Page 1

‫מרבה תורה‬

‫מרב‪˙ ‰‬ור‪‰‬‬ ‫תורת ישראל באהבה‬

‫יו"ל ע"י מוסדות "מרבה תורה" מרכז תורני "ברית שלום" רח' סיגליות ‪ ,8‬אחדות‪ ,‬פתח תקוה‬ ‫בנשיאות הגה"צ רבי אליהו כהן שליט"א בראשות הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א‬

‫בס”ד‬

‫שבת קודש יתרו‬

‫כב' בשבט תשע”ז‬

‫גליון מס’ ‪134‬‬

‫דבר הפרשה‬

‫זמני כניסת‬ ‫ויציאת השבת‬

‫ראש הכולל הרה"ג ישראל כהן שליט"א‬

‫דברי חמודות‬

‫לא תחמוד בית רעך‪ ,‬וכו' ועבדו ואמתו ושורו וחמורו‪,‬‬ ‫וכל אשר לרעך (כ‪ ,‬יד)‬ ‫ישנן שתי שאלות ידועות על פסוק זה‪ .‬האחת על תוכן הפסוק‪-‬‬ ‫כיצד ניתן לצוות שלא לחמוד ולא לקנאות‪ ,‬וכי אדם יכול לשלוט‬ ‫על לבו‪ ,‬הרי טבע האדם עושה את שלו?‬ ‫אחד מראשי הישיבות אמר פעם בדרך הלצה שלפעמים מותר‬ ‫לאדם לגנוב! איך זה יכול להיות? במקרה שהוא חומד דבר‬ ‫מסוים‪ ,‬אז עדיף לעבור פעם אחת על לא תגנוב‪ ,‬מאשר עשר‬ ‫פעמים על לא תחמוד‪ ....‬הייתכן?‬ ‫השאלה השניה היא על לשון הפסוק‪ -‬אם בסוף הפסוק נאמר‬ ‫ממילא "וכל אשר לרעך"‪ ,‬אם כן לשם מה יש צורך בכל הרשימה‬ ‫הארוכה בפסוק "בית רעך‪...‬אשת רעך‪ ...‬ועבדו ואמתו ושורו‬ ‫וחמורו"? הרי הסיפא "וכל אשר לרעך" כוללת הכל‪?.‬‬ ‫על השאלה הראשונה ישנן שתי תשובות אחת בדרך הפשט‪,‬‬ ‫ואחת בדרך המוסר‪.‬‬ ‫על פי הפשט צריך לדעת שבעשרת הדברות בפרשת יתרו נאמר‬ ‫רק לא תחמוד‪ ,‬ואילו בעשרת הדברות שבפרשת ואתחנן נאמרה‬ ‫הוספה של המילים "לא תתאווה"‪.‬‬ ‫יש פרשנים הסוברים שלא תחמוד ולא תתאוה הם היינו הך‪ ,‬וכך‬ ‫כתב הסמ"ג בלאוין קנ"ח‪ ,‬מובא במנחת חינוך מצווה ל"ח‪ .‬אבל‬ ‫להלכה נפסק בשולחן ערוך בשו"ע חושן משפט סימן שנ"ט‪ ,‬וכך‬ ‫פסק גם הרמב"ם‪ ,‬שאלו הם שני לאוים שונים‪ ,‬אך הם משלימים‬ ‫זה את זה‪ ,‬באופן הבא‪ :‬על "לא תתאוה"‪ ,‬אדם עובר ברגע שראה‬ ‫דבר אצל חבירו ונתמלא תאווה בלבו לקחתו ולהעבירו לרשותו‬ ‫[כמו שיתבאר להלן]‪ ,‬ואילו על לא תחמוד אינו עובר אלא אם‬ ‫עשה מעשה בעקבות תאוותו זו‪ ,‬ושכנע בהפצרות את בעל‬ ‫החפץ למכור לו‪.‬‬ ‫וכך כותב הרמב"ם בהלכות גזילה ואבידה א'‪" .‬כל החומד עבדו או‬ ‫אמתו או ביתו וכליו של חבירו או דבר שאפשר לו שיקנהו ממנו‪,‬‬ ‫והכביר עליו ברעים והפציר בו עד שלקחו ממנו‪ ,‬אף על פי שנתן‬ ‫לו דמים רבים‪ ,‬הרי זה עובר בלא תעשה‪ ,‬שנאמר לא תחמוד‪...‬‬ ‫ואינו עובר בלאו זה עד שיקח החפץ שחמד"‪...‬כל המתאוה‬ ‫ביתו או אשתו וכליו של חבירו‪ ,‬וכן כל כיוצא בהן משאר דברים‬ ‫שאפשר לו לקנותן ממנו‪ ,‬כיוון שחשב בלבו היאך יקנה דבר זה‪,‬‬ ‫ונפתה בלבו בדבר‪ ,‬עבר בלא תעשה‪ ,‬שנאמר לא תתאוה‪ ,‬ואין‬ ‫תאוה אלא בלב בלבד"‪...‬הא למדת‪ ,‬שהמתאוה עובר בלאו אחד‪,‬‬ ‫והקונה דבר שהתאווה‪ ,‬בהפצר שהפציר בבעלים או בבקשה‬ ‫מהן‪ ,‬עובר בשני לאוין‪ ,‬לכך נאמר לא תחמוד ולא תתאוה"‪.‬‬ ‫מלשון הרמב"ם מתברר גם שאיסור לא תתאוה אינו על רגש‬ ‫קנאה אלא על המחשבה היאך להשיג את החפץ בתחבולות‪-‬‬ ‫"כיוון שחשב בלבו איך יקנה דבר זה‪ ,‬ונפתה בלבו בדבר"‪ .‬מובן‬ ‫א"כ שהאיסור לא תחמוד אינו רק במחשבה בלבד‪.‬‬ ‫אמנם בעלי המוסר יישבו את ‪ 2‬השאלות שפתחנו בהן בתשובה‬ ‫אחת‪ :‬המילים "וכל אשר לרעך"‪ ,‬מהוות למעשה תשובה לבעיית‬ ‫החמדה‪ - .‬אדם חומד את בית רעהו‪-‬פנטהאוז‪ ,‬וילה‪ ,‬גינה‪,‬‬

‫מכונית מפוארת‪ ,‬שטיחים מקיר לקיר‪ ,‬מטבח אמריקאי‪ ,‬הוא‬ ‫חומד את "חמור" חברו‪ .‬מדוע לי אין‪ ,‬האם הוא מוכשר ממני?‬ ‫אין זה הוגן‪ ,‬היכן היושר! ועונים לו‪ :‬הירגע‪ ,‬אתה צודק‪ .‬אבל מצד‬ ‫שני‪ ,‬אין זה צודק שתקבל רק את הווילה והמכונית שלו‪ ,‬ויחד‬ ‫עם זאת תשאיר ברשותך את כל השאר‪ :‬את הבריאות הטובה‪,‬‬ ‫את המידות הטובות‪ ,‬את המשפחה המאושרת‪ ,‬את השלווה‬ ‫שבביתך‪ .‬אם ברצונך‪ -‬קום והתחלף עמו כליל‪" ,‬קומפלט"‪ :‬קח‬ ‫את המכונית שלו עם האולקוס וכאבי הראש‪ ,‬עם ה"מרבה נכסים‬ ‫מרבה דאגה" יומם וליל‪ ,‬עם הצרות מבית רח"ל‪ ,‬עם המזג הרע‬

