Page 1

‫פרשת‬ ‫יתרו‬ ‫ה'תשע"ז‬

‫בס"ד‬

‫גליון שבועי למבקשי‬ ‫התרופה והעצה‬ ‫לעובדא למעשה‬ ‫במשנת רביה"ק מוהר"ן‬ ‫מברסלב זיע"א‬

‫‪393‬‬ ‫גליון מס'‬

‫עלי‬ ‫מרפא‬

‫גם כשאתה טרוד‪ ,‬חלוש‪ ,‬ומבולבל‬ ‫‪ -‬תחטוף מעט לימוד תורה!‬

‫על הפרשה‬

‫יום ב' בהעלותך תק"צ‬ ‫"אשריך בני אם תחזק עצמך לילך‬ ‫בדרך שכתבת‪ ,‬אך ביותר אתה צריך לזרז‬ ‫עצמך ולחזק עצמך להיות רוב היום ככולו‬ ‫בשמחה וחדוה‪ ,‬לחזק עצמך לפקח דעתך‬ ‫לחזק עצמך בכל הדרכים ששמעת ממני‪,‬‬ ‫הן בהנקודות טובות‪ ,‬הן במה שזכינו לידע‬ ‫מאור כזה‪ ,‬ובמה שלא עשני גוי‪ ,‬והעיקר‬ ‫במילי דשטותא ובדיחותא‪ ,‬ואין להאריך‬ ‫בזה כי כבר שמעתם בזה הרבה‪ ,‬אך ו דבר‬ ‫ממשנתכם‪ ,‬כי כולם צריכים לכם מאד‪.‬‬ ‫וגם מאד החייתני במה שכתבת שאתה‬ ‫חוטף בחלישותך מעט מעט לימוד בכל‬ ‫יום‪ ,‬כך הוא המידה‪ ,‬וכך יפה לך להרגיל‬ ‫עצמך לבלי לפטור עצמך מדברי תורה‬ ‫חס ושלום‪ ,‬אפי' בעת החלישות והטירדא‪,‬‬ ‫ובכל מיני בלבולים ח"ו‪ ,‬כי תמיד יכולים‬

‫צמאים‪ ,‬מבולבלים‪ ,‬ומקבלים תורה‬

‫שאלות הן עניין מסוכן‪ ,‬אבל יש שאלה אחת שמסוגלת להפוך אפילו ירידה לעלייה עצומה – צריך לצעוק 'איה'‪.‬‬ ‫לאחר שבועות ארוכים של גלות שעבוד ומלחמה מעמידה אותנו‬ ‫פרשת השבוע למרגלות הר סיני וקבלת התורה‪ .‬במעמד הזה עם‬ ‫ישראל הופך לעם ומקבל זהות אמתית שתלווה אותו לאורך כל הדורות‬ ‫הבאים‪.‬‬ ‫התורה היא הנכס היקר ביותר של העם היהודי‪ ,‬נתינתה היוותה‬ ‫הזדמנות נדירה להתגלות אלוקית בפני כל נשמות ישראל‪ ,‬והיא‬ ‫מלווה אותנו עד היום כבסיס לאמונה הנצחית‪ .‬מעמד שכזה מתבקש‬ ‫היה לקיים במקום מתאים יותר מאשר מדבר צחיח‪ ,‬מקום נחש שרף‬ ‫ועקרב‪ ,‬הלא כן?‬ ‫גם ההקדמה למעמד נורא ההוד מפליאה‪ ,‬בפרשה הקודמת עוד רדף‬ ‫אחרינו פרעה והיו לנו שאלות קשות‪ ,‬כמו‬ ‫'היש השם בקרבנו אם אין'‪ .‬השאלה גוררת‬ ‫בעקבותיה את עמלק שקופץ אל האמבטיה‬ ‫הרותחת ומצנן אותה‪ .‬את פשרם של דברים‬ ‫מבאר רבי נתן על פי סוד צעקת 'איה מקום‬ ‫כבודו' (ליקו"ת‪ ,‬סימן י"ב)‪ ,‬במאמר זה כותב‬ ‫רבינו שכל התגלות בתורה ובעבודת ה' כרוכה‬ ‫בספקות ובלבולים‪ ,‬ומכאן פשר הרקע למתן‬ ‫תורה‪.‬‬

‫בהירות אמיתית נבראת‬ ‫מתוך הספק בעצמו‪,‬‬ ‫אם לא תפסיק לשאול‬ ‫גם בתוך הערפל 'איה'‪,‬‬ ‫תגלה כי שם האלוקים‪.‬‬

‫לחטוף איזה טוב על פי הדרכים ששמעת‬

‫לחפש ולבקש‬

‫ממני‪ ,‬ותקיים מה שאמרו רבותינו ז"ל‬

‫עשרת הדברות שניתנות לנו במעמד הר סיני‬ ‫כוללת את כל עשרה מאמרות שנברא בהם העולם‪ ,‬והעולם נברא‬ ‫לכבוד ה' כך שכל מאמר מכיל התגלות מסוימת מכבודו יתברך‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא מוסר לנו את עצמו ואת כבודו באמצעות התורה‬ ‫הקדושה‪ .‬על מתנות לא דורשים תשלום אבל כן ממתינים שתבקש‪,‬‬ ‫כפי ערך המתנה כך איכות הבקשה הנצרכת לקבלתה‪ .‬ויש מתנות שאי‬ ‫אפשר להעניק אותן אלא למי שמבקש מהנקודה העמוקה ביותר‪,‬‬ ‫מעצם הנפש‪.‬‬ ‫השם יתברך מעוניין למסור לנו תורה שהיא תמצית כל הקדושות‪ ,‬אבל‬ ‫אנחנו לא נמצאים עדיין בנקודת החיפוש המתבקשת‪ ,‬מה עושים כדי‬ ‫לגרום לבן אדם לחפש ברצינות ולבקש במידה שתצדיק מתנה גדולה‬ ‫כל כך? מביאים את עמלק‪.‬‬ ‫לפני מתן תורה עוברת עלינו תקופה לא פשוטה‪ ,‬שלשה ימים בלי‬ ‫מים ולפני כן פחדים נוראים ובריחה מבוהלת אל תוך הים‪ ,‬ונס‬ ‫מופלא‪ .‬כל הטלטלות הללו והתלונות והמריבות מפילים את‬ ‫עם ישראל לספקות קשים שמבוטאים בשאלה 'היש השם‬ ‫בקרבנו אם אין'‪ .‬הזוהר הקדוש מגלה שאין זו שאלת‬ ‫כפירה והתרסה אלא ספק והתלבטות‪ ,‬איזו הנהגה‬ ‫מלווה אותנו ‪ -‬בחינת יש או בחינת אין‪.‬‬ ‫אבל אין גרוע יותר‬

‫(מנחות צט‪ ):‬דברי תורה לא יהיו עליך‬ ‫חובה‪ ,‬ואין לך רשות לפטור מהם‪ ,‬חכם בני‬ ‫ושמח לבי‪ ,‬ועיני אל ה' שיקויים בך 'אם‬ ‫חכם בני ישמח לבי גם אני'‪.‬‬ ‫נתן מברסלב‬

‫שיעורים קבועים‬ ‫יום‬

‫שבת‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ו‬

‫תאריך ליקוטי ליקוטי הדף‬ ‫לחודש מוהר”ן הלכות היומי‬ ‫ח"ג‬ ‫ח”א‬

‫בבא בתרא‬

‫כב‬

‫קיז‪.‬‬

‫צא‬

‫כז‬

‫כג‬

‫קיז‪:‬‬

‫צב‬

‫כח‬

‫כד‬

‫קיח‪.‬‬

‫צג‬

‫כט‬

‫כה‬

‫קיח‪:‬‬

‫צד‬

‫ל‬

‫כו‬

‫קיט‪.‬‬

‫צה‬

‫לא‬

‫כז‬

‫קיט‪:‬‬

‫צו‬

‫לב‬

‫כח‬

‫קכ‪.‬‬

‫צז‬

‫לג‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫מספקות‪ ,‬ולכן כתשובה מופיע עמלק‪ .‬אין זה עונש אלא תשובה‪ .‬יש לך‬ ‫ספקות ‪ -‬הבט השמיימה‪ .‬עמלק כל כך מפחיד שאין ברירה אלא להרים‬ ‫עיניים ולצעוק נואשות ַ'איֶ ּכָ ה'‪.‬‬ ‫שאלות עלולות להיות עניין מסוכן‪ ,‬אבל יש שאלה אחת שמסוגלת‬ ‫להפוך אפילו ירידה נוראה לעלייה עצומה‪ ,‬השאלה הזו מסתכמת‬ ‫במילה אחת ‪ -‬איה‪ .‬היא נשאלת בדרך כלל במקומות מאוד נמוכים‬ ‫ובמצבים מאוד מבלבלים ומובילה אל הקוטב הנגדי‪ ,‬תכלית העלייה‪.‬‬ ‫שאלת 'איה' נשאלת כשאין אפילו מילים ברורות לשאול בצורה‬ ‫מפורטת יותר‪ ,‬כשאין הבנה וקצה חוט להיאחז בו‪ ,‬יש רק רצון לצאת‬ ‫מהחושך ולהתחבר למשהו אמתי‪ ,‬וכאשר יהודי שואל 'איה' ברצינות‬ ‫ומעומקא דליבא‪ ,‬הוא עשוי למצוא את עצמו ברגע אחד בשורש של‬ ‫כל הקדושות ובנקודת זינוק חדשה לגמרי‪ .‬עמלק‬ ‫בא כדי לגרום לנו לצעוק איה‪:‬‬ ‫'כי כך דרך האדם לפעמים‪ ,‬כל זמן שאין הבעל‬ ‫דבר מתגבר עליו כל כך עדיין הוא מתרשל לחפש‬ ‫אחר כבודו יתברך‪ ,‬אך כשהבעל דבר מתפשט‬ ‫על האדם מאוד ורוצה להפילו לגמרי ח"ו‪ ,‬ואזי‬ ‫מתעורר קדושת נפש האדם‪ ,‬ואז דייקא הוא‬ ‫מתחיל לדרוש ולחפש איה מקום כבודו'‪.‬‬

