת באופ קשה‬ ‫מאוד‪ ,‬הל בעלה להזכירה לטובה ולברכה אצל האדמו"ר מאלכסנדר‬ ‫זצ"ל‪.‬‬ ‫אמר לו הרה"ק ר' יחיאל‪ ,‬שמע לי ידידי הנה איתא במשנה‬ ‫שהבעל מחויב ברפואת אשתו‪ ,‬הפירוש הפשוט הוא שעליו לחזר אחר‬ ‫רופאי ורפואות‪ ,‬א מורי ורבי האדמו"ר הזק מווארקי היה אומר‬ ‫שהפירוש הוא שהבעל צרי להתפלל לרפואת אשתו‪ ,‬ותדע ל‬ ‫שהאדמו"ר מווארקי היה לו ראש ברזל )א אייזערנע מח( וא הוא‬ ‫אמר פשט זה‪ ,‬הרי שבוודאי שזהו הפירוש האמיתי‪ ,‬וא"כ קשה וכי כל‬ ‫אחד יכול להתפלל לרפואת אשתו ותפילתו תתקבל‪.‬‬ ‫אלא שכיו שחז"ל אמרו לו שיכוו לבו לשמי בעת אמירת‬ ‫ברכת רפאנו ה' ונרפא שזה יהיה לרפואת אשתו החולנית הרי‬ ‫שבוודאי לא יעיז פניו לאמר את שאר כל הברכות במרוצה בלי כוונה‬ ‫ולכוו רק בברכה זו‪ ,‬אלא יכוו ג"כ בשאר כל הברכות שלפניה‬ ‫ושלאחריה‪ ,‬א"כ הרי יכוו בברכת השיבנו וסלח לנו‪ ,‬וכיו שישוב‬ ‫בתשובה ממילא יהיה רפואה לאשתו‪ ,‬וזה היה כוונתו של מורי ורבי‬ ‫מווארקי זצ"ל‪.‬‬ ‫משגמר האדמו"ר מאלכסנדר לחזור על הדברי תורה של רבו‬ ‫מווארקי נת את ידו להאוושצקער רב ופטרו לחיי ולשלו‪.‬‬ ‫כשחזר לביתו מצא את אשתו שכבר חזרה לאיתנה )כנראה שהיה‬ ‫לו הרהורי תשובה כדבעי( והיתה בבריאות השלימה עד לפטירתו של‬ ‫האדמו"ר מאלכסנדר זי"ע‪.‬‬ ‫אחר פטירתו של הרה"ק ר' יחיאל שוב נפלה למשכב ונחלתה‬ ‫כמקוד‪ ,‬ק האושצקער רב ונסע לבנו ממלא מקומו בעל הישמח‬ ‫ישראל זי"ע וסיפר את כל המעשה שאשתו נחלתה ונכנס להזכירו‬

‫‬

‫שפלות הרוח של הרה"ק ר' יחיאל מאלכסנדר היה בדרגה‬ ‫מיוחדת ביותר‪ ,‬כשהרה"ק ר' הלל מקאלעמייא הוציא לאור את ספריו‬ ‫ביקש מהאדמו"ר מאלכסנדר שיעזור לו במכירת‪ ,‬וכ עשה‪ ,‬ואח"כ‬ ‫שלח מכתב לר' הלל קאלעמייער‪ ,‬אשר בו הוא כותב לו שהיות אשר‬ ‫כבודו הדפיס הרבה ספרי מוסר וזכות הרבי תלוי בו‪ ,‬לכ אני מבקש‬ ‫ממ שתתפללו עלי שאזכה לחזור בתשובה שלימה לאבינו שבשמי‪.‬‬ ‫ואל תחשוב עלי שאני צדיק כיו שיש לי חסידי לאלפי‪ ,‬משו‬ ‫שא ה היו יודעי ומרגישי את עוונותי הרבי‪ ,‬היו כול בורחי‬ ‫ממנו‪ ,‬ולכ נא רח עלי והתפלל בעדי שלא ידח ממנו נידח חלילה‪,‬‬ ‫ואחזור בתשובה‪.‬‬ ‫לא בחנ היה אומר האונסדארפער רב ]הגה"ק רבי שמואל‬ ‫ראזענבערג[ זצ"ל שכשרוצה להתחזק במדת הענווה ולקבל על עצמו‬ ‫קצת התבטלות הוא לומד וקורא מכתב זה‪ ,‬ושואב ממנו מלוא חפני‬ ‫ענווה והתבטלות‪.‬‬ ‫‬

‫במש כל שנותיו כמנהיג עדת אלכסנדר לא היה לוקח שו‬ ‫מעות מחסידיו‪ ,‬ומסופר שבעת פטירתו של הרה"ק ר' בעריש מביאלא‬

‫ד‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫שבעלה שא‪ #‬הוא היה ירא שמי מרובי מכל מקו לא היה יכול‬ ‫לשאת את פזרונה הגדול שרש מכל ממונו‪.‬‬ ‫מה עשה באי מוצא אחרת לפניו‪ ,‬החליט ללכת לדי תורה ע‬ ‫אשתו שהדייני יאלצו אותה להפסיק את פזרונה הגדול‪.‬‬ ‫בבוא להבית די טע הבעל‪ ,‬שהלכה מפורשת היא שאסור‬ ‫לאשה לפזר מעות הבעל לצדקה אלא מתנה מועטת ולא מתנה‬ ‫מרובה‪ ,‬א"כ אסורה היא לית צדקה מרובה כל כ ממעותיו שלו‪.‬‬ ‫הרבנית שהיתה אשה חכמה מאוד ענתה בחכמה ואמרה איתא‬ ‫במשנה שכל איש מחויב ברפואת אשתו‪ ,‬ובכל פע שהיא רואה איש‬ ‫עני היא נעשית חולנית‪ ,‬והרפואה לחולי זה הוא רק ע"י נתינת מעות‬ ‫לאותו עני‪ ,‬וא"כ מחויב הוא בזה משו רפואת אשתו ולכ מותרת‬ ‫היא לתת מתנה הגונה לכל עני ורש‪.‬‬

‫אצל אביו שאמר לו מימרא מהאדמו"ר מווארקי והוסי‪ #‬עליו דבר‬ ‫תורה משלו והואיל הדבר לרפואת אשתי‪ ,‬א כעת חזרה לחוליה‬ ‫וכנראה שכיו ששרביט ההנהגה עבר ליד מצפי מהשמי שג‬ ‫אתה תצטר‪ #‬להברכה )מע דאר‪ #‬האב אייער אונטערשריפט אוי(‪.‬‬ ‫ענה לו הישמח ישראל מצטר‪ #‬אני מצטר‪ #‬אני )יא יא אי שרייב‬ ‫אונטער אי שרייב אונטער(‪ ,‬ותיכ‪ #‬ומיד חזרה אשתו לאיתנה‬ ‫בבריאות השלימה‪.‬‬ ‫‬

‫אגב‪ ,‬מעני חיוב אד ברפואת אשתו מסופר על הרבנית‬ ‫מזעליכאוו‪ ,‬נכדת היהודי הק' מפרשיסחא שרגילה היתה לפזר מעות‬ ‫הרבה לצדקה‪ ,‬וכפה פרשה לכל עני ומבקש‪ ,‬והגיעו הדברי לידי כ‬

‫ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרי וגו'‪.‬‬ ‫‪’í× −ô ìîî® êšð ,öëî− ñëê ,’í µîþë í³¼ þôê êô¼¬ −êôî ,ðî¼ îñ þõ½ñ µþî® íôî ,êëî ¼ô¾ þë× êñí í¾šî‬‬ ‫‪ìîþí ë−¾ô þôîê ,íòî¼î ¼ôî¾î ö³ñõ³ñ íîê³ô êîí¾ î−ñê îò−³ëíêî ’í ñê îò−³ëþš þ×ò íïë ,î−ñê îòêþš ñ×ë îò−šñê‬‬ ‫‪îññõ³− ð¼ îþ®¼ò¾ êñê ,êîëñ ó−ð³î¼ô î−í ó¾èíî ìîþí¾ öëîô×î ,(ë ,í× ³−ò¼³) êþ¬−ô −³êî ó¾èí −ðþîôî êš−ï ë−¾òî‬‬ ‫¾‪,î−ñê ó¼î¾ ³¼ë îô¼ñ íòî¼î ó−ñð þïî¼î ó−ñõ¾ í−ëèôî ó−êè ñ−õ¾ô öò−þôêð îò−−íî ,ó−š−ð® ñ¾ ö³ñõ³ñ íîê³ô í"ëší‬‬ ‫‪¾ôô ö−ò¼í î³îêë î−ñê ó¼î¾ ³¼ë îô¼ñ íòî¼¾ êñê ,ó−ñðí þïî¼î ó−ñõ¾í í−ëèíôî ó−êèí ñ−õ¾ô êîí îô®¼ô ¾îþ−õ‬‬ ‫‪.ó³ëì ³îêþíñ‬‬ ‫‪’í ñê îš¼®¾ ð¼ ó−í ñ¼ íò×½ë îðô¼ µ× þìêî ó−þ®ôë ³îêñõòî ó−½−ò í"ëší í¾¼¾ þìê íòí ,íïñ íþîþë í−êþî‬‬ ‫‪−ñîñ í¼þõ ð−ë óþ½ôñ îê ó−ë ó¼ë¬ñ î³¼ð í−í¾ µ³¼ð êšñ½ −×î ,î¼½−î ñêþ¾− −òë ñê þëð −ñê š¼®³ íô ’í þôê−î‬‬ ‫¾®¼‪ñ× í¾¼ óòìñî ,ó−ð−õþë êô®ë îê ,íšõðë ë¼þë ó³−ôíñ îê íþô −ô ó³îš¾íñ ¾"³− î³¼ð í−í íþôë ö×î ,îš‬‬ ‫‪’í× −ô þ×−ò íïëî ,ó³ñ³ñ íîê³í šþî ,êþš−¼ô ó³ëî¬ñ ö×îô í−í ñ×í µìþ× ñ¼ êñê ,ó³−ôíñ óê−®îíñ ó−þ®ôë ó−½−òí‬‬ ‫‪ñ× íï ñ× þìêî ,ñêþ¾− ³îðîê ó−þ®ôî í¼þõñ ó−šñê í¾¼ þ¾ê îþ³−ñ í"¼ îò−ëþ íô þõ½¾ îò−−íî ,î−ñê îòêþš ñ×ë îò−šñê‬‬ ‫‪,î−ñê ó¼î¾ ³¼ë îô¼ñ íòî¼î óî¾ô µìþ× ñ¼ êñê ,óð−ëêíñ î³¼ðë í−í −×î ,íêñ³í ñ× íôñî ,µþðë ó³ê®ô þ¾ê íêñ³í‬‬ ‫‪.’í µîþë þôê−î îþ³− ðì−î íïí ñîðèí þëðí ñ¼î‬‬ ‫)‪(þõî½ ó"³ì‬‬ ‫האדמו"ר הזק מטשארטקוב זי"ע היה אומר בדר דומה על‬ ‫העני ש"תפילה עושה מחצה"‪ ,‬דהיינו שהשי"ת שהוא מקור הטוב‬ ‫וחפ" להיטיב לבריותיו אי צריכי לפעול אצלו כלו שישפיע לנו‬ ‫טוב שהרי זהו כל תשוקתו יתבר‪.‬‬ ‫אלא שהסיבה שלפעמי רואי שאי הכל הול כשורה הוא רק‬ ‫משו שאנחנו איננו מוכני לקבל את הטובה‪ ,‬וזה "תפילה עושה‬ ‫מחצה" דהיינו אותו מחצה שאנחנו נהיה ראוי ומוכני לקבל את‬ ‫השפע הטוב שהשי"ת רוצה להשפיע עלינו‪ ,‬זהו מה שיכולי לפעול‬ ‫ע"י התפילה‪.‬‬ ‫וכיו שתפילה עושה את המחצה שלנו ממילא יש כבר המחצה‬ ‫השניה של הקב"ה ובזה פועלי ישועה שלימה‪.‬‬

‫הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשי" זי"ע אמר פע אחת דרשה‬ ‫בשבת הגדול מגודל העני של נתינת צדקה לעניי לקמחא דפסחא‬ ‫ולכל שאר עניני הצריכי לה‪.‬‬ ‫בבואו לביתו שאל ממנו אשתו הרבנית הא אכ פעל בדרשתו‬ ‫את המטרה שלש כ דרש‪ ,‬שהעשירי יתנו מעות להעניי‪.‬‬ ‫ענה לה הראפשיצער רב בחכמתו ואמר שחצייו של העני כבר‬ ‫פעל ועל חצייו השני יש עוד לפעול‪ ,‬דהיינו שזה כבר פעל שהעניי‬ ‫יסכימו לקבל את המעות א עכשיו עליו עדיי לפעול שהעשירי‬ ‫יסכימו לתת לה‪.‬‬ ‫‬

‫וישמע יתרו כה מדי וכו' ‪³¼ë −× ,ðì− óí−ò¾ ³î−íñ ö׳− µ−ê ö³ñëî½ ³¼ðí ö−ê¾ ³î¼îô¾ −ò¾ ¼ô¾ −×...‬‬ ‫‪ö× ñ¼... ñêþ¾− ó¼ óìñíñ îëñ í¾ší ðî¼ ï"×¼î... ¼ô¾ šñô¼ óè −êðîîëî... óñî¼í ñ×ë ñîðè ¾¼þ í−í ¹î½ ó− ³¼−þš‬‬ ‫‪þ®−í ì× ñðîè êì−šõ êò−¼ë íêþ −×... êþ− íï ñ× ó¼ ðìî−ôí ó¾ ³"−¾í ðîë¼ñ îëñ þþî¼³ò óòôê óê −× îþ³− ë¾−−³ò‬‬ ‫¾‪ö−¼ñ íñèòë ó−ñîðè ó−½ò î−í þ¾ê íñê× ³îêþîò ³î¼îô¾ þìê ¹ê ,í"ë êþîëí ³êþ−ô ,óðê −òë ³îëñ ì−¾šíñ î³ñ×−ë ¾−‬‬ ‫×‪.í¾¼− ö×î íêþ− îòôôî ³"−¾í ³ðîë¼ë öî×òî ìî¬ë îëñ þë× þ¾ê þîðí š−ð®íñ ¼î½òñ šþ... óñî¼ë í®¼ ö−ê −êðîîëî ñ‬‬ ‫)‪(ëîðò¼ñëô šì®− ëš¼− ’þ š"íèí ëš¼−ñ ³ôê‬‬ ‫לעורר העול במחיצתו‪ ,‬כאשר שמעתי אומרי בש הרה"צ‬ ‫מאסטראווצא שהיה נוסע להרה"ק‪ ,‬ואמר אזא ד' מל ששומעי‬ ‫מהרה"ק משינאווע בסעודה שלישית בעת קבלת עומ"ש "זייט וועלט‬ ‫איז וועלט האט מע אזא ה' מל נישט געהערט"‪ ,‬עוד שמעתי מאבי‬ ‫ז"ל שיהודי אחד בא לשינאווע באמצע השבוע ביו רביעי‪ ,‬והתפלל‬ ‫תפלת שחרית במחיצתו של הרה"ק וכשאמר מלי אלו קל נקמות ד'‬ ‫קל נקמות הופיע הרעיש כ"כ בעת אמירת שיר של יו‪ ,‬ונתפשט כל‬ ‫העקמימיות שבלב מכל מי שנוכח ש‪ ,‬אמר הנ"ל העול טועי‬ ‫ונוסעי לשינאווע על מועדי וזמני‪ ,‬לשינאווע יש ליסע אוי‪ #‬א‬ ‫פשוט' מיטווא‪.‬‬

‫פע בשבת שירה‪ ,‬כשהגיע הרה"ק משינאווע זי"ע לפסוקי‬ ‫דשירה וייראו הע את ד' ויאמינו בה' ובמשה עבדו‪ ,‬התחיל לומר‬ ‫לפני הע‪ ,‬ישנ אפיקורסי ושוטי בעול רחמנא לצל שרוצי‬ ‫להכחיש כל העני של נס דקריעת י סו‪ ,#‬ואומרי שזה עני הנקרא‬ ‫בלשו רומעניע "פלוקס" שמטבע הי ש להתבקע‪ ,‬והג שיש ע"ז‬ ‫קושיות לרוב‪ ,‬אבל כדי להכחיש הנסי הוא מתקבל על לב בכל‬ ‫מיני תירוצי‪ ,‬אבל אנחנו ישראל אנו מאמיני בני מאמיני‪,‬‬ ‫ונתלהב ואמר ויאמינו בד' ובמשה עבדו‪ ,‬וכל הע אחריו נתעוררו‬ ‫בגעגועי עד מאוד‪.‬‬ ‫ולא רק בשבת שירה רק תמיד היה בכוחו של הרה"ק משינאווע‬

‫ה‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫נשמות לעול הזה שיהיה לה קיו בעז"ה‪ ,‬וכ עשתה ונולד לה אז‬ ‫השר‪ #‬ממאגלניצא זי"ע ורגיל היה לומר על עצמו "אי בי די‬ ‫פארשארטע נשמה"‪ ,‬וכי איננו "פארשארט" שהנני מרהיב עוז בנפשי‬ ‫לשאול מהשי"ת ולבקש מאתו על אלו מבני ישראל שאינ ראוי‬ ‫לברכה‪ ,‬וחוצפה הוא לבקש רחמי עליה‪ ,‬והנני בוקע בשחקי‬ ‫עבור‪.‬‬ ‫אחד מבניה של הצדיקת פערל נקרא שמו בישראל משה‪,‬‬ ‫וכשהיה ב שש שני‪ ,‬העמיד עצמו על השלח והתחיל לומר דרוש‬ ‫ארו בדברי תורה וביאר ויישב כל העני של מי מריבה שלא היה‬ ‫חטא‪ ,‬ותיכ‪ #‬כשגמר הדרוש באותו מעמד נסתלק מ העול‪ ,‬והרה"ק‬ ‫ממאגלניצא קראו "מיי ברידער משה רבינו עליו השלו"‪.‬‬

‫הרה"ק מבלענדוב היה בנו של השר‪ #‬ר' חיי מאיר יחיאל‬ ‫ממאגלניצא זי"ע‪ ,‬נכד המגיד מקאזני" זי"ע‪ ,‬אמו של המאגלניצער‬ ‫בתו של המגיד מקאזני" מרת פעריל היתה אשה צדקנית עד מאוד‪,‬‬ ‫א ל"ע הבני לא נתקיימו אצלה ונעדרו כול זה בלידתו‪ ,‬וזה כבר‬ ‫שית כבר שבע‪ ,‬ובאתה לפני אביה הקדוש ובכתה לפניו במר לבה‬ ‫אודות בניה הנעדרי ל"ע‪ ,‬אמר לה אביה‪ ,‬בתי מה אעשה ל הנ‬ ‫מכוו כוונות רמות ובזה את ממשי נשמות כל כ גבוהות‪ ,‬שאינ‬ ‫יכולי להתקיי בהעול השפל הזה‪ ,‬לזאת איעצ שתעשה עבור‬ ‫מלבוש חדש משוב" בכפתורי כס‪ #‬וירננו אחרי "אז דו ביסט‬ ‫פארשארט געוואר" )לא אמר לה להניח מהכוונות‪ ,‬רק שתראה‬ ‫עצמה כלפי חו" כאילו נטתה מ הדר ח"ו( וככה תוכל להמשי‬

‫ויבוא יתרו חות משה וכו' ‪óê ðìõ³ô í−í¾ (êîë−î šþ µñ−î ’−³× êñðô) þ³½íëî óñ¼íë í−í í×−ñíí¾ ¼ô¾ô‬‬ ‫‪¹×−³î þ−³½íî ó−ñ¼í µ×ñî ó−ëî×−¼ îñ êí−î ,þëðôñ µñ− óñî¼ ñ¾ îôîþë ë¾î−¾ −ô ,î³îê îñ¾×− µñ−ñ í®îþ¾ óðêñ þëð−‬‬ ‫¾¾‪.êîë−î ¼ô‬‬ ‫)‪(êïñ¼ëô ¾"þíô ö³ì š½¼ñêô þ"îôðêí ìô¾ ëñ‬‬ ‫על רגליו‪ ,‬והוא לקח בנו להרופאי הכי גדולי שהיו לרוב בעיר וויע‬ ‫וכול העלו ביד חרס ולא יכלו למצוא תרופה למחלתו רח"ל‪.‬‬ ‫אשתו שמעה כי בעיר אלעסק גר פועל ישועות בקרב האר"‪,‬‬ ‫)וויע וואלעסק היו אז במדינה אחת תחת ממשלת המלוכה של‬ ‫עסטריי( התחילה לבקש מבעלה שיסע לאלעסק אולי יוושע‪ ,‬והוא‬ ‫לא היה לו חשק כי חשש אילו איזה מעשה כשפי יש בזה ח"ו‬ ‫)כאשר היו כאלו בימי הה שפחדו מעניני מופתי וכדו'( א היא‬ ‫באחת ומי ישיבנה והציקה לו שיסע‪ ,‬ובאי ברירה לקח עמו בנו‬ ‫החולה ונסע לאלעסק‪ ,‬ואחר טלטולי דאורחא הגיע ש בליל ששי‪,‬‬ ‫ודרכו בקודש של הלב שמח היה שלא לקבל העול בלילה רק ביו‪,‬‬ ‫והוא לא ידע מזה ונכנס לביתו של הרה"ק והדלת של החדר הפנימי‬ ‫היה פתוח‪ ,‬וכאשר א הביט וראה פני הלב שמח נתרגש למאוד והבי‬ ‫שזה אינו "קונצ מאכער"‪ ,‬והמתי עד למחרת ביו עש"ק ונכנס לפני‬ ‫ולפני בפיתקא וכתב עליו מבוקשו‪ ,‬והלב שמח ברכו בפשיטות "דער‬ ‫רבוש"ע זאל צופיר די ישועה אי שטוב אריי"‪ ,‬והלה תמה מה זה‬ ‫כ"כ ברכה‪ ,‬ובליל ש"ק העמיד צלוחית יי על השלח והרה"ק חזר על‬ ‫דיבוריו הראשוני דער רבוש"ע זאל צופיר די ישועה אי שטוב‬ ‫אריי‪ ,‬וכ נכפל הדבר בסעודת ש"ק בצהרי ועוה"פ בס"ג הוא‬ ‫העמיד צלוחית יי והרה"ק חזר על דיבוריו‪ ,‬וביו ב' קיבל מהרה"ק‬ ‫ברכת פרידה "דער רבוש"ע זאל צופיר די ישועה אי שטוב אריי"‪,‬‬ ‫והלה חזר הביתה כפי הנראה לו בידי ריקניות א זה הרוויח שזוגתו‬ ‫בל יציק לו עוד‪.‬‬ ‫באמצע הדר עמד לפוש במלו ויהי הוא יושב בפרוזדור של‬ ‫המלו והנה עו‪ #‬פורח באויר והילד שלו בישבו כבול לכסאו‪ ,‬התחיל‬ ‫לבקש תנה לי לאכול מעו‪ #‬הזה והאיש משתאה מחריש לדעת‬ ‫ההצליח ד' דרכו‪ ,‬כי מעול לא שמע מהילד שיבקש לאכול דבר מה‪,‬‬ ‫וביקש מהנוכחי שיצידו עבורו העו‪ ,#‬וקראו לשוחט על אתר‬ ‫ושחטו העו‪ #‬וצלו אותו על האש‪ ,‬ונתנו לפני הילד לאכול ואכל‬ ‫בתיאבו‪ ,‬ובקש לאכול דברי אחרי‪ ,‬ומ אז קיבל רעבו ואכל‬ ‫כדר כל האד‪ ,‬עד שנתגדל לבריא אול כאחד מבני גילו‪ ,‬וכעבור‬ ‫כמה שבועות לקח האיש את בנו להפראפעסר שלו לשוחח עמו‬ ‫אודות הילד ושאלו הרופא איפה הוא בנ החולה‪ ,‬אמר לו הרי הוא‬ ‫יושב נגד‪ ,‬והרופא התחיל לזעוק‪" ,‬זה מ הנמנע"‪ ,‬והוציא לו ספר‬ ‫רפואות מבית גנזיו‪ ,‬והראה כי לחולי זה אי שו רפואה רק שיצידו‬ ‫איזה עו‪ #‬הנמצא רק בהדזשונגלע )במדבריות( באפריקע‪ ,‬ומי יל‬ ‫אחר זה לכ לא הגדתי ל זאת‪ ,‬אז ראו והבינו כול אי שהרה"ק‬ ‫בברכתו הפשוטה הזמי לפניו אותו עו‪ #‬המיוחד שעי"ז שאוכלי‬ ‫אותו מקבלי רעבו למאכלי אחרי‪.‬‬

‫הנ"ל שמעתי ממו"ח ז"ל מהר"ש מבעלזא‪ ,‬הג שכבר נדפס‪,‬‬ ‫אעפי"כ שיהא שפתותיו דובבות‪ ,‬כפי אשר ביקש ממנו בחיי חיותו‬ ‫שאכתוב התורות שלו‪ ,‬ואמרתי לו למה ועל מה מבקש אדמו"ח ממני‪,‬‬ ‫והשיב לי ראה בהקדמה לספר "ליקוטי אמרי" מהמגיד הגדול זי"ע‬ ‫שביקש מתלמידו‪ ,‬ר' שלמה לוצקר ז"ל שיכתוב ד"ת שלו‪ ,‬ושאל לו‬ ‫למה‪ ,‬אמר לו הקט בעינ מה שאמר דהמע"ה אגורה באהל עולמי‪,‬‬ ‫וא דוד ביקש מד' שיזכה שיאמרו תורתו בבתי כנסיות ואחריו כל‬ ‫הצדיקי‪ ,‬ומו"ר ר' דוב זי"ע ביקש מתלמידו מכ"ש אני‪ ,‬וכשראיתי‬ ‫שיש לו השתוקקות וחפ" שיאמרו תורתו בבתי כנסיות וביקש ממנו‬ ‫לכתוב התורות‪ ,‬וג ביקש ממנו לחזק עצמי בכל כוחי להדפיס‬ ‫התורות‪ ,‬רק כעת אי רצו ד' עדיי מחמת עיכובי‪ ,‬לזה הנני עושה‬ ‫רצונו‪ ,‬וחוזר כמה דיבורי שלו‪ ,‬שיעורר אותו בג עד שלו‪ ,‬וממילא‬ ‫)לשונו של הלב שמח זי"ע(‬ ‫יזכור אותנו ג"כ לטוב‪.‬‬ ‫ומכא סמוכי למה ששמעתי בש אדמו"ר מסאטמאר שליט"א‬ ‫ששמע מגיסו ר' יוחנ מאוסטילע ז"ל נכד מר מהרי"ד מבעלזא זי"ע‪,‬‬ ‫כי איש אחד בנש"ק נכד רבותינו מבעלזא זי"ע והיה מקורב למר‬ ‫מהרי"ד זי"ע‪ ,‬ודחיקא ליה שעתא לצור מחייתו‪ ,‬וביקש ממר מהרי"ד‬ ‫זי"ע שירשה לו לדפוס מהתורות של זקיניו הק' לבית בעלזא‪ ,‬והא‬ ‫אי קפידא בדבר‪ ,‬ענה לו מהרי"ד זי"ע‪ ,‬לאו דווקא שיש קפידא בדבר‬ ‫רק הבה נא אלי מד"ת שברצונ להדפיס‪ ,‬והראה לו איזה ד"ת בפ'‬ ‫וירא דכתי' אצל אאע"ה דבתחילה כתיב והנה שלשה אנשי נצבי‬ ‫עליו שהמלאכי היו במדריגה למעלה ממנו‪ ,‬וירא ויר" לקראת‬ ‫שהיה כבר במדריגה שווה עמה‪ ,‬והוא עומד עליה שהיה במדריגה‬ ‫גבוהה למעלה מהמלאכי‪ ,‬אמר לו מהרי"ד זי"ע באמת זה תורה נאה‬ ‫א זה הוא מדרש מפורש‪ ,‬והשומע לא דייק‪ ,‬ולזה לא רצו בבעלזא‬ ‫שידפיסו שאי כותבי בדקדוק וג לא בש אמרו‪) ,‬והשר שלו זי"ע‬ ‫בטח בחתנו הלב שמח דדייק וגמיר שמעתתיה לכ צווה לו להדפיס(‪.‬‬ ‫בדורו היה הלב שמח זי"ע מפורס לפועל ישועות גדול‪ ,‬וסיפר‬ ‫לי אדמו"ר מקיעוו ז"ל נכד הרה"ק ר' אהר מטשערנאביל זי"ע‪ ,‬שאביו‬ ‫היה חת הלב שמח זי"ע ואמר לו א אמנ ברור שזקיני‬ ‫מטשערנאביל היה גדול מאוד‪ ,‬אבל מה שראיתי בהיותי סמו על‬ ‫שלח חותני באלעסק אי שפועל ישועות לא ראיתי בטשערנאביל‪.‬‬ ‫וסיפר לי האדמו"ר הנ"ל מה ששמע מאביו ז"ל שהיה נוכח‬ ‫בשעת מעשה‪ ,‬כי בעיר הבירה וויע גר יהודי אחד אשכנזי שלא היה‬ ‫קרוב כל כ לדרכי החסידות ולו ילד קט שחסר לו הרעבו והחשק‬ ‫לאכילה וכמעט שלא אכל כלו וזה פעל על בריאותו בכלליות שלא‬ ‫נגמל גופו כראוי "ער האט ז נישט אנטוויקלט" ולא היה יכול לעמוד‬

‫הרב צרי להשפיל א"ע ולירד לדרגת התלמיד שקט ערכו‪ ,‬ועי"ז להרימו‬ ‫אני חתנ יתרו בא אלי‬ ‫‪.’î×î µ³¾ê ö−èë ê® −ò−èë ê®î− í³ê ö−ê óê −"¾þ−õî‬‬ ‫‪ë¾−¾ ëî³×í þë−ð îþ³− ñ¾ îìë¾ þôê¾ óðîšô¾ −"¾þ−õñ þ³î½ íï¾ (þ−ôïêšô ñêšïì− ’þ š"íþí) ñ"šî®ï ï"êê šðšð‬‬ ‫‪³ê®ñ ðîë× îñ î¾¼−¾ ¾š−ë¾ µõ−íë þôê öê×î ,ðîë×í öô ìþîë ’−í¾ ,þêîëô −þí ,’î×î þëðôí ñê ê®−î óñî¼ ñ¾ îðîë×ë‬‬ ‫ו‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫‪.î³êþšñ‬‬ ‫‪−ïê ðîêô î×þ¼ ö¬š ð−ôñ³íî ðîêô î×þ¼ ñîðè êîí ëþí óê ëþí ñ®ê ðîôññ í®îþ¾ ð−ôñ³í −× ,µ× êîí ö−ò¼í þôêî‬‬ ‫‪î³èþðôî îñ×¾ µþ¼ −õñ ð−ôñ³í ³è−þðô ðèòñ ¼"ê ñ−õ¾íñ î³èþðôô ðþ−ñ ëþí µ−þ®î ,íôîêô îñ®ê ðîôññ ð−ôñ³í ñî×− ö−ê‬‬ ‫×‪ðèò× ðîêô ¼"ê í¾ô ñ−õ¾−¾ ð¼ îòôô ðîôññ î³ñî×−ë ’−í− êñ¾ ö−ëíî í¾ôñ îò−ë ¾−¾ ëþ šìþôí îô®¼ë ¼ð− îþ³−î ,¼îð−‬‬ ‫¼‪.µîôòí î³èþðôî î×þ‬‬ ‫‪îò−−í ,îðèòñ î³èþðô ±îì ê®−¾ îò¼ôñ ³êï í¾¼−¾ îòôô ¾š−ë¾ îíï ,¼"ê ñ−õ¾íñ š−ð®íñ í¾š þëð êîí ³ôêëî‬‬ ‫¾‪ñ¼ ð−¼í ëî³×í ñëê ,îòôô íñ¼ò þ³î− ¬¼ô õ"×¼ íôí¾ î−òëî î³¾ê ö−èë ³êï í¾¼− õ"×¼î ,î×þ¼ −õñ ¼"ê ñ−õ¾−‬‬ ‫¼‪î³îò³îîò¼ ñðîèñ −× ,îþ³− ñ¾ î×þ¼ ðèòñ ¹ê ð¼ ×"× ¼"ê ñ−õ¾í¾ îò−−í ,îò³îì ³êþšñ í¾ô ê®−î þôêî í¾ô ñ¾ î³îò³îò‬‬ ‫¾‪.š"íð×¼ ,óñî×ñ ðîôññî šëð³íñ ñî×− ’−í óðê ñ×ô î−ò¼ ’−í‬‬ ‫)‪(ñ"®ï ±−ïðîôô ñêþ¾− ’þ š"íèí ,ñêþ¾− −þëð‬‬ ‫המפרשי נתקשו במה עניני ודקדוקי בפרשתינו‪ ,‬וכול‬ ‫נתיישבו אחת לאחת בדברי ה"דברי ישראל" ו"תפארת שלמה" וה"ש‬ ‫משמואל" שהובאו בכא‪ ,‬ונפרט אחד אחד‪.‬‬ ‫הנה בראשונה יש לדקדק על אמרו "וישמע יתרו וגו'" וברש"י‬ ‫"מה שמוע שמע ובא‪ ,‬קרי"ס ומלחמת עמלק"‪ ,‬ושוב כתוב בפסוק‬ ‫"ויספר משה לחותנו וגו' את כל התלאה וגו'" וברש"י "של הי ושל‬ ‫עמלק"‪ .‬וצ"ב דהרי כבר שמע פע‪ ,‬ושוב מצאנו שהגיב יתרו ע"ז‬ ‫בהודייה להשי"ת "ויאמר יתרו ברו ה' וגו'"‪ ,‬יל"ד למה רק עתה‬ ‫בשמעו שנית לדברי הללו‪ ,‬נתעורר לבר את ה' ולמה לא עשה כ‬ ‫בראשונה‪.‬‬ ‫עוד יל"ד דכתיב "ויאמר אל משה אני חותנ יתרו בא אלי‬ ‫וגו'"‪ ,‬וברש"י "א אי אתה יוצא בגיני צא בגי אשת וא אי אתה‬ ‫כו' צא בגי שני בניה"‪ ,‬וצ"ב דהרי יתרו לא היה איש הרוד‪ #‬אחר‬ ‫הכבוד‪ ,‬ולמה ביקש כא כל הקבלת פני הזה‪.‬‬ ‫עוד יל"ד דבתחילה כינה התוה"ק את יתרו שהוא "כה מדי‬ ‫חות משה" ושוב חזר כמ"פ והזכיר רק "חות משה" ושמט "כה‬ ‫מדי" ושוב בפסוק "ויאמר יתרו ברו ה'"‪ ,‬לא הוזכר כלל "חות‬ ‫משה"‪ ,‬ואח"כ חזר הכתוב להזכירו כ"חות משה"‪.‬‬ ‫עוד יש להעיר דיתרו ששמע על כל הניסי ונפלאות שעשה‬ ‫הקב"ה בקרי"ס ומלחמת עמלק‪ ,‬וא"כ היא לא יאמי שג זאת יוכל‬ ‫הקב"ה לפעול אצל משה שיהא מסוגל בעצמו לשפוט את כל הע‬ ‫לבדו ולמה אמר לו "כי כבד ממ הדבר לא תוכל עשוה לבד"‪ ,‬ויבואו‬ ‫על נכו כל דקדוקי הללו בעיו בספרי הק' הנ"ל‪ ,‬ויתבאר ג"כ קצת‬ ‫בהמש דברינו‪.‬‬ ‫והנה בספה"ק הרבו לבאר עני זאת שיתרו בא דוקא למדבר‬ ‫להסתופ‪ #‬תחת כנפי השכינה‪ ,‬ולכאורה למה לא היה יכול לישאר‬ ‫בביתו בכבודו של עול‪ ,‬וש יעבוד את ה'‪ ,‬אחרי שכבר הכיר האמת‪,‬‬ ‫וביארו‪ 2‬דהיינו טעמא שהבי יתרו שלא יספיק הדבר בזה לחוד‬ ‫ששמע מהניסי של הבורא עול‪ ,‬ונצר ג לראות בעיניו פני‬ ‫הדברי‪ ,‬ואי שעהרליכע איד עובדי את השי"ת‪ ,‬ורק עי"ז יתיישבו‬ ‫הדברי היטב בתו לבו‪.‬‬ ‫דהנה לכאורה אחרי ששמעו עמי ירגזו‪ ,‬ובכל העול כולו‪ ,‬כל‬ ‫היכ שנמצא מי נבקעה בעת קריעת י סו‪ ,#‬ואחרי התגלות כזאת‬ ‫אי יתכ שיעיז עמלק לבוא ולהלח בישראל ‪ $‬ובע"כ שאי זאת‬ ‫מספיק לשמוע‪ ,‬וצרי דוקא לבוא ולקבל תורה מפי רבי‪ ,‬ולראות במו‬ ‫עיניו אי יהודי החרדי ויראי עובדי את השי"ת‪ ,‬ורק עי"ז יפעול‬ ‫זאת להיות קני בנפשו באמת‪.‬‬

‫בספרי הקודש‪ ,‬אי זה די‪ ,‬ולא יוכל להתקרב באמת אל הקדושה בלי‬ ‫שיראה זאת בעיניו חי‪ .‬אול אחרי כל הסביריו‪ ,‬לא נכנסו הדברי‬ ‫לאזניה ולא נתקבלו דבריו על דעת‪.‬‬ ‫פע עמד להיער בדאנציג באחד מבתי הטרטיאות )טיאטער(‬ ‫איזה הצגה )שפיל( מיוחדת‪ ,‬והאנשי הנ"ל ניסו להשפיע על הרבי ר'‬ ‫בונ שיסכי ג"כ לבוא עמה לצפות‪ ,‬באמר שמדברי הללו‬ ‫שמציגי מעשה בני אד ומהל חייה‪ ,‬אפשר ללמוד לקח רב ומוסר‬ ‫השכל בדר אר" ומדות‪ ,‬ולכ כדאי מאוד הדבר‪.3‬‬ ‫הרבי ר' בונ השיב לה שאי לו כל צור בדבר‪ ,‬כי א‪ #‬בלא זה‬ ‫כבר הוציא כל הלקח שאפשר ללמוד מש‪ ,‬בעברו דר ש ופרסמו‬ ‫בחוצות בתמונות אי יתראה ה"שפיל"‪ ,‬וכיו שנתבר בשכל ותפיסה‬ ‫מהירה‪ ,‬כבר הבי כל זאת מהתמונה‪.‬‬ ‫הללו נענו לעומתו בביטול על דבריו באמר שזה שטות גדולה‬ ‫לומר כ‪ ,‬שהרי כל אחד יודע שאינו דומה ראיית הדבר בחיי לראיית‬ ‫תמונה‪ ,‬וחילוק איכא ביניה מ הקצה אל הקצה‪.‬‬ ‫כשמוע זאת קפ" נגד הרבי ר' בונ בתשובתו הניצחת‬ ‫לטענות על הנסיעות לרבו "הרי רואי את בזה בעצמכ שאינו‬ ‫דומה הרואה הדבר בספר להרואה הדבר חי‪ ,‬אצל הצדיק הנוהג כספר‬ ‫תורה חי"‪.‬‬ ‫‬

‫אצל הקדוש ישראל מרוזי זי"ע לא היו כל העיתי שוות‪ ,‬והיה‬ ‫לו שעות מיוחדות בה היתה פתוחה דלתו לקבל הקהל‪ ,‬ובשאר‬ ‫הזמני לא היה נית להיכנס אל הקודש פנימה‪.‬‬ ‫בעצ החור‪ #‬היו פע רוחות סוערות וזועפות במש כמה‬ ‫ימי עד שכל הדרכי שוממו‪ ,‬ואי יוצא ואי באה לממלכת רוזי‪,‬‬ ‫ולכ כשראה המשמש איש שבא למעו הקודש‪ ,‬שמח מאוד שעי"ז‬ ‫יכנס קצת כס‪ #‬לבית הרבי‪ ,‬והורשה להאיש להיכנס‪ ,‬על א‪ #‬שלא היה‬ ‫זה מהזמני הנקבעי לכ‪.‬‬ ‫כשיצא האיש מלפני המל ישראל‪ ,‬בא הרה"ק בתואנה‬ ‫למשמשו אמאי הכניסו בלא עת‪ ,‬באמרו "הנה הכנסת לי איש שצורת‬ ‫אד לא היתה בו‪ ,‬כי א כבהמה נדמה"‪ ,‬וביאר זאת שדרכו בקודש‬ ‫היתה כל פע לפני שקיבל אנשי‪ ,‬היה לו יגיעה עצומה כדי להפשיט‬ ‫את עצמו ממדריגותו הרמה‪ ,‬ולבא לקראת דרגת של בני האד‪ ,‬וכעת‬ ‫שנכנס האיש הנ"ל ללא ההכנה הזאת‪ ,‬נדמה לו כבהמה‪.4‬‬ ‫‬

‫בדר זה היה מפרש ה"קדושת לוי" המתני'‪" 5‬חומר בקודש" ‪$‬‬ ‫מאי בא חומריות אצל הקדושי הצדיקי‪ ,‬והנה ראינו צדיקי‬

‫‬

‫הרבי ר' בונ מפרשיסחא זי"ע באברכותו גר בדאנציג‪ ,‬שהיתה‬ ‫רחוקה מאוד מלהיות עיר של חסידי‪ ,‬והיה עוסק במסחר‪ ,‬שהיה לו‬ ‫בית מרקחת )אפטייק(‪ ,‬וממקומו היה עושה נסיעתו הרחוקה ללובלי‬ ‫ופרשיסחא אל רבו הקדוש היהודי מפרשיסחא זי"ע‪.‬‬ ‫אנשי דאנציג‪ ,‬שהיו רחוקי מאוד ממנהגי החסידות ולא‬ ‫הרגילו בכל זה‪ ,‬לא יכלו להבי דבר זה‪ ,‬ושאלוהו ע"ז "למה ל לנסוע‬ ‫דר כזה לרבי‪ ,‬ואמאי לא יספיק ל לישב בבית לעסוק בספרי‬ ‫מוסר‪ ,‬וא‪ #‬א תרצה עוד יותר מזה תוכל להתעמק בספרי קבלה‬ ‫בזוה"ק ו'ע" חיי' ועוד"‪.‬‬ ‫הרבי ר' בונ הסביר לה ע"ד הנ"ל שא‪ #‬אחרי כל הלימודי‬

‫‪ 3‬אגב‪ ,‬מסופר על אחד מהגדולי ישראל ברוסלאנד שאמר על אחד שניהל‬ ‫"טיאטער" )קולנוע(‪ ,‬מקו שמציגי בו כל מיני "שפיל" וליצנות‪ ,‬שלאחר אריכות‬ ‫ימיו ביקשו להכניסו לגיהנו עבור "מעשיו הטובי" הללו‪ ,‬וכשהוא טע בעד עצמו‬ ‫שהרי אי כל רע בזה‪ ,‬ואדרבא הרי אפשר ללמוד מזה דברי מוסר והנהגה הנכונה‬ ‫ומעולה‪ ,‬החליטו שיעמוד בשערי ג עד‪ ,‬וכשא! ימצא איש אחד שעשה תשובה‬ ‫מחמתו‪ ,‬תיכ יכניסוהו לג עד עבור "תלמידו" זה‪ .‬והנה כבר עבר מאז זמ וזמני‬ ‫ועדיי עומד וממתי ש‪...‬‬ ‫‪ 4‬וכבר הבאנו במק"א על ה"דברי שמואל" מסלאני זי"ע שלא למד לפני עריכת‬ ‫ה"טיש" בספרי עמוקי מרזי דרזי‪ ,‬רק כפי צור! ומדריגת הע שהיה עליו‬ ‫למסור לה ד"ת‪.‬‬ ‫וכ הבאנו מהחת"ס זי"ע שאמר שכוחות הרבה צרי! לעמול כדי לפעול שתלמידיו‬ ‫יוכלו להביט בפניו בעת למדו עמה‪ ,‬שכ ע"י קדושת לימוד תורתו היה קשה‬ ‫מאוד להביט בפני קדשו‪.‬‬ ‫‪ 5‬חגיגה פ"ג מ"א‪.‬‬

‫‪ 2‬מובא ג בקצרה ב"מעיינה של תורה"‪.‬‬

‫ז‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫פחות בדרגא א‪ #‬מאיש כזה‪ ,‬עד שלבסו‪ #‬האיר ה' עיניו וחנ אותו‬ ‫בדעת נבו שאכ איש הזה הוא יותר ממנו‪ ,‬שאכ לולא שהיתה פני‬ ‫הדברי הפוכי והרה"ק היתה לאותו בעל עגלה‪ ,‬לא היה הוא נכנס‬ ‫כלל אל ביהמ"ד ולהרבי‪ ,‬רק תיכ‪ #‬ומיד כשהיה מוריד ש החסידי‬ ‫היה ממהר לבית המזיגה לקנות לו יי שר‪ #‬למלא את גרונו‬ ‫ולהשתכר‪ ,‬וא"כ ודאי הוא שאיש זה הוא למעלה במדריגה ממנו‪.‬‬ ‫ועני זה שהיה הרה"ק מלובלי נוהג כ‪ ,‬י"ל דהיינו טעמא שרק‬ ‫ע"י שהשפיל א"ע כ"כ‪ ,‬היה מסוגל אח"כ להעלות את כול‪ ,‬וא‪#‬‬ ‫להפשוטי עמ‪.‬‬

‫שקיבלו מעות‪ ,‬ויש שעוד ביקשו מעצמ פדיונות ובסכומי עצומי‪,‬‬ ‫והסיבה לכ הוא "מבתרומה" ‪ $‬שרצו להרי את פשוטי הע‪ ,‬ולכ‬ ‫הוצרכו מקוד לרדת ממדריגת הנשגבה‪ ,‬כדי שעי"ז יוכל להרי‬ ‫הע‪.‬‬ ‫‬

‫לאור המבואר ב"דברי ישראל" ושאר ספרי קודש הנזכרי‬ ‫שהצדיקי השפילו א"ע עד למדריגת השפלי שבע‪ ,‬מוב שפיר‬ ‫העובדא שפע נכנס הרבי מלובלי זי"ע‪ ,‬ה"חוזה"‪ ,‬לביהמ"ד לתפילה‬ ‫והסתכל על העול‪ ,‬ושב מיד על עקבותיו לתו חדרו‪ ,‬וכ חזר הדבר‬ ‫ונשנה כמה פעמי עד שבסופו נכנס והביט על העול והתחיל‬ ‫להתפלל‪.‬‬ ‫גדולי החסידי הבינו שיש דברי בגו‪ ,‬ושאלוהו מה היתה‬ ‫כוונתו בזה‪ ,‬והשיב שזה דרכו תמיד שאינו נכנס להתפלל עד שיראה‬ ‫כי הוא הגרוע ביותר מכל הנאספי‪ ,‬וכיו שהפע הגיעו יחד ע‬ ‫קבוצת החסידי ג הבעל עגלה שהוביל אל רב‪ ,‬והוא היה קל‬ ‫דעת ואד גס ומגוש עד למאוד‪ ,‬לא הצליח לפעול על עצמו שהוא‬

‫‬

‫בדר זה היה רבינו ה"אמרי חיי" זי"ע מפרש הכתוב בפר'‬ ‫מטות‪" ,‬וידבר משה אל ראשי המטות וגו'"‪ ,‬שמשה רבינו ע"ה דיבר‬ ‫אל ה"ראשי" שיראו להיות "המטות לבני ישראל"‪ ,‬שישפילו ויטו‬ ‫א"ע לדרגת הע‪ .‬והתכלית בזה תהא "לאמר"‪ ,‬היינו להרימ‬ ‫ולהעלות מלשו "וה' האמיר"‪.‬‬

‫אני חותנ יתרו בא אלי‪êñ¾ −ð× ö× ñ¼ ó³êþšñ í¾ô ê®− −×í îêñëð ¼ð− îþ³−ð... ñê−ïî¼ öë þõ½ë −³−êþ .‬‬ ‫‪.µ× ñ× ñ¼õ³ô îò−ê ðë׳ôí ³¾šë −ð− ñ¼ í¾¼ò¾ ðîë×íôð óî¾ô... î³êþšñ ê®−¾ ¾šëñ ó−ðší îðîë×ô ñ¼õ³−‬‬ ‫)‪(ëî¾êþëô þëþêõ¾ ðîð ’þ ®"íèíñ ðîðñ ó³×ô‬‬ ‫התפעלות מכל הכיבודי שמחלקי לו‪.‬‬ ‫הרה"ק מבעלזא זי"ע אמר על הרב דוד שפארבער מבראשוב‬ ‫ז"ל דער אלטיטשקער איז א חסיד'ישע איד או האט ליב חסידות‪,‬‬ ‫והכנסת יחזקאל אמר עליו שהוא יחיד בדורו בהבנת דרכי החסידות‪,‬‬ ‫וכששבת הרב מבראשוב בצל הכנסת יחזקאל בליל שב"ק באמצע‬ ‫עריכת השלח לקח הכנסת יחזקאל הכ‪ #‬מעל השלח וחרק בהכ‪ #‬על‬ ‫גבו )א‪ #‬שאי זה מ הדר לעובדי השי"ת‪ ,‬וודאי שאינו מעשה רבי‪,‬‬ ‫עשה המעשה משונה להסתיר עצמו( אמר הרב מבראשוב הרבי רצה‬ ‫לרמות אותי אבל "אי בי נישט די אדרעס" אותי אי יכולי לרמות‬ ‫ויודע אני רוב גדלו‪.‬‬

‫העול מספרי כשהגיע הרה"ק ר' שמעלקא מניקלשבורג זי"ע‬ ‫בפע הראשונה לניקלשבורג נכנס תיכ‪ #‬לחדר מיוחד ונכנס אחד‬ ‫אחריו לידע מה יעשה הרבי ש ושמע אי שר' שמעלקא אומר בינו‬ ‫לבי עצמו ברו הבא ר' שמעלקא‪ ,‬אוי יש לנו הנאה שבאת אצלינו‪,‬‬ ‫טוב שבאת לגור בתוכינו‪ ,‬כמה גדול הזכייה לנו וככה המשי בכל‬ ‫מיני שבחי‪) ,‬באשר שפחד שיאמרו לו כל כ מיני שבחי וכדאי‬ ‫שלא יתפעל מכל זה חזר לעצמו על כל השבחי כדאי שלא יקבל‬ ‫התפעלות( וכשסיפרו העובדא לפני הקדושת אהר )בנו של הרה"ק ר'‬ ‫ישראל מסאדיגורא( אמר שהוא סיפור נאה אבל איני מאמי בזה על‬ ‫ר"ר שמעלקא שלא היה צרי לפעולות בזה כי ממילא לא היה לו שו‬

‫ויוצא משה את הע לקראת וכו'‪ñ×¾ −õñ î−è−íòôî þîð þîð î−¾þîðî þîð þîð í¾ôñ í"ëší íêþí íòíð .‬‬ ‫®‪î³¼ô¾ôñ ó−þ½î íï¼ íëíêë î−ñê ó−þ¾îšô îòìòê óê îþîðë š−ð® ñ× ö×î ...îò−ëþ í¾ô öô ’ší ±î®−ò êîí þîðë¾ š−ð‬‬ ‫‪í¾ô þìê ö−×¾ôò ñêþ¾− î−í¾× ñ"þ ’î×î í¾ô ê®î−î î¾îþ−õë −"¾þ îòñ íñèô íïî ...³îëî¬ ³î¼õ¾í îð− ñ¼ ñëšñ ö−ñî×−‬‬ ‫¾‪ïê î−þìê ö−×¾ôò ö−êî ðëñ ó−ë®ò î−í¾× ñ"þ îë®−³−î ñëê ...íñ× ³êþšñ ê®î−í ö³ì× ó³êþšñ ê®î− í"ëší ïê óê−®î− êîí‬‬ ‫‪.ó−š−ð®ñ ð−ô³ ó−šîëð î−í−¾ −ð× ³−è−è× þí óí−ñ¼ íõ×¾ þíí ³−³ì³ë óí‬‬ ‫)¾‪(ëî½êšô ô"þ š"íþí ó¾ë ó−š−ð® −³õ‬‬ ‫ומרוק של אד הראשו נעשה כל העיר מלא רפש‪.‬‬ ‫עוד אמר דור דור ודורשיו לכאורה היו צריכי להראות לו‬ ‫להיפו מקוד המנהיגי ואח"כ הדור )כי מתחילי מ הראש ומש‬ ‫הולכי אל הרגליי( א א הראו לאדה"ר שנפתלי יהיה רבי היה‬ ‫מתעל‪ #‬שאיש כמוני יהיה רבי לכ הראו לו מתחילה הדור ולדור כזו‬ ‫יכול נפתלי להיות רבי וזהו דור תחילה ואח"כ דורשיו‪.‬‬

‫הרה"ק מראפשי" היה רגיל לומר עניני שהיה נראה כמילתא‬ ‫דבדיחותא ולפני הסתלקותו אמר רבוש"ע אתה יודע כי מעול לא‬ ‫אמרתי שו "ווערטל"‪ ,‬בראפשי" היו הרחובות והדרכי מלאי טיט‬ ‫ורפש ואמר הרה"ק סיבת הדבר כי הקב"ה הראה לאד דור דור‬ ‫ודורשיו דור דור ומנהיגיו‪ ,‬כל הדורות והמנהיגי וכשהראה עלי אמר‬ ‫אד הראשו "וואס נפתלי וועט אוי זיי א רבי" התיז רוק מפיו‬

‫ומשה נגש אל הערפל אשר ש האלקי‪.‬‬ ‫גבוה אמיתית הוא רואה שא‪ #‬בחשכות היותר גדול ד' נמצא ש וא‬ ‫השי"ת הוא א‪ #‬בהחוש הזה הוא כבר מוציא את האד מש‪ ,‬וזהו‬ ‫ומשה נגש אל הערפל‪ ,‬ערפל זהו הוא מדריגה הכי חזק בחשכות‪ ,‬אשר‬ ‫ש האלקי שג ש נמצא הרבוש"ע‪ ,‬וסיי לו רבו א השי"ת‬ ‫נמצא ש כי אשב בחוש אור לי והוא יוציא מש )ויעזור השי"ת‬ ‫ג לנו להאיר בתו החוש(‪.‬‬

‫פע אחת בא אבר לפני הבית שמואל מסלאני )אולי היה‬ ‫הבית אברה איני זוכר בדיוק( שהיה שבור לבו בקרבו עד מאוד‬ ‫בעבור שהיו לו נסיונות קשות עד אי לשער ועל ידי זה לא היה בידו‬ ‫לצמצ עצמו ומחשבותיו לעבודת השי"ת כראוי והרגיש כי העול‬ ‫חש בעדו ולא יוכל עוד להתקרב אל השי"ת ועגמה עליו נפשו‪,‬‬ ‫וכשעמד לפי רבו מסלאני הרגיש הרה"ק בכל זה ואמר לו שיש‬ ‫בחשכות שלש מדריגות חש ענ וערפל‪ ,‬והצדיק שהוא במדריגה‬

‫ח‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫גליון רמ"ה‬ ‫שנה ו' תשע"ז‬

‫וידבר אלקים את כל הדברים‬

‫הקודש צריכים הכנה‪ ,‬וגם הכנה‬

‫האלה לאמר אנכי וגו'‬

‫להכנה‪ ,‬וכן מצינו אצל השי"ת‬

‫)כ' – א' ‪ -‬ב'(‬

‫כביכול‪ ,‬שבשעת מתן תורה כתוב‬

‫שקראו החזן ברבים לקרות בספר‬

‫מסופר‪ :‬פעם אחת בשבת שובה‬

‫"וידבר אלקים את כל הדברים‬

‫התורה בציבור ולא רצה לעלות‪.‬‬

‫לא ישב הרה"ק רבי דוד משה‬

‫האלה‬

‫תיבת‬

‫אמרו לו תלמידיו רבנו לא כך‬

‫מטשורטקוב זיע"א עם החסידים‬

‫"לאמר" מיותרת‪ ,‬אך הכוונה‪ ,‬שכל‬

‫לימדתנו כי היא חייך ואורך ימיך‪,‬‬

‫אל השולחן כמנהגו בכל סעודת‬

‫מפרשת‬

‫ולמה נמנעת מלעלות? אמר להם‬

‫שלישית‬

‫"בראשית" ועד עתה היו הכנה‬

‫העבודה‬

‫לא‬

‫נדחקו כמה אנשים לחדרו‪ ,‬ואמרו‬

‫למתן תורה‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב‬

‫נמנעתי לקרות אלא על שלא‬

‫לו כי החסידים שרויים בעגמת‬

‫"וידבר אלקים את כל הדברים‬

‫נפש‪ ,‬כמה אנשים טרחו והוציאו‬

‫האלה – לאמר" בשביל שיוכל‬

‫סידרתי אותה פרשה שתים שלוש‬

‫כספים כדי להיסב עם הצדיק‬

‫לאמור "אנוכי ה' אלקיך ‪.‬‬

‫שבת‪.‬‬

‫בשעת‬

‫סעודה‬

‫הדברים‬

‫לאמר"‪,‬‬

‫שבאו‬

‫ולכאורה‬

‫בתורה‬

‫בסעודת שבת‪ ,‬ולבסוף לא זכו‬ ‫לכך‪ .‬השיב להם רבי דוד משה‪:‬‬

‫ויעמד העם על משה מן הבקר עד‬ ‫הערב )י"ח ‪ -‬י"ג(‬

‫באמת היה ברצוני ללכת אל‬ ‫השולחן‬

‫וליסב‬

‫עמכם‬

‫כדרכי‬

‫תמיד‪ ,‬אלא שהשמים התקשרו‬ ‫בעבים וחשבתי שיעצרוני הגשם‪,‬‬ ‫והסחתי את דעתי‪ ,‬ולכן אף על פי‬ ‫שחלפו העננים והיה אפשר ללכת‬ ‫אל השולחן‪ ,‬אך מחמת שלא‬

‫מעשה‬

‫ברבי‬

‫היה‬

‫)לשון‬

‫עקיבא‪,‬‬

‫שבועה(‬

‫פעמים‪ ,‬שאין אדם רשאי לומר‬ ‫דברי תורה לפני הציבור עד‬ ‫שיפשוט‬

‫אותם‬

‫שתים‬

‫שלוש‬

‫פעמים בינו לבין עצמו‪ ,‬שכן מצינו‬

‫שאלו פעם את רבה של ירושלים‬

‫הקדוש ברוך הוא שהוא נותן‬

‫הגה"ק רבי שמואל סלנט זיע"א‪,‬‬

‫מענה לשון לכל הבריות והתורה‬

‫למה הוא לא קובע לעצמו שעות‬

‫גלויה לפניו‪ ,‬וכשבא ליתן אותה‬

‫קבלה קבועות‪ ,‬שבהן יענה לפונים‬

‫לישראל כתוב בו "אז ראה וספרה‬

‫אליו? אמר להם הצדיק‪ :‬יהודי‬

‫הכינה וגם חקרה" )איוב כ"ח כ"ז(‬

‫צריך לדבוק במידותיו של הקב"ה‪,‬‬ ‫בברכת המזון אנו אומרים "שאתה‬

‫היתה לי הכנה חדשה‪ ,‬כי כבר‬

‫זן ומפרנס אותנו תמיד בכל יום‬

‫הסחתי דעתי מההכנה הראשונה‪,‬‬

‫ובכל עת ובכל שעה" בלי שעות‬

‫לא הלכתי עוד‪ .‬שכן לכל עבודת‬

‫קבלה‪.‬‬

‫ואחרי כן "ויאמר לאדם" וכן כתיב‬ ‫"וידבר אלוקים את כל הדברים‬ ‫האלה" בינו לבין עצמו‪ ,‬ואחרי כן‬ ‫לאמר‪.‬‬ ‫)תנחומא יתרו ס"ו(‬

‫זמני כניסת השבת‬ ‫ירושלים‪ 4:52 :‬ת"א‪5:06 :‬‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫פרשת יתרו‬

‫זמני יציאת השבת‬ ‫ירושלים‪ 6:05 :‬ת"א‪ 6:07 :‬ר"ת‪6:45 :‬‬


‫שמור את יום השבת לקדשו‪ -‬האופנוע ששמר שבת‬

‫אמר בוא בני שב ותאכל עמנו סעודת שחרית‪ ,‬מבוכתו של‬

‫מסופר על הגאון המקובל רבי מרדכי שרעבי זיע"א‪,‬‬

‫הצעיר גברה‪ ,‬הלה לא הבין מה פשר הכיבודים שחולקים לו‪,‬‬

‫שבאחת השבתות יצא בלווית קהל חסידיו מבית הכנסת‬

‫וזאת לאחר שהוא בזדון לב התנכל לרב ולבני חבורתו‪ .‬דקות‬

‫לכיוון ביתו כשמצנפת מבריקה לראשו‪ ,‬גלימת משי עוטפת‬

‫ארוכות חלפו עד שהצעיר הרהיב עוז בנפשו ושאל את הרב‬

‫את גופו וכולו אומר הוד והדר‪ .‬אט אט פסעה החבורה‬

‫אם לאחר הסעודה שיאכל פה ישוב אופנועו לנסוע כבתחילה‪,‬‬

‫במורד הרחוב לביתו של הצדיק‪ ,‬לפתע הגיח מן הסמטה‬

‫בודאי‪ ,‬השיבו הצדיק‪ ,‬העיקר שתשב פה עמנו‪ .‬כאחד שכפאו‬

‫הסמוכה רוכב אופנוע פזיז ויהיר‪ ,‬הלה היה צעיר חילוני‬

‫השד היסב הבחור לשולחן הרב‪ ,‬שמע את קידושו וסעד עמו‬

‫המרוקן מכל תוכן ומערכים יהודים‪ ,‬ובראותו את החבורה‬

‫סעודת שבת‪ .‬בתום הסעודה רצה לפנות לדרכו‪ ,‬אולם הצדיק‬

‫שבמרכזה צעד איש שיבה ונשוא פנים‪ ,‬החליט להתנכל‬

‫עיכב בעדו באומרו מה החיפזון הזה‪ ,‬השאר עמנו עוד מעט‬

‫להם ולהפריעם בדרכם‪ .‬תחילה הפעיל את הצופר אשר‬

‫יגיע זמן מנחה‪ ,‬הבחור נרגז קמעא ואמר לצדיק מנחה מה לי‬

‫הרעים בקולו‪ ,‬ולאחר מכן התניע את אופנועו בקול רעש‬

‫מנחה? הרב שרעבי שלא נרגש מדבוריו הזועמים של הצעיר‪,‬‬

‫גדול ונסע בראוותנות בין המתפללים שפנו מיד לצדדים‪.‬‬

‫הכביר עליו מילין ושדלו שיתפלל עמהם ויסעד סעודה‬

‫תלמידיו של רבי מרדכי שרעבי מעיהם חמרמרו לנוכח‬

‫שלישית‪ ,‬ובהצהרה גלויה הבטיחו שהאופנוע שלו ימשיך‬

‫התנהגותו הפרועה של הצעיר‪ ,‬וזעקת חמס פרצה מפיהם‬

‫לפעול רק בתנאי שהבחור ישאר פה‪ .‬בלית ברירה נשאר הלה‬

‫למה תשבית לנו את קדושת השבת‪ ,‬מדוע תתנכל לנו? והרב‬

‫לשהות בבית הרב עד לצאת השבת‪ ,‬אז אמר לו הצדיק עתה‬

‫שרעבי הגם שראה את התנהגותו המחפירה של הצעיר‬

‫הנך רשאי ללכת לאן שתחפוץ‪ ,‬שוב למקום בו השארת את‬

‫שרמס בריש גלי את השבת‪ ,‬מכל מקום דן אותו לכף זכות‪,‬‬

‫האופנוע וראה שמאומה לא חסר בו‪ ,‬אך תדע לך נאמנה‬

‫והרגיע את תלמידיו שהצטופפו זועמים ונכאבים סביבו‪,‬‬

‫שמשבת זו והלאה אופנועך ישבות בשבת‪ ,‬שבוע טוב‪.‬‬

‫באומרו הניחו לו הוא לא אשם האופנוע שלו אשם‪ ,‬הניחו‬ ‫לו‪ .‬בטרם עכלו התלמידים את הדברים ששמעו מפי הצדיק‪,‬‬ ‫וכבר ראוהו פונה וממשיך בדרכו‪ ,‬בלא אומר ודברים‬ ‫הצטרפו אליו עד הגיעם לביתו‪ ,‬שם נפרדו ממנו בברכת‬ ‫שבת שלום‪.‬‬

‫אחד המלווים שחזר לביתו דרך בית הכנסת‪ ,‬ראה את‬ ‫אותו צעיר עומד באמצע הכביש רכון על אופנועו ומנסה‬ ‫להפעילו‪ ,‬הצעיר ניסה שוב ושוב להתניע את האופנוע אך‬ ‫לשווא‪ ,‬המנוע דמם לחלוטין‪ .‬הבין המלווה שידו של הצדיק‬ ‫בענין‪ ,‬פנה לצעיר ואמר לו לשווא תתייגע להפעיל את‬ ‫האופנוע‪ ,‬הוא לא יסע‪ ,‬אתה פגעת בכבוד הרב מרדכי‬ ‫שרעבי בכך שנסעת בינינו‪ ,‬והוא אמר עליך שאינך אשם רק‬ ‫אופנועך אשם‪ ,‬ועליך לבקש ממנו מחילה וסליחה‪ .‬הבחור‬ ‫ניסה להתניע את אופנועו שוב אך נכשל‪ ,‬ואז החליט לחלות‬ ‫את פני הצדיק‪.‬‬

‫כחץ מקשת נשא הצעיר רגליו ורץ אל אופנועו‪ ,‬הוא ניסה‬ ‫להתניעו וראה שאכן הוא פועל כהלכה‪ ,‬אבן נגולה מעל לבו‬ ‫ובשמחה רבה התיישב עליו ונסע לדרכו‪ ,‬ומאז בכל ימות‬ ‫השבוע פעל האופנוע כתיקונו אולם ביום שישי לעת ערב‬ ‫כששבת המלכה פרשה כנפיה על היקום‪ ,‬נדם המנוע‪ .‬הצעיר‬ ‫ניסה מספר פעמים להתניעו אך ללא הצלחה‪ ,‬בדק פה ושם‪,‬‬ ‫ושוב ללא תועלת הדבר‪ ,‬היה מוזר בעיניו עד שחכר בקורות‬ ‫אותו בשבת שחלפה‪ ,‬והחליט בדעתו ללכת לרבי מרדכי‬ ‫שרעבי‪ ,‬שאלו מה לעשות‪ ,‬ובקור רוח נענה לו הצדיק ואמר‬ ‫הרי אמרתי לך כבר בשבוע שעבר שאופנועך שומר שבת ולכן‬ ‫ביום המנוחה עליו לנוח וממילא הוא לא יסע לעולם בשבת‪.‬‬ ‫הצעיר עמד משתאה ומחריש למשמע אזניו‪ ,‬ואז פנה אליו‬ ‫הרב בחיבה ואמר לו‪ :‬בני‪ ,‬דע לך כי נשמה גבוהה שוכנת‬ ‫בקרבך‪ ,‬חדל לך מפשע ורשע‪ ,‬שב נא פה עמנו וחזור בתשובה‪.‬‬ ‫דבריו הנוקבים של הצדיק ירדו לחדרי בטנו של הצעיר‪,‬‬ ‫שראה לפניו אישיות נאצלת מרוממת מעם המבליגה על‬

‫בבושת פנים הלך הלה לבית הרב‪ ,‬ובאמצעות הרבנית‬

‫מעשי התנכלות ורשע כלפיה‪ ,‬ובאהבת ישראל הלוהטת‬

‫התנצל על התנהגותו הפראית וביקש את סליחת הצדיק‪,‬‬

‫בקרבה משפיעה ומקרינה אור יקרות סביבו‪ .‬הרהורי תשובה‬

‫וברכתו לאופנוע הדומם‪ .‬רבנו שחק לשמע משאלתו‬

‫הציפו את לבו והחליט לחזור בתשובה‪ .‬אט אט התקרב הצעיר‬

‫המשונה של הצעיר‪ ,‬וציוה להכניסו לחדרו‪ ,‬באהבת ישראל‬

‫לצדיק‪ ,‬זנח את דרך חייו‪ ,‬עד אשר החל לנהל אורח חיים‬

‫שפעמה בקרבו קירב הרב את הצעיר אליו במאור פנים‪,‬‬

‫חרדי‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫חלומו של הרה"ק רבי דוד ממוקאילייב‬ ‫מסופר על תלמידו של הבעש"ט הקדוש זיע"א הרה"ק רבי‬ ‫דוד ממוקאילייב זיע"א )יומא דהילולא כ"ה שבט(‪ .‬שפעם בא‬ ‫אל רבו הבעש"ט הק' בערב שבת קודש‪ .‬ולא יכול היה ליטול‬ ‫שלום מאחר והבעש"ט נח‪ ,‬והיות ורבי דוד גם היה עייף ויגע‬ ‫מטרדת הדרך‪ ,‬הלך גם הוא לנוח‪ ,‬ויחלום כי יצא מביתו‬ ‫ללכת למעזיבוז‪ ,‬וזה שמונה ימים שתועה ביער ולא בא‬ ‫אוכל לפיו‪ .‬פתאום ראה לפניו אדם הולך ביער‪ ,‬ונבהל מאד‪.‬‬ ‫לאחר כמה רגעים חשב לעצמו‪ ,‬הרי בין כה חייו בסכנה‪ ,‬על‬ ‫כן עדיף שיתקרב אליו אולי יש בידו להחיות נפשו‪ .‬בפגשם‬ ‫סיפר הלה שהוא איש לעמבערג‪ ,‬והיה מלמד דרדקי‪ ,‬ואבי‬ ‫הילדים גירשו עקב סכסוך שהיה ביניהם‪ .‬וזה שמונה ימים‬ ‫שתועה ביער ולא בא אוכל לפיו‪ .‬ואז סיפר לו רבי דוד שכן‬ ‫הדבר גם אצלו וילכו שניהם יחדיו לחפש מוצא‪ .‬בדרכם‬ ‫פגשו‬

‫רועי‬

‫צאן‬

‫ושאלו‬

‫אותם‬

‫את‬

‫הדרך‬

‫למעזיבוז‬

‫וללעמבערג‪ .‬והשיבו אין כאן לא מעזיבוז ולא לעמבערג‪,‬‬ ‫והציעו להם לעלות להר ששם גן עדן התחתון‪ .‬לא נענו רבי‬ ‫דוד והמלמד להצעתם‪ ,‬והמשיכו ללכת‪ .‬בהמשך דרכם שוב‬ ‫פגשו רועי צאן שגם כן הציעו להם לעלות ההרה‪ .‬ואכן עלו‬ ‫ומצאו זקנים יושבים ועותקים בתורה‪ .‬שאלו אותם את הדרך‬ ‫למעזיבוז וללעמבערג‪ .‬אמרו להם הזקנים מה לכם בעולם‬

‫ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש‬ ‫נראה להסביר‪ ,‬כי הנה שבח האדם שבחר בו השם‬ ‫יתברך יותר מן המלאך הוא‪ ,‬מפני שהמלאך אין‬ ‫חידוש ופלא בקדושתו כי הוא רוחני ומובדל מן‬ ‫החומר‪ ,‬ולכן אין סיבה שלא יהיה קדוש‪ ,‬אך האדם‬ ‫שיש לו גוף חומר עכור‪ ,‬ועם כל זה הוא קדוש‪ ,‬זה‬ ‫באמת פלא‪ .‬והענין יובן בדרך זו‪.‬‬

‫משל לאדם אחד שהלך לשוק‪ ,‬ומצא בחנות אחת‬ ‫צורת עוף עשוי מעץ ואבן‪ ,‬אך היה עשוי בחכמה‬ ‫שנראה לעיני כל שהוא עוף הפורח ממש בלי שום‬ ‫הפרש כלל‪ .‬ואותו אדם התאווה לקנותו ושאל את‬ ‫בעל החנות בכמה תמכור עוף זה? אמר לו‪ ,‬בעשרה‬ ‫זהובים‪ .‬התפלא הלה ושאל אותו‪ ,‬הרי עוף הפורח כזה‬ ‫נמכר בעשר פרוטות‪ ,‬ואיך תרצה עבור זה עשרה‬ ‫זהובים? השיב לו המוכר‪ ,‬עוף הפורח הוא מעשה‬ ‫שמים‪ ,‬ויש כמוהו אלפים ורבבות‪ ,‬ולכן נמכר בזול כי‬ ‫מצוי הרבה‪ .‬אבל זה עשוי מחכמת אדם‪ ,‬מעץ ואבן‬ ‫שהתחכם האומן לעשות מהעץ עוף ממש‪ ,‬והוא דבר‬ ‫פלא שלא מצוי‪ ,‬ולכן מחירו יקר‪.‬‬

‫התחתון? תשארו כאן ותהנו מזיו השכינה‪ .‬המלמד נעתר‬ ‫להם מיד‪ .‬אך רבי דוד התגעגע לרבו הבעש"ט‪ ,‬והובילוהו‬ ‫למעזיבוז‪ .‬ואז התעורר משנתו ומצא את עצמו בביתו של‬ ‫הבעש"ט על המטה‪ .‬נטל ידיו והלך ליטול שלום מרבו‪ .‬איך‬ ‫שראה אותו הבעש"ט‪ ,‬שאל אותו‪ :‬ואיה המלמד דרדקי‬ ‫מלעמבערג? והמשיך הבעש"ט ואמר‪ :‬לא סתם חלום ראית‬ ‫אלא מראה נבואה‪ .‬רועי צאן אלו רועים נשמות שמלאך‬ ‫מיכאל מקריבים לפני כסא הכבוד‪ ,‬הם רצו אותך בגן עדן‬ ‫"רעותיה דקודשא בריך הוא לארחא בתפוחא דא" עשיתי‬ ‫לך טובה ופעלתי שיחזירו אותך לעולם הזה‪ .‬המלמד שראית‬

‫והנמשל המלאך אין לו חומר ולכן אין פלא שהוא‬ ‫קדוש‪ ,‬ויש אלפים ורבבות מלאכים שהם כולם‬ ‫קדושים‪ ,‬אך האדם שהוא בעל גוף חומרי‪ ,‬אם הוא‬ ‫יהיה קדוש ודומה למלאך‪ ,‬הרי זה פלא וחידוש שאינו‬ ‫מצוי‪ ,‬ולכן הוא חביב לפני השם יתברך ביותר‪ .‬וזהו‬ ‫שאמר הכתוב "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" ולא‬ ‫מלאכי מרום‪ ,‬אף על פי שהם קדושים יותר מכם‪ ,‬כיון‬ ‫שנמצא בכם חידוש גדול‪ ,‬שאתם בעלי גוף חומרי ועם‬ ‫כל זה אתם קדושים‪ ,‬לכן נבחרתם אצלי‪.‬‬

‫היה אחד מן ל"ו הצדיקים שבדור‪ .‬ואכן נשאר שם ואיתקטר‬ ‫בחד קטירא בחיי החיים‪ .‬כעבור ימים אחדים הקול נשמע‬ ‫שמלמד מלעמבערג נעלם ועקבותיו לא נדעו‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫)בן איש חי דרשות(‬


‫שבת קודש כ"ב שבט‬

‫איזה גן עדן זה אם יהודי אחר‬

‫הבית מנעו זאת ממנו‪.‬‬

‫נמצא בגיהנום?‬ ‫מסופר‪:‬‬

‫מיד הורה רבי מנחם מענדיל‬

‫הרה"ק רבי מרדכי‬

‫מלעכוויטש‬

‫זיע"א‬

‫אמר‪,‬‬

‫כי‬

‫שילכו‬ ‫אותו‬

‫אחריו‬

‫ויביאו‬

‫)תרי"ט(‬ ‫הרה"ק רבי יצחק מנעשכיז ב"ר מרדכי )תרכ"ח(‬

‫ומצאוהו‬

‫שהלך‬

‫הגון‪,‬‬

‫הלכו‬

‫הרה"ק רבי יהודה לייב ב"ר שלמה אייגער‬ ‫מלובלין )תורת אמת ‪ -‬תרמ"ח(‬

‫לחפש‬ ‫אליו‪,‬‬

‫הרה"ק רבי יעקב שמעון סופר מקראקא )תלמיד‬ ‫ה"חוזה" ‪ -‬תקצ"ח(‬ ‫הרה"ק רבי מנחם מענדל מקאצק ב"ר לייביש‬

‫לאחר מאה ועשרים‪ ,‬אם ישלחו‬

‫למקום‬

‫אותו לגן עדן‪ ,‬כל זמן שיהיה‬

‫והביאוהו לפני הרבי וסיפרו‬

‫אפילו יהודי אחד בגהינם לא ילך‬

‫היכן מצאוהו‪ ,‬אבל הוא לא שת‬

‫לגן עדן‪ ,‬האיך יכול להיקרא‬

‫יום שני כ"ד שבט‬ ‫הרה"ק רבי שמואל מרגליות מזעלישטשיק‬

‫לבו לכך‪ ,‬וקיבלו בספר פנים‬

‫אצל יהודי גן עדן בזמן שיודע‬

‫יפות‪ ,‬וביקש את סליחתו על‬

‫)תלמיד הבעש"ט הק' זיע"א( ב"ר יצחק דב‬ ‫)תקס"ה(‬

‫שיש יהודי בגהינם‪ .‬עוד אמר כי‬

‫שדחו אותו בבוקר‪ ,‬ונהג בו‬

‫אמרו חז"ל שהרשעים יהיו עפר‬

‫כבוד גדול וציוה להביא לו‬

‫תחת כפות רגליהם של צדיקים‪,‬‬

‫כיבוד‪ ,‬אותו אדם בראותו את‬

‫אני רציתי לראות אלו צדיקים‬

‫החרדה שהרבי חרד לכבודו‪,‬‬

‫שידרכו על הרשעים )איך וואלט‬

‫אחזתו בושה וכלימה‪ ,‬הרהר‬

‫געוואלט זען די צדיקים'לאך(‬

‫בתשובה ושב מדרכו הרעה‪.‬‬

‫שאינו‬

‫לאחר שאותו אדם הלך לדרכו‪,‬‬ ‫ראה רבי מנחם מענדיל שבני‬ ‫אוהב ישראל באמת‬

‫ביתו תמהים על הכבוד הרב‬

‫יום ראשון כ"ג שבט‬ ‫הרה"ק רבי יהושע ב"ר שלום מבעלזא )תרנ"ד(‬

‫הרה"ק רבי נתן דוד משידלאווצא ב"ר שרגא‬ ‫יאיר )תרע"ט(‬ ‫יום שלישי כ"ה שבט‬ ‫הה"צ רבי שבתי )אבי המגיד מקאזניץ ‪ -‬תקכ"א(‬ ‫הרה"ק רבי דוד ממיקאלאייב )תלמיד הבעש"ט‬ ‫הק' זיע"א )תק"ס(‬ ‫הגה"ק רבי ישראל מסלנט ב"ר זאב וואלף‬ ‫)תרמ"ג(‬ ‫יום רביעי כ"ו שבט‬ ‫רבי דוד ב"ר שמואל הלוי )הט"ז ‪ -‬תכ"ז(‬ ‫הגה"ק רבי שאול בראך ב"ר אלעזר‬ ‫)גאב"ד קאשוי ‪ -‬ת"ש(‬ ‫יום חמישי כ"ז שבט‬ ‫רבי אלכסנדר סנדר ב"ר אפרים זלמן שור‬ ‫)תבואות שור ‪ -‬תצ"ז(‬

‫מענדיל‬

‫שחלק לאדם זה‪ .‬אמר להם‪ ,‬הן‬

‫מלינסק זיע"א היה נוהג לחתום‬

‫הרה"ק רבי עמנואל ב"ר ישעי' מפשדבורז‬ ‫)תרכ"ד(‬

‫ישעיהו הנביא התנבא על ימות‬

‫יום שישי כ"ח שבט‬ ‫הרה"ק רבי מנחם נחום מרחמיסטריווקא‬

‫הרה"ק‬

‫רבי‬

‫מנחם‬

‫–‬

‫את שמו בצירוף התואר "אוהב‬

‫המשיח‬

‫ישראל"‪ ,‬פעם כשהגיע לחתום‬

‫"והביאו את כל אחיכם מכל‬

‫נפל העט מידו‪ ,‬הרימו וביקש‬

‫הגויים‬

‫בסוסים‬

‫לחתום‪ ,‬ואירע לו מכשול אחר‪ ,‬אז‬

‫וברכב‬

‫הבין כי לא דבר ריק הוא‪ ,‬ומן‬

‫ובכרכרות‬

‫השמים‬

‫רומזים‬

‫לו‬

‫)ישעיהו‬

‫מנחה‬

‫ס"ו‬

‫לה'‬

‫ובצבים‬ ‫על‬

‫כ'(‬

‫ב"ר יוחנן )תרצ"ו(‬

‫זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬אמן‬

‫ובפרדים‬ ‫הר‬

‫קדשי‬

‫שיפשפש‬

‫ירושלים"‪ ,‬ולכאורה‪ ,‬את מי‬

‫במעשיו‪ .‬התחיל לבכות‪ ,‬ואמר‪:‬‬

‫יביאו‪ ,‬איזה יהודי אשר ישמע‬

‫מידה טובה אחת היתה בי ‪ -‬מידת‬

‫את קול שופרו של משיח ולא‬

‫אהבת ישראל‪ ,‬ואף זו ניטלה‬

‫ימהר ללכת אחריו? אלא שאין‬

‫הגה"ק רבי ישראל סלאנטער זיע"א‬

‫ממני‪ ,‬פשפש במעשיו ולא מצא‬

‫הכתוב‬

‫בבעלי‬

‫)יומא דהילולא כ"ה שבט האם‬

‫שהכעיס או פגע באדם מישראל‪,‬‬

‫עבירה המשוקעים בין הגויים‬

‫הוא עוסק במצות גמילות חסדים?‬

‫קרא לבני ביתו ושאל אותם שמא‬

‫ומבוססים בטומאתם‪ ,‬ועליהם‬

‫השיב רבי נפתלי‪ :‬אין לי במה‬

‫העליבו מישהו‪ ,‬והתברר שבאותו‬

‫אומר‬

‫ראויים‬

‫יום הגיע לביתם אדם פשוט‬

‫להיות מנחה לה'‪ ,‬ומנחה כזו‬

‫ומגושם‪ ,‬לבוש כאחד הריקים‪,‬‬

‫העלבתי‪ .‬ועתה שבאה לידי לא‬

‫וביקש להיכנס אל הרבי‪ ,‬ובני‬

‫אכבדנה?‬

‫מדבר‬

‫הכתוב‬

‫אלא‬

‫שהם‬

‫גמילות חסד עם האשה‬ ‫לאחר נישואיו של הגה"ק רבי‬ ‫נפתלי אמסטרדם זיע"א שאלו רבו‬

‫לעסוק‪,‬‬

‫מחוסר‬

‫כסף‬

‫אני‬

‫ואין‬

‫ביכולתי לנהל קופת גמ"ח‪ .‬אמר לו‬ ‫רבי ישראל‪ :‬לא לכך התכוונתי‪,‬‬ ‫בבית אפשר לגמול כל כך המון‬ ‫חסד עם האשה‪.‬‬

‫בחסות רשת חנויות‬

‫"פרדס יוסף החדש" על פורים‬

‫גל פז‬

‫עכשיו בחנויות הספרים‬

‫ר‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫הפצה ראשית‪ :‬מרכז הספרים ‪03-6194114‬‬


‫ויקהל דוד‬ ‫בעזהשי"ת‬

‫פרשת יתרו‬

‫שבת יתרו‬ ‫הנה מתאמרא משמיה דרביה"ק מלובלין זי"ע שבשבת קודש‬ ‫פרשת יתרו יורד השפעות קדושות של חג השבועות‪.‬‬ ‫בשבת זה שקוראים הענין של קבלת התורה‪ ,‬נתעורר האור‬ ‫שיוכלו ישראל לזכך ולטהר עצמם מכל הטומאות‪ ,‬ולהמשיך‬ ‫עליהם כל המ"ט פנים טהור‪ ,‬ולייחד עצמם באחדותו יתברך‪,‬‬ ‫שעי"ז נזכה לגאולה העתידה שהיא בסוד אנכ"י כמ"ש וגאלתיך‬ ‫אנכ"י‪ ,‬וגם אנכי אגאל‪ ,‬שיגאלנו השי"ת גאולה שלימה בכו"פ‬ ‫מגן אברהם יתרו‬ ‫ברו"ג בחומ"ר בקרב בב"י אמן‪.‬‬ ‫הרה"ק מקאזניץ זי"ע היה פעם אצל הרה"ק מבארדיטשוב‬ ‫בפרשת יתרו‪ ,‬ואמר הרה"ק מבארדיטשוב 'מי שיש לו אזנים‬ ‫פתוחות ישמע מחר את עשרת הדברות‪ ,‬והשיב הרה"ק מקאזניץ‪:‬‬ ‫ומי שאין לו‪ ..‬יבקש מהשי"ת שיפתח לו את אזניו‪ .‬מאמר מרדכי‬ ‫מסופר על הרה"ק מצאנז זי"ע שבשבת פרשת יתרו הרגיש‬ ‫התעלות מיוחדת מעין מעמד הר סיני‪ ,‬ושוב ניסה להוסיף על‬ ‫עצמו לקראת חג השבועות‪ ,‬וראה שלא עלה בידו מאומה‪ ,‬ואז‬ ‫הסכים בדעתו שמה שזכה בפ' יתרו היה סך הכל מתנת שמים‪.‬‬ ‫וסיפרו עליו ששאל אחד מחברייא של הרה"ק מלובלין זי"ע‪,‬‬ ‫והשיב לו שהיה מצב טוב‪ ,‬כידוע שאצל החוזה היו רואין את‬ ‫עצמם בחג השבועות כאילו עומדים בהר סיני‪ .‬שלחן מנחם‪ ,‬יתרו‬ ‫קבלתי מרבותי אשר כל דבר ודבר הוא בסוד עולם שנה נפש‬ ‫כמ"ש בספר יצירה‪ ,‬והוא סוד הענין של השבתות אלו‪ ,‬דהיינו‬ ‫שבת שירה וכן פ' יתרו שקורין באמצע החורף‪ ,‬דהיינו קריעת ים‬ ‫סוף כאשר האדם בא אל הים שנקרע לפני ישראל‪ ,‬יוכל להרגיש‬ ‫הארה של שביעי של פסח‪ ,‬שהוא הארה של קרי"ס‪ ,‬והראי' לזה‬ ‫דהרואה מעברות הים צריך ליתן הודאה ושבח לפני המקום‪ ,‬וזה‬ ‫הוא בסוד עולם‪ ,‬וכאשר בא יום שביעי של פסח מרגיש ג"כ‬ ‫הארה נפלאה מזה והוא בסוד שנה‪ ,‬וכן כאשר קורין בתורה פר'‬ ‫בשלח יוכל להרגיש ג"כ הארה זו והוא בסוד נפש וכו'‪ ,‬ושמעתי‬ ‫ממורי הקודש זצללה"ה כי בסוד הנפש שהוא ע"י התורה הוא‬ ‫יותר גבוה במעלה‪ ,‬מן הזמן שהוא בשנה‪ ,‬והבאתי ראי' לזה וכו'‬ ‫שהרי מפטירין בפרשת יתרו הפטרה שהיא יותר מבעלה‬ ‫אמרי יוסף יתרו‬ ‫מההפטורה שמפטירין בשבועות‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי אברהם אלימלך זי"ע מקארלין אמר בשבת יתרו‪ :‬אין‬ ‫הזמן לעשות חשבונות‪ ,‬הזמן על ההכנות היה מקודם‪ ,‬ועכשיו‬ ‫ילקוט מאמרים סטאלין‬ ‫צריכים להאמין שקבלנו את התורה‪.‬‬ ‫פרשת יתרו היא הכנה לשבועות‪ ,‬כמו רופא שנתן לאדם תרופה‬ ‫ומחלק אותה לחלקים מפני שא"א לקבל כל התרופה בבת‬ ‫אחת‪ ,‬כך א"א היה לקבל בבת אחת גודל הקדושה של חג‬ ‫השבועות‪ ,‬ונתנה לנו גם הקריאה של מתן תורה בפרשת יתרו‪,‬‬ ‫והיא הכנה לשבועות‪.‬‬ ‫בית אברהם‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫מזמור י"ט‬

‫בשבת זו שבת קבלת התורה הקדושה במעמד הנבחר בהר סיני‪,‬‬ ‫והקריאה מעורר הזמן כמ"ש ]של"ה פסחים נר מצוה אות ו'[ דהנה‬ ‫צריכין לזכות תמיד מעמד הר סיני שהוא אחד מהזכירות‬ ‫שחייבים לזכור תמיד בכל יום ובכל עת ובכל שעה‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫]דברים ד' ט' י'[ השמר לך וכו' פן תשכח וגו' יום אשר עמדת לפני‬ ‫ה' אלקיך בחורב‪ .‬וזה 'הקריאה מעורר הזמן שיש בכח הקריאה‬ ‫והשמיעה לעורר הזכרון לזכור את הזמן הקדום של מעמד הר‬ ‫סיני‪.‬‬ ‫ואפשר לפרש עוד‪ ,‬כי הנה שבת זו היא זמן גדול מאוד‪ ,‬שבת‬ ‫קבלת התורה‪ ,‬וצריכין להתעורר שלא יעבור עלינו זמן גדול זה‬ ‫בלא כולם‪ ,‬נישט פארשלאפן דער זמן‪ ,‬והקריאה בתורה מעורר‬ ‫אותנו להרגיש גודל קדושת הזמן‪ ,‬זהו 'הקריאה מעורר הזמן'‪,‬‬ ‫הלואי שיתן השי"ת בלבנו שנתעורר בהקריאה לפום דרגא ולפי‬ ‫אמרות טהורות יתרו‬ ‫ערך ההכנה וההבנה‪.‬‬ ‫סעודת יתרו"‪ ,‬בקרב יהודי תוניס בשמחה ובשירה‪ ,‬טעמים רבים‬ ‫נכתבו ונאמרו בקשר למנהג קדום זה‪ ,‬ובספר ברית כהונה ח"ג‬ ‫כתב שהטעם הוא לפי שבפרשתנו נכתבו "עשרת הדברות"‬ ‫והתורה דומה לכלה‪ ,‬שנאמר‪" :‬מורשה קהילת יעקב"‪ ,‬ודרשו‬ ‫חז"ל‪ :‬אל תיקרי "מורשה" אלא "מאורסה"‪ ,‬הסעודה באה‪,‬‬ ‫איפוא‪ ,‬להביע את שמחת מתן תורה‪ ,‬הוא שולל את הטעם‬ ‫שהוא זכר לנאמר בפרשתנו‪ :‬ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל‬ ‫שם‬ ‫לחם עם חותן משה לפני האלקים‪.‬‬ ‫לדברי זקני העדה זו סעודת הודאה על שבשבוע זה פרשת יתרו‪,‬‬ ‫פסקה מגפת הילדים שפרצה בתוניס‪ ,‬באלג'יר עושים יו"ט‬ ‫וא"א תחנון אף במנחה שלפניו ומתאספים בליל ששי כל העם‬ ‫מקצה לשמוע עשרת הדברות וסועדים בבשר עוף דוקא ולא‬ ‫בקר‪ ,‬הכשר להקרבה ע"ג המזבח‪ ,‬וקוראים לה "סעודת סיום"‪,‬‬ ‫ר"ת סעודת יתרו ומשה‪] ,‬אודו"מ[ ‪.‬‬ ‫גם ב"חדרים" חגגו את חג "חתימת יתרו"‪ ,‬בסעודה גדולה ואכלו‬ ‫בה ביצים‪ ,‬שקבצו מכל ילד ורשמו עליהן שם הילד‪ ,‬וכל ילד‬ ‫דבר בעתו‬ ‫אכל ביצתו להמנע מאבק גזל‪.‬‬

‫שבת עשרת הדיברות‬ ‫הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע אמר פעם שבשבת יתרו צריכים‬ ‫להוסיף עוד קוגל לכבוד שבת עשרת הדיברות‪.‬‬ ‫בקדושתו של אהרן עמ' תנ"ט‬

‫()‬


‫בקרוב יופיע אי"ה ספר‬

‫של חן המל ך‬

‫שלחן המלך ח"ב‬ ‫על קדושת מאכלי שבת‬

‫שבת יתרו ]קי"ט[‬ ‫זכרהו על היין לקדשו ולא לחללו‬ ‫מה שאמרו רז"ל זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין‪ ,‬י"ל כי‬ ‫הגם דיש מצוה בשבת לאכול ולשתות עכ"פ צריך זהירות הרבה‬ ‫שלא ישתכר ויבוא לידי חילול שבת על סיבת שכרותו‪ ,‬וזה שאמרו‬ ‫זכור את יום השבת לקדשו ולא תחללהו והוא דזכרהו על היין תתן‬ ‫לדעתך לזכור את השבת על היין שאתה שותה שלא תשתכר הרבה‬ ‫דאז במקום לקדשו הוא לחללו‪.‬‬ ‫והן בעון הוא בדוק ומנוסה כי הרבה יין עושה כמה איסורים וכו'‬ ‫וכמה שבתות אינם נותנים מנוחה מחמת השתיה דיהיה ריב בין‬ ‫אנשים ואפילו בשבת אין מרגוע ה' הטוב יכפר בעדם‪ ,‬ואל כונה זו‬ ‫נתקן לקדש את היום בשבת ויו"ט בכוס של יין בכניסתו תיכף‬ ‫להודיע כי זה היין הוא לקדש את השבת ואת יו"ט ולא לחללו‬ ‫כף החיים‪ ,‬סי' ל"ו אות כ"ח‬ ‫בשתיית היין‪.‬‬ ‫הענין לקדש על היין‪ ,‬דהיינו לספר קדושת השבת על היין שהוא‬ ‫סועד ומשמח הלב והאדם מתעורר‪ ,‬ואם אין לו יין מקדש על הפת‬ ‫שגם הוא סועד ומשמח‪ .‬אבל ביציאתו שמחויב גם כן לספר מקדושת‬ ‫היום ושיש הבדל בין קדושתו לחול‪ ,‬מחויב גם כן לספר על כוס של‬ ‫יין‪ ,‬ולא סגי בלאו הכי‪ ,‬כי אין מבדילין על הפת‪ ,‬הטעם הוא‪ ,‬כי‬ ‫מסתמא במוצאי שבת כבר שבע האדם מסעודות היום‪ ,‬ואינו שמח‬ ‫בפת‪ ,‬על כן מחויב דוקא להבדיל על כוס יין‪ .‬שלה"ק יתרו‪ ,‬תורה אור ב'‬ ‫עוד טעם י"ל למה מקדשין על היין‪ ,‬דרגיל אני לומר זכור ושמור‬ ‫בדבור אחד נאמרו כי מי שמשמר השבת כהלכתו שבת וינפש מכל‬ ‫מלאכה לפעמים הרבה הזיקו רב לשעה ואינו מעונג בשבת ונפשו‬ ‫ולבו עליו יכאב לכן כתיב זכור קדשהו על היין ישמח לבב אנוש‬ ‫ובדבור אחד נאמרו כי מי שאינו מקיים שמור שהיא הל"ת שוא"ת‬ ‫שו"ת כתב סופר או"ח סי' ע"ח‬ ‫בקל לו לקיים זכור‪.‬‬

‫קידוש ביום השבת‬ ‫גם ביום צריך לקדש על כוס יין קודם הסעודה מדרבנן‪ ,‬וסמכו זה‬ ‫ממקרא דזכור את יום השבת לקדשו ]פסחיס ק"ו‪ [.‬ע"ש‪ ,‬ולאו משום‬ ‫דיום משמע יום ולא לילה דיום הוא מעל"ע כדכתיב ויהי ערב ויהי‬ ‫בוקר יום אחד‪ ,‬אלא דהאי יום הוא כמיותר דהוה מצי למיכתב זכור‬ ‫את השבת לקדשו‪ ,‬וטעמו של קידוש זה הוא מפני כבוד היום‬ ‫והסעודה‪ ,‬ומצאתי ראיה לזה מהשאילתות יתרו ]סי' נ"ד[ שהביא‬ ‫הרשב"ם בפסחים שם וז"ל‪ :‬אתאי כסא דחמרי וברוכי ומשתי משום‬ ‫כבוד שבת לחלק בין מדת שבת למדת חול עכ"ל‪ ,‬הרי דעיקר‬ ‫הקידוש הוא רק משום כבוד ולכן אין בו רק ברכת בפה"ג ובגמרא‬ ‫שם קראו לה קידושא רבה ע"ד סגי נהור‪ .‬ערוך השלחן סי' רפ"א ס"ג‬

‫קידושא רבה‬ ‫בגמרא ]פסחים ק"ו‪ [.‬זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין‬ ‫בכניסתו‪ ,‬אין לי אלא בלילה ביום מנין תלמוד לומר זכור את יום‪.‬‬ ‫וכתב הר"ן ]שם[ דקידושא דאורייתא בלילה היא דהוי בכניסתו‪ ,‬אלא‬

‫משום דכבוד יום עדיף מכבוד לילה ראו חכמים לעשות ביום זכר‬ ‫לקידוש והיינו בורא פרי הגפן ותו לא שהוא התחלת קידוש של לילה‪.‬‬ ‫ועוד שלפי שאין אומרים שירה אלא על היין כיון שמברכין על היין‬ ‫תחלה שלא כדרך שאר הסעודות הוי כעין שבח ושירה לקדושתו‬ ‫של יום ומשום דלא הוי אלא מדרבנן לא ראו להאריך בו יותר כדי‬ ‫ר"ן פסחים ק"ו‪ ,‬כ"ב‪ .‬בדפי‬ ‫שלא להשוותו לקידושא של לילה‪.‬‬ ‫הרי"ף‬

‫עוי"ל כיון שהקדושה מתוספת והולכת וכבוד יום עדיף מכבוד‬ ‫לילה‪ ,‬היה ראוי לקדש ביום על תוספת קדושתה‪ ,‬וזהו הגדר בהא‬ ‫דתקינו רבנן קידושא רבה ביום‪ ,‬והא דמדאורייתא לא צריך לקדש‬ ‫ביום‪ ,‬זהו משום שכיון שקידש בכניסתו‪ ,‬סגי בקידוש זה לכל מה‬ ‫שו"ת חתם סופר‪ ,‬או"ח סי' י"ז‬ ‫שמוסיף והולך‪.‬‬ ‫מצינו באגרא דפרקא ]אות ק"צ[ גודל מעלת יו"ט שני שהוא מדרבנן‬ ‫על מעלת יו"ט ראשון וטעם הוא על פי סוד ע"ש‪ ,‬וזהו י"ל מעלת‬ ‫קידושא רבא בשבת ביום שזהו נקרא קידושא רבא ושל לילה רק‬ ‫קידושא זוטא‪ ,‬שזהו גדול יותר משל לילה שהוא דאורייתא וזהו ביום‬ ‫הוא מדרבנן ע"כ נקרא שפיר קידושא רבא‪ .‬דברי תורה מהדו"ק אות מ"ג‬

‫כבוד יום קודם לכבוד לילה‬ ‫סעודת היום חשובה יותר מסעודת הלילה‪ ,‬ויש לאכול בה מאכלים‬ ‫טובים יותר מסעודת הלילה‪ ,‬ומעלת סעודה זו גדולה עד מאד‪,‬‬ ‫ויתנהג בסעודתו כאוכל לפני המלך‪ ,‬ויאכל בקדושה ובצניעות‪.‬‬ ‫ע"פ חמדת הימים‬

‫עוד טעם י"ל משום דאפקיה קרא בלשון יום 'אכלוהו היום'‪.‬‬

‫חסדי דוד על תוספתא ברכות פ"ג הי"ב‬

‫עוד טעם י"ל משום שהנס של המן לא היה ניכר אלא ביום‪ ,‬דאילו‬ ‫בליל שבת לא ניכר כ"כ‪ ,‬שהרי כל לילה ולילה אכלו מהמן שירד‬ ‫בבוקר של אותו היום‪ ,‬ולא היה נבאש אלא בעלות השחר‪.‬‬

‫הר"ש סירילאו על הירושלמי ברכות סו"פ ז'‬

‫עוד טעם י"ל משום דעיקרי הסעודות הם ביום ולא בלילה‪ .‬ועוד‬ ‫דבלילה הלא אכל ביום בערב שבת וא"א להיות הסעודה חביבה‬ ‫עליו כביום השבת‪ .‬ועוד דבמקדש היתה עיקר הקדושה הניכרת‬ ‫ביום שהקריבו בו קרבן מוסף ולא בלילה שלא היתה שום עבודה‬ ‫של שבת‪.‬‬ ‫ועוד דעיקר תוקף הזמן הוא ביום כדאיתא בשבת ]פ"ט‪ [:‬בויכוחו‬ ‫של יצחק לעתיד לבוא דל פלגא דלילותא וכו' ובעירובין ]ס"ה‪ [.‬אנן‬ ‫ערוך השלחן סי' רפ"ט ס"ב‬ ‫פועלי דיממא אנן ע"ש‪.‬‬ ‫מטעם שכבוד יום עדיף‪ ,‬צריך להימנע מלאכול בלילה דבר מסויים‬ ‫עומקה של הלכה‬ ‫כדי להגדיל כבוד היום המכבוד הלילה‪.‬‬

‫בגדים ליום השבת‬ ‫טוב שהבגדים שלובש ביום השבת יהיו נאים יותר מהבגדים שלובש‬ ‫בליל שבת‪ ,‬מטעם דכבוד יום מרובה מכבוד לילה‪.‬‬ ‫יפה ללב ח"ה‪ ,‬בקו"א או"ח סי' רס"ב‪ ,‬אשל אברהם תניינא או"ח סי' רס"ב‬

‫להארות והערות ולכל עניני הגליון‪ddmeisels@gmail.com :‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫בס"ד‬

‫פרשת יתרו‪ ,‬כ"ב בשבט תשע"ז‬

‫גיליון מס' ‪209‬‬ ‫שנה ‪4‬‬

‫‪.‬‬

‫ִס ּפ ּו ִרים ְו ַא ָ ּגדוֹ ת‬

‫ּ ְפנִ ינִ ים ּו ַפ ְר ּ ְפ ָראוֹ ת‬

‫ִס ּפ ּו ִרים ַ ּב ּ ָפ ָר ׁ ָשה‬

‫וַ ִ ּי ְׁש ַמע יִ ְתרוֹ כ ֵֹהן ִמ ְדיָ ן ח ֵֹתן מ ֶֹשה )יח‪ ,‬א(‬ ‫ַר ִ ּבי יְ ֶחזְ ֵקאל ׁ ְש ַר ָּגא ִמ ּ ׁ ִשינוֹ בָ ה ָהיָ ה ָרגִ יל ִמ ְּנעו ָּריו ְל ׁ ַש ֵחר ֶאת ּ ְפנֵ י ַצדִּ ֵ‬ ‫יקי דוֹ רוֹ ‪,‬‬ ‫ַ ד ׁ ֶש ָא ְמר ּו ָ ָליו ׁ ֶש ִּנ ׁ ְש ָמתוֹ ִהיא ֵמ ָהאוֹ ִת ּיוֹ ת ִ ּ'בנְ ֹס ַ ָה ָארֹן'‪ ,‬וְ ָל ֵכן נוֹ ֵס ַ ָּת ִדיר‬ ‫ַל ַּצדִּ ִ‬ ‫יקים‪ַ ּ .‬פ ַ ם ָּת ְמה ּו ְ ּב ָפנָ יו ַ ל־ ָּכ ְך‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי ֵמעוֹ ָלם לֹא ָמ ׁש ֵמ ָא ֳה ָל ּה ׁ ֶשל‬ ‫ישיבָ ה ְ ּב ָא ֳהלוֹ ַ ל‬ ‫ּתוֹ ָרה‪ ,‬ו ָּמה ָר ָאה ְל ַכ ֵּתת ַרגְ ָליו ַל ֶּמ ְר ַח ִּקים וְ לֹא ִה ְס ַּת ּ ֵפק ִ ּב ׁ ִ‬ ‫דַּ ְל ֵתי ַה ּתוֹ ָרה‪ ,‬וְ ֵה ׁ ִשיב‪ֲ " :‬חזַ "ל דָּ ְר ׁש ּו ַ ל־ ַה ּ ָפס ּוק 'וַ ִ ּי ׁ ְש ַמע יִ ְתרוֹ ' ‪ַ -‬מה ּ ׁ ְשמ ּו ָ ה‬ ‫ׁ ָש ַמע וּבָ א? ְק ִרי ַ ת יַ ם־ס ּוף ו ִּמ ְל ֶח ֶמת ֲ ָמ ֵלק'‪ .‬וְ ִל ְכאוֹ ָרה ָּתמו ַּּה‪ַ ,‬מדּ ּו ַ ִה ְמ ִּתין‬ ‫ישה דַּ ָ ּי ּה‬ ‫יִ ְתרוֹ ַ ד ַא ַחר ִמ ְל ֶח ֶמת ֲ ָמ ֵלק‪ ,‬וְ ִכי ְק ִרי ַ ת ַה ָ ּים ְלבַ דָּ ּה ֵאינָ ּה ַמ ְר ִע ׁ ָ‬ ‫ְּכ ֵדי ְל ִה ְתעוֹ ֵרר וְ ָלבוֹ א? ו ַּמדּ ּו ַ ְּכ ָלל ָהיָ ה ָצ ִר ְ‬ ‫שה‪ ,‬וְ ִכי לֹא ָהיָ ה יָ כוֹ ל‬ ‫מֶ‪/‬‬ ‫יך ָלבוֹ א ְל ֹ‬ ‫ְל ַק ֵ ּבל ַ ל־ ַ ְצמוֹ עֹל ַמ ְלכ ּות ׁ ָש ַמיִ ם ִ ּב ְהיוֹ תוֹ ְ ּב ִמ ְדיָ ן? ֶא ָּלא ׁ ֶש ּ ׁ ְש ֵּתי ַה ּ ׁ ְש ֵאלוֹ ת‬ ‫ת ָרצוֹ ת זוֹ ְ ּבזוֹ ‪ַּ .‬כ ֲא ׁ ֶשר יִ ְתרוֹ ׁ ָש ַמע ַ ל ְק ִרי ַ ת יַ ם־ס ּוף ִה ְתעוֹ ֵרר ֶ ּב ֱא ֶמת ְל ַק ֵ ּבל‬ ‫ְמ ֹ‬ ‫מ ֶש‪/‬ה‪ִ ,‬מ ּ ׁשוּם ׁ ֶש ָּסבַ ר ׁ ֶשדַּ י ְ ּב ַק ָ ּב ַלת‬ ‫עֹל ַמ ְלכ ּות ׁ ָש ַמיִ ם ְ ּבעוֹ דוֹ ְ ּב ִמ ְדיָ ן‪ ,‬וְ לֹא ָ ּבא ְל ֹ‬ ‫ָהעֹל ִ ּב ְמקוֹ מוֹ ‪ .‬או ָּלם ַּכ ֲא ׁ ֶשר ׁ ָש ַמע ַ ל ִמ ְל ֶח ֶמת ֲ ָמ ֵלק‪ֵ ,‬הבִ ין ִמ ָּכ ְך ׁ ֶש ּ ׁ ְש ִמי ָ ה‬ ‫ְלבַ דָּ ּה ֵאין ְ ּבכ ָֹח ּה ְל ַה ׁ ְש ּ ִפי ַ ‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי ֲ ָמ ֵלק ְ ּבוַ דַּ אי ַּגם הוּא ׁ ָש ַמע ַ ל ְק ִרי ַ ת‬ ‫יַ ם־ס ּוף ְליִ שְׂ ָר ֵאל‪ ,‬וְ ַל ְמרוֹ ת זֹאת ָ ּבא ְל ִה ָּל ֵחם ִא ָּתם‪ .‬ו ִּמ ָּכאן ָל ַמד‪ֶ ׁ ,‬ש ּ ׁ ְש ִמי ָ ה‬ ‫ְלבַ דָּ ּה ֵאינָ ּה ַמ ְס ּ ֶפ ֶקת‪ ,‬ו ְּכ ֵדי ְל ַק ֵ ּבל עֹל ַמ ְלכ ּות ׁ ָש ַמיִ ם ָצ ִר ְ‬ ‫יך ְל ִה ְס ּתוֹ ֵפף ְ ּב ִצ ּלוֹ‬ ‫ׁ ֶשל־ ַהצַּ דִּ יק וְ ִל ְראוֹ ת ֶאת־ ַהנְ ָהגָ תוֹ ‪ְּ ,‬כ ִפי ַה ְּכ ָלל ׁ ֶש ֵאינָ ּה דּ וֹ ָמה ׁ ְש ִמי ָ ה ִל ְר ִא ָ ּיה"‪.‬‬ ‫יסק ְ ּב ׁ ֵשם ָה ַר ִ ּבי ִמ ּקוֹ ְצק‪ָ .‬היָ ה זֶ ה‪ַּ ,‬כ ֲא ׁ ֶשר‬ ‫ְ ּבדוֹ ֶמה ְל ָכ ְך‪ִ ,‬ה ְת ַ ּב ֵּטא ּ ַפ ַ ם ָה ַרב ִמ ְ ּב ִר ְ‬ ‫ָּתה ּו ְ ּב ָאזְ נָ יו ַ ל ַ ְס ָקן ְמ ‪3‬ס ָ ּים‪ֶ ׁ ,‬ש ְ ּברֹב ׁ ְשנוֹ ָתיו ָל ַחם נֶ גֶ ד ַמ ְר ׁ ִשי ֵ י ְ ּב ִרית‪ ,‬ו ְּל ֵ ת‬ ‫זִ ְקנוּתוֹ ׁ ִש ָּנה ֶאת־ ַט ְעמוֹ ‪ .‬ו ְּכ ֵדי ְל ַה ְס ִ ּביר ֶאת־ ַהדָּ בָ ר‪ִ ,‬הזְ ִּכיר ֶאת דְּ בָ ָריו ׁ ֶשל ַר ִ ּבי‬ ‫ְמנַ ֵחם ֶמנְ דְּ ל ִמ ּקוֹ ְצק‪ֶ ׁ ,‬ש ָּת ַמ ּה ֵאיזֶ ה ִענְ יָ ן ָמ ָצא יִ ְתרוֹ ְ ּבנִ ִּסים ֵא ּל ּו ׁ ֶשל ְק ִרי ַ ת‬ ‫יַ ם־ס ּוף ו ִּמ ְל ֶח ֶמת ֲ ָמ ֵלק? וְ ָא ַמר‪ֶ ׁ ,‬ש ֶ ּב ֱא ֶמת ָצ ִר ְ‬ ‫יך ִל ְתמ ַֹּה ְל ֵה ֶפ ְך‪ָ ,‬מה ֵהבִ יא ֶאת‬ ‫יִ ְתרוֹ ֶאל ַה ִּמ ְד ָ ּבר? וַ ֲהלֹא יָ כוֹ ל ָהיָ ה ִל ְדבּ ֹק ֶ ּב ֱאמוּנַ ת יִ שְׂ ָר ֵאל ַּגם ְ ּב ִה ּ ׁ ָש ֲארוֹ‬ ‫ְ ּבבֵ יתוֹ ?! ֶא ָּלא ׁ ֶש ִ ּי ְתרוֹ ֵהבִ ין‪ֶ ׁ ,‬ש ַּל ְמרוֹ ת ִּג ּלוּי ַה ּ ׁ ְש ִכינָ ה וְ ַה ֵּנס ַה ָּגדוֹ ל ׁ ֶש ִ ּב ְק ִרי ַ ת‬ ‫יַ ם־ס ּוף‪ַ ֲ ,‬דיִ ן ָצ ִר ְ‬ ‫יך ָלבוֹ א ו ְּל ַק ֵ ּבל ֵמ ַר ִ ּבי‪ ,‬וְ ָהא ְר ָאיָ ה ׁ ֶש ֲ ָמ ֵלק ׁ ָש ַמע‪ ,‬וְ ַל ְמרוֹ ת‬ ‫זֹאת ֵה ִהין ְ ּבנַ ְפ ׁשוֹ ְל ִה ָּל ֵחם ְ ּביִ שְׂ ָר ֵאל‪ ,‬וְ זוֹ ַה ּ ׁ ְשמ ּו ָ ה ׁ ֶש ּ ׁ ָש ַמע יִ ְתרוֹ וּבָ א‪ַ " .‬אף‬ ‫מ ַ ֶאת‬ ‫ְ ּבאוֹ תוֹ ַ ְס ָקן ָּכ ְך הוּא"‪ִ ,‬ס ֵ ּים ָה ַרב ִמ ְ ּב ִר ְ‬ ‫יסק‪ִּ " ,‬כי ְל ָפנִ ים‪ָ ,‬היָ ה ָרגִ יל ִל ׁ ְש ֹ‬ ‫דִּ בְ ֵרי ְּגדוֹ ֵלי ַהדּ וֹ ר ַה ּקוֹ ֵדם‪ָ ,‬אבִ י ַר ִ ּבי ַח ִ ּיים‪ֶ ,‬ה" ָח ֵפץ ַח ִ ּיים" וְ עוֹ ד‪ ,‬או ָּלם אוֹ ִתי‬ ‫ִה ִּכיר ְ ּבאוֹ ָתן ׁ ָשנִ ים ְּכ ַאבְ ֵר ְך ָצ ִעיר וְ ָכ ְך נוֹ ַת ְר ִּתי ָחקוּק ְ ּבזִ ְכרוֹ נוֹ ַ ד־ ַה ּיוֹ ם‪.‬‬ ‫ִמ ֵּמ ָ‬ ‫ילא ֵאין לוֹ עוֹ ד ַר ִ ּבי וּמוֹ ֶרה־ ֶד ֶר ְך‪ ,‬וְ ֵאין ּ ֶפ ֶלא ׁ ֶשכּ ֹה ָ ְל ָתה לוֹ ְ ּבזִ ְקנוּתוֹ "‪.‬‬ ‫זָ כוֹ ר ֶאת־יוֹ ם ַה ּ ַׁש ָ ּבת ְל ַקדְּ ׁשוֹ )כ‪ ,‬ח(‬ ‫ק ֶד ׁש‪ ,‬י"א ְ ּב ֵט ֵבת תרי"ט‪ ,‬נִ ְפ ַטר ַר ִ ּבי ֲא ֶל ְּכ ַסנְ דֶּ ר ַס ְפ ִרין‪ ַ ,‬ל־ ּ ְפנֵ י ָאבִ יו‬ ‫ְ ּב ׁ ַש ַ ּבת־ ֹ‬ ‫יכל ַה ְ ּב ָר ָכה"‪ּ ְ .‬באוֹ ָת ּה ׁ ָש ָ ה‪ּ ָ ,‬בא ִצ ּפוֹ ר‬ ‫ַר ִ ּבי יִ ְצ ָחק ַאיְ זִ יק ִמ ּקוֹ ַמ ְרנָ א ַ ּב ַ ל " ֵה ַ‬ ‫יש ִ ּב ְמקוֹ רוֹ ַ ל ַח ּלוֹ נוֹ ׁ ֶשל־ ָה ַר ִ ּבי‪ ,‬וְ הוּא נַ ֲ נָ ה וְ ָא ַמר ִ ּב ְכ ֵאב‪ַ " :‬מדּ ּו ַ‬ ‫ֶא ָחד וְ ֵה ִק ׁ‬ ‫את ְל ַצ ֲ ֵרנִ י ו ְּל ַב ּ ְשׂ ֵרנִ י ַ ל ּ ְפ ִט ַירת ַה ֵ ּבן‪ְּ ,‬כ ֵדי ְלבַ ֵּטל ִמ ֶּמ ִּני עֹנֶ ג ׁ ַש ָ ּבת"?! ו ְּמ ‪3‬ס ּ ָפר‪,‬‬ ‫ָ ּב ָ‬ ‫יטינְ גָ א‪,‬‬ ‫ׁ ֶש ְ ּבמוֹ ָצ ֵאי אוֹ ָת ּה ׁ ַש ָ ּבת‪ִ ,‬ה ְת ַּג ָּלה ַה ָּמנוֹ ַח ַ ּב ֲחלוֹ ם ְל ַר ִ ּבי יִ ְצ ָחק ַא ֲהרֹן ִא ִ‬ ‫ס ַ ְל ָאבִ יו ְּכ ֵדי ׁ ֶש ַ ּי ֲ שֶׂ ה לוֹ טוֹ בָ ה ָ ּבעוֹ ָלם‬ ‫ַר ָ ּב ּה ׁ ֶשל־ ְלבוֹ ב‪ ,‬וּבִ ֵּק ׁש ִמ ֶּמ ּנ ּו ִלנְ ֹ‬ ‫אשוֹ ן‪ְּ ,‬כ ׁ ֶש ִה ִּגי ַ ַר ָ ּב ּה‬ ‫ָה ֶ ְליוֹ ן‪ִ ,‬מ ּ ְפנֵ י ׁ ֶש ֵאין לוֹ ְר ׁשוּת ְל ִה ְת ַּג ּלוֹ ת ְל ָפנָ יו‪ּ ְ .‬ביוֹ ם ִר ׁ‬ ‫ׁ ֶשל־ ְלבוֹ ב ֶאל ָה ַר ִ ּבי ִמ ּקוֹ ַמ ְרנָ א‪ ,‬נַ ֲ נָ ה וְ ָא ַמר לוֹ עוֹ ד ְ ּב ֶט ֶרם ּ ָפ ַתח ֶאת־ ּ ִפיו‪:‬‬ ‫יתי לוֹ טוֹ בָ ה"‪ִ .‬ה ׁ ְש ּתוֹ ֵמם ָה ַרב ֵמ ְר ִא ָ ּיתוֹ ַה ַ ּז ָּכה ׁ ֶשל ָה ַר ִ ּבי‪,‬‬ ‫"יָ ַד ְע ִּתי‪ ,‬ו ְּכבָ ר ָ שִׂ ִ‬ ‫ו ִּמ ָ ּיד ָמ ַסר לוֹ ּ ִפ ְת ָקה ִעם ּ ִפ ְדיוֹ ן־נֶ ֶפ ׁש‪ְּ ,‬כ ֵדי ְל ִה ָ ּז ֵכר ִ ּב ְדבַ ר יְ ׁש ּו ָ ה וְ ַר ֲח ִמים‪.‬‬

‫זמני השבת ‪ -‬ירושלים‬ ‫הדלה"נ ‪ 4.52‬צאת השבת ‪ 6.05‬רבנו תם ‪6.45‬‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫יש" ‪ְׁ -‬של ֹ ָשה ְּכ ָר ִכים‬ ‫" ַׁש ָ ּבת ִט ׁ‬ ‫ֵס ֶפר חוֹ ָבה ְ ּב ָכל ַ ּביִ ת יְ ה ּו ִדי‬ ‫ל־כל ּ ָפ ָר ׁשוֹ ת ַה ּ ָׁשבו ַּ‪ $‬וּמוֹ ֲ‪ֵ $‬די ַה ּ ָׁשנָ ה‬ ‫ַ‪ָּ $‬‬

‫ִמ ּדוֹ ת ַו ֲה ִליכוֹ ת‬

‫ּ ְפנִ ינִ ים‬

‫וַ ִ ּי ְׁש ַמע יִ ְתרוֹ כ ֵֹהן ִמ ְדיָ ן ח ֵֹתן מ ֶֹשה )יח‪ ,‬א( ‪ֵּ -‬תבוֹ ת‬ ‫ֵא ּל ּו ֵהן נוֹ ָט ִריקוֹ ן‪ :‬וְ יָ ַדע יִ ְתרוֹ ֶׁש ִ ּישְׂ ָר ֵא ל‬ ‫יהם יַ ַחד ּתוֹ ָרה ְראוּיָ ה וּ ְקדוֹ ׁ ָשה ‪,‬‬ ‫ְמ ַק ְ ּב ִלים ֲ‪ֵ $‬ל ֶ‬ ‫ימים ‪,‬‬ ‫יאה דְּ בָ ִרים יְ ׁ ָש ִרים נְ ִע ִ‬ ‫ַּכ ָּלה ִהיא נָ ָאה‪ ,‬מוֹ ִצ ָ‬ ‫ֲח ָכ ִמים ּונְ בוֹ נִ ים ּתוֹ ָרה נוֹ בְ ִעים‪ַ ,‬מ ְר ִ ּבים ָׁשלוֹ ם‬ ‫מ ֶש‪/‬ה‪) .‬מחמדי שמים(‬ ‫ֵה ָּמה‪ ,‬ו ִּמ ּ ְפנֵ י זֶ ה ָ ּבא ְל ֹ‬ ‫ַ ּב ִּמ ְד ָר ׁש דָּ ְר ׁש ּו וְ ָא ְמר ּו ְּכבוֹ ד ֲח ָכ ִמים יִ נְ ָחל ּו זֶ ה‬ ‫יִ ְתרוֹ ‪ ,‬וְ ִל ְכאוֹ ָרה ָּתמו ַּּה ַמדּ ּו ַ נֶ ֱא ַמר ֲח ָכ ִמים‬ ‫ִ ּב ְל ׁשוֹ ן ַר ִ ּבים וְ לֹא ָח ָכם? ֶא ָּלא ׁ ֶש ֵּת ַבת ֲח ָכ ִמים‬ ‫מ ׁ ֶשה‪) .‬רשפי אש(‬ ‫נוֹ ָט ִריקוֹ ן יִ ְתרוֹ ּ ֹכ ֵהן ִמ ְדיָ ן חֹ ֵתן ֹ‬ ‫ֵאת ָּכל־ ֲא ֶׁשר ָ‪$‬שָׂ ה ֱאל ֹ ִקים )יח‪ ,‬א( ‪ְ -‬מ ָפ ֵר ׁש‬ ‫ַר ּ ׁ ִש"י‪ּ ִ ,‬ב ִיר ַידת ַה ָּמן‪ ,‬ו ַּב ְ ּב ֵאר וַ ֲ ָמ ֵלק‪$ָ .‬שָׂ ה‬ ‫נוֹ ָט ִריקוֹ ן ֲ‪ָ $‬מ ֵלק‪ֶׁ ,‬של ִמ ְריָ ם‪ַ ,‬ה ָּמן‪) .‬מגדנות(‬ ‫ְ ּב ִמ ְד ַר ׁש ַה ֵ ּבאוּר מוּבָ א‪ֶ ׁ ,‬ש ֵּנס ּ ְפ ָר ִטי נַ ֲ שָׂ ה‬ ‫ְלמ ֶֹשה וְ נִ ְר ּ ָפא ֵמ ִע ְּלגוּ ת ְל ׁשוֹ נוֹ ‪ ,‬וְ זֶ ה ַה ֵּנס ֲא ׁ ֶשר‬ ‫ׁ ָש ַמע יִ ְתרוֹ וּבָ א ֵא ָליו‪ .‬וְ ֶר ֶמז ָלזֶ ה ְ ּב ֵתבוֹ ת ַה ּ ָפס ּוק‬ ‫ימ ְט ִר ָ ּיה ָאז‬ ‫ֲא ֶׁשר ָ‪$‬שָׂ ה ֱאל ֹ ִקים ְלמ ֶֹשה‪ֶ ׁ ,‬ש ֵהן ְ ּבגִ ַ‬ ‫נִ ְר ּ ָפא ֵמ ִע ְּלג ּות ְל ׁשוֹ נוֹ ּו ָבא ֵא ָליו‪) .‬שם(‬ ‫ֶאל־מ ֶֹשה )יח‪ ,‬ה( ‪ְ -‬מ ָפ ֵר ׁש ַר ּ ׁ ִש"י ְ ּב ִׁש ְבחוֹ ֶׁשל יִ ְתרוֹ‬ ‫דִּ ֵ ּבר ַה ָּכתוּב‪ֶ ׁ ,‬ש ָהיָ ה יוֹ ׁ ֵשב ִ ּב ְכבוֹ דוֹ ׁ ֶשל עוֹ ָלם‬ ‫וְ נִ דְּ בוֹ ִלבּ וֹ ָל ֵצאת ֶאל־ ַה ִּמ ְד ָ ּבר ְמקוֹ ם ּתֹה ּו‬ ‫מ ַ דִּ ְב ֵרי־תוֹ ָרה‪ .‬וְ ֶר ֶמז ָלזֶ ה ַ ּב ֵּתבוֹ ת‬ ‫וְ ִל ׁ ְש ֹ‬ ‫ֶאל־מ ֶֹשה ׁ ֶש ֵהן נוֹ ָט ִריקוֹ ן ֲא ָתא ְל ׁ ַש ְ ּבחוֹ ‪ֶׁ ,‬ש ָ ּבא‬ ‫מ ַ ַה ּתוֹ ָרה‪) .‬שם(‬ ‫ִמ ְּכבוֹ ד עוֹ ָלם‪ֶ ,‬אל ְמקוֹ ם ְׁש ֹ‬ ‫ָ‬ ‫ֹאמר ֶאל־מ ֶֹשה ֲאנִ י ח ֶֹתנְ ָך יִ ְתרוֹ ָ ּבא ֵא ֶליך )יח‪ ,‬ו( ‪-‬‬ ‫וַ ּי ֶ‬