‫יתרו‬

‫ירושלים‬

‫ת"א‬

‫כניסת‬ ‫שבת‬

‫‪4:52‬‬

‫‪5:09‬‬

‫צאת שבת‬

‫‪6:05‬‬

‫‪6:07‬‬

‫צאת שבת‬ ‫לרבינו תם‬

‫‪6:46‬‬

‫‪6:41‬‬

‫זמני השיעורים‬

‫והתפרצויות החימה‪ ,‬הכל בכל‪ ,‬ואם אתה עדיין מוכן‪ ,‬אות הוא‬ ‫שאינך יודע את מצבו‪ ...‬וזהו שנאמר‪" :‬לא תחמוד בית רעך ושורו‬ ‫וחמורו‪ -‬וכל אשר לרעך"‪ .‬אל תסתכל בפרט זה או אחר‪ ,‬הסתכל‬ ‫על הכל בכל‪ -‬וכבר לא תחמוד מאומה‪...‬‬ ‫אגדה יפנית מספרת על חוצב הרים שמלאכתו קשה‪ ,‬אולם‬ ‫מצבו לא היה רע‪ ,‬משתכר יפה ומתפרנס בכבוד; אולם הקנאה‬ ‫ניקרה בליבו‪ ,‬אילו הייתי עשיר‪ ,‬מה טוב חלקי וכמה מאושר‬ ‫הייתי‪ ...‬נשמעה [בת] קול בשמים ובו ברגע הפך להיות עשיר‬ ‫ומכובד‪ ...‬ויצא לרחובה של עיר‪ .‬עבר לידו קיסר עם פמליתו‪,‬‬ ‫וכל העם פנה הצידה לחלק כבוד לקיסר‪ .‬הוי‪ ,‬אמר החוצב‪ ,‬מה‬ ‫טעם להיות עשיר‪ ,‬הלואי והייתי קיסר‪ .‬יהי כן‪ ,‬אמרה בת הקול‪,‬‬ ‫והוא היה לקיסר‪ ,‬ועל פיו נשק כל העם‪ .‬וכשהלך לצוד צבאים‬ ‫ביער העבות והשמש היכתה על ראשו‪ ,‬ראה הקיסר את עוצמת‬ ‫השמש וקנאה גדולה התעוררה בלבו‪ ,‬וביקש להיות שמש‪ .‬לו יהי‬ ‫כדבריך‪ ,‬אמרה בת הקול‪ ,‬והוא היה לשמש‪ ,‬ושלח קרניו ארצה‪,‬‬ ‫זורח מאיר ומשמח‪ .‬והנה ענן גדול כיסה את עין השמש‪ .‬כעס‬ ‫וקנאה התעורר בלב החוצב‪ ,‬וביקש להיות ענן בשמים‪ .‬מיישמים‬ ‫בקשותיו‪ ,‬והנה המטיר גשמי זעף על פני ים ויבשה‪ ,‬הנחלים היו‬ ‫לנהרות עזים שסחפו בזרמם בתים וחומות‪ .‬אולם הר גדול לא זע‬ ‫ולא נע מפני מטר הסוחף‪ .‬שוב ביקש להיות הר‪ ,‬וכשנתמלאה‬ ‫בקשתו ששום סערה לא יזיזהו‪ ,‬מבחין ההר הענק באדם שעומד‬ ‫למרגלותיו וחוצב גושי סלע והופכם לאבני בנין‪ .‬איש זה חזק‬ ‫ממני‪ ,‬קרא ההר בכעס‪ ,‬מי יתן והייתי במקום האיש הזה‪ .‬כרצונך‪,‬‬ ‫אמרה בת הקול‪ ,‬ושב להיות חוצב כקדמותו‪ ,‬מאושר המשלים‬ ‫עם גורלו"‪.‬‬ ‫שבת שלום‬

‫עורך‪ :‬שחר גבאי הי"ו | לקבלת הגליון‪ :‬טלפקס‪ | 03-9361122 :‬או בדוא"ל‪Alonmarbetora@gmail.com :‬‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫פרשת‬

‫שיעורים בבית הכנסת‪:‬‬ ‫בכל יום בין מנחה לערבית‬ ‫ע"י אברכי הכולל שליט"א‬ ‫שיעורים בבית המדרש‪:‬‬ ‫כל ערב משעה ‪ 19:00‬עד ‪21:00‬‬ ‫חברותות עם האברכים בכולל‪:‬‬ ‫בכל שעות היום ‪ -‬בתיאום מראש‬ ‫שיעור ופעילות לנשים‪:‬‬ ‫בימי שני בשעה ‪19:45‬‬ ‫חונכים לילדים ונוער‪:‬‬ ‫כל ערב בין השעות ‪ 17:00‬עד ‪19:00‬‬ ‫ע"י אברכי הכולל שליט"א‬ ‫אבות ובנים‪:‬‬ ‫במוצאי שבת בשעה ‪19:00‬‬


