Page 1

‫שיעורים בפרשת השבוע‬ ‫הנמסר מדי יום ביומו בבית המדרש‬

‫בית יהושע‬ ‫רחוב מנחת יצחק ‪ 2‬עיה"ק ירושלים‬ ‫תובב"א‬

‫פרשת יתרו‬ ‫תשע"ז‬

‫‪www.kolhalashon.com‬‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫נכתב לפני עריכה‬

‫ניתן להאזין לשיעורים‬ ‫בקול הלשון‬ ‫‪03-6171105‬‬

‫לשמיעה‪ ,‬צפיה‪ ,‬והורדה‪,‬‬ ‫וכן להורדת הקונטרס‬ ‫באתר קול הלשון‬

‫‪www.kolhalashon.com‬‬ ‫להערות ותיקונים‪:‬‬ ‫‪tateziser@gmail.com‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫יום ראשון פרשת יתרו ‪ -‬טז שבט תשע"ז‬

‫שיעור יומי ע"י הרה"ג ר' מנשה ישראל רייזמן שליט"א‬ ‫יום ראשון פ' יתרו ‪ -‬טז שבט תשע"ז‬ ‫היום יארצייט של הפוסק הגדול המהרש”ם מבארז’אן רבינו שלום מרדכי הכהן בן רבי משה זי”ע‪.‬‬ ‫ונזכיר מדבה”ק בשו”ת מהרש”ם חלק ז’ סי’ ק”ח בעניינא דיומא דל’ יום קודם חג הפורים הבעל”ט‪.‬‬ ‫אי’ במשנה מגילה היה כותב המגילה אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא‪ .‬והקשו בגמ’ בבלי והלא‬ ‫לא קרא מתוך מגילה שלמה‪ ,‬ומסיק שהוא קורא מתוך מגלה כשרה ומוציא התבות מתוך פיו לפני‬ ‫שכותבה במגילה השניה‪ .‬והקשו בירושלמי והלא פורים אסור בעשיית מלאכה‪[ ,‬בבבלי נקטינן‬ ‫שלא קבלו עלייהו ‘יום טוב] ואין לתרץ שזה לצורך פורים‪ ,‬שאם אסור במלאכה אסור אפי’ לצורך‬ ‫החג‪ ,‬ומסיק בירושלמי שזה היה בט”ו שחל בשבת שאז מקדימין קריאת המגילה ביום י”ד שאינו‬ ‫אסור בעשיית מלאכה‪ .‬כמו בירושלים בפורים המשולש‪ ,‬אפי’ לו יהא שהיה פורים אסור בעשיית‬ ‫מלאכה אינו ביום הקדמת הקריאה‪ ,‬וזה שכתוב במשנה ‘היה כותבה’ היינו בערב שבת כשהקדימו‬ ‫קריאת המגילה‪ ,‬וכיון לבו לצאת יצא’‪ .‬כ”כ בירושלמי וכ”כ רבינו חננאל בהגהתו בבבלי‪.‬‬

‫קריאת המגילה ביום מדברי קבלה וצריכות כונה כדאוריתא‪ ,‬ובלילה מדרבנן ויוצא‬ ‫גם כשלא כיוון לצאת‬ ‫והקשה השאגת אריה שאם מדובר בקריאת המגילה בליל פורים הרי אפי’ אם פורים אסור בעשיית‬ ‫מלאכה הוא רק ביום הפורים‪ ,‬והרי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום‪ ,‬ואם מדובר‬ ‫בליל פורים הרי יכול הן לכתוב והן לצאת ידי חובה?‬ ‫ותירץ מהרש”ם שבפורים יש לקרוא ב’ פעמים המגילה לילה ויום‪ ,‬וכתבו הראשונים שביום הוא‬ ‫מדברי קבלה כדין דאוריתא‪ ,‬משא”כ בלילה הוא רק מדרבנן‪ .‬מצד חיוב הפסוקים הוא רק ביום‬ ‫ואנו קוראים גם בלילה מדרבנן‪ .‬וכתב מג”א בסי’ ס’ וכן נקטינן להלכה שמצות דאוריתא צריכות‬ ‫כונה ומצות דרבנן אין צריכות כונה‪ ,‬והקשה הפמ”ג דא”כ מדוע אם היה כותב המגילה ולא כיון‬ ‫לבו לצאת לא יצא‪ ,‬והרי בדרבנן אפי’ אם לא כיון לבו יוצא‪ ,‬ותי’ הפמ”ג שמגילה אינו מדרבנן אלא‬ ‫מדברי קבלה שהוא כדברי תורה‪.‬‬ ‫ומזה הוכיח מהרש”ם לתירוצו של הפמ”ג מדברי הגמ’ דף כ’ אמר ר”י ‘קטן הייתי וקראתי המגילה‬ ‫למעלה מרבי טרפון’ ודחו בגמ’ שאין מביאין ראיה מן הקטן להוכיח שקטן יכול לקרות המגילה‪.‬‬ ‫והקשה שם התוס’ רי”ד והא למדנו בסוף פ”ב דכתובות דבמצות דרבנן נאמן בגדלו מה שראה‬ ‫בקטנו‪ ,‬וא”כ היה ר’ יוסי נאמן בכך בגדלו‪ .‬ותי’ התוס’ רי”ד שמגילה הוא מדברי קבלה ודינו כדברי‬ ‫תורה ולא דרבנן‪.‬‬ ‫וא”כ מוכרח לומר שהמשנה ‘אם כיון לבו יצא’ מדובר רק בקריאת המגילה דיום ולא בדלילה‪ ,‬שהרי‬ ‫בקריאה דלילה הוא מדרבנן וגם אם לא כיון לבו גם יצא‪ ,‬וכיון שמדובר ביום שפיר מובן הוכחת‬ ‫הירושלמי שמותר לעשות מלאכה בפורים‪ .‬ותירצו שמדובר ביום הקדימה כבפורים המשולש‪.‬‬

‫גם שמצות המועד הוא ביום אך איסור מלאכה מתחיל מהלילה‬ ‫והשאגת אריה מיישב בטורי אבן וכן נקט החת”ס בסי’ קצ”ה שמכאן מוכרח שאם היה פורים‬ ‫אסור בעשיית מלאכה‪ ,‬היינו נאסרים במלאכה הן ביום והן בלילה‪ .‬וכ’ החת”ס דנ”מ לדידן‪ ,‬דאע”פ‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ג‬


‫ד‬

‫יום ראשון פרשת יתרו ‪ -‬טז שבט תשע"ז‬ ‫שנקטינן דפורים מותר בעשיית מלאכה‪ ,‬אך נהגו בכל המקומות שאין עושים מלאכה בפורים‪,‬‬ ‫היינו מלאכות גדולות ככביסה וגיהוץ וכו’‪ ,‬וא”כ לילה כיומו בענין עשיית מלאכה‪ .‬וכל זה מוכרח‬ ‫מדברי הירושלמי שלא חילק בין לילה ליום‪.‬‬ ‫וביאר השאגת אריה שאם נדרוש תיבת ‘יום טוב’ על פורים‪ ,‬הרי בוודאי הוא גם בלילה כמו כל‬ ‫היום טובים‪ ,‬אע”פ שמצות קריאת המגילה הוא רק ביום‪ ,‬הרי גם המצוות הנוהגים ברגלים הוא‬ ‫רק ביום כמו לולב ושופר‪ ,‬אלא שהקשה החת”ס דמאידך מצאנו במצה וסוכה שהוא גם בלילה‪.‬‬ ‫עד שאתה מדמהו לשופר ולולב תדמהו למצה וסוכה‪ .‬אך נקט כדבריו שבענין איסור מלאכה אין‬ ‫חילוק לילה ויום‪ .‬ובמצות שמחה בשמיני עצרת ושאר המועדים מצאנו שלא יצא בלילה‪ ,‬אך‬ ‫באיסור מלאכה שוה לילה ויום‪.‬‬ ‫אך בחת”ס כתב להקשות על השאגת אריה מיניה וביה‪ ,‬שבהמשך דברי הגמ’ במגילה ילפינן קל‬ ‫וחומר שיש לקרות הלל בפורים‪ ,‬ומה מעבדות לחירות אומרים שירה [ופרש”י מעבדות לחרות‬ ‫הוא בקריעת ים סוף שאמרו בו שירה] על אחת כמה וכמה כשיצאנו ממות לחיים צריך לומר הלל‪,‬‬ ‫ותרצו שקריאת המגילה הוא הוא הלילה‪ .‬וצריך להבין דברי הגמ’ ‘מה מעבדות לחירות’ ופרש”י‬ ‫שהכונה שירת הים‪ ,‬והרי שם היה ‘ממות לחיים’ ולא ‘מעבדות לחירות’? ולכן נחלק השאגת אריה‬ ‫על רש”י שפי’ שהוא שירת הים‪ ,‬אלא מדובר על יום א’ דפסח ששם יצאנו מעבדות לחירות‬ ‫ואמרנו הלל על הפסח בלילה‪ .‬והק’ החת”ס על דברי השאגת אריה שאם מדובר מיום א’ דפסח‬ ‫הרי כל עיקר ההלל היה בלילה‪ ,‬וא”כ אדרבה היה עיקר המגילה צריך להיות רק בלילה? אך לדברי‬ ‫מהרש”ם מוכרח שזה היה ביום‪ ,‬שהרי בדרבנן גם לא כיון יצא כנ”ל‪[ .‬בפורים המשולש מותר‬ ‫במלאכה גדולה ביום ו’‪ ,‬לגבי יום א’ נחלקו הפוסקים]‬

‫מה יהיה לך מזה לאחר מאה שנה כשתבא למעלה?‬ ‫מצאנו כתב יד של המהרש”ם עם מעשה נפלא וכן כתוב שם‪‘ :‬בימי חרפי קבלתי תורה מהגאון‬ ‫הקדוש רבי יואל אשכנזי אב”ד זלאטשוב‪ ,‬וכך אמר‪ ,‬כשחותנו זקנו החות דעת היה רב בליסא באו‬ ‫לפניו שני אחים בדמעות שליש שהיה להם משפט עם תקיף העיר ובית דין קפחו ופסקו כאותו‬ ‫תקיף‪ ,‬וקפחו כל פרנסתם‪ ,‬ואין להם ברירה אלא אחת מהשתים‪ ,‬או להתחיל ללכת לבקש צדקה‬ ‫כעניי העיר או לקפוץ לנהר הם ונשותיהם ובניהם‪ .‬החו”ד ביקש מהם פרטי הפסק‪ ,‬ואמר להם‬ ‫ליסוע לביתם והוא יעיין בדינם אך זאת מבקש מהם‪ ,‬שאם יראה שהפסק הוא נכון לא יצטערו‬ ‫כ”כ והוא ישתדל עבור פרנסתם בדרך כבוד‪ .‬החו”ד ראה שהפסק מעוקל מכף רגל ועד ראש‪ .‬ונסע‬ ‫במסירות נפש בתוך השלג לאותו העיר למקום הבית דין‪ ,‬וכשנכנס ישבו שם אותם ג’ הדיינים‪,‬‬ ‫המה ראו כן תמהו שגדול הדור בא לבית דינם‪ ,‬תיכף אמר החו”ד לא באתי שתכבדו אותי‪ ,‬אך‬ ‫זאת אומר לכם שאתם צריכים לחזור מאותו הפסק‪ ,‬הם אמרו שבית דין אינו חוזר מפסק והביאו‬ ‫כמה ראיות להבליהם‪ ,‬אך החו”ד התעקש והוכיח להם מכמה וכמה ראיות שיכולים לחזור בית‬ ‫דין מפסק‪ ,‬ותיכף הראה להם שו”ת הרשב”א בסי’ אלף קי”ח והאלפסי בקונטרס שערי תשובות‬ ‫שיכולים לחזור מהפסק‪ .‬הראש בי”ד שם לא רצה לחזור והשתדל להתעקש לקיים הפסק שפסק‪.‬‬ ‫אמר להם החו”ד זאת תאמרו לי‪ ,‬מה תאמר לאחר מאה שנה כשתעלה לשמים הרי כל ההוכחות‬ ‫שלכם אין בהם שום שמץ צדק‪ ,‬ומורי רבי משולם איגרא אמר לי שפעמים ששאלת חושן משפט‬ ‫נוגע לפיקוח נפש‪ ,‬הדיין שאינו נזהר בדינו הוא מאבד נפשות ממש‪ ,‬איני זז מכאן עד שאתם‬ ‫חוזרים בכם‪ ,‬ששני האחים יאמרו עוד פעם לקבל הפסק החדש‪.‬‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫יום ראשון פרשת יתרו ‪ -‬טז שבט תשע"ז‬