‫ימה‪,‬‬ ‫ְ ּבגִ ַ‬ ‫ימ ְט ִר ָ ּיה ָק ַׁשר לוֹ ִא ֶ ּג ֶרת ְ ּב ֵחץ וְ ָאז זְ ָרקוֹ ּ ְפנִ ָ‬ ‫ְּכ ִפי ׁ ֶש ּמו ָּבא ְ ּב ִמ ְד ַר ׁש ַּתנְ חו ָּמא‪) .‬שם(‬ ‫ֲאנִ י ח ֶֹתנְ ָך יִ ְתרוֹ ָ ּבא ֵא ֶל ָ‬ ‫ימ ְט ִר ָ ּיה ָ ּבא‬ ‫יך )שם( ‪ּ ְ -‬בגִ ַ‬ ‫ְל ִה ְת ַ ּג ֵ ּיר וְ ִל ְהיוֹ ת ָ ּב ָ‪$‬ם‪ְּ ,‬כ ִדבְ ֵרי ַר ּ ׁ ִש"י‪) .‬שם(‬ ‫וַ ִ ּי ַחן־ ָׁשם יִ שְׂ ָר ֵאל נֶ גֶ ד ָה ָהר )יט‪ ,‬ב( ‪ -‬נֶ גֶ ד ָה ָהר‬ ‫ְ ּבגִ ַ‬ ‫ימ ְט ִר ָ ּיה זֶ ה ִמזְ ָרח‪ְּ ,‬כ ִדבְ ֵרי ֲחזַ "ל‪) .‬שם(‬ ‫וְ ִכ ְ ּבס ּו שִׂ ְמל ָֹתם )יט‪ ,‬י( ‪ -‬שִׂ ְמ ָלה נוֹ ָט ִריקוֹ ן ִמזְ מוֹ ר‬ ‫ִׁשיר ְליוֹ ם ַה ּ ׁ ַש ָ ּבת‪ִּ ,‬כי ַ ל־יְ ֵדי זְ ִמירוֹ ת ַה ּ ַׁש ָ ּבת‬ ‫ֶא ְפ ׁ ָשר ְל ַכ ֵ ּבס ֶאת ַה ְּנ ָׁש ָמה ו ְּלנַ ּקוֹ ָת ּה‪) .‬אמרי חיים(‬ ‫וַ יְ ַד ֵ ּבר ֱאל ֹ ִקים ֵאת ָּכל־ ַהדְּ ָב ִרים ָה ֵא ֶּלה ֵלאמֹר )כ‪ ,‬א(‬ ‫ ז' ֵּתבוֹ ת וְ כ"ח אוֹ ִת ּיוֹ ת ַ ּב ּ ָפסוּק‪ ,‬וְ ֵכן ַ ּב ּ ָפס ּוק‬‫אשוֹ ן ׁ ֶש ַ ּב ּתוֹ ָרה‪ ,‬וְ ֵכן 'יְ ֵהא ׁ ְש ֵמ ּה ַר ָ ּבא ְמבָ ַר ְך‬ ‫ָה ִר ׁ‬ ‫ְל ָ ַלם ו ְּל ָ ְל ֵמי ָ ְל ַמ ָ ּיא'‪ְּ .‬כ ִדבְ ֵרי ֲחזַ "ל‪ֶ ׁ ,‬ש ָהעוֹ נֶ ה‬ ‫ָא ֵמן ְ ּב ָכל־כּ ֹחוֹ ְּכ ִא ּל ּו נַ ֲ שָׂ ה ׁ ‪3‬ש ָּתף ַל ָּק ָ ּב"ה‬ ‫ְ ּב ַמ ֲ‪$‬שֵׂ ה ְב ֵר ִׁ‬ ‫אשית וּ ְב ַמ ַּתן ּתוֹ ָרה‪) .‬בעלי התוספות(‬

‫לקבלת הגיליון והנצחות‬ ‫דוא"ל‪5806777@gmail.com :‬‬


‫זָ כוֹ ר ֶאת־יוֹ ם ַה ּ ׁ ַש ָ ּבת ְל ַק ְ ּד ׁשוֹ‬

‫ְמאוֹ רוֹ ת‬

‫ַר ִּבי יְ ה ּו ָדה־ ֵליְ בּ ֵאיְ ֶ ּגר ִמ ‪ּ,‬ל ְ ּב ִלין‬

‫זַ ַ ּצ"ל‬

‫ְליוֹ ם ַה ִה ּלוּ ָלא כ"ב ִ ּב ׁ ְש ָבט תרמ"ח‬

‫יבא ֵאיְ ֶ ּגר‪ּ ֶ ,‬בן־ ְ ּבנוֹ ַר ֵ ּבי‬ ‫נֶ ֶכד ְ ּגאוֹ ן יִ שְׂ ָר ֵאל ַר ִ ּבי ֲ ִק ָ‬ ‫מה‪3 .‬ה ׁ ְש ּ ַפע ֵמ ַה" ִחדּ ו ׁ ֵּשי ָה ִרי"מ"‪ְ ,‬ו ִה ְצ ָט ֵרף‬ ‫ׁ ְשלֹ ֹ‬ ‫ַל ֲח ִסיד ּות‪ְ .‬מ ‪3‬ס ּ ָפר‪ֶ ׁ ,‬ש ְּכ ׁ ֶש ָחזַ ר ִמ ּקוֹ ְצק‪ָ ,‬א ַמר ְל ָאבִ יו‬ ‫ׁ ֶש ָּל ַמד ׁ ָשם ׁ ֶש ָה ָא ָדם ָא ְמנָ ם ֵאינוֹ ַמ ְל ָא ְך ַא ְך יָ כוֹ ל‬ ‫אשית‬ ‫ְל ַה ִ ּגי ַ יוֹ ֵתר ִמ ַּמ ְל ָא ְך‪ְ ,‬ו ִאם ַה ָּק ָ ּב"ה ָּב ָרא ְּב ֵר ׁ ִ‬ ‫וּאיו‬ ‫ֲה ֵרי ׁ ֶש ֶאת ַה ּ ׁ ְש ָאר הוֹ ִתיר ָל ָא ָדם‪ְ .‬ל ַא ַחר נִ ּשׂ ָ‬ ‫ְּב ‪3‬ל ְּב ִלין‪ִ ,‬ה ְס ּתוֹ ֵפף ְּב ֵצל ַה'חוֹ זֶ ה' ְו ַא ֲח ָריו ְּב ֵצל ַר ִ ּבי‬ ‫ֶמנְ דְּ ל ִמ ּקוֹ ְצק‪ ,‬ו ִּמ ּ ׁ ָשם ְל ִאיזְ ' ִּב ָ‬ ‫יצא‪ַ .‬א ַחר ּ ְפ ִט ַירת ַרבּ וֹ‬ ‫ִמ ֵ ּלא ְמקוֹ מוֹ ְּב ַהנְ ָהגַ ת ָה ֵ ָדה‪ְ ,‬ו ִה ְת ַּב ֵ ּלט ַּב ֲא ִציל ּות‬ ‫נַ ְפ ׁשוֹ ‪ֵ .‬מעוֹ ָלם לֹא נָ ַטל ּ ִפ ְדיוֹ נוֹ ת ִמ ּ ׁשוֹ ֲח ֵרי ּ ָפנָ יו‪ ,‬וְ ַח י‬ ‫ְּבד ַֹחק‪ .‬נִ ְפ ַטר ְ ּביוֹ ם ּ ְפ ִט ַירת ַרבּ וֹ ִמ ּקוֹ ְצק‪ְ ,‬ותוֹ ָרתוֹ‬ ‫ַּב ְּס ָפ ִרים ּ'תוֹ ַרת ֱא ֶמת' וְ ִ'א ְמ ֵרי ֱא ֶמת'‪ .‬נוֹ ַדע‬ ‫ַ ּב ֲ בוֹ ָדתוֹ ַה ִּנ ְל ֶה ֶבת‪ּ ,‬ו ַב ֲה ָכנוֹ ָתיו ַל ִּמ ְצוָ ה ׁ ֶש ִּנ ְמ ׁ ְשכוּ‬ ‫ׁ ָשעוֹ ת ֲא ‪3‬ר ּכוֹ ת‪ ַ ,‬ד ׁ ֶש ָהיָ ה ְמ ַס ֵּים ְּב ׁ ַש ָּבת ִל ְפנוֹ ת ֶ ֶרב‬ ‫ֶאת ְּת ִפ ַּלת ַה ּ ׁ ַש ַחר‪ ,‬וְ ַרק ָאז יָ ׁ ַשב ִל ְסעֹד‪ָ .‬הי ּו ְ ּגאוֹ נִ ים‬ ‫ׁ ֶש ָּת ְמהוּ ַ ל ַהנְ ָהגָ תוֹ זוֹ ‪ ,‬א ּו ָלם ַצדִּ ֵ‬ ‫יקי דוֹ רוֹ ָ נוּ‬ ‫ַא ֲח ָריו ְמ ‪3‬קדָּ ׁש‪ָ .‬ה ַ'אבְ נֵ י נֵ זֶ ר' ִה ְפ ִליג ְ ּבטוּ ב־ ִלבּ וֹ ‪,‬‬ ‫ְו ָא ַמר ׁ ֶש ִח ֵ ּלק ֶאת ָּכל ַּכ ְס ּפוֹ ַל ֲ נִ ִּיים‪ ַ ,‬ד‬ ‫ׁ ֶש ִּב ְצ ִעיר ּותוֹ ְּכ ׁ ֶש ָ ַמד ְ ּבקוֹ ְצק ַּב ְּת ִפ ָּלה‪ ,‬וּ ָבא ָ נִ י‬ ‫ְלב ּו ׁש ְק ָר ִעים‪ָ ,‬פ ׁ ַשט ֶאת ִּבגְ דוֹ ִּב ׁ ְשבִ ילוֹ ‪ְ .‬מ ‪3‬ס ּ ָפר‪ִּ ,‬כי‬ ‫אשי‬ ‫ְּב ֶ ֶרב יוֹ ם ַה ִּכ ּפו ִּרים ׁ ְשנַ ת תרכ"ו‪ָ ,‬א ַמר ִּכי ָר ׁ ֵ‬ ‫יהן ׁ ֶשל ַה ּ ָפסוּק " ִּכי־בַ ּיוֹ ם ַה ֶ ּזה יְ ַכ ּ ֵפר‬ ‫ַה ֵּתבוֹ ת וְ סוֹ ֵפ ֶ‬ ‫בוּאה‬ ‫ימ ְט ִר ָּיה תרכ"ו‪ ,‬וְ ָר ָאה ְּב ָכ ְך נְ ָ‬ ‫יכם"‪ֵ ,‬הם ְ ּבגִ ַ‬ ‫ֲ ֵל ֶ‬ ‫קוֹ ֶד ֶרת ַ ל ּ ְפ ִט ַירת ַצדִּ ֵ‬ ‫יקי ַהדּ וֹ ר ְ ּבאוֹ ָת ּה ׁ ָשנָ ה‪.‬‬ ‫וְ ִכ ְדבָ ָריו ֵּכן ָהיָ ה‪ ,‬וְ נִ ְפ ְטר ּו ָאז ַה" ִחדּ ו ׁ ֵּשי ָה ִרי"מ"‪,‬‬ ‫מה" ֵמ ָרדוֹ ְמ ְסק‪ְ ,‬ו ַה"צֶּ ַמח ֶצ ֶדק"‬ ‫ַה" ִּת ְפ ֶא ֶרת ׁ ְשלֹ ֹ‬ ‫יט ׁש‪ַ .‬מ ְר ֵאה ּו ָהיָ ה ְּכ ַמ ְל ַא ְך ה'‪ ,‬וּ ֵמעוֹ ָלם‬ ‫ִמ ְ ּליוּ ַּבאוִ ְ‬ ‫לֹא נָ גַ ע ִּבזְ ָקנוֹ ָה ָאר ְֹך ׁ ֶש ָּי ַרד ַ ל־ ּ ִפי ִמדּ וֹ ָתיו‪ ,‬וְ ַאף‬ ‫ילתוֹ ָהיָ ה ְמ ַכ ֶּסה ֶאת ַהדִּ ְ‬ ‫ִ ּב ׁ ְש ַ ת ֲא ִכ ָ‬ ‫ישא‪.‬‬ ‫יקנָ א ַקדִּ ׁ ָ‬

‫יוֹ ִסיף ַ ּד ַ‪$‬ת‬

‫רבים מגדולי ישראל בדורות העבר‪ ,‬התנגדו שיציירו או‬ ‫יצלמו את תואר פניהם‪ ,‬מחשש האיסור המוזכר בעשרת‬ ‫הדיברות "‪‬א־ ַת ֲע ֶשׂה לְ ‪ ‬פֶ ֶסל וְ כָ ל־ ְתּמוּנָ ה"‪ ,‬אולם היו‬ ‫שהתירו את הדבר‪ ,‬ובזמננו כבר התפשט המנהג להיתר‪.‬‬ ‫מבין התמונות הרבות שהשתמרו מדורות העבר‪ ,‬ישנן ‪3‬‬ ‫תמונות של גאונים‪ ,‬אשר צולמו לפי המסורת לאחר‬ ‫פטירתם‪ .‬הראשון והמפורסם שבהם‪ ,‬הוא רבי יהודה‬ ‫אסאד מגדולי רבני הונגריה‪ ,‬שהתנגד להצטלם בחייו‪.‬‬ ‫תואר פניו היה הדור ביותר‪ ,‬עד שכאשר השתתף‬ ‫במשלחת גדולי הדור בפגישתם עם הקיסר פראנץ יוזף‪,‬‬ ‫כדי לבטל את השפעת המשכילים על היהדות הצרופה‬ ‫בהונגריה‪ ,‬ראה את דמותו משתקפת במראות שבאולם‬ ‫הטרקלין‪ ,‬והיה בטוח כי מלאך ה' מתלווה אליהם‪ .‬מיד‬ ‫עם פטירתו בכ"ג בסיון תרכ"ו‪ ,‬הושיבוהו כמה מראשי‬ ‫קהילתו על כיסא‪ ,‬לאחר שהלבישוהו בגדי שבת ונתנו‬ ‫בידיו את ספרו‪ ,‬וכך צילמוהו‪ .‬מטרתם היתה למכור את‬ ‫הדפסי התמונה ולגייס כסף לנישואי בנותיו‪ ,‬אך על־פי‬ ‫המסופר לא השלימו אותם אנשים את שנתם בגלל‬ ‫שפגעו בכבודו של הצדיק‪ .‬על ה'סטייפלר' מסופר‪ ,‬שפעם‬ ‫סיפרו לו דבר זה‪ ,‬ולאחר שהביט בתמונה אמר‪ ,‬שכן נראה‬ ‫הדבר‪ .‬בעקבות המאורע נוצר פולמוס הלכתי אם מותר‬ ‫לצלם אדם לאחר פטירתו‪ ,‬והדבר נדון בקובץ 'וילקט‬ ‫יוסף'‪ .‬על רבי אריה לוין מסופר‪ ,‬שבעת המאורעות בשנת‬ ‫תש"ח‪ ,‬התרוצץ לחפש צלם כדי לצלם את ההרוגים‪ ,‬כדי‬ ‫להתיר את נשותיהם העגונות‪ ,‬והדבר נפסק להלכה‬ ‫בדורנו להיתר במקרה של זיהוי פלילי וכדומה‪ .‬קדם לכך‬ ‫ה"שאגת אריה"‪ ,‬שצולם לאחר פטירתו בט"ו בתמוז‬ ‫תקמ"ה‪ ,‬כיוון שהתנגד לכך בחייו‪ .‬ואף שנראה בתמונה‬ ‫כישן‪ ,‬מאירים פניו באור יקרות ומצחו הרחב בולט ונראה‪.‬‬ ‫השלישי שעליו מסופר כי צולם לאחר פטירתו‪ ,‬הוא רבי‬ ‫שלמה דאנה מייסד ישיבת "חברת התלמוד" בתוניס‬ ‫ומראשי הלוחמים בהשכלה‪ ,‬שנפטר בכ"ג בסיון תרע"ג‪,‬‬ ‫ובתמונה שצולמה לאחר פטירתו‪ ,‬עיניו עצומות למחצה‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ֶא ָחד ִמ ְּגדוֹ ֵלי ַר ָ ּבנֵ י ָמרוֹ קוֹ ָהיָ ה ַר ִ ּבי ׁ ָשלוֹ ם בּ ּוזַ גְ לוֹ ַ ּב ַ ל " ִמ ְקדַּ ׁש ֶמ ֶל ְך"‪ֶ ׁ ,‬ש ּנוֹ ַדע ִ ּבגְ אוֹ נ ּותוֹ ְ ּבתוֹ ַרת‬ ‫ַה ִּנגְ ֶלה וְ ַה ִּנ ְס ָּתר‪ּ ְ .‬ב ֶמ ׁ ֶש ְך ִמ ְס ּ ַפר ׁ ָשנִ ים יָ ׁ ַשב ַ ל־ ִמדִּ ין ְ ּב ָמ ָר ֵק ׁש‪ּ ,‬ובְ ִע ְקבוֹ ת ָה ְר ִדיפוֹ ת ׁ ֶשל ֶמ ֶל ְך ָמרוֹ קוֹ ‪ ָ ,‬בַ ר‬ ‫ֶאל ָה ִעיר לוֹ נְ דוֹ ן‪ָ ׁ ,‬שם ִח ֵ ּבר ֶאת ְס ָפ ָריו‪ּ ִ .‬ב ׁ ְשנַ ת תר"ץ‪ּ ִ ,‬ב ֵּקר ַה" ִּמנְ ַחת ֶא ְל ָ זָ ר" ִמ ּ‪3‬מנְ ַק ְט ׁש ְ ּב ֶא ֶרץ ַה ּק ֶֹד ׁש‪,‬‬ ‫מה"‪ֶ ׁ ,‬ש ּ ׁ ְש ָמעוֹ ֵמחוֹ ְתנוֹ‬ ‫וְ ַכ ֲא ׁ ֶשר ׁ ָש ָהה ִ ּב ְצ ַפת‪ִ ,‬ס ּ ֵפר ַמ ֲ שֶׂ ה נִ ְפ ָלא אוֹ דוֹ ָתיו ְּכ ִפי ׁ ֶש ּ ׁ ָש ַמע ִמ ְ ּז ֵקנוֹ ַה" ּ ׁ ֵשם ׁ ְשלֹ ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ַר ִ ּבי ׁ ְש ֶמ ְל ָקא ִמ ָּססוֹ ב ׁ ֶש ִּק ְ ּב ָל ּה ֵמ ֶא ָחד ִמ ִ ּז ְקנֵ י ְצ ַפת‪ֶ ׁ ,‬ש ָר ָאה ֶאת ַה ַּמ ֲ שֶׂ ה ִ ּב ְכ ַתב־יָ דוֹ ׁ ֶשל ַה ִּ'מ ְקדַּ ׁש ֶמ ֶלך'‪.‬‬ ‫ָהיָ ה זֶ ה ִ ּבנְ ִסי ָ תוֹ ׁ ֶשל ַר ִ ּבי ׁ ָשלוֹ ם‪ִ ,‬מ ּלוֹ נְ דוֹ ן ַה ִ ּב ָירה ְל ִעיר ַה ּק ֶֹד ׁש ְצ ַפת‪ַ .‬ה ְּנ ִסי ָ ה ַ ּב ָ ּים נִ ְמ ׁ ְש ָכה יָ ִמים‬ ‫ַר ִ ּבים ִ ּב ְתנָ ֵאי ַה ָ ּי ִמים ָה ֵהם‪ ,‬ו ְּביוֹ ם ׁ ִש ּ ׁ ִשי ֶא ָחד ָ גְ נָ ה ַה ְּס ִפינָ ה ַל ֲ ִצ ַירת־ ֵ ּבינַ יִ ם ְ ּב ִאי בּ וֹ ֵדד‪ַּ .‬גם ַר ִ ּבי ׁ ָשלוֹ ם יָ ַרד‬ ‫ִעם ׁ ְש ָאר ַה ּנוֹ ְס ִעים‪ ,‬או ָּלם ֵּכיוָ ן ׁ ֶש ִה ְת ַ ֵּמק ְ ּבשַׂ ְר ַ ּ ָפיו ְ ּב ֵ ת ׁ ְשה ּותוֹ ָ ּב ִאי‪ ,‬לֹא שָׂ ם ִלבּ וֹ ֶאל ַהצְּ ִפ ָירה ָה ָר ָמה‬ ‫יאת ַה ְּס ִפינָ ה ְל ַד ְר ָּכ ּה‪ ,‬וְ ַכ ֲא ׁ ֶשר ִ ּב ֵּק ׁש ָל ׁשוּב ַ ל־ ִע ְקבוֹ ָתיו‪ִּ ,‬ג ָּלה ְל ַצ ֲ רוֹ ִּכי ַה ְּס ִפינָ ה ְּכ ָבר‬ ‫ׁ ֶש ִ ּב ּ ְשׂ ָרה ַ ל יְ ִצ ַ‬ ‫ִה ְפ ִליגָ ה ְל ַד ְר ָּכ ּה וְ הוֹ ִת ָירה אוֹ תוֹ ַל ֲאנָ חוֹ ת‪ִ .‬חיל ו ְּר ָ ָדה ָא ֲחז ּו אוֹ תוֹ ‪ַּ ,‬כ ֲא ׁ ֶשר ֵה ִבין ִּכי נוֹ ַתר ְלבַ דּ וֹ ַ ּב ּ ׁ ְש ָמ ָמה‬ ‫יה‪ֵ ,‬ה ֵחל‬ ‫ׁ ֶש ִּמ ָּס ִביב‪ ,‬ו ְּל ַא ַחר ׁ ֶש ִה ְת ַ ּ ׁ ֵשת ְמ ַ ט וְ ֵה ִבין ִּכי עוֹ ד ְמ ַ ט ִּת ׁ ְש ַקע ַה ּ ׁ ֶש ֶמ ׁש וְ ַה ּ ׁ ַש ָ ּבת ִּת ְפרֹשׂ ֶאת־ ְּכנָ ֶפ ָ‬ ‫ָלת ּור ַא ַחר ָמקוֹ ם ָּכ ְל ׁ ֶשה ּו בּ וֹ יו ַּכל ָלנו ַּח ְ ּב ׁ ַש ָ ּבת‪ִ .‬ה ִ ּביט כּ ֹה וָ כֹה‪ ,‬ו ְּל ֶפ ַתע ִה ְב ִחין ֵמ ָרחוֹ ק ְ ּב ִמבְ נֶ ה ָּכ ְל ׁ ֶשה ּו‪,‬‬ ‫יפה אוֹ תוֹ ִמ ָּס ִביב‪ְּ .‬ת ִח ָּלה ָח ׁ ַש ׁש ְל ִה ְת ָק ֵרב ֶאל ַה ָּמקוֹ ם‪ֵ ,‬מ ֲח ׁ ָש ׁש‬ ‫ׁ ֶש ָהיָ ה נִ ְר ֶאה ְּכבִ נְ יָ ן ָּגבוֹ ַּה וְ חוֹ ָמה ַמ ִּק ָ‬ ‫ׁ ֶש ָּמא ְמקוֹ ם ִמ ׁ ְש ָּכן הוּא ְל ׁשוֹ ְד ִדים וְ גַ זְ ָלנִ ים‪ַ ,‬א ְך ֵמח ֶֹסר ְ ּב ֵר ָרה ֶה ְח ִליט ְלנַ ּסוֹ ת ֶאת־ ַמ ָ ּזלוֹ וְ ַל ֲ שׂ וֹ ת ֶאת‬ ‫דַּ ְרכּ וֹ ֶאל־ ַה ַ ּביִ ת‪ ,‬או ָּלם ַה ֵ ּיאו ּׁש ֵה ֵחל ְל ִהזְ דַּ ֵחל ֶאל־ ִלבּ וֹ ַּכ ֲא ׁ ֶשר ֵהבִ ין ִּכי ַהדֶּ ֶר ְך ֲא ‪3‬ר ָּכה ְמאֹד‪ ,‬וְ ַה ּ ׁ ָש ָ ה ְק ָצ ָרה‬ ‫ִמדַּ י ַ ל־ ְמנָ ת ְל ַה ְס ּ ִפיק ְל ַה ִּגי ַ ֶאל ַה ַ ּביִ ת ָה ָרחוֹ ק עוֹ ד ְ ּב ֶט ֶרם יִ ְפנֶ ה ַה ּיוֹ ם‪ּ .‬ו ְבעוֹ ד חוֹ ֵכ ְך ְ ּב ַד ְע ּתוֹ ַמה‬ ‫ַּל ֲ שׂ וֹ ת‪ָ ,‬צ ַלל נֶ ׁ ֶשר ָּגדוֹ ל וּבַ ַ ל־ ְּכנָ ַפיִ ם ְ ּב ָסמו ְּך לוֹ ‪ ,‬וְ ִה ְמ ִּתין ַ ד ֲא ׁ ֶשר יִ ְתיַ ּ ׁ ֵשב ַר ִ ּבי ׁ ָשלוֹ ם ַ ל־ ַצ ָּוארוֹ ‪ ,‬וְ ה ּוא‬ ‫יִ ּ ָשׂ ֵאה ּו ַ ל־ ֶאבְ ָרתוֹ ֶאל ְמחוֹ ז ֶח ְפצוֹ ‪ָּ .‬כ ַב ׁש ַר ִ ּבי ׁ ָשלוֹ ם ֶאת ּ ְפ ִל ָ‬ ‫יאתוֹ ְ ּב ִק ְרבּ וֹ ‪ ,‬וְ ַ ד ְמ ֵה ָרה ָמ ָצא ֶאת־ ַ ְצמוֹ‬ ‫עוֹ ֵמד ְליַ ד ַא ְרמוֹ ן ְמפ ָֹאר ו ְּר ַחב־יָ ַדיִ ם ׁ ֶש ָהיָ ה ֵריק ֵמ ָא ָדם‪ֵ .‬ה ִבין ַר ִ ּבי ׁ ָשלוֹ ם ִּכי ִמן־ ַה ּ ׁ ָש ַמיִ ם זִ ְּמנ ּו לוֹ ָמקוֹ ם‬ ‫נָ ֶאה ְל ִה ְת ָא ֵר ַח בּ וֹ ְ ּב ׁ ַש ָ ּבת‪ ,‬וְ ֵה ֵחל ָלת ּור ַא ַחר ִמ ְק ֶוה ָט ֳה ָרה ְּכ ֵדי ְל ִה ַּט ֵהר ִל ְכבוֹ ד ַה ּ ׁ ַש ָ ּבת‪ ַ .‬ל־נְ ַק ָּלה ָמ ָצא‬ ‫ְ ּב ַא ַחד ַה ֲח ָד ִרים ִמ ְק ֶוה ָּכ ׁ ֵשר‪ ,‬ו ְּל ַא ַחר ׁ ֶש ָ ּי ַרד וְ ָטבַ ל‪ָ ָ ,‬לה וְ נִ ְס ַּת ּ ָפג‪ָ ,‬מ ָצא ְל ָפנָ יו ִ ּבגְ ֵדי ָלבָ ן מו ָּכנִ ים ו ְּמז‪ָּ 3‬מנִ ים‪,‬‬ ‫ְּכ ַד ְרכּ וֹ ְל ִה ְת ַ ֵּטף ָ ּב ֶהם ִל ְכבוֹ ד ַה ּ ׁ ַש ָ ּבת‪ּ ַ .‬בחוּץ ָמ ָצא ְל ָפנָ יו ַמ ֶּס ֶכת ׁ ַש ָ ּבת ָ ּב ּה ָהיָ ה נוֹ ֵהג ִל ְלמֹד ְ ּב ַפנְ יָ א ְד ַמ ֲ ֵלי‬ ‫יה ַח ִ ּיים זָ כ ּו'‪ ,‬ו ְּמנוֹ ָרה ֲ רו ָּכה ְל ַה ְד ִליק נֵ רוֹ ת ׁ ַש ָ ּבת‪.‬‬ ‫ׁ ַש ְ ּב ָתא‪ ,‬וְ ַאף ָמ ָצא ַמ ֲא ָכ ִלים ׁשוֹ נִ ים ְל ַק ֵ ּים ָ ּב ּה 'טוֹ ֲ ֶמ ָ‬ ‫יהם נְ עו ָּלה‪ִ ,‬ה ְצ ָט ֵרף ִע ָּמם‬ ‫ֵמ ַה ֶח ֶדר ַה ָּסמו ְּך ָ ָלה קוֹ ל ׁ ָשאוֹ ן ׁ ֶשל ִמ ְת ּ ַפ ְּל ִלים‪ַ ,‬א ְך ְּכ ׁ ֶש ִּג ָּלה ִּכי ַהדֶּ ֶלת ֵ ּבינֵ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ִל ְת ִפ ָּל ָתם ִמ ַ ּבחוּץ‪ ,‬וְ ַה ְּת ִפ ָּלה ָהיְ ָתה ֵמ ֵ ין עוֹ ָלם ַה ָ ּבא‪ּ ְ .‬ב ִס ּיוּם ַה ְּת ִפ ָּלה ָמ ָצא ְל ָפנָ יו ׁ ‪3‬ש ְל ָחן ָ ר ּוך ִל ְס ‪ 3‬דָּ ה‬ ‫ִעם ָּכל ַמ ַא ְכ ֵלי ַה ּ ׁ ַש ָ ּבת‪ ,‬וְ ַצדִּ יק אוֹ ֵכל ְלשׂ ַֹבע נַ ְפ ׁשוֹ ‪ ,‬ו ְּל ַא ַחר ִמ ֵּכן ָ ְרבָ ה ָ ָליו ׁ ְשנָ תוֹ ְ ּב ִמ ָּטה ‪3‬מ ַּצ ַ ת‪ּ ְ .‬בב ֶֹקר‬ ‫יוֹ ם ַה ּ ׁ ַש ָ ּבת יָ ַרד ׁשוּב וְ ָטבַ ל‪ ,‬וְ ׁ ָש ַמע ׁשוּב ִּכי ַ ּב ֶח ֶדר ַה ָּסמו ְּך ִמ ְת ַּכ ְּנ ִסים ִל ְת ִפ ָּלה‪ ,‬וְ ַאף הוּא ִה ְצ ָט ֵרף ִע ָּמם‬ ‫מ ַ ‪ִּ ,‬כי ָהעוֹ ִלים ַל ּתוֹ ָרה ֵהם ׁ ִש ְב ַ ת ָהרוֹ ִעים ַה ְּקדוֹ ׁ ִשים‪,‬‬ ‫ימה‪ּ ִ .‬ב ׁ ְש ַ ת ְק ִר ַ‬ ‫ִ ּבנְ ִע ָ‬ ‫יאת ַה ּתוֹ ָרה ָח ַרד ִלבּ וֹ ִל ׁ ְש ֹ‬ ‫וַ ָ ּי ָפג ִלבּ וֹ ‪ְ .‬ל ַא ַחר ַה ְּת ִפ ָּלה ׁשוּב ָמ ָצא ְל ָפנָ יו ׁ ‪3‬ש ְל ָחן ָ ר ּו ְך ִל ְס ‪ 3‬דַּ ת יוֹ ם ַה ּ ׁ ַש ָ ּבת‪ ,‬ו ְּל ַא ַחר ִמ ֵּכן ָק ָרא ַל ּ ׁ ַש ָ ּבת‬ ‫עֹנֶ ג וְ נָ ח ַ ל־ ִמ ָּטתוֹ ‪ּ ִ .‬ב ְת ִפ ַּלת ַה ִּמנְ ָחה ׁ ָשב ּו ַהדְּ בָ ִרים ַ ל־ ַ ְצ ָמם וְ הוּא ִה ְצ ָט ֵרף ֶאל ַה ִּמ ְת ּ ַפ ְּל ִלים ַה ִּנ ְס ָּת ִרים‪,‬‬ ‫ישית‪ֶ ,‬א ָּלא ׁ ֶש ְּל ֶפ ַתע ָח ׁש ִּכי ַּת ְרדֵּ ָמה ַ ָ ּזה נוֹ ֶפ ֶלת ָ ָליו‪ ַ ,‬ל־ ַאף‬ ‫ו ְּל ַא ַחר ִמ ֵּכן ָס ַ ד ֶאת ַה ְּס ‪ 3‬דָּ ה ַה ּ ׁ ְש ִל ׁ ִ‬ ‫ׁ ֶש ָ ּי ׁ ַשן דֵּ י ָצ ְר ּכוֹ ְ ּב ֵליל ַה ּ ׁ ַש ָ ּבת וּבַ ּיוֹ ם‪ֵ .‬מ ֲח ׁ ָש ׁש ׁ ֶש ָּמא יֵ ָר ֵדם ְ ּבתוֹ ְך ַה ְּס ‪ 3‬דָּ ה‪ִ ,‬מ ֵהר ְלבָ ֵר ְך ִ ּב ְר ַּכת־ ַה ָּמזוֹ ן‪ ,‬ו ִּמ ָ ּיד‬ ‫נָ ְפ ָלה ָ ָליו ַּת ְרדֵּ ָמה ְּגדוֹ ָלה ְ ּבעוֹ דוֹ יוֹ ׁ ֵשב ַ ל־ ַה ּ ׁ ‪3‬ש ְל ָחן‪ .‬וּבַ ֲחלוֹ מוֹ ָר ָאה ֶאת־ ַ ְצמוֹ עוֹ ֵמד ִ ּב ְפנֵ י ֵ ּבית־דִּ ין‬ ‫ׁ ֶשל־ ַמ ְע ָלה‪ ,‬וְ ַכ ִּמנְ ָהג ִמדֵּ י מוֹ ָצ ֵאי ְמנו ָּחה‪ ,‬דָּ נִ ים ְ ּבאוֹ ָת ּה ׁ ָש ָ ה ֶאת ַה ְּנ ׁ ָשמוֹ ת ׁ ֶשל ַה ִּנ ְפ ָט ִרים ַ ּב ּ ׁ ָשב ּו ַ‬ ‫ׁ ֶש ָ בַ ר‪ .‬וְ ִה ֵּנה הוּא רוֹ ֶאה ָא ָדם זָ ֵקן ֶא ָחד ְּכבֶ ן ׁ ְשמוֹ נִ ים‪ֶ ׁ ,‬ש ִה ְתגּ וֹ ֵרר ְ ּב ָסמו ְּך ָל ִעיר ְצ ַפת‪ ,‬ו ְּב ָכל־יָ ָמיו ִה ְתנַ ֵהג‬ ‫ְ ּב ֶד ֶר ְך ַה ָ ּי ׁ ָשר וְ ַה ּטוֹ ב‪ִּ .‬כ ְמ ַ ט ׁ ֶש ְּכבָ ר ּ ָפ ְסק ּו ֶאת־דִּ ינוֹ ִלזְ כוּת‪ֶ ,‬א ָּלא ׁ ֶש ְּל ֶפ ַתע ָ ּבא ַמ ְל ָא ְך ְמ ַק ְט ֵרג ֶא ָחד וְ ִהזְ ִּכיר‬ ‫ָ וֹן ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ְ ּביָ דוֹ ‪ְ ,‬ל ַא ַחר ׁ ֶש ּ ַפ ַ ם ְ ּב ׁ ַש ַ ּבת־ק ֶֹד ׁש ָ ּבא ֵא ָליו ַ ְרבִ י ֶא ָחד וְ ָד ַר ׁש ִל ְר ּ ֹכש‪ִ /‬מ ֶּמ ּנ ּו ַמ ׁ ְש ֶקה ְמ ‪3‬ס ָ ּים‪ ,‬וְ ִא ֵ ּים‬ ‫ָ ָליו ׁ ֶש ִאם לֹא יִ ְּתנֵ ה ּו לוֹ יַ ֵּכה ּו נָ ֶפ ׁש‪ּ .‬ו ִמ ֵּכיוָ ן ׁ ֶש ָּנ ַתן ְ ּביָ דוֹ ֶאת ַה ַּמ ׁ ְש ֶקה‪ַ ,‬אף ׁ ֶש ָהיָ ה ַהדָּ בָ ר ְ ּב ֶחזְ ַקת ַס ָּכנָ ה‪,‬‬ ‫ֲה ֵרי ׁ ֶש ְּל ָא ָדם ָח ׁשוּב ְּכמוֹ תוֹ יֵ ׁש ְ ּב ָכ ְך ִמ ּ ׁשוּם ּ ְפגָ ם וְ נִ ְדנ ּוד ֲ בֵ ָרה דְּ ַר ָ ּבנָ ן‪ ,‬וְ ָל ֵכן יָ ָצא ַה ּ ְפ ָסק ׁ ֶש ִּנ ׁ ְש ָמתוֹ ִּת ְהיֶ ה‬ ‫נָ ָ ה וְ נָ ָדה ְ ּב ֶמ ׁ ֶש ְך ׁ ֶש ַבע ׁ ָשנִ ים‪ ,‬ו ְּל ַא ַחר ִמ ֵּכן ִּת ָּכנֵ ס ִל ְמקוֹ ָמ ּה ְ ּבגַ ן־ ֵ ֶדן‪ְּ .‬כ ׁ ֶש ּ ׁ ָש ַמע ַר ִ ּבי ׁ ָשלוֹ ם ֶאת־ ַהדָּ בָ ר‪,‬‬ ‫יאתוֹ ‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי ֲא ִפ ּל ּו ִמ ׁ ְש ּ ַפט ָה ְר ׁ ָש ִעים ֵאינוֹ ֶא ָּלא י"ב ח ֶֹד ׁש‪ ,‬וְ ָל ֵכן ִהצִּ י ַ ִל ְפנֵ י‬ ‫יח ִל ְכבּ ֹש‪ֶ /‬את ּ ְפ ִל ָ‬ ‫לֹא ִה ְצ ִל ַ‬ ‫ַהדַּ ָ ּינִ ים ׁ ֶשהוּא ַמ ְס ִּכים ִל ְסבּ ֹל ׁ ֶשבַ ע ׁ ָשנִ ים ׁ ֶשל נְ דו ִּדים ְּכ ֵדי ְל ַכ ּ ֵפר ַ ל אוֹ תוֹ זָ ֵקן‪ַ .‬ה ָּצ ָ תוֹ ִה ְת ַק ְ ּב ָלה וְ ַה ָ ּז ֵק ן‬ ‫הוֹ ָדה לוֹ ַ ל ַה ּטוֹ בָ ה ׁ ֶש ָ שָׂ ה ִע ּמוֹ ‪ ,‬וְ יָ ָצא ַה ּקוֹ ל ׁ ֶשדַּ י יִ ְהיֶ ה לוֹ ִל ְסבּ ֹל ׁ ִשבְ ָ ה יָ ִמים ִ ּב ְמקוֹ ם ׁ ֶשבַ ע ׁ ָשנִ ים‪,‬‬ ‫יתם ׁ ֶשל ׁ ִשבְ ַ ת ָ ּבנָ יו ׁ ֶשל ַה ָ ּז ֵקן‪ ,‬וְ יֵ ָח ׁ ֵשב לוֹ ִּכנְ דו ִּדים ׁ ֶשל ׁ ֶשבַ ע ׁ ָשנִ ים‪.‬‬ ‫וְ יִ ׁ ְש ֶהה ְ ּבאוֹ ָתם ׁ ִשבְ ָ ה יָ ִמים ְ ּב ֵב ָ‬ ‫ָּכאן ִה ְתעוֹ ֵרר ַר ִ ּבי ׁ ָשלוֹ ם‪ּ ,‬ו ָמ ָצא ֶאת־ ַ ְצמוֹ ְ ּבשָׂ ֶדה ׁשוֹ ֵמם‪ַּ ,‬כ ֲא ׁ ֶשר ַא ְרמוֹ ן ַה ּ ְפ ָל ִאים נָ גוֹ ז וְ נֶ ֱ ַלם‪ .‬וְ ִה ֵּנה‬ ‫יהם‪ ,‬וְ ַכ ֲא ׁ ֶשר ָח ַקר ֶא ְצ ָלם ִּג ָּלה ִּכי הוּא ׁשוֹ ֶהה ִ ּב ְצ ַפת‬ ‫הוּא רוֹ ֶאה ֲאנָ ׁ ִשים ַר ִ ּבים הוֹ ְל ִכים ִעם ֲ ׁ ָש ׁ ִש ּיוֹ ת ִ ּב ֵיד ֶ‬ ‫ְ‬ ‫יש זָ ֵקן ֶא ָחד ׁ ֶש ִה ְתגּ וֹ ֵרר ְ ּב ָסמוּך‪ְ .‬ר ָ ָדה ָא ֲחזָ ה אוֹ תוֹ ְּכ ׁ ֶש ָר ָאה ׁ ֶש ֲחלוֹ מוֹ ָהיָ ה‬ ‫וְ ֵהם ׁ ָש ִבים ַ ָּתה ִמ ְּקבו ַּרת ִא ׁ‬ ‫יהם ֵא ֶצל ִמי יָ לוּן ָהאוֹ ֵר ַח ַה ִּנ ְכ ָ ּבד‪ ,‬נִ ֲח ָמם‬ ‫ֲחלוֹ ם ֱא ֶמת‪ ,‬וְ ַכ ֲא ׁ ֶשר ֵה ֵח ּל ּו ׁ ִשבְ ַ ת ָ ּבנָ יו ׁ ֶשל ַה ָּמנוֹ ַח ְל ִה ְתוַ ֵּכ ַח ֵ ּבינֵ ֶ‬ ‫ְ ּב ָכ ְך ׁ ֶש ְ ּי ַמ ֵּלא ֶאת ְרצוֹ ן ‪ּ3‬כ ָּלם‪ ,‬וְ ׁ ָש ָהה ֶא ְצ ָלם ׁ ִשבְ ָ ה יָ ִמים ְּכ ִפי ׁ ֶש ִּנגְ זַ ר ָ ָליו ִמן־ ַה ּ ׁ ָש ַמיִ ם‪ְּ .‬כ ׁ ֶש ִּס ֵ ּים ַה" ִּמנְ ַחת‬ ‫ֶא ְל ָ זָ ר" ֶאת ִס ּפוּרוֹ ַה ִּנ ְפ ָלא‪ ,‬הוֹ ִסיף וְ ָא ַמר ִּכי ַה" ִּמ ְקדַּ ׁש ֶמ ֶל ְך" ִה ְתגּ וֹ ֵרר ַ ד סוֹ ף יָ ָמיו ִ ּב ְצ ַפת וְ ׁ ָשם ְמנו ָּחתוֹ‬ ‫ָּכבוֹ ד‪ַ ,‬א ְך ִקבְ רוֹ נֶ ֱ ַלם ִ ּב ְרבוֹ ת ַה ָ ּי ִמים‪ .‬או ָּלם ְל ַד ַ ת ֲא ֵח ִרים‪ ,‬נוֹ ַתר ָלגוּר ְ ּבלוֹ נְ דוֹ ן וְ ׁ ָשם נִ ְט ַמן ִ ּב ְפ ִט ָירתוֹ‬ ‫ִ ּב ׁ ְשנַ ת תק"מ‪ ,‬וְ ַכ ֲא ׁ ֶשר ָח ְפר ּו ַה ּ ׁ ִש ְלטוֹ נוֹ ת ָה ַאנְ ְּג ִל ִ ּיים ֶאת ֵ ּבית ַה ְּקבָ רוֹ ת ָה ַ ִּתיק‪ ,‬נִ צַּ ל ִקבְ רוֹ ְ ּב ֶד ֶר ְך נֵ ס‪.‬‬


‫ַּכ ֵ ּבד ֶאת־ ָא ִב ָ‬ ‫יך וְ ֶאת־ ִא ֶּמ ָך‬ ‫יאל יַ ֲ קֹב‬ ‫ֶא ָחד ִמ ְּגדוֹ ֵלי ַה ּתוֹ ָרה ׁ ֶשל ֶּג ְר ַמנְ יָ ה ַה ְ ּיהו ִּדית ׁ ֶש ֵ ּבין ׁ ְש ֵּתי ִמ ְל ֲחמוֹ ת ָהעוֹ ָלם‪ָ ,‬היָ ה ַר ִ ּבי יְ ִח ֵ‬ ‫וַ יְ נְ ֶ ּב ְרג ַ ּב ַ ל "שְׂ ִר ֵידי ֵא ׁש"‪ֶ ׁ ,‬ש ָהיָ ה ִמ ְּגדוֹ ֵלי ַּת ְל ִמ ֵידי ַ'ה ָּסבָ א' ִמ ְּס ַלבּ וֹ ְד ָקא וְ ַר ִ ּבי נַ ְפ ָּת ִלי ַא ְמשְׂ ֶט ְרדַּ ם‪ ,‬ו ִּמ ֵ ּזג‬ ‫ֶאת ּתוֹ ַרת ַה ּמו ָּסר ִעם ֵה ֶל ְך רו ָּח ּה ׁ ֶשל יַ ֲהדוּת ֶּג ְר ַמנְ יָ ה‪ַ ,‬אנְ ׁ ֵשי ּתוֹ ָרה ִעם דֶּ ֶר ְך־ ֶא ֶרץ‪ְּ .‬תקו ַּפת ַר ָ ּבנ ּותוֹ‬ ‫ֹאש‪ ,‬וְ הוּא ּ ָפ ַ ל נִ ְמ ָרצוֹ ת‬ ‫ְ ּבגֶ ְר ַמנְ יָ ה ָהיְ ָתה ְּתקו ָּפה ָק ׁ ָשה ְליִ שְׂ ָר ֵאל‪ַּ ,‬כ ֲא ׁ ֶשר ַהצּ וֹ ֵרר ַה ָּנ ִ‬ ‫אצי ֵה ֵחל ְל ָה ִרים ר ׁ‬ ‫ימה‪.‬‬ ‫יטה ׁ ֶש ִה ְתעוֹ ְר ָרה‪ ,‬וְ ִח ֵ ּזק ִ ּב ְר ַּכיִ ם כּ וֹ ׁ ְשלוֹ ת ֶ ּב ֱאמוּנָ ה ְּת ִמ ָ‬ ‫ְּכ ֵדי ִל ְמצֹא ּ ִפ ְתרוֹ נוֹ ת ִה ְל ָכ ִת ִ ּיים ִל ְב ָ יַ ת ַה ּ ׁ ְש ִח ָ‬ ‫יאל יַ ֲ קֹב‪ּ ָ ,‬ב ֶהם ְּת ׁשוּבוֹ ת ִה ְל ָכ ִת ּיוֹ ת ו ַּמ ַא ְמ ֵרי ָהג ּות‬ ‫מוֹ ֶר ׁ ֶשת רו ָּחנִ ית ְּגדוֹ ָלה הוֹ ִתיר ַא ֲח ָריו ַר ִ ּבי יְ ִח ֵ‬ ‫ו ַּמ ֲח ׁ ָשבָ ה‪ֶ .‬א ָחד ִמ ַּת ְל ִמ ָידיו הוּא ַר ִ ּבי ַאבְ ָר ָהם־ ַא ָ ּבא וַ יְ נְ גּ וֹ ְרט ִמ ּ ׁ ְשוַ יְ ץ‪ֶ ׁ ,‬ש ִה ְת ַּגדֵּ ל ְּכיָ תוֹ ם ֵמ ָא ִביו ַ ל־ ִ ּב ְר ָּכיו‬ ‫יאם‬ ‫יאל יַ ֲ קֹב‪ֶ ׁ ,‬ש ִּנ ַּצל ֵמ ַה ּ ׁשוֹ ָאה ָה ֲאי‪ָּ 3‬מה וְ ִה ׁ ְש ַּת ֵּק ַ ִ ּב ׁ ְשוַ יְ ץ‪ ,‬וְ הוּא ׁ ֶש ָ ַר ְך ֶאת ִּכ ְת ֵבי ַרבּ וֹ וְ הוֹ ִצ ָ‬ ‫ׁ ֶשל ַר ִ ּבי יְ ִח ֵ‬ ‫ְלאוֹ ר־עוֹ ָלם ְ ּב ִהדּ וּר ַרב‪ּ ְ .‬ב ֶמ ׁ ֶש ְך ַה ּ ׁ ָשנִ ים‪ ,‬עוֹ ֵסק ַר ִ ּבי ַאבְ ָר ָהם־ ַא ָ ּבא ְ ּב ַהנְ ָח ַלת מוֹ ַר ׁ ְש ּתוֹ ׁ ֶשל ַרבּ וֹ ְלדוֹ רוֹ ת‪,‬‬ ‫ּובִ נְ א ּו ָמיו הוּא ַמ ֲ בִ יר ְל ׁשוֹ ְמ ֵ י־ ִל ְקחוֹ ִמדִּ בְ ֵרי ַ ּב ַ ל "שְׂ ִר ֵידי ֵא ׁש" ו ִּמ ּ ֹנ ַ ם ֲה ִליכוֹ ָתיו‪ִ .‬ל ְפנֵ י ׁ ָשנִ ים ִמ ְס ּ ָפר‪,‬‬ ‫יעין‪ ,‬וְ ֶה ְח ִליט ְליַ ֵחד ֶאת ַהדְּ בָ ִרים אוֹ דוֹ ת ִמ ְצוַ ת‬ ‫‪3‬הזְ ַמן ָה ַרב וַ יְ נְ גּ וֹ ְרט ָלשֵׂ את דְּ בָ ִרים ִ ּב ְפנֵ י ּתוֹ ׁ ְשבֵ י ָה ִעיר מוֹ ִד ִ‬ ‫ִּכבּ וּד הוֹ ִרים‪ּ ְ .‬ב ַמ ֲה ַל ְך ַהדְּ ָב ִרים‪ִ ,‬ס ּ ֵפר ְמא ָֹרע ַמ ְפ ִליא ׁ ֶש ֵא ַרע ִעם ַרבּ וֹ ַה" ּ ְשׂ ִר ֵידי ֵא ׁש" ִ ּב ׁ ְשה ּותוֹ ְ ּבגֶ ְר ַמנְ יָ ה‪,‬‬ ‫אשוֹ נָ ה‪ִ ,‬ס ּפוּר ָהעוֹ ֵסק ְ ּב ִמ ְצוַ ת ִּכבּ וּד הוֹ ִרים וַ ֲח ׁ ִשיב ּו ָת ּה‪.‬‬ ‫ְּתקו ָּפה ְק ָצ ָרה ְל ַא ַחר ִמ ְל ֶח ֶמת ָהעוֹ ָלם ָה ִר ׁ‬ ‫ָהיָ ה זֶ ה ְ ּב ֵבית־ ַה ְּכנֶ ֶסת ַה ֶּמ ְר ָּכזִ י ׁ ֶש ָ ּב ִעיר ֶ ּב ְר ִלין‪ָ ּ ,‬פ ַתח ָה ַרב וַ יְ נְ גּ וֹ ְרט וְ ִס ּ ֵפר‪ַּ ,‬כ ֲא ׁ ֶשר יְ הו ֵּדי ָה ִעיר ִה ְת ַּכ ְּנס ּו‬ ‫ְ ּברֹב־ ָ ם ִל ְת ִפ ּלוֹ ת יוֹ ם־ ַה ִּכ ּפו ִּרים‪ַ .‬ר ִ ּבים ֵמ ַה ִּמ ְת ּ ַפ ְּל ִלים ִה ְת ַר ֲחק ּו ִמדֶּ ֶר ְך ַה ּתוֹ ָרה וְ ַה ִּמ ְצוֹת ְל ַמ ְר ֵ ּבה ַה ַּצ ַ ר‪,‬‬ ‫ְ ּב ַה ׁ ְש ּ ָפ ַ ת ַה ְּתקו ָּפה ַה ִהיא ָ ּב ּה ָ שְׂ ָתה ַה ַהשְׂ ָּכ ָלה ׁ ַש ּמוֹ ת ְ ּב ֶק ֶרב יְ הו ֵּדי ֶּג ְר ַמנְ יָ ה וְ ַר ִ ּבים ֵמ ֶהם ִה ְפנ ּו ע ֶֹרף‬ ‫יהם‪ ,‬או ָּלם ַ ּב ּיוֹ ם ַה ָּקדוֹ ׁש נֵ עוֹ ר ָ ּב ֶהם ַה ִּניצוֹ ץ ַה ְ ּיהו ִּדי ַה ָּכבוּי‪ ,‬וְ ַאף ֵהם ָ ּבא ּו ְל ִה ׁ ְש ַּת ֵּתף‬ ‫ְל ָמס ֶֹרת ֲאבוֹ ֵת ֶ‬ ‫יאל יַ ֲ קֹב וַ יְ נְ ֶ ּב ְרג ׁ ֶש ִה ִּגי ַ ְלגֶ ְר ַמנְ יָ ה ְ ּבאוֹ ָתן‬ ‫ִ ּב ְת ִפ ּלוֹ ת ַה ּיוֹ ם וְ ִע ּנ ּו ַ ּב ּצוֹ ם נַ ְפ ׁ ָשם‪ּ ְ .‬בכ ֶֹתל ַה ִּמזְ ָרח ָ ַמד ַר ִ ּבי יְ ִח ֵ‬ ‫ׁ ָשנִ ים‪ ,‬ו ְּכבָ ר ִעם בּ וֹ אוֹ ִה ְת ַ ּב ֵּלט ְ ּב ׁ ִשעוּר קוֹ ָמתוֹ ַ ד ׁ ֶש ‪ּ3‬כ ָּלם ָח ְלק ּו לוֹ ָּכבוֹ ד ַרב‪ַ .‬ה ְּת ִפ ָּלה נִ ְמ ׁ ְש ָכה ְּכ ִס ְד ָר ּה‪,‬‬ ‫יאת ַה ּתוֹ ָרה‪ָ ּ ,‬פנ ּו ַל ֲא ִמ ַירת 'יִ זְ כּ ֹר' ְּכ ִמנְ ַהג ְ ּבנֵ י ַא ׁ ְש ְּכנַ ז‪ ,‬בּ וֹ ַמזְ ִּכ ִירים‬ ‫ו ְּל ַא ַחר ׁ ֶש ִּס ְ ּימ ּו ֶאת ְּת ִפ ַּלת ׁ ַש ֲח ִרית ו ְּק ִר ַ‬ ‫‪3‬‬ ‫ָ‬ ‫ֶאת נִ ׁ ְשמוֹ ת ַה ְּמנוֹ ִחים ׁ ֶש ּ ׁ ָשבְ ק ּו ַח ִ ּיים‪ ,‬וְ נוֹ ְד ִרים ְצ ָדקה ְל ִע ּלוּי נִ ׁ ְש ָמ ָתם‪ְּ .‬כ ִפי ַה ִּמנְ ָהג ַה ְמק ָ ּבל‪ ,‬יָ ְצא ּו ֵא ּל ּו‬ ‫יכל ֵ ּבית־ ַה ְּכנֶ ֶסת‪ ,‬וְ ִה ְמ ִּתינ ּו ַ ּבחוּץ ַ ד ׁ ֶש ִּת ָּנ ֵתן ָהאוֹ ת ִל ְת ִח ַּלת ְּת ִפ ַּלת ַה ּמו ָּסף‪.‬‬ ‫יהם ַ ּב ַח ִ ּיים ֵמ ֵה ַ‬ ‫ׁ ֶשהוֹ ֵר ֶ‬ ‫וּבְ עוֹ ָדם ַמ ְמ ִּתינִ ים ַ ּבחוּץ‪ִ ,‬ה ׁ ְש ּתוֹ ְממ ּו ְל ֶפ ַתע ִל ְראוֹ ת ְמכוֹ נִ ית שְׂ ָרד ְמפ ֶֹא ֶרת ִמ ְת ָק ֶר ֶבת ְל ֵ בֶ ר‬ ‫יה ִ ּב ְר ָכ ִבים ׁ ֶשל ִמ ׁ ְש ֶט ֶרת ֶּג ְר ַמנְ יָ ה‪ ,‬ו ְּל ַמ ְר ֵ ּבה‬ ‫יה ו ֵּמ ַא ֲח ֶר ָ‬ ‫ֵ ּבית־ ַה ְּכנֶ ֶסת‪ַ .‬ה ְּמכוֹ נִ ית ָהיְ ָתה ְמ ‪3‬ל ָּוה ִמ ְּל ָפנֶ ָ‬ ‫יאה ָ ְצ ָרה ַה ּ ׁ ַש ָ ּי ָרה ְ ּב ָסמו ְּך ְל ֶפ ַתח ֵ ּבית־ ַה ְּכנֶ ֶסת‪ .‬וּבְ עוֹ ד ַה ִּמ ְת ּ ַפ ְּל ִלים ׁ ֶשעוֹ ְמ ִדים ַ ּבחוּץ ִמ ׁ ְש ָּת ִאים‬ ‫ַה ּ ְפ ִל ָ‬ ‫ְל ֵפ ׁ ֶשר ַהדָּ בָ ר‪ ,‬ו ְּמנַ ִּסים ְל ׁ ַש ֵ ר ְ ּבנַ ְפ ׁ ָשם ִמי הוּא ָהאוֹ ֵר ַח ַה ִּנ ְכ ָ ּבד ׁ ֶש ַּמ ִּגי ַ ְ ּב ִע ּצוּמוֹ ׁ ֶשל יוֹ ם־ ַה ִּכ ּפו ִּרים‬ ‫ְלבֵ ית־ ַה ְּכנֶ ֶסת ַה ְ ּיהו ִּדי ַה ֶּמ ְר ָּכזִ י‪ָ ּ ,‬פ ַתח ׁשוֹ ֵטר ְצבָ ִאי ֶאת דֶּ ֶלת ַה ְּמכוֹ נִ ית‪ ,‬ו ִּמ ֶּמ ָּנה יָ ָצא שַׂ ר ַהחוּץ ַה ֶּג ְר ָמנִ י‬ ‫ִ ּב ְכבוֹ דוֹ ו ְּב ַ ְצמוֹ ‪ָ .‬היָ ה זֶ ה וַ ְל ֵטר ֶר ֶּתנָ א ּו‪ ,‬שַׂ ר ַהחוּץ ַה ְ ּיהו ִּדי ַה ָ ּי ִחיד ְ ּבתוֹ ְלדוֹ ת ֶּג ְר ַמנְ יָ ה‪ֶ ׁ ,‬ש ִה ְת ַמ ָּנה ְל ַת ְפ ִקיד‬ ‫אשוֹ נָ ה‪ ,‬ו ְּל ַא ַחר ִמ ֵּכן ִה ְת ַמ ָּנה ְלשַׂ ר ַהחוּץ‪.‬‬ ‫שַׂ ר ַה ּ ׁ ִש ּקוּם ְ ּב ֶמ ְמ ׁ ֶש ֶלת ֶּג ְר ַמנְ יָ ה ְל ַא ַחר ִמ ְל ֶח ֶמת ָהעוֹ ָלם ָה ִר ׁ‬ ‫הוֹ ָפ ָ תוֹ ְ ּב ִע ּצוּמוֹ ׁ ֶשל ַה ּיוֹ ם ַה ָּקדוֹ ׁש ְ ּב ֶפ ַתח ֵ ּבית־ ְּכנֶ ֶסת יְ הו ִּדי‪ָ ,‬היְ ָתה ִל ְצנִ ינִ ים ְ ּב ֵ ינֵ י ַה ֶּנ ֱא ָס ִפים ַה ְ ּיהו ִּדים‪,‬‬ ‫ׁ ֶש ֵּכן ַה ָּלה ִה ְפנָ ה ִמ ְ ּז ַמן עֹ ֶרף ָל ָ ם ַה ְ ּיהו ִּדי וְ ִה ְס ִּכים ְל ִה ְת ַמ ּנוֹ ת ְלשַׂ ר ְ ּב ֶמ ְמ ׁ ֶש ֶלת ֶּג ְר ַמנְ יָ ה‪ֶ ,‬א ָּלא ׁ ֶש ַּל ֲא ִמ ּתוֹ‬ ‫ׁ ֶשל־דָּ בָ ר נוֹ ַתר בּ וֹ זִ יק בּ וֹ ֵ ר ׁ ֶשל נְ ׁ ָש ָמה יְ הו ִּדית‪ ,‬וְ הוּא ֵס ַרב ְל ִה ְתנַ ֵּתק ֵמ ַה ֶּק ׁ ֶשר ִעם־ ַ ּמוֹ ‪ ,‬וְ ל ּו ֶק ׁ ֶשר ָקלו ּׁש‪.‬‬ ‫ַה ּ ַשׂ ר ַה ִּמ ְתבּ וֹ ֵלל ִה ְת ַ ֵּלם ֵמ ַה ַּמ ָ ּב ִטים ַה ּיוֹ ְק ִדים ׁ ֶשל ַה ּסוֹ ְבבִ ים אוֹ תוֹ ‪ָ ּ ,‬פנָ ה ִ ּב ְצ ָ ִדים ְמ ִה ִירים ֶאל‬ ‫ימה‪ .‬נְ ָה ָרה ִה ׁ ְש ַּת ּ ְפ ָכה ַ ל־ ּ ָפנָ יו ַּכ ֲא ׁ ֶשר ִּג ָּלה ִּכי ִה ִּגי ַ ְ ּב ִד ּיוּק ַ ּב ְ ּז ַמן ַה ָּנכוֹ ן‪ּ ְ ,‬ב ֵ ת‬ ‫ֵ ּבית־ ַה ְּכנֶ ֶסת וְ נִ ְכנַ ס ּ ְפנִ ָ‬ ‫א ֶמר ו ְּדבָ ִרים נֶ ֱ ַמד ַה ּ ַשׂ ר ְ ּביַ ְר ְּכ ֵתי ֵ ּבית־ ַה ִּמ ְד ָר ׁש‪ ,‬נָ ַטל ִסדּ וּר ְליָ דוֹ וְ ָק ָרא ְ ּב ַל ַח ׁש ֶאת‬ ‫ֲא ִמ ַירת 'יִ זְ כּ ֹר'‪ְ .‬ללֹא ֹ‬ ‫נ‪ַּ 3‬סח ַה ְּת ִפ ָּלה ְל ִע ּלוּי נִ ׁ ְש ַמת יַ ִּק ָיריו‪ ,‬ו ְּל ַא ַחר ׁ ֶש ִּס ֵ ּים‪ ,‬יָ ָצא ִּכ ְל ‪ַּ 3‬מת ׁ ֶש ָ ּבא וְ ִה ְפ ִליג ְל ַד ְרכּ וֹ ַ ּב ְּמכוֹ נִ ית‬ ‫ׁ ֶש ִה ְמ ִּתינָ ה לוֹ ‪ַ .‬ה ִ ּב ּקוּר ֶה ָחפוּז וְ ֶה ָח ִריג עוֹ ֵרר ַר ַ ׁש ָּגדוֹ ל ְ ּבבֵ ית־ ַה ְּכנֶ ֶסת‪ ,‬וּבְ עוֹ ד ַה ִּמ ְת ּ ַפ ְּל ִלים ִמ ְתכּ וֹ נְ נִ ים‬ ‫יהם ְל ִה ְתיַ ֵחס ְלהוֹ ָפ ָ תוֹ ַה ּ ִפ ְתאוֹ ִמית ׁ ֶשל‬ ‫יצד ֲ ֵל ֶ‬ ‫ְל ַה ְת ִחיל ִ ּב ְת ִפ ַּלת ַה ּמו ָּסף‪ ,‬נוֹ ַצר וִ כּ ו ַּח ֵ ּבין ַה ִּמ ְת ּ ַפ ְּל ִלים ֵּכ ַ‬ ‫יש־ ְּג ֵלי ֶאת‬ ‫ַה ּ ַשׂ ר ַה ִּמ ְתבּ וֹ ֵלל‪ֲ .‬א ָח ִדים ָט ֲ נ ּו‪ִּ ,‬כי יֵ ׁש ְ ּב ָכ ְך ִמ ּ ׁשוּם ִ ּבזְ יוֹ ן ֵ ּבית־ ַה ְּכנֶ ֶסת‪ַּ ,‬כ ֲא ׁ ֶשר ַה ָּלה ִח ֵּלל ְ ּב ֵר ׁ‬ ‫ְק ‪3‬ד ּ ׁ ַשת יוֹ ם־ ַה ִּכ ּפו ִּרים ִ ּבנְ ִסי ָ תוֹ ִמ ּתוֹ ְך ַמ ָּט ָרה ְל ַק ֵ ּים ֶאת ִמנְ ַהג ֲא ִמ ַירת 'יִ זְ כּ ֹר'‪ ,‬או ָּלם ְל ֶפ ַתע ּ ָפ ַסע ַר ִ ּבי‬ ‫ימת ֵ ּבית־ ַה ְּכנֶ ֶסת‪ ,‬וּבִ ֵּק ׁש ֶאת ְר ׁשוּת ַהדִּ בּ וּר‪ַ .‬הס ‪3‬ה ׁ ְש ַל ְך ַ ּב ָּק ָהל‪,‬‬ ‫יאל יַ ֲ קֹב וַ יְ נְ ֶ ּב ְרג ִמ ְּמקוֹ מוֹ ‪ָ ָ ,‬לה ַ ל ִ ּב ַ‬ ‫יְ ִח ֵ‬ ‫ימה ו ְּטהוֹ ָרה‬ ‫יצד ָ ָלה ְ ּב ַד ְע ְּת ֶכם ָלבוּז ִליהו ִּדי ַה ָ ּבא ְל ֵבית־ ַה ְּכנֶ ֶסת ִמ ּתוֹ ְך ַּכ ָּונָ ה ְּת ִמ ָ‬ ‫וְ ָה ַרב ֵה ֵחל ִ ּב ְדבָ ָריו‪ֵּ " :‬כ ַ‬ ‫ְל ַכ ֵ ּבד ֶאת זִ ְכרוֹ ן הוֹ ָריו? ָא ְמנָ ם ָרחוֹ ק הוּא ְל ַמ ְר ֵ ּבה ַה ַּצ ַ ר ֵמ ַה ּתוֹ ָרה וְ ַה ִּמ ְצוֹת‪ֵּ ,‬כיוָ ן ׁ ֶש ּלֹא זָ ָכה ְל ִה ְת ַח ֵּנ ְך‬ ‫יה‪ ,‬או ָּלם ֵאין ָלנ ּו ְל ַה ׁ ְש ִל ְ‬ ‫יך ֶאבֶ ן ַא ַחר ַה ּנוֹ ֵפל ֶא ָּלא ָ ֵלינ ּו ְל ַא ְּמצוֹ ו ְּל ַח ְ ּזקוֹ וְ לֹא ְל ַב ּזוֹ תוֹ "‪" .‬ו ‪ּ3‬מבְ ָטח‬ ‫ַ ל־ ִ ּב ְר ֶּכ ָ‬ ‫ְ‬ ‫ֲאנִ י"‪ִ ,‬ה ְמ ׁ ִשיך ַה" ּ ְשׂ ִר ֵידי ֵא ׁש" וְ ָק ָרא ְ ּב ִה ְת ַל ֲהבוּת‪ִּ " ,‬כי ָא ָדם ָּכזֶ ה‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ׁשוֹ ֵמר ַ ל ֶק ׁ ֶשר ָּכ ְל ׁ ֶשה ּו ִעם הוֹ ָריו‬ ‫ַה ְּמנוֹ ִחים‪ְ ,‬מ ַח ֵ ּזק הוּא ְ ּב ָכ ְך ֶאת ַה ֶּק ׁ ֶשר ׁ ֶש ּלוֹ ֶאל ַ ם יִ שְׂ ָר ֵאל ו ְּל ׁ ַש ְל ׁ ֶש ֶלת ֲאבוֹ ָתיו ַ ד ַאבְ ָר ָהם ָא ִבינ ּו‪ ,‬וְ ֵאין‬ ‫ָס ֵפק ְ ּב ִל ִ ּבי ִּכי עוֹ ד יִ זְ ֶּכה ׁ ֶש ֶּצ ֱא ָצ ָאיו יָ ׁשוּב ּו ֶאל ֵחיק ָה ָ ם ַה ְ ּיהו ִּדי וְ יַ ְחזְ ר ּו ַל ֲחסוֹ ת ַּת ַחת ַּכנְ ֵפי ַה ּ ׁ ְש ִכינָ ה"‪.‬‬ ‫ַהדְּ בָ ִרים הוֹ ִתיר ּו רֹ ֶש‪/‬ם ַ ז ְ ּב ֶק ֶרב ַה ִּמ ְת ּ ַפ ְּל ִלים‪ ,‬וְ ֵהם נֶ ֶ ְמד ּו ְל ִה ְת ּ ַפ ֵּלל ְּת ִפ ַּלת מו ָּסף ְ ּב ִה ְת ַל ֲהב ּות ו ְּדבֵ ק ּות‪.‬‬ ‫ַּכ ֲא ׁ ֶשר ִס ֵ ּים ָה ַרב וַ יְ נְ גּ וֹ ְרט ֶאת־ ִס ּפוּרוֹ ַה ִּנ ְפ ָלא ִ ּב ְפנֵ י ִצבּ וּר ׁשוֹ ְמ ָ יו‪ָ ,‬קם ְל ֶפ ַתע ַא ַחד ַה ּ ׁשוֹ ְמ ִעים‪ ,‬ו ְּבעוֹ ד‬ ‫דְּ ָמעוֹ ת זוֹ ְלגוֹ ת ַ ל־ ְל ָחיָ יו ָק ָרא‪ַּ " :‬כ ָּמה ָצ ְדק ּו דְּ בָ ָריו ׁ ֶשל ַר ְ ּב ָך ַ ּב ַ ל 'שְׂ ִר ֵידי ֵא ׁש'‪ִּ ,‬כי ֲאנִ י נִ ינוֹ ׁ ֶשל ַה ּ ַשׂ ר‬ ‫ַה ִּמ ְתבּ וֹ ֵלל ֶר ֶּתנָ א ּו ׁ ֶש ִהזְ ַּכ ְר ָּת‪ֶ ׁ ,‬ש ּ ׁ ִש ֵּמ ׁש ִ ּב ְכ ‪3‬ה ָּנתוֹ ַרק ְּתקו ָּפה ְק ָצ ָרה‪ּ ,‬ו ׁ ְשלֹ ָש‪/‬ה ּפוֹ ְר ִעים ֶּג ְר ָמנִ ים ִה ְתנַ ְּק ׁש ּו בּ וֹ‬ ‫ִ ּבגְ ַלל מוֹ ָצאוֹ ַה ְ ּיהו ִּדי‪ָ .‬אבִ י ְּכבָ ר זָ ָכה ַל ֲחזֹר ִ ּב ְת ׁשוּבָ ה ׁ ְש ֵל ָמה וַ ֲאנִ י ְ ּב ִע ְקבוֹ ָתיו‪ִּ ,‬כי לֹא יִ דַּ ח ִמ ֶּמ ּנ ּו נִ דָּ ח"‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ּ ְפנִ ינֵ י אוֹ ר ַה ַח ִ ּיים‬

‫ִמדִּ ְב ֵרי ָהאוֹ ר ַה ַח ִ ּיים ַה ָּקדוֹ ׁש ַ ל ַה ּ ָפ ָר ׁ ָשה‬

‫וַ ִ ּי ְסע ּו ֵמ ְר ִפ ִידים )יט‪ ,‬ב( ‪ָ -‬א ֵכן ַּכוָּ נַ ת ַה ָּכתוּב הוּא ְל ַה ְקדִּ ים ג'‬ ‫ִענְ יָ נִ ים ֵהם ִע ְּק ֵרי ַה ֲה ָכנָ ה ְל ַק ָּב ַלת ַה ּתוֹ ָרה ׁ ֶש ְּב ֶא ְמ ָצעו ָּתם‬ ‫ימה‪:‬‬ ‫ילם נַ ֲח ַלת ׁ ַשדַּ י‪ִ ,‬היא ּתוֹ ָר ֵתנוּ ַה ְּנ ִע ָ‬ ‫נִ ְת ַר ָ ּצה ה' ְל ַהנְ ִח ָ‬ ‫ָהא' הוּא ִה ְת ַ ּג ְּבר ּות ְו ִה ְת ַ' ְ ּצמוּת ְ ּב ֵ' ֶסק ַה ּתוֹ ָרה‪ִּ ,‬כי‬ ‫ָה ַ' ְצל ּות ה ּוא ֵ'שֶׂ ב ַה ַּמ ְפ ִסיד ַה ּ ָשׂ גָ ָת ּה‪ְ ,‬ו ָלזֶ ה ִּת ְמ ָצא ִּכי ָּכל‬ ‫ָמקוֹ ם ׁ ֶש ַ ּיזְ ִּכ ֶיר ָּנה ה' ַל ּתוֹ ָרה‪ ,‬יְ ַד ְקדֵּ ק לוֹ ַמר ְל ׁשוֹ ן חֹזֶ ק‬ ‫יה‪ ,‬דִּ ְכ ִתיב זֹאת ַה ּתוֹ ָרה‬ ‫א ֶמץ ַ'ד ֶ ּג ֶדר ׁ ֶש ָ ּי ִמית ַ' ְצמוֹ ָ' ֶל ָ‬ ‫ְו ֹ‬ ‫ָא ָדם ִּכי יָ מוּת ְוגוֹ ' ְו ָד ְר ׁש ּו זַ "ל ְוכוּ'‪ְּ ,‬כמוֹ ֵכן ַרבּ וֹ ֵתינ ּו זַ "ל‬ ‫יְ ַד ְקדְּ קוּ ְּב ַהזְ ָּכ ָר ָת ּה לוֹ ַמר ֵ' ֶסק ַה ּתוֹ ָרה ִה ׁ ְש ַּתדְּ לוּת ַה ּתוֹ ָרה‬ ‫ְו ַר ִּבים ָּכמוֹ ה ּו‪ .‬ו ְּכנֶ גֶ ד זוֹ ָא ַמר ַה ָּכתוּ ב וַ ִ ּי ְסעוּ ֵמ ְר ִפ ִידים‪ ,‬לֹא‬ ‫ָ ּבא ְלהוֹ ִד ַ‬ ‫י' ָמקוֹ ם ׁ ֶש ִּמ ּ ֶמנּ ּו נָ ְסע ּו‪ֶ ׁ ,‬ש ִאם־ ֵּכן ָהיָ ה לוֹ‬ ‫ְל ַה ְקדִּ ימוֹ ק ֶֹדם ַּת ֲחנוֹ ָתם‪ֶ ,‬א ָּלא נִ ְת ַּכ ֵּון לוֹ ַמר ׁ ֶש ָּנ ְסעוּ‬ ‫ִמ ְ ּב ִחינַ ת ִר ְפיוֹ ן יָ ַדיִ ם ְוכוּ'‪ְ :‬ו ִענְ יָ ן ב' הוּא ַה ּ ׁ ִש ְפל ּות ְו ָה ֲ'נָ ָוה‬ ‫ִּכי ֵאין דִּ ְב ֵרי ּתוֹ ָרה ִמ ְת ַק ְ ּי ִמין ֶא ָּלא ְ ּב ִמי ׁ ֶש ַּמ ׁ ְש ּ ִפיל ַ' ְצמוֹ‬ ‫ו ֵּמשִׂ ים ַ' ְצמוֹ ַּכ ּ ִמ ְד ָּבר‪ ,‬ו ְּכנֶ גֶ ד זֶ ה ָא ַמר ַו ַ ּי ֲחנ ּו ַ ּב ִּמ ְד ָ ּבר ּ ֵפר ּו ׁש‬ ‫ְל ׁשוֹ ן ׁ ִש ְפל ּות ַו ֲ'נָ ָוה ַּכ ּ ִמ ְד ָּבר ׁ ֶש ַה ּכֹל דּ וֹ ְר ִכים ָ' ָליו‪ְ :‬ו ִענְ יָ ן‬ ‫ג' הוּא ְּב ִחינַ ת יִ עוּד ֲח ָכ ִמים ְּב ִה ְת ַח ְּבר ּות ְּב ֵלב ׁ ָש ֵלם‬ ‫ְו ָת ִמים‪ ,‬לֹא ׁ ֶש ִ ּי ְהיוּ ַּבד־ ְּב ַבד ְוכוּ'‪ֶ ,‬א ָּלא יִ ְת ַו ֲ'ד ּו יַ ַחד‬ ‫ִו ַ‬ ‫וּכנֶ גֶ ד זֶ ה ָא ַמר‬ ‫יחדְּ ד ּו זֶ ה ָלזֶ ה ְויַ ְס ִּביר ּו ּ ָפנִ ים זֶ ה ָלזֶ ה‪ְ ,‬‬ ‫יש‬ ‫וַ ִ ּי ַחן־ ׁ ָשם יִ שְׂ ָר ֵאל ְל ׁשוֹ ן יָ ִחיד ׁ ֶש ַּנ ֲ'שׂ ּו ּ‪.‬כ ָּלן יַ ַחד ְּכ ִא ׁ‬ ‫יתם‬ ‫ֶא ָחד‪ְ ,‬ו ֵהן ַ' ָּתה ֵהם ְראוּיִ ים ְל ַק ָּב ַלת ַה ּתוֹ ָרה‪ַ :‬א ֶּתם ְר ִא ֶ‬ ‫יתי יִ ְר ַאת‬ ‫)יט‪ ,‬ד( ‪ּ ַ -‬גם יֵ ׁש ַּב ִּנ ׁ ְש ָמע ַמ ֲא ַמר ֲא ׁ ֶשר ָ‪$‬שִׂ ִ‬ ‫ָהרוֹ ְממוּת ְּב ָכל ַה ִּנ ְפ ָלאוֹ ת ְו ָהאוֹ תוֹ ת ְו ַה ּמוֹ ְפ ִתים ֲא ׁ ֶשר‬ ‫ָ'שָׂ ה ְל ִמ ְצ ַריִ ם‪ּ ַ .‬גם ָּבזֶ ה ֶה ְר ָאה ְ ּב ִחינַ ת ָה ַא ֲה ָבה ְו ַה ִח ָ ּבה‬ ‫יאה ְו ִא ֵּבד‬ ‫יש ָּכל־ ַה ְ ּב ִר ָ‬ ‫ׁ ֶש ָּכל־זֶ ה ָ'שָׂ ה ִ ּב ׁ ְש ִב ֵ‬ ‫ילנ ּו‪ִ ,‬ה ְר ִע ׁ‬ ‫ילנ ּו‪ ,‬ו ְּל ַצד זֶ ה יִ ְת ַל ֵהב ָא ָדם ְּב ִח ַּבת ַהבּ וֹ ֵרא‬ ‫‪.‬א ּ ָמה ַא ַחת ִ ּב ׁ ְש ִב ֵ‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ִה ְפ ִליא ַח ְסדּ וֹ ָל ֶהם‪ְ ,‬ו ִה ֵּנה ִהיא ְּב ִחינַ ת ָה ַא ֲה ָבה ַלה'‬ ‫ֹאמר ְל ֵבית‬ ‫ֱאל ֵֹקינ ּו‪ְ ,‬ו ֵהם ב' דְּ ָב ִרים ָה ְרמ ּוזִ ים ְּבאוֹ ְמרוֹ ת ַ‬ ‫יַ ֲ‪$‬קֹב ׁ ֶש ּלֹא ַּת ְס ּ ִפיק ַה ִ ּי ְר ָאה ְו ָצ ִר ְ‬ ‫יך ַ ּגם ָה ַא ֲה ָבה ְו ַת ֵּגיד ִל ְבנֵ י‬ ‫ְ‬ ‫יִ שְׂ ָר ֵאל ׁ ֶש ּלֹא ַּת ְס ּ ִפיק ְ ּב ִחינַ ת ָה ַא ֲה ָבה ְו ָצ ִריך ַ ּגם ַה ִ ּי ְר ָאה‪:‬‬

‫ִ ּד ְב ֵרי ַה ָ ּי ִמים‬

‫יום כ"ב בשבט‪ ,‬היה 'יום פורים' של קהילת ליוורנו‬ ‫שבאיטליה‪ ,‬לאחר הנס הגדול שאירע להם‪ ,‬כאשר‬ ‫רעידת אדמה קשה פגעה בעיר ובית־הכנסת הישן‬ ‫התמוטט באופן חלקי‪ ,‬אלא שבאותה שעה היה ריק‬ ‫ממתפללים בדרך נס‪ .‬כזכר להצלה‪ ,‬קבע רבה של‬ ‫העיר‪ ,‬רבי מלאכי הכהן בעל "יד מלאכי"‪ ,‬סדר מיוחד‬ ‫ליום זה‪ ,‬והיום נקבע לדורות כתענית ציבור עם‬ ‫קריאת ויחל ואמירת סליחות ופזמונים מתוך סידור‬ ‫מיוחד‪ ,‬ובמוצאי היום ערכו סעודה גדולה לזכר הנס‪.‬‬ ‫בכ"ג בשבט תרצ"ג‪ ,‬שיגר ה"חפץ חיים" מכתב נלהב‬ ‫התומך ברעיון הקמת 'בית יעקב' לבנות‪ ,‬מיסודה של‬ ‫מרת שרה שנירר‪ ,‬על־שם הפסוק שבפרשתנו "כֹּה‬ ‫ֹאמר לְ ֵבית יַ ֲעקֹב" – 'אלו הנשים'‪" :‬ללמוד בו תורה‬ ‫ת ַ‬ ‫ויראת שמים‪ ,‬מידות ודרך ארץ או תורה לילדות‬ ‫אחב"י‪ ,‬אמרתי לפעלם הטוב יישר ה' חילם ומעשה‬ ‫ידיהם יכונן‪ .‬כי עניין גדול ונחוץ הוא בימינו אלה‪,‬‬ ‫אשר זרם הכפירה ר"ל שורר בכל תקפו‪ ,‬והחופשיים‬ ‫מכל המינים אורבים וצודים לנפשות אחב"י‪ ,‬וכל מי‬ ‫שנגעה יראת ה' בלבבו‪ ,‬המצווה ליתן את בתו ללמוד‬ ‫בבית־ספר זה‪ .‬וכל החששים והפקפוקים מאיסור‬ ‫ללמד את בתו תורה‪ ,‬אין שום בית מיחוש לזה‬ ‫בימינו אלה‪ ,‬כי לא כדורות הראשונים דורותינו‪,‬‬ ‫אשר בדורות הקודמים היה לכל בית ישראל מסורת‬ ‫אבות ואמהות לילך בדרך התורה והדת‪ ,‬ולקרות‬ ‫בספר צאינה וראינה בכל ש"ק‪ .‬ממה שאין כן‬ ‫בעוונותינו הרבים בדורותינו אלה‪ ,‬ועל־כך בכל עוז‬ ‫רוחנו ונפשנו‪ ,‬עלינו להשתדל להרבות בתי־ספר‬ ‫כאלו‪ ,‬ולהציל כל מה שיש בידינו ואפשרותנו‬ ‫להציל"‪ .‬הפסיקה ההלכתית יחד עם תמיכת גדולי‬ ‫הדור‪ ,‬בהם האדמו"רים מגור ובעלזא‪ ,‬נתנו לתנועה‬ ‫משקל חשוב והרעיון הכה גלים‪ ,‬עד שבפרוץ‬ ‫השואה עמדו כשלוש מאות בתי־ספר בפולין וליטא‪.‬‬


‫יאל ׁ ַש ּ ִפ ָירא‪ָ ,‬אבִ יו ׁ ֶשל ַר ִ ּבי ַאיְ זְ ל ָח ִריף‪ָ ,‬היָ ה ֵמ ֲח ִס ָידיו ׁ ֶשל ַ ּב ַ ל ַה ַּתנְ יָ א וְ ׁ ֶשל ַּת ְל ִמידוֹ ַר ִ ּבי‬ ‫ַר ִ ּבי יְ ִח ֵ‬ ‫ַא ֲהרֹן ִמ ְּס ְט ָר ׁ ֶש ָלה‪ .‬או ָּלם ַר ִ ּבי ַאיְ זְ ל ַ ְצמוֹ לֹא נָ ָטה ַא ַחר ַה ֲח ִסיד ּות ִמ ּ ׁ ַש ַחר נְ ע ּו ָריו‪ ,‬וְ ִה ְת ּ ַפ ֵּלל ְ ּבנ‪ַּ 3‬סח‬ ‫ַה ְּג ָר"א ְּכ ָסבוֹ ‪ַ .‬א ְך ַל ְמרוֹ ת ׁ ִש ּנוּיֵ י ַה ִּמנְ ָהגִ ים‪ִּ ,‬כ ֵ ּבד ְמאֹד ֶאת־ ָא ִביו‪ֶ ,‬ה ֱ ִריץ ֶאת ּתוֹ ָרתוֹ ו ִּמדּ וֹ ָתיו‪ֶ ,‬את‬ ‫יִ ְר ָאתוֹ ַה ְּגדוֹ ָלה וְ ַא ֲה ַבת־ ָה ֱא ֶמת ׁ ֶש ּלוֹ ‪ ,‬וְ ָר ָאה בּ וֹ ֶאת ַרבּ וֹ ‪ַ ּ .‬פ ַ ם‪ְ ׁ ,‬ש ָאל ּוה ּו ַּת ְל ִמ ָידיו ַה ִאם לֹא ּ ָפגַ ע ְ ּב ָאבִ יו‬ ‫יתי ִמדַּ ְר ֵכי‬ ‫ְ ּב ָכ ְך ׁ ֶש ּלֹא ָה ַל ְך ְ ּב ִע ְקבוֹ ָתיו‪ ,‬וְ ֵה ׁ ִשיב ַ ּב ֲח ִריפוּת ו ְּב ַצח ּות־ ָל ׁשוֹ ן ְּכ ַד ְרכּ וֹ ‪" :‬דַּ וְ ָקא ְ ּב ָכ ְך ׁ ֶש ּ ׁ ִש ִּנ ִ‬ ‫ָאבִ י‪ִ ,‬ק ַ ּי ְמ ִּתי ִמ ְצוַ ת ִּכבּ וּד־ ָאב‪ֶ ׁ .‬ש ֲה ֵרי ַא ָ ּבא נַ ֲ שָׂ ה ָח ִסיד וְ ׁ ִש ָּנה ִמדַּ ְר ֵכי ָא ִביו ׁ ֶש ִה ְתנַ ֵּגד ַל ֲח ִסיד ּות‪ .‬וְ ִא ּל ּו‬ ‫יתי ֵמ ִטיל ַ ל ָאבִ י ַא ׁ ְש ַמת ׁ ִש ּנוּי ִמדַּ ְר ֵכי‬ ‫יתי קוֹ בֵ ַ ְל ַמ ֲ ׁ ֶשה ׁ ֶש ֵאין ְל ׁ ַש ּנוֹ ת ִמדַּ ְר ֵכי ָה ָאב‪ִּ ,‬כי ָאז ָהיִ ִ‬ ‫ָהיִ ִ‬ ‫יתי ִמדַּ ְר ֵכי ָא ִבי‪ ,‬הוֹ ַכ ְח ִּתי ׁ ֶש ֵאין ְ ּב ׁ ִשנּ וּי ָּכזֶ ה ִמ ּ ׁשוּם ּ ְפגִ י ָ ה ְ ּב ִכבּ וּד־ ָאב"‪...‬‬ ‫ָאבִ יו‪ ,‬או ָּלם ַ ְכ ׁ ָשו ׁ ֶש ּ ׁ ִש ִּנ ִ‬ ‫ַר ִ ּבי דָּ וִ ד ַ ּב ֲה ַר"ן ׁ ֶש ָהיָ ה ִמ ְּגדוֹ ֵלי יְ רו ׁ ָּש ַליִ ם וְ ַצדִּ ֶ‬ ‫יה‪ָ ,‬היָ ה נִ זְ ָהר ָּכל־יָ ָמיו ְ ּב ִכבּ וּד ִא ּמוֹ ׁ ֶש ִה ְת ַא ְל ְמנָ ה‬ ‫יק ָ‬ ‫אדיק‪ ,‬ו ִּמדֵּ י בּ ֶֹקר ָהיָ ה הוֹ ֵל ְך ְלבַ ְּק ָר ּה ַא ַחר ַה ְּת ִפ ָּלה‬ ‫ִ ּב ְצ ִעירו ָּת ּה ִמ ַ ּב ְע ָל ּה ַה ְמ ‪3‬ק ָ ּבל ַר ִ ּבי נַ חוּם ִמ ּ ׁ ָש ִ‬ ‫ְּכוָ ִת ִ‬ ‫יקין‪ׁ ,‬שוֹ ֵאב ַמיִ ם‪ ,‬רוֹ ֵחץ ֶאת ְּכ ֵלי ַה ֶח ֶרס ו ְּמ ַמ ֵּלא ֶאת ַה ַּכדִּ ים ְ ּב ַמיִ ם דֵּ י ָצ ְר ָּכ ּה‪ַ ּ .‬פ ַ ם‪ַּ ,‬כ ֲא ׁ ֶשר ִא ּמוֹ‬ ‫יחם ָלזוּז ַה ִּצדָּ ה‪ ,‬וְ ֵכיוָ ן ׁ ֶש ּלֹא ָר ָצה ַל ֲ בֹר ֵ ּבין‬ ‫שׂ וֹ ֲח ָחה ִעם ַר ְעיָ תוֹ וְ הוּא ִ ּב ֵּק ׁש ַל ֲ בֹר‪ ,‬לֹא ָר ָצה ְל ַה ְט ִר ָ‬ ‫יה‪ַּ .‬גם ָ ּבנָ יו ָל ְמד ּו ִמ ֶּמ ּנ ּו ִמ ְצוַ ת ִּכבּ ּוד‬ ‫ׁ ְש ֵּתי נָ ׁ ִשים ְּכ ִדבְ ֵרי ַה ְּג ָמ ָרא‪ִ ,‬ה ְתכּ וֹ ֵפף ַּת ַחת ַה ִּמ ָּטה וְ ָ בַ ר ַּת ְח ֶּת ָ‬ ‫יש‪ָ ,‬ח ׁ ַש ׁש ׁ ֶש ָּמא לֹא יֵ ֵצא יְ ֵדי חוֹ ַבת ִּכבּ וּד הוֹ ָריו ַ ל ַאף ּ ֹג ֶדל‬ ‫הוֹ ִרים ַמ ִהי‪ ַ ,‬ד ׁ ֶש ְ ּבנוֹ ַר ִ ּבי זַ ְל ָמן וַ יְ ְס ִפ ׁ‬ ‫זְ ִהירוּתוֹ ‪ ,‬וְ ָל ֵכן ִ ּב ֵּק ׁש ֵמ ֶהם ְר ׁשוּת ִל ׁ ְשהוֹ ת ָּכל יְ מוֹ ת ַה ּ ׁ ָשב ּו ַ ָ ּב ִעיר ָה ַ ִּת ָ‬ ‫יקה‪ ,‬וְ ַרק ְל ׁ ַש ָ ּבת ָהיָ ה חוֹ זֵ ר‪.‬‬ ‫ַר ִ ּבי ַח ִ ּיים יַ ֲ קֹב ַה ְל ּ ֶפ ִרין ָהיָ ה ָּתר ָּכל־יָ ָמיו ַא ַחר ִמ ְצוֹת ֲאבוּדוֹ ת‪ ,‬ו ְּביִ חוּד ִמ ְצוַ ת ָאב‪ ,‬אוֹ ָת ּה לֹא זָ ָכה‬ ‫ְל ַק ֵ ּים ְל ַא ַחר ׁ ֶש ִה ְתיַ ֵּתם ֵמ ָא ִביו ְ ּבעוֹ דוֹ יֶ ֶלד ְּכבֶ ן ׁ ֵש ׁש‪ַ ּ .‬פ ַ ם ּ ָפגַ ׁש ָא ָדם ֶא ָחד ׁ ֶש ִה ְתאוֹ נֵ ן ְל ָפנָ יו ַ ל ַמ ָּצבוֹ‬ ‫ָה ָרע ּו ַ ‪ ,‬וְ ַ ל הוֹ ָריו ׁ ֶש ָ ל ּו זֶ ה ַ ָּתה ֵמרו ְּסיָ ה וְ ֵאין ְ ּביָ דוֹ ְל ַפ ְרנְ ָסם‪ּ ִ .‬ב ֵּק ׁש ִמ ֶּמ ּנ ּו ַר ִ ּבי יַ ֲ קֹב ַל ֲ ר ְֹך ֶח ׁ ְשבּ וֹ ן‬ ‫ַּכ ָּמה עוֹ ָלה ַּכ ְל ָּכ ַלת הוֹ ָריו ְלח ֶֹד ׁש‪ ,‬וְ ִה ִ ּבי ַ ַה ְס ָּכ ָמה ְל ׁ ַש ֵּלם לוֹ ִמדֵּ י ח ֶֹד ׁש ֶאת־ ַה ְּסכוּם‪ ,‬וּבִ ְל ַבד ׁ ֶש ִ ּי ְהיֶ ה‬ ‫יש ִל ׁ ְשאֹל ַ ּב ֲ ַצת ַה" ֲחזוֹ ן ִאי" ׁש" וְ הוּא ָא ַמר לוֹ ‪ַ " :‬מה ּלֹא‬ ‫ׁ ‪3‬ש ָּתף ִ ּבשְׂ ַכר ַה ִּמ ְצוָ ה ׁ ֶשל ִּכבּ וּד־ ָאב‪ָ .‬ה ַל ְך ָה ִא ׁ‬ ‫עוֹ שִׂ ים ִ ּב ׁ ְש ִביל הוֹ ִרים? ְּכ ַדאי ְל ָך ֲא ִפ ּל ּו ְל ַה ְפ ִסיד ֶאת ָּכל שְׂ ַכר ַה ִּמ ְצוָ ה‪ ,‬וּבִ ְל ַבד ׁ ֶש ּתו ַּכל ְל ַכ ְ ּב ָדם"‪...‬‬ ‫ילגוֹ ַרי‪ ,‬דְּ מוּתוֹ ׁ ֶשל‬ ‫יהם ָ ְמ ָדה ִל ְפנֵ י ָה ַא ִחים ַה ְּקדוֹ ׁ ִשים ַר ִ ּבי ַא ֲהרֹן ִמ ֶ ּב ְלז ו ַר ִ ּבי ָמ ְרדְּ ַכי ִמ ִ ּב ְ‬ ‫ָּכל־יְ ֵמ ֶ‬ ‫יהם ַר ִ ּבי יִ ּ ָשׂ שׂ ָכר דּ ֹב‪ ,‬וְ נָ שְׂ א ּו ֶאת ׁ ְשמוֹ ְ ּב ִס ּל ּו ִדין‪ּ ְ .‬ב ֵ ת ׁ ֶשנּוֹ ַלד ְ ּבנוֹ יְ ִחידוֹ ׁ ֶשל ַר ִ ּבי ָמ ְרדְּ ַכי‪ ,‬הוּא‬ ‫ֲאבִ ֶ‬ ‫יט"א‪3 ,‬הזְ ַמן ָה" ִא ְמ ֵרי ַח ִ ּיים" ִמ ִּויזְ 'נִ יץ ְל ִה ׁ ְש ַּת ֵּתף ְ ּב ַמ ֲ ַמד ַה ְ ּב ִרית ׁ ֶש ִה ְת ַק ְ ּי ָמה‬ ‫ָה ַא ְדמוֹ "ר ִמ ֶ ּב ְלז ׁ ְש ִל ָ‬ ‫ְ ּב ֵתל־ ָאבִ יב‪ ,‬וְ ַר ִ ּבי ַא ֲהרֹן ִּכ ְ ּבדוֹ ַ ּב ֲא ִמ ַירת ַה ְ ּב ָרכוֹ ת‪ .‬וְ ַכ ֲא ׁ ֶשר ָא ַמר "וְ יִ ָּק ֵרא ׁ ְשמוֹ ְ ּביִ שְׂ ָר ֵאל"‪ָּ ,‬ג ַחן ֶאל ֲאבִ י‬ ‫מ ַ ֶאת ַה ּ ׁ ֵשם‪ַ ,‬א ְך הוּא ָא ַמר ִ ּב ְק ָצ ָרה " ְּכ ׁ ֵשם ָאבִ י"‪ ,‬וְ נִ ְמנַ ע ְל ַהזְ ִּכיר ִ ּב ְמפ ָֹר ׁש ֶאת ׁ ֵשם ָא ִביו‪.‬‬ ‫ַה ֵ ּבן ְּכ ֵדי ִל ׁ ְש ֹ‬ ‫יבת ִמיר ִס ּ ֵפר ּ ַפ ַ ם‪ִּ ,‬כי ִ ּב ְצ ִעיר ּותוֹ ִה ׁ ְש ַּת ֵּתף ְ ּב ֵליל־ ַה ֵּס ֶדר יַ ַחד ִעם ׁ ְש ָאר ַּת ְל ִמ ֵידי‬ ‫ֶא ָחד ִמ ַּת ְל ִמ ֵידי יְ ׁ ִש ַ‬ ‫יבת ִמיר‪ְ ,‬ל ַא ַחר ׁ ֶש ִה ִּגי ַ ַא ְר ָצה ְּכאוּד ‪3‬מצָּ ל‬ ‫ֹאש יְ ׁ ִש ַ‬ ‫ַהיְ ׁ ִשיבָ ה‪ּ ְ ,‬ב ׁ ‪3‬ש ְל ָחנוֹ ׁ ֶשל ַר ִ ּבי ֱא ִלי ֶ זֶ ר יְ הו ָּדה ִפינְ ְקל ר ׁ‬ ‫ֵמ ֵא ׁש ֵמ ַה ּ ׁשוֹ ָאה ָה ֲאי‪ָּ 3‬מה‪ַ " .‬מה ּ ׁ ֶש ִה ְפ ִליא אוֹ ִתי ְמאֹד"‪ִ ,‬ס ּ ֵפר ַה ַּת ְל ִמיד‪ָ " ,‬היְ ָתה ִה ְתנַ ֲהג ּותוֹ ׁ ֶשל ְ ּבנוֹ ַר ִ ּבי‬ ‫יבה‪ ,‬ו ְּבאוֹ ָת ּה ׁ ָש ָ ה ְּכבָ ר ָהיָ ה ָא ָדם‬ ‫אשוּת ַהיְ ׁ ִש ָ‬ ‫ִ ּבנְ יָ ִמין ֵ ּביְ נ ּו ׁש‪ֶ ׁ ,‬ש ְּליָ ִמים ִמ ֵּלא ֶאת־ ְמקוֹ ם ָא ִביו ְ ּב ָר ׁ‬ ‫יצד יָ ׁ ַשב ְ ּב ָכל ַה ֵּס ֶדר ְּכמוֹ יֶ ֶלד ָצ ִעיר וְ לֹא ּ ָפ ָצה ֶאת־ ּ ִפיו ִמ ּתוֹ ְך ָּכבוֹ ד וּמוֹ ָרא ֵמ ָא ִביו‪ַ .‬הדָּ בָ ר‬ ‫ְמב‪ָּ 3‬גר‪ֵּ ,‬כ ַ‬ ‫יאנִ י ְמאֹד וְ הוֹ ִתיר בּ וֹ חוֹ ָתם ַ ּבל־יִ ָּמ ֶחה ְל ָכל יְ ֵמי ַח ַ ּיי‪ַּ ,‬כ ֲא ׁ ֶשר ָל ַמ ְד ִּתי ִמ ְצוַ ת ִּכבּ וּד ָאב ַמ ִהי"‪.‬‬ ‫ִה ְפ ִל ַ‬ ‫ֶא ָחד ֵמ ֲח ִס ָידיו ׁ ֶשל ָה ַא ְדמוֹ "ר ִמ" ּתוֹ ְלדֹת ַא ֲהרֹן" ַ ּב ַ ל 'דִּ בְ ֵרי ֱאמוּנָ ה'‪ּ ָ ,‬בא ּ ַפ ַ ם ְל ַהזְ ִמינוֹ ְל ׁ ַש ֵּמ ׁש‬ ‫יך ְל ׁ ַש ֵּמ ׁש ְּכ ַסנְ דָּ ק ְל ֶא ָחד ִמ ָ ּבנֶ ָ‬ ‫ְּכ ַסנְ דָּ ק ִ ּבבְ ִריתוֹ ׁ ֶשל ְ ּבנוֹ ַהנּ וֹ ָלד לוֹ ‪ַ " .‬ה ִאם ְּכבָ ר ִּכ ַ ּב ְד ָּת ּ ַפ ַ ם ֶאת ָא ִב ָ‬ ‫יך"?‬ ‫ְ‬ ‫ילה‪ֵ ,‬ס ַרב ָה ַר ִ ּבי ְל ַק ֵ ּבל ֶאת־ ַה ִּכבּ וּד‪ ,‬וְ ִצ ָּוה ַ ל ָה ַאבְ ֵרך ְל ַכ ֵ ּבד ֶאת‬ ‫ׁ ְש ָאלוֹ ָה ַר ִ ּבי‪ ,‬וְ ַכ ֲא ׁ ֶשר ַה ָּלה ֵה ׁ ִשיב ִ ּב ׁ ְש ִל ָ‬ ‫ָאבִ יו ְ ּב ָכ ְך‪ .‬וְ גַ ם ַּכ ֲא ׁ ֶשר ַה ָּלה נִ ָּסה ִל ְטעֹן וְ לוֹ ַמר‪ֶ ׁ ,‬ש ַּכ ֲא ׁ ֶשר יִ גְ דַּ ל ְ ּבנוֹ לֹא יִ ְמ ַחל לוֹ ַ ל ׁ ֶש ּלֹא זִ ָּכה אוֹ תוֹ‬ ‫ְ ּב ָכ ְך ׁ ֶש ָה ַר ִ ּבי יְ ׁ ַש ֵּמ ׁש ְּכ ַסנְ דָּ ק ִ ּבבְ ִריתוֹ וְ יַ ׁ ְש ּ ִפי ַ ָ ָליו ִמ ְּק ‪3‬ד ּ ׁ ָשתוֹ ‪ִ ,‬ה ְמ ׁ ִש ְ‬ ‫יך ָה ַר ִ ּבי ַל ֲ מֹד ַ ל־דַּ ְע ּתוֹ וְ ָט ַ ן‬ ‫ׁ ֶש ִּמ ְצוַ ת ִּכבּ וּד ָאב ּכוֹ ֶל ֶלת ַּגם ִּכבּ וּד זֶ ה‪ .‬ו ְּל ַט ֲ נַ ת ָה ַא ְב ֵר ְך ׁ ֶשהוּא רוֹ ֶצה ְל ִה ְת ַּכ ֵ ּבד ְ ּב ִב ּקוּר ַרבּ וֹ ‪ֶ ׁ ,‬ש ֵאינוֹ‬ ‫נוֹ ֵהג ְל ִה ׁ ְש ַּת ֵּתף ִ ּבבְ ִרית ֶא ָּלא ַּכ ֲא ׁ ֶשר הוּא ְמ ׁ ַש ֵּמ ׁש ְּכ ַסנְ דָּ ק‪ִ ,‬הבְ ִטיחוֹ ָה ַר ִ ּבי ְל ִה ׁ ְש ַּת ֵּתף ֶא ְצלוֹ ‪ ,‬וְ ֵכן ָ שָׂ ה‪.‬‬ ‫יצד יְ הו ִּדי ֶא ָחד ּפוֹ נֶ ה ֶאל ָה" ִא ְמ ֵרי‬ ‫ִס ּ ֵפר ַּג ַ ּבאי ַהצְּ ָד ָקה ַהנּוֹ ָדע ַר ִ ּבי דָּ וִ ד־ ֵליְ בּ ׁ ְשוַ ְרץ‪ִּ ,‬כי ּ ַפ ַ ם ׁ ָש ַמע ֵּכ ַ‬ ‫ַח ִ ּיים" ִמ ִּויזְ 'נִ יץ ו ְּמ ַב ֵּק ׁש ִמ ֶּמ ּנ ּו ְ ּב ָר ָכה ַל ֲ ׁ ִשיר ּות‪ִ ,‬מ ּתוֹ ְך נִ ּמוּק " ׁ ֶש ַּגם ּ ְפלוֹ נִ י ֶה ָ ׁ ִשיר‪ ,‬זָ ָכה ַל ֲ ׁ ִשיר ּות‬ ‫יצד ַמ ׁ ְשוֶ ה ַא ָּתה ֶאת ַ ְצ ְמ ָך‬ ‫ִמ ִ ּב ְר ָכתוֹ ׁ ֶשל ָה ַר ִ ּבי"‪ְ .‬ל ׁ ֵש ַמע ׁ ְשמוֹ ׁ ֶשל אוֹ תוֹ ָא ָדם‪ ,‬נַ ֲ נָ ה ָה ַר ִ ּבי וְ ָא ַמר‪ֵּ " :‬כ ַ‬ ‫יש‪,‬‬ ‫ִל ְפלוֹ נִ י? ֲהלֹא הוּא זָ ָכה ַל ֲ ׁ ִשיר ּותוֹ ִ ּבזְ כוּת ִמ ְצוַ ת ִּכבּ וּד ָאב וָ ֵאם"‪ַ .‬ר ִ ּבי דָּ וִ ד־ ֵליְ בּ ִה ִּכיר ֶאת ָה ִא ׁ‬ ‫וְ ַכ ֲא ׁ ֶשר ִס ּ ֵפר ֶאת־ ַה ִּס ּפוּר‪ ,‬הוֹ ִסיף וּבֵ ֵאר ֶאת דִּ בְ ֵרי ָה ַר ִ ּבי‪ָ " :‬אבִ יו ׁ ֶשל יְ הו ִּדי ָ ׁ ִשיר זֶ ה‪ ָ ,‬בַ ד ְל ַפ ְרנָ ָסתוֹ‬ ‫אכה ׁ ֶש ֵאינָ ּה ְל ִפי ְּכבוֹ דוֹ ‪ַ ,‬א ְך ֵס ַרב ְל ָ זְ ָב ּה ַ ל־ ַאף ח ֶֹסר ַה ָּכבוֹ ד ׁ ֶש ַ ּבדָּ בָ ר‪ ,‬וְ ַ ל־ ַאף ׁ ֶש ִהשְׂ ַּת ֵּכר ְסכוּם‬ ‫ִ ּב ְמ ָל ָ‬ ‫יש ָא ִמיד ו ְּמב‪ָּ 3‬סס‪ ,‬וְ ָהיָ ה מוֹ ֵסר ַ ּב ֲח ׁ ַשאי וּבְ ֶד ֶר ְך ָּכבוֹ ד ְסכוּם נִ ְכ ָ ּבד‬ ‫נָ מו ְּך ְמאֹד‪ּ ְ .‬בנוֹ ַה ְמ ‪3‬ד ָ ּבר‪ָ ,‬היָ ה ָאז ִא ׁ‬ ‫ְל ַמ ֲ ִס ָ‬ ‫יקיו ׁ ֶשל ָא ִביו‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶש ְ ּי ׁ ַש ְּלמ ּו לוֹ ְ ּבסוֹ ף ַהח ֶֹד ׁש ֶאת ַמשְׂ ‪ּ3‬כ ְר ּתוֹ ְ ּב ַ יִ ן־יָ ָפה‪ ,‬ו ֵּמעוֹ ָלם לֹא יָ ַדע ָה ָאב‬ ‫ִּכי ְ ּבנוֹ דּ וֹ ֵאג ִלשְׂ ָכרוֹ ‪ָ ׁ .‬שנִ ים ֲא ‪3‬רכּ וֹ ת ִה ְתגּ וֹ ֵרר ַה ֵ ּבן ְליַ ד הוֹ ָריו וְ ִכ ְ ּב ָדם ְמאֹד‪ ,‬ו ְּל ַא ַחר ּ ְפ ִט ַירת ָה ָאב‪ ,‬נוֹ ַת ר‬ ‫ָלגוּר ְליַ ד ֵ ּבית ִא ּמוֹ ְ ּב ִד ָירה ְק ַט ָּנה וִ ירו ָּדה‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶש ּיו ַּכל ְל ַכ ְ ּב ָד ּה ּו ְל ַס ֲ ָד ּה‪ .‬כּ ֹה ָ בְ ר ּו ָ ָליו ׁ ָשנִ ים נוֹ ָספוֹ ת ‪,‬‬ ‫ְ ּב ַמ ֲה ָל ָכן נַ ֲ שָׂ ה ָ ׁ ִשיר ‪3‬מ ְפ ָלג‪ ,‬או ָּלם ֵס ַרב ַל ֲ בֹר ְל ִד ָירה ַא ֶח ֶרת ְּכ ֵדי ׁ ֶש ּיו ַּכל ְל ַה ְמ ׁ ִש ְ‬ ‫מד ִלי ִמין‬ ‫יך ַל ֲ ֹ‬ ‫ִא ּמוֹ ‪ ,‬וְ ַרק ְל ַא ַחר ּ ְפ ִט ָיר ָת ּה ָ ּבנָ ה ְל ַ ְצמוֹ דִּ ָירה ְמ ‪3‬ר ַּו ַחת ָּכ ָראוּי לוֹ ‪ .‬וְ ֵאין ּ ֶפ ֶלא ֵאפוֹ א‪ֶ ׁ ,‬ש ָ ּז ָכה ַל ֲ ׁ ִשיר ּות"‪.‬‬

‫‪,‬מ ְט ָ‪$‬ם‬ ‫י־חיִ ל יִ ְר ֵאי ֱאלֹ ִקים‬ ‫ַאנְ ׁ ֵש ַ‬

‫)יח‪ ,‬כא(‬

‫י־חיִ ל ְ ּב ַאזְ ָלא ֵּג ֵר ׁש‪ֶ ׁ ,‬ש ּ ָפנָ יו ֲהפוּ ִכים ִּכי יְ כוֹ ִלים‬ ‫ַאנְ ׁ ֵש ַ‬ ‫יהם וְ ל ֹא ְל ַפ ֵחד ֵמ ָא ָדם‪ ,‬וְ ׁ ֵשם ַה ּ ַט ַ‪$‬ם מוֹ ֶרה‬ ‫ְל ַס ֵ ּבב ּ ְפנֵ ֶ‬ ‫יהם ׁ ֶש ְ ּיכוֹ ִלים ְלגָ ֵר ׁש ֵמ ֶהם ָּכל־ ֶא ָחד‪) .‬דברי יחיאל(‬ ‫ֲ‪ֵ $‬ל ֶ‬ ‫ַה ֵּתבוֹ ת יִ ְר ֵאי ֱאל ֹ ִקים ְּב ַד ְר ָּגא ְת ִביר‪ִּ ,‬כי ֵכן דֶּ ֶר ְך יִ ְר ֵאי‬ ‫ה' ִל ְהיוֹ ת ְל ָב ָבם נִ ׁ ְש ָּבר ִל ְפנֵ י ה' יִ ְת ָּב ַר ְך‪ְּ ,‬כ ׁ ֶש ִּמ ְתבּ וֹ נֵ ן‬ ‫ְ ּביִ ְר ַאת ה'‪ ,‬וְ זוֹ ִהי דַּ ְר ָ ּג ָתם ׁ ֶש ֵהם ׁ ְשבו ִּרים‪) .‬ידות אפרים(‬

‫קלֹת ו ְּב ָר ִקים‬ ‫ַויְ ִהי ֹ‬

‫)יט‪ ,‬טז(‬

‫יתם‪ּ ,‬ו ְב ַק ָּב ַלת‬ ‫וַ יְ ִהי ְל ׁשוֹ ן ַצ ַ‪$‬ר‪ֶ ׁ ,‬ש ִ ּנ ְצ ַט ּו ּו ְל ִה ְת ַר ֵחק ִמ ֵ ּב ָ‬ ‫ַה ּתוֹ ָרה ָה ַל ְך ַהצַּ ַ‪$‬ר וְ נִ ְכנְ ָסה שִׂ ְמ ָחה ְּב ִל ָּבם‪ ,‬וְ ָל ֵכן‬ ‫קלֹת ו ְּב ָר ִקים‬ ‫‪,‬מ ְט ֶ‪ֶ $‬מת ֵּת ַבת וַ יְ ִהי ְּב ַת ְל ׁ ָשא‪ְ ,‬ו ַה ֵּתבוֹ ת ֹ‬ ‫ְ ּב ַאזְ ָלא ֵ ּג ֵר ׁש‪ֶ ׁ ,‬ש ִ ּנ ְת ַל ׁש ַצ ֲ‪ָ $‬רם ְו ָאזַ ל‪) .‬מגדנות לחזקיהו(‬

‫ת־ה ָ ם‬ ‫ַו ּיוֹ ֵצא מ ׁ ֶֹשה ֶא ָ‬

‫)יט‪ ,‬יז(‬

‫ְ ּב ַט ֲ‪ֵ $‬מי ַק ְד ָמא דַּ ְר ָּגא ְּת ִביר‪ְּ ,‬כ ֵדי ְל ַר ּ ֵמז ָל ָא ָדם ׁ ֶשצָּ ִר ְ‬ ‫יך‬ ‫ְּת ִח ָּלה ִל ְפ ׁשֹט ֵמ ַ‪ְ $‬צמוֹ ֶאת ָה ַא ְר ִצ ּיוּת ְו ֶה ָח ְמ ִר ּיוּת‪,‬‬ ‫וְ ִל ׁ ְשבּ ֹר ֶאת ַּת ֲא ֹו ָתיו ָה ָרעוֹ ת‪ְ ,‬ו ָאז יַ ְמ ׁ ִש ְ‬ ‫יך ַ‪$‬ל־ ַ‪ְ $‬צמוֹ‬ ‫ְק ‪,‬ד ּ ׁ ָשה וְ יֵ ֵצא ִל ְק ַראת ָה ֱאל ִֹקים‪) .‬קיבוץ מזרה ישראל(‬

‫ל־הר ִסינַ ‪$‬י‬ ‫ַו ֵ ּי ֶרד ה' ַ ַ &‬

‫)יט‪ ,‬כ(‬

‫ְ ּב ַט ֲ‪ֵ $‬מי דַּ ְר ָּגא ְּת ִביר‪ְ ,‬ל ַר ֵּמז ְל ִד ְב ֵרי ֲחזַ "ל ִ ּב ָיבמוֹ ת‬ ‫נְ ֵחית דַּ ְר ָ ּגא ּונְ ֵסיב ִא ְּת ָתא‪ִּ ,‬כי ִּב ׁ ְש ַ‪$‬ת ַמ ַּתן־ ּתוֹ ָרה‪,‬‬ ‫ׁ ֶש ָהיְ ָתה ִ ּב ְב ִחינַ ת נִ ּשׂ וּ ִאין ׁ ֶשל ַהבּ וֹ ֵרא ִעם ְ ּבנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל‪,‬‬ ‫ִצ ְמ ֵצם ַה ָּק ָ ּב"ה ֶאת־ ַ‪ְ $‬צמוֹ ִ ּב ְב ִחינַ ת יְ ִר ָידה ְּב ַד ְר ָּגה‪,‬‬ ‫ְּכ ֵדי ְל ִה ְת ָראוֹ ת ִעם יִ שְׂ ָר ֵאל ּ ָפנִ ים ֶאל־ ּ ָפנִ ים‪) .‬באר משה(‬

‫‪,‬מ ְד ָ ּג ׁש‬ ‫מ ֶשה ָ‪ַ $‬בר‬ ‫ָה ֲ‪ָ $‬ר ֶפל ָהיְ ָתה ַא ַחת ִמ ּ ׁ ְשל ֹש ַה ּ ְמ ִחצּ וֹ ת ׁ ֶש ּ ֹ‬ ‫ָּב ֶהן ְ ּב ַק ָּב ַלת ַה ּתוֹ ָרה‪ ,‬ח ֶֹש ְך ִמ ַּבחוּץ‪$ָ ,‬נָ ן ִמ ִּב ְפנִ ים‪,‬‬ ‫וַ ֲ‪ָ $‬ר ֶפל ִל ְפנַ י־וְ ִל ְפנִ ים‪ָ .‬ה ֲ‪ָ $‬ר ֶפל ‪,‬מזְ ָּכר ַּגם ְ ּב ִאיּוֹ ב‬ ‫ְּב ַמ ׁ ְש ָמעוּת ׁ ֶשל דָּ ָבר ִ ּב ְל ִּתי ָּברוּר‪ ,‬וְ ׁ ָש ְר ׁשוֹ ָ‪ַ $‬ר"ף‬ ‫ׁ ֶש ּ ַמ ׁ ְש ָמעוֹ נְ זִ ָילה וְ הוֹ ָר ָדה‪ְּ ,‬כמוֹ 'יַ ַ‪ְ $‬רפוּ ־ ָטל' וּ ְב ִח ּל ּוף‬ ‫'יִ ְר ֲ‪$‬פוּ ־ ָטל' ְּב ִמ ְׁש ֵלי‪ְ .‬ויֵ ׁש אוֹ ְמ ִרים ׁ ֶש ּ ׁ ָש ְר ׁשוֹ ע ֶֹפל‪,‬‬ ‫וְ ָה ֵרי" ׁש נוֹ ְס ָפה ְל ִת ְפ ֶא ֶרת ַה ָ ּל ׁשוֹ ן ְּכמוֹ ֲ'‪ִ $‬רס ֵֹת ֶכם'‬ ‫יכם'‪ ,‬וְ ֵכן 'דַּ ְר ֶמשֶׂ ק' ְּב ָמקוֹ ם 'דַּ ֶּמשֶׂ ק'‪.‬‬ ‫ַּת ַחת ִ'ע ּסוֹ ֵת ֶ‬ ‫אשוֹ נִ ים נֶ ְח ְלק ּו ָּכאן ְ ּב ֵבאוּר ָה ֲ‪ָ $‬ר ֶפל‪ָ .‬ה ַא ְּב ַר ַבנְ ֵאל‬ ‫ָה ִר ׁ‬ ‫ְמ ָפ ֵר ׁש ׁ ֶש ֲ‪ָ $‬ר ֶפל הוּא ׁ ֵשם נִ ְרדָּ ף ַל ּ ׁ ָש ַמיִ ם‪ְ ,‬ו ָה ַר ְל ַ ּב"ג‬ ‫ְמ ָב ֲארוֹ ׁ ֶשהוּא ָהעוֹ ָלם ַה ּ ׁ ָש ָפל ְלרֹב ַהח ֶֹש ְך וְ ַה ֶה ְפ ֵסד‬ ‫וּב ְל ִּתי‬ ‫ׁ ֶשבּ וֹ ‪ָ .‬ה ַר ּ ׁ ַש"ר ִה ְיר ׁש ְמ ָב ֵאר ׁ ֶשהוּא דָּ ָבר ְמ ‪,‬כ ֶּסה ִ‬ ‫ׁ ָשקוּף‪ְ ,‬והוּא ֶה ָ‪$‬ב ַה ּ ׁ ָשחֹר ַה ָּנטוּי ְּכ ַל ּ ֵפי ַמ ּ ָטה וְ ָטע ּון‬ ‫ֵמי־גְ ׁ ָש ִמים‪ .‬אוּ ָלם ְמ ַ‪$‬נְ יֵ ן ׁ ֶש ַר ֵּבנ ּו ַּב ְחיֵ י ַמ ְס ִּביר ְל ֵה ֶפ ְך‪,‬‬ ‫וּבא ּור ַה ּ ִמ ָּלה‬ ‫וּב ִהיר'‪ֵ ,‬‬ ‫ו ְּמ ָב ֵאר ׁ ֶש ָה ֲ‪ָ $‬ר ֶפל ה ּוא 'אוֹ ר ַצח ָ‬ ‫ֲ‪ָ $‬ר ֶפל ִהיא ֵ‪$‬רוּ י ָא ֵפל‪ְּ ,‬כלוֹ ַמר ׁ ֶש ָהא ֶֹפל נֶ ְעדָּ ר ִמ ּ ָׁשם‪.‬‬

‫ְמ ‪,‬מ ָּלח‬

‫מ ֶשה ִמ ‪ּ,‬ק ְ ּב ִרין ִעם ַּת ְל ִמ ָידיו‪ ,‬וְ ָ‪ְ $‬סק ּו‬ ‫יָ ׁ ַשב ּ ַפ ַ‪$‬ם ַר ִּב ִי ֹ‬ ‫יאת יִ ְתרוֹ ְלמ ֶֹשה ֶאל־ ַה ּ ִמ ְד ָ ּבר ו ָּפ ָר ׁ ַשת 'וְ ַא ָּתה ֶת ֱחזֶ ה'‬ ‫ְּב ִב ַ‬ ‫ְל ַה ֲ‪ִ $‬מיד ַאנְ ׁ ֵשי־ ַחיִ ל ְלשָׂ ִרים ַ‪$‬ל־יִ שְׂ ָר ֵאל‪$ַ ,‬ד ׁ ֶש ִה ִּגיעוּ‬ ‫ְלסוֹ ף ַה ּ ָפ ָר ׁ ָשה ַ ּב ּ ָפסוּק "וַ יְ ׁ ַש ַּלח מ ֶֹשה ֶאת־ח ְֹתנוֹ וַ ֵ ּי ֶל ְך לוֹ‬ ‫מ ֶשה ֶאת חוֹ ְתנוֹ‬ ‫ֶאל־ ַא ְרצוֹ "‪" .‬יוֹ ְד ִעים ַא ֶּתם ַמדּ ו ַּ‪ָ ׁ $‬ש ַלח ֹ‬ ‫ִמ ָ ּיד ְל ַא ַחר ׁ ֶש ָ ּבא ֵא ָליו‪ ,‬עוֹ ד ְּב ֶט ֶרם ִק ְּבל ּו יִ שְׂ ָר ֵאל ֶאת‬ ‫ַה ּתוֹ ָרה ְּב ַהר־ ִסינַ י"? ָׁש ַאל ָה ַר ִ ּבי וְ ֵה ִׁשיב ְּב ַ‪ְ $‬צמוֹ ְּב ֶד ֶר ְך‬ ‫ַצחוּת‪ִ " :‬מ ּ ְפנֵ י ׁ ֶש ַּכ ֲא ׁ ֶשר ָר ָאה מ ֶֹשה ׁ ֶש ִ ּי ְתרוֹ ַמ ְת ִחיל‬ ‫ְל ַה ְק ׁשוֹ ת ‪,‬ק ׁ ְשיוֹ ת‪ ,‬ו ְּמ ַח ּ ֵפשׂ ְל ַת ֵּקן ִּת ּקוּנִ ים וְ ׁ ִשנּ וּיִ ים ְּב ַ‪$‬ם‬ ‫יִ שְׂ ָר ֵאל‪ִ ,‬מ ֵהר ְל ׁ ַש ְ ּלחוֹ ֶט ֶרם ַמ ַּתן־ ּתוֹ ָרה‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶש ּל ֹא‬ ‫יִ ְר ֶצה ַ ּגם ַל ֲ‪$‬שׂ וֹ ת ׁ ִשנּ וּיִ ים וְ ִת ּקוּנִ ים ַּב ּתוֹ ָרה ַ‪ְ $‬צ ָמ ּה"‪...‬‬

‫יש ֶא ָחד ְ ּב ֵלב ֶא ָחד‪ .‬וּ ַמה ְּמ ַצ ֵ‪$‬ר ַהדָּ ָבר‪ֶׁ ,‬שאוֹ ָת ּה‬ ‫" ַו ִ ּי ַחן־ ָׁשם יִ שְׂ ָר ֵאל נֶ גֶ ד ָה ָהר" ‪ -‬דָּ ְר ׁשוּ ֲחזַ "ל‪ַ ,‬מדּ וּ ַ‪ $‬נֶ ֱא ַמר ' ַו ִ ּי ַחן' ְל ׁשוֹ ן יָ ִחיד? ִמ ּ ְפנֵ י ֶׁש ְ ּבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל ָחנוּ ּ‪,‬כ ָּלם ְּכ ִא ׁ‬ ‫ַא ְחדוּ ת ָהיְ ָתה ַרק ְ ּב ֶט ֶרם ִק ְ ּבלוּ יִ ְׂש ָר ֵאל ֶאת־ ַה ּתוֹ ָרה‪ ,‬וּ ֵמ ָאז נִ ְפ ְרדוּ ַה ְּל ָבבוֹ ת זֶ ה ִמ ֶּזה‪ְ ,‬ו ָכל־ ֶא ָחד ָ ּבטוּ ַח ִּכי ַרק דַּ ְר ּכוֹ ִהיא דֶּ ֶר ְך ַה ּתוֹ ָרה ַה ְּנכוֹ נָ ה‪) ...‬רבי נפתלי מרופשיץ(‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫פנינים יקרים וקצרים מתורת הגאון המקובל חסידא קדישא‬ ‫הרב מוה”ר שמשון חיים ב”ר נחמן מיכאל נחמני נ”ע זי”ע‬ ‫מח”ס ‘זרע שמשון‘ ו‘תולדות שמשון‘ שחי לפני כ‪ 300-‬שנה‬

‫והבטיח שהלומד בספריו יזכה לישועות ונפלאות בבני חיי ומזוני‬

‫פרשת יתרו תשע"ז‬

‫זרע שמשון הלימוד שמשפיע ישועות‬

‫אמרות שמשון‬ ‫טעם שלא בא יתרו למשה‬ ‫יה ִע ָּמּה' (יח ו) ברש"י אם אין‬ ‫ּוׁשנֵ י ָבנֶ ָ‬ ‫ֹאמר ֶאל מ ֶֹׁשה ֲאנִ י ח ֶֹתנְ ָך יִ ְתרֹו ָּבא ֵאלֶ יָך וְ ִא ְׁש ְּתָך ְ‬ ‫'וַ ּי ֶ‬ ‫אתה יצא בגיני צא בגין אשתך‪ ,‬ואם אין אתה יוצא בגין אשתך צא בגין שתי בניה‪ .‬יש לפרש‬ ‫הטעם שהוצרך משה לצאת ליתרו ולא בא יתרו למשה‪ ,‬עפ"י מה דאיתא (מסכת כלים פ"א‬ ‫מ"ח) החיל מקודש ממנו שאין גויים וטמאי מת נכנסים לשם‪[ .‬ואיסור זה הוא מדרבנן‪ ,‬שהרי‬ ‫מן התורה אפילו המת עצמו מותר ליכנס למחנה לויה]‪ .‬והחיל הוא מחנה לויה‪ ,‬ומשה הרי היה‬ ‫לוי ודר במחנה לויה‪ ,‬ולכך לא רצה יתרו לבוא אליו כי החמיר על עצמו שלא לבוא למחנה‬ ‫לויה קודם שנתגייר‪.‬‬ ‫('זרע שמשון' פרשתינו אות ב)‬