‫פנינים מפרשת השבוע‬ ‫הרב עזריאל חלה שליט"א‬

‫וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר‬ ‫עשה אלוקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה'‬ ‫את ישראל ממצרים (יח' א')‬ ‫כתב רש"י‪ :‬מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף‬ ‫ומלחמת עמלק‪ .‬ע"כ‪ - .‬יש לדקדק‪ ,‬מהו "שמע‬ ‫ובא"? יכל רש"י לכתוב‪" :‬מה שמע? קריעת ים‬ ‫סוף וכו'‪ ,‬ומהו שמע ובא? ויש לבאר‪ ,‬שיתרו היה‬ ‫לו קצת חטא‪ ,‬בכך שהוא היה מיועצי פרעה‬ ‫להרע לעם ישראל‪ .‬ואע"פ שהוא ברח משם (כמו‬ ‫שהגמ' בסוטה יא'‪ .‬אומרת) מכל מקום על עצם‬ ‫היותו מחובר לאנשי רשע ועוברי עבירה‪ ,‬נזקק‬ ‫הוא לכפרה ע"כ‪ .‬וכמו שהגמ' אומרת (מכות ה'‪).‬‬ ‫שהנטפל לעוברי עבירה‪ ,‬הוא נענש כמותם‪.‬‬ ‫והנה יתרו כבר זנח מזמן את הע"ז‪ ,‬ועשה‬ ‫תשובה‪ .‬אבל כעת בקריעת ים סוף נתחדש לו‬ ‫מידה בקב"ה שהוא מעניש מידה כנגד מידה‪,‬‬ ‫שכמו שהמצרים זרקו את ילדי ישראל למים‪ ,‬כך‬ ‫טבעו המצרים בים‪ ,‬וזה מה שכתוב‪" :‬כי בדבר‬ ‫אשר זדו‪ ."...‬ומזה הבין יתרו‪ ,‬שגם התשובה שלו‬ ‫צריכה להיות מידה כנגד מידה‪ ,‬וכיון שחטא‬ ‫בעיצה רעה‪ ,‬עליו לעשות תשובת המשקל ולתת‬ ‫עתה עיצה טובה‪ .‬ואכן החליט יתרו בדעתו‬ ‫שאם ביום מן הימים יתגלגל שיעברו בנ"י ליד‬ ‫מקום מושבו‪ ,‬הוא ישיא להם עיצה טובה‪ .‬ואכן‬ ‫כך היה‪ .‬ולכן כתב רש"י "שמע ובא"‪ ,‬כי קריעת‬ ‫ים סוף גרמה לו לבוא ולתקן את החטא שלו‪.‬‬ ‫(ע"פ חתם סופר)‬ ‫אנשי אמת שונאי בצע (יח' כא')‬ ‫למה הסמיך "אנשי אמת"‪ ,‬ל"שונאי בצע"?‬ ‫היה רבי יוסף חיים זוננפלד אומר‪ :‬כיון שישנם‬ ‫אנשים שמוכנים להיות אפילו "שונאי בצע"‬ ‫בעבור הבצע‪...‬‬ ‫(הגרי"ח זוננפלד)‬ ‫כה תאמר לבית יעקבותגד לבני ישראל (יט' ג')‬ ‫בית יעקב אלו הנשים‪ ,‬ונאמרה בהם 'אמירה'‪,‬‬ ‫לשון רכה‪ .‬שמשה ידבר עם הנשים ברוך‪ ,‬ולא‬ ‫להגיד להם דברים קשים כגידים כמו לאנשים‪.‬‬ ‫הקשה 'הר"י מאורליינש'‪ ,‬מדוע זכו הנשים‬ ‫להגיד להם תחילה? (שהרי לא כתוב‪ :‬כה תגד‬ ‫לבני ישראל ותאמר לבית יעקב) 'ותירץ'‪ ,‬מי‬ ‫יגלה עפר מעיני ר' משה מנרבונא זצ"ל‪ ,‬שהיה‬ ‫רגיל לדרוש‪ ,‬שבזכות שלאה היתה נותנת על‬ ‫ליבה נוכלא (טבלא) של זהב ובה חקוק תורה‬ ‫ציוה וגו'‪ ,‬ובה היתה הוגה יומם ולילה‪ ,‬ולכן‬ ‫"ועיני לאה רכות"‪ ,‬מזהרורית של זהב‪ ,‬ולפיכך‬ ‫זכו צאצאיה בתורה מקודם‪ ,‬ולכן זכו הנשים‬ ‫שיאמרו להם תחילה‪.‬‬ ‫(מושב זקנים לבעלי התוספות)‬ ‫ששת ימים תעבוד ןעשית כל מלאכתך ויום‬ ‫השביעי שבת לה' אלוקיך‬ ‫הגמ' במסכת שבת דף קי"ח‪ .‬אומרת‪" :‬כל‬ ‫המענג את השבת‪ ,‬נותנים לו נחלה בלי מצרים"‪.‬‬ ‫ושואל מרן 'הכתב סופר'‪ ,‬למה נותנים שכר כל‬ ‫גדול על מצוה של אכילה ושתיה‪ ,‬שהוא דבר‬ ‫שקל לעשות אותו? ומתרץ הרב על פי שיטתו‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫של שמאי‪ ,‬שבכל יום מה שקנה הניח לכבוד‬ ‫שבת‪ ,‬ואז ביום השני כשמצא בהמה עוד יותר‬ ‫טובה‪ ,‬השאיר אותה לכבוד שבת‪ .‬יוצא שכל‬ ‫השבוע הוא התכונן לכבוד שבת‪ ,‬ולכן מי שמענג‬ ‫את השבת שביום ראשון הוא מתכונן לשבת‪,‬‬ ‫מכין לו הקב"ה ביום שני דבר יותר טוב ממנו‪,‬‬ ‫ויוכל לאכול את של יום ראשון ביום השני‪ ,‬וזה‬ ‫הפירוש בפסוק‪" :‬ששת ימים תעבוד ועשית כל‬ ‫מלאכתך"‪ ,‬במטרה ובכוונה שיהיו כל המלאכות‬ ‫בשביל שבת קודש‪ ,‬ואז יתנו לאדם נחלה בלי‬ ‫מצרים ולא יצטרך לבריות‪.‬‬ ‫(כתב סופר)‬ ‫וכל אשר לרעיך‬ ‫מסביר 'החתם סופר'‪ ,‬דהנה בתורה יש תרי"ג‬ ‫מצוות‪ ,‬ורבנן הוסיפו עוד שבע מצוות‪ ,‬וסה"כ‬ ‫יש שש מאות ועשרים מצוות‪ ,‬כמנין שש מאות‬ ‫ועשרים אותיות שיש בעשרת הדברות‪.‬‬ ‫ומוסיף החתם סופר‪ ,‬ששבע המצוות שרבנן‬ ‫הוסיפו‪ ,‬רמוזים הם בב' המילים האחרונות‬ ‫שבעשרת הדברות "אשר לרעיך"‪( .‬בראשי‬ ‫התיבות של כל אותיות אלו) ‪ -‬א'‪ .‬אבילות שבעה‬ ‫ימים על מת מדרבנן‪ - .‬ש'‪ .‬שטיפה‪ ,‬וזה נטילת‬ ‫ידים שתיקן שלמה המלך‪ - .‬ר'‪ .‬רשויות של‬ ‫שבת‪ ,‬עירובין‪ - .‬ל'‪ .‬לחם‪ ,‬בישולים ופת של גויים‬ ‫שאסור לאכלם‪ - .‬ר'‪ .‬רביעי‪ ,‬ארבעת הצומות‬ ‫שתיקנו חז"ל (י"ז בתמוז‪ ,‬ט' באב‪ ,‬צום גדליה‪ ,‬י'‬ ‫בטבת)‪ - .‬ע'‪ .‬עמלק‪ ,‬פורים וקריאת המגילה‪- .‬‬ ‫כ'‪ .‬כהנים‪ ,‬חשמונאי‪ ,‬חנוכה‪.‬‬ ‫(תורת משה)‬ ‫ויתיצבו בתחתית ההר (יט‪ ,‬יז')‬ ‫רש"י‪ :‬מלמד שכפה עליהם הר כגיגית‪ .‬ולכאורה‬ ‫צריך להבין‪ ,‬מדוע נצרכו חז"ל לומר שה' כפה‬ ‫עליהם הר כגיגית‪ ,‬ולא אמרו בסתם‪ ,‬כפה‬ ‫עליהם הר (בלי כגיגית)? ביאר זאת הגאון רבי‬ ‫משה סולובייציק זצ"ל כך‪ ,‬שיש כאן הבחנה‬ ‫דקה‪ .‬שהרי באמת גם מי שנמצא מתחת לגיגית‬ ‫(חבית) מסוגל לחיות‪ ,‬אלא שזה בצמצום גדול‪.‬‬ ‫כמו שיקחו אדם וישימו אותו בחדר קטן‪ ,‬הרי‬ ‫שהוא יוכל לחיות שם אף שנים רבות‪ ,‬רק בלי‬ ‫היקף יותר גדול‪ ,‬ותמיד הוא יצטרך לצמצם את‬ ‫עצמו בד' אמות‪ – .‬וזהו הפירוש כפה עליהם‬ ‫הר כגיגית‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שבאמת בלי לקבל את‬ ‫התורה אפשר גם לחיות‪ ,‬אבל חיים כאלה הינם‬ ‫קטנוניים ומצומצמים‪ ,‬כל הזמן רק גשמיות‬ ‫וגשמיות‪ ,‬לאכול ולשתות וקצת לטייל‪ .‬זה באמת‬ ‫כמו קבורה‪ .‬לא כן‪ ,‬כאשר מקבלים את התורה‬ ‫הקדושה הפותחת לאדם אופקים חדשים ניתן‬ ‫לעלות בלי גבול‪ .‬וזה שאמרו לישראל "ואם לאו‪,‬‬ ‫שם תהא קבורתכם"‪ ,‬כי מי שחי חיים בלי תורה‪,‬‬ ‫הרי זה כמי שמסוגר כל ימיו בתא קטן ואין לו‬ ‫שום השגה במה שקורה בעולם‪.‬‬ ‫(והאיש משה)‬ ‫וירד ה' על הר סיני (יט‪-‬כ)‬ ‫אומרים חז"ל‪ ,‬כי בשעה שהקב"ה רצה להביא‬ ‫את התורה לישראל‪ ,‬התחילו כל ההרים הרמים‬