‫צעקת 'איה'‬

‫המדבר הצחיח והספקות הקשות שהוא מעורר‬ ‫בלב‪ ,‬עמלק שבא בתגובה לשאלות והמלחמה‬ ‫שהוא כופה עלינו‪ ,‬כל אלו הם הרקע הדרוש כדי להעניק לנו תורה‪.‬‬ ‫התגלות עצומה כל כך דורשת בקשה עמוקה ועיקשת‪ ,‬וכך מתוך חוסר‬ ‫ברירה מרימים עיניים לשמיים וצועקים 'איה'‪ ,‬השאלה הזו מתקנת את‬ ‫שאלת 'היש' שהביאה את עמלק‪ ,‬ומאפשרת לנו לקבל תורה‪ .‬איה היא‬ ‫נקודת הכתר שהוא השורש של כל עשרת הדברות‪ .‬כשאתה צועק איה‬ ‫אתה אוחז בכתר של התורה הקדושה‪.‬‬ ‫מי שמנצח על צעקת 'איה' הוא משה רבינו שמרים את ידיו בסוף‬ ‫הפרשה הקודמת‪ ,‬וכל עוד ידיו כלפי מעלה ישראל מנצחים‪ .‬מדוע‬ ‫משה מרים את ידיו‪ ,‬למה לא אמר בפירוש 'תאמינו‪ ,‬תתחזקו'? מדייק‬ ‫רבי נתן‪ ,‬צא ולמד מאילו מקומות בוקעת צעקת איה‪ ,‬ממקומות‬ ‫מטונפים ומבולבלים כל כך שאי אפשר לומר שם אפילו מילה אחת‬ ‫מפורשת של אמונה‪ ,‬רק להצביע ולרמוז מרחוק‪.‬‬ ‫כולנו רוצים קדושה ותורה ועל כולנו עוברים מדי פעם בלבולים‬ ‫וספקות‪ ,‬אנחנו אולי לא מחברים בין הדברים‪ ,‬אבל הספקות והמצוקות‬ ‫הן הקדמה למתן תורה פרטי‪ .‬כל ספק או ירידה יכולים להיות התחלה‬ ‫של עליה גדולה‪ .‬ירידות נוצרות מתוך שאלות שאינן במקומן‪ ,‬דהיינו‬ ‫קושיות טרוניות ומרירות‪ ,‬אבל הן יכולות להפוך לעליות עצומות‬ ‫בעזרת שאלה אחת שתישאל לעניין‪ ,‬שאל 'איה'‪.‬‬ ‫(ליקו"ה חו"מ גביית חוב מיתומים ג')‬


‫טעם גן עדן‬

‫כוכבי אור‬

‫לימוד התורה‬

‫הרה"ח ר' שלמה אהרן גוטליב שליט"א‬

‫על פי שיחות הר"ן סעיף ע"ו‬ ‫פרק ג'‬ ‫לאחר שהתחזקנו בענין תיאורו של מוהרנ"ת בסדר לימודו‬ ‫של רביז"ל‪ ,‬נפנה עתה לחלק השני של השיחה בו מונח עיקר‬ ‫ההדרכה מה שרבינו הרבה לדבר עמנו בעניין דרך וסדר‬ ‫הלימוד‪:‬‬ ‫"וסיפר עמנו הרבה בעניין זה שטוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק‬ ‫הרבה בלימודו‪ ,‬רק ללמוד בפשיטות בזריזות‪ ,‬ולבלי לבלבל דעתו‬ ‫הרבה בשעת לימודו מעניין לעניין רק יראה להבין הדבר בפשיטות‬ ‫במקומו‪ ,‬ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד‪ ,‬אל יעמוד הרבה‬ ‫שם ויניח אותו העניין וילמד יותר להלן‪ ,‬ועל פי הרוב ידע אחר כך‬ ‫ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫ואמר‪ :‬שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד‪ ,‬לומר הדברים כסדר‪,‬‬ ‫וממילא יבין‪ ,‬ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף‬ ‫ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל רק יכניס מוחו‬ ‫בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין‪ ,‬ואם לא יבין תיכף –‬ ‫יבין אחר כך‪ ,‬ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד‬ ‫על כוונתו‪ ,‬מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל‪ ,‬וכמו‬ ‫שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת סג‪' :).‬לגמור והדר לסבור ואף‬ ‫על גב דלא ידע מה קאמר' שנאמר (תהלים קי"ט כ)‪" :‬גרסה נפשי‬ ‫לתאבה" וכו'‪ .‬כי על ידי ריבוי הלימוד שילמד במהירות ויזכה ללמוד‬ ‫הרבה‪ ,‬על ידי זה יזכה לעבר כמה פעמים אלו הספרים שלומד‪,‬‬ ‫לגמרם ולחזר להתחיל ולגמרם פעם אחר פעם‪ .‬ועל ידי זה ממילא‬ ‫יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחלה‪ ,‬כל מה‬ ‫שאפשר להבין ולעמד על דבריהם‪:‬‬ ‫ודיבר הרבה מאד בענין זה‪ .‬ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב‬ ‫היטב‪ .‬אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלמוד‪ .‬כי על‬ ‫ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאד לגמור כמה וכמה ספרים‬ ‫וגם יזכה להבין הדברים יותר‪ ,‬מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה‬ ‫מבלבל מאד מן הלמוד‪ .‬וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על‬ ‫ידי ריבוי הדקדוקים שלהם‪ .‬ומאומה לא נשאר בידם‪ .‬אבל כשירגיל‬ ‫עצמו ללמוד במהירות כנזכר לעיל בלי דקדוקים הרבה‪ ,‬התורה‬ ‫תתקיים בידו‪ ,‬ויזכה ללמוד הרבה מאד‪ ,‬גמרא ופוסקים כולם‪ ,‬ותנ"ך‬ ‫ומדרשים וספרי הזהר וקבלה ושאר ספרים כולם‪ .‬וכבר מבואר‬ ‫שיחתו של רבנו זכרונו לברכה (שיחות הר"ן כ"ח) שטוב לאדם‬ ‫שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה‪.‬‬ ‫לפני שנרחיב בדברי השיחה הזו‪ ,‬נדגיש שוב ששיחה זו לא‬ ‫נאמרה בפעם אחת‪ ,‬אלא הוא לקט הוראות מה שהרבה רביז"ל‬ ‫לדבר עם מקורביו‪ ,‬וכפי שכותב זאת מוהרנ"ת בלשון השיחה‬ ‫כמה וכמה פעמים‪ ,‬ועל כן נבאר בכלליות את כלל המכוון של‬ ‫שיחה זו‪.‬‬

‫לבלי לבלבל עצמו ולהכריח עצמו דייקא להבין כעת‬

‫ובריתי נאמנת לו‬

‫אנו עומדים לקראת סיום ימי השובבי"ם הק'‪ ,‬ימים‬

‫בשמירת שבת ‪ -‬שמירת הברית ושמירת האמונה‬

‫שנתקנו מאז ומקדם לתקן תיקוני הנפש ובפרט בענין‬

‫‪ -‬הנאמנות‪ ,‬וכשטועה בזה ח"ו יוצא מגבולו ופוגם‬

‫פגה"ב‪ ,‬כמבואר בראשונים ובכתבי האריז"ל‪.‬‬

‫בברית ומשקר בו ית' ופוגם בנאמנות רח"ל‬

‫רבינו מבאר‬

‫(לקו"מ לא‪ ,‬ג)‬

‫כי עיקר קיום האמונה‪,‬‬

‫כ"פ בלקו"ה (הל' דיינים ג‪ ,‬כ ועוד) כי פגה"ב הוא בחי' שקר‪ ,‬וכלשון‬

‫שתחזיק מעמד בכל מצב ובכל זמן הוא רק ע"י שמירת‬

‫הפסוק ולא שיקרתי בבריתי)‪.‬‬

‫הברית‪.‬‬

‫וכן מבואר עוד‬

‫וביאור הענין‪ ,‬כי ענין הברית הוא הקשר בין שני צדדים‬

‫ב'למינהו' היינו במה שפוגם בצמצום‪ ,‬ושם מבאר‬

‫בדרך כלל בין שני בעלי ריב‪ ,‬שכל אחד מצמצם עצמו‬

‫רביז"ל כי יש שתי בחינות בשמירת הברית יש מי‬

‫שלא יעבור איזה גבול מסוים‪ ,‬ואותו הגבול שבין‬

‫שאינו יוצא מדיני התורה‪ ,‬שזה בחינת 'יחודא תתאה'‪,‬‬

‫שניהם הוא הברית שביניהם‪ ,‬והוא גם הדבר המקשר‬

‫בחי' 'שדי' של ימות החול היינו מה שהשי"ת צמצם‬

‫והמחבר ביניהם‪ ,‬וזה נקרא אמונה‪.‬‬

‫עצמו מלאכה לחברתה ולא ברא ביום א' מה שהיה‬

‫שם במאמר מביא רבינו את הפסוק‬

‫(תהלים פט כט)‬

‫"ובריתי נאמנת לו"‪ ,‬ומבאר כי הברית היא האמונה‪,‬‬ ‫והוא כמבואר שהברית היא מה שכל אחד סומך על‬ ‫חברו מכיון שיש גבול ביניהם‪ ,‬וכן דרך העולם לומר‬ ‫שכשיש הפרדה טובה בין שכנים סימן שהם חיים‬