‫מה היה החשש של יתרו שלא ירצה משה לצאת אליו‬ ‫יה ִע ָּמּה' (יח ו) ברש"י אם אין אתה‬ ‫ּוׁשנֵ י ָבנֶ ָ‬ ‫ֹאמר ֶאל מ ֶֹׁשה ֲאנִ י ח ֶֹתנְ ָך יִ ְתרֹו ָּבא ֵאלֶ יָך וְ ִא ְׁש ְּתָך ְ‬ ‫'וַ ּי ֶ‬ ‫יצא בגיני צא בגין אשתך‪ ,‬ואם אין אתה יוצא בגין אשתך צא בגין שתי בניה‪ .‬יש להבין מפני מה‬ ‫חשש יתרו שלא ירצה משה לצאת אליו ולקבלו והלא מצינו שקיבל משה את הערב רב שעלה‬ ‫עם ישראל ממצרים ולמה יגרע יתרו מהם‪.‬‬ ‫ויש לפרש דהנה בעת שקיבל משה את הערב רב בשעה שיצאו ממצרים עדיין לא היו ישראל‬ ‫במדריגה כל כך גדולה‪ ,‬שהרי עדיין היה להם פחד מהמצריים וכמו שמצינו בפסוק (יד י) שאף‬ ‫אחר שיצאו ממצרים היה להם עדיין פחד מהם‪ ,‬ואח"כ אף נוסף עליהם מלחמת עמלק ולא היה‬ ‫להם עדיין מה לאכול כי לא ירד מן מן השמים‪ ,‬אולם כשבא יתרו היה זה אחר שראו את נס‬ ‫קריעת ים סוף והנצחון שהיה במלחמת עמלק‪ ,‬וכבר היה להם את המן והבאר והתורה‪ ,‬עתה‬ ‫עלה במחשבת יתרו שאולי לא ירצה עוד משה לקבל גרים וכעין מה שאמרו בגמרא (יבמות‬ ‫מז‪ ).‬אין מקבלים גרים לימות המשיח כי שמא באים להתגייר רק מחמת גדלותן של ישראל‪,‬‬ ‫משום כן שלח לומר למשה שאף אם אינו יוצא בגינו ראוי שיצא בגין אשתו ובניו‪.‬‬ ‫***‬ ‫ועוד יש לפרש עפ"י מה שכתבו המקובלים (שער הפסוקים פרשת שמות) דבר נפלא שמשה‬ ‫היה גלגולו של הבל ויתרו היה גלגולו של קין וציפורה היתה התאומה שנולדה עם הבל‬ ‫שבשבילה הרג קין את הבל‪ ,‬ועתה החזיר יתרו למשה את התאומה שלו‪ .‬והנה מצינו בגמרא‬ ‫(מכות יג‪ ):‬בדין רוצח שיצא מעיר מקלט שחוזר לארץ אחוזתו ואינו חוזר לגדלותו וחשיבותו‪.‬‬ ‫ולכך הכא שיתרו בא להתכבד במשה שאמר אני חותן המלך‪ ,‬ובכך רצה לחזור לגדלותו שהיה‬ ‫לו בתחילה כמו שהיה קין אחיו הגדול של הבל‪ ,‬לכך שלח לומר למשה אם אין אתה יוצא‬ ‫בגיני וכו'‪ ,‬היינו אם אינך רוצה לתת לי גדולה כמו בתחילה לפי שהייתי רוצח [היינו שהייתי קין‬ ‫בגלגול הראשון והרגתי את הבל] ואין הרוצח חוזר לגדלותו‪ ,‬צא בגין אשתך שהיא התאומה‬ ‫שלך ועתה החזרתיה אליך [היינו ציפורה בתו שהיא היתה התאומה שנולדה עם הבל]‪ ,‬ואם‬ ‫אין אתה יוצא בגין אשתך‪ ,‬היינו שאף היא אינה ראויה לכבוד לפי שהיא גרמה את התקלה‬ ‫הגדולה שבגללה הרג קין את הבל‪ ,‬צא בגין שתי בניך‪ ,‬שהם לא חטאו כלל‪ ,‬וכתב בספר עשרה‬ ‫מאמרות (להרמ"ע מפאנו) שהם זרעו של הבל ששמורים לו מששת ימי בראשית‪ ,‬וראוי לקבץ‬ ‫המפוזרים שנדחו מהימים הראשונים‪.‬‬ ‫('זרע שמשון' פרשתינו אות ב)‬

‫גליון ‪157‬‬

‫עשרת הדברות היו כתובים חמשה כנגד חמשה‬ ‫במדרש (שמו"ר מז ו) עשרת הדברות היו כתובים חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה‪ .‬נמצא‬ ‫שהיו כתובים חמשה כנגד חמשה וכדלהלן‪ :‬אנכי – לא תרצח‪ ,‬לא יהיה לך – לא תנאף‪ ,‬לא‬ ‫תשא – לא תגנוב‪ ,‬זכור את יום השבת – לא תענה‪ ,‬כבד את אביך – לא תחמוד‪ ,‬ונראה שיש‬ ‫לקשר בדרך רמז כל דיבור כנגד הדיבור שמכוון אליו‪.‬‬ ‫אנכי – לא תרצח‪ :‬דבמאמר אנכי ה' אלוקיך בא גם להזהיר את האדם שישתדל לכוון‬ ‫בתפילתו‪ ,‬שתפילה בלא כוונה כגוף בלא נשמה‪ ,‬וזה נרמז במאמר אנכי ה' אלוקיך עפ"י מה‬ ‫שמצינו בגמרא (ברכות כח‪ ):‬דאמר ריב"ז לתלמידיו כשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם‬ ‫מתפללים‪ .‬ולכך אנכי מכוון כנגד לא תרצח שעון רציחה הוא מה שמוציא את הנשמה מהגוף‬ ‫וזה ממש כעין תפילה בלא כוונה‪.‬‬ ‫ועוד י"ל דמי גרם לבני ישראל שיעשו את העגל ויעברו על אנכי ה' אלוקיך‪ ,‬לא היה זה רק מפני‬ ‫שהרגו לפני כן את חור ועברו על לא תרצח‪.‬‬ ‫לא יהיה לך – לא תנאף‪ :‬י"ל עפ"י הידוע מחז"ל שמי שעובר על זנות מוליד בנים זרים‬ ‫שמכעיסים לבוראם‪ .‬ועוד שמצינו שהע"ז נקרא זנות בפסוק (דברים לא טז) 'וזנה אחרי אלהי‬ ‫נכר הארץ' וממילא חזינן שב' עבירות הללו אחד הם‪ .‬‬ ‫לא תשא – לא תגנוב‪ :‬י"ל עפ"י מש"כ רש"י (ויקרא יט יא מחז"ל) דמי שגונב סופו לישבע‬ ‫לשקר‪ .‬ועוד דאי' בגמרא (נדרים ז‪ ):‬שבכל מקום שהזכרת ה' מצויה ח"ו עניות מצויה‪ ,‬ומי‬ ‫שמזכיר שם ה' לשוא גורם עניות לעולם‪ .‬ונמצא עובר בלא תגנוב שגונב טובה מן העולם‪ ,‬וזהו‬ ‫אורך הגלות‪.‬‬ ‫זכור את יום השבת – לא תענה‪ :‬השבת היא אות בין הקב"ה ובין ישראל‪ ,‬ושארית ישראל לא‬ ‫ידברו כזב‪ ,‬והשבת היא זכר לבריאת העולם שנברא במאמר‪ ,‬ומי שמדבר שקר פוגם במאמר‬ ‫פיו‪ ,‬והאמת מקיים את העולם‪ ,‬והשקר מכלה את העולם‪[ .‬כלומר שאם אינו משקר‪ ,‬עדותו על‬ ‫האות של שבת מתקיימת‪ ,‬אך מי שמשקר אינו יכול להעיד על השבת‪ ,‬שעדותו לא מתקבלת]‬ ‫ולפי"ז יובן מה שמצינו (מסכת דמאי פ"ד מ"א ובפירוש הרע"ב) שעם הארץ אימת שבת עליו‬ ‫יותר מבחול ובשבת אינו חשוד לשקר עיי"ש ולא מצינו דבר זה בשאר עבירות‪ ,‬ועל כרחך צריך‬ ‫לומר שעבירה זו חמורה מאד בעיניהם לעבור עליה בשבת‪ ,‬לפי שכנגד זכור את יום השבת יש‬ ‫את הציווי של לא תענה ברעך עד שקר‪.‬‬ ‫כבד את אביך – לא תחמוד‪ :‬עפ"י דאי' בגמרא (ע"ז ה‪ ).‬אמר ריש לקיש באו ונחזיק טובה‬ ‫לאבותינו שאלמלא לא חטאו‪ ,‬אנו כמי שלא באנו לעולם‪ .‬ופירש"י‪ ,‬שכל זמן שהם קיימים אין‬ ‫אנו חשובים לכלום‪ .‬וי"ל שלכך הזהיר נגד כבד את אביך ציווי לא תחמוד‪ ,‬לרמוז שלא יחמוד‬ ‫את מיתת אביו בשביל כבודו‪ .‬ולפי"ז יש לומר עוד‪ ,‬דזהו הטעם הנכון למה הוצרך הכתוב‬

‫לכתוב דוקא במצות כיבוד אב ואם שכר של אריכות ימים אף על פי שזה כלל גדול‬ ‫בתורה והשוה הקב"ה כבוד אב לכבוד המקום‪ ,‬כי רצה לומר לאדם שאל ידאג משום‬ ‫כבודו שנחסר ע"י אביו‪ ,‬וידע האדם שאם יכבד את אביו יאריכו ימיו ויתארך גם כן‬ ‫כבודו‪ ,‬ומה שיפסיד ע"י ימיו של אביו ירוויח ע"י שיכבד את אביו כי יתארכו ימיו‪.‬‬ ‫(זרע שמשון' פרשתינו אותיות כב ‪ -‬כו)‬ ‫הוצאת הגליון והפצתו לזכות‬

‫א‪.‬י‪ .‬בן ד‪.‬‬

‫זכות רבנו והבטחותיו יעמדו לו שיזכה לגדל את בניו לתורה ומעש"ט לראות תמיד‬ ‫רוב שמחה ונחת כשאיפותיו הטהורות ולא יוכלו מקטרגים להזיקו ולשפוט עליו כל רע‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫בינת שמשון‬

‫הראשונים ואלו חדשים הם‪ ,‬ואין הכי נמי שהם במדרגת בנים‪ ,‬ואין צורך עוד לומר שכפה את‬ ‫ההר משום שהם במדרגת עבדים‪ ,‬אלא אדרבא הם במדרגת בנים‪ ,‬דנשתנה גופם‪ .‬אכן בודאי‬

‫להבין ולהשכיל‬

‫כל זה מועיל רק בעת שהם עושים רצונו של מקום שאז הם מתנהגים כבנים וקרויים בנים כי‬ ‫הועיל להם המיתה והתחיה שקבלו נשמה חדשה‪ ,‬אולם כשאין עושין רצונו של מקום אז שוב‬ ‫קרויים בנים כמו שהיו בתחילה‪.‬‬

‫הנה במדרש (ילקוט רמז ער"ב( בחודש השלישי‪ ,‬למה בחודש השלישי ולא בחודש השני‬ ‫ולא בחדש הרביעי ולא בחודש אחר‪ ,‬אמר ר' הושעיא שנה לי ר' חייא הגדול גיורת שבויה‬ ‫ואין להקשות דלכאורה דבר תימה הוא לומר שיכולים לחזור להיות עבדים אף לאחר שנעשה‬ ‫ומשוחררת לא יארסו ולא ינשאו עד שלשה חדשים‪ ,‬כך ישראל נקראו גרים דכתיב (שמות כב‬ ‫בהם מעשה ונשתנו ונעשו בנים ע"י כפיית ההר שמתו‬ ‫כ) כי גרים הייתם‪ ,‬שבויים שנאמר (ישעיה יד ב) והיו שובים‬ ‫ונעשו בריה חדשה‪ .‬די"ל שאכן מצינו כעין זה בדיני‬ ‫לשוביהם‪ ,‬משוחררים שנאמר (ויקרא כו יג) אני ה' אלקיכם‬ ‫טומאה וטהרה כדאיתא (כלים פכ"ה מ"ט) שאם חשב על‬ ‫אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהיות להם עבדים‪,‬‬ ‫לשון שמשון‪:‬‬ ‫כלי אדם שמקבלת טומאה לעשותו כלי בהמה ובכך לא‬ ‫אמר הקב"ה אמתין להם שלשה חדשים ואח"כ אתן להם‬ ‫ואין להקשות ממה נפשך או הם במדריגות בנים או עבדים‪,‬‬ ‫תקבל טומאה‪ ,‬אין מועיל לו עד שיעשה בה מעשה שבכך‬ ‫את התורה עכ"ל‪.‬‬ ‫דאיך אפשר לבטל המעשה של כפיית ההר ולומר שחוזרים‬ ‫תתייחד להיות כלי בהמה‪ .‬אולם בכלי בהמה שאינה‬ ‫לכאורה יש לדקדק בדברי המדרש שהמשיל את ישראל‬ ‫להיות עבדים‪ ,‬דיש לומר שהרי יש לנו כיוצא בה בדיני הטומאה‬ ‫מקבלת טומאה אם חשב עליה לעשותה לכלי אדם‪ ,‬מועיל‬ ‫לעבד משוחרר שאין לו יחס‪ ,‬ואם כן האיך אמר להם‬ ‫והטהרה‪ ,‬דבסוף פרק כ"ה דכלים (משנה ט) תנן כל הכלים‬ ‫מחשבתו לכך ומקבלת טומאה מיד אף אם לא עשה‬ ‫יורדים לידי טומאתם במחשבה ואין עולים מידי טומאה אלא‬ ‫הכתוב ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש‪ ,‬הלא‬ ‫מעשה‪.‬‬ ‫בשינוי מעשה‪ ,‬ופירש הרע"ב כגון טבעת בהמה שאינה מקבלת‬ ‫משוחררים פסולים לכהונה‪.‬‬ ‫וי"ל עפ"י מה שנקדים מה שהקשה הכתר יוסף מה הועיל‬ ‫שכפה עליהם את ההר הלא אנוסים הם ואונס רחמנא‬ ‫שרייא‪ .‬וכן במה שאמרו בגמרא (שבת פח‪ ).‬מכאן מודעא‬ ‫רבה לאורייתא‪ .‬קשה מה הועיל הקב"ה בתקנתו‪ .‬ותירץ‬ ‫לפי שישראל הם עבדים לקב"ה‪ ,‬והרב יכול לכוף את העבד‬ ‫שיעשה מלאכתו אף בעל כרחו‪ ,‬וזה היה טעם כפיית ההר‪.‬‬ ‫ונמצא לפי"ד ישראל הם עבדים ולא משוחררים‪.‬‬

‫טומאה‪ ,‬חשב עליה ליתנה באצבע אדם מקבלת טומאה במחשבה‬ ‫זו‪ ,‬אבל טבעת אדם שחשב עליה ליתנה בבהמה לעולם היא‬ ‫מקבלת טומאה‪ ,‬עד שיעשה בה מעשה לשנות צורתה עכ"ל‪ .‬ואף‬ ‫כאן ישראל נתקדשו כלם יחד כגוף אחד כדכתיב (שמות יט ב)‬ ‫ויחן שם ישראל נגד ההר‪ ,‬ועל ידי זה נקראו גוי קדוש כדלקמן‬ ‫בסמוך‪ ,‬ומי שחוטא נקרא שפורש עצמו מן הצבור ומקדושת שם‬ ‫ישראל‪ ,‬והרי הוא מטמא עצמו במחשבה לבדה ולכן נקרא עבד‪.‬‬ ‫(זרע שמשון אות ט)‬

‫אולם נראה די"ל להיפך דבגמרא אמרו (שבת פח‪ ):‬כל‬ ‫דיבור שיצא מפי הקב"ה פרחה נשמתם של ישראל דכתיב‬ ‫נפשי יצאה בדברו‪ ,‬והקב"ה הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם וכו'‪ .‬וקשה למה‬ ‫הוצרך לעשות כן ולא נתן להם כח מתחילה לסבול שלא ימותו‪ ,‬והלא אין מעצור לה'‪.‬‬ ‫ונראה הביאור משום שרצה השי"ת שימותו בכדי שיקנו נשמה חדשה והויה חדשה‪ ,‬שלא‬ ‫יהיו עוד אותם האנשים ממש שהיו מתחילה עבדים‪ ,‬שהרי אותם מתו ואלו אחרים הם והרי‬ ‫הם אינם עבדים עוד‪ .‬ונראה דזה היה טעם נמי של כפיית ההר‪ ,‬כדי לרמוז אל קבורת הגופים‬

‫ומעתה כעין זה נעשה אצל בני ישראל‪ ,‬שבצאת בני‬ ‫ישראל מארץ מצרים היו במדרגת עבדים שראויים לקבל‬ ‫טומאה‪ ,‬אולם כאשר כפה הקב"ה את ההר עליהם עשה‬ ‫בהם שינוי מעשה והקנה להם נשמה חדשה וגופים‬ ‫חדשים ונעשו בנים למקום שאינם מקבלים טומאה‪,‬‬ ‫ברם זה החוטא ומטמא את עצמו חוזר ונעשה עבד‪ ,‬וכמו‬ ‫שמצינו שהכלים אף שנעשה בהם מעשה להיות מיוחדים‬ ‫לבהמה‪ ,‬חוזרים לקבל טומאה אף ע"י המחשבה‪ ,‬וכן בנ"י‬ ‫כשחוטאים חוזרים להיות עבדים ומקבלים טומאה אף‬ ‫כשלא עשה בהם השי"ת מעשה מיוחד לקחת מהם את‬

‫נשמתם החדשה‪.‬‬ ‫ובזה מתיישב היטב דאף שבתחילה היו עבדים והרי הם דומים לעבדים משוחררים שפסולים‬ ‫לכהונה‪ ,‬אין הדבר כן כי שחרורם נעשה על ידי שנשתנה גופם בעצם‪ ,‬כי מאחר שאני משנה‬ ‫את גופכם לגוף חדש‪ ,‬אין לכם דין של עבד משוחרר שאין לו יחוס‪ ,‬וממילא ראויים אתם‬ ‫לכהונה‪.‬‬

‫גבורת שמשון‬

‫סיפורי ישועה‬

‫שח הרב מנחם בנימין פאשקעס שליט"א כחלק מסגולת ספר 'זרע שמשון' הוא ההפצה וזיכוי הרבים בלימוד תורת המחבר ובודאי יש בזה תוספת זכות‬ ‫שיתקיים ברכת והבטחת המחבר הקדוש זי"ע‪ ,‬ויעיד על כך הסיפור דלהלן‪ :‬הרה"ח ר' פ‪.‬מ‪ .‬הי"ו נדב את הוצאות גליון 'נפלאות שמשון' לזכות בנו הבחור שיזכה‬ ‫למצוא את זיווגו בקרוב‪ .‬אולם באותו שעה לא היו המעות מצויים בכיסו ואמר לי שישלם בהמשך‪.‬‬ ‫עברו ב' חדשים ומסר לי את כל המעות שנדב וקיבל על עצמו‪ ,‬והוסיף ואמר לי‪ ,‬שבודאי עתה יעמוד לו זכות רבינו על כך שהוא סייע בלימוד דבריו הקדושים‬ ‫והפצתם בכל העולם‪ ,‬מאחר ששילם את נדרו‪ .‬השבתי לו שבודאי כדבריו כן הוא‪ ,‬ואין בכך חידוש כי כבר ראיתי כהנה וכהנה הרבה פעמים במשך השנים‬ ‫האחרונות מאז שאני לומד ועוסק בדברי תורתו של רבינו האיך שנתקיימה הבטחותיו וברכותיו של רבינו באופן מופלא‪.‬‬ ‫ואכן ב"ה לאחר כעשרה ימים בא בנו בברית האירוסין‪ ,‬וכשפגשתיו לאחר מכן סיפר לי בהתלהבות‪ ,‬שבאותו יום שנתן את תשלום דמי הגליון כפי שהבטיח‪,‬‬ ‫התקשר אליו שדכן והציע שידוך הגון עבור בנו‪ ,‬ועשרה ימים לאחר מכן בא בנו בברית האירוסין למזל טוב בשעה טובה ומוצלחת‪.‬‬

‫קחו חלק קבוע בהדפסת והפצת הגליונות‬ ‫וכל תורת המחבר הקדוש זי"ע‬ ‫ותראו ישועות ונפלאות‬ ‫ניתן לתרום בכרטיס אשראי‪-‬‬‫ארץ ישראל‪05271-66450 :‬‬ ‫ארה"ב‪347-496-5657 :‬‬

‫הודעה משמחת‬ ‫יצא לאור ספר 'זרע שמשון המבואר' על שיר השירים עם ציונים והערות ערוך בשפה ברורה ונעימה‬ ‫שוה לכל נפש‪ .‬וכולל יצירה מיוחדת הכוללת למעלה מארבע מאות! ציונים ומקורות לפענח את‬ ‫צפונות רבנו בהקדמתו לספרו 'זרע שמשון' לגלות טפח מגאונתו ובקיאותו הגדולה של רבינו המחבר‪.‬‬ ‫ניתן להשיג בחניות הספרים בארץ ישראל ובארה"ב‬

‫פרטים בטל‪ :‬א"י – ‪ 05271-66450‬ארה"ב – ‪347-496-5657‬‬

‫לא בא כבושם הזה – הביאו ברכה לביתכם‬

‫הפצת הגליון לזכות‬

‫מרדכי אליהו בן חיה לאה‬ ‫זכות רבנו והבטחותיו יעמוד לו‬ ‫שיזכה לזיווג הגון בקרוב‬ ‫ולהצלחה גדולה בכל הענינים‬

‫ארה"ב ‪ -‬הרב מנחם בנימין פאשקעס‪ B. Paskes 36 Rodney St. Bklyn, NY 11249 347-496-5657 mbpaskesz@gmail.com :‬ארה"ק ‪ -‬הרב ישראל זילברברג ‪05271-66450‬‬

‫ניתן לשלוח תרומות והנצחות לזכות ולע"נ ולקחת חלק בהוצאות והפצת הגליונות והספרים‪.‬‬ ‫ניתן להפקיד בבנק מרכנתיל (‪ )17‬סניף ‪ 635‬מספר חשבון ‪ 71713028‬ע"ש זרע שמשון‪ ,‬כמו כן ניתן לתרום בכרטיס אשראי‬

‫וזכות הצדיק ודברי תורתו הקדושים יגן מכל צרה וצוקה‪ ,‬ויושפע על הלומדים ועל המסייעים בני חיי ומזוני וכל טוב סלה כהבטחתו בהקדמת ספריו‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ניתן להשיג את הספר "זרע שמשון" בארה"ק‪ 05271-66-450 :‬בארה"ב‪347-496-5657 :‬‬

‫‪Elite Art | 212-365-0812‬‬

‫יו"ל ע"י האיגוד העולמי להפצת תורת רבינו ה"זרע שמשון" שע"י ארגון "מפתח של בנים"‪ .‬לקבלת הגליון נא לשלוח למייל‪zera277@gmail.com :‬‬


‫העלון של‬

‫פרשת‬

‫מבשרת‬ ‫ציון‬

‫יתרו‬

‫לע"נ משה בן רחמה‬

‫דגים צדיקים‬ ‫"ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי‬ ‫אלוקים‪ ,‬אנשי אמת‪ ,‬שונאי בצע‪."...‬‬ ‫אומר רבנו בחיי‪" :‬ראה! אברהם‪ ,‬יצחק‪ ,‬יעקב ומשה רבנו ע"ה‪,‬‬ ‫לא שיבחן הכתוב בתארי החכמה והתבונה‪."...‬‬ ‫הקב"ה לא משבח את הצדיקים לא בחכמתם ולא בתבונתם‪...‬‬ ‫אלא רק‪ ,‬אבל רק‪ ,‬במידות טובות‪...‬‬ ‫נח היה איש צדיק תמים‪ ,‬אומרת הגמרא‪" :‬תמים במידותיו"‪.‬‬ ‫לאברהם אבינו נאמר‪" :‬התהלך לפני והיה תמים" – מידות!‬ ‫יעקב אבינו "איש תם" – מידות!‬ ‫משה רבנו עניו מכל האדם אשר על פני האדמה – מידות!‬ ‫אומר רבנו בחיי‪" :‬כי אינו עיקר החכמה אלא יושר המידות!‬ ‫כשם שאינו עיקר האילן אלא הפרי‪ ,‬כמו כן אינו עיקר החכמה‬ ‫אלא מידות טובות‪ .‬ולכן דרשו חז"ל‪" :‬זכר טוב לכל עושיהם"‪,‬‬ ‫"לומדיהם" לא נאמר אלא "לעושיהם"‪ .‬העשייה היא הפרי!‬ ‫פעם לבעל התניא היה תלמיד מופלג בחכמה‪ ,‬ויר"ש מרבים‪...‬‬ ‫אבל הכל היה רק לעצמו‪ ,‬לאחרים הוא לא היה מלמד‪.‬‬ ‫פעם אחת קרא לו רבנו זלמן ואמר לו‪ :‬אתה יודע למה שלמה‬ ‫המלך אמר‪" :‬כי האדם עץ השדה"?‬ ‫כי אפילו אם עץ יהיה הכי יפה‪ ,‬הכי גדול‪ ,‬הכי חזק והכי טוב‪...‬‬ ‫אם הוא לא עושה פירות‪ ,‬הוא אילן סרק‪ ...‬זה לא שווה!‬ ‫באחד מבתי הכנסת בירושלים‪ ,‬שמתפלליו היו תלמידי חכמים‪,‬‬ ‫קנה אדם אחד מפטיר‪ ,‬ואותו אדם לא היה כל כך תלמיד חכם‪...‬‬ ‫לא התאים להם שאדם כזה יעלה מפטיר‪ ,‬אז מה הם עשו?‬ ‫הוא היה כהן‪ ,‬ולכן הם הוציאו את כל הכהנים לפני עליית כהן‪,‬‬ ‫כך שהוא היה חייב לעלות כהן‪ ,‬וממילא הוא לא יעלה למפטיר‪...‬‬ ‫אח"כ נתעוררה שאלה בבית הכנסת‪ ,‬מי ישלם עבור המפטיר?‬ ‫אז הלכו לשאול את הרב אלישיב‪...‬‬ ‫הרב אמר להם‪" :‬על שאלות מרושעות כאלו‪ ,‬אני לא עונה‪."...‬‬ ‫אתה שואל שאלות על כסף?! צריך לשאול שאלות על הדם‪...‬‬ ‫זה לא מעניין אפילו אם תהיה הרב הראשי‪ ,‬אם אין לך מידות‬ ‫אתה לא שווה כלום! גורנישט!‬ ‫במבול‪ ,‬כל העופות‪ ,‬כל החיות וכל בני האדם מתו‪...‬‬ ‫חוץ מן הדגים‪ .‬למה?‬ ‫"כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ"‪ ,‬דווקא כל אלו שנמצאו‬ ‫על הארץ‪ ,‬הם אלו שהשחיתו‪.‬‬ ‫אבל הדגים היו צדיקים‪ ,‬הם לא היו על הארץ‪ ,‬אלא שחו במים‪,‬‬ ‫והם ניצלו מהמבול כי הם לא פגמו‪...‬‬ ‫לעומת זאת במכת דם‪ ,‬היחידים שמתו היו דווקא הדגים‪.‬‬ ‫"והדגה אשר ביאור מתה ויבאש היאור‪."...‬‬ ‫אז מה הסיפור של הדגים הללו‪ ...‬למה פתאום דווקא הם מתו?‬ ‫אומר ה'פני מנחם'‪ :‬אתה יכול להיות דג צדיק‪...‬‬ ‫אבל אם אתה שותה את הדם של השני‪ ,‬אתה הראשון שתמות!‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫כב' שבט תשע"ז‬ ‫גליון מס' ‪203‬‬ ‫לע"נ אברהם רביע בן חנה‬

‫‪16:53‬‬ ‫‪6:18‬‬ ‫‪18:09‬‬ ‫‪18:46‬‬

‫כמה עצוב‪...‬‬ ‫"כבד את אביך ואת אימך‪ ,‬למען יאריכון ימיך"‪.‬‬ ‫אומר ה'פלא יועץ'‪ :‬יש מצוות שיש להם מזל‪...‬‬ ‫צא וראה כמה מעות אדם מפזר על מצוות פתיחת היכל‪...‬‬ ‫צא וראה כמה מעות אדם מפזר בכדי להיות סנדק וכד'‪...‬‬ ‫אפילו שאין זו מצווה דאורייתא‪ ,‬וגם לא מצווה מדרבנן‪,‬‬ ‫אלא רק חיבוב מצוה בעלמא‪ ...‬אשריהם ישראל!‬ ‫אבל יהודי צריך לדעת – כל פעם שהוא שומע בקול אביו‬ ‫ובקול אימו‪ ,‬הוא מקיים מצווה רבה מדאורייתא!‬ ‫ופתאים עברו ונענשו‪...‬‬ ‫זה היה בזמן ה'פלא יועץ'‪ ...‬אבל בדורנו לא רק שאנשים לא‬ ‫מקשיבים להורים שלהם‪ ,‬אלא אף מצערים אותם תדיר!!!‬ ‫היום הילדים מקיימים את דברי המשנה‪" ...‬חוצפא יסגי!"‪.‬‬ ‫היום אתה הולך ברחוב‪ ,‬ואתה שומע ילדים צועקים על‬ ‫ההורים שלהם בטלפון‪...‬‬ ‫"אבא‪ ,‬תפסיק לשגע לי את השכל‪ ,"!!!...‬בושה וחרפה‪.‬‬ ‫פעם אחת אבא ביקש מהבן שלו‪" :‬בני‪ ,‬תוכל להביא לי כוס‬ ‫מים בבקשה?"‪.‬‬ ‫הבן התלהב‪ ,‬נפלה בחלקו מצווה מדאורייתא‪ ...‬שווה הרבה!‬ ‫הוא החליט למכור את המצווה לאחים שלו‪...‬‬ ‫הוא נעמד על הכסא והתחיל למכור‪ 50" :‬שקל‪ ,‬מצוות‬ ‫כיבוד אב להביא כוס מים‪ 50 ...‬שקל פעם ראשונה‪"...‬‬ ‫אחד האחים אמר ‪...60‬‬ ‫האבא אמר לבן שלו‪" :‬תעשה לי טובה‪ ,‬אני צמא תביא לי‬ ‫כוס מים‪ ."...‬אמר לו הבן‪" :‬אבא‪ ,‬חכה דקה‪ ,‬זה בטיפול‪."...‬‬ ‫בינתיים נשמע מהסלון‪ 70" :‬שקלים!"‪.‬‬ ‫האבא פונה לבן ואומר לו‪" :‬תביא לי כוס מים‪."...‬‬ ‫והבן ממשיך‪ 80" :‬שקלים כוס מים‪ ,‬פעם ראשונה‪."...‬‬ ‫האבא כבר ממש היה חסר סבלנות‪" :‬תשמע‪ ,‬כבר עולה לי‬ ‫יובש בגרון‪ ,‬אולי תפסיק למכור ותביא לי כוס מים‪."...‬‬ ‫הבן אמר לו‪" :‬אבא חכה עוד קצת‪ ,‬עוד טיפה סבלנות‪."...‬‬ ‫בסוף אחד האחים אמר‪ 100" :‬שקל!!!"‪.‬‬ ‫אמר הבן‪ 100" :‬שקלים זכה!!‪ ,‬מי שברך אבותינו הקדושים‬ ‫הוא יברך את‪ ...‬שזכה במצוות כיבוד אב מדאורייתא‪,‬‬ ‫ומזכה במצווה את‪ ...‬האבא!"‪.‬‬ ‫זו רק בדיחה‪ ,‬אבל בדור שלנו ככה זה נראה‪...‬‬


‫בס"ד‪ ,‬ערש"ק פרשת יתרו תשע"ז‪ ,‬שבת מתן תורה‬ ‫ואם שבת זו היא מתן תורה הרי שימים אלו הם ימי דרך ארץ‪ ,‬כי דרך ארץ קדמה לתורה‪.‬‬ ‫מעשה ביהודי מבוגר שביקש לישב בשלוה בערוב ימיו‪ ,‬קנה בית בן ‪ 2‬קומות‪ ,‬קומת הקרקע ייעד לעצמו ואת הקומה העליונה העמיד להשכרה‪ ,‬כך‪ ,‬שהשכירות תכסה‬ ‫לו את המשכנתא והארנונה‪.‬‬ ‫כדי שישכון בטח בדד ושאנן פירסם שהדירה מיועדת להשכרה רק למשפחה בלי ילדים ורעש‪.‬‬ ‫בא אליו אברך ורצה לחתום חוזה שכירות‪ .‬אומר לו הבעה"ב‪ :‬אתה יודע שזה דוקא בלי ילדים? ודאי! ענה השוכר‪.‬‬ ‫למחרת עם שחר חש המשכיר שמלחמת עולם פרצה בקומה השניה‪ ,‬קפיצות‪ ,‬רעידות‪ ,‬מריבות וצעקות עד לב שמים‪ .‬הבין היהודי כי השוכר רימה אותו‪ ,‬דידה את‬ ‫רגליו העייפות לקומה השניה‪ ,‬נקש בדלת‪ ,‬ומיד נפתחה הדלת בעוצמה‪ 10 ,‬זאטוטים שובבים קפצו עליו והקטסטרופה במלואה נגלתה למול עיניו‪ ,‬חורבן הבית פשוטו‬ ‫כמשמעו‪.‬‬ ‫סליחה אדוני! שאל הבעה"ב‪ :‬סיכמנו בלי ילדים‪ ,‬נכון?‬ ‫ענה השוכר מיניה וביה‪ :‬אלו ילדים? חיות אלו‪...‬‬ ‫סיפור זה הוא הקדמה למה שאני רוצה לספר כאן בצער רב‪.‬‬ ‫ידיד קרוב לי שחלה במחלה נדירה ל"ע‪ ,‬התייעץ עם טובי המומחים שאמרו לו שיש רופא אחד בארץ מומחה גדול בתחום זה‪ ,‬שיוכל לעזור לו‪ ,‬אך דא עקא‪ ,‬שצריך להמתין חודשים‬ ‫ארוכים בתור כדי להתקבל אצלו‪ ,‬והחולה בינתיים מתייסר ביסורי הגוף והנפש‪.‬‬ ‫עירבו המשפחה את עסקני הרפואה שהפעילו את קשריהם הענפים והצליחו להשחיל תור לעוד ‪ 10‬ימים‪ ,‬בסוף היום אחרי אחרון הפציינטים‪.‬‬ ‫המזכירות התקשרה אליו והסבירה כי צריך לצום באותו בוקר‪ ,‬ועוד צרור הוראות‪ ,‬החולה הנ"ל הוא בן אדם מסודר‪ ,‬עשה חשבון כי הנסיעה באוטובוס לבית הרפואה עורכת כ‪20-‬‬ ‫דקות‪ ,‬אם נחשב גם פקקים‪ ,‬זה יכול מקסימום להיות עוד ‪ 20‬דקות‪ ,‬לקח לו עוד שעה ספער‪ ,‬עלה לאוטובוס הקרוב לביתו ושקע בספר‪.‬‬ ‫כעבור ‪ 10‬דקות נסיעה‪ ,‬התחיל הבלגן‪ ,‬דם ואש ותמרות עשן‪ ,‬צעקות כאב מלווה בקריאות נאצים‪ ,‬הרים את עיניו ונוכח לראות 'ה‪-‬פ‪-‬ג‪-‬נ‪-‬ה'‪ ,‬מה קרה? בחור שלא הלך לחתום על‬ ‫המסמכים כנהוג מזה ‪ 65‬שנות ציונות רח"ל‪ ,‬נחשב כעריק ונעצר‪ ,‬והישיבה יצאה להפגין‪ .‬אוקיי‪ ,‬מקובל‪ ,‬הענין הוא שהחולה הנ"ל אינו מייצג את מדינת הציונים ולא את צבא השמד‬ ‫ל"ע‪ ,‬ומדוע הוא צריך להיתקע בדרך לבית החולים?‬ ‫השעון זז והחולה רואה כי הכל תקוע‪ ,‬ביקש מהנהג לפתוח את הדלת‪ ,‬ירד אל המוחים‪ ,‬וניסה לפתוח בשיחה אל החוסמים את הכביש ושוכבים אל מול גלגלי האוטובוס‪ ,‬ולהסביר כי‬ ‫הוא באמת לא חלק מהממסד ויש לו תור בבית חולים וכו'‪ ,‬כאשר ראה שדבריו נופלים על אזניים ערלות‪ ,‬ניסה בכוחותיו החלושים להזיז את השוכב על הכביש‪ ,‬מיד התחילו לדוחפו‬ ‫ולצעוק עליו 'שייגעץ' ועוד קריאות גנאי שמסתמא שמעו בין הסדרים מהגייסים של הצבא רח"ל‪.‬‬ ‫נזכר החולה בווארט שהיה ה'פני מנחם' אומר תמיד 'לעולם אל תתחיל מריבה עם מישהו שיש לו זמן מיותר'‪ ,‬ובפרט כאן שיש לו עסק עם 'בני חורין' שהרי אין לך בן חורין ממי‬ ‫שעוסק בתורה (למי יש זמן ללכת להפגנות אם לא לבני תורה?)‬ ‫הבין החולה כי המפגינים האלו יש להם הרבה זמן ואילו אצלו שעון החול הולך ואוזל ושעת התור מתקדמת‪ ,‬בלית ברירה‪ ,‬התקשר להזמין מונית‪ ,‬אך הוסבר לו כי עקב ההפגנה‬ ‫המוניות אינם נכנסים לאיזור הזה כעת‪ ,‬החל החולה לפסוע רגלית לרחובות הסמוכים לחפש מונית‪ ,‬אך כל המוניות הדירו גלגליהם מהאיזור‪ ,‬ניסה לצד השני וכנ"ל‪ ,‬ניסה לעצור‬ ‫טרמפים‪ ,‬אך כל אחד חשש לפתוח את הדלת שמא הוא מהמפגינים הקדושים‪ ,‬ניסה בכה וניסה בכה‪ ,‬רק כעבור שעה וחצי הצליח לתפוס טרמפ לשכונה אחרת ושם הצליח לעצור מונית‬ ‫שהסיעו לבית החולים‪ ,‬והוא הגיע ‪ 10‬דקות אחרי שהרופא עזב את הקליניקה שלו‪.‬‬ ‫ומי שיושב בתוך עמנו יודע כמה חולים כבר נחנקו בגלל העשן של פחי הזבל‪ ,‬וכמה אנשים פוטרו מהעבודה בגלל האיחורים שההפגנות גרמו‪ ,‬וכמה נשים נתקעו חסרי אונים בדרך‬ ‫הביתה כאשר התינוקות צורחים ומחכים לאמא שתבוא להרגיע‪ ,‬וכמה אברכים איחרו לכולל ועובדים איחרו לראיונות עבודה וכו'‪.‬‬

‫וכאן אני חוזר לסיפור שהתחלנו בו‪:‬‬ ‫אלו בני תורה? חיות אלו‪...‬‬ ‫הצבא הוא חורבן‪ ,‬אבל כאשר רואים את האקשן והבריונות של החיות האלו‪ ,‬אפשר להבין למה הצבא כ"כ רוצה אותם בצבא‪.‬‬ ‫ושלא יובן לא נכון‪ :‬כ"א זכותו לנהוג ע"פ הכוונת רבותיו‪ ,‬אבל כאשר בן תורה מפגין‪ ,‬עליו להפגין כבן תורה‪ ,‬לשמור את קדושת הפה‪ ,‬לרחם אל תקועים בדרך‪,‬‬ ‫להצטער בצער השכינה ולא לשאוף לאקשן‪.‬‬ ‫ועוד שאלה‪ :‬אם המדינה פשעה‪ ,‬לכו להפגין ליד הכנסת‪ ,‬ליד מגרש הרוסים‪ ,‬ליד מטה המשטרה‪ ,‬תחסמו את מכוניותיהם של חברי הכנסת ושרי ממשלת הציונים‬ ‫הטמאים‪.‬‬ ‫למה אתם נוקמים ומתעללים בתושבים חסרי ישע משכונותינו?‬ ‫יש לי השערה ולימוד זכות למה מפגינים ב'ככר השבת' דוקא‪.‬‬ ‫ראשי המדינה סבורים כי המדינה היא 'אתחלתא דגאולה'‪ ,‬וככר השבת היא 'אתחלתא ד(שכונת) גאולה'‪.‬‬ ‫ולסיום‪ :‬מסופר בגמ' תענית‪' :‬פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות מה עשה יהודה בן שמוע‬ ‫וחביריו? הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה‪ ,‬אמרה להם‪ :‬עמדו והפגינו בלילה הלכו והפגינו בלילה‪ ...‬ובטלו הגזירות'‪.‬‬ ‫ותמיד הוקשה בעיני‪ ,‬למה יעצה להם להפגין בלילה דוקא?‬ ‫וזה עתה תורץ לי‪ :‬כדי שלא להשבית את העם מתורתו וממלאכתו ולא לעצור את מהלך החיים‪ ,‬ומידה כנגד מידה‪ ,‬הם התחשבו עם הזולת‪ ,‬התחשבו בשמים איתם‬ ‫והגזירה בטלה‪.‬‬ ‫ויה"ר שלא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד וכל מעשינו יהיו לשם שמים‪.‬‬

‫בברכת שבת שלום ומבורך‬ ‫ישראל אהרן קלצקין‬ ‫הגליון מתפרסם גם באתר לדעת וגם ניתן לקבלו באימייל‬ ‫‪maadoney@gmail.com‬‬ ‫באימייל הזה מצורף קישור לאתר של גוגל גרופ שניתן לראות שם את כל הגליונות‪.‬‬ ‫‪https://groups.google.com/forum/#!forum/maadoney‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫בס"ד‪ ,‬שנה ב'‬

‫מעדני הפרשה‬

‫גליון ‪65‬‬

‫רעיונות והגיגים בפרשת השבוע מאת הר' ישראל אהרן קלצקין – פרשת יתרו – כ"ב שבט תשע"ז‬

‫והייתם לי – סגולה‬ ‫הרבה מחפשים סגולות מסגולות שונות לכל דבר ועניין‪,‬‬ ‫אומר הקב"ה לבני ישראל‪' :‬והייתם לי ‪ -‬סגולה'‪ ,‬אם תהיו‬ ‫שלי‪ ,‬מסורים עבורי‪ ,‬נאמנים לי‪ ,‬ותבטחו בי‪ ,‬דהיינו‪:‬‬ ‫'והייתם לי'‪ ,‬זוהי 'סגולה' הטובה ביותר‪.‬‬ ‫נשלח אלי ע"י בן אחותי הרב שמואל רבינוביץ הי"ו‬

‫ויחד יתרו‬ ‫פירש"י וישמח יתרו (ויחד לשון חדווה)‪ ,‬ומדרש אגדה 'ויחד'‬ ‫נעשה בשרו חידודין חידודין שהיה מיצר על צרת מצרים‪.‬‬ ‫עוד פירוש שמעתי‪' :‬ויחד' מלשון חד‪ ,‬שבא להתגייר ומל‬ ‫עצמו (מילה ע"י סכין חד)‪.‬‬ ‫ועל דרך זה אפשר גם לפרש‪' :‬ויחד' מלשון יחוד‪ ,‬שבא‬ ‫להתאחד עם גורל עם ישראל‪.‬‬ ‫ובדומה לזה‪' :‬ויחד' היינו‪ ,‬שקיבל על עצמו יחוד השי"ת‬ ‫ועול מלכות שמים‪ ,‬ה' אחד‪.‬‬ ‫זכור ‪ /‬שמור את יום השבת‬ ‫'זכור את יום השבת' זוהי מצוה לכל ימי השבוע לזכור‬ ‫את יום השבת‪ ,‬ולכן מזכירים כל בוקר בתפילת שחרית‬ ‫בשיר של יום 'היום יום ראשון בשבת' וכו'‪ ,‬כדי לזכור את‬ ‫יום השבת כל ששת ימי המעשה‪.‬‬ ‫'שמור את יום השבת'‪ ,‬שמור פירושו לצפות ולחכות‪,‬‬ ‫והנה הציפיה לשבת היא מיום רביעי‪ ,‬כי ג' ימים ראשונים‬ ‫הם אחר השבת‪ ,‬ומרביעי הם הימים שקודם השבת‪.‬‬ ‫רמז לדבר‪ :‬זכור מתחיל באות ז' שכל ז' ימי השבוע יש‬ ‫לזכור את יום השבת‪.‬‬ ‫שמור מתחיל באות ש' שמניינו ג' (במ"ק)‪ ,‬שג' הימים ד'‬ ‫ה' וערב ש"ק‪ ,‬הם הימים שמצפים כבר לשבת שתבוא‪.‬‬ ‫זכור את יום השבת‬ ‫בדיברה 'זכור את יום השבת' שבפרשתנו יש ‪ 55‬תיבות‪,‬‬ ‫והוא רמז על ‪ 55‬שבתות מקסימום שיש בשנה‪ ,‬שכן‬ ‫בשנה מעוברת יש ‪ 385‬ימים‪ ,‬ואם תחלקה ל‪ 7-‬תגיע ל‪55-‬‬ ‫שבתות‪ ,‬ללמדנו‪ ,‬כי כל השנה כולה מושפעת משבת‬ ‫קודש ו'כל שבעה יומין מינה מתברכין'‪.‬‬ ‫כמו"כ יש ‪ 203‬אותיות בדיברה‪ ,‬ואם תחלקה ל‪ 7-‬תמצא‬ ‫מניינה ‪ ,29‬כנגד ‪ 29‬ימי החודש שאף הם מושפעין לטובה‬ ‫מהשפעות שבת קודש‪.‬‬ ‫עשרת הדברות י"ד מצוות‬ ‫עשרת הדברות כשמם כן הם‪ ,‬עשרה דברות שניתנו‬ ‫לישראל במתן תורה‪ ,‬אך במנין תרי"ג מצוות מכילים‬ ‫עשרת הדברות‪ ,‬י"ד מצוות‪ ,‬שהם‪ :‬ג' מצוות עשה‪ ,‬י"א‬ ‫מצוות לא תעשה‪ ,‬כדלהלן‪ :‬ג' מצוות עשה הם‪.‬‬ ‫א‪ .‬אנכי ה' אלוקיך‪ .‬ב‪ .‬זכור את יום השבת לקדשו‪ .‬ג‪ .‬כבד‬ ‫את אביך ואת אמך‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ואלו הי"א מצוות 'לא תעשה'‪:‬‬ ‫ד‪ .‬לא יהיה לך‪ .‬ה‪ .‬לא תעשה לך פסל‪ .‬ו‪ .‬לא תשתחוה להם‪.‬‬ ‫ז‪ .‬לא תעבדם‪ .‬ח‪ .‬לא תשא את שם ה"א לשוא‪ .‬ט‪( .‬בשבת)‬ ‫לא תעשה כל מלאכה‪ .‬י‪ .‬לא תרצח‪ .‬יא‪ .‬לא תנאף‪ .‬יב‪ .‬לא‬ ‫תגנב‪ .‬יג‪ .‬לא תענה ברעך‪ .‬יד‪ .‬לא תחמד‪.‬‬ ‫תורה ניתנה בסימנים‪ ,‬סימן לזכרון‪ :‬לכל ה'יד' החזקה‪ ,‬עשרת‬ ‫הדברות מסתיימות בפסוק יד‪ .‬סימן לי"ד מצוות שיש בה‪.‬‬

‫לא תעשון אתי אלהי כסף‬ ‫הרבה מערכות מתנהלות כביכול לשם שמים‪ ,‬אך באמת‬ ‫מסתתר מאחורי חלק מהמערכות ג' מטרות חשובות‪,‬‬ ‫'כסף' 'כסף' 'כסף' והרבה‪( ,‬ומי שלא ראה את חוברת‬ ‫ה'הוצאות' של המערכה שהופצה בימים אלו בריכוזים מסויימים‬ ‫בארה"ב לא ראה שנאר ו'אהבת בצע' מימיו)‪ .‬וד"ל ואכמ"ל‪.‬‬

‫ולכן מיד אחר מתן תורה‪ ,‬מזהירה התורה אזהרה ראשונה‬ ‫'לא תעשון אתי ‪ -‬אלהי כסף' בבקשה ממכם‪ ,‬אל תערבבו‪.‬‬ ‫רוצים כסף? לבריאות‪ ,‬אל תקשרו את שמי למערכה‪,‬‬ ‫תקראו לילד בשמו‪' :‬כסף'‪.‬‬ ‫מזבח אדמה תעשה לי‬ ‫יש לדרוש את סמיכות פרשת 'מזבח אדמה' למתן תורה‪,‬‬ ‫למה מכל מצוות התורה נבחרה פרשת מזבח להיכתב מיד‬ ‫לאחר מתן תורה ובה לסיים את הפרשה‪.‬‬ ‫ואפשר לפרש בדרך דרוש‪ .‬כי מיד אחר מתן תורה הקב"ה‬ ‫נותן כאן שיעור למחנכים האיך להאהיב את התורה על‬ ‫צעירי הצאן‪ ,‬ולא ח"ו ההיפך‪ ,‬ואיך לקרב בני ישראל‬ ‫לאבינו שבשמים ולא לעשות פעולות קיצוניות הגורמות‬ ‫ההיפך הגמור‪.‬‬ ‫כי הנה אדמה נחשב לדבר רך‪ ,‬והיפוכו הוא הברזל הנחשב‬ ‫לדבר קשה‪ ,‬ונותנת התורה הוראה למחנכים‪' :‬מזבח‬ ‫אדמה תעשה לי'‪ ,‬שתלך עם התלמידים ברכות ובנועם‪,‬‬ ‫'לא תניף עליהם ברזל' דברים כז ה‪ .‬כי דרך החרב לא דרך‬ ‫התורה היא‪ ,‬וכדאיתא ב"ב כא‪ .‬שאין להכות התלמידים רק‬ ‫ברצועות של מנעלים‪ ,‬כלומר מכה קלה שלא יוזק‪ .‬רש"י‪.‬‬ ‫אכן בסוף תפילת שמונה עשרה אנו מבקשים 'ונפשי‬ ‫כעפר לכל תהיה' שנהיה רכים וענווים לכל אחד כעפר‪,‬‬ ‫וכמאמר חז"ל 'לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז'‪.‬‬

‫וידוע המשל‪ :‬מלך כעס על בנו יחידו שסרח ומרוב כעסו‬ ‫יצא לבוסתן וראה אבן גדולה העומדת בחצרו ונדר כי‬ ‫יסקול את בנו באבן הזאת‪ ,‬כאשר שכך כעסו לא ידע‬ ‫לשית עצות בנפשו כי לא רצה להרוג את בנו‪ ,‬יעץ לו‬ ‫החכם כי יטחון את האבן לחול דק ואותם ישליך על בנו‬ ‫וינצל‪ ,‬וזה מרומז ב'מזבח אדמה תעשה לי'‪.‬‬ ‫ומי שנוהג ההיפך וחושב שישיג תוצאות טובות ע"י‬ ‫החרב (שהוא כלי של עשו‪ ,‬ככתוב ועל חרבך תחי') ידע 'כי‬ ‫חרבך הנפת עליה ותחלליה'‪ .‬ואז מה תהיה התוצאה?‬ ‫ראה מאמר דלקמן‪:‬‬


‫בס"ד‪ ,‬עמוד ב'‬ ‫זמנים לייקווד‪ :‬הדה"נ ‪ ,5.17‬יציאת השבת ר"ת ‪6.48‬‬

‫מעדני הפרשה‬

‫פרשת יתרו שנה ב'‬

‫זמנים ירושלים‪ :‬הדה"נ ‪ ,4.51‬יציאת השבת ‪ ,6.04‬ר"ת ‪6.40‬‬

‫לא תעלה במעלות על מזבחי‬ ‫הרוצה לגדול ולהתעלות‪ ,‬יש ב' דרכים איך לעשות זאת‪.‬‬ ‫האחד‪ :‬לעבוד על מידותיו‪ ,‬להרבות טוב ולהועיל‪ ,‬ועי"כ‬ ‫לגדול ולהתעלות‪ .‬השני‪ :‬לשחוט את רגשות הזולת‪,‬‬ ‫לרמוס את כל הסובבים עד עפר וממילא יבלוט הרומס‬ ‫שרמס אחרים וחושב שהוא נשאר מעולה לעומתם‪.‬‬

‫אמכם ע"ה ראתה את פנינו התמוהים והסבירה‪ 6 :‬בנים‬ ‫יש לי קודם לבת הראשונה‪ ,‬וכ"א יש לו תפקיד בבית‪ ,‬אך‬ ‫בישול הדגים תמיד נשאר התפקיד שלי וכשבאתי הביתה‬ ‫ושאלתי את בעלי (אבי ז"ל)‪ ,‬מי בישל דגים לשבת? סיפר‬ ‫אבא כי ידידתה מרת אייגה אייזנבך ע"ה‪ ,‬הביאה דגים‬ ‫לשבת והם היו טעימים מאוד‪.‬‬

‫על זה מזהירה התורה‪' :‬לא תעלה במעלות' היינו אל‬ ‫תנסה להתעלות‪' ,‬על מזבחי' פי' ע"י שתזבח ותשחוט‬ ‫את סובביך‪ ,‬כי אם כן 'אשר לא תגלה ערוותך עליו'‪ ,‬ה'‬ ‫מבטיח כי הוא יחשוף את כוונותיו ויגלה את ערוותו ולא‬ ‫ישאירו בגדולתו‪' ,‬וכל המחלל ש"ש בסתר (כי כוונותיו בסתר‬ ‫רעות‪ ,‬ובחוץ מפגין הוא כקודש הקדשים) נפרעים ממנו בגלוי'‪.‬‬

‫מכיון שהבנתי שבעלי אוהב את טעם הדגים שלך‪,‬‬ ‫אשמח אם תואילי בטובך לתת לי את המתכון וללמדני‬ ‫איך את מתבלת ומבשלת את הדגים כדי שאוכל מהיום‬ ‫לבשל הדגים שיערב לחיך בעלי‪ ,‬וסליחה על הטירחה‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬פשוט‪ ,‬חד וחלק‪ ,‬ללא חשבונות ובשיא הפשטות‪:‬‬ ‫איזוהי אשה כשרה? העושה רצון בעלה!‪.‬‬

‫איזוהי אשה כשרה? העושה רצון בעלה!‬ ‫היום היארצייט הרביעי של אמי מורתי הצדקנית ע"ה‪ ,‬והחידוש דלהלן‬ ‫נתחדש לי בימי השבעה לפטירתה ויהיו הדברים לעילוי נשמתה‪.‬‬

‫אמרו חז"ל‪ :‬איזוהי אשה כשרה? העושה רצון בעלה!‪ ,‬ויש‬ ‫לבאר הלשון 'כשרה' דווקא‪( ,‬אולי מרומז בזה גם אותיות כ ְָׂש ָׂרה‬ ‫אמנו)‪ .‬ונראה ע"פ מה שאמרו חז"ל במדרש רבה על הפסוק‬

‫בסוף קהלת 'סוף דבר הכל נשמע' ‪ -‬בשעה שאדם נפטר מן‬ ‫העולם‪ ,‬הקב"ה אומר למלאכי השרת‪ ,‬ראו מה הבריות‬ ‫אומרות עליו‪ ,‬כשר היה וכו'‪.‬‬ ‫וענין זה לכאורה אינו שייך בנשים‪ ,‬כי כל כבודה בת מלך‬ ‫פנימה‪ ,‬ואם כשרה וצנועה היא‪ ,‬מנין יכירוה הבריות?‬ ‫אכן יש נשים שמריבות עם בעליהן והבריות מכירים‬ ‫אותה מהקולות הבוקעות מהבית‪.‬‬ ‫אך אם עשתה רצון בעלה‪ ,‬ונאמנת לו‪ ,‬אזי הבריות אינם‬ ‫מכירים אותה‪ ,‬אבל זה עצמו סימן לכך שהיא כשרה‪,‬‬ ‫והעובדה שאין הבריות מכירין אותה זוהי הסימן למלאכי‬ ‫השרת שהיא כשרה‪ ,‬ואין צריך ליותר מכך‪.‬‬ ‫עושה רצון בעלה‪ ,‬עד היכן?‬ ‫כאשר ישבנו שבעה על אמא‪ ,‬שמענו סיפורים למאות‪,‬‬ ‫אבחר אחד מהם שסיפר לנו הרב נתנאל אייזנבך שליט"א‪,‬‬

‫(הגבאי המסור של ביאלא שול)‪ ,‬ובדידו הוה עובדה‪:‬‬

‫פעם אחת‪ ,‬ביום שחזרה אמכם מבית החולים‪ ,‬ימים‬ ‫ספורים אחר לידת אחד הילדים‪ ,‬נדהמתי לראות את‬ ‫אמכם נוקשת בדלת ביתי‪ ,‬ומבקשת לשוחח עם אשתי‬ ‫ע"ה‪ ,‬תיארתי לעצמי כי זה משהו דחוף‪ ,‬אך מה גדולה‬ ‫היתה תמיהתנו כאשר אמכם ע"ה ביקשה מאשתי שתתן‬ ‫לה בבקשה את המתכון (רעסיפי בלע"ז) של הדגים שהיא‬ ‫מבשלת לשבת‪.‬‬ ‫תמהה אשתי‪ ,‬מה ליולדת טרייה לעזוב את עשרת ילדיה‬ ‫הקטנטנים אחר שזה עתה חזרה הביתה עם תינוק חדש‬ ‫כדי לבקש מתכון לדגים? וגם‪ ,‬מי בישל לה דגים עד עתה?‬

‫בטח בה לב בעלה‬ ‫ישנה בדיחה ידועה הטוענת כי בשלשה פסוקים מתוך‬ ‫ה'אשת חיל' מופיעה המילה בעלה‪ ,‬והם‪ :‬בטח בה לב‬ ‫בעלה‪ ,‬נודע בשערים בעלה‪ ,‬קמו בניה ויאשרוה בעלה‪,‬‬ ‫והר"ת 'בנק'‪ ,‬ללמדך שכל מה שהאשה רוצה בבעלה זה‬ ‫את חשבון הבנק‪.‬‬ ‫מנסיוננו אוכל לומר בדיוק ההיפך‪ ,‬אשרי הבעל שיכול‬ ‫לסמוך על אשתו ושיפקיד בידה את כל כפסו כמו בבנק‬ ‫ביודעו לבטח כי היא עושה בכספו בדיוק את הצריך‬ ‫לעשות‪ ,‬ולכן האותיות שבהם מופיע בעלה הם 'בנק'‪.‬‬ ‫אותנו ואת כל אשר לנו‬ ‫אחי הרב שמואל שליט"א למד בבחרותו בישיבתו של האדמו"ר‬ ‫מראחמיסטריווקא הגה"ק רבי ישראל מרדכי טווערסקי זצוק"ל‪,‬‬

‫פעם אחת שאל אחי את הרבי‪ :‬למה בברכת המזון אנו‬ ‫כופלים ואומרים 'הרחמן הוא יברך את אבי מורי ואת‬ ‫אמי מורתי' ואח"כ מוסיפים‪' :‬אותם ואת כל אשר להם'‬ ‫לכאורה המילה אותם מיותרת‪ ,‬והיה צריך לכתוב 'את אבי‬ ‫מורי ואת אמי מורתי ואת כל אשר להם'?‬ ‫האדמו"ר זצ"ל ברוב ענוותנותו תפס את ראשו בשני ידיו‬ ‫ואמר 'אוי ויי‪ ,‬ראה נא כמה שנים אני מברך ברכת המזון‬ ‫ולא חשבתי על מה שאני אומר'‪.‬‬ ‫כאשר סיפר אחי את השיח הנ"ל לאמי ע"ה‪ ,‬אמרה לו‬ ‫אני אפרש לך‪ :‬ראשית אנו מבקשים 'הרחמן הוא יברך את‬ ‫אבי מורי ואת אמי מורתי' פי' שיברך את האב ואת האם‪,‬‬ ‫כל אחד ואחת שיתברכו במה שנצרך להם‪ ,‬אח"כ אנו‬ ‫מבקשים בקשה נוספת 'אותם ואת כל אשר להם'‪ ,‬היינו‬ ‫שנזכה שיהיו יחד לאורך שנים‪ ,‬הם וכל אשר להם‪.‬‬ ‫חזר אחי וסיפר זאת לרבי‪ ,‬והפליא הרבי את פירושה‪.‬‬ ‫אשה יראת ה' היא תתהלל‪ .‬עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון‪.‬‬ ‫תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה‪.‬‬

‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬

‫בשורה משמחת לאוהבי תורה‬ ‫בעזהי"ת הדפסנו הספר 'שלמי חיים' והוא ליקוט כל הגליונות 'מעדני הפרשה' שיצאו עד כה‪ ,‬ועוד כעשרה מאמרים באגדה שחידשנו‬ ‫ונתפרסמו בקובצים תורניים‪ ,‬הספר מכיל כ‪ 200-‬עמודים‪ .‬המעונין לקבל הספר באימייל או בדואר יפנה ל‪maadoney@gmail.com :‬‬

‫הגליון השבוע לע"נ אמי מורתי רבת הפעלים‪ ,‬הרבנית הצדקנית מרת‪2‬חוה מאנצ'י ע"ה ב"ר אברהם ז"ל‪ ,‬נלב"ע כ' שבט תשע"ג‪ ,‬תנצב"ה‪.‬‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


²ÅǶÇÆÅÁ ¼±ÈºÁ´"³Ç²³´³´¸µ¼Èǯȿ¯»³½»´¼Èǯȿ¾¸¸²Á Ç´ÈÉ´¯´°É

¯Å¸¯´³

–«¤ª«’ž¬’–« ¡¬—™¡›• ¡–—ª¬›¤ «›—  ’™›  —”—— ¤ž’ª«›ž—–« žŸ›©ž’

—ª¬›•™›—

 ´º´´ÇɸÇɸ»¯´ÁÇ´»´¯ÇÆ¿É´½ÈÁ°È¸ÈÇ°¯É¸¯´ ³ÈÇü´È½Çɸ´½È¯ÇÆ¿³½»¼Á·¸Èǯ¸°½¹È½³°´ ºÁ³µ¶É³É¯´³Ç´É°ɶ¯ Á¸±³Èº²¸½³»¸¶É½³ÈÇóÉ»¸¶É¯»³¼»´Á³¼¸Èƽ´ ´»¯È²¸½´»¯Çȸɯ·Ã´È´²°»°È´¸³È½ɯ³¯Ç´´Çɸ ɯ¾ÆÉ»¹¸¯³ÅÁ´»Á¸Å³º¶¯´¹²°»°È´¸³É¯Á´²½ ¶¸»·¸Ã¯Æ°³»¸¶É½È³Ç´É°³ÈÇôÇɸÇɸº¯Ç°²³ ¹¸ÇźÁ¼¸Æ´ÀóÇÈÁ»È³ÈÇòºÆ´ÀòÁ²¸Æ´Àà ³µ¶É³É¯´³Ç´É°³ÈÇÃÇɸȸÈǯ¸°½³½»¾¸°³» ³ÈÇÃ³È ¯Å½¿´ ´Ç¸°² É»¸¶É Ƕ¯ ¼¸Æ´Àà ³Á°È ³µÈ ³µ¶É³É¯´Æ´Àó²Á²¯»¯"¼¸Æ´ÀóȻÈÆǯ´³ÇÉ¸È »Á´³È½»Á³¶º´É»¸·³Ædz°´·³ÅÁ¼´È´ÇɸÁ¸Å³¯» ´¿¸¯³µÇ°²´¹º³ÈÁÉÁ´²½´¹º³ÈÁÉÁ´²½´É´±³¿É³ »È ´¸ÈÁ½° ¼´½ »¸·³» ¼¸»Æ ¸º³ ¼¸Ç°²³ ¾½ ¯´³´ ³Ç´É Ç°²» »¸¶É³Èº ÆÇ ´½È »Á ɯÇÆ¿ ³ÈÇà ÉÃÀ´³ ´Ç¸°¶ ³°´·³ÅÁÁ¸Å³´Ç°²³É»Á´É»

š™›

Ǹ°Á³È ǽ¯ °Ç »¯´½È´ °Ç ÉÆ´»¶½ ¯Ç½±° ¯É¸¯ ¾¸²´²¸¶ ´ÇÈ° ³ÈÁ¿È ǽ¯ »¯´½È´ ´ÇÈ° »Á ³²¶ °Ç¶ ¯»¸Ç²³ÇÈÁ²Á¯Ç´¸±¸È¿¸¯¸Ç½¯²´¿¸¸³°Çǽ¯¾¸²´²¸¶  ¸Ã¯°¸¯½Ç¯¸µ°É Ç° »¯´½È ¸Ç°²»  ¸¯Ç ¯¸°½ °Ç ´»¸¯º ³¯Ç¿ ³Ç´¯º»´ ÇÈﲯ»¯"³µº ½±°´¿¸Å½¯»´´»È´¸Ç°²»¯»´ ¸É±´»Ã »¯´½È¸Ç°²ɯÇ´ÉÀ»´´¸Ç°²» ¸¯Ç¯¸°³»³Å´Ç°Ç²ǽ´» ´»°¯´ºDZ¸¿Ã»¸¯½Ç¯¾¸µ°½Èº²ǽ¯½³ɯ¯¸°½¾º»´ É´°´·É´²½»Á°³¸³È³È½ÈÉ´¸³»»´º¸¹¸¯º¯´Ç°²³ ɯ´Çɸ»ÇÃÀ¸´½ÅÁ°¯´³É»´µ³ɯÇÁÅ»¯»È²¸ÃƳ´ Ç°Á¯»¾¸¸²Á¯»³³µ¸ÁÈÿɽ±Á´»¼´Ç±»´¼¸Ç°²³»º °Ç¶Ǹ°Á³È´Á½È½´Çɸ²¶¸´È¸¯²´´¯»¯É´Ç´²³ÇÈÁ ¼¸¿È´È¸·´Æ¸»

¾¸²´²¸¶³ÈÁ¿È¯»´´ÇÈ°»Á³²¶

 ›™›  •œ—ª“—ª¬›ª ’›— ³°Æ³ ¸¿Ã» ¼¸Ç± ¾¸°¸°¶È ¾¯º½ ³µ »Á ¯Ç½±° ¯É¸¯´ ¾¸»´¶° ¯É¸¯² ¯»¯  ¸¯Ç³ ¾º¸³½ ÁÅ´ »¯Çȸ ¸¿°½ ÇÉ´¸ ¾´¸º ÉÇȳ ¸º¯»½½ ÇÉ´¸ ¼´Æ½³ ¸¿Ã» »¯Çȸ ¾¸°¸°¶² Á½È É´°¸É ¸¿È ¸Ç¶¯ ³°Æ³ »È ´½È ¾¸Ç¸ºµ½ »¯Çȸ² É´°¸É ³È´»È ¸Ç¶¯ ÆÇ ¾¸Ç¸ºµ½ ÉÇȳ ¸º¯»½´  ² »¯Çȸ ǽ¯´ÇɸȾ´¸º²ǸÃȾ°´½¯Éȳ´ ²È´²ÆÈ´²ÆÈ´²Æ ¯´³² ¶º´½ º¯ ɶ¯ ³°¸É ¸Ç¶¯  ² ɯ Ǹºµ³  ² ¹´Ç° ¸¿È¸Ç¶¯ÆÇ´½È¾¸Ç¸ºµ½²»¯Çȸ½ÇÉ´¸É¸È³¸¿Ã»°¸°¶ »ŵ¯²´Ç°¼³Ç°¯ DZ³Ç³

É´°¸É

¬ ™ž — ¥—£ Ÿ› ¬¤›ª© < "’“— ¤ « –¤— « –   ›«ª ©ž ¤ Æ´Àó¸Ç³´"¯°´Á½È³Á´½È³½¸ÈÇ»¯´È³»¯È³½ ³È½» ¼¸Æ´»¯ ³ÈÁ Çȯ »º ɯ Á½ÈÈ ÈǴý° ǽ´¯ »º ´Çɸ Á½È ¼¯È ¸ÈÇ» ³¸³ ³ÈƯ»¯ "´½Á »¯Çȸ»´ ³½<Ç°²½³»¯»¯Çȸ¸¿°»¯¯´°»´»³¸³³½¼È»ɯµ ¸²´³¸É´¸³»´Ǹ¸±É³»´²¸°³¸³¸Ç³´<"¯°´Á½È³Á´½È ɽ¶»½´´À¼¸ÉÁ¸ÇÆÁ½È¸ÈÇ°¸È½¹º»Á´"´É¸°° Á²´¸´»´º¼»´Á³»ºÈ³¯Ç´À¼¸ÉÁ¸ÇÆ»ÁÁ½ÈÆ»½Á Æ»½ÁɯÇ°²³Á¸Édz¯»¾º¸Ã»Á¯´³µ³»´²±³À¿³»Á ¸² ¯»È ´½ÅÁ» ¯¿ÆÀ½ ´Çɸ ³ÈÁ ¹º½ ³½¶»½» ɯŻ½ ²¶¸° »¯Çȸ ¸¿° ¼Á É´¸³» ¹¸ÇÅÈ ¯»¯ Æ´¶Ç½ ³°¸È¸° ɸ°°È´¶»ÇÈ︯³µɯ´°´Çƽ³µɯȸ±Ç³» ɸ°°¼¸¸³´<¸ºÇ²´Á²¸¯»¼³´³Á´²¸³³Å¸»½³º ɲ´°Á³¸ºÇ²ɯÉÁ²»´È´¶»ÇÈ︯<¸ºÇ²´Á²¸¯» Á¸µ¸»¯Ã¸¿¯½¯È´µ¸°ÇƳdz

 ³

 ˜™› —ž©«›——™¬«›— ¸°ÇƳ±³´»¸¯´ ´º´¸½»³´¶Éȳ¸½Á²´¸¸¿¸¯¸ÈÇ°´ ¼È°¯¸°½³½»È¾¸¿°É´È»Á°Á¸µ¯¿»¸´½¾³º³³½»È ´Çɸ» ³´´¶ÉÈ³È ¯´³ ³È½È ǽ´» ´¿¸»Á ¶Çº³°È ´¸°¯ ÇÈÁ ³¸³ ³È½ »È ´³°´± ¸º »µ¶ ´Ç½¯È ³½ ¸Ã» ´¿¸¸³´ ¼¸È¿¯ ǯȺ ¸¿´¿¸° ȸ¯ ³¸³ ¼ÉÀ³ ¾½ ´Çɸ´ É´½¯ ³È½³ÅÇȾ´¸º¾º»´É´½¯ ±»Á³»´Á´¿¸¯¾³°´±È¼¸»¸±Ç ´Çɸ Ç°Á» É´¶Éȳ» ¹¸ÇÅ ³¸³ ´¶Çº »Á° ´Çɸ» ÆÈ¿» ¾°´½²¸½»³´¶Éȳ¸½´¿»¾¸¸Å»°´Éº³¶Ç·¯»¹º¼´È½ ´Çɸ»ÆÈ¿»»º´¸È¸²º°³´¶Éȳȯ´³³È½È´¸»¯½

 “™› –« ¡¬—™—ª¬›™©›—

¡¬—™ Ÿ¤ Ÿ™ž ž—’ž ž’ª«› ›¢©˜ ž— ¡ª–’ ’“›— Ÿ›©ž’–›¢¦ž–«

»È ǯ´É³ ɯ ´½ÅÁ» ɶƻ ¸²Á³ ´Çɸ ´Çɸ ¶Æ¸´  ¾¸²½¾³º¼²´Æ½´»³¸³Èǯ´É³»Á³È½¾É´¶ Ƴ¼¸¸¶³Ç´¯



¼Ç±´´É¯ÇÆ»¯Å¸È¯´³¯»³´ ¸³¾º¸³³È½´¸ÈÇÈǸà ³¯»°´É´º¸Ç¯³»º¸»³½»³ÈÆ´³µ³²´°º³»ºɯ´»  À½°¯É¸¯²½¸ÃÁ»ï´" ¸³¾º¸³³È½³ÈÆ ¸³º±¸Ç³ ÆÇȸ¸Á²½³¸°ɽºÈ³½¼¸¶Ç´¯ÉÀ¿º³³»´²±É°È ¯»»°¯¼¸¶Ç´¯ÉÀ¿º³¸²Á´½ÅÁ»ÆDzÆ»¶»ȸɽ¯°² ¼¸Ç¶¯»²½»»½ƸÀýȯº¸³  ¸³ ¾º¸³ ³È½´ ¸ÈÇ ɸ¸È´Æ ³ÈÆ ¸´³ ¯» ³µ ¸Ã»´ ¸²º° ²½³¸°° ³²´ÁÀ³ ÉÁÈ° Ç¯È¿È ǽ´» ÇÈï ¸Ç³² ¼¸¿Æµ³´ ¾Ç³¯ º¯È½ ¼¸°Ç° ³Ç´É ²´½¸»³½ »·°» ¯»È ¼¸°È´¸ ´¸³ ÆÇ ¼¸Ç¶¯» ²½»» ¯Æ¸¸²  ¸³ ¯» ¼É²´°ÁÈ ³½³´ ¼¸¶Ç´¯ ÉÀ¿º³° ¼¸°¸´¶½ ´¸³ ³½³ ¼½ÅÁ» ¼¸¿´È´

´»¯ɯ³¯Ç¸½´¾Ç³¯¯Å¸³È½¯Å¸È¾´¸º¸ÈÇÈǸà ¾Ç³¯Èɽ¯°¸ÈÇ» ¸»¯¿½³ÈƳǴ¯º»´¯Å¸¯»´¾¸¯Å´¸ ³¿³²»ï´"²°»°³È½ÆÇǺµ´½¯»°´Éº°²¯Å¸¾º¼± ǸÁ³¾½¯Å´¸Ƹ²Å³Èº²¯Å¸´ÉÈÇÃÉ»¸¶É°ÈǸøÈÇ ³»¸½³½¾ºƸ¸²È¼È¼¯Ç³ÈǸô³Ç²³´³´¸µ´³²´³³¿Ã Ǹºµ³ ³½» °Å ¾¯º ¼± ³µ ¸Ã»´ ¹»¸´ °Éº ¯»´ ¯Å¸´ ¯Å¸È ¾´¸º ¹¶Çº »Á´ ³º¸»³ ¯»´ ³¯¸Å¸ ¾´È» °´Éº³ ³È½¸Ç³²°Å³Ç´¯º»¼»´¯³Ç²³´³´¸µ´³²´³³¿Ã³È½ ¾Ç³¯½½³È½¯Å¸È¯º¯´²¶¯º¾¸»´Æȼ³¸¿È¾Ç³¯´

 ˜™› —¢¬—™¬’ª©ž–« ’¨›—

2

“  — ‚  ˜ – „ …  ˜  —  ƒ  ‚ Š ’ ˜ ‚  ˜  —   ƒ    ‡ ‡  Š  ~ Š — ƒ    ƒ ‡https://telegram.me/Publications_MM Š€‚˜—ƒ•Š–ƒŒ—Š~Ž




¾¸´¯»³ǯÈ»º»´¶ÅÇɯ»»

 ¯´³¯»³´¸Ç³³ÈÁ½»²¸ÈdzÈƳ¹º»´³²´ÁÀ³°´°È¸  ÉÀ¿º³½¼¸°Ç°²´½¸»³³»´²±²¯É¸¯¼¯´´É¯ÇÆ»¯Å¸È  ˜  ’—«ž— «¬’’«›ª«’¬’ •–©¢›’ž› ¼±¯Ã¸²Á¼¸¶Ç´¯ÉÀ¿º³²ºÁ´¯Å¸» ¸»¸´³¯»¼¸¶Ç´¯ ¼¸Ç¶¯»²½»»½ ´¿¸½º¶ ´Ç½¯ ¯»³´ ¼É´¯ Ç°´Á ¼²¯Èº ɴǸ°Á ǯȰ  ¸³³µ´É¯ÇÆ»¯Å¸È³½²¸¶²½»ÇÈï³µ¼±ɽ¯°¹¯ ¼¸°Éº¿ ÇÃÀ° ¹¸ÈÁ½ »º´ É´°¯ ɺÀ½° ³ºÇ°» ¼¿´Çºµ ³Ç¸°ÁÇ°Á¸¿´»ÃÇÃÀ°°Éº¿³Ç¸°ÁÇ°´Á¼²¯ÈºÈ¸Ç³ ¸½»´» ¸³¯»¾º»´´É¯ÇÆ»´¯Å¸»¯Çȸ»»º³»ºÈɽ¶½ Á°È¿¼²¯Çȯºº¯È½»º³ƶ½¿³°´ÈɳȴÁȺ´´µ ÆÇȳ²´ÁÀ³ÉÁÈ°»°¯¯Å¸¯´³¼±¾º»Á´²½³¸°°²½»» Æ´¶½»ÇÈ︯³»·°» ²¼È°Á°È¿¸¿´»Ã°Éº¿´¯´È» ¼¸Ç¶¯»²´½»»²½³¸°°ǯȿºÁ¼È´¸³¼¸¿Æµ³´¾Ç³¯ ¯´³¹´Ç°È´²Æ³»È´½ÈɯÆ´¶½»ÇÈ︯¸º»º³ɯ °´È¯»¸½°´"¼¸¶Ç´¯ÉÀ¿º³½¸²Á¼¸Ç¶¯»²½»»¼»´Á»´  ¸Ç½±»³Æ¿¸¯»´³Ç¸°Á³¼È´ÇǯȸȶǺ´½³¾½¾º» ¼Ç±´ ¸ÈÇ ÄÇɽ ³µ »Á´ " ¸³ ¾º¸³ ³È½´ »»º ³ÈÆ ¯» ¯Á¸µ¾¯»È¸½¸Çý½ÇÇƳdz

 ¾É´¯ ³¯Ç ¸½ »¸Á» ¸ÈÇ È½º´ ³µ³ ²´°º³ »º ɯ ´» ¸½» ´»  ¸³ ¯» ³È½È ɽ¯ ´¿¸¯ ¯»¸½°´ ¯Å¸ ¯»´ ¾¸¯Å´¸  ”›  “—¢”¬’ž »º ¸³¯»µ¯´²½³¸°°ǯȸ»»´º¸ ¸³È¯Å¸¾º»´²´½»» ¯» ¹¯ Ç°²½ °´Éº³ É´Èÿ °¿´±° < °´¿±É ¯» ´É¯ÇÆ» ¯Å¸ ³»¸¶Éº»½ ³È½È ºÁ´ ¯Å´¸ »¯Çȸ »»º³ ¾´½½°¿´±»³¿´´º³ ¯¸·¸¼¸È´²Æ ¯ÇƸ´°Ç´½¯³´°´¿±É °´È´¼¸Ç¶¯»²½»»½¼±¯Ã¸²Á¼¸¶Ç´¯ÉÀ¿º³È¹¶Çº»Á´ É´ºÇ°À½ÁÇ´ÈÉ´¯´°É

´¸ÈºÁ ¸³¾º¸³³È½´³ÈÆ  ¸ÈÇ

»¸²°³» ¸ÈÇ» ¾¸¿½ Á¸µ ¸Ƕ »¸µ¸¸¯ ¸°Ç Ƴ±³ »¯È °¿´±»¯¸³³¿´´º³¯ÇƸ´°´»¸¯´É´Èÿ°¿´±°Ç°´²½¾¯ºÈ "É´Èÿ°¿´±É´¸³»¹»´³¸½¸Ç³Ǹ°À³´³¿Á¯»¯"¾´½½ ¯»³É¯»´µ»µ¾´È»°´»¼¸Ç½´¯¾º»ɶȴ½´À±¼²¯ÆÇ  “  Ÿ›ª¨ §ª’ œ›¬’¨—–ª«’œ›©ž’ •›¢’ ³°Ç³ ´¿¸¿´°¯²» ´¿¸¯Ç Ç°º ¾´½½ °´¿±» »°¯ °´¿±É Çȯ ¹¸Æ»¯  ² ¸º¿¯ ³È½ Á½ÈÈ ¾´¸º ÈDz½° ¯É¸¯´ ¸¿È³ɯ°´¿±»¼½ÅÁ»¼¸Ç¸É½´¼¸Èǽȼ¸²°´º½¼¸È¿¯ ³Ç´É¾¸²´³º»³ÆÀûȯ»·Å¸¯°²´Á´ Ç°²³´ ¸´± ¸¿ÈÁ ¯»È ¹´Ç° ǽ¯ ¼¸ÇŽ Äǯ½ ¹¸É¯Å´³ ɸȳ ǽ¯ ¯» ³½» ´ÈƳ ¼¸ÈÇý³² »¸´ Ç´¯¸° ¹¸ÇÅ ¯»²´°º¾´È»°¼³»¼¸Ç½´¯¼¸²°´º½¼¸È¿¯´»¯º»¾º» ¯Ç½±°¯É¸¯²¾´¸º²´ÅÇÉ´¹¸É¯Ç°Çȯ¹¸Æ»¯ ²¸º¿¯ ·È¸¿· °¿±»¶´½·¸¸µ<´°´¿±É ³°Æ³ǽ¯¯»¾º»¯Ç°¿È½ÇÉ´¸¯Ç°¿¯»È¼²¯»´»¶´¿²  ”›  ™¨ª¬’ž ¯Ç°¿³¸³¯»´»¸¯¼²¯»³¸³°´·ÇÉ´¸²¹¸É¯Ç°Çȯ Ƕȳɺǰ°¼¸ºÇ°½¾¸¯³½»ĴǸɾº¼±´³µ³¿³´ ²¸¶¸´ ¸²Å³ É¶É Ľư ¶ÅÇÉ ¯» ¼¸¯Ç´Æ Ç´°¸Å° ¸¿È¹¸¸È³¶¸Åǻů²ǽ´»ÇÈï´¶Éð¶ÅÇɯ»¯Ç´Æ ¸´±¸¿ÈÁ¯»È³»¸»È¾´È»°¼¸Ç½´¯³½»»¯Çȸ¸¿ÈÁÇȯ ³µ»´¼²¯³¼²¹Ã´ÈÈȽ½³¶¸Åǯ²¶³¶¸Åǻȼ¸¿Ã´¯ ¸¿¯Ç°È¹Ç°»ÇÈ︯¯Ç°¿¯»È¼²¯»°´·ÇÉ´¸È¾´¸º² ¹¸¸È´Ä´¶»¯Å´¸´¶´Éü²³È¾´¸º¶Éð¶ÅÇɯ»µ½´Ç ¾´¸º²¾°´½ǸÃÈ´¸ÈºÁ´¸´±¸¿ÈÁ¯»È¼¸ºÇ°½¾º»´»¯Çȸ ¼´Æ½»Ä´´ºÉ½¼²³È¼¸¿ÃÉ¿°»³´¿¸¸³²¼¸¿Ã°½³¶¸ÅǼ± Çȯǽ¯¯»´¼¸ÇŽÄǯ½¹¸É¯Å´³Çȯ³È½Á½ÈÈ ¯» µ½´Ç½ ³µ»´ ¯Ç´´¸¶ ¸É¯´ ¯Æ½´À »µ¯ ¼Ç½¯½º ²¶¯ ¸¿ÈÁÈ ǽ¯ ¯»´ ¸´± ¸¿ÈÁ ¯»È ¹´Ç° ²½¯ ²¸½ ¹¸É¯Ç° ¼¸ÈÇý

»¯Çȸ ¼¸¿Ã° Ä´´ºÉ¿´ Ľƿ ÆÇ ¯Å´¸ ´¿¸¯ ¼²³È Ľư ¶ÅÇÉ ¾º»¼¸°Ç°Æǹ¸¸È¼¸¿ÃÉ¿°»³´¿¸¸³²´µº³¶¸ÅÇȾ´¸º´ ´¿¸°Ç ³È½» ³°Æ³ ǽ¯ »±Á³ ³ÈÁ½° ³¿³² »¸´Á ³»¸±Ç ³¶¸ÅÇÈ ¾´¸º´ ³Å´½Æ ¶ÅÇÉ ¯» Ç´°¸Å° ¼¸¯Ç´Æ »´²±¸´±»¹É´¯³ÈÁ¯´ ´º´¸»³¶¸¿³³ÉÁ´ ¸°»¯ÈÉ

³µ¸º³¶´ÉöÅÇɯ»²¸¶¸³¯Ç´Æ¾º»²¸¶¸°¼±¹¸¸È ³ÈÁ¯ ³½ ǽ¯É ¼¯´  °¸ ²¸ ¶»È Æ´Àó »Á ¸ÈÇ  º´ ²¸¶¸°´»¸Ã¯¹¸¸È ¼Áǵ½ ³É¯È »´²± ¸´±» ¹É´¯ ³ÈÁ¯´ É´°¯³ ÉÁ´°È»  —š  ©—™ª —• ¤›——¤¢›—Ÿ¤–’ª›—  ¸³¯»³µÉ»´µ»°¯´¿¸°Ç³È½°É´°¯³ÉÁ´°È¼¸¸Æɸ´ É´°¯³ÉÁ´°Èɽ¶½»¯Çȸ»»º³»ºɯÉ´¶½»ÇÈï ÉÁÈ° ´½ÅÁ ɯ Á¿Á¿½È ¸½ ´Á¿¸´ ¼Á³ »º ¯Ç¸´ ¯´³ ¾½¸À ¼Á³ ´¯Ç¸È ¸²º É´°³»É³° »»Ãɽ´ ³»¸Ãɳ ¯»´ɸ´¸Å¸»»¯Çȸ»»ºÇ´°Á°ĸ»½³´¿¸°Ç³È½³¿³´ Ƴ°´·¼È»Á°

ɸȳ½¯´³Æ´¶ÇÆ´¶Ç½´²½Á¸´È ¹¸Æ»¯ ³¸º¿¯»¯Çȸ»»º³»ǽ¯³°Æ³Èɽ¶½¼³»  —š   ——Ÿ›•›¦ž–¬’—¬—ž—©–¬’Ÿ›’—ªŸ¤–ž— ¯»´³È½»¯ÆÇÇ°¸²º¯²¸¶¸¾´È»°»º³¹» ¸³¸¯»¾º´ »»º´¯·¶¯»º¯´¼³»  ¸ÈÇ Ƕ¯ ¼´Æ½° É´¯Ç» ÇÈï ¸¯È Á½È¿³ ɯ ¾´È»°¹¸Æ´»¯ ³¸º¿¯ǽ´¯³°Æ³Á½ÈȺ²¸½Èµ´ »¯¸ÇµÁ¸°Ç¾´¯±³¼¸½¸³¼É´¯°¾¸»Ç°»È³°Ç¸ºÇôÀ½ ¸¿½½ ³ÈÁ ¯»È ¸´± ¸¿ÈÁ ¯»È ¹´Ç° ǽ¯´ ¶Éà ²¸¶¸ Ƴdz»¯À¿º¿´¯Èǯ´´»²¶¯¼´¸¯°Á¸µÇÁ½¸¸³ÀÁ²»¸³ ²´½¸»ǸÃȸ»ȸ¯Éȳ¸º»¯Çȸ»»º³»º½ÆǸ´±¸½ÅÁ° ³Ç´É ¸Ç°²° ²¸½ ´¶Éà »¸±Çº´ Á¸µ ¼¸Ç³ ¸È´²¸¶³ »Á° °ÆÁ¸»±¸

¼Ç´°Á°¾´±³É´ºµ ɯ»¯È¾¸»ÇÁ°»È³°Ç´´ÇɸÉÈÇûÈÁ´°È³µ³¸³  ˜  ’—«žœ›©—ž’Ÿ«¬’’«¬’ž ɯ ¼¸¯´Ç ¼Á³ »º´ Æ´Àó »È ´·´Èû ¼¸Ç³ ¸È´²¸¶³ ¼¸Á½´ÈÆǯ»´¸³¸È³µÀ¿ȴDz³¸³³½¼È»É´»´Æ³ ¯» ¸¿¸À° ³°Æ³ ǽ¯È ³ÁÈ° ÁµÁ²µ¿ ´»´º ¼»´Á³ »º ¹º »Á ¼¸Ç³ ¸È´²¸¶³ ´» °¸È³ "¼É´¯ ¼¸¯´Ç ¼± ¯»¯ ¯Èɯ»°¯Æ´´²¼»´Á³ÁµÁ²µ¿³½¸¿Ã½ ·»É´Á´°È ¯ÈÉ ¼¸»¸½É´¸´Å½Ȳ´Æ³¾´È»°·´ÈüÁ·½ÈDz¿³¸³Ç°²³È ¯ÈÉ ¯» ǽ¯¿ ¯»È ²ÁÈ ¼´È½ "É´Ç°²³ ǯȰ ¯»´ ¸´»É¯´³´³¿´È¾¿°´½¾º¸Ã»Á¯´¼¸½´²¾ÉÇ°³ÈÉ´°Ç ¾¸¯ ´º´¶ÅÇɯ»°´¿±É¯»¾¸¿Á»¼°»°¼¸Á½´È³´Ç½¯ ´Á½È¸È³ÁÈ°¾ºÈ²°»°³Á¸½È°¸²¯»¹º¸Ã»´°¸Éº° °¿´±³¸³¸¼²¯Çɸ³¯´Å½»¯´³È¹¸¯³¸³¸ÇÈï<Ç°² ¼³»ǽ¯¿È°´È¶»´É´Á·»¼¸»´»Á´¸³°´¿±É¯»»È½» ³µ ¼¸½È¼È»ɯµ³È´Á¯´³È¼¸¿Ã²¸½Á¸¹º°±¯´¶Å´Ç ÇÉ´½¼¸½È¼È»³°Æ³¾Á½»´»¯´³·Èóȴ°´¿±É´» ¯» ´Á½ÈȽ ´»¸¯´  ´¿½½ °´¿±» ³´Å½ ³µ ´É´¯ ±´Ç³» ³´Å½ ³½´²º´°´¿±»  ³ ¼È° ȽÉȽ ¯³É »¯ < ¯´È» ¹¸Æ»¯ ¼È ɯ ¯ÈÉ Ç°²³¹º¼¯¸Ç³È¼»´Á³ÁµÁ²µ¿<¹»È³¯¿´³³¸ÈÁ½° É´¯Ç³»¹¸Çų¸³<É´»´Æ³ɯ ¼¸¯´Ç¼Á³»º´¹º¸Ã» ¾°Éºº¼±¼¸»¸½³ɯ¼³» °´¿±É¯»»Çɸ³»º¯´Å½»²´Á¾¸¯´¹Ç²³³½ÉÀ¿È¸Ç³ Á¸µÆůƽƳdz

–¢¦›ª›¤–ž—ª›’–ž¬—ª— «¬—›—˜–ž—¬›•›¤“«¬›•›¤¬ª¤ –¬—«ª“©¬¤¢ 3

https://telegram.me/Publications_MM


‫לעי"נ הב' מאיר ע"ה ב"ר מרדכי שי'‬

‫פרשת ויגש‬

‫‪àòéöî àáá úëñî‬‬ ‫‪ç"÷ óã ãò á"÷ óãî‬‬ ‫‪÷"ôì æ"òùú úáè 'è‬‬

‫‪á"ìø‬‬

‫צוויש צוויי אראבישע‬ ‫האט‬ ‫סוחרי ‬ ‫אויסגעבראכ א ויכוח ווער‬ ‫פו זיי עס איז א‬ ‫גרעסערער עושר‪ ,‬ביז עס‬ ‫איז באשלאס געוואר צו‬ ‫מאכ א פארמעסט צוויש ‬ ‫זיי‪ ,‬פו ווארפ גאלדענע‬ ‫מטבעות‪ .‬באלד נאכ' ‬ ‫באשלוס איז איבראהי ‪,‬‬ ‫איינער פו די סוחרי ‪,‬‬ ‫אריבערגעגאנגע צו זיי פאבריק או האט אנגעהויב דארט א שטילע‬ ‫או געהיימע ארבעט‪ .‬טאג או נאכט האט ער געארבעט דארט‪ .‬נא‬ ‫צוויי וואכ זענע ביידע ארוי אוי א שי‪ ,‬גרייט דורכצופיר דע ‬ ‫פארמעסט‪ .‬זיי זענע אנגעקומע אינמיט פונע וואסער‪ ,‬או דער‬ ‫קאפע‪-‬אייגנטומער האט ערקלערט דע סדר פונע פארמעסט‪.‬‬

‫איבראהי האט זי געריב איי האנט אי די אנדערע‪ ,‬ער האט‬ ‫אריינגעלייגט זיי רעכטע האנט אינע זאק או ארויסגענומע פו דארט‬ ‫א גאלדענע מטבע וואס האט געגלאנצט פו די שיי פו די זו ‪ ,‬או ער‬ ‫האט איר‪ ...‬אריינגעווארפ אי י אריי ‪ַ .‬א איבערראשונגס אויסרו איז‬ ‫ארויסגעקומע פו די אנוועזנדע אויפ' שי‪ .‬באלד דערנא האט‬ ‫עבדאללה אריינגעלייגט זיי האנט אי זיי גאלדענע זאק‪ ,‬ער האט‬ ‫ארויסגענומע א גאלדענע מטבע או אוי ער האט עס אריינגעווארפ ‪.‬‬ ‫קיינער האט נישט גערעדט‪ ,‬נאר דער אייגנטומער פונע קאפע‪-‬הויז‪,‬‬ ‫וועלכער האט זי געשפירט ווי א קעניג‪ ,‬האט געזאגט‪" :‬נו! איבראהי‪,‬‬ ‫וואר!" או איבראהי האט געווארפ ‪ ,‬או עבדאללה האט געווארפ ‪,‬‬ ‫דערנא האט איבראהי געווארפ ‪ ,‬או ווידער עבדאללה‪.‬‬ ‫די ערשטע זאק האט זי שוי כמעט אויסגעליידיגט‪ .‬עבדאללה'ס פני‬ ‫איז געווע פארזויערט‪ ,‬או א צעבראכנקייט האט זי געזע אוי אי‪.‬‬ ‫אנדערש אבער איז געווע מיט איבראהי‪ ,‬ער איז געווע פריילי או ‬ ‫אויפגעלייגט‪ .‬אלע האב אנגעהויב שושקענע צוויש זי ‪" :‬איבראהי‬ ‫איז זיכער רייכער פו עבדאללה‪".‬‬ ‫עבדאללה האט געבעט מע זאל זי אפשטעל פאר א וויילע‪" .‬עס איז‬ ‫מיר זייער הייס‪ ",‬האט ער געזאגט‪...‬‬ ‫זיי באדינער האט אי געברענגט טרינקע או ער האט זי ‬ ‫אוועקגעזעצט אוי א בענקל וואס מע האט געברענגט ספעציעל פאר‬ ‫אי‪ .‬יעדע פאר מינוט האט ער נאכאמאל איבערגעציילט וויפיל מטבעות‬ ‫עס זענע אי נא פארבליב או וויפיל מטבעות ער האט שוי געווארפ ‪.‬‬ ‫קעגנדע‪ ,‬אבער‪ ,‬איז איבראהי געשטאנע מיט גלייכע פיס אויפ' דעק‪,‬‬ ‫זי אנגעלאנט אויפ' צוי פונע שי או באטראכט מיט הנאה דע‬ ‫גאנצ עול וואס האט געקוקט אוי אי‪.‬‬ ‫"צוריק צו פארמעסט!" האט דער קאפע‪-‬אייגנטומער זי אנגערופ ‪.‬‬ ‫מיט לאנגזאמע טריט האט זי עבדאללה אויפגעשטעלט פו זיי ארט‬

‫או זי אומגעקערט צו זיי זאק‪ .‬מיט א שווערע קרעכ האט ער‬ ‫אריינגעווארפ נא א מטבע אינע י או איר נאכגעקוקט ווי עס זינקט‬ ‫האר‬ ‫אי די זאלציגע וואסער ‪ .‬זיינע משרתי האב באמערקט אז זייער ַ‬ ‫שפירט זי נישט גוט‪ ,‬או זיי האב זי געאיילט אי צו דערלאנגע א‬ ‫נאסע האנטו אפצוקיל זיי שטער ‪ .‬אבער עס איז נישט גענוג געווע ‪ .‬ער‬ ‫איז געווע בלאס‪ ,‬זיינע הענט האב אנגעהויב ציטער ‪ ,‬ביז ער האט שוי ‬ ‫ממש נישט געקענט ווארפ קיינע מטבעות‪ .‬אבער איבראהי איז‬ ‫געשטאנע רואיג או באקווע; ער האט זי אפילו געדארפט איינהאלט ‬ ‫נישט צו לאכ פו עבדאללה‪...‬‬ ‫דער אייגנטומער פונע קאפע‪-‬הויז האט זי אריינגעמישט או ער‬ ‫האט א פרעג געטו ‪" :‬עבדאללה‪ ,‬צי ווילסטו אז מיר זאל אויסרופ אז‬ ‫דער פארמעסט האט זי געענדיגט או איבראהי האט געוואונע ?"‬ ‫"ניי ! בשו אופ נישט!" האט עבדאללה געענטפערט מיט צאר ‪ .‬ער‬ ‫האט זי אויפגעהויב פו זיי בענקל מיט גרויס כעס‪ ,‬ער איז צוגעגאנגע ‬ ‫צו זיי זאק‪ ,‬ארויסגענומע פו דארט א הויפ גאלדענע מטבעות‪ ,‬זיי‬ ‫אריינצואווארפ אי י‪.‬‬ ‫'דאסמאל וועל אי באזיג ‪ ',‬האט ער גערעדט צו זי ‪' .‬ווע איבראהי‬ ‫וועט זע אז אי וואר אריי אויפאיינמאל אזוי סא מטבעות‪ ,‬וועט ער‬ ‫זיכער דערשראק ווער או טראכט אז עס גייט מיר נישט ָא אפילו‬ ‫אריינצואווארפ אלע מיינע זעק מטבעות אי י אריי ‪ .‬דא וועט ער‬ ‫באשליס אז עס לוינט זי נישט אנצוגיי מיט' פארמעסט‪'.‬‬ ‫עבדאללה האט אויפגעהויב זיינע ארעמעס העכער דע צוי‪ ,‬ער‬ ‫האט געעפנט זיינע פארמאכטע הענט או ער האט אריינגעווארפ אי י‬ ‫די אלע מטבעות וואס ער געהאלט אי זיינע הענט‪.‬‬ ‫צו עבדאללה'ס איבערראשונג או שאק‪ ,‬האט איבראהי זי ‬ ‫איינגעבויג מיט א זעלטענע רואיגערהייט‪ ,‬ער האט אויפגעהויב א זאק‬ ‫גאלדענע מטבעות‪ ,‬או גאנצערהייט דאס אריינגעווארפ אינע י אריי !‬ ‫פארזעצונג קומט בעזהשי"ת‬

‫גליו שבוע זו נתנדב לרגל שמחת ידידנו הנכבד‬

‫שמחת נישואי בתו של ידידנו הנכבד מו"ה יצחק דוד ליב ברוי שי' מנהל בת"ת צא יוס פאפא‬ ‫עב"ג החת כמר יוס שמואל ני"ו ב"ר מו"ה אברה בנימי ווערצבערגער שי' משב"ק אצל כ"ק האדמו"ר מוויזשני שליט"א‬ ‫ומשפע מצות תפילי יתמש עליה חיי ארוכי ושפע קודש‪ ,‬ויזכו ההורי לרוות נחת מכל יו"ח בבריות גופא ונהורא מעליא‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫‪óã‬‬ ‫÷"‪á‬‬

‫‪äøôä úà ìàåùä  'ç ÷øô  àòéöî àáá úëñî‬‬

‫‪úáè 'ç - ùâéå âàèééøô‬‬

‫ווער דאר פאררעכט די מזוזה?‬ ‫די הייליגע תורה באפעלט צו ארויפלייג א מזוזה ביי די טיר פו פו דארט אוועק‪ ,‬ווייל עס איז א גרויסע ַס ָ"נָה‪ .‬די גמרא דערציילט‬ ‫אוי איינער וואס האט יא אזוי געטו‪ ,‬או שפעטער האט פאסירט‬ ‫די הייזער‪.‬‬ ‫וואס איז דער הלכה מיט א געדונגענע דירה? ווער איז מחוייב צו א טראגעדיע אי זיי משפחה‪.‬‬ ‫יט ָב"א ערקלערט‪ ,‬אז די ְמז'זָה ברענגט ְקדו ָ(ה אי א הויז‪,‬‬ ‫דער ִר ְ‬ ‫קובע זיי א מזוזה אי דע הויז? דער בעלהבית‪ ,‬ווייל די הויז‬ ‫אז די ְ( ִכינָה זאל דארט רוע‪ ,‬או מע טאר איר נישט אראפנעמע‪,‬‬ ‫כר‪ ,‬ווייל ער וואוינט דערי?‬ ‫געהערט פאר אי‪ ,‬אדער דער ֵ‬ ‫כר איז דער וואס איז מחוייב אי או דער וואס נעמט אראפ דע מזוזה נעמט אוועק די שכינה‪,‬‬ ‫די גמרא באשטימט אז דער ֵ‬ ‫ִ" ְביָכל‪.‬‬ ‫דער מצוה‪.‬‬ ‫)ס ִקי שרייב‪ ,‬אז אי אזא פאל איז‬ ‫מע דאר וויס‪ ,‬אז די ְ‬ ‫די גמרא לערנט נא א הלכה אינע עני‪:‬‬ ‫כר )‬ ‫ֵ‬ ‫כר וואס האט ארויפגעלייגט א מזוזה אוי די טיר פו א דער ַמ ְ ִ"יר ) פארדינגער( מחוייב צו באצאל פאר'‬ ‫א ֵ‬ ‫ימ‬ ‫ירה ֵד ָעה‪ִ ,‬ס ָ‬ ‫יס או ְר ָמ"א‪ֶ ,‬‬ ‫הויז‪ ,‬טאר נישט אראפנעמע די מזוזה פו די הויז ווע ער ציט זי דינגער( די ווערד פו די ְמז'זָה ) ֵ‪/‬ית ֵ‬ ‫רצ"א‪ְ ,‬ס ִעי ב'(‪.‬‬

‫‪óã‬‬ ‫÷"‪ä‬‬

‫‪åøéáçî äãù ìá÷îä  'è ÷øô  àòéöî àáá úëñî‬‬

‫‪úáè 'è - ùâéå ÷"áù‬‬

‫רבי יהודה בר אלעאי )ג(‬ ‫אי א פריערדיגע בלאט האב מיר אנגעהויב דערצייל איבער די‬ ‫עאי‪ ,‬או היינט וועל ‬ ‫הדה ַר ִא ָל ִ‬ ‫לעבנסיאר פונע הייליג ַנָא ַר ִי יְ ָ‬ ‫מיר צולייג עטליכע פרטי איבער אי‪.‬‬ ‫רבי יהודה בר אלעאי איז געווע א גרויסער ארעמא ‪ .‬זיי גאנצער‬ ‫לעב איז ער ארע געווע ‪ ,‬אזוי ווייט‪ ,‬אז די גמרא )נדרי מט‪(:‬‬ ‫דערציילט‪ ,‬אז אי א געוויסע תקופה האב ער או זיי פרוי פארמאגט‬ ‫נאר איי אויבערמאנטל‪ ,‬ווע זי איז ארויסגעגאנגע אי מארק‬ ‫איינקויפ ‪ ,‬האט זי זי אנגעטו דערמיט או ער איז געבליב ‬ ‫אינדערהיי‪ .‬או ווע ער איז ארויסגעגאנגע ‪ ,‬האט ער עס אנגעטו או ‬ ‫זי איז געבליב זיצ אי שטוב‪.‬‬ ‫הדה איז געווע ארע‪ ,‬נאר אי יענער צייט זענע ‬ ‫נישט נאר ַר ִי יְ ָ‬ ‫כמעט אלע איד אי ֶא ֶר" יִ ְ‪ָ %‬ר ֵאל געווע גרויסע ארעמעלייט‪ .‬די ֲח ַז"ל‬ ‫הדה זענע געווע אזוי ארע‪ ,‬אז‬ ‫דערצייל ‪ ,‬אז די תלמידי פו ַר ִי יְ ָ‬

‫זעקס פו זיי האב זי צוגעדעקט מיט איי טלית או אזוי געלערנט‬ ‫תורה‪ .‬עס איז וויכטיג צו וויס ‪ ,‬אז ווע מע לערנט תורה פו ענגשאפט‬ ‫או ארעמקייט‪ ,‬איז דאס לערנע זייער חשוב פאר' אייבערשט ! עס‬ ‫האט נישט קיי שא"!‬ ‫די גמרא זאגט‪ ,‬אז שלמה המל עליו השלו האט געהאט רוח‬ ‫הקודש‪ ,‬או ער לויבט אויס אי זיי ספר משלי דע דור פו רבי יהודה‬ ‫בר אלעאי וועלכע זענע געווע גרויסע ארעמעלייט או דא זענע זיי‬ ‫געזעס או געלערנט‪ ,‬נאכמער פו די דורות פו משה רבינו או יהושע‬ ‫ב נו ‪ ,‬וואס כאטש וואס זיי האב פלייסיג געלערנט תורה ‪ /‬זענע זיי‬ ‫אבער נישט געווע קיינע ארעמעלייט‪.‬‬ ‫הדה זאג די הייליגע ֲח ַז"ל עדות‪ ,‬אז נאכדע וואס ער‬ ‫אוי‪ַ 0‬ר ִי יְ ָ‬ ‫האט זי צוגעגרייט לכבוד שבת קודש‪ ,‬האט ער אויסגעזע ווי א‬ ‫געטליכער מלא‪.‬‬

‫‪óã‬‬ ‫÷"‪å‬‬

‫‪åøéáçî äãù ìá÷îä  'è ÷øô  àòéöî àáá úëñî‬‬

‫‪úáè 'é - éçéå âàèðåæ‬‬

‫רבי יהודה בר אלעאי )ד(‬ ‫אי די פריערדיגע בלעטער האב מיר דערציילט איבער די לעב פו ‬ ‫רבי יהודה בר אלעאי‪ .‬לאמיר געוואויר ווער נא עטליכע איינצלהייט ‬ ‫איבער אי‪.‬‬ ‫ֲ‪%‬ה ְ ָח ִסיד ֶא ָחד"‪ ,‬דאס מיינט‬ ‫עטליכע מאל דערציילט די גמרא‪ַ " :‬מע ֶ‬ ‫מע רבי יהודה בר אלעאי אדער רבי יהודה ב בבא‪ .‬פאלגענד איז איינע‬ ‫פו די מעשיות‪ :‬א מעשה מיט א חסיד וואס האט איי שבת באמערקט‬ ‫אז די צוי ארו זיי פעלד איז אויפגעבראכ ‪ .‬פאר א מינוט האט ער‬ ‫זי פארגעס אז עס איז שבת היינט או ער האט געטראכט אז ער דאר‪0‬‬ ‫פארמאכ דע צוי‪ .‬דערנא האט ער זי דערמאנט אז עס איז שבת‬ ‫היינט‪ ,‬או ער האט באשלאס ‪" :‬אי וועל קיינמאל נישט צומאכ דע‬ ‫צוי!"‬ ‫פארוואס? ווייל עס פאסט נישט צו טראכט שבת וואכעדיגע זאכ ‪,‬‬ ‫כאטש וואס עס איז נישטא קיי איסור דערביי‪ .‬מע טאר טאקע נישט‬ ‫רעד וואכעדיגע רייד ‪ /‬אבער טראכט מעג מע ‪ .‬או ווייל ער האט יא‬ ‫געטראכט אי שבת‪ ,‬האט ער זי בארעכנט אז ער וועט עס דווקא נישט‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫צומאכ ‪ .‬שפעטער האט דער אייבערשטער געמאכט א נס אוי‪ 1 0‬‬ ‫אנדער וועג‪ ,‬או אויפ' ארט וואו עס איז געווע אויפגעבראכ ‪ ,‬האט‬ ‫ארויסגעשפראצט א צוי‪ ,‬או אזוי איז עס פארמאכט געוואר ‪.‬‬ ‫נאכמער‪ ,‬אוי‪ 0‬דע בוי האב אנגעהויב וואקס פרוכט‪ ,‬פו וועלכע‬ ‫ער האט געשפייזט זי או זיי משפחה‪.‬‬ ‫רבי יהודה בר אלעאי האט געדינט אלס "מורה הוראה" אינע הויז‬ ‫פונע נשיא‪ .‬ווע זיי האב געהאט שאלות אי הלכה‪ ,‬האב זיי זי‬ ‫געוואנד צו אי ער זאל זיי זאג וואס צו טו ‪.‬‬ ‫מער פו זעקס הונדערט הלכות ווער דערמאנט אי די משניות אי ‬ ‫נאמע פו רבי יהודה‪ .‬אויסער אי ַמ ֶס ֶכת ִקנִ י‪ ,‬איז נישטא א מסכתא‬ ‫וואו זיי נאמע ווערט נישט דערמאנט‪.‬‬ ‫הדה זענע געווע די לעצטע דור פו די‬ ‫די תלמידי פו ַר ִי יְ ָ‬ ‫‪2‬רה זענע ‪:‬‬ ‫תנאי‪ .‬צוויש די חכמי וואס האב געלערנט פו אי ָ‬ ‫הדה ַהנ ִ‬ ‫ַר ִי יְ ָ‬ ‫י‪2‬חאי או ַר ִי‬ ‫ָ‪%‬יא‪ַ ,‬ר ִי ֶא ְל ָעזָר דער זו פו ַר ִי ִ‪ְ 3‬מע‪ַ 2‬ר ָ‬ ‫י‪2‬סי‪.‬‬ ‫יִ ְ‪ָ 3‬מ ֵעאל דער זו פו ַר ִי ֵ‬


‫‪óã‬‬ ‫÷"‪æ‬‬

‫‪úáè à"é - éçéå âàèðàî‬‬

‫‪åøéáçî äãù ìá÷îä  'è ÷øô  àòéöî àáá úëñî‬‬

‫דער ויכוח‬ ‫אי די סוגיות וואס ווער געלערנט אי די טעג‪ ,‬רעדט די גמרא וועג ‬ ‫ירה איז ענלי צו ְ‪ִ %‬כירת‪ .‬צו ביישפיל‪ ,‬א מענטש גייט צו‬ ‫ירה"‪ֲ .‬ח ִכ ָ‬ ‫" ֲח ִכ ָ‬ ‫‪ 1‬אייגנטומער פו א פעלד או ער מאכט מיט אי אפ‪ ,‬אז ער זאל אי‬ ‫געב די פעלד פאר א יאר‪ ,‬או אנשטאט דע וועט ער באצאל פאר' ‬ ‫בעל‪/‬הבית פינ‪24 0‬ר וויי"‪.‬‬ ‫איינער האט אמאל אויסגעדונגע א פעלד פו זיי חבר‪ .‬איי טאג‬ ‫גייט דער אייגנטומער פונע פעלד‪ ,‬או ער זעט אז איידער' איינזייע ‬ ‫רייסט נישט דער דינגער ארויס די שלעכטע גראז וואס געפונע זי אי ‬ ‫זיי פעלד ‪ /‬איר ווייסט זיכער אז איידער מע זייט איי אי א פעלד‪,‬‬ ‫רייסט מע ארויס די שלעכטע גראז פו די פעלד‪ ,‬צו ביישפיל די‬ ‫דערנער אד"ג‪ ,‬אז דער גאנצער כח פו די פעלד זאל גיי צו די תבואה‪,‬‬ ‫או נישט צו די אנדערע סארט צווייגעלע וואס מע דאר‪ 0‬נישט האב ‪.‬‬

‫דער אייגנטומער פונע פעלד האט זי געוואנד צו דע אויסדונגער‬ ‫או ער פרעגט אי‪" :‬פארוואס רייסטו נישט ארויס די שלעכטע גראז‬ ‫פו דע פעלד?"‬ ‫ענטפערט אי דער דינגער‪" :‬וואס גייט דיר ‪ ? 5‬אי האב דיר‬ ‫צוגעזאגט פינ‪24 0‬ר ְב‪5‬ה‪ ,‬דו וועסט באקומע דיי פינ‪24 0‬ר! אבער‬ ‫ארויסרייס וויל אי נישט‪".‬‬ ‫ח‪2‬כר איז נישט גערעכט‪.‬‬ ‫אינע היינטיג בלאט לערנע מיר‪ ,‬אז דער ֵ‬ ‫פארוואס? ווייל אויב ער וועט נישט אויסרייס די שלעכטע‬ ‫צווייגעלע או גראזעלע פו די פעלד‪ ,‬וועט דער בעל‪/‬הבית פונע‬ ‫פעלד צוריקבאקומע קומענדיגע יאר א שלעכטע פעלד‪ ,‬פול מיט‬ ‫ח‪2‬כר זיי‬ ‫דערנער או פארפוילטע צווייגעלע‪ ,‬או דעריבער דאר‪ 0‬דער ֵ‬ ‫ארויסרייס ‪.‬‬

‫‪óã‬‬ ‫÷"‪ç‬‬

‫‪úáè á"é - éçéå âàèñðéã‬‬

‫‪åøéáçî äãù ìá÷îä  'è ÷øô  àòéöî àáá úëñî‬‬

‫די קנאבל וואס איז נישט געוואקס‬ ‫פאריגע ווא האב מיר גערעדט איבער ‪ 1‬ארויסגעדונגענע פעלד‪.‬‬ ‫וואס איז דער הלכה‪ ,‬אויב די תבואה אי די געדונגענע ערד האט‬ ‫נישט מצליח געווע ‪ .‬צו ביישפיל‪ ,‬עס איז באפאל געוואר פו ‬ ‫היישעריק או זיי האב אויפגעגעס די גאנצע תבואה‪ ,‬אדער אויב עס‬ ‫האט געבלאז א שטארקע שטורע ווינט או האט קאליע געלייגט די‬ ‫גאנצע תבואה‪ .‬צי קע דער דונגער זאג פאר' אייגנטומער פונע פעלד‪:‬‬ ‫"קוק אהער‪ ,‬אי האב נישט מצליח געווע מיט די תבואה‪ ,‬או דעריבער‬ ‫וויל אי דיר נישט באצאל די געלט פו די רענט"?‬ ‫איז אזוי‪ ,‬עס ווענדט זי‪ .‬אויב נאר אי יענער ערד האט די תבואה‬ ‫נישט מצליח געווע ‪ ,‬דא קע דער אייגנטומער פונע פעלד טענה' צו‬ ‫אי‪" :‬נאר ביי דיר איז די תבואה נישט געלונגע ‪ ,‬מוז זיי אז דו האסט‬ ‫א שלעכטער מזל‪ ,‬או אי בי גארנישט שולדיג דערי ‪ .‬אי האב דיר‬ ‫געגעב א גוטע פעלד‪ ,‬וואס קע ארויסגעב גוטע תבואה ‪ /‬זיי מוחל‪,‬‬ ‫באצאל דאס געלט וואס מיר האב אפגעשמועסט‪ ".‬אבער אויב אלע‬ ‫פעלדער פונע געגנט האב נישט מצליח געווע מיט די תבואה ‪ /‬דא ‬

‫דאר‪ 0‬דער שוכר טאקע נישט באצאל דאס געלט‪.‬‬ ‫אי פארבינדונג דערמיט דערציילט די גמרא א מעשה מיט איינער‬ ‫וואס האט ארויסגעדונגע א פעלד ביי ברעג פו טיי וואס איז‬ ‫אנגערופ געוואר " ַמ ְל ָ‪4‬א ַס ָא" )‪ /‬דער אלטער קעניג( צו איינזייע ‬ ‫דערי "קנאבל"‪ ,‬וואס נויטיגט זי אי פיל פייכטקייט‪ ,‬אוי‪ 0‬צו קענע ‬ ‫גוט וואקס ‪ .‬דער דונגער האט געטראכט צו זי‪' :‬די וואקסונגע וועל ‬ ‫זיכער מצליח זיי ‪ ,‬ווייל די ערד געפונט זי ביי ברעג פו טיי‪ ,‬וואו עס‬ ‫איז זייער פייכט; או אזא פלא" דאר‪ 0‬אי דא האב ‪ '.‬נא א וויילע‬ ‫האב די שכני פונע " ַמ ְל ָ‪4‬א ַס ָא" טיי אויסגעגראב א קוואל נעב ‬ ‫איר‪ ,‬או די טיי האט אנגעהויב שטראמע אי ‪ 1‬אנדער ריכטונג או ‬ ‫די געדונגענע פעלד האט זי אויסגעטרוקנט‪ .‬פארשטייט זי אז די‬ ‫קנאבל איז קאליע געוואר ‪ .‬ווע די מעשה איז אנגעקומע צו ָר ָבא‪ ,‬האט‬ ‫ער גע'פסק'נט אז דער דונגער מוז נישט באצאל פאר' אייגנטומער‬ ‫פונע פעלד‪ ,‬ווייל אלע פעלדער אונט פונע בערג זענע געשעדיגט‬ ‫געוואר ‪ ,‬או נישט נאר זיינע‪.‬‬

‫‪óã‬‬ ‫÷"‪è‬‬

‫‪úáè â"é - éçéå êàååèéî‬‬

‫‪åøéáçî äãù ìá÷îä  'è ÷øô  àòéöî àáá úëñî‬‬

‫זי איינגעוואוינע צו רעד אמת‬ ‫או אויב וועט ער איינזייע דארט וויי‪ ,2‬דא מאכט ער שאד פאר'‬ ‫ירה‪.‬‬ ‫אוי אינע היינטיג בלאט רעדט די גמרא פו ִה ְלכת ֲח ִכ ָ‬ ‫די גמרא רעדט פו א דונגער וואס האט אפגעשמועסט מיט' אייגנטומער פונע פעלד‪ .‬אבער אויב האט ער אפגעשמועסט מיט‬ ‫אייגנטומער פונע פעלד‪ ,‬אז ער וועט איינזייע אינע פעלד א אי איינצוזייע דארט וויי‪ ,2‬מעג ער יא איינזייע גערשט‪ ,‬ווייל‬ ‫געוויסע סארט תבואה‪ ,‬או שפעטער האט ער חרטה געהאט או דערמיט וועט דער אייגנטומער פונע פעלד נאר פארדינע‪.‬‬ ‫איינזייע אנדערע סארט תבואה‪ .‬צי מעג ער?‬ ‫יאל זאגט‪ ,‬אז אוי אי אזא פאל זאל ער‬ ‫ַמ ִל ֵ‬ ‫אבער ַר ָ‪ְ (ִ /‬מע ֶ‪ /‬ג ְ‬ ‫נישט טו אנדערש ווי מע האט אפגעשמועסט‪ַ .‬רב ִח ְס ָדא האלט אז‬ ‫איז אזוי‪ ,‬לויט די מיינונג פו די חכמי ווענדט זי עס‪:‬‬ ‫יאל איז‪ ,‬ווייל מע דאר זי‬ ‫ַמ ִל ֵ‬ ‫דער טע פו ַר ָ‪ְ (ִ /‬מע ֶ‪ /‬ג ְ‬ ‫"אויב ער האט אפגעשמועסט מיט' ַ‪ַ /‬על ַה ַ‪/‬יִ ת איינצוזייע דארט‬ ‫דערווייטער פו ליגנט זאג‪ ,‬או אויב האט ער אזוי געזאגט  זאל‬ ‫‪3‬‬ ‫ערי ) גערשט(‪ ,‬טאר ער נישט איינזייע דערי ִח ִטי ) וויי‪(2‬‬ ‫ְ ִ‬ ‫ער אזוי טו‪ .‬ער זאל זי‪ ,‬חס ושלו‪ ,‬נישט צוגעוואוינע צו זאג‬ ‫‬ ‫וויי‪2‬‬ ‫אז‬ ‫‪,‬‬ ‫איז‬ ‫נאטור‬ ‫די‬ ‫פו‬ ‫סדר‬ ‫דער‬ ‫ווי‬ ‫ווייל‬ ‫‪,‬‬ ‫ערלויבעניש‬ ‫זיי‬ ‫ליגנט‪.‬‬ ‫תבואה מאכט שווא דע כח פו דער ערד מער ווי גערשטתבואה‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫‪óã‬‬

‫÷"‪é‬‬

‫‪åøéáçî äãù ìá÷îä  'è ÷øô  àòéöî àáá úëñî‬‬

‫‪úáè ã"é - éçéå âàèùøòðàã‬‬

‫בר מיצרא‬ ‫געווענלי מעג א מענטש פארקויפ זיינע חפצי או זיינע פארמעגנס‬ ‫פאר ווער עס וויל זיי‪ .‬צו ביישפיל‪ ,‬איינער וואס וויל פארקויפ א ֵח ֶפ"‬ ‫או ער האט עטליכע ק‪2‬נִ י‪ ,‬קע ער באשליס וועמע ער וויל עס‬ ‫פארקויפ ‪.‬‬ ‫אינע היינטיג בלאט לערנע מיר‪ ,‬אוי‪ 1 0‬אויסערארנדליכ פאל‪,‬‬ ‫וואס דער פארקויפער דאר‪ 0‬זי רעכענע מיט איינער פו די קויפער‪ ,‬או ‬ ‫ער מעג עס פארקויפ נאר פאר יענע‪ .‬עס רעדט זי פו א מענטש וואס‬ ‫וויל פארקויפ א פעלד או עס זענע דא עטליכע ק‪2‬נִ י וואס וויל דע‬ ‫מ‪2‬כר ‪ /‬ס'הייסט‬ ‫פעלד‪ ,‬או איינער פו זיי איז א ָ‪ֵ 3‬כ צו פעלד פונע ֵ‬ ‫אז דער פעלד נעב דע פעלד וואס מע פארקויפט יעצט‪ ,‬איז זיי פעלד‪.‬‬ ‫דער שכ טענה'ט פאר די אנדערע קוני‪" :‬איר האט נישט קיי ‬ ‫פראבלע צו קויפ ‪ 1‬אנדערע פעלד‪ ,‬אבער אי קע זייער אסא‬ ‫פארדינע אויב וועל אי אפקויפ דע פעלד‪ ,‬ווייל עס איז דא נעב ‬ ‫מיי פעלד‪ ,‬או אזוי קע אי מאכ איי גרויסע פעלד פו זיי ביידע‪ .‬איר‬

‫ווייסט ווי גרינג אי וועל קענע באארבעט מיינע ביידע פעלדער ווע ‬ ‫זיי וועל זי געפינע נאנט‪ ,‬איר ווייסט ווי לייכט אי וועל זיי ביידע‬ ‫קענע אנטרינקע ?‬ ‫"אבער אויב וועל אי קויפ ‪ 1‬אנדערע פעלד‪ ,‬וועל אי דארפ ‬ ‫יעדעס מאל ארבעט אוי‪ 0‬איי פעלד‪ ,‬זי אפשטעל ‪ ,‬פאר צו אנדער ‬ ‫פעלד או אהינשלעפ אלע מיינע ארבעטס‪/‬געצייג‪ .‬ביטע‪ ,‬אי וויל‬ ‫אפקויפ דע פעלד‪ ,‬או מיר קומט עס פריער‪".‬‬ ‫אינע היינטיג בלאט לערנע מיר‪ ,‬אז ער האט א גערעכטע טענה‬ ‫מ‪2‬כר איז מחוייב צו פארקויפ דע פעלד דווקא פאר יענע‬ ‫או דער ֵ‬ ‫מענטש‪.‬‬ ‫דער הלכה ווערט אנגערופ " ַר ֵמי ְצ ָרא" ‪ֵ ֵ /‬מ ַצר‪ֵ ,‬מ ַצר טייטשט א‬ ‫"גרעני"" או א ַר ֵמ ְצ ָרא איז דער מענטש וואס וואוינט ביי גרעני"‪,‬‬ ‫ס'הייסט‪ :‬דער ָ‪ֵ 3‬כ ‪.‬‬

‫ע סגולה ‪ /‬די אייגנארטיגע מנהגי‪ ,‬סגולות בדוקות או פריערדיגע מסורות פו די אידישע וועלט‬ ‫נס לשושני‬ ‫מיר וועל אנהייב פו די הלכה ‪ -‬די קנויט וואס זענע פארבליב פו חנוכה‪ ,‬דאר מע‬ ‫פארברענע‪ ,‬ווייל זיי זענע מוקצה געוואר פאר זייער מצוה‪ .‬אבער דער הלכה האט אוי‬ ‫אי זי א סגולה או א טע‪ ,‬או די חסידי האב שוי געטראפ טעמי דערצו אי די הלכה‪.‬‬ ‫אי די ספרי ווערט געברענגט אז על‪-‬פי סוד איז דא א ספעציעלער עני ביי 'פארברענע‬ ‫די קנויט'‪ ,‬או דעריבער מאכט מע דאס ברוב ע אי א גרויסע צערעמאניע‪ .‬עס זענע דא‬ ‫וואס פיר זי צו פארברענע די קנויט אינאיינע מיט די חמ ערב‪-‬פסח ‪ -‬אבער לויט דער‬ ‫'משנה ברורה' איז דאס שטיקל א פראבלע‪ :‬ווע די אויל איז נא ראוי צו נוצ‪ ,‬פאסט נישט‬ ‫עס אוועקצולייג פאר אזא לאנגע צייט‪ ,‬אלס א חשש אז אפשר וועט מע זי באנוצ‬ ‫דערמיט פאר וואכנדיגע נוצ‪.‬‬ ‫או פארוואס איז דאס מסוגל? אינע סידור 'תהילת אברה יצחק'‪ ,‬וואס געהערט צו‬ ‫דער קהילה 'תולדות אברה יצחק'‪ ,‬ווערט געברענגט בש דע סידור פו הרה"ק רבי‬

‫‪:ì"æç òâéìééä òøòæðåà ïåô ïòâðåìééöøò‬‬

‫שבתי מראשקוב‪ ,‬אז דער מנהג איז אוועקצולייג די קנויט ביז זאת חנוכה‪ ,‬או נאכדע‬ ‫וואס ער צינדט דע אכט ליכטל זאל ער צוזאמנעמע די קנויט או זיי אנצינד מיט די‬ ‫איבעריגע שמ‪-‬זית‪ ,‬כדי צו געראטעוועט ווער פו מיתה‪.‬‬ ‫בשעת' פארברענע די קנויט זאל מע זאג דע מזמור 'למנצח בנגינות'‪ ,‬או עס איז‬ ‫איינגעפירט עס צו טו מיט א שמחה או טענ‪ ,‬או מע ליינט אינאיינע דע פסוק 'וכל‬ ‫הרשעה כולה כעש תכלה‪ ,‬להבה תלהט רשעי‪ '.‬דער מנהג פו 'תולדות אהר' שטאמט‬ ‫פו האדמו"ר רבי אהר ראטה זיע"א בעל 'שומרי אמוני'‪ ,‬אבער איז אוי איינגעפירט אי‬ ‫נא פלעצער‪.‬‬ ‫אי טאלנא טוט דער רבי מייע זיי די חסידי צו ברענגע צו מעמד שריפת‪-‬‬ ‫הפתילות אלע נישט‪-‬גוטע חשבונות‪ ,‬או זיי ברענגע דאס‪ .‬איינער ברענגט א פארקינג‪-‬‬ ‫טיקעט או ַא אנדערער א שטייער‪-‬קלאגע‪ ,‬או מע פארברענט דאס‪ .‬חסידי דערצייל‬ ‫איבער גרויסע נסי וואס פאסיר מיט יענע חובות אי דער זכות פו עס פארברענע‬ ‫צוזאמע מיט די קנויט‪ ,‬צו די געזאנג פו א ניגו קעג די רשעי‪.‬‬

‫דער כח פו תפילה‬

‫דער נביא ישעיהו קומט באזוכ דע קעניג חזקיהו‪ ,‬ווע ער האט זי נישט גוט געשפירט‪.‬‬