‫(הכרמל‪ ,‬התבור‪ ,‬וכו') להתווכח בניהם על מי‬ ‫הקב"ה יוריד את התורה‪ .‬וכל אחד היה בטוח כי‬ ‫לו יאה הגדולה‪ ,‬ועליו ראוי כי תינתן התורה‪– .‬‬ ‫רק הר סיני שהיה נמוך מכל ההרים עמד בצד‬ ‫ולא התערב בוויכוח‪ ,‬ודווקא בהר הקטן הזה‬ ‫בחר ה' ליתן עליו את תורתו‪ .‬ומדוע? מפני שהיה‬ ‫הנמוך והשפל שבהם‪ .‬וזכות ענוותנותו עמדה לו‬ ‫למליץ‪ ,‬שהוא יזכה להיות ההר שעליו תינתן‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫'שואל האדמ"ור מקוצק'‪ ,‬אם הקב"ה בחר בהר‬ ‫סיני בגלל שפלותו‪ ,‬ובגלל היותו נמוך‪ ,‬אז מדוע‬ ‫ה' לא נתן את התורה בעמק או במישור‪ .‬שאז‬ ‫הר סיני נקרא גבוה לעומתם‪ ,‬והם יותר שפלים‬ ‫ממנו?‬ ‫'ומתרץ השרף מקוצק'‪ ,‬ענווה אמיתית נחשבת‬ ‫רק באדם שהוא רם מעלה שמגלה שפלות‬ ‫וענווה‪ .‬להיות בלי כל מעלה ויחד עם זאת להיות‬ ‫שפל ולא להתגאות‪ ,‬אין בכך כל רבותא‪ .‬אבל‬ ‫להיות הר (עם מעלה) ובכל זאת להישאר עניו‬ ‫ושפל זוהי ענווה אמיתית! 'בספר טללי אורות‬ ‫מובא'‪ ,‬כי למרן החתם סופר‪ ,‬היה שמש‪ ,‬אשר‬ ‫היה מתנהג בשפלות וענוותנות מעושה‪ .‬פעם‬ ‫אחת כאשר אותו שמש הגדיש את הסאה‪ ,‬אמר‬ ‫לו החת"ס‪ :‬אל לך להיות עניו ושפל כל כך‪ .‬שהרי‬ ‫אינך גדול כל כל!‬ ‫(השרף מקוצק‪ ,‬טללי אורות)‬ ‫ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל‬ ‫אשר הצילו מיד מצרים (יח – ט)‬ ‫לכאורה צריך להבין מהו שכתוב "על 'כל'‬ ‫הטובה"‪ ,‬מדוע התורה צריכה להדגיש ולכתוב‬ ‫"כל"‪ ,‬הרי אפשר לכתוב רק "ויחד יתרו על‬ ‫הטובה אשר עשה ה'" וגו'?‬ ‫'מרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל' מבאר על הפסוק‪:‬‬ ‫"כי בדבר אשר זדו עליהם" (יח‪-‬יא)‪ ,‬כי עם‬ ‫ישראל ידעו רק את מה שפרעה עשה ועולל‬ ‫להם בפועל‪ ,‬ברם‪ ,‬לפרעה היו כל מיני שיגיונות‬ ‫ומחשבות רעות כיצד להזיק לעם ישראל‪ ,‬ואותם‬ ‫מחשבות רעות היו נעלמות מעיני ישראל‪.‬‬ ‫לא כן יתרו‪ ,‬יתרו שהיה מיועצי פרעה והשתתף‬ ‫בישיבות הקבינט שלו‪ .‬הרי שהוא היה שותף‬ ‫לכל המחשבות הרעות של פרעה על עם ישראל‪,‬‬ ‫וממילא יתרו ידע את "כל" הטובה אשר עשה‬ ‫ה' לישראל‪ .‬דהיינו‪ ,‬גם את מה שנעשה לישראל‬ ‫בפועל וגם את מה שהיה עדיין בשלבי התכנון‪,‬‬ ‫ומכל הדברים הללו הציל ה' את עם ישראל‪.‬‬ ‫וכמו מה שביארו חז"ל על הפסוק שכתוב‬ ‫בתהילים‪ ,‬ואותו אנחנו אומרים גם בהלל‪ :‬הללו‬ ‫את ה' כל גויים‪ .‬ולכאורה צריך להבין מדוע‬ ‫הגויים יבואו ויהללו את ה'? אלא מבארים חז"ל‬ ‫כי לעתיד לבוא הגויים יהללו את ה'‪ ,‬כי רק הם‬ ‫יודעים על עצמם‪ ,‬כמה תכנונים היו להם‪ ,‬כדי‬ ‫להשמיד את עם ישראל‪ ,‬וכמה גזירת הם תכננו‬ ‫על ישראל‪ .‬שבסופו של דבר‪ ,‬ה' אלוקי ישראל‬ ‫הפיר את עצתם וקלקל את מחשבתם‪ ,‬וממילא‬ ‫הם יבואו ויהללו את ה'‪.‬‬ ‫(הגרי"ז‪ ,‬עיני חכמים)‬