‫(בלקו"מ סי' יא)‬

‫כי עיקר פגה"ב הוא‬

‫אמור ליבראות ביום השני‪ ,‬וכן בפרטיות בכל פרטי‬ ‫הבריאה אילנות ודשאים‪ ,‬בהמות וחיות‪ ,‬עופות ודגים‪,‬‬ ‫ועל כולם האדם‪ ,‬כל אחד שונה מחברו בפרטיות‬ ‫ובפרטי פרטיות שכן בכל אחד צמצום אחר של‬ ‫מחשבתו ורצונו ית'‪.‬‬

‫בשלום‪ ,‬וכך גם בין האדם למקום צריך שיהיה איזה‬

‫ולכן גם אנו מוזהרים לא לערב צמצום זה ברעהו‪,‬‬

‫גדר וצמצום‪ ,‬וזהו השמירה מניאוף ומאיסור זהו‬

‫שהוא איסור כלאיים‪ ,‬וכן שלא לצאת כל אחד מגבולו‬

‫הצמצום והגדר והוא הברית‪ ,‬לכן צריך לשמור אותו‬

‫בו הגבילו השי"ת שלא להסתכל ולחשוב שלא בכלי‬

‫היטב‪ ,‬וכששומרים את הברית יש אמונה‪ ,‬היינו שיש‬

‫ובצמצום השייך לו‬

‫קשר טוב בין שניהם‪ ,‬כי האדם אינו יוצא מגבולו‬

‫ובכל הספה"ק)‪.‬‬

‫אז נשמר הקשר שלו עם השי"ת‪ ,‬וזו היא האמונה‪,‬‬

‫ויותר מזה יש בחי' עליונה וגבוהה יותר של שמירת‬

‫וכשפוגם בברית ח"ו מתקלקל הגדר ויוצא חוץ לגבולו‬

‫הברית‪ ,‬בו נצטוו הצדיקים שהיא 'יחודא עילאה' בחי'‬

‫ואז אין אמונה ואין קשר בינו להשי"ת‪ ,‬שכן אמונה הוא‬

‫'שדי' של יום השבת‪ ,‬שאמר לעולמו די בצמצמו את‬

‫מלשון נאמנות שהוא נאמן לגבולות ואינו יוצא מהם‪,‬‬

‫עצמו מכל המלאכות‪ ,‬היינו ליזהר שלא יהרוס לעלות‬

‫א] ברור הדבר שרביז"ל אינו אוסר לדקדק בלימודו‪ ,‬וכפי‬ ‫שבארנו שאם יש לאדם מסגרת כזו אשר יש באפשרותו לעיין‬ ‫ואז הוא עבד נאמן להשי"ת‪.‬‬ ‫ולדקדק באיזה סוגיא או חלק בתורה אזי אדרבא‪ ,‬אך רביז"ל‬ ‫מדבר בעיקר למי שאין לו מסגרת או מי שאינו יכול לעיין‪,‬‬ ‫ולכן שמירת שבת היא אמונה (כמבואר שם במאמר אות‬ ‫ואפילו מי שיש כן ביכלתו לעיין‪ ,‬בכל זאת גם לו יש הרבה זמנים‬ ‫במשך היום שאין באפשרותו לדבוק דייקא בלימוד מסויים‬ ‫ב) 'שמאמין בחידוש העולם וביחודו' ולכן שובת‬ ‫בעיון‪ ,‬וזו הסיבה שהוא מתבטל הרבה מלימודו‪ ,‬מחמת שאין‬ ‫מכל מלאכה‪' ,‬להאמין ביחודו' היינו שהוא יחיד‬ ‫לו את היישוב הדעת לעיין‪ ,‬ובמצב וזמן כזה צריך שידע שיש‬ ‫עוד סוג של לימוד‪.‬‬ ‫ואין בלתו‪ ,‬וידיעה זו היא היא שמירת הברית‪,‬‬ ‫והוא‪ ,‬דרך לימוד הפשוט לבלי להכנס לבלבולים‪ ,‬כי עיקר הסיבה‬ ‫מה שהאדם קץ בלימודו הוא מחמת שמניח עצמו להתבלבל‪ ,‬ועל‬ ‫כי יודע מקומו וגבולו שמלא כל הארץ כבודו‬ ‫כן עיקר עצתו הוא ללמוד בלי להכנס לבלבולים בפשיטות וזריזות‪ ,‬רק‬ ‫וכל הבריאה כולה אין לה שום מציאות‬ ‫יראה להבין הדבר כפשוטו‪ ,‬ואם לפעמים רואה שאינו יכול להבין איזה‬ ‫דבר‪ ,‬אל יעמוד ויתעכב שם אלא יניח אותו העניין ועל פי רוב יבין אחר כך‬ ‫עצמית‪ ,‬וכך שומר על מקומו‬ ‫ממילא מה שלמד לפני כן‪.‬‬

‫לפעמים הלחץ סותם ההבנה‬ ‫ב] כי כשאדם מנסה ללמוד והוא יודע המכוון והמדובר של הנושא ויש לו איזה שהוא שייכות‬ ‫לנושא המדובר באותו סוגייא‪ ,‬רק שחסר לו לירד לפרטי העניין‪ ,‬אזי עצתו לא להיכנס למלחמה‬ ‫ולהכריח עצמו דווקא להבין כעת‪ ,‬אלא יכנס מהצד לבלי לדקדק ולהכריח עצמו שרוצה דייקא להבין‬ ‫כעת‪ ,‬ואזי בדרך כלל בהמשך יבין – "יאמר כסדר וממילא יבין"‪.‬‬ ‫ויש בזה עצה נפלאה בפשטות‪ ,‬כי עיקר הסיבה שאדם אינו מבין את לימודו וצריך זמן קצת עד שנכנס‬ ‫הדברים למוח בהבנה‪ ,‬הוא מחמת שמכריח ומלחיץ עצמו דייקא להבין‪ ,‬ובשביל זה באמת אינו מבין והוא‬ ‫קורא כמה פעמים אותם התיבות מתוך לחץ והכרח פנימי להבין‪ ,‬ומחשבתו טרודה כל הזמן אם הבין אם לאו‪,‬‬ ‫וכך מתעכבת הבנתו‪ ,‬כי כשאדם אומר שאינו מבין אזי באמת אינו מבין‪ ,‬ואם יניח וירפה קצת ויאמר לעצמו‬ ‫שבלימוד אין צריכין שום דבר‪ ,‬אזי על פי רוב בניקל יעבור על זה‪ ,‬וימצא ברוב הזמן שמוחו יתחיל לרוץ ביותר‪.‬‬ ‫והוא ממש כדוגמת מחלת הדיסלקציה – מה שמצוי קצת לילדים שאינם יכולים לקלוט דרכי הקריאה‪,‬‬ ‫ובעולם הרפואה היה נדמה שהוא מחלה בעיניים שהאותיות מצטיירות אצלו בהיפוך וכו'‪ ,‬ובאמת הרבה‬ ‫מחקרים הוכיחו שבהרבה מקרים אין זו מחלה אמיתית‪ ,‬המחלה הוא רק מחמת שהלחיצו אותם לידע‬ ‫תיכף לומר האותיות והנקודות‪ ,‬אך כשמרפים מהם ואין מכריחים אותם בהכרח לידע האותיות‪ ,‬אלא‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫(וכמובא‬

‫ו ג ב ו לו‬

‫(וכידוע שזה ענין פגה"ב כמובא בזוה"ק‬

‫אל השי"ת שלא יכנס לפנים ממחיצתו‪ ,‬וכלשון הפסוק‬ ‫בפרשתנו 'והעם אל יהרסו לעלות אל ההר' וכו'‪ ,‬שלא‬ ‫יעבור את הגבול להברית לכנוס לפנים מחיצתו אותה‬ ‫הגביל השי"ת בפניו‪ ,‬שהוא גם כן פגה"ב שפוגם בכך‬ ‫מאד את דעתו ומוחו (וכמבואר כל זה בלקו"מ סג ובלקו"ה הל'‬ ‫דגים א‪ ,‬א‪ ,‬עיי"ש שהאריך בזה מאד)‪.‬‬

‫יזכנו השי"ת לזכות לשמירת הברית בתכלית השמירה‪,‬‬ ‫וכך נזכה לאור האמונה‪ ,‬להאמין בשלמות באמונת‬ ‫אומן‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬

‫מ למדים‬ ‫אותם כסדר האותיות מתחילתו לסופו פעם אחר פעם ללא הכרח ודקדוק דייקא לידע כל אות ואות‪,‬‬ ‫אזי ברוב הזמן נכנסים לקריאה‪ ,‬כי כשאדם לומד וקורא בשמחה כסדר בנעימות וחיות‪ ,‬אזי כח הראות‬ ‫נכנס למוח‪ ,‬מה שאין כן כשלומד בחלישות הדעת אזי הוא פחות מקושר למוח עד שפעמים זה כבר‬ ‫נעשה כבעיית הדיסלקציה‪.‬‬ ‫ג] והוא כדוגמת מה שמובא בחיי מוהר"ן (תל"ב ערך שלא לדחוק את השעה)‪ :‬שמה שהמלמדים‬ ‫דוחקים את התינוק ביותר‪ ,‬על ידי זה אינו יודע התינוק כלל‪ ,‬רק צריכים להיות אמן גדול בזה ללמד את‬ ‫התינוק בהדרגה בלי איום הרבה ובלי דוחק יותר‪ ,‬ועל ידי זה יתפוס יותר בנקל‪ .‬וכשהמלמד חוזר עם‬ ‫התינוק ואומר לו‪ :‬זכור זכור‪ ,‬בזה שדוחקים אותו הרבה בזה מבלבלים אותו לגמרי‪ ,‬ואי אפשר לבאר‬ ‫הדבר הזה‪ ,‬והוא ברור למשכיל‪ ,‬ונצרך מאוד למלמדים וכן לכמה ענינים‪ ,‬כי זה הוא כלל גדול שלא‬ ‫לדחוק עצמו ביותר על שום דבר‪ ,‬רק בהדרגה ובמתון‪ ,‬עיי"ש באריכות‪ .‬המשך בשבוע הבא בע"ה‬