‫"אי פיל זי נישט גוט‪ ",‬האט דער קעניג שווער אפגעזיפצט‪" .‬מיי קרענק‬ ‫שטארקט זי פו טאג צו טאג‪ ...‬צו באדויער טרעפ די דאקטוירי נישט צו‬ ‫מיט זייערע פיל מיטלע‪"...‬‬ ‫דער נביא ישעיהו איז געשטאנע פאר' קייסער‪ .‬זיי הייליגע צורה האט‬ ‫פארכטיג געשיינט‪.‬‬ ‫"אי נבואה איז מיר געזאגט געוואר‪ ",‬האט ער געזאגט צו קעניג‪" ,‬אז דיינע‬ ‫טעג זענע געציילטע‪ .‬דו וועסט שטארב אוי דער וועלט‪ ,‬אבער דו וועסט אוי‬ ‫נישט לעב אי עול הבא!‪"...‬‬ ‫דער געזיכט פו קעניג האט געטוישט קאליר‪ ,‬זיי שטימע האט געציטערט‪.‬‬ ‫מיט ביטערניש האב זיינע פארטרוקנטע ליפ געשעפטשעט‪" :‬מיט וואס האב‬ ‫אי זי אזוי שווער פארזינדיגט?"‬ ‫"ווייל דו ביסט א צדיק‪ ",‬האט זי געהערט דע נביא'ס שארפע שטימע‪" ,‬או‬ ‫מיט זיינע צדיקי רעכנט זי דער באשעפער 'כחוט השערה'‪ .‬ער מאנט פו זיי‬ ‫אוי יעדע קלייניגקייט‪ ,‬דעריבער ווארט דיר אפ אזא שווערע שטרא‪ .‬פארוואס‬ ‫האסטו עובר געווע אויפ' באשעפער'ס געבאט או נישט חתונה‪-‬געהאט מיט א‬ ‫פרוי‪ ,‬כדי עס זאל געבויר ווער ביי דיר קינדער?"‬ ‫חזקיהו האט שווער געזיפצט‪" :‬ווייל אי האב געזע מיט רוח‪-‬הקודש‪ ,‬אז עס‬ ‫וועל געבויר ווער ביי מיר שלעכטע קינדער‪ ,‬וועלכע וועל זינדיג או‬ ‫שלעכטס טו‪ .‬דעריבער האב אי געדענקט אז עס איז בעסער אי זאל פארלאז‬ ‫די וועלט קינדערלאז‪ ,‬איידער עס זאל נא מיר בלייב רשעי וועלכע וועל‬ ‫ווידערשפעניג אי באשעפער או מיר פארשאפ עגמת‪-‬נפש‪".‬‬

‫"פארוואס טראכסטו וועג די פארהוילענע או באהעלטעניש וואס‬ ‫געהער נישט פאר' מענטש?" האט דער נביא אי גע'מוסר'ט‪" ,‬אונזער‬ ‫אויפגאבע איז צו פאלג דע באשעפער'ס מצוות‪ ,‬או זי פארלאז אוי‬ ‫זיינע חסדי‪ .‬אזויווי דער באשעפער וויל‪ ,‬אזוי זאל ער טו‪".‬‬ ‫"אי וויל תשובה טו‪ ",‬האט דער קעניג געזאגט מיט א ווייינענדיגע‬ ‫שטימע‪" ,‬אפשר וואלסטו באוויליגט צו געב דיי ערליכע טאכטער צו מיר‬ ‫פאר א פרוי‪ ,‬אפשר אי די זכותי פו אונז ביידע ‪ -‬דיי או מיי ‪ -‬וועט‬ ‫דער באשעפער העלפ או מיינע קינדער וועל זיי צדיקי‪".‬‬ ‫"דו האסט שוי פארשפעטיגט‪ ",‬איז געווע דע נביא'ס אנטווארט‪ ,‬או‬ ‫שוואכע זו‪-‬שטראל האב אראפגענידערט אויפ' וואנט‪.‬‬ ‫"אזוי‪ ",‬האט חזקיהו המל אויסגעשריג‪" ,‬אי האב שוי‬ ‫פארשפעטיגט?!‪ ...‬ניי‪ ,‬עס קע אזוי נישט זיי! כל‪-‬זמ א מענטש לעבט‬ ‫איז נאכנישט שפעט! אזוי האט מיר געלערנט מיי זיידע דוד המל‪...‬‬ ‫אפילו ווע א שארפער שווערד ליגט שוי אויפ' האלז‪ ,‬זאל מע זי נישט‬ ‫מייאש זיי‪ ,‬ווייל דער באשעפער'ס רחמנות איז גרויס‪"...‬‬ ‫חזקיהו המל האט אויסגעדרייט זיי פני צו וואנט או מיט א‬ ‫געבראכ האר זי צעוויינט‪" :‬גאט ‪ -‬מיי גאט האט זי ארויסגעריס א‬ ‫געבעט פו זיי האר ‪ -‬געדענק מיר צו גוט‪ ,‬מיי דינע צו דיר מיט אמת‬ ‫או ריי‪-‬האר‪ ,‬געדענק מיינע אלע גוטס וואס אי האב געטו אי מיי‬ ‫לעב!‪"...‬‬ ‫חזקיהו'ס הארציגע תפילה האט געשפאלט הימלע‪ ,‬די גזירה איז בטל‬ ‫געוואר או השי"ת האט אי געשאנקע נא פופצ לעבעדיגע יאר‪.‬‬ ‫גארנישט קע שטיי קעג דער כח התפילה‪.‬‬

‫להערות והארות ‪985.464.9446‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫|ב‬


[wy vba] 397 iuhkd

zwwga, ur,h ,arp

uhcta ',n$ s«$ ue «ucr& ka '«ucr& ,sh# & ct& u( uhc) t* ,sh# & ct& ydtz (twwhn cwwp chut /tcv okugv hhjk uthcn vnfj usnka ucru 'vzv okugk uthcv iup shep, hs lts zht wev lhakt iup shhr hs yhuk rguua zht huzt «ucr& ,sh# & ct& zht xtuurtp zht 'cwwvug um igdbgrc um rhs lhut uhct khhuu 'vzv okugk uthcv uhcta :vban hs ybhhn xts rtb ?,nsue ihhs rgct 'ykguu hs ;hut ydbgrcgd rhs ytv rg zt rgfhz zht xts gbhhs it ,ntc iut cwwvug um ihhz vfuz iut iygcrt um zht shep, ts zht rgchrgs 'cwwvug um ihhz vfuz ybgegd yahb uyxktuu irgykg vshct iup ihs rgs hcdk rgct ,LO¤ `Îz ¦ `¤ e§ Lia¦ `Îz ¨ `¤ cA¥ M© iup ihs rgs 'cwwvug um igdbgrcum rhs ts rtb zht ucr khhuu zht 'ucr ihhz iup um igdbgrc rhs yguu rg um epx t zht uhct ihhs zt xhut ynue rhn iut 'cwwvug um igdbgrc rgfhz rhs yguu ucr ihhs rgct 'cwwvug zht gyty rgs /htsuu hshn thmun epx iht (/y ;s ohjxp) kkf hs ictv t iup rgertya zht htsuu t iut 'htsuu t zht ucr ihhs iut epx t (hwztktp ovrct wr- hfbt ovrct) /epx ,ukue hs igz yprtsgd ign ytv xtuurtp ign ;rts (uy f) :zŸlFTdÎz © `¤ mi`Ÿ¦ x m¨rdÎl ¨ k¨ eA§

ytv xtuurtp ihhyartp zht xtuu ',ukue hs igz igbge iup xb gxhurd tzt ihhz yprtsgd hs lts zht ,urcsv ,rag hs rtb ?,ukue hs irgv rtb yhn yfgka iyrts igbgz ktrah kkf iup ,unab gkt khhuu iut xgkt iup suxh (uy oa) "mc¥a¨ § rz" ¨ `Ÿle§ md¤ l¨ d¤eg £ Y© W § zÎ`Ÿl ¦ ydtzgd ytv ign iut iguugd lhz ige xg rgct 'zwwug igbhs yahb rty ign ybhhn ,mc¥a¨ § rz¨ `Ÿle§ xtuu vkhkj iut 'zwwug hs iyfhbrtp um yahb ,mc¥a§ `¨ z¨ `Ÿle§ irgv lhut xg hsf iut !zwwug igbhs um ruxt yahb zht xg zt idtz ikguu iaybgn igzgd gkt ictv rgchrgs 'ts dbukfhurya t ignuexhurt yahb ktz `Ÿle§ rgyrguu hs ydtzgd ytv ign zt rtke igzgd iut ',ukue hs ,khdn iht ihbg tzt lhut ygz ign ,mc¥a§ `¨ z¨ `Ÿle§ yahb iut 'mc¥a¨ § rz¨ lhakt rgs ydtz (y d) mc¨a§ `© l§ az¥ k¨ i¦ aŸeh Kl¤ n¤ dÎl© © rÎm`¦ yhhya :r,xt ydtzgd rg ytv isht hs iphuept yktuugd ytv in* v* iguu :ausev rtp iphuertp hhz iktz J«ur#ua( j/ & t ,mc¨a© § rl§ az¥ k¨ i¦ aŸeh Kl¤ n¤ dÎl© © rÎm`¦ ytv in* v* iguu rgct 'ogs um iguugd ohfxn J«ur#ua( j/ & t ytv 'yfgbe ytyabt mc¨a§ `© l§ ichragd iut yakgpgd rg ytv rya hs ichragd Epx§ k© n§ p¦ zŸegt¨ y § l¦ e§ mic¦ a£ ¨ rl© EN`¦ e§ 'ydtzgd r,xt ytv ogs idguu ,mc¨a© § rl§ idguu 'iguugd ohfxn ihua lht yktuu xts ,mc¨a© § rl§ ;hut (s z),iz¦ y § x¡ ©gd¤ ŸeAl¦ Ÿe`l¨ nÎx § y ¤` £ `Ed d¤fÎi`¥ e§ d¤f `Ed in¦ ydtzgd J«ur#ua ( j/ & t ytv ogs in* v* ytv ogs idguu iut !lknv ,rdht ogs ihhz ;hhzn um 'ok¥ zŸeU£rl© (vsuvh xsrp ,upxuvc- ohhj hjup,) /;trya gcrtv ihhz ignuetc vcua, yahb yuy vutd kgc t

ign (df f) :eil¨ ¨ r Lz¨ § ex¤§ r d¤l¨BzÎ`Ÿl ¦ xW ¤` £ ig¦ A§ § fnÎl© ¦ r zŸl£rn© a§ d¤l£rzÎ`Ÿl © eA§ itn& kf* (d"f trehu) e"vuz iht yhhya xg xtuu xts ihhz znrn ige rg '`hŸ¤ egy¤ dn© g© kŸ¥ ey 'xhurd lhz yktv xtuu rgs 'vh#c x&d wh#chks ) zŸl£rn© a§ d¤l£rzÎ`Ÿl © e§ yhhya xts /ydhsbhzgd ytv rg xtuu yxgdrtp 'iykt $ vxh« & urd iup iuak "zŸl£rn" © 'iyktvxhurd yahb yxktz ,ig¦ A§ § fnÎl© ¦ r gbhhs "Lz¨ § ex¤§ r" ixgdrtp yxguu ec ,eil¨ ¨ r "Lz¨ § ex¤§ r" d¤l¨BzÎ`Ÿl ¦ khhuu (drucxkrte ygbtp - ohhj hjup,) /ity vcua, yahb uyxguu ',urhcg

397 iuhkd ur,h ,arp

?yshhrpgd lhz ytv ur,h zt ydtz rguu 'd `i¯¦vŸedÎik«¦ ŸeO© ® r l−¥`x¨y § i¦ lE § dyŸ ¤½ nl§ ÆmiwŸl ¦ ` ¡ d³¨y¨r xy ¤¸ `Îl £ k¨ Áz`¥ Ÿex¸ z§ i¦ rnº© y § i©¦ e ,ghre ?tcu gna vguna vn h"ar ydtz (t jh) :mi¦ x«¨v§ n¦ n¦ l−¥`x¨y§ iÎz ¦ `¤ lr©µ Ÿex½ z§ i¦ c§ g´¦ © i©e (y euxp) yhhya ogsftb iut /ekng ,njknu ;ux oh hs zht 'yshhrpgd ybhhn c§ g´¦ © i©e iut .l®¥`x¨y § i¦ l§ 'd d¬¨y¨rÎxy ¤` £ daŸ ¨½ eHdÎl © k0

zht xg rtb ?yshhrpgd lhz ytv ur,h zt ign yxhhuu utuu iup vkta irgv yktuugd ytv ur,h xtuu ogs yhn zt wev ohhjv rut iup gnan 'ogsftb lhut iut ohrmn iup ihhdxhurt ohhc isht hs iup ohyrp gkt tbua t khhuu isht hs um tbua t iguugd yahb zht rg zt ihhz lts zun zht /tbua ihhz rtp ohxhb gfkgzt um irgvum ybgegd yahb yktuu rghhz ytv rg khhuu iguugd zht ,ukta hs zt idtz ign zun ogs yhuk xtuu xgkt yhn yshhrpgd lhz ur,h ytv tkhnn 'isht hs ytvgd chk irgv um xhz iguugd zht rgchrgs 'ohshsh gbhhz yhn igagd ytv xg (zwwga, iukucz jna) /yshhrpgd rghhz lhz rg ytv iut 'ohxhb gkt hs iacfv iagf iup ihbg rgs zht xtuu :oW ¨ a§ M¦ d© oW¤ ¤ rM§ FpW£ ¨ r l©rI© e© W`¥ A¨ 'd eil¨ ¨ r cx¨ ©i xW ¤` £ i¥pR§ n¦ FNMª oW¨ © r i©piq¦ xd© e§ t iup at# hs ,oW¨ a§ M¦ d© oW¤ ¤ r iup ihbg ogs ihhyartp ign ;rts (jh yh) ohjxp) wnd hs rtb ?oW ¨ a§ M¦ t um ,ufhha hs ts zht xtuu 'iu$uh«ut ltk & te & «uhp«( us hshn tmuh ubhta xr$j$ hk) f( kg vsh * g) v# vru,vu( :ydtz (:k ;s

ige 'hkf hs iht iguugd g& k# «uc xgpg ytv xg chut xr$j$ hk) f( t 'okugk yhn iuchk rgst iwr$a( f& lrus ogs iup ihhdxhurt yahb vghkc hs ehrum xts ykgya ign zt iut 'ifgrcum xts ;rts ign rtb 'rghhp wxu, ydgrp /hkf ghhb t ymgh yxhhv xg khhuu 'raf xts zht igntzum hs yguu huzt iut iu$uh«ut ltk & te & t iht xr$j$ hk) f( hs idhhkbhhrt ign ktz rgs zt yrgpybg wxu, iut ?vghkc ihhe ictv yahb rgfhz ihua hkf yahb rgyhhuu ihua yxhhv xts iut 'hk) f( ghhb t iftn xts yguu iacf ign iut xts yfgrcum ign huu gckgz hs xts zht 'hk) f( gckgz ogs khhuu xr$j$ hk) f( t huu zht aybgn t ymgh /fwwg igntzum xts ykgya iut '(z c ,hatrc) dn¨ c¨`£ dÎo ¨ n¦ xt¨ ¨ r mc¨`¨ dÎz ¨ `¤ miwŸl ¦ ` ¡ 'd xvi ¤ i©¦ e yhhya xg vtnuy iut .una hs iguugd gkuc lts ytv 'xr$j$ hk) f( hs 'ost rgs 'vru, gdhkhhv hs ihhz kcen um yhhrd ihhz iktz hhz hsf iut 'ohrmn iup yguu xts xtuu atv iacf t iht idhhkbhhrt yprtsgd hhz ign ytv huzt 'ruxhtv ,ghkc hs igngbxhurt huzt iut hkf ghhb t huu iftn hhz oW ¨ a§ M¦ t ,oW ¨ a§ M¦ d© oW¤ ¤ rM§ FpW£ ¨ r l©rI© e© iguugd zht rgchrgs 'ydtz wxu, huu (cubhs - sus jnm) .vru,v ,kce um vbfv t oa`d ev ,y`¥ d© ?otu # ct suchf iup cuhj hs idtz vru, hs zun xtuurtp

ydgrp (ch f) :dn¨ c¨`£ d¨ l©r Lin¨ ¤ i oEkx¦ `© £ i o©rn© l§ LO¤ `Îz ¦ `¤ e§ Lia¦ `Îz ¨ `¤ cA¥ M© LO¤ `Îz ¦ `¤ e§ Lia¦ `Îz ¨ `¤ cA¥ M© idtz vru, hs ;rts xtuurtp wev lhakt rgs iut ?ihhz scfn yahb hhz ;rts ign zt yrgkegd lht yktuu xtuurtp irgykg hs sktchuu zt 'igbhhn ybgegd yktuu ign zt yrgpybg rg 'iuhkgv okug iup ykguu hs ;hut vnab ihhs ydbgrcgdptrt ictv 'iguugd rgmn rhs hhz ictv 'iyargchut oum rgybgb zht ign utuu l©r "Lin¨ ¤ i oEkx¦ `© £ i" o©rn© l§ khhuu 'iyftry um huzt vkhkj vru, hs ydtz ykguu hs ;hut yahb ynue ign chut iut tcv okug idguu zht ,dn¨ c¨`£ d¨ ihhz scfn hhz ign ;rts rgchrgs /tcv okug ictv yahb ign ige nwwc) vban hs ymgh /fwwg itygd vcuy t ,ntc rhs ictv hhz khhuu

"mixtqd mler"pardesyehuda1@gmail.com wiphilw ield oeleaf dcedi i''r xe`l `ved

397https://telegram.me/Publications_MM iuhkd ur,h ,arp


zecaerd xecn obrnx`t q'cqg lra ` dnkg oiif jxec hreerh`x q'dxy aiil 'x wicv xrc lht khuu ymgh iut 'dty iphut yktmtc rhs ctv lht iut aybgn xwyrtuu rhs dtz lht iut rmut ihhs iht xydtnrtp us xtuu xgkt idrtc rhn yxktz !ksbgr iymgk izhc iktmtc rhs lht kguu ltuu t zhc zt um ybhsrtp ybhhv yebup ytv rg zt xwvra chhk wr rtp ydtzgd ytv rhcd rgs iut 'oufx tzt idrtc eguut yahb ige rg iut ypgagd t ;hut oufx iehzhr t iyrtuu xtuu ohrjux gkhp hs rtp idrtc um ykgd lts ;rts rg zt yrpc zt idtz uyxguu ltuu ihht hs :xwvra chhk wr it lhz ypur !,utukv grghhz ;hut iut 'rgn idrtc hhz uyxguu ltuu idhsbgnue hs hhc iut yahb ymgh yxtv us yxdrtc us chut vcuy gxhurd rtd t rhs rtp ihhz yguu xg zt rhs dtz lht rhcd rgs 'ehrum ktmtc lht zt lts yxgz us iut !idgnrtp gmbtd ihhs rhn rtp yhhya xtuu rgs zt ychukd iut 'shhr gdbgrya hs iup ietrargs yrguu yhhd rg iut 'idtzpt yahb oht ige rg iut ehsm rgbgyktvtc t zht oht t ychhra iut xts ykhhm iut ykgd gmbtd hs yngb iut rmut ihhz iht ihhrt t iht :oht ydtz xtuu 'xwvra chhk wr um idgnrtp gmbtd ihhz yhd iut rya !igdbgrc ehrum xgkt rhs lht kguu ourt ltuu kgc rgs iup kygya hs iht vphra t iftrcgd xhut lhz ytv idrnumphut sxj kgc iup zhuv hs lhut iut 'ybgrcrtp lhz ytv zhuv ltb zhuv iut sxj vjpan ihhz iut sxj kgc rgs iut 'irtuugd curj imbtdbht zht skgp ihhz iut yehsgagd yahb hhz igbgz ohxb yhn iut cuya iup iptkgd xhurt igbgz ictv kvev hatr hs /irtuugd ybgrcrtp zht cuya hs rgct irtuugd iktpgd zht gyxrguua hs rgct ,ujpan gkt hs rtp ,uhbxft yptagd t iht rgct 'itnhrt t irtuugd yftbrgcht rg zht ymgh xtuu rhcd iphut ihua uyxtv ydgrp iut xwvra chhk wr rhcd oum ynue ourt dgy rtp ydbgrc xwvra chhk wr ?ydrtcgd rhn yxtv us xtuu ykgd hs iup ixgdrtp chhk wr iut ydrtcgd oht ytv sxj kgc rgs xtuu ykgd yhn kup kegz hs hs rtp lhut iut zhuv t ehrum lhz huc iut ykgd hs ogb ymgh ydtz xwvra !rgzhhv grghhz irhukrtp ictv xtuu iaybgn grgsbt ymgh ydtzgd iut xwvra chhk wr iup xhp hs um iktpgd zht sxj kgc rgs ytv rgyargchut rgs iut 'itygd yxtv us xtuu xgkt ihua lht hhyartp xwvra chhk wr ytv !idgnrtp ihhn iguugytr um jhka t yehagd rhs ytv ign iut vesmv vagn ihhs cuaj rghhz iguugd zht knhv iht zt :ydtzgd iguugd zht zhuv ihhs vkhkj iut vphra iup vrhzd t ihhz yguu xg zt yxutuugd rhn ytv ign zt ybhhagd huzt ytv vesmv ,ufz hs rgct vrhzdv lu,c rgs yguu ymgh iut 'idgnrtp ihhs iguugytr um jhka rgs yftngd /lhfrs kfc vjkmv um irhp rgyhhuu rgyargchut

ytvgd ytv xtuu rhcd rgxhurd t sht t ybhutuugd ytv kygya t iht kgc rgxhurd t iguugd lhut zht iut skgp gxhurd t iut iypgagd gbhshartp igbge iktz hhz iypgagd gbhhke hs rtp ydrtcrtp rg ytv rehgc /sxj hhz ictv igbhsrtp iftb huzt iut shrh iht ltuu dbtpbt vrujx iphuebhht sht ogs iup ixhbgd ictv iaybgn ltxt /ltuu hs iup gsbg ehrum yktmtc rg rgn xtuu iut /isht ltxt iup ,uxbrp hs iht ekj t ytvgd ytv rg iut ltxt idrtc ybgegd iut idgnrtp ihhz ixetuugd zht rgn .kt idhkrtp ytv iut ahy ihhz hhc rg ymhz yftb ihht /yhhuu iup iut ybtb iup iaybgn rgn yud iguugd zht xtuu rgnhm ihhz iht iut zhuv iht lhz hhc ,ubucaj yftn sht t rg ygz dbhkmukp iut 'iyhv um rhy ohhc yhhya rnua t iut yftnrtp '-kwweumz xwvra chhk wr hcr rgs iguugd zht xts xtuu- 'ohbp ,rsv ogbhha t yhn iup vtukv t rhs iup khuu lht ,hcv kgc irtp ydtz iut oht rtp yhhya wr- sht rgs iut 'cr iuv t iguugd zht xts xtuu 'ltksbgr gbgsktd 500 kgc rgs /ourt dgy rtp t iht iktmtc rhs kguu lht ydtz -xwvra chhk rgs huzt huu yahb yhhyartp iut vzjn gmbtd hs iup ietrargs yrguu ,hcv yeue sht rgs rgct ihhb idtz khuu rg 'cuya gyftnrtp t um ihhrt zht sht kgc rgs iut !ykgd hs idrtc rhn yzun rht yhhvrgdbgrya ydtz iut it oht ihhke rtb drtc lht khhuu 'oufx tzt yahb ogbhhe drtc lht ydtz ,hcv kguu 'aybgn gahknhv t ihhz yzun us khhuu rgct 'ohrjux gkt hs rtp ykgd /dgy rtp t ;hut oufx ogs idrtc rhs lht gbhhz hhc yftbtc ymhz ,hcv kgc rgs iut dgy rtp t rgchrt yhhd xg ydtz iut oht rtp yhhya ohbp ,rsv iyhn sht rgckgz rgs iguu ,ubucaj rgs /ydrtcgd rhn yxtv us xtuu ltksbgr 500 hs ydbgrcgd rhs ctv lht iup ;rts lht :ydtz sht rgbhha rgs rgct 'ehrum ykgd hs yngb ,hcv kgc lht iut dgy rtpt ;hut ltksbgr gbgsktd ybzhuy iup vtukv t ymgh rhs tzt idrtc um lhz rgxhut yrguu ,hcv kgc rgs !rgdhbhhuu igngb yahb kguu .rtv ihhz rgct 'yahb ige rg xtuu aybgn t um ykgd oufx gyhaxtybtp ltksbgr 500 hs yktv iut ltz rgyuap ihhe yahb zht xts zt oht ydtz 1000 hs ydbtkrgs iut ltksbgr 500 ltb rmut ihhz iup xhurt yngb iut isbutuuartp yrguu xwvra chhk wr iut 'xwvra chhk wr um ltksbgr gbgsktd ltz gckgz hs rgcht lhz ,wrzj ourt dgy rtpt iht /ignuegd zht rg huu huzt iut ',hcv kgc oum yftb hs iyhnbht dbhkmukp ynue xwvra chhk wr iut kgc rgs /,hcv kgc oum rgcht xts yhd iut ltksbgr 1000 hs ydbgrc 'oht rtp yhhya xtuu sht ogs iup yhhedhkhhv iut egra iup yrgyhm ,hcv t ihc lht zt lts yxgz :yhhvrgdbgrya it lhz ypur xwvra chhk wr iut

iphuertp um sh hc,fu oheh,g ohrpxku tmnbc obhta ohrpxk hnkugv zfrn "ohrpxv okug" hwwg rutk tmuv

er rxj tyhuutkxc xpsb ohkv, 'ohrpx hs iht igngb rghhz ipgry igbge rhn iut ohcure rghht iup igngb hs ihhrt yeha 'dhre irtp isht iup ,unh,j yhn ohrpx ltxt ictv rhn gmbtd gdbtk t 'kjb hcrg iup hww,fc vcua, '$4000 hvdbac uxpsba ohrpx ka ;xut '$8500 rtupn cmn rhntyhz xpsb ywwg og ohkv, '$13000 ,usngnc rga ah ohps ws ,nh,j yhn h,kpu h,rf rpx ',upxuv yhn cegh ,kjb rpx ihhz ,uch,b kgc iup ruchj t '$22000 ipkgv yguu xg rguu it yaybhuu ifu, gertya ohhj .pj idhkhhv iup uuhrc izut rhgh rpx 'ktuh hrcsv irn uc snka rat ,jubn rpx 'hcm ofj idhkhhv iup uuhrc t 'rtnytxn ktuh ubhcr iup ohrpx eurs rgyarg iup ;xut t /itkahnhrpn rhtn wr ewwvrv 'kwweumz xwhcr gkgvhuuz hs ovrct wr ubcu hfsrn wr ewwvrv iup uuhrc t 'kwweumz atyn mwwvrv ,nh,j yhn vsug, t 'iuv,x ohhj wr iutdv iut awwcs ofj t ,uvdv kup yhn twwshjvk ktezjh wr ewwvdv iup ,unh,j hhuum yhn rpx 'oht iup ,uvdv yhn kup ,urnd hhrs lhut tbrtnten ihrptx ohhj cegh wr ewwvrv iup ,nh,j vcrv og ,uumn kg vru, r,f rpx 'uutkxgrc dhvbn gxgst ktrah wr mwwvrv iup uuhrc 'rpux oww,jv ka kvunv xebp rpx 'ohbcr iup rth 1000 ohbcrv rmut rpx '$32000 ktb,b icre ogs iup uuhrc t /.rgn sus ,frc '$3200 rsvb cmn rhntyhz iuatr xups sus idn '$3500 rtupn cmn vfrcv og iuatr xups exhry ovrct idn /khagv gauvh ovrct wr .hbyahpten rwwunst arhv hcm wr ewwvrv ,nh,j og rpx '$3500 rzgkt ,jbnv hrpx eurs gyarg iup ;xut /hktx tctc iup hww,f 'rhntyhz xups iuak vbgn '$1500 rhntyhz xups tbkty '$200 khctbrgay hwwrunst ,ufkn rpx '$500 gcyn 1 $4000 rtp rpux oww,j iup urfzk ,ugcyn 10 iphuertp um 'vph owwrvn ,uvdv og rwwups .cghvn ohna ojk 'cubhnhrn .kt icgdgd oht ytv twwyhka iuxpktuu van wr mwwvdv jhdan rgs xtuu ohkv, t $2000 'kwwz rgebga iuhm ic wr jwwvrv izjv um ydbtktc ictv xtuu vbhdb hrpx 'ohe,ug hba er vfuz osuev kf $10000 asj unf ihhumn cmn dne, tcuybn kwwzhrtv ,buuf og ovrctk sxj rushx '$1000 rujc 4403 16 Ave Brooklyn, NY 11204 USA 718 438 8414 718 633 5500 T/f Hours are 11-7:30 Fri till 1:30, To receive pardes: send to- pardesyehuda1@gmail.com or

,cak ,ubuhkd xrybue hs iht iuhkd ogs ignuetc ige ign pickup in the store from Wednesday also on the web at WWW.SEFORIMWORLD.COM

397 iuhkd ur,h ,arp

"mixtqd mler"pardesyehuda1@gmail.com wiphilw ield oeleaf dcedi i''r xe`l `ved

397https://telegram.me/Publications_MM iuhkd ur,h ,arp


‫‪åøúé‬‬ ‫שבט תשע"ז‬

‫שנה י"א גליו תמ"ג‬

‫נו דיי קאפ‬

‫שאלה אי פרשה או הלכה‬

‫"אוי האסטו פארפאסט א טאג אי חדר‪ ",‬האט יואלי זי אנגערופ צו זיי חבר ברו‪,‬‬ ‫זי אראפזעצנדיג אויפ' באנק נעב אי‪.‬‬ ‫"נישט צו נאנט!" האט ברו געזאגט‪ ,‬נעמנדיג א 'טישו'‪" .‬דו ווילסט זי דא נישט‬ ‫אנשטעק אי דע פארקילעכ וואס אי האב‪".‬‬ ‫"עניוועי‪ ",‬האט יואלי דערציילט‪ ,‬ווע ער האט זי אביסל אוועקגעריקט‪" .‬דער מנהל‬ ‫איז נישט געווע אי חדר היינט‪ ,‬או די קינדער זענע געווע אזוי צעלאזט‪".‬‬ ‫"אי גלייב עס נישט! ס'איז נישט גערעכט! אי קע נישט גלייב אז אי האב עס‬ ‫פארפאסט‪ .‬דער מנהל פעלט קיינמאל נישט‪ .‬וואס איז יעצט געשע?"‬ ‫האלל' איז געווע‬ ‫"ס'געווע פורי אי חדר‪ .‬יעדער איז געשפרינגע או געטאנצ‪ .‬די ' ָ‬ ‫פול‪ ,‬די מלמדי האב נישט געוואוסט וואס צו טו‪ .‬קיינער האט נישט געלערנט‪".‬‬ ‫"אמת'דיג?" האט ברו געפרעגט מיט סקעפטיז‪" .‬אי קע עס נישט גלייב‪".‬‬ ‫"דו גלייבסט מיר נישט?" האט יואלי געפרעגט‪" .‬אי בי דארט געווע‪ .‬אי האב עס‬ ‫געזע מיט מיינע אייגענע אויג‪".‬‬ ‫"אי בי אבער נישט דארט געווע‪".‬‬ ‫"אי קע נישט גלייב אז דו גלייבסט מיר נישט‪".‬‬ ‫"הער מיר איי‪ ,‬דו ‪-‬‬ ‫"פיי‪ ,‬אפשר טרייב אי אביסל איבער‪".‬‬ ‫"או אפשר אסא‪".‬‬ ‫"אי קו דיר ברענגע חדר‪-‬נייעס או דו גלייבסט מיר נישט‪ .‬אויכ'מיר א חבר‪".‬‬ ‫"בארואיג זי‪ .‬ס'איז נאר נארמאל אז אי זאל דיר נישט גלייב‪ ,‬או דערפאר טראכט‬ ‫פארוואס גלייבט נישט ברו זיי חבר?‬ ‫אי אז דו טרייבסט אביסל איבער‪".‬‬ ‫וואוו! דו עסט גאנ אסא‪ ",‬האט סאני באמערקט‪ ,‬זעענדיג ווי זיי שוואגער קייעט‬ ‫" ַ‬ ‫או קייעט‪" .‬איז דאס דיי דריטע ראגעלע וואס דו עסט אדער אי פאנטאזיר נאר?"‬ ‫"דו דמיונ'סט גארנישט‪ ",‬האט שכי געענטפערט‪" .‬אי גיי יעצט עס מיי פערטע‪".‬‬ ‫"וואס איז דאס געגעסעכ?" האט סאני געפרעגט מיט נייגער‪" .‬איז עס ערב א תענית‬ ‫אדער וואס?"‬ ‫"דו האסט א גוטע קאפ‪ ,‬הא? פו וואו האסטו געוואוסט אז אי פאסט מארג?"‬ ‫"גייסט טאקע פאסט? פארוואס עפעס?"‬ ‫"פריוואטע סיבות‪ ",‬האט שכי געענטפערט‪ ,‬נעמנדיג א פינפטע ראגעלע‪.‬‬ ‫"צי מעג מע פאסט ראש‪-‬חודש?"‬ ‫"אויוויי! אי האב אינגאנצ פארגעס אז ס'איז ראש‪-‬חודש‪ .‬וואס טו אי יעצט?"‬ ‫"פאסט נישט‪".‬‬ ‫"ס'איז נישט אזוי פשוט‪ .‬אי האב צוגעזאגט אז אי וועל פאסט‪ .‬אי וועל דארפ‬ ‫פרעג א שאלה וואס צו טו‪ ".‬נערוועז האט שכי אויסגעשטרעקט זיי האנט צו די‬ ‫ראגעלע‪" .‬אוי‪ ,‬וואו זענע זיי אלע פארשוואונד?"‬ ‫וואס דאר שכי טו?‬

‫לעי"נ הב' מאיר ע"ה ב"ר מרדכי שי'‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫עבודת הלב‬ ‫ברכת התורה ‪ /‬א‬

‫די ערשטע ברכה פו 'ברכת התורה' איז געבויעט אנדערש ווי די‬ ‫אנדערע ברכות‪ .‬עס הייבט זי ָא‪" :‬ברו אתה הש‪ ...‬לעסוק בדברי‬ ‫תורה‪ ",‬עס ענדיגט זי‪" :‬ברו אתה הש המלמד תורה‪ "...‬או‬ ‫אינדערמיט ‪ -‬איז א תפילה צו באשעפער‪" :‬והערב נא‪ ...‬את דברי‬ ‫תורת בפינו‪"...‬‬ ‫פארוואס איז דא אריינגעשטעלט געוואר א תפילה אי דע ברכה‪,‬‬ ‫א זא וואס מיר טרעפ נישט ביי ברכות אוי אנדערע מצוות?‬ ‫ווייל אנדערש ווי אנדערע ברכות‪ ,‬קע דער מענטש נישט מקיי‬ ‫זיי דע מצוה פו 'לימוד התורה' ָא דע היל פונע בורא‪ .‬אמת‬ ‫טאקע‪ ,‬יעדע זא וואס מיר טוע קענע מיר נאר מקיי זיי מיט' כח‬ ‫וואס דער באשעפער האט אונז געגעב‪ .‬אבער לגבי מקיי זיי אנדערע‬ ‫מצוות‪ ,‬האט דער באשעפער אונז געגעב א כח‪ ,‬או עס איז אונזער‬ ‫בחירה זיי אויסצונוצ צו עבודת הש או מקיי זיי מצוות‪ .‬אנדערש‬ ‫איז אבער מיט תורה‪-‬לערנע‪ .‬דאס איז גענצלי געוואנד אי היל פו‬ ‫באשעפער‪ .‬אנע סייעתא‪-‬דשמיא קע דער מענטש בכלל נישט‬ ‫פארשטיי די תורה‪ ,‬ווייל תורה איז געטליכע חכמה‪ ,‬או א‬ ‫מענטשליכער שכל קע עס נישט באגרייפ אליי‪.‬‬ ‫דעריבער מוז דער ברכת התורה אוי ארייננעמע א תפילה אוי‬ ‫לימוד התורה‪ .‬אנע דאוונע ‪ -‬קע דער מענטש נישט מקיי זיי דע‬ ‫מצוה‪ ,‬או ממילא ‪ -‬קע ער אוי נישט מאכ קיי ברכה דערוי‪.‬‬ ‫אבער נאכ' דאוונע איז מע זיכער אז די תפילה איז געענטפערט‬ ‫געוואר או מ'וועט טאקע מצליח זיי אי לערנע‪ ,‬ווי דער אר"י ז"ל‬ ‫שרייבט‪ ,‬אז ווע א מענטש איז מתפלל אוי גשמיות ‪ -‬צומאל ווערט‬ ‫ער געענטפערט או צומאל נישט‪ ,‬אבער ווע דער מענטש איז מתפלל‬ ‫צו מצליח זיי אי לימוד התורה ‪ -‬קע ער משיג זיי ענדלאזע השגות‬ ‫אי תורה או זוכה זיי אז די תורה זאל ביי אי זיי זיס ווי האניג‬ ‫א ווארט פו דאוונע‪ :‬צאצאינו‬ ‫פארוואס האבן די חז"ל אויסגעקליבן זיך צו באנוצן אין דעם‬ ‫ברכה מיט דעם ווארט 'צאצאינו'‪ ,‬און נישט 'זרענו'‪ ,‬ווי געווענליך?‬ ‫איינע פון די טעמים איז‪ ,‬ווייל אין דעם ווארט ערשיינען צוויי מאל‬ ‫די אותיות צ' און א'‪ ,‬וואס זענען בגימטריא 'אמן'‪ .‬וויבאלד שוין ביים‬ ‫אויפשטיין ווילן מיר זוכה זיין אין 'אמן'‪ ,‬אבער נישט אלעמאל טרעפט‬ ‫זיך אונז א מענטש וואס זאל ענטפערן 'אמן' אויף ברכת‪-‬התורה וואס‬ ‫מיר זאגן‪ ,‬איז דער ברכה מתוקן געווארן מיט דעם לשון‪ ,‬צו ערוועקן‬ ‫דעם גרויסן זכות פון ענטפערן 'אמן'‪.‬‬


‫צדיקי‬ ‫סיפורי‬ êéæ 'èééðàá' ïòî ñàåå ùãåç éã

ïòâðåìééöøò òëéìøòä ìëùä øñåî à èéî øåãä éìåãâå é÷éãö éã ïåô

‫ אזוי זיס‬,‫ווי זאלציג‬

‫ערציילונג איבער דער גאו רבי יצחק זילבער זצ"ל‬ êéåà èàä øòëìòåå ,øåçá à èðøòìòâ èàä àåå÷ñàî ïéà äáéùé à ïéà ,áø íòðåô ãéîìú øòðòé èàä äãåòñ øòã êàð úáù ïééà .÷çöé ïñééäòâ íòã ïòååòâ ãáëî ,äáéùé ïéà øåòéù éãéâî éã ïåô øòðééà ïòååòâ æéà øòëìòåå :ìå÷ ï'ôéåà êéåä ïôåøòâñéåà èàä øò .'ïîåæî' ïùèðòáøàô åö ÷çöé øåçá ".ïàÈ áééä ,÷çöé" øàð ,÷çöé øåçá øòã èùéð øòáà ,ïùèðòá ïáéåäòâðà èàä '÷çöé' ïåà æà è÷øòîàá èùéð èàä øò .øòáìéæ ÷çöé éáø ÷éãö øòã ,äáéùé-ùàø øòã åðéáøå åðøåî' èùéð èâàæ ïòî æà ,'÷çöé' ïøòãðà ïàÇ óéåà èøàã èôåø ïòî ,è÷øòîòâôéåà èùéð ììëá ñàã èàä øò .'÷çöé' æéåìá øàð 'äáéùéä ùàø ".ïùèðòá ïìòåå øéî ,éúåáø" ïáéåäòâðà øàð

øéà èòåå áéåà .ì"öæ øòáìéæ ÷çöé éáø øòáéà âðåìééöøò ïàÇ æéà ãðòâìàô ,ãðàìñåø ïåô ïòîå÷òâôéåøà æéà øòëìòåå ãéà à øàô ïòîàð ïééæ ïòðàîøòã æéà ÷çöé éáø .ïâéåà òðééæ ïéà ïàÈ êéæ èãðéö ÷ðåô à éåå ïòæ ãìàá øéà èòåå .úåøåã òâéãøòéøô éã ïåô ïòîå÷òâ éåå æéà øòëìòåå ,÷éãö à ïòååòâ à .íéãéîìú òðééæ ïåô øòðééà êøåã ïøàååòâ èìééöøòã æéà âðåìééöøò øòã éáø èéî ïñòæòâ øò æéà ,ãðååà ïàÇ ïéà .èøéñàô íéà èéî èàä ñàåå äùòî ïòæòâ èàä ÷çöé éáø ïåà ,ãðàìñåø ïéà ïòðåôòâ êàð êéæ ïáàä ééæ ïòåå ,÷çöé òìòâðåé íòã åö ïãðàååòâ êéæ øò èàä ,ïééâøòáéøà ãéîìú íòðòé ïåô ïåæ íòã :èâòøôòâ òîéèù òñéæ à èéî ïåà "?ééè ìæòìâ à ïèééøâåö åö øéî íéëñî åèñéá øùôà"

",éèàè" .øàô èééâ ñàåå ïòðàèùøàô èùéð ãéîìú øòã èàä èùøòåö ".íéà èñôåø åã æà èðééîòâ èàä áø øòã" ,èâàæòâ íéà ïåæ ïééæ èàä

ïâééìðééøà ïòî ìàæ øò÷åö ìéôéåå" ,èãééøôòâ ãðé÷ ñàã êéæ èàä "!øòëéæ" "?ééè éã ïéà

à èðéãøàô øòáà ,ãåáéë à èñàôøàô êéìâòî èàä ÷çöé øåçá øòã ñò éåæàéåå ïòæòâ ïáàä ééæ .òãðæòååðà òìà êéåà éåæà ïåà ,ïáòì ïéà òøòì .ãéà øòëéìøò øò'úîà ïàÇ êéæ èøéô ïåà êéæ èøéôù

èàä "?ìéôéåå" .ñéæ øòééæ æéà'ñ ïòåå ,ééè ïééæ èàäòâ áéì èàä ÷çöé éáø ".éåæà ñòôò .êòìôòì óðéô øòãà øéô" ,èøòôèðòòâ øò

øéã øàô èùéð èøòäòâ ñàåå ò÷'äîìù éáø ÷"äøä ïåô ÷"áùî øòã ,ì"öæ äèàø 'éìà áøä òñéåøâ ééøã ïñòæòâ ïòðòæ ìàîà æà ,èìééöøòã èàä ò"éæ øòìéäòååæ ,ò"éæ õéð'æéå ïåô 'íééç éøîà' øòã ,èâðòøáøàô íòðééàðéà ïåà íéø"åîãà .ò"éæ íéðåìñ ïåô 'íäøáà úëøá' øòã ïåà ò"éæ øåâ ïåô 'ìàøùé úéá' øòã ïåà íééç-éøîà øòã ïåà ,èéîøòãðéà ïñòæòâ æéà íäøáà-úëøá øòã èééö òöðàâ à èàä éáø øòöéð'æéå øòã ïåà ,ïèééæ éã ïåô ìàøùé-úéá øòã ïãðàååòâ êéæ ééæ ïáàä èééö åö èééö ïåô ïåà ,ï'éáø øòøòâ ï'èéî èãòøòâ "?øéà èìàä ñàåå ,éáø øò'îéðåìñ" :èâòøôòâ ïåà éáø øòîéðåìñ íåö ïåô éáø øòøòâ ï'èéî èãòøòâ éáø øòöéð'æéå øòã èàä ìàîðééà èâòøôòâ ìàøùé-úéá øòã èàä íòãëàð ïåà ,ï'éáø øòîéðåìñ ï'øòèðéä øòã èàä ,ïåãéð íòã ïéà æéà âðåðééî ïééæ ñàåå øò'îéðåìñ íòðåô "?øéà èãòø ñàåå øòáéà ,èâéãìåùèðà" :èâàæòâ éáø øòîéðåìñ .èâòøôòâ íéà ìàøùé-úéá øòã èàä "?èøòäòâ èùéð èàä øéà" èùéðøàâ áàä êéà" .èøòôèðòòâ íäøáà-úëøá øòã èàä ",ïééð" .øòãðåàåå èéî íéà óéåà è÷å÷òâ ïáàä íéø"åîãà ééååö éã .èøòäòâ èùéð ééæ ïáàä ",èöòé æéá éåå è÷ðåô êéæ ïùéååö èãòøòâ êàã ïáàä øéî" .ïòðàèùøàô ãðé÷ âðåé à ïòååòâ ïéá êéà ïòåå" :èâàæòâ ééæ íäøáà-úëøá øòã èàä ïåà òèàè ïééî ïùéååö ñòåîù øòã åö èøòäòâåö ìàîà êéæ êéà áàä ïôåøòâåö øéî øò èàä è÷øòîàá ñàã èàä òèàè ïééî ïòåå ïåà ,òîàî à ïòåå' .ïáòì ïéà ãåñé òâéèëéåå à ïòðøòì øéî ìéåå øò æà èâàæòâ ïåà ééæ ñàåå ïøòäåö èùéð åèñìàæ ,øéã åö èùéð ,íòðééà èéî èãòø ùèðòî ïòåå ,ïàã èðéæ '.êéæ ïùéååö ïñòåîù ïøòèìò ïòåå èùéð éàãååà ïåà ,ïãòø èàä øéà ïòåå æéà .èùéð èåùô êéà øòä ,êéæ ïùéååö ïãòø ïùèðòî ééååö ìàæ êéà èìéåå øéà æà ïòðàèùøàô êéà áàä ,øéî ïåô èðøàô èãòøòâ êéà áàä ,ï÷åø ïééî øòèðéä èãòøòâ èàä øéà ïòåå øòáà .ïèìàäèéî èùéð èåùô áàä êéà ïåà ,øéî øàô èùéð èøòäòâ ñàã æà ïòðàèùøàô ".èãòø øéà ñàåå èøòäòâ :ïôåøòâðà êéæ øò èàä ,èøòäòâ ñàã èàä ìàøùé-úéá øòã ïòåå ".êòìöéô óéåà ïòîåðòö øéî èàä øéà ,éáø øò'îéðåìñ"

çéù íòåð

íéà øò èàä ãééøô èéî ïåà ééè à ïèééøâåö ïòâðàâòâ æéà ãðé÷ ñàã êéà áàä èà" .ééè òîòøàåå èéî ìåô ,ìæòìâ òðøòæàìâ à èâðàìøòã ".øò÷åö êàñà èéî ,ééè à èééøâòâåö ïåà è÷ðàãàá áø øòã íéà èàä ",êééà ÷ðàã à ,ïééô øòééæ" .ééè íòã ïò÷ðéøèòâñéåà øòééæ øòáà .ïöìàæòâ ïòååòâ æéà ééè ìæòìâ òñéæ øòã ?ñàåå øòáà êòìôòì óðéô ,ééè íòã ïéà èùéîòâðééøà úåòèá èàä ãðé÷ ñàã .ïöìàæòâ ÷ðéìá à ïàÈ ,ìæòìâ ïöðàâ íòã ïò÷ðéøèòâñéåà èàä øò ?áø øòã ïåà !õìàæ .âéåà éã èéî ïáòâ

òåáùä úùøô çð úùøô

.ãðé÷ íòã ïòîòùøàô âéãðìòåå èùéð ééè ìæòìâ ïééà æà èñåàååòâ ïáàä òìà ìééåå ,èùéðøàâ êàð æéà ñàã ïåà èâòìô ìàîòìà ïåà ,èìò÷ øòåå÷ñàî ïâéèñòøô íòã ïéà âåðòâ èùéð æéà ,èâòøôòâ ãðé÷ ñàã èàä "?ìæòìâ à êàð ìéåå áø øòã" .ìæòìâ à êàð ïòîå÷ðà ".çë'ù .éàãååà" :èøòôèðòòâ èàä øò ïåà "?àé ,øò÷åö êòìôòì óðéô èéî" ".àé" ìæòìâ íòã êéåà ïåà ,âéöìàæ øòééæ ïòååòâ êéåà ìàîñàã æéà øò÷åö éã øàô è÷ðàãàá êéæ ïåà ôàøè ïèöòì íåö æéá ïò÷ðéøèòâñéåà áø øòã èàä êéæ èàä ñò æà ïøàååòâ øéåàååòâ øòèòôù ïòî æéà éåæàéåå .ãðé÷ íòã ïòâðàâòâðééøà æéà ãðé÷ íòã ïåô òèàè øòã ?õìàæ åö øò÷åö ïåô èùéåèøàô èàä øò .ìèñòî-õìàæ íòã ùéè ï'ôéåà ïòðåôòâ èàä øò ïåà ,êé÷ ïéà ãðé÷ ñàã ïòåå ïåà ,øò÷åö éã ïòîåðòâ èàä øò åàåå ïåô ãðé÷ íòã èâòøôòâ .ïòðàèùøàô ñòìà ïéåù øò èàä ìèñòî íòã óéåà ïæéååòâ íéà èàä ñàã ïåà ,èðåæòâ ïééæ áéìåö õìàæ ïéé÷ ïñò èøàèòâ èùéð èàä áø øòã ïåà ,÷àîùòâ èùéð íòðéé÷ øàô æéà ñàåå íòè ïøòèéá íòã øòñéåà ïéåù æéà .ééè òñéæ-÷øàèù ìòéöòôñ èàäòâ áéì èàä ñàåå øòðééà øàô èùéð éàãååà ...íòã éåå ïëàæ òøòâéèëéåå àã ïòðòæ ñò øòáà à ,ãðé÷ íòã ïåô òèàè øòã èâàæ ",øòãðé÷ òðééî ïâéåöøò êéà áàä éåæà" êàñà øéî ñò èàä ,äùòî íòã ïòæòâ áàä êéà ïòåå" ,ïåàâ íòðåô ãéîìú ïéà ïòæòâ ïáàä ééæ ñàåå ìéôùééá òâéã'ëåðéç òèñòøâ éã æéà ñàã .èðøòìòâ ".ïáòì øòééæ .äåðò ò'úîà æðåà èæééåå ñàåå äùòî à êàð

(‫יט‬/‫ )רש"י כ‬.‫ גלייבט עס שווער אי הארצ‬,‫ א מענטש וואס הערט נאר עפעס אבער זעט עס נישט‬:‫ענטפער אוי שאלה אי די פרשה‬

https://telegram.me/Publications_MM


‫מרבי בשמחה‬

‫וויאזוי האב אויסגעזע די‬ ‫אמאליגע חתונות? וויאזוי האב‬ ‫ערליכע איד מקיי געווע דע‬ ‫מצוה פו שמחת חת וכלה?‬

‫|א‬

‫אמאליגע חתונות מיט די פארצייטישע פריילי‪-‬מאכער‬ ‫שטייענדיג ווייניגער ווי שלשי יו קוד החג‪ ,‬ווע מיר גרייט זי‬ ‫צו דע פרייליכ יו ‪-‬טוב פורי ‪ ,‬לאמיר אויפפריש זכרונות פו יאר‬ ‫צוריק‪ ,‬ווע די יקירי ירושלי ‪ ,‬די צדיקי או חסידי ‪ ,‬האב‬ ‫געווידמעט א באדייטענד טייל פו זייער לעב‪ ,‬כדי צו דערפרייע‬ ‫חת וכלה‪ .‬זיי זענע נישט געווע קיינע ליידיגגייער‪ ,‬נאר יעדע מינוט‬ ‫איז זיי טייער געווע‪ ,‬דא האב זיי פארברענגט שעות לאנג ביי‬ ‫חתונות‪ ,‬צוויש זיי אזעלכע וואס האב ניטאמאל געקענט דע חת‬ ‫או זיינע עלטער אדער דע צד הכלה‪ ,‬נאר זענע געקומע מקיי ‬ ‫זיי דע מצוה פו משמח זיי חת‪-‬כלה או זייערע משפחות‪.‬‬ ‫מיט העכער אכציג יאר צוריק האט עקזיסטירט אי ירושלי א‬ ‫וואונדערליכע חבורה פו ערליכע איד ‪ ,‬וועמענ'ס ציל איז געווע איי ‬ ‫זא‪ ,‬צו דערפרייע אנדערע‪ .‬מע האט זיי גערופ די "חברת משמחי"‪.‬‬ ‫זיי האב נישט געהאט קיי מעמבערשיפ‪ ,‬או אוודאי האב זיי נישט‬ ‫געהאט קיי ארגאניזאציע‪ .‬אוי דער נאמע 'חברת משמחי' איז נישט‬ ‫געווע קיי אפיציעלער‪ ,‬נאר א צונאמע וואס האט זי אנגעקלעבט אי ‬ ‫זיי‪.‬‬ ‫די יקירי ירושלי זענע געווע געהויבענע געשטאלט ‪ ,‬וועלכע האב ‬ ‫געזע פאר זי א זכות צו זיי חברי אי דע וואונדערליכ גרופע‪ .‬דריי‬ ‫פו זיי זענע געווע גאר באוואוסט‪ :‬רבי שמעו געלערנטער‪ ,‬רבי יעקב‬ ‫געלבשטיי ‪ ,‬או רבי שמעו בערגמא ‪ .‬עס זענע געווע נא‪ :‬רבי מרדכי‬ ‫אהר פישמא ‪ ,‬רבי נת עקשטיי ‪ ,‬או די ליסטע גייט נא לאנג‪ .‬יעדער‬ ‫פו זיי מיט זיינע ספעציעלע סגולות‪ .‬יעדער מיט זיינע געבענטשטע‬ ‫טאלאנט ‪.‬‬ ‫דער היינט‪-‬באוואוינטער געגנט אי ירושלי איז דא געווע פיל‬ ‫קלענער ווי היינט‪ .‬יעדער האט יעד געקענט‪ ,‬או ווע ס'איז געווע א‬ ‫חתונה ביי די ברייטפארצווייגטע אייזנבא משפחה אדער ביי‬ ‫קרישעבסקי או הירשמא ‪ ,‬זענע די דריי פריילי‪-‬מאכער געקומע צו‬ ‫די חתונה‪ ,‬או נישט מיט ליידיגע הענט חלילה‪ .‬זיי האב געברענגט מיט‬ ‫זי א פלעשל 'ראטל וויי '‪ .‬א פלעשל וואס האט ענטהאלט דריי ליטער‬ ‫וויי ‪ ,‬וואס זיי האב אנגעגאס דערפו פאר יעדע גאסט‪ ,‬כדי צו‬ ‫פארמער שמחה‪ .‬דער פלעשל איז געווע זייער גרויס‪ ,‬או איז געווע ‬ ‫געמאכט פו דיקע גלאז‪.‬‬ ‫רבי שמעו געלערנטער איז געווע פו די דריי איד ‪ .‬זיי גאנצער כח‬ ‫או ענערגיע האט ער אויסגעגעב ביי א חתונה‪ .‬לכאורה וואלט ער‬ ‫געקענט עס ביי דער שמחה‪ ,‬ווי דער הויפט מחות ‪ .‬עס שטייט דא אי ‬ ‫גמרא‪' ,‬כל הנהנה מסעודת חת ואינו משמחו עובר בחמשה קולות‪ ',‬או ‬ ‫ווער האט דערפריידט דע חת מער ווי ער? אבער דווקא ווייל זיי ‬ ‫גאנצער קומע צו דער חתונה איז געווע בלויז צו משמח זיי דע חת ‪,‬‬ ‫האט ער מחמיר געווע אוי זי אז אפשר האט ער נישט גענוג יוצא‬ ‫געווע דע חוב פו 'משמח זיי '‪ ,‬או דעריבער האט ער גארנישט טוע‬ ‫געווע ביי די שמחה‪ .‬ווייל אפשר וועט ער דורכדע עובר זיי אוי די‬ ‫אזהרה פו חז"ל‪.‬‬ ‫ר' שמעו איז געווע דער חיות פו אט די גרופע‪ .‬ער איז באשאנקע ‬ ‫געוואר מיט א חוש צו טאנצ ‪ ,‬או ער האט געמאכט א ספעציעלע‬ ‫שיינער טאנ וואס האט אריינגעברענגט א רוח החיי אינע חת או ‬ ‫אי אלע אנוועזנדע‪ .‬ווי נאר ער איז אנגעקומע צו דער חתונה‪ ,‬האט ער‬ ‫זי אוועקגעשטעלט אי צענטער פונע רינג או ער האט אנגעהויב ‬ ‫טאנצ א פרייליכע 'קאדאטשקע'‪ .‬באלד דערוי איז דער גאנצער ציבור‬ ‫אריינגעשלעפט געוואר אי א פייערליכער עקסטאז פו שמחה או ‬ ‫טענ ‪.‬‬

‫א ירושלימ'ער טאנ ‬

‫"א ירושלימ'ער טאנ " איז אלע יאר געווע א באגרי‪ .‬יעדער וואס‬ ‫שטייט פונדערזייט או זעט א חשוב'ער ירושלמי‪ ,‬א ירא‪-‬שמי מיט א‬ ‫באוואקסענע בארד או לאנגע פיאות ביי די זייט ‪ ,‬הייבט זי אי די‬ ‫לופט או טאנצט פאכמאניש‪ ,‬שטוינט פו דע שיינקייט או ח פו די‬ ‫וואונדערליכע טאנ ‪ ,‬או נעמט נישט אראפ זיינע אויג פאר א מינוט‬ ‫פו דע ערהאב או הערליכ בילד וואס ווערט געטו מיט א הייליג‬ ‫געפיל פו יראת אלקי‪ .‬יעצט דאפלט דע איינצעלנע טאנצער צו‬ ‫נא או נא ירושלימ'ער איד ‪ ,‬וועלכע טאנצ מיט א ריינקייט או ‬ ‫לויטערקייט‪ ,‬או שטעלט איי פאר ווי די שמחה הייבט זי פילפאכיג‪.‬‬ ‫די ערשיינונג איז געווע אי ירושלי ביי יעדע חתונה‪ ,‬או צומאל אי ‬ ‫געוויסע קליינע זאל ‪ ,‬אדער אפילו אי די שטיבער פו די בעלי שמחה‪.‬‬ ‫די "חברת משמחי" איז ווי געזאגט געווע דער אומאפיציעלער‬ ‫נאמע פו די גרופע‪ ,‬וועלכע האט אריינגערעכנט עטליכע‬ ‫פערזענליכקייט פו די חשוב'סטע מענטש אי ירושלי‪ ,‬וואס זענע ‬ ‫געקומע צו יעדע חתונה בלי יוצא מ הכלל‪ ,‬או זענע אוי געקומע צו‬ ‫שמחות פו איד וועלכע זענע נישט געווע זייערע קרובי אדער איד ‬ ‫וועמע זיי האב בכלל נישט געקענט‪ ,‬או אלעס כדי צו משמח זיי דע‬ ‫חת ביו שמחת לבו‪ .‬זיי האב געפראוועט אלע סארט טענ או ‬ ‫פארשטעלונגע ‪ ,‬ביז דער גאנצער עול אינאיינע מיט' חת זענע ‬ ‫געשפרינגע פאר אומאויפהערליכע שמחה‪.‬‬ ‫איבער דער אורזא פארוואס ר' שמעו געלערנטער איז אריי אי די‬ ‫'חברת המשמחי' ווערט דערציילט‪ ,‬אז אי זיינע יונגע יאר איז ער‬ ‫זייער קראנק געוואר ‪ ,‬או ער איז געלעג צוגעשמידט צו זיי בעט‪ .‬זיי ‬ ‫מצב האט זי פארערגערט או ער האט געשפירט אז זיי סו איז נאנט‪.‬‬ ‫ער האט דעמאלטס געמאכט א נדר ביי זי אי הארצ ‪ ,‬אז אויב וועט‬ ‫ער געזונט ווער או זי שטעל אוי די פיס‪ ,‬וועט ער פריילי מאכ ‬ ‫איד ‪ ,‬או באלד דערנא האט זי זיי צושטאנד פארבעסערט ביז ער‬ ‫איז אינגאנצ געזונט געוואר ‪ ,‬ער האט טאקע באלד אנגעהויב מקיי‬ ‫זיי באשלוס צו משמח זיי אידישע קינדער או זי איינגעשריב צו‬ ‫'חברת משמחי'‪.‬‬ ‫ר' יעקב געלבשטיי או ר' שמעו בערגמא האב זייער גאנצער‬ ‫לעב זי אוועקגעגעב צו טו חסד מיט די לעבעדיגע או מיט די‬ ‫טויטע‪ ,‬ווע זיי פארנעמע זי אי די 'חברה קדישא' צו טו חסד של‬ ‫אמת‪ .‬דער ירושלימ'ער רב‪ ,‬מהרי" דושינסקיא זיע"א‪ ,‬האט אמאל‬ ‫געפרעגט ר' יעקב' ווערטלדיג‪" :‬וואס וועסטו טו נאכדע וואס משיח‬ ‫וועט קומע במהרה בימינו או עס וועט זיי תחיית המתי או ‬ ‫פארשטייט זי אז די לעבעדיגע וועל נישט שטארב ‪ ,‬קיינער וועט‬ ‫נישט דארפ צוקומע צו די חברה‪-‬קדישא וואס דו שטייסט אי ‬ ‫שפי ‪ "?...‬האט ר' יעקב געענטפערט‪" :‬געלויבט דער באשעפער אז אי‬ ‫פאסט ‪ ,‬אי בי משמח חת ‪-‬כלה ביו שמחת‪ ,‬וועל אי‬ ‫האב נא א ָ‬ ‫לעתיד לבוא עוסק זיי נאר אי דע ארבעט‪".‬‬ ‫או ר' יעקב האט טאקע געשריב אי א בריוו צו איינער פו די‬ ‫רבני‪ ,‬אז כמעט "מיו עמדי על דעתי‪ ,‬שוי העכער פערציג יאר‪ ,‬בי ‬ ‫אי עוסק אי דע חשוב' מצוה צו משמח זיי חת ‪-‬כלה‪".‬‬ ‫ר' שמעו בערגמא האט געהאט א מסורה צו משמח זיי חת ‪-‬כלה‪,‬‬ ‫נא פו די צייט פו "דער גרויסער רבי נחו" בערגמא )וועמע מע ‬ ‫האט אזוי גערופ ‪ ,‬צוליב זיי קליינער געוואוקס(‪ ,‬וועלכער האט שוי ‬ ‫יאר פריער משמח געווע ביי די ירושלימ'ער חתונות‪ ,‬טאנצנדיג מיט‬ ‫זיי שטעק ספעציעלע סארט טענ ‪.‬‬ ‫פארזעצונג קומט בעזהשי"ת‬

‫ענטפער אוי שאלה אי די הלכה‪ :‬אויב איינער זאגט צו אז ער וועט פאסט או ראש‪-‬חודש‪ ,‬דאר ער פאסט יענע טאג או אוי ַא אנדערע טאג‪) .‬משנה ברורה תיח‪/‬יד(‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫תורה'דיגע שמועס‬

‫‪ïòî èùèééè éåæàéåå‬‬ ‫'‪'äøéé äøé‬‬

‫איבער דער פרשת השבוע אדער עניני דיומא‬

‫‪ïéà ,÷øá-éðá ïéà ïèìàäòâôéåà êéæ èàä ì"öæ áø øò÷ñéøá øòã ïòåå‬‬ ‫‪éåìä øéàî éáø ïåàâä ïåæ ïééæ ïåô äðåúç éã ìâøì ,è"éùú øàé‬‬ ‫‪ñàì÷ à ïåô íéãéîìú éã íéà øàô ïòîå÷òâ ïòðòæ ,ì"öæ ÷éùèééååàìàñ‬‬ ‫‪íòðåô ìäðî øòã èéî íòðééàðéà ,'ø"áùú' øãç øòùéèééöøàô øòã ïéà‬‬ ‫‪ñàåå øòáéà ïøòäøàô êéæ ,ñàì÷ íòðòé ïåô ãîìî øòã ïåà äøåú-ãåîìú‬‬ ‫‪.èðøòìòâ ïáàä ééæ‬‬ ‫‪ééæ èàä ì"öæ ïåàâ øòã ïåà ,åøúé úùøô èðøòìòâ ïàã ïáàä øòãðé÷ éã‬‬ ‫‪ééæ øò èàä øòäøàô íòã ñéåàëøåã .äùøô éã øòáéà ïøòäøàô ïáéåäòâðà‬‬ ‫‪âøàá ï'ôéåà äøåú ïúî ééá ïòðøòì øéî ñàåå ÷åñô íòã ïéà èùô èâòøôòâ‬‬ ‫‪ñàã èðééî ñàåå ",÷åçøî íéöéçá åäåøéé àìà åúéîäì ãé åá òâéú àì" :éðéñ‬‬ ‫'‪?'äøéé äøé‬‬ ‫"‪ãìàá êòìøòãðé÷ éã ïåô øòðééà èàä ",ïøòåå ïñàùòâ èòåå øò‬‬ ‫‪.èøòôèðòòâ‬‬ ‫‪ïåà ãîìî íòã åö øòãðåàåå èéî ïâéåà òðééæ ïáéåäòâôéåà éáø øòã èàä‬‬ ‫‪"?âðåøòì÷øò íòã ãðé÷ ñàã èîòð åàåå ïåô" :ïáòâòâ âòøô à‬‬ ‫‪ï'ôéåà ùåøéô ïééæ ïéà í"áùø øòã æà èâàæòâ ãìàá èàä ãîìî øòã‬‬ ‫‪àìù åäåúéîé ÷åçøî ,úîåé úåî éúøîàù øäá òâåðä' æà èøòì÷øò ,õàìô‬‬ ‫‪åúéîäì ãé åá òâéú àì ïëì ,äúéî íä óà åáééçúéå åúéîäì øä ìà åáø÷é‬‬ ‫‪.ïñéù èðééî äééøé æà ùøôî êàã øò æéà ",÷åçøî íéöéçá åäåøéé àìà‬‬

‫‪íé÷éãö ïåô êòìèøòåå äçîùá ãéîú‬‬

‫‪ï'ôéåà èøàã æà ãîìî íòã øàô ïæéååòâ èàä ì"öæ ïåàâ øòã øòáà‬‬ ‫‪,ãøò øòã åö ïøòåå ïôøàååòâôàøà èòåå øò - äøéé" ,é"ùø èøòì÷øò õàìô‬‬ ‫‪øòã ïåà ".'ïøòåå ïôøàååòâôàøà' ,äìé÷ñ ïéãë æéà ñàã ïåà ,'íéá äøé' éåå‬‬ ‫‪ñàåå èùéð ïñééåå øòãðé÷" :ãîìî ï'øàô èâàæòâ ïåà èâééìòâåö èàä éáø‬‬ ‫‪ïåô èîå÷ äòéãé øòöðàâ øòééæ ,í"áùø ùåøéô øòãà é"ùø ùåøéô æéà ñàã‬‬ ‫‪åö òáàâôéåà øòã èâéì ãîìî ï'ôéåà ïåà ,ãîìî íòðåô ïøòä ééæ ñàåå íòã‬‬ ‫‪ìééåå ,èøòì÷øò é"ùø éåå äøåú éã ïåô íé÷åñô éã øòãðé÷ éã øàô ïøòì÷øò‬‬ ‫‪"...èùô øòã æéà ñàã‬‬ ‫‪éåæàéåå" :äìàù òãðòâìàô éã øòãðé÷ éã èâòøôòâ éáø øòã èàä ïàã‬‬ ‫‪êàã èàä äøåú-ïúî øàôòá ,éðéñ âøàá ï'ôéåà ïééâôéåøà èðééä ïòî âòî‬‬ ‫‪òâàøô íòã óéåà ?'úîåé úåî øäá òâåðä ìë' èâàæòâðà øòôòùàá øòã‬‬ ‫‪æà è'äðòè'òâ èàä øòðééà ,øòãðé÷ éã ïåô ñøòôèðò òìéô ïòîå÷òâ ïòðòæ‬‬ ‫‪íåù ïéé÷ âøàá ï'ôéåà àèùéð ïéåù æéà âàèåö-èðééä ìééåå æéà øúéä øòã‬‬ ‫÷‪ïéåù æéà äøåú éã ìééåå æéà íòè øòã æà èâàæòâ èàä øòèééååö à ,äùåã‬‬ ‫‪.â"ãà ïééâôéåøà èöòé ïéåù ïòî âòî - ïøàååòâ ïáòâòâ‬‬ ‫‪øò èàä âéèìéâãðò ïåà øòãðé÷ éã åö èøòäòâðééà êéæ èàä éáø øòã‬‬ ‫‪ïòî âòî èðééä ñàååøàô äáéñ øòã" :øòôèðò ï'èåùô íòã èøòôèðòòâ‬‬ ‫‪ïåà ,øôåù úòé÷ú ïòååòâ ïéåù æéà ñò ìééåå æéà ,éðéñ âøàá ï'ôéåà ïééâôéåøà‬‬ ‫‪èééèù'ñ éåå ,âøàá ï'ôéåà ïééâåöôéåøà øåñéà íòã ïòååòâ øéúî èàä ñàã‬‬ ‫‪."åìòé äîä ìáåéä êåùîá" ÷åñô ïéà‬‬ ‫)‪(÷ñéøáî áøä‬‬

‫‪íùä êéùòî åáø äî‬‬

‫‪òøä ïéòå áåè ïéò‬‬

‫תחח"ל להרב‬ ‫אברה מייזעלס שי'‬

‫שארית הפליטה‬ ‫ַא ע‪-‬האר איז אריינגעגאנגע צו א ספרי‪-‬בינדער‪ ,‬מיט א גמרא‬ ‫אי זיי האנט‪ ,‬וואס די עק דערפו זענע געווע אפגעברענט פו פייער‪.‬‬ ‫ער האט איבערגעגעב דע גמרא פאר' בינדער או געזאגט‪" :‬די גמרא‬ ‫האט זי אנגעכאפט פו א פייער‪ ,‬או דאס איז געבליב דערפו‪".‬‬ ‫"איז וואס ווילט איר?" האט דער בינדער געפרעגט‪" ,‬וואס ווילסטו אי‬ ‫זאל טו דערמיט?"‬ ‫"אפשר קענט איר פו די איבעריגע מאכ פאר מיר א קליינע‬ ‫סליחות?"‬

‫דער מלבי" ברענגט )משלי כג‪/‬ד( פו די חכמי הטבע‪ ,‬אז פו די בעלי עי‬ ‫הרע'ס אויג שפראצ ארויס שלעכטע פונקע וואס זייער שורש שטאמט פו‬ ‫זיי פחיתת הנפש‪ ,‬וואס באטראכט די זא מיט א שלעכט אויג‪ ,‬או דאס גיבט‬ ‫אריי א שרעקליכע גיפט אוי די זא אויפוואס ער קוקט‪.‬‬ ‫עס ווערט דערציילט אז א בעל עי‪-‬הרע האט פאר א באשטימטע צייט‬ ‫שאר געקוקט אוי א ברויט‪ ,‬נאכדע האט מע געטראפ אז דאס ברויט איז‬ ‫אנגעשטעקט געוואר מיט א שעדליכ גיפט‪.‬‬

‫א שנה מעוברת‬ ‫א דארפס‪-‬איד האט געגעב זיי 'הגדה של פסח' צו בינד‪ .‬דער‬ ‫בינדער האט זי טועה געווע או אריינגעבינד אי דע הגדה א בלעטל‬ ‫פו די סליחות לימי נוראי‪.‬‬ ‫ביי סדר‪-‬נאכט איז דער דארפס‪-‬מא געזעס פאר דע געבינדענע‬ ‫הגדה או פארגעזאגט מיט געשמאק‪" :‬אלו עשר מכות שהביא הקדוש‬ ‫ברו הוא על המצרי במצרי‪ ,‬ואלו ה‪ :‬ד‪ ,‬צפרדע‪ ,‬כני‪ ,‬ערוב‪ ,‬דבר‪,‬‬ ‫שחי‪ ,‬ברד‪ ,‬ארבה‪ ,‬חוש‪ ,‬אשמנו‪ ,‬בגדנו‪ ,‬גזלנו‪ ,‬דברנו דופי‪"...‬‬ ‫"טאטע‪ ",‬האט זי דער זו געוואונדערט‪" ,‬אי מיי אז די יאר זענע דא‬ ‫מער מכות ווי אלע יאר‪".‬‬ ‫דער טאטע האט א קוק געגעב אוי אי מיט אויג פול מיט‬ ‫קלוגשאפט‪:‬‬ ‫"ווייסטו דע נישט‪ ,‬מיי קינד‪ ,‬אז דאס יאר איז ַא עיבור יאר?"‪...‬‬

‫די וויכטיגקייט פו געב קידוש ביי געבורט פו א מיידל‪ :‬א איד האט‬ ‫געהאט א טאכטער וואס איז שוי געווע לאנג אי די יאר או יעדע שידו וואס‬ ‫מ'האט אי אנגעטראג‪ ,‬איז אי די לעצטע מינוט צעפאל‪ .‬איז ער געגאנגע‬ ‫זי מזכיר זיי צו הרה"ק רבי מרדכי דוב מהארניסטייפל זצ"ל‪.‬‬ ‫האט אי דער רבי געפרעגט‪" :‬ווע די טאכטער איז צו איי געבויר געוואר‪,‬‬ ‫האט איר געגעב א קידוש לכבוד די שמחה?" או דער איד האט זי דערמאנט‬ ‫אז ווע זי איז געבויר געוואר‪ ,‬איז ער גליי געגאנגע אי שול או ביי קריאת‪-‬‬ ‫התורה האט ער עולה געווע או איר געגעב דע נאמע‪ ,‬אבער קיי קידוש‬ ‫האט ער נישט געמאכט‪.‬‬ ‫האט דער צדיק אי געהייס‪ ,‬אז קומענדיגע שבת זאל ער צוזאמרופ זיינע‬ ‫קרובי או גוטע פריינד צו זי אי שטוב אוי א גרויסע קידוש‪ ,‬או די ברכות‬ ‫וואס אלע וועל וואונטש למז"ט‪ ,‬וועט זיכער העלפ ער זאל איר פיר אונטער‬ ‫די חופה במהרה‪ ,‬בשעה טובה ומוצלחת‪ .‬וכ הוה‪) .‬עיוני הלכות‪ ,‬ח"א‪ ,‬עמוד שכ"ה(‬

‫‪äìåâñ íúééäå‬‬

‫‪íé÷éãö ìù ïúçéù‬‬

‫הרה"ק רבי מנח מענדיל פו קאצק זי"ע פלעגט זאג ‪:‬‬ ‫"פו זי ‪ -‬נישט ארויסקוק‪ ,‬אי יענעמ'ס ‪ -‬נישט אריינקוק; איי איד‪ ,‬איי מצוה‪ ,‬איי טאג!"‬

‫)קוק אלעמאל איבער דיינע מעשי או נישט יענעמ'ס‪ ,‬או ווע עס קומט דיר אונטער א מצוה זאלסטו זי נישט ארויסדרייע או זאג 'עס זענע דא אנדערע וואס וועל עס שוי טו‪' ',‬אי האב אנדערע‬ ‫מצוות‪ ',‬אדער 'אי וועל עס אפשטופ אוי מארג‪ ',‬נאר קוק אוי דיר ווי דו ביסט דער איינציגסטער איד‪ ,‬או דאס איז דיי איינציגע מצוה‪ ,‬או דו האסט נישט ‪ -‬נאר דע היינטיג טאג אליי‪".‬‬

‫להארות והערות נא להתקשר אל מספר טל‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫‪985.464.9446‬‬


‫בעזרת השם יתברך‬

‫פרשת יתרו תשע”ז | גליון קסח | הרב לייביש ליש | בישיבת קארלין סטאלין‬

‫בס"ד‬

‫פארוואס נישט דו?!!‬

‫מיט א יאר צוריק‪ ,‬דינסטאג פרשת קרח ‪ -‬די לעצטע טאג פון די לימודים‬ ‫אין די 'חדרים' איידער די זומער ‪ -‬האלב‪-‬נאך‪-‬צוועלעף נאכמיטאג קומט‬ ‫מיין שמעון'לע אהיים פון נוירסערי מיט א טאשקע אנגעפולט מיט א‬ ‫גאנצע ּפ ַאק פון ביכלעך‪ ...‬איין ביכל איז געווען פיל מיט בילדער "זכרונות‬ ‫לער"ן‪ ...‬א‬ ‫קא ֶ‬ ‫פון אונזער נוירסערי יאר"‪ ...‬א צווייטע ביכל איז געמאכט צו ָ‬ ‫ביכל פון די א' ב'‪ ...‬א ביכל פון גוטע מדות‪ ...‬און נאך עטליכע ביכלעך וואס‬ ‫איך געדענק נישט יעצט פארוואס מען האט עס אהיים געשיקט‪...‬‬ ‫אויסגעפ ַאקט אויפן קאוטש‪,‬‬ ‫ּ‬ ‫צווישן די גאנצע לייבערי וואס איז געלעגן‬ ‫האט איין ביכל געכאפט מיין אויג‪ ...‬דארט האט מען געפרעגט אלע סארט‬ ‫שאלות פון יעדער יונגל אין די קלאס‪( ,‬למשל‪ ,‬וועלכע קאליר האסטו די‬ ‫בעסטע ליב‪ ,‬וועלכע שפילצייג האסטו די מערסטע געשפילט אין חדר‪,‬‬ ‫און נאך‪ )...‬און אלע קינדער האבן גענטפערט עפעס אנדערש‪ ...‬לכאורא‬ ‫קיאוט"!‪...‬‬ ‫איז עס געמאכט‪ ,‬אז די מאמעס זאלן עס ליינען‪ ,‬און זאגן "אוי ווי ָ‬ ‫איינע פון די זאכן וואס מען פרעגט דארט די קליינע קינדער אין די‬ ‫נוירסערי איז‪ :‬וואס ווילסטו זיין‪ ,‬ווען די וועסט זיין א טאטע?! (אין אמת'ן‬ ‫קען מען דאס פרעגן פון קינדער אין כתה ח' אויכעט‪ ...‬דער סיבה פארוואס‬ ‫מען פרעגט עס אין נוירסערי איז‪ ,‬ווייל זיי "זאגן" ארויס מיט די מויל‪ ,‬וואס‬ ‫יעדער "טראכט" צו זיך אין הארץ‪)...‬‬ ‫איינער וויל זיין א הצלה‪ ...‬א צווייטער א פייער‪-‬מע"ן‪ ...‬פאליס‪...‬‬ ‫שומרים‪ ...‬חברים‪...‬‬ ‫א פיקסער‪-‬מע"ן‪...‬‬ ‫וויל‬ ‫איינער‬ ‫דרייווען א ריזיגע‬ ‫'גארבעדז"ש‪-‬‬ ‫שארן‬ ‫טרא"ק' און ַ‬ ‫דערמיט די שניי‪...‬‬ ‫איין קינד האט‬ ‫געזאגט ער וויל זיין‬ ‫דער אוענע"ר פון א‬ ‫"ליזיגע אייז‪-‬קלים‬ ‫סטאר"‪...‬‬ ‫אבער כמעט אלע‬ ‫קינדער ווילן האבן א‬ ‫טאטע‪-‬פאסיג אויף‬ ‫די הויזן‪ ,‬און א 'קאר'‬ ‫לאס'‪...‬‬ ‫'לע ָ‬ ‫מיט ֶ‬ ‫געווענדליך‬ ‫אבער‪ ,‬ווען מען‬ ‫וואקסט אונטער און‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫מען זעהט אז אלעס איז נארישקייטן‪ ,‬האט מען שוין העכערע השגות‪,‬‬ ‫און ווי עלטער מען ווערט פאלן אוועק אלע אלטע דמיונות‪ ,‬און פון אלע‬ ‫'פלענער' בלייבט איבער נאר די ביכל פון נוירסערי‪...‬‬ ‫איך וויל ענק היינט פארציילן פון א יונגעלע וואס האט געוואוינט אין‬ ‫א ווייטע פארשטופטע פלאץ‪ ,‬אן קיין געהעריגע ישיבה‪ ,‬אן א נארמאלע‬ ‫קהלה‪ ,‬זיינע חברים האבן געהאט זייער שוואכע השגות סיי אין אידישקייט‪,‬‬ ‫סיי וועגן זייער צוקופנט‪ ...‬אבער‪ ,‬זייענדיג א 'יונג קינד' האט ער געהאט‬ ‫גרויסע שאיפות און א פעסטע רצון‪ ,‬ער האט גאר יונג זיך אויספלאנירט‬ ‫וואס ער וויל זיין ווען ער וועט זיין א טאטע‪ ,‬לאמיר זעהן וואו זיין פלאן‬ ‫האט אים געפירט‪ ,‬און וואס איז שפעטער אויסגעוואקסן פון אים‪...‬‬ ‫פאסירט האט עס מיט הונדערט יאר צוריק אין ‪ Portsmouth‬א‬ ‫שטעטל אין ‪Virigina‬איינע פון די ‪ 50‬לענדער פון די פאראייניגטע‬ ‫שטאטן אין אמעריקא‪ ,‬דארט איז געבוירן א יונגעלע צו ר' ישראל און‬ ‫מרס‪ַ .‬מטלא גיפטער וואס זענען נאך דאן יונגע אימיגראנטן פון ליטא וואס‬ ‫האבן זיך נישט לאנג פריער דארט באזעצט‪ ...‬זיי האבן א נאמען געגעבן‬ ‫זייער קינד 'מרדכי'‪...‬‬ ‫נאכן וואוינען א שטיק צייט אין ווירידזשיניע‪ ,‬האבן זיי מחליט געווען‬ ‫אז פאר די חינוך פון די קינדער דארף מען ווי פריער זיך אוועקציען פון‬ ‫געפ ַאקט האב‪-‬און‪-‬גוטס און זיך‬ ‫דארט‪ ,‬און זיי האבן זיך אויפגעהויבן ּ‬ ‫געצויגן קיין באלטימאר‪,‬‬ ‫וואו מרדכי'לע איז‬ ‫דארט געגאנגען אין‬ ‫חדר‪.‬‬ ‫ווי אלע ווייסן איז‬ ‫אמעריקא געווען בימים‬ ‫ההם ווי א וויסטע מדבר‬ ‫אין אידישקייט‪ ,‬קיין‬ ‫פרומע מוסדות זענען‬ ‫כמעט נישט געווען‪,‬‬ ‫קיין חלב ישראל אויך‬ ‫נישט‪ ,‬די עלטערן האבן‬ ‫געארבעט ביטער און‬ ‫שווער פון אינדערפרי‬ ‫ביז ביינאכט אויף‬ ‫צו פארדינען קוים‬ ‫ברויט‪-‬אויף‪-‬הויזן‪...‬‬ ‫די יוגנט האבן זיך‬ ‫קוים געהאלטן ביי‬ ‫אידישקייט‪ ,‬זיי זענען‬


‫ב‬ ‫נאכגעגאנגען אלע פארבלענדענישן וואס דער אמעריקאנער גאס האט‬ ‫געהאט צו פארקויפן‪ ,‬די עלטערן האבן זיך צוגעקוקט מיט ווייטאג‪ ,‬אבער‬ ‫זיי האבן גארנישט געקענט טוהן‪...‬‬ ‫אין אזא סביבה איז מרדכי'לע גיפטער אויפגעוואקסן‪ ...‬ער האט זיך‬ ‫געדארפט האלטן מיט אייזערנע כוחות‪ ,‬כדי נישט נשפע צו ווערן פון זיין‬ ‫חברים‪...‬‬ ‫אין די זעלבע צייט וואס ביי זיינע שכנים און חברים אינדערהיים האט‬ ‫געהאנגען אויף די ווענט בילדער פון 'דזשאורדזש וואשינגטאן' אדער‬ ‫'עיברעהעם לינקלאן' (באוויסטע אמעריקאנע פרעזידענטן‪ )...‬אדער‬ ‫קסער'ס‪ ,‬וואס זענען געווען ארויף‪-‬‬ ‫יס‪-‬ב ָאלל שפילער'ס און ּב ַא ֶ‬ ‫פון ּב ֶע ּ‬ ‫געקוקטע ִהירוי"ס ביי די גוים און בפרט ביי די יוגנט‪ ,‬האט ביי משפחת‬ ‫גיפטער גארנישט געהאנגען‪...‬‬ ‫איין טאג האט דער קליינע מרדכי'לע מחליט געווען צו באצירן זיין‬ ‫צימער מיט בילדער‪ ...‬אבער אנדערש פון זיינע חברים‪ ,‬האט ער געהאט‬ ‫אנדערע מענטשן אויף וועם ער האט ארויפגעקוקט מיט שעצונג‪...‬‬ ‫ער איז געגאנגען‪ ,‬און זיך איינגעהאנדלט אפאר שיינע בילדער פון די‬ ‫גאר מפורסם'דיגע 'גדולי ישראל' פון יענע צייט‪ ,‬איין בילד איז געווען פון‬ ‫דער הייליגע 'חפץ חיים'‪ ,‬א צווייטע פון דער גרויסע גאון 'רבי חיים עוזר'‪,‬‬ ‫ווי אויך בילדער פון הרה"ק מטשורטקוב זי"ע 'רבי חיים בריסקער'‪' ,‬רבי‬ ‫ברוך בער'‪ ,‬רבי שמעון שקאפ‪ ,‬רבי אלחנן וואסערמאן‪ ,‬און נאך גדולים זכרן‬ ‫צדיקים וקדושים לברכה‪...‬‬ ‫נאכדעם וואס מרדכי'לע האט געהאט ביי זיך 'צען' בילדער האט זיך‬ ‫סטאר‪,‬‬ ‫אנגעהויבן א גאנצע 'עבודה'‪ ...‬ער איז ער געגאנגען צו א גרויסע ָ‬ ‫און געקויפט דארט 'עלף' שיינע האלצערנע פרעימ"ס וואס קומט מיט א‬ ‫העקעלע פון אונטן צו קענען אויפהענגען אויף די וואנט‪ ...‬ווען ער איז‬ ‫אהיים געקומען האט ער אריינגעלייגט די צען בילדער אין די שיינע‬ ‫פרעים'ס‪ ,‬דערנאך האט ער גענומען א האמער און אריינגעהאקט אין די‬ ‫וואנט 'עלף' נעגלעך‪ ...‬ווען ער איז פארטיג געווארן מיט דעם אויך‪ ,‬האט‬ ‫ער זיך גענומען צו די ארבעט פון אויפהענגען די שיינע פרעים'ס פון די‬ ‫גדולי ישראל‪...‬‬ ‫און אזוי איז מרדכי'לע געשטאנען אויף א לייטער און אויפגעהאנגען‬ ‫איין פיקטשטע פרעי"ם פון איין גדול‪ ,‬און דערנאך נאך א פיקטשער‬ ‫פרעי"ם פון א צווייטער ראש ישיבה‪ ...‬נאך א שיינע שטיק צייט‪ ,‬האט די‬ ‫וואנט פון זיין צימער אויסגעקוקט ווי א דאקטער'ס אפיס‪ ...‬א גאנצע וואנט‬ ‫פול מיט פרעימ"ס‪ ...‬אבער נישט פון סערטיפעקעט'ס נאר מיט בילדער‬ ‫פון גדולי ישראל‪...‬‬ ‫ווען ער האט גענדיגט אויפהענגן די אלע צען פרעים'ס מט די‬ ‫בילדער‪ ,‬האט ער גענומען די עלעפטע וואס איז געבליבן ליידיג‪ ,‬און עס‬ ‫אויפגעהאנגען פונקט אינמיטן פון די אלע פרעים"ס!!‪ ...‬אינעווייניג אין די‬ ‫פרעי"ם האט ער אויפגעשריבן מיט דיקע אותיות אין די ענגלישע שפראך‬ ‫"בלויז דריי ווערטער"‪:‬‬ ‫!!?‪Why Not You‬‬ ‫פ א ר ו ו א ס נ י ש ט ד ו ?!!!‬ ‫יא קינדערלעך! דער קליינער מרדכי'לע האט געוואלט מיט דעם‬ ‫ארויסברענגען צו זיך א פאדערונג‪ ...‬די פרעי"ם אין די וואנט האט‬ ‫געפאדערט פון אים‪ :‬מרדכי'לע! געב א קוק אויף די אלע בילדער פון די‬ ‫אלע גדולי ישראל אויף די ווענט‪ ,‬קוק וויאזוי זיי זענען אויפגעוואקסן‪ ,‬קוק‬ ‫וויאזוי זיי באלייכטן די גאנצע וועלט מיט זייער תורה און קדושה‪ ,‬קוק‬ ‫ווארט איז פארהייליגט ביי טויזנטער אידן פון די גאנצע‬ ‫וויאזוי זייער'ס א ָ‬ ‫ערד‪-‬קוגל‪ ...‬נו‪ ,‬וואס טוט זיך מיט דיך?!! פארוואס נישט דו?!! פארוואס‬ ‫זאלסטו נישט אויסוואקסן א גדול בישראל פונקט ווי זיי?!!‬ ‫און אזוי‪ ,‬יעדן טאג ווען מרדכי'לע איז אהיים געקומען‪ ,‬און איז אריין‬ ‫אין זיין צימער‪ ,‬ווי אויך די צענדליגע מאל א טאג וואס ער איז אריין‪-‬און‪-‬‬ ‫ארויס פון זיין צימער‪ ,‬האט ער געזען די אלע בילדער הענגן אויף די וואנט‪,‬‬ ‫מאנט צו‬ ‫און צווישן זיי הענגט די ליידיגע פרעי"ם וואס רעדט צו אים און ָ‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫אים‪ ,‬זאגנדיג‪:‬‬ ‫ווארט פאר דיך!!‬ ‫מרדכי'לע! איך ַ‬ ‫מרדכי'לע האט זיך טאקע גענומען לערנען פלייסיג‪ ,‬און ווען ער איז‬ ‫געווארן א זיבעצן יעריגע בחור‪ ,‬האט ער געטון גאר א דרייסטע זאך‪...‬‬ ‫ער האט זיך אויפגעהויבן‪ ,‬זיך געזעגענט פון זיין ליבע טאטע און מאמע‪,‬‬ ‫איבערגעלאזט אלע אמעריקאנע באקוועמליכקייטן וואס ער איז געווען‬ ‫צוגעוואוינט צו‪ ,‬און מקיים געווען 'הוי גולה למקום תורה' פארנדיג לערנען‬ ‫אין די גרויסע באוואוסטע ישיבה אין 'טעלז' אין די צוריק‪-‬געשטאנענע‬ ‫'ליטא'‪.‬‬ ‫טאמער מיינט עטץ אז עס איז געווען אזא פשוטע זאך‪ ,‬האט איר טעות‪,‬‬ ‫חוץ פון די גרויסע מסירות נפש פון מרדכי אליין צו טוהן אזא פרעמדע‬ ‫געוואגטע שריט‪ ,‬האט עס אויך געקאסט היפש אסאך געלט‪ ,‬וואס ער האט‬ ‫נישט געוואוסט פון וואו צו נעמען‪...‬‬ ‫זיין טאטע ר' ישראל האט פארמאגט א 'אינשורענס פאליסי' (דאס איז‬ ‫אזא סארט אינוועסמענט פון געלט‪ ,‬וואס א מענטש לייגט אוועק ביי א‬ ‫קאמפעני‪ ,‬און די ווערד פון די געלט וואקסט‪ ,‬ביז אז ווען א מענטש ווערט‬ ‫עלטער און ער האט נישט קיין כח מער צו ארבעטן‪ ,‬נעמט ער ארויס די‬ ‫געלט און לעבט אויס זיינע יארן בכבוד) אט דער 'אינשורענס פאליסי'‬ ‫איז געווען דער איינציגסטע ווערדפולע זאך וואס ער האט פארמאגט‪,‬‬ ‫איז ר' ישראל געגאנגען און מיט מסירות נפש פארקויפט די 'פאליסי'‬ ‫ארויסגענומען די געלט און געקויפט דערמיט א 'טיקעט' צו די שיף אז זיין‬ ‫זון מרדכי זאל קענען פארן קיין 'טעלז' אין ליטא און לערנען דארט אין די‬ ‫גרויסע טעלזער ישיבה‪( ...‬אזוי האט אויסעקוקט די מסירות נפש צו תורה‬ ‫פון די אמאליגע עלטערן‪)...‬‬ ‫ווען די ביטערע מלחמה האט אויסגעבראכן‪ ,‬איז מרדכי אהיים געקומען‪,‬‬ ‫וואו ער האט חתונה מיט דער טאכטער פון זיין רבי'ן‪ ,‬און עטליכע יאר‬ ‫שפעטער איז ער געווארן דער ראש ישיבה פון די באקאנטע טעלזער‬ ‫ישיבה! ווערנדיג איינער פון די גרעסטע פירענדע גדולים פון כלל ישראל‬ ‫אין אמעריקא נאך די ביטערע חורבן‪...‬‬ ‫יא‪ ,‬דער קליינער מרדכי'לע וואס האט געפרעגט צו זיך אליינ'ס‬ ‫"פארוואס נישט דו?" איז אויסגעוואקסן מרן הגאון רבי מרדכי גיפטער‬ ‫זצ"ל‪ ,‬א נאמען וואס איז געשעצט ביי כלל ישראל איבעראל‪...‬‬ ‫הגאון רבי מרדכי גיפטער זצ"ל האט אויפגעשטעלט צענדליגע טויזנטער‬ ‫תלמידים וואס וואוינען אויסגעשפרייט אין אלע אידישע געגענטער פון‬ ‫די גאנצע וועלט‪ ,‬צווישן זיי‪ ,‬געערטע רבי'ס וואס פירן גרויסע חסידות'ן‪,‬‬ ‫געשעצטע רבנים פון ריזיגע קהלות‪ ,‬בארימטע ראשי ישיבות‪ ,‬ישיבה‬ ‫לייט‪ ,‬חשובע בעלי בתים‪ ,‬וואס געבן איבער זיין תורה און הדרכה צו די‬ ‫ווייטערדיגע דורות‪ ,‬וואס זיי געבן עס איבער ווייטער‪...‬‬ ‫ער האט אויך איבערגעלאזט צענדליגע ספרים פון זיינע טיפע שיעורים‬ ‫און זיינע שמועסן וואס באשיינען די ספרים שענק אין אלע ישיבות און‬ ‫ווערן געלערנט דורך טויזנטער אידן איבער די גאנצע וועלט‪...‬‬ ‫און יא קינדערלעך‪ ,‬דער "בילד" פון הגאון מרן רבי מרדכי גיפטער זצ"ל‬ ‫ליגט היינט‪-‬צו‪-‬טאגס אין הערלכע אויג‪-‬פארכאפענגע פרעימ"ס און הענגט‬ ‫אין טויזנטער דיינונג‪-‬רום'ס דורכאויס די גאנצע וועלט‪ ...‬און אין צענדליגע‬ ‫טויזנטער סוכות ווערט זיין לעכטיגע צורה באשיינט צווישן אנדערע גדולי‬ ‫ישראל דינענדיג אלץ א ריכטיגע נוי סוכה‪...‬‬ ‫יא‪ ,‬זיין פיקשטער איז נישט געבליבן מיט א קשיא‪ ...‬ער האט עס‬ ‫פארענטפערט מיט א גוטע תירוץ!!‬ ‫נו‪ ,‬קינדערלעך! יעצט איז ענקער רייע‪...‬‬ ‫יעדע קינד דארף ארום‪-‬גיין מיט די קשיא‪ :‬פארוואס נישט איך?!! און‬ ‫מיט א פעסטע רצון‪ ,‬מיט פלייס און האראוואניע וועט עטץ בעזרת השם‬ ‫אויך זוכה זיין צו פארענטפערן די קשיא‪ ,‬ווען עטץ וועט שיינען ווי די זון‬ ‫און באלייכטן די וועלט!!‬


‫ג‬

‫קול שלום מרדכי‬ ‫שבת פרשת בשלח‬ ‫שבת שירה‬ ‫שבת ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות‬ ‫טייערע רבי לייביש און זיין תלמידים שיחי'‬ ‫שלום וברכה!‬ ‫ברוך השם עס איז מיר געווען א גרויסער‬ ‫שמחה צו באקומען אייערע געשמאקע‬ ‫ענטפער'ס ערב שבת‪ ,‬אזוי האב איך‬ ‫געקאנט לערנען מיט אייך דעם שבת‪,‬‬ ‫און אייער געשמאקע ענטפער'ס ברענגן‬ ‫אריין א הייליגע אידישע ליכטיקייט און‬ ‫ווארעמקייט אין דעם קאלטע טונקעלע‬ ‫פלאץ‪...‬‬ ‫ישר כח התלמיד‪ :‬יעקב סטפנסקי‪ ,‬יוסי‬ ‫שפיצער‪ ,‬אברהמי פייגנבוים‪ ,‬משה כץ‬ ‫נכד בעל התניא‪ ,‬בנימין הלוי בראמברג‪,‬‬ ‫בעריש פינטער‪ ,‬מרדכי לייב קפלן‪ ,‬בנימין‬ ‫ציילבערגער‪ ,‬יצחק יעקב שטרן‪ ,‬טובי'‬ ‫ירוחם פישל בנדר‪ ,‬יהודה מיללער‪ ,‬יוסף‬ ‫יוחנן הויזמאן‪ ,‬דוב אליהו ענתבי‪ ,‬יוחנן‬ ‫רויטמאן‪ ,‬דוד יוסף זילבערשטיין‪ ,‬יהודה‬ ‫לייב מערמלשטיין‪ ,‬אברהם יחזקא'‬ ‫פערלמאן שיחי'‬ ‫דער אויבערשטער זאל אייך אלע‬ ‫בענטשן איר זאלט האבן גרויס הצלחה‬ ‫אין אייער דאווענען און לערנען און געבן‬ ‫אייערע עלטערן און רבי אסאך אידיש נחת‪,‬‬ ‫און מיר זאלן אלע צוזאמען זוכה זיין צו גיין‬ ‫יעצט צו אונזער גאולה שלימה מיט משיח‬ ‫צדקינו‪...‬‬ ‫אויך א גרויסער ישר כח‬ ‫פאר דער בריוו פון מיין‬ ‫רבי הרב פעריס שיחי'‪...‬‬ ‫אונזער הייליגע צדיקים‬ ‫לערנען אונז‪ ,‬אז מיר‬ ‫דארפן נישט נאר לערנען‬ ‫דער פרשה פון דעם וואך‪,‬‬ ‫נאר מיר דארפן לעבן מיט‬ ‫די פרשה פון דעם וואך‪,‬‬ ‫און דער וואך לעבן מיר‬ ‫מיט פרשת "בשלח"‪...‬‬ ‫אין פרשת בשלח לעבן‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫מיר מיט אמונה און בטחון און השם יתברך‪...‬‬

‫אלף = אמונה‪ ,‬חז"ל זאגן אונז‪ :‬אין דער‬ ‫זכות פון אמונה זענען מיר אידן ארויס‬ ‫מצרים‪.‬‬ ‫בית = בטחון‪ ,‬ווען דער אויבערשטער‬ ‫האט געהייסן די אידן ארומדרייען זיך און‬ ‫גיין צוריק צו די ריכטונג פון מצרים! האבן די‬ ‫אידן געהאט אמונה און געטון פונקט וואס‬ ‫משה רבינו זאגט וואס דער אויבערשטער‬ ‫הייסט טון‪.‬‬ ‫גימל = גאולה‪ ,‬אויף די ווערטער "מה‬ ‫תצעק אלי" זאגט דער אור החיים הקדוש‪:‬‬ ‫אין דער זכות פון אמונה וואס אידן זענען‬ ‫אריין אין דעם ים‪ ,‬האט זיך די וואסער פון‬ ‫ים געשפאלטן פאר זיי‪...‬‬ ‫דלת = דידן נצח‪ ,‬דער "מן" פלאנצט אריין‬ ‫אין אונז דער אמונה אין דער אויבערשטער‬ ‫וואס שפייזט יעדער איינער‪ ,‬און פלאנצט‬ ‫אריין די בטחון אין דער אויבערשטער‪ ,‬אז‬ ‫ער שפייזט אונז יעדער טאג‪ ,‬וואס מיר דארפן‬ ‫(לעצטע יאר‪ ,‬האבן מיר געלערנט‪ ,‬וויאזוי‬ ‫דער מן שטארקט אונזער אמונה און בטחון‪,‬‬ ‫און עס שטייט אין דער ספר 'קול שלום‬ ‫מרדכי')‬ ‫הא = הלל‪" ,‬אז ישיר משה" איז דער רמז‬ ‫אויף אונזער אמונה אז דער אויבערשטער‬ ‫וועט מאכן תחיית המתים‪...‬‬ ‫ערב שבת פרשת בא איז געווען פאר‬ ‫אונזער משפחה א פרייליכע טאג‪ ,‬ווייל‬ ‫אונזער זון "עוזיאל" שיחי' שטייט שוין ‪2‬‬

‫חדשים פאר זיין בר מצוה‪ ...‬יא‪ ,‬דער זעלבע‬ ‫עוזיאל וואס האט זיך פארשטעלט ווי א‬ ‫לייב אויף פורים‪ ,‬און געמאכט קולעס אין‬ ‫קליינעם צימער דארט‪...‬‬ ‫און אונזער מנהג איז‪ :‬אז דער בר מצוה‬ ‫בחור לייגט תפילין (אן א ברכה) צוויי‬ ‫חדשים פאר זיין בר מצוה‪...‬‬ ‫עוזיאל האט זיך צוגעגרייט און געלערנט‬ ‫דער "בר מצוה מאמר" בעל פה‪ ,‬און ער‬ ‫האט געהאפט אז איך וועל באפרייט ווערן‬ ‫און קאנען זען ווי ער לייגט תפילין דעם‬ ‫ערשטע מאל אין שול‪...‬‬ ‫אבער‪ ,‬איך בין געווען אין דער פלאץ וואס‬ ‫הייסט תפיסה!‬ ‫מיט אמונה פשוטה זאגן מיר מיט שמחה‪,‬‬ ‫גם זו לטובה!‬

‫וויבאלד דער "הנחת תפילין" איז געווען‬ ‫פרייטאג‪ ,‬ווען עס איז פאראן "וויזיטינ"ג"‪,‬‬ ‫האט עוזיאל געהאט א געדאנק אז ער זאל‬ ‫קומען לייגן תפילין אין וויזטינ"ג רו"ם‪ ,‬נאר‪,‬‬ ‫מען דארף נעמען ספעציעלע רשות אויף‬ ‫אריינברענגן א פאר תפילין אין וויזיטינ"ג‬ ‫ציממער! האב איך אויסגעשריבן א‬ ‫אפיציעלע בקשה וואס הייסט א "”‪Cop-‬‬ ‫‪ out‬און געגאנגען בעטן רשות פון איינער‬ ‫פון די הויפט אפיצירן‪...‬‬ ‫דער סדר דא אין דעם פלאץ וואס הייסט‬ ‫תפיסה איז‪ ,‬ביי דעם נאכמיטאג'דיגע‬ ‫מאלצייט‪ ,‬שטייען אלע אפיצירן אין עס‪-‬‬ ‫זאל‪ ,‬און א געפאנגענער קאן רעדן מיט דער‬ ‫וואס ער דארף‪ ,‬האב איך געגאנגען‬ ‫צום הויפט אפיציר אין עס‪-‬זאל‪,‬‬ ‫מיט א תפילין זעקל אין מיין‬ ‫האנט‪ ,‬איך גיב אים דעם "”‪Cop-‬‬ ‫‪ out‬וואס שטייט‪ ,‬אז וויבאלד‬ ‫מיין זון עוזיאל גייט אנטון תפילין‬ ‫פאר דעם ערשטע מאל‪ ,‬און‬ ‫בעזרת השם ער קומט מיר וויזיט"ן‬ ‫אויף פרייטאג בעט איך רשות צו‬ ‫אנטון תפילין מיט אים עס וועט‬ ‫געדויערן לערך ‪ 5‬מינוט‪...‬‬ ‫ער ליינט עס דורך‪ ,‬און ער‬


‫ד‬ ‫פרעגט מיך‪ ,‬אויב פרייטאג איז א וויזיטינ"ג‬ ‫טאג? זאג איך יא‪ ,‬פרעגט ער‪ :‬אויב אזוי וואס‬ ‫איז דער פראבלעם? זאג איך‪ :‬מען וועט‬ ‫פרעגן אויב איך האב רשות צו אריינברענגן‬ ‫די תפילין‪ ,‬בעט איך רשות‪...‬‬ ‫ער טראכט א וויילע‪ ,‬און עס קוקט אויס‬ ‫אז ער האלט ביים זאגן יא‪...‬‬ ‫אבער‪ ,‬פאר דעם חתימה‪ ,‬וויל ער אז איך‬ ‫זאל בעטן ביי דעם “‪ ”Manager‬פון דעם‬ ‫באראק‪ ,‬אבער דער”‪ ”Manager‬איז‬ ‫דארט נישט געווען! האט ער מיר געשיקט‬ ‫צו א צווייטער”‪ ”Manager‬אין א אנדערע‬ ‫באראק! אבער זי איז אויך נישט געווען‬ ‫דארט! האב איך צוריק געגאנגען אין עס‪-‬‬ ‫זאל‪ ,‬און ער שיקט מיר ווייטער צו א אנדערע‬ ‫אפיציר!‬ ‫און איך האב געמיינט אז דער אפיציר‬ ‫וועט שנעל חתמנ'ען ווייל ער ווייסט וואס‬ ‫הייסט א 'בר מצוה'‪ ,‬האט ער אבער געזאגט‬ ‫אז ער וויל נישט געבן קיין רשות!‬

‫וואס האבן באגרעניצט דעם איד‪ ,‬און אים‬ ‫נישט געלאזט דינען דעם אויבערשטער‬ ‫רחמנא ליצלן!‬ ‫אבער ער האט זיך נישט געלאזט ווערן‬ ‫באגרעניצט מיט פרעה'ס מצרים! ער האט‬ ‫געלייגט תפילין אין א שול אין מאנסי‪,‬‬ ‫און דערנאך איז ער געקומען מיט אונזער‬ ‫משפחה אין וויזיטינ"ג צימער‪ ,‬און דארט‬ ‫האבן מיר אריין אין דעם”‪”Parenting‬‬ ‫צימער וואס האט א קליין טישל‪...‬‬ ‫מיר האבן געזונגען דעם 'מאמר ניגון'‪ ,‬און‬ ‫עוזיאל הלוי איבערגעזאגט זיין "מאמר"‬ ‫מיט גרויס התלהבות און שמחה‪ ,‬און דערנאך‬ ‫האבן מיר געזאגט לחיים אויף”‪”Snapple‬‬ ‫און סאדע‪ ,‬און איך האב אים אויפגעהויבן‬ ‫הויך און געבענטשט אז דער אויבערשטער‬ ‫זאל אים אויפהייבן העכער אלע זיינע‬ ‫באגרענעצונגען‪ ,‬און זיין א עבד השם און דינען‬ ‫השם מיט שמחה און תענוג‪ ,‬און דורכדעם‬ ‫וועלן מיר פטור ווערן פון די אלע פרעה'ס וואס‬

‫פארוואס? ווייל‪ ,‬וויבאלד‬ ‫עס איז א רעליגעזע זאך! און‬ ‫ער זאגט מיט ווייטער מיט זיין‬ ‫פאלשע גוי'אישע שמייכל‪:‬‬ ‫אז אויב ער לאזט מיך טון‬ ‫א רעליגעזע זאך אין דעם‬ ‫וויזיטינ"ג צימער! דאן וועט‬ ‫ער דארפן לאזן די אראבער‬ ‫אריינברענגן זייער שמאטע!‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫דאס איז וואס מיר לערנען אין אונזער‬ ‫פרשת בשלח‪...‬‬ ‫מיט "קריעת ים סוף" איז פארענדיגט‬ ‫געווארן דאס ארויסגיין פון מצרים‪ ,‬ווייל‬ ‫ביז "קריעת ים סוף" זענען די אידן נאכאלץ‬ ‫געווארן נאכגעיאגט פון פרעה מיט זיין‬ ‫גרויסע ארמיי‪ ,‬וואס על פי טבע וואלטן זיי‬ ‫געמוזט מנצח זיין די אידן!‬ ‫ווען איז אינגאנצן פארענדיגט געווארן די‬ ‫ארויסגיין פון גלות מצרים?‬ ‫הערשט ביי קריעת ים סוף! דעריבער‬ ‫שטייט אז פונקט אזויווי מיר דארפן‬ ‫דערמאנען "יציאת מצרים" יעדער טאג‬ ‫דארפן מיר אויך דערמאנען‬ ‫קריעת ים סוף יעדער טאג‪...‬‬

‫לאמיר דאס פארשטיין אין‬ ‫אונזער עבודת השם פון יעדער‬ ‫טאג‪...‬‬

‫צו‬

‫י‬ ‫א עדע‬ ‫ז יז געשרי בריוו‬ ‫אפטי בן‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫פון ר גע הק ט א‬

‫מסביר זיין בי לייבי דמה‬ ‫זיך אויף וו ש‬

‫א‬ ‫דעם ברי ס בא‬ ‫ציהט‬ ‫וו‪...‬‬

‫ישר גראפיקס‪347.528.6918 :‬‬

‫עוזיאל שיחי' האט זיך‬ ‫געהאלטן שטארק אין זיין‬ ‫אמונה אז גם זו לטובה ער האט‬ ‫פארשטאנען אז זיי זענען ווי‬ ‫פרעה און זיינע באהעלפער‬

‫ווייל דער אויבערשטער וועט אונז‬ ‫ארויסנעמען פון "מצרים" און פרעה מיט‬ ‫אלע זיינע העלפער וועלן דערטרונקען ווערן‬ ‫אין ים!‬

‫ווארום‪ ,‬כל זמן מיר זענען‬ ‫נאך פאר קריאת ים סוף‪ ,‬איז‬ ‫מען נישט זיכער אויף דעם‬ ‫"יציאת מצרים!"‬

‫זיין טענה איז געבויט אויף‬ ‫דעם וואס אין דעם פלאץ וואס‬ ‫הייסט תפיסה‪ ,‬לאזן זיי טון‬ ‫רעליגעזע זאכן נאר אין דעם‬ ‫טשאפ"ל! אדער אין צעל!‬ ‫אבער נישט אין וויזיטינ"ג‬ ‫צימער!‬ ‫דער אפיציר איז טאקע‬ ‫געגאנגען צום הויפט‪ ,‬און זיי‬ ‫האבן געזאגט אז מען קאן‬ ‫עס נישט טון! דאס איז א‬ ‫פאלשע טענה‪ ,‬ווייל גוים מאכן‬ ‫רעליגעזע חתונות אין דעם‬ ‫וויזיטינ"ג צימער!‬

‫לויפן אונז נאך‪...‬‬

‫הפצה ראשית‪ :‬שארף‬ ‫‪718-812-5120‬‬

‫יעדער איד איז א עבד השם‬ ‫און דארף דינען נאר דעם‬ ‫אויבערשטער‪ ,‬אבער‪ ,‬דער‬ ‫פרעה ‪ -‬דער יצר הרע ‪ -‬וויל‬ ‫מאכן דער איד זאל אים דינען‬ ‫רחמנא ליצלן! פרעה דער קעניג‬ ‫פון מצרים ‪ -‬באגרענעצונגען ‪-‬‬ ‫וויל איינרעדן דעם איד אז ער‬ ‫איז "באגרעניצט" אין דעם‬ ‫וועלט‪ ,‬און דערפאר דארף‬ ‫ער נאכיאגן אלע "גשמיות"‬ ‫(גש‪-‬מיאוס‪-‬דיגע) זאכן! וואס‬ ‫דורכדעם‪ ,‬מאכט ער אז דעם‬ ‫איד'ס הייליגע נשמה זאל‬ ‫נישט לייכטן מיט הייליקייט!‬

‫אבער‪ ,‬דער איד דארף וויסן‬ ‫אז הגם ער געפונט זיך אין‬ ‫דער וועלט פון קליפות‪ ,‬און ווי‬ ‫רשעים זענען שטארקער! ‪- - -‬‬ ‫אבער אויף אים! אויף דעם‬


‫ה‬ ‫איד‪ ,‬איז קיינער נישט קיין בעל הבית! און ער‬ ‫איז נישט קיין עבד פון פרעה‪ ,‬נאר ער איז א‬ ‫עבד השם וואס דינט נאר דעם אויבערשטער‬ ‫אליין!‬ ‫דערפאר‪ ,‬ווען דער יצר הרע שטארקט זיך‬ ‫צו באגרעניצן דעם איד‪ ,‬צו אוועקנעמען פון‬ ‫דעם איד זיין געשמאק אין תורה און מצוות!‬ ‫איז דער ערשטער זאך וואס דער איד דארף‬ ‫טון איז‪ :‬ער דארף שטיין מיט א שטארקע‬ ‫קבלת עול מלכות שמים צו דינען נאר דעם‬ ‫אויבערשטער!‬ ‫דאס הייסט‪ ,‬אז אין אלע זאכן וואס‬ ‫איז "פועל ממש" טון נאר וואס דער‬ ‫אויבערשטער וויל‪ ,‬און דער איד דינט נישט‬ ‫פרעה מלך מצרים‪...‬‬ ‫אזוי גייט דער איד ארויס יעדער טאג פון זיין‬ ‫אייגענע מצרים!‬ ‫אבער מיט דעם קבלת עול אליין‪ ,‬וועט‬ ‫זיין ארויסגיין פון מצרים נישט זיין קיין‬ ‫"גאנצער"!‬ ‫פארוואס? וויבאלד ער האט נאכנישט‬ ‫קיין געשמאק אין ג‪-‬טליכקייט‪ ,‬נאר טוט‬ ‫אלעס בלויז מיט קבלת עול! דאמאלט‪ ,‬יאגט‬ ‫נאך אים פרעה מיט זיין באהעלפער! צו אים‬ ‫ווידער פארשקלאפן אין מצרים רחמנא‬ ‫ליצלן!‬

‫גרעסטער נביאים האבן נישט געזען‪ ,‬און זיי‬ ‫האבן אלע געזאגט "זה קלי ואנוהו" ‪ -‬דאס איז‬ ‫מיין ג‪-‬ט און איך וועל אים באשיינען אלקי‬ ‫אבי וארוממנהו ‪ -‬דאס איז דער ג‪-‬ט פון מיין‬ ‫טאטע‪ ,‬און איך וועל אים דערהויבן‪...‬‬ ‫ווען מיר טון אונזער עבודת השם אין‬ ‫א וועג וואס אנפלעקט די ג‪-‬טליכקייט אין‬ ‫יעדער זאך וואס מיר הערן און זעהן דורך‬ ‫לערנען און פארשטיין‪ ,‬דאמאלט איז דער‬ ‫ג‪-‬טליכקייט נישט פארשטעלט ביי אונז מיר‬ ‫זענען אינגאנצן ארויס פון מצרים‪...‬‬ ‫דער יצר הרע קאן אונז נישט אפנארן‪,‬‬ ‫ווייל‪ ,‬מיר אליין זעהן די ג‪-‬טליכקייט וואס‬ ‫איז פאראן אין דער וועלט דורך לערנען און‬ ‫פארשטיין די גרויסקייט פון אויבערשטער‪,‬‬ ‫און זען דער אויבערשטער אין יעדער‬ ‫פאסירונג אין אונזער לעבן‪...‬‬ ‫ביי "עוזיאל'ס" הנחת תפילין פארברענגן‪,‬‬ ‫האט אונזער זון יוסף יצחק שי' דערציילט‪,‬‬ ‫די ‪ 3‬מעשיות וואס מיין זיידע האט געהערט‬ ‫פון זיין פעטער פאר דעם ערשטע וועלט‬ ‫מלחמה ער האט דערמאנט וויאזוי דער‬ ‫פעטער האט אים באוויזן א "שטר יוחסין"‬ ‫ווי אונזער משפחה שטאמען פון דער של"ה‬ ‫הקדוש‪ ,‬און נאכגעזאגט די תורה פון של"ה‬ ‫הקדוש‪...‬‬

‫דורך האבן א "געשמאק" אין ג‪-‬טליכקייט‬ ‫וואס דאס איז "קריעת ים סוף" דאן גייט ער‬ ‫אינגאנצן ארויס פון מצרים!‬

‫אין שירת "אז ישיר" האבן די אידן געזונגען‬ ‫"זה קלי ואנוהו" ‪ -‬דאס איז מיין ג‪-‬ט און איך‬ ‫וועל אים באשיינען אלקי אבי וארוממנהו ‪-‬‬ ‫דאס איז דער ג‪-‬ט פון מיין טאטע‪ ,‬און איך‬ ‫וועל אים דערהויבן‪ ,‬דאס מיינט לאזן וויסן‬ ‫אז דער אויבערשטער איז העכער איבער‬ ‫אלעס וואס איז פארהאנען אין דער וועלט‪...‬‬

‫וואס האבן די אידן געזען ביי "קריעת ים‬ ‫סוף"?‬

‫דער הייליגער של"ה טייטשט דעם פסוק‬ ‫אזוי‪:‬‬

‫ביי קריעת ים סוף האבן די אידן געזען‬ ‫די ג‪-‬טליכע כח אין דער וועלט‪ ,‬וואס איז‬ ‫אלעמאל באהאלטן!‬

‫"זה קלי" ווען דורך לערנען און פארשטיין‬ ‫ווערט דער אויבערשטער מיין ג‪-‬ט‪ ,‬איז‬ ‫"ואנוהו" [צוויי ווערטער "אני והוא"] דאס‬ ‫מיינט‪ :‬דער "איד" מיטן דעם "אויבערשטער"‬ ‫זענען פארבינדען אינאיינעם ווייל דער‬ ‫איד'ס פארשטאנד פון דער אויבערשטער'ס‬

‫וויאזוי ווערט מען פטור אינגאנצן פון‬ ‫פרעה וואס איז דער יצר הרע?‬

‫ביי קריעת ים סוף האבן אפילו קליינע‬ ‫קינדער געזען די ג‪-‬טליכקייט וואס דער‬

‫גרויסקייט ווערט פאראיינציגט אין זיין‬ ‫הארץ!‬ ‫אבער‪ ,‬ווען דער איד לערנט נישט‪ ,‬און האט‬ ‫נישט קיין פארשטאנד‪ ,‬נאר ער פארלאזט‬ ‫זיך אויף זיין "קבלה" אז ער האט "אלקי אבי"‬ ‫ דער ג‪-‬ט פון זיין טאטע! ‪ -‬דאמאלט איז‬‫ער מיט דעם אויבערשטער אין א וועג פון‬ ‫"וארוממנהו"! דער אויבערשטער בלייבט‬ ‫העכער פון דעם מענטש‪ ,‬און בלייבט ווייט‬ ‫פון דעם מענטש'ס פארשטאנד פון הארץ!‬ ‫און דער מענטש איז נישט אזוי פאראיינציגט‬ ‫מיט דעם אויבערשטער‪,‬‬ ‫אבער ווען מיר לערנען אין פארשטיין די‬ ‫גרויסקייט פון דעם אויבערשטער‪ ,‬דאן איז‬ ‫דער מענטש פארבינדען און איינ'ס אין א‬ ‫אופן פון ואנוהו‪...‬‬ ‫דאס הייסט‪ :‬דער יסוד פון יעדער איד מוז‬ ‫זיין דער אמונה פשוטה פון אונזער טאטע‪,‬‬ ‫אבער‪ ,‬און צוגאב צו אמונה וואס מיר האבן פון‬ ‫אונזער "אלקי אבי" דארפן מיר אויך לערנען‬ ‫צו האבן א פארשטאנד פון ג‪-‬טליכקייט אין‬ ‫דער אומבאגרעניצטע גרויסקייט פון דעם‬ ‫אויבערשטער‪ ,‬דאמאלסט קאנען מיר זאגן‪:‬‬ ‫עס איז מיין ג‪-‬ט‪ ,‬און איך בין פאראיינציגט‬ ‫מיט דעם אויבערשטער "ואנוהו" ‪" -‬אני והוא"‬ ‫איז איין ווארט‪ ,‬און מיר האבן א געשמאק אין‬ ‫טון א מצוה‪ ,‬און דאס איז דער "קריעת ים‬ ‫סוף" וואס קומט נאך ארויסגיין פון מצרים‬ ‫און מיר ווערן פטור פון פרעה דעם יצר הרע‬ ‫און אלע זיינע העלפער‪ ,‬און מיר גייען צו הר‬ ‫סיני צו מקבל זיין די הייליגע תורה‬ ‫יהי רצון פון השם יתברך צו געבן יעדער איד‬ ‫זיין גאולה פרטי און אונזער גאולה כללי יעצט‬ ‫מיט משיח צדקינו‬ ‫א גוטן און א פרייליכן און גאולה'דיגע און ט"ו‬ ‫שבט‬ ‫ישמח צדיק כי חזה נקם‪...‬‬ ‫ויאמר אדם אך פרי לצדיק‪...‬‬ ‫פדה בשלום נפשי‪...‬‬ ‫בשורות טובות דידן נצח‪...‬‬ ‫שלום מרדכי הלוי בן רבקה שי'‬

‫נ‪.‬ב‪ .‬טייערע רבי לייביש שי'‬ ‫דער ספר וואס דו האסט ארויסגעגעבן געפונט זיך אויף דעם טישל אין מיין צעל און עס באלייכט די טונקלשאפט‪ ,‬און ווארעמט אן די‬ ‫קאלטקייט‬ ‫עס איז הערליך צו עס זען און ליינען מיין טייערע ברודער השם יתברך זאל דיר געבן אלע זיינע ברכות און הצלחה און אלעס וואס דו טוסט און אלע‬ ‫זיינע ברכות אין בני חיי ומזוני רוויחי‬ ‫הערות והארות אפשר לשלוח ‪bamshabbostish@gmail.com‬‬ ‫וזאת למודעי! שלהמערכת אין שום גישה להאינטרנט ח"ו‪ ,‬אלא אך ורק לאימייל עם הכשר כהוראת רבותינו גדולי הדור‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫ע"י אלימלך הנשטטר מלמד תשב"ר בת"ת דרכי אבותינו לייקוואד יצ"ו – כתה ד'‬ ‫לנדב וליטול חלק בזכות הפצת סיפורי צדיקים רופט ‪ ,347 678 0652‬או לאי מעיל ‪shabbosstory@gmail.com‬‬

‫הבהרה‪ :‬מיר געבן רשות צו מאכן קאפיס פון די 'גאנצע' גליון פאר אייערע בית המדרש‪ ,‬מוסדות התורה וכדו'‪ ,‬אבער עס איז נישט ערלויבט צו ארויס נעמען שטיקלך‬ ‫און מאכן קאפיס פון בלויז א חלק דערפון‪ .‬אויך איז נישט ערלויבט צו נעמען אונזער מעשיות וואס מיר האבן אפגעטייפט און עס טוישען אויף סיי וועלכע וועג אז מען‬

‫פרשת יתרו – שנה ה' גליון ‪)228( 17‬‬

‫זאל עס קענען ניצען פאר אייגענע געברויך‪ ,‬מיר האבן אריין געלייגט אסאך ארבעט אין די מעשיות (אויב ווילט איהר אז מיר זאלן אייך שיקען מעשיות אויף א וועג וואס איהר קענט‬ ‫עס ניצען קען מען אונז רופען און מסדר זיין)‪.‬‬

‫געבוירען‪ :‬אין יאר תקפ"ה אין שטאט בעלזא אלס יונגסטע קינד צו זיין טאטע ר' שלום רוקח דער שר שלום פון בעלזא זי"ע און צו זיי מאמע הרבנית מרת מלכה ע"ה‪ .‬אוועק‪:‬‬ ‫כג' שבט תרנ"ד‪ .‬חתונה געהאט‪ )1 :‬הרבנית רבקה מרים בת ר' שמואל אשכנזי און אייניקעל פון דער בעל ה 'חכם צבי'‪ ,‬אבער זי איז אוועק כ"ז אדר תרמ"ג‪ )2 .‬הרבנית שרה מירל בת ר'‬ ‫אברהם יהושע העשיל אשכנזי‪ .‬קינדער‪ :‬פון ערשטע רעבעצין‪ )1 :‬מרת חוה אשת ר' משה מרדכי טווערסקי פון קאריב‪ )2 ,‬מרת מירל אשת ר' יחיאל העשיל פון זינקוב‪ )3 ,‬ר' שמואל פון‬ ‫סקאהל‪ )4 ,‬ר' ישכר דוב ממלא מקומו און בעלזא‪ )5 ,‬ר' ארי' לייביש פון מאגרוב‪ )6 ,‬ר' נפתלי פון נאווריא‪ )7 ,‬ר' שמעון יצחק מאיר פון רעדים‪ )8 ,‬מרת פריידא אשת ר' שמחה ישכר בער‬ ‫האלבערשטאם פון צעשינוב‪ .‬פון צווייטע רעבעצין‪ )9 :‬מרת רייזל אשת ר' זאב טווערסקי פון זלאטיפולי‪ .‬תלמיד‪ :‬פון זיין גרויסע טאטע‪ .‬געווען רב‪ :‬אין בעלזא‪ .‬זיינע תורות‪ :‬זענען אין ספר‬ ‫'לקט אמרי קודש' און אין נאך צושפרייטע ספרים‪ .‬ער ליגט‪ :‬אין בעלזא‪.‬‬

‫צדיק הדור‬ ‫עס איז געווען א געוויסע עושר וואס פאר ער איז אוועק‬ ‫פון דער וועלט‪ ,‬האט ער געגעבען זיין גאנצע פארמעגען פאר דער‬ ‫הייליגער שינאווא רב דער זוהן פון דער דברי חיים פון צאנז‪ ,‬און‬ ‫דער עושר האט איהם געזאגט אז א יעדע חודש זאל מען געבען א‬ ‫געוויסע סכום געלט פאר דער צדיק הדור‪ ,‬נישט זאגענדיג וועמען‬ ‫ער מיינט‪ .‬דער שינאווא רב האט זיך געפירט עס צו געגעבען א‬ ‫יעדע חודש פאר דער ערשטע רב זצ"ל‪ .‬דערנאך ווען דער ערשטע‬ ‫רב זצ"ל איז אוועק האט דער שינאווא רב זצ"ל געגעבען דער‬ ‫געלט פאר זיין טאטע דער דברי חיים א יעדע חודש‪ .‬ווען זיין‬ ‫טאטע איז אוועק האט ער געגעבען דער געלט פאר דער מיטעלע‬ ‫רב זצ"ל‪ ,‬רעכענדיג איהם פאר דער צדיק הדור‪.‬‬ ‫א יעדער האט מורא‬ ‫עס איז אמאל געווען א יוד מיט דער נאמען ר' יועץ‪ ,‬וואס‬ ‫איז געווען א מלמד ביי א יוד וואס דער זיידע פון די קינדער איז‬ ‫געווען גאר א שטארקע מענטש‪ ,‬וואס מען קען אזא שטארקע‬ ‫מענטש כמעט נישט זעהן‪ .‬האט דער זיידע פון די קינדער‬ ‫פארציילט פאר דער מלמד ר' יועץ‪ ,‬א מעשה וואס איז געשען מיט‬ ‫איהם ווען ער איז נאך געווען יונג‪ .‬און דער זיידע האט דערציילט‬ ‫ווי פאלגענד‪:‬‬ ‫ווען איך בין געווען יונג בין איך געווען שולדיג געלט‬