‫עקשן גרוע ממשומד‬ ‫וכתב המהרש”ם ‘ואני רושם זה לעצמי כי בכל פעם שאני יושב ודן אני נזכר במעשה זאת וחיל‬ ‫ורעדה יאחזני’‪ .‬והרי הנביאים דרשו הרבה ‘הסירו לב העקוב’ ופרש”י ‘לב עקוב היינו עקשנות’‪ ,‬כי‬ ‫כל העבירות באים לאדם רק משום עקשנות‪‘ ,‬אין בין תאוה מתועבת לעקשנות ולא כלום’‪ ,‬ולא‬ ‫לחינם אמרי אינשי ‘עקשן גרוע ממשומד’‪.‬‬ ‫תמיד היה מהרש”ם אומר ‘לבב עיקש יסור ממני לא לא אדע’‪ .‬ומי שיעיין בספריו יראה כמה‬ ‫פעמים שהוא חוזר בו‪ ,‬כידוע המחלוקת שהיה בזמנו בסיגוט בין הקהילה האורטודקסית לקהל‬ ‫הספרדים‪ ,‬בתחילה היה מהרש”ם לפי צד אחד‪ ,‬אח”כ כתב ‘ברם כל מה שכתבתי טעות הוא בידי‬ ‫ואני חוזר בי’ ועבר לצד השני‪.‬‬

‫מעלת הצדיק שהוא יכול לחזור בו ולהודות על טעותו‬ ‫תלמידו כתב שכשיצא לאור ספרי השדה חמד‪ ,‬יש בכרך אחרון ספר ‘באר בשדה’ תשובות שקיבל‬ ‫מגדולי דורו‪ .‬יש שם תשובה מהמהרש”ם שהוכיח שהדפוס אין דינו ככתב מתשובת הרוקח‪[ .‬זה‬ ‫היה בשנת תר”ע‪ ,‬שנה לפני הסתלקותו] וקיבל מהרש”ם מכתב מרבי דוב בער ריטער מרוטרדם‬ ‫שימחל נא הרבי‪ ,‬והרי הוא טועה בכך‪ ,‬כי הרוקח היה חי בעוה”ז לפני המצאת הדפוס ומה יש‬ ‫להוכיח מדבריו על ענין ההדפסה‪ .‬כי זה חמש מאות שנה אנו יודעים מדפוס‪ ,‬והרוקח היה לפני ז’‬ ‫או ח’ מאות שנה‪ .‬המהרש”ם קרא את המכתב והבין שהוא צריך לחזור בו מאותה תשובה‪ .‬מספר‬ ‫התלמיד שהוא ישב שם כשהגיע אותו המכתב של רבי דוב בער‪ ,‬והציע למהרש”ם שיכתוב לשדה‬ ‫חמד להוסיף עוד כמה שורות לסדר כאילו נפל שורה אחת מהדפוס‪ ,‬שלא יהיה בזיונות‪ .‬צעק‬ ‫מהרש”ם ‘אם טעיתי‪ ,‬את מי יש לי לנצח‪ ,‬לנצח את האמת? הרי מי שאינו מודה על האמת‪ ,‬אינו‬ ‫מאמין בהקב”ה‪’...‬‬ ‫פתח התלמיד ספר הרשב”ץ מהראשונים והראתי לו בכתובות דף ג’ שאמר רבינו הקדוש ‘לבני אני‬ ‫צריך’ ונכנסו שני בניו‪ .‬הרשב”ץ קרא בלשון יחיד לבני [חיריק תחת הנון] אני צריך‪ ,‬והקשה שאם‬ ‫קרא לבן אחד מדוע נכנסו שני בנים‪ .‬והוא מאריך בפלפול גדול שלא ידעו לאיזה בן כונתו‪ .‬והוא‬ ‫פלא שהרי כתוב לבני לשון רבים [פתח תחת הנון] ולא לבני לשון יחיד‪.‬‬ ‫הראיתי זאת למהרש”ם אכן אם הרשב”ץ יכל לטעות ולהקשות דבר שאינו‪ ,‬כך מותר לי גם‬ ‫לטעות‪ .‬והרי פשוט שאם היה אחד מראה לרשב”ץ שיש לקרוא ‘לבני’ לשון רבים‪ ,‬היה חוזר בו‬ ‫מיד‪ .‬כך נהגו כל ישראל שאם ראו שטעו היו מבטלים דבריהם‪ .‬ולא השתדלו לעקם ולעקל את‬ ‫הדברים שהתכוון למשהו אחר ולא להודות על האמת‪ .‬זה נקרא שקרן וכזבן‪ ,‬מה יש ללמוד תורה‬ ‫מאיש כזה‪ .‬הרי אתה בשר ודם תאמר את האמת‪ ,‬הרשב”ץ ומהרש”ם מותר להם לטעות‪ .‬גם‬ ‫לך קטן מותר לטעות‪ .‬וכן נהג הגרא”מ שך כשבאמצע השיעור אמר לו תלמיד שלכאו’ לא כתוב‬ ‫כדבריו‪ ,‬ירד מהבימה ואמר שהוא טעה ואין לו מה לומר היום‪.‬‬

‫אין לטייח את הטעות ולחפות עליו בטעויות של אחרים‪ .‬רק לומר ‘הדרי בי’‬ ‫באותו מעמד ישב אצל מהרש”ם עוד תלמיד שבא לקבל ממנו שימוש‪ ,‬והציע למהרש”ם שיכתוב‬ ‫לשדה חמד שגם הרשב”ץ טעה וכו’‪ ,‬כעס עליו מהרש”ם ‘מה לי לתלות כבודי בטעות של צדיק‬ ‫אחר’‪ ...‬מותר לי לטעות‪ .‬מה קרה‪ .‬כך הוא שנא את ה’חיפוי העצמי’‪.‬‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ה‬


‫ו‬

‫יום ראשון פרשת יתרו ‪ -‬טז שבט תשע"ז‬ ‫רבי יחיאל מאלכסנדר האריך ליישב דברי מהר”ל שלכאו’ החליף בלשון הפסוקים שכתב לבאר‬ ‫מדוע בבלעם כתיב איתו ובעקדה עמו‪ ,‬ולמעשה כתוב הפוך [או איפכא‪ ]...‬והחידושי הרי”ם גם‬ ‫האריך ליישב דברי מהר”ל וכו’‪ .‬אך מהרש”ם היה אומר‪ ,‬טעיתי‪ ,‬ומותר לי לטעות‪ .‬זהו הכבוד הכי‬ ‫גדול לבית דין שהם יכולים לומר ‘טעינו בפסק הדין’ ואין בזה שום זילותא דבי דינא‪ .‬אדרבה כבוד‬ ‫גדול הוא להם שחזרו מטעותם אנשי האמת‪ .‬כל מי שהיה איש אמת יש לנו לדבר מהטעויות שלו‬ ‫לעילוי נשמתו‪ ,‬כי מצודת הטעות פרושה על כל הקיים‪ ,‬וגם משה רבינו אומר ‘שמעתי ושכחתי‬ ‫וטעיתי’‪ .‬אע”פ ש’אלקים נצב בעדת אל’‪ ,‬וא”כ איך טעו הדיינים? לכאו’ לא ברכו ברכת התורה‬ ‫בדביקות בתכלית השלימות ולכן לא התקיים בהם בשלימות ‘אלקים נצב’‪ ,‬אין מיישבים טעות ע”י‬ ‫ראיות כאלה‪ .‬שלא כאותו רב שהכשיר את הבשר ע”י שטעם מקצתו ואמר ‘הרי אין הקב”ה מביא‬ ‫תקלה ע”י צדיקים’ סימן הוא שכל הבשר כשר‪...‬‬ ‫מרים היתה נביאה שהעמידה את אביה בטעות בזה שפירש מאשתו‪ ,‬וחזר בו והחזיר את יוכבד‬ ‫והוליד את משה ריבנו‪ ,‬אם היה עמרם עומד בדעתו לא היה נולד משה רבינו בעולם‪ ,‬אם היה‬ ‫מתעקש כנגד דעת יוכבד בתו‪ ,‬לא היה נולד משה רבינו‪ ,‬כל העולם היה נראה אחרת‪.‬‬

‫אסור להטות משפט אביון ברוחניות‬ ‫עוד סיפר אותו תלמיד שהיה נוכח אצל מהרש”ם כשהגיע לפניו בעל מלאכה עני שנתחייב בבית‬ ‫דין וטען לפני מהרש”ם שאותו דיין לא רצה לשמוע כלל את הצד שלו רק שמע הצד השני‪ .‬פנה‬ ‫המהרש”ם לאותו דיין וקראהו לביתו‪ .‬בתחילה פייסו על שקרא אותו לביתו‪ ,‬ואח”כ שאל אותו‬ ‫על דבר אותו עני‪ .‬אמר הדיין תיכף ‘איך אפשר לשמוע כלל את דברי העני‪ ,‬הרי הוא קל שבקלים‬ ‫ואי אפשר להאמין אותו דיבור אחד מדבריו‪ ,‬הצד השני היה איש מכובד ויש להאמין לו’‪ ...‬פתח‬ ‫מהרש”ם מכילתא והראה לאותו דיין ‘לא תטה משפט אביונך בריבו‪ ,‬אביון במצוות’ אפי’ קרקפתא‬ ‫דלא מנח תפילין אסור להטות המשפט לצד השני‪ .‬וכ”כ האור החיים הק’ שהוא הכיר רבנים‬ ‫קדושים שהיו מכסים עיניהם בטלית שלא יראו את שני הצדדים אם עומד כאן רב עם זקן לבן‬ ‫ארוך או עם כיפה מזרחית‪ .‬מהרש”ם הוכיח את הדיין וצוה עליו לחזור בו מהפסק הראשון‪.‬‬

‫חבר הקיני נפרד מקין‪ ,‬מי נפרד ממי?‬ ‫בפרשת יתרו לפני מעשה מתן תורה מסופר על ענייני יתרו אע”פ שיש שיטה בדברי חז”ל שיתרו‬ ‫היה לאחר מתן תורה‪ .‬בשלמא אם היה קודם מתן תורה מובן‪ ,‬אך אם היה לאחר מתן תורה‪ ,‬מה‬ ‫ראו להקדים ענייניו של יתרו לפני המעמד הגדול של מתן תורה?‬ ‫וכתב הרמב”ן וכ”כ בסוף תיקוני זהר יסוד גדול בחיי משה רבינו‪ .‬כי הנה נודע שיתרו ובניו נקראים‬ ‫קיני‪ ,‬כמ”ש ‘וירא את הקיני’‪ ,‬וכן בספר שופטים ‘ומבני קיני’‪ .‬ואחד משמותיו של יתרו היה ‘קיני’‬ ‫כדפרש”י‪ .‬ואתמול בשבת קודש קראנו בהפטרה [שופטים ד‪,‬יא] ‘וחבר הקיני נפרד מקין מבני‬ ‫חובב חותן משה’ ‘חבר הקיני’ הוא יתרו ומשפחתו‪ ,‬הם נפרדו מקין‪ ,‬והם היו מבני חובב חותן משה‪,‬‬ ‫נמצא שבזה הפסוק הוזכרו ג’ שמותיו של יתרו‪ ,‬חבר‪ ,‬קיני‪ ,‬חובב‪ .‬וצ”ע מהו ענין הפירוד מקין‪,‬‬ ‫קין ובניו כבר מתו בדור המבול‪ ,‬מלבד נעמה אשתו של נח‪ ,‬שאנו נכדיה‪ .‬נמצא שכל בני תבל הם‬ ‫נכדים של נעמה אחות תובל קין נכדתו של קין‪ ,‬א”כ מהו ‘חבר הקיני נפרד מקין’? והמפרשים כתבו‬ ‫‘שפרש ממשפחת אחיו משפחת קין’‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫יום ראשון פרשת יתרו ‪ -‬טז שבט תשע"ז‬