‫סיפור לשבת‬

‫הרב כתריאל משולמי שליט"א‬

‫כמה שווה‪ ,‬שבת של יהודי‬ ‫שלום חברים‪:‬‬ ‫זהו סיפורו של מרצה יהודי חרדי‬ ‫המתגורר בדרום אפריקה‪ ,‬אשר‬ ‫כובש בימים אלו את הרשתות‬ ‫החברתיות‪ ,‬ומלמד על עוצמת‬ ‫דבקותם של יהודים ואמונתם‬ ‫בבורא עולם‪ ,‬כאשר הם מוכנים‬ ‫להפסיד כל הון שבעולם‪ ,‬על מנת‬ ‫שלא לוותר אפילו על קוצו של יוד‬ ‫בענייני הלכה‪.‬‬ ‫קיווי ברנהרד‪ ,‬הוא מרצה יהודי‬ ‫אפריקה‪,‬‬ ‫בדרום‬ ‫המתגורר‬ ‫שהתפרסם בעקבות ספר שהוציא‬ ‫לאור‪ ,‬בו הוא מלמד ומוכיח‪ ,‬כיצד‬ ‫ניתן ליישם תכונות מסויימות‬ ‫מעולם הנמרים‪ ,‬ולתרגם אותם‬ ‫להצלחה בעולם העסקים הקשוח‪,‬‬ ‫בעידן המודרני‪.‬‬ ‫הספר זכה להצלחה רבה‪ ,‬והפך‬ ‫מהר מאוד ל"רב מכר" בקנה מידה‬ ‫בינלאומי‪ ,‬ובמקביל החל קיווי‬ ‫להרצות בפורומים של עסקים‪.‬‬ ‫יום אחד מצלצל הטלפון במשרדו‬ ‫של קיווי‪ ,‬כאשר מעבר לקו מציג‬ ‫את עצמו אדם בשם ג'ון‪ ,‬שהוא‬ ‫אחד הסמנכ"לים הבכירים של‬ ‫חברת מייקרוסופט‪ ,‬והוא הזמין‬ ‫את קיווי לשאת את נאום הפתיחה‬ ‫בכנס גדול והחשוב של מנהלי‬ ‫החברה מכל רחבי העולם‪ ,‬כולל‬ ‫מייסד החברה מר ביל גייטס‪,‬‬ ‫המיליארדר האגדי‪ ,‬שהונו הפרטי‬ ‫נאמד‪ ,‬ב ‪ 74 -‬מיליארד דולר‪.‬‬ ‫וכמובן שעלות ההרצאה עולה‬ ‫בהתאם לכיסו של המזמין‪ ,‬ואכן‬ ‫הוצע לו הון עתק ביחס למה שהיה‬ ‫רגיל לקבל עד כה‪.‬‬ ‫קיווי שמח מאוד על ההזדמנות זו‪,‬‬ ‫ובדק מיד את התאריכים של הכנס‪,‬‬ ‫אולם להפתעתו הוא גילה‪ ,‬כי יומו‬ ‫הראשון של הכנס‪ ,‬בו הוא אמור‬ ‫לשאת את נאום הפתיחה‪ ,‬נופל‬ ‫לא פחות ולא יותר‪ ,‬על יום שבת‬ ‫קודש‪.‬‬ ‫קיווי לא התבלבל‪ ,‬הוא הודה‬ ‫לסמנכ"ל על הזמנתו‪ ,‬והתנצל‬ ‫בפניו שהוא לא יוכל לשאת את‬ ‫נאום הפתיחה‪ ,‬מכיוון שהוא יהודי‬ ‫שומר תורה ומצוות‪ ,‬והוא לא עובד‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫סמנכ"ל החברה שלא היה רגיל‬ ‫לסירובים מעין אלו‪ ,‬החל מיד‬ ‫במסע שכנועים כדי להניא‬ ‫את קיווי מסירובו‪ ,‬וזרק לחלל‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫האוויר הצעות בסכומים כפולים‪,‬‬ ‫מהסכום שהוצע לו בתחילה‪,‬‬ ‫אולם קיווי בשלו‪ ,‬ובשום אופן‬ ‫לא הסכים להתפשר על השבת‪,‬‬ ‫הסכום הוכפל ואף שולש מהסכום‬ ‫המקורי שהוצע בתחילה עבור‬ ‫הנאום‪ ,‬אולם קיווי הסביר לו שאין‬ ‫מה לדבר‪ ,‬שכן הוא לא מוכן למכור‬ ‫את השבת בעד שום הון שבעולם‪,‬‬ ‫למרות שההצעה לכשעצמה‪,‬‬ ‫קסמה לו מאד הן מצד הסכום‪ ,‬והן‬ ‫מצד הפרסום שבדבר‪.‬‬ ‫לאחר השיחה‪ ,‬העביר הסמנכ"ל‬ ‫את תוכן השיחה לדיון בחלונות‬ ‫הגבוהים בחברה‪ ,‬וכששמע ביל‬ ‫גייסטס את הסיפור‪ ,‬הוא נתן‬ ‫הוראה לתת לו כל סכום שיבקש‪,‬‬ ‫ובנוסף לדאוג לו לכל התנאים‬ ‫הדרושים לבואו‪ ,‬ובלבד שיבוא‬ ‫לתת את יריית הפתיחה‪ ,‬של כנס‬ ‫המנהלים הגדול של מייקרוסופט‪,‬‬ ‫אחת מחברות ההי‪-‬טק העשירות‬ ‫בתבל‪.‬‬ ‫ניסיונות השכנוע לא פסקו‪ ,‬הוצעו‬ ‫לקיווי סכומי כסף אדירים בכל‬ ‫קנה מידה‪ ,‬ופרסום לרוב‪ ,‬אך קיווי‬

‫לא וויתר‪ ,‬הוא לא היה מוכן לשמוע‬ ‫על עבודה בשבת‪ ,‬ויהי מה‪.‬‬ ‫וכאן קרה הדבר הבא‪.‬‬ ‫במקום שחברת מייקרוסופט‬ ‫תחפש לה מרצה בכיר אחר‪ ,‬ולא‬ ‫חסר מרצים מבוקשים ומפורסמים‬ ‫בתחום העסקים‪ ,‬החליטו בכירי‬ ‫החברה‪ ,‬שלא לוותר עליו! ובלית‬ ‫ברירה דחתה ההנהלה את פתיחת‬ ‫הכנס הגדול‪ ,‬ליום חול ביום ראשון‬ ‫בשבוע‪ .‬כדי שקיווי יוכל להגיע‬ ‫לכנס‪ ,‬ולנאום את נאום הפתיחה‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬כנס המנהלים היוקרתי‬ ‫והגדול של חברת העל של עולם‬ ‫ההיטק‪ ,‬נדחה ליום ראשון‪ ,‬וקיווי‬ ‫הגיע לכנס ונתן את יריית הפתיחה‬ ‫של הכנס‪ ,‬שהוגדר כהרצאה הכי‬ ‫מעניינת של הכנס‪.‬‬ ‫חודשים ספורים לאחר הכנס‪ ,‬קיווי‬ ‫מקבל טלפון ממג'ון הסמנכ"ל‬ ‫הבכיר שהזמין אותו להרצאה‪,‬‬ ‫והוא סיפר לקיווי שלפני כמה‬ ‫ימים‪ ,‬הוא טס יחד עם ביל גייטס‬ ‫במטוסו הפרטי‪ ,‬ובמהלך הטיסה‬ ‫הם דיברו על ההצלחה של הכנס‪,‬‬ ‫וגם על נאום הפתיחה המיוחד‪,‬‬

‫שאלה‪ :‬האם פיקוח נפש תקף גם לגבי גוי? אם קיים מצב שגוי בסכנת‬ ‫חיים בשבת ויהודי יכול לסייע לו ע"י מלאכה בשבת?‬ ‫תשובה‪ :‬בעיקרון לא ניתן לחלל שבת עבור פיקוח נפש של נכרי‪,‬‬ ‫היות וההיתר לחלל שבת נלמד מהפסוק (ויקרא פרק יח פסוק ה)‬ ‫"ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם"‪,‬‬ ‫והגמרא במסכת יומא (דף פה עמוד ב) לומדת מזה שפקוח נפש‬ ‫דוחה שבת היות ודורשים "וחי בהם" ולא שימות בהם‪ ,‬ע"ש‪ .‬וכל זה‬ ‫נאמר דוקא לגבי פיקוח נפש של ישראל ולא של גוי‪.‬‬ ‫אולם בזמנינו מעיקר הדין מותר לרופא ישראל לטפל בחולים נכרים‬ ‫אפילו במלאכות דאורייתא‪ ,‬היות וכלי התקשורת משוכללים ביותר‪,‬‬ ‫ויש חשש שאם יוודע לרופאים בגויים בחוץ לארץ שאין רופאים‬ ‫יהודים מטפלים בחולים שלהם בשבת‪ ,‬ינקמו בחולים היהודים ולא‬ ‫יטפלו בהם‪ .‬ומכל מקום אם יש לו אפשרות להשתמט‪ ,‬באופן שיוכל‬ ‫להתנצל שהוא עסוק בחולה יהודי אחר‪ ,‬חייב לעשות כן‪ .‬ומה טוב‬ ‫אם הנהלות בתי החולים בארץ ידאגו שיהיו רופאים נכרים לצורך זה‪,‬‬ ‫וכן אחיות נכריות‪ ,‬כדי שיטפלו בחולי עכו"ם‪ .‬ורופאי ישראל יטפלו‬ ‫רק באיסורי שבות דרבנן‪.‬‬ ‫ויש עצה לרופאי ישראל הדתיים והחרדים לדבר ה'‪ ,‬שכאשר יש צורך‬ ‫לטפל בשבת בחולים נכרים‪ ,‬יעשו המלאכות דאורייתא על ידי שני‬ ‫רופאים‪ ,‬כי שניים שעושים מלאכה ביחד‪ ,‬יש בזה רק איסור דרבנן‪,‬‬ ‫ואיסור דרבנן ניתן להתיר אפילו משום איבה בלבד (ראה באורך‬ ‫וברוחב בשו"ת יביע אומר חלק ח' חלק אורח חיים סימן לח)‪.‬‬

‫נמסר למערכת ע"י מאור בו חמו הי"ו‬ ‫לעילוי נשמת סבו יהודה דדון ז"ל‬ ‫ניתן להפנות שאלות למייל ‪alonmarbetora@gmail.com‬‬

‫אותו נשא קיווי‪.‬‬ ‫בשיחה עם ביל גייטס סיפר ג'ון‬ ‫לבוס שלו‪ ,‬גם על השתלשלות‬ ‫העניינים והשיחה עם קיווי המרצה‬ ‫היהודי‪ ,‬וכיצד הוא סירב לסכומי‬ ‫העתק שהוצעו לו‪ ,‬על מנת שיוכל‬ ‫לשמור את השבת‪ ,‬ועל דבקותו‬ ‫ומסירותו המיוחדת‪ ,‬על שמירת‬ ‫קדושת השבת‪.‬‬ ‫לאחר שביל גייטס שמע את דברי‪,‬‬ ‫הוא התפעל מאד‪ ,‬ואמר לי בזה‬ ‫הלשון‪" :‬עד היום ידעתי‪ ,‬שבכספי‬ ‫אני יכול לקנות כל דבר בעולם‪,‬‬ ‫כגון‪ :‬מטוס‪ ,‬יאכטה‪ ,‬או כל בנין‬ ‫וחברה שארצה‪ ,‬ובכספי אני גם‬ ‫אוכל אפילו לקנות כישרונות של‬ ‫אנשים‪.‬‬ ‫אבל היום הבנתי‪" :‬שכל דבר אני‬ ‫יכול לקנות‪ ,‬חוץ משבת אחת של‬ ‫יהודי"!‬ ‫ומעשה אצילי זה של קיווי‪ ,‬גרם‬ ‫לקידוש ה' גדול‪ ,‬בעולם כולו‪.‬‬ ‫מסתבר‪ ,‬שהשבת החזירה לקיווי‬ ‫כפליים ממה שוויתר‪ ,‬שכן הסיפור‬ ‫פורסם בכל הרשתות החברתיות‪,‬‬ ‫ותפס תאוצה והכה גלים בכל‬ ‫העולם‪ ,‬על דבקותו ונאמנותו של‬ ‫קיווי לאמונתו‪ ,‬וסירובו לעבוד‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫הנה‪ ,‬יותר ממה שקיווי העריך‬ ‫ושמר את השבת‪ ,‬השבת העריכה‬ ‫וגידלה אותו‪ ,‬ולא רק שקיווי לא‬ ‫הפסיד מסירובו להצעה המפתה‪,‬‬ ‫וקיבל את כספו בהיתר‪ ,‬אלא‬ ‫הוא אף נתרומם והוערך ביותר‪,‬‬ ‫והפך מהר מאוד למרצה מבוקש‬ ‫מאד בהרצאות עסקיות ברחבי‬ ‫העולם‪ ,‬ומוזמן לפורומים עסקיים‬ ‫בינלאומיים‪ ,‬של החברות הגדולות‬ ‫ביותר בעולם העסקים‪.‬‬ ‫וכל זה רק הפירות שזכה ליהנות‬ ‫מהם בעולם הזה‪ ,‬אבל הקרן על‬ ‫שמירת השבת‪ ,‬וקידוש ה' שנגרם‬ ‫בגללו‪ ,‬קיימת לו לנצח ‪ -‬לעולם‬ ‫הבא‪.‬‬

‫להזמנת הרצאות‬ ‫עם הרב כתריאל משולמי‬ ‫מארגון "אני יהודי"‪,‬‬ ‫בנושאים‪ :‬חינוך‪ ,‬זוגיות‪,‬‬ ‫מיסטיקה‪ ,‬יהדות‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫וכן יעוץ לחינוך‪ ,‬גישור‪,‬‬ ‫ושלום בית‪.‬‬