‫אביסעל יעדער חודש‪ ,‬און פון שרעק האט דער יוד זיך נישט‬ ‫געקענט טענ'ן מיט דער צדיק‪ .‬ווען איך בין ארויס פון צימער בין‬ ‫איך געווען שטארק אנגעצויגען‪ ,‬ביז איינער האט מיר געזאגט אז‬ ‫איך זאל גיין צו דער זוהן פון דער רבי‪ ,‬וואס דאס איז געווען דער‬ ‫שפטערעדיגע רב ז"ל‪ ,‬מרן מהרי"ד (מורינו הרב ר' ישכר דוב‬ ‫זצ"ל)‪ .‬בין איך געגאנגען צו איהם און אלעס פארציילט‪ ,‬און ער איז‬ ‫טאקע אריין צו זיין טאטע‪ .‬ווען ער איז אריין האט דער צדיק‬ ‫געזאגט די זעלבע זאך‪ ,‬אז איך זאל מאכען א פשרה מיט דער גוי‪.‬‬ ‫דער טאג פון דער משפט האט געדארפט זיין מאנטאג‪,‬‬ ‫אויף דאנערשטיג נאכט פריער האט דער גוי געקלאפט אויף מיין‬ ‫טיר און מיר געזאגט 'אז פארוואס דארף מען זיך שלאגען בעסער‬ ‫באצאל מיר א יעדע חודש אביסעל'‪ ,‬און דער גוי פארציילט‪ ,‬אז‬ ‫דער לעצטע פאר נעכט קומט איינער צו מיך און חלום אז ער זאל‬ ‫מאכען א פשרה‪ ,‬אבער איך האט זיך נישט צו טוהן געמאכט ווייל‬ ‫איך האב געוואלט די גאנצע געלט אויף איינמאל אהן צו דארפען‬ ‫ווארטען צו לאנג‪ .‬אבער דער נאכט האט דער יוד אין דער חלום‬ ‫געזאגט‪' ,‬אויב מאכסטו א פשרה איז גוט און אויב נישט וועט נישט‬ ‫זיין גוט'‪ ,‬דערפאר האט איך מיר דערשראקען און איך בין געקומען‬ ‫צו דיר מאכען א פשרה‪ .‬האב איך געבעטען דער גוי זאל מיר‬ ‫מסביר זיין ווער דער יוד פון דער חלום איז‪ ,‬האט ער מיר מסביר‬ ‫געווען ווי אזוי דער יוד האט אויסגעזען‪ ,‬און איך האב קלאר‬ ‫פארשטאנען אז דאס איז דער מיטילער רב זצ"ל‪.‬‬ ‫דער זיידע האט דערציילט די מעשה פאר ר' יועץ‪ ,‬צו‬

‫פאר א גוי‪ ,‬און איך האב נישט געהאט געלט צו באצאלען‪ ,‬ביז דער‬ ‫גוי האט איהם גערופען צו א גויאישע משפט‪ ,‬און איך האב שטארק‬ ‫מורא געהאט‪ .‬בין איך געפארען צו דער גאון מהרשד"ם יונגרייז‬ ‫דער זוהן פון דער מנוחת אשר‪ ,‬אז ער זאל פויעלן אז דער גוי זאל‬ ‫שטארבען! האט דער רב איהם געזאגט פארוואס זאל דער גוי‬ ‫שטארבען ווייל דו ביסט איהם שולדיג געלט‪ ,‬עס איז בעסער אז דו‬ ‫זאלסט איהם צאלען א יעדער חודש אביסעל אויף אמאל‪ .‬אבער‬ ‫איך האב מיר אז איך וויל נאר אז דער גוי זאל שטארבען‪ .‬האט‬ ‫דער רב איהם געזאגט אז ער זאל פארען צו דער בעלזער רב (דער‬ ‫מיטילער רב – מרן מהר"י זצ"ל)‪ ,‬אבער וויבאלד צו דער בעלזער‬ ‫רב קען מען נישט רעדען פון גרויס שרעק דערפאר וועל איך דיר‬ ‫גע בען א צעטעל וואס דארטען וועט אלעס שטיין און דו וועסט עס‬ ‫געבען פאר דער רבי‪ .‬הערענדיג דאס האב איך מיר אנגערופען‬ ‫'וואס איך?!' און געמיינט צו זאגען אז אזא שטארקע ווי איך וועט‬ ‫זיכער קענען רעדען צו דער רבי‪.‬‬ ‫אנקומענדיג אהין בין איך אריין צום בעלזער רב‪ ,‬אבער‬

‫פרייליכערהייט געטאנצט‪ ,‬דארט איז אויך געווען א בימה וואס ‪2‬‬ ‫חסידים זענען אויף איהר ארויף‪ ,‬איינער ר' מרדכי און דער‬ ‫צווייטער ר' זלמן וואס האבען געטאנצט מיט גרויס פרייד‪.‬‬ ‫פלוצלונג איז ר' זלמן ארפאגעפאלען מיט א שטארקע‬

‫פון ש רעק האב איך נישט געקענט רעדען‪ ,‬און איך האב געגעבען‬ ‫דער קוויטעל פאר דער רבי‪ ,‬און דער רבי האט איהם געזאגט דער‬ ‫זעלבע זאך‪ ,‬אז ער זאל זיך אויסקומען מיט דער גוי צו באצאלען‬

‫פאל‪ ,‬און געכאפט א שטארקע קלאפ און קאפ ל"ע און מען האט‬ ‫שוין נישט געזען און איהם קיין סימן פון לעבן רחמנא ליצלן‪ .‬מען‬ ‫האט פרובירט צו טוהן אלעס וואס מען קען‪ ,‬אבער מען האט געזען‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ווייזען אז אפילו א שטארקע מענטש ווי איהם‪ ,‬האט אויך מורא‬ ‫געהאט צו רעדען פאר דער בעלזער רב זצ"ל‪.‬‬ ‫תחיית המתים‬ ‫ווען דער רב זצ"ל האט חתונה געמאכט זיין טאכטער‬ ‫הרבנית פריידא ע"ה‪ ,‬מיט הרה"ק ר' ישכר בער האלבערשטאם פון‬ ‫צעשנוב זי"ע‪ ,‬זענען געקומען צו די חתונה גאר גרויסע צדיקים פון‬ ‫יענע צייט‪ .‬די שמחה איז געווען גאר גרויס און די עולם האט‬ ‫געקוקט ווי ארום דער טיש זיצען אסאך גרויסע רבי'ס און אין שפיץ‬ ‫איז געווען דער רבי מיט די חתן‪.‬‬ ‫אינמיטען די הויף איז געווען די עולם וואס האבען‬


‫אז עס איז מער נישט דא וואס צו טוהן‪ .‬דער צווייטער טאנצער איז‬ ‫שנעל געלאפען צום רבי‪ ,‬און א שריי געטוהן‪' ,‬רבי! ר' זלמן ליגט‬ ‫אויף דער ערד נאכן אראפ פאלן און ער דארף א ישועה'‪.‬‬ ‫דער רבי געט א פרעג 'ער לעבט נאך? מען זעהט נאך א‬ ‫סימן פון לעבן? דער ר' מרדכי איז געווען קלוג‪ ,‬האט ער‬ ‫פארשטאנען אז מען טאר נישט ענטפערן אז מען קען גארנישט‬ ‫טוהן‪ ,‬ווייל דעמאלסט קען מען מיט די מויל קאליע מאכען אין‬ ‫הימעל‪ ,‬נאר מען דארף רעדען גוטס‪ ,‬און דורך דעם קען דער רבי‬ ‫פויעלן‪ ,‬הטאער געזאגט פאר דער רבי 'יא רבי‪ ,‬עס איז נאך דא א‬ ‫סימן פון לעבן'‪.‬‬ ‫דער צדיק איז באלד געגאנגען צו דער פלאץ ווי ר' זלמן‬ ‫ליגט‪ ,‬און אלע זענען געשטאנען פארווייטאגט און טרויעריג‪,‬‬ ‫אינמיטען די פרייליכע חתונה‪ ,‬און דער רבי בייגט זיך צו און זאגט‬ ‫אריין אין זיין אויער מיט א שטרענגע קול 'זלמן פארשטער נישט‬ ‫מיין שמחה' צום וואונדער פון אלע חסידים האט ר' זלמן זיך‬ ‫אויפגעש טעלט און געזאגט 'יא רבי מען קען טאנצן ווייטער' און ר'‬ ‫זלמן האט זיך גענומען ווייטער טאנצן נא מער און שטערקע ווי‬ ‫פריער‪ .‬דער ר' זלמן האט נאך געלעבט גאר לאנג ביז די‬ ‫אכטציגער יארען‪ ,‬און כאטש ער האט געהייסען ר' זלמן קלוגהופט‪,‬‬ ‫האט מען איהם פון דעמאלסט גערופען ר' זלמן הוצעק‪ ,‬ווייל ער‬ ‫האט געהאצקעט און געטאנצט‪.‬‬ ‫שטארק ווי ציין‬ ‫עס איז געווען א יוד וואס איז געקומען קיין בעלזא און‬ ‫ער איז געווען זייער הינגעריג‪ ,‬האט ער באמערקט ווי מען גרייט‬ ‫צו אין דער ציממער דער פיש פאר דער צדיק‪ ,‬און עס איז געווען‬ ‫אפאר פארציעס דארטען‪ ,‬איז צוליב גרויס הינגער האט ער‬ ‫גענומען איין פארציער און עס געגעסען‪ .‬ביים טיש האט דער צדיק‬

‫באמערקט ווי עס פעלט א פארציע‪ ,‬און ביי צדיקים האט א יעדע‬ ‫זאך אן ענין אז עס מוז זיין‪ ,‬האט דער צדיק געפרעגט ווער האט‬ ‫געגעסען דער פארציע פיש? האט יענער געמוזט ענטפערן אז ער‬ ‫האט עס געגעסען‪ ,‬האט דער רבי געזאגט 'דער ציין זאלען דיר‬ ‫ארויס פיילען'! נאך שבת איז דער יוד געגאנגען צום רבי און‬ ‫געוויינט אז ער האט נישט געהאט קיין ברירה ווייל ער איז געווען‬ ‫הינגעריג‪ ,‬האט דער רבי געזאגט 'די ציין קען איך דיר נישט צוריק‬ ‫געבען‪ ,‬אבער דיינע גומין (גאמס העכער די ציין) וועלען דיר זיין‬ ‫אזוי שטארק ווי דער ציין'‪.‬אזוי איז טאקע געווען אז כאטש ער האט‬ ‫נישט געהאט קיין ציין‪ ,‬האט ער געקענט טוהן אלעס וואס מען קען‬ ‫טוהן מיט ציין‪.‬‬ ‫געראטעוועט פון גנבים‬ ‫אמאל איז א חסיד געקומען צום צדיק אויף שבועות אבער‬ ‫וויבאלד ער איז אנגעקומען צו דער רבי האט ער איהם געהייסען‬ ‫גלייך אהיים גיין פאר שבועות‪ ,‬און מיט געגעבען א גארטעל ער‬ ‫זאל אנטוהן שבועות ביינאכט ווען ער זאגט תיקון‪.‬‬ ‫שבועות ביינאכט איז ער געזעצען אינדערהיים אין‬ ‫געזאגט תיקון מיט דער גארטעל פון זיין רבי‪ ,‬ווען פלוצלונג האט‬ ‫זיך דער טיר אויפגעבראכען און ‪ 3‬גזלנים זענען אריין געקומען‪,‬‬ ‫אבער וויב אלד זיי האבען געזען דער יוד מיט דער גארטעל זענען‬ ‫זיי דערשראקען געווארען‪ .‬דער יוד האט גלייך גערופען די‬ ‫פאליציי‪ ,‬און די גזלנים האבען פארציילט אז זיי האבען געוואוסט‬ ‫אז דער יוד איז נישט אינדערהיים ווייל ער איז אוועק געפארען‪,‬‬ ‫און זיי האבען געפלאנט צו הרגענען חלילה זיין משפחה און אלעס‬ ‫גנבענען‪ .‬האט דער יוד געזען אז ער איז געראטעוועט געווארען‬ ‫מיט דער ווייטע קוק פון זיין רבי‪.‬‬ ‫(מקורות‪ :‬הילולא קדישא‪ ,‬אור הצפון‪ ,‬פניני קודש ועוד)‬

‫אמאל איז געקומען א יוד צו מרן מהר"י זצ"ל מיט א געוויין‪ ,‬אז זיין זוהן האט יעצט געהאט א ברית און דער בלוט שטעלט זיך נישט אפ‪ ,‬האט דער רבי איהם‬ ‫געוואונטשען אז עס זאל בעסער ווערען‪ .‬ווען דער יוד איז ארויס האט דער רבי דערציילט א מעשה‪.‬‬ ‫דער הייליגע בעש"ט האט געהאט א חסיד ר' חיים וואס האט נישט געהאט קיין פרנסה‪ ,‬און טראץ וואס זיין ווייב האט איהם שטענדיג געבעטען צו רעדען צו‬ ‫זיין רבי דערפון‪ ,‬האט ער שטענדיג פארגעסען‪ ,‬ווייל אנקומענדיג אהין האט ער נאר גערעדט צו דער בעש"ט וועגען רוחניות און נישט גשמיות דיגע זאכען‪ .‬ווען עס איז‬ ‫ג עקומען דער צייט צו חתונה מאכען זיינע קינדער‪ ,‬האט שוין זיין ווייב נישט אויס געהאלטען איז זי מיט געגאנגען מיט איהר מאן רעדען צו דער בעש"ט דערוועגען‪.‬‬ ‫אנקומענדיג אהין האט דער בעש"ט זיי אנגעוואונטשען און געזאגט 'אז ווען עס רינט בלוט פון א קינד ביי א ברית און עס שטעלט זיך נישט אפ איז גוט צו לייגען אש פון‬ ‫א פראש'‪ .‬זיי האבען נישט פארשטאנען וואס דער רבי וויל אבער זיי האבען געגלייבט און ווייטער געפארען‪.‬‬ ‫אויף דער וועג אהיים זענען זיי אריין אין א קרעטשמע און זיי האבען דארט געטראפען א יוד קרעכטצען‪ ,‬האבען זיי געפרעגט וואס איז? האט ער געזאגט אז‬ ‫ער האט געבוירען א קינד‪ ,‬און אלע זיינע פריערדיגע קינדער זענען געשטארבען ביי דער ברית‪ ,‬ווייל דער בלוט שטעלט זיך נישט אפ‪ .‬ר' חיים האט זיך דערמאנט וואס‬ ‫דער בעש"ט האט איהם געזאגט און ער האט עס איבער געזאגט פאר יענער יוד‪ ,‬און טאקע האט דער עצה געהאלפען‪ .‬שפעטער האט דער יוד געוואלט באלוינען ר'‬ ‫חיים מיט עפעס צוליב זיין הילץ‪ ,‬האט ר' חיים געזאגט אז דער עצה קומט דאך פון דער בעש"ט און נישט פון איהם‪ ,‬דערפאר לאמיר צוזאמען אהין פארען‪ .‬זענען זיי‬ ‫געפארען צו דער בעש"ט פרעגען וואס צו טוהן‪ ,‬האט דער בעש"ט געזאגט אז ער זאל געבען געלט פאר ר' חיים געלט צו חתונה מאכען‪ ,‬און אזוי איז טאקע געווען‪.‬‬ ‫ווען מרן מהר"י האט געענדיגט פארציילען די מעשה איז דער יוד נאכאמאל אריין געקומען זאגענדיג אז דער בלוט שטעלט זיך נישט אפ‪ ,‬האט דער רבי זיך‬ ‫אנגערופען 'יעצט אין ווינטער איז טאקע נישטא קיין פרעש צו פארברענען‪ ,‬אבער דער כח פון פארציילען די מעשה זאל העלפען פאר דאס קינד'‪ ,‬און טאקע אפאר‬ ‫מינוט שפעטער איז דער יוד געקומען זאגען אז דער בלוט האט זיך אפגעשטעלט‪.‬‬ ‫התודה והברכה‬

‫פארט איהר כא אדר קיין ליזענסק‪,‬‬

‫מיר קענען אייך צוזאם שטעלן א הערליכע ליקוט אויף הרה"ק ר' ר' אלימלך זי"ע‪.‬‬ ‫אויך קען מען אייך צושטעלן פאר אנדערע מקומות הקדושים ווי איהר פלאנט צו גיין‪.‬‬

‫געדענקט‪ :‬צדיקים האבן א נחת רוח ווען מען רעט פון זיין‬ ‫רופט גענוג פרי‪shabbosstory@gmail.com :‬‬ ‫‪best and fresh‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫‪1347 678 0652‬‬

‫התודה והברכה‬ ‫לידידי הר"ר אהרן לנגסם הי"ו‬ ‫בעל החנות‬

‫‪judaica corner 4301 13av‬‬

‫העומד תמיד לימיננו‬ ‫בהפצת סיפורי צדיקים 'שלא ע"מ לקבל פרס'‬ ‫בלב ונפש חפצה‬


²"À°

³Ç´É ¸Ç°² ÀÁ µ¸¯ ,·±¯µÁ± ÀÁÃÁ ·¯³ ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ÇÁ² °¸´¯ µ¯ µ¸¯ ÀÁ ,ÈÇÁ²¿¯ ¾³´· ´Å ¹¸»±Á½ ·È¸¿ ´»¸Ã¯ ¾¸´È ·¿¯´´ Á¿Áµ¸¸¯ ¾¯£ ¾Á´´Á± ·Ç¯² ·»¯´´ ÀÁ ¸´´ ¹¸¸»± ¾¸´È .¾º¯½Ã¸´¯ ·È¸¿ ¾ÁÆ ¾Á½ À¯´´ ±Ç¯° ¼Á² ¼´Ç¯ (Á"¸µ °´È·¸²Ç¯° ¾´Ã ƶŸ ¸´» ¸°Ç ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ²) (±º ,·¸) . āđĦă ĥø Ĉ

ÿăďģü øđ ĤĐĀ ĐĀ ĦČþ Ęčăý øĎĐÿ ¼´Ç¯ ¾´Ã É´¸É´¯ ¸² ·½Á¿ ¾Á½ ¾Á´´ ,'dz³ ɯ »°±³' À¯² ¾Á½´ÆÀ¸´¯ ¾¯² ·Á´´ ,'´ÉȲƴ' ,'dz' ·Ç¯´´ À¯² µ¸¯ '³ À¯² ¹¯¿ ,'² ¯ µ¸¯ '³ À¯² ǯà .'È´²Æ' ·Ç¯´´ ,'È ¯ µ¸¯ 'Ç À¯² ¹¯¿ ,'Æ ¯ µ¸¯ 'Ç À¯² ǯà ,'´ ¯ .(ÈÇÆ - ´³²) ,'È´²Æ' ·Ç¯´´ À¯² À¸´¯ ·½´Æ ¾Á½¯µ´Å (Á"¸µ ¾¸Èµ´Ç ¾´Ã »¯Çȸ ¸°Ç ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ²)

Ā ģāþ ĘČù 'Đ ęĥý Ĉ ĦČþ Č ĉĥĀ ă Ħü ČāĘ (µ ,º) .'Đ Đģăþ ÿĜ øĕ ČāĘ ĕėăü Č øđĥĀ ă Ĉ ÿĘ Ėĕ ?'³Æ¿¸ ¯»' ·¸¸·È È»¯Ã ¾ÇÁ´´È ¼¸¸° ǯ¿ À¯´´Ç¯Ã ¸² »½¸³ ¾¸¯ ¾°¸´¯ ¾°¸ÇÈǯà ·ÇÁ´´ ·º¯¿ Á²Á¸ »¸¸´´ ·¯³ ÇÁ¿¸¸¯ °¸´¯ µ¯ ,É´¿´Çºµ³ ÇÃÀ ¼Á² ¾¸¯ ɴǸ°Á ·ÇÁ´´ ,Ç´À¯³ Ç°² ¯ ¾ÀÁ±Á± ´"¶ ·¯³ ÇÁ ,·±¸²¿¸µÁ± .Ç´À¯³ Ç°² ¯ ¾ÀÁ±Á± Á"» ·¯³ ÇÁ µ¯ ¾°¸ÇÈǯà ¾¯² ¸² ²»¯° ·ÇÁ´´ ,³°´ÈÉ Â¸´ÇÁ² ·´· ÇÁ ²»¯°¸´´ ÇÁ°¯ .É´¿´Çºµ³ ÇÃÀ ¼Á² ¾´Ã ·ÆÁ½Á±À¸´¯ ¾Å¿¯±¿¸¯ ³Ç¸°Á ¾'·¸½ È»¯Ã ·ÇÁ´´È ÇÁ¿¸¸¯ ¾Á´´ ,ÇÁ°¯ µ¸¯ ÈÇÁ²¿¯ ¾°¸ÇÈǯà ¾¯² ·ÇÁ´´ ÀÁ ,¾Á½¯¿ À'ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ¾Ç¸´¯´´ÈÁ± ·¯³ ²¸¯ ÇÁ² µ¯ É´¿´Çºµ³ ÇÃÀ ¼Á¿¸¯ ·´· ÇÁ ¾Á´´ ¾´¯ ,¾Á½¯¿ À'ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ¾'·¸½ È»¯Ã ,'³ ¼È ¼Á² ¾ÆÁ½À¸´¯ ·È¸¿ ¹¯² ¾Á½ ¾ÁÆ ,³°´ÈÉ ÇÁ°¸ÇÁ² ,'³ ¼È ¼Á² ¾ÆÁ½À¸´¯ ·È¸¿ ǯ· ¾Á½ »¸¸´´ »¸¸´´ ,'³Æ¿¸ ¯»' È»¯Ã ¾ÇÁ´´È ¾´Ã ³Ç¸°Á ¸² ¸¸° ·¸¸·È .¾ÆÁ½À¸´¯ ·È¸¿ »¯½¿¸¸Æ ¾¸´È À¯² ¾ÁÆ ¾Á½ (Á"¸µ ¾¯»È¸½ÁÇà ¾´Ã Ǹ¯½ ¸°Ç ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ²)

Ā Ěþ Āĕ ěđă ėĤü Čú ÿĕ ěĞÿ Ěÿ øĘ ĖĀ Ěþă Čü ĦČþ øđ ĖĕĀ üčČĀ ĦČþ ďčăý ėăÿ (°¸ ,º) .Ėĕ ,¼¸½¸ É´º¸Ç¯ µ¸¯ ¾ÇÁ·»Á ¸² ¾¸¸µ ²°º½ ¾'Ç¯Ã ÇºÈ ¸² À¯² ·±¿ÁÇ° ,¾ÇÁ·»Á ¸² ²°º½ ¾Á¿Áµ ÇÁ²¿¸Æ ¾Á´´ »¸¸´´ É´º¸Ç¯ ¼Ç´± ¸¸µ µ¸¯ ÀÁ ¾´¯ ,¶´Ç ɶ¿ ¾´¯ ³¯¿³ ¸¸µ ǯà ´² ,'¹½¯ ɯ´ ¹¸°¯ ɯ ²°º' ³Ç´É ¸² ·±¯µ .¼¸½¸ ¾Á±¿ÁÇ°´Å ¸¸µ ¾´¯ ¾ÇÁ·»Á Á¿¸¸² ¾¸¸µ ²°º½ ·À»¯µ ,³²½ ²±¿º ³²½ ¾¸¸µ ·Á´´ ÇºÈ ¾¸¸² ¾´¯ ,¼¸½¸ É´º¸Ç¯ .±¿¯» ¾°Á» ¹¸´¯ ·ÀÁ´´ ´² ,'¹¸½¸ ¾´º¸Ç¯¸ ¾Á½»' µ¯ (¸¸¶° ´¿¸°Ç ÇÃÀ)

(µ¸ ,·¸) .ĤĐĀ ĐĀ ĦĕĦüă ēø Ħÿ čă ø đă čĢă ø ÿĕĦø ĕă ü ÿđ

(± ,¶¸) .Đĕă Ā Ĥü øė ĀĜ ġĤþ Čþ čă ø ĕĦĕ ü üĕĐĀ ĤĎă ý ĤĚÿ ČĀ ĕėăü ęāĥĈ Ĥø Ďă ý ďēĀ Čþ ĐĀ ęĥý Ĉ

dz ¼³¸»Á ³Ãº' ,¸´ÇÁ² ·±¯µ (.¶Ã É°È) ¯Ç½± ¸² ¼Á² ¾°¸´³Á±Ã¸´¯ ·¯³ ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ÇÁ² ,'ɸ±¸±º Ǹ¯ ·Á´´ °¸´¯" :·±¯µÁ± ¾´¯ ¾²¸¯ ¸² ÇÁ°¸¯ ¸¿¸À ±Ç¯° Ǹ¯ ·Á´´ °¸´¯ ÇÁ°¯ ,·´± ¾¸¸µ ·Á´´ ,³Ç´É ¸² ¾¸¸µ »°Æ½ ¸´¯ ¾µ¯»Ã¯Ç¯ ¹¸¯ »Á´´ ,³Ç´É ¸² ¾¸¸µ »°Æ½ ·È¸¿ ."Ç°Æ ÇÁ¸¸¯ ¾¸¸µ ·Á´´ ¯² ¾´¯ ,±Ç¯° ¼Á² ¹¸¸¯ ÇÁ² µ¯ ·»ÁÃÁ±À¸´¯ ·¯³ À¯´´Ç¯Ã ,É´ÃÀ´É ·±ÁÇà ¸² ¾¸¸µ »°Æ½ ´Å ¾²¸¯ ¸² ¾Á±¿¸´´Å »¯µ ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ³Ç´É ¸² ¾¸¸µ »°Æ½ ·»¯´´Á± ¹¯² ¾°¯³ ¾²¸¯ ¸² ,³Ç´É ¾°¯³ ¸¸µ µ¯ ¹¯² ·³Áµ ¾Á½ ¸´´ ,¾»¸´´ Á¿Á±¸¸¯ ÇÁ¸¸µ ·¸½ ?'Á½È¿´ ³ÈÁ¿' ¾±¸ÇÈÁ±À¸´¯ ǯà ¾¸¸µ µ½Ç½ ·»¯´´Á± ·¯³ ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ÇÁ² ǯ¿ È·¿Á½ ¯ ¸´¯ ·½´Æ ÀÁ ¾Á´´ ´»¸Ã¯ µ¯ ,¾²¸¯ ¸² ¾¸¸µ ¾Ç¸»Ç¯Ã ¾ÁÆ ÇÁ ¾´¯ ,±Ç¯° ¯ ¸´´ ¸´µ¯ ¾·¸¸Å ÁÇÁ´´È ÇŸ ÇÁ² ¾Á´´ ¾Ç¯¸ Á±¿´¸ ¸² ¾¸¯ ·Çð ,¾Á¿ÇÁ» ¼´Å Æȶ »¯µ ,¾Á¿ÇÁ» ·È¸¿ ·µ¯» ¾¸¯ Æǯ·È ǯ± ·ÇÁ·È Ádz ´Å ¾´¯ ¾Á¿ÇÁ» ´Å ¼Á ·±¿¸´´Å ¾Á½ µ¯ ¾»Á·Èǯä ¹¸µ ÇÁ ÁƯ· µ¸¯ ÀÁ È·¯º ¾´¯ ,ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ¼Á² ¾Á¿¸² È·¯º ÇÁ ·Á´´ ¸´µ¯ ÇÁ°¯ ,¾»¸´´ Á¿Á±¸¸¯ ¾¸¸µ ·¸½ ·È¸¿ .¾·¸¸Å ÁÇÁ´´È Á¿¸¸µ ¾¸¯ ´»¸Ã¯ ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ¼Á² ¾Á¿¸²

,¾¸²½ ¾¸¯ µ¸´³ À'´Çɸ ¸¸° ¾Á´´Á± µ¸¯ ´¿¸°Ç ³È½ ¾Á´´ ·¯³ ÇÁ À¯´´ ÀÁ»¯ ¾Á½´Æ¯° ·Ç¯² ·¯³ ÇÁ È·¯º ,·±¯µÁ± ±¸²¿Á·È ÇÁ ·¯³ ,'ǽ¯ ¸º' ¹¯² ,·Ãǯ²Á± ,²¿¯» Á²½ÁÇà ¯ ¾¸¯ ¾¸° ¹¸¯ ,'³¸Çº¿ Äǯ° ¸É¸¸³ DZ' .¼¸ÇŽ ¾¸¯ ¾²¸¯ ¸² ·¸½ ¾Á´´Á± µ¸¯ ³°È¶½ ¾¸¸µ »¸¸´´

(Á"¸µ '°´· ¼È »Á°' »¯Çȸ ¸°Ç ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ²) (·¸ ,·¸) .Ę āđģ øč đă Ĝă þĜĞú ÿĕ ęĕģāü ĘČù ĐĀ øđ Ĥčă ý ďÿ øĕ ĐĥĚ þĈ ¾Á½ ¾Á´´ ,³¯´ÃÇ ¾´Ã ³»´±À ¯ ¹¸µ ¾¸¯ ·¯³ Ȳ´Æ É°È ³¯´ÃÇ´' ¾¸´È µ¸¯ ¾¯² 'Æ´Áµ»½ ¯¸³ É°È' ǯ¿ ·±¯µ ,'Ç°²¸ ³È½' ,Æ´Àà ¾¸¯ µ½´Ç½ µ¸¯ À¯² .'¯´°» ³°´ÇÆ ¾Á½ ¾Á´´ ,'Æ´Áµ»½ ¯¸³ É°È' É´°¸É ¸È¯Ç µ¸¯ '³È½' ÇÁ² ·Á´´ ,'»´Æ° ´¿¿Á¸ ¼¸Æ»¯³´' ,ÇÁ·ÇÁ´´ ¸² ǯ¿ ·±¯µ µ¸¯ '»´Æ' ,³¯´ÃÇ ¸² ¾Æ¸È ¾´¯ ¾ÇÁ÷¿Á ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ .'¯´°» ³°´ÇÆ ³¯´ÃÇ´' É´°¸É ¸È¯Ç

(Á"¸µ ¯µ»Á° ¾´Ã ¼´»È ¸°Ç ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ²) (±º ,·¸) .'đĎđ ĦāĘĞú ÿĘ ęĞĀ ĐĀ Ę ÿėđă ĕ ČāĘ 'Đ ĘČþ ĐĥĚ þ Ĉ ĤĚČā þ ĕă ÿđ

ÇÁ ´¿¸°Ç ³È½ ·Æ¸ÈÁ± ·¯³ ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ÇÁ² ¾Á´´ »¯µ ÇÁ¿¸¸Æ µ¯ ¾²¸¯ ¸² ¾Á¿Áǯ´´¿¯ »¯½¯º¯¿ »¯µ ·±¯µÁ± ³È½ ·¯³ ,±Ç¯° ¾'ø´¯ ¾Á½´Æ ¸´Ç¯ ·È¸¿ ·È¸¿ '¾ÁÆ' Æ»¯Ã À¯² µ¯ ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ¾'ǯà .·±¯µÁ±¿¯ »¯½¿¸¸¯ ¾¸´È ¸¸µ ·À¯³ ´² »¸¸´´ ¾¸¸±Ã¸´Ç¯ ¾Á¿¯·Èǯà ·¯³ ³±¸Ç²½ Áº¸´³ ¾¸¸µ ·¸´» ´¿¸°Ç ³È½

(Á"¸µ ¯°´Ç·À´¯ ¾´Ã ÁÈ´³¸ ¸°Ç ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ²) (· ,¶¸) .ę üĕĤĀ øĢĚü ďĕă ÿ Ěü āđĘĕĢă ü Đü Ĥĥþ Ĉ Čú 'đĎđ āđĤĦø üĕ øăďēÿ ĕă ü ÿđ ¾´È» ¯ ·¸½ '¼»¸Å³ Çȯ' ¾¸¸·È ·Ãǯ²Á± ·»¯´´ ÀÁ Á»¯ ·Á´´Á·¯ÇÁ± ·¯³ ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ÇÁ² µ¯ ,¼¸°Ç ,²¸¶¸ ¾´È» ¯ ·¸½ '´»¸Å³ Çȯ' ·¸¸·È À¯´´Ç¯Ã ,¾²¸¯ À¯´´ ¸´¯ ¹¸µ ·²¸¸Çà ´Çɸ ¸´´ À¸´¯ ·Æ´Æ À¯² À¯´´ ?·Á´´Á·¯ÇÁ± ¾¸¸»¯ ¼Á ·¯³ ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ÇÁ² ¾´¯ ,³ÁÇà ¸¸° ¼¸ÅÁ´¸ ¸² ¾´Ã ¾Á´´Á± ¹¯² µ¸¯ ´Çɸ ǯ¿ ·»¯´´ ,À¿·¸¸Å¯° ¼¸ÇŽ ¾´Ã ·Ã¸´»·¿¯ ÇÁ ·È¸¿ ¾Á´´ .¼¸¸ÇŽ Á»¯ ·¸½ ¾Á½¯µ´Å ¾Á½´ÆÁ±½´¯ ¹¯² ÇÁ À¯² ¸´¯ ·²¸¸ÇÃÁ± ¹¸´¯ ·ÅÁ¸ ¹¸µ ÇÁ ·¯³ ÇÁ°¸ÇÁ² ´Å »ºÈ ¾°Á±Á± ¾¯² ¼Á ·¯³ ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ÇÁ² À¯´´ ´Å ¾ÇÁ·¿Á¿ÇÁ² ´Å ¹¸µ ·ÅÁ¸ ¾´¯ ,¼¸ÇŽ ¾´Ã ¾Ã¸´»·¿¯ ¾´È» ¯ ·¸½ '´»¸Å³ Çȯ' ·¸¸·È ÇÁ°¸ÇÁ² .·¸¸Æȸ²¸¯ .¾¸¸»¯ ´Çɸ ÁƯ· ·¿¸¸½ À¯² À¯´´ ,²¸¶¸

(Á"¸µ ĸ´´¯¿ÇÁÈ· ¾´Ã '¼¸¸¶ ¼¸½ ǯ°' ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ²)

øĉĥ üĕ ęĥĀ Ĉ ěēÿ ĕă ü ÿđ ¾Á´´ µ¯ ¾¸¸µ µ½Ç½ ´Å ,²¸¶¸ ¾´È» ¯ µ¸¯ '¾¶¸´' ·Ç¯´´ À¯² ¸´´ ¸´µ¯ ,'²¶¯ °»° ²¶¯ ȸ¯º' ,É´²¶¯° ¾Á¿Áµ ¾²¸¯ ¾´¯ ¾Á½´Æ¸¸° ¾Á½ ¾ÁÆ ,'dz³ ²±¿' ¾¯² ,È·¿Á½ ¾¸¸¯ .±Ç¯° ¯ ´Å ¾º¸»±Á±´Å µ¸¯ À¯´´ Ádz ÇŸ ¼Á² ¾±¸µ¯° (° ,·¸) .ĤĐĀ ĐĀ ď þĎ þĜ ĘČý ĤĀ

(Á"¸µ ¾¸Ç°¯Æ ¾´Ã ³È½ ¸°Ç ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ²)

üăď ĦČþ ĐĥĚ þ Ĉ čĥþ Ĉ ĕă Ā ÿđ Đ þĉĥĞú ÿĜ 'Đ Ĥčăþ üăď Ĥĥþ Ĉ Čú Ęā ăė ,·»Á´´ 'ÇÁ²' ¸´¯ ¯² ·´· ²¸¯ ¯ ¸´´ Á°»Áµ À¯² ·Æ¿´Ã .·»Á´´ Á¿Á¸ ¸´¯ ¼Á ·¸½ ¸´¯ ¹¸µ ¾Á½ ·Ç¸Ã ¹¸´¯ ¸´µ¯ »¯ ¼Á³ ¸Ç°² ɯ ³È½ °È¸´' ,Æ´Àà ÇÁ² ·±¯µ À¯² ¾°¯³ ¾²¸¯ ¸² ¸´´ ¸´µ¯ µ¯ ·»¯´´Á± ·¯³ ´¿¸°Ç ³È½ ,'³ ÇÁ² »¯µ ¹¸´¯ ¸´µ¯ ,'Á½È¿´ ³ÈÁ¿' ·±¯µÁ± ³ÈÁ¿' ÇÁ·ÇÁ´´ Á°»Áµ ¸² ¾±¯µ ƸǴŠÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ .»»Ãɽ ¼Á ǯà ¾Á¿Áµ ¾²¸¯ ¸² ¾Á´´ ,'Á½È¿´ (¶ ,·¸) .ęĞĀ ĐĀ ĕĤý øč

(Á"¸µ ¯µ»Á° ¾´Ã ¼´»È ¸°Ç ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ²)

koreioneg@gmail.com ´Å ·Æ¸È Á·¸° É´ÇÁ³ ¾´¯ ɴǯ³ ¾°¸¸ÇÈ ´Å ÇÁ²¯ ¾´¸»± ¼Á² ¾Á½´Æ¯° ´Å • ¾·¯°Ç¯Ã ¾Æ´Ç²º¯¿ © É´Ç´½È É´¸´ºµ³ »º https://telegram.me/Publications_MM


¼¸Æ¸²Å ¸Ç´Ã¸À ¾¸¸¯ ,ÇÁ°¸·È ¾ÅÁ°¸µ ·±¯½Ç¯Ã ·¯³ ÀÁ ,·Á¸´°Á± µ¸¯ ¾Á½ µ¸° °´·È ¾·¸¸´´Å ¼Á¿¸¯ ¾¸¸Ç¯ µ¸¯ °´·È ¾Á´´Á± µ¸¯ ÇÁº»Á´´ ,°´·È ¾·ÅÁ» ¼´Å ¾Á½´ÆÁ±´Å ¾À¸´Ç± ¼Á² ¾¸¯ .ĸÇà ¼Á¿´Ã °´·È ÇÁ·¯´´¸Çà ÇÁ² ¾¸¸È ǯ± ĸÇà ÇÁ² ·¯³ ÇÁ½¸Å Á·ÈÇÁ²¯Ã .ÇÁ·¸¸»±¯° Á¿¸¸µ ·¸½ °Ç ¯µ»Á° ¼Á² ¾Á½´¿Á±Ã¸´¯ »¯µ ÇÁ µ¯ °Ç ¯µ»Á° ¼¸¸° ¾·Á°Á± ÇÁ ·¯³ ¹¯¿ÇÁ² ÇÁ »¸¸´´ ,ÇÁ½¸Å Á·¯´´¸Çà ¾¸¸µ ¾¸¯ ¼Á ·¸½ ¾Á½´Æ ±¿´¿ÁÆÇÁ¿¯ À»¯ ,Æ¿¯ÈÁ± ¼Á¿¸¸È ¯ ¼Á ǯà ·¯³ .¾³´·Á± ¼Á ·¸½ ·¯³ ÇÁ À¯´´ ·¸¸Æ'À·´± ¸² ǯà Á»¯ ¹Ç´² °Ç ¯µ»Á° ¼Á² ·Ç¸ÃÁ± ·¯³ ĸÇà ÇÁ² ¾²Á¸ ·¯³ À¯´´ ,ÇÁ°¸·È Áº¸¸Ç ¾´¯ Áº¸»ÇÁ³ ¾ÅÁ°¸µ ¼´Å ¾Á½´ÆÁ±¿¯ ¾Á¿Áµ ¸¸µ µ¸° ,·ÇÁ·À¸¸±¯° Æǯ·È .ÇÁ½¸Å ¾·ÅÁ» µ¸¯ »Æ¿¸´´ ¾¸¸¯ ǯ¿ ,±¸²¸¸» ¾Á´´Á± µ¸¯ ÇÁ½¸Å ÇÁ² ¹¸µ ·¯³ ·Ç¯² ¾´¯ ,¾·º¯»¯° Æǯ·È ¾Á´´Á± ¯ ǯ± ¯µ»Á° ¾´Ã Á»'ÁÈ´³¸ ¸°Ç ǯà ·ÆÁ»Ã·¿¯ ÇÁ² ,ÇÁ·¯Ã ¾¸¸µ ¾´Ã ²»¸° ¾»¯½Á± ¹¸»·À¿´Æ ĸÇà ÇÁ² À¯´´ ,Á"¸µ ¯µ»Á° ¾´Ã '¼´»È ÇÈ' ÇÁ±¸»¸¸³ ¼¸¸° ÇÁ»Á½-·À¿´Æ ¯ ¸¸° ·»Á·È¯° ·¯³Á± ·¯³ ²»¸° À¯² ¾»¯½Ã¯ »¯µ ÇÁ ,'¼´»È ÇÈ' ¼Á¿´Ã ¾°Á» .Ƹ²Å ¼Á¿´Ã ±¿¸»Å´»Ã ·¯³ ¯µ»Á° ¾´Ã Á»'ÁÈ´³¸ ¸°Ç ¾Á´´ ÇÁ µ¸¯ ,ÇÁ·¯Ã ¾¸¸µ ¾´Ã ·»¯·ÈÁ± À¯² ¾³ÁµÇÁ² ·È¸¿ ¾´¯ ,·È¯ÇÁ°¸¯ ¾´¯ ·¿¸´·ÈÇÁ ¾°¸»°Á± .¾±¯µ ´Å À¯´´ ·À´¯´´Á± ¾¸³¯ ¾´¯ ²»¸° À¯² ¾°¸´³Á±Ã¸´¯ ¾¯² ·¯³ ĸÇà ÇÁ² À¸´Ç± ·¸½ ¾´¯ ,°Ç ¯µ»Á° ¾'ǯà ƿ¯ÈÁ± À»¯ ¾°Á±Á± Á¿¸¸µ ·¸½ ·Æ¸ÈÁ±Ã¯ À¯² ÇÁ ·¯³ Á²¯Ç¯Ã ¾´Ã °´·È ¼´Å ,Á·ÁÇ¯Æ Áº¸»'±¸¿ÁÆ ¯ ¾¸¯ ,ÇÁ¿¸²¯° .¯µ»Á° Á»Á·Á·È ¼Á¿¸¯ Á»'ÁÈ´³¸ ¸°Ç ÁÀ¸´Ç± ¯ ǯ± ¾¸¯ ¾Á´´Á± ·ÅÁ¸ µ¸¯ Á»'ÁÈ´³¸ ¸°Ç ÇÁ ?²»¸° ¼Á² ·¸½ ¾Á½ ·´· À¯´´ :·¸¸³¿Á±Á»Ç¯Ã Á±¸²'ÇÁ¸Çà ¾´Ã ²»¸° ¯ ¸´´ ¹¯µ ¯µ¯ ¹¯² ·¯³ ÇÁ±¸»¸¸³ ¾¸¸µ ¸¸° ¾³ÁµÁ± ·È¸¿ »¯½¿¸¸Æ ¼¸Æ¸²Å ,·¸¸µ ÁÇÁ²¿¯ ÇÁ² ¾´Ã .Á"¸µ '¼´»È ÇÈ' ÇÁ² ,Á·¯· »¯½¯ ¼Á »¯µ ĸÇà ÇÁ² µ¯ ¾º¯½ ÇÁ°¯ ¹¯² ¹¸µ ¾ÁÆ ¾¸¸µ ¸´¯ ¾±ÁÇú¯¿ ¾¯² ¹¸µ ·Á´´ ¾´¯ ,¾º´µ¯° ¾Á½´Æ ¾ÇÁ»ÆÇÁ ¾¯² ÇÁ ·Á´´ À¯´´ ¾´¯ ,²»¸° À¯² ,Æ¿¯ÈÁ± À¯² ·È¸¿ ÇÁ½ ·¯³ ÇÁ À¯´´Ç¯Ã ,ĸÇà ¾'ǯà ¾´¯ ¾Ç¯Å ¾¸¯ Æǯ·È ¾ÇÁ´´ ¹¯¿ ¾ÁÆ Ä¸Çà ÇÁ² ?²»¸° .¾³´· À'·ºÁ»È ´"¶ ÇÁ ,·ÇÁ·ÈÁ± ÇÁ¸¸µ À¯² ·¯³ Á»'ÁÈ´³¸ ¸°Ç ¼Á² ·¸¸Ç²Á± ¹¸µ ·¯³ ÇÁ ¾´¯ ,³´Ç ¾¸¸Æ ·¯³Á± ·È¸¿ ·¯³ ¾Á½ ¸´µ¯ ¸´´ ±¸²'¿À¸´´ ·È¸¿ ƸǴŠ¾´¯ ¾¸³¯ °´·È ¾¸¯ ¹¸µ ÇÁ ·¯³ ¾È¸´´Å¿¸¯ ,·¸½ÇÁ² ³ÅÁ ¾¯£ ¹¸µ ·°Á± .·»½¸Ç²Á±¿¸¸¯ ·¯³ ÇÁ ¾´¯ ·ÅÁµÁ±ÆÁ´´¯ ÇÈ' ÇÁ² ,Á·¯· ÇÁ±¸»¸¸³ ¾¸¸µ ¸´´ ¹¸µ ÇÁ ·'½´»¶ ·¯ :¼Á ·±¯µ ¾´¯ ¼´»¶ ¾¸¯ ¼Á ´Å ·½´Æ Á"¸µ '¼´»È °¯³ ¹¸¯ µ¯ ¾À¸´´ ·À»¯µ ´² ?»Ã¸¸´´Å ¾¸¸² µ¸¯ À¯´´" ÀÁ ²»¯°¸´´ ,·»Á´´ Á¿Á¸ ¸´¯ ¾°¸´¯ ³´Ç ¾¸¸Æ ·È¸¿ .·»¯·ÈÁ± ¾¸¸½ ¾´Ã ²»¸° ¯ ¾·¿´¯ ¾Á¿¯³Ç¯Ã µ¸¯

ǯà ¾ÇÁ÷¿Á ¾´Ã ¾ÇÁ´´ ²¸½ ·ÀÁ´´ ´² ,'»´°É »´°¿' ÀÆÁµ ÇÁ°¸Ç¯ ¯² ¹¯² ¾Á¿Áµ ÀÁ ,¾²¸¯ »¸Ã ¸´µ¯ ¾Á¿ÁÆ ¹¸µ ´² ·ÀÁ´´ ¸´µ¯ ¸´´ ,¾²¸¯ ·¿µ¸´· ·ÇÁ²¿´³ !?Á»¯ ¸¸µ ·¸½ ¾°Á±Ã¯ »¯µ ÇÁ µ¯ ¾Á´´Á± ÄÁ¸¸½ ÇÁ°¸ÇÁ² ¼Á ·¯³ ÇÁ ¾´¯ Áº»Á´´ ,¼Á ÇÁ·¿´¯ ¼¸¿¸¸² ¾´¯ ¼¸¿°Ç ¾Á½Á¿Ã¸´¯ ¸² ǯ¿ ¾´¯ ,²¸¶¸ ¾²Á¸ ·¸½ ¾°Á±Ã¯ É´·Ç𠹸µ ¾»Á´´ .´¿¸°Ç ³È½ ´Å ¾Á½´Æ¿¯ ¾»¯µ É´»¯È ÁÇÁ´´È ǯ± ³È½ ǯà ¾»¯ÃÁ± ¤ Æǯ·È ÇÁ¸¸µ ÁƯ· µ¸¯ ³ÅÁ ¸² ·±¯µÁ±ÇÁ°¸¯ À¯² ·¯³ ÇÁ ¾Á´´ ,ÇÁ½ ¹¯¿ ¾´¯ ,´¿¸°Ç ÇÁ² ·¯³ ,¾¸¸»¯ »´º¸°º ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ¾'ǯà .´ÅÇÁ² ¾Á´´Á± ¼¸ºÀ½ ¹¸´¯ ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ·Ãǯ²Á± ´¿¸°Ç ³È½ ¾Á² ·¯³ ,µ¸¯ ÇÁ²¿´¯´´ ÇÁ² µ¸¯ ÇÁÀÁDZ ¹¯¿ ¾´¯ !?´Çɸ ¾´Ã ³ÅÁ ¼´Å ¾Á½´Æ´Å ³È½ ¸´´ ,³ÈÇà ¾¸¯ ¼Á²º¯¿ ¾³Áµ Ǹ½ ,ÇÁ²¿´¯´´ ÇÁ² -¼¸¸³ ¾¸¸µ ´Å ÇÁ´´È ¾¸¸µ ·Æ¸ÈÁ± ¼¸¸³¯ ·¯³ ´¿¸°Ç ´Çɸ ·¯³ °¸´¯ ,Á±¯Çà ¸² ¹¸µ ·»Á·È ,¾¸²½ ²¿¯» À¯´´Ç¯Ã ,É´ÅÁ Á·´± Áº»Áµ¯ ¾¸¸µ ÄÁ¸¸½ ·¿ÁÆÁ± !?¼¸¸³¯ ³È½ ¼Á ·Æ¸È ¸°Ç ÇÁ'¿¯Ç´´¯À ÇÁ² ·¯³ - µ¸¯ Ä´Ç¸É ÇÁ² ·È¸¿ »»º° ·¯³ ´¿¸°Ç ³È½ - ·Ç¸ÃÁ±À¸´¯ ,É´ÅÁ Á¿¸¸µ ´Å ·È¸¿ ¾´¯ ,´Çɸ ´Å ¾Á½´Æ´Å ·Ãǯ²Á± »»º Ä¿¯± ·¸½ ¾°Á±´Åï ¾¸¸»¯ ¹¸µ ¶º° ¾Á´´Á± µ¸¯ ÇÁ ÄÁ¸¸½ ¾°¸´³Á±¿¯ ¼Á ·¯³ ´Çɸ ¸´´ ¸´µ¯ ǯ¿ ,»¯Çȸ ¾´Ã ¶º ÇÁ² µ¯ ·ÆǸ´´Á± À¯² ·¯³ ,¸´ÇÁ² ¾¸¸µ ´Å ¾¯² µ¸¯ ,·¯³Á± ·ÅÁ¸ µ¸° ·¯³ ³È½ À¯´´ ³ÁÃȳ ÁƯ· ¾¸´È ¹¸µ ÇÁ ·¯³ ·ÅÁ¸ µ¯ ,¾Ç¯´´Á± ÇÁ¿Á»Æ ·¯³ ÇÁ°¸ÇÁ² .¾²¸¯ Á»¯ ·¸½ ¾°Á±Ã¯ ·¿ÁÆÁ± ·È¸¿ ÇÁ² ¾´¯ ,´Çɸ ¾´Ã ³ÅÁ ¸² ¾Á½Á¿'¿¯ ·µ´½Á± ³È½ ÇÁ°¯ .´ÅÇÁ² ¾Á´´Á± ¼¸ºÀ½ ¹¸´¯ ·¯³ ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ³È½ ¶»È¸´' ,ÄÁ´¸ ¯ ¯² ·ÇÁ´´ ´Çɸ µ¯ ±¸²¿Á'³Áµ "!·Æ¸ÈÁ± ¼¸¸³¯ ²»¯° ¼Á ÇÁ ·¯³ ,'´¿É´¶ ɯ ¼´Å ·¸¸Ç²Á±À¸´¯ ÇÁ'¿¯Ç´´¯À ÇÁ² ¹¸µ ·¯³ ¾¯² ..."!·¸¸³ÇÁ·¿´µÁ± ¼¸¸³¯ ·Ç¯Ã" :ÇÈ´Á ”””

.³¿´½É »º´ »Àà ¹» ³ÈÁÉ ¯» ¾Á½´ÆÁ±Ç¯Ã ¾Á¿Áµ ±ÇÁ°½Á» ¾´Ã ·¿Á±Á± ¾¸¯ ¾Á´´ ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ² ·¯³ ,·¸¸³¿¸¸¯ ±¿´Ç¸±ÁÇ ¾'ǯà ¾»¯´´ ¯ ¾Å¸·È ´Å ¾»¸´Ã¯° Á"¸µ ¯µ»Á° ¾´Ã ÁÈ´³¸ ¸°Ç ǯà ¾»¯µ ¾²¸¯ Á»¯ µ¯ ,»¯Çȸ °³´¯ ¾¯£ ĸÇà ¾À¸´´Á± ÇÁ ¾´¯ ·±»¯ÃÁ± ÁƯ· ·¯³ ¼»´Á ÇÁ² .¾Á½¸·È ¼Á .·¸¸³¿¸¸¯ ±¿´Ç¸±ÁÇ ¼´Å ¾Ç¯´´Á± ·»Á´´ÇÁ² µ¸¯ ¸² ¾¸¯ ±¸µ ¾¸¸µ ·¸½ ·²¸¸ÇÃÁ± ÇÁ¸¸µ ¹¸µ ·¯³ ĸÇà ÇÁ² ¼Á ¾°¯³ ¾²¸¯ ¸² À¯´´ ÁdzÁ ¸² ǯà ¾´¯ ,¾»¯´´ ,°´·³ ÉǺ³ À»¯ ÇÁ ·¯³ ÇÁ°¸ÇÁ² ,·Å¸·ÈÁ± ¾Á½´Æ ¼Á »¯µ ÇÁ ,°Ç ¯µ»Á° ¼Á² ·¿²¯»Á±¿¸¸¯ µ¸¯ ÇÁº»Á´´ ,į»¯Ã ¾·¸´°Á± ¼Á¸¸¿ ¾¸¸µ ¾¸¯ ¾º´µ¯° ,¯µ»Á° ·¯·È ¸² ¾´Ã ·¸¸´´ ·È¸¿ ·Ç¸Å¯»Ã ¾Á´´Á± .ÁdzÁ Á·¿¸²Ç¯Ã ¸² ǯà ¾°Á±Ã¯ ¾Á¿ÁÆ ´Å ¼Á ¸²º ¾´¯ ±¿´¿Á²¯»¿¸¸¯ ¸² ¾Á½´¿Á±¿¯ ·¯³ °Ç ¯µ»Á° ÇÁ² .į»¯Ã ¾¸¸µ ¾¸¯ ĸÇà ¼Á² ¾º´µ¯° ¾Á½´ÆÁ± µ¸¯ ¹¸¸Ç ¾´¯ ¾¸¸È ¹¸»ÇÁ³ ¾Á´´Á± µ¸¯ į»¯Ã ÇÁ²

.ɽ¯ ¸È¿¯ '´±´ ³µ¶É ³É¯´ Á"¸µ »Ã¸¸·À¯¿Ç¯³ ¾´Ã °´² ¸º²Ç½ ¸°Ç ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ² ¾¸¯ ¾´¯ ³»±¿ ¾¸¯ ¾´¯± ÁÀ¸´Ç± À»¯ ·¿¯Æ¯° ¾Á´´Á± µ¸¯ ·¯·È ¾¸¯ ¾¸² ɸ° È¯Ç À»¯ ·¿¸²Á± ·¯³ ÇÁ ,ÇÉÀ¿ ·Á·È ÁÇÁ²¿¯ ¾´Ã ¼¸¿°Ç ¹¯À¯ ´¯´´ ,»Ã¸¸·À¯¿Ç¯³ .É´»¯È ¾´¯ É´Ç´É ¾¸² ÁÇÁ´´È ¼Á ´Å ¾Æ¸È ¾±Á»Ã ¸°Ç ÇÁ'»Ã¸¸·À¯¿Ç¯³ ¼´Å ¾Á½´ÆÁ± »¯½¯ ¾Á¿Áµ ³Ç´É ¾¸² ¯ ·¯³Á± ¾°¯³ Áº»Á´´ ,¼¸¿¸² ¸»Á° ¸¸´´Å ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ² ¾Á´´ .¼¸¿¸¿Á ·»Á± ÇÁ°¸¯ µ¯ ,¾¸² ÆÀà ¾¸¸µ ¾°Á±Á±À¸´Ç¯ ·¯³ ÇÁ'»Ã¸¸·À¯¿Ç¯³ ÁÀ¸´Ç± ¯ ¾»¯Å¯Ã¯ ¾Ãǯ² ¼¸¿¸² ¸»Á° ¸² ¾´Ã Á¿¸¸¯ ¾'ø´¯ ¾¸² »Á° ÇÁ¿Á¸ µ¸¯ ,¾·¸¸´´Å ¾'ǯà ·»Á± Á½´À ·È¸¿ ·¯³ ÇÁ »¸¸´´ ,É´È»¶ ¾¸¯ ¾»¯ÃÁ±Ã¯Ç¯ ·Ç¯ »¯µ ÇÁ µ¯ ·»Á± Á½´À ÁÀ¸´Ç± ¯µ¯ ¹¸µ ¸¸° ·±¯½Ç¯Ã .¾¸² ÆÀà ¼Á² ¾¸¸µ ¼¸¸Æ½ ¾Á¿ÁÆ ÇÁ² ¼Á ·¯³ ,·ÇÁ·¿¸½ÇÁ² ¼Á ·¯³ ¾Á½ ¾Á´´ ¾¸¸Æ ·È¸¿ °¯³" :·±¯µÁ± ¸°Ç ÇÁ'»Ã¸¸·À¯¿Ç¯³ ´² ¾´¯ ¾Ã»Á³ Ǹ² ·Á´´ ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ÇÁ² ,¯Ç´½ ¾¸¸µ ¼¸¸Æ½ ¾Á¿ÁÆ ´² ·ÀÁ´´ ¸´µ¯ ,¾ÇÁ´´ ¹¸¸Ç ·ÀÁ´´ .Ç°¶ ¾¸¸² ǯà ·»Á± À¯² ¾»¯Åï ¾´¯ ¾¸² ÆÀà ¼Á² '´±´ ³µ¶É ³É¯´' Æ´Àà ¾'ø´¯ ,´Çɸ ÉÈÇà ¾¸¯ »¸¸´´ ¼³È ,³¶·°³ ¸»Á° ´»¯' ¸"ÈÇ ·±¯µ ,'ɽ¯ ¸È¿¯ ¼³¸Ç°² ´¸³¸ ¾º ¸²¸ »ÁÈ ,¼³¸Ç°² »Á ¹´½À» ¸¯²º ¸¸µ ¾Á¿Áµ ,´Å ¾±¯µ ¸¸µ ¾Á´´ À¯´´ ¾È·¿Á½ ¾Á¿Áµ À¯²) .'¼¸Á½È¿ »¸¸´´ ,²¸¸Ç ÇÁ¸¸µ ¸´¯ ¾µ¯»Ç¯Ã ¹¸µ ¾ÁÆ ¾Á½ ¾´¯ ,¼¸¸Æ½ À¯² .(¾¸¸² ¼Á¿´Ã ²¸¸Ç ¸² ¾ÇÁ³À¸´¯ ¼¸¿¸² ¸»Á° ¸² ¾»Á´´ ¼Á² ¹Ç´²

¾'·¸½ ·ÀÁ´´ ´² µ¯ ,¾¯¤ Ǹ² ¹¸¯ È·¿´¯´´ ÇÁ°¸ÇÁ² ´² ·ÀÁ´´ ¸´µ¯ ¾´¯ ,¾ÇÁ´´ ¹¸¸Ç »¸³ À'ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ¾¸¸µ ¼¸¸Æ½ ·ÀÁ´´ ´² µ¯ ,²¸¸Ç Á¿¸¸½ ´Å ¾ÇÁ³´Å ¾Á¿ÁÆ ."Ç°¶ ¾¸¸² ǯà ·»Á± À¯² ¾»¯Åï ´Å ,¾¸² ÆÀà ¼Á² ÁƯ· ·¯³ ¸´µ¯ ,¾È·¿´¯´´Á±¿¯ ¼Á ·¯³ ÇÁ ¸´´ ¸´µ¯ ·¯³ ÇÁ ,¾Ç¯´´Á± ¹¸¸Ç ÇÁ¸¸µ µ¸¯ ²¸¯ ÇÁ² ,·Ç¸À¯Ã ¼¸¸Æ½ ¾´¯ ·»Á± ¾¸¸µ ¾´Ã Æ»¶ ¯ ¾Á½Á¿Ã¯Ç¯ ·¿ÁÆÁ± .¾¸² ÆÀà ¼Á² ¾¸¸µ ””” ¾¯Ç´´¯À ¾´Ã ¸°Å ³È½ ¸°Ç ÇÁ±¸»¸¸³ ¼Á¿´Ã ¸´³ ÇÁ² ¾´Ã ¾²¸¯ ·¸½ ·ÇÁ±¯»¯° ¾¸¸µ ±¸²¿Á·È ·±Á»Ã ,Á"¸µ ¹¸µ ¾Á½´ÆÁ± ¾Á¿Áµ Áº»Á´´ ,¾µ¸¸ÇÆ ¾´¯ ¾·º¸È Á»¯ ¾À¸¸Ç¿¸¸¯ ¾´¯ ,Ƹ²Å ¾±¸»¸¸³ ¾'·¸½ ¾¸¸µ ³ÅÁ-»¯´È .³Á´È¸ ¯ ǯà ¾'¸°Ç ¼¸¸° ¸°Å ³È½ ¸°Ç ¾Á´´ µ¯ »¯½¯ ·º¯½Á± ¹¸µ ·¯³ ¼Á ¾´¯ ,²¸¯ ¯ ǯà ·ÇÁ÷¿Á'Á± ·¯³ ÇÁ'¿¯Ç´´¯À ²¿µÁ´´¿¯ µ¸¯ ,³ÅÁ ÁÀ¸´´Á± ¯ ·¸½ ¾Á´´Á± ÄÁ¸¸½ µ¸¯ ÇÁº»Á´´ ÇÈ´Á ÁÀ¸´Ç± ¯ °´·È ¾¸¯ ·Ç¯² ¾Á´´Á± ¾´¯ ,ǶÀ½³ ¼»´Á ¼Á¿¸¯ ·¿Á´´¯³¯° Æǯ·È ¾Á´´Á± ±¿´¿¸¸½ ¾¸¸µ ¾'¸°Ç ÇÁ¿¯Ç´´¯À ¼´Å ¾Ã´ÇÁ±¿¯ ¹¸µ ·¯³ ·Á´´ ³Á¸²¸ ¾¸¸µ ·¸´» µ¯ ±¸²'¿±¯µ ,³»¯È ¼Á² ÇÁ°¸¯ ÇÁ² À¯´´ ¹»³½ ÇÁ² ¸´´ ,ÇÁÀÁ° ¾Á½´ÆÀ¸´¯ À¯² .·±¯µÁ± ·¯³ ¸°Ç ÇÁ'¿¯Ç´´¯À Ǹ½" :ÇÈ´Á ¼´Å ¾Ã´ÇÁ±¿¯ ÇÁ'¿¯Ç´´¯À ÇÁ² ¹¸µ ·¯³ ·¯³ ´Çɸ µ¯ ,´Çɸ ÉÈÇà ¾¸¯ ³Ç´É ¸² ¾¸¯ ¾³Áµ ,¯Ç°À Áȸ±¯»-Æǯ·È ¯ ´¿¸°Ç ³È½ ǯà ·±¯µÁ± https://telegram.me/Publications_MM


¼¸Æ¸²Å ¸Ç´Ã¸À ¾ÁÆ ¹¸¯ ¸´µ¯ ¸´´ ¸¯¿É ¾'·¸½ Ƹ²Å ¾´Ã ÇÁ·ÇÁ´´ .Á½Ç´· ¾´Ã ¾ÇÁ´´ ·¸¸Çï° ¾¸¯ ¾Á½¸´´ÈÁ±Ã¸´¯ Ǹ¯ ¾Á¿Áµ ¾ÁÆ¿¯²Á± Á¿Á²¸Èǯà ·¸½ ¾ÃÁÇ· ´Å ¹¸µ ¸´µ¯ ¸´´ É´ÅÁ ±¸²'¿Áº´µ ,¶´½ ¸µ ¾Á½Á´´ ¾´Ã ,ÇÁ¸¸·Èǯà À'±¿´Ç¸±ÁÇ ¸² ¾´Ã ¼Á¿¸¸¯ ,¾Á½´ÆÁ± ¾¸³¯ ¾¸° ¹¸¯ ´¯´´ ¾À¸´´ÇÁ² ¾Á¿ÁÆ ¹¸µ ·Á´´ .·À¸µ½´¯ ÇÁ°¯ µ¸¯ ,Ǹ¯ ÇÁ°¸¯ ¾±ÁƯ ·Æ¿´Ã ¾¯±¯´´ ¾°»Áµ ¼Á² ¾¸¯ ¹¸µ ¾´¯ ,±¿¯Ç ¾ÇÁºÁ³ ¯ ¾´Ã ¾¯½ ÇÁ·¸»¸½ ¯ ¾Å¸µÁ± ³ÁÈ Áº¸»·Á ¾¸´È ¸´Çà ¯ ·Å¸µ ·¯" :·ÇÁ²¿´¯´´Á± "?¾·¸¸²¯° À¯² »¯µ À¯´´ ,¾ÇÁÇ· ·¸½ ¹¸µ ·À¸± ¾´¯ Ǹ¯ ·¿¸¸´´ À¯´´Ç¯Ã ?±¸ÇÁ¸´Ç· ¸´µ¯ Ǹ¯ ·¿Áµ À¯´´" ¹¸¯ ,Ǹ½ ·±¯µ ?³°¸À ¸² µ¸¯ À¯´´ ?ÇÁ³Ã¸´¯ ¾¯¤ ¸´µ¯ ´Å ¹¸¸¯ ¾¸¸µ ²¿¯·È½´¯ ¹¸¯ »Á´´ ÇÈï ,¹¸¸¯ ·Á° ·¸½ ,¾¯½ ÇÁ·¸»¸½ ÇÁ² ¾Ã´ÇÁ±À¸´¯ ·¯³ - "¾Ã»Á³ .Á½¸·È ÇÁ·Ç¸ÇÁ± ¯ ¯ ·¯³Á± ¾°¯³ ǸŸï ¾º¸´³ ¼Á² ¾´Ã ÇÁ·ÇÁ´´ ¸² ¾»¸¸ÅÇÁ² ´Å ¾°¸´³Á±¿¯ ·¯³ ¸´Çà ¾¸¸½ ¾´¯ ,±¿´ÆǸ´´ ·ÈÇÁ ¼´Å .Á¸²Á±¯Ç· Ǹ¯ ¾¯½ ¾²½ÁÇà ¼Á² ǯà ¾¸° ¹¸¯ µ¯ ¾´¯ ,¾¸° ¹¸¯ ÇÁ´´ ·»¸¸ÅÇÁ² ¼Á ¸µ ·¯³ ¾´¯ ÇÁº¸¸Ç ¯ ¾Á´´Á± ƸǴŠ·¸¸Å ÁÅÇ´Æ ¯ ·¸½ ·ÈÇÁ µ¯ ¾´¯ ,¾µ¸¸ÇÆ Á·À'°´È¶ ¸² ¾¸¯ Ƕ´À ÇÁ¿Á'³ÁµÁ±¿¯ ·À¸¸´´ ¸µ ¾´¯ ,³À¸ÃÉ ¯ ¾¸¯ ´¯´´ ÄÁ±ÇÁ ¹¸¯ ĸµ ·ÅÁ¸ .»»º° ¹¯¿ °Á» ¹¸¯ ¸Å ¾´¯ ,´¯´´ ·È¸¿ ´»¸Ã¯ ÇÁ² ¹¸µ ·¯³ ,¸´Çà ¾¸¸½ ¾´Ã ²¸¸Ç ¸² ±¸²'¿ÇÁ³À¸´¯ ÇÁ·¿¯ÀÁÇÁ·¿¸¯ ¾¯£ ¹¸»ÆǸ´´" :¾Ã´ÇÁ±¿¯ ǸŸï ÇÁ'¾Á¸´´ ÇÁ² ¾¸¯ ÂÁÈ Á½Ç´· ÇÁ² ¾¸° ¹¸¯ ,»¯Ã ÇÁ² ¾¸¯ ¹¸µ ·¿¸ÃÁ± ¾¯½ ÇÁ¸¸¯ ,Á½Ç´· Á»¯Ç·¿ÁÅ ."É´ÈÇ ¾¸¸½ ÇÁ·¿´¯ Á½Ç´· Á»¯Ç·¿ÁÅ ¸´Çà ¾¸¸½ ¾´Ã ²¸¸Çà ¸² ¾ÇÁ²»¸È ´Å ±¸Ç°¸¯ µ¸¯ ÀÁ ·ÇÁ´´ Ƹ²Å ÇÁ'µ¿¯Å ¼Á¿´Ã ±¯µ´Å ¸² ¸´´ ±¸²¿Á'³Áµ ,¾»¸¸ÅÇÁ² ±¿¯» ¹¸¸¯ ¹¸¯ »¯µ À¯´´ ǴŸư .¼¸¸´Æ½ ÂÁÈ Á½Ç´· ÇÁ² ·¯³ ¾Á¸´´ ¾¸¸Æ ±¸²¿Á½´Æ¿¯ ¯ ·±¸»¸´´¯° ¾´¯ ³À¸ÃÉ ÇÁ² ´Å ¸´Çà ¾¸¸½ ·Ç¸ÃÁ±´Å .Ǹ½ ·¸½ ¹´µ¯° ·»¸¸ÅÇÁ² Ǹ½ ¸´Çà ¾¸¸½ ·¯³ ÂÁÇ·¿Á½¯µ´Å ¼Á² ¸¸° Ǹ½ ´Å ¹¸µ ·¯³ ¸µ ¸´´ ,¾Ã´¯ ¾Ç¯°ÇÁ²¿´¯´´ ¼Á² Ƹ²Å ÇÁ'µ¿¯Å ÇÁ² À¯´´ ¸¯¿É ¼Á² ¾´¯ ,¾µ¸´´¯° .±¿´¯¸¸Çï° ¾¸¸½ ǯà ·»Á·È ¾¸ÃÁ± ¹¸¯ °Å½ ¯ ǯà À¯´´ ¾¸¯ ·º¯ ¾¸¯ ±¸²'¿Á½Á¿ Ǹ½ ·Á·Ç¯´´ÇÁ ÀÁ Â¯Ç·È ¯ ǯà À¯´´ ¾´¯ ,¹¸µ ¸² ¾´¯ ,·º¸ÇÁ± ¯ ǯà ¾»Á·È Ǹ½ ·Á´´ ¾Á½ °¸´¯ ¹¸¯ °¯³ ,·Ã¿´Æ´Å ÇÁ² ¸´¯ ¾·º¸µÀ¸´¯ Á±¸ÇÁ¸´Ç· ÇÁ'µ¿¯Å ¼Á¿´Ã ±¿´ÇÁ²¯Ã ÇÁ² ´Å ¾Á´´Á± ¼¸ºÀ½ ¾´¯ ·ÅÁ¸ ¾´Ã ¹¸µ ¸´¯ ¾Á½´¿Á± °¯³ ¹¸¯ ¾´¯ ,Ƹ²Å .¾¸¸µ ´Å ÉºÈ »»¶½ ·È¸¿ ÇÁ½ ÇÁ·¸¸´´ ¹¸µ ¸´Çà ¾¸¸½ ·¯³ ¾±¸´¯ ¸² ¾¸¯ ¾ÇÁÇ· ·¸½ ¸µ µ¸¯ Á½Ç´· ÇÁ² ¾´Ã ¹¸¸»± ¾´¯ ,Ǹ½ ¾´Ã ·²¸¸ÈÁ±Ã¯ ´Å Á·Ç¯Æ ¯ ¾Á½´¿Á± ,Á¸Å¿¯·À ¾¯° ÇÁ² ´Å ÆÁ´´¯ °¯³ ¹¸¯ µ¯ ¾'¸°Ç ¼Á² ¾¸¸µ Á¸²´½ ´Å ,µ¿¯Å ¾¸¸Æ ¾Ç¯Ã Á²Á¸ ¸´´ ¸´µ¯ ,É°È ¾·¸³´Åï ¾Á´´Á± »°Æ½ ¹¸µ ¸´¯ .²¸¯ ÇÁ½´ÇÃ

¯¿Æ½ Ǹ½ ¾¸¯ ¹¸µ ¾°¯³ ,³¶»Å³ ¾¸¸½ ±¸²¿Á'³ÁµÇÁ² ¾°¯³ ¸¸µ ¾´¯ ,¼¸Ç¶´À Ä»¯³ ÁÇÁ²¿¯ ¾Á´´Á± µ¯ ,±¿´Ç¸±ÁÇ ¸² ǯà Ǹ½ ¾±ÁÆ ³Ç¸À½ ¯ ¾°Á±Á±¿¸¸Ç¯ ¼Á¿´Ã Á¸Å¯Ç·À¸¿¸½²¯ ¸² ·Ã¸´ÆÁ±ÇÁ·¿´¯ °¯³ ¹¸¯ Ä»¯³ ¾´Ã ³Ç´¶À ¾¸¸½ ¼´Æ¯° ¹¸¯ ¾´¯ ,'²»¯´´ ÇÁµ¸¸Æ' .¾Á¸¸ÇÁ»²¿¸´´È ÁÇÁ²¿¯ ¹¯¿ ¾´¯ ±Ç¯¤ °§ ¸´¯ ·È¸¿Ç¯± ³Ç¸À½ ÇÁ±¸µ¯² ÇÁ² ¾´Ã °¯³ ¹¸¯ ¹¸¯ ¾Á´´ ,·º¯¿ ÇÁ² ¾·¸½¿¸¯ »¯½¿¸¸¯ ǯ¿ ,·À´¯´´Á± ¾¸¸½ µ¸¯ ¯»È ¾Ã¸· ¯ ¾¸¯ ¾ÁÆ¿´µÇ¯Ã ¾Á´´Á± ¾¸° ·¸½ ¾Ç¯´´Á± ·»±¿¸ÇÁ±½´Ç¯ ±¿´»Å´»Ã ±¿´¿¸´¯´´ ¾¸¯ ¾Á±¿´º´µÇÁ·¿´¯ ·º¯½Á± ¾°¯³ Áº»Á´´ ,¸¸Å¸»¯Ã ¾¸¯ ·Ç¸ÃÁ±Ã¯ Ǹ½ ¾Á½ ·¯³ ´À ¼´Å ,±¿´¿¸´¯´´ ¾¸¸½ .ÇÁºÁǰǯà Á»¯¿¸½¸ÇÆ ¾Å¸µ ÀÁ ´¯´´ Á½Ç´· ¾°¸´³Á±¿¯ ¸´Çà ¾¸¸½ ·¯³ ,¸ÇÃÇÁ²¿¸¯ ¾±Ç¯½ ¸´¯ ¹¸µ ¸²º ÇÁ·ÇÁ ³º´»½ Á¿Á²¸Èǯà ¾¸¯ ¾Ã¸´»´Å½´Ç¯ ÇÁ°¯ ,·Ç¸ÃÁ±ÆÁ´´¯ Ǹ½ ·¯³ ¾Á½ ´¯´´ ¾À¸´´ÇÁ² ´Å ´¯´´ ·Ç¯ À¯² ¾°Á± ·¿ÁÆÁ± ·È¸¿ Ǹ¯ ·¯³ ÇÁ¿¸¸Æ .»Ç´± ¾¸¸½ µ¸¯ À¯´´ ¾´¯ ,¹¸µ ¾´ÃÁ± ¹¸¯ ,¼¸È²¶ Ǹà ÁÅ¿¯± ·±¯»ÃÁ± ¸´Çà ¾¸¸½ ¹¸µ ·¯³ ¸´µ¯ ,·Ç¸À¯Ã ·¯³ Ǹ½ ·¸½ À¯´´ ¾À¸´´ÇÁ² ´Å È·¯º ¹¸µ ¾´¯ ,¾À¸´´ÇÁ² ·¿ÁÆÁ± ·È¸¿Ç¯± ¹¸µ ·¯³ ¸µ ÇÁ°¯ .À¸´Ç± ǯ± ¾Á´´Á± µ¸¯ ±¿´»Ã¸¸´´Åǯà Ǹ¯ ¾±Á´´ ¾·¿¯Æ¯° ¯ ǯà ·»¸¸ÅÇÁ² ¸µ ·¯³ »¯½¿¸¸¯ Ǹ¯ ·¯³ ,¾Ã¯Ç· ¤ ¯£ °§ Ǹ¯ ·¯³ À¯´´ Ƹ»±½´¯ ¼Á² ÀÁ ´¯´´ ,µ¿¯Å ¾¸¸Æ ¾Ç¯Ã »¯µ ¸µ µ¯ ·'³ÅÁ'Á± ÇÁ¿Á¸ ¾Á½ ÇÁº»Á´´ ´Å 'ÇÁ¿¸°¯Ç ÇÁ²¿´¯´´' ¯ ¹¸µ ·¿¸ÃÁ± Á¿Á²¸Èǯà ·¸½ ¾ÆÁ Á»¯ ¾´Ã ¾Ç¯Ã ´Å ·½´Æ .¼Á ¸¸° ¾Ã»¯³Á± ¾ÇÁ´´ Á»¯ ¾´¯ ,É´ÈÆ° ¸µ È·¯º ¾´¯ ,·ÇÁ³Á±À¸´¯ ¼Á¿Á¸ ·¯³ ¸´Çà ¾¸¸½ ·¯³ ¸µ ¾´¯ ,¾µ¸¸ÇÆ Á¿ÇÁ²¯½ ǯ± ¾´Ã ·½¯·È ÇÁ²¿´¯´´' Á»¯ ¸² ¾´Ã ¾·»¯³Á± ·È¸¿ »¯½¿¸¸Æ ÁÇÁ²¿¯ ¾¸¸Æ ±¸²'¿°¯³ ·È¸¿ ÇÁ°¯ ,'À'ÇÁ¿¸°¯Ç .µ¿¯Å ¾¸¸Æ ¾Ç¯Ã ´Å ¾À¯»È¯° ¸µ ·¯³ ±Á´´À¸´¯ ¸µ ·¯³ ,°Ç ÇÁ'µ¿¯Å ¼´Å ¾¸¸Ç¯ µ¸¯ ¸µ ¾Á´´ Ƹ²Å ¾'ǯà ±¸²'¿»¸¸ÅÇÁ² ¾¸¸´´Á± ¯ ¾¸¯ ¾º¯Ç°Á±À¸´¯ .°Å½ ¾'ÇÁ·¸° Ǹ¯ ǯä " :Ƹ²Å ÇÁ² Ǹ¯ ·±¯µ ,¾ÇÁ³À¸´¯ Ǹ¯ ¾'º¯¿ °¸´¯ µ¯ ¼Á ±¯µ ¾´¯ ,¾¯½ ¾¸¸² ·¸½ ¹¸µ ³Áµ ¾´¯ ¼¸¸³¯ ÇÁ·¸¸´´ ¾´¯ ·ÅÁ¸ ¾´Ã µ¯ ,¾¸¸µ »°Æ½ ¹¸µ ¸´¯ ·Á´´ ÇÁ ,´Å ¹¸¸¯ ¹¸¯ ±¯µ ,¾¸¸µ É°È »»¶½ ·È¸¿ ÇÁ½ ÇÁ ·Á´´ ."¸¸Çà ÇÁ² ¸´¯ ¾ÇÁ´´ ·¸¸Çï° ²»¯° ·Á´´ ÇÁ µ¯ ¯ ¾Ã´ÇÁ±À¸´¯ ¸´Çà ¾¸¸½ ·¯³ - "¸°Ç ÇÁ±¸»¸¸³ ,ÇÁ°¯" ·¸½ ¾ÀÁ´½ÈÀ¸´¯ ¹¸µ ¹¸¯ ¾ÁÆ ¸´µ¯ ¸´´" - Á·¿¸¸´´Ç¯Ã ·¿¸ÃÁ± ÇÁ ´¯´´ ·È¸¿ ´»¸Ã¯ À¸¸´´ ¹¸¯ ¾Á´´ ,¾¯½ ¾¸¸½ "?»»º° ·°Á» ÇÁ ¸Å ·È¸¿ ¹¸´¯ À¸¸´´ ¹¸¯ ¾´¯ ,¹¸µ ¾'ø´¯" - Ƹ²Å ÇÁ² ÇÁ²¸´´ Ǹ¯ ·±¯µ - "¼¸¸³¯ ǯä " ."¹¸µ ·¿¸ÃÁ± ÇÁ ´¯´´ ¾À¸´´ÇÁ² ¾¸´È ¹¸µ Ǹ¯ ·Á´´ ±Á´´ ¾¸¸½ ·¯³ ,¾¯° ÇÁ² ¾¸¯ ±¸²'¿Å¸µ ,¼¸¸³¯ ±Á´´ ¾'ø´¯ ¸µ ,»Ç´± ¾'ÇÁ·¸° Ǹ¯ ¸´¯ ¾ÇÁÇ· ¾º¸¸· ¾À¯±Ç¯Ã ¸´Çà ·¯³ ¸µ »¸¸´´ ,¾ÈÇÁ³¯° ·¿ÁÆÁ± ·È¸¿Ç¯± ¹¸µ ·¯³ ¹¸µ ·Á´´ ¸µ ¸´µ¯ ¸´´ ±Á´´À¸´¯ ¼´È ¾¸¸Æ ¾³ÁµÁ± ·È¸¿ ¸² ¾°Á±ÇÁ°¸¯ Ǹ½ ¾´¯ ,Ǹ½ ·¸½ ¾ÃÁÇ· ¾Á¿ÁÆ

Ǹ² ´Å ĸÇà ¼Á² ·±¿ÁÇ°Á± ¾¸³¯ »Á¸ÅÁÃÀ °¯³ ¹¸¯ ¾¸¯ ·¯³ ÇÁ µ¯ ·À´¯´´Á± °¯³ ¹¸¯ »¸¸´´ ,·¯·È ¾¸¯ ¾³ÁµÁ± °¯³ ¹¸¯ ¾´¯ ,Ǹ½ ¾´Ã ²»¸° ¼Á² ĸµ¯° ¾¸¸µ .Ǹ² ´Å ¾Á½´Æ¿¯ »¯µ ²»¸° À¯² µ¯ ´ÅÇÁ² ´Å ²»¸° À¯² ¾¸´È ,Ǹ² ¹¸¯ »Áï° ÇÁ°¸ÇÁ² ·Á´´ ĸÇà ÇÁ² µ¯ ,´Å Ǹ² ±¯µ ¹¸¯ ¾´¯ ,¾Á¿Áǰǯà ."²»¸° ¼Á¿´Ã ¾ÀÁ±Ç¯Ã ¾Å¿¯±¿¸¯ ·Ã¯ºÁ±Ã¸´¯ ²»¯° ¹¸µ ·¯³ Á"¸µ Á»'ÁÈ´³¸ ¸°Ç ¸´µ¯ ,²»¸° À¯² ¾Á¿Áǰǯà ¾Ã¯»Á± ¾´¯ ¼´»¶ ¼Á¿´Ã ĸÇà ÇÁ² ¾´¯ ,¾»¸´Ã¯° ¼Á ·¯³ ÇÁ·¯Ã ÇÁ² ¸´´ ·È¸¿ »¯½¿¸¸Æ ¾´¯ ,¾´ÃÇÁ² ¾ÀÁ±Ç¯Ã ÁƯ· ·¯³ .²»¸° ¼Á² ÇÁ°¸¯ Ƹ²Å ¼Á² ·±ÁÇÃÁ± ”””

.´È²Æ» ɰȳ ¼´¸ ɯ Ç´ºµ Áº»Á´´ ,µ¿¯Å ·¯·È ¾´Ã É´¸¿Àº¯ ¸² ¾´Ã Á¿¸¸¯ ¾¸¯ ¾Á¿Áµ À¯´´ ·ÀÁ± ·¸½ ¾Á´´Á± »´Ã ±¸²¿Á·È µ¸¯ ¼¸¸¶ ¸°Ç ÇÁ±¸»¸¸³ ¼´Å ²¿¯» ¾ÆÁ Á»¯ ¾´Ã ¾Á½´ÆÁ± »¯½¯ ¹¸µ ·¯³ ,Á"¸µ '¼¸¸¶ ¸Ç°² »Á°' µ¿¯Å ¾´Ã ·¯³ Áº»Á´´ ÇÁ²¸¸»Æ Á¿ÇÁ²¯½ ·¸½ ²¸¯ ¯ ¾µ¸´´¯° ¹¸µ ·¯³ ÇÁ ,²¸¯ ¾¯£ ¾´Ã ³Ç´Å ¯ ·¯³Á± ¼¸´Æ ÇÁ² µ¸¯ ¸´µ¯ ¸´´ ¯¸¿Àº¯ »Á° ¼¸¸° ·±ÁÇÃÁ±À¸´¯ .·ÀÁ± ¾¯¤ ·½Á¿ ÇÁ ¾Á´´ ,¾'¸°Ç ¼¸¸° DzÀ ·¯³ ,¼¸¿¸¿Á Á±¸µ¯² ¸² ¸´¯ ¹¸µ ¾±ÁÇú¯¿ ¾¸¸µ ±¸²¿Á'³Áµ ,¾Á½Á»¯ ¸¸° ±¿´ÇÁ²¿´¯´´Ç¯Ã ¾Ã´ÇÁ±À¸´Ç¯ ÇÁ°¸¯ ÇÁ½ ¹¸µ ¾À¸´´ÇÁ² ´Å ¼»´Á ¾´Ã ·¸¸Æ±¸ÇÁ±¸¸¿ ¸² ¯¸¿Àº¯ »Á° ÇÁ² ¼Á ·¯³ ,·À¯± ¼Á² ÇÁ À¯´´Ç¯Ã ¾´¯ ,µ¸¯ ÇÁ ´¯´´ ¾´Ã ·±ÁÇÃÁ±À¸´¯ .°Ç ÇÁ'µ¿¯Å ¼Á² ¾°¯³ Âǯ² ÇÁ²½ÁÇà ÇÁ² ·¯³ - "¾Á¸´´ ·¯·È ¾´Ã ¼´Æ ¹¸¯" ¹¸¯ ,Á¸»¸½¯Ã ÇÁ'¾Á¸´´ Á¿ÇÁ²¯½ ¯ ¾´Ã" - ·»¸¸ÅÇÁ² ¸² ´Å É´º¸¸È ¼Á¿¸¸»Æ ¯ ·¯³Á± ²¿¸Æ À»¯ ¾´Ã °¯³ .·¸¸Æȸ²¸¯ ´Å ¾´¯ ¾²¸¯ ¯ ¾Á¸´´ ¾¸¯ ·¿ÃÁ'Á± ¹¸¯ °¯³ ³¿´É¶ ¾¸¸½ ¹¯¿ µ¸¯ ¾Á¸´´ ·¯·È ÇÁ² ¼´Ç¯ ,Ä»¯³ ¾´Ã Ƹǰ¯Ã ÇÁ² ´Å ·ÇÁ³Á± À¯´´ ²»¯´´ ÇÁ±¸µ¸Ç ¯ ¾¯³Ç¯Ã .'²»¯´´ ÇÁµ¸¸Æ ÇÁ²' ¾Á½¯¿ ¾'·¸½ ·¿¯Æ¯° ,±¿´Ç¸±ÁÇ ÇÁ² ·¸½ Á·¿¯¿ ¯ ¾Ç¯´´Á± ¹¸¯ ¾¸° ·¸¸Å ÇÁ² ·¸½ ¹¸¯ Áº»Á´´ ·¸½ ,²»¯´´ ¾±¸µ¯² ¾´Ã Á¸Å¯Ç·À¸¿¸½²¯ .¾Á»²¿¯³ ¾°¸´³Á±¿¯ °¯³ ¾¶ ¯È´¿ Æǯ·È ·¸¸» ³º´»½ Áº¸´³ ¸² ¸¸° °¯³ ¹¸¯ ´Å ±Á´´ Á¸¸Çà ¯ ·¿ÃÁ'Á± Ǹ½ ¾°¯³ ¸¸µ ¾´¯ ,¾Á´´Á± À¯² À¯´´ ,±Ç¯¤ °§ ¸´¯ ²»¯´´ ¾±¸µ¯² ¾´Ã Ä»¯³ ¾Á½Á¿ ¹¸¯ ¾¸° ¼Á² ¾´Ã ,ÄÁµÁ± ¼Á² ¾±ÁÆ µ¸¯ À¯´´ ¹¯µ ¯ µ¸¯ ·´± Ǹ½ µ¸¯ ·ÃÁÈÁ± À¯² ,ÇÈ´Á ÁÀ¸´Ç± ¯ ¾Ç¯´´Á± Á¿Á²¸Èǯà ¾³´·Á± °¯³ ¹¸¯ »¸¸´´ ,¾Á±¿¯±Á± .¾Á¸¸ÇÁ»²¿¸´´È °¯³ ¹¸¯ À¯´´ ¾·ÃÁÈÁ± ÁÀ¸´Ç± Á±¸µ¯² ¸² °¸»´Å ¾¸° ¹¸¯ µ¯ ¾ÀÁ±Ç¯Ã ¾Å¿¯±¿¸¯ ¹¸¯ °¯³ ,·Ç¸ÃÁ± É°È ¾¸¯ ¾Ã¯¤ ¾Á´´Á± µ¸¯ ·ÃÁÈÁ± ¾¸¸½ ,²¸¯ ¯ »»º° ¹¸¯ ¾¸° ÇÁ²¸¸» »¸¸´´ ,¾º¯´´ÇÁ²¿¸¯ ¸´´ ·Æ¿´Ã ÀÁ ¾´¯ ,¾¯¤ ·¿±´¸ ¾¸¸½ ¾´Ã ´ÅÇÁ² ¾Á´´Á± ·¿¸´¯´´Á± .·º¯½Á± ·È¸¿ ƴDz¿¸¸¯ ¾±¸Ç°¸¯ ¾¸¸Æ Ǹ½ ¸´¯ ·¯³ https://telegram.me/Publications_MM


¼¸Æ¸²Å ¸Ç´Ã¸À ¾»¸¸ÅÇÁ² ´Å ¾°¸´³Á±¿¯ ÇÁ ·¯³ ³²´ÁÀ ¸² ¾·¸½¿¸¯ À»¯ ¾¸° ¹¸¯" :²¿Á±»¯Ã ¸´´ Á·»Á½¯µÇ¯Ã ¸² ǯà ·¯·È ¸² ÇÁ°¸Ç¯ ¹¸¯ ¾¸° »¯½¯ ,¾¯½¸Ç¯ ¾¯£ ¾Á´´Á± ¹¸¯ °¯³ ,²¸Ç¸ ¯ ¾Á´´Á± µ¸¯ ÀÁ ¾Á´´ °´È·¸²Ç¯° ¸² ǯà ·»¯Å¯° Ƕ´À ¯ ²¸¯ ¯ ÀÁÃÁ ¸´´ ·ÆÇÁ½¯° ·¯³ ¾´¯ ·Ã¸´ÆÁ±¿¸¸¯ ·¯³ ÇÁ Áº»Á´´ ³Ç´¶À ¾Á´´Á± µ¸¯ Áº»Á´´ »Å¿ÁÇ ¾¸¸µ ·µ¯»Á±ÇÁ°¸¯ ¹¯¿ÇÁ² ÀÁ ¾Á±¿¯±Á±´Å ¹¸¯ ¾¸° ,·»Á± ·¸½ ·»´ÃÁ±¿¯ ¾°¸´³Á±¿¯ Ǹ½ ·¯³ Ádz ÇŸ ¾¸¸½ ¾´¯ ¾°¸¸³´Åø´¯ µ¸° ,¾°Á± ƸǴŠ·È¸¿ ¼Á À¯² »¯µ ¹¸¯ µ¯ ¾²ÁÇ¿¸¸¯ ¾'ø´¯ ¾Æǯ·È ´Å ¹¸µ ¾Á´´Á± ·¸»¶½ °¯³ ¹¸¯ ¾Á´´ ǯà ¾³ÁµÁ± ·È¸¿ ÇÁ½ ¾¸´È ¼Á ¹¸¯ °¯³ Ádz ÇŸ ¾±Á´´ ¸² ¸´¯ ·º´µÁ± ´»¸Ã¯ ¼Á °¯³ ¹¸¯ .¾±¸´¯ Á¿¸¸½ ¼¸¸³¯ ¾¸´È µ¸¯ ÇÁ ,·À¸µ½´¯ ÇÁ°¯ ·¯·È ¾´Ã À¸´Ç¯ ¹¸¸Ç ÇÁ¸¸µ ¹¸¯ ¾¸° ·»Á± Á»¯ ¸² ¾´Ã ¾´¯ ,¾Ç¯ÃÁ± .·¿¸¸³ µ¸° ¾Ç¯´´Á± ÁÅ¿¯± À¯² ·±Ç¯°Á± ·¯³Á± ɽ¯° ·¯³ Ƕ´À ÇÁ² »¯µ ÇÁ µ¯ »Å¿ÁÇ ¼Á¿¸¯ ¾Á´´Á± µ¸¯ Áº»Á´´ ·»Á± ,²¸Ç¸ ¼¸¸° ³Ç´¶À ¸² ¾Ã¸´Æ¿¸¸¯ ´Å À¯´´ ·¸½ ¾°¯³ ¸² ·¸½ ¾Á½´ÆÁ±½¸¸³¯ µ¸¯ Ƕ´À ÇÁ² ¾Á´´ ǯÃÇÁ² ¼Á ¾°¯³ Áº»Á´´ ¾È·¿Á½ Á»¯ ¾Á¿Áµ ³Ç´¶À .·»Á± ÇÁ¸¸µ ¾Á½Á¿Ã¯ ¾Á½´ÆÁ± ·»Á± ¸² ·±Ç¯°Á± ·¯³ ÇÁ µ¯ ·Á'³¿Á·'Á± ÇÁ°¯ ·¯³ Ƕ´À ÇÁ² ¸¸µ ¾ÁÆ ÇÁ ¾´¯ ±Á´´ ¸² ¾·¸½¿¸¯ »Å¿ÁÇ ¾¸¸µ ¾Ç¸´»Ç¯Ã ¯ ´Å ¾Á½´¿Á± ¼Á ¾°¯³ ¸¸µ ,·»Á± À¯² ¾°Á±Ã¯ ·È¸¿ °¸¸´¶½ µ¸¯ ÇÁ µ¯ ·¿'ÆÀÃ'Á± ·¯³ ¾Á½ ´¯´´ ³Ç´É ¾¸² .·»Á± ÁÅ¿¯± À¯² ¾°Á±´Åï ¸¸µ ¾´¯ ¾Ç¯´´Á± Æ¿¯ÇÆ ÇÁ µ¸¯ ±¯·¸¸´´ ¾´¯ ÇÁÅ À¸´Ç± ¾´Ã ·¸½ ³¿½»¯ ¾¯£ ±¸²'¿µ¯»ÇÁ°¸¯ ,¾Ç¯´´Á± Ƿÿ µ¸¯ ¸¸µ »¯µ ÀÁ ÇÁ´´ ±¸²'¿°¯³ ·È¸¿ ,¹Á»'¼¸½´É¸ Á¿¸¸»Æ .¾µ¸¸ÃÈ ·ÅÁ¸ ¹¸µ Ƿÿ ÇÁ² ·¯³ ,³Ç¸·Ã ¾¸¸µ ¹¯¿ ±Á· Áº¸»·Á ´Å Ǹ½ ·Ã´Ç ÇÁ µ¯ ±¸²'¿±¯µ ¼´»¶ ¾¸¯ Ǹ½ ´Å ¾µ¸´´¯° .·Á'±Ç³'Á± ¼Á ·¯³ ¹¸¯ »¸¸´´ ³Ç´É ¾¸² ¯ ¹¸¯ °¯³ ¸ÇÃÇÁ²¿¸¯ ¾Á¿¯·ÈÁ±Ã¸´¯ ¾¸° ¹¸¯ ¾Á´´ À¯² ¸´´ ¸´µ¯ ÇÁ°¯ ,¼´»¶ ¯ ǯ¿ µ¸¯ ÀÁ µ¯ ·º¯Ç·Á± ·ºÁ¿ Áº¸»·Á ·'ǵ¶'Á± ÇÁ°¸¯ ¹¸µ ·¯³ ¼´»¶ µ´½ ¹¸¯ µ¯ ·À´¯´´Á± ¾¯² ¾¸´È ¹¸¯ °¯³ ,²¿¯¿¯º¯¿ .¼Á ¾´Ã ¾º¯½ ±¸²'¿À¸´´ ¹¸µ '¾Ç³¯ ɸ°' ÇÁ² ,¸°Ç ÇÁ±¸»¸¸³ ¾¸¸½ ´Å ¾Ç¯ÃÁ± ¹¸¯ ¾¸° ÇÁ¸¸¯ ´Å ·Æ¸ÈÁ± Ǹ½ ÇÁ ·¯³ ,Á"¸µ ¾¸»Ç¯Æ ¾´Ã ,Á"¸µ »¸°¯¿ÇÁÈ· ¾´Ã ¾Ç³¯ ¸°Ç ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ² ,¾'¸°Ç .Á·¸´· ¾´¯ Á±¸²Á°Á» ¾´Ã É´½È¿ ¾Æɽ µ¸¯ Áº»Á´´ ·»²¿¯³ ÀÁ À¯´´ ¾´Ã ·ÇÁ³Á± ·¯³ ¸°Ç ÇÁ¸¸¯ ¾Á´´ »¯½ Á±¸²'¿Á½´Æ À¯² µ¯ ·±¯µÁ± Ǹ½ ÇÁ ·¯³ ,¹¸µ ¾ÇÁ÷¿Á ¼Á ¹¸¯ »¯µ ,¼´»¶ ¾¸¯ Ǹ½ ´Å ·½´Æ ÇÁ ¾Á´´ ÀÁ ÇÁ°¯ ,³Ç´É ¾¸² ¯ ´Å ¾¸¸± ´Å ¼¸ºÀ½ ¾¸° ¹¸¯ µ¯ .»¸°¯¿ÇÁÈ· ¾´Ã ¾Ç³¯ ¸°Ç ¸¸° ¾¸¸µ µ´½ ÇÁ ¾Á´´ »¯½ Á±¸²'¿Á½´Æ À¯² ,¾Á´´Á± ÁƯ· µ¸¯ ¸´µ¯ ·±¯µÁ± ¼Á ¹¸¯ °¯³ ¼´»¶ ¾¸¯ Ǹ½ ´Å ¾Á½´ÆÁ± µ¸¯ ¸² ¾Ç¸Ã ÇÁ'»¸°¯¿ÇÁÈ· ¾Ç³¯ ¸°Ç ´Å ¾¸¸± ¾»Á´´ Ǹ½ µ¯ .´ÅÇÁ² ¾Á´´Á± ¼¸ºÀ½ ·¯³ ÇÁ ¾´¯ ,³Ç´É ¾¸²

."·»Á·ÈÁ±Ã¸´¯ ¹¸µ ¹¸¯ °¯³ ǯÃÇÁ² ,Ǹ² ·ÅÁ¸" :·±¸¸»Á±´Å 'È´²Æ³ ¸²´³¸' ÇÁ² ·¯³ ¾¯² À'¸¸°¯ µ¯ ,·±¯µ ¯Ç½± ¸² »¸¸´´ ,¾¸´È ¹¸¯ ¸¸·Èǯà ¾Á¿Áµ - Á½¯½ ¾¸¸µ ¸¸À ¾´¯ Á·¯· ¾¸¸µ ¸¸À - ¾ÇÁ·»Á ¾¸¸»Æ ¯ ¾Á´´Á± ¹¯¿ µ¸¯ ¸¸°¯ ¾Á´´ ·»Á´´ ¸² ¾´Ã ÆÁ´´¯ ³¸ºµ ¸² ·¯³Á± ·È¸¿ »¯½¿¸¸Æ ¹¯² ÇÁ ·¯³ ,²¿¸Æ ǯÃÇÁ² ,¼¯´ °¯ ²´°¸º ¾´Ã ³´Å½ ¸² ¾¸¸µ ´Å ¼¸¸Æ½ ¸² ¼¸¸Æ½ µ¸¯ À¯´´ ÇÁ¿¸¸¯ ÇÁ²Á¸ ¾·¸¸»±¯° ÇÁ ·¸¸± ¾¸¯ Æ»¶ ¯ ¾°¯³ ¾Á¿ÁÆ »¯µ ÇÁ ¸²º ,É´½¸»È° ³´Å½ .³´Å½ Á±¸²»¯´´Á± ¸² - ·Ç¸ÃÁ±À¸´¯ È´²Æ³ ¸²´³¸ ÇÁ² ·¯³ - ·ÅÁ¸ ¾´¯ ·¯³ ,¾Á´´Á± ¯² ¾¸´È µ¸¯ '¸¸°¯' ¯Ç´½¯ ÇÁ² ²»¯°¸´´ ¯¸±´À ¸² ¾¸¯ ·Èà ¼Á² ·ÇÁ»ÆÇÁ ¾¸´È Ǹ½ ÇÁ "!¾Á¿¯·Èǯà ·È¸¿ °¯³ ¹¸¯ Áº»Á´´ ””” µ¸¯ ,Á"¸µ ¾¸ÆÀ¸² °¸¸» ÁÈ´³¸ ¸°Ç '¾´¯±' ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ² ¾Ç¯´´Á± ¾Á½´¿Á±Ã¸´¯ ¾Ç¯¸ Á±¸²'ÇÁ·ÁÃÈ Á¿¸¸µ ¾¸¯ .´"É ¼¸»È´Ç¸ ·¯·È ÇÁ±¸»¸¸³ ¾´Ã °Ç À»¯ ÇÁ°¸Ç¯ »¯½¯ ¹¸µ ÇÁ ·¯³ ,¼¸»È´Ç¸ ¾¸¯ ±¸²'¿Á¿¸´¯´´ È·¿Á½ ¯ ¾Á±¿´²Á± ·¯³ ÇÁ .³Ç¸² Á¸¸¿ ¯ ´Å ¾±¸´ÅÁ± Á¸¸¿ ¸² ´Å ¹Á»ÆÁà ¸² ¾Ç¸ÃÇÁ°¸Ç¯ ¼Á »¯µ Áº»Á´´ ¹¸»·Æ¿´Ã ¾µ¸´´Á±¿¯ ¼Á ÇÁ ·¯³ ¸¸°ÇÁ² ¾´¯ ,³Ç¸² .¾Á½Á¿ »¯µ ÇÁ ¹Á»ÆÁà Áº»Á´´ ¹Á»·ÀÁÆ ¸¸´´Å ÁÀ¸´´Á± ´Å ¾Á½´ÆÁ±¿¯ µ¸¯ ¾Á½ ¾Á´´ ÇÁ ·¯³ ,ÇÁ½¸Å ¾¸¯ °Ç ¼¸¸° ¾±¸»Á± ¾Á¿Áµ Áº»Á´´ ±¿´·º¯ »Á¸ÅÁÃÀ »¯µ ÇÁ µ¯ ²¸¯ ¼Á² ·¿Ç¯´´Á±¿¯ »·ÀÁÆ Á·ÈÇÁ°¸´¯ ¼Á² ¾·¸¸°Ç¯Ã ´Å ·È¸¿ ¾°Á± ¾'ø´¯ ¸¸µ »¯µ ÇÁ ǯ¿ ,»·ÀÁÆ ¾·ÈÇÁ·¿´¯ ¾'·¸½ .¾±¸»Á± µ¸¯ ÀÁ ¸´µ¯ ¸´´ DzÀ ¾'·¸´» ¾·»¯³ ±Á´´ ¾Å¿¯± ,¾²¸ÇôŠ¾Á´´Á± ·È¸¿º¯¿ °Ç ÇÁ² µ¸¯ ¾¸¸»¯ ¼Á² ·¸½ ÇÁº¸µ ´Å ,±Á´´ ¾Å¿¯± ¼Á² ¾Á±¿¯±Á±·¸½ µ¸¯ ÇÁ ǯ¿ .DzÀ ¾±¸·º¸Ç ¾'ø´¯ ¾±¸» ¹Á»·ÀÁÆ ¸² µ¯ ¾º¯½ ¾¸´È µ¸¯ ¹Á»ÆÁà ¸² ¾±¯Ç·Á± ·¯³ ÇÁº»Á´´ ²¸¯ ÇÁ² ¸¸´´Å ¸² ¾¸¯ ·±¸» ÀÁ À¯´´ ±¸ÇÁ±¸¸¿ ÇÁ¸¸µ ¾Ç¯´´Á± ·È¸¿ ¸¸µ ¾°Á± ±¿´·º¯ ¸´µ¯ Âǯ² ¾Á½ µ¯ ,¹Á»·ÀÁÆ .¾·¸¸°Ç¯Ã ´Å ¾¸´È ·Á´´ À¯´´ !¸°Ç" :°Ç ¼Á² ·±ÁÇÃÁ± ÇÁ ·¯³ "?¹Á»·ÀÁÆ ¸² ¾·¸¸°Ç¯Ã ¹¸µ ¾»Á´´ ÀÁ µ¯ ¾Ç¸À¯Ã ¾·ÈÇÁ°¸´¯ ¼Á¿¸¯" :·ÇÁ»ÆÇÁ °Ç ÇÁ² ¼Á ·¯³ ,³Ç´É ¸È´²¸¶ À'Á·¯· ¾¸¸½ ¾´Ã ¼¸°Éº ·±¸» »·ÀÁÆ ¾´¯ ,¼¸°Éº Á¿¸¸½ ¾±¸» »·ÀÁÆ ¾·ÈÇÁ·¿´¯ ¼Á¿¸¯ µ¯ ,·¸¸Å ÁÅÇ´Æ ¯ ǯà ´»¸Ã¯ ±¸·º¸Ç ·È¸¿ µ¸¯ ÀÁ ..."!À'¿Á·¯· ¼Á² ÇÁ°¸¯ ¾±¸» ¾»¯µ ¼¸°Éº Á¿¸¸½ ”””

.°´¿±É ¯» »·Á·È ¼Á¿´Ã »°¸·È ÇÁ'»¸°¯¿ÇÁÈ· ¼Á² ¾¸¯ É¸Ç¶È ¾Á¿Á´´¯² ¾'º¯¿ »¯½¯ µ¸¯ °´È·¸²Ç¯° ¾Á¿Áµ ¸¸µ ¸Å ,·±ÁÇÃÁ± ¾´¯ ²¸¯ ¯ ¾Á½´ÆÁ±¿¸¸Ç¯ »¸°¯¿ÇÁÈ· ¾´Ã ¾Ç³¯ ¸°Ç ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ² ¾´Ã ¼¸²¸À¶ ÇÁ ·¯³ ,¯¸ µ¯ ·ÇÁ÷¿Á'Á± ¼Á ¾°¯³ ¸¸µ ¾Á´´ ,Á"¸µ ¾´¯ ³²´ÁÀ Á¿¸¸È ¯ ¾·¸¸Ç±´Å ¾»¯µ ¸¸µ µ¯ ¾À¸¸³Á± ¸¸µ .¾»¯Å¯° ÀÁ ·Á´´ ÇÁ

·Ç¯´´Á± ·È¸¿ Ƹ²Å ÇÁ² ·¯³ ,µ¿¯Å ¾¸¸Æ ±¸²¿Á½´Æ¿¯ ¸´µ¯ ǯ¿ ,À´»È¯° ¾¸¸½ ¾±Á´´ ¾»¸¸ÅÇÁ² ¼Á ·Á´´ ¸µ µ¸° ÇÁ½¸Å ¾¸¸µ ¾´Ã »Á´´È ÇÁ² ¸´¯ ¾µ¸´´¯° ¹¸µ ·¯³ ¸µ ¸´´ ÇÁ¸¸¯ ,¼¸¸³¯ ·Ç¯Ã" :¾³´·Á± ±¯µ ¯ ¸°Ç ÇÁ² ·¯³ "!¸¸Çà ÇÁ² ¸´¯ ¾¸´È ¹¯² µ¸¯ ¾¯½ µ¿¯Å ¾´Ã ±¸²¿Á½´Æ½¸¸³¯ ,¾Á´´Á± ÁƯ· µ¸¯ ¸´µ¯ ¾´¯ .¼¸¸³ÇÁ² ¾¸¯ ¾Á¿´ÃÁ± ¾¸´È Ǹ½ ¸µ ·¯³ ¾¸¸Æ ¾Á½´ÆÁ± ¹¸¯ ¾¸° - ²¸¯ ÇÁ² À¸´¯ ·Ç¸Ã - ·ÅÁ¸ ¼Á² ǯà Ƹ²Å ¼Á² ¾ÁÆ¿¯² ´Å ¹¸»¿ÁµÇÁà ¸²º µ¿¯Å ."¾³´·Á± Ǹ½ ·¸½ ·¯³ ÇÁ À¯´´ ²À¶ ”””

.¹½¯ ɯ´ ¹¸°¯ ɯ ²°º ,Á"¸µ ¯¶À¸ÈÇà ¾´Ã ƶŸ °ÆÁ¸ ¸°Ç ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ² ,'È´²Æ³ ¸²´³¸ ÇÁ²' ¾Ã´Ç ·±Á»Ã ¾Á½ ÇÁº»Á´´ ¯ ¼¸²¸½»É Á¿¸¸µ ǯà ¾Á¿ÇÁ»Ç¯Ã ±¯· ¾²Á¸ ·±Á»Ã ¯ ¾Å¸µÁ± µ¸¯ Ç´Á¸È ¼¸¸° ,É´ÃÀ´É ·¸½ ¯Ç½± Ç´Á¸È .·°Á»Á± ·È¸¿ ¾¸´È ·¯³ Á·¯· ¾¸¸µ Áº»Á´´ ,Ç´¶° ¸²´³¸' ÇÁ² ¹¸µ ·¯³ ,Ç´Á¸È ¾·¸½¿¸¯ ±¯· ¾¸¸¯ ·¯³ .¯¸±´À ÁÇÁ´´È ¯ ¾¸¯ ·Ã¸·Ç¯Ã ÇÁ¸¸µ 'È´²Æ³ ¾Á´´ »¯½ ÀÁ²Á¸ ¸´´ ¸´µ¯ :¹¸µ ¸¸° ·ÇÁ»ÆÁ± Ç´¶° ÇÁ² À¯² ¾ÁÆ ,¯¸±´À ¯ ¾¸¯ ¹¸µ ·Ã¸·Ç¯Ã ¸°Ç ÇÁ² »¸¸´´ÇÁ² ÇÁ ¾ÁÆ ,³ÁÈ Á°»¯³ ¯ ÇÁ°¸¯ ¾ÇÁ¸´²Á± ÇÁ »¸¸´´ ,±¯·È¸Çà ¾ÀÁ ¾´¯ Á½¯½ ¾¸¸µ ´Å ¾Ã¸´» ¼¸¸³¯ .±¸ÇÁ±¿´³ ÇÁ¸¸µ ¾Á´´Á± ¾¸´È µ¸¯ ·¯³ ¾´¯ ,¾ÀÁ±Á± »Á¿È ÁƯ· ·¯³ Ç´¶° ÇÁ² µ¸¯ ÇÁ ¾Á´´ ,Ç´Á¸È À¿'¸°Ç ¼´Å ¾Ã¸´» ƸǴŠ·»¯´´Á± ¾¸¸µ ¼Á ·¯³ ,¾¸¸±´ÅÀ¸´Ç¯ Ǹ· ¼¸¸° ¾Á¿¯·ÈÁ± ¾¸´È Ǹ¯ »¯µ ÇÁ ¾·Á°Á± ¼Á ·¯³ ¸µ ,¾Ã´ÇÁ± ƸǴŠÁ½¯½ ¾Á½Á¿Ã¯Ç¯ ´Å ¼Á²¸´° ¾'ø´¯ ¾¸¸±Ã¸´Ç¯ ¾´¯ ,¾Ã»Á³ .·Ãǯ²Á± ·¯³ ¸µ Áº»Á´´ »ÆÁà ¯ ÀÁÃÁ ÇÁ² µ¯ ·¯³Á± ¯Ç´½ ·¯³ Ç´¶° ÇÁ² ¸´´ ¸´µ¯ ÇÁ°¯ ǯà ·±¯µÁ± ÇÁ ·¯³ ,ǯà ¤ ÇÁ·¸¸´´ ¾¸´È ·¿ÇÁ» ¸°Ç ¾Á´´ ¾Á½Á¿Ã¯Ç¯ ¾¸´È À¯² ·Á´´ ÇÁ µ¯ ,Á½¯½ ¾¸¸µ ÇÁ ·±¯¸ ·ÅÁ¸ »¸¸´´ ,ÇÁ·ÁÃÈ ¾Á½´Æ ¼¸¸³¯ ·Á´´ ÇÁ .¾'¸°Ç ¼Á¿´Ã Ç´Á¸È ¼´Å ƸǴŠ¹¸µ ,·¯³Á± ³·Ç¶ ÇÁ ·¯³ ,Ç´Á¸È ¼´Å ±Á´´ ¾·¸½¿¸¯ ¹¯² µ¸¯ ,¾Á¿ÇÁ» ¾´Ã ɸ»ºÉ ÁÅ¿¯± ÇÁ²" :±¸²'¿ÇÁ»Æ ¾´¯ ,·¿ÇÁ» ¾Á½ À¯´´ À¯² ¾¸¸µ ¼¸¸Æ½ »¯µ ¾Á½ µ¯ ǯ¿ ²´°¸º ¾´Ã ³´Å½ ÁÀ¸´Ç± ¯µ¯ ÇÁ·¿´¯ Ǹ½ ·½´Æ ÀÁ µ¯ ."³´Å½ ¸² ¾¸¸µ ¼¸¸Æ½ ¼²´Æ ¹¯² ¹¸¯ Âǯ² ,¼¯¡ ïǯ ·¯³ ¾´¯ ,¾Ã¯»Á± ¼¸¸³¯ ƸǴŠ²»¯° ÇÁ µ¸¯ ƸǴŠ¹¯¿ÇÁ² ¾´¯ ,¼Á²¸´° ¾´Ã »ÆÁà À¯² ·±¿ÁÇ°Á± .¾Á¿ÇÁ» ¼´Å ¾Ã¯»Á± ·¯³ ,²"½³¸° ¾´Ã Ǹ· ¼Á² ·¿ÃÁ'Á± ·¯³ ÇÁ ǯ¿ ¸´´ ¾¸¸µ ¾´Ã ·Ã¯ºÁ±Ã¸´¯ 'È´²Æ³ ¸²´³¸' ÇÁ² ¹¸µ Ç´¶° ¾'ǯà ·»Á·ÈÁ±Ã¸´¯ ¹¸µ ¾´¯ ,·¸¸Æ·Ã¸·Ç¯Ã Áº»Á´´" :Ç´¶° ¼Á² ·±ÁÇÃÁ± ¾´¯ ,´É½´Æ ¯´»½ "?¾Á´´Á± ¼¸¸Æ½ ·ÅÁ¸ ´² ·À¯³ ³´Å½ ¾¸¸µ ¾Ã»¯³Á± ·¯³ ÇÁ ¸´´ ·»¸¸ÅÇÁ² Ç´¶° ÇÁ² ·¯³ .¼Á²¸´° ¼Á¿´Ã »ÆÁà ¯ ¾Á±¿Áǰïǯ ¾'·¸½ ,Á½¯½ ¾³ÁµÁ± °¯³ ¹¸¯" :·±¯µÁ± 'È´²Æ³ ¸²´³¸' ÇÁ² ·¯³ ·¸½ ¾Á½´ÆÁ±·¸½ µ¸¯ '¸¸°¯' ¯Ç´½¯ ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ² µ¯ https://telegram.me/Publications_MM


¼¸Æ¸²Å ¸Ç´Ã¸À »¯½¯ ·¯³ Ǹ¯" :¸¸µ ·±ÁÇà ¾´¯ ¸°Ç ÇÁ² ¾¯¤ ¹¸µ ·Ã´Ç "?¾°Á» ÇÁ¸¸¯ ¾¸¯ Ƚ´¶ ·¿ÇÁ»Á± ¾°¯³ Ǹ½ ¸Å µ¿´¯ ·±ÁÇà ÇÁ" :¹¸µ ¸¸° ¸¸µ ¾·º¯Ç· ÁÅ¿¯± ¹¯² Ǹ½ ¾³´· À¯² ?Ƚ´¶ »¯½¯ ·¿ÇÁ»Á± ¹¸µ ¾´¯ ,¹"¿É ¼Á² ¾Èǯà ´Å ¾º¯´´ ¾´¯ ±Á· ,Æ´²Æ²³ ɽº¶ ¾´Ã É´²´À ¸² ¾¸¯ ¾Á»°¸Ç±´Å¿¸¸Ç¯ ¾¸¯ ¹¸¸Ç ¾´¯ À¸´Ç± ·¿ÇÁ»Á± ¸´µ¯ µ¸¯ µ¿´¯ ¸´´ ¹¯¿ ÇÁ´´ ¼Á¿¸¸Ç ¼Á¿¸¸È ¯ ¾Á¿ÁÆ ¾¸¯ ¾´¯ ?À¸¿Á·¿ÁÆ ¹"¿É ."Ȳ´Æ³ ¾´È» ·±¯½Ç¯Ã ¯¸ ÇÁ°¯ ¹¯¿ ¸¸µ ¾°¯³ Äǯ ¹Ç² »¸Ã¸´µ¯ ¾°¯³ ¸¸µ ¾´¯ ,¾·º¯Ç· ¸¸µ À¯´´ ¾±¯µ´ÅÀ¸´Ç¯ ·È¸¿ ."Ƚ´¶ ·¿ÇÁ»Á± ¾°¯³ Ǹ½ ,¯¸" :·ÇÁ÷¿Á'Á± - ¸°Ç ÇÁ² ¸¸µ ·±¯µ - "Ƚ´¶ ·¿ÇÁ»Á± ·¯³ Ǹ¯ µ¯" ÉÈÇà ´À Æ´Àà ¼Á² ¼ÉÀ³ ¾½ Ǹ¯ ·Æ¿Á²Á± ¾¯²" ³»±É ¯» Çȯ ¸¶°µ½ »Á É´»Á½° ³»ÁÉ ¯»´' :´Çɸ È·¸¸· ¼Á² ¾±¯µ ÇÈï Ǹ½ Ǹ¯ ·¿ÁÆ ,'´¸»Á ¹É´ÇÁ .À¸´¯ ¸°Ç ÇÁ² ·Ç¸Ã - "?¸´ÇÁ² ¾'¸°Ç ¾'ǯà ·±¯µÁ± ¸¸µ ¾°¯³ »º¸¸½È Á±¸º»¸³ ¯ ·¸½ ·È¸¿ ǯ· ¾Á½ µ¯ ,Æ´Àà ¾´Ã È·¸¸· ¾'·´Èà ¼Á² Á²¿¯È ÇÁ² µ¯ ,ÃÁÇ· ¹Ç´² ¶°µ½ ¾'ø´¯ ¾¸¸±Ã¸´Ç¯ .¶°µ½ ¾'ø´¯ ¾ÆÁ»Ã·¿¯ ·È¸¿ ¹¸µ »¯µ °¸¸» ¼Á¿´Ã ¾±¯µ ¹¸¸¯ »Á´´ ¹¸¯ ÇÁ°¯" :ÇÁ·¸¸´´ ¸°Ç ÇÁ² ¸¸µ ·±¯µ ,'¸¶°µ½ »Á É´»Á½° ³»ÁÉ ¯»´' :È·¸¸· ÁÇÁ²¿¯ ¾¯£ À¯² ¸´´ '±¿´È»ÁÃ' ¯ ¹¸´¯ ·¿¸¸½ 'É´»Á½' ·Ç¯´´ À¯² ¼Á² ¾Á½ ·¿¸¸½ '¶°µ½' ·Ç¯´´ À¯² ,'³»¸Á½' ·Ç¯´´ .Ádz ÇŸ ¼Á² ±¸²¿Á·È ·¶È ÇÁ À¯´´ ,Ƹ²Å »Á É´»Á½° ³»ÁÉ ¯»´' :·±¯µ ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ÇÁ² ±¿´È»Áà ¯ ·¸½ ¾¸¸±Ã¸´Ç¯ ·È¸¿ ·»¯µ Ǹ¯ ,'¸¶°µ½ »¸¸´´ ,'´¸»Á ¹É´ÇÁ ³»±É ¯» Çȯ' ,Ƹ²Å ¾¸¸½ ¸´¯ Á¿¸¸² ,²¿¯È ¾¸¸² ¾ÆÁ²Ã¸´¯ Ƹ²Å ÇÁ² ·Á´´ ,¯¸ °¸´¯ ´² À¯´´ ɴǸ°Á ¾´¯ ¾º¯µ Á'À´¯¸½ ¾´¯ Á±¸²ÇÁ´´½´¯ ."·¸¸³ÇÁ¿Á·»¯³¯° ¾³´·Á±Ã¯ ·À¯³ ¸¸µ ¾Á¿Áµ ·ÇÁ³Á± À¯² ¾°¯³ ¾Á±¿´¸ ¸¸´´Å ¸² ¾Á´´ ÀÁ ,ÇÁÀ¯´´ À¸¸³ ·¸½ ¾À¯±Á±Ã¯ ¸´´ ,¾¸¸·È ¾°¸»°Á± ¾¸´È ¾°¯³ ¸¸µ ,¾±¸´¯ ¸² ǯà ¾Ç¯´´Á± ÇÁ·À¿¸Ã ¸¸µ µ¸¯ ¾Á¿Áµ ¾´¯ ¾»¯ÃÁ±¿¸¸Ç¯ ÇÁ·¸° ¾Á¿Áµ ¸¸µ µ¯ ¾³ÁµÁ± .¾Ç¯ÃÁ± ·´± ·È¸¿ ¾´¯ ,¾Á¿Áµ ¸¸µ ÇÁ´´ ¯¸ ·À¸¸´´ ¸°Ç Dz¿Àº»¯ ÇÁ² ¾¸¸µ ·Á´´ ¸¸´´ ¾´¯ ,¾Á½´ÆÁ±ÇÁ³¯ ¾Á¿Áµ ¸¸µ À¯´´Ç¯Ã ,·±¯µ ÇÁ À¯´´ ¾¸¸µ ¼¸¸Æ½ ·Á´´ ÇÁ °¸´¯ .ɴǸ°Á ÁÇÁ¸¸µ ¾Á¿ÁºÁÇ´ÅÀ¸´¯ ¾Á¿ÁºÁÇÀ¸´¯ ¸°Ç ÇÁ² ¹¸µ ·½Á¿ ¸´ÇÁ² ²»¯° ÁƯ· À»¯ ¾°¯³ ¸¸µ À¯´´ ¼¸ÈÁ½ Á·ºÁ»È ÁÇÁ¸¸µ ¾°¯³ ¸¸µ µ¸° ,¾°Á» ±¸²ÇÁ´´½´¯ ÇÁ¸¸µ ¾¸¯ ¾³´·Á±Ã¯ À¸´Ç± ǯà ¾³´· ´Å ¾¸³¯ ¹¸µ ¸´´ ·À´¯´´Á± ·È¸¿ ¼¸¿Ã ÇÁ¸¸µ ,¾±¸´°Á± ¾Ç¯´´Á± µ¸¯ Ã¯Æ ÇÁ¸¸µ ,³È´° ïǯ ¹¸µ ·¯³ ¾±¸´¯ ÁÇÁ¸¸µ ¾´Ã ¾´¯ ,·½ÁÈǯà .¾ÇÁÇ· ·¸½ ¼¯Ç·È ¯ ·µ¯»Á± µ¸° ,°´·È À'¿¸°Ç ¼Á¿´Ã À¸´Ç¯ ·È¸¿ ¾Á¿Áµ ¸¸´´Å ¸² ³°´ÈÉ ¸»Á° Á'ɽ¯ ¾Ç¯´´Á± ¾Á¿Áµ Á²¸¸° ¸¸µ ±¿¯»¸´´ .¾²¸¯ Áº¸»ÇÁ ¾´¯ ”””