‫צדקה‪ ,‬א‬


‫נועם השבת‬ ‫נבא לקבל שבת פר' יתרו לאור דברי מוהרנ"ת בהל' פריקה‬ ‫וטעינה ה"ד‪ ,‬שבהם מגלה איך להמשיך עלינו השביתה‬ ‫והמנוחה של יום השבת‪.‬‬

‫תמצית המבואר במאמר "ימי הודאה"‬

‫מבואר בדברי רבינו (לקו"ת סי' ב') שעיקר שעשוע עולם‬ ‫הבא הוא להודות ולהלל לשמו הגדול יתברך ולהכיר‬ ‫אותו יתברך‪ ,‬שעי"ז סמוכים וקרובים אליו ית'‪ ,‬כי כל מה‬ ‫שיודעין ומכירין אותו יתברך ביותר‪ ,‬סמוכים אליו ביותר‪.‬‬ ‫כי שאר כל הדברים יתבטלו לעתיד‪ ,‬בבחי' "כל הקרבנות‬ ‫בטלין חוץ מקרבן תודה"‪ ,‬כמ"ש "כי מלאה הארץ דעה את‬ ‫ה' כמים לים מכסים"‪.‬‬ ‫וע"י 'הלכה' נולד אור של אמת‪ ,‬וזה מאיר בכל אחד מכל‬ ‫'ארבעה חלקי הדיבור' אשר שם עיקר הצער והגלות‪,‬‬ ‫ועי"ז נעשה 'שלימות הדיבור' היינו מציאות של חיים‬ ‫שמאיר בו האמונה שזה בחי' לשון הקודש‪.‬‬ ‫כי בימות החול שולט בחי' 'עבד'‪ ,‬אבל בשבת עולה כל‬ ‫הבריאה ל'לשון הקודש' היינו שמתאחד בהקדושה‪ ,‬ולכן‬ ‫'לשון הקודש' מקושר לשבת כמ"ש "ודבר דבר"‪' -‬שלא‬ ‫יהא דבורך של שבת כדבורך של חול'‪ .‬ובלשון הקודש‬ ‫נכלל 'ברכה' ו'קדושה'‪ ,‬כ"ש "ויברך ויקדש'‪.‬‬ ‫כי ימי החול הם בחינת 'עצבות'‪ ,‬ואפילו המצוות שעושים‬ ‫בימי החול הם בחינת עצבות‪ ,‬כי שולט בחי' מט"ט‬ ‫בחי' 'עבד'‪ ,‬אבל שבת הוא בחינת 'בן'‪ -‬הנהגת עצמיות‬ ‫הקדושה‪ ,‬ואז "ניחא לעלאין ותתאין"‪ ,‬ומתעורר שמחה‪,‬‬ ‫ואזי מתרוממים ומתעלים כל המצוות של ששת ימי החל‬ ‫מן העצבות‪ ,‬ונמשך עליהם מנוחה ושמחה‪ ,‬וכ"ז מרומז‬ ‫בפסוק "ויולד בן"‪ -‬היינו בחי' שבת‪" ,‬ויקרא שמו נח לאמר‬ ‫זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו"‪ -‬כי שבת שהיא בחינת‬ ‫'בן' הוא נייחא דעלאין ותתאין‪ ,‬והוא מנחם ומשמח את‬ ‫הכל מן העצבות‪.‬‬ ‫וע"י בחינת 'לשון הקודש' שיש בשבת ממשיכים קדושת‬ ‫שבת לששת ימי החול‪ ,‬ועי"ז מתגלה שכל ה'פעולות‬ ‫משתנות' נמשכים מה'אחד הפשוט' ית'‪ ,‬שזה א"א להבין‬ ‫בשכל אנושי רק ע"י אמונה‪ ,‬שהיא נמשכת ע"י שבת‪ .‬וזה‬ ‫בחי' "יחיד ורבים הלכה כרבים"‪ ,‬כי כשרבים מסכימים‬ ‫לדעת אחת זה בחי' שפעולות משתנות נכללין באחד‬ ‫הפשוט שזה יקר מאד לפני הש"י‪.‬‬

‫המשכת הטוב ע"י האמונה ב'אחדות הפשוט'‬

‫לפי האמת ‪ -‬שהשי"ת משגיח על העולם‪ ,‬ושהחיות של‬ ‫כל הפרטים שיש בעולם נמשך מאחדותו הפשוט יתברך‬ ‫ היה ראוי שיתנהג הכל 'כסדר'‪ ,‬כי מאתו ית' לא יבצר כל‬‫טוב‪ ,‬והוא ברחמיו ית' ברא עולמו לטובה שיהי' נמשך‬ ‫החיות לכל פעולה ופעולה כראוי כסדר לטובה‪.‬‬ ‫אבל מחמת שהכל נברא בשביל ה"בחירה" – לכן הכל‬ ‫תלוי לפי המעשה התפילה והאמונה‪ ,‬שלפי"ז נמשך‬ ‫החיות לטוב או להיפך ח"ו‪ ,‬ועי"ז נעשים הייסורים והצער‬ ‫הדין והמניעות‪ ,‬שהכל הולך 'שלא כסדר'‪ ,‬וכולם עומדים‬ ‫כנגדו כאלו וחולקים עליו ומתנהגים שלא כרצונו‪ ,‬והכל‬ ‫כבד וקשה ‪ -‬כל זאת מחמת שלא קישר הכל ל'אחדות'‬ ‫השם ולכן נעשה בחי' 'ריבוי' כמו משא כבד וגדול על‬

‫ש'בת ב'ו ת'תאחד‬ ‫כתפיו‪.‬‬ ‫אבל אם יתחזק באמונה‪ ,‬לדעת שהשי"ת נמצא‪ ,‬וירבה‬ ‫בתפילה ותשובה להתאחד לתוך 'אחדות הפשוט' ‪-‬‬ ‫בוודאי יתבטל הצער‪ ,‬וגם עד שיזכה לישועתו יוכל‬ ‫למצוא אור ה'אחדות' כדי להמתיק הדין‪ ,‬ולמצוא איזה‬ ‫עצה שיכול להמשיך עד שיזכה לישועה שלימה‪.‬‬

‫'אחדות הפשוט' תלוי באהבה ואחדות‬

‫וכאשר יש דין וייסורים‪ ,‬עי"ז עובר על ישראל פירוד‬ ‫לבבות ומחלוקת‪ ,‬וכל אחד עמד על שלו‪ ,‬וכולם מפסידים‬ ‫מציאות האהבה והשלום של ישראל שהוא בחי' אחדות‬ ‫הפשוט‪.‬‬ ‫כי שורש המתקת הדין הוא "אהבת חברים"‪ ,‬שמדברים‬ ‫יחד מעבודת השם‪ ,‬ומגדילים הדעת של מציאות אחדות‬ ‫השם‪ ,‬ומאירים זה לזה איך לזכות להמתיק כל דין ע"י‬ ‫אמונה ותפילה כראוי‪ .‬ולכן לענין המשא הכבד שמכביד‬ ‫נאמר "עזוב תעזוב"‪ ,‬שיעזוב השנאה שבלבו על חברו‪,‬‬ ‫היינו שיעזוב הפירוד והשנאה‪ ,‬ויבקש האהבה וביטול‬ ‫המחלוקת ושינוי הדעות‪.‬‬ ‫וכאשר מתגברים לבטל הפירוד בין ישראל הכשרים‪,‬‬ ‫ומשתדלים להרבות שלום‪ ,‬ואפילו בשעת מחלוקת‬ ‫נפרדים בשלום ע"פ תורה ‪ -‬עי"ז מתגלה מציאות‬ ‫האחדות גם כאשר יש פירוד‪ ,‬וזהו שורש גדול למציאות‬ ‫'המתקת הדין'‪ ,‬ומזה נמשך הכח לכל אחד לזכות לאמונה‬ ‫לחזור ולהכלל באחדות הפשוט‪.‬‬ ‫וככל שישראל נכללין יחד ביותר אהבה ורעות‪ ,‬וקובעים‬ ‫הלכה אחרי רבים‪ ,‬עי"ז מתבטלים כל כבידת המשאות‬ ‫וכל הייסורים כי נמשך נייחא על כל העולם‪.‬‬