‫יתרו הוא גלגול של הטוב שבנשמת קין ומשה רבינו הוא הטוב שבהבל‬ ‫ומרן האריז”ל גילה סוד הפסוק בתורת הגלגולים וכ”כ בתיקון ס”ט‪ ,‬שביום הראשון של הבריאה‬ ‫היה לאדה”ר שני בנים‪ ,‬הבכור קין והשני הבל‪ ,‬אלו היו שורשי כל הנשמות העתידים לבא בעולם‪,‬‬ ‫לאחר שהרג קין את הבל נתגלגל הבל ונולד שת‪ ,‬ולאחר מכן נתגלגל במשה רבינו‪ .‬כמ”ש החת”ס‬ ‫בסוף פרשת תרומה ותחילת תצוה ‘נחשת ואתה תצוה’‪ ,‬נח‪ ,‬שת‪ ,‬ואתה‪ ,‬כי משה רבינו היה נשמת‬ ‫שת‪ ,‬נח‪ ,‬משה‪ .‬וזה שכתוב במשה ‘ומשה היה רועה’ לשון עבר בשינוי לשון‪ ,‬כי כבר היה רועה‬ ‫כשהיה הבל‪ ,‬שנאמר ‘והבל היה רועה צאן’‪ .‬וחלק הרע שבהבל נתגלגל בבלעם‪ ,‬שהוא כנגד משה‪.‬‬ ‫והנה בימי משה רבינו מתקן נשמת הבל‪ ,‬נתגלגל קין בג’ אנשים‪ ,‬נפש דקין רוח דקין ונשמה דקין‪,‬‬ ‫הנשמה דקין חלק הטוב שבו נתגלגל ביתרו חותן משה‪ .‬חלק הרע שבנפש דקין נתגלגל בהמצרי‬ ‫שהרגו משה‪ ,‬חלק הרוח נתגלגל בקרח‪ .‬וזה שכתוב ‘כי שבעתיים יקם קין’‪ ,‬היינו בזמן שיבא משה‬ ‫שיש לו ז’ שמות‪ ,‬ויתרו שיש לו ז’ שמות‪ ,‬אזי ‘יק”ם קין’‪ ,‬יק”ם ר”ת יתרו‪ ,‬קרח‪ ,‬מצרי’‪ .‬כך יתוקן‬ ‫נשמתו של קין‪ .‬הקב”ה יש לו זמן עד שנתתקן נשמת קין‪ .‬וכך נתתקנו כל העוולות של קין ונתתקן‬ ‫חלק הטוב שבו‪.‬‬

‫כמה פגמים פגם קין בהריגת הבל וכולם נתתקנו ע”י יתרו‬ ‫ובתרגום יונתן [בראשית ד‪ ,‬ח] מתאר כל הפגמים של קין‪‘ :‬ואמר קין לות הבל אחוהי איתא ונפוק‬ ‫תרוינן לברא והוה כד נפקו תרויהון לברא‪ ,‬עני קין ואמר להבל מסתכל אנא דברחמין אתברי עלמא‬ ‫אבל לא בפירי עובדין טבין הוא מדבר ומתוב אפין אית בדינא מן בגלל מה אתקבל קרבנך וקרבני‬ ‫מני לא אתקבל ברעוא‪ ,‬עני הבל ואמר לקין ברחמין איתברי עלמא ובפירי עובדין טבין הוא מדבר‬ ‫ומיסב אפין לית בדינא ועל דהוו פיריה עובדיי טבין מדידך וקדמין לדידך אתקבל ברעוא קרבני עני‬ ‫קין ואמר להבל לית דין ולית דיין ולית עלם אחרן ולית למיתן אגר טב לצדיקיא ולית למפרעא מן‬ ‫רשיעיא עני הבל ואמר לקין אית דין ואית דיין ואית עלם אחרן ואית למתן אגר טב לצדיקיא ואית‬ ‫למתפרע מן רשיעיא ועל עיסק פתגמיא האלין הוו מתנציין על אנפי ברא וקם קין על הבל אחוהי‬ ‫וטבע אבנא במצחיה וקטליה’‪.‬‬ ‫וכתב בש”ך על התורה שהפסוק לא פירט את כל דברי קין‪ ,‬כיון שהם דברי כפירה ומינות וכבר‬ ‫נתתקן לאחר כמה גלגולים‪ ,‬לכן לא האריך הכתוב בפגמיו של קין‪ ,‬והכל רמוז בתיבת ‘ויהי בהיותם‬ ‫בשדה’‪ .‬אך באמת הרג את הבל רק משום כפירה ומינות‪ ,‬והבל נהרג על קידוש השם שדיבר דברי‬ ‫אמונה‪ .‬ובס”ת היה נהוג שיש הפסק באמצע הפסוק‪ ,‬לרמז שיש עוד כמה עוולות לקין‪ .‬שהיה‬ ‫כופר בהשגחה פרטית‪ .‬כופר במדה כנגד מדה‪ .‬וכן גנב תאומה יתרה שנולדה עם הבל‪ ,‬שנאמר‬ ‫‘ותוסף ללדת את אחיו את הבל’ ודרשו חז”ל שקין נולד רק עם אחת והבל נולד עם שני תאומות‪,‬‬ ‫וגנב ממנו קין את אשתו השניה‪ .‬עוד פגם של קין שהקריב קרבן מן הגרוע‪ .‬ועוד פגם שהרג את‬ ‫הבל‪ .‬הרי ד’ פגמים‪ ,‬כפר באמונה‪ ,‬גנב תאומה יתרה‪ .‬הקריב מן הגרוע‪ .‬והרג את הבל‪.‬‬ ‫ועתה כשבא קין להתתקן נתגלגל חלקו הטוב ביתרו‪ ,‬כי לא ידח ממנו נדח‪ ,‬קין שהוא יתרו יחיה‬ ‫את הבל כשהיה משה בסכנה גדולה שברח מחרב פרעה‪ ,‬הכניסו יתרו לביתו והצילו‪ ,‬בזה תיקן מה‬ ‫שהרג את הבל‪ ,‬וכאן נתן לו לחם והחיה אותו‪ .‬וכן השיב לו את התאומה יתרה היא צפורה אשת‬ ‫משה שנתן לו יתרו‪ .‬גם תיקן להאמין שיש דין ויש דיין שאמר יתרו ‘עתה ידעתי כי גדול ה’ מכל‬ ‫האלקים כי בדבר אשר זדו עליהן’‪ ,‬עתה ידעתי מה שלא ידעתי בגלגול הראשון‪ ,‬שיש השגחה‬ ‫פרטית מדה כנגד מדה‪ ,‬כי בדבר אשר זדו עליהן‪ ,‬כמ”ש רש”י בקדרה שבשלו בא נתבשלו‪ .‬גם‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ז‬


‫ח‬

‫יום ראשון פרשת יתרו ‪ -‬טז שבט תשע"ז‬ ‫תיקן הקרבן מן הטוב שיתרו הקריב קרבן ‘עולה וזבחים לאלקים’‪‘ .‬ויבא משה ואהרן לאכל לחם‬ ‫לפני האלקי’ם‪.‬‬ ‫וכן הצילו יתרו למשה כשהיה נער קטן וישב על חיקו של פרעה והוריד את כתרו והיה בסכנת מות‪,‬‬ ‫אזי הציע יתרו שיביאו גחלים וכו’ וכך הצילו ממות לחיים‪.‬‬

‫‘משה היה רועה’ היה לשון עבר – בגלגול הראשון‬ ‫והנה בגלגול הראשון לא נתן קין להבל לרעות את צאנו על האדמה שלו‪ ,‬בעון זה לא נתנו לבנותיו‬ ‫של יתרו לרעות את צאן יתרו ‘ויבואו הרועים ויגרשום’‪ ,‬היה לו צער גדול מזה‪ ,‬כשיש לאדם אמונה‬ ‫שהקב”ה משלם מדה כנגד מדה‪ ,‬יודעים שכל צער הוא לתיקון הנפש בזה הגלגול‪ .‬ולאחר מכן נתן‬ ‫למשה לרעות צאנו‪ ,‬שהוא הבל רועה צאן הראשון‪ .‬ומה שלא רעה את הכבשים כשהם שלו‪ ,‬כתב‬ ‫המגלה עמוקות שאסור לרעות צאן גנב מפורסם‪ ,‬מחשש שהם צאן גזול‪[ ,‬רק מפני תקנת השבים‬ ‫כשבא לשוב בתשובה יש לקבל ממנו‪ ,‬ואם מקבל ממנו אין רוח חכמים נוחה הימנו‪ ,‬מפני תקנת‬ ‫השבים שלא להקשות דרך התשובה מהגנבים]‪.‬‬ ‫ובספר הליקוטים להאריז”ל פירש ‘אני חותנך יתרו בא אליך’‪ ,‬וצ”ע יתור התיבות‪ .‬אלא ש’אני‬ ‫חתנך יתרו’ ר”ת אח”י‪ ,‬רימז לו שהוא אחיו קין‪‘ ,‬ואשתך’ ולא אמר ‘בתי’‪ ,‬רק לשון אשתו שבזה‬ ‫הוא מתקן מה שלקח ממנו תאומה יתרה בגלגול הראשון‪.‬‬ ‫ומה שפקפק על הדינים ואמר ‘לית דין ולית דיין’‪ ,‬נתן עצה להעמיד את מערכת הדינים בבני‬ ‫ישראל‪ ,‬ואתה תחזה וכו’‪ ,‬וכך תיקן יתרו כל מה שקלקל קין בגלגול הראשון‪ .‬ולא רק אצל יתרו‪,‬‬ ‫אלא כל אחד ואחד מאיתנו מתקן בכל יום מה שהוא צריך לתקן‪.‬‬

‫קרח לקח חלק הרוח שבקין‪ ,‬שהוא ממוצע מטוב ורע‬ ‫באותו דור של יתרו היה עוד אחד שהיה לו חלק של קין‪ ,‬הוא קרח‪ ,‬פרש”י ויקח קרח שלקח מקח‬ ‫רע לעצמו‪ ,‬היינו לא כמו יתרו שלקח את חלק הטוב שבקין‪ ,‬לקח קרח את חלק הרע שבקין‪.‬‬ ‫והתגבר בו חלק הרע והמשיך באותו הכפירה של הגלגול הראשון‪ ,‬וחלק על משה רבינו כמו‬ ‫שחלק על הבל‪ ,‬וגם ‘חשדו את משה באשת איש’ כך אמר קין להבל על התאומה יתרה שזה‬ ‫שלו‪ ,‬כי הוא בכור וצריך לקחת פי שנים‪ ,‬הרי שגם חשד קין בהבל על אשת איש‪ .‬כך טען קרח‬ ‫על משה רבינו‪ .‬ופקפק על דין ודיין‪ .‬וזה מה שאמר הקב”ה לקין ‘אם תטיב שאת‪ ,‬ואם לא תטיב‬ ‫לפתח חטאת רובץ’‪ ,‬והרי הקב”ה יודע הכל מתחילה מצד הידיעה‪ ,‬אלא שאחד ממך ‘אם תטיב’‬ ‫הוא יתרו‪ ,‬שאת‪ ,‬הוא יזכה להתרומם ולהתוסף אות על שמו‪ ,‬ואחד ממך הוא קרח ‘אם לא תטיב’‬ ‫הוא נכנס לאדמה‪ ,‬לפתח האדמה חטאת רובץ‪ ,‬וכמו שנאמר בקין ‘ארורה האדמה שפצתה את פיה‬ ‫לקחת דמי אחיך’‪ ,‬קראה משה לפי הארץ שבלעה דם הבל‪ ,‬עתה נתתקנה האדמה בפתיחת פיה‬ ‫בבליעת קרח שהוא חלק הרע שבקין‪ ,‬כי לארץ לא יכופר כי אם בדם שופכה‪ .‬כך נתתקנו הכל‪.‬‬ ‫וזה שנאמר ביתרו ‘והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה’ עמנו והטבנו לך’ כי הוא לקח חלק טוב לעצמו‪.‬‬ ‫ובזה מבואר הפסוק בהפטרה ‘וחבר הקיני נפרד מקין’ היינו שנפקד מחלק הרע ולקח חלק הטוב‪.‬‬ ‫וחלק הנפש שבקין נתגלגל באותו מצרי שהרגו משה רבינו‪ ,‬ונאמר בו ‘ראה מה שעשה לו בשדה‬ ‫וראה מה שעשה לו בבית’‪ ,‬ופי’ האריז”ל שראה משה מה שעשה לו בעצמו בהיותם בשדה‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫יום ראשון פרשת יתרו ‪ -‬טז שבט תשע"ז‬ ‫חלק הנשמה הוא טוב ביתרו‪ ,‬חלק הנפש הוא רע במצרי שנהרג‪ ,‬חלק הרוח הממוצע נתגלגל‬ ‫בקין שהוא מעורב‪ ,‬הוא נבלע באדמה‪ ,‬ומבני קרח לא מתו ונולד שמואל הנביא שהוא חלק הטוב‬ ‫שברוחו של קין‪ .‬שקול כמשה ואהרן‪.‬‬ ‫הוסיף המגלה עמוקות שכל זה היה ברור למשה וצפורה השייכות שלהם מגלגול הראשון‪ ,‬ולכן‬ ‫קראו לבן הראשון ‘גרשם כי גר הייתי’ ג”ר בגימ’ קין והבל‪ .‬אליעזר ‘ויצילני מחרב פרעה’ הוא יתרו‬ ‫שהוא קין שהצילו ותיקן מעשה קין‪.‬‬

‫וישם ה’ לקין אות ו’ שנתוסף ליתרו כשנתתקן בגלגול‬ ‫וכתב הגר”א בפי’ ספרא דצניעותא עה”פ ‘וישם השם לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו’‪ ,‬ופי’‬ ‫בזה”ק שנרשם עליו אות ו’‪ .‬כי תחילה נתגלגל ביתר‪ ,‬לפני שתיקן מה שתיקן‪ ,‬אך לאחר שתיקן כל‬ ‫מעשיו כנ”ל ‘נתוסף בו אות ו’ ונקרא יתרו’‪.‬‬ ‫וכתב האריז”ל שנשמת קין כשהוא בתיקונו הוא גדול במעלה משורש הבל‪ .‬האריז”ל אמר על‬ ‫עצמו שהוא משורש הבל ותלמידו מהרח”ו משורש קין‪ ,‬ולכן במדה מסויימת היה גדול ממנו‪.‬‬ ‫ולולא כל אלו התיקונים לא היתה נשמתו של משה רבינו מוכן לעלות לקבל תורה מסיני‪ ,‬רק‬ ‫לאחר שנתתקנו קין והבל כראוי‪ ,‬ונתקיים הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד‪ ,‬עתה יכול‬ ‫משה לעלות לקבל תורה‪ ,‬ובזה מיישב החת”ס בפ’ יתרו מה שהקדימו מעשיו של יתרו לפני קבלת‬ ‫התורה אפי’ למ”ד שבא באמת לאחר מתן תורה‪.‬‬ ‫באותו דור היה חי גם גלגולו של הבל‪ ,‬שלכן עשה הקב”ה שנהרג הבל‪ ,‬כדאי’ בזה”ק שהבל הציץ‬ ‫בשכינתא ונתחייב מיתה‪ ,‬בבחי’ בן עזאי הציץ ומת‪ ,‬ומשה רבינו היה רועה צאן יתרו‪ ,‬והלך אחר‬ ‫המדבר וכשראה את המראה אמר לו יצרו ‘אסורה נא ואראה’‪ ,‬אך תיקן את הדבר ‘ויסתר משה פניו‬ ‫כי יראה מהביט אל האלקים’ בזה נתתקן חלק הטוב שבהבל הראשון‪ .‬ואילו חלק הרע שבהבל‬ ‫נתגלגל בבלעם‪ ,‬שהוא מסתכל היכן שאסור להסתכל‪ ,‬ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב‪ .‬נמצא‬ ‫שהחלקים הרעים נתבטלו כהמצרי ובלעם‪ ,‬וחלק הטוב נתעלה בתכלית השלימות‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ט‬


‫יום שני פרשת יתרו ‪ -‬י"ז שבט תשע"ז‬ ‫שיעור יומי ע"י הרה"ג ר' מנשה ישראל רייזמן שליט"א‬ ‫יום שני פ' יתרו ‪ -‬יז שבט תשע"ז‬ ‫ביטלו הנהגת התעניות כיון שנחלשנו וא”א להתענות בשפלות וענוה‬ ‫היום הילולת הרה”ק רבי יחזקאל בן רבי צבי הירש מקוזמיר זי”ע תלמידו של הרה”ק מלובלין‬ ‫זי”ע‪ .‬בניו רבי שמואל אליהו מזוואלין ורבי דוד צבי מניישטאט [רבי חיים ורבי אפרים] ליקטו‬ ‫מדברי תורתו‪ ,‬וכן נכדו הדברי ישראל ממוז’ץ מביא הרבה דברי תורה מזקנו‪ .‬הוא היה אומר מה‬ ‫שנודע בספה”ק שבדור אחרון בטלו הצדיקים את עבודת התעניות והסיגופים לתיקון הנפש‬ ‫וכפרת העון‪ ,‬ואמרו שירדה חולשה לעולם ולכן אין להתענות אלא להרבות בתורה ותפילה ולעבוד‬ ‫את ה’ בהתחזקות גדולה‪.‬‬ ‫וביאר רבי יחזקאל שענין ה’שוואכע דורות’ היינו שבדורות הקדמונים היו יכולים להתענות‬ ‫ולהשאר בענוה ושפלות הרוח‪ ,‬אבל בדור אחרון מי שמתענה‪ ,‬כל סביביו דומים עליו כעשבי‬ ‫השדה‪ ,‬מה יש להקב”ה מתענית כזה‪ .‬בדורות הקודמים היו נשמות גבוהות שגם אם הסתגפו לא‬ ‫נתגאו על זולתם‪ ,‬אך כיון שנחלשנו וחלינו במחלת הגאוה‪ ,‬אמרו רבותינו לחדול מלהתענות כדי‬ ‫שלא נתגאה‪.‬‬ ‫ונודע מה שכתב הרמב”ם מה שאדם צריך לעבוד את ה’ בעבודות גדולות ביום התענית‪ ,‬אך היום‬ ‫נחלש הגוף ואינו יכול לסבול איזה מעלה בלי להתגאות ולכן עדיף בלי זה‪.‬‬

‫האדם מחובר מעליונים ותחתונים‪ ,‬חלקם למעלה בעוה”ב וחלקם למטה בעוה”ז‬ ‫עוד כתוב בספר ‘נחמד מזהב’ [ליקוט מדבה”ק] פ’ בראשית‪ ,‬הנה לאחר חטא אדה”ר נגזר עליו‬ ‫ביום אכלך ממנו מות תמות‪ ,‬וצ”ע שהרי שב בתשובה ומדוע לא ביטל גזירת המות מהעולם‪.‬‬ ‫ואמר רבי יחזקאלע דאי’ במדרש פ’ בראשית שכל מה שהקב”ה ברא היה באופן שיהיה השתוות‬ ‫בין תולדות השמים ותולות הארץ‪ ,‬ביום הראשון שמים וארץ‪ ,‬ביום שני רקיע לעליונים‪ ,‬שלישי‬ ‫יבשה לתחתונים‪ ,‬רביעי מאורות בעליונים‪ ,‬חמישי ברואים בתחתונים‪ ,‬כיון שבא יום השישי הרי‬ ‫צריך להשוות שמים וארץ כאחד‪ ,‬לכן אמר ‘נעשה אדם’‪ ,‬שכביכול נמלך מה לעשות‪ ,‬ואמר הקב”ה‬ ‫‘הריני בורא את האדם מן העליונים ומן התחתונים’‪.‬‬ ‫וצ”ע שהרי לכאו’ אנו כאן למעשה בגוף גשמי בעוה”ז בתחתונים‪ ,‬מהו החלק שיש בנו מהעליונים‪,‬‬ ‫הגם שיש בנו נשמה אלקית אך מציאות חיינו הוא לכאו’ כאן בעוה”ז? וביאר רבי יחזקאל’ע ע”פ‬ ‫מה שמבואר בספרי הראשונים שלפני החטא היה אדה”ר מטייל בגן עדן‪ ,‬לעבדה ולשמרה‪ ,‬כך‬ ‫היה נהנה מזיו השכינה למעלה‪ ,‬ואח”כ היה מתעסק בצרכי הגוף ויוצא מגן עדן ויורד בתחתונים‪,‬‬ ‫וכך היה יכול לעלות ולרדת‪ ,‬עייל ונפיק‪ ,‬כמובן שאין לנו השגה במציאות שהיה לפני החטא אך‬ ‫זאת ידענו שהיה חי באופן של עליון ותחתון כאחד‪ .‬אך לאחר החטא אינו יכול להכנס לעליונים‪,‬‬ ‫כשהוא כאן הוא תחתון לחלוטין‪ ,‬אך כשאדם משאיר אחריו בנים ותלמידים נמצא שכשהוא‬ ‫למעלה הוא גם למטה‪ ,‬ברא כרעא דאבוה‪ .‬כמ”ש במהרש”א על מה שהיו מזמרין בחתונה וי לן‬ ‫דמיתנן‪ ,‬כי מה שיש השתלשלות של הוא תוצאת החטא‪ ,‬שהאב מת והוא בעליונים והבן נשאר‬ ‫חי בתחתונים‪ ,‬אך עי‪,‬ז נמצא שהאדם הוא באותו זמן למעלה ולמטה‪ ,‬הוא יחד עם בנו‪ ,‬הוא למעלה‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ג‬


‫ד‬

‫יום שני פרשת יתרו ‪ -‬י"ז שבט תשע"ז‬ ‫ובנו למטה‪ .‬קודם החטא היה יכול לרקוד על שני החתונות‪ ,‬לאחר החטא נפרדו שני החתונות‪ ,‬חלק‬ ‫רוקדים למעלה וחלק רוקדים למטה‪ .‬וזהו ‘נעשה אדם’ מעליונים ותחתונים כאחד‪ ,‬וכן הוא תמיד‬ ‫גם בשעה הזאת‪ ,‬יש הרבה ממין האדם למעלה והרבה מהם למטה‪ .‬שלא להטיל קנאה במעשה‬ ‫בראשית‪.‬‬

‫לא חלק רבי עקיבא על רבי אליעזר רבו‪ ,‬אלא שדיבר לפשוטי עם שאין זוכים‬ ‫שההכנה והמצוה הם שלמים בלתי לה’ לבדו‬ ‫נלמד בעז”ה סוגיה בש”ס עם פירושו של רבי יחזקאל’ע זי”ע‪ :‬אי’ במס’ שבת [קל] ‘אמר רבי‬ ‫אליעזר כורתים עצים לעשות פחמין לעשות (כלי) ברזל‪ .‬כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר‬ ‫לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת (ומילה) שאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את‬ ‫השבת’‪ .‬היינו שלדעתו של ר”א שמכשירי מצוה דוחין את השבת‪ ,‬לכן היו חוטבים עץ בשבת כדי‬ ‫לעשות גחלים לעשות סכין למול את הבן‪ .‬כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה‬ ‫בערב שבת אינו דוחה את השבת’‪ .‬וצ”ע מהו הלשון ‘כלל אמר רבי עקיבא’ הרי הוא חולק על רבי‬ ‫אליעזר והיה צ”ל ‘ורבי עקיבא אוסר – כלל אמר רע”ק וכו’? ועוד הקשה רבי יחזקאל’ע כקושיית‬ ‫האחרונים‪ ,‬האיך חולק רע”ק על רבי אליעזר רבו‪ ,‬והרי כל תורתו של רע”ק היה מרבי אליעזר‪,‬‬ ‫ואם ר”א קיבל במסורה שמכשירי מצוה דוחה שבת‪ ,‬איך אומר רע”ק כלל שלא כרבותיו? ובמס’‬ ‫פסחים בסוגיא זאת שם הבעל פלוגתא דר”א הוא רבי יהושע שהיה תלמיד חבר שלו‪ ,‬ולא רע”ק‬ ‫תלמידו המובהק? ועי’ אותיות דרע”ק שם כתוב שהתחלת לימודו היה ע”י ר”א שריחם עליו ומסר‬ ‫לו כל תורתו‪ .‬ועוד שאם אמרו בגמ’ שבמקומו של ר”א בלוד נהגו כך הלכה למעשה‪ ,‬הרי למעשה‬ ‫לא נקטינן כר”א‪ ,‬מדוע ספרו זאת בגמ’ שבאמת ע”פ הלכה היו מחללים שבת בלוד?‬ ‫וביאר ע”פ מש”כ בגמ’ פסחים דף ד’ ‘זריזין מקדימין למצוות’ ולא כתוב ‘זריזין מקדימין את‬ ‫המצוות’‪ ,‬בא ללמדנו שאאע”ה כשהוא קם בבוקר אל העקדה‪ ,‬נאמר וישכם אברהם בבוקר ואח”כ‬ ‫ויבקע עצי עולה‪ ,‬ולא בקע את העצים בלילה‪ ,‬והענין הוא כי מי שעושה מצוה כמאמרה בשלימות‬ ‫לשם שמים בכל פרטיה כרצון ה’‪ ,‬הוא צריך שההכנות להמצוה יהיה נעשה דווקא בזמן המצוה‬ ‫ולא קודם לכן‪ .‬כי מי שעושה הכל לשם שמים בשלימות‪ ,‬חלק מהמצוה הוא ההכנה שנעשית‬ ‫דווקא בתוך זמן המצוה‪.‬‬

‫כשהמצוה בלב טהור‪ ,‬צריך שההכנה תהיה תוך זמן המצוה‬ ‫זהו ענין מעלת ר”א הגדול‪ ,‬שאמרו במדרש ‘ושם האחד אליעזר’ שראה משה רבינו בשמים‬ ‫שהקב”ה אומר הלכה בשם ר”א ואמר יהי רצון שיצא זה מחלצי‪ ,‬כפי מעלתו הגדלה של רבי‬ ‫אליעזר היה צריך לעשות ההכנה למצוה בתוך זמן המצוה‪ .‬ולא שנחלקו התנאים על מדרגת ר”א‬ ‫בעצמו‪[ .‬שמעתי פעם שיעור של הגרי”ש אלישיב זצוק”ל שהתפלא על זה איך נחלקו על רבי‬ ‫אליעזר שהיה הרבי של כל רבני הדור‪ ,‬כמ”ש חמשה תלמידים היו לו לריב”ז ור”א מכריע את‬ ‫כולם‪ ,‬והאיך יתכן שבאחרית ימיו הכניסוהו בנדוי ושמעו ממנו תורה כשישבו רחוק ד’ אמות ממנו]‬ ‫ופי’ רבי יחזקאלע’ שהיה ר”א נשמה גדולה מאד‪ ,‬ולכן היה עושה הכנה בתוך זמן המצוה‪ ,‬וכל‬ ‫ההכנות כולם שצריך לצורך המילה היה עושה בשבת עצמו‪ ,‬שאצלו היה הכל בתכלית השלימות‪,‬‬ ‫וממילא נכנס ה’שם שמים’ בהכנה כמו במצוה‪ .‬והגמ’ מספרת זאת לחידוש שר”א הכניס קדושה‬ ‫בכל יושבי עירו‪ ,‬עד כדי כך שכולם קבלו מדרגת אותו הצדיק שכולם היו יכולים לעשות הכל לשם‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫יום שני פרשת יתרו ‪ -‬י"ז שבט תשע"ז‬ ‫שמים‪ ,‬ולכן היו כורתין פחמין בשבת‪ ,‬וחותכין לולבים בשבת‪ ,‬כי מכשירי מצוה דוחה שבת‪ .‬ולא‬ ‫רצו להקדימו לפני השבת‪ ,‬מעוצם מעלת ההכנה‪.‬‬ ‫ועתה מובן מה שאמרו במשנה ‘רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלים מלפני השבת וכו’ כלל אמר‬ ‫רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה בערב שבת אינו דוחה את השבת’ אין כאן מחלוקת כלל‪,‬‬ ‫אלא שרע”ק אמר כלל‪ ,‬שאצל מורי ורבי רבי אליעזר שההכנה להמצוה הוא קדוש כהמצוה‪ ,‬אצלו‬ ‫ההכנה הוא בבחינת ‘אי אפשר לעשותה בערב שבת’‪ ,‬כי כל מעשיו בלתי לה’ לבדו‪ ,‬לכן היה צריך‬ ‫לעשות פחמין בשבת עצמו‪ ,‬אך מי שאינו במדרגה זאת הרי אצלו אפשר לעשותה בערב שבת‪,‬‬ ‫לכן צריך לעשותו בערב שבת‪ .‬ונמצא שאין כאן מחלוקת כלל בין רע”ק ור”א‪ ,‬כי גם ר”א מודה‬ ‫שמי שאינו במדרגה זאת יעשה ההכנה לפני שבת‪ .‬ור”א מסכים שבמצב של ירידת הדורות בטלו‬ ‫את המצוה עצמה בשבת‪ ,‬וגזרו שלא לתקוע בשופר בשבת‪ ,‬שמא יעבירנו ד”א בר”ה‪ ,‬היינו שיש‬ ‫אחיזת החיצונים בתוך המצוה עצמה‪ ,‬כי רשות הרבים הוא רשות החיצונים‪ ,‬אם אדם מתגאה‬ ‫עם האתרוג היפה שלו‪ ,‬הרי הוא מעביר ד”א בר”ה‪ ,‬רצה שהרבים יסתכלו עליו‪ ,‬זהו פגם במצוה‬ ‫ואינו דוחה את השבת‪ .‬משא”כ מצוה טהורה ברשות היחיד אין חשש כזה‪ ,‬ובמקומו של ר”א היה‬ ‫בתכלית הטהרה שאפי’ ההכנה היתה בלתי לה’ לבדו‪ ,‬ולכן דוחה שבת‪.‬‬

‫זריזין לטהר את נפשם ולהקדים הכנה דרבה אל המצוה‬ ‫וזהו הלשון זריזין מקדימין למצוות‪ ,‬לא מקדימין את המצוות‪ ,‬כי ר”א עשה את הברית ממש בשבת‬ ‫לפנות ערב‪ ,‬כי בבוקר הלכו לפתוח בית חרושת של סכיני מילה‪ ,‬ולכן לא כתוב זריזין מקידמין‬ ‫את המצוות‪ ,‬אלא היו מקדימין את עצמם לעשות הכנה למצוה‪ .‬מקדימים ההכנה לפני המצוה‬ ‫בתוך זמן המצוה ולכן היו מאחרים עצם המצוה‪ .‬משא”כ מי שאין ההכנה טהור אצלו‪ ,‬הוא מקדים‬ ‫ההכנה לפני כן‪ ,‬ובזמן המצוה הוא מקדים את המצוה ממש‪ .‬אך הזריזין מקדיממין ההכנה למצוות‪.‬‬ ‫ומ”מ חכמי דורו הכניסו אותו בנידוי‪ ,‬כי ראו הנהגות מופלגות כאלה ע”פ הלכה שזה היה שייך רק‬ ‫לפי מדרגת ר”א בעצמו‪ ,‬וחששו שמא ילמדו ממנו פחותי עם לאחר את זמן הברית אחה”צ‪ ,‬לכן‬ ‫שמתוהו כדי שלא ילמדו ממנו‪ .‬כמסופר על הרה”ק רבי לייבל איגר שהיה מאחר מאד את הברית‬ ‫רגע לפני השקיעה‪ ,‬ובקשו להכניסו בנידוי ושמתא‪ ,‬כנ”ל כדי שלא ילמדו ממנו‪ ,‬אך צדיקי דורו הגנו‬ ‫עליו‪ ,‬ורבי צדוק הכהן כתב מכתב תמיכה ברבי לייבל‪ ,‬כיון שהוא עוסק כל היום בהכנה למצוה‪,‬‬ ‫הוא באמת מקדים את המצוה יותר מכולם‪ ,‬מי שתפס ומל בבוקר לא הקדים למצוה אלא הקדים‬ ‫את המצוה‪ .‬כל אחד לפי מדרגתו‪ .‬והחידוש הוא שהצדיק יכול להרים את אנשיו למדרגה שלו‪,‬‬ ‫כמוהו ממש‪[ .‬פעם אחת היה רבי יחזקאל במקאווע‪ ,‬ונתכבד להיות סנדק בברית והיתה השעה‬ ‫מאוחרת מאד‪ ,‬והמגיד של העיר הוכיחו על כך‪ ,‬אז אמר לו הביאור הנ”ל]‬

‫מתקשרים ומתחברים עם כל ישראל ע”י כמה חברים אהובים‬ ‫כתב רבינו יונה באבות שקשה לקיים מצות ואהבת לרעך כמוך‪ ,‬לכן יתחבר אדם עם חמשה או‬ ‫שבעה חברים אהובים וקרובים ללבו‪ ,‬ובהם יקיים ואהבת לרעך כמוך‪ ,‬ועי”ז יזכה בהמשך לקיים‬ ‫המצוה עם כל ישראל‪ .‬וצ”ע שהרי בתורה לכאו’ בא הציווי על כל ישראל ולא רק על כמה חברים?‬ ‫וביאר רבי יחזקאל’ע שבהלכות כלאים פסק הרמב”ם וכן בשו”ע ביו”ד שיש איסור כלאים מדרבנן‬ ‫גם אם הצמר מחובר לבגד אחר‪ ,‬ואותו הבגד השני מחובר לפשתן‪ ,‬וי”א אפי’ עם כפתורים‪ ,‬למשל‬ ‫כובע של צמר שמחובר למעיל של משי‪ ,‬שבתחתית המעיל יש פשתן‪ .‬גם זהו אסור משום חיבור‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ה‬


‫ו‬

‫יום שני פרשת יתרו ‪ -‬י"ז שבט תשע"ז‬ ‫צמר ופשתן‪ .‬אע”פ שמן התורה צריך שוע טוי ונוז‪ ,‬אך מדרבנן אסור גם זאת‪ .‬ובזה יובן גם ענין‬ ‫ההתחברות באהבת ישראל ע”י כמה חברים‪ ,‬כי כשראובן מחובר עם שמעון באהבת ישראל‪,‬‬ ‫ושמעון יש לו ז’ חברים‪ ,‬וכל אחד מז’ אלו יש להם עוד ז’‪ ,‬נמצא שע”י חמש חברים הוא מחובר‬ ‫לכל ישראל‪ ,‬שהרי כתב שם הרמ”א שגם מחובר למחובר נקרא חיבור‪ ,‬ובזה מובן דברי רבינו יונה‬ ‫שעי”ז יוכל להתחבר עם כל ישראל‪ .‬יוסף ה’ עליכם ככם אלף פעמים‪.‬‬ ‫מה שכתב רבינו יונה רק חמש או שבע חברים‪ ,‬כי האדם הוא מוגבל בכחות הנפש‪ ,‬ושיער ברוח‬ ‫קדשו שהאדם יכול לאהוב חבירו כמותו ממש רק כמו חמש או שבע‪ ,‬אע”פ שכל ישראל חברים‪,‬‬ ‫הם מתחברים ע”י מחובר למחובר כבדיני כלאים כנ”ל‪.‬‬

‫בהשגחה פרטית המצוה מוטלת עליך יותר מכל ישראל‬ ‫מסופר בשם רבי יחזקאלע’ שפעם אחת לוה אחד סכום גדול ופשט רגלו ולא היה לו לשלם‬ ‫למלוה‪ ,‬המלוה היה מליונר גדול מאד‪ ,‬ולא הסכים למחול על החוב לאותו לוה‪ ,‬אע”פ שזה היה‬ ‫‘דבר של מה בכך’ אצלו‪ ,‬טען המלוה שהוא לא רוצה למחול הכל‪ ,‬רק הוא יתן חלק כחלק עם‬ ‫שאר נדיבי העם‪ .‬ואמר לו רבי יחזקאל שיש לו ראיה שהוא צריך לתת יותר משאר הנגידים‪ ,‬כמו‬ ‫שמצאנו בדין חצי עבד וחצי בן חורין [כשאחד מהשותפים שחרר את העבד] לישא שפחה אינו‬ ‫יכול שהרי הוא חציו בן חורין‪ ,‬ולישא בת חורין שהרי חציו עבד‪ ,‬מה יעשה‪ ,‬והלא לא תהו בראה‬ ‫אלא לשבת יצרה‪ ,‬אלא כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב לו העבד שטר על חצי דמיו‪,‬‬ ‫ולכאו’ צ”ע מה שוה שטר של חצי מליון דולר מעבד שאין לו גרוש לנשמה‪ ,‬מה שוה השטר הזה?‬ ‫חספא בעלמא‪ .‬א”כ איך דורשים מהאדון הזה שישחרר את העבד כדי שיוכל לישא אשה‪ ,‬הרי לא‬ ‫יהיה לו כסף מעבד זה‪ ,‬והרי כל כלל ישראל מחוייבים לדאוג שלא יהיה איש זה במצב של תהו?‬ ‫אלא שכיון שהקב”ה סיבב על המלוה שילוה ללוה זה‪ ,‬מוטל הדבר ביותר על כתפו של האיש הזה‪.‬‬ ‫ממילא גם מוטל עליך יותר מכל ישראל שתרחם עליו‪.‬‬

‫יתרו שמע וחשב שזה סיפור מוגזם‪ ,‬עד ששמע ממשה רבינו את שלימות הסיפור‬ ‫משה וּלְ יִ ְשׂ ָר ֵאל ַע ּמוֹ ִּכי הוֹ ִציא ה’ ֶאת‬ ‫משה ֵאת ָּכל ֲא ׁ ֶשר ָע ָשׂ ה ֱאל ִֹהים לְ ׁ ֶ‬ ‫וַ ִ ּי ׁ ְש ַמע יִ ְתרוֹ כ ֵֹהן ִמ ְדיָ ן ח ֵֹתן ׁ ֶ‬ ‫יִ ְשׂ ָר ֵאל ִמ ִּמ ְצ ָריִ ם‪ :‬פרש”י‪‘ :‬מה שמועה שמע ובא קריע”ס ומלחמת עמלק’‪ .‬ובמדרש אי’ ששמע‬ ‫יתרו כל האותות והמופתים שעשה השי”ת ביציאת מצרים‪ .‬וצריך להבין מה צורך היה שמשה‬ ‫משה לְ ח ְֹתנוֹ ֵאת ָּכל ֲא ׁ ֶשר ָע ָשׂ ה ה’ לְ ַפ ְרעֹה‬ ‫רבינו יחזור ויספר כל המעשיות לחותנו‪ ,‬שנאמר וַ יְ ַס ּ ֵפר ׁ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ּ‬ ‫וּלְ ִמ ְצ ַריִ ם ַעל אוֹ דֹת יִ ְשׂ ָר ֵאל ֵאת ָּכל ַה ְּתלָ ָאה ֲא ׁ ֶשר ְמ ָצ ָא ַתם ַ ּבדֶּ ֶרך וַ ַי ִ ּצלֵ ם ה’‪ .‬בשלמא לבניו של‬ ‫משה היה צריך לספר בליל פסח משום והגדת לבנך‪ ,‬אך מה צורך יש לספר לחותנו‪ .‬וכן מה ראה‬ ‫יתרו עתה לומר ‘ברוך השם’‪ ,‬הרי כבר שמע תחילה את כל המעשה תחילה‪ ,‬ומה נתעורר עתה‬ ‫לאחר שספר לו משה את המעשה להתפעל ולומר ברוך השם? ובגמ’ סנהדרין צד אי’ שגנאי הוא‬ ‫לישראל שלא אמרו ברוך ה’ עד שבא יתרו ואמר ברוך השם‪ ,‬ויש להבין פנימיות ענין ‘ברוך השם’‪.‬‬ ‫ופי’ החת”ס שדרך האדם כשהוא מספר מעשה שהוא מוסיף גוזמאות‪ ,‬הגם שיתרו שמע בתחילה‬ ‫את כל המעשיות‪ ,‬בוודאי סיפורי מופת כאלה היו מפורסמים בכל ה’עיתונים’ שבעולם‪ ,‬שמעו‬ ‫עמים ירגזון‪ ,‬בפרט יתרו שהתעניין מאד בחדשות של מצרים שהרי היה מיועצי פרעה‪ ,‬כמ”ש‬ ‫בסוטה דף יא‪ .‬לכן היה קשה לו להאמין הסיפורים שהיו בעיתונים שנתנו רשות לישראל לצאת‬ ‫לשלושה ימים‪ ,‬ולמעשה השתחררו לגמרי‪ ,‬הוא לא האמין איך יכולים לצאת בסוף לחירות עולם‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫יום שני פרשת יתרו ‪ -‬י"ז שבט תשע"ז‬ ‫מאימפריה ענקית כמו מצרים‪ ,‬אך לאחר ששמע עוד ועוד סיפורים‪ ,‬אמר שזה לא יתכן שהכל‬ ‫שקר‪ ,‬מקצת דמקצת מוכרח להיות אמת‪ ,‬עד שהחליט שכנראה יצאו רק לג’ ימים ולא לחירות‬ ‫עולם‪.‬‬ ‫התוה”ק מספרת בשבחו של יתרו‪ ,‬וישמע יתרו‪ ,‬הוא שמע הרבה מעשיות‪ ,‬אך לא האמין שהכל‬ ‫אמת‪ ,‬הוא חשב שרק חלק קטן אמיתי‪ ,‬ואעפ”כ בשביל מעט כזה בא לבקר אל המדבר אשר הוא‬ ‫חונה שם הר האלקים‪ ,‬חונה היינו שלא יצא ממצרים אלא שהוא חונה כעת לשעה של חירות ג’‬ ‫ימים שהם עדיין סמוך להר האלקים‪ ,‬כי הוא לא האמין ל’גוזמאות של העיתונים’‪ ,‬שיצאו לחירות‬ ‫לגמרי‪ .‬ולא האמין שממש הצילנו ה’ מיד מצרים‪.‬‬ ‫אך משה רבינו אמר לו‪ ,‬שבשונה מכל החדשות שבעולם שרובו גוזמא ומעט אמת‪ ,‬כאן אדרבה כל‬ ‫מה ששמעת הוא מעט והאמת הוא הרבה יותר מזה‪ ,‬שהרי משה ידע כל הסודות שהיו בכל עשרת‬ ‫מכות‪ ,‬גם מה שלא ידעו בני ישראל אז בדיוק מה שנעשה בבית פרעה מכת צפרדע שלא יכולים‬ ‫לצאת בבית הכסא שלא ישמטוהו הכרכשתא‪ ,‬אנו יודעים כל הסודות שהיו שם‪ .‬שם היה צנזורה‬ ‫שלא ספרו את כל הבושות שלהם‪ .‬נמצא שהאמת ששמע יתרו היה רק קרוב אל האמת‪ ,‬הרבה‬ ‫יותר היה התפעלות מהאמת שהיה במציאות‪.‬‬ ‫ולכן קרא משה ליתרו ויספר לו המעשה כמו שזה היה‪ ,‬באר‪ ,‬ענן‪ ,‬מן‪ ,‬קריע”ס‪ ,‬ומלחמת עמלק‪,‬‬ ‫‘על כל הטובה’‪ ,‬כששמע כל המעשיות מחתנו משה רבינו‪ ,‬שוב לא היתה שמיעה חיצונית אלא‬ ‫שמיעה בפנימיות‪ ,‬ועתה ראה לא רק אשר הוציא את ישראל ממצרים‪ ,‬רק לשעה‪ ,‬אלא ‘הציל את‬ ‫העם’ ‘ויצילם השם’ היינו אחת ולתמיד‪ ,‬על זה שמח יתרו לאחר ששמע את המעשה מפיו של‬ ‫חתנו משה רבינו‪ ,‬זהו כדאי וראוי לומר על זה ‘ברוך השם’‪ .‬וזה שהדגישו חז”ל שבתחילה שמע‬ ‫רק חלק קטן מהמעשה ואעפ”כ בא‪ ,‬ולאחר ששמע המעשה כמו שהיה באמת‪ ,‬הוסיף ואמר ‘עתה‬ ‫ידעתי’‪.‬‬

‫יתרו בא וגילה שגדול השי”ת מכל העבודות זרות שבכל העולם‬ ‫הזכרנו אתמול באריכות מענין גלגולי נשמות הבל וקין שנתתקנו ע”י משה ויתרו‪ .‬וכתב החת”ס‬ ‫בתורת משה דף פט שעיקר ביאת יתרו למחנה ישראל היה כדי להביא את ישראל לתוספת לימוד‬ ‫האמונה‪ ,‬מלבד האמונה שלמדו ביציאת מצרים‪ .‬כי שם במצרים הכירו ישראל את רק את אלילי‬ ‫מצרים ולא של שאר האומות‪ ,‬וראו אח”כ שהקב”ה עשה באלהי מצרים שפטים‪ ,‬אך לא היה להם‬ ‫הוכחה אולי יש באיזה פינה בעולם איזה עבודה זרה חזק שלא נכנע‪ ,‬ולכן צריך יתרו לבא דווקא‬ ‫לפני מתן תורה‪ ,‬שהוא עבד כל אלהים אחרים ואעפ”כ אמר ‘ברוך ה’ וכו’‪ ,‬שאם היה בא לאחר‬ ‫קבלת התורה לא היה ראיה שהקב”ה גדול מכל האלהים‪ ,‬לכן בא יתרו שהוא נסע בכל העולם‬ ‫להכיר את הע”ז‪ ,‬וגם למצרים הגיע רק בשביל להכיר את הע”ז דשם‪ ,‬כשהוא ישמע את המעשה‬ ‫דיציאת מצרים ויאמר ‘עתה ידעתי כי גדל ה’ מכל האלהי’ם שלא הניח עבודה זרה שלא עבדה‪,‬‬ ‫כשאדם כזה בא ואומר שהקב”ה גדול מכוווווולם‪ ,‬שהרי הוא הכיר את כל הע”ז‪ ,‬וידע ששרו של‬ ‫מצרים יותר חזק מכל השרים‪ ,‬שבאותה שעה היתה מצרים שליט בכיפה‪ ,‬והיות שהקב”ה הכניע‬ ‫את אלהי מצרים‪ ,‬קל וחומר שלא נשאר שום עבודה זרה בעולם כלל‪ .‬הכל בטל ומבוטל‪.‬‬

‫אם היה יתרו בא לפני מלחמת עמלק‪ ,‬לא היה עמלק יכול ללחום בנו כלל‬ ‫והוסיף החת”ס ע”פ הגמ’ בפסחים וקדושין ועוד‪ ,‬מפני מה גרים מעונים בעוה”ז מפני ששיהו‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ז‬


‫ח‬

‫יום שני פרשת יתרו ‪ -‬י"ז שבט תשע"ז‬ ‫עצמן מלהכנס תחת כנפי השכינה‪ .‬ופרש”י שמאז שהחליטו על דת האמת היו ממתינים עוד‬ ‫מלבא להתגייר‪ .‬ועל זאת הם מעונים‪ .‬וכ’ החת”ס שאם היה יתרו בא לפני מלחמת עמלק והיה‬ ‫מפרסם גדולת ה’ מכל האלהים‪ ,‬אזי לא היה עמלק יכול לזנב כל הנחשלים אחריך‪ ,‬כיון שאיחר‬ ‫ובא לאחר מלחמת עמלק וכבר חשבו בני ישראל היש ה’ בקרבנו אם אין‪ ,‬אולי היה איזה גבול‬ ‫בנצחונות של הקב”ה ח”ו‪ ,‬לכן היו צריכים ללחום בעמלק בדרך הטבע ולא בדרך של מופתים‪.‬‬ ‫וזה שכתב רש”י בתחילת הפרשה שיתרו שמע קריע”ס ואותות ומופתים‪ ,‬ואח”כ שמע שהיה‬ ‫עדיין מלחמת עמלק‪ ,‬היינו שיש להם ספקות באמונה‪ ,‬ולכן הוא מחזק אותם שמי שהכניע אלהי‬ ‫מצרים הוא גדול מכל האלהים‪ ,‬אלא שכבר הגיע מדי מאוחר‪ ,‬אם היה בא קודם לכן‪ ,‬היה משה‬ ‫מכניע את עמלק בתכלית‪ .‬לכן ראינו שיתרו היה לו יסורים‪ ,‬שהרי שילחו חתנו מעל פניו שלא‬ ‫יהיה כאן בשעת מתן תורה‪ ,‬שלא עשה את השליחות שלו בשלימות‪ ,‬אבל מה שעשה בוודאי‬ ‫פעל לטובה‪ ,‬ברוך ה’‪.‬‬

‫‘ברוך השם’ נאמר מאלו שבאו מהחוץ לפנים‪ ,‬שעי”ז נתברך ונתפשט שם ה’‬ ‫כתב ה’פעזינגער רב’ בספרו ‘יפח לקץ’ לבאר מדוע לא אמרו בני ישראל ברוך ה’ עד שבא יתרו‬ ‫ואמר ברוך ה’‪ ,‬כמו שאמרו בגמ’ סנהדרין צד‪ ,‬הרי ישראל אמרו שירת הים ומה ענין יש באמירת‬ ‫ברוך דווקא‪ .‬האם לא אמר משה רבינו ברוך השם? והנה באמת לא מצאנו באברהם יצחק ויעקב‬ ‫שאמרו ברוך השם‪ ,‬רק מלכי צדיק שהוא שם בן נח הוא אמר ברוך אברם‪ ..‬וברוך אל עליון‪ ,‬הרי‬ ‫שהלשון הזה דווקא מבחוץ‪ ,‬לא אברהם יצחק ויעקב ולא משה אמרו ברוך ה’‪ ,‬רק מבחוץ‪ ,‬מלכי‬ ‫צדק חותנו של יהודה בן יעקב‪ ,‬ויתרו חותנו של משה‪ ,‬הם באים פנימה ואומרים ברוך השם‪ ,‬ועל‬ ‫זאת ארז”ל שזה גנאי לישראל שלא אמרו ברוך השם‪.‬‬ ‫וכתב דתיבת ‘ברוך’ נלאו בו הראשונים איך יכולים לאמרו לפני השי”ת‪[ ,‬כמו שלמדנו בשיעורי‬ ‫הסידור במוצ”ש באריכות בכל שיטות הראשונים והמקובלים בביאור תיבת ברוך] כי ענין ברכה‬ ‫הוא תוספת‪ ,‬הלא אצלת לי ברכה‪ ,‬המשפיע נותן למקבל בזה הוא נותן לו ברכה מה שלא היה לו‬ ‫לפני כן‪ .‬זה מתאים בכהן ובצדיק‪ ,‬אבל איך אדם תחתון שבתחתונים יבא לפני השי”ת מלך גדול‬ ‫רם ונישא ויאמר לו ‘ברוך’‪ ,‬הרי אין הקב”ה צריך לבריותיו ואין אצלו שום חסרון שצריך להשלימו‪,‬‬ ‫א”כ מה שייך לומר ברוך אתה ה’‪.‬‬ ‫ובאמת בספה”ק יש שפירשו ש’ברוך’ אינו לשון ברכה אלא לשון הודאה‪ ,‬וכ”כ רבינו בחייי‪ ,‬אך‬ ‫המקובלים הרשב”א והרמב”ן והאריז”ל באריכות‪ ,‬ובשער התפילה דנפש החיים שער ב’‪ ,‬שם‬ ‫נתבאר שכן יש המשכת ברכה כלפי עולמות עלוינים‪ ,‬ולכן לא אומרים מודה אני לפניך אלא ברוך‬ ‫ה’‪ ,‬כי זהו רצון ה’ שכלל ישראל יכולים לתת עוז לאלקים‪ ,‬ולעומת זה כתוב צור ילדך תשי‪ ,‬כביכול‬ ‫כשאין הקב”ה משפיע ברכות לעולם זהו החסרון שאינו משפיע‪ ,‬וכשבני ישראל אומרים ברוך‬ ‫אתה‪ ,‬הרי הם מעוררים ממקור הברכות שכן יוכל הקב”ה להשפיע כביכול‪.‬‬ ‫אך יש כן מקום של ברכה כלפי מעלה לכו”ע‪ ,‬והוא כשנכנס גר צדק בכלל ישראל‪ ,‬הקב”ה כביכול‬ ‫נתוסף בו ברכה‪ .‬כי בני ישראל הם נבחרו מאיתו‪ ,‬מאברהם יצחק ויעקב‪ ,‬אך כשבא גוי ונתוסף‬ ‫על בני ישאל‪ ,‬הרי שכנסת ישראל נתרחבה ונתפשט הכלי שלה יותר‪ ,‬ושייך לומר ברוך אתה ה’‬ ‫כלפי שמיא‪ ,‬שעתה הקב”ה משפיע ברכה יותר גדלה‪ ,‬זהו ברכה כלפי מעלה שרצונו להשפיע‬ ‫שפע‪ ,‬ולכן כשנתוסף גרים שייך לומר ברוך אתה‪ .‬ומלכי צדק הביא הרבה עבדים ואאע”ה גיירם‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫יום שני פרשת יתרו ‪ -‬י"ז שבט תשע"ז‬ ‫תחת כנפי שכיננה‪ ,‬וזהו ברוך אל עליון‪ ,‬מה שברוך אברם הוא ברכה לאל עליון‪ .‬וכן יתרו שבא‬ ‫והתגייר‪ ,‬נאמר במדרש ‘על כן עלמות אהבוך’‪ ,‬שיתרו אהב את ה’ כששמע על קריעת ים סוף‪ ,‬הרי‬ ‫שב’חשבון’ של הקב”ה נתוסף עוד אחד הוא יתרו שנתגייר‪ ,‬לכן שייך בו לשון ברוך השם‪.‬‬ ‫אך מה שאמרו גנאי לישראל שלא אמרו ברוך ה’‪ ,‬כיון שהיו עמם הרבה מערב רב שלא הצליחו‬ ‫לגייר אותם‪ ,‬זהו גנאי שלא אמרו ברוך ה’ לגייר אותם‪.‬‬

‫כל אחד מאיתנו מגייר הרבה גרים בכל יום‬ ‫ובספרי קבלה נתבאר שבאמת אנו מגיירים גרים כל יום ויום‪ ,‬כמאמרם ז”ל לא גלו ישראל אל‬ ‫האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים‪ ,‬כל כוס קפה שאדם שותה הוא מגייר ניצוץ אלקי לתוך‬ ‫הקדושה‪ ,‬כל מה שאדם מברך על פרי ברוך אתה ה’ בורא פרי העץ‪ ,‬היינו שניצה”ק שהיו בתוך‬ ‫הפרי נתוספו אל הקדושה‪ ,‬כי נפדה הניצוץ הקדוש ממקום ההסתרה ונתוסף לכלל ישראל‪ ,‬ועי”ז‬ ‫נתרחב קרנו וכרמו של הקב”ה ועי”ז הוא משפיע יותר‪ .‬וזהו פנימיות כל הברכות שאנו מברכים‪.‬‬ ‫ובכלליות ברב אנפין הוא כשבא ממש גוי ומתגייר‪ .‬אך היום שגור בפינו תמיד לומר ברוך ה’‪,‬‬ ‫כמ”ש השלה”ק להיות מרגלא בפומיה של אדם תמיד לומר ברוך ה’‪ ,‬כי כל פסיעה שהוא הולך‬ ‫וכל ראיה שהוא רואה הוא מתקן איזה ניצוץ‪ ,‬ונמצא שהקב”ה כביכול מבורך ע”י ההליכה הזאת‪,‬‬ ‫שהתפעל מהפרח ומהשמש והענן וחשב מגדולת ה’ הרי יש כאן ניצוץ קדוש שנפדה ונכנס תחת‬ ‫כנפי השכינה‪ ,‬א”כ נמצא שהיום גיירתי הרבה גרים‪ .‬וכמ”ש האריז”ל שעל זה אומרים כל יום‬ ‫מזמור שיר חנוכת הבית ארוממך ה’ כי דיליתני על הניצה”’ק שנפדו בכל יום‪ ,‬ונמצא שכל אדם‬ ‫יכול לומר תמיד ברוך ה’‪ ,‬כי אנו מגיירים גרים כל היום וכל הלילה‪ .‬אשרינו‪.‬‬

‫שמע על התלאות ואמר ‘ברוך השם’‬ ‫כ’ החת”ס עמוד צא ‘ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה’ וכו’ ואת כל התלאה אשר מצאתם‬ ‫בדרך’ שסיפר להם שלא היה מים מתוקים והשליכו עץ וימתקו המים‪ ,‬וכך סיפר לו את כל התלאות‬ ‫שבדרך‪ ,‬ורק לאחר ששמע את התלאות אמר יתרו ‘ברוך השם’‪ .‬וביאר החת”ס שבפ’ דברים כתוב‬ ‫מי כה’ אלקינו בכל קראנו אליו‪ ,‬היהודי אין לו גשם ואומר משיב הרוח ומוריד הגשם ויורדים‬ ‫גשמים כי הקב”ה מתאוה לתפילתן של צדיקים‪ ,‬וכל מה שחסר לנו הוא כי הקב”ה אוהב אותנו‬ ‫ורוצה לשמוע את התפילה שלנו‪ .‬כל חסרון שיש לאדם הוא או כיון שלא התפלל על זה כלל‪ ,‬או‬ ‫כיון שלא התפלל על זה מספיק‪ .‬ובזה פי’ החת”ס שהקב”ה משפיל גרים ומגביה שפלים‪ ,‬ואעפ”כ‬ ‫אצל בני ישראל הוא ‘עונה לשמו ישראל בעת שועם אליו’ שהוא רוצה להראות להם חיבתו‪.‬‬ ‫וראיה לכך שגם לאחר כל הניסים ונפלאות שעשה במצרים עמדנו במצב של סכנה ופרעה רדף‬ ‫אחרינו‪ ,‬וכל זה כי רצה השי”ת שישראל יתפללו‪ ,‬וגם לאחר מכן הביא אותנו שוב למצב מסוכן‬ ‫במרה כי רצה שנתפלל‪ ,‬הביא אותנו לדפקה כי רצה שנתפלל עלינו‪ .‬ולכאו’ אם ביקש לגאול‬ ‫אותנו מה באנו עוד פעם למצב סכנה? כמו שאמרה צללפונית אשת מנוח ‘לו ביקש ה’ להמיתנו’‬ ‫לא היה עושה לנו כל זאת‪ .‬כך היתכן שהקב”ה יגאל אותנו במופתים כאלה ובסוף נמות בצמא ח”ו?‬ ‫אלא שהקב”ה מתאוה לתפילתינו כמ”ש במדרש שיר השירים‪ ,‬שזהו פי’ הפסוק ‘מי כה’ אלקינו’‬ ‫שאע”פ שהוא בעל היכולת הוא עוצר כמה עניינים עד שנתפלל‪.‬‬ ‫זה היה החידוש ששמע יתרו‪ ,‬ששמע את התלאה אשר מצאתם בדרך‪ ,‬א”כ מדוע עשה לנו נסים‬ ‫כאלה? אלא שהוא רוצה לשמוע תפילתן‪ ,‬ויחד יתרו על כל הטובה היינו כל מה שמנע מאיתנו מים‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ט‬


‫י‬

‫יום שני פרשת יתרו ‪ -‬י"ז שבט תשע"ז‬ ‫ולא נתנו לפני שהתפללנו‪ ,‬קרבה כזאת אין לשום אומה בעולם‪ ,‬ועל זה אמר יתרו ברוך ה’‪ .‬כי‬ ‫שאר שרי מעלה לא מתנהגים כך באומותם‪ ,‬מי כה’ אלקינו בכל קראנו אליו‪.‬‬

‫הקב”ה ברחמיו משפיע עלינו שפע רב אך לא בריבוי יתר מן המדה כדי שנשאר‬ ‫קרובים אליו‬ ‫ובקונטרס חת”ס דר’ פישל סופר שנת תקפ”ב הוסיף עוד נקודה ע”פ מה שאומרים בנשמת ‘ברעב‬ ‫זנתנו ובשבע כלכלתנו’ ויש להבין בשלמא ברעב זנתנו הוא שבח‪ ,‬מהו השבח בשבע כלכלתנו?‬ ‫ופי’ חת”ס שהלשון כלכלה הוא כשאין לאדם שפע רב אלא כפי הנצרך לו‪ ,‬שנאמר ויכלכל יוסף‬ ‫לחם לפי הטף‪ ,‬היינו עם חשבון כמה שצריך‪ .‬כשאדם מקבל מליונים זה לא נקרא כלכלה‪ ,‬וזה‬ ‫שאנו משבחים לה’ ‘בשבע כלכלתנו’ שנתן לנו שבע באופן מוגדר שלא נתרחק ממנו‪ ,‬שאם האוצר‬ ‫מלא מדי יותר ממה שצריך‪ ,‬אזי אינו קרוב לה’‪ ,‬כי קרבת ה’ הוא כשיש כמה שצריך בשפע‪ ,‬ולא‬ ‫יותר מדי‪ .‬וזה שכתוב בפ’ בחקתי וישן מפני חדש תוציאו‪ ,‬למה תוציאו‪ ,‬כי אסור שיהיה באוצר‬ ‫יותר ממה שצריך‪ .‬ואתם הדבקים בה’ אלקינו‪ ,‬שיש מדת הדין שמצמצם השפע שלא יהיה בריבוי‬ ‫מדי‪ ,‬ריבוי אור‪.‬‬ ‫כששמע יתרו ההטבה שהטיב עמנו ה’‪ ,‬ואח”כ הוסיף לו משה לספר את התלאה‪ ,‬כביכול יישר לנו‬ ‫את התמונה שלא נשתגע בריבוי שפע‪ ,‬על זה אמר ברוך ה’‪.‬‬ ‫כך נבנה חיי האדם מרווחים שבין השורות‪ ,‬לכן יש שורה כתובה ויש שורה רווח‪ ,‬משניהם ביחד‬ ‫נבנה נפש האדם‪ ,‬אם לא היה התלאה‪ ,‬לא היה הצלה שלימה שהיו מתרחקים מרוב שפע ח”ו‪.‬‬ ‫כך הנהיג ה’ את ישראל שיהיה להם ולא יהיה להם‪ ,‬שם שם לו חק ומשפט‪ ,‬חסדים וגבורות‪,‬‬ ‫כל זה כדי שיתקרב האדם לה’ בתכלית השלימות ולא יתרחק לא מרוב טובה ולא מרוב חסרון‪.‬‬ ‫כמו שדרשו על ‘ודי זהב’ מרוב זהב שהרבית להם וכו’‪ .‬יתרו לא הכיר הנהגה כזאת של השפעה‬ ‫וצמצום ביחד‪ ,‬ומזה התפעל מאד ואמר ברוך ה’‪.‬‬ ‫לזאת הוצרך יתרו לשמוע את הסיפור ממשה רבינו בכבודו ובעצמו‪ ,‬לא הספיק לו מה שהוא‬ ‫בתחילה‪ ,‬כי העתונים לא יכולים לספר את השילוב הנפלא יש לכל יהודי עם ה’‪ ,‬יום אחד ה’ מראה‬ ‫לו יד פתוחה ומחר יד סגורה‪ ,‬כדי להצילו שלא יתרחק מריבוי אור בלי שיעור בלי גבול‪ .‬אשרינו‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫יום שלישי פרשת יתרו ‪ -‬יט שבט תשע"ז‬

‫שיעור יומי ע"י הרה"ג ר' מנשה ישראל רייזמן שליט"א‬ ‫יום שלישי פ' יתרו ‪ -‬יט שבט תשע"ז‬ ‫[לעילוי נשמת אסתר דרייזל בת ר’ שלום זאב‪ .‬ולעילוי נשמת פערל בת ר’ אריה לייב]‬

‫עצת יתרו למשה למנות שרי אלפים ושרי מאות‪ ,‬היא פרשה שנתוספה בתורה על‬ ‫ידו‬ ‫רש”י מביא דברי המכילתא שהיה ליתרו ז’ שמות‪ ,‬אחד מהם הוא ‘יתר’ על שיתר פרשה אחת‬ ‫בתורה שנאמר ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל וכו’‪ .‬והקשה רבי צדוק הכהן בספרו צדקת‬ ‫הצדיק מהו הלשון ‘שייתר פרשה אחת בתורה’ היה צ”ל ‘שהוסיף פרשה אחת בתורה’‪ .‬כי לשון‬ ‫ייתר היינו דבר מיותר‪ ,‬כמ”ש בגמ’ חולין כל היתר כנטול דמי כמו בהמה שיש לה שני לבבות‬ ‫היא טרפה‪ ,‬כמו יתרת שהיא אצבע שישית‪ .‬א”כ היה צריך לקרוא לו ‘מוסיף’ ולא ‘יתרו’‪.‬‬ ‫ונקדים בדברי האור החיים הק’ שאם היה יתרו צודק בעצתו בסדר הדיינים‪ ,‬הרי היה הקב”ה לבדו‬ ‫אומר את העצה הזאת‪ .‬שלמה המלך היה שופט על ציבור יותר גדול ממשה רבינו‪ ,‬וכתוב בספר‬ ‫מלכים ששלמה המלך ביקש מהקב”ה ‘ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך’‪ ,‬כשהקב”ה‬ ‫רוצה מספיק איש אחר‪ ,‬כשלא‪ ,‬לא יספיקו מאות דיינים‪ .‬והרי משה רבינו היה עכשיו בשמים‬ ‫מ’ יום ומ’ לילה‪ ,‬לא אכל ולא שתה‪ ,‬ואיך הוא אומר לו ‘נבל תבול’ הרי מדובר באיש האלקים‬ ‫שבא עכשיו משמים‪ ,‬איך שייך לומר לו דעות‪ .‬ומה צדיק שיש לו עליית נשמה אין אומרים לו‬ ‫דעות‪ ,‬צדיק שיש לו עליית גוף ונשמה ארבעים יום‪ ,‬אומרים לו דעות?‬ ‫אמנם יתרו עצמו אמר למשה ‘וצוך אלקים’ ופרש”י ‘המלך בגבורה’ אם הוא יסכים ‘ויכלת‬ ‫עמוד’‪ .‬הרי שזה רעיון מפליא לתת עצה להקב”ה‪ .‬האחד בא לגור ולהתגייר ותיכף אומר לו‬ ‫עצות למשה רבינו שילך לשאול את הקב”ה‪ .‬ונאמר ‘וישמע משה לקול חותנו’‪ ,‬היינו שמסתמא‬ ‫הלך להמלך בגבורה‪ .‬ובפ’ דברים לא כתוב שזו היתה עצת יתרו אלא אמר ‘איכה אשא לבדי‬ ‫טרחכם’ ואז לקח מהם שרי אלפים וכו’‪ .‬וצריך לדעת מה היה המצב לולא העצה של יתרו‪ ,‬האיך‬ ‫היה משה חי בלי עצה זאת?‬

‫הקדים פ’ יתרו למתן תורה להורות שלא בחר בנו מכל עם מחמת עוצם מעלת‬ ‫חכמתנו‬ ‫וכתב האור החיים הק’‪‘ :‬וראיתי לתת לב‪ ,‬איך זכה יתרו‪ ,‬שתכתב על ידו פרשה זו‪ ,‬והן אמת‬ ‫כי הוא כיבד משה עבד ה’‪ ,‬בהיותו נרדף במדין לבדו והנה שכרו שכבדו ה’‪ ,‬אלא היה ה’ יכול‬ ‫לעשות לו דרך כבוד אחר לא בדרך זה שיראה חס ושלום כפחות ידיעה בעם ה’‪ ,‬עד שבא כהן‬ ‫מדין והשכילם‪ :‬היינו שמזה משמע שכלל ישראל היו כטפשים ופחותי ידיעה ולא היו יודעים‬ ‫עצה עד שבא אחד ממדין והשכילם‪ .‬מדוע עשה הקב”ה באופן שיש פחיתות כבוד לישראל?‬ ‫ונראה כי טעם הדבר הוא להראות ה’ את בני ישראל הדור ההוא וכל דור ודור‪ ,‬כי יש באומות‬ ‫גדולים בהבנה ובהשכלה‪ ,‬כי לא מחמת חכמתנו בחר בנו ה’ מכל העמים‪ ,‬אלא יש בוודאי‬ ‫חכמים גדולים באומות העולם‪ ,‬כמו יתרו שבנה תכנית שלמה להעמיד שרי אלפים שרי מאות‪,‬‬ ‫שזה לא סתם אמירה בעלמא אלא חכמה עמוקה איך לבנות את הבנין מסודר להפליא וצא‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ג‬


‫ד‬

‫יום שלישי פרשת יתרו ‪ -‬יט שבט תשע"ז‬ ‫ולמד מהשכלת יתרו בעצתו ואופן סדר בני אדם אשר בחר‪ ,‬כי יש באומות מכירים דברים‬ ‫המאושרים‪ ,‬והכוונה בזה‪ ,‬כי לא באה הבחירה בישראל‪ ,‬לצד שיש בהם השכלה והכרה יותר‬ ‫מכל האומות‪ ,‬כמו שכתוב בס”פ דברים ‘לא מרובכם חשק ה’ בכם’‪ ,‬כך ‘לא מחכמתכם בחר ה’‬ ‫בכם מכל העמים’ וזה לך האות השכלת יתרו‪ ,‬הא למדת כי לא מרוב חכמת ישראל והשכלתם‬ ‫בחר ה’ בהם‪ ,‬אלא לחסד עליון ולאהבת האבות‪ ,‬כי זהו רצונו יתברך‪‘ ,‬ואוהב את יעקב’ ולא‬ ‫מחמת חכמתו ויותר יערב לחיך טעם זה למאן דאמר יתרו קודם מתן תורה בא (ילק”ש רמז‬ ‫רסח)‪ ,‬כי נתחכם ה’ על זה קודם מתן תורה לומר שהגם שיש באומות יותר חכמים מישראל‬ ‫אף על פי כן אותנו הביא ה’ אליו ובחר בנו‪ ,‬ללמדנו קודם מתן תורה שלא בחר בנו מחמת‬ ‫חכמתנו‪ ,‬שהרי יש באומות העולם חכמה יתרה שאין בנו‪ .‬ועל זה בפרט עלינו לשבח לאשר‬ ‫בחר בנו מצד חסדיו‪ ,‬מצד ברית האבות והחסד העליון עלינו‪ ,‬וגם למאן דאמר (שם) אחר מתן‬ ‫תורה [בא]‪ ,‬וא”כ בוודאי צריך למצוא טעם מדוע הקדימו שלא כסדר את עניינו של יתרו קודם‬ ‫מתן תורה‪ ,‬יש טעם במה שסדר ביאתו קודם‪ ,‬להראות הכוונה הנזכרת‪ ,‬שזולת זה אין הכוונה‬ ‫הנזכרת נגלית‪ ,‬והבן’‪.‬‬ ‫וזה מרבה בשבח והודאה במה שבחר בנו‪ ,‬שאם היינו חכמים יותר מכל האומות לא היה נגלה‬ ‫החסד כ”כ‪ ,‬שבחר בעם חכם ולא בחמורים שאין מבינים דף גמרא‪ ,‬אך בחר בנו לא מחמת‬ ‫חכמה‪ .‬ומה שאנו כהיום חכמים יותר מכל האומות‪ ,‬הרי מבואר במשלי ‘אני תושיה לי ערמה’‬ ‫שהתוה”ק נותנת חכמה באדם‪.‬‬

‫הראה הקב”ה כחן של חרטומי מצרים‪ ,‬להראות עוצם הנס שגם אלו נתבטלו‬ ‫וכן כתבו הראשונים שהאות הראשון במצרים היה שנהפך מטה אהרן לנחש ