Issuu on Google+

‫בס"ד ערב שב"ק פרשת יתרו‬ ‫כ"א שבט תשע"ז לפ"ק‬

‫הדה"נ מוצש"ק בעלזא‬ ‫‪6:23 6:05 4:52‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪6:20 6:07 5:06‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪6:21 6:06 4:57‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪6:21 6:08 5:07‬‬ ‫אשדוד‬ ‫בית שמש ‪6:23 6:06 4:51‬‬ ‫‪6:23 6:07 5:09‬‬ ‫קרית גת‬

‫ר"ת‬ ‫‪6:45‬‬ ‫‪6:42‬‬ ‫‪6:43‬‬ ‫‪6:43‬‬ ‫‪6:45‬‬ ‫‪6:45‬‬

‫וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלקים וישמע יתרו‪) .‬יח‪ ,‬א(‬ ‫למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים‪) .‬יח‪ ,‬א( ענין הקדמת וישמע יתרו למתן תורה‪ ,‬הוא ללמד דעת לבל יתייאש‬ ‫יש לדקדק מדוע ביחס למשה נאמר שם 'אלקים' – "אשר עשה‬ ‫אלקים למשה"‪ ,‬ואילו ביחס ליציאת ישראל ממצרים הזכיר שם‬ ‫הוי"ה – "כי הוציא ה' את ישראל ממצרים"? וי"ל דנאמר במדרש‬ ‫שבסנה ניטלה הכהונה ממשה וניתנה לאהרן‪ ,‬ולפיכך הוזכר שם‬ ‫'אלוקים'‪ ,‬שהוא מדת הדין‪ ,‬שהרי כתוב )שמות ג‪ ,‬ד(‪" :‬וירא ה' כי סר‬ ‫לראות ויקרא אליו אלקים"‪ .‬וכן נאמר במדרש )שמו"ר ב‪ ,‬ו(‪" :‬ביקש‬ ‫משה שיעמדו ממנו כהנים ומלכים‪ ,‬אמר לו הקב"ה‪' :‬אל תקרב‬ ‫הלום'‪ ,‬כלומר לא יהיו בניך מקריבין‪ ,‬שכבר מתוקנת הכהונה לאהרן‬ ‫אחיך"‪.‬והנה חז"ל )במכילתא( דורשים על הפסוק "אחר שילוחיה"‪,‬‬ ‫שמשה רבינו נתן גט לציפורה אשתו‪ .‬ומעתה אפשר לומר‪ ,‬כי לאחר‬ ‫ששמע יתרו "את כל אשר עשה אלקים למשה"‪ ,‬היינו שנטל ממנו‬ ‫את הכהונה‪ ,‬הרי מותר לו כעת להחזיר את גרושתו‪ ,‬לפיכך – "ויקח‬ ‫את ציפורה אשת משה אחר שילוחיה"‪ ,‬כדי שיחזור משה וישאנה‬ ‫)הגה"ק החיד"א זי"ע(‬ ‫לאשה‪.‬‬

‫וישמע יתרו‪) .‬יח‪ ,‬א(‬

‫שום איש ח"ו החפץ בחיים האמיתיים‪ ,‬ורואה בעצמו כי כבר עברו‬ ‫עליו עידן ועידנין‪ ,‬ואין נוגה לו להאיר עיניו ממחשכים ושיטעום‬ ‫טעם חיים‪ .‬ומהקדמה זו יחלץ חושים לבטוח בה' ולצפות לישועה‪,‬‬ ‫אם יתרו שלא היה הורתו ולידתו בקדושה זכה להתקרב‪ ,‬ק"ו איש‬ ‫הישראלי נצר מטעי כרם ה'‪ ,‬בוודאי יוסיף אומץ לצפות ולשמוע‬ ‫וללמוד‪ ,‬עד עת בוא ישועתו‪ ,‬כמאמר הכתוב )ירמיה כג‪ ,‬כג( האלקי‬ ‫מקרוב אני וגו'‪ ,‬וכמבואר במדרש )שמו"ר כז‪ ,‬ב( אני הוא שמקרב‬ ‫ואיני מרחק‪ ,‬וכמאמר הכתוב )איוב לא‪ ,‬לב( בחוץ לא ילין גר דלתי‬ ‫לאורח אפתח‪ ,‬כי דלתי שמים פתוחות‪ ,‬וכל איש יש לו לצפות‬ ‫שיבוא היום שיתקבל לאורח‪ .‬וזהו אשרי אדם שומע לי לשקוד על‬ ‫דלתותי יום יום )משלי ח‪ ,‬לד(‪ ,‬כי היא עצה לאדם שיהיה שומע‬ ‫ומייחל ומצפה‪ ,‬ואל יתייאש ח"ו‪ ,‬ועל ידי מה‪ ,‬לשקוד על דלתותי‬ ‫יום יום‪ ,‬ואל יפול לבו על מה שעברו עליו מן הזמנים‪ ,‬רק ישקוד על‬ ‫דלתי שמים‪ ,‬ויהיה שומר ומצפה יום יום‪ ,‬אולי זה היום ירוחם‬ ‫)תורת אמת תקע"ו‪-‬כ"ב שבט תרמ"ח(‬ ‫ויתקרב ויאירו עיניו באור החיים‪.‬‬

‫מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק רש"י ז"ל‪ :‬ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על‬

‫וי"ל הכוונה אף שיתרו ברח מפרעה‪ ,‬כדי שלא להשתתף בעצת‬ ‫"הבה נתחכמה לו"‪ ,‬מכל מקום היה בגדר 'נטפל לעוברי עבירה'‪,‬‬ ‫ועשה על כך תשובה בעת שפרש מעבודה זרה‪ .‬אמנם כאשר שמע‬ ‫על קריעת ים סוף‪ ,‬נודעה לו מידת הנהגתו של השי"ת שהיא "מדה‬ ‫כנגד מדה"‪ ,‬כדברי הכתוב "בדבר אשר זדו עליהם"‪ ,‬מכך התעורר‬ ‫לעשות תשובת המשקל‪ ,‬ולהיטיב עם ישראל בעצה טובה‪ ,‬כנגד‬ ‫העצה הרעה שיעצו יועצי מצרים לפרעה‪ .‬עם זאת עדיין התמהמה‬ ‫במדין‪ ,‬בחושבו שאין הוא חייב לעזוב את מקומו ולגלות אחריהם‬ ‫כדי לייעץ להם את עצתו‪ .‬אך בראותו מלחמת עמלק‪ ,‬כיצד עקר‬ ‫עצמו עמלק ת' פרסאות כדי לבוא ולהילחם עם ישראל‪ ,‬נשא קל‬ ‫וחומר בעצמו‪ ,‬אם להרע לישראל נהגו עמלק כך‪ ,‬להיטיב להם על‬ ‫אחת כמה וכמה‪ .‬לפיכך סיבת בואו למדבר נבעה משני הדברים‪:‬‬ ‫קריעת ים סוף ומלחמת עמלק‪ ,‬כי לולי כן‪ ,‬היה מתגייר ונותר‬ ‫)חתם סופר(‬ ‫במקומו בארצו‪.‬‬

‫אודות ישראל‪) .‬יח‪ ,‬ח( "למשוך את לבו לקרבו לתורה" )רש"י(‪ .‬יש‬ ‫להבין‪ ,‬מה היה בסיפור שסיפר משה לחותנו כדי למשוך את לבו‬ ‫לקרבו לתורה‪ ,‬ובמיוחד יקשה‪ ,‬הרי יתרו שמע וידע את כל אשר‬ ‫עשה ה' למצרים‪ ,‬שהרי בעקבות זאת בא אל משה המדברה‪ ,‬ומה‬ ‫הוסיף לו משה בסיפורו? וי"ל דעל הפסוק "אתם ראיתם אשר‬ ‫עשיתי למצרים" מפרש רש"י‪" :‬על כמה עבירות היו חייבין לי קודם‬ ‫שנזדווגו לכם‪ ,‬ולא נפרעתי מהם אלא על ידכם"‪ .‬לאמור‪ ,‬שלא‬ ‫יאמרו שכל עונשם של המצרים בא להם לא מחמת חיבתם של‬ ‫ישראל אלא בגלל חטאיהם של המצרים‪ ,‬כמו חטא זה שהרעו‬ ‫לישראל שלא כדין‪.‬‬ ‫על כך אומר השי"ת‪ ,‬אם עונשם של המצרים היה בשל חטאיהם‪,‬‬ ‫היה מקום להענישם עוד קודם לכן‪ ,‬על עבירות גדולות יותר‬ ‫שחטאו לפניו‪ .‬עצם העובדה שהם נענשו רק כעת‪ ,‬הרי זה משום‬ ‫שכל עונשם הוא בשל חיבתם של ישראל‪ .‬יתרו היה חכם ונבון‪,‬‬

‫לעלוי נשמת הרבנית הצדקנית אמה של מלכות מרת מרים ע"ה בת הגה"ח ר' צבי גליק זצ"ל‬ ‫אשת כ"ק מרן מהר"ם מבולגרייא זי"ע במלאות השלושים לפטירתה‬

‫לעלוי נשמת הרב החסיד ר' אברהם מנשה אייכלר ז"ל בן הרב החסיד ר' אהרן אליהו ז"ל‬ ‫מזקני חשובי חסידי בעלזא שזכה לשמש בקודש פנימה אצל כ"ק מרן מהר"א זי"ע‬ ‫נלב"ע ח"י טבת תשע"ז הונצח במלאות השלושים לפטירתו ע"י משפחתו החשובה שיחיו‬ ‫לעלוי נשמת האשה החשובה מרת מרים ע"ה‬ ‫בת מוה"ר גבריאל חיים צבי זלה"ה‬ ‫אשת הגה"צ רבי משה אדלר זצ"ל אב"ד טורדא‬ ‫הונצחה ע"י בנה‬ ‫נפטרה כ"ה שבט תשנ"ח‬

‫הרה"ג ר' ישראל גבריאל אדלר שליט"א אב"ד טורדא‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫לעלוי נשמת האשה החשובה מרת מלכה ע"ה‬ ‫בת הרה"ח ר' אהרן עקיבא ז"ל‬ ‫נפטרה כ"ד שבט תשע"א‬ ‫הונצחה ע"י בנה הנדיב הנכבד‬ ‫הרב החסיד ר' יוסף לעווין שליט"א‬


‫תמיד )תהלים טז( ושומה על כל אחד שמעשיו ופעולותיו יהיו‬ ‫כאילו עומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה‪ ,‬ובודאי שאהרן וכל‬ ‫זקני ישראל אכלו באמת לפני האלקים והשיב לו‪ :‬כי אמרו חז"ל‬ ‫)ברכות כז‪ ,‬ב( שאסור להתפלל אחורי רבו‪ ,‬והטעם הוא כי בהיות‬ ‫עליו מורא רבו‪ ,‬לא יוכל להתיירא מהשי"ת בתפילתו כראוי‪ ,‬מאחר‬ ‫שיש עליו יראת רבו‪ ,‬ולפיכך תמהו חז"ל וכי לפני האלקים אכלו‪,‬‬ ‫והלא לפני משה אכלו‪ ,‬והיינו כיון שחייבים הם במורא הרב‪ ,‬על‬ ‫כרחך לא יכלו לאכול לפני האלקים‪ ,‬בהיות עליהם מוראו של משה‪,‬‬ ‫ותירצו שכל הנהנה מסעודה שת"ח שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו‬ ‫שכינה‪ ,‬כלומר‪ ,‬שעל ידי שנתיראו ממשה רבינו נחשב להם כאילו‬ ‫נתיראו מהשי"ת‪ ,‬כי מורא רבך כמורא שמים‪ ,‬ולכן נאמר‪ :‬לפני‬ ‫האלקים‪ ,‬שהיראה ממשה היא עצמה יראת שמים‪ ,‬ושפיר כתוב‪:‬‬ ‫לפני האלקים אכילתם לפני משה ביראה‪ ,‬נחשבת להם כאכילה‬ ‫)אוהב ישראל(‬ ‫מתוך יראה לפני האלקים‪.‬‬

‫וראה את עונשי מצרים‪ ,‬אבל לא ידע האם העונשים הללו מעידים‬ ‫על חיבתם של ישראל‪ ,‬או על חומרת מעשיהם של המצרים‪ .‬משה‬ ‫רבינו ברצונו למשוך את לב יתרו ולקרבו לתורה‪ ,‬הוכיח לו עד כמה‬ ‫גדולה חיבתם של ישראל לפני המקום‪ .‬הנה אם היה העונש מחמת‬ ‫חטאי מצרים‪ ,‬הרי מן הראוי להעניש תחילה את העם ולאחר מכן‬ ‫את פרעה‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל )תענית טו‪" (:‬בקלקלה מתחילים מן‬ ‫הקטן"‪ .‬אך כיוון שעונשם של המצרים היה בגלל ישראל‪ ,‬ומי‬ ‫שהתחיל בעבירה היה פרעה‪ ,‬כנאמר "ויאמר אל עמו"‪ ,‬לכן לקה הוא‬ ‫בתחילה‪ .‬נמצא אפוא‪ ,‬כי העובדה שפרעה היה הראשון שלקה‪ ,‬היא‬ ‫ההוכחה שכל עונשם של המצרים הוא מחמת חביבותם של ישראל‪.‬‬ ‫זה אשר סיפר משה לחותנו‪" :‬את כל אשר עשה ה' לפרעה" תחילה‪,‬‬ ‫ולאחר מכן – "ולמצרים"‪ ,‬וכל זאת כדי להוכיח לו שעונשם של‬ ‫המצרים היה – "על אודות ישראל"‪ ,‬בגלל חביבותם לפני המקום‪,‬‬ ‫)בנין אריאל(‬ ‫ובכך משך את לבו לקרבו לתורה‪.‬‬

‫ויחד יתרו על כל הטובה‪) .‬יח‪ ,‬ט(‬

‫היה אתה לעם מול האלקים והבאת אתה את הדברים אל‬

‫"ויחד יתרו – וישמח יתרו‪ ,‬זהו פשוטו‪ ,‬ומדרש אגדה‪ :‬נעשה בשרו חדודין‬ ‫חדודין‪ ,‬מיצר על אבוד מצרים" )רש"י( ואין לפרש שכאב לבו של יתרו‬ ‫והצטער על מפלת הרשעים‪ ,‬שהרי הדבר לא יתכן בצדיק כמוהו‪ .‬אלא‬ ‫כוונת הכתוב היא‪ ,‬כי בעת שקיבל על עצמו לעזוב את כל הגדולה‬ ‫והשררה שהיו לו בארץ מדין ולצאת לקראת ישראל למדבר‪ ,‬אל ארץ‬ ‫שוממה ולא זרועה‪ ,‬היה בטוח כי ישראל חיים שם חיי דחק וצער‬ ‫ומתייסרים בקשיי המדבר‪ .‬לכן התכונן יתרו בצאתו למדבר‪ ,‬לחיות עמם‬ ‫חיי צער ודחק‪ ,‬שבכך שבז לחיי עשירות ונטש כבוד וגדולה כדי לחיות‬ ‫חיי מסירות נפש למען עבודת ה'‪ ,‬תהיה זכותו גדולה ועבודתו‬ ‫תתקבל‪.‬אך עתה בבואו למדבר‪ ,‬בראותו כיצד ה' זן ומפרנס את כלל‬ ‫ישראל‪ ,‬דבר אינו חסר להם מכל צרכיהם‪ ,‬מוקפים הם ענני כבוד וענני‬ ‫אור – התמלא צער ונעשה בשרו חידודין חידודין‪ ,‬בחשבו מה תהיה‬ ‫)יערות דבש(‬ ‫זכותו ובמה תתקבל עבודתו‪.‬‬

‫האלקים‪) .‬יח‪ ,‬יט( סיפרו לפני הרה"ק מריז'ין זי"ע‪ ,‬שהרה"ק‬ ‫מבארדיטשוב זי"ע חיפש פעם אחר איזו עלילה שיוכל להמליץ על‬ ‫ידו מליצה טובה על כלל ישראל‪ ,‬ועמד ברחוב באמצע תוקפו של‬ ‫החורף והנה איש עני ואביון וטלית ותפלין בידו‪ ,‬רץ לכיוון בית‬ ‫הכנסת לתפלת שחרית‪ ,‬והקור היה איום ונורא‪ ,‬והעני הזה הלך‬ ‫כמעט ערום ויחף ורעד מחוזק הקור‪ ,‬והרה"ק מבארדיטשוב זי"ע‬ ‫עצרו ושאל אותו‪ ,‬בני‪ ,‬לאן אתה רץ במזג אויר כה קשה‪ ,‬מוטב‬ ‫שתישב בבית ולא תקפא מפני הקור‪ ,‬ענה לו העני הנני רץ‬ ‫להתפלל‪ ,‬שאל אותו הרה"ק זי"ע וכי אינך יכול להתפלל בביתך‪,‬‬ ‫השיבו העני אבל בבית הכנסת אוכל לשמוע קדושה וברכו‪ .‬התחיל‬ ‫הרה"ק זי"ע לצעוק רבונו של עולם‪ ,‬ראה עד כמה בניך הם חזקים‬ ‫בעבודתך‪ ,‬כי נסיתי כמה פעמים לפתותו שישב בבית‪ ,‬והוא באחת‬ ‫ואינו שומע לי‪ .‬על זה אמר הרה"ק מרוזין זי"ע‪ ,‬הלא מקרא מפורש‬ ‫הוא‪ ,‬היה אתה לעם מול האלקים‪ ,‬פירוש‪ ,‬אתה תנסה לדחותם‬ ‫שיהיו "מנגד" אלקים‪ ,‬והם לא ירצו לשמוע‪ ,‬ואחר כך והבאת אתה‬ ‫את הדברים אל האלקים‪ ,‬להמליץ ולהזכיר זכותם לפני ה'‪.‬‬

‫ויחד יתרו על כל הטובה‪) .‬יח‪ ,‬ט(‬ ‫"נעשה בשרו חדודין חדודין‪ ,‬מיצר על אבוד מצרים‪ .‬היינו דאמרי‬ ‫אינשי‪ ,‬גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה" )רש"י( ויש‬ ‫לתמוה מה פשר דברי חז"ל שאין לבזות גוים בפני גר עד עשרה‬ ‫דורות‪ ,‬והרי יתרו עצמו היה גר‪ ,‬ובוודאי שאין לבזות גוים אחרים‬ ‫בפניו? אלא 'מדין' היה הרי בן הגר המצרית‪ ,‬כדברי הפסוק‬ ‫)בראשית כה‪ ,‬א‪-‬ב(‪" :‬ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה‪ .‬ותלד‬ ‫לו‪ ...‬ואת מדין‪ ,"...‬ואמרו חז"ל כי 'קטורה' זו הגר )רש"י שם(‪ .‬אם כן‬ ‫מה שנעשה בשרו חידודין חידודין על מה שאירע למצרים‪ ,‬��יה‬ ‫בשל היותו צאצא של הגר המצרית‪ ,‬אף שכבר עברו כמה וכמה‬ ‫)פנים יפות(‬ ‫דורות מאז‪.‬‬