.¸¶°µ½ »Á É´»Á½° ³»ÁÉ ¯»´ ¸°Ç ¾´¯ ,»¸°¯¿ÇÁÈ· ¾¸¸Æ ¾Ç¯ÃÁ± ƸǴŠ¹¸¯ ¾¸° ·¿¸´¯´´Á± ¾°¯³ ÀÁ ´¯´´ 'µ²¯» ·¯·È ÁÀ¸´Ç± ¸² ¾¸¯ Á·¸¸´´Å ¸² ¾Á´´Á± µ¸¯ ¾´¯ ,¾²¸¯ ÇÁ·¿µ¸´· ÇÁ·ÇÁ²¿´³ »¯½¯ ¾Å¸µ ,¾»¸´Ã Ä¿¯± ¾¸¯ ³»¸³Æ Áȸ²¸¯ Á·ÀÁDZ ¸² ǯà ¹¸µ ¾·»¯³ ¸¸µ ,¼¸»¸ºÈ½ ,¾Á±¿´¸ Áȸ²¸¯ ¸¸´´Å ¸¸µ ,¹"¿É ¼Á² ¾Ç¸²´·È ¸¸µ ,·»Á´´ ¸² ¾¸¯ Á·À±´»Æ ¾±¸²'³Å¸»½ ¼Á¿¸¸È ¯ ·¸½ ¾°¸¸ÇÈ ¾´¯ ¾²ÁÇ ¾Á¿ÁÆ ¾´Ã ¼¸»»º Á»¯ ·¸´» ¾·»¯³Á±À¸´¯ ,Ȳ´Æ³ ¾´È» ¾¸¯ ¼°´Ç´ ¼È¯Ç ¾³´·Á±¿¸¸Ç¯ ¾Á¿Áµ ¾´¯ ,Æ´²Æ² .ÇÁº¸° Áȸﵯ»¸Ã ¾´¯ Áȸ'»¸ºÈ½ ÇÁ¸¸µ ·¸½ ¼¸²¸À¶ ¾´Ã ¾ÀÁ´½È ¾´¯ ·ÅÁ¸ ¸¸µ ¾Å¸µ ¸¸µ ,¼¸»¸ºÈ½ ¾´¯ ³»ºÈ³ ¾´Ã ¼¸¯¿´È ·´»° ¸² ,À'¸°Ç ·¸½ ¾²ÁÇ ¾´¯ ,Ç´² ¾´Ã ¼¸Æ¸²Å Á»¯ ¾´Ã É´¿Å¸» ¾º¯½ ¼´Å ¾¯¤ ¾Á½´Æ ¸¸µ µ¸° ,¼¸²¸À¶ Á»¯ ¾´Ã ±¿´ÅÁȱ¿¸Ç± .Dz¿Àº»¯ »·Á·È ¾¸¯ ¯² Ƚ½ ·¿¸´¯´´ À¯´´ ¾'¸°Ç Á²¸¸° ¹¸µ Ǹ½¯»" :¾ÇÁ²¿¯ ¼´Å ÇÁ¿¸¸¯ ¾¯¤ ¹¸µ ·Ã´Ç ,¯² Ƚ½ ¹¯² µ¸¯ ÀÁ ,Dz¿Àº»¯ ¾¸¸Æ ¾Ã¯ºÇÁ°¸Ç¯ ¾´¯ ¾'¸°Ç ¾±¸·Ç¯² ¼Á² ´Å ¾¸¸±¿¸¸Ç¯ Á²¸¸° ¾»Á´´ Ǹ½ ¾Á½´Æ Áº»Á´´ ¼¸²¸À¶ ¾Á¿Áµ Ǹ½ ´»¸¯º ¾º¯½ ¹¸µ ¾·º¯Ç·À¸´¯ ·Ç¯² ¾¸´È ¾»Á´´ Ǹ½ ,³ºÇ° ¯ ¾Á½Á¿ ¾Á½´ÆÁ± »Á¸Å¸Ã¯ ¾Á¿Áµ Ǹ½ À¯´´ ³ÈÆ° ¯ ÀÁÃÁ ¯·È ±´¿Á± ¾°¯³ ¼Á²º¯¿ Ǹ½ ¾»Á´´ ¸´µ¯ ,¾·Á° .¼¸²¸À¶ Á»¯ ¾´Ã ¾´¯ ¼Á ¾´Ã ¾º¯»´Åï ¹¸µ ¾°¯³ Á²¸¸° ¾´¯ ,¾·¸¸´´Å ¾'ǯà ¾»ÁÃÁ± µ¸¯ ³ÅÁ ¸² ¸´µ¯ ¾Á¿Áµ ¾´¯ ,¼¸È´°»½ Áȸ'²¸À¶ ¾³´·Á±¿¯ .Dz¿Àº»¯ ¾¸¸Æ ¾Ç¯ÃÁ±ÇÁ°¸Ç¯ ¾'¸°Ç ¼´Å ¾Á±¿¯±Á±¿¸¸Ç¯ ¸¸µ ¾Á¿Áµ ¾¸³¯ ±¸²'¿Á½´Æ¿¯ ÇÁ°¯ ¼´»È ¾°Á±Á± ¸¸µ ·¯³ ¸°Ç ÇÁ² ,¼´»È ¾Á½Á¿ .·Ç¯´´ ¾¸¸¯ ¾¸¸Æ ¸¸µ ·¸½ ·²ÁÇÁ± ·È¸¿ ¹¸µ ¾°¯³ ¾´¯ É°È Â¸´¯ ·Ç¯² ¾°¸»°Á± ¾Á¿Áµ ¸¸µ ¹¸µ ¾°¯³ Áº»Á´´ ¼¸²¸À¶ ¾À¯½ ¸² ·¸½ ·È¸½Á±À¸´¯ .¾Á¿´ÃÁ± ·Ç¯² ¾Á´´Á± ¾ÁÆ¿¯²Á± ¾´¯ Ã¯Æ ÇÁ¸¸µ µ¸¯ É°È Ä¿¯± ¼¸±³¿½ ¸² ¾´Ã ÇÁ½ À¯´´ ¾Ã¯º´Åø´¯ ¾³´·Á±¿¸¸Ç¯ ,·ÇÁ³Á± ¾´¯ ¾ÁµÁ± ·Ç¯² ¾°¯³ ¸¸µ À¯´´ ÇÁ·ÇÁ´´ ¾´¯ ,'µ²¯» ¾¸¸Æ ¾Á½´Æ ƸǴŠ¾»Á´´ ¸¸µ ¾Á´´ ,ÇÁ·ÁÃÈ µ¯ .¼¸Ç°¶ ÁÇÁ¸¸µ ǯà ¾Ã¸´Æǯà ´Å À¯´´ ¾°¯³ ¸¸µ ¾»¯µ ¾¸´È ¾°¯³ Ǹ½" :¾·¸¸´´Å ¼´Å ÇÁ¿¸¸¯ ·±¯µ ±¯·¿´µ ."¾Ç¯Ã ¼¸¸³¯ Ǹ½¯» ,¯² ·¯³Á± ±´¿Á± ¾»Á´´ ¼¸¸³¯ ¾Ç¯Ã Ǹ½ ÇÁ²¸¸¯" :Ç°¶ ÇÁ² ¼Á ·±¯µ ."¾Á¿Á±ÁµÁ± ¹¸µ ¾'¸°Ç ¼Á² ´Å ¾¸¸±¿¸¸Ç¯ Ǹ½ ¼Á ·±ÁÇà - "?¾Á¿Áµ Ǹ½ ÇÁ´´ ¾ÀÁ±Ç¯Ã ·À¯³ ´²" Ǹ½ ?²¸À¶ ¯ ¾Ç¯´´Á± ÇÈï ·À¸° ´²" - Ç°¶ ÇÁ² ¾Ç¯Ã ´Å ¾Á½´ÆÁ± ¾Á¿Áµ Áº»Á´´ ¼¸²¸À¶ ¾Á² ¾Á¿Áµ ¹¸µ ¾¸¸±¿¸¸Ç¯ ·ÅÁ¸ ¾»¯µ Ǹ½ µ¯ ,É°È Â¸´¯ ¾'¸°Ç ¼´Å "?¾Á¿Á±ÁµÁ± - Ç°¶ ÇÁ² ·ÇÁ÷¿Á - "·È¸¿ Ǹ½ ·À¸¸·ÈǯÃ" ¾»Á´´ ¾'¸°Ç ¼Á² ¼´Å ·ÅÁ¸ ¾¸¸±¿¸¸Ç¯ ¾»Á´´ Ǹ½ µ¯" ¾´Ã ¹¯¿ ¾¸¸µ ·Á´´ ÀÁ ¾´¯ ÀÁ¸¸¿ ÀÁÃÁ ¾³Áµ ÇÁº¸µ Ǹ½ ."É´¿Å¸» ¾°¸¸Ç· ´Å À¯´´ ¾Á¿Áµ Ǹ½" :¾±¯µ ¾´¯ ¾'¸°Ç ¼´Å ¾¸¸Ç¯ Á²¸¸° ¸¸µ ¾Á¸¸± ."¾Á¿Á±ÁµÁ± ¹¸µ ¾Á½´ÆÁ±

·¯³ ¾´¯ ,ÇÁ½¸Å ¾¸¯ ¾Ã´ÇÁ±¿¸¸Ç¯ Ǹ½ ·¯³ ¾Ç³¯ ."É´¿Á· Á¿¸¸² ±¯µ" :³½È¿ ¸² ´Å ¾Ã´ÇÁ±À¸´¯ ¹¸´³ ÇÁ°¯ ,·ÇÁ³Á± ·È¸¿Ç¯± °¯³ ¹¸¯ µ¯ ¹¸µ ·¸¸·Èǯà Ƿÿ ÇÁ² À¯´´ ·±¯µÁ±ÇÁ°¸¯ Ǹ½ ·¯³ ¸°Ç ÇÁ² »Å¿ÁÇ ¾¸¸µ ¾Á½´¿Á±´Å °¯³ ¹¸¯ ²»¯°¸´´ µ¯ ,·Á'³¿Á· .ÇÁÅ À¸´Ç± ¾´Ã ¾Ç¯´´Á± Ƿÿ ¾´ÃÇÁ² ÇÁ µ¸¯ ·»Á± Ǹ½ °¸»´Å ²»¯°¸´´ µ¯ ÇÁ ·±¿¯»Ç¯Ã ·ÅÁ¸ ÇÁ°¯ À¯´´ ·È¸¿ ¾´¯ ¾ÀÁ ´Å À¯´´ ·È¸¿ ³¶ÃȽ ¾¸¸µ ·¯³ ÁÅ¿¯± ¾¸¸½ ¾°Á±Ã¯ ¸¸µ ¹¸¯ »¯µ ÇÁ°¸ÇÁ² ,¾³´·¿¯ ´Å .É´°´¶ Á¿¸¸µ Á»¯ ¾»¯Åï ¹¸¯ »¯µ ¹¸´¯ ,¾±Á½Ç¯Ã °¯³ ¹¸¯ µ¯ ,¾'¸°Ç ¾'ǯà ·Á'³¿Á·'Á± ƸǴŠ¹¸¯ °¯³ ǯ¿ »Å¿ÁÇ À¯² ¾°Á± ƸǴŠ·»¯´´Á± ¯¸ ɽ¯° ¼Á .¾±¸´¯ Á¿¸¸½ ¾´Ã ¾Ç¯´´Á± ¾²¿´¯´´Èǯà µ¸¯ ÇÁ µ¯ ,¾¸² ÆÀà ¾¸¸µ ¾°Á±Á±À¸´Ç¯ ¸°Ç ÇÁ² ·¯³ ´À ¼´Å ¸´¯ ¾±Á½Ç¯Ã ÁÅ¿¯± ¾¸¸½ ¾»¸¸·´Å ·ÅÁ¸ Âǯ² ¹¸¯ ¸² ǯà ¾°Á±ÆÁ´´¯ ¹¸¯ Âǯ² »¸¸· ¾¸¸¯ ,°»¯³ ¾·»¯³ ¹¸¯ ¾ÁÆ »¸¸· Á·¸¸´´Å ¸² ,Ƿÿ ¼Á¿´Ã ³¿½»¯ ¾´ÃÇÁ² ¹¸¯ Âǯ² ·ÈÇÁ ¼´Å ÇÁ°¯ ,Ǹ½ ǯà .Ƿÿ ¼Á¿´Ã É´°´¶ Á»¯ ¾»¯Å¯Ã¯ ,¾¸² ÆÀà À¿'¸°Ç ¼´Å ·½¸·ÈÁ±´Å ·¯³ Ƿÿ ÇÁ² ¾Á´´Á± ¼¸ºÀ½ ¹¸´¯ ¹¸¯ °¯³ ¹¸µ ·¸¸·Èǯà ¸´´ ¾´¯ .¾¸² ÆÀà ¼Á² ´Å ±Á´´ ¾'ø´¯ ¹¸¯ ¾¸° - ²¸¯ ÇÁ² À¸´¯ ·Ç¸Ã - ·ÅÁ¸ ¾´¯ ,¾¸² ÆÀà ¼Á² ¾¸¸µ ´Å ¼¸¸Æ½ ¾'¸°Ç ÇÁ¸¸¯ ¾´Ã ¼¸¸³¯ ɲ´ÁÀ ¯ À»¯ ³²´ÁÀ ¸² ·ÅÁ¸ ¹¸¯ ¹¯½ ǯÃÇÁ² ¾´¯ Ƿÿ ÇÁ² µ¯ ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ¼Á² ¾°¸´» ´Å ,³¯²´³ ¾¸´È ·Á´´ ÇÁ ¾´¯ ,¾¸² ÆÀà ¼´Å ·½¸·ÈÁ±´Å ·¯³ »Á´´ ¹¸¯ »¸¸´´ ,¼´»¶ ¾¸¯ Ǹ½ ´Å ¾Á½´Æ ·È¸¿ ÇÁ½ ."³°¸¿± ¸² ¾»¯Åï ”””

.´Á´¿¸´ ¼Á³ ¯Ç¸´ µ¸¯ Á"¸µ ĸȰ¸¸¯ ¾É¿´³¸ ¸°Ç '¾´¯±' ÇÁ±¸»¸¸³ ¼¸¸° ¾´Ã ÇÁ²¿¸Æ ¸² ¾±Á»Ã É°È Á²Á¸ µ¯ ,±³¿½ ÇÁ² ¾Á´´Á± ¾°¯³ ¸¸µ ´¯´´ ,°´·È ¾¸¯ °Ç ¼´Å ¾Á½´Æ ·¯·È ·ÇÁ³Ç¯Ã ¸¸µ ÇÁ ·¯³ ¹¯¿ÇÁ² ,·¿ÇÁ»Á± ¾Á½¯µ´Å .¹¯´´ ¸² ¹È½° ·¿ÇÁ»Á± ¾°¯³ ¸¸µ À¯´´ ¸´¯ ,¾³´·Ã¯ ·»¯´´Á± ¼Á ¼¸²±¿É½ Á¿¸¸µ ¾°¯³ »¯½¯ ·¯³ Áº»Á´´ ,²¿¸Æ ȸ¯'¸´± ¯ ¾Á½´¿Á± ¸¸µ ¾°¯³ ,²¸¯ ¯ ¸´´ ¾³´·Á±¿¯ ¼Á ,¹¯ÇÃÈ Áȸ²¸¯ ¸² ·¿ÁÆÁ± ¾°¯³ ¸¸µ ¾´¯ ,Á´°È³ ÉÈÇà ¸² ¾´Ã ·¿ÇÁ»Á±À¸´¯ ¾´¯ .ÇÁ²¿¸Æ Á±¸Ç°¸¯ ¸² ·¸½ ·Æ¸ÈÁ±¿¸¸Ç¯ ¼Á ·¯³ ,¾Á¿ÇÁ» ´Å ¾Á±¿¯ÃÁ±¿¯ ¾°¯³ ÇÁ²¿¸Æ ¸² ǯ¿ ¸´´ ¾¯£ µ¸¯ ÇÁ µ¯ ²¿¸Æ ¾'ø´¯ ·¿ÁÆÇÁ² ²»¯° ¾É¿´³¸ ¸°Ç .¾À¸´Ç²¿¸¯ ·Æ¸ÈÁ±À¸´Ç¯ ¼Á ÇÁ ·¯³ ,»ÇÁ °¯³ °¸¸³¿¯ ¾¸¯ ²»¯°" :·ÇÁ»ÆÇÁ ÇÁ ·¯³ ¹¯¿ÇÁ² ¼¸¸° ·È¸¿ ¹¸µ '·»Æ¯È' ²¿¸Æ À¯² ¸´´ ·ÆÇÁ½¯° ¹¸¯ ¾¸¸Æ ·È¸¿ µ¸¯ À¯² µ¯ ¾Á¿¯·Èǯà ¹¸¯ °¯³ ,¾Á¿ÇÁ» ·¿¸´¯´´Á±´Å µ¸¯ ²¸¯ ¯ ¾´Ã ³½È¿ ¸² »¸¸´´ ,²¿¸Æ ȸ²¸¯ ¯ µ¸¯ À¯² ,¾Á¿ÇÁ» ¾´¯ ¾Á¿Á´´¯² ¼¸¸° ¾Á»Æ¯È ´Å ¹¸µ ."¼¸´± ¸² ¸¸° ·È¸¿ ,¾²¸¯ ¸¸° ¯² ǯ¿ µ¸¯ À¯´´ ³¿´ºÉ ””” https://telegram.me/Publications_MM


¼¸½º¶ ɴǽ¯ ¯µ¯ ǯà À¯² ·À¯Ã ¸´´" :°Ç ¼Á¿´Ã ·±ÁÇà ²¸¯ ÇÁ² ²¸¯ ¯ ¾Ã¯º´Å¿¸¸Ç¯ ¸´µ¯ ¹¸¸¯ ¸´´ °Ç Á·ÅÁÈÁ±º¸´³ ¾´Ã ³ÈÁ½ Á·»Á·ÈÁ±¿¯ ¾¯£ ¹Ç´² ,¾±¯µ ´Å ÇÀ´½ ¸´¯ "?³Ç´É ¾¸² ¯ Ǹ½" :»º¸¸½È ¯ ·¸½ »'ȸ°¯ ¸°Ç ¼Á ·ÇÁ÷¿Á ´¿¸°Ç ³È½ µ¯ ´Çɸ ÉÈÇà ¾¸¯ ³Ç´É ¸² ¾¸¯ ¾Á¿´ÃÁ± ÇÁ´´È ¾¸¸µ ǯà ·±¯µ ÇÁ ¸´´ ,¾³´·Á± Á°»Áµ À¯² ·¯³ ÀÁÃÁ ¾Ãǯ² ¾²¸¯ ¾Á´´ ,'Ç°² ¼³» ³¸³¸ ¸º' ,´Çɸ ¾Á½´Æ ¾»¯µ ¸¸µ µ¯ ¾¯² ¹¸¯ ¹¯½ ,'¸»¯ ¯°' ,¾¸¸µ ¾Æɽ ·ÃȽ ¹¸¯ ¾´¯ ,'´³ÁÇ ¾¸°´ ȸ¯ ¾¸° ¸É·ÃÈ´' ,Ǹ½ ´Å ¸ÉÁ²´³´' ·¸¸Å Á°»Áµ ¸² ¾¸¯ ¾´¯ ,Á²¸¸° ¸¸µ ¾È¸´´Å ¾À¸´´ ¸¸µ ¹¸¯ µ¯» ,'´¸É´Ç´É ɯ´ ¼¸Æ»¯³ ¸Æ¶ ɯ ¼³» ..."!³Ç´É ¸² ¾´Ã ¾ÅÁµÁ± ¸² ”””

.¼¸Æ»¯³ »´½ ¼Á» ³É¯ ³¸³ µ¸¯ Á"¸µ ¸»¯Ã¸¿¯ ¾´Ã ¯¸À´µ ¼»´È½ ¸°Ç ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ² ¾¸¯ ¾¸¸± ²¿¸Æ ¯ ¾³ÁµÁ± ¾´¯ À¯± ¾¸¯ ¾Á±¿¯±Á± »¯½¯ .¼Áǯ ¾¸¸µ ÇÁ·¿´¯ »'Ƚ´¶ ¾¸¸µ ±¸²'¿·»¯³ ,³°¸È¸ ÇÁ¸¸· ¾¸¸½ ǯ¿ ±¯µ" :·±¯µ ¾´¯ ´Å ¼Á ·Ã´Ç Ƹ²Å ÇÁ² À¯´´ ?³°¸È¸ ¾¸¯ ¾¸¸± ´Å À¸´¯ Ǹ² ·»Áà À¯´´ ,²¿¸Æ »¸ÃÈ ¸¸± ÇÁÀÁ° ?¾´ÃÇÁ² ¾°¯³ ´² ·ÀÁ´´ ¾Å´¿ ¯ ǯà ¹¸µ ´² ·µ¯» À¯´´ ,¾°¯³ ³¯¿³ ÇÁ½ ´² ·ÀÁ´´ ,¹¸µ ¸´¯ ·¸¸ÇÈ ¸°Ç ¾¸¸² ?¾Á½Á»°¯Çà Áº»Áµ¯ ¾¸¯ ¾¸¸Ç¯ ¸¸± ÇÁÀÁ° ,³°¸È¸ ¾¸¯ Ǹ² ·Ã¯Ç·È¯° ¾´¯ Ǹ² "!¾°Á» ¯ ¹¯½ ¾´¯ À¯± ¾¸¯ ±¿Áǰǯà ·¯³ ,µ¸¯ ²¸¯ ÇÁ² ÇÁ´´ ±¸²'¿À¸´´ ·È¸¿ ,²¿¸Æ À¯² ¹¯² ·²ÁÇ Ç¸¯" :±¸²'¿Á¸¸ÇÈ ·ÇÁ÷¿Á'Á± ƸǴŠ¸² ¾Á±¿Áǰǯà ¾´Ã ¾°¯³ ¹¸¯ »Á´´ À¯´´ ,¾·¸¸Æȸǯ¿ ¾¸¸½ ¾´Ã ɸ»ºÉ ÇƸÁ ÇÁ² ?±¸²¸¸» ¾¸¸± ¾´¯ ·¸¸Å ¾Á¿ÇÁ» ´Å ǯ¿ ¹¯² µ¸¯ ·»Á´´ ÇÁ² ¸´¯ ¾Á½´Æïǯ µ¸¯ ÇÁ ¾´¯ ."¼¸°´· ¼¸ÈÁ½ ¾´¯ ɴŽ ¾³´· ´Å ¾´¯ .³°¸È¸ ¾¸¸µ ´Å ¾Ã¯»Á±ÆÁ´´¯ »Á¿È ÇÁ ·¯³ ,¾³ÁµÁ± À¯² ·¯³ Ƹ²Å ÇÁ² ¾Á´´ ǯ¿ ³Áµ" :±¸²'¿±¯µ ,»½¸³ ¼´Å ¾±¸´¯ Á¿¸¸µ ¾°¸´³Á±Ã¸´¯ ¾´Ã ¹¯¿ ,·À±¯½Ç¯Ã ´² Æ»¯Ã ±¸»¸¸³ ¯ ǯà À¯´´ ."±¿¯»Ç¯Ã ¾¸¸² ¾³´· ǯ¿ ¸¸µ ¾»¸´´ ·¿±´¸ ÇÁ¸¸µ :Æ´Àà ¼Á² ·È·¸¸·Á± ·¸½ÇÁ² ÇÁ ·¯³ ¹¯¿ÇÁ² ¾È¸²¸¯ ¼Á¿´Ã »¯½¯ ±¿¯»Ç¯Ã ,'¼Á» ³É¯ ³¸³'" ¾»¸´´ ¼Á² ¾±ÁÆ µ¸¯ À¯´´ ¹¯µ ¯ ,'¼¸Æ»¯³ »´½' ,Æ»¯Ã Ǹ² ¾»Á´´ ¸¸µ µ¯ ¾³Áµ ´² ·ÀÁ´´ ,ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ¼Á¿´Ã »¯ ¼¸Ç°²³ ɯ ³É¯ ɯ°³´' ¾¯² ¾´¯ ,¾±»¯Ã ·È¸¿ ¼´Å ³Çȸ ³Å¸»½ ¼Á² ¾Á±¿ÁÇ° ´² ·À»¯µ ,'¼¸Æ»¯³ Á¸¸Ç·Á± ¯ ǯà À¯´´ ¾³Áµ »¯µ ÇÁ µ¯ ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ..."!·±¯½Ç¯Ã ÇÁ Æ»¯Ã ”””

.É´Ç°²³ ÉÇÈÁ °Ç ¾Ç¯´´Á± µ¸¯ Á"¸µ ¯Æ»Á½È ¸°Ç ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ² ¾Á´´ ÀÆ¿Ã' ¼Á² ·±¿¯»ÇÁ² ¼Á ¾Á½ ·¯³ ,±Ç´°È»Æ¸¿ ¾¸¯ ¾Ç¸Ã¿¸¸¯ ´Å É´¿ÆÉ Á¸¸¿ ¾¸ÇÁ² ¾°¸¸ÇÈ´Å¿¸¸Ç¯ ,'»³Æ³ ¾¸¯ ÇÁ²Áà ¼Á² ¾Á½´¿Á± ÇÁ ·¯³ .·¯·È ¼Á¿¸¯ ...!'É´Ç°²³ ÉÇÈÁ ¸²' ¾°¸ÇÈÁ±¿¸¸Ç¯ ¾´¯ ·¿¯³ ÇÁ² ”””

¾´¯ ·ÇÁ³Á± ¾¸´È ·¯³ ¾Á½ È·¯º µ¯ µ¸¯ Ä´Ç¸É ÇÁ² ,Ƹ²Å ¼´Å ¾Á½´Æ´Å À»¯ ¹¯¿ ¾Á½ Âǯ² ,·¿ÇÁ»Á± ´¿¸°Ç ³È½ ´Å ¾Ç¯Ã ´Å ¾Á½´ÆÁ± ´Çɸ µ¸¯ ÇÁ°¸ÇÁ² ..."!'Ç´²³ Ƹ²Å' ÇÁ² ””” (¸"ÈÇ) .´» ´¯ÇÆ¿ É´½È Á°È - ´Çɸ Á½È¸´

¶½È¸' ÇÁ±¸»¸¸³ ¾'ǯà ·±¯»Æ¯° ¹¸µ ·¯³ ²¸À¶ ¯ ¾Á¿Áµ ¾·À¿¸²Ç¯Ã Á¿¸¸µ µ¯ Á"¸µ Dz¿Àº»¯ ¾´Ã '»¯Çȸ ¾º¯½ ³¿´É¶ Âǯ² ÇÁ ¾´¯ ,¹¯´´È ÇÁ¸¸µ À¿·ÅÁ» ±Á´´À¸´¯ ÁÇÁ²¿¯ ¾¸¸Æ ·È¸¿ ·³Áµ ÇÁ ,ÇÁ·ºÁ· Á¿¸¸µ ¸² ¾·¸¸° ´Å ¾´¯ '·"¯ÇÆ¿¯°' ¾Ã´ÇÀ¸´¯ ´Å ǯ¿ ¸´´ ¾ÇÁ´´ Ç´·Ã ÇÁ ·Á´´ ¸´µ¯ ,¾·ÃÁÈÁ± Á¿¸¸µ ¾´Ã ¾Á½¯¿ .É´°´¶ ¸»Á° Á¿¸¸µ ¾´Ã ¯ ·¸½ ·ÇÁ÷¿Á'Á± '»¯Çȸ ¶½È¸' ÇÁ² ¼Á ·¯³ ,¹¸µ ¹¸¯ ÇÁ²¿´¯´´ À¯´´ ·¸¸Å Á±¿¯» ¯ ¾¸´È" :»º¸¸½È ¹¸´¯ ¾´¯ ÇÁ·ºÁ· ¾°¸µ ·¯³Á± ´Çɸ ·¯³ À¯´´Ç¯Ã ,¾Ç¯´´Á± ·ÇÁ÷¿Áǯà Ǹ½ µ¸¯ ·ÅÁ¸ ?¾Á½Á¿ ¾°¸µ ¯ ·º¯½Á± ³¿´É¶ ·¯³ ÇÁ À¯´´ »¯½ Á²Á¸ »¸¸´´ ÇÁ ·¯³ ,°´¶ »Á° ¯ ¾Ç¯´´Á± ÇÁ µ¸¯ ÇÁ·º¯· ..."!¾Á½¯¿ ¾¸¸µ ¾·¸°Á± ¾´¯ '·"¯ÇÆ¿¯°' ¾Ã´ÇÁ±À¸´¯ ”””

.¸É·ÃÈ´ ¸»¯ ¯° Ç°² ¼³» ³¸³¸ ¸º »"ŵ ·Ç´ÃÆ¿¯Çà ¾´Ã »'ȸ°¯ ¸°Ç '¾´¯±' ÁÀ¸´Ç± ÇÁ² ·¯·È ¸² ¾´Ã ÇÁ¿¸¸¯ µ¯ ·ÇÁ³Á± »¯½¯ ·¯³ ÇÁ ·¯³ ,É°È »»¶½ ¯ ÇÁ²¸¸» µ¸¯ ÇÁ¿¸´¯´´¿¸¸¯ .¸´ÇÁ² ¾·»¯³Ç¯Ã ´Å ¼Á¿Á¸ ·¸¸³¿±Á»Á± ¯ ·º´µÁ± ·º¯Ç· - "?ÇÁ³¯ ¼Á¿Á¸ ¾Á½ ·ÃÁ»È ¸´µ¯ ¸´´ ÇÁ°¯" ¾¸¯ ·È¸¿ »¯½¿¸¸Æ ¹¯² ·½´Æ ÇÁ" - ¹¸µ ´Å °Ç ÇÁ² ·È¸¿ ÇÁº¸µ ¹¯² ÇÁ ·Á´´ °´·È ¾¸¯ Ǹ½ ´Å ¾´¯ ,»³´È ¼¸¸³ÇÁ²¿¸¯ ¼Á ´Å ¾¸¸±ÇÁ°¸Ç¯ ¾¸¸»¯ ¹¸¯ »¯µ ,¾Á½´Æ Ǹ½ ·Á´´ ÇÁ µ¯ ¹¸»±Á½ ,¾·»¯³Ç¯Ã ¼Á ¾´¯ ±¿´»º¸´Ç·È ¯ ¾Á½´ÆÀ¸´Ç¯ ¾¯² ¹¯² ·Á´´ ,¾º¯»À¸´¯ "!?ÁÇÁ²¿¯ ǯà ·¯³ ÇÁ ,Æ¿¯²Á± ¯ ¾»¯ÃÁ±¿¸¸¯ ¼Á µ¸¯ ¹¸»²¿Á ³Ç´¶À ¾±Ç¯° ´Å ¼¸Ç¶´À ¸² ¾´Ã Á¿¸¸¯ ǯà ¾»¸´Ã¯° ¾Ãǯ² ¼Á ·Á´´ ÇÁ ¾Á´´ ¾´¯ ,É°È »»¶½ ¼Á¿Á¸ ¾´Ã ¸² ¾·»¯³ ƸǴŠ¼Á¿Á¸ ¾´Ã ÇÁ »¯µ ¸´ÇÁ² ¾»¯Å¯° ¾¸¯ °Ç ¼¸¸° ³Ç´É ¾¸² ¯ ´Å ¾Ç¸Ã ¸¸µ ·Á´´ À¯² ,·»Á± ¯ ¾Ã¯º ´Å ·¸¸³¿±Á»Á± ¸² ¾°¯³ ·Á´´ ÇÁ ´¯´´ ,°´·È .É°È »»¶½ ¾'·¸½ ÀÁ´½È ¾°¯³ ±¯· ¼Á¿¸¸È ¯ ¾¸¯ ,·Ç¸À¯Ã ÁƯ· ·¯³ ¸´µ¯ ¾¸² ¯ ¾·»¯³ ´Å °´·È ¾¸¯ °Ç ¼¸¸° ·¿¸¸ÈÇÁ Á²¸¸° ¸¸µ É´¿Á· ¸² ·ÇÁ³Á±À¸´¯ ·¯³ °Ç ÇÁ² ÇÁ²¸¸¯ .³Ç´É ¾'ǯà ¾»¸´Ã¯° ²»¯° ÇÁ ·¯³ ,É°È »»¶½ ¼Á¿´Ã .·»Á± ÁÅ¿¯± À¯² ¼Á¿Á¸ ¾»¯Åï ´Å Ƕ´À °Ç ÇÁ² ¼Á ·¯³ ,É°È »»¶½ ¼Á¿´Ã ÇÁ²¿´¯´´ ¾'ø´¯ ³ÈÁ½ ÁÅ¿¯± ÇÁ² µ¯ ´² ·À»¯µ ¾À¸´´" :·ÇÁ÷¿Á'Á± Ǹ² »Å¸ÃÈ Á·»Á·ÈÁ±ÇÁ·¿´¯ ¾¯£ ¾Á´´Á± ǯ¿ µ¸¯ ¾Á¿ÁÆ Ç¸² »¯µ ¹¸¯ ¸²º ,¾Á±¿ÁÇ° ´Å ÇÁ³¯ °¯³ ¹¸¯ À¯´´ ³Á´½È ÁÇÁ·¸° ¸² ǯà ¾·»¯³Ç¯Ã ¾°Ç¯³ ¾'ø´¯ Ç°´Á ·À¸° ´² µ¯ ,·ÇÁ³Á± Ǹ² ¸´¯ ."É°È »´»¸¶ ¾´Ã Ç´À¸¯

.¾¸²½ ¾³º ´Çɸ Á½È¸´ ·È¸¿ µ¸¯ 'È·¸·¸°¸Ç' ·¯·È ¾¸¯ ¾·À¯Ã É´¿°Ç À¯² À¯´´ °Ç ÇÁ²Á¸ »¸¸´´ ,¾Á½´Æ¯° ´Å ·´Èà ¸´µ¯ ¾Á´´Á± ¼Á¿¸¯ ¾·À¯Ã É´¿°Ç À¯² ¾Á½´Æ¯° ·»¯´´Á± ·¯³ ÁÇÁ´´È ¯ ¾¸¸±ÇÁ°¸Ç¯ ·Ãǯ²Á± ·¯³ ,·¯·È ¾Á´´Á± µ¸¯ ÇÁº»Á´´ ,¾¸¸»¯ »³Æ³ È¯Ç ¼¸¸° ÇÁ³Ç¯Ã °Ç ¼Á¿´Ã ·±ÁÇÃÁ± ·¯³ ÇÁ ¾´¯ ,Äǯ³ ¼Á ÁÀ¸´Ç± ¯ ·È¸¿ µ¸¯ ÀÁ µ¯ ,É´»¯È Áȸ'Äǯ³ ¼Á Áº»Áµ¯ .¸´ÇÁ² ¾ÇÁ÷¿Á ´Å ¹¸»±Á½ ¾Á´´Á± ǯà ¾·À¯Ã É´¿°Ç À¯² ¾±¯»ÈÁ±Ç¯Ã ·¯³ ¾Á½ ¾Á´´ ¼Á¿¸¯ ¾¸¸Ç¯ ÇÁ µ¸¯ ,Á"¸µ 'ǺÈȸ ¸¿°' ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ² ·¯³ ÇÁº»Á´´ ,»³Æ³ È¯Ç ¼Á² ¾´Ã į»¯Ã ¼Á¿¸¸È ´²" :·±ÁÇÃÁ± ¾´¯ »º¸¸½È ¯ ·¸½ ¾Á±¿¯Ã·¿Á ¼Á »¸´´ ¾Á½ À¯´´ ,¯Ç¸ÃÈ ÇÁ¿¸°¯Ç ÇÁ² ·À¸° "?·¯·È ¾¸¯ µ¿´¯ ¸¸° °Ç À»¯ ¾Á½Á¿Ã¸´¯ .·ÇÁ÷¿Á'Á± 'ǺÈȸ ¸¿°' ÇÁ² ·¯³ - "¯¸" - "?¹¯´´ ¸² ·¸¸± ÀÁ ³ÈÇà Áº»Á´´ ÇÈï ·À¸¸´´ ´²" ¾'·¸½ ¾°¸´³Á±¿¯ ²»¯° »³Æ³ È¯Ç ÇÁ² ·¯³ .ÇÁ³Ç¯Ã ÁÇÁ´´È .'ǺÈȸ ¸¿°' ÇÁ² ·ÇÁ÷¿Á - "´Çɸ ÉÈÇà !¯¸" »³Æ³ È¯Ç ÇÁ² ·ÅÁµ - "?´Çɸ ¾Á´´Á± µ¸¯ ÇÁ´´" .·¸¸Æ·À¿ÇÁ Á±¸²»¯´´Á± ¯ ·¸½ ǯä - "¾¸²½ ¾´Ã ¶»± ÇÁ² ,¶»± ¯ ¾Á´´Á± µ¸¯ ´Çɸ" .'ǺÈȸ ¸¿°' ÇÁ² ²»¯° ·ÇÁ÷¿Á ÇÁ² ·±ÁÇà - "?·¯³Á± ÇÁ ·¯³ ÇÁ²¿¸Æ »¸Ã¸´´" .ÇÁ·¸¸´´ »³Æ³ È¯Ç ¼Á¿´Ã ÇÁ÷¿Á ÇÁ² ¾Á½´ÆÁ± µ¸¯ - "ÇÁ·ºÁ· ¾°¸µ" .'ǺÈȸ ¸¿°' ǯà ¤ ÇÁ·¸¸´´ ·ÅÁµ - "³»¯È ¯ ¾±ÁÇà Ǹ² ¹¸¯ »¸´´" ¸´´ ,¶»± ¯ ¾Á´´Á± µ¸¯ ´Çɸ °¸´¯" - »³Æ³ È¯Ç ÇÁ² ¾±Á½ ¼¸¶»± ¸² ,ÇÁ²¿¸Æ ¾°¯³ ·¿ÁÆÁ± ÇÁ ·¯³ ¸´µ¯ "?ÇÁ²¿¸Æ ¾Ç¸´°Á± ¾´¯ ¾°¯³ ³¿´É¶ ·È¸¿ ¹¯² ¹¯¿ µ¸¯ ÀÁ ¾´¯ ,³Ç´É ¾É½ ǯà ¾Á´´Á± ¹¯¿ µ¸¯ À¯²" ·ÇÁ÷¿Á - "!¾°¯³ ´Å ³¿´É¶ ¸¸µ ǯà ÇÉ´½ ¾Á´´Á± ...'ǺÈȸ ¸¿°' ÇÁ² ²»¯° :»³Æ³ È¯Ç ÇÁ² À¸´¯ ·Ã´Ç É´»ÁÃɳ À¸´Ç± ·¸½ ´² !·¯·È ¾¸¯ µ¿´¯ ¸¸° °Ç ¾ÇÁ´´ ´Å ¸´¯Ç ·À¸° ´² ·¯" ..."!·¸¸Æǯ»Æ ¯µ¯ ·¸½ ¹¯² ·À'ÇÁ÷¿Á ·¿¸´ÇÆÁ± ÁƯ· ¼Á ¾Á½ ·¯³ ¹¯¿ÇÁ² ²»¯° ¾´¯ .È·¸·¸°¸Ç ·¯·È ¾¸¯ °Ç À»¯ ””” (¸"ÈÇ) .¯°´ Á½È ³Á´½È ³½ - ´Çɸ Á½È¸´

¸°Ç ÇÁ±¸»¸¸³ ÇÁ² ¾´Ã ·±ÁÇÃÁ± »¯½¯ ·¯³ ¾Á½ ¾Ç¯Ã ¾Á½ Âǯ² À¯´´Ç¯Ã ,Á"¸µ ÆÀ¿Áµ¸» ¾´Ã ¹»½¸»¯ ¾´¯ ¼¸ÇÃÀ ÇÀ´½ ¾Á¿ÇÁ» ¹¯² ¾ÁÆ ¾Á½ ,Ƹ²Å ¯ ´Å ¾Á½ Âǯ² À¯´´Ç¯Ã ¸´µ¯ °¸´¯ ,¼¸ÇÃÀ Áȸ'²¸À¶ ?Ƹ²Å ¼´Å ³Á¸À¿ ¾'·¸½ ·¸¸Å ¾Á±¿Áǰǯà ¾¸´È ·±ÁÇà ¸"ÈÇ" :·ÇÁ÷¿Á'Á± ¹»½¸»¯ ¸°Ç ·¯³ ?'¯°´ Á½È ³Á´½È ³½' ,´Çɸ ÉÈÇà ¾¸¯ ¯¸È´Æ ¸² ɯ¸Å¸ ¾´Ã ¼¸À¸¿ Á»¯ ·ÇÁ³Á± ´Çɸ ¾¸´È ·¯³ °¸´¯ À¯´´Ç¯Ã ,Æ»½Á ɽ¶»½ ¾´¯ ´À ¼¸ ÉÁ¸ÇÆ ,¼¸ÇŽ ?¾¸¸± ´Å ¾Á½´Æ ·Ãǯ²Á± ¹¯¿ ÇÁ ·¯³ https://telegram.me/Publications_MM


‫שנה ב' ‪ -‬גליון ע"ג‬

‫פרשת‬

‫יתרו‬ ‫תשע"ז‬

‫א אוצר פון דברי תורה און‬ ‫דערציילונגען פון צדיקים‬

‫מכון‬

‫כרם בית‬ ‫שמואל‬ ‫אלכסנדר‬

‫יו"ל בס"ד ע"י‬ ‫מכון כרם בית שמואל‬ ‫שע"י חסידי אלכסנדר‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬

‫מכרם רבותינו‬ ‫וַ יִ ַחן ָׁשם יִ ְׂש ָר ֵאל נֶ גֶ ד ָה ָהר‬ ‫קבלת התורה נאר מיט אחדות‬ ‫חז"ל זאגן אין מדרש‪ ,‬מיר געפונען ביי אלע ַמ ָסעֹות וואס‬ ‫די אידן זענען געפארן שטייט א לשון רבים 'וַ יִ ְסעּו וַ יַ ְחנּו'‬ ‫אויסער ווען זיי זענען אנגעקומען צו מדבר סיני פאר מתן‬ ‫תורה שטייט "וַ יִ ַחן ָׁשם יִ ְׂש ָר ֵאל נֶגֶ ד ָה ָהר" וואס דאס איז א‬ ‫לשון יחיד (ויחן און נישט 'ויחנו')‪ ,‬און חז"ל דרש'ענען אז זיי זענען‬ ‫דעמאלטס געווען באחדות "ּכְ ִאיׁש ֶא ָחד ּבְ לֵ ב ֶא ָחד" אזויווי‬ ‫איין מענטש מיט איין הארץ‪ ,‬און ווען דער אייבישטער האט‬ ‫געזען זייער אחדות ווי זיי האלטן זיך אזוי צוזאמען‪ ,‬האט‬ ‫דער אייבישטער געזאגט "עס איז געקומען די צייט וואס‬ ‫איך קען שוין געבן די תורה פאר מיינע קינדער"‪ .‬זעהן מיר‬ ‫פון דעם אז נאר מיט די כוח פון אחדות האבן די אידן זוכה‬ ‫געווען צו קבלת התורה‪ ,‬וויבאלד זיי זענען געווען כאיש‬ ‫אחד בלב אחד‪.‬‬ ‫מיט דעם טייטשט מרן דער ישמח ישראל זי"ע דאס‬ ‫ֹאמרּו" אז אלע‬ ‫וואס שטייט שפעטער "וַ יַ ֲענּו כָ ל ָה ָעם יַ ְח ָדו וַ י ְ‬ ‫נַע ֶׂשה" מיר‬ ‫אידן האבן געזאגט צוזאמען "ּכֹל ֲא ֶׁשר ִדּבֶ ר ה' ֲ‬ ‫וועלן טוהן אלעס וואס השי"ת זאגט‪ .‬ווייל טאקע נאר מיט'ן‬ ‫כוח פון "יַ ְח ָדו" וואס זיי זענען געווען 'צוזאמען' און באחדות‪,‬‬ ‫מיט דעם כוח האבן זיי געקענט זוכה זיין אז "ּכֹל ֲא ֶׁשר ִדּבֶ ר‬ ‫נַע ֶׂשה" זיי וועלן מקבל זיין די תורה און עס קענען מקיים‬ ‫ה' ֲ‬ ‫זיין‪.‬‬ ‫(ספה"ק ישמח ישראל אות ז')‬

‫ֹאמר לְ ֵבית יַ ֲעקֹב וְ ַתגֵ יד לִ ְבנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל‬ ‫ּכֹה ת ַ‬ ‫די וועגן פון עבודת השי"ת‬ ‫עס זענען באקאנט די‬ ‫ווערטער פונעם רבי רבי‬ ‫בונם פון פרשיסחא זי"ע וואס‬ ‫האט געזאגט אז איד דארף‬ ‫שטענדיג האבן ביי זיך צוויי‬ ‫קעגנזייטיגע וועגן אין עבודת‬ ‫השי"ת‪ .‬טיילמאל דארף ער‬ ‫קענען זאגן מיט ענוה און‬ ‫שפלות "ואנכי עפר ואפר" און‬ ‫זיך האלטן קליין און געפאלן‬ ‫ביי זיך אז ער איז גארנישט‬ ‫אמאל דארף ער‬ ‫ָ‬ ‫ווערד‪ .‬און‬ ‫קענען זאגן מיט א שטארקייט‬ ‫"בשבילי נברא העולם" אז‬ ‫ער איז יא ווערד און חשוב‪,‬‬ ‫און דער אייבישטער האט‬ ‫באשאפן די גאנצע וועלט‬

‫וויינגארטען‬ ‫ָ‬ ‫פון אונזער הייליגער‬ ‫בלויז פאר איהם אליין‪( .‬זעה באריכות אינעם ענבי הכרם אפטיילונג)‬

‫דער ענין איז מרומז אין די ווערטער פון השי"ת צו משה‬ ‫ֹאמר לְ בֵ ית יַ ֲעקֹב וְ ַתגֵ יד לִ בְ נֵי‬ ‫רבינו איידער מתן תורה‪ּ" ,‬כֹה ת ַ‬ ‫יִ ְׂש ָר ֵאל"‪ ,‬און ווי רש"י ברענגט איז 'תאמר' א לשון פון אמירה‬ ‫רכה און ווייכע רייד‪ ,‬און 'ותגיד' מיינט שטרענגע רייד דברים‬ ‫הקשים כגידין‪ .‬ווייל א איד דארף קענען נוצן ביידע מהלכים‬ ‫אין עבודת השי"ת‪ ,‬ווען דער יצה"ר וויל איהם צוברענגן צו‬ ‫גאוה און איהם איינרעדן אז ער איז שוין גרויס און חשוב‪,‬‬ ‫דעמאלטס דארף מען זיך קלאפן מיט דברים הקשים כגידין‬ ‫און זאגן "ואנכי עפר ואפר"‪ ,‬אבער אויב ווערט ער געפאלן‬ ‫ביי זיך‪ ,‬זאל ער זיך מחזק זיין מיט ווייכע רייד פון "בשבילי‬ ‫נברא העולם" אז ער איז יא עפעס ווערד און חשוב‪.‬‬ ‫(כ"ק אדמו"ר שליט"א)‬

‫וְ כֹל ֲא ֶׁשר לְ ֵר ֶעָך‬ ‫אלעס ווענדט זיך אין אהבת ישראל‬ ‫די עשרת הדברות ענדיגן זיך מיט די ווערטער "וְ כֹל‬ ‫ֲא ֶׁשר לְ ֵר ֶעָך"‪ .‬דער אלטער רבי ‪ -‬מרן רבינו יחיאל זי"ע איז‬ ‫מסביר דער ענין‪ ,‬אז די יסוד און די עיקר פון די גאנצע תורה‬ ‫איז נאר אחדות און אהבת ישראל אז מ'האט ליב א צווייטע‬ ‫איד‪ .‬ווי חז"ל דערציילן אונז די מעשה (שבת דף ל''א‪ ).‬אז דער גֵ ר‬ ‫איז געקומען צו הלל הזקן אז ער זאל איהם מגייר זיין‪ ,‬האט‬ ‫"מה ְד ַעלָ ך ָסנֵי לְ ַחבְ ָרך ֹלא ַת ֲעבִ יד"‬ ‫איהם הלל אויסגעלערנט ַ‬ ‫אז וואס דו ווילסט נישט מ'זאל טוהן צו דיר זאלסטו אויך‬ ‫נישט טוהן פאר א צווייטן‪ ,‬און דאס איז די עיקר פון די תורה‬ ‫(און הלל האט איהם געזאגט אז די איבריגע תורה איז נאר ווי א 'פירוש' אויף די‬

‫מצוה פון ליב האבן א איד‪ ,‬און ער זאל עס גיין אדורך לערנען)‪ .‬און אזוי זאגן‬ ‫אונז חז"ל "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה" אז ליב‬ ‫האבן א חבר דאס איז די עיקר‬ ‫פון די תורה‪.‬‬

‫ַא ֶּתם ְר ִא ֶיתם ּכִ י ִמן ַה ָׁש ַמיִ ם ִדּבַ ְר ִּתי ִע ָמכֶ ם‬ ‫אונזער עבודה איז חשוב‬

‫אז א איד וועט זיך מתבונן זיין אז מן‬ ‫השמים דברתי "עמכם" ‪ -‬דער אייבישטער‬ ‫האט איבערגעלאזט דעם גאנצן הימל מיט אלע‬ ‫מלאכים און שרפים‪ ,‬און ער האט כביכול מוותר‬ ‫געווען אויף זייער עבודה‪ ,‬און אנשטאט דעם איז‬ ‫דער אייבישטער געקומען צו רעדן מיט אונז כלל‬ ‫ישראל ווייל ער וויל דוקא אונזער עבודה‪ ,‬דאס‬ ‫וועט זיכער אויפפלאקערן דאס הארץ פון א איד‬ ‫און אריינגעבן א חשק צו דינען דעם אייבישטער‬ ‫אפילו ָאן קיין שכר‪...‬‬

‫גליון עוללות הכרם ‪ /‬אלכסנדר‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ענבי הכרם‬

‫(ספה"ק ישמח ישראל‪ ,‬לך לך י"א)‬

‫און דערפאר שטייט‬ ‫צום סוף פון די גאנצע עשרת‬ ‫הדברות "וְ כֹל ֲא ֶׁשר לְ ֵר ֶעָך"‪ ,‬ווייל‬ ‫דער אייבישטער זאגט אונז‬ ‫דערמיט "וְ כֹל" אז די גאנצע‬ ‫עשרת הדברות וואס שטייט‬ ‫דא געשריבן‪ ,‬דאס איז אלעס‬ ‫געוואנדן אין דעם אויב וועסטו‬ ‫האבן אין זיך די מידה פון ליב‬ ‫האבן יעדער איד און יעדער איד‬ ‫זאל זיי ביי דיר ֲ"א ֶׁשר ְל ֵר ֶעָך" ווי‬ ‫דיין גוטער פריינט‪.‬‬ ‫(ספה"ק ישמח ישראל אות ח')‬

‫שפלות און התנשאות לויט דער מצב‬ ‫הרה"ק דער רבי רבי בונם פון פרשיסחא זי"ע האט געזאגט אז איד‬ ‫דארף שטענדיג האבן ביי זיך צוויי 'בחינות' מיט וועלכע ער דארף זיך‬ ‫צומאל דארף ער קענען זאגן מיט ענוה און שפלות "ואנכי‬ ‫קענען פירן‪ָ .‬‬ ‫עפר ואפר" און זיך האלטן קליין און געפאלן ביי זיך אז ער איז גארנישט‬ ‫טיילמאל דארף ער קענען זאגן מיט א שטאלץ "בשבילי‬ ‫ָ‬ ‫ווערד‪ .‬און‬ ‫נברא העולם" אז ער איז יא ווערד און חשוב‪ ,‬און דער אייבישטער האט‬ ‫באשאפן די גאנצע וועלט בלויז פאר איהם אליין‪.‬‬ ‫און די סיבה פאר די צוויי וועגן איז פשוט‪ ,‬ווען דער יצה"ר קומט‬ ‫איהם צוקלאפן און ער וויל איהם איינרעדן אז ער זאל זיך אינגאנצן‬ ‫מייאש זיין ח"ו‪ ,‬און אויפגעבן זיין עבודת השי"ת ווייל ער איז שוין סייווי‬ ‫פארפאלן רח"ל‪ ,‬דעמאלטס דארף מען זיך קענען באנוצן מיט די עצה‬ ‫פון טראכטן ביי זיך "בשבילי נברא העולם"‪ .‬מה שאין כן ווען דער יצר‬ ‫הרע וויל איהם טאקע צוברענגן צו גיאות און איינרעדן אז ער איז שוין‬ ‫אנגעקומען צום תכלית‪ ,‬דעמאלטס דארף מען זיך אראפקלאפן און‬ ‫וויסן אז מ'איז באמת גארנישט ווערד‪.‬‬ ‫דער רבי זכרונו לברכה ‪ -‬מרן רבינו יחיאל מנחם זי"ע האט‬ ‫נאכגעזאגט בשם זיין זיידע כ"ק מרן אדמו"ר רבי מנחם פון אמשינאוו‬ ‫זי"ע וואס האט געזאגט פשט אינעם פסוק "וישמע יתרו כהן מדין חותן‬ ‫משה" פארוואס עפעס דערמאנט די תורה הק' די צוויי טיטלען אויף‬ ‫משה רבינו‪ ,‬אז ער איז געווען דער 'כהן מדין' און אויך דער 'חותן משה'‪.‬‬ ‫נאר די תורה דערציילט אונז דערמיט די מעלה פון יתרו "וישמע יתרו"‬ ‫יתרו האט שטענדיג געהערט און געלערנט און מקבל געווען תורה און‬ ‫עבודת השי"ת‪ ,‬און ער איז קיינמאל נישט געפאלן און אפגעשוואכט‬ ‫געווארן פון זיינע מדריגות אין עבודת השי"ת‪ ,‬ווייל שטענדיג ווען דער‬ ‫יצה"ר האט איהם געוואלט צוברענגן צו גאוה‪ ,‬האט ער זיך תיכף געגעבן‬ ‫דאך געווען דער כהן מדין" וואס האט‬ ‫א דערמאן צו זיך אליין "איך בין ָ‬ ‫געדינט עבודה זרה‪ ,‬און דאס האט איהם צוריקגעהאלטן פון גאוה‪ .‬און‬ ‫אויב איז ער אמאל צוגעקומען צו עצבות און צובראכנקייט אז ער איז‬ ‫גארנישט ווערד‪ ,‬האט ער זיך תיכף מחזק געווען און געזאגט "איך בין‬ ‫דאך דער שווער פון משה רבינו" דער רבי פון כלל ישראל‪ ,‬און דאס האט‬ ‫ָ‬ ‫איהם געשטארקט אז ער זאל נישט ווערן צו שטארק געפאלן ביי זיך‪.‬‬ ‫מרן דער תפארת שמואל זי"ע איז מסביר (אות י"ב) אז כאטשיג‬ ‫דער אייבישטער האט אויסגעוועלט דער בארג סיני פאר מתן תורה‬ ‫צוליב זיין ענוה וויבאלד דאס איז געווען דער קלענסטער בארג‪ ,‬אבער‬ ‫דאך האט דער אייבישטער נישט געגעבן די תורה אויפן ערד אדער‬ ‫ָ‬ ‫טאל וואס איז נאך נידריגער ווי די קלענסטע בארג‪ .‬ווייל דער‬ ‫אין א ָ‬ ‫אייבישטער האט געוואלט מרמז זיין פאר כלל ישראל אז מ'דארף זיך‬ ‫טאקע האלטן קליין‪ ,‬אבער נישט צו קליין‪ ,‬א מענטש טאר זיך נישט‬ ‫שטענדיג דערנידערן אינגאנצן‪ ,‬ער דארף אויך וויסן ווען און וויאזוי זיך‬ ‫מחזק צו זיין‪.‬‬ ‫א‬


‫פירותיך מתוקים‬ ‫ֹלקי ָאבִ י ְּב ֶעזְ ִרי‬ ‫ּכִ י ֱא ֵ‬ ‫די תורה הק' זאגט אונז די באדייט פון די נעמען פון‬ ‫משה רבינו'ס קינדער גרשום און אליעזר‪ ,‬ביי גרשום שטייט‬ ‫"גֵ ר ָהיִ ִיתי ְּב ֶא ֶרץ נָ כְ ִריָ ה" א לשון עבר 'איך בין געווען' א גר‬ ‫ֹלקי ָא ִבי‬ ‫"א ֵ‬ ‫אין א פרעמדע לאנד‪ ,‬און ביי אליעזר שטייט ֱ‬ ‫ְּב ֶעזְ ִרי" וואס דאס איז א לשון 'הווה' אז דער אייבישטער‬ ‫קומט צו מיין הילף‪.‬‬ ‫די סיבה צו דעם שינוי הלשון פארוואס קודם‬ ‫שטייט א לשון עבר און דערנאך א לשון הווה‪ ,‬איז זייער‬ ‫פארשטענדליך ‪-‬ערקלערט הרה"ק רבי משה חיים אפרים‬ ‫פון סאדיקלאוו זי"ע‪ -‬וויבאלד גרשום האט ער טאקע א‬ ‫נאמען געגעבן צוליב א מעשה שהיה וואס ער איז אמאל‬ ‫ּפאסט א‬ ‫געווען א גר אין א פרעמדע לאנד‪ ,‬און אויף דעם ַ‬ ‫ֹלקי ָא ִבי ְּב ֶעזְ ִרי" איז נישט שייך‬ ‫"א ֵ‬ ‫לשון עבר‪ .‬אבער אויף ֱ‬ ‫צו נוצן א לשון עבר‪ ,‬וויבאלד דאס איז א זאך וואס פאסירט‬ ‫יעדע רגע‪ ,‬ווייל דער אייבישטער העלפט שטענדיג‪.‬‬ ‫(דגל מחנה אפרים)‬

‫וִ ְהיִ ֶיתם לִ י ְסגֻ לָ ה ִמּכָ ל ָה ַע ִמים‬ ‫הרה"ק רבי דוד לעלוב'ער זי"ע האט געטייטשט דער‬ ‫פסוק "והייתם לי סגולה"‪ ,‬אז כלל ישראל איז צוגעגליכן צו‬ ‫די נקודה ֶ'סגֹול' וואס באשטייט פון דריי פינטלעך‪ ,‬וואס‬ ‫וויאזוי מ'זאל נאר דרייען א סגול (ווי א רעדל וואס מ'דרייט ארום און‬ ‫ארום) וועט עס שטענדיג בלייבן א סגול‪ ,‬צוויי פינטלעך וועלן‬ ‫בלייבן אויבן און איינס אונטן‪ .‬אזוי אויך כלל ישראל‪ ,‬נישט‬

‫לֹא י ּוכַ ל‬ ‫ָה ָעם‬ ‫לַ ֲעלֹת‬

‫די‬ ‫אין‬ ‫תקופה ווען כ"ק‬ ‫אדמו"ר רבי יוסף‬ ‫אמשינאוו‬ ‫פון‬ ‫זי"ע איז געווען‬ ‫רב אינעם שטאט‬ ‫איז‬ ‫אסטראוו‪,‬‬ ‫ער אמאל געגאנגען שפאצירן ביים‬ ‫עק פון שטאט‪ ,‬און ער האט באגעגנט‬ ‫דארט דער באקאנטער חסיד רבי בנציון‬ ‫אוסטראווער ז"ל וואס האט אויך דארט‬ ‫שפאצירט‪ ,‬און אינאיינעם האבן זיי‬ ‫געשמועסט צווישן זיך דברי תורה און‬ ‫חסידות‪.‬‬ ‫צווישן זיינע רייד‪ ,‬האט דער‬ ‫אמשינאווער רבי מדייק געווען דאס‬ ‫ֹאמר מ ֶֹׁשה ֶאל‬ ‫וואס שטייט אין פסוק "וַ י ֶ‬ ‫ה' ֹלא יּוכַ ל ָה ָעם לַ ֲעֹלת ֶאל ַהר ִסינָי" אז די‬ ‫אידן 'קענען נישט' ארויפגיין אויפן בארג‬ ‫סיני נאכדעם וואס דער אייבישטער האט‬ ‫אנגעווארנט נישט ארויפצוגיין דארט‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫זיי‬ ‫לכאורה וואלט געדארפט שטיין בלויז אז‬ ‫די אידן 'וועלן נישט' ארויפגיין‪ ,‬און וואס‬ ‫איז פשט פון די ווערטער אז די אידן‬ ‫'קענען' נישט ארויפגיין אויפן בארג‪.‬‬ ‫און דער אמשינאווער רבי האט‬

‫א נקודה‬

‫‪...‬‬

‫דברי תורה אויף פרשת השבוע און ענינא דיומא‬

‫קיין חילוק וואס עס פאסירט צו זיי און וואס זיי גייען אלס‬ ‫אדורך‪ ,‬האלטן זיי זיך געטריי און שטארק אין זייער אמונה‪.‬‬ ‫(שם משמואל תרע"ח)‬

‫אן אוצר פון ידיעות וענינים‪,‬‬ ‫בענינא דיומא ובפרשת השבוע‬ ‫ּכִ י ֹלא יְ נַ ֶקה ה'‬ ‫ֹלקיָך לַ ָׁשוְ א‪,‬‬ ‫לאו פון ֹלא ִת ָׂשא ֶאת ֵׁשם ה' ֱא ֶ‬ ‫ביי די ַ‬ ‫געפונען מיר גאר שארפע רייד אין די תורה "ּכִ י ֹלא יְ נַ ֶקה‬ ‫ה' ֵאת ֲא ֶׁשר יִ ָׂשא ֶאת ְׁשמֹו לַ ָׁשוְ א" אז השי"ת וועט נישט‬ ‫רייניגן און מוחל זיין דער וואס וועט שווערן פאלש מיט'ן‬ ‫אייבישטער'ס נאמען‪ ,‬א זאך וואס שטייט נישט ביי אנדערע‬ ‫עבירות אין די תורה‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי מאיר'ל פון פרימישלאן זי"ע האט געזאגט‬ ‫בדרך צחות‪ ,‬ווען א איד טוט אן עבירה שרייבט זיין האנט‬ ‫אריין די עבירה אינעם ספר הזכרונות אויבן אין הימל‪ ,‬און‬ ‫ווען ער טוט תשובה מעקט מען אויס די עבירה פונעם ספר‪.‬‬ ‫אבער ווען איינער שווערט פאלש מיט דער אייבישטער'ס‬ ‫נאמען און ער שרייבט דאס אראפ אינעם ספר הזכרונות‬ ‫אז ער האט געשוואוירן בשם ה'‪ ,‬די עבירה קען מען נישט‬ ‫אויסמעקן‪ ,‬אפילו ווען ער וועט תשובה טוהן‪ ,‬וויבאלד‬ ‫ס'איז דא א איסור פון 'מחיקת השם' אז מ'טאר נישט‬ ‫אויסמעקן דעם אייבישטער'ס נאמען‪ ,‬און ממילא וועט די‬ ‫עבירה בלייבן פארשריבן אויף אייביג‪ .‬און דאס איז פשט "ּכִ י‬ ‫ֹלא יְ נַ ֶקה ה' ֵאת ֲא ֶׁשר יִ ָׂשא ֶאת ְׁשמֹו לַ ָׁשוְ א" די עבירה קען‬ ‫מען נישט אפרייניגן‪.‬‬

‫דערציילט א מעשה שהיה‪ ,‬בשעת די‬ ‫חבריא פון די הייליגע תלמידים פונעם‬ ‫רבי רבי בונם זי"ע זענען געזעצן על‬ ‫התורה ועל העבודה ביי זייער גרויסער‬ ‫רבי'ן אין פרשיסחא‪ ,‬און דאס געלט איז‬ ‫אויסגעגאנגען ביז ס'איז שוין ממש נישט‬ ‫געווען וואס צו עסן דארט‪ ,‬און זיי האבן‬ ‫געלעבט אין גרויס דחקות און נויט א‬ ‫שטיק צייט‪ .‬פלוצלינג איז אנקגעקומען‬ ‫די שמועה אז עס איז געקומען צו גיין א‬ ‫שליח פונעם בארימטן נגיד ר' בערקע פון‬ ‫פראגא [ר' בערקע איז געווען דער מאן‬ ‫פון די באקאנטע נגידה טעמער'יל פון‬ ‫ווארשא‪ ,‬וואס האבן צוזאמען געשטיצט‬ ‫פילע צדיקים אין זייער דור‪ ,‬ווי אויך‬ ‫האבן דער ר"ר בונם זי"ע און דער אלטער‬ ‫רבי פון ווארקא זי"ע געארבעט ביי זיי‬ ‫איידער זייער התגלות‪ ,‬און זיי פלעגן‬ ‫כסדר שיקן געלט פאר די הוצאות פונעם‬ ‫הויף אין פרשיסחא]‪ .‬צווישן די תלמידים‬ ‫פונעם רבי רבי בונם זי"ע איז אויך געווען‬ ‫הגה"ק רבי שרגא פייביל פון גריצא זי"ע‪,‬‬ ‫און ווען ער האט געהערט אז דער שליח‬ ‫פון בערקע איז אנגעקומען‪ ,‬האט ער‬ ‫זיך אנגערופן צו זיין חבר הרה"ק רבי‬ ‫מנחם מענדל פון קאצק זי"ע (יארצייט כ"ב‬ ‫שבט) וואס איז אויך דארט געווען‪ ,‬און‬

‫(דברי מאיר)‬

‫איהם געזאגט "ב"ה פון יעצט וועט שוין‬ ‫נישט פעלן קיין געלט"‪ .‬דער קאצקער‬ ‫רבי ווען ער האט געהערט אז דער‬ ‫מדובר איז פון געלט‪ ,‬האט ער געגעבן א‬ ‫שפיי און געזאגט "פע געלט!" זייענדיג‬ ‫פאר'מיאוס'ט פון אלע גשמיות'דיגע און‬ ‫וועלטליכע זאכן‪ .‬רבי פייביל'ע גריצער‬ ‫האט דערציילט אז פאר לאנגע וואכן‬ ‫שפעטער האט ער נישט געקענט צורירן‬ ‫צו קיין געלט‪ ,‬דאס געלט איז געווארן ביי‬ ‫איהם אזוי פאר'מיאוס'ט דורך דער געשריי‬ ‫פונעם קאצקער רבי'ן ווען ער האט איהם‬ ‫געזאגט "פע געלט"‪...‬‬ ‫מיט דעם פארשטייען מיר שוין‬ ‫פשט אין די ווערטער פון משה רבינו‬ ‫האט דער אמשינאווער רבי געזאגט‬‫פאר ר' בנציון‪ֹ" -‬לא יּוכַ ל ָה ָעם לַ ֲעֹלת‬ ‫ֶאל ַהר ִסינָי" דאס פאלק קען שוין נישט‬ ‫ארויפגיין אויפן בארג‪ ,‬איינמאל דער‬ ‫באשעפער האט שוין אזוי געזאגט און‬ ‫באפוילן אז מ'זאל באגרעניצן דאס בארג‬ ‫ ַהגְ ּבֵ ל ֶאת ָה ָהר וְ ִק ַד ְׁשּתֹו‪ ,‬דער דיבור‬‫פונעם אייבישטער האט אודאי געלאזט‬ ‫א רושם אויף כלל ישראל אז מער זאלן זיי‬ ‫נישט קענען ארויפגיין‪.‬‬ ‫(אוהל יוסף)‬

‫הרה"ק רבי מנחם מענדל פון קאצק זי"ע (כ"ב שבט) האט געזאגט‪:‬‬ ‫"איך בין נישט באקאנט אין סגולות‪ ,‬אבער איין סגולה קען איך‪ ,‬און ס'איז בדוק‬ ‫ומנוסה‪ ,‬דאס וואס השי"ת זאגט והייתם לי סגולה"‪...‬‬

‫ב‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫אוצר‬ ‫הכרם‬

‫דער איסור פון לא תחמוד‬ ‫די מפרשי התורה פרעגן אז לכאורה איז שווער צו‬ ‫פארשטיין דער איסור פון לא תחמוד‪ ,‬וויאזוי קען מען‬ ‫הייסן פאר א מענטש אז "ער זאל נישט גלוסטן" דאס‬ ‫דאך אבער יא‪ ,‬און וואס איז שייך צו זאגן‬ ‫הארץ גלוסט ָ‬ ‫א ציווי אז מ'זאל נישט האבן א תאוה און א געוויסע‬ ‫געפיל אין הארץ‪.‬‬ ‫עס זענען באקאנט די ווערטער פונעם אבן עזרא‬ ‫וואס איז מסביר דער ענין מיט א משל אז פונקט ווי‬ ‫רפסמאן וועט קיינמאל נישט גלוסטן‬ ‫ַ‬ ‫דא‬ ‫א פראסטער ָ‬ ‫חתונה צו האבן מיט דער קעניג'ס טאכטער‪ ,‬וויבאלד‬ ‫דאס איז גאר א ווייטע זאך און לייגט זיך אפילו נישט‬ ‫אויף זיין שכל און עס פאלט איהם אפילו נישט איין אין‬ ‫ווילדסטן חלום אז דאס קען פאסירן‪ .‬אזוי אויך דארף‬ ‫זאך געהערט‬ ‫קלאר אז יענעמ'ס ַ‬ ‫א איד וויסן ביי זיך ָ‬ ‫נישט צו מיר‪ ,‬און אז דער אייבישטער האט דאס געגעבן‬ ‫פאר יענעם‪ ,‬מוז זיין אז דאס האט נישט קיין שייכות צו‬ ‫מיר און איך וועל עס נישט האבן‪ ,‬און עס איז פונקט‬ ‫אזוי ווייט פון מיר ווי דער קעניג'ס טאכטער צו א‬ ‫פארגרעבטע דארפסמאן‪ .‬ווי דער לשון פונעם אבן עזרא‬ ‫איז "על כן הוא ישמח בחלקו ולא ישים אל לבו לחמוד‬ ‫ֵדע שה' לא רצה לתת לו‬ ‫ולהתאוות דבר שאינו שלו‪ ,‬כי י ַ‬ ‫לא יוכל לקחתו בכחו ובמחשבותיו ובתחבולותיו‪ .‬על כן‬ ‫יבטח בבוראו שיכלכלנו ויעשה הטוב בעיניו"‪.‬‬

‫דאס הארץ איז אין זיינע הענט‬ ‫דער חינוך אין מצוה תט"ז‬ ‫פרשת ואתחנן) שרייבט "זאלסט זיך נישט וואונדערן וויאזוי‬ ‫קען א מענטש צוריקהאלטן זיין הארץ פון גלוסטן א‬ ‫טייערע און געשמאקע זאך וואס ער זעהט ביי זיין חבר‬ ‫און ער האט גארנישט ביי זיך‪ ,‬און ווי קען זיין אז די תורה‬ ‫באפעלט אויף זאכן וואס א מענטשן קען נישט ביישטיין‪.‬‬ ‫דאס איז נישט אמת‪ ,‬ווייל נאר די שלעכטע טיפשים און‬ ‫בעלי עבירות זיי זאגן אזוי‪ ,‬אבער דער אמת איז אז עס‬ ‫איז אין די מעגליכקייט פון א מענטש צו דערנענטערן‬ ‫און צו דערווייטערן פון זיך וואס ער וויל נאר‪ ,‬און דאס‬ ‫הארץ פון א מענטש איז איבערגעגעבן אין זיינע אייגענע‬ ‫הענט עס צו נייגן וויאזוי ער וויל נאר"‪...‬‬ ‫(ביי די לאו פון "לא תתאוה" אין‬

‫דער פחד פונעם איסור‬ ‫דער בית הלוי ברענגט אראפ דער משל פונעם אבן‬ ‫עזרא‪ ,‬און ער לייגט צו אן אנדערע תירוץ וויאזוי עס איז‬ ‫שייך א ציווי אויף א תאוה פונעם הארץ‪ .‬און דער בית‬ ‫הלוי ערקלערט דער ענין מיט א משל‪ ,‬א מענטש האט‬ ‫אמאל געהאט א געוואלדיגע תאוה צו א געוויסע זאך‪,‬‬ ‫זיין הארץ האט געפלאקערט און געברענט צו לויפן צום‬ ‫פלאץ ווי זיין תאוה געפונט זיך‪ ,‬אבער אזוי לויפענדיג‬ ‫אויף א פארפרוירענעם טייך האט ער זיך געגעבן א‬ ‫שטארקע גליטש און ער האלט אינמיטן פאלן אויף די‬ ‫אייז‪ ...‬יעדער פארשטייט אז אין יענע רגעים ווען ער‬ ‫שפירט ווי ער האט פארלוירן זיין באלאנס און ער האלט‬ ‫אינמיטן גליטשן‪ ,‬דעמאלטס שטעלן זיך אפ אלע תאוות‬ ‫און ער טראכט מער פון גארנישט‪ ,‬ווייל דער פחד פון‬ ‫פאלן איז שטערקער פון אלע זיינע תאוות‪.‬‬ ‫דאס זעלבע איז מיט'ן גלוסטן א זאך וואס באלאנגט צו‬ ‫א צווייטן ‪-‬זאגט דער בית הלוי‪ -‬אויב דער מענטש האט‬ ‫אין זיך די מינדנסטע יראת שמים און האט נאר אביסל‬ ‫לאו פון לא תחמוד‪ ,‬אזוי שטארק ווי ער האט‬ ‫מורא פונעם ַ‬ ‫מורא פון זיך אויסגליטשן‪ ,‬וועט ער מער נישט גלוסטן‪.‬‬ ‫גליון עוללות הכרם ‪ /‬אלכסנדר‬


‫פארן קיין לעלוב‪.‬‬ ‫דער אבני נזר זי"ע האט אויסגעפירט אז די גאנצע מופת‬ ‫מיט די בראנפן און קעז האט רבי דוד'ל באוויזן ספעציעל כדי צו‬ ‫קענען מקרב זיין דערמיט רבי חיים דוד זי"ע צו אידישקייט‪ .‬און‬ ‫אזוי האט רבי דוד'ל לעלובער זי"ע זיך אליינס אויסגעדריקט‬ ‫שפעטער אז ער איז אראפגעקומען אויף די וועלט צו קענען‬ ‫מקרב זיין אזא גרויסע נשמה ווי רבי חיים דוד דאקטער זי"ע‪.‬‬

‫הילולא‬ ‫דצדיקיא‬ ‫הרה"ק‬

‫רבי חיים דוד דאקטער‬ ‫פון פיעטרקוב זי"ע‬ ‫יארצייט‪:‬‬

‫כ' שבט תרי"ח‬

‫מאמר‬ ‫ב'‬

‫נאך א מעשה פלא וואס האט נאנט געברענגט רבי‬ ‫חיים דוד ‪ -‬דעמאלטס נאך 'דאקטער בערנארד' ‪ -‬זיך צו וועלן‬ ‫באקענען מיט הרה"ק רבי דוד'ל לעלובער זי"ע‪ ,‬האט דערציילט‬ ‫דער סאכאטשובער רבי ‪ -‬דער אבני נזר זי"ע ווי פאלגענד‪:‬‬ ‫עס איז אמאל אנגעקומען א קראנקע מענטש צום‬ ‫דאקטער בערנארד אז ער זאל איהם אונטערזוכן‪ ,‬און דער‬ ‫חולה האט צוגעגעבן אז די דאקטוירים ביי וועמען ער האט‬ ‫שוין באזוכט האבן איהם גע'עצה'ט אז ער זאל פארן צו די‬ ‫שטעט ווי עס זענען דא ווארימע בעדער וואס וועלן איהם‬ ‫העלפן זיך אויסהיילן‪ .‬דער גרויסער דאקטער בערנארד וואס‬ ‫האט איהם באטראכט און געזען אז דער איד וואס שטייט פאר‬ ‫איהם איז אזוי חרוב קראנק און זיינע טעג זענען געציילט‪,‬‬ ‫פארן‪ ,‬וויסענדיג אז‬ ‫האט ער איהם אנגעפאנגן אפצורעדן פון ָ‬ ‫זיינע שאנסן אנצוקומען לעבעדיג אהין זענען גאר שוואך‪.‬‬ ‫דער חולה האט אבער נישט אין אכט גענומען די ווערטער‬ ‫פונעם גרויסן דאקטער‪ ,‬און ער האט באשלאסן יא צו פארן‬ ‫ווייטער‪ .‬אנקומענדיג צו די בעדער האט ער באזוכט נאך א‬ ‫דאקטער וואס האט איהם דערציילט ווי שלעכט זיין מצב‬ ‫איז און אז זיינע טעג זענען געציילט רח"ל‪ .‬דער חולה האט‬ ‫זיך אבער נישט מייאש געווען‪ ,‬נאר ער איז תיכף געפארן קיין‬ ‫לעלוב צו הרה"ק רבי דוד'ל לעלובער זי"ע און ער האט איהם‬ ‫דערציילט איבער זיין שווערע צושטאנד‪ .‬רבי דוד'ל האט איהם‬ ‫בארואיגט און געהייסן אז ער זאל זיך נישט צוטוהן מאכן פון די‬ ‫ווערטער פון די דאקטוירים‪ ,‬און זייערע רייד זענען גארנישט‪.‬‬ ‫רבי דוד'ל האט איהם געגעבן צו טרינקן א גלעזל בראנפן און‬ ‫געהייסן מאכן א 'לחיים'‪ ,‬אויך האט ער מכבד געווען דעם‬ ‫איד מיט א שטיקל קעז צו פארבייסן‪ .‬נאכן עסן די קעז מיט‬ ‫די בראנפן איז דער קראנקער מענטש איינגעשלאפן ביי רבי‬ ‫דוד'ל אינדערהיים‪ .‬רבי דוד'ל אליין איז געשטאנען נעבן זיין‬ ‫בעט און אכטונג געגעבן אז קיינער זאל איהם נישט אויפוועקן‬ ‫און שטערן פון זיין שלאף‪ ,‬און אזוי איז דער איד געשלאפן ביז‬ ‫צומארגענס אינדערפרי‪ .‬ווען ער האט זיך אויפגעוועקט פון‬ ‫זיין שלאף איז ער געווען ממש ווי א ניי געבוירענע מענטש‪,‬‬ ‫אלע סימנים פון זיין קרענק און שוואכקייט זענען גענצליך‬ ‫פארשוואונדן געווארן‪ ,‬און ער איז אהיימגעפארן כאחד האדם‪.‬‬ ‫אויפן וועג אהיים האט דער אויסגעהיילטער איד‬ ‫אפגעשטאדט א באזוך אין פיעטרקוב ביי דאקטער בערנארד‪,‬‬ ‫וואס האט נישט געקענט גלייבן וואס זיינע אויגן זעהן‪ .‬ווען‬ ‫דער דאקטער האט איהם אויסגעפארשט צו הערן וואס עס‬ ‫האט פאסירט מיט איהם‪ ,‬און דער איד האט איהם דערציילט‬ ‫וויאזוי דער צדיק פון לעלוב האט איהם אויסגעהיילט‪ ,‬איז‬ ‫דער דאקטער אינגאנצן נבהל ונשתומם געווארן וויסענדיג‬ ‫אז בראנפן און קעז איז דאס ערגסטע פאר איינער וואס ליידט‬ ‫אויף זיינע לונגען‪ ,‬און איז ממש ווי סם המות צו זיין מחלה‪.‬‬ ‫דעמאלטס האט דער דאקטער מחליט געווען ביי זיך אז ער‬ ‫וויל קענען אזא געטליכער מאן‪ ,‬און ער האט באשלאסן צו‬

‫גליון עוללות הכרם ‪ /‬אלכסנדר‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫די נשמה פון דאקטער בערנארד האט אנגעהויבן צו‬ ‫ברענען צום אייבישטער‪ ,‬און ער האט באשלאסן אז ער ווערט‬ ‫א בעל תשובה‪ .‬ער האט צובראכן אלע זיינע כלים און געקויפט‬ ‫נייע צוליב כשרות‪ ,‬ווי אויך האט ער ברייט געעפנט זיינע טויערן‬ ‫און אריינגעלאזט צו זיך ארימעלייט און נויטבאדערפנדע‬ ‫מענטשן‪ ,‬אלע האבן געקענט עסן ביי זיין טיש‪ ,‬ווי אויך האט ער‬ ‫זיי געגעבן ריזיגע סכומים פאר צדקה‪.‬‬ ‫דער חוזה פון לובלין זי"ע האט געהייסן פאר רבי דוד'ל‬ ‫לעלובער אז ער זאל שיקן רבי חיים דוד צו הרה"ק רבי אברהם‬ ‫מרדכי פון פינטשוב זי"ע (דער שווער פון הרה"ק רבי אייזיקל קאמארנער‬ ‫זי"ע) ביי איהם האט זיך רבי חיים דוד געווייקט במשך צוויי יאהר‬ ‫ווי ער איז געשטיגן אין גאר הויכע מדריגות אין תשובה און‬ ‫עבודת השי"ת‪.‬‬

‫אין ספר גדולת הצדיקים ווערט געברענגט אז רבי חיים‬ ‫דוד האט גענומען אויף זיך שווערע סיגופים כדי צו האבן א‬ ‫כפרה אויף זיינע עבירות‪ ,‬און ווי עס האט דערציילט א ֵעד‬ ‫ראיה וואס פלעגט זעהן ביינאכט ווי ער גייט באהאלטנעהייט‬ ‫פראסטיגע ווינטער נעכט‪ ,‬און ער שטייט אין‬ ‫צום טייך אין די ָ‬ ‫די אייזיגע וואסערן פאר א לאנגע צייט ביז ער האט באקומען‬ ‫וואונדן אויף זיין קערפער און עס איז גערינען בלוט פון איהם‪.‬‬ ‫און זייענדיג א דאקטער פלעגט ער זיך אליינס היילן מיט‬ ‫פארשידענע זאלבן און מיטלען‪ָ ,‬אן דעם וואס קיינער זאל וויסן‬ ‫דערפון‪.‬‬ ‫ראש השנה גייענדיג צום וואסער צו זאגן תשליך‪ ,‬פלעגט‬ ‫רבי חיים דוד זי"ע זעהן יעדן יאר זיין רבי הרה"ק רבי דוד'ל‬ ‫לעלובער זי"ע וועלכער פלעגט זיך באווייזן צו איהם בהקיץ‬ ‫פונעם עולם העליון (נאך זיין הסתלקות) און ער פלעגט איהם זאגן‬ ‫"מיין קינד גיי אהיים איך וועל שוין פאר דיר מאכן תשליך"‪.‬‬

‫א לאנגע תקופה האט רבי חיים דוד פארוויילט אין‬ ‫לובלין ביים רבי'ן פון לובלין דער חוזה זי"ע‪ .‬רבי חיים דוד‬ ‫פלעגט זיצן שעות ארוכות אין בית המדרש ביים רבי'ן אין‬ ‫לובלין צווישן די געהויבענע חסידים ואנשי מעשה‪ .‬אין אנהייב‬ ‫האט ער געפלאנט צו פארלאזן אינגאנצן זיין דאקטעריי ַאמט‪,‬‬ ‫אבער דער רבי פון לובלין האט איהם באפוילן אז ער זאל דאס‬ ‫נישט אפלאזן נאר ווייטער פארזעצן צו היילן מענטשן‪.‬‬ ‫אזוי האט זיך רבי חיים דוד מטפל געווען מיט די געזונט‬ ‫פונעם רבי'ן פון לובלין‪ ,‬ספעציעל נאך די 'נפילה' ווי דער רבי‬ ‫פון לובלין איז געפאלן אין שמחת תורה תקע"ה‪ ,‬די לעצטע יאר‬ ‫איידער זיין הסתלקות‪ ,‬איז רבי חיים דוד געווען דער וואס האט‬ ‫זיך אפגעגעבן מיט'ן אויסהיילן דער חוזה‪.‬‬ ‫אמאל ווען רבי חיים דוד איז געווען אין לובלין אויף‬ ‫א נסיעה‪ ,‬האט איהם דער רבי פון לובלין נישט געוואלט‬ ‫אפגעזעגענען פאר א לענגערע צייט‪ ,‬נאר ער האט איהם‬ ‫געהאלטן אין לובלין‪ .‬ווען די מקורבים האבן געפרעגט פונען‬ ‫חוזה פארוואס ער לאזט נישט רבי חיים דוד אהיימפארן‪ ,‬האט‬ ‫דער חוזה געענטפערט "וואס זאלן מיר טוהן ער איז אונזער‬ ‫הארץ"‪( ,‬ווי איינער זאגט אז ס'איז איהם שווער אוועקצולאזן פון זיך)‪.‬‬

‫איינמאל אינעם יום טוב שבועות זייענדיג אין לובלין‪,‬‬ ‫האט דער חוזה זי"ע מכבד געווען רבי חיים דוד מיט עולה זיין‬ ‫'שלישי' און דער רבי פון לובלין האט איבערגעווארפן זיין טלית‬ ‫איבער רבי חיים דוד‪ ,‬און ווי רח"ד האט שפעטער פארציילט אז‬ ‫ער האט דעמאלטס מרגיש געווען 'מעמד הר סיני' און געהערט‬ ‫די קולות וברקים ווי ביי מתן תורה‪.‬‬ ‫אין ספה"ק ישמח ישראל אויף שבועות שרייבט מרן דער‬ ‫ישמח ישראל זי"ע "וכעין ששמעתי בשם צדיק אחד" אז ער‬ ‫האט געהערט נאכזאגן פון א צדיק אז ווען ער איז געשטאנען‬ ‫ביים רבי'ן פון לובלין אין ביהמ"ד בשעת מ'האט געליינט די‬ ‫געדאכט ווי דאס גאנצע ביהמ"ד‬ ‫ַ‬ ‫עשרת הדברות‪ ,‬האט זיך איהם‬ ‫איז ליידיג און קיינער איז נישט דארט (דער ישמח ישראל איז מסביר‬ ‫מיט דעם א הויכע בחינה וואס איז געווען ביי מתן תורה ווי די אידן זענען‬

‫געווארן א שטיק רוחניות און זענען געווארן אינגאנצן בטל)‪ .‬אין ספר גדולת‬ ‫הצדיקים ווערט געברענגט אז דער צדיק איז געווען רבי חיים‬ ‫דוד דאקטער פון פיעטרקוב זי"ע‪.‬‬

‫דער נאמען פון הרה"ק רבי חיים דוד דאקטער זי"ע איז‬ ‫געווען ברייט באקאנט צווישן די תלמידים און חסידים פונעם‬ ‫רבי'ן פון לובלין זי"ע‪ .‬נאך די הסתלקות פונעם חוזה איז געווען‬ ‫וואס האבן געוואלט אז רבי חיים דוד זאל ווערן רבי‪ ,‬צו וואס‬ ‫ער האט קאטעגאריש אפגעזאגט‪ ,‬און ער האט געשיקט דעם‬ ‫עולם קיין פרשיסחא צום רבי רבי בונם זי"ע זאגענדיג א ווערטל‬ ‫"איר דארפט נישט קיין דאקטער‪ ,‬עס איז גענוג פאר אייך אן‬ ‫אפטייקער" (ווי באקאנט איז דער רבי רבי בונם זי"ע געווען אן אפטייקער‬ ‫וואס האט פארקויפט מעדעצין איידער זיין התגלות)‪.‬‬ ‫רבי חיים דוד זי"ע פלעגט ווייטער פארן קיין ראדאשיץ‬ ‫צו הרה"ק רבי ישכר בער זי"ע‪ ,‬און צו הרה"ק דער תפארת שלמה‬ ‫פון ראדאמסק זי"ע‪ .‬ווי אויך האט ער געהאט א שטארקע קשר‬ ‫מיט אסאך צדיקים אין זיין דור‪ ,‬וואס האבן איהם אלע געשעצט‬ ‫און מחשיב געווען‪.‬‬ ‫במשך די יארן האבן זיך באהאפטן אין איהם אסאך‬ ‫חסידים ואנשי מעשה‪ ,‬און מיט די צייט האט ער טאקע‬ ‫אנגעהויבן צו פירן טישן ברוב עם‪ ,‬און נעמען קוויטלעך פון‬ ‫זיינע חסידים‪ .‬אבער ער האט קיינמאל נישט געלאזט איהם‬ ‫אנרופן מיט'ן נאמען 'רבי'‪ ,‬ווי אויך האט ער נישט גענומען קיין‬ ‫פדיונות פון זיינע חסידים‪.‬‬ ‫פילע מופתים און ישועות חוץ לדרך הטבע זענען געזען‬ ‫געווארן ביי איהם‪ ,‬בפרט ביים אויסהיילן קראנקע מענטשן‬ ‫מיט זיינע תפלות‪ .‬צווישן די קראנקע איז געווען אנגענומען‬ ‫א סגולה אז ווען מ'האט באקומען א 'רעצעפט' (א פערסקריפשען)‬ ‫פונעם רבי'ן דער דאקטער וואס ער פלעגט אליין שרייבן‬ ‫מיט זיינע הייליגע הענט‪ ,‬פלעגט מען דאס צוקנייטשן און‬ ‫איינשלינגן אלס א רפואה‪ ,‬און אסאך חולים האבן געהאט א‬ ‫רפואה אויף דעם אופן‪.‬‬

‫די לעצטע ראש השנה פון זיין לעבן‪ ,‬האט רבי חיים דוד‬ ‫שוין נישט געזען זיין רבי'ן רבי דוד'ל לעלובער זי"ע ביי תשליך‪,‬‬ ‫און פון דעם האט ער פארשטאנען אז זיין פטירה איז נאנט‪.‬‬ ‫אין יענעם יאר איז טאקע רבי חיים דוד קראנק געווארן‪ ,‬פילע‬ ‫צדיקים האבן איינגעריסן פאר זיין געזונט‪ ,‬און זענען איהם‬ ‫געקומען מבקר חולה זיין‪.‬‬ ‫כ' שבט תרי"ח איז רבי חיים דוד נסתלק געווארן און‬ ‫איז געברענגט געווארן לקבורה אינעם אלטן בית החיים אין‬ ‫פיעטרקוב‪ ,‬און אויף זיין קבר איז אויפגעשטעלט געווארן א‬ ‫אוהל ווי אידן פלעגן קומען כסדר מתפלל זיין און געהאלפן‬ ‫ווערן‪ .‬ער האט איבערגעלאזט נאך זיך א זוהן הרה"צ רבי יעקב‬ ‫יצחק זצללה"ה וואס האט געהייסן נאכן חוזה פון לובלין זי"ע‪,‬‬ ‫און אויך ער איז נתפרסם געווארן אלס א פועל ישועות‪ ,‬און‬ ‫אידן פלעגן פארן צו איהם מיט קוויטלעך‪.‬‬

‫ג‬


‫ •כ"ק מרן הגה"ק רבי שרגא פייבל מגריצא זי"ע‪ ,‬כ"ב תשרי תר"ט‬

‫תולדות פון די‬ ‫הייליגע רבי'ס‬ ‫פון אלכסנדר‬

‫ •כ"ק מרן רבינו יחיאל ‪ -‬דער אלטער רבי זי"ע‪ ,‬י"ד שבט תרנ"ד‬ ‫ •כ"ק מרן רבינו ירחמיאל ישראל יצחק ‪ -‬דער ישמח ישראל זי"ע‪ ,‬כ"ט טבת עת"ר‬ ‫ •כ"ק מרן רבינו שמואל צבי ‪ -‬דער תפארת שמואל זי"ע‪ ,‬כ"ט תשרי תרפ"ד‬

‫מאמר‬ ‫ס"ז‬ ‫די השתדלות פארן ראדאמסקער רבי‬ ‫ווי שוין דערציילט‪ ,‬איז מרן דער תפארת שמואל‬ ‫זי"ע געווען אין ווילדונגען דייטשלאנד בשעת עס האט‬ ‫אויסגעבראכן די ערשטע וועלטס קריג‪ ,‬און עס האט‬ ‫געדויערט א שטיק צייט ביז מ'האט געקענט פארן פון‬ ‫ווילדונגען קיין בערלין מיט א באן‪.‬‬ ‫אנקומענדיג קיין בערלין‪ ,‬האט זיך דער תפארת‬ ‫שמואל אויך פארזוימט דארט אויף עטליכע טעג צוליב‬ ‫וואס אלע וועגן זענען געווען בחזקת סכנה‪ ,‬און דאס פארן‬ ‫איז געווען גאר שווער צוליב די מלחמה אומשטענדן‬ ‫וואס האבן געהערשט איבעראל‪.‬‬ ‫אויך אין בערלין זעלבסט איז דער מצב געווען ווייט‬ ‫פון רואיג‪ ,‬מ'האט געהאלטן אין איין ארעסטירן מענטשן‪,‬‬ ‫יעדער פרעמדער מענטש איז געווען פארדעכטיגט‬ ‫איבערהויפט אויב מ'האט נישט געהאט די נויטיגע‬ ‫פאפירן‪ ,‬און די דייטשע רעגירונג האט געשלעפט מענטשן‬ ‫אויף שווערע אויספארשונגען אין די פאליצייאישע‬ ‫קעלערן‪ .‬דעמאלטס האט זיך געפונען אין בערלין אויך‬ ‫דער ראדאמסקער רבי ‪ -‬כ"ק אדמו"ר רבי שלמה חנוך‬ ‫הכהן זצוקללה"ה‪ ,‬און זייענדיג א פרעמדער בירגער‪ ,‬האט‬ ‫איהם די דייטשע רעגירונג גענומען אויף א אויספארשונג‪.‬‬ ‫דער תפארת שמואל האט שטארק גע'שתדל'ט פאר זיין‬ ‫באלדיגע באפרייאונג‪ ,‬און צווישן אנדערע האט ער זיך‬ ‫געוואנדן צו צוויי אנגעזענע רבנים דארט אין בערלין‬ ‫הרב קארליבאך און הרב קאהן וואס האבן געהאט נאנטע‬ ‫באציאונגען מיט די הויכע פעסנטער אין דייטשלאנד‪ ,‬און‬

‫ •כ"ק מרן רבינו יצחק מנחם ‪ -‬דער לעצטער רבי אין אלכסנדר פולין הי"ד‪ ,‬כ"ג אלול תש"ב‬ ‫ •כ"ק מרן רבינו יחיאל מנחם ‪ -‬דער רבי זכרונו לברכה‪ ,‬ו' מרחשון תשמ"ט‬

‫א דאנק די עדות'שאפט פונעם תפארת שמואל ‪-‬אז ער‬ ‫קען פערזענליך דער ראדאמסקער רבי און ער ווייסט‬ ‫אז ער איז א ארנטליכער מענטש וואס האט נישט קיין‬ ‫פארבידונג צו די מלחמה אנגעלגנהייטן מיט די אנדערע‬ ‫לענדער‪ -‬איז ער טאקע תיכף ומיד באפרייט געווארן‪.‬‬

‫די הכנעה פון אידישע קינדער‬ ‫עס איז אין פלאץ צו דערמאנען א ווארט אויף די‬ ‫וואכעדיגע סדרה (פרשת יתרו) וואס מרן דער תפארת‬ ‫שמואל זי"ע האט געזאגט פאר די צוויי דייטשע רבנים‬ ‫ווען זיי זענען צוריקגעקומען צו איהם אויף א באזוך‬ ‫אין זיין אכסניא אין בערלין‪ ,‬נאכדעם וואס עס איז זיי‬ ‫געלונגען צו באפרייען דעם ראדאמסקער רבי‪ ,‬און זיי‬ ‫האבן געוואלט הערן דברי תורה פונעם תפארת שמואל‪,‬‬ ‫האט דער תפארת שמואל זיי אזוי געזאגט‪:‬‬ ‫די תורה דערציילט אונז (י"ט ז') אז משה רבינו איז‬ ‫ׂם‬ ‫זִקנֵי ָה ָעם ַוָי ֶש‬ ‫אראפגעקומען פון הימל "ַוי ְִקרָא ְל ְ‬ ‫ֲשר ִצוָה ּו ה'" ער האט‬ ‫ׁ‬ ‫ָרים ָה ֵאלֶה א ֶ‬ ‫ֵיהם ֵאת ּכָל ַה ְדב ִ‬ ‫ִל ְפנ ֶ‬ ‫איבערגעגעבן די רייד פון הקב"ה צו די זקנים‪ ,‬און‬ ‫דערווייל שטייט אינעם קומענדיגן פסוק "ַוַיעֲנ ּו כָל ָה ָעם‬ ‫ׂה" אז דאס פאלק‬ ‫ֲשר ִד ּבֶר ה' ַנ ֲע ֶש‬ ‫ׁ‬ ‫ֹאמר ּו ּכֹל א ֶ‬ ‫י ְַחדָו ַוי ְ‬ ‫האט גאר געענטפערט פאר משה רבינו‪ ,‬לכאורה איז‬ ‫שווער אויב האט משה רבינו גערעדט בלויז צו די זקנים‪,‬‬ ‫דאך‬ ‫פארוואס האט די גאנצע פאלק געענטפערט‪ ,‬מ'האט ָ‬ ‫נישט גערעדט צו זיי?‪.‬‬ ‫און דער תפארת שמואל האט געענטפערט‪ ,‬אז ווען‬ ‫כלל ישראל האט געזען אז משה רבינו רעדט טאקע נאר‬ ‫צו די זקנים און נישט צו זיי אלע‪ ,‬האבן זיי אנגעהויבן‬ ‫צו מאכן ביי זיך א חשבון הנפש אז מן הסתם זענען זיי‬ ‫נישט ווערד צו הערן די רייד פונעם הקב"ה‪ ,‬זיי האבן‬ ‫געהאלטן אז זיי האבן שוין אזויפיל געזינדיגט און פוגם‬ ‫געווען רח"ל אז דער אייבישטער רעדט נישט צו זיי‪ .‬און‬ ‫פון דעם איז כלל ישראל צוגעקומען צו גרויס הכנעה‬ ‫און ענוה‪ ,‬און זיי האבן אויסגערופן הויעך‪ ,‬אמת טאקע‬ ‫אז מיר האבן געזינדיגט ביז היינט‪ ,‬אבער מיר נעמען זיך‬ ‫אונטער אויף ווייטער אז מיר וועלן שוין זיין גוט‪ ,‬און‬ ‫ׂה‪ ,‬און‬ ‫ֲשר ִד ּבֶר ה' ַנ ֲע ֶש‬ ‫ׁ‬ ‫פאלגן דעם אייבישטער ‪ּ -‬כֹל א ֶ‬ ‫מער וועלן מיר זיך נישט אוועקרירן פונעם דרך התורה‬ ‫און די וועגן פון אונזערע אבות הקדושים‪ .‬און דאס איז‬ ‫מרומז אינעם ווארט "ַוַיעֲנוּ" כָל ָה ָעם‪ ,‬דאס פאלק איז‬ ‫צוגעקומען צו הכנעה‪' ,‬ויענו' איז די זעלבע לשון פון ַעד‬ ‫ֵענֹת" ִמ ָּפנָי‪ ,‬און ווי דער תרגום טייטשט‬ ‫ְת "ל ָ‬ ‫ָמ ַתי ֵמ ַאנ ָּ‬ ‫ָעה'‪.‬‬ ‫דארט ְ'ל ִא ְת ְּכנ ָ‬

‫געראטעוועט זיין פארמעגן‬ ‫דער ראדאמסקער רבי‬ ‫כ"ק אדמו"ר רבי שלמה חנוך הכהן ראבינאוויטץ זצוקללה"ה‬

‫עס האט דערציילט אן אלכסנדר חסיד מיט'ן נאמען‬ ‫קאלישער‬ ‫ר' יחיאל סטראבינסקי ע"ה‪ ,‬אן אייניקל פונעם ָ‬ ‫רב ‪ -‬הגה"ק רבי אליהו זינגער זצוקללה"ה‪( ,‬רבי אליהו איז‬

‫געווען א מחותן מיט'ן תפארת שמואל‪ ,‬זיין זוהן הגה"ק רבי יצחק מאיר זינגער‬

‫אבד"ק אלכסנדר איז געווען אן איידים ביים תפארת שמואל זי"ע)‪ ,‬וואס‬ ‫האט געפירט א סחורה געשעפט אינעם שטאט לאדזש‪.‬‬ ‫ווען עס איז געווען די וועלט מלחמה‪ ,‬האט די פוילישע‬ ‫רעגירונג קאנפיסקירט אלע סחורה פון די געשעפטן אין‬ ‫לאדזש‪ ,‬און אסאך סוחרים און בעלי בתים זענען געבליבן‬ ‫בעירום ובחוסר כל‪ .‬ר' יחיאל האט זייער מורא געהאט‬ ‫אז אויך פון איהם וועט מען צונעמען אלע סחורה‪ ,‬האט‬ ‫ער באהאלטנערהייט ארויסגעשמאגלט זיין סחורה פון‬ ‫לאדזש און עס אריבערגעפירט קיין פיעטרקוב וואס איז‬ ‫דאן געווען אונטער די עסטרייכישע מלוכה‪ ,‬און דארט‬ ‫איז געווען בעסערע שאנסן אז די סחורה וועט בלייבן‬ ‫זיינס‪ .‬צו זיין שלעכט מזל האט א קורצע צייט שפעטער‬ ‫אויך די עסטרייכישע רעגירונג ארויסגעגעבן א באפעל‬ ‫אז ווער ס'האט סחורה מוז דאס קומען איינמעלדן און‬ ‫פארשרייבן ביי די רעגירונג‪ ,‬און וועמען מ'וועט כאפן מיט‬ ‫סחורה וואס מ'האט נישט איינגעגעבן‪ ,‬וועט באקומען א‬ ‫גרויסע שטראף דערפאר‪.‬‬ ‫ר' יחיאל האט נישט געוויסט וואס צו טוהן‪ ,‬און איז‬ ‫געווען שטארק פארלוירן און באזארגט וואס וועט דא‬ ‫זיין מיט זיין סחורה‪ .‬ער האט זיך תיכף ארויסגעלאזט‬ ‫אין וועג אריין צו מרן דער תפארת שמואל זי"ע בעטן‬ ‫אן עצה און א ברכה וואס מ'טוט דא‪ .‬די וועג איז נישט‬ ‫אנגעקומען לייכט‪ ,‬מיט גרויס שוועריגקייטן האט ער‬ ‫זיך אריבערגעכאפט דעם גרעניץ קיין פוילן‪ ,‬און איז‬ ‫אנגעקומען פארנאכטס צום תפארת שמואל‪ .‬ווען דער‬ ‫תפארת שמואל האט געהערט זיין בקשה‪ ,‬האט ער איהם‬ ‫"פאר שוין אהיים די מינוט‪ ,‬און פארקויף באלד‬ ‫געהייסן ָ‬ ‫דיין גאנצע סחורה וואס דו האסט‪ ,‬דו זאלסט גארנישט‬ ‫איבערגעבן פאר די רעגירונג"‪.‬‬ ‫פארן אונטערוועגנס‬ ‫טראץ די גרויסע סכנה פון ָ‬ ‫ביינאכט‪ ,‬האט ר' יחיאל זיך נישט צוריקגעהאלטן‪ ,‬נאר‬ ‫געפאלגט דעם רבי'נס באפעל און איז באלד געפארן קיין‬ ‫פיעטרקוב‪ .‬נאך אינמיטן די נאכט האט ער באגעגנט א‬ ‫סטאלער וואס פלעגט מאכן מעבל און פארשידענע זאכן‬ ‫ָ‬ ‫פון האלץ‪ ,‬און ער האט יענעם אנגעבאטן צו פארקויפן זיין‬ ‫סחורה‪ .‬דער סטאלער איז איינגעגאנגען אויפן געשעפט‬ ‫און איבערגענומען פון איהם זיין גאנצע סחורה אין די‬ ‫טונקלקייט פון די נאכט צו זיך אין פאבריק‪.‬‬ ‫ווי נאר עס איז געווארן טאג‪ ,‬האבן זיך די עסטרייכישע‬ ‫סאלדאטן אריינגעריסן צו ר' יחיאל'ס מאגאזין צו זוכן פאר‬ ‫אומלעגאלע סחורה‪ .‬אבער צו זייער גרויס ערשטוינונג‬ ‫האבן זיי געטראפן דאס פלאץ ליידיג פון סחורה‪ ,‬אויסער‬ ‫עטליכע קליינע שטיקלעך פון איבערבלייבענישן וואס‬ ‫זענען גארנישט ווערד געווען‪ .‬אזוי ארום איז ר' יחיאל'ס‬ ‫פארמעגן געראטעוועט געווארן אין די לעצטע מינוט‪,‬‬ ‫מיט די עצה פונעם תפארת שמואל זי"ע‪.‬‬

‫להערות וכן לקבל הגליון באי‪-‬מייל ‪kerembeisshmiel@gmail.com‬‬

‫ד‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫גליון עוללות הכרם ‪ /‬אלכסנדר‬


‫גליון‬

‫ת"ת תורה ויראה‬ ‫דרב"י מסאטמאר‬ ‫קרית יואל‬

‫תס"ו‬

‫בנשיאות כ"ק מרן‬ ‫אדמו"ר שליט"א‬

‫פרשת יתרו‬ ‫שנת תשע"ז לפ"ק‬

‫בעזהשי"ת‬

‫ג' תתקסח ) עס דערציילט אונזער רבי‬ ‫הרה"ח ר' עקיבא צבי גאנץ שליט"א‬

‫עמוק עמוק מי ימצאנו‬ ‫עס איז געווען אמאל ווען עס איז געווען א שמועס ביי רביה"ק הדברי יואל‬ ‫זלה"ה איבערן ווילנער גאון ז"ל‪ ,‬און דער רבי האט גערעדט מיט גרויס התרגשות‬ ‫איבער זיין גדלות‪ ,‬און ער האט זיך אויסגעדרוקט "היה לו עשר ידות בחכמת הקבלה"‪.‬‬ ‫האט איינער פון די מקורבים געפרעגט "און דער תניא?"‪ ,‬האט דער רבי געזאגט‬ ‫"דער גר"א איז געווען זייער גרויס‪ ,‬אבער דער תניא‪ ,‬עמוק עמוק מי ימצאנו"‪( ...‬מפי‬ ‫התלמידים)‬

‫ג' תתקסט) עס דערציילט אונזער זיידע‬ ‫הרה"ח ר' שמואל הכהן פריעדמאן שליט"א‬

‫ג' תתקעא ) עס דערציילט אונזער זיידע‬ ‫הרה"ג ר' אלימלך שלמה שווארץ שליט"א שו"ב‬ ‫משב"ק‬

‫נישט נוצן די מאדערנע שפראך‬ ‫דער רבי כ"ק מרן הברך משה זלה"ה האט אלס מרחק געווען די היינטיגע‬ ‫מאדערנע אויסדרוקן וואס ווערט באנוצט‪ ,‬כאטש עס איז נישט געווען ממש‬ ‫העברעאיש ה"י‪ ,‬אזוי ווי אמאליגע ערליכע אידן וואס האבן נישט סובל געווען יעדע‬ ‫נייע זאך שפירנדיג אז עס ברענגט מיט א גייסט פון היינטיגקייט און מאדערנקייט‪.‬‬ ‫עס איז געווען אמאל ווען דער רבי האט מעיין געווען אין א ניי געדרוקט ספר פון‬ ‫איינעם פון די תלמידי בעש"ט הק' זי"ע‪ ,‬וואס האט געהאט א הקדמה מיט תולדות‬ ‫המחבר‪ ,‬ווייזט מיר דער רבי ווי עס שטייט אין די הקדמה "שימש כאב"ד בעיר"‪ ...‬און‬ ‫דער רבי האט געפרעגט מיט פארדרוס "וואס מיינט דאס כאב"ד?! ער איז נאר געווען‬ ‫אזוי ווי א רב‪ ,‬ער איז דאך געווען דער רב‪ ,‬וואס איז דער כ' הדמיון?!"‪( .‬אהרן הכהן‬ ‫פריעדמאן‪ ,‬יחיאל שלמה הכהן פריעדמאן)‬

‫ג' תתקע) עס דערציילט אונזער זיידע‬ ‫הרה"ג ר' שמחה ש לום הלוי שטיינבערגער שליט"א רב ביהמ"ד דברי חיים ור"מ בישיבה"ק‬

‫מ' דארף קענען גיין אין א מלחמה עד הסוף‬ ‫איך האב געהערט פון הרה"צ ר' יואל זלמן אשכנזי ז"ל אז ער האט געוואוינט‬ ‫אין ארץ ישראל בשנת תשל"ג לפ"ק‪ ,‬און ער פלעגט מזמן לזמן אריינגיין צו הרה"צ‬ ‫לוחם מלחמות ה' רבי אהרן קאצינעלנבויגן ז"ל‪ ,‬האט אים רבי אהרן דערציילט אז ער‬ ‫פלעגט פארן צום חזון איש ז"ל קיין בני ברק‪ ,‬אין יענע יארן נאך איידער ער איז געווען‬ ‫מפורסם און נאך איידער מ'האט געוואוסט פון אים‪ ,‬און ער פלעגט אים דערציילן‬ ‫איבער אלעס וואס טוט זיך ביי די העדה החרדית און נטורי קרתא‪.‬‬ ‫האט אים דער חזון איש אמאל געזאגט "א מענטש גייט אין געשעפט און וויל‬ ‫קויפן סחורה פאר א בגד‪ ,‬קען ער קויפן א גאנצע מעטער און ער קען אויך קויפן א‬ ‫האלבע‪ ,‬אזוי אויך ביי אידישקייט זענען דא וואס קויפן אלע מדריגות‪ ,‬און עס זענען‬ ‫דא מענטשן וואס זייער אידישקייט איז למחצה לשליש ולרביע‪ ,‬די עדה החרדית דאס‬ ‫איז די ‪ 100‬פראצענטיגע אידישקייט"‪.‬‬ ‫האט רבי אהרן געפרעגט דעם חזון איש "אויב דאס איז די מיינונג פונעם חזו"א‪,‬‬ ‫פארוואס גייט ער נישט ארויס זאגן דאס ברבים‪ ,‬און געבן אפענע שטיצע פאר די העדה‬ ‫החרדית?"‪.‬‬ ‫האט דער חזו"א געזאגט "כ'וועל אייך דערציילן‪ ,‬איך האב געוואוינט אין ווילנא‬ ‫דארט איז געווען דער רב הגאון רבי חיים עוזר גראדזענסקי ז"ל‪ ,‬און איך האב אים‬ ‫צוגעהאלפן מיט וואס עס איז שייך געווען‪ ,‬דארט איז געווען א פירצה עס זענען‬ ‫געווען מלמדים וואס זענען געווען אנגעשטעקט מיט השכלה און קאמוניזם‪ ,‬און זיי‬ ‫האבן נאך געלערנט מיט קינדער חומש מיט גמרא האבנדיג דיעות נפסדות וואס איז‬ ‫געווען זייער שעדליך‪ .‬נאכדעם וואס מ'האט מעיין געווען בכובד ראש האט מען‬ ‫מחליט געווען און געמאכט א תקנה אז קיינער זאל נישט נעמען קיין פריוואטער מלמד‬ ‫נאר ווער סהאט א תעודה פון 'וועד הקהילה'‪ ,‬אזוי אז עס זאל קענען זיין א שטיקל‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫קאנטראל אויף די מלמדים‪.‬‬ ‫ווען די תקנה איז ארויס אין די שטאט איז געווארן א גרויסע בהלה און טומל‪,‬‬ ‫וועמען גיט מען יא וועמען נישט‪ ,‬מענטשן האבן פארפירט און געלייגט דרוק אויף די‬ ‫רבנים‪ ,‬און די תקנה איז דורכעגעפאלן פשוט ווייל עס איז נישט געווען גענוג כח זיך‬ ‫צו שלאגן מיטן ציבור‪.‬‬ ‫האט דער חזו"א אויסגעפירט "דעמאלטס האב איך מחליט געווען‪ ,‬אז מ'גייט‬ ‫אריין אין א מלחמה דארף מען קענען גיין עד הסוף‪ ,‬ווי איידער גיין אין א מלחמה‬ ‫מיטן רבים און נאכדעם נישט אויסהאלטן דעם דרוק און צוריק ציעהן‪ ,‬דאס קען איך‬ ‫נישט‪ ,‬ממילא הייב איך נישט אן מיט אזא מלחמה"‪( ...‬גרשון ווייסמאן)‬

‫פון בלוי צו ווייס‪...‬‬ ‫ווען דער רבי מרן הדבר"י ז"ל איז געווען אין ירושלים תש"ו האט ער זיך‬ ‫באגעגענט מיט רבי משה בלוי ז"ל פון די מנהיגים פון אגו"י‪ ,‬מיט וועמען ער האט זיך‬ ‫שוין געהאט געטראפן ביי זיין ערשטע באזוך בשנת תרצ"ב‪ ,‬נאר במשך די יארן האט‬ ‫די אגודה געהאט א שטארקע ירידה‪ ,‬און אין יענע יארן נאך די מלחמה האבן זיי שוין‬ ‫ליידער געהאט נגיעות לטובת א מדינה ה"י‪.‬‬ ‫האט אים דער רבי געזאגט בדרך צחות "כ'האב אייך מתחילה נישט דערקענט‪,‬‬ ‫דעמאלטס זענט איר נאך געווען יונגער"‪ ...‬האט ר' משה געזאגט "כ'בין עלטער‬ ‫געווארן"‪ ,‬האט דער רבי געזאגט "איך מיין נישט דוקא די בארד‪ ,‬נאר איר זענט געווען‬ ‫'בלויא' און יעצט זענט איר 'ווייס'‪( "...‬דער רבי האט דא געווערטלט אויף אן איידעלן אופן איבערן שייכות‬ ‫פון די אגודה צום ציוני'זם וואס האט סימבאליזירט מיטן בלוי און ווייסן פאן)‪( .‬מרדכי שווארטץ)‬

‫ג' תתקעב) עס האט דערציילט אונזער עלטער זיידע ‪ -‬עלטער פעטער‬ ‫הרה"ח ר' בנימין הערש הכהן בערקאוויטש ע"ה מנהל בית רחל‬

‫כ'ל ב'איה ל'א י'שובון‬ ‫אין יאר תשכ"ז נאך די ‪ 6‬טאגיגע מלחמה אין ארץ ישראל‪ ,‬איז געווען גאר‬ ‫שווערע טעג פאר רביה"ק בעל דברי יואל זי"ע‪ ,‬יענעם זומער האט דער רבי געשריבן‬ ‫דעם "על הגאולה ועל התמורה" וואס איז דאן צושפרייט געווארן אין די גאנצע‬ ‫וועלט‪.‬‬ ‫אינמיטן זומער ה' עקב בין איך געווען ביים רבי'ן אין שעראן ספרינגס‪ ,‬האט דער‬ ‫רבי מיר געז אגט מיט ווייטאג "איך האב געזען דעם זומער אז אפילו ביי די גאר‬ ‫היימישע חשוב'ע אידן איז דא אזעלכע וואס ווייסן נישט און פארשטייען נישט וואס‬ ‫מען מעג און וואס מען טאר נישט רעדן אדער שרייבן‪ ,‬האב איך באשלאסן אז אין בית‬ ‫רחל קען מען נישט נעמען קיין שום ספר פון קיינעם פונדערויסן‪ ,‬נאר וואס מען מאכט‬ ‫אליין‪ ,‬מען קען מער נישט געטרויען קיינעם"‪.‬‬ ‫עס זענען נאך דעמאלטס כמעט נישט געווען קיין אייגענע ספרים אדער ביכער‪,‬‬ ‫נאר די 'אני מאמין' און די 'כולל ענינים'‪ ,‬די עטליכע זאכן וואס דער רבי האט מיר שוין‬ ‫פריער געהייסן מאכן‪ ,‬מיר שטייען יעצט אין א זמן ווען אין עטליכע וואכן ארום הייבט‬ ‫זיך אן די נייע 'שול יאר' און מען קען נישט נעמען קיין שום ספר פון דער פרעמד‪,‬‬ ‫ווייל דער רבי הייסט יעצט אז מען זאל גארנישט נעמען פון קיינעם‪ ,‬איך האב נישט‬ ‫געוויסט וואס צו טון‪.‬‬ ‫האב איך געפרעגט דעם רבי'ן "וואס זאל מען טון?" זאגט דער רבי "מען זאל‬ ‫מאכן אייגענע ספרים"‪ ,‬פרעג איך דעם רבי'ן "ווער זאל דאס מאכן?" זאגט מיר דער‬ ‫רבי‪" ,‬דו מיט נאך אפאר אידן‪ ,‬מ'וועט זיך אביסל פלאגן"‪ ,‬איך האב דאך געוואוסט אז‬ ‫דאס איז א שווערע ארבעט פון לאנגע וואכן ביז עס ווערט עפעס פערטיג‪ ,‬האב איך‬ ‫געפרעגט דעם רבי'ן וואס זאל מען טון דערווייל ביז עס וועט זיין גרייט‪ ,‬זאגט דער רבי‬ ‫"וועט מען זיך באגיין אן דעם"‪.‬‬ ‫געווענליך ביי אזעלכע שמועסן האט דער רבי אלץ געוואלט אויסשמועסן די‬


‫צדדים און הערן וואס איך האב צו זאגן‪ ,‬האב איך געזאגט פארן רבי'ן‪ ,‬אז מען קען זיך‬ ‫ני שט באגיין אן דעם‪ ,‬אין די תלמוד תורה האבן די מלמדים א חומש‪ ,‬א גמרא‪ ,‬דעם‬ ‫שולחן ערוך‪ ,‬מוסר ספרים‪ ,‬חסיד'ישע ספרים‪ ,‬ראשונים און אחרונים‪ ,‬עס איז אלעמאל‬ ‫דא וואס צו לערנען‪ ,‬אבער ביי די מיידלעך איז דאס נישט דא‪ ,‬און מען דארף האבן‬ ‫וואס צו לערנען מיט זיי‪ ,‬האט דער רבי זיך אנגערופן מיט א שארפקייט "אויב מ'קען‬ ‫נישט שפארט מען צו דעם בית רחל!! איך וויל נישט אז מען זאל לערנען אין מיין בית‬ ‫רחל זאכן וואס מען טאר נישט!"‬ ‫פארשטייט זיך אז מען האט זיך פעסט אריינגעלייגט אין די ארבעט‪ ,‬מען האט זיך‬ ‫אנפאנג שטארק געפלאגט‪ ,‬און צוביסלעך האט מען ארויסגעגעבן אייגענע ביכער וואס‬ ‫מען האט רואיג געקענט נוצן‪ ,‬שפעטער איז שוין גרינגער געווען‪ ,‬און מיטן רבי'נס כח‬ ‫האט מען טאקע מצליח געווען צו ארויסגעבן גאר געלונגענע ביכער‪ ,‬און מען האט‬ ‫נישט געדארפט צוקומען צו דער פרעמד‪ ,‬מען האט געקענט לערנען אין דעם נאר‬ ‫ג לאט כשר‪ ,‬און ב"ה היינט זענען שוין דא טויזענטער קינדער איבער די וועלט וואס‬ ‫ווילן לערנען נאר אידיש און נישט קיין ציונות‪ ,‬און מען איז זיי מחנך אויף דעם אופן‬ ‫על טהרת הקודש‪( .‬ארי' לייבוש גלאנץ‪ ,‬ישעי' גדלי' גאנדל‪ ,‬שמואל דוד גאנדל‪ ,‬משה ישעי' שפיטצער‪ ,‬משה‬ ‫שפיטצער‪ ,‬מענדל שפיטצער‪ ,‬ישעי' מנחם שפיטצער‪ ,‬משה ישעי' עקשטיין‪ ,‬הערשל עקשטיין)‬

‫ג' תתקעג) עס דערציילט אונזער זיידע‬ ‫הרה"ח ר' יושע ארי' גרינוואלד הי"ו‬

‫והלכה כבית הילל‬ ‫איך האב געהערט פון הרה"ח ר' וואלף שפיצער ע"ה‪ ,‬ער האט געהערט פון‬ ‫הרה"ח ר' יחזקאל פריעדמאן ע"ה פון בעסערמין‪ ,‬אז הגה"ק רבי הילל קאלאמייער‬ ‫ז"ל איז געווען אויף שבת אין די שטאט האדהאז‪ .‬זונטאג איז ער אריבערגעפארן קיין‬ ‫האדהאז האט ער מיטגעהאלטן ווי רבי הילל האט פאררופן א דרשה אין ביהמ"ד‬ ‫אנשים נשים וטף‪ ,‬די ווייבער שוהל איז געווען פול געפאקט און ער האט זייער‬ ‫פארפירט וועגן די פירצה פון שייטלעך‪ ,‬און ער האט מברר געווען אז עס איז אסור‬ ‫עפ"י הלכה צו גיין דערמיט‪.‬‬ ‫עס איז געווארן א גרויס התעוררות אין ביהמ"ד‪ ,‬אזוי ווייט אז נאך די דרשה האבן‬ ‫די נ שים צדקניות אראפגעווארפן די שייטלעך פון ווייבער שוהל‪ ,‬און זיך מקבל געווען‬ ‫מער נישט צו גיין דערמיט‪.‬‬ ‫מיין טאטנס טאטע האט געהייסן רבי משה יעקב בן רבי משה יעקב‪ ,‬ער האט‬ ‫געהאט א שוועסטער אסתר‪ ,‬וואס זי איז געווען א באבע פאר מיין מאמע ע"ה‪ ,‬זי איז‬ ‫געווען א יתומה ל "ע אלס קינד‪ ,‬און זי איז איינגעשטאנען ביי איינעם פון די משפחה‪,‬‬ ‫און יענער האט איר געברענגט צו רבי הילל קאלאמייער אז ער זאל איר בענטשן‪.‬‬ ‫האט איר רבי הילל געפרעגט "זאג מיר מיין טאכטער‪ ,‬ווי אזוי קעמסטו שבת די‬ ‫האר?"‪ ,‬האט זי געזאגט "איך האב א עקסטערע שבת בערשטעלע (וואס רייסט נישט קיין‬ ‫האר)‪ ,‬איך קעם נישט די האר"‪ ,‬דעמאלטס האט ער געזאגט "קום מיין קינד כ'וועל דיר‬ ‫בענטשן‪ ,‬לאנג זאלסטו לעבן"‪ ...‬זי האט טאקע זוכה געווען צו אריכות ימים‪ .‬זי"ע‪.‬‬ ‫(אליקים יודא גרינוואלד‪ ,‬משה יעקב גרינוואלד)‬

‫ג' תתקעד) עס דערציילט מיין טאטע‬ ‫הרה"ח ר' יואל גאלדבערגער הי"ו‬

‫הדרך ילכו בה‬ ‫שב"ק פרשת יתרו שנת תש"ס האט כ"ק רבינו שליט"א געוויילט אין אנטווערפן‬ ‫אויף א שבת התוועדות מיט אנ"ש‪ ,‬פרייטאג צו נאכטס נאכן טיש אויפן וועג אהיים‪,‬‬ ‫האט זיך די רבי אנגעשטויסן אין א לאך אויף דער ערד און איז אראפגעפאלן‪ ,‬למעשה‬ ‫האט ב"ה גארנישט פאסירט עפעס ערנסט‪ .‬שבת צופרי ביי די דרשה פארן ליינען‪ ,‬האט‬ ‫דער רבי זיך געשטעלט אויפן פסוק‪:‬‬ ‫" והזהרתה אתהם את החוקים ואת התורות והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת‬ ‫המעשה אשר יעשון"‪ .‬האט דער רבי געזאגט‪ ,‬דער פסוק איז א רמז פון חיזוק פאר א‬ ‫יעדן איד‪ ,‬אויב ס'פאסירט אמאל דער יצר הרע שטארקט זיך אויף אים און ער פאלט‬ ‫חלילה דורך‪ ,‬זאל ער זיך נישט מייאש זיין‪ ,‬ווייל אזוי ווי ווען א מענטש פאלט אמאל‬ ‫אויף דער ערד‪ ,‬וועט ער נישט בלייבן ליגן‪ ,‬נאר ער שטעלט זיך אויף און גייט ווייטער‪,‬‬ ‫אזוי אויך אפילו אויב מ'איז חלילה דורכגעפאלן‪ ,‬בלייבט מען נישט ליגן‪ ,‬נאר מ'גייט‬ ‫ווייטער און מ'שטארקט זיך אויף אלע שטערונגען"‪.‬‬ ‫און דאס זאגט דער פסוק "והזהרת אתהם את החוקים ואת התורות"‪ ,‬משה רבינו‬ ‫זאל לערנען אידישע קינדער‪" ,‬והודעת להם את הדר"ך ילכו בה"‪ ,‬אויסלערנען ווי אזוי‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫מ'גייט א וועג‪ ,‬אזוי ווי ווען א מענטש גייט אויפן וועג אפילו ער פאלט בלייבט ער‬ ‫נישט דארט נאר ער גייט ווייטער‪ ,‬אזוי אויך ביי עבודת ה'‪ ,‬אפילו מ'פאלט אמאל דורך‪,‬‬ ‫הייבט מען זיך אויף און מ'גייט ווייטער‪.‬‬ ‫שפעטער ווען מ'האט דערציילט די מעשה פאר רבין ז"ל מרן הברך משה‪ ,‬האט‬ ‫זיך די רבי אוי סגעדרוקט 'שבע יפול צדיק וקם'‪( .‬ליפא גאלדבערגער)‬ ‫ג' תתקעה) עס דערציילט אונזער זיידע‬ ‫הרה"ח ר' יוסף ווייס הי"ו‬

‫אלעס אוועק געטיילט‬ ‫בשנת תרצ"ט איז רביה"ק מרן הדברי יואל זי"ע געפארן אויף שב"ק פ' יתרו צו‬ ‫די שטאט האלמין‪ ,‬כדי צו העלפן לינדערן די גרויסע חובות וואס ער האט זיך‬ ‫אנגעזאמלט פון אלע צדקות וואס ער האט אוועק געטיילט (אזוי ווי עס איז געווען דער סדר אין‬ ‫משך פון יאר איז דער רבי געפארן צו אסאך שטעטלעך אויף שבתים‪ ,‬און אזוי האט זיך געדעקט די גרויסע הוצאות פון די‬ ‫צדקות)‪.‬‬

‫די אכסניא איז געווען ביי משפחת גאטליעב‪ ,‬אייניקלעך פון הגה"צ ר' שמעון ז"ל‬ ‫וועלכער איז געווען דומ"ץ פון די שטאט (נפטר ט"ז אדר תרס"ו)‪ ,‬אונזער זיידע הרה"ח ר'‬ ‫קלמן ווייס ע"ה איז געווען אן איידעם פון ר' משה ע"ה‪ ,‬דער זון פונעם דיין‪.‬‬ ‫נאך שב"ק ווען דער רבי איז צוריק אנגעקומען אהיים קיין סאטמאר‪ ,‬איז ער‬ ‫געווען א גרעסערער בעל חוב ווי פריער‪ ,‬ווייל ער האט דאס געלט פארטיילט פאר‬ ‫צדקה אונטערוועגנס‪ ,‬און נאך אנגעבארגט פרישע געלטער‪ .‬מיין זיידע ר' קלמן ע"ה‬ ‫איז אריבער געפארן קיין האלמין (היינט א וועג פון א האלבע שעה) און פארגעהאלטן זיינע‬ ‫שוואגערס‪ ,‬היתכן מ'האט אוועקגעלאזט דעם רב מיט חובות? האבן זיי געענטפערט‬ ‫'ער זאל זיי גלייבן‪ ,‬אז ווען דער רבי איז אריין געטרעטן צו זיי אין הויז‪ ,‬האבן זיי אראפ‬ ‫געלייגט פאר אים דאס גאנצע געלט וואס ער האט זיך גענויטיגט‪ ,‬און במשך פון די‬ ‫גאנצע וואך זענען אסאך מענטשן אריין געגאנגען בקו"פ צו געזעגענען‪ ,‬און ווי ס'זעט‬ ‫אויס האט ער מער געטיילט ווי באקומען‪ ,‬אזוי ווי ס'האט אסאך מאל פאסירט‪....‬‬ ‫(געהערט פון מיין פעטער הרה"ח ר' דוד מאיר ווייס ע"ה‪ ,‬א זון פון ר' קלמן ע"ה)‪ .‬די תורה פון פ' יתרו תרצ"ט איז‬ ‫געדרוקט אין דברי יואל)‪( .‬מרדכי אהרן בערגער‪ ,‬יעקב משה רובינשטיין‪ ,‬ארי' קאהן‪ ,‬מרדכי אהרן ווייס)‬

‫ג' תתקעו) עס דערציילט מיין טאטע‬ ‫הרה"ח ר' יואל בר"צ בראך הי"ו‬

‫א עונש פארן אראפלייגן דאס תהלימ'ל‬ ‫אונזער פעטער הגה"ק רבי שאול בראך זצ"ל אב"ד קאשוי‬ ‫מוטער הצדיקת מרת ליבא ע"ה (איינע פון די ספרים פון קאשויער רב אויף סוגיות הש"ס האט ער א נאמען‬ ‫געגעבן 'ליבא בעי' נאך זיין מוטער ע"ה) איז געווען א טאכטער פונעם שוראנער רב בעל דרך‬ ‫ימ"ה ז"ל‪ ,‬זי איז געבליבן אן אלמנה פון איר מאן‪ ,‬האט זי מחליט געווען צו פארן קיין‬ ‫ארץ ישראל און זיך דארט אויסלעבן די יארן‪.‬‬ ‫זי איז געווען א גרויסע צדיקת‪ ,‬אלס פרנסה האט זי דארט גערוימט א ביהמ"ד‪ ,‬און‬ ‫זי האט דארט געהאט דערנעבן א צימערל וואס זי האט דארט געוואוינט אליין‪ .‬זי‬ ‫פלע גט כסדר שרייבן מוסר בריוו פאר די קינדער‪ ,‬מלא תוכן מוסר יראת שמים‪ ,‬די‬ ‫קינדער האבן געהאלטן די בריוו און דאס כסדר איבערגעליינט‪ ,‬און דאס איז געווען‬ ‫אוועקגעלייגט ביז די צייט פון די מלחמה‪( .‬זי פלעגט אויך שרייבן בריוו צו איר פלומעניק אונזער זיידע‬ ‫(יארצייט כ"ו שבט)‬

‫זיין‬

‫דער נירמאדער רב רבי שמואל בראך ז"ל‪ ,‬די מוטער פונעם נירמאדער רב מרת קרערל ע"ה איז געווען איר שוועסטער‪ .‬אין‬ ‫איינע פון די בריוו וואס דער נירמאדער רב שרייבט צום קאשויער רב שרייבט ער אז ' ער האט באקומען א בריוו פון זיין‬ ‫מאמע‪ ,‬וואס איז פול מיט מוסר ויראת שמים‪ ,‬און ווער עס ליינט דאס קען נישט גלייבן אז א אשה האט דאס געשריבן')‪.‬‬

‫לעצטענס איז אפיר גענומען איינע פון די בריוו וואס זי האט געשריבן פארן זון‬ ‫דער קאשויער רב‪ ,‬דארט מעלדט זי וואס עס האט פאסירט ביי איר‪ ,‬אז עס איז‬ ‫אנגעקומען א צייטונג פון בודאפעסט און זי איז געווען נייגעריג וואס עס איז נייעס אין‬ ‫אונגארן‪ ,‬היות זי האט געהאלטן אינמיטן תהילים זאגן האט זי פארמאכט דאס‬ ‫תהילימ'ל און זי האט געליינט די צייטונג‪ ,‬זי האט זיך אזוי פארליינט ביז ווען עס איז‬ ‫געקומען די צייט פון תפילת מנחה איז זי שנעל געלאפן אין שוהל צו דאווענען‪.‬‬ ‫אויפן וועג איז איר קעגן געלאפן א גרויסער שווארצער הונט וואס איז איר‬ ‫באפאלן‪ ,‬און זי האט געהאט א גרויסן פחד דערפון‪ ,‬אבער ב"ה דער הונט איז‬ ‫אנטלאפן און איר אפגעלאזט‪ .‬שרייבט זי אז זי האט דאס אנגענומען אלס עונש פארן‬ ‫אראפלייגן דאס תה לימ'ל און נעמען א צייטונג‪ ,‬האט זי זיך מקבל געווען אז זי וועט‬ ‫מער נישט נעמען קיין צייטונג אין די האנט בכלל‪( .‬חניי' יו"ט ליפא בראך)‬


Q

Š~ƒƒ• q ‚—–’ –

UseW

UseW  OCHHZ y G\[W [UF

OCHHZ y G\[W [UF

[aU¤ €Sb_ ^WQ aWr Y\]W\Q s WPs aRW\WWS saT saRWX¤WWS saT ^WQ €U_B [aT XfXWWX  Y\]W\Q s]Q\ S\QS [WsPTS \Z eQ [W€\Q sPTWU Q Z SfsB X_WWS _QT  [WsUPWT a\Q WT XTasaR XQS  afPs saT

S WZ¤Q s]Q\ rWQ SsUe sac¤QR  saT ^Ub TU_W saT Uc ^a]U€UcUc YQr  ^WWQ sQ¤  X¤WW] SsUe WT  YW€\Q

^RQr  \Qr  Xf¤a] saT ^WQ eWXsB SVRfS ^WQ S¤U]Q íê íùî÷é ø îý ìîúò òì  öòāÿ÷ þāé÷ óòăéÿîí āĂé ăîòñāý íðëĂí ø òé ø êòòõë ïòé X]U€ _a rQ X\aUU ^bWUQ R¤UsW_QB  RWc¤WWQ ^TaW `WUQ [W€\Q Sfa sfQ \Z eQ URU ^WT] ^SZ UseW a]fWU saXfsaPWUQ saT ^Ub sfQ SW¤P W¤f eQU  URU U]a \QsfW\U Sf]\ `WUQ UZ eUQ  Q [UW [WWV eUVsQ fQs saT XRQr  WUrQ [fU SWsZ¤ dsQP WeWWS sR s]Q WZ [UfsR TVQS [f _QUUsQb   ^Rasb [W¤UfQs WT _QUU  QWf€ saT Sasb PsV] W¤\WcWU WsraP WPQ W€\Q WZ sraW\Q W¤fS dsQ] YWeQcUS sfQ YW€\Q S WZ¤Q €U_B ^WQ XWWXf  TQ VW

XQS  _QUU  XR ^WWT saXfsaPWUQ saT ^WP YWQ [Wsc]  ^WQ QPWs fUsWB saT XRQr sfQ XfW¤ XWWXf _a ^UQ [Wsc] ^Ub ^RWUcaR_WUsQ YWT WWP \QWVW U¤WPs ^Ub ^a]Q¤  \]WS [aT ^bQfQP   PQS  YWQ _QUU  dsQU [W]f WeQsP SWsZ¤ dsQP WeWWS sR s]Q WZ XWWXf [UfsR [UfsR ^abUsaR¤Q U¤WPs Sf] [SWQ XQS  [aT PW\Uc "Tsa WT ^UQ Q ^WQ sR Q ^aUUaR ^WP YWQ rQ XRQraR  XQS  sa \WWUU saXfsaPWUQ saT _QUU  _QT  rQ fQs saT XsabX¤a [fU sQ¤  XWWXf sraW\Q WWP ^Ra€saT T¤Q\  aT]asb a\Q ^PWW\R [aT ^WQ X\aUU WT ^bQfQP   XQS  XfW¤ XWWXf _QUUsQb   WsraP WPQ W€\Q WZ sraW\Q TVQS _QUU  [Wsc] dsQ] YWeQcUS sfQ saPQ ^fX¤a] "WsraP WPQ W€\Q [e_ sQ¤  s]Q WZ YWUQ QT  eXsUb]U eWXsB SVRfS WT ^rWUUaR XQS  [Wsc] eQWcW S¤U]Q aRWrQT  WT fX¤a] ^TaW `WUQ sabafQP  [aT ^Ub WZ saXsaUU WT rQ \QWVW U¤WPs [fP QPWs saT XRQr   WsraP WPQ W€\Q ^Ub saXfsaPWUQ saT XR¤Q\sQb   eWXsB SVRfS ^WQ Sa U¤WPs Sf] XfW¤ XQS XPa\aR RWT¤aXf XQS  sa sQ¤  \SQ]¤WWQ  rWU\P XRQraR  sabafQP  ^ XW] ^Pa\ \Qr ]  rQ r¤UQ [SWQ XW] rWQ saXfsaPWUQ saT rQ €¤QTaR  [aT XW] à WsraP WPQ W€\Q WZ QWsX]WRP rWQ aPXS XRQr  aWr Ps sacWfBQs  saT sa aPX ^WQ XRW\ fX¤a] saT PWUQ   [WS\Q XZQ]aR  sW] XQS  fX¤a] saT rQ YQr  aTaW `WUQ XRQr  sa¤WWQ QrQ   WUrQ XZQ]aR  sW] XQS  sa¤aW saTQ WUrQ saPQ [W€\Q [f ^Ub UV ^WTS eT] YWr `WUQ ssUa] rWQ [aT ^Ub rWQ YQr  aTaW rQ XWWXfsQb  fX¤a] saT PWUQ rWQ Q\W]] aPXS ^] S\a]\ YQT  sa rWQ ^aXfsaPWUQ Ä [W]VsS eT] ssUa] sa

ø ûĀ  îëî ó÷û öòĀõé òíòî óÿûòé ‰Š ˆŠ íĂ÷ îÿ ñëéïûë Þ ñéí Þ îāăò ïéÝ íĂā½ āûì øòé āûñòòîî øûùòýûë āò÷ é ā ûñĂāûêòîé āûì  ó÷û öòĀõé òíòî øúòîî õéï Þ āû ïéÝ ïòé ìòé éÝ āéý Ý íÿû ûñúûê òì íùîîô éÝ øëéï Þ øû÷ āòì ñò÷ ïòé úéîî Þ āêð éÝ ñéí Þ āû ïéÝ  ‰‚š ‡Š †Š…„ †Š ûòï āûāò÷ïîĀ õéĀïðò òêā Āíāí āéý Ý ñõòòÿāûì ñéí Þ ìòé éÝ ê îÿ íõéĂ éÝ ñëûāýûë ìòé āûì ñéí Þ þòā½ öòòê íúùā½ ûñîë éÝ ñéí Þ āû øîé þòā½ öòòê øûîîûë øð éĂîù ñéí Þ þòā½ öòòê øð ăîéòĂù øêéí Þ îÿ ăîõìăĂí ûúòîîûë éÝ øíîñ õéï Þ āû ø ăò ìîêôî øð öòĀõé í øë÷î Ă÷Ă òô ‚Š „• ŽŠ…› ñëéï Þ Āîú½ āûì ñāûýñùûûë āûāò÷ïîĀ õéĀïðò òêā öíòé ñéí Þ ñĂòù ñìòò÷ āû øîé ìîêô øîé øð ñòë āû āûÿòĂéê Ý éÝ ïòé āûñĂāûêòîé āûì öò÷ăê öòôõîíõ êîñ ûù÷ò éõ  í ñëéï Þ úéîîāéý Þ Ý ïòé úûõéÝ óéì Þ ñòë āûñĂāûêòîé āûì āûîîĂ ïòé ăî÷ò÷ă ñò÷ øûòòë úéîî Þ òì øîý úñîë øòòĀ úòîé ñëéï Þ Ăñùû÷ öûì āéý Ý ñòë āûñĂāûêòîé āûì úéîî Þ óéï Ý ûìûò üòîé þîāòă āûì ïòé " í øăò ìîêôî øð Āîú½ āûì ø îé øð ăîõìăĂí øíîñ îÿ óòòĂ ñĂòù ïòé ìîêô øîé øð øêéí Þ îÿ āûêéÞ üòîāûì ăîõìăĂí øôé÷ Ý õéï Þ āû öíòé āû

X\QS¤WQ

UseW efsb

ñ 

ñ 

ï

                                         [QU PQ TUPWZ eUc] ^Ub XWW€_WUsR WT  YWPQ eQ TPZ

                                          ^saT¤Q [Uc sa¤WWQ \aTWWQ ^sWbbWUQ YWr  Yas\ sfQ

                                                  eUTVQ ^Ub VZ WT  TVQ P\P TVQ fWQZ

                                     SsUe ^WWr Uc S¤U€ WTZ SfUT€P ^sWb YWr  sV]U [UWS [efT€U

                      eUWXsb SVRfS ^WQ ^PWW\R rWQ SP S¤U]Q ^Ub TU_W WT  [Wsc] dsQ] YWeQcUS sfQ

é ò

                                ^XaP_WUQ _a\Q ^a] ^a€ S\Wbe XW] rQ ^PWW\R  [ZPP\ \ZP UTPa\U

é 

ë ò

                                    Pc] ^TaW ^WQ YWr X¤UbaR sabafQP WT  \bsaS \a fR¤ Sf]U

                        €S SsUe WT YsUT SRWsT] aX_ZaS [Uc ^a]U€Uc ^a€ TWQ saTaW  SsUeS e\P€

ë ò

                                              XfW¤ ^a] X_U\R [W]f eQsW YsUT  TU]Ve Q\

ì 

ì ò

                eUf€ eU\VeS \Z ^Ub XWW€WsaUUf WT €aUUQ ^a] X]a¤ S\P€ Q XW]  Y\WQU ^QZ] [Z\ PsaW

 ¾Á©®®Â ¬®·²»

î ñ

schwartz16@bezeqint.net

https://telegram.me/Publications_MM


R

ƒ–˜‡  Š~ƒƒ• q ‚—–’ –

WT `WUQ XfXWWX [aT XRQraRZQ¤   ^WUf ^PQS  sW] Q ^PaRaR [SWQ XQS  saXfsaPWUQ saT \WWUU sQbsaT  ^_a Uc _QUU  XQS  sa¤WWQ rQ \rV WT ^Ub saXsaUU Ç [W]f e¤e] sa rWQ ^RsQ]  ^_a XaUU sa _QUU  XRsQr  ^UQ X¤WWS sa rQ rWQ [aT ^WQ XfB sa XUfB saT S¤]Q W¤X€] XRsQr  sa \WWUU  S¤U]Q ^WQ ^WW\€  S¤]Q W¤X€] rWQ ^RQr  ^a€ ] saPQ saXaBf RQX  Q ^_a XaUU sa _QUU  \WWUU sQbsaT  sQ¤  XfW¤ ^RsQ]  `WUQ XRsQr  sa XfB Q saXfsaPWUQ saT [SWQ XaUU ^RsQ]  rQ XfW¤ XPWW\R sa rQ X¤WW] sa \WWUU S¤]Q W¤X€] rWQ sa sQ¤  S_¤sB ^PaR rQ XfW¤ XWWXfsQb  sa ^WW\Q YWr ^Ub QW  sa XQS  X¤WWS rWU\P _a rWQ X¤WWS XRQ]sQb   sa _QUU  _QT  YWUQ

X]se U¤WrQS efsb \QsfW sUQ Wa [Wsb_ WT ^fXWWX WUrQ [aT [W€WTc [fP Q_ eUQ fTU€ WsUPWT [W\ZUs e€PQ €WTc saT [€U €WTc \UbW aPf rX TZ W\f] €U_B ^UQ `WUQ RWT¤aXf YWr XPWWS sa saPQ \Q] ^PWr X\Qb [WZsT f€a¤U  VW VZ [f XWWXf XsQ saT¤Q ^Q ^WQ [WWP YWW\R X\Qb [Us€ XWWR _QUU saT eVQP \UBW WUU eVQ ^bUsaR¤Q XsaUU S¤U]Q R¤U\ZWUsXf ^Xfsa eVQ \a ^TW]aSU €U€PV QP RZ eUZ] ^RQr  \rV WT

ú ùû÷ûîî øòé øôĂ éÝ ñéíûë Ý ñéí Þ āû ïéÝ õéāĂò þāé øòé ñûñĂ òì øîý öûùòòé øòé êā éÝ ñõòòÿāûì āò÷ ñéí Þ úû í ø ûëùéëûë Ý āû ïòé íāòì ûāûìùéÝ øéÝ øòé øûíòÿîÿāûêòāéÝ óòï ñôéāñûë Ý ñéí Þ āû øîé āûúéîî Ý øûùîāûë ñéí  Þ ú íāòì öòòð òêā öíòé ñéí Þ íāòì ûāûìùéÝ øéÝ øòé øûíòÿāûêòāéÝ óòï õéï Þ āû îÿ éñòõĂ òĀúêòùĀ öòòð òêā øîéëí øëûāý ñāûýñùûûë ø ûùòāùòòāéÝ õéï Þ úû ïéÝ ñāûĂéê Ý ïòé úû êòîé øýõûí ñĂòùāéë Þ ñûîî úû  Š… †• øêòîé øîý øû÷ ñúòë āûúéîî Ý  íāòì ûāûìùéÝ øéÝ øòé óòîé øûùòāùòòāéÝ ñûîî íāòì øòòì üòîé āûúéîî Ý öíòé ñéí Þ āû øîé õÿï ĀòĂñòòîîéõéú Þ Þ íĂ÷ òêā øîéëí êāí ñëûāýûë óéùāûì Þ ìòé āûì ñéí Þ íõéĂ ûêõûï òì íêîĂă ûêõûï òì ñāûýñùûûë øêòîé øîý øû÷ ñúòë āûúéîî Ý  ā ûôõûîî āéñĀéì Þ Þ øòòÿ éÝ òòê ëùîõìùéíéê Ý Ý éÝ üòîé øûëùéëûë Ý ïòé āû ïéÝ øé÷āûëùîò Ý éÝ ñõòòÿāûì āò÷ ñéí Þ úû ā ûôõûîî āéñĀéì Þ Þ øòòÿ øñòòîîÿ éÝ òòê øòòï āāê÷ øûëùéëûë Ý øé÷āûëùîò Ý āûì ïòé öòõĀĂ  āéýāûì Ý øñûêûë ñéí Þ ā û ìõéêòîî Ý ïéÝ êā éÝ ñëûāýûë øé÷āûëùîò Ý āûì ñéí Þ āûëòùòòîî öòõĀĂ  ëùîõìùéíéê Ý Ý øêõûï ø āéý Ý øñûêûë ñéí Þ ø ûíòÿĀòāîÿ ëû÷ āû êòîé íõéĂ òì ïòé āéñĀéì Þ Þ øòòÿ øñĂāû öòòê ‰Š‡B“„ t ’

t ĀûĂñ é Ý øûîîûë ìòĀý÷ øòîĂ ñéí Þ ā ûì ñéí Þ āîêòì øòòï íùĂ÷ ïòé úéîî Þ Ăñùû÷ öûì øëûîî øëéï õïð òì úéîî ûāýĂ ò÷ úõéÝ øñòòîîÿ éÝ îÿ øòòë øîé āéñĀéì Þ Þ øòòÿ øñĂāû øîý øûíòÿĀòāîÿ ñĂòù óòï āéñ Þ āû ïéÝ ñāûýñùûûë êā ñëûāý āéñĀéì Þ Þ øāûìùéÝ øéÝ îÿ øòòë îÿ ăîĂā øñûêûë øîé āéñĀéì Þ Þ øòòÿ øñĂāû öîÿ øûëùéëûë Ý øé÷āûëùîò Ý āûì ïòé ñùûôûā āûùûò ïéÝ ñāûýñùûûë ñéí Þ āû øîé ñúòñùûì øāûìùéÝ öûì îÿ øòòë õòîî āû úéîîāéý Þ Ý āûñĂāû āûì öíòé òîïéÝ êòîé ñëéïûë Þ āéñĀéìøòòÿ Þ Þ āûñĂāû āûì ñéí Þ ëùîõìùéíéê Ý Ý ûêõûï òì āéý Ý āûëòùòòîî öòõĀĂ ñāûìùîí üùòý āûëòõòê öòõĀĂ ñāûìùîí üùòý ñò÷ ïòòā½ øêõûï öûì øûùûôûā óòîé āòì óòé õûîî ñéí Þ úû øîé øòĂé÷ Ý Ăéîî Ý øòòï øāéîîûë Þ øôéāêîÿ Þ ïòé ñôéù Ý āûêõûï āûì øòé ïéÝ øé÷āûëùîò Ý āûì āò÷ ñõòòÿāûì öòõĀĂ ñāûìùîí üùòý øòĂé÷ Ý òì øñôûāāéý Ý îÿ ñúéĀûë Þ öíòé "ăîõìăĂí øôé÷ Ý óéì Þ üāéì Ý øû÷ ñëûāý āûùòòé ïéÝ Ăñéô Þ ñúõéï Þ íòíĂ íĂû÷ éÝ āéù Þ øõòòÿāûì āò÷ āûêéÞ ăîõìăĂí øíîñ øû÷ üāéì Ý òéìîîéÝ āûýñùû āûì ïòé íĂû÷ òì øúòîî ā ûì  ƒŠ ›†Œ™‚ îòăîùĂî îò÷ò îõ øòôòāé÷ ìðéê óòāé÷í õô ûòï āûùòāêîĀ āûëòõòòí āûì ñëéïûë Þ Þ òîïéÝ ñéí öòùĂî öò÷ò ăîôòāé āû ñéí Þ ìðîò÷î ìòðò ìðé öûì øîý ïòé úûõéÝ ïéÝ ñúòòîî āû  ìðéê óòāé÷ ïòé úéîî Þ Ăñùû÷ ñûîî úû êòîé ïéÝ ñúòòîî āû öíòé ñû½ûĂñ āûùûò āûìéÞ āûì úéîî Þ öûì øîý øÿāéí Ý öîÿ ñĂòù óòï ñ÷ûù āû õòòîî øñòòîîÿ éÝ øîý øû÷îĀ úû ñûîî Ăñùû÷ öûì øîý øû÷îĀ ñĂòù

P

ƒ–˜‡  Š~ƒƒ• q ‚—–’ –

saRWTsaSWsb saT ^Ub `U_ [WWP X¤aWW\aR ^PQS  sW] SWSU QW rW eU]f €\]a ^Ub SfsB WT WWP SsT_ UTW Sf] VW¤W sfQZU \QsfW sPRU UTW Sf] [WsW sfQZ saT rQ ^Uf\S €UT€T ^ XWU\ saUUf rWQ €\]a sPRU ^Ub ^Uf\ Q UTW Sf] [WsW sfQZ saSWsb XRQr  €U_B

sfQZU ^RQr  XbsQTaR  €U_B saT X\QUU  ^PWWSbWUQ QZ T€ [W\Se €U_B [aT [Wsb_ WT ^fXWWX WUrQ _QUU  UTW Sf] \WbfW sfQZU saTQ UTW Sf] TWsUW [\ZQ \Q] f€P\U `sX\ [WRQUf [WsWbZS  Q YQT  rWQ SRQf VW¤W €U_B saT XRQr  _QUUsQb   ^saTW¤BQsQ   fXWWX rWQ ^aUU Sf€P WUU ^Uf\ sa€sQXf sa ^aUU WUU saZaS \Wb sa XTas XWWsf fX¤a] saT "X¤QS WT XrQ\aRBQ   sQ¤  XQS  sa ^aUU X]U€ _a ^aUU ^RQr  ^a] ^a€ [a¤aW ^Ub _aBa XaP sa XWWsf S_¤sB sQb  eU\TefS ^SUX Uc  `sX\  Sf€P ^Uf\P sa XTas ^a¤aUUQT  [WWP ^UQ  [WRQUf

sbUZ Q  sWbZ Q rWQ sa¤WWQ QrQ    f€P\U \WXf saPQ eU\U€ XW] sa XWWsf eU\TefS WT WWP \WWUU \Vs Å \WXf sa XTas ^a¤aUUQT  [WWP ^ZQ]  X\Q€  X\QUUaR  YQT  XQS  €\]a dUsWe saT rWQ ^fXWWX [Wsb_ WT WUU saT¤W€ afWTWQ WWP S¤U]Q WT TWQ saT PWUQ  VW SZ [WsPT Ys€ sfQ €U_B [aT \QsfW sPRU rWQ S¤U]Q ^WWr ^WQ ^Q sT_Z YWr X]WsQUU  YQ¤  \_WPQ XrQ\  sa PWUQ UTW Sf] VW¤W sfQZU saPQ S¤U]Q aRWsaSaR WT XW] XfW¤ sQ¤  YWr X]WsQUUsaT  sa TWsUW ^WWr XfW¤ rU] _a UV €\]a sPRU ^WUf rWQ PWUQ X¤QS  WT ^saTW¤BQsQ   f]] \Qr  sa \WbfW saTQ dsQS  ^WWr ^a]WsQUU¤Q   ^Ub YQ¤  \_WPQ XrQ\  fX¤a] saT sa XR¤asP SP QsUPS eVRfS ^WQ S]W\f S¤U]Q XW] Æ UV S¤U]Q ^WWr ^\W€BQ ^a]U€ ^WUf \Qr  €\]a rQ UcsaT

ăîõìăĂí ûëòāûíûë éÝ øéÞ îõòýéÝ ñ÷îĀ úéì Þ öò÷ăê öòôõîíõ êîñ ûù÷ò éõ øûñĂāûêòîé öûì øîý āéù Þ øû÷îĀ ìîêô ā éù Þ øëéï Þ îÿ ñùòò÷ íāîă ûÿùéë Ý òì  āî÷éõ êîăô óăāîăêî ñĂñòòñûë óòîé ñéí Þ āûāò÷ïîĀ û õéĀïðò òêā Āíāí ăòñā½ íðëĂí øòé íùî÷é  ìðé í îùòĀõé í õéāĂò û÷Ă óéï Ý øòòé ò òï āûĀúòõûāñú āûì ñéí Þ ûòï Āúòõûāñú øîý üāĂ øëòõòòí øîý øòòï ăîā÷ õêĀ÷ øû÷îĀûë øûùûï öòìò÷õă òòîîÿ úéì Þ ïéÝ ăòñā½ íðëĂíê úû ïòé øëéîî Þ øîý òîāñĂ õĀòñĂ éÝ ½éāé Þ Ý ñõéý Ý úû øûîî ïéÝ øêòòõë òòï êòîé ñëûāýûë ā ò÷ õòòîî øāéù Ý ñĂòù óòï øõûîî āò÷ øòòù ñëéïûë Þ òòï øêéí Þ øëòîõýûë ïòé úû îéîî ñāéì Þ øûíòõý õéï Þ òîāñĂ õĀòñĂ ā ûì ñéí Þ ăòñā½ íðëĂíê ñíòõý òîāñĂ āûìûò ïéÝ øêòòõë îÿ íùî÷é øîý íëāì÷ ûôòîí éïé Ý Ý øòé ñĂòù óéù Þ øûùûï ñĀòĂûëĀûîîéÝ òòï āûĀúòõûāñú ā ûìûò ïéÝ éò Þ øòîĂ øêòòõë òòï ïéÝ āûĀúòõûāñú øëòõòòí öîÿ ñëéïûë Þ øîé øû÷îĀûëĀòāîÿ òòï øûùûï ëûñ ûôòõñû óéù Þ ïéÝ íāôí òì îÿ øû÷îĀûëùéÞ òòï øûùûï òîïéÝ òîî ñëûāýûë òòï āû ñéí Þ ăòñā½ íðëĂíê ½éāé Þ Ý ñõéý Ý òîāñĂ õĀòñĂ "ăòñā½ íðëĂíê éò Þ ïòé úû ø îé ñéñĂ Þ øòé øòòāéÝ ñ÷îĀ êòòõ éÝ êòîé ïéÝ ăûì āê āûùòòõĀ āûìûò óéì Þ ñúòòîî úéì Þ ïéÝ ñāûýñùûûë òòï øêéí Þ öíòé ñéí Þ āûñĂāûêòîé āûì ăòñā½ íðëĂíê øíûĂûë ïòé úéì Þ ïéÝ āûùòòé āûìûò óéì Þ ñòòñĂāéý Ý îð ñĀîÿāéý Ý öòòê òîāñĂ õĀòñĂ éÝ øîé êòòõ éÝ øĂòîîÿ íùò÷ éĀýù øòòĀ ñĂòù óéì Þ ïòé öõîû õĂ î ùîêā öûì òòê îù ñĀòĂûë íðëĂíê øûñĂāûêòîé öûùîý óòîé āéý Þ ñ÷îĀ úéîî Þ ñòòĀëòùòòõĀ ûìûò ïòé éõò÷÷ óòòõë úûõéÝ óéì Þ ïòé øûñĂāûêòîé āûýûĂéê Ý øêõûï ø ôāîì øíîñûë ñāûîî úûõéÝ õòòîî ăòñā½ óòòõë ûõéÝ øûùûï øêûõ òòê éùîï÷ êòíò òòð êòíòì øé÷ ˆ ›Š‘“› Š“ õïð òì øîý āûñāûîî òì ñĂñòòñ ñõûîî òì ë ñîùò÷ üùòý îõòýéÝ āûëùûõ øêûõ ñĂòù øûùûĀ ûìòòê øé÷òāé Ý Þ øñúûāë ø ñò÷ óòòõë ïòé āûùéòõòê Þ āûñúûāë āûì ø û÷ øûĀ ăîõìăĂí ûñúûāë òì ñò÷ îõòýéÝ íúùā½ ñò÷ ïòé ûêõûï úéì Þ õ÷òí øîý øêòāĂāéý Ý òòï āéý Ý ïòé ú õòýòîî ò îî āû÷ ñîùò÷ üùòý øòòï üòúî÷ ñĂòù øû÷ øûĀ øêûõ òòê òîî ñĀùî½  òòð êòíòì øé÷ íñîā½ éÝ îõòýéÝ øëòòõîÿ ñĂòù öíòé āéý Ý ïòé ñéí Þ Ăñùû÷ āûì úéîî Þ ăîùîï÷ òì òùîï÷ êòíò ñò÷ ïòé ûêõûï úéì Þ øêûõ îÿ ñāûĂéê Ý ïòé ú öíòé úû ñòë āûñĂāûêòîé āûì õ÷òí øîý øêòāĂûë½éÞ ñõéĀ Ý úû ñāûîî ñĂòù úû ñ÷òāéîîāûì Ý øû÷ êòîé ûîîéĀ Ý ïéõë Þ éÝ òîî ïòé íùî÷é ñëéï Þ õÿï Ăòé øîïð āûì ì ñò÷āûì øêûõ øîé íùî÷é ñò÷ øû÷òāéîîùé Ý Þ āìúô óòï üāéì ÷ Ý

https://telegram.me/Publications_MM


S

ƒ–˜‡  Š~ƒƒ• q ‚—–’ –

 fWRT] Q¤e saT rWQ _QUUsQb   saUUf rWQ sZf YQ_Q s€Wa saT \WWUU SsUeS e\P€ Uc S¤ZS WT ^a] XZQ] É SsUeS TU]W\ YsUT rWQ SsUeS e\P€ Uc S¤ZS "YQ_  Q  SPsS XsQUU  _QT 

T

ƒ–˜‡  Š~ƒƒ• q ‚—–’ –

^RQr  XfW¤ \Qr  fX¤a] saT rQ ^a¤sa\ r¤UQ X]U€ _QT  ^aXfsaPWUQ [aT ^a¤WT saTQ ^a¤sa\ ^a€ sa rQ XsQ ^_WUUaR Q ^WQ saTQ XWWc a_WUUaR Q ^WQ sQ¤  [U€] [aT ^UQ ^]r [aT WU¤aR XfW¤ ^a] X_WWUU sQbsaT  [U€] \ZP RSU¤ rWQ SsUeS TU]W\ SsUeS e\P€ ^Ub XW] Q€UUT eUZWWf ^WW€ XfW¤ XQS  SsUe WT ^]r \ZPU Ê ^]r ^_WUUaR Q XW] saTQ [U€] ^_WUUaR Q

SsUeS TU]W\ rWQ SsUeS e\P€ sQb  S¤ZS aRWc¤WWQ WT X_a V_B Psa WWP XPWWsf e]Q ebf saT WUU ^UPQWe\ Sc] eWrZ [aT XZQ¤WWP  ^_a Uc WTZ RW¤WWUU ^a] saTQ eUaUPf PUX [UW [aT sQb  ^a] X\QUU  [aT XWU\ WTZ ^a¤sa\ XbsQTaR  XfW¤ UseW efsB ePf sQb  rWQ ] ^aUU ^UPQWe\ SsUe WT ^WWr \P€] ^a¤a€ \Qr ]  Xsa€sQb  saPQ ^a] XUX fWX€Qb  SsUe YQ¤ RWsaR¤US WUrQ ^UQ eUaUPf \W\ ^U€We ^a] XRQr  XZQ¤WWP  eUaUPf

rWQ _ XRQraR  XQS  \cr saX¤Q\Q_   \QsfW WPs ^UQRS saT ^UW_ fTUV ^Ub RQX  ^Z\aUU sQ\€  XfW¤ rWQ _a ^TWQ WT Uc SsUe WT ^PaRaR XQS  saXfsaPWUQ ^aUUaR rWQ SsUe ^e] Uc rb ePf [WQ¤e ^Ub e€U\V] Q `WUQ  W¤W_ RsQP  [aT ^RaUU YWUQ ^UW_ r saTQ ^UW_ U ^_WWUU  SsUe WT ^PaRaR XQS  saXfsaPWUQ saT ^Z\aUU YWr X¤WbaR _a UQUU WU¤aR X¤WWS XfW¤ sW]

^a€ WUU XRQr  fX¤a] saT rWQ [aT `WUQ dUsWe saT XRQr  S_¤sB XW] TUsX YQT  ^WP YWQ ^a¤sa\ YWQ saPQ ^XaPsQ a€QX  X_bsQT  UT RWXZWs [SWQ ^a] _a UX_bsQT  WWUUc saTQ Saf Q XWWc X_QS  UT ^aUU X¤sa\ sa PWUQ saPQ SsUeS TU]W\ sQb  ^a€¤af€aUUQ ^a¤sa\ Uc WWsb XQS  sa _QUU  WWUUcSaf WT YWUQ XfW¤ XaUU YTR¤Z SPsS [W\XP Y\ fW  SsUeS ^] e\XP [Q

sa _QUU  Saf WT sQb  sQ¤  XfW¤ f¤Ua ^WWr ^a]U€QP  sa sa ^aUU XWWc WT sQb  YWUQ sQ¤  X¤sa\aR XfW¤ XQS  \XP] _\Q]aT  XQS  sa rQ S_¤sB sQb  XaPsQaR  XQS  UT PWUQ saPQ SsUeP e\]a [QU ^a¤sa\ ^Ub ^aUUaR sZf Y\ fW XWWc saWWsb ^WWT ^WQ ^a¤sa\ QW  X_aUU XWWc WT sQb  YWUQ X\SQcQP   ^saUU UX_aUU STR¤Z SPsS ^aUUaR XrWP UT \WWUU X¤sa\aR XfW¤ X_QS  UT _QUU  ^XaPsQ Uc ^aR¤UQUUcaR \cr [WWV dbV saT _QUU  XRQraRZQ¤   ^WUf ^PQS  sW] saXsaUU WT `WUQ afUSW eUT\Ue sb_ ^Ub XR¤asP SPsS [W\XP Y\ fW SsUeS ^] e\XP [Q S¤f] saT ^Ub UXrWP PWUQ SPsS sZf Y\ fW SsUeP e\]a [QU ^TR¤Z ^Ra€ [W\UXWP YQ_Q ^PQS UX_aUU SsUe WT ^Ub \XP] YWr ^PQS UX_aUU SsUe ^WQ YWr UX_RQ\b PWUQ saPQ [aT

saT WW_ eWeVe saT WW_  U\cQ TVQZ [\UZ SX]U €WTc saT SWVW Ue¤U]QP €WTcU T P €U€PV s]Q¤f ^Ub saT WWr ^UQ ^PWUQ ^Ub sa TWW_ ^TWQ a\Q  sS rWQ sa \WWUU eU\Wb¤ ^PWr a¤WWr a\Q ^Ub `WUQ YWr X\aXf eafP SbUV WT saX¤UQ ^aR¤QRaR¤WWsQ   ^a¤ar a\Q ^aX¤UQ ^aXfsaPWUQ [aT ^Ub rWQ _a\Q rQ RWT¤_WUU €rV] YWr PW\Uc ^WWsQ X\Qb  f€a¤U f€a saT afs saT saPQ W¤W_ RsQP  [WWP SsUeS e\P€ aRWsaSaR WT  eVQ [aT XfW¤ XQS  sa _QUU  [aT SfsB aRWX¤WWS PWUS¤Q Wfs ^Ub saXsaUU WT `WUQ SP ^aXfsaPWUQ [aT ^WQ S¤U]Q eaWs€ QPU a]f SaU]f S] UseW a]fWU Q VW

\QU]f] [f saT XRQr  €\]a e]V\]U `U_ [W ûñúôûí öîÿ ø û÷îĀîÿ øûĀ ìòé āûìûò  íāîăí ăõêĀ

Āí íāîă òì óāîì íëòāì÷ rWQ saZ\aUU UseW XQS  WUrQ WUU  Xase e¤f U¤Wefsb

Q ^saUU ^a]U€ X¤a€aR Ssr STUPa\ s]UZ Q ^aUUaR  XPf XW XWWcsSQW \QU]f WsPT €Sb_ ^WQ XWWXf _a UseW sQ¤  "SsUe WT ^WWr Uc \P€] ^TWQ XW] ^eUV] efsB ^WQ SsUeS e\P€ ^Ub SfsB WT X¤aWW\ ] rQ _QUU  €\]a e]V\]U `U_ [W eaWs€ XsaSaR XQS  SWS Ssr STUPa\ s]UZ UseW ^RQr  \rV WT \WWUU UseW ^WW€ XfW¤ XZUr saXfsaPWUQ saT rQ ^a] XSar ^UbsaT _a\Q XQS  ^UQ Ssr STUPa ^Ub V\R Q ^aUUaR rWQ UseW ^X\QS  \Qr  fX¤a] saT eU]V\] XZUr sa eU¤UVc¤ SsUe WT ^WWr \P€] ^a]U€aR rWQ ^UQ XrQ\aRsaPWQ  ^WQ rWQ S]V\] ^X\QS  Uc ^UQ asS scW ^ XW] S]V\]  sW] r¤UQ ^Ub [a¤WWQ ^TaW sQb  TU]W\ Q rWQ _QT  È UseW WUU V\R Q ^Ub U\WbQ fX¤a] ^TaW ^Ub X¤QS saT ^\Qr SsUe WT ^WWr Uc \P€] YWQ ^WP saUU ^RQr  XfW¤ SPUfe X¤a€aR XQS   V\R Q  UseW YQT  S] \WWUU rQ WQTUUQ YQT  rWQ SsUe WT ^WWr \P€] ^a]U€ ^UQ ^SUX ^a€  YWr X¤WbaR sa Pc] ^Z\aUU WW_ ^WQ  TWQ saTaW esfa WT sW] ^a¤aWW\ [aT PW\Uc SsUe WT ^WWr \P€] UseW efsB ^WQ eUsPTS

SfsB saRWX¤WWS saT ^WQ XRQr  \QU]f WsPT saT XRQr  SsUeS e\P€ sQb  URU WfW\fS [UWP WSWU bSa

sSS \a TPZ ^¤aU [W€sPU eU\U€ WSWU €U_B saT ^Uf\ saT¤Q ^Q XWWXf SsUeS e\P€ YQ¤  saPQ  rX XW

[W€sP XWWXf saWsb [WTWb\SU eU\U€S WSWU €U_B ^WQ Q \QU]f WsPT saT XRQr  [WTWb\ XWWXf XcaW ^UQ

ûòï êā āûïùéÿ Ý āûì āûñéý Þ øòòï òòê îāăò ăĂāý ăêĂ øûîîûë ïòé ûòï êā āûîîéùòĂ Þ āûì ïéÝ ñùéĀéê Ý Ý ïòé úû î ā í ì÷û÷ ñāò½Ăûë Ă÷÷ êā āûîîéùòĂ Þ āûì ñéí Þ ăîāêìí ăāĂû òì ñùûòòõûë ñéí Þ êā āûïùéÿ Ý āûì øûîî øîé òùòú ïéÝ āûôòï ëòìùûòòï ăîùôí ûëòāûíûë òì ñò÷ ïùéÿ Ý øòòĀ ăîûîêĂ üòîé øāíéýûë Þ êā āûîîéùòĂ Þ āûì ïòé āíéò Þ öûùûò íĂû÷õ òùòú ëāéê Ý ø ýòîé íāîăí ăõêĀ øîý ì÷û÷ öûì øñéñ Ý öòòê øāò½Ă òéìîîéÝ óéì Þ āû ñûîî ăîûîêĂ êîñ öîò øòé ø òé ñāò½Ăûë úû ñéí Þ āû òîî òùòú āí ì÷û÷ öûì ăîûîêĂ öûùûò ñāò½Ăûë ñĂòù êā āûîîéùòĂ Þ āûì āûêéÞ ñéí Þ îāăò ăĂā½ ñëùéõāéý ÷ Ý Ý úéîî Þ óéï Ý ñ½òîí òì òùòú āí ì÷û÷ öûì øāò½Ă îÿ ñĂòù ïòé āĀòû āûì ïéÝ ïòé öûì øîý ìî÷òõ āûì íāîăí ăõêĀ îÿ íùôí òì ïòé Ăñùû÷ øîý ā ûêîùĂûòÿ öòòê öòôāê÷ ăêĂ øûîîûë õíé÷é Þ Ý ïòé āû ïéÝ ñõòòÿāûì ñéí Þ õÿï āûĀúāéîîûĂý Þ õĀòÿòé òêā Āíāí ó éù Þ øû÷îĀ îÿ øúéõĂéê Þ Ý āû ñéí Þ āîé øúòîāë éÝ ñāò½Ăûë ñāéì Þ ñéí Þ āû øîé õÿï íð÷Ă òāêì õûê Āíāí êā āíéò Þ øëòìùû÷îĀ öûì ñāò½Ăûë ñĂòùāéë Þ āû ñéí Þ õòòîîāûì āíéò Þ ûëòìùû÷îĀ úéì Þ ăêĂ øêõûï ø ýòîé õíé÷é Þ Ý õĀòÿòé òêā āéý Ý øõòîýéê Ý āû ñéí Þ ’ŠŠ… ™…“‡ “††“ƒ ‡Š ’††

u õûëîĀ ñõòòñûë ñéí Þ êā āûêîùĂûòÿ āûì øûîî Ăòñ öòòê òòêāûì ëòìùëéï Þ õûëîĀ ñëùéõāûì Ý öíòé ñéí Þ āû øîé ñùûí ûìòòê øñòòā½Ăîÿúòîé āò½Ă îñúéí Þ éì Þ "øõòý ñúõòîî îì 

rW XW €U_B ^ bWUQ U¤WefsbP XPWWsf ^sSQ eWP saT S\a] sSSU eWeVeS sSS eWeVeP UPcWeWU

ø òé öòāîûòĂ òì ñò÷ ñõéí Ý āû òîî øé÷āûëùîò Ý éÝ ñëûāýûë õíé÷é Þ Ý ñéí õÿï āûùòĂïéõéîî Þ Þ öòòð òêā øîéë āûì ï ñéí Þ øûùāûõ îÿ āûîîĂ öíòé ïòé ú øîé íúùā½ øòòĀ ñĂòù ñéí Þ āû ïéÝ ñāûýñùûûë øé÷āûëùîò Ý āûì ñéí Þ øûùāûõ øé÷āûëùîò Ý öûì îÿ ñëéïûë Þ öòòð òêā ø ûëùéëûë÷îāé Ý Ý āû ïòé øìòé òì îÿ íāîă òì øêûëûë ñéí Þ āûñĂāûêòîé āûì āûìòòé ïéÝ ñõòòÿāûì Ăāì÷ āûì  í÷ ñāûýñùûûë øêéí Þ îĂû øîý ā ûìùòĀ òì íāîă òì øû÷ûù øõòîî òòï êòîé ñëûāýûë òòï øîé öõîûí ăî÷îé òì îÿ ø êéí Þ ðÿāă éõ ñāûýñùûûë òòï ñéí Þ āûýûĂéê Ý āûì øûîî øîé íāîă āûì øòé øêòāĂûë ñòòñĂ úéîî Þ "íê êòăô õûî  ‡Œ ›Šš™‚ ñëéï Þ Āîú½ āûì òîî íðòÿā üòîé øêûõ òòï õòòîî íāîă òì øû÷ûù ñĂòù øõòîî òòï ïéÝ ñëéïûë Þ òòï íòðă óêāð ø û÷ûù øõûîî òòï êòîé ñëûāýûë øîé õéû÷Ăò òùê òì îÿ íāîă òì ñò÷ øûëùéëûë Ý āûñĂāûêòîé āûì ïòé óéùāûì Þ  ò ì øû÷ûù ñõéîîûë Þ ñĂòù òòï øêéí Þ êîùëă éõ øîý îéõ öûì ñëéïûë Þ òòï ñéí Þ āûñĂāûêòîé āûì øûîî øîé íāîă òì ăîêòùë øîý øêûõ úéîî Þ öòêùë øûùûï òòï õòòîî íāîă ø îé îĂû øîý āûìùòĀ òì āéý Ý þîāòă éÝ ïòé íúùāý øòòĀ ñĂòù êéí Þ óòé āûýñùû āûì ïéÝ øû÷ ñíûï öûì øîý  öòÿîāòă øòòĀ ñĂòù ñôîï ìòé éÝ õéû÷Ăò øîý øùðăéî ăĂā½ øîé øúòîāìùòé ñõéĀ Ý ïòé ú øûîî îāăò ăĂā½ āíéò Þ éÝ õíé÷ Þ òòîîÿ ăîāêìí ăāĂû òì øûùûòòõ āò÷ ð ø ìûò øòé íāîă òì øòòï öòòĀ÷ øîé øûùāûõ üāéì ÷ Ý ïéÝ ñïòòîî úéì Þ úòòí ïòé ā ûñûîî āûì øûîî āû÷îï øñò÷ùòé úòòí ïòé ú øûîî òòú ñõéĀ Ý ïòé ú øûîî òòú  êÿ÷

https://telegram.me/Publications_MM


r

X_Q€  ^aXfsaPWUQ [aT ^Ub PWPV scUQ ^Q ^WWr Uc  ÃÌ XU\P _a

WT ^RQr  S\UR_ W\ [eWWSU S XW €U_B [aT `WUQ saT ^RQr  XRa\b PWPV scUQ TUaU Wfs [W¤UfQs \cr [SsPQ eWP

SsUeS e\P€ Uc S¤ZS _\Q rQ saPQ YWr XWWXfsQb  W XW €U_B [aT ^WWr [WW€] ^a] rU] WTZ SfUT€P ^sWb YWr `sQT  ^a] sV]U [UWS [efT€U Ì SsUe Uc ^WWr Uc SZUr

îÿ íùîĀ òìô íĂîìĀê øāòý óòï  āð÷î öîòí öăĂìĀî íāîă ø òòï

ƒ–˜‡  Š~ƒƒ• q ‚—–’ –

W¤Ua]f XU€\W saT _QUU  Sfa] WT aUTW rWQ _a ^P QWe] sP Sfa] Q_€ r]s WVWU efsb XR¤asP ^WWr X¤sa\aR ^WQ fsT]S eWP ^WQ ^acaraR rWQ sa fsV SsUc ^WWr ^UQ ^Ur WT ^Ub ^WWf WT WUU X¤WWfaR XQS  [W¤b ^WQ XQS  sa \WWUU esfS WZQ\] WT Uc YWW\R ^aUUaR rWQ Q `WUQ ^€U€ Uc ^RWUQ a¤WWr ^PWUSaRbWUQ XfW¤ ^Pa\ ^WWr ^WQ XabafXaR¤Q asS scW saT YWr XQS  \Q]¤WWQ  WUsb fX¤a] QrQ   rQ ^WWr ^a€ WUU XRQraR  XQS  sa \WWUU [SWQ XRQraR  ^Xf saT XQS  XRWT¤WraR XfW¤ \Q]¤WW€ XQS  _QUU  fsV ^P QWe] WPs [\Ua \f U¤UPs sabafQP  ^sQb  rWQ sa XsabX¤aaR afPs saT XQS  "sWT sQb sa rWQ eUfs sW] PWR XRQraR  ^Xf saT XQS  sU]R €WTc Q UT XRQraR  sabafQP  saT XQS  ^aUUWsbUc_WUQ [SWQ

ø ûùîýûë óòï øîé ûõ ñùîïûë ñĂòù øûîîûë îò÷ò üîú ïòé öòõĂîāòêĂ ăûìí òòĀù÷ õÿï ñāòîîùòòÿ ûñù òêā ÿíëí ò õôò÷ ā êāí øûîî õíé÷é Þ Ý øûëùîõìùéíéê Ý Ý ûāûîîĂ øòòëôāîì ñýāéìûë Ý āûìòòõ ñéí Þ āû îéîî õéñò½Ă øòé ø ûñù òêā üòîé ñòòāĂ āûñúûîîĂ øĀùéāĀ Ý éÝ òîî ñāûíûë āû ñéí Þ õéñò½ Þ Ă øòé ø ûñù ā òòê øûîîûë ïòé Ăñòîîéùòêéā Þ Ý ïéÝ ñāûýñùûûë ûñù òêā ñéí Þ öíòé üòîé øëòāĂûë ñéí Þ āûñúûîîĂ òì úéîîāéý Þ Ý ñëûāýûë öíòé ñéí Þ õôò÷ ā øûîî öòāîúò ñéí Þ āû êòîé ïéÝ ñëéïûëùé Þ Þ öíòé øêéí Þ òòï øîé õðā öòāîúò ûúòîāë āûìòòõ āû ñìòòõ ëùîõìùéíéê Ý Ý ûìûò óéù Þ ā û õòòîî øëòāĂûëùéÞ öíòé òï ñéí Þ āéýāûì Ý þòā½Ăùòòé øéÝ øêûë îÿ öíòé êéñĂ Ý õéñò½ Þ Ă öûùîý øÿò÷û øýîā āû õéï Þ öòāîúò ñéí Þ āû ïéÝ øëéï Þ øýîāûëîÿ ñĂòù õíé÷ùòòĀ Þ óéù òòï ñéí Þ āû øîé ëùîõìùéíéê Ý Ý ûāûîîĂ éÝ ñéíûë Ý ñĂāû ñéí Þ þòā½Ăùòòé øéÝ øêûë îÿ öíòé øÿò÷û øýîāûë ñĂòù ûĀéñ Ý ñéí Þ āû úéîîāéý Þ Ý ø ûñù òêā ñëûāýûë ñéí Þ õôò÷ òêā øûîî ñāûýñùûûë ûñù òêā ñéí Þ úāûñúûîîĂ āéù Þ õòêúùé÷ Ý éÝ éì Þ øûîîûë ñĂòù ïòé ú õòòîî  é Ý øéÞ ñìùòÿ øû÷ òîî òîïéÝ ñāûýñùûûë āû ñéí øûùûï öòāîúò òì úòîāë òîî ø ûñù òêā ñëûāýûë ñéí Þ õôò÷ ā øûîî üòîé øû÷îùûë ûñù òêā ñéí Þ øëûîîñúûìùîý Ăñùû÷ øëòìûêûõ éÝ øîý āû½āûĀ ø ýòîé üòîāéÝ úû ñëòòõ ÷ øîé õêûîîĂ øûòîāý úāûñúûîîĂ øûĀùéāĀ Ý āéù Þ øûîîûë øûùûï úû õòòîî þòā½Ăùòòé øéÝ øñûêûë ñĂòù øîé öòāîúò òì óòï ā ûñõû øôòîí øòé íùĂí Ăéā øāéîîûë Þ Āõăúù ïòé õÿï óéêùûïòòé Ý õûîîûõûîî òêā ÿíāí ñõòòÿāûì øòîĂ øêéí Þ āò÷ āíéò Þ  āûêòé ñéí Þ øîé õûîîõûîî òêā øîý ïòîí øòé øû÷îĀûëùòòāéÝ õĀòùòòé øéÝ ïòé øêûõ øòòï øîý ĂîìĀí öîò òéÿî÷ øñÿûõ öûì ñùòò÷ûë ñéí øôéîîĂ éÝ øòé ìāû āûì üòîé øëòõ øíûïûë öíòé Þ õĀòùòòé úéì Þ ïéÝ óòõìùûñĂāéý Ý ñúêõûï ìùéñĂîÿ Ý Ý ā û øû÷ûîî ûñĂāû òì øýîāûëùòòāéÝ øîé Āòùé½ Ý øòé øýéõûëúòîāé Þ Ý õûùĂ āû ïòé õðā íĂû÷í āðéõ øòîĂ ïòé úû ïéÝ é Ý øòé ìāû āûì üòîé ñëòõ úéîî Þ øìòòï öûì øêòòíýòîé øýõûí îÿ öíòé m òîāý éÝ  úéë Ý āûì üòîé øíûïûë ñéí Þ êÿ÷ øïéõñúîéîîéê Þ Ý ăîðîô ûõéÝ ñò÷ øëòāĂûëúòîé õûîîõûîî òêā ñéí Þ āû÷òÿ øòé øû÷îĀûëùòòāéÝ ïòé òîāý òì øûîî éì Þ øîý úòîāéÝ éì Þ øîý úòîāéÝ  ñùîïûë óéù Þ í óîāê  ïòé ûìòòï āûì ïéÝ øíûïûë ñéí Þ õĀòùòòé úéì Þ õéï Þ øû÷ òîïéÝ òîî õîëú éÝ òîî ñĀùî½ õîëú øîĂõ÷ ïòé íõîëú ñëéïûë Þ ñéí Þ õÿï āûêîõûõ õ ìîì òêā Āíāí éò ìòé éÝ āû ñêòòõê öíòé ñòòāì ÷ òîïéÝ òîî ìòé éÝ óòîé òîïéÝ õîëú éÝ úû ñêòòõê øûòòāì÷îāéÝ ñĂòù úû öòìîíòê óõ÷í òïùë õé ‡ ›† „™ „†“ ŽŠ™ Š‰†˜Š Ž…™‚ ›Š‚ ™•’‚ ‚† øëéï Þ õÿï öíāêé ăòê āûì ñëûõý òîïéÝ ìòé øìûò øîý øÿāéí Ý øòé  ăîāÿîé ûùûñõéíéê Ý Ý  öòïùë ûùòòï ñéí Þ ñõûîî āûì øîý ëòùûĀ āûì āûýûĂéê Ý āûì

U

ƒ–˜‡  Š~ƒƒ• q ‚—–’ –

 XWWR _a ^UQ XU¤W] Q `WUQ X]U€ €sP dW\P WT ^Ub saX_asR saT WUU sa rWQ SRsT] aRWsaTW¤ T\QP Ë SsUe X¤sa\ sa ^aUU aX_asR rWP eUaWP€ Q XW] X¤asP  \a€Qb  Q  TWB\ Q €aUUQ _a Xfa\sQb  ^a] WT XfXWWX U Tbs ^]W_ ePf eUZ\S ^V\fS YUsa saT fX¤a] saT WUU [aT YQ¤  rQ ^a¤sa\ Uc r¤UQ X]U€ _QT sPTU SsXbSS eUZsP ^WQ ^RQr  sW] _QUU  saXsaUU   Q X¤sa\ sa SsUe X¤sa\ rWQ WQTUUQ [€Ws PUfW Q\ sUVQ YWsPT] TVQ XsaUU Qs]R XQ\P  saWWb [Q\b  Q WUU [SWQ WWP _a ^aWWR ^aXfsaPWUQ [a¤Ub saXsaUU WT rQ YW\T¤aXfsQb  _a rWQ ^a¤sa\ ^ sQb  €aUUQ XWWR ^UQ X]U€ _QUU  dW\P Q WUU saT PWUQ  sUVQ rWQ QeUPs WT UV RWTWW\ €WsUc XfW¤ XU¤W] Q YQ¤  saPQ ^sQUUaR  ^PaRaR rWQ SsUe WT rQ YWr WWP XZQsX  fX¤a] eUaWP€ Q [SWQ WWP SsUe WT XsaUU ^a¤sa\ ^ ZQ¤ TWB\ Q WUU XfW¤ XPWW\R sa ^UQ €WsUc sSQW  X¤arWUX aZW\Xa XW] QrQ   X¤WWS YWUQ ^TWQ WT Uc ^PaRaR XsaUU SsUe WT rQ Yr\ fUsT T_f `T eUfsT XRQr  \cr sbU_ [eV saT YQr  aX\Q  ^Q rWQ _a  sUVQ X¤WW] _QUU  sa¤WWQ saT ^WQ \r Wfs ^Ub saXsaUU WT `WUQ Qc€e \U\Q Q\ sa¤WWQ QrQ YWUQ X¤WWS ^PaRaR XfW¤ XsaUU _QUU  W¤P \Q sPTe sfQ [WsPTS S\Q U XW SsT_ saRWX¤WWS [€Ws PUfW sbU_ [eV saT XPWWsf seUW Q\U eUVb Q\  \QsfW saT rQ XRQraR  aWr Ps sa PUfXWTsQP  saT XQS  WUrQ aX_asR WT rWQ fUT€ WURU [W¤SZ eZ\]] ^Ub SRsT] WT ^PQS  [WZQ\] WT U\WbQ YW\Ra] sQ¤  rWQ _QUU  SRsT] ^saS ePf ^RWX¤WWS ^a€ ^saWUQ XQS  _QUU  fX¤a] XQS  aWr TWR] sacW¤frQ€  saT ^UQ SsUeS e\P€ Uc ^WWr SZUr XfW¤ ^a¤a€ WWr ^UQ UcsaT ^aUUaR SZUr XfW¤ saPQ [WQWP¤ WT ^Ub saX_asR saT U\WbQ [aT ^Ub sa] ^a€¤aUUf_WUQ \Qr  ^saWUQ XfW¤ XQS  _QUU  saT XRQraR  saX_¤a\€ saT U\WbQ QXfW¤  rWQ _  eUVb Q\ YWUQ ^saWUQ a¤WWr aZWUS WT Uc ^WWr SZUr YWUQ XfW¤ ^a€ _QUU  fX¤a] XW] "^saWUQ a¤WWr _WUQ fX¤a] saT X€¤aUUf WUrQ WUU WT Uc ^WWRUcbWUsQ VZP rWQ TWQ saTaW \WWUU SRsT] Qs]R saXa\P sQB  Q a\Wb WT XW] [Wfa] asar¤UQ ^PsQTsQb   sW] sQ¤  SRsT] XPWWsf W¤U€rV saT _QUU  XRQraRZQ¤   ^WUf ^PQS  sW] ^aSUX sW] _QUU  eUsWPa XsaSaR XQS  sa rQ XsaUUf sa SaUPf ^Uf\P rQ sW] ^aSar \cr sbU_ [eV ^Ub saXsaUU WT ^Ub eUsPTS esfa ^Ub \U€ eP [aT WT Uc SZUr rWQ fX¤a] saX_¤a\€ saT U\WbQ XRa\b \cr [SsPQ eWP saT WPs sa]W¤Q\_  saT [W¤SZ eZ\]]  SsUe X¤sa\ sa ^aUU SRsT] aX_ZaS ^saUUf Q ^a]a¤ `sQT  _QUU  \Vs S\UV Q ^RQr  fUT€ WURU WWsT saTQ WWUUc `WUQ ^WcWTa] [aT ^a] X\WWXUc ^WcWTa] saT XRQr   Vbs TU]a _eV eUfsT XsQ saT¤Q ^Q `WUQ ^WcWTa] [a¤Ub \WWX ^WWQ [SWQ ^a] XWR XfsaUc ^\WWX Uc ^sQUUaR  ^PaRaR rWQ SsUe WT sbU_ [eV WTZ ^UbsaT \WWX ^XWWUUc [aT [SWQ ^a] XWR YQ¤saT  ^UQ ^a¤ar sW] WUU [aT YQ¤  PWWS¤Q [WWP T\QP  r¤UQ R¤U\T¤QSQP   asaUUf WT ^RQsXsaPWQ  ^a¤a€ \Qr  sa sW] fXQZ  [Wsc] ^WQ XaPsQ saT ^Ub ^aR¤QRaR_WUsQ   QrQ   ^WQ SsUe WT ^a]a¤ Uc WUQs ^aUUaR XfW¤ ^a¤ar X\QSBQ   ^WW€ QXfW¤  rWQ _a rQ ^rWWUU Uc Pc] ^RWsaTW¤ ^Ub ^WWr fQWW] XfW¤ YWr sQX  fX¤a] saT ^UQ SsUe ^Ub Q ^WQ rWQ sa PWUQ U\WbQ SsUe ^WQ €\V ^WWr ^a]U€QP  sabsQf  Q rWQ SsUe WT SsUe XW] rWQ aP\ar _QT  sQbsaT  ^UQ fX¤a] ^Ub fb¤ ^ sQb  R¤U\T¤QSQP   sQW  Q \SQ]  WWsT _a X¤aWW\ ] X\WWXac _a ^a] XQS  eUaUPf PUX [UW ^WQ ^UQ ^¤VeQU efsB UseW efsB

Āòìÿ ăîòíõ îăāĂô÷î  †• ›†‚ íùĂ÷ āûì øîý āûñāûîî òì üòîé ñëéï Þ õÿï āûùòĂïéõéîî Þ Þ öòòð òêā øîéëí ñ úéîî Þ Ăñùû÷ öûì úòîé ñ āĂô íāîă òì õòòîî øûùāûõ îÿ òîéā ñĂòù ïòé āû ïéÝ øëéï Þ ñĂòù õéï Þ Ăñùû÷ āûì Āòìÿ éÝ ñāûîî āû ïéÝ íāîă øûùāûõ

https://telegram.me/Publications_MM


X

SbZ Vb ePf \rV WT ^Ub S¤UUZ WT YWUQ rWQ _QT  [eQ [Q [S\ s]QU eWRWRZ sSS eQ [SW\a [ZesUP€ QSe [f UQ\ [QU PXU] SsUeS eQ [W\P€]

^PQS  ^TWQ sUPWc Q ^RQ]sQb   _a _QUU  VZ [aT ^RaUU r Q]UW \rV WT ^Ub saXsaUU WT XfXWWXaR [W€WTc ^saUU eUQ]UX a\Q sUPWcP SWUVT SQ]UX sUPWc ^ XW] ^a]QrUc  XcWr ] ^aUU XBUXfaR€aUUQ

^VWU P XW SsT_ saRWX¤WWS saT ^WQ €U_B [aT `WUQ TVQ fWQZ Wfs XRQr  sSS TR¤ \QsfW [f XRQr  dsQS  ^WWQ XW] fX¤a] ^WWQ WUU WUrQ TVQ P\P [f ^VWU \cr sRWQ QPW€a WPs ^UQR saT [aT `WUQ YWr ^\WUU ^UQ ^a]QrUc  YWr ^X\QS  ^TWQ ^aUU \QsfW ^Ra€  sSS TR¤ _QT  rWQ eWfS eTUPa ^WQ ^PWWSbWUQ Qs]R WT WUU sS ^bUsaR XsaUU _QUU  asS scW [aT ^cWr ^TWQ ^aUU sSZ [S\ S]T¤ [W€WTc P¤ SZU_ XRQr  ^saT¤Q ^ ZsUT sa¤WWQ ^saUU ssUae¤ ^\WUU ^UQ ^a]QrUc asS scW [aT ^Ra€ Sca aXUR Q _QT  rWQ

ăîìðé øîý ðô òì  ìðé êõê ìðé Ăòéô

[aT ^Ub QsU] XQS  TWQ Q PWUQ \V¤ WPsa saT XRQr  YWr Uc ^aXfsaPWUQ [aT sa XSWc ^aXfsaPWUQ sabafQP  [aT ^aSWcUcUc Xa¤RQ]  Q rWQ [W]f eQsW YWr Uc \UZWPZ

_QUU  Q¤e Q ^aUUaR rWQ _a XsQT  X\WWcsaT Qs]R WT [SWQ XQS  Q¤e saXWWUUc Q ^UQ XQSaR  QsU] XQS  sfQU W¤eQWU WeTVb TVb "QsU] X_QS  UT XRQraR  ^Ub QsU] X_QS  UT PWUQ  rZ R PUWQ W\ QUPW WesURW _WUQ X]U€ sWT `WUQ [WsU_W WT UV UX_R¤asP [WsU_W rQ  Xa¤RQ]  Q  ePQUf ^PQ ^Q WUU rWQ TVB saT rQ ^a]U€ \Qr  QsU] XQS ]  aZ\aUU sQb  YQr WT

ƒ–˜‡  Š~ƒƒ• q ‚—–’ –

WT saPWQ RsQP [aT ^absQUUaRsaPWQ  XQS  afPs WT rWQ SsUe WT \P€] sWQ X¤ar PWUQ XRQraR  WWr ^UQ ^TWQ SsUe WT ^saUU ^aPQsRQP  TWQ XaUU XfW¤ PWUQ saPQ XUR S¤WVP saT ^WQ ^a¤ar WWr ^aUU sQ¤  ^TWQ WWP ^X\QS  YWr ^a€ saX¤UQ ^a]QrUc  a\Q  eWRWRZ sS [SW\a SbZ ^Ub ^\WWXBQ YWr \WUU TWQ Q PWUQ UQ\ [QU RsQP  [aT QSe XsQ ^saT¤UrQP  ^WWr ^WQ XsQT   [f \\Z [a¤Ub [aT ^Q \WWUU sa¤aPQsRQP   Q ^WUf sa rWQ [ZesUP€ ÄÌ ^X\QS  XfW¤ YWr ^a] ^a€ sUPWc ^Ub VZ ø āûìùé öîÿ āûùòòé õûìòòé ø āòýýòîé óòï  óûāõ āĂé

XRQraR  XQS  UseW ^aUU QZ VW SsT_ saRWX¤WWS saT ^WQ Wsf [Wb\Q Wsf ^a]a¤ \Qr  sa Sa U¤WPs Sf] Uc U¤WPs saT XPWWsf eUsfa WsfU [Wf]V Wsf eUQ] \TURU VZ S]Z SQsU QP saXsaUU aT¤aR\Qb  WT WWVP SsUeP [WQWP¤SU [W€WTcS UVPef¤ Q\f eUT]S eU\a] S¤UPeS S]ZVS WsQeP [e\UrU P€aWU [SsPQU V¤ ^URZ X U eWfQsP V¤P s]Q¤ eUT]S WsQeP [Q WZ eaTSU SWSU Q rW [f [SsPQP s]Q¤U SWS [W]e €WTc fWQ sPT]P Sf]P ^ZU [e fWQ rZ SZ [f P€aWPU [W]e Q\Q S]ZVS s€Wa ^WQ WZ eUsUS\ Sr \ZU TQ] U¤a R PW UfsT ^ZU WsbS Q\Q s€Wa ^\WQS ^WQf [fZ eUT]S sfUW \Z\  W QW€ [W\Se [SWfUa \Z\ PUX \Zf rW eUZsP \rV ^UQ [W€WTc WT [SWfUa \Z\ Q\Q s]Q¤ Q\ [SWT]U\ XW] SsUe saT ^WQ ^sQUUaR  XPWU\aR XfW¤ ^a¤ar [WQWP¤ XW] sQ¤  T¤QXfsQb   ^UQ S]ZV saWWr ^Ub ^aR¤UsaT\Wf WWP ^UQ V¤ WWP sW] ^a¤WbaR WUrQ eUT] asaWWr ^saT\Wf rWQ s€Wa saT rQ ^rWWUU Uc _a\Q _QT  ^UQ  UZU [SsPQ Q WWP WUU X€¤UB eUPUX eUT] WT sQ¤  S]ZV WT XfW¤ WUrQ WsB WT sQ¤  s€Wa saT XfW¤ [WUP saT rWQ [WUP S]ZV WT XfW¤ [a\Q ^Ub s€Wa saT eUT] WT ^a¤ar ÅÌ fX¤a] [a¤Ub ñìùòÿ ÷ øûîî āûêéÞ øĂûõāéý Ý îÿ úû ñôòòõ óòîé ïòé úû øîé õêûîîĂ øòòé øìùòÿîÿùéÞ ñôòòõ ïòé ú ñëéï Þ ñõûîî òì êò íĂû÷õ āûêéÞ āûòòý öîÿ þõéí Þ øõûñĂîÿ üāéì Ý āûìûò āûāûîîĂ óéú Ý éÝ úû ïòé āûĀéõý Ý éÝ íāîì÷ éÝ øéÞ ñòòÿ ûëùéõ Ý éÝ āûĀéõý Ý āûì óòï ñõéí Ý øòîĂ ñùûāê úû øûîî õéï Þ āû āûîîĂ óòîé ïòé úû āûêéÞ øìùòÿùé Þ ñôòòõ óòï øûĀ ìòðò āûì ìòðò éÝ øîé āîêòÿ éÝ òêëõ ïòé ûêõûï úéì Þ ò ì  āûĀéõý Ý āûì āûêéÞ øû÷òāéîîéîÿùé Ý Þ āûāûîîĂ õòý ïòé āîêòÿ öûì ñòòÿ ûëùéõ Ý éÝ íëāì÷ øòòï òòê øñõéí Ý óòï āûëùûõ óéú Ý éÝ óòï ñõéí Ý  ăîêíõăí é Ý øòé āòñý÷ ñýòîĀûë ñéí Þ öòìòúð òì øîý ñĂòù øîé öòĀòìÿ òì øîý øûîîûë ñĂòù ïòé úéîî Þ øíô éÝ ìòé éÝ ëò ā ûùûò ïéÝ øõûýûë ñĂòù ïòé òòï úéîî Þ øìòé û÷îāý ñĂ ā÷îõô ûôòõñû øûîîûë ñāéì Þ øûùûï öòõĂîāò øòé õíîĂ

V

ƒ–˜‡  Š~ƒƒ• q ‚—–’ –

^SUXaR _a XQS  QWe] Ps [aT `WUQ dUsWe saT rWQ saT XQS  ^Z Wb \a `Q ^a]U€WWP XfW¤ [SWQ X_aUU X\aXfsQb  YWr XQS  ^Xf saT ^aUU ^UW_¤S eafP X\aXfsQb  YWr sa XQS  eUfs ^PaRaR [SWQ sabafQP  Ps saPQ UV SsWPa ^Q ^SUX Uc ^TasUcsaPWQ [SWQ PWWS¤Q ^Ub ^aUUaR XfW¤ rWQ _¤WUrQ _QUU  WUsb sa¤WWf Q WUU ^UW_¤ eafP ^SUXaR XfW¤ _a ^PQS  `_UW Ps ^UQ eff XQS  sa ^UQ  UZU ^W€ \PUe eUVQ S]a¤ eU]W] X\aUU QWe] WPs ^Ub QeUPs WT \rV WT ^\WWcsaT sQbsaT  ^UQ Wr XQS  sa WUU WUrQ QWe] WPs ^Ra€ X\aXfaR YWr fsV ^P ^Xf saT rWQ XWWsTaR_WUQ T\QP  YWr sa XQS  X€sa]QP   XWWr saXWWUUc ^WWr ^Ub ^a]U€aR XPf RZ Q\U\WST Q]UW aWr Qr\aP] afUSW WPs €SsS saTWUU YWr sa XQS WUU XWWr Uc XWWr ^Ub ^aUUaR rWQ WUrQ ^UQ XWWsTaR]UsQ eQsW  S eQsW ^fWUUc €U\WV Q XRQraR  XQS   X\aXfaR YWr XQS  ^Xf saT X]U€ _a ^aUU X¤WW] S eQsW [W]f eQsW ^UQ QXV XWWsTaR]UsQ YWr sa XQS  YWQ XRQraR  sa XQS  YQ¤saT  rQ YWr sa X¤Q]saT UV QXV Q fX¤a] ^ sQb  saX¤UQ asS scW saT QsU] PQS  sW] `WUQ ^WWr sPRe] XfW¤ YWr \Qr  ^aT rWQ WUrQ WUU ^UQ sabafQP  [aT sQb  XWWXf sa €WTc saT XQS _QUU  _QUU  TW]\e ^WWr ^abUsaR XQS  sa "^SUXaR sabafQP  ^_WUsR ^UQ ^RW\WWS QrQ   ^Ra€ ^RWT¤Wr Uc YW\Ra] [SWQ XQS Q XW] saWWb ^R¤asP \Qr  sa ^XaPaR ^UQ X¤WTQP  `U_P r\ ^WsTS¤_ XRQr  Wfs WUU YsT \a rWQ QXV eQsW sa XQS  XR¤asPaR _a XQS  TW]\e saT ^aUU €QUUfX  [\UaS QsP¤ W\WPfP s]U\ [TQ PWWV TU]aS _QT  XQS  ^Xf saT ^aUU ^RWUQ a¤WWr ^WQ XRWW\aR¤WWsQ  _a ^] W]ca eQ TsXQ Q\ Q\] [\UaZ W¤Q PUfV s]U\Z ^a\QbaR  rWQ ^UQ ^a€QsfsaT  YWr sa XQS  ^SaraR YWQ ^UQ X\aUU ac¤QR  Q ^WP YWQ eVQ SsWPaP [\UaS Uc ^abUsaR sabafQP  saT XQS  T\QP  _¤RaUUUc€WsUc PW\Uc X\aUU saT ^Ub ^WWR ^sWU\sQb  ^ZQ]  XfW¤ YWr \aUU fsV ^P QWe] WPs ^\WWS_WUQ ^WWR \Qr  sa \Qbs YQ\] SsWPa ^Q ^SUX Uc sW] sQb  XfW¤ X_QB  _a SsWPa ^WWQ [SWQ sa XQS  [SWQ Uc ^a]U€aR rWQ \Qbs YQ\] ^aUU UV X\aUU saT ^Ub ^saUU ^sWU\sQb  [aT YsUT ^UQ \Qbs ^WP YWQ XsabX¤aaR sa XQS  "UXrWP saUU XRasbaR BQsQ   X]U€ _QUU  abf WT `WUQ r]s] rWQ [W]f eQsW a¤WWT ^a\WWS X€WfaR sW] XQS  sabafQP  saT _QUU  VebW PW VZ [WsPT XRQr  €U_B saT WUU \]WS ^Ub rWQ _QUU  WUrQ rQ\  XRQraR  QWe] WPs [SWQ XQS  ^RWUQ XQS  fX¤a] saT [W]fS eQ PUXS UscUQ eQ Y\ S Xsa€aR€WsUc \Qbs YQ\] YWr XQS  ^aUUaR rWQ ^aUUaR X€QSaRBQ   S\W\V XaUU ^RWT¤Wr XaUU sa PWUQ rQ QsU] WUrQ ^UQ WUrQ [\Ua \f U¤UPs XRQraR  ^UQ afPs [Uc [SWQ `WUQ \]WS ^Ub BQsQ   X]U€ _QUU  abf WT ^saUU sabafQP  saT [SWQ XQS  XRQraR  QWe] sW] XQS   WWR XRQraR  eUPWe WfQs rWQ c b a _ XRQr  WU\ efUT€ saT scW saT rQ Psa Q ^WWr \aUU YWQ [SWQ RQr YQ\] ^UQ sWT `WUQ ^WWr X\Uf XfW¤ sa] XaUU asS XZQ]sQb   _QUU  fX¤a] saT €WT c S b ^W a sUR _ X\WWSaR_WUQ [SWQ XQS  \Qbs ^Q ^WQ ^saUU Uc \fZ¤ XfW¤ \WU] ^WWr ^UQ ^RWUQ a¤WWr €WTc Q rWQ UV SsWPa ^WQ XWWXf _a _QUU X¤Q€QP   rWQ _a saUUf rWQ  U¤Wefsb \QU]f WsPT €Sb_ ^WQ YWUQ XWWXf WUrQ ^UQ eff Ps rQ  eUV¤] eZ_] `U_ [W¤UQRS eUPUfe rWQ S\UR_ [W]aS \Z] S\UR_ W\ [eWWSU ^aUUaR ^a¤ar saT¤W\P ^aUUaR ^a¤ar _QUU  `_UW Ps _QT  ^UQ ^RWUQ WWUUc WT `WUQ r]s] rWQ _QT \UR_ ^Uf\] rWQ Ps ^Ub eU\a] WT ^Ub a¤WWQ ^UQ Ps ^Ub [WTW]\e _QT  ^UQ ^RWUQ a¤WWr XWS TWQ Q PWUQ fX¤a] ^Ub \WU] a¤WWr sa_WUQ X€U€aR_WUsQ  XfW¤ XQS  sa rQ  ^aUUaR sa¤WW] rWQ sa [SWQ ^RaUU saXfsaPWUQ saT XRQr  \WU] ^UQ eff Ps ^PQS  Ps ^Ub SsWXB WT YQ¤  eU]Q e\T fX¤a] Q XfW¤ Ps WUU YQr  aP\ar WT ^SUXZQ¤  X\QUUaR  `_UW Ps Sc€ a QcWU efsb \V¤ WPsa €Sb_ ^WQ XWWXf _a ^a¤ar [aT PW\Uc ^UQ eU]Q e\T asaWWr ^Ub ^€U€Uc_WUsQ rWQ _QUU  saUUf rWQ WUrQ PWUQ \Vs T¤W\P ^sQUUaR  WWr Qs]R WT [W]f eQsW ^Ub ^W¤a [aT ^RaUU  VSUbT] YQr  ^WW€ ^Ub ^PQS  QsU] XfW¤ sQX ]  rQ _ eUZsP XRQr  `_UW Ps ^UQ eff Ps fsV ^P QWe] WPs ^Ub QeUPs WT ^a]U€ \Qr  YQr  WT rQ XR¤asP YQr  Q ^Ub TVB saT \WWUU "SRsT] saP\ar saT ^WQ ^aUUaR YQT  ^a¤ar

https://telegram.me/Publications_MM


QW

ƒ–˜‡  Š~ƒƒ• q ‚—–’ –

_QUU  sa¤WWQ XsWbaR_WUQ XQS  PWW\ afUSW WPs ^UQ ^TWQ ^RQ\f  Uc XfW¤ WTZ ^XWWUUc Q ^Ub Ba\€ XBQZ  [SWQ sQb  ^X\QBf  YWr \Qr  [W saT rQ WUQs sa rWQ ^aUUaR ^a¤ar aZ\aUU [sWPQU ^eT rWQ _QT  PWUQ U\WbQ eUQWf¤ Q XQS  sa¤WWQ QrQ   \QsfW W¤P WsXUf WT ^fWUUc ^aXfsaPWUQ [aT WWP ^V

 ^PQS  WWr ^UQ ^Ub [WsPWQ a\Q R¤Uc WT Uc XRQr  saXfsaPWUQ saT Q\ aUT] [WWsc] WT ^Ub Ba\€ XBQZaR [Uf\f \U]eZ [W¤P\S ^UP\\ [Z€V [eW\Z [WsPWQ a\Q X_RW\ UT ^UQ X\aXfaRbWUQ ^a¤ar fX¤a] X€aTaRUc XrWP UT ^UQ X€aTaRbWUQ ^a¤ar fX¤a] ^Ub R¤Uc WT _QUU  ^W¤a saT rWQ _QUU  s€W W\Z saT XRasb XsabX¤a "\XU] SeQU XRWW\aRBQsQ   rWQ R¤Uc WT rQ ^WWr Uc r]s] X]U€ _QT  rQ s€W W\Z saT fX¤a] saT ^aSUsBQ  YWr \Qr  Wr WTZ XRWW\aRBQsQ   rWQ ^Tas XfW¤ sQX  sa _QUU  R¤Uc ^WWr XW] ^Tas XfW¤ \Qr 

QUS YUsP fUT€S U\ s]Q UX ^WZsa ^RQr  \rV WT \Z \XU] SeQU [WbU€r [TQ \f UWsPQ \Z ^Uf\\ Q\Q TUa Q\U [W¤bP] SeQU dUVP] [TQ \f UWsPQ sfP \f eVQU [ca \f eVQ eU]UV Wef Y\ Web€Sf

f]] `sQT ]  rQ ^RQr  Uc QT  XfW¤ sW] ^a¤WW] WQTUUQ öéî êé ìîêòô ăîÿ÷ øîý ñòòĀúòîāë òì  óòêé ăé ìêô sQb  XUX ] _QUU  YQr  aTaW sQ¤  Ba\€ ^BQZ  YWPQ eQ TPZ  PW Z eUsPTS esfa WT ^WQ ^a¤aWW\ sW] WTZ XsQ ^Ub €aUUQ YWr X€Us ] \WBfWWP [Uc ^saT¤Q ^Q saT _QUU  XRQraRZQ¤   ^WUf ^PQS  sW] ÉÌ Y]Q eQU UUQQ TWQ ^XWWUUc Q sQb  dQ\B  ^ZQ]  Uc ÊÌ TUPWZ Ysa V]€S TZ sb_ ^WQ XPWWsf \r WWVP U¤WPs WPR\ [W¤UfQs WT ^WQ ^Uf\ QrQ   XfW¤ XSar ] _QUU  rW Q\U\WST Q]UW aWr sasW]rU€ a \Q€rVW WPs €SsS ^ZQr  asaT¤Q SWSe \Z\ sbaZ Wfb¤U XRQraR  XQS  XPf eUQUPe ^UQ eUsWB _WUsQ XWR Tsa WT WUU WUrQ X€¤UB _QUU  fX¤a] Q rWQ WUrQ Tsa WT `WUQ XasX ] \WWUU S_¤sB ^Ub abf Q sa XQS   sbaZ ^WW\€ YWr X\QS  Sf] ^Ub eUZr ^WQ sPT] ^WQ ^\QbaR  ^] saT rWQ sQbsaT  TQ] UW¤a ^aUUaR rWQ Sa U¤WPs Sf] \WWUU Sa U¤WPs ÉË R PW sPT]P [TQS \Z] SUc] QWSU [QU PQ TUPWZ eUc] VZ \UTR XPWWsf sa SsZfP fW WZ ^Wa\ [WQUs eUWsPSU PSrZ S¤UVP eWfS U\ `W_UWf SV\cSU SU\fP UQ SrS [\UaP eUsWb VZ saT _WUsR rWQ _a [W]W eUZWsQ UQ UWfa] \ZP rWQ _QUU  SUc] Q rWQ _a [QU PQ TUPWZ eUc] ^Ub ^ XW] _a ^aSar ^fX¤a] WT ^UQ T\QR  WUU XUUQUsBaR_WUQ eUsWB XR¤asP PQ TUPWZ eUc] ^Ub sZf saT rQ RWUQ _QUU  SV\cS ^UQ XWW€RWSUs XW] saTQ X\aUU saT `WUQ a¤WWr a\Q ^WQ ^WWr `W_U] [SWQ XaUU saXfsaPWUQ saT ËÌ [W]W eUZWsQ saTQ [Wfa]

ā ýûô òĂýùî āûāò÷ïîĀ öûùîý āûñāûîî ûëòïéì Þ òì øûĀùûìûë îÿ òéìô ïòé íúùā½ āéý Ý ăîõîëú øôîï āò÷ øûîî ïñ ăîû½Ăí ûñîë ûõéÝ øîé íúùā½ øû÷ ñéí Þ āýû òîî óòï ñõéí ÷ úéîî Þ öûì óāîì íòíă õôõ Ăéā öûì āéý Ý ñìûāûëýéÞ óòï ñéí Þ ìòé éÝ  ‰ŠŠ— “ƒŠ‰‘ŠŠ… Š„ Š › t ™“„ŠŠ ‡Š ’††

u ăîðÿ óāì õû ûõ íĂû÷ é Ý ïò ñéí Þ ìêô÷ ëîùûë ñĂòù öíòé ïòé āîðê éÝ øíîï āûì ïéÝ ñùāûõûë ñéí Þ øíîï øòòï î éîî íêòĂò āûì øîý íêòĂò ñéí Þ āîðê āûì ïéÝ óòï ñòòñĂāéý Ý āîûòĂ éÝ öíòé ñò÷ øôé÷ Ý õòîî āû ïéÝ āîðê öûì āéý Ý ñëéïûë Þ íêòĂò Ăéā āûì ëéñòòāý Þ óéîî Þ é Ý õíé÷ùòòé Þ āîûòĂ éÝ öíòé ñò÷ øûùāûõ õòîî íêòĂò Ăéā āûì ïéÝ ñòòāýāûì āíûï óòï ø ûùāûõ āò÷éõ Þ éā÷ë øû÷ ñùāûõ óéîî Þ ûÿùéë Ý éÝ ñëéïûë Þ íêòĂò Ăéā āûì ñéí Þ "øûùāûõ øû÷ ñûîî úéîî Þ éïõé Þ Ý íêòĂò Ăéā āûì ñëéï Þ íêòĂò Ăéā ø ñò÷ øûùāûõ øûùûĀ õéï Þ āû òêéÝ øûîîûë öòôú÷ ñéí Þ āîðê āûì óîāû øðõîĂ āîðê āûì ñëéï Þ êé ìîêòô ăîôõí ÷ā ø÷òú íûì íāîò øûùāûõ øõûîî āò÷ íïí ø÷ïê ëíîù øûùûï úéîî Þ ăîôõí øûùāûõ āûúûê āò÷éõ Þ ûîĂ øòîĂ āò÷ øûùāûõ êòîé ìéĂ Þ ïòé úû øòòù  ø òòï āéý Ý āéìòĂïìùé½ú Þ Þ éÝ øôé÷ Ý õíé÷é Þ Ý ëû÷ āûùòòé āûìûò ñòòõûëùîò āéý Ý òòú öòāîðê āéý Ý òòú ûëîù ïòé ú ðò û÷é÷ Ý āûì îÿ āûìéÞ øñéñ Ý öîÿ óéîî Þ øòé õíé÷ Þ ûôòõñû øéýûõûñ Þ éÝ øêòòíýòîé āûìéÞ û÷é÷ Ý ûñéñ Ý ø û÷õî öò÷ò øîôòāéò øû÷õ Āíîă òì øîý íðñêí éÝ āò÷ øêéí Þ éì Þ øîé ăîõîëú øîé ăîôāê øôîï øĂñùû÷ ñò óõ êñòò

W

ƒ–˜‡  Š~ƒƒ• q ‚—–’ –

[sWPQU ^eT ^aUU XU¤W] saXca\ saT ^WQ sQ¤  [Wsc] ^Ub YWr ^RWT¤a eUsPTS esfa WT rQ XPWWsf €S\f saT [W ^WQ ^saUU ^a€¤UsXsaT XWWR SasB rQ ^SaraR ^PQS  Uc  TW Z Yas\ sfQ \ZU saXsaUU WT XW]  WT ^Ub s€Wa saT rQ r¤UQ ^a¤sa\ XQS  [W saT ^UQ ^TWQ WT ^WQ ^_Q\faR¤Q   YWr WWr ^PQS  sfQ rWQ SsUe ac¤QR WUU ^XZQsX¤WWsQ   TWQ ^XWWUUc Q sQb  ^SUX Uc  Yas\ saT¤UrQP  WWr sQb  ^X\QBfaR  YWr ÆÌ [a¤aW sQb  ^WWr PWX] ^a€ ] WUrQ ^a¤ar _QUUsQb   \r PWW\ afUSW WPs ^UQR saT XRasb YfUV eZ] WWP ^PsQXfaR  XfW¤ [sWPQ ^UQ ^eT Q XRQraR  XQS  \cr ^W€_WT PWW\ afUSW WPs ^UQRS sa] YQ¤  "^PsQXfaR  ^a¤ar [Wafs a\Q UQUU [Wsc] ^WQ bSa eU]f b eSa ^W€_WT \WsS] XsQUU  RWT QsU] rQ ^aUUaR SZUr [sWPQU ^eT ^PQS  _QUUsQb   saUUf rWQ s]QU R TW eU]f €U_B ^ bWUQ  \QsfW W¤P WsXUf UZWU  ^RQr \rV WUU saT¤UrQP  WWr sQb  ^X\QBf  YWr \Qr  [W saT [SW\a sR_ dsQP [S [WZUP¤ \QsfW W¤P\ Sasb ^WWr Uc ^a]U€aR€WsUc rWQ [W saT WUU [aT YQ¤  ^WUf ^a¤ar WWr rQ ^TWQ WT sQb XRQraR XQS Sasb sPT]S `U_ [W eaWs€ YQ¤  T¤QXf  ^RWTsaSWsb SasB XQS  ^TWQ aZ\aUU Uc sPT] ^WQ XarT¤Q\PsQb UZWU TW S eU]f XRQr  €U_B saT \WWUU dUsWe saT rWQ [sWPQU ^eT Sr ^e¤UW [URse saT XRQr  "ÈË XTasaR ^PQS  [WsXUf afWTWQ WT  URU \QsfW W¤P WsXUf ^PQS  aZ\aUU [sWPQU ^eT Uc XRQraR  XQS  SasB ^TWQ WT sQb  XaPsQ WT ^ZQ]  sasaUUf X\QUUaR  XfW¤ ^WWR_WUsQ X\QUUaR  XfW¤ ^PQS  WWr [SWQ XW] ^X\QSaRXW] 

ø ûîî øûùûòòõ öòòê øûùòýûë ñĂòù óòï øõéï Þ öòùíô ûāûìùéÝ ûõéÝ ïéÝ îÿāûì øíûïûë òòï øêéí Þ āòñý÷ øòòï íõîû õéï Þ íõîû ñùûĀûë ñĂòù āû ñéí Þ òîïéÝ øîé øíô úõéÝ öûùûò øýîāýòîé ñïî÷ûë øû÷ ñéí Þ éõò÷÷ øíô éÝ üòîé ñýîā ÷ āòñý÷ øòòï ā ûñùé÷āûì āûì õòòîî āòñý÷ øîý òõû òì āéý Ý øõíéÿéê Þ Ý üāéì Ý úû āûîî íõéĂ òì øû÷îĀûëýòîé ïòé āûñû½Ă ò ì øîý öûùòòé øëûāý øûëùéëûë Ý öòĀòìÿ ûñùé÷āûì òì øûùûï āòñý÷ øîý òõû òì øû÷îĀéê Ý ñĂòù óéì Þ ñéí Þ íùîĀ "āòñý÷ øîý òõû āûì āéý Ý øõíéÿ Þ üāéì Ý āûîî õéý Ý öûì øòé øíîñ îÿ úéîî Þ öòõĂîāò øòé ā îìí òõîìë ûëòì ăîûĂā ûôõûïéÝ üòîé ñëéïûë Þ òòï öòõĂîāò øòé āîìí òĀúî½ òì øîý āûùòòé øûîîûë ïòé āûôõûîî õîìë āûì ñéí Þ ø ýòîé íõéĂ éÝ ïòé úû "ñõûë ø ýòîé íõéĂ òì øûì ïòé éì Þ ñëéï Þ āûùòòé òîî øāûýñùû ñĂòù óòé õòîî ăîõéĂ úéì Þ øúéëāéý Þ Ý øêéí Þ òòï úéîî Þ ñîõê ûëòì ăîûĂā úéì Þ øĂñùû÷ ûñôûõĂ ûëòïéì Þ òì òòê øñòòê üāéì Ý øû÷ øîé ñîõê ìòé øñòòîîÿ éÝ øîý ñîõê é  Āîùòí õéāĂò òêā Āíāí øñéñ Ý øòòï øîý øëéïôéù Þ Þ ñëûõý øòõāéĀ Ý øîý ìòí õÿï óõ÷òõé öíāêé òêā Āíāí ó òï üāéì Ý øû÷ úéîî Þ óéï Ý ûñĂāû òì ïéÝ āû ñāûýñùû óîìòĂ éÝ øëûîî öíòé ñëûāý ìòé éÝ êòîé ïéÝ ûòï øòõéñú÷ ñëéïûë Þ ñéí Þ éĀîùò āûëòõòòí āûì ăāêîì÷ òì āûìéÞ āîðê öûì øîý ăîìò÷ òì øëûîî ïòé øāòúûāûñùòé ûñîë ñéí Þ āû îÿ øîé āûñîë éÝ ïòé āû îÿ íõéĂ ûñĂāû òì āò÷ øëûāý óîìòĂ éÝ üòîé ïùîé ñëûāý øû÷ ïéÝ  õîù éÝ îÿ āò÷ øëòòõ íõû÷ éÝ óéù Þ óéùāûì Þ øāûí āò÷ êòîé  āû÷îù éÝ āò÷ øêòòāĂ ăîì÷ ûñîë ñéí Þ āû êòîé "ăîì÷ ê òîé āûêéÞ ìāéòõò÷ Ý éÝ ñāûîî úû ïòê ăîõû÷ õéÿ Þ òì āìúô ñúĀéîî Ý òîïéÝ øîé õîù éÝ óéù Þ  íõû÷ éÝ óéù Þ  ™“‡ u 

t ïòé Ăñùû÷ øîý āĀòû āûì õòòîî ñĂòùāéë Þ āûúòîāë øòòé öûì øîý ñêòòõê ăîì÷ ûñîë øòòĀ ñĂòù øêéí Þ òï āûìéÞ āû ăîì÷ ûñîë òì ø ûùéñĂāéý Ý Ý ñĂòù ñéí Þ úéîî Þ í ìêîû øéÝ îÿ ñëéïûë Þ ñéí Þ ûòï éòùăí õûê āûì ïéÝ ñëéïûëôéù Þ Þ øòîĂ øêéí Þ āò÷ ìò ìòé øñòòîîÿ éÝ āéý Ý íêîñ éÝ øíîñ îÿ öòîê éÝ òîî ñĀùî½ íìĂí þû öìéí òô ‰Š Œ ŽŠ™‚„ ñëéï Þ Āîú½ āûì òîî öòîê éÝ îÿ øôòõëûëîÿ ïòé Ăñùû÷ āûì  úéì Þ Āāú øõòé øéÝ āû ïòé ăîāò½ úòîāéÝ ñĂòù ñòë āû êòîé āûêéÞ ñõûîî āûì üòîé öòîê āûñúùûĂ āûì øòòï øûĀ öòîê āûñùûĀòāñûëúòîé øéÝ òîî āû ïòé øñòòîîÿ éÝ āéý Ý úû½û ñĂòù ñòë āû êòîé Ăñùû÷ ø ñò÷ ïòé ûêõûï ò òï ïéÝ øìòé òì øëûîî ñëéïûë Þ ñéí Þ íûā½ øìòé òì øëûîî ïòé õéāĂò òùêõ āûñāûîî òì øîý ñĂ½ āû ñîĂ½ āûì îñ øñòòï ûõéÝ øîý āêì÷ øòé ñõûëùòāûë÷îāéÝ øûùûï

https://telegram.me/Publications_MM


RW

ƒ–˜‡  Š~ƒƒ• q ‚—–’ –

`WUQ sPUa YWUQ sa rWQ [SWQ XsabX¤a ^UQ S\be ^WWr YWQ PQS  [aT `WUQ X¤WWUUaR _¤¤ ^P ^Ua]f WPs XQS  Q\W]] \Vs [WsVQ [WS\Q Y\ SWSW Q\ ^Ub UQ\ [aT Q XW] ^a]QrUc  ^cWr Uc ^sSQW  \Wb WUrQ XaPsQaR  ÄÎ ^a¤aUUQT  ^WQ eUVUZ ^RWW\¤WWsQ ^WWr aW€f] ^a] `sQT  XRasbaR_WUQ [SWQ sa XQS  YQ¤saT  "^Ta ^R ^WQ Pc€ XZQ]aRbWUQ  Pc€ saT XQS  [Wfa] a¤WWr ^RaUU saWU¤aR `U_ [WWP WWVP U¤WPs ^WQ ^Uf\ RWT QsU] Q ^a¤WbaR sW] _QUU  a]Q]  ^UQ aXQX  ^WWr ^rWUUaR ^UQ sa]Wc ^Ub sWX WT ^Ufae Q\ Z Z eU]f SfsB saRWX¤WWS saT ^Ub XW] ^a]U¤sQb  rWQ sa rQ  XRQraR  ^UQ X\Q ^aUUaR ^a¤ar saT ^aUU sa XPWWsf PSr WS\QU `_Z WS\Q WeQ X¤WWUUaR ^Ua]f WPs XQS  ea\ ea] ^WQ Saf  WWr ^RaUU XZQsX  sa ^UQ ^aXfsaPWUQ ^ sQb  X¤aUUQT  fX¤a] ^Pa¤ ^WWr YWQ \Qr  WQUU\S  W€\V SWSW Y€\V] WQUU\S sa WUU YWW\R rWQ XRQ]sQb   sa _QUU  saP\Wr ^UQ T\QR  ^Ta ^R ^WQ sWT UV Ssr STUPa X¤WTaR X\QUU  RWcZQ XaPsQaR  XQS  sa rQ X¤WWUUaR sa XQS  saSWsb Pc€ [aT ^Pa¤ ^cWr ^bsQT  XaUU sa ^UQ sSQW  ø òé óòï ñùîýûë āûýûĂéê òì  õýāûí õû Ăëù íĂ÷î êÿ÷ øìûò PQ TUPWZ [WW€] rWQ sa rQ XsaSaR XQS  sa ^aUU saPQ  ^UQ XWWsbaR YWr sa XQS  fb¤ eUsW_] XW] [QU sfQ \bsaS \Q fR¤ Sf]U VW Z eU]f €U_B ^ bWUQ XRQraR ÃÎ ^Ta ^R ^WQ ^Zf ^WWT ^WWr YWQ \Qr  WQUU\S fWTWQ `WUQ rWQ \bsa [W€\QS [f saT PWUQ U\WbQ rQ r]s] rWQ €U_B saT \QbBQsQ    ø û÷ øûĀ íõòýă ñò÷ ïé øêòòõë  öôêêõ õôê îìêûõî ø ñûêúòîé úûõé [W€\QS [f sfQ SRsT] ^WWr ^Ub UV X\Qb  fX¤a] ^ XW] sabafQP  saT rWQ UV STWsW ^WWr ^WQ YWUQ  SWSW Q\ R Z SfsB saRWX¤WWS saT ^WQ €U_B ^ bWUQ ^e] WWP _QUU  [aT ^WQ r]Us] YWUQ rWQ _QT  fX¤a] \WWUU  [WsVQ Wfs XRQr  [WsVQ [WS\Q Y\ U\WbQ rQ ^a¤sa\ Uc \bsaU ^¤a YfV ^aUUaR rWQ SsUe XfW¤ ^saUU ^UQ WWr Uc ^aWWsf _a ^a¤WT _QUU  WT saT rWQ \QbBQsQ    [aT ^WQ ^UQ eUZfV [a¤WQ Uc X¤WW] _QT  rQ e]Q Ws]Q saT XRQr  XsabX¤aaR QT  YWUQ sabafQP   [W¤a¤U UW\Q [W€aUc e]Q [W€\Q \WTPS\ rQ ^RQr  XsabX¤aaR XsaUU ^a] ^UQ ^aXfsaPWUQ [Uc XWWsf ^a] XRQr  \cr e]Q Ws]Q \aP €SsS WPs sasaR saT \]WS ^Ub €U_B ^ bWUQ [eWQs [eQ ST Qcse UseW e]Q Ws]Q

rWQ sa\TQ saT [Wsf¤ Wb¤Z \a [ZeQ QfQU T XW ^UQ X¤aUUQT  fX¤a] Q PWUQ rQ _WUQ X]U€ [aT ^Ub PWUQ U\WbQ rQ r]s] €U_B saT rWQ `Ua sa¤ Q]X Q _WUQ XsaS saXfsaPWUQ saT rQ XfW¤ XPWW\R sa ì êô íāîă āûì øòé øûùûòòõ öòòê āûìéÞ øòòï íāìú āòêû÷ öòòê íùòëùí ò÷ûñ òì ñò÷ øòòĂ óòï ñëùòïûÿ øû÷ éô õûîýê øòòï öòòĀ÷ úû ïî÷ ÷ ïéÝ øûĀùûìûë üāéì ÷ Ý āûêéÞ ó÷é ăéî óòêé ăé ò òê òîî ñĀùî½ öăîêé ăîù÷îé îĂýă Š „Š ›†š õï òĂā øîý āûñāûîî òì ăîðÿ óāìê öòāýú òì øĂñòòñ òîïéÝ êô ŠBšŠŠ‚ Ž†— úûùïòê øòòï øāûúûêāéý Ý øûĀ āû òîïéÝ òîî øñôéāñùòòāé Ý Ý ñò÷ øû÷îùāéý Ý Ăñùû÷ āûì ïòé ñýûĂûë éÝ ŠŠ‡ ‰“†† š‰‘“ “™“„‘t ‰Š ’“†š ‰Š “ƒ‘“™‚™• t † ™“ŒŠ†™ † ’Š†™„‘Š ŠŠ‰š ‰“†† ™“ † ‰•“š“ƒ ’Š†™ƒ  t “‘“•“ ‰“†† š‰‘“  t ‚Š†

öûì āéý Ý ñùûîîéì Ý āû úéîî Þ íõýă òì øāûúûêāéý Ý îÿ òîïéÝ òîî øñôéāñùòòāé Ý Ý øû÷ üāéì Ý òîïéÝ  „†‚Š ŠŠƒ ‰•“š“ƒ ăîù÷îé òì øāûúûêāéý Ý øîé øāûñòòāêîÿúòîé òîïéÝ òîî øñôéāñùòòāé Ý Ý üāéì  Ý ÷ ăîù÷îé øòòï ïòé úû õòòîî ø ûñĂāûêòîé íõýă óòï ñýîā úéîî Þ ñéí  Þ ÷ øûîî Ăāì÷í ăòê øîý úòîāéÝ ñòòë øé÷āûëùîò Ý éÝ òîî øíûïûë õíé÷é Þ Ý ñéí Þ ûòï āûāò÷ïîĀ û õéĀïðò òêā Āíāí ò āĂé òòê ñòòñĂ úû òîî āîìòú øòé øïòîîûë öíòé øîé øýîāûëîÿ öíòé āû ñéí Þ øîòÿõ éêî øîé òāĂé òòê øñõéíûë Ý ñëéïûë Þ öíòé ñéí Þ øîé ûýĂí ăìòāò āûñāûîî òì øîòÿõ éêî õ÷òí øîý ½éāé Þ Ý úõé÷ûì Þ ñ÷îĀ ûýĂ òì  ûýĂí ăìòāò òòê "õíîĂ øîý ñúýòîõñùéÝ òì îéîî ñúíûï îì  ø òõòýă òì øíîñîÿúòîé ñĂòù íúùā½ üòîé íõîëú éÝ ïòé ú ïéÝ ûòï āûêîõûõ õ ìîì òêā Āíāí ñëéïûë Þ ñéí Þ óòõùû ûýĂí ăìòāò ïòé úõé÷ûì Þ õòòîî ðêĂõ îùòõû óéù Þ ïòê

PW

ƒ–˜‡  Š~ƒƒ• q ‚—–’ –

Qs]R WT WUU SUc] asaUUf Q [QU PQ TUPWZ rWQ WQTUUQ \WUQUU ^Q]V Q\f W] WsfQ Q\ ^WfUTW€ XRQr  SUc] WT XW] ^saUU XUUQUsBaR XfW¤ `sQT  _QUU  [aT rWQ [aU¤ XRQr  aWr Y\]W\Q s WPs saRW\WWS saT saPQ [WsUs]U eUc] \a QW rX sPT]P QP efsb Y\]W\Q S QW sPT]P €U_B ^ bWUQ XRQr  Wfs \WWUU USU\ZQW X_WWS _QT  eUUc] Q\P [¤V [¤V [Wsc]P \ZQ¤ sfQ _QUU  SUc] Q X\aR ^WW€ XfW¤ X_Q€  _QUU  SUc] Q saUUf ^Q XfW¤ X]U€ _a saTQ X\aR ^WW€ XfW¤ X_Q€  SUc] Q XfW¤ rWQ

^_WUU X_\WUU UT  eUc] \a Y\]W\Q s WPs saT XRQr    PW Z U¤Wefsb XRQr  fUT€S [WWVS sUQ WT  _QUUsQb USU\ZQW [WsUs]U "SUc] a e]Q ^Q rWQ _a _QUU  XfW¤ ^UQ YW]W ^UZWsQW ^a]\ €U_B saT XRQr  S¤WVP saT ^WQ saUUf ^Q sWT X]U€ _QUU  SUc] WT  W\UQ "RaX a¤WWT ^saR¤a\sQb  \aUU YWQ YW]W YWsQQ SUc] WT ^WWr Uc [WW€] saUUf saXWP rWQ _a  sUs] ^Ub TP\] [W]W eUZWsQ QUS Se\UR_ Ur SUc] WZ s]U\ ScsWf eU]W\fP SUc] Q rWQ SUc] QrQ    a]f] rWQ _QUU  ^UZWsQW XRQr  €U_B saT  S] SsZf rQ SUc] WT ^Ub S\UR_ WT rWQ _a T\QPWUU ^WW\Q YWr ^Ub YWr `WUQ XRQraR  XQS  \cr ^sSQ eWP \aP €SsS _QUU  sZf [aT sa_WUQ [W]W eUZWsQ XQS  fX¤a] saT ^WQ eURsT] a¤WWr Uc ^aUUaR SZUr XQS  sa rQ fW WZ SUc] WT sQb  X\SQcQP   saXfsaPWUQ saT [WW€] XQS  sa _QUU  [QU PQ TUPWZ eUc] ^Ub eUZr aP€ sfQ [sZf TP\] eUQ\b¤ eU\UR_ [SP fWf eUUc] sUTWSP ^aUUaR _QUU  eUUc] QT  ^a¤ar _a  S SeUQ S\WR UrPU  S [S\ \QU]f WPs \UTRS ^UQRS ^Ub XsaSaR \SQ]Q   PQS  YWQ saT _QUU  sZf [aT sa_WUQ eU\UR_ aZW\saT¤UQUU ^PQS  \rV WT rQ WU\S XPf \aP \cr sa¤rQUU  WU\S SUc] WT WWP ^UQ WWr sQb  X]WXfQP  XQS  saXfsaPWUQ ^Ub [ZV saT ^sQUUaR  rWQ Sa Y\]S S]\f rQ ^RQr  _QUU  sQ\€  XRQraR  saXfsaPWUQ saT XQS  [QU PQ TUPWZ

eUc] eUZrP X\aUU saT ^Ub RW¤a€ saT ^UQ X\aUU saT saXfsaPWUQ saT _QUU  sZf [aT sa_WUQ rWQ S\UR_ WT Î [Q TUPWZ [W]W eUZWsQ QT  YWUQ rWQ sQbsaT  X\SQc  _¤¤ ^P ^Ua]f WPs rQ eUsUTS sT_P QPU] ^RQr  \rV WT ^R ^WQ ^cWr XaUU sa ^a]aUU ^Pa¤ ^_WUU X\QUUaR  XQS  XaUU sa rQ \]WS ^Ub ^aUUaR S\R] [SWQ XQS ]  ^UQ ^Ta XQSaR  XQS  ^Ua]f WPs Pc€ Q ^Pa¤ ^Ta ^R ^WQ ^cWr [aT ^Sar ^aR¤QRaR  rWQ ^UQ ^UbsaT fb¤ e]Ra _WUsR [SWQ XQS ]  \WWUU [Wfa] a¤WWr ^RaUU ^_WUU RWT¤\aUU Pc€ [SWQ ^Pa¤ ^cWr XaUU sa rQ \]WS ^Ub ^aUUaR S\R] XsabX¤aaR Pc€ saT XQS  "Pc€ Q ^WP YWQ rQ YQT  X_Sar UT 

íû óõ÷í í÷õĂ āéý Ý øû÷îĀûëùéÞ ïòé ú āûîîĂ òîî òîùûë ñõòòÿāûì ñāûîî “ ”„ øòāìíùú ăôú÷ éā÷ë āûì øòé ô öé ìîêòô øîý íîÿ÷ òì ó òï ñ½ûõĂ ìòé ûāûñõû éÝ òîî úéë Ý āûì üòîé øíûïûë ăêĂ õíé÷é Þ Ý ñéí Þ õÿï óéêāûòîé Ý ø÷õï í÷õĂ òêā øîéëí öûì øýõéíûë Þ ñĂòù øêéí Þ øîé öòăòõñ ñò÷ ñòòõûëùîò øíòï òòîîÿ ûùòòï øûëùéëûë Ý øûùûï ñòòï òì òòê øîé Āùéê Ý éÝ ñò÷ ø ëéāñ Þ āûñéý Þ āûòòï ñĂòù øýõûí òòï úéîîāéý Þ Ý ñòòõûëùîò òì ñëûāýûë ø÷õï í÷õĂ òêā ñéí Þ Āùéê Ý òì øëéāñ Þ øñéñ Ý ñéñĂ Þ øòé êîāòû öûì þéāñ Þ ăêĂ øòé øòòï îÿ õñõñ÷ ñĂòù éā÷îð éÝ øêéí Þ òòï ïéÝ ñāûýñùûûë òòï øêéí Þ Āùéê Ý òì ûôòõñû ñéí Þ āû ïéÝ ñòòõûëùîò òòîîÿ ûëòïéì Þ òì øîý āûýñùû öûì øîý øûîîûë āûÿ÷ òîïéÝ óòï ñéí Þ ø÷õï í÷õĂ òêā ñòòõûëùîò òòîîÿ òì øîý éā÷îð òì øîý øëòéîāéê Ý ñùûĀûë ñĂòù ñîĂ½ óòï ñéí Þ āû öòāîûòĂ øòòĀ ñëéïûë Þ ñĂòù ëûñ ā ûýñùû øòé ø÷õï í÷õĂ òêā øîý îîòāê éÝ ñéí Þ āû ïéÝ ñêòòāĂ āûëûāñ êāí ø÷õï í÷õĂ òêā øîý öòìòòé āûì ā ûêòé øíîï øòòï ñò÷ ñéíûë Ý ñéí Þ āûñéý Þ éÝ úéîî Þ íāîă øòì éÝ øëûîî ñëûāýûë öíòé ñéí Þ āû úéîî Þ íõéĂ éÝ üòîé íāî÷ðõ ûëîùê øêòāĂûë ø÷õï í÷õĂ òêā ñéí Þ øõòòñîÿ ñýāéìûë Ý óòï øêéí Þ òòï úéîî Þ ñýûĂûë āûòòï øòé ăîýăîĂ éÝ íÿû øéÝ āòì êòë óòé íù÷òí óìò óîĂ÷ āĀòí òùăð óõ þûòò÷ òùùí ñëûāýûëùéÞ óò÷ ñúéí Þ îì úéîî Þ ăîāî÷ðêĂ ă  îôõí ûëîù ïòé úéîî Þ íõéĂ éÝ ïòé úû õòòîî íāîă øòì öûì øîý øûíòÿúòîāéÝ óòï ñúõéï Þ îì öòìòòé āûāûòòñ øòò÷ ăîāî÷ðêĂ íāî÷ð ïòé úéîî Þ êé ìîêòô

https://telegram.me/Publications_MM


UX

Āûîîé øû÷ ñ÷ûù íõêĀ é ñò÷  óõòéî ø éô÷ öôõ êāûò ăîĂĀ ăîõðăí õô øîý ñòòĀòāûîîĂ òì

ƒ–˜‡  Š~ƒƒ• q ‚—–’ –

sQ¤  XsWPQsB  asS scW saT fX¤a] ^Ub SPfV] WT `WUQ ^a¤sa\ [ca ^Ub fX¤a] [aT ^saXf ^a]U¤aR YWr `WUQ XQS  fX¤a] saT PWUQ _WUQ X]U€ aWr Qr\aP] a\ afUSW WPs €SsS Ps sar\aP saT saT ^WQ Wfs ^Ub saXsaUU WT `WUQ XRQraR  XQS  rWQ [aT `WUQ _QUU  ^a¤sa\ Uc SPUX S\P€ Q W\U€P Ua]fe aU]f [Q SeaU S XW SfsB saRWX¤WWS SPUX SPfV] ^RQr  \rV WT ^UQ asS scW ^WW€ QXfW¤  WT rQ _WUQ X]U€  ] ^WfUTW€ Sfa]\ Sbsc] SP€S \Zf Y\WQU ^QZ] [Z\ PsaW [ZW\a U\P€e Sea [Q Wfs XRQr  sQbsaT  T\QP  YWr XRWT¤a eUf€ eU\VeS XRQr  Wfs _QUU  ^Uf\ _QT  saUUf rWQ eUf€ eU\VeS sWQ PWUQ [ZW\a U\P€e [Q W\U€P Ua]fe aU]f [Q SsUQZ\ eUf€ eU\VeS \Zf Y\WQU ^QZ] [Z\ PsaW sWQ WUU YQT  _a rWQ ^a¤sa\ Uc ^WWr \P€] YWr `WUQ XaUU ^QZ]U eUf€ eU\VeS \Z ^RQr  XbsQTaR  Wfs X\QUU  ^a¤sa\ Uc ^Q XPWWS sWQ ^aUU rQ _WUQ X]U€ ^WUf X¤sa\ "[Z\ PsaW Y\WQU YQT  rWQ ^XW]¤WQ ^UQ ^a¤sa\ ^XW]¤WQ WUU ^WUf _a rWQ XWW€WsaUUf WT \WWUU fX¤a] ^ sQb  _Wr QW  ^a¤sa\ _QT  XBWUS WT XsabX¤aaR Ps sar\aP saT XQS  sQbsaT  ^a¤sa\ ^XW]¤WQ XfW¤ ^UQ PWUS¤Q [WWP sQ¤  rWQ YQT  rWQ XsWBf fX¤a] saT _QUU  XWW€RWsaUUf _QT  _Wr ^WWr YWWQ sQb  XaUU  Y\WQU ^QZ] [Z\ PsaW sa WUU [aT YQ¤  saPQ  ^a¤sa\ ^Q XPWUS sa rWP sQ¤  saXWWUU ^UQ QT  ^Ub ^a¤sa\ PWUQ saPQ ÇÎ €Q]faR   _a rWQ ^WUf X¤sa\ sSar YQT sa rQ SsU]R S\P€ Q XW] YWr `WUQ X]a¤ fX¤a] saT asS scW saT XaUU Qs]R ^a¤sa\ WsbsaT¤WQ ^RsQ]  XaUU rWQ S\P€ WT `WUQ \WWUU SXW\f Q [WQ `WUQ ^PQS  XfW¤ SXW\f ^WW€ XfW¤ ^PQS  [WZQ\] \WWUU asS scW Q QXfW¤  \P€] ^WWr SZUr ^\Qr  sW] ^b\aS \Qr  saXfsaPWUQ saT ^UffPU SV]fP ^UcsPU SPSQP SsUe WT ^WWr Uc eUQUbs SsUe ^e] ^Ub eU\UR_ a\Q ^PQS  ^\Qr  sW] ^UQ ^]Q \QsfW \Z\U U¤\ eUaUfW ^UQ

›ŠŒ øôĂ øô éõ íòāôí õû êòòð íðòăýí õû öé • ”†’ –†—Š‘… ™“š ñêòòāĂ íìîêûí ĂāîĂî ìîúò āûì íô ā ûîîĂ òéìîîéÝ óéì Þ ïòé āýú úéì Þ øûùûýû îÿ Ăñùû÷ ø āéý Ý āûîîĂ ïòé ú êòîé ăîðÿ óāì õû  ŽŠ‰•š ›š™•  …Š™˜ Š†† ‹Š‡ ‰‘“ŠŠ ›†ˆ— ‹™„ “ ™“ ‰ƒ‡ u …ŠŠ™Œ øûùāûõ îÿ

TW

ƒ–˜‡  Š~ƒƒ• q ‚—–’ –

 UV Q]X rWQ fX¤a] saT _QUU  SPfV] a¤WWs ^UQ aXUR Q WUU fX¤a] ^ sQb  XUR saT [SWQ XRQsX SsUe WT YsUT `WUQ [SWQ XPWWS ^UQ saXfsaPWUQ ^UQ [Wfa] a\Q ^Ub `U_ saT ^UQ PWUS¤Q saT rWQ _QT  WUrQ ^PQS  \rV WT _QUU  PUX P\ ^Ub ^W¤a saT rWQ _QT  ñĂòù ø û÷ ñúîõë öò÷Ă ăéāò óāîì  ìî÷ðă éõ  X] Pb eUPQ eZ_] ^WQ XPWU\aR_WUQ €sQXf 

a\Q ^a¤ar [SWQ sQb  _QUU  saXfsaPWUQ saT _a\Q XSar sa X€a\BX¤Q ^fW¤aX\aSQP  saTQ XZa\f SPfV] a_WUsR saTQ a¤WW\€ Q QXfW¤  X]a¤ sa ^aXfsaPWUQ [aT ^Ub ^\WUSsQb  rWQ _QUU  XUR dsQS  ^WQ ^Ucs ^WWr `WUQ sPUa ^a¤ar _QUU  WT ^Ub S]€¤ saWWr ^T¤aUU _QUU  saX¤arWUX sQb  T_V ^WWr X\QS  sa ^UQ rWQ _QUU  YQr  Q QXfW¤  rWQ _a \WWUU ^XUR [Uc SPfV]

Q\ ^Ub UQ\ [aT `WUQ XRQr  WU\S eWP saT Q\ ^Ub UQ\ [aT ^RaUU rXe SUc] XPWWsf YU¤WV saT WUrQ WUU ^saT¤UQUU XfW¤ YWr X_\Qr  UT TU]Ve ^ sQb  ^RQr  Uc YW\Ra] rWQ WUrQ WUU TU]Ve  ^X_U\R ^Ub ^TWW]sQb  YWr fX¤a] Q ^a€ ^WWr _QUU  YQr  Q Uc ^X_U\R XfW¤ \Qr  sa rQ fX¤a] ^Ub scUQ ^Q YQ¤ ^UQ sPV ^WWr ^Ub eUfs ^WQ XSar sa _QUU  ^ZQr  asaWWX "UcsaT QW  X_U\R dsQS  WT sQ¤  WUrQ ^RQr  e]QP saPQ ^UbsaT RWTWW\ rWQ sa YWr ^a€ fX¤a] saT \WWUU ^RWT¤Wr _QUU  ^fX¤a] afWsQ¤  [SWQ X_U\R _a _QUU  _a\Q ^UQ eUUQe ^Ub ^TWW]sQb  QW  ^saX¤a¤saT ^UQ ^saXWWUUsaT Uc eUfs ^WWr ^WQ rWQ _a ^UQ dsQS  ^WWr ^UQ \WUU sa WUU XWU\ YQr  aTaW Uc ^\WUU ^WWr _QT  ^RWWP Uc X¤QS  ^WWr ^WQ ^PaRaRsaPWQ e]QP rWQ ÅÎ e]QP \WUU sa _QUU  [aT Uc dsQS  rWQ fX¤a] Q \f] YsT \a WU\S eWP saT XRQr  XfXW\RaR_WUQ YWr XQS  ^UQ WW¤f ^ bWUQ ^aR¤QRaR  XQS  R¤W\cU\B saPQ [USe [Uc Xa]Z RWT¤a\QbBQsQ    [USe ^ rWP ^\Qb  ^Ub fX¤a] [aT X\aXfaRBQ _aBa

S SUQe Q YQ¤  XbWU\ fX¤a] saT rWQ \f]¤ saT XfXW\RaR YWr sa XQS  SUQe WT ^XW]¤WQ ^UQ U¤Ws]fW [SWQ XQS  _aBa sQ¤  \Vs [USe ^ rWP Xa]Z XQS  sa ^aUU UV ^c¤QR¤WQ  ^\QbBQsQ    ^Ub X\aXfaRBQ SUQe WT XQSaR  XfW¤ ^WUf YQT  sa XQS  XfXW\RaR YWr rWQ _QT  YWr XfXW\R sa rQ XQSaR  QsU] XQS  sa \WWUU Uc ^PQS  QsU] X_\Qr  UT TU]Ve Q\ ^Ub S¤UUZ WT rQ ^WWXfsQb  Q\W]] ^WUf UX_aUU YQr  Q _]a¤aW ^X_U\R X_aUU UT \WWUU ^UbsaT ^X_U\R Uc YWWf XfW¤ rWQ _ ÆÎ UQ\ ^ sQb  ^saXWc

ïéÝ ăîòùðîāê Āîïòð øêéí Þ ñýāéìûë Ý ñéí Þ úéîî Þ øé÷āûëùîò Ý éÝ āéý Ý ñëéïûë Þ ñéí Þ ûòï éïõûê÷ Ăāí÷ Āíāí ëô ø ìûāîÿ õòîî ûāí āÿò āûì ñëéïûë Þ êā āûïõûê āûì ñéí Þ öòĂìðô óòùòûê îòíò öîò õôê ‡‰ †Œ ŽŠ™‚„ ñëéï Þ òĂā é  āò éÝ øòòï ñĂòù øòîĂ øûĀ āû āûìéÞ øûùāûõ ñĂòù øòîĂ øûĀ āû ïéÝ øûõ½÷ûñú½éÞ óòï õéï Þ āû ïéÝ Ăñùû÷ öûì ø ûîîûë ñĂòù õõôê óéù Þ ïòé øñôûù ïéÝ óòï òòê ñôéāñ Ý öòĂìðô óòùòûê îòíò öîò õôê òĂā ñëéï Þ öûì üòîé öò÷Ă üāéì Ý ìòé éÝ òòùúéìùîý Þ øāéîîûë Þ øêûëûë ñùòòí ïòé íāîă òì "āûòòëòìòòõ éÝ ñïòê îì ïéÝ øëéï Þ îñúùûĀ òîî ïòé íāîă øòòĀ ăîĂìðăí øêéí Þ ëòìùûñĂ ā ûì ïéÝ ăîîéă øëûîî ñìûāûë½éÞ óòï ñéí Þ úéîî Þ Ăñùû÷ éÝ āéý Ý ñëéïûë Þ õíé÷é Þ Ý ñéí Þ õÿï Ăòé øîïð āûì ìô øôéï Ý ûñîë îÿ øîÿā éÝ øêéí Þ ñúûîî îì êòîé óéï Ý øòòé üòîé ăîùîÿā òòîîÿ øòòĀ øêûëûë ñĂòù ñéí Þ āûñĂāûêòîé îð úñôûõĂ îÿ øîÿā éÝ øêéí Þ ñĂòù îñúûîî ā òĂò ïé  †‰ ›†š Āîú½ ø ýòîé õïð òì øîý āûñāûîî òì üòîé ñëéïûë Þ Þ õÿï āûāò÷ïîĀ û õéĀïðò òêā Āíāí ñéí íêĂð÷ òì ïòé ìîò āûÿùéë Ý āûì íā÷éù íêĂð÷í öĂ õû ìîòíĂ  íĂ÷ ø õéï Þ òòï øû÷ûîî îÿ ñëûāýûë öíòé öòìò÷õă òì øêéí Þ ûòï ñĂûêí òìò÷õă òì øîý öûùòòé øîý ăîĀõăúí òì āéý Ý ñëéïûë Þ òòï āû ñéí Þ ăîĀõăúí øòòï óéù Þ øāíéý Þ ê òîé úéîî Þ øÿò÷û òòê øûòòāì ñĂòù āûôòï óòï ñõéï Þ āòé āûêéÞ øûòòāì óòï ñõéï Þ āòé øû÷ûîî òòê ñĂòù úòòîî óòé  íÿû øòòé āéù Þ éì Þ ïòé ăîêĂð÷ üòîé íÿû øéÝ øêûë øāòêéā½ Þ óòòé āû ñûîî ăîêĂð÷ üòîé øìûā½éÞ óòï ñûîî āòé   Šš†„Š˜ øòõêă íāîă òăéāê ûāí āÿò òăéāê

https://telegram.me/Publications_MM




²Û  ‰š žÓ¦ò‡ Žž ¦è ´ Œš  ŸœŸ Ÿª´‡ ¡ ‡¦ žÛ  ¨ ² Œí Ž« ‡£ŽŸ  ¡¡£ Ͳ á Žß§ Ž´Ó °¨‡  žš¦´ž  ¢²šŸŸ «š š ¢²¬¦±²¬ ¦°  £¡ ³£š ©›  ²¬ ²¬›£²š©¬ª¬ ©£š£«šŸŸ ©¢££±£²¬ŸŸ³žš¦´ž¢ª££¨ ©Ÿš ©®š¦¬œ¥šª ££   £š ž¬²®   §£²°¨ ©Ÿ® œ£ª¬££œ«£Ÿ²š ¢šž²¬¢³²¬›££š²¬©Ÿš²¬®¬³š›§Ÿ°©œ£²³¬œ©›šž££  ©Ÿš ²›¨ ©£š œ¬¢  ©œªšœ¬œ ©¬ª¬  ££    §£ £ ©¢¦ší³¬œ ¤£  ¢šž ¢£Ÿ²› ²¬££    ²¬«šŸŸ ©££± ¢šž¬œ ¢³£ª ²¬ £›Ÿª£›²ž³¨Ÿ°¢œš¦±š›¤£ ©›šž££ ©Ÿš¢œ£ª¬¬œ §££®² ©£š   ¦¨£ž ©Ÿ® ©¨ ¢±£³¬œ ££  ¢šž ²¬¢³²¬›££š Ÿª£›² ž³¨  £› ²¬«šŸŸ ©££± ¢šž¬œ ¢³£ª ²¬£ŸŸ ££  ©›šž  £š ±¦¨¬   ©££¢³ §¬ªŸ® ²¬«šŸŸ ©œ£Ÿ°¬œ«£Ÿ²š ¢šž ££  ¢šž Ÿª£›² ž³¨ ©Ÿš ££  ¢£¨ ©¢¦šž ž¨¡¦¨ ©¬¨Ÿ±¬œ ¢œ£ š›  § ‹£²Ž ‡°¨‹   Žæ¨‹  §¥´‡ š ¦£ ‹îž‹  ²Û  ‰š Žž Íã² ß Ÿ ²´‹£ ‡  ² ¨šæŸŽ  ¢ ¡£ ž¬²‡ Ží Žæ¨ã ‹ ²š® ¬ªš³ ¬«£Ÿ²œ š  £š «  š  ° ©£²žª«  ©œš  ¦ ¡ ¢³£ª ©›šž ££  «šŸŸ ²š®²¬ ©£š £ ©Ÿš Ÿª£›² ž³¨  §³ž ¤Ÿ²›  ©Ÿ® ²¬¢²¬ŸŸ £ ¢£¨ ©¢³²¬›££š §¬ ¢›£Ÿ¦¬œ ²¬¢²¬ŸŸ£¢£¨¢›£Ÿ¦¬œ©Ÿš©¬¨Ÿ±¬œ £šŸ²´£ £› ž²£³²¬©¬ £š²¬¢²¬ŸŸ£©££¢³²š®Ÿ°²¬ŸŸ³ £š « ¬ª££¦± š Ÿ° ©¬ŸŸ¬œ ­Ÿ« §£ §££› ©œª£ ¬œ ©›šž ©£š £ «šŸŸ ¢šž Ÿ²´£ «šŸŸ §³ž ¤Ÿ²›  ©Ÿ® ²¬¢²¬ŸŸ  £ ©œ¬± ›£Ÿ¦ "¢œš ¬œ š©žŸ¢¬œ®£Ÿš§¬¢£¨¢šžŸ²´££Ÿ š £š¯Ÿ²£´£²šª £ ©¢³²¬›££š © ²š® ›Ÿ¢ž´²¥ž  ©Ÿ® ž¨ £ ©£š ©£ª¬ ¬££ª ²¬›£š ž²£³ ²¬œ£¦šŸŸ¬œ š ¢£¨ ¢›£Ÿ¦¬œ ¬±š¢ ©›šž ©£š ££  ¢£¨ ©žŸ¢¬œ ¢šž ²¬¢³²¬›££š ²¬ «šŸŸ §£«ª ¬¦š ¤£  ©Ÿš ©¢³²¬›££š §¬ ¢›£Ÿ¦¬œ ¢šž Ÿ²´£ ²¬›š ©££¦š ©žŸ¢¬œ ¢šž ²¬¢³²¬›££š ²¬ «šŸŸ §£«ª ²š® ¢±ªšš› ²¬ ©¬ŸŸ¬œ ²¬  £š §¬ ¢£¨ ©Ÿš ³¢ª¬¨ ²¬¢££ŸŸ° š ¢£¨ ²¬¢³²¬