‫קבלת התורה היה תלוי באחדות ישראל‬

‫ולכן לא היה העולם מוכן לקבל תורה מסיני עד שזכו‬ ‫לספור חמישים יום כדי להיכלל באחדות הפשוט‪ ,‬כמ"ש‬ ‫"ויחן שם ישראל" – כאיש אחד בלב אחד ממש‪ ,‬כי עי"ז‬ ‫יכולים לקבל אור התורה בתוך חושך הפירוד של העולם‪,‬‬ ‫כי נמצאים ישראל שמתאחדים כאחד‪ ,‬ויכול להתגלות‬ ‫אחדות השם כמ"ש "אנכי השם וגו'"‪.‬‬ ‫ולזאת קבלת התורה קשורה למה שבא יתרו והתגייר‪.‬‬ ‫כי גויי הארצות הם מציאות הפירוד‪ ,‬כי רחוקים מאמונה‬ ‫ואחדות‪ ,‬וכאשר בא אחד ומתגייר – עי"ז דייקא נעשה‬ ‫קבלת התורה‪ ,‬כי דייקא אחד כזה שהוא רחוק מאד‬ ‫ונמצא בתוך השינויים הרבים של הפירוד‪ ,‬והוא התגבר‬ ‫לבטל השינוי ושמע ובא ‪ -‬ע"י נכללים אפילו הפעולות‬ ‫המשונים מאד והרחוקים מאד ‪ -‬באחדות הפשוט‪ .‬וזה‬ ‫מה שמובא שכאשר בא יתרו ואמר "עתה ידעתי כי גדול‬ ‫ה'"‪ ,‬אז נתעלה ונתגדל שם השם למעלה ולמטה וכו'‬ ‫(זוה"ק)‪ ,‬כי עיקר הנחת וגדולת השם מתגלה לפי מה‬ ‫שהאדם רחוק יותר‪.‬‬ ‫ולכן גם כל אחד מישראל שנתרחק כמו שנתרחק‪ ,‬ונפל‬ ‫למקומות משונים ורעים שאינם שייכין לו כלל ‪ -‬אם‬ ‫יתגבר ויתחזק עוד ועוד עד שיזכה להתגבר לחזור לתורה‬ ‫להלכה ולאמונה שאחדות השם ‪ -‬זה יקר וגדול מאד מאד‪,‬‬

‫מגדולי ויקירי אנשי שלומנו בירושלים של מעלה‪ ,‬היה החסיד רבי נתן בייטלמכר‪,‬‬ ‫בנו של רבי פנחס יהושע מטשעהרין מתלמידי מוהרנ"ת‪ .‬ר' נתן גדל על ברכיהם‬ ‫של אנשי מוהרנ"ת‪ ,‬וסיפר שבילדותו כשפעם אחת הצטרף לאביו בנסיעתו‬ ‫לקיבוץ הקדוש באומן בראש השנה‪ ,‬ולפני התיבה עבר רבי נחמן מטולטשין ‪-‬‬ ‫כשאך שמעו אוזניו את שאגת הארי של רבי נחמן כשפתח באמירת “לדוד מזמור”‬ ‫בליל ראש השנה ‪ -‬נפל מהספסל לארץ‪ ,‬מרוב הפחד והיראה עילאה שנפלו עליו‬ ‫עוד בהיותו ילד רך‪.‬‬ ‫לימים נעשה ר' נתן חתן אצל רבי נחמן טולטשינער‪ ,‬אך אחר כך נאלץ לגרשה‬ ‫כי היו חשוכי בנים ל"ע‪ ,‬בבית שני נשא את בתו של ר' דוד רובינסקי ב"ר פרץ‬ ‫מטשעהרין שהיה נקרא "ר' דוד פרץ'ס"‪ ,‬חברו של רבי נחמן הרב מטשעהרין‪,‬‬ ‫ויחד עמה עלה לארץ ישראל להתאבק בקדושת עפר הקודש‪.‬‬ ‫לאחר שנפטרה אשתו זו‪ ,‬נשא את האשה הצדקת גיטל‪ ,‬אלמנת רבי ישראל‬ ‫קרדונער‪.‬‬ ‫החסיד רבי ישראל‪-‬בער אודסר‪ ,‬שהיה רגיל להתארח בביתם כל אימת שהגיע‬ ‫מטבריה לירושלים‪ ,‬סיפר בהתפעמות על העבודת ה' של ר' נתן‪ ,‬שהיה מצניע‬

‫אא ‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫שזהו גודל מעלת הבעל תשובה כמ"ש "במקום שבעלי‬ ‫תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"‪ ,‬כי‬ ‫מחמת שהיו בתחילה רחוקים מאד ע"י עונותיהם ‪ -‬שזהו‬ ‫עיקר בחי' 'פעולות משתנות ‪ -‬עכשיו בכל מצוה ומעשה‬ ‫פועלים גדולות ונוראות כי נכללים חזרה באחדות‬ ‫הפשוט‪.‬‬ ‫ולהיפך‪ ,‬ע"י כל פגם ועבירה ח"ו נתרחקים משם לבחי'‬ ‫'עלמא דפרודא'‪ ,‬ועי"ז נחשך הדעת של אחדות הפשוט‪,‬‬ ‫ועובר מה שעובר כדי לתקן זאת לפי מה שהשי"ת יודע‬ ‫מה לטובתו כדי להביאו לחיי עוה"ב‪ ,‬אבל אם יתגבר מאד‬ ‫באמונה בהירה ותשובה ותפילה לחזור לאחדות הפשוט‬ ‫ הרי עי"ז ימצא דרך להמתיק הדין יותר ויותר‪ ,‬ולזכות‬‫לישועה שלימה‪ ,‬כאשר חוזר בתשובה ומגלה אחדות‬ ‫הפשוט מתוך הפעולות משונות הרחוקות מאד שזה יקר‬ ‫מאד אצל הש"י‪.‬‬ ‫אבל כל זה לפי מה שנזהר להרבות שלום עם אלו‬ ‫שמגלים הדעת של אחדות הפשוט‪ ,‬כי כאשר יש פירוד‬ ‫ומחלוקת אי אפשר להמשיך אור הגאולה‪ ,‬כמ"ש משה‬ ‫"אכן נודע הדבר"‪ ,‬שכאשר ראה מחלוקת והכאות אמר‬ ‫עתה נודע הדבר מה נשתנו ישראל להיות בגלות‪ ,‬כי עיקר‬ ‫גלות ישראל‪ ,‬ריבוי הצרות והסתרת הדעת הוא רק ע"י‬ ‫מה שנפרדים מהצדיק ומתרבה המחלוקת‪ ,‬והתחלת כל‬ ‫ישועה הוא להתאחד בכל חבורה שמתאחדים להצדיק‬ ‫שמגלה אחדות השם‪ ,‬ולהרבות השלום‪.‬‬

‫בשנת בשמיטה מתגלה האחדות הפשוט‬

‫ובשנת השמיטה מתגלה הארה גדולה של ה'אחדות‬ ‫הפשוט'‪ ,‬כי עיקר הפירוד הוא ההרגשה ש"שלי שלי‬ ‫ושלך שלי"‪ ,‬ולהיפך ‪ -‬האחדות הוא ע"י ביטול ה'גבול'‪,‬‬ ‫היינו ע"י 'הפקר'‪ .‬כאשר באמת כל עניין ה'הפקר' נלמד‬ ‫משמיטה‪ ,‬כי ממנו נמשך הכח להפקיר‪ ,‬שמבטל הגבול‬ ‫ומגלה אחדות‪ ,‬שזה בחי' 'שבת' שבו אחדות הפשוט‪.‬‬ ‫ולכן שמיטה נקרא "שנת שבתון יהי' לארץ"‪ ,‬וכמו‬ ‫שפרש"י 'כמו שבת בראשית וכו''‪ .‬כי אז נמשך כח‬ ‫שאפילו ה'ארץ' שהיא תכלית כח הפירוד‪ ,‬מאחר‬ ‫שנתקללה בחטא עץ הדעת ומוציאה קוצים ודרדרים‬ ‫היינו שהכל שלא כסדר ‪ -‬דייקא לענין הקללה שהוא‬ ‫כח הפירוד שנעשה ע"י חטא עץ הדעת‪ ,‬קבלנו מצוות‬ ‫שביעית לבטל שוב כח המפריד‪.‬‬ ‫וע"כ כל הפירות הפקר‪ ,‬כי מתבטל כל הקפדה ושינוי דעה‬ ‫שזה שייך לזה וזה לזה‪ ,‬ועכשיו כולם שוים‪ ,‬כי נכללת‬ ‫הארץ אז בבחי' שבת‪ ,‬שנכללים כל הפעולות משתנות‬ ‫יחד בשורש האחדות‪.‬‬ ‫ואז אסור כל עבודת הארץ‪ ,‬כמ"ש "שדך לא תזרע וכו'"‪ ,‬זה‬ ‫בחי' שבת שמתבטל בחינת 'עבד'‪ ,‬בחינת עצבות וריחוק‪,‬‬ ‫ונכלל הכל בבחי' בן בחי' נייחא‪ ,‬ומחמת שעיקר העבדות‬ ‫הקשה נאחז ביותר בבחי' הארץ‪ ,‬וכמ"ש "בעצבון‬ ‫תאכלנה" ‪ -‬ע"כ שם עיקר התיקון‪.‬‬ ‫ולכן עיקר הגלות היה ע"י ביטול מצות שמיטה‪ ,‬כ"ש‬ ‫שכל גלות בבל ע' שנה היה על שבעים שנות השמיטה‬ ‫שבטלו‪ .‬כי כל הצרות נמשך מהתגברות הפעולות‬

‫אנשי מעשה‬

‫משתנות‪ ,‬ועיקר ביטול השינוי ע"י שובתי שנת השבע כהלכה‬ ‫במסירת נפש‪.‬‬ ‫וממילא שמיטה היא שנת גאולה מכל הצרות‪ ,‬והשער‬ ‫לכל אדם לצאת מכל מה שהתרחק‪ ,‬ולצאת מכל צער‪,‬‬ ‫לזכות לאמונה ולתודה והודיה‪ ,‬שזה בחי' 'שנת שבתון'‬ ‫אפילו ל'ארץ'‪ ,‬היינו למה שעובר עלינו בארץ הגשמי‪.‬‬