‫ויחן שם ישראל‪) .‬יט‪ ,‬ב(‬ ‫אמר בשם מהר"י מווארקא זי"ע‪ ,‬שלשון 'ויחן'‪ ,‬הוא לשון חן‪ ,‬שדרכו‬ ‫של חבירו מצא חן בעיניו‪ ,‬אך יש לומר שיש מעלה גדולה מזו‪,‬‬ ‫והיינו‪ ,‬לאהוב לכל איש ישראל‪ ,‬אף כשדרכו לא מצא חן בעיניו‪,‬‬ ‫אחר שיודע מטרת כוונתו‪ ,‬שהיא לטוב‪ ,‬ואז הוא קשר של קיימא‪,‬‬ ‫ובאמת שזהו הדרך לבוא לאהוב את כל איש ישראל‪ ,‬כי הכל‬ ‫)שם משמואל(‬ ‫חפצים ליראה את שמך‪...‬‬

‫כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל‪) .‬יט‪ ,‬ג(‬

‫עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים‪) .‬יח‪ ,‬יא(‬

‫"לבית יעקב – אלו הנשים" )רש"י( "למה לנשים תחלה? שהן‬ ‫מזדרזות במצות" )שמו"ר כח‪ ,‬ב( הטעם שהקדים הכתוב את‬ ‫הנשים – "בית יעקב"‪ ,‬לפני הזכרים – "בני ישראל"‪ ,‬כי התורה‬ ‫מבקשת לתת הסבר וטעם לנתינת התורה לנשים‪ ,‬אף שאין הן‬ ‫מצוות בלימוד תורה‪" :‬כה תאמר לבית יעקב" וזאת כדי ש"תגיד‬ ‫לבני ישראל" שהנשים יאמרו לבניהן שילמדו תורה‪ ,‬והן תטרחנה‬ ‫בלמידתם‪ .‬בכך מדויק מדוע נאמר 'ותגיד' לשון 'נסתר' ]כמו‪" :‬אין‬ ‫אסתר מגדת"[‪ ,‬כי הכוונה שהנשים הן ש'יגידו' לבניהן ולבעליהן‬ ‫שיעסקו בתורה‪ .‬וכן גם מדוקדק מדוע מכונות הנשים "בית יעקב"‬ ‫ואילו הזכרים "בני ישראל" ]ולא 'בית ישראל'[‪ ,‬לפי שהאשה מצויה‬ ‫)המהרש"א(‬ ‫בביתה‪ ,‬הרי היא מוכנה יותר לצוות ולחנך את בניה‪.‬‬

‫יש לתמוה‪ ,‬הרי אין לך כפירה גדולה מזו‪ ,‬שאומר שגם אלהים‬ ‫אחרים גדולים הם‪ ,‬אלא שה' גדול מכולם‪ ,‬אם כן הוא מאמין שיש‬ ‫אלהים מבלעדי ה'‪ .‬ויתכן לומר‪ ,‬שהפשט בפסוק הוא כך‪ :‬עתה‬ ‫ידעתי כי גדול ה'‪ ,‬כלומר‪ ,‬הוא לבדו‪ ,‬ומנין לי הידיעה הזאת? "מכל‬ ‫האלהים"‪ .‬עבדתי לכולם ונוכחתי שכולם הבל וריק‪ ,‬ורק ה' הוא‬ ‫)אלשיך הק'(‬ ‫האלקים‪.‬‬

‫ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני‬ ‫האלקים‪) .‬יח‪ ,‬יב( כתב רש"י כל הנהנה מסעודה שת"ח שרוי‬ ‫בתוכה כאילו נהנה מזיו השכינה‪ ,‬שנאמר‪ :‬ויבא אהרן וכל זקני‬ ‫ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלקים‪ ,‬וכי לפני האלקים‬ ‫אכלו‪ ,‬והלא לפני משה אכלו‪ ,‬אלא לומר לך כל הנהנה מסעודה‬ ‫שת"ח שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה הרה"ק בעל "אוהב‬ ‫ישראל" מאפטא זי"ע שאל את המגיד הקדוש מקוז'ניץ זי"ע‪ ,‬מה‬ ‫היא הקושיא וכי לפני האלקים אכלו והרי נאמר‪ :‬שויתי ד' לנגדי‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ועתה אם שמוע תשמעו בקולי‪) .‬יט‪ ,‬ה(‬

‫ב‬

‫איתא במד"ר אין ועתה אלא תשובה‪ ,‬וי"ל‪ ,‬שהקב"ה רמז בזה‪,‬‬ ‫להמתקרבים אליו‪ ,‬שאל יתיאשו‪ ,‬ואל יראו מגשת אליו‪ ,‬עבור‬ ‫עונותיהם שעשו מקודם‪ ,‬כי העיקר‪ ,‬להתקרב עכ"פ מהיום והלאה‪,‬‬


‫היינו כשנדמה לאדם שהוא עובד ה'‪ .‬וצריך לזה הרבה בקשות ודמעות‬ ‫להיות זוכה לבוא לדרך זה האמיתי"‪) .‬הרה"ק רבי שמואל אליהו מזוואלין זי"ע(‬

‫ושלא לחטוא עוד‪ ,‬ולזה ]אמר[ 'ועתה' אם שמע תשמעו בקולי‪ ,‬וזה‬ ‫מצות תשובה‪ ,‬והוא חסדו הגדול‪ ,‬שרוצה לקרב השבים‪ ,‬ושלא לזכור‬ ‫להם מעשיהם הראשונים‪ .‬ועוד י"ל אין ועתה אלא תשובה‪ ,‬כי‬ ‫היצה"ר בא לאדם ואומר לו‪ ,‬איך אתה יכול לעשות תשובה‪ ,‬הלא‬ ‫אתה מלא פשעים‪ ,‬ובודאי אין האמת כך‪ ,‬כי האדם הרוצה לעשות‬ ‫תשובה באמת‪ ,‬צריך לומר‪ ,‬אמת שאני מלא פשעים‪ ,‬ומה שעבר‬ ‫)עבודת ישראל(‬ ‫עבר‪ ,‬ומעתה אני רוצה לשוב לה' בכל לבבי וכו'‪.‬‬

‫ויאמר ד' אל משה הנה אנכי וגו'‪ .‬וגם בך יאמינו לעולם )יט‪ ,‬ט(‬ ‫רצה הקב"ה ללמד את בני ישראל‪ ,‬דרך ההתקשרות אל הצדיק‬ ‫ומנהיג הדור‪ ,‬אף שיש בהצדיק כל המידות טובות‪ ...‬העיקר הוא‬ ‫לאחוז בו מחמת אמונה‪ ...‬שאין לנו שום תפיסה והשגה בו כלל‪,‬‬ ‫להבין מדוע בחר בו ד'‪ ,‬והוא למעלה מהשגתינו‪ ,‬והוא זוכה בכל יום‬ ‫להתגלות אורות חדשים‪ ,‬וחשוב לפני הקב"ה כמלאך וז"ש 'בעבור‬ ‫ישמע העם בדברי עמך'‪ ,‬שאני מצוה להם‪ ,‬אשר 'גם בך יאמינו‬ ‫לעולם'‪ ,‬אף שראו בעיניהם המופתים הנוראים שעשית בשליחותי‪,‬‬ ‫אעפי"כ‪ ,‬עיקר תשוקתם אליך יהיה רק בהאמונה שיאמינו בך‬ ‫)עבודת יששכר(‬ ‫לעולם בבחינת העלם‪ ,‬וגם לרבות דורות הבאים‪.‬‬

‫ואתם תהיו לי ממלכת כהנים‪) .‬יט‪ ,‬ו(‬ ‫דהנה‪ ,‬יש ג' כתרים כתר תורה וכו' והנה‪ ,‬כל הכתרים אינן בירושת‬ ‫אב‪ ,‬חוץ מכתר כהונה‪ ,‬הוא בירושה מן האב וזרעו מיוחס אחריו‪,‬‬ ‫והנה ישראל‪ ,‬יש להם קדושת אבות‪ ,‬כי חלק ד' עמו יעקב חבל‬ ‫נחלתו‪ ,‬ובחר ד' בישראל‪ ,‬מחמת כי יש להם ירושה קדושת אבות‪,‬‬ ‫)קדושת לוי(‬ ‫וז"ש 'ממלכת כהנים'‪.‬‬

‫ויגד משה את דברי העם אל ה'‪) .‬יט‪ ,‬ט(‬

‫ומשה עלה אל האלקים‪) .‬יט‪ ,‬ז(‬

‫וברש"י‪" :‬תשובה על דבר זה שמעתי מהם‪ ,‬שרצונם לשמוע ממך‪ ,‬אינו‬ ‫דומה השומע מפי שליח לשומע מפי המלך‪ ,‬רצוננו לראות את מלכנו"‪.‬‬ ‫ובפסוק שאחר כך כתיב‪" :‬ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם‬ ‫היום ומחר"‪ ,‬וברש"י‪" :‬וזימנתם‪ ,‬שיכינו עצמם היום ומחר"‪ ,‬והיינו‪,‬‬ ‫שיעשו הכנה למצוה‪.‬יש לבאר רציפות הדברים‪ ,‬כי הקב"ה נתן לבני‬ ‫ישראל מצוות לקיימן כדי שלא יאכלו נהמא דכסופא‪ ,‬כדאיתא‬ ‫בירושלמי )ערלה ו‪" :(.‬דאכיל מן חבריה בהית מסתכל ביה"‪ ,‬וזהו שאמרו‬ ‫בני ישראל‪" :‬רצוננו לראות את מלכנו"‪ ,‬שהם רוצים לקיים את המצוות‪,‬‬ ‫כדי שעל ידי זה יוכלו להסתכל על מלכם ולא יתביישו‪ .‬אולם ידוע שגם‬ ‫בקיום המצוות זקוק האדם לעזר ממעל‪ ,‬ואלמלא הקב"ה שעוזרו אין‬ ‫יכול לו )עי' קידושין ל‪ .(:‬נמצא שגם כשמקיימים את המצוות עדיין יש‬ ‫מקום להתבייש "לראות את מלכנו"‪ ,‬שהרי קיימנו את המצוות רק‬ ‫בסייעתא דשמיא ובכוחו‪ .‬אולם איתא בשם צדיקים‪ ,‬שהתשוקה שיש‬ ‫לאדם לפני המצוה‪ ,‬היא באה מצד האדם עצמו‪ ,‬כיון שהיצה"ר הוא‬ ‫מלאך‪ ,‬והמלאכים אינם יודעים מחשבות בני האדם‪ ,‬וממילא אינו יכול‬ ‫להפריע לאדם בשעת ההכנה למצוה‪ ,‬ואם כן יכול הוא לעשות את‬ ‫ההכנה גם בלא העזר ממעל‪ .‬וזהו שאמר השי"ת למשה רבינו שיאמר‬ ‫לבני ישראל‪ ,‬שאם יש ברצונם לראות את מלכם ושלא יהיה נהמא‬ ‫דכסופא‪ ,‬אז העצה לכך היא‪" ,‬שיכינו עצמם היום ומחר"‪ ,‬ויעשו את‬ ‫ההכנה בכוחות עצמם‪ ,‬וממילא לא יהיה נהמא דכסופא‪ ,‬ויוכלו לראות‬ ‫את מלכם ולא להתבייש )הרה"ק רבי נחום אהרן ממאגרוב זצ"ל –‪ ,‬נכד כ"ק מרן מהר"י זי"ע(‬

‫ומשה עלה אל האלקים' ההוא דכתיב )תהלים סח‪ ,‬יט(‪' :‬עלית למרום‬ ‫שבית שבי לקחת מתנות באדם'‪.‬ומשה עלה למרום ונטל את התורה‬ ‫שהיו הכל נושאין עיניהם עליה‪ ,‬הוי 'עלית למרום שבית שבי'‪ .‬יכול מפני‬ ‫ששבה אותה נטלה חנם? ת"ל‪" :‬לקחת מתנות באדם' בלקיחה נתנה לו‪.‬‬ ‫יכול יהא חייב ליתן לו דמים? ת"ל 'מתנות' במתנה נתנה לו‪ .‬באותה‬ ‫שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה )שמו"ר כח‪ ,‬א(‪ .‬דברי המדרש‬ ‫צריכים ביאור‪ .‬שתי בחינות יש להשגת התורה וקנייניה‪ :‬מתנה ולקיחה‪.‬‬ ‫ושתיהן נדרשות גם יחד‪ ,‬ולאחת בלי השנייה אין כל תועלת‪ .‬מצד אחד‪,‬‬ ‫'לקיחה'‪ :‬לשם השגת קנייני התורה צריך יגיעה ועמל רב‪ ,‬ובלי זאת אין‬ ‫אפשרות לזכות לכתר תורה‪ .‬ועל כך אומר המדרש‪" :‬יכול מפני ששבה‬ ‫אותה נטלה חנם? תלמוד לומר 'לקחת מתנות באדם' – בלקיחה נתנה‬ ‫לו"‪ .‬ללמדנו‪ ,‬שאין 'מתנות חנם'‪ ,‬ויש צורך ביגיעה רבה כדי לזכות‬ ‫לתורה‪ .‬אך מצד שני‪ ,‬נצרך האדם ל'מתנה'‪ ,‬כדי לזכות לתורה אין הדבר‬ ‫תלוי רק באדם עצמו‪ ,‬ואף אם יעמול ויתייגע בכל כוחו באמת‪ ,‬עדיין‬ ‫זקוק הוא לסייעתא דשמיא ול'מתנה'‪ ,‬וכלשון המדרש‪" :‬יכול יהא חייב‬ ‫ליתן לו דמים? תלמוד לומר 'מתנות' – במתנה נתנה לו"‪.‬אלא שעל‬ ‫האדם לדעת כי לא יזכה ל'מתנה' אם לא יקדים תחילה את ה'לקיחה'‪,‬‬ ‫היינו שיקנה את קנייני התורה על ידי עמל ויגיעה‪ ,‬ואז מובטחת לו‬ ‫)הרה"ק מקאצק זי"ע תקמ"ז – כ"ב שבט תרי"ט(‬ ‫סייעתא דשמיא ו'מתנה' מלמעלה‪.‬‬

‫ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה‪) .‬יט‪ ,‬ח(‬

‫הטעם למה הקדימו ישראל נעשה לפני נשמע‪ ,‬כי אי אפשר לאדם במשוך היובל המה יעלו בהר‪) .‬יט‪ ,‬יג(‬

‫להיות לו תענוג תמידי מן עבודתו ית'‪ ,‬כי אז היתה העבודה תאוה‬ ‫כשאר תאוות‪ ,‬אלא מתחילה צריך לעבוד עבודתו בלי שום תענוג‬ ‫ואחר כך יבוא התענוג‪ ,‬וזהו שאמרו ישראל מתחילה נעש"ה‪ ,‬היינו‬ ‫שנתחיל לעשות ולעבוד עבודת השי"ת בלי שום תענוג‪ ,‬ואח"כ‬ ‫ונשמ"ע‪ ,‬שמיעה היא לשון תענוג והבנה‪ ,‬שלבסוף ירגיש תענוג‬ ‫בעבודת השי"ת‪ .‬ועוד י"ל באופן קרוב לזה‪ ,‬כי לא תמיד זוכה האדם‬ ‫להתעלות במדריגה‪ ,‬ועל כן עיקר העבודה מתחילה הוא שצריך‬ ‫האדם לעשו"ת ולקיים מצות השי"ת באמונה פשוטה‪ ,‬אע"פ שאינו‬ ‫מרגיש שום טעם והארה ותענוג בקיום המצוה‪ ,‬ואח"כ יזכה‬ ‫להתעלות ויבא לכלל שמיע"ה שהוא בחינת הבנה ותענוג‪ ,‬להרגיש‬ ‫)מאור עינים(‬ ‫טעם ותענוג בעשיית המצוה‪.‬‬ ‫ועתה אם שמוע תשמעו בקולי וגו'‪) .‬יט‪ ,‬ח(‬ ‫וברש"י‪" :‬שכל התחלות קשות"‪".‬אחר כל עבודת ה' צריך זכות לבוא‬ ‫לדעת שעומד בפתח ושער העבודה‪ ,‬ולא התחיל עדיין כלום‪,‬‬ ‫ושיהיה תמיד בבחינת התחלה וראשית‪ .‬וזהו‪' :‬כל התחלות קשות'‪,‬‬ ‫שדבר זה קשה על האדם והוא חומרה שבחומרות‪ ,‬להיות בעיני‬ ‫עצמו תמיד כמתחיל‪ ,‬ורצ"ל‪' :‬כל התחלות' – שיהיה תמיד בבחינת‬ ‫התחלה‪ ,‬הוא 'קשות'‪ ...‬כמו שמבקשים‪' :‬וטהר לבנו לעבדך באמת'‪,‬‬ ‫משמע שיכול להיות איזה עבודה שלא יהיה מטוהר ולא באמת‪,‬‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫נראה ע"ד מוסר‪ ...‬דהנה‪ ,‬התורה לא מתקיימת אלא בנמוכי ושפלי הרוח‪,‬‬ ‫אך מצינו‪ ...‬ויגבה לבו בדרכי ד'‪ ...‬וכאמרם ז"ל חייב אדם לומר בשבילי‬ ‫נברא העולם‪ ,‬וזה"פ 'השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו'‪ ,‬הר מכונה‬ ‫לגאווה וגדלות‪ ...‬כי הנוגע בהר ]בגאווה[‪ ,‬מות יומת ח"ו‪ ,‬אפילו לא‬ ‫נגיעה‪ ...‬אך עכ"ז אמר הכתוב דלפעמים שרי‪ ...‬וזה 'במשוך היובל'‪,‬‬ ‫הכוונה‪ ,‬אם תצטרך למשוך ולהפריד האותיות יוב"ל ]שהם[ ר"ת ו'יגבה‬ ‫)שפת אמת בערזאן(‬ ‫ל'בו ב'דרכי ד'‪ ,‬אז המה יעלו בהר'‪.‬‬

‫ויאמר משה אל ה' לא יוכל העם לעלות וגו'‪) .‬יט‪ ,‬כג(‬ ‫לכאורה תמוה‪ ,‬למה הוצרכו כל כך אזהרות על כך‪ ,‬הלא בלי ספק‬ ‫כאשר זכו לקבל התורה הקדושה‪ ,‬ממש היה בהם כל המ"ח דברים‬ ‫שהתורה נקנית בהם )אבות ו‪ ,‬ג( ואחד מהם הוא "המכיר את מקומו"‪,‬‬ ‫אם כן בלי כל האזהרות יעמוד כל אחד על מקומו‪ .‬אלא‪ ,‬אמת שהיו‬ ‫עומדים כולם‪ ,‬כל אחד במקומו גם בלא האזהרות‪ ,‬אך היו תולים שזה‬ ‫מחמת כוחם‪ ,‬והיה ח"ו בכך משום נדנוד גיאות‪ ,‬שאז "אין אני והוא‬ ‫יכולין לדור" )ערכין טו‪ ,(:‬על כ�� לטובתם הוזהרו‪ ,‬כדי שיתלו עמדם על‬ ‫מקומם מטעם האזהרה‪) .‬שפתי צדיק בשם גיסו הגה"ק ה'שפת אמת' מגור זי"ע(‬

‫ג‬

‫ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך‪) .‬כ‪ ,‬ט( פירש רש"י‪,‬‬ ‫כשתבא שבת יהיה כל מלאכתך כאלו עשויה‪ ,‬שלא תהרהר‬


‫כל עשרת הדברות‪ ,‬וכשעובר על לא תחמוד‪ ,‬צריך להחזיר את עצמו‬ ‫לראשון‪ ,‬שהוא אנכי ולא יהיה לך‪ ,‬ומסתמא אינו מאמין בהבורא ית'‬ ‫ובהשגחתו‪ ,‬לזה הוא עובר על לא תחמוד‪ ,‬כי זה שהוא דבוק באמונתו‬ ‫)הרה"ק רבי יצחק מראדוויל זי"ע(‬ ‫ית'‪ ,‬אינו רוצה שום דבר לעצמו‪ ,‬וד"ל‪.‬‬

‫במלאכה‪ ,‬וקשה‪ ,‬זה נאמר בששת ימי החול‪ ,‬ורש"י פירש כשתבא‬ ‫שבת‪ .‬ונראה לי שזה עצה טובה על ועשית כל מלאכתך‪ ,‬אם אתה‬ ‫רוצה שלא יהיה חסרון בכל מקום שחסר לאדם ח"ו‪ ,‬הן בגוף הן‬ ‫בממון וכל הצטרכות אדם‪ ,‬עצה טובה כשתבא שבת קודש יהיה‬ ‫דומה לך כאלו כל מלאכתך עשויות ואין לך שום חסרון בשום דבר‬ ‫אפילו בהרהור‪ ,‬ויקבל שבת קודש בשמחה ובקדושה‪ ,‬אזי יוכל‬ ‫להמשיך משבת קודש שפע טובה על כל מעשיך‪ ,‬שלא יהיה בהם‬ ‫)תורת חיים(‬ ‫שום חסרון חס ושלום‪.‬‬

‫לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם‪) .‬כ‪ ,‬כ(‬ ‫תמוה כפל הלשון‪ :‬לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו‬ ‫לכם‪ .‬והנה כאן רמז הכתוב‪ ,‬כי אם אמנם‪ :‬אל תהיו כעבדים‬ ‫המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס )אבות א'( ובודאי כל‬ ‫מחשבה של עבודת השי"ת בכדי להשיג כסף וזהב פסולה היא‪ ,‬אך‬ ‫כאשר המטרה היא שע"י כסף וזהב יוכל לעסוק בתורה ועבודה‬ ‫מבלי כל הפרעה‪ ,‬או שכוונתו היא להרבות כבוד שמים בכך שיהיה‬ ‫לישראל כל טוב‪ ,‬בודאי שכוונה זו רצויה ומותרת והוא שרמז‬ ‫הכתוב‪ :‬ואלהי זהב לא תעשו לכם ‪ -‬כלומר‪ ,‬אימתי פסולה מחשבת‬ ‫כסף וזהב‪ ,‬כאשר הם מיועדים להנאת עצמכם לכם‪ ,‬אך אם תהיה‬ ‫כוונתכם לכבודו ית'‪ ,‬הרי מחשבה זו מקובלת לפניו ית' )דברי חיים(‬

‫לא תרצח‪) .‬כ‪ ,‬יג(‬ ‫אמר הרב הקדוש הרבי ר' מנחם מענדל מרימנוב זי"ע‪ ,‬שבכלל לא‬ ‫תרצח נכלל מי שמדבר דברים בטלים‪ .‬וההסבר הוא כפי המקובל על‬ ‫הפסוק נפשי יצאה בדברו‪ ,‬שיש שיעור קבוע לכל אדם כמה מילין ידבר‬ ‫במשך ימי חייו‪ ,‬והמרבה לדבר דברים בטלים שאין בהן מצוה‪ ,‬נמצא‬ ‫שהוא ממעט את חייו ח"ו‪ ,‬והרי זה בגדר לא תרצח‪ .‬ונראה דבכלל לא‬ ‫תרצח נחשב ג"כ מי שאוכל ושותה הרבה מדאי ואין הדבר לטובת‬ ‫בריאותו‪ ,‬או שיושב ודואג הרבה‪ ,‬או קמצן המענה את עצמו משום שחס‬ ‫על ממונו‪ ,‬או עושה דברים אחרים המייגעים את גופו‪ ,‬שבכל אלה הוא‬ ‫ממעט את חיותו‪ ,‬וממילא יש בזה משום לא תרצח דמה לי קטלי כולו‬ ‫)דרך פקודיך‪ ,‬ל"ת ל"ד‪ ,‬חלק הדיבור אות ג‪-‬ד(‬ ‫מה לי קטלי פלגא‪.‬‬

‫ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו‪) .‬כ‪,‬‬ ‫כג( על האדם להיות עניו‪ ,‬כי זה שמתבלט‪ ,‬מתגאה על האחרים‪,‬‬ ‫מחזיק את עצמו יותר טוב מזולתו‪ ,‬גורם שיתחילו למדוד את‬ ‫מעשיו וימצאו בו חסרונות וזה נרמז בפסוק‪" :‬לא תעלה במעלות" ‪-‬‬ ‫אל תתגאה במעלות הטובות שבך בכדי שתגרום ל"אשר לא תגלה‬ ‫ערותך עליו דעל ידי גילוי מעלותיך‪ ,‬מתגלים גם החסרונות‬ ‫)נועם אלימלך(‪.‬‬ ‫שהמתגאה מחפשים את שגיאותיו‪.‬‬

‫לא תחמוד‪) .‬כ‪ ,‬יד(‬ ‫וזה היה‪ ,‬כוונת הרצון ב"ה‪ ,‬שאומר לא תחמוד לבסוף‪ ,‬שהוא סימן‬ ‫והנסיון‪ ,‬שכשיש באדם מדה זו של לא תחמוד‪ ,‬הוא הסימן שקיים‬

‫התשובה שעשו בנסיעתם מרפידים רק בביאתם למדבר סיני‪ .‬ויש‬ ‫לומר‪ ,‬דהנה איתא בקדמונים )תקוני זוהר הק' נב‪ ,‬א ב; "ראשית‬ ‫חכמה" שער התשובה פ"ב אות כד; שם שער הקדושה פ"ז אות קג;‬ ‫"חרדים" בהקדמה(‪ ,‬שמי שנשמתו ואבריו פגומים על ידי עוונותיו‪,‬‬ ‫הינו בגדר בעל מום‪ ,‬ואין הקדושה יכולה לשרות עליו‪ ,‬ועליו נאמר‬ ‫)אמור כא‪ ,‬יח(‪" :‬כל איש אשר בו מום לא יקרב"‪ ,‬ומנוע הוא‬ ‫מלהתקרב אל השי"ת‪ .‬ולכן לפני שניגש האדם ללמוד תורה או‬ ‫לקיים מצוה‪ ,‬עליו לשוב בתשובה ולטהר את עצמו מכל חטא ועון‪,‬‬ ‫בכדי שיוכל ללמוד תורה או לקיים את המצוה כשהוא נקי‬ ‫מעבירות ובאברים שלמים ללא שום מום ופגם‪ ,‬באופן שיתקבל‬ ‫לרצון לפני השי"ת‪.‬‬ ‫אך אם כן‪ ,‬הרי גם התשובה היא מצות עשה )עי' "ספר המצוות"‬ ‫להרמב"ם מצות עשה עג; סמ"ג מצות עשה טז; סמ"ק מצוה נא(‪,‬‬ ‫ואיך יוכל האדם לקיימה בשלמות הראויה‪ ,‬בעוד שנשמתו ואבריו‬ ‫פגומים מחטאיו‪ ,‬בשעה שהוא בא לשוב בתשובה‪ .‬ויש לומר‪ ,‬דהנה‬ ‫אמרו חז"ל )סוטה ה‪ ,‬א( על הפסוק )ישעיה נז‪ ,‬טו( "כי כה אמר רם‬ ‫ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח‬ ‫להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים"‪" :‬רב הונא ורב חסדא‪ ,‬חד‬ ‫אמר‪ ,‬אתי דכא )"אני מגביהו עד ששוכן אצלי"‪ .‬רש"י(‪ ,‬וחד אמר‪,‬‬ ‫אני את דכא )"אני מרכין שכינתי אצלו"(‪ ,‬ומסתברא כמאן דאמר‬ ‫אני את דכא‪ ,‬שהרי הקב"ה הניח כל הרים וגבעות‪ ,‬והשרה שכינתו‬ ‫על הר סיני‪ ,‬ולא גבה הר סיני למעלה"‪ ,‬ומכאן שגדול כח הענוה‬ ‫ושפלות הרוח‪ ,‬שאין הקב"ה ממתין עד שיתקרב האדם אליו‬ ‫מלמטה למעלה‪ ,‬על ידי שיטהר ויזכך את עצמו כראוי‪ ,‬אלא הקב"ה‬ ‫כביכול מתקרב אל האדם מלמעלה למטה ומרכין את שכינתו‬ ‫אצלו‪ ,‬למרות שמצד מעשיו עדיין אינו ראוי להתקרב אל השי"ת‪.‬‬ ‫ואם כן‪ ,‬מאחר שמצות התשובה צריכה להיות בלב נשבר ובהכנעה‬ ‫ושפלות רוח‪ ,‬שזה אחד מעיקרי התשובה‪ ,‬כמו שאמר דוד המלך‬ ‫ע"ה )תהלים נא‪ ,‬יח יט( "כי לא תחפוץ זבח ואתנה עולה לא תרצה‪.‬‬

‫ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה‪) .‬יח‪ ,‬יב(‬ ‫כתב רש"י ז"ל שמשה הי' עומד ומשמש לפניהם‪ .‬ונראה הטעם‬ ‫שמשה לא אכל עמהם רק עמד ומשמש כמ"ש רש"י‪ ,‬מפני שנא'‬ ‫ויהי ממחרת פרש"י ז"ל ממחרת יוה"כ וא"כ הסעודה הי' ביוה"כ‬ ‫כמו שהק' הרמב"ן ואעפ"כ אכלו מפני שעדיין לא נצטוו על יוה"כ‪,‬‬ ‫ואף דכבר ניתנה תורה‪ ,‬מ"מ משה רבינו לא אמר לישראל עד שצוה‬ ‫לו הקב"ה לאמר להם‪ ,‬והוא כבר ידע ממצות יוה"כ שקיבל כל‬ ‫התורה בהר סיני משה לא אכל עמהם‪ ,‬עכ"ד הק'‪) .‬כ"ק מרן מהר"ש זי"ע(‬

‫ביום הזה באו מדבר סיני‪) .‬יט‪ ,‬א(‬ ‫פירש"י ז"ל‪" :‬לא היה צריך לכתוב אלא ביום ההוא‪ ,‬מהו‪' :‬ביום הזה'‪,‬‬ ‫שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום ניתנו"‪ ,‬לפנינו רמז על‬ ‫דרכי המלחמה נגד היצר‪ ,‬כי אחד מטכסיסי מלחמתו של היצר הרע‬ ‫הוא להביא את האדם למצב של יאוש‪ ,‬בכדי לרפות ידיו שלא‬ ‫יחשוק לעבוד את השי"ת ולעסוק בתורה‪ ,‬ולכן מכניס הוא בלבו‬ ‫מחשבה שלאחר שכבר פגם הרבה‪ ,‬אין לו תקנה ואינו ראוי לעבודת‬ ‫השי"ת וללמוד תורה‪ .‬ולפיכך העצה היא‪" :‬שיהיו דברי תורה חדשים‬ ‫עליך‪ ,‬כאילו היום ניתנו‪ ,‬שלא יחשוב כלל על העבר‪ ,‬אלא יתבונן‬ ‫שהוא פותח פרק חדש‪ ,‬וכאילו הוא מתחיל רק מעכשיו‪ ,‬ומאי דהוה‬ ‫– הוה‪ ,‬ואין כל מקום ליאוש בגין חשבונות העבר‪ ,‬ובכך יוכל‬ ‫להתחזק בעבודת השי"ת ובתורה ללא רפיון‪" .‬שיהיו דברי תורה‬ ‫)כ"ק מרן מהר"ש זי"ע(‬ ‫חדשים עליך כאילו היום ניתנו"‪.‬‬

‫בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו‬ ‫מדבר סיני‪ .‬ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר‬ ‫ויחן שם ישראל נגד ההר‪) .‬יט‪ ,‬א‪-‬ב( וברש"י‪" :‬ויסעו מרפידים‪ ,‬מה‬ ‫תלמוד לומר לחזור ולפרש מהיכן נסעו‪ ,‬והלא כבר כתב שברפידים‬ ‫היו חונים‪ ,‬בידוע שמשם נסעו‪ ,‬אלא להקיש נסיעתן מרפידים‬ ‫לביאתן למדבר סיני‪ ,‬מה ביאתן למדבר סיני בתשובה‪ ,‬אף נסיעתן‬ ‫מרפידים בתשובה"‪ .‬וצריך להבין מפני מה רמזה התורה את‬ ‫ד‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונשכה אלקים לא תבזה" )ועי' וישב משה את דברי העם אל ד'‪) .‬יט‪ ,‬ח(‬

‫זוה"ק ח"ג ח‪ ,‬א; "שערי תשובה" לרבינו יונה שער ראשון אותיות‬ ‫כג‪-‬כט(‪ ,‬הרי שהקב"ה כביכול מתקרב אליו ומרכין את שכינתו‬ ‫אצלו‪ ,‬ומקבל את תשובתו אף על פי שעדיין אינו בשלמות‪.‬‬ ‫וזה יש לומר הענין שלא כתבה התורה את התשובה שעשו בני‬ ‫ישראל בנסיעתן מרפידים עד שבאו למדבר סיני‪ ,‬כי בני ישראל היו‬ ‫מסופקים אם התשובה שעשו בנסיעתן מרפידים נתקבלה לרצון‬ ‫לפני השי"ת‪ ,‬לפי ששלמות קיום מצוה היא כשהאדם נקי מעבירות‬ ‫ונשמתו ואבריו אינם פגומים‪ ,‬כאמור‪ ,‬אבל לאחר שבאו למדבר סיני‬ ‫וראו ש"הקב"ה הניח כל הרים וגבעות‪ ,‬והשרה שכינתו על הר סיני‬ ‫ולא גבה הר סיני למעלה"‪ ,‬שזו הוכחה שההלכה היא כמאן דאמר‪:‬‬ ‫"אני את דכא"‪ ,‬נתגלה להם למפרע שהתשובה שעשו בנסיעתן‬ ‫מרפידים בלב נשבר ושפלות הרוח נתקבלה לרצון‪ ,‬כיון שלעניו‬ ‫ושפל רוח אין הקב"ה ממתין עד שיתקרב אליו מלמטה למעלה‪,‬‬ ‫אלא כביכול הקב"ה מתקרב אל האדם‪ ,‬ומרכין שכינתו אצלו‬ ‫מלמעלה למטה‪ ,‬ואם כן בודאי נתקבלה תשובתם בנסיעתן‬ ‫)כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע(‬ ‫מרפידים לרצון לפני השי"ת‪ ,‬כאמור‪.‬‬

‫משה רבינו ביקש מהשי"ת כי כשם שישראל הקדימו נעשה לנשמע‬ ‫כך לעומתם יקיים בהם השי"ת‪ :‬והיה טרם יקראו ואני אענה שהרי‪:‬‬ ‫ד' צלך כמאמר רבינו הבעש"ט זי"ע שהנהגתו ית' עם ישראל היא‬ ‫כדוגמת הצל‪ ,‬והוא שמובא בתרגום ירושלמי‪ :‬וחזר משה ית פתגמי‬ ‫עמא בצלו קדם ד' ‪ -‬בתפלה שהקב"ה יתנהג עם ישראל מדה כנגד‬ ‫)כ"ק מרן מהר"ש זי"ע(‬ ‫מדה‪.‬‬

‫וירד ה' על הר סיני‪) .‬יט‪ ,‬כ(‬ ‫לכאורה צ"ב אם הקב"ה נתן תורה על הר סיני היה כדי ללמדנו‬ ‫מדת הענוה )סוטה ה‪ , (.‬למה אם כן לא נתנה בבקעה‪ :‬אלא מזה יש‬ ‫להביא ראיה שאצל התורה צריך להיות הר‪ ,‬כענין שנאמר‪" :‬ויגבה‬ ‫)כ"ק מרן מהר"י זי"ע(‬ ‫לבו בדרכי ה'"‪.‬‬

‫ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו‪) .‬כ‪,‬‬ ‫כג( בא וראה כי התורה ציוותה שהכבש של המזבח יהי' חלק ומשופע‬ ‫ואסרה לעשות בו מעלות‪ ,‬בכדי להורות לנו מעלת האחדות‪ ,‬כי בעוד‬ ‫שבמעלות זה העומד למעלה מנותק מזה שעומד למטה הימנו ואין לו‬ ‫כל קשר עמו‪ ,‬הרי כאשר הכבש הוא משופע וחלק‪ ,‬קיים קשר בין כל‬ ‫העולים בכבש המזבח‪ ,‬ומרומז בו המעלה הרצויה של התחברות‬ ‫ואחדות שבקדושה בין כל הדרגות‪ ,‬הן החשובים והן אלו הפחותים‪,‬‬ ‫)כ"ק מרן מהר"י זי"ע(‬ ‫לפיכך‪ :‬ולא תעלה במעלות על מזבחי‪.‬‬

‫ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי‬ ‫וגו'‪) .‬יט‪ ,‬ה( פירש"י‪" :‬ועתה‪ ,‬אם עתה תקבלו עליכם‪ ,‬יערב לכם‬ ‫מכאן ואילך‪ ,‬שכל התחלות קשות"‪ .‬ולכאורה תמוה‪ ,‬הרי כל‬ ‫אימת שמתחיל האדם קשה הוא‪ ,‬ומהו אם כן היתרון בזה‬ ‫שיקבלו עתה שיערב להם מכאן ואילך‪ .‬ונראה‪ ,‬כי כל אימת‬ ‫שאדם מתחיל להתעלות בקדושה‪ ,‬מתעורר נגדו היצר הרע‬ ‫ועומד בדרכו לשטן לו‪ ,‬ומערים עליו קשיים גדולים ונסיונות‬ ‫שונים ולכן "כל ��תחלות קשות"‪ .‬אך העצה לכך היא‪ ,‬שתחלה‬ ‫יקבל האדם על עצמו במחשבה לעשות רצון השי"ת‪ ,‬ועל‬ ‫מחשבה אין ההתנגדות גדולה כל כך‪ ,‬כי המלאכים אין להם‬ ‫שום השגה במחשבות בני אדם וכיון שמחשבה טובה הקב"ה‬ ‫מצרפה למעשה )קידושין מ‪ ,(.‬הרי שמחשבה טובה זו נחשבת‬ ‫להתחלה‪ ,‬ומעתה כשיבוא האדם להוציא מחשבתו מן הכח אל‬ ‫הפועל‪ ,‬כבר אינו עומד בהתחלה‪ ,‬ואינו קשה כל כך‪ .‬וזוהי הכונה‬ ‫ברש"י‪" :‬אם עתה תקבלו עליכם" עול תורה ומצוות בלב‬ ‫ובמחשבה‪" .‬יערב לכם מכאן ואילך" כשתבואו לידי מעשה‪,‬‬ ‫והסיבה שעליכם לקבל תחלה בלב ובמחשבה‪ ,‬היא‪" :‬שכל‬ ‫התחלות קשות"‪ ,‬מחמת התנגדות מצד היצר הרע‪ ,‬ואילו‬ ‫במחשבה אין ההתנגדות גדולה כל כך‪ ,‬כאמור‪) .‬כ"ק מרן מהר"י זי"ע(‬ ‫ויש לומר שזהו המשך הכתובים "והייתם לי סגולה מכל העמים"‪ ,‬כי‬ ‫הוא אוצר אשר הוא מכוסה‪ ,‬היינו המחשבה‪ ,‬שתוכלו לקדש המחשבה‬ ‫ובזה יהיה לכם בניקל אחר כך לעבוד השי"ת במעשה‪ .‬ועוד יש לומר‬ ‫שזהו "והייתם לי סגולה מכל העמים"‪ ,‬כי בעכו"ם אין אומרים עצה זו‪,‬‬ ‫כי בעכו"ם אין הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה ורק מחשבת‬ ‫ישראל הקב"ה מצרפה למעשה‪ ,‬זה ענין סגולה ולא שכלי‪ ,‬וזהו והייתם‬ ‫)כ"ק מרן מהר"א זי"ע(‬ ‫לי סגולה מכל העמים‪.‬‬

‫"נעשה" קיום המצוות בפועל‪ ,‬ורק אחר כך‪" :‬ונשמע" הבנת והשגת‬ ‫פנימיות התורה וטעמי המצוות‪ .‬בתורה ומצוות ישנם שני חלקים‪,‬‬ ‫פשטות התורה וקיום המצוות בפועל בכל פרטיהן ודקדוקיהן‪ ,‬ופנימיות‬ ‫התורה וטעמי המצוות בדרך סוד‪ ,‬ואמנם יתרון מעלה וחשיבות הוא‬ ‫לקיום המצוות מתוך השגת טעמי המצוות בפשטות ובפנימיות‪ ,‬אבל‬ ‫עיקר נתינת התורה לבני ישראל היה שיקיימו את תרי"ג המצוות בפועל‬ ‫)ראה שבת פח‪ - :‬פט‪ ,(.‬ורק מתוך שהאדם מקיים את המצוות בפועל‪,‬‬ ‫מזדככים ומתקדשים נשמתו וגופו‪ ,‬וזוכה להשגת התורה טעמי המצוות‬ ‫בפנימיות‪ .‬וזה שאמרו בני ישראל )שמות כד‪ ,‬ז(‪" :‬כל אשר דבר ה' נעשה‬ ‫ונשמע"‪ ,‬פירוש‪ ,‬תחלה 'נעשה'‪ ,‬והיינו שנקיים את כל המצוות בפועל‬ ‫בכל פרטיהן ודקדוקיהן‪ ,‬ועל ידי זה‪' :‬ונשמע' – יעזור לנו השי"ת שנזכה‬ ‫גם להבין את פנימיות התורה וטעמי המצוות ולעבדו גם במחשבות‬ ‫והשגות גבוהות‪ ,‬ולא כדעת רשעים האומרים שהעיקר הוא שהאדם‬ ‫ישלים את עצמו במושכלות‪ ,‬ואין צורך להקפיד כל כך על קיום המצוות‬ ‫בפועל בכל פרטיהן ודקדוקיהן‪ ,‬וכמו שרואים שכל אותם שהחזיקו‬ ‫בדעה זו בסופו של דבר סטו לגמרי מדרך הישרכמו כן רואים אנו‬ ‫שהקב"ה נתן לעמו את ארץ ישראל‪ ,‬וצוה לקיים בה מצוות התלויות‬ ‫בארץ‪ ,‬ואם כל ענין קיום המצוות הוא במחשבה ובהשגה‪ ,‬לא היו‬ ‫צריכים למתנת ארץ ישראל בכדי לקיים מצוות אלו‪ ,‬והיו יכולים לקיימן‬ ‫בכל מקום‪ ,‬אלא ודאי שעיקר הכונה בנתינת תרי"ג מצוות לבני ישראל‬ ‫)כ"ק מרן מהר"י זי"ע(‬ ‫הוא קיומן בפועל‪.‬‬

‫לעיני כל העם על הר סיני )יט‪ ,‬יא( פירש"י ז"ל מלמד שלא היה‬ ‫בהם סומא‪ ,‬שנתרפאו כולם הסיפור שלפנינו אירע מיד לאחר‬ ‫שרבינו כ"ק מרן מהר"י זי"ע נתמנה למלא את מקום אביו כ"ק‬ ‫מרן מהר"ש זי"ע בבעלזא‪ ,‬בא איש אחד לפניו עם בנו אשר‬ ‫התעוור לפתע ומאור עיניו נלקח ממנו‪ ,‬ר"ל‪ ,‬והרופאים נלאו‬ ‫למצוא לו תרופה‪ .‬כאשר הופיע האיש אצל רבינו‪ ,‬נענה לו רבינו‪:‬‬ ‫"וכי מלאך ה' הנני? התחת אלקים אני?!" אזר האיש אומץ‬ ‫לנפשו וענה לרבינו‪" :‬אספר לרבינו עובדא אחת‪ ,‬וממילא לא‬

‫ידחה אותי בקש"‪".‬בילדותי התחיל האיש בסיפורו לקח אותי‬ ‫אבי אל כ"ק אביו מרן מהר"ש זי"ע בכדי לנסות אותי בלימודי‪.‬‬ ‫עזר לי ה' ועמדתי יפה בנסיון‪ ,‬ועניתי נכונה על כל אשר שאלני‪,‬‬ ‫"אמו של רבינו‪ ,‬הרבנית הצדקנית מלכה ע"ה אשר היתה ידועה‬ ‫כבעלת מדריגה ורוח הקודש גנחה מכאב לבה‪ ,‬לשאלת רבינו‬ ‫על סיבת אנחותיה‪ ,‬ענתה‪ :‬הלואי שיהיה לי ממך עוד בן כמוהו‬ ‫)כמו האיש המספר(! נענה לה בעלה כ"ק מרן זי"ע "אל תדאגי‬ ‫מאומה‪ ,‬בן יוולד לך אשר יאיר פני תבל וקצווי ארץ!"‪" .‬כעבור‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫נעשה ונשמע‬

‫ה‬


‫שנה נולד לה בן‪ ,‬הלא הוא רבינו‪ ,‬ושוב לא ילדה יותר"‪".‬מאורע‬ ‫זה חקקתי היטב בלבי – מסיים האיש את סיפורו‪ ,‬וכעת כאשר‬ ‫רבינו נתקבל למלא מקום אביו‪ ,‬רואה הנני בחוש איך נתקיימו‬ ‫כל דבריו‪ ,‬ולכן גם אני בבקשתי מרבינו אשר ירפא את בני‬ ‫החולה!" "אם כן הוא הדברים נענה רבינו‪ ,‬אמלא את בקשתך‪,‬‬

‫אך בתנאי שלא תגלה זאת לאיש!" כאשר נתן האיש הסכמתו‪,‬‬ ‫העביר רבינו מטפחתו על עיני הילד ובו במקום נפתחו מאור‬ ‫עיניו ונתרפא כליל ממחלתו‪ .‬המאורע הכה גלים בכל רחבי‬ ‫העיר‪ ,‬ואנשי העיר שהיו עדים למחזה הגדול הזה התחילו לנהור‬ ‫אחריו ונתפרסם מיד כאיש מופת‪.‬‬

‫הלכות שכירות פועלים – דיני חזרה מצד המעביד )ב( עוד אופנים האם נחשב ל'התחלת מלאכה'‬ ‫נתבאר בגליון הקודם‪ ,‬דיש להעמיד על בורי' מתי חשיב 'התחלת‬ ‫דין חזרה כשהפועל לא הפסיד ועכשיו נבא לבאר הדינים‬ ‫מלאכה' דאז כבר חייב המעביד לשלם אם חזר בו‪ ,‬ויש עוד לדון בזה באופן שעדיין לא התחיל במלאכה‪ ,‬וחוזר בו המעביד האם‬ ‫באופנים שונים האם חשיב 'התחלת מלאכה'‪.‬‬ ‫צריך לשלם‪ ,‬ויש לחלק בזה אם הפועל הפסיד מהחזרה או‬ ‫)א( האם כשהפועל הוציא הוצאות ורכש כלים הנצרכים כשלא הפסיד‪.‬‬ ‫לעבודה‪ ,‬האם זהו חשוב 'התחלת מלאכה'‪ .‬ובפשטות ברור‬ ‫)ה( אם הפועל לא הפסיד‪ ,‬כגון‪ ,‬שנדזמן לו עבודה אחרת‬ ‫שאם רכש כלים בסיסיים הנדרשים לעבודתו שבדרך כלל יש בינתיים‪ ,‬או שאם לא היה מזמין אצלו העבודה לא היה‬ ‫לכל פועל בארגז הכלים שלו‪ ,‬אזי אין זה נחשב התחלת לפועל בין כה שום עבודה אחרת‪ ,‬אזי אין עליו טענת ממון‬ ‫מלאכה‪ ,‬כיון שבזה עדיין אין הוא עובד למעביד דייקא‪.‬‬ ‫כלום‪ ,‬ואפי' אין עליו תרעומת‪.‬‬ ‫אולם אם רכש כלים הנצרכים במיוחד לצורך העבודה‬ ‫)ו( אולם אם החיפוש אחר עבודה אחרת הגיע לו עם‬ ‫אצל המעביד‪ ,‬כדוגמת אינסלטור שקנה חלק הנצרך למעביד‬ ‫זה וכדו'‪ ,‬נחלקו האחרונים י"א )מובא במשפט הפועלים פ"ב( דודאי טירחה‪ ,‬יש לו עליו תרעומות‪ ,‬דהיינו שמותר לפועל להקפיד‬ ‫שנחשב כהתחלת מלאכה‪ ,‬מאידך יש סוברים )דברי מלכיאל סי' על בעה"ב‪ ,‬ויש סוברים שהוא בכלל מחוסרי אמנה )סמ"ע לפי‬ ‫רכ"ט( שעצם ההוצאות לא חשיב התחלה במלאכה ]ורק אם שי' הי"א בסי' ר"ד שכל חזרה אפילו מחמת סיבה יש משום מחוסר אמנה (‬ ‫)ז( וכל זה כשהמעביד חוזר בו מבלי סיבה מוצדקת‪ ,‬אבל‬ ‫נגרם לו הפסד שאין לו מה להשתמש אז חייב לשלם לו‬ ‫אם המעביד חוזר בו משום סיבה מוצדקת אפילו באופן‬ ‫מדינא דגרמי[‪.‬‬ ‫)ב( אבל אם הפועל כבר משך את הכלים של המעביד שאינו בגדר אונס‪ ,‬כגון הזמין פועל לשפץ ושוב נודע לו‬ ‫לצורך העבודה‪ ,‬כגון מתקין מזגנים שאמור לקחת מזגן שהעיריה עומד לשפץ את המקום בקרוב‪ ,‬או הזמין נגר‬ ‫מהחנות ולהתקינו בבית המעביד‪ ,‬משיכה זו ודאי נחשבת לסדר מיטה מיוחד לחולה‪ ,‬ופתאום הידרדר מצבו של‬ ‫כהתחלת מלאכה‪) .‬מחנ"א שכירות פועלים ס"ו‪ ,‬שאע"פ שנחלקו הפוסקים אם החולה כך שאין לו יותר צורך בעבודה זו )אפילו אם נאמר‬ ‫דאינו בגדר אונס כיון שהיה עליו לקחתו בחשבון(‪ ,‬או כגון‬ ‫משיכה הוי קנין‪ ,‬אבל כהתחלת מלאכה ודאי חשיבי(‪.‬‬ ‫)ג( יש אופנים שבהם ההכנה למלאכה חשיבי בוודאי שנודע לו שהפועל אינו מתאים כ"כ לסוג עבודה זו‪ ,‬או שלא‬ ‫כהתחלת מלאכה‪ ,‬כההיא עובדא דנידון בלבושי מרדכי )חו"מ סי' מומלץ להחזיק כזה פועל בביתו‪ ,‬הרי שאינו בכלל מחוסרי‬ ‫אמנה ואפי' תרעומת אינו יכול להרעים עליו )שיטמ"ק מובא‬ ‫ל"ד( באחד שנתקבל לרב בבית המדרש ע"י נגיד אחד‪ ,‬ושכר בקצוה"ח סי' א' שאם חוזר מחמת טענה רבה אין לו אפילו תרעומות‪ ,‬וכן נפסק‬ ‫דירה במקום עיר הנגיד וחזר לביתו להביא את בני ביתו‪ ,‬וחזר בערה"ש‪ ,‬ובשו"ת חת"ס סי' ק"ב‪ ,‬גם סובר שאם החזרה הוא מחמת סיבה אין בו‬ ‫בו הנגיד‪ ,‬והשיב הלבו"מ שהכנה הצריכה לצורך המלאכה הוי משום מחוסר אמנה‪ ,‬כדעה הראשון בסי' ר"ד(‪.‬‬ ‫כמלאכה עצמה והוי התחלת מלאכה‪.‬‬ ‫)ח( וכאן אנו נדרשים לשאלה רבה‪ ,‬בכל נידון מתי נחשב‬ ‫)ד( גם ברור‪ ,‬שאפילו אם נאמר שיציאה לדרך לא מהווה שהפועל לא הפסיד מחזרת בעה"ב‪.‬‬ ‫דאם הציעו לפועל מלאכה אחרת ולא קיבלו מחמת שכבר‬ ‫התחלת מלאכה‪ ,‬אבל אם כבר הגיע למקום העבודה בודאי‬ ‫נחשב כהתחלת מלאכה אפילו עדיין לא התחיל במלאכה היה מושכר לבעה"ב זה ועכשיו חזר בו הבעה"ב הרי ודאי‬ ‫ממש‪ .‬ולכן ב'קבלן' שעובד במשרד שלו‪ ,‬כגון מי שקבע תור שהפסיד הפועל‪ ,‬וזהו דבר שאפשר לפועל להוכיח‪.‬‬ ‫אבל במקום שלא היה לפועל הצעה ממש של מלאכה‪ ,‬והוא‬ ‫אצל רופא שיניים‪/‬עו"ד‪/‬מטפל וכדו' והם כבר הגיעו‬ ‫למשרדיהם‪ ,‬ואז מבטל המזמין את תורו וחוזר בו‪ ,‬אם הוא טוען שעכשיו כבר אינו יכול למצוא מלאכה אחרת ואם היה‬ ‫המטופל הראשון שה'פועל' הגיע למקום עבודה בשבילו‪ ,‬הבעה"ב חוזר בו קודם היה יכול למצוא‪ ,‬ומאידך הבעה"ב טוען‬ ‫שגם עכשיו היה יכול להשכיר עצמו למלאכה אחרת‪.‬‬ ‫לכאורה ודאי נחשב כהתחלת מלאכה‪.‬‬ ‫ובודאי היכא דאיכא מנהג מדינה בכללי ביטל הזמנות וכדו'‬ ‫אבל אם המבטל את תורו‪ ,‬אינו המטופל הראשון‪ ,‬בכה"ג‬ ‫יש לדון אם הגעה לעבודה של הרופא‪/‬עו"ד‪/‬מטפל שממילא הרי ש'הכל כמנהג המדינה'‪ .‬ובאופן שאין מנהג מדינה בזה‪,‬‬ ‫נדרשו להגיע למשרדם בגלל המטופלים הקודמים‪ ,‬ייחשב גם הכלל הוא ד'המוציא מחבירו עליו הראיה'‪ ,‬ואם הפועל מחזיק‬ ‫כהתחלת עבודה בשביל המטופל המאוחר שביטל את תורו במעות מהמעביד‪ ,‬כגון שנתן לו דמי קדימה‪ ,‬הרי יכול לעכבו‬ ‫לעצמו עד שהמעביד יוכיח שהיה לו אפשרות עבודה במקום‬ ‫או לא‪.‬‬ ‫וכן יש לדון מה הדין כשהלך למקום העבודה אבל היה לו אחר‪ ,‬ואם לאו אי אפשר לדרוש מהמעביד תשלום‪ ,‬עד שהפועל‬ ‫סיבה נוספת להגעתו למקום‪ ,‬האם זה נחשב גם כתחילת יוכיח שעשה הכל בכדי להשיג מלאכה אחרת ולא הצליח‪ ,‬או‬ ‫עבודה‪) ,‬אולי זה תלוי במחלו' הראשונים דלעיל אי תחילת שהיה לו מוכן עבודה לקבל בהתחלה לולי ההזמנה של המעביד‬ ‫ורק אז יכול לחייבו לשלם‪ .‬המשך יבוא בעז"ה דיני האופן שהפועל הפסיד‬ ‫מלאכה מהווה קניין מה"ת או מדרבנן‪ ,‬דאם הוי ספיקא מהחזרה‪ ,‬מתי משלמים לו כפועל בטל‪ ,‬ומתי משלמים שכרו משלם‪ ,‬ומתי פטורים לגמרי‬ ‫דאורייתא הוא לחומרא אבל ספיקא דרבנן לקולא‪ ,‬אולם יש למרות הפסידו‪.‬‬ ‫נערך ע"י הרה"ג אהרן אליהו ווטענשטיין שליט"א דומ"ץ דקהילתנו הק' גבעת זאב‬ ‫לחלק שכאן בזה אנו דנין אם בכלל נעשה קנין(‪.‬‬ ‫ו‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק רבי יהושע רוקח מבעלזא זי"ע ‪ -‬כ"ג שבט תרנ"ד‬ ‫מי יעלה בהר ה' להעלות עלי שיח‪,‬‬ ‫אפילו אפס מעט‪ ,‬מקדושתו של הרב‬ ‫הדומה למלאך ה' צבאות מדברנא‬ ‫דאומתיה‪ ,‬עם פטירת אביו הק' בכ"ז‬ ‫באלול תרט"ו‪ ,‬נבחר לשרת בקודש ולמלא‬ ‫את מקום אביו‪ .‬למרות שכל בניו של כ"ק‬ ‫מרן מהר"ש היו צדיקים גדולים‬ ‫ומפורסמים בקדושתם וטהרתם‪ ,‬ועל אף‬ ‫היותו צעיר הבנים‪ ,‬כבן שלושים בלבד‪,‬‬ ‫נתנו בו החסידים את עיניהם והבינו כי בו‬ ‫בחר ה' להנהיג את העדה הקדושה‪ .‬וכן‬ ‫גילה אחיו הבכור הרה"ק רבי אלעזר‬ ‫שאביו נגלה אליו בהקיץ ואמר לו שרצונו‬ ‫שבנו הצעיר כ"ק מרן מהר"י יירש את‬ ‫מקומו‪ ,‬ושלא תהיה לו תרעומות על כך כי‬ ‫מה' יצא הדבר ומן השמים הועידוהו לכך‪.‬‬ ‫וכך הווה‪ ,‬שהרה"ק רבי אלעזר מסר את‬ ‫ההנהגה לאחיו הצעיר ממנו וקיבל את‬ ‫מרותו עליו ונשאר להסתופף בצלו בענווה‬ ‫ובהתבטלות עד לפטירתו‪ .‬אהבה רבה‬ ‫אהב כ"ק מרן מהר"ש זי"ע את בן‬ ‫זקוניו‪,‬כ"ק מרן מהר"י זי"ע‪ ,‬וביום היכנסו‬ ‫לעול המצות שאלו אביו‪" :‬איזו מתנה‬ ‫אתה מבקש ממני?"‪ ,‬השיב הנער‬ ‫בנחרצות‪" :‬גוף טהור!"‪ ,‬אמר לו אביו‪" :‬גוף‬ ‫טהור כבר נתתי לך ביום היוולדך!"‪ ,‬והוסיף‬ ‫ואמר לו‪" :‬היום אתה עומד לידי‪ ,‬יבוא יום‬ ‫ואני אעמוד לידך‪ ."...‬כעבור זמן אמר‬ ‫הרה"ק רבי חיים מצאנז זי"ע על אודות‬ ‫כ"ק מרן מהר"י זי"ע בהתפעלות‪ :‬לא‬ ‫ראיתי עדיין אב הדבוק כל כך בבנו‪ ,‬כמו‬ ‫שדבוק כ"ק מרן מבעלזא )כ"ק מרן‬ ‫מהר"ש זי"ע( בבנו‪ ,‬הוא עומד תמיד‬ ‫לימינו!"‪.‬‬ ‫סיפר כ"ק מרן שליט"א‪ :‬אצל זקיני‬ ‫זי"ע דער ערשטער בעלזער רב הסתופפו‬ ‫אריות שבחבורה‪ ,‬שהיו מאחרוני תלמידי‬ ‫הרה"ק החוזה מלובלין‪ ,‬כגון הרה"ק רבי‬ ‫שלום קאמינקער זי"ע והרה"ק רבי שמעון‬ ‫מירוסלעוו זי"ע והרה"ק בעל ה"דברי‬ ‫חיים" מצאנז‪ ,‬זי"ע והרה"ק רבי יצחק‬ ‫אייזיק מזידטשויב זי"ע ועוד‪ ,‬בתחילת‬ ‫כהונתו של זקני כ"ק מרן מהר"י זי"ע‬ ‫היתה תקופה שהיו כאלה שהפסיקו לבוא‬ ‫לבעלזא‪ ,‬אולם לאחר תקופה קצרה‬ ‫התחילו לבוא שוב לבעלזא‪ ,‬וזקני זי"ע‬ ‫נהנה מאוד מזה‪ ,‬פעם אחת שאלו אחד‬ ‫מבאי הבית‪ ,‬ולשמחה מה זו עושה‪ ,‬שיהודי‬ ‫חוזר לבעלזא‪ ,‬הכי חסרים חסידים‬ ‫בבעלזא‪ ,‬נענה זקיני זי"ע ואמר‪:":‬אבי זי"ע‬ ‫היה מרפא חולים על ידי שהניח ידיו הק'‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫על מקום המחלה‪ ,‬כאשר נכנסה אליו‬ ‫אשה חולנית היה שולח להניח על מקום‬ ‫החולי את המטפחת – פעטשיילא שלו‪,‬‬ ‫ואילו היו מביאים לי מטפחת – שהיא‬ ‫דומם‪ ,‬שהשתמש בו אבי הייתי שמח בזה‪,‬‬ ‫על אחת כמה וכמה כאשר באים אלי‬ ‫חזרה אנשים כאלה – בבחינת מדבר שזכו‬ ‫לשמוע דברי אלוקים חיים תורה וחסידות‪,‬‬ ‫בוודאי ובוודאי שאני צריך לשמוח‪.‬‬ ‫אחד מגדולי חסידי אביו הרה"ק רבי‬ ‫יהושע מטאמשוב זי"ע ברך את רבינו לרגל‬ ‫הכתרתו‪" :‬שיזכה ללכת בדרכי אביו הק'‬ ‫ולהתנהג כמותו"‪ ,‬הפטיר רבינו לעומתו‪:‬‬ ‫"אבינו הק' הי' גדול מאד ונורא שמו אך‬ ‫חלילה "נאכמאכן טויג נישט" )לחקות‬ ‫אינו נכון(‪ ,‬והסביר לשומעים הנדהמים את‬ ‫כוונתו‪ ,‬שאצל האבות הקדושים מוצאים‬ ‫שכל אחד מהם עבד השי"ת במידה‬ ‫אחרת‪ ,‬אברהם אבינו במדת החסד‪ ,‬יצחק‬ ‫אבינו במדת הגבורה‪ ,‬ויעקב אבינו במדת‬ ‫התפארת‪ .‬לא כן עשו וישמעאל שכידוע‬ ‫היה ישמעאל חסד דקליפה ועשו גבורה‬ ‫דקליפה שכל עבודתם היתה לחקות את‬ ‫מעשה אבותיהם כמעשה קוף בעלמא‪,‬‬ ‫והדרך הנכונה של צדיקי אמת היא לעבוד‬ ‫את השי"ת כל אחד לפי בחינתו ומדתו‬ ‫הוא‪ .‬לאחר מכן הוסיף ואמר עוד‪ :‬דוד‬ ‫המלך ע"ה סיים ספר שני בתהלים )מזמור‬ ‫עב(‪" :‬כלו תפלות דוד בן ישי"‪ ,‬על אף‬ ‫שאחר כך המשיך דוד המע"ה ואמר עוד‬ ‫הרבה תפלות‪ ,‬וזאת כי אמנם כוונתו‬ ‫היתה‪ ,‬שהספרים הראשונים‪ ,‬הגם שהרבה‬ ‫מזמורים מהם אמרם הוא‪ ,‬אולם אמרם‬ ‫בכוחו של אביו ישי‪ ,‬אשר כידוע מת בלא‬ ‫חטא‪ ,‬בעטיו של נחש )שבת נה‪ .(:‬אבל‬ ‫מכאן ואילך "כלו תפלות דוד בן ישי"‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬שמכאן ואילך לא היה צריך‬ ‫להישען על כוחו וקדושתו של ישי אביו‪,‬‬ ‫כי כבר היה לו הכח לומר מזמורים‬ ‫בעצמו‪.‬‬ ‫סיפר כ"ק מרן מהר"א זי"ע מעשה‬ ‫פלא‪ ,‬בעיר סיגעט חסיד אחד בשמו ר'‬ ‫נפתלי‪ ,‬והיה קוראים אותו ר' נפתלי‬ ‫סיגעט'ער‪ ,‬והי' רגיל לבוא לבעלזא לזקיני‬ ‫הקדוש על חג השבועות‪ ,‬ובסיגעט היה‬ ‫מים כזה שיוכלו למצוא בין הדגים דג‬ ‫הנקרא לאקס‪ .‬ע"כ לפני שבועות הלך ר'‬ ‫נפתלי אל הדייגים שיצודו לאקס‪ .‬וכן‬ ‫נשנה הדבר בכל שנה‪ ,‬והוא בא עם דג‬ ‫גדול לאקס לעיר בעלזא‪ .‬שזקיני זי"ע היה‬ ‫מחשיב מאוד הדג הנקרא 'לאקס' יען‬ ‫ז‬

‫שמבואר בספה"ק מאור ושמש שיש‬ ‫טהרה יותר משאר דגים‪ .‬אבל בעיר‬ ‫בעלזא לא היה מים שימצא בהם דג‬ ‫לאקס‪ .‬ופעם אחת היה מעשה פלא‪,‬‬ ‫שהציידים אז לא יכלו למצוא דג לאקס‬ ‫בעיר סיגעט ובא ר' נפתלי לחג השבועות‬ ‫בלי לאקס‪ ,‬ובאותו ערב חג השבועות‬ ‫שהציידים בעיר בעלזא צדו דג לאקס‬ ‫אשר זה לא היה בנמצא כלל בנהר של‬ ‫בעלזא שהציידים ראו פלא כזה שצדו דג‬ ‫כזה‪ ,‬דיברו ביניהם‪ ,‬שמן הראוי להביא דג‬ ‫כזה לבית של כ"ק זקיני זי"ע ואין אני‬ ‫זוכר כעת אם הביאו זאת לבית זקיני‬ ‫בתורת מתנה או זאת למכור אבל‪ ,‬הביאו‬ ‫זאת והיה אז ג"כ בחג השבועות דג‬ ‫לאקס‪ .‬ובליל יו"ט כשחילק זקיני זי"ע‬ ‫שיריים מהדג זה‪ ,‬קרא אל השיירים‬ ‫להחסיד ר' נפתלי ונתן לו שיריים‪ ,‬ואמר‬ ‫לו " זהעט איר ר' נפתלי! איהר האט מיר‬ ‫נישט געברענגט לאקס פון סיגעט‪ ,‬איז‬ ‫דער לאקס אליין געקומען קיין בעלזא ‪- -‬‬ ‫ ]=רואה אתה ר' נפתלי לא הבאתם‬‫ה"לאקס" מסיגוט‪ ,‬וה"לאקס" הגיע לבד‬ ‫לבעלזא[‪.‬‬ ‫סיפר הגה"ק מהר"ם מבילגורייא זי"ע‪:‬‬ ‫"לא זכיתי להכיר את זקיני כ"ק מרן‬ ‫מהר"י זי"ע‪ ,‬מאחר שנולדתי כשמונה‬ ‫שנים אחרי הסתלקותו‪ ,‬ומכל מקום‪ ,‬יום‬ ‫אחד שאל אותי כ"ק אבי זי"ע אם הכרתי‬ ‫אותו‪ ,‬והבנתי שיש בדעת אבי לספר לי‬ ‫משהו‪ ,‬ולכן לא השבתי‪ ,‬ואמר לי אבי זי"ע‬ ‫תוך שהוא מסמן בידו על הקיר במקום‬ ‫גבוה‪ :‬הנך רואה‪ ,‬אבי כ"ק מרן מהר"י זי"ע‬ ‫היה איש גבה קומה‪ ,‬וקומתו הגיעה עד‬ ‫לכאן‪ .‬אחר כך‪ ,‬החווה בידו במקום גבוה‬ ‫עוד יותר ואמר‪ :‬כשחבש הקאלפיק הגיעה‬ ‫קומתו עד לכאן‪ ,‬וכל מי שהסתכל עליו‬ ‫היה נופל עליו פחד ה' מהדר גאונו"‪,‬‬ ‫ונתקיים בו מאמר הכתוב‪ :‬וראו כל עמי‬ ‫הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"‪.‬‬ ‫כ"ק מרן מהר"א זי"ע אמר‪" :‬הצורה של‬ ‫כ"ק זקיני זי"ע היתה נפלאה‪ .‬תפילתו‬ ‫היתה ממש כשאגת ארי‪ ,‬ועדיין אני זוכר‬ ‫את תפילתו שהיתה ממש נוראות"‪ .‬אחד‬ ‫משעות השיא בתחושת החרדה והקדושה‬ ‫בבעלזא היתה כאשר כ"ק מרן ניגש‬ ‫להתפלל כשליח ציבור‪ ,‬הוא היה יורד לפני‬ ‫התיבה והתפלל בלבת אש קודש ובקול‬ ‫חוצב להבות אש כשאגת ארי‪ ,‬בתפילתו‬ ‫היה מעורר כל שומעיו ליראת שמים‬ ‫ומעלה אותם ממדרגתם עד שחשו כי‬


‫מרחפים הם טפח ממעל לאדמה‪.‬‬ ‫הגה"ק רבי אלעזר דייטש זצ"ל‬ ‫בעמח"ס "תבואות השדה" אמר בהספידו‬ ‫את רבינו כי כל מי ששמע את קול‬ ‫תפילתו והיה מתפלל בבית מדרשו היה‬ ‫נדמה לו כאילו עומד הוא במקום המקדש‬ ‫בירושלים‪ .‬דביקותו הגדולה בעת התפילה‬ ‫הגיע עד כדי התפשטות הגשמיות וכלות‬ ‫הנפש ממש‪ .‬ובפרט בימים הנוראים הגיע‬ ‫לשיאים והיה צורך להקיצו ולעוררו‬ ‫מדבקותו כדי שישוב ממה שנראה ככלות‬ ‫כוחותיו ממש‪.‬‬ ‫כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע אמר שהוא‬ ‫מחזיק טובה לאחיו הרה"ק רבי ארי'‬ ‫לייבוש ממאגרוב זי"ע כי פעם בעת‬ ‫תפילת מוסף דיוה"כ הבחין כי נפשו של‬ ‫אביו הק' יצאה בדברו‪ ,‬הוא הי' במצב של‬ ‫התעלפות וכלות הנפש בפועל‪ ,‬הוא ניגש‬ ‫אליו ונענע בקצה טליתו עד שכ"ק מרן‬ ‫רמז לו בידיו שכבר חזר אל עצמו‪..‬‬ ‫פעם אחת עמד הגה"ק מטארנופול‬ ‫זצ"ל‪ ,‬בעודו אברך צעיר‪ ,‬בדחילו ורחימו‪,‬‬ ‫והקשיב בעת שכ"ק מרן מהר"י זי"ע אמר‬ ‫את ברכות השחר‪ .‬ניגש אליו אברך אחד‬ ‫ושאל אותו‪" :‬אברך‪ ,‬למה אתה מתפעל כל‬ ‫כך?"‪ ,‬הגיב הגאון בהתלהבות‪" :‬וכי לא‬ ‫שמעת את הברכות?"‪ .‬הקניטו החסיד‬ ‫בתנועת ביטול‪" :‬אברך! מברכות אלו אתה‬ ‫מתפעל כל כך? לו שמעת את הברכות‬ ‫מפי אביו )כ"ק מרן מהר"ש( זי"ע ‪ ,‬היית‬ ‫שומע ברכות מה הן! הרה"ק רבי שלום‬ ‫מקאמינקא זי"ע היה מתלהב כל כך עד כי‬ ‫ברח מבית הכנסת מרוב התלהבות ופחד‬ ‫כששמע את הברכות מפיו‪ ,‬ואתה מתפעל‬ ‫כל כך מברכות אלו?!"‪.‬‬ ‫הגאון מטארנופול לא התפעל מחיציו‬ ‫השנונים של החסיד והשיבו בשאלה‪:‬‬ ‫"האם זכית בעצמך לשמוע הברכות מפי‬ ‫אביו זי"ע‪ ,‬השיב הלה בהן‪ ,‬שאל אותו‬ ‫הגאון שוב‪" :‬האם גם אתה ברחת מפניו‬ ‫באימה ובפחד?"‪ ,‬השיב הלה כשנימה של‬ ‫תרעומת נשמעת בקולו‪" :‬וכי אני‬ ‫קאמינקער רב! אני עמדתי והקשבתי כמו‬ ‫יתר החסידים‪ ,‬רק הקאמינקער רב נרתע‬ ‫לאחוריו!‪ .‬נענה לו הגאון מטארנופול‬ ‫בחריפות‪" :‬אם כן‪ ,‬כבר מובן לי הכל! כפי‬ ‫שעמדת אז – עומד אתה גם כעת‪ ,‬ואילו‬ ‫היה הקאמינקא רב בין החיים‪ ,‬בודאי היה‬ ‫בורח שוב מרוב פחד"!‪.‬‬ ‫פרק מובחר מתוך הספר "הארי שבחבורה"‬ ‫העומד לצאת אי"ה בקרוב לאור‬ ‫"עת לחשות ועת לדבר" בתקופת‬ ‫האסיפה המפורסמת של חברת "מחזיקי‬ ‫הדת" שהתכנסה בעיר לעמבערג בשנת‬ ‫תרמ"ב‪ ,‬שמטרתה היתה להפר מזימתם‬ ‫של המשכילים להשתלט באופן חוקי על‬ ‫קהילות ישראל הנאמנות‪ ,‬היה כ"ק מרן‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫מהר"י זי"ע מרעיש עולמות‪ ,‬צועק‬ ‫ככרוכיא וקורא בקול רעש גדול כי עת‬ ‫מלחמה היא ליעקב ועל הנאמנים לה'‬ ‫ולמשיחו להקהל ולעמוד על נפשם‪.‬‬ ‫באותה עת היה אצלו אחד מגדולי‬ ‫וצדיקי הדור וכ"ק מרן זי"ע דיבר במרץ רב‬ ‫על הסכנה האורבת ליהדות החרדית‬ ‫והחוב המוטל על כל גדולי ומנהיגי הדור‬ ‫לחפש דרכים ותחבולות‪ ,‬לפעול ולהפעיל‬ ‫את הנלוים אליהם להצלחת המערכה‪,‬‬ ‫ומשך כל הזמן ישב אותו גדול בשתיקה‬ ‫והקשיב לדבריו מבלי להגיב כלום‪ .‬פנה‬ ‫אליו כ"ק מרן בנחוצות‪" :‬הלא כתוב‬ ‫)קהלת ג‪ .‬ז(‪' :‬עת לחשות ועת לדבר'‪ ,‬ועת‬ ‫הזאת היא עת לדבר ולא עת לחשות‪,‬‬ ‫ולמה אתם מחשים?!"‬ ‫באותה הזדמנות אמר כ"ק מרן זי"ע‬ ‫שעל דרך זה יש לפרש הענין של הצפרים‬ ‫שהיה המצורע מביא בעת טהרתו‪,‬‬ ‫שהאחת נשחטה והאחת נשארה חי‬ ‫ונשלחה על פני השדה‪ ,‬והענין צריך ביאור‪.‬‬ ‫כי הצפרים באות לרמז לו על תיקון‬ ‫חטאו‪ ,‬כמו שפירש רש"י ז"ל )ויקרא יד‪ ,‬ד(‬ ‫שהנגעים באים על עוון לשון הרע‪ ,‬שהוא‬ ‫מעשה פטפוטי דברים‪ ,‬לפיכך הוזקקו‬ ‫לטהרתו צפרים שמפטפטין תמיד בצפצוף‬ ‫קול‪ .‬והנה‪ ,‬מה שמביא שני תולעת ואזוב‬ ‫הוא לרמז לו דרך תשובה‪ ,‬כמו שפירש‬ ‫רש"י )שם פסוק ה(‪ :‬לפי שהנגעים באין‬ ‫על גסות הרוח‪ ,‬מה תקנתו‪ ,‬ישפיל עצמו‬ ‫מגאוותו כתולעת וכאזוב‪ .‬והכי נמי הציפור‬ ‫השחוטה מרמז לו שכמו שהציפור אינה‬ ‫יכולה לדבר עוד כמו כן עליו לשתוק ולא‬ ‫להרבות בדברים שמביאים אותו לדבר‬ ‫לשון הרע‪ .‬אך לפי זה צריך ביאור‪ ,‬ציפור‬ ‫החיה למה באה‪ ,‬הלא הוא בא כעת לתקן‬ ‫את מה שעוות בריבוי הדיבור ומה יואיל‬ ‫לו מה שנשאר הציפור חיה‪ ,‬הלא אין‬ ‫קטיגור נעשה סניגור?‬ ‫אלא הענין הוא שהציפור השחוטה‬ ‫באה לכפר על מה שדיבר במקום‬ ‫ששתיקתו היתה יפה מדיבורו‪ ,‬והציפור‬ ‫החיה בא לכפר עליו ולרמז לו לשוב על‬ ‫מה ששתק במקום שהדיבור היה יפה‬ ‫מהשתיקה‪ ,‬כגון האידנא‪ ,‬שהפושעים‬ ‫רוצים להרוס חלילה את הדת היהודית‪,‬‬ ‫שאז מצוה עליו להרבות בדיבורים ולא‬ ‫עת לחשות הוא!‬ ‫"דלמא פשע ולא ידבר" פעם אחת‬ ‫דיבר כ"ק מרן זי"ע עם הגה"ק רבי משה‬ ‫גרינוואלד זי"ע בעל "ערוגת הבשם" אודות‬ ‫גודל החיוב המוטל על הרבנים המנהיגים‬ ‫המורמים מעם להדריך ולהורות את צאן‬ ‫מרעיתם את הדרך ילכו בה‪ ,‬ובעיקר שלא‬ ‫ימנע את עצמו מלדבר ולהוכיחם בעת‬ ‫הצורך‪ .‬בין הדברים אמר לו‪:‬‬ ‫רש"י ז"ל כותב במסכת שבת )דף כא‪,‬‬ ‫ח‬

‫א(‪ :‬כבתה נר חנוכה‪ ,‬זקוק לה‪ ,‬לתקנה‪,‬‬ ‫הלכך צריך לכתחילה לעשות יפה‪ ,‬דלמא‬ ‫פשע ולא מתקן לה‪ .‬מדבריו אלו אנו‬ ‫למדים‪ ,‬כי "פשיעה" מתייחסת גם למי‬ ‫שמונע את עצמו ב"שב ואל תעשה"‬ ‫מלעשות דבר שהוא מחויב לעשות‪ ,‬ולאו‬ ‫דווקא למי שעובר עבירה ב"קום ועשה"‪,‬‬ ‫ועושה דבר שאסור לעשותו‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬כיון שהחוב מוטל על הרבנים‬ ‫ועל מנהיגי ישראל להוכיח ולהדריך את‬ ‫העם שילכו בדרך הנכונה‪ ,‬עליהם להיזהר‬ ‫שלא יבואו לכלל פשע‪ ,‬על ידי שימנעו‬ ‫עצמם מלהוכיחם כראוי‪.‬‬ ‫דבר זה רמז לנו שלמה המלך ע"ה‬ ‫בפסוק )משלי י‪ ,‬יט(‪" :‬ברוב דברים לא‬ ‫יחדל פשע"‪" .‬ברוב דברים"‪ ,‬כשמוטל על‬ ‫הרב להרבות בדיבורים‪ ,‬להוכיח ולהדריך‬ ‫את בני ישראל‪" ,‬לא יחדל ‪ -‬פשע"‪ ,‬לא‬ ‫ימנע את עצמו מלהוכיחם כראוי‪ ,‬ובכך לא‬ ‫יפשע‬ ‫"וסביביו נשערה מאד" כידוע הרעיש‬ ‫כ"ק מרן מהר"י זי"ע עולמות ופעל רבות‬ ‫ונצורות להצלחת האסיפה הרבתי‬ ‫שהתכנסה בעיר לעמבערג בשנת תרמ"ב‪.‬‬ ‫באותה תקופה ניגש מאן דהו אל כ"ק מרן‬ ‫זי"ע ושאל אותו‪" :‬כל הרעש הגדול הזה‬ ‫מה הוא עושה? הלא לצערנו לאו דבר‬ ‫חדש הוא שישנם רשעים בעולם‪ .‬הלא גם‬ ‫בחיי אביכם‪ ,‬כ"ק מרן מהר"ש זי"ע‪ ,‬היו‬ ‫רשעים בני עמנו רח"ל‪ ,‬ולא יצא הוא נגדם‬ ‫לאסוף אסיפות ולטכס עצות איך ובמה‬ ‫להילחם עמהם‪ .‬אם כן קשה לי להבין מה‬ ‫נשתנה הדבר כעת ועל מה חרי כעת האף‬ ‫הגדול"?‬ ‫ענה לו כ"ק מרן זי"ע‪" :‬אמנם כן הוא‪,‬‬ ‫ובחיי אבי ז"ל ואף בדורות קודמים ל"ע‬ ‫היו רשעים גדולים‪ ,‬אולם בדבר אחד‬ ‫שונים הם רשעי דורנו מרשעי הדורות‬ ‫הקודמים‪ .‬הרשעים בימות קדם היו‬ ‫רשעים והסתפקו ברשע עצמם ולא ניסו‬ ‫לגרור גם אחרים עמהם‪ ,‬לא כן הרשעים‬ ‫בימינו שעושים כל הפעולות למשוך כל‬ ‫בני דורם עמהם בדרך המובילה לבור‬ ‫שחת‪ ,‬רח"ל‪ .‬ולכן היות והם שינו את‬ ‫תכסיסיהם מוכרחים גם אנו להשיב להם‬ ‫מלחמה כדי להגן על עצמנו שלא ניפול‬ ‫ברשתם שהם פורשים לצוד את כולנו"!‬ ‫ובזה פירש כ"ק מרן זי"ע מה שאמר‬ ‫דוד המלך ע"ה )תהלים נ‪ ,‬כא(‪" :‬אלה‬ ‫עשית והחרשתי"‪ ,‬כל זמן שהרשע עובד‬ ‫עבודה זרה‬ ‫]מלת "אלה" מרמז לעבודה זרה‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫בחטא העגל שאמרו )שמות לב‪ ,‬ד(‪" :‬אלה אלוהיך‬ ‫ישראל"‪ .‬וכן הוא במדרש )דברים רבה א‪ ,‬ג(‪" :‬אלה‬ ‫הדברים אשר דבר משה"‪ ,‬זה שאמר הכתוב‪" :‬אלה‬ ‫עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך" וגו'‪ .‬מהו‬ ‫אלה עשית והחרשתי‪ .‬א"ר שמואל בר נחמן‪" :‬אלה‬ ‫אלוהיך ישראל" אשר עשיתם במדבר והחרשתי לכם‪,‬‬


‫למה שהיה משה מפייס עלי ואומר לי "סלח נא"‬ ‫ושמעתי לו[‬

‫ועושה מעשיו הרעים לעצמו –‬ ‫החרשתי‪ ,‬ולא יצאתי לערוך מלחמה נגדו‪,‬‬ ‫כי על כל פנים אינו מפריע לנו לעבוד את‬ ‫הבורא ית"ש‪ ,‬אבל "דמית היות אהיה‬ ‫כמוך"‪ ,‬כאשר התחיל לדמות בנפשו‬ ‫שבכוחו למשוך גם את היראים והשלמים‬ ‫להתדמות לו ולהיות כמותו וללכת בדרכיו‬ ‫חלילה‪ ,‬אז "אוכיחך ואערכה לעיניך"‪ ,‬אצא‬ ‫לקרתו בחרב ובחנית ללחום בו‪ ,‬ואוכיח‬ ‫לעין כל כי כל מזימתו הוא רק להרע לנו‬ ‫להוריד את עם בני ישראל מן הדרך‬ ‫הישרה‪.‬‬ ‫"ולכן"‪ ,‬סיים כ"ק מרן זי"ע בנחישות‪,‬‬ ‫"חובה עלינו בזמנינו לאסוף אסיפות‬ ‫ולטכס עצות איך ובמה להוציא את החנית‬ ‫מידי הרשעים‪ ,‬ולפעול פעולות מוצלחות‬ ‫ולצאת נגדם דוקא באותן הדרכים‬ ‫והתחבולות שהם נוקטים‪ ,‬כדי להציל‬ ‫מידם את שארית הפליטה של אחינו בני‬ ‫ישראל השומרים על הגחלת של התורה‬ ‫הקדושה כנתינתה מסיני"!‬ ‫"הבל פיהם מסוכנת!" נוסח אחר סיפר‬ ‫הגבאי הרה"ח המפורסם רבי שלום פויגל‬ ‫ז"ל‪:‬‬ ‫פעם אחת באו לבעלזא כמה "רבנים"‬ ‫שנתפסו להשכלה ובקשו להתווכח עם‬ ‫כ"ק כ"ק מרן מהר"י זי"ע בניסיון להוכיחו‬ ‫בצדקת דרכם והשקפתם‪ .‬אך כ"ק מרן‬ ‫זי"ע לא אבה לשוחח עמהם ואת נימוקו‬ ‫גילה להם בדברים הקשים כמסמורות על‬ ‫יסוד הפסוק הנזכר )תהלים נ‪ ,‬כא(‪" :‬אלה‬ ‫עשית והחרשתי‪ ,‬דמית היות אהיה כמוך‪,‬‬ ‫אוכיחך ואערכה לעיניך"‪ ,‬וכה אמר להם‪:‬‬ ‫"דוד המלך ע"ה אמר‪' :‬אלה עשית‬ ‫והחרשתי'‪ ,‬כל זמן שאתם עושים מעשיכם‬ ‫הרעים לעצמכם 'החרשתי'‪ ,‬ולא יצאתי‬ ‫לערוך מלחמה נגדכם‪ ,‬כי על כל פנים‬ ‫אינכם מפריעים לנו לעבוד את הבורא‬ ‫יתברך שמו‪ ,‬אבל "דמית היות אהיה‬ ‫כמוך"‪ ,‬כאשר התחלתם לדמות בנפשכם‬ ‫להיות כמונו‪ ,‬להתווכח עמי ולנסות‬ ‫למשוך אותי ללכת בדרכיכם חלילה‪ ,‬אז‬ ‫"אוכיחך ואערכה לעיניך"‪ ,‬אצא לקראתכם‬ ‫ללחום בכם בחרב ובחנית"!‬ ‫בדברים אלו שלח אותם מלפניו‪ .‬אחרי‬ ‫שיצאו הוסיף כ"ק מרן לבאר למה מנע‬ ‫עצמו אפילו מלדבר עמהם‪ ,‬כי הרמ"ח‬ ‫אברים ושס"ה גידים שבגוף האדם‬ ‫מכוונים נגד הרמ"ח מצות עשה ושס"ה‬ ‫מצות לא תעשה שבתורתנו הק'‪ ,‬נמצא‬ ‫שכל אבר וכל גיד שבגוף מכוון נגד אחת‬ ‫ממצוות התורה‪ .‬והנה הריאות שבאדם‬ ‫מכוונות נגד מצות אמונה‪ .‬וכמו שמצאנו‬ ‫בחכמת הרפואה שיש למנוע מלנשום‬ ‫האוויר של אדם הלקוי בריאותיו‪ ,‬ולכן‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫נמנעים מלדבר עם אנשים שסובלים לא‬ ‫עלינו מחולי הריאות שמא ידבק רח"ל‬ ‫במחלתו‪ ,‬כך גם יש למנוע מלדבר אם‬ ‫יהודי שלקוי באמונת השי"ת‪ ,‬שמא ידבק‬ ‫במחלתו רח"ל!‬ ‫"ולמדתם אתם את בניכם" סיפר‬ ‫הגה"ק רבי אברהם יעקב הורוביץ זצ"ל‬ ‫אב"ד פרוביזנא אודות אחד מקרובי‬ ‫משפחתו שבא לבעלזא אל כ"ק כ"ק מרן‬ ‫מהר"י זי"ע ובכה לפניו‪ ,‬שאובד עצות‬ ‫הנהו‪ .‬לבניו אין חשק ללמוד‪ ,‬ועל אף‬ ‫ששכר הוא בכסף מלא מלמד דרדקי‬ ‫מעולה‪ ,‬איש חסיד‪ ,‬תלמיד חכם וירא‬ ‫שמים‪ ,‬שילמד תורה עם בניו‪ ,‬בכל זאת‬ ‫אינם לומדים ממנו כלום‪.‬‬ ‫שאל אותו כ"ק מרן‪ :‬האם אתה בעצמך‬ ‫קובע עתים בכל יום ללמוד תורה?‬ ‫התנצל הלה לפני כ"ק מרן‪ :‬טרוד אני‬ ‫בעסקי פרנסה להביא טרף למשפחתי;‬ ‫נתקיים בי במלואו "בזיעת אפיך תאכל‬ ‫לחם"‪ ,‬וכן "ממרחק תביא לחמה"‪ ,‬ועל כן‬ ‫אינני יכול להתפנות מעסקי כל יום‬ ‫ללמוד תורה‪...‬‬ ‫השיב לו כ"ק מרן זי"ע‪ :‬הלא אין‬ ‫הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו‪ ,‬ואין‬ ‫התורה מחייבת אדם בדבר התלוי בדעת‬ ‫אחרים לעשותו‪ .‬אם כן‪ ,‬כשהתורה מצוה‬ ‫)דברים יא יט(‪" :‬ולמדתם אתם את‬ ‫בניכם"‪ ,‬שהתורה מחייבת את האב ללמד‬ ‫את בניו תורה‪ ,‬מוכרח להיות‪ ,‬שאין זה‬ ‫דבר שתלוי בדעת אחרים ‪ -‬אם בניו ירצו‬ ‫או לא ירצו חלילה ללמוד תורה‪ .‬אלא על‬ ‫כורחך יש בכוחו של האב להביא לכך‪,‬‬ ‫שיחשקו בניו ללמוד תורה‪ .‬ואכן האמת‬ ‫היא כך‪ ,‬שיש לכל אב הכוח להכניס בבניו‬ ‫שאיפה ללמוד תורה‪ ,‬והוא על ידי שקובע‬ ‫הוא עצמו זמן ללמוד תורה‪ ,‬וזאת למרות‬ ‫היותו טרוד בעסקיו‪ .‬ובראות הבנים‪,‬‬ ‫שאביהם קובע עתים ללמוד תורה אפילו‬ ‫מתוך טרדה ודחק‪ ,‬יכנס גם בלבם חשק‬ ‫ורצון ללמוד תורה!‬ ‫וידוע שבדרך זה פירש פעם כ"ק מרן‬ ‫מהר"י זי"ע את הפסוק הנזכר‪ ,‬שלכן נאמר‬ ‫"ולמדתם אותם" חסר וא"ו‪" ,‬ולמדתם‬ ‫אתם"‪ ,‬לרמז שעל ידי שילמדו אתם תזכו‬ ‫גם ללמד את בניכם‪.‬‬ ‫"צאי לך בעקבי הצאן" בעת ששהה‬ ‫פעם כ"ק מרן מהר"י זי"ע בחודשי הקיץ‬ ‫מרחץ לאבין‪ ,‬בא אליו חסיד אחד ומסר לו‬ ‫קוויטל בו הזכיר את בנו יחידו‪ ,‬והפציר‬ ‫בכ"ק מרן זי"ע שיתפלל בעדו שילך בדרך‬ ‫הישר‪.‬‬ ‫השיב לו כ"ק מרן זי"ע‪" :‬שלמה המלך‬ ‫ע"ה אמר )שיר השירים א‪ ,‬ח(‪" :‬צאי לך בעקבי‬ ‫הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים"‪.‬‬

‫ופירוש הדברים הוא‪ ,‬שכל אב חפץ‬ ‫ומצפה שילכו בניו בדרך הישר‪ ,‬והעצה‬ ‫ט‬

‫שיש לו לכך הוא שידאג לכך שילך הוא‬ ‫עצמו בדרך שרוצה שבניו ילכו‪ ,‬ואז‬ ‫ממילא ילכו בניו אחריו בעזרת השם‬ ‫יתברך בדרכי הטוב והישר‪ ,‬וזה פירש דברי‬ ‫שלמה המלך ע"ה‪" :‬צאי לך" – תתקן‬ ‫עצמך שתלך אתה בעצמך‪" ,‬בעקבי הצאן"‬ ‫בעקבי‪ ,‬היינו בדרכים שרוצה שילכו בניו‬ ‫המכונים "צאן"‪ ,‬ואז מובטח לו שיזכה‬ ‫לבחינת‪" ,‬ורעי את גדיותיך על משכנות‬ ‫הרעים"‪ ,‬שילכו גם בניו כמוהו בדרכי‬ ‫הטוב והישר‪.‬‬ ‫"ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך" סיפר‬ ‫הרה"ק רבי אברהם שמחה הורביץ זצ"ל‬ ‫אב"ד בארנוב מה שראו עיניו ושמעו‬ ‫אוזניו בהיותו בבעלזא להסתופף בצל כ"ק‬ ‫כ"ק מרן מהר"י זי"ע‪.‬‬ ‫מעשה באב אחד שייסר פעם בתוכחה‬ ‫קשה את בנו המבוגר‪ ,‬ובראותו שבנו אינו‬ ‫מוכן לציית לדבריו‪ ,‬סטר לו על לחיו‪ .‬מרוב‬ ‫כעס‪ ,‬איבד הבן את עשתונותיו‪ ,‬והחזיר‬ ‫לאביו מנה אחת אפיים!‪ ...‬כעבור זמן נסע‬ ‫הבן לבעלזא‪ .‬כאשר נודע לאביו על דבר‬ ‫נסיעתו‪ ,‬מיהר גם הוא ונסע אחריו‪ ,‬והגיע‬ ‫בדיוק בעת שנכנס בנו לקבל ברכת שלום‬ ‫מכ"ק מרן‪ .‬נהוג היה בבעלזא להכניס כמה‬ ‫אנשים לחדרו של כ"ק מרן בבת אחת עד‬ ‫שנתמלא החדר ואז סגרו הדלת אחריהם‪.‬‬ ‫מיהר האב והצליח להיכנס עמו לחדר‪,‬‬ ‫ובעת שניגש בנו לקבל שלום מכ"ק מרן‪,‬‬ ‫הכריז האב‪ :‬רבי! בני זה הכה את אביו!‪...‬‬ ‫וסיפר במר לבו דברים כהווייתן‪.‬‬ ‫להפתעתו כי רבה‪ ,‬הסב כ"ק מרן אליו‬ ‫את שבט הביקורת‪ ,‬ואמר‪ :‬הן אמת‪ ,‬שבנך‬ ‫זה אינו מתנהג כראוי‪ ,‬אולם מי אשם‬ ‫בדבר? אביו שהולידו כך! אם היית מולידו‬ ‫בקדושה ובטהרה‪ ,‬לא היה נראה כפי‬ ‫שהוא‪ ,‬ולא היית צריך לייסרו וכל שכן‬ ‫שלא להכותו‪ ...‬ועתה ‪ -‬דרש כ"ק מרן ‪-‬‬ ‫רצוני שתישארו שניכם אצלי לשבת‬ ‫הבאה עלינו ל��ובה!‬ ‫הרה"ק מבארנוב‪ ,‬היה סקרן לראות‬ ‫איך ישתלשלו הדברים‪ ,‬ולכן עקב אחריהם‬ ‫במשך כל אותה שבת‪.‬‬ ‫שבת זו פרשת כי תבוא היתה‪ .‬בעת‬ ‫עריכת שולחנו הטהור בשבת בבוקר‪ ,‬אחרי‬ ‫שחלק כ"ק מרן זי"ע יין ובירך "לחיים"‪,‬‬ ‫קרא את האב ובנו שיעמדו על ידו‪ .‬אחר‬ ‫כך פתח בדברי תורה על הפסוק )דברים‬ ‫כח‪ ,‬ד(‪" :‬ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך"‪ ,‬וכך‬ ‫אמר‪:‬‬ ‫איתא בגמרא )ברכות כא‪ ,‬ב(‪ :‬כולי‬ ‫עלמא מודי כי במשנה תורה דורשים‬ ‫סמיכות המקראות‪ .‬וצריך ביאור‪ ,‬למה‬ ‫סמך הכתוב ברכת הבנים לברכת פרי‬ ‫האדמה? אלא‪ ,‬הנה מבואר בספרים‬ ‫הקדושים‪ ,‬שאם האב והאם עושים הכנה‬ ‫בקדושה ובטהרה כדבעי‪ ,‬אז שורה על הבן‬


‫הנולד להם קדושה וטהרה‪ ,‬ובכח זה זוכה‬ ‫הוא לילך בדרך הטוב והישר‪ .‬ואם אין הם‬ ‫עושים הכנה ראויה ח"ו‪ ,‬אז נטבע בנפש‬ ‫הבן הנולד נטיות רעות ותכונות מגושמות‪,‬‬ ‫ולכאורה כבר אין אפשרות להורים לתקן‬ ‫מעוות זה‪.‬‬ ‫אולם חסד עשה הקב"ה עם בני ישראל‪,‬‬ ‫שכאשר חוזר האב בתשובה שלימה והוא‬ ‫מתקן את מעשיו למפרע‪ ,‬אז בכוחו לתקן‬ ‫על ידי זה למפרע גם מה שקלקל עבור‬ ‫בנו‪ ,‬והוא ממשיך בזה קדושה וטהרה הן‬ ‫על עצמו והן על בנו‪.‬‬ ‫ענין זה מרומז בסמיכות הפסוקים‬ ‫"פרי בטנך" ל"פרי אדמתך"‪ ,‬כי ידוע‪,‬‬ ‫שכאשר זורעים בקרקע‪ ,‬אם תחילת‬ ‫הצמיחה אינה עולה יפה‪ ,‬יש עדיין תקנה‬ ‫לחרוש את האדמה שוב‪ ,‬וכך נקלטים‬ ‫מחדש גרעיני הזריעה‪ ,‬ואפשר שמכאן‬ ‫ואילך תצמיח יפה‪.‬‬ ‫כך הוא גם בענין הבנים‪ .‬אם רואה‬ ‫האב את בנו שאינו מתנהג כשורה‪ ,‬אל לו‬ ‫להתייאש ולחשוב שאינו יכול להועיל‬ ‫ולתקן את בנו שכבר נולד‪ ,‬אלא יקבל על‬ ‫עצמו לחזור בתשובה שלימה ולתקן את‬ ‫כל מעשיו למפרע‪ ,‬ועל ידי זה יהפוך גם‬ ‫את לב בנו לטובה‪ ,‬ובעזרת השי"ת יחזור‬ ‫גם הוא בתשובה שלמה‪.‬‬ ‫אחרי אמירת התורה מזג כ"ק מרן יין‬ ‫לאב ולבנו‪ ,‬וציוה שיברכו זה את זה‬ ‫בברכת "לחיים"‪ .‬נתרצו האב והבן‬ ‫ונתפייסו‪ ,‬ואחרי השבת חזרו יחד לביתם‬ ‫באהבה ושלום וריעות‪.‬‬ ‫"מחלים רעים ונאמנים דליתנו" כידוע‬ ‫שבכוחם של צדיקים להמשיך ישועות‬ ‫ורפואות על ידי אמירת דברי תורה‪,‬‬ ‫ולפעמים אף על ידי שמספרים סיפורי‬ ‫צדיקים גרידא‪ .‬על ענין כזה סיפר הגה"ק‬ ‫רבי פנחס חיים הורוביץ זצ"ל ראב"ד‬ ‫קאסוב בדבר תורה שמביא בספרו "בית‬ ‫פנחס"‬ ‫איתא בגמרא )עבודה זרה נה‪ ,‬א(‪ :‬יסורין‪,‬‬ ‫בשעה שמשגרין אותן על האדם‪ ,‬משביעין‬ ‫אותן שלא תלכו אלא ביום פלוני ולא‬ ‫תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית‪...‬‬ ‫והיינו דאמר רבי יוחנן‪ ,‬מאי דכתיב )דברים‬ ‫כח‪ ,‬נט(‪" :‬וחליים רעים ונאמנים"? רעים‬ ‫בשליחותן ונאמנים בשבועתן‪.‬‬ ‫ואמר על כך כ"ק מרן זי"ע‪ :‬במה דברים‬ ‫אמורים? באומות העולם‪ .‬אצלם נאמנים‬ ‫החוליים בשליחותן ובשבועתן‪ ,‬ואינם‬ ‫יוצאים מן האדם אלא כשמגיע זמנם‬ ‫לצאת‪ .‬לא כן הוא בבני ישראל‪ ,‬שעל ידי‬ ‫תפלתם שמתפללים לפני הקב"ה‪ ,‬סרים‬ ‫לעתים החלאים גם בטרם הגיע זמנם‬ ‫לחלוף‪ .‬ראיה לכך מצינו ביציאת מצרים‪.‬‬ ‫בברית בין הבתרים נאמר )בראשית טו‪,‬‬ ‫יג(‪" :‬ועבדום ועינו אותם ארבע מאות‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫שנה"‪ ,‬ואף על פי כן הוציאנו הקב"ה‬ ‫ממצרים ברוב רחמיו ק"ץ שנה לפני תום‬ ‫הזמן‪.‬‬ ‫וזהו שאומרים בתפלת "נשמת כל חי"‪:‬‬ ‫"מלפנים" ממצרים גאלתנו ה"א ומבית‬ ‫עבדים פדיתנו ‪ -‬הקדים הקב"ה וגאלנו‬ ‫ממצרים ק"ץ שנה לפני הזמן הנגזר‪ ,‬כך‬ ‫גם ‪" -‬מחלים רעים ונאמנים דליתנו"‪,‬‬ ‫מתפללים אנו שתרפא אותנו מן החלאים‬ ‫אף קודם הזמן שנגזר‪ ,‬על אף שהם "רעים‬ ‫בשליחותן ונאמנים בשבועתן"‪.‬‬ ‫ומסיים רבי פנחס חיים‪ :‬שמעתי‪,‬‬ ‫שבעת שאמר כ"ק מרן זי"ע את דבר‬ ‫התורה הזה‪ ,‬המשיך רפואה שלמה‬ ‫לתלמיד חכם גדול אחד‪.‬‬ ‫"השופט כל הארץ לא יעשה משפט"‬ ‫סיפר הרה"ק רבי זעליג אלעזר מקאזניץ‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שפעם אחת הזכירו לפני כ"ק כ"ק‬ ‫מרן מהר"י זי"ע איזה אברך חשוב מאנשי‬ ‫שלומו שחלה רח"ל באיזה מחלה קשה‪,‬‬ ‫וכדי לעורר עליו רחמים ולהשפיע עבורו‬ ‫ישועה מן השמים פתח בדברי תורה על‬ ‫הפסוק שנאמר גבי אברהם אבינו בעמדו‬ ‫לבקש מאת הקדוש ברוך הוא על אנשי‬ ‫סדום )בראשית יח כה(‪" :‬חלילה לך מעשות כדבר‬ ‫הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חלילה‬ ‫לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט"‪.‬‬

‫ידוע מה שאמרו חז"ל )בבא קמא ס‪,‬‬ ‫א(‪ :‬כיון שנתנה רשות למשחית ]לחבל[‬ ‫אינו מבדיל בין צדיקים לרשעים‪ .‬אמר‬ ‫אברהם אבינו "חלילה לך מעשות כדבר‬ ‫הזה להמית צדיק עם רשע"‪ ,‬אלא אדרבה‬ ‫"והיה כצדיק כרשע" כמו שצריך להיות‬ ‫טוב לצדיק צריך להיות טוב גם לרשע‬ ‫שלא יבא המשחית כלל‪ ,‬כי אילולי כן‬ ‫עלול הדבר לפגוע גם בצדיק‪ .‬ואם תאמר‬ ‫"חלילה לך" לעשות כן‪ ,‬שהרי נאמר‬ ‫)משלי כט‪ ,‬ד(‪" :‬מלך במשפט יעמיד ארץ"‪,‬‬ ‫ולכן מוכרח אתה לעשות מפשט עם‬ ‫הרשעים‪ .‬אומר אני‪ ,‬אמר אברהם אבינו‪:‬‬ ‫"השופט כל הארץ" הרי הבורא עולם הוא‬ ‫השופט כל הארץ בעצמו‪ ,‬אם כן מה הוא‬ ‫לו אם "לא יעשה משפט"!‬ ‫"לפני מלכים יתיצב" אחרי שנתייסד‬ ‫החברה הקדושה "מחזיקי הדת" ביוזמתם‬ ‫הקדושה של כ"ק מרן מהר"י זי"ע והגה"ק‬ ‫רבי שמעון סופר אב"ד קראקא זי"ע‬ ‫אסיפה כללית ובמהלך האסיפה נבחרה‬ ‫ההנהלה המרכזית של החברה‪ ,‬וכן גזבר‬ ‫ומזכיר החברה ועוד בעלי תפקידים‬ ‫שונים‪ .‬פה אחד נבחר הגה"ק רבי שמעון‬ ‫סופר לנשיא החברה‪ .‬בתחילה סירב‬ ‫הגה"ק רבי שמעון סופר זי"ע לקבל על‬ ‫עצמו את עול הנשיאות‪ ,‬כי חשש מפני‬ ‫ביטול תורה שיגרם לו‪ .‬ניסה כ"ק מרן‬ ‫לדבר על לבו שיקבל המשרה‪ ,‬ובין‬ ‫הדברים אמר לו כ"ק מרן‪:‬‬ ‫י‬

‫מקובלני‪ ,‬שמוטלת על כל אדם מכסת‬ ‫מצות ומעשים טובים‪ ,‬שעליו למלאה בזה‬ ‫העולם‪ .‬עם סיום המכסה‪ ,‬נגמר תפקידו‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬ואז מסתלק הוא מן העולם!‬ ‫אולם‪ ,‬חבל מאד על אדם כזה‪ ,‬שזכה‬ ‫למלא את תפקידו בעולם הזה בשלמות‪,‬‬ ‫שיסתלק מן העולם‪ .‬לכן יש עצה לזה‪ ,‬כמו‬ ‫שאמר שלמה המלך בספר משלי )כב‪ ,‬כט(‪:‬‬ ‫"חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים‬ ‫יתיצב"‪ ,‬אם ראית איש שהוא "מהיר‬ ‫במלאכתו" וגמר את תפקידו בעולם‬ ‫מוקדם‪ ,‬יש עצה להטיל עליו תפקיד שבו‬ ‫יהיה קיומו חיוני לעולם‪ ,‬והיא‪" :‬לפני‬ ‫מלכים יתיצב"‪ ,‬להיות נציגם של כלל‬ ‫ישראל‪ ,‬ולהביא דבריהם לפני מלכים‬ ‫ושרים‪ .‬לצורך זה יאריך ימיו בזה העולם‪.‬‬ ‫וכן הדבר עמנו היום‪ -‬הסיק כ"ק מרן‬ ‫הלכה למעשה – "נחוץ לנו אדם כמו‬ ‫הגה"ק מקראקא‪ ,‬אשר לפני מלכים‬ ‫יתייצב ויפעל לטובת כלל ישראל"!‬ ‫כידוע לא זכה הגה"ק רבי שמעון סופר‬ ‫זי"ע לאריכת ימים ונסתלק ביום י"ז באדר‬ ‫שנת תרמ"ג כשהוא בן ס"ב שנה בלבד‪,‬‬ ‫וחסידים אמרו שמתוך דבריו הנ"ל נראה‬ ‫שידע כ"ק מרן זי"ע שאינו עתיד להאריך‬ ‫ימים וע"י הדברים שאמר לו החזיקו‬ ‫בחיים עוד כמה שנים‪.‬‬ ‫"כי היינו לעג וקלס בגוים" הגה"ק רבי‬ ‫אברהם יעקב הורוביץ מפרוביז'נא זי"ע‪:‬‬ ‫אחד מנכדי הגה"ק רבי ברוך הלפרין זצ"ל‪,‬‬ ‫המפורסם בשם "רבי ברוך בענטשער" בעל‬ ‫"מצות השם"‪ ,‬בא לפני כ"ק מרן ומסר לו‬ ‫קוויטל‪ ,‬ובו הזכיר את עצמו שיעזרו‬ ‫השי"ת להינצל מידי הגויים‪ ,‬לבל יצטרך‬ ‫להתייצב לשרת בצבא‪.‬‬ ‫אותו נכד לא הלך בעקבות אבותיו‬ ‫הקדושים‪ .‬שינה את לבושו ממנהג אבותיו‪,‬‬ ‫ולבש בגדים מודרניים‪.‬‬ ‫כ"ק מרן התבונן בקוויטל שמסר‪ ,‬הרים‬ ‫את עיניו הטובות ואמר‪ :‬אם תבטיח לי‪,‬‬ ‫שתחזור למלבושים שלבשו אבותיך‪,‬‬ ‫יעזור השי"ת שתנצל מעבודת הצבא!‬ ‫וכדי להסביר את דבריו פתח כ"ק מרן‬ ‫ואמר‪ :‬אומרים אנו בתפילה‪" :‬הבט‬ ‫משמים וראה כי היינו ללעג וקלס בגוים‪,‬‬ ‫נחשבנו כצאן לטבח יובל"‪ .‬כך הוא ביאור‬ ‫הדברים‪" :‬הבט משמים וראה ‪ -‬כי היינו"‬ ‫ראה אותנו‪ ,‬שאנחנו מתנהגים כפי שנהגו‬ ‫יהודים מאז ומעולם ולבושים אנו מלבוש‬ ‫יהודי‪ ,‬אז "לעג וקלס בגוים" ‪ -‬נעשים אנו‬ ‫ללעג וקלס בעיני הגוים‪ ,‬ואינם לוקחים‬ ‫אותנו לשרת בצבאם‪ .‬אך אם "נחשבנו"‪,‬‬ ‫אם רוצים אנו להיות חשובים בעיניהם‬ ‫ומחקים את מנהגם ולובשים את‬ ‫לבושיהם חלילה‪ ,‬אז רח"ל "כצאן לטבח‬ ‫יובל"‪ ,‬מובילים הם אותנו כצאן לטבח‪,‬‬ ‫ומחייבים אותנו להצטרף לצבאם וליהרג‬


‫ח"ו במלחמתם‪" .‬יפה את רעיתי כתרצה" סיפר‬ ‫הרה"ג רבי אברהם יעלין ז"ל מעיר ווענגראב‬ ‫בספרו "דרך צדיקים" כי בצעירותו חשקה‬ ‫נפשו לנסוע להשתקע בארץ הקודש‪ ,‬אך‬ ‫מחמת כמה סיבות נמנע למלאה את שאיפתו‬ ‫עד שנת תרנ"ג‪ ,‬שאז מחמת איזה סיבת איבד‬ ‫את מקור פרנסתו והחליט שאם כבר צריך‬ ‫להתחיל מחדש עדיף לו לנסוע לארץ ישראל‬ ‫ולהתחיל שם מחדש‪ .‬לקראת סוף החורף עזב‬ ‫את ביתו ונסע לכיוון מזרח גאליציה וכיוון‬ ‫שהדרך היתה ארוכה החליט לעשות את חג‬ ‫הפסח בבעלזא אצל כ"ק כ"ק מרן מהר"י זי"ע‪.‬‬ ‫טרם שעזב את ביתו גילה לשנים מידידיו‬ ‫שאין בדעתו להודיע לכ"ק מרן זי"ע שלא בא‬ ‫במכוון לחוג את החג בבעלזא אלא שעושה‬ ‫מעין תחנת ביניהם בבעלזא כי בעצם פניו‬ ‫מעידות לארץ הקודש‪ ,‬כי חשש שאם יגלה לו‬ ‫את יעדו אולי לא יסכים כ"ק מרן זי"ע שייסע‪,‬‬ ‫ואם יגיד לו מפורשת שלא ייסע יפחד לעבור‬ ‫על דבריו‪ ,‬ולכן עדיף שלא להגיד לו כלל מה‬ ‫שמתכונן הוא לעשות‪.‬‬ ‫בעת ביעור חמץ ובמשך כל ימי החג אמר‬ ‫כ"ק מרן זי"ע תורה כמנהגו אך לא זכה רבי‬ ‫אברהם יעלין לשמוע כי לא זכה לתפוס מקום‬ ‫קרוב לראש השולחן‪ .‬אחרון של פסח חל אותו‬ ‫שנה בשבת קודש וסעודה שלישית‪ ,‬שהיתה‬ ‫הסעודה האחרונה של החג‪ ,‬האריך כ"ק מרן‬ ‫זי"ע על שולחן קדשו וטרם שהתחיל לומר‬ ‫תורה קרא שישתיקו את כל ציבור הנוכחים כי‬ ‫ברצונו שכולם ישמעו את דברי תורתו‪ .‬ואז‬ ‫פתח בדברי תורה בקול רם ואמר‪:‬‬ ‫שלמה המלך אמר )קהלת ו‪ ,‬ד(‪" :‬יפה את רעיתי‬ ‫כתרצה נאוה כירושלים אימה כנגדלות"‪ .‬ארץ ישראל‪,‬‬ ‫ארץ הקודש בכלל ובפרט ירושלים עיר‬ ‫הקודש‪ ,‬מוכשרת מאד לעבודת הבורא יתברך‬ ‫שמו כי קדושת המקום מסייעה‪ ,‬ויכולים‬ ‫להגיע שם למדרגות גדולות בעבודתו יתברך‪,‬‬ ‫אך בכל זאת אומר הפסוק‪" :‬יפה את רעיתי"‪,‬‬ ‫יכול אתה להיות יפה ולהגיע למדרגות‬ ‫גדולות‪" ,‬כתרצה" מיד כאשר רק תרצה‪" ,‬נאוה‬ ‫כירושלים"‪ ,‬ואז יכול אתה להיות נאה בכל‬ ‫מקום ולהשיג את אותם המדרגות שאתה יכול‬ ‫להשיג בירושלים‪ .‬והראיה לכך הוא "אימה‬ ‫כנגדלות"‪ ,‬כמו שזכו השבטים לחנות בדגלים‬ ‫שהיו כעין מחנה אלוקים ודגלים של מעלה‪,‬‬ ‫וכל זאת בהיותם במקום טומאה במדבר‬ ‫העמים‪ ,‬כך בכל דור ודור ��כול כל איש‬ ‫מישראל לקדש את עצמו בכל מקום שהוא‬ ‫ולהגיע למדרגות רמות מבלי להצטרך‬ ‫לקדושת המקום שיסייע לו ואין צורך לנסוע‬ ‫לכך דוקא לארץ ישראל! עד כאן דברי קדשו‬ ‫של כ"ק מרן זי"ע‪.‬‬ ‫וישמע רבי אברהם יעלין ותפעם רוחו‪ .‬לא‬ ‫היתה לו שום ספק בדעתו שדברי תורה אלו‬ ‫היו מכוונים אליו‪ ,‬כי השיג כ"ק מרן זי"ע ברוח‬ ‫אלוקים אשר עליו כי הנהו בדרך נסיעתו‬ ‫לעלות להשתקע בארץ ישראל‪ ,‬על כן אמר לו‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫בדברי תורתו שאין צורך בכך וגם כאן אפשר‬ ‫לעבוד את הבורא בשלימות‪ ,‬וכוונתו היתה‬ ‫להניע אותו מלנסוע!‬ ‫אך בכל זאת ממשיך רבי אברהם את‬ ‫סיפורו‪ ,‬למרות ששמע דברים מפורשים‬ ‫יוצאים מפי צדיק והיתה ברור לו כוונת קדשו‪,‬‬ ‫בכל זאת מחמת תשוקתו וגודל כיסופו לנסוע‬ ‫לארץ ישראל ומתוך רוח הילדות שבו לא שם‬ ‫לבו לדברי כ"ק מרן זי"ע והחליט להמשיך‬ ‫בנסיעתו‪ .‬אחרי שנפרד מכ"ק מרן זי"ע המשיך‬ ‫בנסיעתו דרך ארץ רומניה עד שהגיע לעיר‬ ‫הנקרא הערץ‪ ,‬שם נתקל באיזה צרה גדולה‬ ‫והסתבך מאד עד שלא ראה איזה דרך מוצא‬ ‫כלל‪ ,‬ואז החליט שכנראה מתוך שלא נכווה‬ ‫בפושרים נפל לתוך מים רותחים ואין זה אלא‬ ‫משום שעבר על דבריו המפורשים ששמע מפי‬ ‫כ"ק מרן זי"ע‪ ,‬ולכן קיבל על עצמו לחזור‬ ‫מהתוכנית שעשה ואם יזכה לצאת‬ ‫מהתסבוכת שנתפס בו אז יחזור הוא לביתו‪.‬‬ ‫ואכן כך הוה‪ ,‬יהודים רחמנים תושבי המקים‬ ‫עזרו לו והנדיבים בעם תרמו לו מכספם‬ ‫לחלצו ממיצר והחזירו אל ביתו‪.‬‬ ‫”משמאל ומימין על ישראל שלום"‬ ‫נשיא הקהילה בעיר לעמבערג היה יהודי‬ ‫משכיל הנקרא ד"ר עמיל ביק‪ ,‬יהודי‬ ‫משכיל שהיה גם יושב ראש ארגון‬ ‫המשכילים הנקרא "חברת שומר ישראל"‪.‬‬ ‫מלחמה קשה ועיקשה ניהל כ"ק כ"ק מרן‬ ‫מהר"י זי"ע נגד המשכילים‪ ,‬ולמטרה זו‬ ‫יסד‪ ,‬יחד עם הגה"ק רבי שמעון סופר‬ ‫זי"ע את החברה הקדושה "חברת מחזיקי‬ ‫הדת"‪ ,‬שיהיה כוח נגדי לארגון המשכילים‬ ‫הנזכר‪ .‬פעם הגיע כ"ק מרן מהר"י זי"ע‬ ‫לבקר בעיר לעמבערג ושבת שם את‬ ‫שבתו‪ .‬חשב ד"ר ביק לשלוח משלחת של‬ ‫"רבנים" שהזדהו עם חברת "שומר‬ ‫ישראל"‪ ,‬שינסו לדבר על לבו של הרבי‬ ‫מבעלזא שיסכים לאיזה 'תוכנית שלום'‪,‬‬ ‫ולמצוא איך שהו איזהו אופן לעשות‬ ‫פשרה בין היריבים‪ .‬חברי המשלחת באו‬ ‫אל כ"ק מרן זי"ע במוצאי שבת קודש‪ ,‬אך‬ ‫בבואם אליו נודע להם שכ"ק מרן זי"ע‬ ‫עומד עדיין באמצע שירת זמירת שבת‬ ‫קודש‪ ,‬כי דרכו בקודש היה להאריך‬ ‫בסעודה שלישת עד מאוחר במוצאי‬ ‫שבת‪ .‬בכל זאת נכנסו חברי המשלחת אל‬ ‫בית המדרש‪ ,‬ונעמדו מן הצד מבלי‬ ‫להזדהות לאף אחד‪ ,‬ומבלי לגלות את‬ ‫מטרת בואם‪.‬‬ ‫אז פתח כ"ק מרן זי"ע בדברי תורה על‬ ‫שולחנו ואמר‪ :‬כתוב )תהלים כט‪ ,‬יא(‪" :‬ה'‬ ‫עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"‬ ‫אין דבר טוב לבני ישראל מן השלום‪ ,‬וכל‬ ‫שאיפתנו תמיד הוא לשכון בשלום‪ ,‬וכל‬ ‫שכן שיהיה שלום בקרב אחינו בני‬ ‫ישראל‪ .‬וזה מה שאומרים בזמירת שבת‬ ‫קודש )בזמר "ברוך השם יום יום"(‪:‬‬ ‫יא‬

‫"שהשלום שלו‪ ,‬ישים עלינו ברכה ושלום‪.‬‬ ‫משמאל ומימין על ישראל שלום הרחמן‬ ‫הוא יברך את עמו בשלום‪ .‬ויזכו לראות‬ ‫בנים ובני בנים‪ ,‬עוסקים בתורה ובמצוות על‬ ‫ישראל שלום"‪ .‬אנו מבקשים מאת הקדוש‬ ‫ברוך הוא "שהשלום שלו"‪ ,‬כמבואר בגמרא‬ ‫)שבת י‪ ,‬ב( כי שלום הוא שמו של הקדוש‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬כמו שנאמר )שופטים ו‪ ,‬כד(‪" :‬ויקרא‬ ‫לו ה' שלום"‪ ,‬ומתחננים אנו אליו‪" :‬ישים עלינו‬ ‫ברכה ושלום"‪ ,‬וכל כך חשוב הוא ויקר לנו הוא‬ ‫השלום‪ ,‬שאנו מצווים לחזור אחרי השלום‪,‬‬ ‫כדאיתה במדרש )ויקרא רבה ט‪ ,‬ט(‪ :‬שכל‬ ‫המצות אם באת מצוה לידך אתה זקוק‬ ‫לעשותה ואם לאו אי אתה זקוק לעשותה‪.‬‬ ‫ברם הכא ]גבי שלום כתוב )תהלים לד‪ ,‬טו(‪[:‬‬ ‫"בקש שלום ורדפהו"‪ ,‬בקשהו למקומך ורדפהו‬ ‫למקום אחר‪ .‬ועל אף שנאמר )ישעי' מח‪ ,‬כב(‪:‬‬ ‫"אין שלום אמרה' לרשעים"‪ ,‬בכל זאת אנו‬ ‫אומרים‪:‬‬ ‫"משמאל ומימין על ישראל שלום" שיהיה‬ ‫השלום עם הימין ועם השמאל‪ ,‬והעיקר‬ ‫"הרחמן הוא יברך את עמו בשלום"‪ .‬אך איזה‬ ‫השלום שאנו חפצים בו‪ ,‬דוקא שלום כזה‬ ‫שבאמצעותו נזכה "לראות בנים ובני בנים‪,‬‬ ‫עוסקים בתורה ובמצוות"‪ ,‬ואז יהיה "על‬ ‫ישראל שלום"‪ ,‬אך אם השלום כוונתו‬ ‫התקרבות לרשעים שיגרום חס וחלילה ההיפך‪,‬‬ ‫להרחיק את בני ישראל מעבודת הבורא‬ ‫יתברך שמו ולחבול בכרם בית ישראל‪ ,‬בשלום‬ ‫כזה אין לנו שום חפץ! שמעו חברו המשלחת‬ ‫ששלח ד"ר ביק את דברי תורתו וראו שרוח‬ ‫הקודש הופיע בבית מדרשו של האדמו"ר‬ ‫מבעלזא‪ ,‬וידע הוא מטרת בואם אליו ולכן‬ ‫גילה להם את תשובתו טרם שהספיקו אפילו‬ ‫לדבר עמו ע"כ‪.‬‬ ‫פעם אחת הגיע חסיד לפני כ"ק מרן מהר"י‬ ‫זי"ע‪ ,‬והתלונן בפניו שיש לו קשיים גדולים‬ ‫בפרנסתו‪ .‬שאלו כ"ק מרן זי"ע‪" :‬דו האסט א‬ ‫שיעור יעדן טאג?" )האם הנך קובע שיעור‬ ‫בלימוד כל יום?(‪ ,‬ולא השיב הלה כלום‪ .‬אמר‬ ‫לו כ"ק מרן זי"ע‪" :‬אז א איד גייט צו די‬ ‫ארבעט‪ ,‬און ביינאכט ווען ער קומט א היים‬ ‫זעצט ער זיך אוועק און לערנט א בלעטל‬ ‫גמרא‪ ,‬איז דאס א סגולה בדוקה מ'זאל מצליח‬ ‫זיין אין די ארבעט‪ .‬און דאס מיינט דער פסוק‬ ‫)תהלים קד‪ ,‬כג(‪' :‬יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי‬ ‫ערב‪ ,‬מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית‬ ‫מלאה הארץ קניניך'‪ ,‬פארוואס דארף שטיין‪' :‬עדי‬ ‫ערב'‪ ,‬נאר ס'גייט צוזאמען‪' :‬עדי ערב מה רבו‬ ‫מעשיך ה' כולם בחכמה וגו' מלאה הארץ קניניך'‪,‬‬ ‫אז ביינאכט ווען ער קומט אהיים פון די ארבעט‬ ‫איז ער זיך מתבונן בגדלות הבורא און אין זיין‬ ‫הייליגע חכמה‪ ,‬חכמת התורה‪" ,‬מלאה הארץ‬ ‫קניניך"‪ ,‬אזוי ווי די חכמים זאגן )אבות ו‪ ,‬יא( אז‬ ‫די תורה איז איינ'ס פון די פינעף קנינים‪-).‬יהודי‬ ‫שהולך לעבוד‪ ,‬ובערב אחרי שחוזר לביתו‬


‫כשחוזר מעבודתו‪ ,‬הריהו‬ ‫מתיישב ללמוד דף גמרא‪ ,‬הרי‬ ‫ָּכל הַ ְמ ַד ֵּבר ִּב ְׁש ַ ת הַ ְּת ִפ ָּלה ָ ּגדוֹ ל ֲ ווֹ נוֹ ִמ ְּנשׂ וֹ א‪ ,‬וְ נָ כוֹ ן לְ הַ ֲ ִמיד ַמ ְׁש ִ ּג ִיחים ְּבכָ ל ֵּבית‬ ‫מתבונן בגדלות הבורא‬ ‫זו סגולה בדוקה שיצליח‬ ‫)שבֶ ט מו ַּסר ּ ֶפ ֶרק יז(‬ ‫ִמ ְד ָר ׁש לְ הַ זְ הִ יר ֶאת הָ ָ ם‪ ,‬וְ לִ גְ עֹור ְ ּב ִמי ֶׁש ְּמ ַד ֵ ּבר ִ ּב ְׁש ַ ת הַ ְּת ִפ ָּלה‪ֵׁ .‬‬ ‫ובחכמתו ית"ש‪ ,‬חכמת‬ ‫בפרנסתו! וזוהי כוונת הפסוק‬ ‫את ֵמ ֱאלֹ ֶק ָיך" ִק ְריַ ת ֶ ּבעלְ זְ א יְ ר ּו ָׁשלַ יִ ם‬ ‫‪,‬מ ָ ּג ׁש ַ "יַ " ּו ִמ ְקדָּ ִׁשי ִּת ְירא ּו וְ יָ ֵר ָ‬ ‫התורה‪" ,‬מלאה הארץ קניניך"‪,‬‬ ‫)תהלים קד‪ ,‬כג(‪' :‬יצא אדם‬ ‫לפעלו ולעבודתו עדי ערב‪ ,‬מה רבו מעשיך ה' מילים אלו מוסבות גם על המשך הפסוק‪ ,‬וכך וכמו שאמרו חכמינו ז"ל )אבות ו‪ ,‬יא( שהתורה‬ ‫כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך'‪ ,‬כי הפירוש‪" :‬עדי ערב מה רבו מעשיך ה' כולם היא אחת מחמשה קנינים‪.‬‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל ישראל אמן‬ ‫לכאורה המילים "עדי ערב" מיותרות‪ ,‬אלא בחכמה וגו' מלאה הארץ קניניך"‪ ,‬כשבערב‪,‬‬ ‫שליט"א‬ ‫מאשקאוויטשז"ל‬ ‫אהרןר' יונה בנימין‬ ‫החסיד‬ ‫הרה"ג ר'‬ ‫החשוביםהרב‬ ‫נים ז"ל בן‬ ‫קליין‬ ‫ישראלהמחות‬ ‫וגדיא יאה ל‬ ‫הגה"ח ר'‬ ‫מזלא טבא‬ ‫לע"נ‬ ‫מזלא טבא וגדיא יאה להרה"ח ר' אהרן לוי שליט"א‬ ‫צאצאיהם‬ ‫לרגל נשואי‬ ‫ע"ישליט"א‬ ‫הורוביץ‬ ‫שבטארי'‬ ‫כ"אמאיר‬ ‫והרה"ח ר'‬ ‫החשובה שיחיו‬ ‫משפחתו‬ ‫הלויהונצח‬ ‫תשנ"ו‬ ‫נלב"ע‬ ‫הבה"ח המופלג בתוי"ש מרדכי יצחק שלמה הלוי הורוביץ ני"ו‬ ‫עב"ג הכלה החשובה תחי' ולסבים החשובים‬ ‫הרה"ג ר' נתן נטע מאשקאוויטש שליט"א דומ"ץ דקהילתינו הק'‬ ‫והרב החסיד ר' מנחם צבי הלוי הורוביץ שליט"א‬ ‫והרב החסיד ר' ארי' דוב הכהן טלר שליט"א והרב החסיד ר' ישי ברגר שליט"א‬ ‫יה"ר שיעלה הזיווג יפה לשם לתפארת ולתהלה דורות ישרים מבורכים בבנין עדי עד‬ ‫ותרוו מהם ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לאוריוש"ט אמן‬

‫לרגל נשואי בתו‪-‬נכדתם הכלה החשובה תחי'‬ ‫עב"ג הבה"ח המופלג בתוי"ש יוסף אליעזר צבי ני"ו‬ ‫בן הרה"ח ר' משה דוד מאייער שליט"א‬ ‫ולסבים החשובים של הכלה תחי' הרב החסיד ר' שרגא צבי לוי שליט"א‬

‫הרה"ג ר' יואל צבי‬

‫מאשקאוויטש שליט"א‬

‫ולסב החשוב של החתן ני"ו הרב החסיד ר' אשר אנשיל וויינגארטען שליט"א‬ ‫יה"ר שיעלה הזיווג יפה לשם לתפארת ולתהלה דורות ישרים מבורכים ותרוו מהם ומכל יוצ"ח‬ ‫רוב נחת דקדושה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לאוריוש"ט אמן‬

‫מזלא טבא וגדיא יאה להרה"ח ר' הלל גרינבוים שליט"א‬

‫מזלא טבא וגדיא יאה להרה"ח ר' יוסף וועבער שליט"א‬

‫לרגל ארוסי בתו‪-‬נכדתם הכלה החשובה תחי'‬

‫לרגל ארוסי בנו הבה"ח המופלג בתוי"ש שמואל בנימין ני"ו‬

‫עב"ג הבה"ח המופלג בתוי"ש יחיאל יעקב ני"ו בן הרה"ח ר' חיים יהודה קליין שליט"א‬ ‫ולסבים החשובים של הכלה תחי' הרב החסיד ר' ישראל פרנצויז שליט"א‬ ‫והרב החסיד ר' שמשון גרינבוים שליט"א והרב החסיד ר' מנחם מאניס פרידמן שליט"א‬ ‫ולסבים החשובים של החתן ני"ו הרב החסיד ר' מנחם קליין שליט"א‬

‫והרב החסיד אלכסנדר פריעד שליט"א והרב החסיד שמואל אפרים זלמן הלוי הופמן‬

‫שליט"א‬

‫מרדכי פריד‬

‫שליט"א יה"ר שיעלה הזיווג יפה לשם לתפארת ולתהלה דורות ישרים‬ ‫והרב החסיד ר'‬ ‫מבורכים ותרוו מהם ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לאוריוש"ט אמן‬

‫לע"נ הגה"ח ר' ישראל קליין ז"ל בן הרב החסיד ר' יונה בנימין ז"ל‬ ‫נלב"ע כ"א שבט תשנ"ו‬ ‫הונצח ע"י משפחתו החשובה שיחיו‬

‫עב"ג הכלה החשובה תחי'‬ ‫בת הרב החסיד ר' מרדכי יעקב רינגל שליט"א‬ ‫ולסבים החשובים הרב החסיד ר' אברהם גוטמאן שליט"א‬ ‫והרב החסיד ר' אפרים גרטנהויז שליט"א יה"ר שיעלה הזיווג יפה לשם לתפארת‬ ‫ולתהלה דורות ישרים מבורכים בבנין עדי עד ותרוו מהם ומכל יוצ"ח‬ ‫רוב נחת דקדושה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לאוריוש"ט אמן‬

‫לעלוי נשמת הרה"ח מנחם מנדל ז"ל ב"ר יהודה שלמה פרידריך ז"ל‬ ‫וזוגתו האשה החשובה‬ ‫נלב"ע כ"ב שבט תשמ"ח‬ ‫מרת שרה גיטל פריידא ע"ה בת הרה"ח ר' חיים ז"ל נפטרה כ' טבת תשנ"ז‬ ‫הונצחו ע"י חתנם הרה"ג ר' אהרן דוד וועבער שליט"א‬

‫לע"נ הגאון החסיד חו"פ ר' אלטר יעקב אליעזר דירנפלד זצ"ל רו"כ דחסידי בעלזא ת"א בן הגה"צ ר' אברהם זצ"ל רב דחברת ש"ס פאפא‬ ‫נלב"ע כ"ח תמוז תשע"ו הונצח ע"י משפחתו החשובה שיחיו‬ ‫לע"נ הגה"צ המפו' רבי שלמה הכהן גראס זצ"ל הדומ"צ הראשי בקהילתינו הק'‬

‫לעלוי נשמת האשה החשובה מרת מרים פטמן ע"ה בת הרה"ח ר' נתנאל ז"ל‬

‫בארה"ב בעמ"ס שו"ת משנה שלמה בן הרב החסיד ר' משה הכהן גראס ז"ל נלב"ע ט' מרחשון תשע"ז‬

‫נפטרה ד' כסלו תשע"ז הונצחה ע"י חתנה העסקן המפו' הרב החסיד ר' ראובן ברייש שליט"א‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


דברי תורה לפרשת השבוע יתרו