‫ניתן להתקשר‬ ‫‪054-2056944‬‬


‫הרב עובדיה הדאיה זצוק"ל‬ ‫ראש ישיבת המקובלים "בית אל"‬ ‫ורבה של פ"ת‪.‬‬

‫הרב עובדיה הדאיה זצוק"ל היה דיין ומקובל‪.‬‬ ‫שימש ראש ישיבת המקובלים בית אל‪ ,‬כחבר‬ ‫מועצת הרבנות הראשית וכחבר בית הדין הרבני‬ ‫הגדול‪ ,‬רבה הספרדי של פתח תקווה‪.‬‬ ‫תולדות חייו‬ ‫נולד בחלב שבסוריה‪ ,‬לרבי שלום הדאיה ולרבנית‬ ‫שרה לבית לבטון‪ .‬משני צדדיו היה נצר למשפחות‬ ‫רבנים ידועות‪ .‬סב סבו‪ ,‬הרב חיים מרדכי לבטון‪,‬‬ ‫היה הרב של העיר‪ .‬אביו עלה לזמן קצר לארץ‬ ‫ישראל בשנת תרמ"ז‪ .‬ובשנת תרנ"א יצא האב‬ ‫לצורך ניתוח עיניים לנא אמון ולבסוף עלה עם‬ ‫משפחתו לארץ ישראל בסוף שנת תרנ"ח‪ .‬הרב‬ ‫התחנך בתלמוד תורה "דורש ציון" ולאחר מכן‬ ‫בישיבות "חסד אברהם" ו"תפארת ירושלים"‪,‬‬ ‫בהמשך שכר אביו את הרב המקובל שלום בוחבוט‬ ‫שילמדו‪ .‬כ"כ למד גם מפיהם של המקובלים רבי‬ ‫יצחק שרים ורבי יצחק אלפיה‪ .‬ובשנת תרס"ז נשא‬ ‫לאישה את צלחה (שולמית) בת הרב עזרא שרים‪.‬‬ ‫בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט לחלב‬ ‫מאימת הגיוס לצבא הטורקי לכארבע שנים‪.‬‬ ‫בשנת תרפ"ג‪ ,‬עת הוקמה ישיבת פורת יוסף בעיר‬ ‫העתיקה‪ ,‬התמנה הרב הדאיה לר"מ ללימודי‬

‫אליבא‬ ‫דהלכתא‬ ‫הרב משה אליהו דורון שליט"א‬

‫בענין טלטול דבר המחובר לקרקע‬ ‫ע"י צירים‪ ,‬בשבת‪.‬‬

‫שאלה‪ :‬מושב אסלה שהתפרק האם מותר להניחו‬ ‫על האסלה בשבת?‬ ‫תשובה‪ :‬במשנה בסוף פרק כל הכלים (קכו‪):‬‬ ‫איתא‪ ,‬כל כיסויי הכלים שיש להם בית אחיזה‬ ‫(ידית) ניטלין בשבת‪ ,‬אמר ר' יוסי בד"א בכיסויי‬ ‫קרקעות אבל בכיסויי כלים בין כך ובין כך ניטלין‬ ‫בשבת‪ .‬ובגמ' שם – והוא שיש תורת כלי עליהם‪,‬‬ ‫דכ"ע כיסויי קרקעות אם יש להם בית אחיזה‪ ,‬אין‬ ‫ אי לא‪ ,‬לא‪ .‬כיסויי הכלים אע"ג שאין להם בית‬‫אחיזה‪ ,‬שרי‪ .‬כי פליגי בכלים דחברינהו בארעא‬ ‫(שמחוברים לקרקע) מר סבר (ת"ק) גזרינן‬ ‫(גוזרים על כיסוייהם אטו כיסויי קרקעות ולכן‬ ‫בעינן בית אחיזה) ומר סבר (ר' יוסי) לא גזרינן‬ ‫(ולא צריך בית אחיזה) ע"כ‪.‬‬ ‫הרי"ף (מט‪ ):‬פסק הלכה כת"ק וכתב הרא"ש (סי'‬ ‫יא') ונראה לי שגגת סופר מפני שהרי"ף (מח‪):‬‬ ‫פסק כר"י בשם ר"א בן יעקב שמטלטלין כיסוי‬ ‫תנור אפילו שאין לו בית אחיזה (והתנור מחובר‬ ‫לקרקע) ולכן הוי טעות סופר בדברי הרי"ף וצריך‬ ‫לגרוס לית הלכתא כת"ק‪.‬‬

‫לעילוי נשמת‬

‫משה בן עישה ז"ל‬ ‫למשפחת ביטון‬

‫הפשט והסוד שם‪ .‬היה פעיל גם בישיבת "עוז‬ ‫והדר"‪ ,‬ישיבת מקובלים שפעלה במסגרת פורת‬ ‫יוסף ובה התפללו על פי כוונות האר"י‪ ,‬ושם שימש‬ ‫שליח ציבור במשך שנים רבות‪ .‬בשנת תרפ"ה‬ ‫התמנה‬ ‫להיות חבר בית הדין של העדה הספרדית‬ ‫בירושלים‪ ,‬ובשנת תרצ"ט התמנה להיות דיין‬ ‫בבית הדין בפתח תקווה‪.‬‬ ‫בשנת תשי"ח שיקם את ישיבת המקובלים בית‬ ‫אל‪ ,‬שאת ספסליה חבש בצעירותו‪ ,‬והעבירה לגג‬

‫שנועדו לקרב את ההלכה למקובל בעולם‬ ‫המודרני‪ ,‬כמו הצעתו של הרב יצחק אייזיק הלוי‬ ‫הרצוג שהבת תירש עם הבנים‪ ,‬בטענה שתקנות‬ ‫מעין אלו עלולות להוביל לדרישה שהרבנים‬ ‫יבטלו את כל התורה‬ ‫חיבורו המרכזי הוא שו"ת בשם "ישכיל עבדי"‬ ‫הכולל שמונה כרכים‪ ,‬שבעה נדפסו בחייו והשמיני‬ ‫במלאת עשר שנים לפטירתו‪ .‬כרך א' בשו"ת זה‬ ‫נושא הסכמות של אביו‪ ,‬והרב יעקב מאיר‪ ,‬הרב‬ ‫אליהו קלצקין‪ ,‬הרב יוסף חיים זוננפלד‪ ,‬הרב קוק‬ ‫והרב איסר זלמן מלצר‪.‬‬ ‫ספריו‬ ‫שו"ת ישכיל עבדי מפעלו העיקרי ‪ -‬ספר שו"ת‬ ‫בשמונה כרכים ‪ -‬שו"ת דע"ה והשכל ‪ -‬נדפס בסוף‬ ‫שו"ת ישכיל עבדי‪ ,‬ועוסק בתשובות לשאלות‬ ‫בחכמת הקבלה ‪ -‬ויקח עבדיהו ‪ -‬דרשות והספדים‬ ‫(חמשה חלקים בשני כרכים)‪ - .‬עבדא דרבנן ‪-‬‬ ‫חידושים על הש"ס‪ - .‬עבד המלך ‪ -‬חידושים על‬ ‫הרמב"ם‪ - .‬שלום עבדו ‪ -‬דרושים על התורה‪.‬‬ ‫ מבוא וביאור על תרגום ספר הזהר על התורה‬‫המיוחס לרבי ברכיאל איוב בן משלם קפמן (פתח‬ ‫תקוה תש"ו)‪ .‬יצא על פרשת בראשית בלבד‪- .‬‬ ‫ודבר שלום ‪ -‬הוספות והערות (ודרשה) בשו"ת‬ ‫'ודבר שלום' מאת הרב שלום הדאיה (ירושלים‬ ‫תשמ"ה)‪ - .‬שני פרקים אחרונים מתוך ש"ה‬ ‫לבית אבות ‪ -‬פירוש למסכת אבות מאת הרב‬ ‫שלום הדאיה (ירושלים תש"א) ‪ -‬שו"ת בסוף‬ ‫ספר "שמחת כהן" (ח"ב) לרבי מסעוד אלחדאד‪,‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬תרפ"ו‪.‬‬ ‫הרב הדאיה נפטר בכ' בשבט ה'תשכ"ט ונקבר‬ ‫בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות‪.‬‬

‫אבל הר"ן (מח‪ :‬ד"ה והקשה) פירש בדעת הרי"ף‬ ‫שמחלוקתם של ת"ק ור' יוסי בכלים הקבורים‬ ‫הקרקע (שאינם נראים ככלי) ובזה ת"ק סבר‬ ‫גזרינן משום דדמיא לבור ודות והוי ככיסויי‬ ‫קרקעות אבל בכלים המגולים מעל הקרקע‬ ‫אפילו שמחוברים לקרקע לא פליגי ומותר‬ ‫לטלטל כיסוייהם ללא בית אחיזה‪ ,‬וכן מוכח‬ ‫חילוק זה בדעת הרמב"ם‪ ,‬עכת"ד הב"י (שח'‬ ‫סעיף י')‪.‬‬ ‫בשו"ע (שם) כתב וז"ל כיסוי בור ודות אין ניטלין‬ ‫אא"כ יש להם בית אחיזה שאז מוכח שהוא כלי‪,‬‬ ‫ושל כלים אפילו הם מחוברים בטיט יכולים‬ ‫ליטלם אפילו אין להם בית אחיזה והוא שתקנם‬ ‫ועשה בהם מעשה והכינם לכך או שנשתמש‬ ‫בהם מבעו"י וכיסויי חביות הקבורות בקרקע‬ ‫לגמרי צריכות בית אחיזה עכ"ל‪( .‬כחילוק הר"ן‬ ‫בדעת הרי"ף)‬ ‫וכתב המג"א (ס"ק כג') אין ניטלין – פירוש אסור‬ ‫בטלטול – וביאר כוונתו בלבושי שרד דאסורין‬ ‫בטלטול בעלמא אפילו אם נתפרקו מער"ש מן‬ ‫הבור וכ"ש שאסור ליטלם מן הבור‪ .‬והטעם בזה‬ ‫דכיון שהם עומדים ומוכנים לכיסוי קרקעות אינם‬ ‫מן המוכן לטלטול אפילו שתורת כלי עליהם וכן‬ ‫מוכח מהרמב"ם‪ .‬אמנם הפמ"ג כתב אין ניטלין ‪-‬‬ ‫פירוש מן הקרקע‪ ,‬משום בונה וסותר אבל כשהם‬ ‫לא מונחים על הבור מותר לטלטלם משום שהם‬ ‫חשובים ככלי (אפילו ללא בית אחיזה)‪.‬‬ ‫בבאוה"ל ד"ה אין ניטלין כתב להוכיח כדעת‬ ‫הלבושי שרד ושכן דעת הר"ן והרמב"ם גבי‬ ‫דלתות הבית ‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬

‫ולפי"ז יוצא שכיסוי בור ודות שהם קרקע ממש‬ ‫אפילו הסירם מער"ש אסורים בטלטול מכיון‬ ‫שהם מיועדים רק לכיסוי הבור וחשיב מלאכה‬ ‫לכסותו בשבת ולכן בעינן בית אחיזה שאז‬ ‫מפקיע ממנו שם בנין וסתירה‪ ,‬דמוכח שהוא‬ ‫כלי שרגילים לפתוח ולסגור אבל כלי שמחובר‬ ‫לקרקע (תנור) והוא מגולה אפשר לטלטל כיסויו‬ ‫(כשיש לו תורת כלי) אפילו כשאין לו בית אחיזה‬ ‫וזאת משום שהתנור היה כלי מעיקרו והוא‬ ‫מגולה אין בכיסויו מיחזי כבונה וסותר‪ .‬וכתב‬ ‫במשנ"ב (ס"ק מג') כיון שהכיסוי אינו מחובר‬ ‫בציר להכלי לא מיחזי כבונה (ואם מחובר לציר‬ ‫אסור)‬ ‫וזה כדעת הפמ"ג (במשב"ז סק"י) שכתב וז"ל‪:‬‬ ‫ולא דמי לסעיף ט' (לגבי לול תרנגולין שאסר‬ ‫מר"ן) דהתם בציר תחוב אפילו בית אחיזה‬ ‫לא מהני דבונה וסותר ממש הוא כלי המחובר‬ ‫לקרקע כקרקע עכ"ל‪ .‬כוונתו בזה דכל היתר‬ ‫השו"ע (בסעיף י') גבי כלי המחובר לקרקע‬ ‫שכהוא מגולה (כתנור המחובר בטיט מלמטה)‬ ‫דוקא בכיסוי ללא צירים אבל כיסוי המחובר‬ ‫בצירים אסור לטלטלו משום דחשיב שהכיסוי‬ ‫עצמו מחובר לקרקע אפילו שיש לו בית אחיזה‪,‬‬ ‫דלא כתו"ש שהתיר בכה"ג כשיש צירים‪.‬‬ ‫העולה מכל האמור‪ :‬מושב אסלה שהתפרק אסור‬ ‫לטלטלו בשבת משום שהוא היה מחובר לקרקע‬ ‫ע"י צירים‪ ,‬ואפילו התפרק קודם השבת אסור‬ ‫לטלטלו משום שהוא מיועד לחברו לקרקע שזהו‬ ‫בונה (ודינו כדלת הבית) אלא א"כ יחדו מערב‬ ‫שבת להשתמש בו ללא חיבור הצירים‪ .‬כנלע"ד‪.‬‬

‫ביתו שבמערב העיר‪ ,‬ובנוסף בנה לצידה ישיבה‬ ‫ללימוד נגלה ‪" -‬שלום עבדו"‪ ,‬על שם אביו‪ .‬בסוף‬ ‫ימיו תכנן כנראה להעביר את הישיבה חזרה לעיר‬ ‫העתיקה‪.‬‬ ‫עם פטירת חבר המועצה הרב יוסף הלוי בט"ו‬ ‫אלול תש"ז‪ ,‬נבחר לממלא מקומו‪ .‬ועקב בעיות‬ ‫הביטחון והמצור בירושלים נדחתה כניסתו‬ ‫לתפקיד בחודשים אחדים‪ .‬בשנת תשי"א נתמנה‬ ‫לחבר בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים‪.‬‬ ‫הרב הדאיה זצוק"ל התנגד להתקנת תקנות‬

‫לעילוי נשמת‬

‫אברהם בן חמו ז"ל‬ ‫בן יעקב ומרים‬

‫לעילוי נשמת‬

‫יהודה בן מסעוד וסלטנה ז"ל‬ ‫למשפחת דדון‬

‫להערות והארות > שחר‪ | 054-5468640 :‬או במייל‪ | alonmarbetora@gmail.com :‬להנצחות > יוסי‪050-4667666 :‬‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

מרבה תורה יתרו  
Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you