‫עיקר מלחמת עמלק הוא להסתיר האחדות‬

‫וזה עיקר מלחמת עמלק‪ ,‬שגם כאשר מתחיל האדם לחזור‬ ‫לאמונה‪ ,‬מתחדש כח ההסתרה להראות לו שאינו פועל‬ ‫כלל‪ ,‬ואין לו מה להודות להשי"ת‪ ,‬ומפילו לתוך פירוד‬ ‫ועצבון יותר ויותר‪.‬‬ ‫ובעת התגברות הצרות אין יודעין כלל מה לעשות‪,‬‬ ‫והדמים שוטפין על הלב‪ ,‬ואז המן עמלק וכל כוחות‬ ‫הסט"א חותרים להלשין ולקטרג ולהסית‪ ,‬כמו שהמן‬ ‫הסית לאחשוורוש ונגזר מה שנגזר‪ ,‬כי הוא השטן הוא‬ ‫המסית הוא המקטרג‪.‬‬ ‫וכל הישועות והנסים כולם הם בבחי' כח מרדכי הצדיק‪,‬‬ ‫שמכניס בנו דעת לצעוק ולהרים קול להשם גם כאשר‬ ‫לא היה כח כלל מעוצם ההסתרה והצער‪ ,‬ועי"ז נעשה נס‬ ‫ופלא גדול "ונהפוך הוא"‪.‬‬ ‫ובכל שנה עלינו להתכונן לזכות בימי הפורים לצאת מתוקף‬ ‫הפירוד‪ ,‬להמשיך אורה שמחה ששון ויקר שמתגלה אז‪,‬‬ ‫שעי"ז יכולים להתחדש להסתכל בכל פעם על עוצם‬ ‫ההרחבות והישועות‪ ,‬ותמיד ליתן שבח והודיה אליו ית'‬ ‫על כל אשר עד כה עזרנו‪ ,‬כ"ש "הקיצותי ועודי עמך"‪,‬‬ ‫שעי"ז יזכה גם עכשיו לכל נס וישועה משמים‪.‬‬

‫עיקר התגלות האחדות הוא בשבת קודש‬

‫ובכל שבוע אנו מתחדשים ביום השבת להתדבק‬ ‫במציאות אחדות הפשוט שמתגלה בו‪ ,‬ונעשה 'מנוחה‬ ‫ושמחה' היינו תודה והודיה‪ ,‬שהוא התאחדות כל‬ ‫הפעולות וכל מציאות האותיות מבחי' 'תרגום' לכח‬ ‫האחדות 'לשון הקודש'‪ ,‬שבזה עיקר הנחת רוח לפני‬ ‫השם ומתגלה ענג ושמחה‪.‬‬ ‫ואז אנו שמחים שזכינו לקדושת השבת ‪ -‬לשביתה‬ ‫ונייחא‪ ,‬כי כח השבת גדול מאד‪ ,‬וממנו נמשך התעלות‬ ‫שהשי"ת יושב על כסא כבודו‪ ,‬ומתגלה האחדות‪ ,‬וכל‬ ‫הבריאה משבח ואומר טוב להודות וכו'‪.‬‬ ‫ואפילו מי שנפל מאד‪ ,‬ומחמת גודל הפגם אינו יכול‬ ‫להמשיך קדושת שבת מחמת התגברות ריבוי השינויים‪,‬‬ ‫שמשם היסורים והמחלוקת ‪ -‬הרי בכח עת רצון של רעוא‬ ‫דרעוין‪ ,‬שאז מתגלה שורש האחדות בעת שיושבים יחד‬ ‫ומתאחדים לשמוע מדברי רבינו ז"ל ‪ -‬ע"י יש כח שימשך‬ ‫אור השבת לששת ימי המעשה‪.‬‬ ‫ובזה מתגלה כח השבת לפעול כל ישועה ברוחניות‬ ‫וגשמיות‪ ,‬כי משבת נמשך ה'אחדות הפשוט' לימות‬ ‫החול ומבטל כל גזירה וכל צער‪ ,‬ומבטל בחי'‬ ‫העצבות והעבדות הקשה מעובדין דחול‪ ,‬שיהיו‬ ‫נעשין לו כל העסקים וכל העשיות כסדר‬ ‫בלי יגיעה ועבודה קשה‪ ,‬רק תמיד‬ ‫בשמחה ונייחא‪.‬‬

‫לכת ומתהלך בתמימות עם ה'‪ ,‬כפי שינק וקיבל מאביו הגדול ומיתר תלמידי‬

‫ארוכות‪ ,‬רק מנישואיו עם הצדקת גיטלה זכה להיבנות ונולדו לו בן ובת‪ .‬הבן‪,‬‬ ‫שנקרא פנחס יהושע על שם זקנו‪ ,‬היה פיקח ובעל כישרון‪ ,‬הוא הצליח בלימודיו‬ ‫ותקוות רבות תלה בו‪ ,‬אך בהיותו בן חמש‪ ,‬לא עלינו חלה פתאום והלך לעולמו‪.‬‬ ‫לאחר זמן לא רב גם הבת נפטרה‪ .‬האסון הכבד שניתך על ר' נתן וזוגתו גיטלה‬ ‫(ששכלה את כל ילדיה מנישואיה הקודמים עם רבי ישראל קרדונער) ‪ -‬היה קשה‬ ‫מאוד‪ .‬אך כפי שסיפר רבי ישראל בער‪ ,‬הם התעצמו באמונה וקיבלו זאת באהבה‪.‬‬

‫הכותל המערבי שלא זזה מעולם שכינה ממנו‪ ,‬היה שופך נפשו באמירת תיקון‪-‬‬

‫אז ראה בעיניו דוגמה חיה של אנשי אמת ואמונה שמתקיימים בהם דברי רבינו‬ ‫הקדוש "מי שיש לו אמונה – חייו חיים"‪.‬‬

‫ואמונתך בלילות‬

‫מוהרנ”ת‪ .‬ר' נתן התגורר בירושלים העתיקה‪ ,‬ומתוך ביתו הובילו מדרגות אל‬ ‫הגג‪ .‬מדי חצות לילה‪ ,‬כשהיה ר' נתן בטוח שזוגתו ישנה ‪ -‬שכן אפילו ממנה רצה‬ ‫להצניע עבודתו – היה קם בלאט ועולה אל הגג‪ ,‬שם‪ ,‬קרוב למקום המקדש לנוכח‬ ‫חצות ומתבודד לפני קונו‪.‬‬ ‫ואף זוגתו הצדקת גיטל’ה רגילה היתה בהתבודדות‪ ,‬החסיד רבי שמואל הורביץ‬ ‫מספר בספרו 'ימי שמואל' כי כשהתארח פעם בליל שבת אצל רבי נתן בייטלמכר‪,‬‬ ‫חזרה מרת גיטל'ה מהכותל המערבי ומכיוון שלא סיימה עדיין את שעת‬ ‫ההתבודדות‪ ,‬נכנסה לחדרה להמשיך את שיחה לבה‪ ,‬והמתינו כולם עבורה עד‬ ‫שתסיים‪.‬‬ ‫חייו של ר' נתן בייטלמכר לא היו קלים‪ ,‬באשר חשוך בנים היה במשך שנים‬

‫ר' נתן בייטלמכר נסתלק לעולמו בכ"ד שבט תשי"א‪ ,‬בעת שלא היה ניתן לקבור‬ ‫בהר‪-‬הזיתים‪ ,‬וטמנוהו בבית החיים בסנהדריה בירושלים‪ ,‬מקום קברו לא היה‬ ‫ידוע שנים ארוכות ובשנה שעברה בסייעתא דשמיא זכה אחד מאנ"ש למצוא‬ ‫את מקום קבורתו‪.‬‬ ‫היות ולא זכה חסיד מובהק זה להשאיר אחריו צאצאים‪ ,‬מתארגנים בעזרת ה'‬ ‫לעלות אל קברו ללמוד ולהתפלל לטובת נשמתו‪ ,‬ביום שני כ"ד בשבט‪ ,‬פרטים‪:‬‬ ‫רבי מנדל שפירא ‪0533181208 -‬‬


‫הלכה פסוקה‬

‫בני הנעורים‬

‫מאת הרה"ג ר' שמעון אנשין שליט"א‬ ‫מו"צ דביהכנ"ס נחלת חן‬

‫קנאת חברים‬

‫הלכות הפרשת חלה (ה)‬

‫'שיעור חלה' ‪ -‬הכמות הנצרכת לחיוב הפרשת חלה‬ ‫א‪ .‬כשמדובר ב’שיעור חלה’ הכונה היא רק ל’קמח’ שיש בבצק או במאפה‪ ,‬ואין‬ ‫מתחשבים כלל במים ושאר התוספים של הבצק‪ ,‬והיינו אם בקמח לבד בלי התוספים‬ ‫לא יהיה שיעור חלה‪ ,‬הרי אין הבצק מחויב בהפרשת חלה (ראה שו”ע יו”ד שכד א‪ .‬שו”ת חת”ס‬ ‫או”ח קכז‪ .‬לקט העומר ה הערה א‪ .‬אמנם ‘שאור’‪’/‬מחמצת’ מצטרף)‪.‬‬

‫ב‪ .‬כמו כן אין מתחשבים כלל בבצק שתפח‪ ,‬כלומר כשאין בקמח שיעור חלה אבל לאחר‬ ‫שהבצק או המאפה תפח נתהווה שיעור חלה – בכל זאת אין הבצק והמאפה חייבים‬ ‫בהפרשת חלה (שו”ע שם יג)‪ .‬ומאידך אם היה שיעור חלה ואחר כך נתקטן הבצק או‬ ‫המאפה לפחות מהשיעור ‪ -‬בכל זאת חייב בחלה (ראה ערוך השלחן שכד מ‪ .‬לק”ה ה הערה ח)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אם הפרישו חלה מבצק או מאפה שאין בו שיעור חלה ‪ -‬לא עשו כלום (שו”ע שכו ה)‪.‬‬ ‫אמנם אם הוסיפו לבצק עוד קמח עד שנהיה שיעור חלה – הרי זה מתחייב בהפרשת‬ ‫חלה עם ברכה‪ .‬וזאת אפילו אם מקודם הפרישו חלה בטעות כשלא היה עוד מחויב‬ ‫בחלה‪ .‬וצריך להזהר בזה כשעושים בצק בפחות משיעור חלה ובשעת הרידוד מוסיפים‬ ‫קמח עד שיש בו כבר שיעור חלה (ראה בשו”ע שם‪ .‬משפטי ארץ ה ז)‪ .‬וכן אם הפרישו חלה רק‬ ‫לחומרא [וכמ”ש להלן] ואחר כך הוסיפו לו קמח עד שיש בו שיעור חלה בודאי – צריך‬ ‫להפריש חלה אבל בלי ברכה (משפ”א ה ד)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חז”ל קבעו כמות מסוימת של קמח שממנה חייבים להפריש חלה‪ ,‬והיינו כמות קמח‬ ‫בגודל של ‪ 43‬ביצים וחמישית ביצה‪ ,‬ובפחות מזה אין חייבים כלל‪ .‬אך נחלקו הפוסקים‬ ‫בדורות שלפנינו מהי גודל הביצה ואיך מחשבים כמות זו לפי המשקל שלנו‪ .‬ולמעשה‬ ‫יש שתי שיטות ידועות ב’שיעור חלה’‪ :‬שיטת החזון איש שהצריך כמות גדולה מזו של‬ ‫שיטת רבי חיים נאה‪ ,‬כאשר יפורט להלן‪[ .‬אך בכל מה שייאמר בהמשך ‘שיעור חלה’‪,‬‬ ‫תהיה הכונה לכל שיטה כפי מה שהצריכה]‪.‬‬ ‫ה‪ .‬להלן טבלה לכמויות המצריכות הפרשת חלה לפי סוגי הקמח המצוים‪ .‬כי שיעור חלה‬ ‫נמדד לפי ‘נפח’ כלומר לפי גודל הכמות של הקמח ולא לפי משקל‪ ,‬ומה שנתנו שיעורים‬ ‫במשקל הוא רק כדי להקל על המדידה‪ ,‬והשיעורים הידועים ניתנו רק לקמח חיטה לבן‪,‬‬ ‫אבל בשאר הקמחים יש שינויים גדולים (לק”ה הערה ד ובשאר פוסקים)‪.‬‬ ‫ודע כי כשיש שיעור ‘מדויק’ המצריך לברך על ההפרשה – אזי בכדי שלא יהיה חשש ברכה‬ ‫לבטלה‪ ,‬ראוי להוסיף עוד קצת קמח‪ ,‬כי לפעמים יש שינויים בין סוגי החיטה והטחינה‪.‬‬

‫קמח חיטה‬ ‫לבן‬ ‫קמח חיטה‬ ‫מלא (ג)‬ ‫קמח כוסמין‬ ‫מלא (ד)‬

‫אין צריך‬ ‫להפריש כלל‬

‫צריך להפריש להגר"ח נאה‬ ‫בלי ברכה ל ה פ ר י ש‬ ‫בברכה (ב)‬

‫עד ‪1.200‬‬

‫להפריש בברכה‬ ‫לכל הדעות‬

‫האם מותר לקנאות בחבר בשביל להתעורר לעבודת ה'?‬

‫להתקדם יותר‪ ,‬אבל שיהיה זהיר כל הזמן שלא יכנס לתחרות עם‬

‫כותב לנו מורינו ר' נתן ז"ל (ליקו"ה שבת ז')‪ .‬שצריך להיות בקי מאוד‬

‫חבירו כלל‪ ,‬כי כל אחד יש לו שליחות מיוחדת לעשות כאן בעולם‪.‬‬

‫לבלי להסתכל על חבירו שנראה לו שהוא צדיק וישר וכשר יותר‬

‫כלל גדול צריך לדעת‪ :‬עבודת ה' היא לא תחרות מי מצליח יותר‪,‬‬

‫ממנו‪ ,‬כדי שלא יפול בדעתו חס ושלום‪ ,‬כי אפילו שבוודאי הוא דבר‬

‫שאז המצליח זוכה בפרס לעומת כולם שמסתכלים עליו בקנאה‪ .‬כי‬

‫טוב לקנאות בחבר בתורה ותפילה וביראת שמיים‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל‪,‬‬

‫בעבודת ה' כל אחד זוכה‪ ,‬יהיה מה שיהיה‪ ,‬כל דבר קטן‪ ,‬כל מצוה‪ ,‬כל‬

‫קנאת סופרים תרבה חכמה‪ ,‬בכל זאת מי שאינו יודע איך לקנאות‬

‫רצון‪ ,‬כל דיבור קדוש יקר מאוד למעלה‪ .‬וצריך לזכור זאת תמיד בכל‬

‫בצורה שתעורר ותחזק אותו‪ ,‬הוא צריך להזהר מזה מאוד‪ ,‬כי הרבה‬

‫עת ובכל שעה‪ ,‬לא לתת לעצמו להרגיש שהוא לא שווה כלום‪ ,‬מחמת‬

‫נופלים על ידי זה‪ ,‬שמקנאים בחבר שלהם שנראה לו שהם צדיקים‬

‫שרואה את חבירו מוצלח ומוכשר ממנו‪.‬‬

‫יותר ממנו‪ ,‬ועל ידי קנאתו בהם הוא נופל בדעתו לגמרי‪.‬‬

‫כמה וכמה בחורים נפלו ונופלים מהמידה הרעה הזו הנקראת 'קנאה'‪.‬‬

‫ואי אפשר לבאר כל דרכי החלישות הדעת שמפיל הבעל דבר על‬

‫ולכן לא יעזור לאדם להגיד לא לקנאות באופן של 'סור מרע'‪ ,‬אלא‬

‫האדם‪ ,‬על ידי זה שמקנא בחבירו‪ ,‬וצריך להזהר לא להיות סכל ופתי‪,‬‬

‫בעיקר על ידי פעולות של 'עשה טוב'‪ ,‬להכניס בלב הרבה מחשבות‬

‫לדעת איך קנאתו בחבריו הטובים ממנו יהיה קנאה לטובה ולא לרעה‪,‬‬

‫של 'אמונה בעצמו'‪ ,‬וצריך לשים כוחות לעבוד על זה‪ ,‬ולהתפלל על‬

‫באופן שיקרב אותו לה' ולא ירחק אותו‪.‬‬

‫כך יום ולילה‪ ,‬שיזכה להאמין בעצמו‪ ,‬שיש לו שליחות מיוחדת שאין‬

‫ויש לזכור את המעשה שסיפר רבינו מהחכם ותם (מעשה ט')‪ :‬שהתם‬

‫לאף אחד בעולם‪.‬‬

‫היה מתחזק מאוד מכל קצת שהיה חוטף‪ ,‬ואפילו שהיו שואלים אותו‬

‫וראשית העבודה בזה הוא שאדם צריך להכניס לעצמו בראש שכל‬

‫למה אחרים מצליחים יותר‪ ,‬היה משיב להם‪' :‬זה מעשה שלי וזה‬

‫השליחות שלו בעולם הוא לעשות נחת רוח‪ ,‬וכל הצלחה נמדדת לא‬

‫מעשה שלו'‪.‬‬

‫לפי מעשה ההצלחה ומעשי גבורה מיוחדים‪ ,‬אלא לפי הנחת רוח‬

‫מתי כן אפשר לקנאות בחבר?‬

‫שהיה ממעשה זה‪ ,‬וכשאדם זוכה להבין זאת שבשמיים מודדים את‬

‫רק אחרי שאדם מאמין בעצמו‪ ,‬והוא יודע להעריך את הפעולות‬

‫הנחת רוח שנעשה‪ ,‬אזי יכול האדם להתחיל להאמין בעצמו‪ ,‬אפילו‬

‫הטובות שהוא עושה‪ ,‬כמה שכל פעולה קטנה שלו יקרה בשמיים‪,‬‬

‫שהוא לא כזה זריז‪ ,‬מוכשר ומוצלח‪ ,‬כי לא ימדוד את הצלחתו ואת‬

‫ואיך יש לכל יהודי שליחות מיוחדת בעולם‪ ,‬שאין בחבירו‪ ,‬כי השי"ת‬

‫שוויו לפי מעשה גבורה שהצליח להוציא‪ ,‬אלא לפי הנחת רוח‪ .‬ונחת‬

‫לא בורא שני דברים אותו דבר‪ ,‬ובוודאי שהוא לא ברא ייצור מיותר‬

‫רוח יש בשמיים מכל אחד‪.‬‬

‫בעולם‪ ,‬ואם כן בוודאי שכל אחד חשוב מאוד בשמיים‪ ,‬ואפילו אם‬

‫והאמת היא‪ ,‬שמחשבות אלו‪ ,‬צריך להכניס לראש בלי קשר למידת‬

‫עדיין אינו זוכה לשלימות‪ ,‬בכל זאת צריך להאמין ולזכור שבוודאי‬

‫הקנאה‪ ,‬אלא פשוט כי מחשבות אלו הם יסודות האמונה בתורה‪ ,‬כי‬ ‫כל הסיבה שאדם לא מזדרז לעבוד את ה' ולחטוף מצות הוא מחמת‬

‫מ‪( 1.200 :‬א)‬

‫מ‪1.670 :‬‬

‫מ‪2.250 :‬‬

‫ק”ג קמח‬

‫עד‪1.670 :‬‬

‫עד‪2.250 :‬‬

‫ק”ג קמח‬

‫ואחרי שהאדם מתחזק בזה מאוד‪ ,‬אזי הוא יכול להתחיל להסתכל‬

‫עד ‪1.200‬‬

‫מ‪1.200 :‬‬

‫מ‪1.940 :‬‬

‫מ‪2.588 :‬‬

‫על החבר‪ ,‬ולקבל ממנו התעוררות והתחזקות איך להתקדם‬

‫ולכן צריך גם להתפלל על זה הרבה‪' :‬רבונו של עולם‪ ,‬זכני להאמין‬

‫עוד‪ ,‬אבל לא באופן שמנסה להעתיק מעבודת החבר‪,‬‬

‫בעצמי‪ ,‬לדעת כמה נחת רוח יש לך ממני וכו''‪ .‬כי בדרך כלל האדם‬

‫ק”ג קמח‬

‫עד‪1.940 :‬‬

‫עד‪2.588 :‬‬

‫ק”ג קמח‬

‫עד ‪1.175‬‬

‫מ‪1.175 :‬‬

‫מ‪1.640 :‬‬

‫מ‪2.205 :‬‬

‫ק”ג קמח‬

‫עד‪1.640 :‬‬

‫עד‪2.205 :‬‬

‫ק”ג קמח‬

‫יש נחת רוח מיוחד מכל מה שהוא 'כן' מצליח לעשות בעולם‪.‬‬

‫אלא לקבל יותר מושגים לאן אפשר להתקדם‪,‬‬ ‫ולקבל התעוררות באופן כללי שאפשר‬

‫קמח 'שיפון' ו'שבולת שועל' יש להם משקל אחר‪ ,‬אך קצר המצע מהשתרע‪.‬‬

‫יפוצו מעיינותך חוצה‬

‫השבוע הצלחנו בעז"ה ובזכותכם להגיע‬ ‫לנוה זיו‬

‫נוה זיו‬

‫בשבוע הבא אנו מעוניינים להגיע גם לכפר טורמן‬ ‫אולי אתה תביא אותנו לשם?‬

‫‪054-8441059‬‬ ‫הר"ר בנציון נויפלד הי"ו‬ ‫ירושלים‬ ‫לרגל שמחת הבר מצוה לבנו שלום נ"י‬ ‫בזכות רביה"ק יזכה לרוב נחת דקדושה‬

‫הר"ר נתן רובינשטיין הי"ו ‪ -‬ירושלים‬ ‫לרגל שמחת הבר מצוה לבנו אברהם נ"י‬ ‫בזכות רביה"ק יזכה לרוב נחת דקדושה‬ ‫הר"ר יואל הורוביץ הי"ו ‪ -‬מאנסי‬ ‫לרגל שמחת הולדת הבת‬ ‫בזכות רביה"ק יזכה לרוב נחת דקדושה‬

‫הר"ר שמעון ארליך הי"ו ‪ -‬ביתר‬ ‫לרגל שמחת הולדת הבת‬ ‫בזכות רביה"ק יזכה לרוב נחת דקדושה‬

‫הר"ר יעקב לוי הי"ו ‪ -‬ירושלים‬ ‫לרגל שמחת הולדת הבן‬ ‫בזכות רביה"ק יזכה לרוב נחת דקדושה‬

‫הר"ר שמואל מאיר ברמ"ג אנשין הי"ו ‪ -‬ירושלים‬ ‫לרגל שמחת הולדת הבן‬ ‫בזכות רביה"ק יזכה לרוב נחת דקדושה‬

‫הרה"ג ר' יצחק רוזנבלט שליט"א ‪ -‬ירושלים‬ ‫לרגל שמחת נשואי בנו הר"ר נתן יחיאל הי"ו‬

‫ומחותנו‬

‫הר"ר דניאל זוננשיין הי"ו ‪ -‬בית שמש‬ ‫לרגל שמחת נשואי הבת‬ ‫בזכות רביה"ק יזכו לרוב נחת דקדושה‬

‫מתפלל רק שיזכה לעבוד את ה'‪ ,‬והוא שוכח את העיקר להתפלל על‬ ‫זה שיאמין בעצמו‪ ,‬שאז ממילא גם יעבוד את ה'‪ .‬והוא בדוק ומנוסה‬ ‫על בחורים רבים שהתפללו באופן הזה שהשתנו מן הקצה אל הקצה‪.‬‬

‫(א) ראה לקט העומר ה ב‪ .‬משפטי ארץ ב א‪ .‬והוא אף להנוהגים כפי החזו”א‪.‬‬ ‫(ב) וכן נהגו בירושלים‪ .‬אבל לנוהגים לפי החזו”א‪ ,‬בכמות כזו מפרישים חלה בלי ברכה‪.‬‬ ‫(ג) כדי שיהיה חייב בוודאות ויוכלו לברך‪ ,‬יש להוסיף ‪ ,15%‬כי יש מפעלים המוסיפים את הסובין לאחר הטחינה‪ ,‬שאינו מצטרף לשיעור חלה‪ ,‬משא”כ כשנשארו‬ ‫בשעת הטחינה שאז מצטרפים (וכמ”ש בשו”ע שם ג)‪ .‬ומאידך יתכן שלא עשו כנ”ל‪ ,‬ולכן יש להפריש לפי הכמויות של קמח לבן – מדריך הכשרות של העדה”ח תשע”ו‬ ‫(ד) לפי משפטי ארץ סוף הלכות חלה עמוד ‪ .185‬ובקמח לבן‪ ,‬יש להפריש לחומרא בפחות ‪ 50‬גרם בערך‪.‬‬ ‫בהערות בדיני חלה ב‪-‬ג‪.‬‬

‫הר"ר נחמן שמעון שטיצר הי"ו ‪ -‬מודיעין עילית‬ ‫לרגל שמחת הולדת הבן‬ ‫בזכות רביה"ק יזכה לרוב נחת דקדושה‬

‫שקשה לו להאמין שה' צריך את המעשים הקטנים שלו‪.‬‬

‫הר"ר נפתלי הירץ יאראוויץ הי"ו ‪ -‬בית שמש‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בנו הר"ר אברהם יצחק הי"ו‬

‫הר"ר נחמן הופמן הי"ו ‪ -‬ביתר‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בנו הר"ר נתן הי"ו‬

‫הרה"ח ר' יעקב משה סלמנוביץ שליט"א‬ ‫בני ברק‬ ‫לרגל שמחת אירוסי הבת‬ ‫בזכות רביה"ק יזכו לרוב נחת דקדושה‬

‫ומחותנו‬ ‫הר"ר יהודה פיליפ הי"ו ‪ -‬בית שמש‬

‫ומחותנו‬ ‫הר"ר אריה פרידמן הי"ו ‪ -‬ביתר‬

‫לרגל שמחת אירוסי הבת‬ ‫בזכות רביה"ק יזכו לרוב נחת דקדושה‬

‫לרגל שמחת אירוסי הבת‬ ‫בזכות רביה"ק יזכו לרוב נחת דקדושה‬

‫הר"ר נחמן שמעון רבינוביץ הי"ו ‪ -‬ירושלים‬ ‫לרגל שמחת הולדת הבת‬ ‫בזכות רביה"ק יזכה לרוב נחת דקדושה‬

‫הר"ר נתן יצחקי הי"ו ‪ -‬ירושלים‬ ‫לרגל שמחת הולדת הבת‬ ‫בזכות רביה"ק יזכה לרוב נחת דקדושה‬

‫נא להעתיר בתפילה עבור אברך מאנ"ש‬ ‫אליעזר אליק בן פנינה‬ ‫לרפואה שלימה במהרה‬

‫להתחזק‪.‬‬

‫‪-‬קו כיסופים‪-‬‬

‫הר"ר מאיר רובינשטיין הי"ו ‪ -‬ביתר‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בנו הר"ר מרדכי אלעזר הי"ו‬

‫ומחותנו‬

‫להתחדש‪.‬‬

‫להתרומם‪.‬‬

‫שיחות קצרות של דעת ולב‬ ‫מאת הרב דוד גבירצמן‬

‫‪077-222-4336‬‬

‫שלוחה ‪ :1‬חיזוקים גדולים במנות קטנות | שלוחה ‪ :5‬שיחות נבחרות ומגוונות | שלוחה ‪ :8‬על הפרשה בקצרה‪.‬‬

‫לתרומות והנצחות‪ | 057-3175211 | 054-8591148 | :‬ת‪.‬ד‪ .‬החיד"א ‪ 3/2‬בית שמש | פקס‪ | 03-5214707 :‬להצטרפות למנויים בדוא"ל‪ | subscribe@haleb.org :‬לרכישת מניה בעסק הנצחי הפקד את מעשרותיך לבנק פאג"י סניף ‪ 179‬מ‪-‬ח‪ 584924 :‬ע"ש מכון עלה לתרופה‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫הרוצה להפיץ את העלון באזור מגוריו יפנה לר' בנימין‪:‬‬

‫‪( 0527684446‬אחרי ‪ 2.30‬אחה"צ)‬

עלה לתרופה יתרו  
Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you