ž¨¦³´²š®´  ²Û  ‰š² › á Ž›£ ‹è§£‹±Ï  ‹ ˆš ž¦è¨‹  Žž¦Ÿœ£ ‹è£ò‹ ‡¬ Ž£žò Ž¬  š£¡£ § ž£Œ¦¬‰ 㝏 ³¢ª¬¨ ²¬¬£ ¢œš ¬œ ¢šž ¬£  ¢¹³¬› ²¬œ£¦££ž ²¬ ²¬ £ŸŸ¦££¢²Ÿš§¬ª¬œ££š©££ ¢£Ÿ¦¦¨£ž©Ÿ®¢®³¨¸¬œ¢²¬ŸŸ ©žŸ¢£š©¢££ŸŸ°š¦žš¨š¢ž¬ ²¬©¬ŸŸ  ©££¦š¤£ ¢®³¨ ©Ÿšš š ²¬ŸŸ  £š ²¬ª¬£  š ®š ²¬ ¢ª¸±«í ¤š  ¬¢¥¬¦³ š ¢šž ©££¦š ²¬  š ££›²¬ ¢«¬œ²š® ²¬ ©Ÿš ­š²¢³ š š ­£Ÿš ²¬ ¢šž ²¬¢²¬ŸŸ ¬ª££  ¢£¨    ©žŸ¢¬œ «¬¥¦¬ š ¤£Ÿš ©›¬œ¬œ«£Ÿ²š©£±«®§¬©·¦š¤£  £    §ž£¦¬ Ÿ  ²³š ²›› £¥  ±Ÿ«® £ ¢œš  «š ­£Ÿš ¢šž £š ²¬ «šŸŸ §¬ ¢£Ÿ¦ œ£ª¬¢³ ¢¨Ÿ± ­š²¢³ ©¢££ŸŸ° §¬ ­£Ÿš ©¬ª¬ ±«í ¤²Ÿ ©›¬œ¬œ«£Ÿ²š ©££¦š ¤£  £š

­«Ÿ£«²® š› æŽŸ §£±ÏšŒ ‹ ¦ §£¡‹ › ‡ ã ž¦¬  žÛ  ¨ © Œ´¡ Ÿ²´‹£ ‡  ¡ïŽ ‹æŽŸ £Œª ‡® ‹¦ žÛ  ¨ © Œ´¡ § ‹¬ § ¡¦ ¦¥ ˆš¦ ¦ Œš² ܇ ‹£ £Œª±‡ ‹  ¦¥ ‡Ÿ ©² ‰žÒ  ›£¡£ §£±Ï ‹ ˆš ž ´£³ž ´Ÿ›¬ ©£š ©£ª¬ ²¬œ£¢¥£ŸŸ š  ªŸš ¢ª²¬¦ ±Ÿ«® £ £šš­£Ÿš©££ ¬£®³¨¦£ŸŸ±£°š²¬££š  §£±¦šž£ª®¦

´£³ž ´Ÿ›¬ ©£š ´Ÿœ£²¨ ¬¥£Ÿž Ÿ° ©¬¨Ÿ±ªš ¦š  ²¬  š «¬¦š ©Ÿš ž«ª²® §ž£š ­£Ÿš ©££  ¬£®³¨ ¢³²¬ ²¬ ­²š ¬¦š ©Ÿ® ¢££²®š›  £š ³¢ª¬¨ š ©¬ŸŸ ²šª  §¡¦ ¦¥š¦  «¢Ÿœ







































 nh _P l _O dK iS KF )K _O nh aO 4K _Pu h oO h aO 4K _Pu dT h c FS _R nh _P l _O  Ÿ ¡£ ⠏¨ ‹¬ ž£ª ›   £³² Sc hQo 4S hPo )K nh aO 4K _Pu iS FK )K _O nh aO 4K _Pu Td h c FS _R  £š «šŸŸ Ÿ²´£ ©££¢³²š® Ÿ° ²¬ŸŸ³  £š ¤£¦¢ª¬œ££š   š§£¨³´Ÿ¥¦¨¦Ÿ¬©¬¨¬ªªš©Ÿš©££  ²££œ¨¤£ ©¬¨Ÿ±¬œ  ¦š  Ÿª£›² ž³¨  š ©¢¬› ©Ÿš Ÿ›¥ ©®£Ÿ¦¥šª ¦š  ²¬  ¤šª ©Ÿš "¢œª¬²› £³² £ŸŸ £Ÿ š §ž£š ²š® ©¬¨Ÿ±«£Ÿ²š ©š ³¢ª¬¨ ²¬›Ÿ³¡ š ©¬ŸŸ¬œ ¤š  £š Ÿ²´£ ²¬ŸŸ³   £š ©³£ª¬ž¬³¬œ¬¦š©œ¬ŸŸž²Ÿ´£¢³£ª¢¦ž¬°²¬«šŸŸ²š®  "²›¨£Ÿ°¬ ££²©££ ££›§ž£š¢£¨²¬›£²š £š«šŸŸ ¢œš ¬œ¥šª ¦°  š²œ£¨³  ©Ÿ® £ª£« £›² ±ž²ž ¢šž  £Ÿ š  £š ©£ª¬ ²¬  š ¬£  š ¦¬›¨ ³²ž¨ ©²¨ ©Ÿ®  « ²¬ª££š©¬ŸŸ š¬£ ¢³¬›££¨¦´©Ÿ®¢œª¬²›¬œ¢²¬ŸŸ §ž£š©¦¬ŸŸ « šš²Ÿ¨¢šž²¬©Ÿš±£°§Ÿ°©²žš®¦£ŸŸ  ©Ÿ®©¢¦šž±£²Ÿ°§ž£š©¦¬ŸŸ«šŸŸ©œªŸ²¬¢³©¬¨Ÿ±²¬¢ªŸš  ©££ Ÿ«š²š®©¢¦šž¦š ²¬Ÿ°²¬ž°¬²¬ £š©²žš® ²¬¢¬ŸŸŸŸ š©¦ž¬°²¬¢³£ª§¬ª££±©Ÿš±£°§Ÿ°¬ ££²  ©œªŸ²¬¢³¬¦š©Ÿ®©²¬ŸŸ¢¬ŸŸ¬¢š²¬œ  Ÿ²´£¢šž›££žªš©£š š©££¢³²š®©¬¨©¬±§¬¢£¨ ©œªŸ²¬¢³©££¨Ÿ°«£Ÿš£¥¬ ££²©££  Ÿ«š²š®©¢¦šž¬œ  ¢šžž³¨Ÿ°²›¨§Ÿ°©¬¨Ÿ±¬œ £š²¬²¬¢ª¬ª£ŸŸ²¬›š  ©£Ÿ³ ¢šž ©Ÿš ¦ž£° ©££   £š « «šŸŸ ¢®š¥¬œ ©¢³ ²¬ ¦š  ²¬  š ©œªŸ²¬¢³ ¬ª¬£³²š® ¢œ££¦¬œ²¬¢ªŸš§ž£š š ¢±£³¬œ Ÿ²´£ ¢šž ²š®²¬ ²¬¢££ŸŸ ©££œ ©¬ª¬± ¢³£ª  ¦š ²¬ šž›Ÿ¢š©¢¬›¬œ§ž£š©ŸšŸª£›²ž³¨Ÿ°¡£¦³ ¢³£ª©£Ÿ³¢šž²¬¦££ŸŸ©¬¨¬ªª££²š§ž£š©Ÿš ©¬¨Ÿ±«£Ÿ²š  ©££¦š©££œŸ°¡¥©££±   㦠‰šÛ ‡ ‹æŽŸ Ÿ¦ ±ÝŽ ‹æŽŸ ã¡òŽ ۇ ‹æŽŸ Ÿª´‡ ¡ ´š²Ž ±‡ ‹¦ žÛ ¨   š Œ° ŒæŽŸ     ¡£ ž¦ ˆžš ž㚐› æŽŸ§Ÿ¦Û ‡¦㞠Œ¬²Œ ‡¦Û£š‹   š  Ÿž¬²¦ ³£š  ²¬¢²¬ŸŸ £ ©Ÿ® «£Ÿ²š ¢ª²¬¦ ±ž £³² ©Ÿš ¢±Ÿ›¬œ ¤£  ¢šž «šŸŸ ²¬ ©¬ŸŸ¬œ  £š Ÿª£›²  ž³¨ ¦°  šª¦£ŸŸ ©Ÿ® ©ž¥ž ž¨¦³ ² ±žœž Ÿ²´£ ¢³Ÿ±¬œ  ²£¨  š ž¨¦³ ©£ª› ²®« ©££  ©£š ²¬¢š® ©££  ©Ÿ® ¢œª¬²› «šŸŸ ²¬ ©¬ŸŸ¬œ  £š Ÿª£›² ž³¨  š ©œš  Ÿ° ©œª£ŸŸ°¬œ  ©¬ª¬  Ÿ²´£Ÿ°¢±Ÿ›¬œ¤£ ¢šž ´Ÿ¨š  ¤£Ÿž ©¬ŸŸ¬œ  £š Ÿª£›² ž³¨  š ©œš  ¦ ¡ ¦££ŸŸ  ©Ÿš š £ŸŸ ¤£Ÿž £Ÿ š ©¬ŸŸ¬œ ¤¬¦ª££³²šŸŸ  £š Ÿ²´£ ž³¨ ©¬ŸŸ ©Ÿš   ´Ÿ¨š  ²¬®¬œ¨Ÿš ³¢ª¬¨ ²¬¥£¦ª ¬ŸŸ¬œ ¢ Ÿ¨¬œ ¤£  ²¬ ¢šž Ÿ²´£ ©³Ÿ± ¢¦šŸŸ¬œ ¢šž Ÿª£›²  š š  £š «š ¦££ŸŸ ©Ÿš   ©±Ÿ› ©Ÿš §ž£š Ÿ° ©œ££›®š²š ¢®²š¬œ ¢³£ª ž²Ÿ´ £ ¢šž ¤š  ²¬¥£¦ª¬¢³²š®  ©¬¨¬ŸŸŸ°¢±Ÿ›¬œ¤£ ¢šž «²¬ŸŸ©›££²³«£Ÿ²š   㦠‰šÛ ‡ ‹æŽŸ Ÿ¦ ±ÝŽ ‹æŽŸ ã¡òŽ ۇ ‹æŽŸ Ÿª´‡ ¡ ´š²Ž ± ‡ ‹¦ žÛ  ¨ š Œ° ŒæŽŸ     ¡£ ž¦ ˆžš ž㚐› æŽŸ§Ÿ¦Û ‡¦㞠Œ¬²Œ ‡¦Û£š‹  š  Ÿž¬²¦ ³£š  ²¬¢²¬ŸŸ £ ©Ÿ® «£Ÿ²š ¢ª²¬¦ ±ž £ ³² ©Ÿš ¢±Ÿ›¬œ ¤£  ¢šž «šŸŸ ²¬ ©¬ŸŸ¬œ  £š Ÿª£›²  ž³¨ Ÿ²´£¢³Ÿ±¬œ ¤š ¢££¢³ ³£š  ¢²šŸŸ «š ²¬ŸŸ³ ©¬ª¬  ²¬¢²¬ŸŸ  £  ³£šž ´š ´›³¦ ž³¨ ¦šŸ£Ÿ   š¥› ´Ÿ¨³  Ÿ²´£ ­£Ÿš  ¤£Ÿš ž³¨ ­£Ÿš ­£Ÿ²š ¢££œ  š ©¬ª²¬¦«£Ÿ²š ©¬± £Ÿ š£ŸŸ ©š  "Ÿª£›² ¯²Ÿ±²¬¢²¬ŸŸ¬ª££ ©›£²³¬œ£³²¢šž¢ª££³«¬£ŸŸ²šª  ©¬££¢³ «šŸŸ ²¬¢²¬ŸŸ ¬²¬¢££ŸŸ £ ¢ š¦¬œ«£Ÿš ¢šž ©Ÿš  š¨ Ÿ£ª¬  ²¬¢²¬ŸŸ £ ©¬ª¬  «š ©Ÿš  ž³¨ ³£šžŸ

 ¤šª ²¬ ©¬ŸŸ¬œ ž³¨ £š ´ŸŸ£ª¬ «£Ÿ²œ ©Ÿ®  š ¢«££ž «š    Ÿ²´£  š ¢²šŸŸ¬œ ¢³£ª ©Ÿš ¢±Ÿ›¬œ ¤£  ¢šž «šŸŸ ²¬¢³²¬ ¦š  ©±Ÿ›¢³²¬¤£  

²®Ÿ«›´¥

b.wolkenfeld@skynet.beµ¿´¯·¸½¾²¿¸°Ç¯Ã¹¸µdz¸¯·¿Áƾ´¸»±¼Á²ÇÁ°¸¯¾±¿´·º¸¸»¯°ÇÁ²¯¾±¿´ÆÇÁ½¯°¾Ç¯·¿Á½¯Æ¾±¿´°¸¸ÇÈ¿¸¸¯ǯÃ











cÁ¸µ Ƴ¼¸Æ¸²Å¾´Ã¾Æ¿¯²Á±ÁÃǯȾ´¯ÇÁ·ÇÁ´´ÁÅǴƾ±¿´»³ÁÅÇÁÁ·¿¯ÀÁÇÁ·¿¸¯¾´Ã±¿´»½¯µÁº¸»·¿ÁºÁ´´¯c













 ³³É¸º¾ÁÃÇÁ´´·¿¯¯µ»Á°¸²¸À¶²³Ç´É²´½»ÉµÁÈÉ´ÇɸÉÈÇÃÀ½¾´¸»±°¸³¿È

 »´½³»É´Ç´½È³Åó´³ÆÉÁ³»»´ºÉ´¸´ºµ³»º ²»ÁÿÁÆ»¯´´¾´¸Å¿°¸Á









c q S 8m )K  c mR











  

 









 š¡£  žÛ  ¨ © Œ´¡ ©£‡ ¨ ‹  © Œž¥ Ÿ²´‹£ ‡  ¬ Ž¨Û‡ ‹æŽŸ  £³² v Pk mS qM  y mQ fQ kK m8 O  r8p  lRh  y qR h wO vK   _ 4S 8  q mR )S



c qS 8m )K c mR  š¡£  žÛ  ¨ © Œ´¡ ©£‡ ¨‹  © Œž¥ Ÿ²´‹£ ‡  ¬ Ž¨Û‡ ‹æŽŸ   £³² v Pk mS qM y mQ fQ kK m8 O r8p lRh y qR h wO vK  _4S 8 q mR )S žŸª  ©Ÿ® ›² ²¬ ¼¦°  «££ŸŸ £›° §ž²›š £›²°žœž ©Ÿ®£š›œ§¬ªŸ®¢¦ž¬°²¬¥šª¢šž±²›£ª›©£š  ² ¬£¡š ©¬ŸŸ©¬¨Ÿ±¬œ²š® £š«šŸŸ¤š š¬£ š ¦¬›¨£²ž¨  ©²¨ ¢££ž±ªš²±©££ ©¦££žŸ° ©¬£ŸŸ©££±©²žš®¬œ £š¬£ ©²¨  ©Ÿš›²²¬¢££ŸŸ°š©¬£ŸŸ©£š¢¦££ŸŸ²š®¢šžœ¬¢¬ª¬£©£š ©£š ¤£  ¢ªŸ®¬œ ¬£  ©²¨  š ¢²¬ž¬œ ¢šž ²¬ª¬£ ©¬ŸŸ  ¢¬ŸŸ²¬›£Ÿš¢«££ŸŸ²¬ŸŸ¢ª¬¥¬²š›¤£ ²¬¢šž¦š¢£®³ ¤šª§ž£š¦¬ŸŸ©£š©Ÿš ±ª¬²±£©Ÿ® ¢ªŸ ¬œ©££¢³®£Ÿš   £š ©Ÿš ¢œš£¬œ ¤£  ²¬ ¢šž ²¬®²¬ "©ž¬  Ÿ° ©££  ž¥Ÿ   ¦š¢£®³©£š¬£ ©²¨©¥Ÿ š›©œªšœ¬œ ¢£¨ ¢¦ž£®¬œ¬£  ©²¨ ¢šž ²¬¨£° ©£š œ£ª¬¨Ÿ±ª££²š  ¢šž ©Ÿš ©¬¨Ÿ±¬œ  £š ›² ²¬ª¬£ «šŸŸ ›£¦Ÿ° ±ªš¬œ ©££  c mR £³²©Ÿ®²¬¢²¬ŸŸ£­£Ÿšž²Ÿ´ ²›š¢œš ¬œ§ž£š  ¤£¦¢ª¬œ££š    vPk mS qM y mQ fQ kK m8 O r8p lRh y qR h wO vK _ 4S 8 q mR )S c qS 8m )K   £š ±Ÿ«® £ ¦£ŸŸ «šŸŸ œ£²›£š š›Ÿ  ¢²šŸŸ «š  š ©¬¨ ¢££¢³²š® š›Ÿ  ©Ÿ® ²šª "§¬ ¢£¨ ©¬ª¬¥££°š›  ©¬¨Ÿ±¬œ²¬ £š§£«ª¬¦š£¢²¬ž¬œ¢šžŸ²´£©¬ŸŸ¦š›  ¢Ÿª£¨š¢¨£Ÿ ²š®¢³£ª¤£ ©Ÿš²›¨²¬©£š ¢²¬ž¬œ ¢šž Ÿ²´£ ©¬ŸŸ £Ÿ š  £š ¯Ÿ²£´ £ "«šŸŸ²š®  ¬¦š «šŸŸ ­Ÿ« §£´¬£²± ££› ©¬ŸŸ¬œ  £š «šŸŸ §£«ª ž³¨ ©Ÿ® ¡¥ ¬±²š¢³ £ ¢ª¬±²¬ ¤£  ¢šž «¢¦š¨¬  ²¬¥¬ž©±¬¢³©££  ©›££ž®£Ÿš £Ÿ¦›¢£¨ š¢ª¬ž« Ÿª£›²  ¢££° ¬°²Ÿ± š ©Ÿš ©¢¦ší³¬œ ¦š›«š ¤£  ¢šž §£ £ ž¨¡¦¨š©¬¨Ÿ±¬œ²š® £š « šž³¬¨²¬¢²¬ž§¬¥šª  ž³¨ ££Ÿ   ›£ £ ´Ÿ¨³  ¢££¢³ ¢²š «šŸŸ ±¦¨¬ ¢£¨  ©²šŸŸ¬œ²¬ŸŸ³©¬ª¬ ¢ª¬ž« ž³¨  §£›¥  ¤šª¢££°¬°²Ÿ±š§£Ÿ±©±š²³²¬©²šŸŸ¬œŸ²´£ £š  £ ©¢¦šž Ÿ° ¡¥ ©££± ¢³£ª ©£Ÿ³ ²¬ ¢šž ­Ÿ«§£ ´¬£²± ©Ÿš ±ªš²±¤£¦²¬®¬œ¢³£ª  £š²¬Ÿ°¢«££ŸŸ²¬ŸŸ ¢ª¬ž ²š®²¬"©ž¬  Ÿ° §ž£š £¥  £©›šž ¢³£ª ²¬¨ ¦¬ŸŸ ¤£š  ©®¬²¢Ÿ°²›¨£Ÿ°©®š¦¬œ¦¬ª³©Ÿš¢œš£¬œ¤£ ²¬¢šž ¢££ž²¬œ£¬›¬¦Ÿª£›²ž³¨  

ÚØÇÂÆÚÇÜÏÔÒÇÖÚÔÊÚÔÇÇÎÚÔÖ ÌÂÇÇËÅÑÇÖÆÛÚÖËÅÕËÇÂ



§£ ´¬£²±Ÿ ±¦¨¬ ´¨¡¦¨ ¬¨³ ©Ÿ±£²¢Ÿª £š ¬¨³£Ÿ

­Ÿ«

§££¡²°Ÿš   y dT m ) P  q `R )Q  š ¡£  žÛ  ¨ © Œ´¡ ©£‡ ¨‹  © Œž¥ Ÿ²´‡ ‹£ ¬ Ž¨Û‡ ‹æŽŸ  £³² Td k  dT _ wK vK oO  ¦š²³£¡¨³£  © ²š® ¢œš¦±š› ¦žš¨š ¤£  ¢šž £š š «ª¬¢°¬¦ ©¬ª¬  ©¢«ª£²š® ¬ª££   š ¬£  ²«ª¥¦š ©Ÿ® ²¬ ²¬¢¥¬¢ ¬ª££  ©¥š¨ žªŸ´¡ ­²š ²¬ ©Ÿš ¤šŸŸ³ ²ž¬   ¢Ó²±ªÒ› ©®Ÿ²Ÿ°«£Ÿš£ŸŸœ¬ŸŸ«£Ÿš¬²¬ªš©££±¢³£ª¢šž ²Ÿ¢® ²¬ ¢¬ŸŸ £Ÿ š ¢®¬³¬œ ©££  ©Ÿ® ©¬¨šª £ ©³£Ÿ¢ Ÿ° ©Ÿš ´Ÿ›Ÿ¡ £¦¬›¬ª££ ©Ÿ®©²¬ŸŸ ¬œªš¦ š ¦¥££¨³ š ¢£¨ ¢²¬®¢ª¬¬œ £›² ²¬ §ž£š ¢šž  ¢šž¬œ Ÿ²´£ ¢šž «šŸŸ²š® ¤£  ¤£š ²¬ª£ŸŸ ¢££° ²¬›š ²£¨  £š ª£°š "©¬¨¬ª  ¤£Ÿš ©Ÿš ²¬¢¥¬¢ ¢šž ²¬ «šŸŸ ¦žš¨ «¬¬£ ¦££ŸŸ ©²šŸŸ¬œ ¢²¬®¢ª¬²š® ©Ÿš ›Ÿ¡¦¬› š ©²šŸŸ¬œ ²¬  £š ²¬¢¥š¢ š ¢¥š¨¬œ žªŸ´¡ ©££  ¢³£Ÿ¢¬œ ¤£  ©Ÿš ¢š²±ªš›  ©®Ÿ²¬œ«£Ÿš ¢šž ²¬ ©¬¨šª   whPh aR yK oO ) Q =K kO   š ¡£  žÛ  ¨ © Œ´¡ ©£‡ ¨‹  © Œž¥ Ÿ²´‡ ‹£ ¬ Ž¨Û‡ ‹æŽŸ  £³²  Td m )K  k qR  y fR _R  y dT _  Td k  8sh pO dT c   y dT uK mO cR  lhPh vO dK ¢±ªŸ® ¢šž ¨ «šŸŸ²š® §¬¢ £ ©²¬¦±²¬ ©¬± ¨ £›² ±ž²ž ©Ÿ® ²¬¢²¬ŸŸ £ ¢£¨ Ÿ²´£ Ÿ° Ÿ  ´Ÿš ¢œ££¦¬œŸ° ©¬¨ ©¬± Ÿ  ´Ÿš   £Ÿ š ¢œš  ²¬ «šŸŸ ¬£  ²¬›Ÿ¦¬¦ Ÿ £   ŸŸ   Ÿ£Ÿ   ŸšŸ   ©œ¬ŸŸ  ­£Ÿš ©›££²³«£Ÿ²š §Ÿ°  ¨² š  ¡š  £ŸŸ £Ÿ š  ¢®¬²¢š› œ¬ŸŸ ¬¢³²¬ ¢®¬²¢š›œ¬ŸŸ¬¢££ŸŸ°£ ¡Ÿ£¨Ÿ£¡£¡š ²¬²¬®¬³š› œ¬ŸŸ ¬¢£² £ ž²Ÿ´ £ ©Ÿ® ´Ÿ£´Ÿš ›š  £ £ŸŸ £Ÿ š  ©£š£©Ÿ®§£¢›³££ŸŸ£Ÿ š¢®¬²¢š› Ÿ° Ÿ²´£ Ÿ° Ÿ  š ¢œ££¦¬œŸ° ©¬¨ ¢šž ²š®²¬  ©¢®šžš› ©Ÿš ²££œ¨ ¤£  ¢šž ²¬ ©¬ŸŸ ›£Ÿ¦ ©££  ©¬ª¬¥££°š›   Ÿ ©£š ¨Ÿ²¨©¬ª¬ ©Ÿš§¬ª££šª£š©¬ª¬ «šŸŸ©¥š £Ÿ° ©£š£ž²Ÿ´£²¬¢³²¬›££š²¬

š¢£¦³²Ÿ¨š©²¨±¥ £ŒªÛ㠇 Îò‡ ۇ š‹ ‡ŸӍ¦ Œšš ßŸ²´‹£ ‡ Î ‡ª ´¡£ ‹ª ‰šžÛ  ¨¦ š² ¨š£ŸŽ

https://telegram.me/Publications_MM


´Ÿ²Ÿ

¢³£ª ¤£  ©›šž ¬¥¦¬ŸŸ §£Ÿœ £ ©Ÿ® ¢££ž²¬ª£¨ £ ©Ÿ® ­£Ÿ¦²¬® ©£š ©¬ŸŸ¬œ ²££œ¨ ¤£  ©›šž ¢¦¬¢³¬œªœ¬± £ ©Ÿ® ©¬ŸŸ¬œ ©£›   ¢œš ¬œ ±° ²œ ²¬ ¢šž   ¤£š  ¢¦¬¢³¬œªœ¬±¢³£ª¤£ ©›šž¬¥¦¬ŸŸ©³¢ª¬¨ ¦° ©£¦›Ÿ¦©Ÿ®š²£®³²£š¨£›²œž²ž¢šž§¬­£Ÿš ¢³£ª ¢šž «šŸŸ ¦š²³£ ¦¦¥ ©Ÿ® ¢££ž²¬ª£¨ £ ¢œ££¦¬œŸ° ©¬ŸŸ¬œ ©¬ª¬  ¯²šž ©°ªšœ © ¢£¨ ž²Ÿ´ £ ©¬¨¬ªªš ¢¦šŸŸ¬œ ©›£Ÿž¬œ®£Ÿš ²¬¢³²¬›££š ²¬¢šž ££  ­£Ÿš ©Ÿš ›²›²¬ £ ©œª£ŸŸ°¬œ ©Ÿš ®š± ¬²¬££  ²¬¥¬ž «Ò® š £ŸŸ œ²š› §¬ ž²Ÿ´£©¬¨¬ªŸ°ªš Ÿª£›²ž³¨ §¬ž ´š ž³¨ š°Ÿ£Ÿ ±Ÿ«® ²¬ ¢œš  «š «šŸŸ ›² ›²¬ £ ©¬ª¬  «š   §¬  §¬ ©¬¨Ÿª¬œ«£Ÿ²š ¢šž ¢£¨ ©¢³²¬›££š §¬ ©œ¬±    §£±¦šž ´š²±¦ ©¬ª¬  ££  ¦š²³£ ¦¦¥ ©Ÿ® žª¡¨ ¬°ªšœ £ ©Ÿ®   žª¡¨ž ©¨ ž²Ÿ´ ©££  £ ¢£¨ ¢®š³›£¦ ¢£¨ ž²Ÿ´ £ ©¬¨Ÿª¬œªš ©›šž «šŸŸ ¢¦¬¢³¬œ ²¬ ¢šž ££    ²žž ´£´¡´ Ÿ›°£´£Ÿ ©¦£ŸŸ ¬ª¬œ££š ©œ¬± ž²Ÿ´ £ ©¬¨¬ªŸ°ªš ©œª£ŸŸ°¬œ ©Ÿš œ²š› §¬ ²¬¢ªŸš ©¦£ŸŸ¬²¬££ 

 ¡£¢£ š¨‡ ² ž ž¦è²Ž ˆ¡ æŽŸ©Û ‡› ‹è Žž©Û ¬ ‡èŸªÛ‰  ¬¦ Ž¬ ŽæŽŸ ©¢¥¬¬œ š š ¢®²š¬œ ž²Ÿ´ ©´¨ ££› ©¬¨ ¢šž «šŸŸ Ÿ° Ÿ°   §£²ž £³Ÿ£¡ ²¬ ¢²¬®¢ª¬ "¤£Ÿ² ©ŸŸ£Ÿš ¤¦š± ¦š› ©›šž «šŸŸ ¦š²³£ £šªŸ³ £ ©Ÿ® ©œ£Ÿš £ ©ª¬¦›²š® ¸¬¨³ªŸ ž³¬ª  ²¬®¢ª¬ « ©£š £ ¢²¬ž²¬ ©›šž ££  ©¬ŸŸ «š ©œ¬± ¢®š³ª££® ²¬œ£¢®£œ ¢£¨ ©¬ª¬²› ©›£Ÿž¬œªš ±¦š®¬³££š



 œ¥¢£



² Œß Ž ‡£ žÛ  ¨ š¨‡  ±Œ ¡ ‡Ÿ ͌¦Ÿž ² ®Ý Žž ¦Ÿ± £ž‹ ‡£ŽŸ  ¢£¢£ ¦Ÿ± ‡›ã덪¬‰ £Ž §£±Ï ‹ ˆš ž ‡Ÿ  š ©££  Ÿ°  ¨²¨ ¢¨Ÿ± «š £´¬©Ÿ³¦ š  £š ²›£

©¢££° ¬¦š ©£š š ¦¨£ž ©£š ¢¦¬Ÿí¬œ«£Ÿš ¢šž Ÿª£›² ž³¨ ¦š  §¦Ÿ¬ ¦³ ŸªŸ›² ²¬ ©Ÿš ©££  ² Ÿœ ²Ÿž±£° ²¬ ¦š   Ÿªª¬£§£±¦šžŸ²›£ž³¨ ²¬¢²¬ŸŸ¬ª££ ©££ §££±¨

£›°´²¢¬ Ÿòۇ Žá±‹ ‡Ÿ ² ž ž ´ š ¦ Œß ‡œ Žž ²¨šŒ¦ 㪠ß ž ´ Œ¬ Žž žò Žš£ ‹è

 ³Ÿ±

£  ³Ÿ± «£Ÿš¢¨Ÿ± ²ž ¢²šŸŸ«š§Ÿ²š©°£ª¬²œ£  ²  §Ÿ²š ´Ÿ£´Ÿš £ ©Ÿš  Ÿ  ©Ÿš   ©¬ª¬  ž  §Ÿ²š ´Ÿ£´Ÿš £¢œš «š ³Ÿ± «£Ÿš¢¨Ÿ±©¬¨š Ÿ° ² ©Ÿš ± ©¬ª¬  «š ©°£ª¬²œš› ¢«¬ŸŸ Ÿ ©¬ŸŸ   ²žž ´š ¦›œž  ±Ÿ«® ¢²šŸŸ «š ©¬¨Ÿ±«£Ÿš ¢¬ŸŸ   Ÿ´³±Ÿ  ©š  ²ž  ¢²šŸŸ

²®Ÿ«§´¡

 ´£ Œß¨‹  § ‹£²Ž ‡°¨‹  ¯² š Œ¨ Σ´š ‹ Œ°Ÿž ²Û ‰š Σ±Ï  ˆš Žž £ ‹¥ªÓ  ›¥ §£‹ ›‰¬ ´²³¬ £ ©¬¨ ¢ª¬££¦   ´Ÿ¬Ÿ›³ ²¬«£Ÿš   ²žš£ š ¦žš¨  ´›³ š ©Ÿš Ÿ²´£ ´³²® ¡¦³› ´³²® ¤šª ´›³ š ´Ÿ²›ž ££« š  ¨²¨  ªŸš  £š «š©ª¡´šŸ ´³²® ›š›ž¬³´ ¤šª ¢££œ ©¬¨ ©Ÿš §£²°¨ ´š£°£  ´Ÿ¦œ ©Ÿ® «£Ÿ²š ¢££œ ©¬¨ ©¬ŸŸ ´Ÿ¦œ ©£š ©££²š ¢££œ ©¬¨ ©¬ŸŸ ££« ©Ÿš ¦š²³£ ¯²š ©¬£Ÿ›   ´Ÿ²›ž´²³¬  £ ©¬¨¬ª¢£¨ ¯¦š ©¬¨ ­²š  ›š› ž¬³´

²£¨ ©¬ª¬± ž²Ÿ´ž ´Ÿ¥ › ²šª ¦££ŸŸ ž²Ÿ´ ²¬œ£¦££ž ²¬ ©¬£Ÿ›²£¨©¬ª¬±ž²Ÿ´ž´Ÿ¥ ›²šª©Ÿš´Ÿ¦œ§¬©›¬¦²¬›£š ªš¦²¬ ªŸš

ž¬Ÿ¨³ž£®¨







 žÜ‰  ¬ªŽ  Žž ² ßዠ ²Û ‰š ¦è 㲨š ‡ 柎  Ÿ á¡Ž‡ £ § ¬ ž ¦¥ 㪉¬ ŽæŽŸ ¡¢£

  §¬©¬ª£©¦¬ŸŸ²£¨Ÿª£›²ž³¨Ÿ°¢œš ¬œ©›šž©£š £ ¬¦š   Ÿ¡£  ©££  ¢¬ŸŸ « ©¬ŸŸ ²šª ²¬›š ££²¢¬œ ©¢³²¬›££š ¢££²í³Ÿ°¢³£ª©Ÿš¦š²³£¯²š©£š©¬¨š Ÿ°©££ ©¦¬ŸŸ©£š ²¬±¦¬®£©³£ŸŸ°¢¦¬ŸŸ²¬­£Ÿš   šª¦£ŸŸ¨š²œž   ´Ÿ¦‰¬ §¥¦ 㲨‡ Ý  ž‹  ²¨šŒ¦ ›£ ‹› « § ¬ ž ´ š ò  ‡¦ Žß ‡œž‹ ‡Ÿ   ›£ ¢£ 㞠Œ°± ‡ßŽ¬œ ‡ªã² ž ß  ¢šž ²¬¢³²¬›££š ²¬ «šŸŸ²š® §¬¢ £ ©²¬¦±²¬ ©¬± ¨ ££ ¢šž²¬²¬££š ž¦›œž ©Ÿ®žŸ°¨£©£š£²š®©›¬œ¬œ  ž²Ÿ´£©›¬œ¬œ   š  ž¥²› ²® ¢Ÿ±¦£  ©œš  ¦ ¡ «šŸŸ ¢ªš±š›  £š «   ²¬  £š ž²Ÿ´ £ ©›¬œ¬œ ¢šž ²¬¢³²¬›££š ²¬ ²¬££š ©Ÿšž²Ÿ´ £©¬¨¬ªªš ©¦š  ££  ²¬±¦¬® ¬¦š Ÿ°©œªšœ¬œ¨Ÿ²š  ž²Ÿ´ £ «šŸŸ²š® ²¬¦¬® ¬¢££ŸŸ° š ©®š²¢¬œ ¢šž ²¬¬£   £š ¢³£ª ¢šž §¬ª££š ²š® §ž£š ²š® ¢«ší¬œŸ° ¢³£ª š¦  ¢«ší¬œ ¢³£ª ¢šž ©¢££ŸŸ° © ²š® ›Ÿªœ´š¦  ¢«ší¬œ  £   ­šª´š¦  ¢«ší¬œ ¢³£ª ¢šž ©¢£² © ²š® ©Ÿš ¡°²´ ¬¦š ²¬±¦¬®£©Ÿ®²Ÿ¢šª£©œ¬±©¬ª¬ ´ŸŸ°¨ ©Ÿš ©£š £  š žª¬¢ š ©›šž ¢³£ª ©¦š  ²¬±¦¬® £ £¥ ¢²š©¢¦šŸŸ££ ›£Ÿšž²Ÿ´£©¬¨Ÿª¬œªš¢³£ª¤£Ÿš©¢¦šŸŸ  ¬œ ²¬ ££  ¢šž ²š®²¬ ²Ÿ¢šª ²¬££  ©œ¬± «¬®¬ ©®š²¢ ©££  Ÿ°   ž¦›œž  ©Ÿ® žŸ°¨ £ ©¦£Ÿ®š› ²¬¢³²¬›££š  ©š ¢£¨ «ª¬¢££ŸŸ²¬ ©Ÿ® ©££¢³ Ÿ° ©Ÿš ¢°£ª¬²œš›  ©£š ©Ÿ® ²Ÿ¢šª £ ©œ¬± ¤£Ÿš  £š «š «šŸŸ œªŸª¬²š žª¬¢š©›šž¢³£ª²¬±¦¬®£©¬ª¬± £Ÿ š

§£²ž£³Ÿ£¡   §£±‹ ² ‡›ã ´Ï± £ž‹ ‡£ŽŸ ²± ß Žž ´£ž‡ ‹ß £Û£ ‹ ‹¦Ý‡ Žž §Ÿæ Ž› £ž‹ ‡£ŸŽ   ¢¢£ ŸœŸ² ž ž¦ Ž¬ Œ›è©ª ¬ ‡Ÿ  ©¬ª¬  «š   "´Ÿ¦Ÿ± ¬³£¦²¬¢«£Ÿš £ ©¬ŸŸ¬œ ©¬ª¬  «šŸŸ «šŸŸ´²³ž£¥š¦¨£©Ÿ®©¬££²³¬œ ££ŸŸ©Ÿš´Ÿ¦Ÿ±£ ©¬ŸŸ¬œ ©Ÿ® ž²Ÿ´ £ ±¬ŸŸš ¢¨¬ª ¨  š ¢ª££ŸŸ¬œ ©Ÿš ¢œš¦±¬œ ©›šž ££  

©ž¥£´®³  žª ‰¡ Žê Žž ©¨‹  §£±Ï ‹ ˆš ž ´š²Ž ±‡ ‹¦ § ¬ ž ´ š žÛ  ¨ š Œ°ŸæŽŸ  £¢£ ² ž ž´£ò‹ ¡‡ Ž´ ‡ß㛇´‡ ‹æŽŸ ©Ÿ® ±°²œ ©¢ªš±š› §¬ ¢³²š®¬œ«£Ÿš ¢šž ¨ ©¬ŸŸ  ©Ÿ® ©žŸ  ²¬ «¦š ¢ªš±š›   §ž²›š ©› §ž²›š šª¦£ŸŸ  ©Ÿš ©›£Ÿ¦œ©££ ¢³£Ÿ¢¬œ¢šž²¬«šŸŸ²š® £±°š¢š®­š²œ "¬£œ£¦¬²²¬³££š²¬Ÿ°©œªšœ¬œ²¬›£²š  ž²Ÿ´ž ´¦›± ££›  š ©ž¬  ²£¨ ¢²¬®¢ª¬¬œ £Ÿ š ²¬ ¢šž  ¢¦¬ŸŸ £ ©Ÿ® ²¬±¦¬® ¬¦š ©œªšœ¬œ¥šª ²¬¢³²¬›££š ²¬  £š ¢¦šŸŸ¬œ ¢³£ª ©›šž ££  ²¬›š ž²Ÿ´ ²¬ ©¬¨¬ªªš ©¦š    ££  ££  ©›šž ¦š²³£ ¦¦¥ Ÿ° ©¬¨Ÿ±¬œ  £š ²¬ ©¬ŸŸ ©Ÿš ©¬¨¬ªªš  ž²Ÿ´ž ´¦›± ££›   ¢®š³›£¦ ¢£¨ ©¬¨Ÿª¬œªš ¦š› «š ´Ÿ²Ÿ¬¦š©Ÿ®©£š¬¦š©Ÿ®´Ÿ¨³ª£©¬ªŸ®¬œ¤£  ©›šž ©›šž ©£š ¬¦š ¢³£ª  š ©££¢³²š® ¤£  ¢ š¦ «¬  ¤£  ©›šž §£Ÿœ ¬¦š ¢³£ª ©Ÿš ž²Ÿ´ £ ©¬¨¬ªªš ¢¦šŸŸ¬œ  £ ¢£¨  £Ÿ¦› ¤£  ¢ª¬¥¬² ©¬¨ "©¬ «šŸŸ ²šª ¢¦¬¢³¬œªœ¬± ¢³£ª ¢šž ¢££ž²¬ª£¨ £ ³¢š¥ ¦££¢ª¢«²¬¨  ©¢¦šž¬œ¢£¨    £©Ÿ®¢££ž²¬ª£¨£ š¢œª¬²›¬œ¢²¬ŸŸ ±ž§£²®«©£š ©¬ª¬  ž²Ÿ´ £ ©¬¨¬ªªš ¢¦šŸŸ¬œ ¢³£ª ©›šž ¬¥¦¬ŸŸ ©£š ¢³¢£¦œ¬œ ®š²š ´Ÿ²Ÿ £ ©Ÿ® ­£Ÿ¦²¬® ©£š ´Ÿ¨³ª ¬²¬££  £ ©Ÿš ¦² ¢ ¨³ ¬œ ¤£  ©Ÿš œ¬ŸŸ ©³££š §¬ ©Ÿ®



žò Žš žŒ£ ˆž Í ê ‹¬ §£±Ï ‹ ˆš£ž£ ‹ ‹Ÿ Î ‡° ¬£š‹  £ ‹¦± ‡ß ¬ Ž¨Û‡  žò Ž¬ ¡£ §£±Ï ‹ ˆš ž¦ š§£²‹ ›á‡ Žž´ šžò Žš´š Œ› Œž‡Ÿ§£±Ï ‹ ˆš ž¦ã¨§ ¬¦  £³²  l yS dT `h wO  h wP `K bO   lh wO `S 6K cR  y _Q   ¢£ ©££  ©£š ¢›££²³ ¦°  ²¬¨š²¬¢«¨š ¦Ÿš³ £›² ©Ÿšœž £Ÿ š ¤£š ›šž ©²žš£ ¬œªŸ£ ¬ª££¨ ©£š  ¦š£²š©£ª›  ²®« ©¬¨Ÿ±¬œ©¬ª¬ ›² ›²¬£ š¢›££²³£ªŸ± ¡²¬¢²¬¦±²¬ «šŸŸ §£ž´ £› £ ²¬›£š ¦š²³£ ¦¦¥ ¢£¨ ¢®³¨ š ©²ž£® ££ ©¬¨Ÿª¬œ¢£¨©›šž©£š£©Ÿš©œ£í³¬œ«£Ÿš¢šž§£²¬ ££  ©¬ª¬  §££²°¨ £ ¢£¨ ž¡®³¨ ©¬ª¬   š ¢ žª¬¢¬œ ©›šž ¢³£ª «š ©œ¬¨ ©£š £ ©Ÿš ©œ¬¨²š® ¬²¬££  ©Ÿ® §£³²Ÿ£ £ ©¬¨¬ª ¢ª¬±¬œ ¢³£ª ©££ ²¬³££š ©££š ©££± ¢šž §¬ ¢£Ÿ¦ ©¬ŸŸ¬œ ¬¦š ©¬ª¬  ££  ¦££ŸŸ œ£ ²³Ÿ£ ¢®³¨ £ ©¬ª¬ ±«í ©£š ¬¦š §¬ ©£š «¬²¬¢ª£š ©š ¢šž¬œ ©Ÿš ²››¬œŸª

Ÿª£›² ž³¨ ²¬«£Ÿš §£ž´ £› £ ©Ÿ® ©¬¨Ÿª¬œ ¤š ©›šž ©Ÿ®²¬ª££›£¢£¨ ¢œ£¢®¬³š› ¢££° ¬°ªšœ £ ¤£  ¢šž «šŸŸ ²¬ ²šª ž £› £ ©Ÿ® ©¬¨Ÿª¬œ ¢³£ª²šœ ¢šž ©Ÿš ±£°ž ­«Ÿ£ ¢®³¨š šœ£ ²³Ÿ£©¬ª¬ ±«í¢ª¬±¬œ¢šž©££¦š šŸ›£ £¥   Ÿ¢ ¡£  Ÿ²´£ ²š® ¢²¬®¢ª¬¬œ ž³¨ ¢šž «š  ›²›²¬ £ ­£Ÿš ­£Ÿ²š ¢££œ §¬ž  ¢²šŸŸ «š   §¬ž £¦š §£ž´ £›£²¬›£š¢®³¨š©²ž£®²£¨Ÿ°©¬¨Ÿ±££ 

©¥££²œ²¬

£Û Œ ‡ªÒ§£±Ï ‹ ˆš£ Œš²‡ ‹£¦ ‹£ Ž¡£ÛŒ ‡ªÒ§ ¬ ž¦è¨‹ ž ˆ¡ ´žò Žš ‡Ÿ  š¥¡£ ¬ Ž° ›£ Œš ‡ªÜ´ ¨ ˆš  ¬°› £šªŸ³  ´¨š £³ªš  §£±¦š £š²£  ¬œ£ ´¨š £ ±¦š® ©°ªšœ §¬ ©³£ŸŸ° ©Ÿ®   §¬ž ¦¥¨  ©¥Ÿ  ©¬¨ ­²š ©Ÿš ©žšª›£Ÿš ©°£  Ÿ° ¢³£ª ¤£  ©í£¢³ ££  ¦££ŸŸ «£Ÿ²š Ÿ›¥ ²¬ ££  ¢¬ŸŸ Ÿ›¥ ¢²š« ¬¬£ ©Ÿ® ©®£Ÿ¦¢ªš ££  ¦££ŸŸ

§£›²´›²¬³



b f S _Q  `Pk 4K  b fS _Q  )h _O =K   ›¢£  ² ž ž œª  ¦ Œš² ܇ ‹£ §Û   ©Ž¡ ‹æŽŸ  £³²

¬²ž ²°£ ²¬ ¢¬ŸŸ š›¦ £´¬¦  ›ªž¥Ÿ«  ©œš  ¦ ¡ ¢¬›²š ¬²ž ²°£ ²¬ œ²š› š £ŸŸ §£±£° £ ²š® ©ž¬ «£Ÿš ¬¥£¦²¬ ©³£ŸŸ° žšª³ ©Ÿš ´±Ÿ¦¡¨ ©œª¬²› Ÿ° œ£ª¬¢³ ¤š ©£š £   ¦š²³£ §³ ©¡£Ÿ ±Ÿ«® ²¬ ¢œš  «š   ©£š £ ©œ¬±   ²žž œª ¢®š³›£¦ ¢£¨ ¢žŸ²¬œ ¢²š ©›šž ¬²ž²°£²¬ £š«šœ²š›§¬©Ÿ®©¦£ŸŸ©Ÿš¢¬›²š  ²¬¦š©´ª£›²

  ¡¢£

§£ê‹ Ž¬ ž ¦è¨‹  žé‘œ«‡  £ ‹¦ § ´£ ‹£ž‡ ‹Ÿ £´£ ‹ ²‹ ‡ß ´ š §ò ²‡ Ž¨Û㠇  ž ¢£ ¯²Ó  ž¦è£ ‹¦£ ‹è ©Ÿ® ²¬¨ ¢›£¦š› ²£¨ ££› ©££  Ÿ° ©££  ž¥Ÿ  ²ž£š ¢¬ŸŸ ©¬ŸŸ ²ž£š  š   ¯²šž ¦¥ £¦ £¥  ©££  ¢¬ŸŸ «  š "²¬±¦¬® ¬¦š ©¬ª¬  «šŸŸ ©¥š  ¬œ£ ´Ÿ£¨³œ ¬²¬££š ¬¦š ©¥š¨ ¢¬ŸŸ ©¬¨šª²¬œ£¦££ž©££¨²š®²£¨Ÿ°²¬Ÿ°©¥£¦œ¬œŸ°

›Ÿ±¢²Ÿ³¢¨ž³¨Ÿ£›²



žÜ‰  ¬ªŽ  Žž ² ßዠ ²Û ‰š ¦è 㲨š ‡ æ ŸŽ  Ÿ á¡Ž‡ £ § ¬ ž ¦¥ 㪉¬ ŽæŽŸ

©£š ©œªšœ¬œ ©¬ª¬  «šŸŸ ©³¢ª¬¨ ££ŸŸ° Ÿ° ¦³¨ š  £š « ©¦š® ££  žš£°¨ ¬²¬££¢ š ©®š²¢¬œ ©¬¨š Ÿ° ©›šž ©Ÿš œ¬ŸŸ «š    ©¬¨š Ÿ°  «£Ÿš ©¬££²³ ©Ÿš §¬ ­£Ÿš ­£Ÿ²š ¬££› ©£š §£®´Ÿ³ ¬¥££¦œ ©¬ª¬  ²£¨ ©Ÿš ©®š²¢¬œ ©¬¨š Ÿ° ©›šž ²£¨ ¢«££ž

££  ©¬ŸŸ ¦š› ©£š ££› ©¬ŸŸ¬œ  £š ¤£Ÿš £Ÿ š    žš£°¨ £ ¬¦š ££  ©›šž ž²Ÿ´ £ ©¬¨Ÿ±š› ££   š ¢²¬ž¬œ ©›šž ¬¥££¦œ ¬¦š ©¬ª¬  ²£¨   Ÿ¡£  §¬ª££šª£š ©œ£²³¬œ«£Ÿš ž²Ÿ´²¬œ£¦££ž²¬©£š§£®´Ÿ³

š¡«£³®¨§ªŸ› ²£›²

 «¬ £ŸŸ ²¬®¬³š› §¬ ©¬ª£ ²¬ ©¬± ©œ²š  ¬œ£ ´Ÿ£¨³œ  ´Ÿ›¬ ©Ÿ® ´Ÿœ²¨ ©£š ¤£Ÿž ©œ££¢³ ©Ÿš ©££  Ÿ° ­²šš› ´£³ž

§£¨³¦²Ÿš   ¡£  ŸœŸ §£±ÏšŒ ‹ ¦ §£¡‹ › ‡ ã ž¦¬  žÛ  ¨ © Œ´¡ Ÿ ²´‡ ‹£ ¡ïŽ ‹æŽŸ  ›£ ©ŸšŸ›¥©Ÿ®©›¬¦š©®²šŸŸ¬œ±¬ŸŸš¢šžŸ²´£«šŸŸ«š Ÿ° ²›¨ š ©£š ©œªšœ¬œ ±¬ŸŸš ©Ÿš «ª¬œ£ª¬œ²š® ž ž §¦Ÿ¬ ¬¢«¬²œ £ ©¬ŸŸ¬œ ©£Ÿ³  £š ©›¬¦ ¬¢²¬ª£ ¬œíš ©š  ©²ž£® ©œª¬²›²šª©¬±³¢ª¬¨š«šŸŸ §£¡› Ÿž¦Ÿ¬



²«Ÿ¨¢›³                                

©£ Œ›ã Û£š‹  ©£ Œß £ò‹ ¢‡ Ž®Û  ‡Ÿ £Ž¦ Œš š ß ² › á § ž¦ ž£ž‡ ‹£ £ ‹è  ¢¡£ Ÿ£ ´²Ÿò´ š ‡Ÿ§£±Ï ‹ ˆš ž£ïŒ ‘¡´ š£ò‹ ‡¬ ŽŸž ‡Ÿ㞠Œ¬²Œ ²¬¦ª¬ž ²¬³££š £ ©Ÿ® ²¬ª££š  š ¢¦ž¬°²¬ ¢²¬ŸŸ « ©Ÿš¦²©££ Ÿ°´›³ ¦¦¡¨©›£Ÿž¬œªš¢šž¢²Ÿ®±ªš²®©£š ¢šž ¦°  ³£›š §ž²›š £›² ±žœž š²´šš²¨ ²¬ ©¬ŸŸ ©¬¨Ÿ± ²¬›£²š ¦š  ²¬ ©®Ÿ²¬œ §ž£š ²¬ ¢šž ¢²¬ž¬œ «š ©œš ²«Ÿ¨§ž£š¦£ŸŸ²¬¦££ŸŸ§££žš§ž£šŸ° ¢³£ª ¢šž ²¬ ©Ÿš ­°Ÿ¡¨ ²¬«£Ÿ²œ š ©¬ŸŸ¬œ  £š £š ²¬ ±£²Ÿ°¤£ ²¬¢šž³²¨ž´£›©Ÿ®¤£Ÿš©Ÿš©¬¨Ÿ±¢¦šŸŸ¬œ ©¬ª¬œ¬œš›¢³£ª§ž£š¦š ›²²¬£¥©¬¨Ÿ±©Ÿ®©¢¦šž¬œ ¤£š ›£Ÿš ž°¬ ©š ¢ª¬¥¬²š› ¤£  ©Ÿš ©°£ ¬œ  £š ›² ²¬ ¢³£ª ¤š ²¬ ¢¬ŸŸ ¦žš¨ ©¢££ŸŸ° §Ÿ° ©®Ÿ² §ž£š ±£³ ¤£š ¦¬ŸŸ §ž£š Ÿ° ©££œ ²¬›£²š ¦¬ŸŸ ¤£š ›£Ÿš ©Ÿš ©¬¨Ÿ± ¢ší³©Ÿš¬ªš³Ÿ°ž²Ÿ´ž Ÿ›¥²¬©ŸšŸ›¥©££¨©œª¬²›   ©²¬ŸŸ ¢²¬£ª²¬ ¢¬ŸŸ ›² ¢š¢³ «¦š œªŸ°¬³ ©££¨ ©Ÿš "©¬¨¢žŸ¢«šŸŸ©š ©®Ÿ² ¢ š¦¬œ ¢šž ²¬ ±ªš¬œ š ©¦š®¬œ££› §ž£š  £š §££› ©££š ¢®£Ÿ± ²¬¥¦¬ŸŸ ©ªŸ± ¬«£Ÿ²œ «¨¬ª¬£ ©Ÿ® ²¬ª££š ©Ÿš œ²š› ­£Ÿš ¢¦¬œ «¬¨Ÿ« ¬«£Ÿ²œ ²š® ²¬¦ª¬ž ¤¬¦«£›Ÿ°¢¦žš°š› ²¬¢££ŸŸ ©Ÿš ¢ª££ž ©Ÿ®  š ¢²¬š®¬œ®£Ÿš §¬ª¬£ ¢šž ²¬ £ ²š® ²¬¦ª¬ž © ²š® ©¦žš°š› Ÿ° ©²¬ž®£Ÿš ²¬ ¦š  §ž£š ¢¬ŸŸ ²¬¦ª¬ž ²¬ ³¢š¥ «¬²šŸŸ ¬¢®£Ÿ±¬œª££š ¦žš¨££ŸŸ°©Ÿš¦žš¨©££š©³š²¢« ¢¬ŸŸ ²¬¦ª¬ž ²¬ ©¬ŸŸ ©¬ŸŸ¬œ  £š ›² §¬ªŸ® žªŸŸ¥ £ §ž£š ²¬ ¢¬ŸŸ ¢³£ª §ž£š ¢¦žš°š› ¬ªŸ± ©££   š ©ž¬  ²¬ ©¬ŸŸ «¢¦š¨¬ ©Ÿš ›² §Ÿ° ž²Ÿ´©£ Ÿ° ©®Ÿ² «£ŸŸ¬œ ¢Ÿœ ©£Ÿ³ §ž£š ²¬ ¢¬ŸŸ ›Ÿ¢³ ©£š ›² §££› ©££  ¢¬ŸŸ ´›³ ¦Ÿ¦£¡©££ ²š®© ²«Ÿ¨ ªš ²¬  £š ¢££° ¬°²Ÿ± š  £› ©œªŸ¦¬œ ¢Ÿœ  £š ž°¬ £ ›² ²¬ ž²Ÿ´©£ š ©²ž£® ©£ ´£› §Ÿ° ©¬¨Ÿ±¬œ ²¬¦ª¬ž š ©¬ŸŸ¬œ  £Ÿ¦›  £š «¬¦š «š  š ¢²¬¦±²¬ §ž£š ¢šž §ž£š ¢šž ²¬ §ž£š Ÿ° ©¬¨Ÿ± ²¬›£²š ¦š  ²¬  š ¦£®³ ¤£  ¢šž ²¬  £› ©²ž£®®£Ÿš ©££  ©œ¬ŸŸ ¢ ²«Ÿ¨ ¬œªš ¢Ÿœ œ¬ŸŸ©££ ©²¬«¬›²š®Ÿ°©¬¨Ÿª¬œ²¬¢ªŸš ¤£  ²¬ ¢šž ©œªšœ¬œ«£Ÿ²š  £š ²¬¦ª¬ž ²¬ ²¬££š ©¬¨Ÿª¬œ ›² ²¬ ¢šž £ŸŸ ©Ÿ® ž¦š³ š ¢£¨ ›² §Ÿ° ©ªšŸŸ¬œ £¥ ²šª ¬ªŸ± ©££¨ ££› ¢¦¬œ ©££¨ ©¢¦šž Ÿ° ±£²Ÿ° ²´£ž š "§ž£šŸ°©¬¨Ÿ±²¬›£²š¦š ¤£š ¤£  ¤£š ›šž œªŸ²ž£® £ ¢²¬®¢ª¬¬œ ›² ²¬ ¢šž £¥ Ÿ²´£²š®¢œš ¬œ¢šž²¬Ÿª£›²ž³¨©Ÿ®¢ª²¬¦¬œ«£Ÿš £ŸŸ ¢³£ª ¤£  ©²ž£® ©³¢ª¬¨ ©¬ŸŸ   £¦š š› ²› §ž¦ £ž£ ©£›Ÿ ³£š ´£› £´¢®³Ÿ  "¤£š žŸ¢ «šŸŸ ©££  Ÿ° ­²š « ©£š©²ž£®²£¨Ÿ°©¬¨Ÿ±©¦š ££  šŸ°œª¬²›¤£š  Ÿž¬² £±Ÿ¡ ´š £´¬ŸžŸ  ²£¨ Ÿ° ©¬¨Ÿ± ££  ©¬ŸŸ ©š ©Ÿš ž²Ÿ´ ©Ÿš ²¬®¬³š› ©Ÿ® ©°¬ ¬œ £ ©«£ŸŸ ££  ¤£š  š¦   §£±Ÿ¦šž ´ŸŸ°¨¬ª££ 

https://telegram.me/Publications_MM






\g`YUUhbS`YUU ¹¸µ¾°¯³À¯´´¾²¸¯¸²¾Á´´Á±¾Á¿ÁµÇÁ´´ $´¿¸°Ç³È½¸¸°·ÃȽ Á±



¾Á¿Áµ ³È½ »Á ¼Á³ ²´½Á¸´   ±¸¶¸ É´½È ÇÁ·ÇÁ´´ ¸² ÇÁ´´ ¾¸¸µ µ½Ç½ ·½´Æ Æ´Àà ¸²  ¼Á³´  É´°¸É ¸È¯Ç ¾Á½´ÆÁ± ¾Á¿Áµ À¯´´ ¾È·¿Á½ ¸² ¾Á´´Á± ¾Á¿Áµ À À¯² $´¿¸°Ç ³È½ ¸¸° ¾Á¸¸ÇÁ±¸ÇÆ ÁÇÁ¸¸µ ¾º¸¸»±À¸´¯ ¹¸µ ¾°¯³ Áº»Á´´ ¼¸¸ÇŽ ¾´Ã °Ç°ÇÁ ¸² ¾Á¿Áµ ¾´¯¼¸ÇŽ¾´Ã±¸²¿Á¸¸±À¸´Ç¯¾²¸¯¸²·¸½·ÃÁ»ÈÁ±·¸½ ƸǴÅ ¾°¯³ ¸¸µ    ¼Á³  ³Ç´É ¸² ¾¸¯ ¾Ã´ÇÁ±¿¯ ¾ÇÁ´´ ¾²¸¯¸²À¯´´¼¸»ºÁ·±Ç¯°Á±Á»¯¾²¸¯¸²¾´Ã·¿³¯½Á± ¼¸¸ÇŽ ¾¸¯ ¼¸°´ÇÆ ÁÇÁ¸¸µ ¾´Ã ¾Á½´¿Á±·¸½ ¾°¯³ ¸¸µ ¾´¯ ·±Ç¯°Á±  ¾Á´´Á± ǯ¿ µ¸¯ À¯² µ¯ ±¸²¿ ³¿Á· ¼¸»º¸²¾´ÃÇÁ½´·¿Á±¸¸¯¾´¯¼¸ÈÇ´¸¸²¾Á¿Áµ  ¸°´µ¯³³½»ÈÇ°ƶŸ´¿¸°Ç»¸°´µ¯³·´Æ»¸

·²ÁÇÁ±·ÈÇÁ¼´Å´¿¸°Ç³È½·¯³À¯´´Ç¯Ã $¾Á¸´Çø²·¸½





·±¯µ °ÆÁ¸ ɸ°» ǽ¯É ³º   ±·¸ É´½È Æ´Àà ¸² ¸´¯ »¯µ ¸¸µ ´Å µ¯ ¾Á¸´Çà ¸² ¾Á½ ·¿¸¸½ À¯² µ¯ Ƴ ¸ÈÇ À¯´´Ç¯ÃÇÁ¿Á½¸²´Å·²ÁÇÇÁÇÁ²¸¸¯¾²ÁÇ´¿¸°Ç³È½ ·¯³ ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ÇÁ² ¾Á´´ »¸¸´´  $¸´µ¯ À¯² µ¸¯ ÉÁ²³ÄÁ ¼Á¿´Ã ¾ÀÁ ´Å ¾´È¯Ç³ ¼²¯ ǯà ¾·¯°Ç¯Ã ¸µµ¸¯ǯÃÇÁ²¾ ³´¶ǯþ·¯°Ç¯Ã·È¸¿À¯²ÇÁ·¯³ ·¯³¸µ¾´¯¾´ÃÇÁ²¾ÀÁ¯¸±Á½¸µµ¯·±¸¸ÅÇÁ°¸¯¾Á´´Á± ¾´È¯Ç³¼²¯ǯþ°Á±Á±¹¸´¯ ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ÇÁ² ·¯³ ³Ç´É ¾É½ ¸¸° ǯÃÇÁ² ¸² ·¸½ ¾²ÁÇ ·ÈÇÁ ¼´Å »¯µ ´¿¸°Ç ³È½ µ¯ ¾»¸´Ã¯° ¾¸¸Æ·È¸¿·¯³À¯²µ¯¾Á¿¸¸½·È¸¿¾»¯µ¸¸µ¾Á¸´Çà ·¯³ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ÇÁ²»¸¸´´¾´¯¸¸µ·¸½±¿´²¿¸°Ç¯Ã ·»¯´´Á±·È¸¿¸¸µ¾°¯³¾Á´´Á±²°º½Æǯ·È¸´µ¯¸¸µ »±ÁÇÁ²¾º¯½¼¸¸°±¿´Ç³¸ÅÇÁ¸¸µ¾°Á±ÆÁ´´¯  Ç´·³ ¸Ã

¾·¸Ç²¼Á¿¸¯É´»´Æ¸²¾Á´´Á±¾Á¿ÁµÀ¯´´ $±¯·

¼¸½¸É´º¸Ç¯´Å³ÅÁ¾¯

É´¸³°¸È¸»È³¼´¸°¸³¸´ ·¸¸·È µ· ·¸É´½ÈÆ´Àþ¸¯ ¸² ¾Á´´Á± ¾Á¿Áµ À¯´´   ¼¸ÆÇ°´ É´»´Æ ¸³¸´ ÇÆ´°³ ¾Á´´Á±¾Á¿ÁµÀ¯²µ¯ÈÇýµ¸¯ ¾³º¸ÉÃÈ  ÇÁ²$É´»´Æ ·±¯»ÆÁ± ¾°¯³ À¯´´ ³»Á½ ¸º¯»½ ¸² ¾´Ã ¾Á¸¸ÇÈÁ± ¸¸´´ ¾´¯ ¸¸µ ¾´Ã ³Ç´É ¸² ÆÁ´´¯ ·½Á¿ ÇÁ·ÈÇÁ°¸¸¯ ÇÁ² µ¯ ·ÇÁ´´ ¸¸¶° ´¿¸°Ç ¾¸¯ÇÁ°¯ ÇÁÅ ¾´Ã¾´È»¯µ¸¯ ¸³¸´

Áº¸»±Á· ¸² ¾Á´´Á± ¾Á¿Áµ À¯² µ¯ ·ÇÁÆǯà ·¿ÁÇ°Á± ¼Á² ·°¸´»Á± ¾´¯ ¾±¿¸µÁ± ¾°¯³ À¯´´ ¸² ¾´Ã É´»´Æ ¾²¸¯¸²ǯóǴɸ²·°¸±ÇÁµ¯ÇÁÃÁȯ°

Ç°¶½³»¶´ÈÉ´ ¹¸É´²ÁÉ´¯»Ã ÇÃÀ¾ ø´¯·Ç¸µ¯°µ¸¯»Æ¿¸´´ÇÁ²

ǺÈÀ»¯ ¼¸½¸É´º¸Ç¯´Å·±¯µ³Ç´É¸²À¯´´¼Á²¸´¯ ÇÁ°¸» ÇƳdz¾´Ã·¿ÁÇ°Á±·ÇÁ´´  ¼¯´°¯²´°¸º ¾´Ã É´º¸Ç¯ǯó»´±ÀÁ·´±¯»ŵ °´È·¸²Ç¯°¾´Ã »´²±³ É´ºÇ°¸²¹¯¿ ¾½¯ ¾ÇÁ÷¿Á¾¸¯·¿Áǯ´´Á±¾¸¸µ´Å¼¸½¸ »¸Ã ¼´»Èɺ´ÀÈǴó ¾´¯ ¾´¸Å»´É¿¸ºÈǸµ¶½³ ¾´Ã ǯ¿ É´ºÇ° ¸¸´´Å ¸² ¹¯¿ ¾½¯ ·È¸¿ ¾ÇÁ÷¿Á ¾ÈÁ¿Á½ ¾´¯ ¾¿°Ç² ¼¸²´½  ¹Á»Æ¸·È Á²¿Á±»¯Ã ¸² ÇÁ·¸¸´´ ¾±¯µ µ¯ ³ÈÁ½ ¯ ·±¿ÁÇ°Á± ·ÇÁ´´ ¾±³ ÇÃÀ  ¾¸¯  ´Ç½È´

Ƹ²ÅÇÁÀ¸´´Á±¯´Å¼´»¶¾¸¯¾Ç¯´´Á±·ÆÁ»Ã·¿¯µ¸¯ À ¾Á½ »¸¸´´ µ¸¯ É´»± ¾±¿¯» ¼Á² ¾´Ã ¹¯µÇ´¯ ¸² µ¯  ³»´¯±  ¾´Ã É´ºÇ° ¸¸´´Å ¸² ¹¯¿ ¾½¯ ·È¸¿ ·ÇÁ÷¿Á  ¼´»Èɺ´ÀÀǴó ¾´¯ ¾´¸Å»´É¿¸ºÈǸµ¶½³

 ¼¸¸¶³Ç´ÇÅ



 

 

 \g`YUUjUSYaW  ÇÁÃÁȯ°¼Á²¾±Áƾ²¸¯¸²¾²ÁÇ´ÅÇÁ°¸¯Ǹ°¯Çà »³¯½¯ µ¸¯ ¸»¯Ã¸¿¯³ ¾´Ã Á¸µ ¯È´µ Ç ¸°Ç Ƴdz »±¿´¸ ¾¸¸»Æ ¯ ¾Ã¯Ç·Á± ·¯³ ÇÁ ¾´¯ À¯± ¾ ø´¯ ¾±¿¯±Á±  ÇÁ² Dz¶ ¼´Å ±Á´´ ¾ ø´¯ ¼¸ÇÃÀ Á¿¸¸µ ·¸½ À¯± ¾¸¯ ·¸¸± ²¿¸Æ ¾¸¸½ ·±ÁÇÃÁ± ¾´¯ ·»Á·ÈÁ±§Ã¯ ¼³¸¯ ·¯³  Ƹ²Å ¾¸¸± ¾´Ã ´·À¯³ À¯´´ $Dz¶ ¾¸¯ ´·À¸¸± À¯´´Ç¯Ã ÇÁÇÁ¸¸· À¯´´ ¾º¯µ ÁÇÁ´´È dzÁµ ¹¯² ·¿ÇÁ» ¸°Ç ¾¸¸² $Dz¶¾¸¯ ¾»¸ÃÈ ¹¸µ ¸¸± ÇÁÀÁ° $¯Ç½±¾Á¿ÇÁ»¾´Ã¾°¯³¾Á² ´·ÀÁ  ´´ ÇÁ²¿¸ÆÁÇÁ²¿¯¸²·¸½ ·±ÁÇÁ±Ã¸´¯ ¹¸µÇÁ·¯³ ·ÇÁ³Á±À¯²·¯³²¿¸Æ ÇÁ² Ǹ½ ¾Á¿Áµ À¯´´Ç¯Ã ·È¸¿ ¹¸² ¸¸·Èǯà ¹¸¯¾±¸ÇÈÁ± ¾´¯ ·¸¸Å¸²¾±¿Áǰǯôŷ»Á´´¸²¸´¯¾Ç¯´´Á±¾Ã¯È¯° ¾Á² ¾Á¿ÇÁ» ¹¯² Âǯ² ½  $$¾»¸ÃÈ ´Å ¹¸µ $$¾·¸¸Æȸǯ¿·¸½ ¸²±¸²¿Á¸¸ÇȾ´¯¾·ÈÇÁ°¸¸¯¼Á²¾Á¿¸²¾´¯¾Á¿Á´´¯²¾´¯  ¾¸¸Ç¯Dz¶¾¸¯¾Ã¯»Á±²»¯°²¿¸ÆÀ¯²µ¸¯ÇÁ·ÇÁ´´ ¾´¯»½¸³¼´Å·¿Á³Á¿¸¸µ¾°¸´³Á±Ã¸´¯¯È´µ Ǹ°Ç·¯³ ƴƾ²¸¯Á±¸»¸¸³Á¿¸¸²ǯ¿Æ´Æ¼»´Á»È´¿´°Ç·±¯µÁ± ¸´´ µ¸¯ ÀÀ¯´´·¸¸³ÇÁ¿¸¸»Æ¾¸´È·¸¸·Èǯò¿¸Æ¾¸¸»ÆÀ¯² ·»Á´´¸²¸´¯»³¸Å¾´¯·º¸»Ã¾¸¸µ ¹»½¸»¯ Ç Æ³Ç³ ·È·¸¸·Á± ·¯³ ¼Á² ·¸½  ²´Ç »´½ ¼Á» ³É¯³¸³   ·¸¶¸É´½È Æ´ÀüÁ²Á¸µ ÇÁƸ¿ ¾Á¿Áµ Áº»Á´´ ²¸¸Ç Æ»¯Ã ¼´Å ¾²ÁÇ ·À»¯µ ´²  ¼¸Æ»¯³ ¾´ÅÇ ¼Á² ¾³´· ´Å ¾´Ã ï ¸¸µ ²ÁÇ ¾·ÈÇÁ°¸¸¯ ¼Á²  ¾±ÁÆ ¾Á¸¸ÇȾ´¯¾Ç³¸Ãǯø¸µ¸´µ¯¸´´¾³Áµ´·ÀÁ´´¸´µ¯¾´¯ ¼È³ ¾´ÅÇ ¼Á² ¾±ÁÆ ï ¸¸µ ·À²ÁÇ ´² À¯´´ ǯÃÇÁ² Ǹ² ¾±ÁÆ µ¯ ÇÈ´¸ ĸ»½  ÇÁ·ÀÁ° ÇÁ² ¾¸¸µ ·Á´´ À¯² ¾´¯   ¼È³ ÇÁ·ÇÁ´´ ¸² ·¯  ¼¸Æ»¯³ »¯ ¼¸Ç°²³ ɯ ³É¯ ɯ°³´ 

¯¾¸¸µ»¯µÀ¯²µ¯ ÇÁÃÁȯ°¾ ǯþ±¿ÁÇ°¾Á¿ÁÆ´·ÀÁ´´ ÇÁ²¿¸ÆÁȸ²¸¯¸²ǯÃÉ´ºµ² ´½¸»   \g`YUU_g`Ud   ž ³©ž§™ ³™±¢ž³š™                   J—†‡‡†J„‡~JQ‚ŽƒŒ~QJd•”~•ŒJŠŽŒJ‹…ŽŒJ‡– J‹ƒ”J ‡‡–†€J ƒ~J †‡‡Š€~J ‡‡„J ƒ” X–’—~ J‹J ‚~J d—†‡ƒƒ~‰ŠŒJ ‡‰–ŒJ ‡– J–‡–~J —†ŽŒJ ~J †—‡ŽJ •J WJ –’—~ Jƒ~J V„‡ƒ‚J ‡‡„J ƒ’J Šƒƒ—J ‹J ƒŠ‡’~J †–† JƒŠ‡’~J ŒJ •J WJ –’—~J ‹J †‡Œ X‹‡J~J†Š~-— J˜‡J‹ƒ”J—†ŽŒJ~J†€Ž–JŒJƒƒJdŠLŽ‚ JV˜—SJ ‹‚‡~J ŒJ †€–’J V‚ŠŒJ Š—J ‡ J~J iQˆ‡Š–‚J †ŠŽ~‚€J †~‚QJ dRX~LŠ J†’—€J Ž‡‡J ‡~J d‹‚‡~J ŒJ †€–’ Jƒ”J ˆ‡Š€ŒJ ~ƒƒJ Š~J ‚ƒ†€J ƒ†~‚ Jƒ†~‚J WJ X†Ž‡–~’J Ž‡‡J ––€–~’ JŠ~J ‚ƒ†€J Q‹—‚J ˜ŽƒŒ~QJ ‡~J ˆ‡ƒ~J  Jƒ~J ––€–~’J ƒ”J ˆ‡Š€ŒJ ~ƒƒ i–’—~J‡~J‚ŽƒŒ~J‡‡J•–~†—–~’ J†•Žƒ’J„‡~J ˜ƒŽ”‡ŠJd‡ŠƒŠŒJ‚‰‚J•ƒ”J‡– X‹—‚J˜ŽƒŒ~Jƒ’J†–•–~’J~





¢®š¥¬œ®£Ÿš¤££¦œ¤£ ¢šž¬£ £²ž¨©²¨¦£›§¬ªŸ® ²¬¢š®²¬ £ŸŸ£Ÿ š¦£›«š¢ª¬²›²š®©Ÿš §Ÿ¦¡§¬ªŸ® ©Ÿš ©Ÿ®²¬ ©«¬œ²š® ¢šž ­š²œ ²¬ ©Ÿš ©«££ž¬œ ¢šž ¦£›§¬²¬›£š¢œ¬²®¬œ¢³£ª¦žš¨ª££± §Ÿ¦³ §ž²›š £›² ±ž²ž ¢¦ž¬°²¬ ¢šž ž³¬¨ £  £š ©²šœªŸš©£š©¬ŸŸ ¦°  ›Ÿ±®š²¢« ©Ÿ® §š¢³²¬›¦šž ©š ©›šž ¤£  ££› ­²š ²¬¬£  š ¯¬ ¬œ š «£Ÿ²š ¦£› š¢£¨ ID CARD ´Ÿž ´Ÿ¬´  ²š± «¢¬¢£¢ª¬ª£š

©¢ªš±š› §Ÿ° ©ªšŸŸ¬œ ¤£  ›² ²¬›Ÿ±®š²¢« ²¬ ¢šž ¦š  ²¬  š ©¢¬›¬œ §ž£š ©Ÿš ž¬ ¤££² ¦£®š± £›² ©±«¬ š ©›šž ©®²š ¢³£ª ¦š  ²¬  š œªŸ²£œ¬² £ ££› © ¦¬Ÿí £¢¦ž¬°²¬«¢¦š¨¬§ž£š¢šž²¬¦£›š¢£¨¢²š± š©›šž¢³£ª²¬¦£ŸŸ ²š®²¬©Ÿš ž³¬¨¬¢ªš¨²¬ª›£Ÿš ¤£ ©Ÿ®¦£›

"ž›Ÿ³´

 Žž žïŽ  ª ‡£ šÏ £ ‹è š ‡ŸÝŽ  ¦ Σ±Ï  ˆš Žž §ÛŒ  ´ š šÞ ´‹  šÏ  ¥ š ‡ŸÝŽ  ¦Ÿ ¨Û‡ ´ ššÞ ‹£²Û ‰š´ Œš ²¬ ¢²¬ŸŸ ´Ÿ²£›¬ ¬¦š ££› «šŸŸ²š® ©££¢³²š® ­²š ¨ ž²£›¬ £ ££›²šª ©Ÿš ž›Ÿ³´ ¢žŸ¢ ²¬ ©¬ŸŸ ©££² ž²£›¬ ¦¬› ²¬  š ž±ª£ š¦ £¥  ž²Ÿ´ £ ¢œš  ©²¬ŸŸ³ ³¢¦š® ©Ÿ® ¢žŸ¢ ²¬ ³¢š¥ ©œ£ª££² ¢³£ª §ž£š ¢¬ŸŸ ²¬¢³²¬›££š



©²¬ŸŸ

 š  ±ž §£²®« ©£š ¢££¢³ « £Ÿ š ©²¬¦±²¬ «š ©¬± ¨ ²¬ ©¬ŸŸ ¢¥šª££› «¢¦š¨¬ ž²£›¬ ©š ¢žŸ¢ ³¢ª¬¨ š ©¬ŸŸ  ´ŸªŸ²¥ ž²®«  ²¬ ©£š ¢ªšž ©££  ¢›££²³ ©®š¦³ ¢££œ ©Ÿš ž²£›¬²¬œ£ š²¬©žŸ¢¬œ›šž¤£š ¦¨£ž©£š©›£Ÿš ž›Ÿ³´ ¢žŸ¢ ²¬ ›£Ÿš ©Ÿš ©¬¨šª ©££  ²¬¢ªŸš ¢›££²³ ²¬ ¬ª££  ¤²Ÿ ¢±¬¨¬œ«£Ÿš ¤£¦°ª¬œ ¢®£²³ £ ¢²¬ŸŸ ž¨£¦³ ©Ÿ®²¬©¥££°©££±¢³£ª¢›££¦›«¬©Ÿš©²¬²¢ ©²£ŸšŸŸ³¬œ ¢šž ²¬  š ©¬ŸŸ¬œ  £š ž²£›¬ ©££  ›£Ÿš ²¬›š ¢žŸ¢ ²¬ ³¢š¥  £š ©¬¨šª « ©¢³²¬›££š © ¢£¨ ³¢¦š® ¦££ŸŸ ž²Ÿ³ ¬°ªšœ £ ¢±¬¨¬œ«£Ÿš ©²¬ŸŸ ¢³£ª ©¬± ž›Ÿ³´ ¦žš¨¬¦š ¢¬ŸŸ  ž£Ÿž  §³ £ ©±¬¨«£Ÿš ¢³£ª œ¬¨ ¨ ž²£›¬£©Ÿ®©¥££°š©›££¦›²¬›£š «š¢œš ¬œ¬£ ²¬ªš¦³£¨¬²®²£š¨£›²±ž²ž¢šž ¦žš¨ª££± ¢¬ŸŸ ³¢ª¬¨ ²¬   ž±ª£ š¦ £¥  ±Ÿ«® £ ¢ª££¨ ¦££ŸŸ ©²¬ŸŸ³ ³¢¦š® ©Ÿ® ª£  ©££  ©Ÿ® ©²¬ŸŸ ¢œ£ª££²¬œ ¢³£ª ¢±¬¨¬œ«£Ÿš ¢³£ª ©¬± «šŸŸ ž §³ £ ›£¦Ÿ°  ž£Ÿž



 œ£¥ ›ª ‡œ´‹ šÏ žª´¨ š ©¬¨Ÿ±š› ¦žš¨š ¢šž ¬£  š³Ÿ  ² £›² ±ž²ž ££› ³¨Ÿ¡ š ©£š ©¢¦šžš› «š ¢šž ²¬ ¦›Ÿ²  £š š ©Ÿ® ¤£  ¢šž«šŸŸ›ªœš ›ªœ´š¦ ©Ÿ®±Ÿ«®£££›Ÿ²´£´³²® ¢±²¬¨š› «š ¢šž ©Ÿš ³²¨ž ´£› ©£š ¢££²¬œ¨Ÿ²š ²¬¢šž¦›Ÿ²¬²¬ªš£©Ÿš¦›Ÿ²¢¬ ›ªœ ¬œ±¬ŸŸš¢šž ¤¬²¦ ´›žšŸ  ¡£¢£ š²±£Ÿ ©Ÿ® ²¬¢²¬ŸŸ £££› ¢œ££¦¬œª££²š ¢¦¬œ «š ©¬¨¬ª ¢¦šŸŸ¬œ ¢šž š³Ÿ  ² £›² ©¬ŸŸ ¤Ÿ¨¥  ©œ£¦ ¢±²¬¨š› ¢šž ²¬  £› ©¬ªŸ®¬œ ¢³£ª «š ²¬ ¢šž ¤Ÿ¨¥¤¬²¦´›žšŸ±Ÿ«®²¬££›¦›Ÿ² ³££š «š  £š œ£¦££ž £ŸŸ ©®Ÿ²¬œªš ±£° ²¬ ¤£  ¢šž §¬ª££š ©Ÿ® ¢¨Ÿ±š› š³Ÿ   š³Ÿ   £š œ£²¬£ª £ŸŸ ©Ÿš ±¦š® ±¬ŸŸš ¢³£ª²šœ ¢›£œ ©Ÿš ¤£  ²š® «¬¦š ²¬ ¢¨¬ª ¦›Ÿ²  ¦›Ÿ²  ©¬¨Ÿ±š› ¢šž £š ²¬ ©¬ŸŸ ©Ÿš ©¢££ŸŸ° š ²š® ¬¢££ŸŸ° £ ©Ÿš ¢®¦¬ž £ ¤£  ²š® ©¬¨Ÿª¬œ  £Ÿ¦› ²¬ ¢šž Ÿ° §££±¨ £¥ © š³Ÿ  ²š® ¢±ª¬³¬œ ±¬ŸŸš ²¬ ¢šž ¢®¦¬ž  ¤Ÿ¨¥¤¬²¦´›žšŸ ©Ÿ®žŸ°¨£©££   £¥ Î ¬²Œ ‡¦²Û ‰š¦¥ ‡Ÿ ŸœŸ¨¡‡ Ž´šÏ  ¤Ÿ¨¥¤¬²¦´›žšŸ ©¬ª¬  ¦¥Ÿ ©Ÿ®´Ÿ›£´ £³š²£

¯£³®š²¨²³š£›²

                                        

 ¥ ŸœŸžª ã¨ò ‡ ¦¥ Ÿ‡ ¦«®Î‡¦žÜ  ¬‰ Ž´šÏ ©¬¨Ÿ±¬œ²š® ©¬ª¬  œ²¬›¨¬¦ ©Ÿ® ¢ª¬œ¬œ £ ©£š ©¬ŸŸ £²ž¨ ©²¨ ¢šž ¢ª¬¨¬¦²š® « œªŸ²£œ¬² §Ÿ° ©¦žšŸŸ  £š «šŸŸ ­š²œ ²¬«£ŸŸ¬œ š ©°£¢³ ©«££ž¬œ ¬£   š ¦¬›¨ §ž£š ²š® ¦š  ¨  š ¦š²³£ ›žŸš «¦š ¢ªš±š› ©¬ŸŸ¬œ ¢¦ž¬ŸŸ²¬  £š ²¬ ©Ÿš ¢œ¦š®¬œ ¢šž §¦Ÿ¬ ²¬ ©¬¨£¢³ ¢ª¬¨¬¦²ší§Ÿ°©²šŸŸ¬œ £©£š©œ£ ©££ ¢£¨¢££²®¬œ²ž¬  ¤£ ¢šž ­š²œ²¬ §ž£š ¢šž ¬£  ©²¨ «šŸŸ ¬²ž¬ £ ²š® ©Ÿš ©¦žšŸŸ ›Ÿ¢ž ´²¥ž «¦š ²¬ ¢šž ²š®²¬ ¢°£¢³¬œ ©£š ©¥Ÿ š› ©¬¨Ÿ± §ž£š ¦š  ²¬ ¬£  ©²¨ ¢ª¬š¦¬œª££š š ¦¬›¢š¢³£©Ÿ®¢££ŸŸ¢³£ª¯š¦š®©¢£Ÿ›¬œ§¬££ª©££  Ÿ›¥¬¢ª£²š®£¬£ ©²¨²š®©›¬œíš©¬ª¬±Ÿ°£¥  £š ©Ÿš œªŸª¬š¦ª££š £ ©¬¨Ÿª¬œªš ¢šž ¬£  ©²¨  £š¯š¦š®²¬¯š¦š®©££ ©£š­š²œ§¬©¥Ÿ š›©¬¨Ÿ±¬œ © ²¬¨£°  ¢œš¨²š® ¢šž ©Ÿš ¢¬£Ÿ›¬œ ¤£¦œ£ª¬± ©¬ŸŸ¬œ  £š ¨  £› ²¬¨£° ©²¬ªš §¬ª£š ©££²š  £š ²¬¨£° ©££š ¤£¦®¬ž²šœ¢šž­š²œ²¬²¬¨£°©¢°¬¦§Ÿ°©¬¨Ÿ±¬œŸ° ££  ©Ÿš ²¬¢££¦œš› ¬ª££  ¢£¨ ¬£  ©²¨ ©¬¨Ÿª¬œ®£Ÿš ¯š¦š®§¬© £ŸŸ¬œ¨Ÿ²š ©¬¨Ÿ±¦š ²¬ š¬£ ©²¨££›©¢¬›¬œ²¬¢šž¤šª²¬ š ¢šž ²¬ ¦££ŸŸ ²¬¨£° ²¬¢šŸŸ£²í ©££  ©£š §ž£š ¢£¨ £ ²š® œªŸª¬±²¬ªš «¦š §ž£š ²š® ±ªš³¬œ ©¦¬£°¬®« ¢šž­š²œ²¬©žŸ¢¬œ§ž£š¢£¨¢šž²¬«šŸŸ¢££±«¢Ÿœ «šŸŸ © ²¬¨£° ¬¥£¦²¬ž  ¬¦š ¤²Ÿ ¬£  ©²¨ ¢²ž£®¬œ ©¬¨Ÿ±¬œªš ©¬ª¬  ££   £› ¢²¬¢«££œš› ±²š¢³ ©¬£ ¢šž ²¬¨£°©¢°¬¦§Ÿ°  £š ¦±ª£ŸŸ ©££š ©£š ²šª œ£££¦ ©¬ŸŸ¬œ  £š ²¬¨£° ²¬ š¢±¬¦í¢ªš¤£ ¢šž¢²š©Ÿš©¢¥š¦š›±²š¢³©¬ŸŸ¬œ š ¦¬›¨ ³²ž¨ ©²¨ ©Ÿ® ¦£› ©¦žš¨¬œ ¤£¦¢«ªŸ± ²šœ ¢«ªŸ±š££›¢¦¬¢³š›¢šž¬œ¢šž ­š²œ²¬«šŸŸ¬£  ©¦š¨íš¦š ²¬¬£  ³²ž¨©²¨ ©Ÿ®©›¬¦§££›²¬¦žš¨ «š œª£¦°Ÿ¦® œ£ªž¬¬  ¬£  £²ž¨ ©²¨ ¦£› «š ©Ÿš ¢ª£Ÿ¢³²¬ ©›£¦›¬œ  £š ²¬¢š® ©££  ©Ÿ® ¢¦š¢³¬œ ©²¬®¢ª¬Ÿ°«šŸŸ¢«£ŸŸ¬œ¢³£ª©Ÿš¢³š²¬›£š ©²¨²š®±ªš³¬œ«¦š¦£›«š©›¬œ¬œ¢šž­š²œ²¬ ¢£¨¢±£³¬œíš«š²¬¢šž¬š²ší«£Ÿ²œ¢£¨©Ÿš¬£  ©Ÿ® ›Ÿ¢³ §Ÿ° ¬¢¬²š± ¬¥£¦œ£ª¬± š ©£š ²¬ª£š› ¬ª££  š ¦¬›©££±¬£ ©²¨ ¢££žª¬œ¬¦²š®¬«£Ÿ²œš©£š©¬ŸŸ¬œ ¢°¬£ £š¬£ ©²¨ ¤š  š š ¤š ¢šž ²¬ "¦£› §¬ ¢£¨ ©¬¨ ¢žŸ¢ «šŸŸ ©Ÿš ¬£  ²¬¢š® © œ£¦££ž ©££  ££› ©ž¬ ¬œ ¢³£ª ¦žš¨ª££± ¦š  ­š²œ ²¬  š ©¥š¨ ¤š¤£  ©¬± ¢££  ¬²¬ªš £ ©Ÿ®  ±ªš³¬œ©££ ­£Ÿš©œ¬²®¥šª¤£ ©Ÿš ©¥Ÿ š›©¬¨Ÿ±§ž£š "­š²œ © ²š® ©²ž¬¦±²¬©š²¬¢¬ŸŸ«šŸŸ©Ÿš¦£›«š ©²¨ ©žŸ¢ «¢¥¬¦³ Ÿ¡ ©Ÿš ©²š° ©£š ©²¬ŸŸ ¤šª ©¬± ²¬ ©££±¢šž¬œ¢³£ª¢šž²¬¢²¬¢³¬œ²ž¬ «š ¢šž¬£  ±£²Ÿ° ©Ÿš ©£žš ›Ÿ¢³ ©£š ¢££²¬œ ¤£  ¢šž ²¬ ©Ÿš žŸ² ²¬¢ªš¦í§¬©Ÿ®«£Ÿ²š¢¥£²±©¬¨£Ÿ š£ŸŸœ£ª«£ŸŸ¢³£ª ¢šž ²¬ ©Ÿš ¢°¬ ¬œ±¬ŸŸš ¤£  ¢šž ¬£  ©²¨ ²¬¢š® ²¬œ£¦££ž ©££  £ŸŸ ¤£  ¢ ¨Ÿ¦¡ ²¬ ¢¦¬¨£²¬œª££š  £š«šŸŸ §ž£š¢œ¬²®©Ÿš§Ÿ¦¡©£š§ž£šŸ°¢¨Ÿ±¬£  žŸ² ©££± ¢³£ª ›šž ¤£š  š ¤š ¢«££ŸŸ Ÿ "¦®££ŸŸ° ©££ ©££¨ ©Ÿ® ¦£› š š  £š ©¢ªŸš š ¦££ŸŸ ¢¦¬ŸŸ ¬ª¬£ ­£Ÿš Ÿ°­š²œ§¬¢œª¬²›¬œ©£žš¦¬£°¬®«›šž¤£š¢¦š¢³¬œ ©££ ©£š¢šž²¬ š¢«£ŸŸ¬œ›šž¤£š¦££ŸŸ¢š¢³©£š²£  š Ÿ°²¬ ¢œ²š ¬œ ›šž ¤£š ©Ÿš ²£¨ ©Ÿ® ¦£› š ¯£ š› ²£Ÿ°©¬¨Ÿ±ªš¦š ¦£›«š ©¬ª¬²›²š®¦£›«š©£Ÿ³¢«¦š Ÿ š¦ž¬®š›¤£š ©«¬œ²š® ©°ªšœª£š¢¬ŸŸ ­š²œ²¬ šŸ°²£œš ¤£š©Ÿš

https://telegram.me/Publications_MM


ÆÚÇÜÆËÚËÅÂÑÇÒÃÎÆËÈÚÂ

ÔÊÍËÛÔÄÓÙÎÂÖÔÛËÅËÂËÅÑËÂÓÚÔÊÍËËÎÂÃËÅ  ÆÎÇÄÆËÚÇÂÐ  ÔËÚÔÓ  Æ ÎØÈÏÜÃÙÔËÇÒËÃÚÎÊËÖÂÙ



    



™ ¡±¢­«›©™ ¡™ ¥¯Ÿ ¦³ž©¢š± ±«›¢¥¢¢ ±«œ  ŽŠ„Š› “‘ŠŠ‡ † Ž›†‘Š‚™ †• …‚ŠšŠ “‰Š™‚ Š„ ±«œ¦¢§¤ ¢œ¢§¥³«¡§¢±™š¨ž™±ž³¢œ§ž¥¥¢­¡©±«¥«›¨š™ ª«¢žž ƒ†™™ ¡™¡²±«œ¨¢™š¢²¢«¡§¢±™š ¡©±«¥«›¨š™¨¢¢¥™«œ™¢±«ì ¨¢¢™¨¢™Ÿ¢ž¥š¨ž™¦¢œ¢§¥³¢œ¨¥¢¢¯ž¯£¢¢² ¨«žž«›¡²¢©Ÿ¢™ ªŸ™œ¢«§Ÿ¢™š™…  …™†… ž¯¡¤¢¢±›±«œ¨š™«¥™¢¢Ÿª™žž›†•’†›Š“‚¦³ž©¢š±¢¢š ž¯ £™Ÿ «¡¤¢¢¥ ¨ž™ «¤™­©¢¢™ ™Ÿ™ ¨«žž«› ¡²¢© Ÿ¢™ ¨¡¢¢¯ «©«¢ ¨¢™ …™†…  Ÿ™ ‹Š„‘“‰š™•‰’‚“‡ š‚Š™ ±«œ ¦¢œ¢§¥³ ª ¦³ž©¢š± ¨ž­ ±ž³š ³ž¥œ› ¢œ ¨­¢¢±›™š ž¯ £¢¥›«§ ¡²¢© Ÿ¢™ ±™­±«œ ¨ž™ ¨¤¢¢±›±«œ ™œ ¡©¢¢ ¨«©«Ÿ ª™žž ¥™±²¢ ¢§¤  «¥™  šž²³ ™ ¨¢™ ¡š¢¢±² ±«¡«­² ±™¢  ¡¢§ ¡š«¥«› ¡™ ±«¤¥«žž ¦³ž©¢š±¨ž­¦¢œ¢§¥³«¡ª©«¥°¢œ¨ž­ª©¢¢™¨›«° Š†š†š ¥°¢¡²™¢žž¨ž™®¤«¥™²¥š™©°™¢žž¨«©«Ÿ ¨«©¢ž™žž ¨š¢¥š«› ¨«©«Ÿ «¤¥«žž ¦¢œ¢§¥³ «©¢¢Ÿ ¨²¢žž¯  ›†•’†›… Š“‚ š™  ª¥™ ¡±¢¥ž¡¢¡ ¡±«žž Ž›†‘Š‚™ ”’†Š ¢š± ‹†™‚ ±š ˜ˆ—Š ¢š± ˜‡… Š™ …Œ ŽŠŠˆ ¢š± ¢žž ³ž­ªž³ ¢¥«š «ª¢ž±› ¢œ ¡©™°™š ¨«©«Ÿ ‹ŠŠ™˜‘™• ¨¢™ ’†„™†††š¢š±¨ž™‚˜“Š±š†š¢š±‰‡Š‰‘†•…š¢š±š‘ŠŠ™†‚˜“Š¢š±š‘ŠŠ™† ¨ž™ ‚… Š™ Ž‚Š™ ±«œ –Š ™‡“Š ¢š± ¢žž „‘š‰ŠŠ„ ¨¢¢° ¨›¢ž¯«›±«š¢±™ £¢Ÿ ¨š™ ¦¢œ¢§¥³ “™“„‘ ¨ž™¦³ž©¢š±¨ž­œ¢§¥³™¨«žž«›Ÿ¢™±«¤¥«žž™‰•¢š±¨«žž«›±ž³®¢š±§¡™£¢¢±¡ª«¨¢™£¢ž™…Œ……š¢š± Š‘†Š‰†Š¢š±¨ž™Š†™‚†‘‘˜ŠŠ‘‚¢š±¢žž¦³ž©¢š±¦«©ž­¦¢œ¢§¥³¨«©ž­«›£¢Ÿ¨š™„‘ƒ‘“¨¢™ž¥¢­™ «¤¥«žž ¤¥š ›†‚†š› ¥¢­ ¨š¢±²«› £¢ž™ ¦³ž©¢š± ¡™ ›†•’†›š†™Š• ¢œ ±«ª¢ž™ Ž›†‘Š‚™ †• ŽŠ™†‚Šˆ Š„ ¡™ ¦³ž©¢š± Ÿ™ ±¢§ ¨««Ÿ ¦¢©ž²™± ¢±­ª ¢œ ¨¢™ £™© ¨ž™ ŠŒ„™   “†™‡™†  ¦¢±­ª ¢œ ¨¢™ ¡›©«±š«› ¨±«žž  Šƒ› †˜Š›   …™†› ™•’ †˜Š›   Š•›† …™†› ™•’ Š‘Š„  ¢žž ¤¥š ³ž«ž¯°§ ¬¢ž™ ¦¢±žš¢  ¥¢­ £™© ¨«žž«› ±š §  ”Š™…“›†…ƒ…  …‰Šˆš›†Œ…  …—Šˆ™„’  ‰ƒ…™„’

š¢¢©™ ¡š¢¢±² ±« ¨ž™ ¤¥š ³žšž²³ ¨ž™ ³ž¢›žª ¬¢ž™ ™šŠ… ™•’  ¦«œ ¨«žž«› ±š § ¦³ž©¢š± ¡™ ‹Š† ª™žž ³ž™ª±¢› ¨ž™ ³ž¤¥ ¢œ ‰ŒŠŠƒ“ƒ’Š† š™ £¢™ ¥¢¢žž   ™šŠ… ™•’  ¨«§™© ¦«œ ¨ž­ ¡¢¢œ™š ±«œ ±­ª ¦«©ž­ ¨±™žž«›¡©±«¥«››¢¡¤¢±¡²¢©¨«©«Ÿ ¢š± °± ª™žž ±«¡±«žž ¢œ ¨›©«±š ž¯ ­™±™ œ±«žž ‡Š ’  ™šŠ… ™•’  ¦ž¯ §¤ª ¨¢¢Ÿ ¨¢™ ¡š¢¢±² «¢Ÿ ™“‚‘™“š‰ ™… Ž›†‘Š‚™ ›†Œ‡†  ±¢§™¡¢Ÿ ¨¢™ ¨±™žž«› ¡°ž±œ«› Ÿ¢™ ±«¤¥«žž Ž‚‚ Ž“ ™šŒ ›†Ššƒ† ›†Š‘ˆ†™‚ Ž‚Š‰… Ž…Š“ ƒŠ š†„˜… ¡«žž ¦³ ž©¢š± ¨›¢¥¢¢ ¦«œ ¨ž­ ³ž¤Ÿ ±«œ  †—™ Š…Š Œ  …‚†‰ ³ž¢§²›šž ³ž¢© ž±š ¡ž› ¨¢¢Ÿ ¢¢Ÿ ¥™Ÿ ª« ±­ª ¦«œ ¨­¢ž° ª™žž ¢œ ±™­ ¨¯¢²™š  ¨¡ž›¦ž¯¨¯±™¨¢™¨š™¢¢Ÿª™žžª«¥™  ™šŠ… ™•’  «¡¢¢žž¯ ™ ¨™±™­ £¢ž™ Ÿ¢™ ª« ƒŠ„™Š††˜™“ ¨ž­ ›«¡ ¢œ ¬¢ž™ ¡¥¢¢¡ž¯ ™’† ¢±šœ ¬¢ž™ ¡«§œ¢žž«› Ÿ¢™ ±«¤¥«žž Ÿ¢™ ±­ª ±«œ ¡™ Ÿ™ ¥¯Ÿ „Šˆ ±«œ ¡š¢¢±² £™žž ±«œ ª«œ¥™š¢žž±«š™¦³ž©¢š±£±žœ¨«žž«›±š ³©‰šŠ‘£¢¥©¢¢²±™žž ¢¢Ÿ¨ž­­™±™±¢§¨¥«žž¦«œ±«š¢™¨›©ž©¢¢§«©«œ¢²±™­™œ¨«©«Ÿ ¥¯Ÿ“‚’ Ž…™‚¢š±¨ž™›±«œ¡š¢¢±² ™†…™†™— ±­ªŠ “Š‘•š¨¢™¦¢©ž²™±³­ž°³«œ©«¨¢™¡š«¥«›¡™±«¤¥«žž ¨ž­¦¢±š §¢œ¨ž™›¢¥™¯¥¢­¨«©«Ÿ …‚†š›…›„†‚“ ¨ž­¦¢™©³¢œ £¢±™§¡²¢©±«š™¥¢žž£¢™¨¢™±«œ£¢±™§°±™¡²¨«©«Ÿ¦¢±­ª¢œ ±™© ±¢§ Ÿ¢™ ¨¢™±«œ °ªž« ¨«©«Ÿ ª™žž ¦¢±­ª «¥™ ¢œ ¨ž­ ¨ž™ ¨¢¢Ÿ ¨™ £¢Ÿ ¡›©™­ ±«¤¥«žž  ™šŠ… ™•’  ¦«œ ¨ž­ ±«¡±«žž ¢œ ¨¥«­«› ¨«žž«›±š §ª«¡™Ž›†‘Š‚™Ÿ™¡›™Ÿ¨«§¨ž™ ‘…“Šš†… …‘

«©¢¢Ÿ ±™¥° ¡²¢© °©«œ«› £¢™  ¡š¢¢±² ¨ž™ ±™­ ¡¯«Ÿ ™“ ¥¢¢žž ±¢§ ¢¢š ±­ª ¦«œ ¡²¢© £¢™ š™ ¢³ž©žž«š ¥¢¢žž ±«¡±«žž ¢œ ¨²¢žž¯ ¨«žž«› £™œ Ÿ¢™ ±«   ƒ†‰™• ¨¢™ ¨š¢¥š±™­ Ÿ¢™ ª«¥™ ›¢±«¢ž±¡ ¦¢¢š ¨±™žž«› ¨š¢±¡±™­ ±«œ¢¢¥ ¨«©«Ÿ «¤¥«žž ¨œ¢™ ±«¡©«Ÿ¢ž¡



¨¯±ž° ¨¢™ ¡š¢¢±² ±« ¨ž™  ž©± ±™¢ ¦ž™  ¥™›ž¡±™­ ²ž±¢›  ¨¡§¢±™š ±²¢±­ª¦«œ¨ž­¡°©«œ«›™¢£™©¡™±«ª™žž  ¢™£™žž¨œ©«§ž°¦«œ¡¯«Ÿ«›±™­¡±«žž

ÎÍËËÐÛÂÊËÐ ›£¦ Ÿ° ž²Ÿ´£¢šž ¨







¦žš¨š ¢šž ¦°  ¢š±³Ÿ¨ £¬³£ ² ›² ²¬œš²® ²¬ ¢žŸ¢ ¨ «šŸŸ §¬ ­£Ÿš ž³² ²«Ÿ¨ ¬®²š³ š ©¢¦šž¬œ §Ÿ²š ¢«¬Ÿ¨³ ©¬¨ ©Ÿš ž²Ÿ´ž ´š£²± ©£š ©°¬³ œª£²œ š ¢£¨ ©®Ÿ²¬œªš ¤£  ¢šž ²¬ ©Ÿš ©¢££ŸŸ° © ¢£¨ ²¬ª££š ›£¦ Ÿ° ž²Ÿ´ £ ©¬¨ ¢šž ¢š¢³ ©£š  ªŸš ££› ¦¢²¬ŸŸ ²¬¢²¬ŸŸ¬ª££ ¢²ž¬¦±²¬¢šž²¬©Ÿš ³Ÿ±ž ©Ÿ²š §¬ªŸ® ž²Ÿ´ ²®« ²¬ «£Ÿ²š ¢¨¬ª ¨ ©¬ŸŸ ¤² ©Ÿš ¢®š³›£¦ ¢£¨ ©³£± «š ²¬ª££š ²¬¬£ ¢®£Ÿ¦ ž¨£› £ Ÿ° ©žš ¢¨Ÿ± «  £› ©££¢³ ¢›££¦› ¨ ©Ÿš ¯²š ¢›££ž ¨©Ÿšž²Ÿ´²®«§¬­£Ÿš¢ª¬®¬ ¨©¬ŸŸ¦š›²¬›š ©Ÿš ©«¬Ÿ¨³ ±š¨³¬œ ¤£  ©¬¨ ¢¨¬ª ©¬ª¬££¦ Ÿ° ©žš ©®š £š «¢²¬ž ¨ ¢šž ¢š¢³  ©£š  ªŸš ££›²¬¢²¬ŸŸ£  ©¬ª££¨  «š  ž²Ÿ´²®«£©¬ŸŸ¢«££ž«š ›£¦ Ÿ° ž²Ÿ´£©¬¨ ¢¥š¨¬œŸ° £š 

²¬œ£ª££ŸŸŸ¢«££¢³²š®²¬¢¦¬©£Ÿ³¢ £› ¢šž ¦°  ²¬¨£ªš¦« ¦ ±£ ££š £›² ©Ÿšœ ²¬ ©¬ŸŸ š©¬¨Ÿ±¬œ§ž£šŸ° £š ¬³Ÿž£±¨¬ ²®«©££ ¢±Ÿ²¬œ ´›³ ¤š©œš ¦ ¡£²¬ª£ŸŸ¢£¨©®Ÿ²¬œªš¤£ ©Ÿš£š ´Ÿ®«Ÿ´ª ž¨¥¡ ©£ª£± ¨³ ©¨  ¦¥ §£¨¥¡ ££¨¦´ ›ª± ©²¬ŸŸ ²¬œŸ¦± «¦š²¬¢¦¬©²¬ŸŸ££ ¦žŸ®£ŸŸ§£¨¥¡££¨¦´ @ ©ž£¦¬ >££  ²ž£š«šŸŸ§£²®«£ š ©¬¨Ÿ±«£Ÿš­²š §¬¢£Ÿ¦  ©Ÿš ž¨¥¡ ²¬¨ ¢£¨ ©££  ¦š  ²¬¢¬®³ £ŸŸ «£Ÿ²š ¢›£œ ¤šž¬ ¤£š²¬›š §£²®«¬¢³²¬¬²¬££š£ŸŸ¢££±®²š³ ©›£²³¬œ ©¬ª¬  §£²®« ¬¢³²¬ ¬²¬££š ¢²¬±²š® ¢±ªŸ® ²¬ ©Ÿš ¢££±®²š³ ©Ÿš ´Ÿš£±› «£Ÿ²œ ¢£¨ ©²šŸŸ¬œ ¬¢³²¬£©Ÿ®²¬¥š®ª££š £š²®«²¬œ£¢°¬£ ¦ ¡ £ «šŸŸ ±Ÿ± ¢²¬®¢ª¬¬œ ¦ ±£ ££š ² §ž£š ¢šž ´Ÿ³í´ ©£ª£± ¨³ ©¨  ¦¥ ¯²šž £¨¬Ÿ ²¬¢££ŸŸ ©œš  «¦š ²¬¢¦¬ ©²¬ŸŸ ££  ¦žŸ®£ŸŸ §£°²šž £¨¬  @ ©ž› ´®«Ÿ´ª >££ ©²¬ŸŸ²¬³£²šª ¢±Ÿ²¬œ›šž¤£š«šŸŸ²®« ²¬œ£¢°¬£²¬ ²š®²¬  ©²£Ÿ¦²š® ©°ªšœª£š ¢«šž Ÿ ©Ÿš ¢¦š ©£Ÿ³ ¢ £› Ÿ ©¬ŸŸ ©£š¢££¢³ ««šŸŸ¢³£ª©£Ÿ³¢«££¢³²š®Ÿ©Ÿš¦¥³©££  £š «š £ŸŸ ©œ£Ÿš ¬ª££ ©£š «£Ÿš «š ¢ž¬  ²®« §¬ §£²®«¬¢³²¬£©Ÿ®²¬¥š®ª££š



ÕÚÂÛÑÇÂ×ÚÇÙ







¢¦¬œ²š®²šª²¬›š ¬°›£šªŸ³



¢šž§£¦³Ÿ²£©Ÿ®¦° ¦¬®ª¬ªš §££¡­«Ÿ£ ²±žœž Ÿª£›² ž³¨ «šŸŸ ¦¬¢³§š Ÿ° £ ´Ÿ¡° ¤²› ¢²¬¦±²¬ ©Ÿš ´¨š£³ªš  ©¬ª¬  «šŸŸ §£²³ ¬¥¦¬ š ¢¥Ÿ ¬œ ¢šž ¢¥Ÿ ¬œ¢šžŸª£›²ž³¨£Ÿ š £šžªŸŸ¥£  ¬°›£šªŸ³

¦££ŸŸ  ¬°›£šªŸ³  ¬œ£ ´¨š  ©¬ª¬  «šŸŸ ©³¢ª¬¨ ¬¥¦ š £šªŸ³ ©¬ª¬  «šŸŸ ©³¢ª¬¨ ¬±š¢ ²£¨ ©¬ªŸ®¬œ ¦žš¨ ¦££¢ ¢¦¬œ²š®²šª²¬›š¬°›



££²£©ž¬ ¬œ©›šž©£š£«šŸŸ²š®





©Ÿ®¬£  §£²ž£³Ÿ£¡ §¬©Ÿ®§££¨¦´£©Ÿ®²¬ª££š ¢šž «šŸŸ²š® © £›² ©££  ©Ÿ® ¢œ¬²®¬œ ¦žš¨š ¢šž ²Ÿœ £ ©ž¬  ©¦š  ©£š £  š ž²Ÿ´ ©´¨ ££› ¢¦ž¬®¬œ«£Ÿš ¢³£ª©¬¢¦šŸŸ´Ÿ²›ž´²³¬£©Ÿ®££²£©Ÿš´Ÿ¦Ÿ± "©££¦š©²¬ž¢£¨©¬ŸŸ¬œœŸª¬œ ¤£ ©¬¨¢¦šŸŸ©££¦š ©²¬ž ¢£¨ š¢²¬®¢ª¬¬œ²¬¢šž ›Ÿªœ´š¦ ©Ÿ® ž³¬´š¦ ´ŸŸ°¨£¢£¨©££ ž¬Ÿ¢¢ª¬±¬œ  š¦   š Ÿ¡ ©¢¥š²¢ ©Ÿš    ŸœŸ Ÿ¨¡´ š¦ ¡°²´ š¦ ²¬  ²š®  š ¢ª££¨ «š    Ÿ  š ¢£¨ Ÿ¦  ¢ª££¨ ©¥š  £ ©žŸ¢ Ÿ° ²´Ÿ¨ §Ÿ¦³Ÿ «¡  £š ²¬¢³²¬›££š ©Ÿš££²£ ©ž¬ ©¦š ££  š¢¦ž¬®¬œ«£Ÿš¢šž²š®²¬ Ÿ¡©££ ž¬Ÿ¢¢³£ª¤£ ©Ÿš š £©¬ª¬££¦¢Ÿœ©¬ª¬±

#¢³£ª¢²¬¢£°²¬ŸŸ



ž³²²«Ÿ¨š©¢¦šž¬œ¢šž¦°  ²¬±«£²›§££¡£›² ²¡Ÿ« š Ÿ° ¦³¨ š ¢œª¬²›¬œ ²¬ ¢šž ¦Ÿ¦š ³Ÿ¡ ©£š ©Ÿš ¤£¦°¬ ¬œ¢³£ª ž²Ÿ¡«¬°²šŸŸ³¢£¨¢¦¬ªšž²¬¥¦¬ŸŸ ž²Ÿ¡«£©¬¦œŸ¨³²¬›£²š¦š «šŸŸž¦œ¬¦¬›š¢œª£²¬ ££°£¦š®¯£ª¬²œ£ š¢££°¬°ªšœ£¢²¬¢£°²¡Ÿ«²¬ ²¬¥¦¬ŸŸž¦œ¬¦¬›²¬  ©¬¦œŸ¨³©®š¥¢³£ª §ž£š©¦š  £ŸŸ ²¬›š   ›££žªš ©£š ¢³£ª ¢²¬¢£° ©œ¬ŸŸ £ ¢Ÿœ ©¬± ©£Ÿ³ §ž£š ¢®š¥ ¯£ª¬²œ §Ÿ° ¤£  ¢²¬¢ª¬ª²¬ ²¬ ²¬¨ ²¬¢£°š©žš¤£Ÿš ¯£ª¬²œ§££›Ÿ¦£®š ¢³£ª©²¬¢£°¬¥¦¬ŸŸ¬¢«œ£°ª££š£ ²¬®£ ©¬ª¬ 

ÏËÄËÆÒÐÔÓËÇÚÄÔÚÔÈÒÇÂÑÇÖ

²¬ŸŸ¢³£ª²šœ £š¢¦¬œ²¬££š

²¬š²›²¬©£š¢ª¬ŸŸš¬œ¢¬®³²¬ ¢šž š²›©£š¦žš¨ª££šœ£ª¬££  ¬£  ²¬ŸŸš³¢š¦ ¦¥£¨£›²±ž²ž ©›šž££ ©Ÿš ¢¬®³¢ª¬ŸŸš£›²²¬ «šŸŸ²š®©«š²²š®±²š¢³«š¢šž §£œª´¨ ²¬š²› £ ²š®¦žŸ³ ©¸²«Ÿ¨ Ÿ°©¸£›² §¬ ž®°Ÿ¡£©›šž¦š ¸« ²¬ŸŸ©¬ŸŸ¬œ¢³£ª²¬›š £š¸« ²«Ÿ¨©œš  Ÿ°©¸£›²§¬ ©«š¦³š› §¬©¸²«Ÿ¨ ¦¬ŸŸ ¤£š¢œš ¬œ²¬¢šž ­°Ÿ¡¨²¬«£Ÿ²œš¤£Ÿš ©Ÿš²³Ÿ¬©š£šš©¬ŸŸ¬œ £š§£œª´¨£©³£ŸŸ° ¢œ¬²®¬œ©Ÿš ©¬² ¢ š¦¬œ¢³£ª ¦¥£¨ ² §ž£š ¢šž© £›²§¬©¸²«Ÿ¨©›£Ÿž¬œªš¢šž²³Ÿ¬²¬ ©¬ŸŸ ©¸£›² «šŸŸ §£¨³£š²£ ©Ÿš §£ª¨¦ ¬²¬«¬²œ ©££± ©šž²š® ¢³£ª ©¬ª¬  š²› ©£š §£œª´¨ £ ©³£ŸŸ° ²šª ²£¨ ¢œš  "¢ª¬ ²ž£š£ŸŸ© ²«Ÿ¨¤£¨©¦š  ¦££ŸŸ ©¬¨Ÿ±Ÿ°¢œšŸŸ¬œ¢³£ª²¬›š©›šž££ ¢²¬®¢ª¬¬œœ£¸ž®°Ÿ¡²³Ÿ¬²¬¢šž ©šž²š®©¬ª¬  ²¬¥£  §¬ª££±©Ÿ®¢³£ª¢¥²š®¤£š©Ÿš²³Ÿ¬©š£šš²¬›š©£›¤£š©¸£›²§¬ªŸ®¢šž¬œš²Ÿ¨©›šž££  ¢¦¬œ ²¬££š²šª¤£¨¢®š²¢³ž²Ÿ´£¢³£ª š «š¢ª££¨¢²¬®¢ª¬¬œ£›²²¬§ž£š¢šž£Ÿ š›£Ÿš «¬Ÿ¨³š©£š© š¦ª££²š§¬¢£¨¤£ ¦š ¤£š š ²¬ŸŸ£¢³£ª¢šž¢¦¬œ ²¬££š ¤££š¤£šœš 

https://telegram.me/Publications_MM


ÎÄÔÒÔÛËÊÓËÒÇÐÂÙËÅÚÔÊÒÇÂ









 "¶Ä¾¹­²²­Ä³¶­Å¿²²³¶¹µ¶Á­Ä

  ÑÄÒÇØÔÈÚÂÖÑËÂÄÒÇÎÆÔØÚÔÔÅÒÔÒÂÖÛÂ

º½¹½»¿´°« ·´°° ý ±« ºÃ½³·½ ¼ ²Á´ ´°· ë¿ ³·¯½Áý® ´Â¼·«°°«Â Å¿¶ÅÁ ¼²Á ¼ÃŲÄ ¼¶­ µ«» º°«  ´´± ë¿ ³Ä´» ³·½¿½­ »«®½­ ý® 볽ý¼ ý¶´·»½±Ã½¿ º´´± ¼·« º¯°± ý´´± º¯°± ý´´± ë¿ º½»½­½±½­ °Á µ´± ë» ­½°°¼´°« º´´Â ³«¯½­ ³Ä´» ´´± º¬«¯ ºÃ´¼°Â¼´® ½­»«· ³«¯ ý³°¹ ´® º°« ·Á»½Ã º´´± º´« º´·´¿Å ½»´´± ³·½Â´°°½­»´´« ³«¯ ¯Ä¹ à ý³«¿ ý® ®´« ý¶´·Ã¯½ º« º¬´´·¬ ·«± ý ³­«±½­»« µ´·Áý¯ ¸¯´« º¬«¯ º°« Å´Á´Á º´´± ³­´´·½­°Á ´´±   °°½·  ¾´°« º½¹«» º´´± ³Ä´°³ ´Â¼·«°°«Â º½°° ³½¬Ã« ½´´» º´´± º¯« ³¬´´¯ ²Á´ ´°· ³´´Â´Ã½°°Ä¼«®ý¬´«´Â¼·«°°«Âº°¿²Á´´°·³Ã½¯­½°°º ¿´°«º°«½°°Â¼«¹º´´ÂºÃ¯«¿ º½»½± ý­Ã´¬ ´® ´°° º°« ­»°Ã½Â·½¿«¬ ´® ´´¬ ´°Ã³°Á º½¹°Â«¬ °Á ³«¯ ¸±´»°¹«Â  ¼«°° ²Á´ ´°· ±´« ½°°Â¼«¹ º´´Â ­´®»½¹°Â»« ­»°»½®Ã«®»«· ½´´» ´® º°¿ º®´Ã¿°Á¹°« ¼«® ³±«·Ã«¿ ´Â¼·«°°«Â ³«¯ ·´´°°Ã½® «Ã°´¬ ¼ ´Â¼·«°°«Â º´« ºÃ«°°½­ ³Ã¯´¿½­»´´Ã« ï«¿ ½»½³·«¯«¬ « ³Â½®³»« ³«¯ ý º´´·« º¬´·¬½­ ³Ã«® ±´« ²Á´ ´°· º°« ý¹´Á  Å¿µ¶¶²²µ½¿¶¶¹°½¶Ã­¼²­ º´·´¿Å



½Ã½´´³««®³¶°±¼«°° º°°Ã½»½»´´±ý³»°«º½¯´Áº°«»«®½­º´´±µÃ°®º½´·¿º­«Ã¿³Ã´Â«Äº°«ºÃ´°Ã¿Ã«¿´°°³´´³Ä ²Á´´°· ´°°ý¹³Ä´»±´«¼«®º°«ô¹³´¹­»°®»´¬Ã«¿«¼«®³«¯ÃÄ¿«""¸½®º°¿³´´®«¬´®±´«¼«°°"""¼¶¹¶ÁÇï«¿½­´® î°¯¹º°« º°«º¶«¹¸½°°Â«¬µ´±º½Âµ´«±«º½°°½­±¹Ã¹ô¹µ«®³«¯´Â¼·«°°«Â ""¸¯´«ý³»°«¼´°«º³´´Ã£¿Ä ¼µ¾¶½²»­Ä´®¼«°°À½» ý³«¯¼«°° º«®¼¶¹¶ÁÇ«®º­´·¼½±«³¼´°°½­µ«®³«¯ý­´³´´»ë¿·¯´¿µ´«º½°° Ľ¿Æ´®º°¿³·«¯»´«´®ºÂ°Â«¬º°«ý¹´Á  ""ºÂ½®³»«³Ä´»¼«®·½°°µ´«±«³Ã¯½·Â½­ µÁ­Æµ½­Ä­®¼´°Ã­¼´°Ã«µ«® ³­´´Áý""°¶­ý»½³·«¯«¬«ë­ý±´«""¶Ä¾¹­²²­Ä±´«ý°°  ý³´´°°º¿´°·ºÂ»«®½­´®  ""ý­´´³Ä¼»½¬½·¼ º®´«º°«³´´ÂÄ´®´«ý­´´»³´¹µÅ¶°²µÆ¼«°°´°­ýĴ¼°Ãý¶«¿»´´«º«ý±´«ý®«µ¶¶Äƶ°¶­º°«º®´«³´¹ º°¿µ¶¶Äƶ°¶­º´´¹´´Ã³½­À·«µ«»º´¬µ´«°Áº°«º³¶½²»­Ä°Á¸±´³«´Ã«£¿º°«³¿«Ä´´Ã³½­º´´¹º°°´Ã£¿¼´°«´Â¼·«°°«Â·´°°¼´°°½­ ý±«º´´±³Ä´»º½Âµ½´´°°º°«·¶¹°½¶¶ÅÁ´°±«ô¹°Á³®½Ã½­º®»°³Ä½³Á½·´®º°¿¾´°·Ã½¿º´«³«¯´Â¼·«°°«Âº½°°ý¬«³´´±º³´´°°Á ¶²­ ""ô¹º°¿ý ·´°° ¼«°°«±·« µ´·Ã½³«¿º°«µ´·¬´·´°±«ô¹ °Á¾´°«µ´±³Ã¯´¿ý ô¹ý³»°« ¿½«³´´Ã¿Ä½­¼´°«³«¯ ¸½»´« º¿«¶Ã«¿º±«·³Ä´»µ´±º°«®»«³Ä¹°«½³·£¿½»Ã«¿«±«º´«º¯°³°Á¼«°°º¼´°°·«±µ´«º­´°«´®­´³¶´·ô¹µ«¹ Å¿Á¿Æ­®  À½» ³«¯¼«°°ý®º´·´¿Å½Ã½´´³º°«¿¯¶° Å°²±»µ«®º½»½±´´±®»«¯°Á®»«¯º°¿ý¬´Ã«´´±³Ã¯´¿º°«º´·´¿Å´®ý®´°°³¶«Ã³«¬ý ´Â¼·«°°«Â°Á³¹°Â´°°º°¿Å°´Äÿº°«¸´Å¬Å°½°Áô®¾´°«³­Ã«Â½­³Ä´»º°«³·½­½¹°¼½­´±´Ã«³½®»½£¿Ä½­³«¯³¿´°Â½­¼«® º°« ³»½°°«®½­ ³Ä´» ³»´´¯ µ«» ³«¯ ý ±« µ´± ­´®»½»«¹Ã½® º ²Á´ ´°· ý¬´Ã« ±´« ¸«Ã³Ä ý³Â½· « ""º´·´¿Å ½»´´Ä ½¶·½±« º´·´¿Å½»´´±º¯°³»«·½»Äº°«´ðÁ³¹°Â´Â¼·«°°«Âý®´´«µ«»³°»´¹½¶´·³½º¿«¶»´´Ã«³·«°°½­³«¯²Á´´°· ¼¶¹¶ÁÇ ³­´´·½­  º½»½°°«®´®º°¿½­´Ã¬´«´®º­´®»½°Áý³½°°Ä´»½³·½¯«¬º´«ý³½¿ÄÅ°´Äÿ ®´®º­«±º°« º°« °¶ ¹Æ º°¿ ¯½°Áà ´® º­´°Á½­¼´°« ±´°· ý ³«¯ ³´´¯Ã½Â»´·¿ º°« ½ÂÄ«³ º°¿ º´·´¿Å ½»´´± º½¹°»½­¼´°Ã« ý ³«¯ ®»´°°Ä½­  º´´Ã«³¹°Â¶Ä¾¹­²²­Äº°«ï´³´®µ´±³»½¿½­»´·Á°·¿ º¯°³°Á»«¼«®®»«¯º´´±³Â½Ã³Ä½­¼´°« ³¶«Ã³«¬ ý ¼¸¿Å®Å­Á ¸´´¬ ­´®»«¯³´°Ã ³¿«¶½­ ¸¯´« ³«¯ ¹ ³Ã½°°´·­Ã«¿ ´°° ³Ã½°° º°« ´ðÁ ¾´°« ³­»´Ã¿Ä ²Á´ ´°· ý¬«³´´³Äë¿ý ¸¯´«¾´°«³Ã«°°¼½¾«Ã³Äº°«½´Á«½Ã½¿Ã«Ä½¶·½°° µ´± ³Ã½®»´°°º°« ½Ãĺ°«ý³´Á³´¹´Â¼·«°°«Â º½°°½­±´«³«°°«Ãº´´±º­´°·¿°Á º½°°½­ º½»½±ë¯½»´´±­´³°¹³¶½·Ä º°« µÅ¿µ¶ÆÅ¿´°±«¼´°«³¯½±´Â¼·«°°«Â¼«°°Ã«¿³Ä´»  ³´´Â±½°°Ã½»º°¿³Ã½³´Á½­º¬«¯®»½¯º°«³´´±¸°Á³Â°Ã«¿ ´°·´°°³Âý¹«¬³«¯ýº½°°²Á´´°·³´¹³Ã½¹´Â½­³Ä´»³Äý¸°Áµ´±º°«³Á¶½Ã½­º°«³Á¿´±½­ý°°Ä³¹½³«½­³«¯ý º­´´·°Á³¬´°·Ã½³±´¬°®²²¿¹ ½¹´³Ä½­´Ã½±´´¯½³­»½Ã³Ä½­»«º«³´¹º¿°Ã½­¼´°«ý³«¯®»½¯º´«¼¶¹¶ÁÇ´®³´¹³´´³Ä²Á´     °²´¶ºÆ¹ ¸½®¯»°°¶³´¹º­«±°Áº¼½­Ã«¿³Ä´»³¼·«±º°«ý­«¬º´´®³´°·¼¶¹¶ÁÇ ¸¯´«º°«²Á´´°·°Áº½¹°Â½­°Á´Â¼·«°°«Â±´«³´Ã³½»½³¼«¹½­³´¹"""¼¶¹¶ÁǺ­´´·­½¹µ´«²Á´´°·³­½Ã¿""""¾­²²  ¼¶¹¶Áǯ¶¶¹·¶­·¶²­¹¶¶²²¼¶¹¶ÁǼ¯¶¶¹µ¾¯¿»²°­¶­¶·¶´´¹Ä«³´¹½Á´´·¿º ¿´°«³¿«·Â½­ °¶­­¼¶®·¶­­¶ ºÂ´Ã³³­«±½­º°«¿«Âº´´±³·½Â«Ä½­¸«±­»«·³«¯´Â¼·«°°«Â """°¶­­µ³¶®²°""""¾­²² ³¼¶½¯±´«ý ±«º½°°½­µ´·³»½Â±´« ¼µ´·Ã½°°Ä³¹½³«½­º°«·¯°³Ä ½­´®»¬½»Ã½®«µ´°«³Á½±½­ý®´»«µ´±³«¯´Â¼·«°°«Â  ­»°Â½®³»«½³¿«¯Ã«¿¹°«´®º¬½­°Áý¬´«³­»½Ã³Ä½­Ã½¬´«º°«³Ä«Ã½¬´« µ´°«¶Ä¾¹­²²­Ä¶²¹±¶¸°Å» ż®À¹­²²®­³±´«º½¹«»ýĴ®´«º´´¹µ´·Ã½°°Ä³®½Ã½­º°«³¹½³«½­»´´Ã«¾´³³«¯´Â¼·«°°«Â ³»½¶½Ã½­º´¬µ´«º°«³»Ã½·½­ ±Å²Ç·´¿µ´«¬«¯³»½­°´º´´¹ º´« ô®´°°´°±«¯²¿Ä¹ ½­´® ¼°²´º°« ½¬°Ä²ë­«º°¿¸«³Äµ´« º°«º¸´°¶»¹Ç ý¼´°Ã­«º¼Â«°°¼´°«°Á³´´Ã­º´¬µ´«±«³­«±½­¼´°«Ã«¿ô¹¾´°«³«¯ ¹®´¹·Åý³»½¶´´Á½¶¼´°«º«¼·«º½°°½­  ¼¶¶°«ý®«®Å«ë­ÃÄ¿« À믺´´¹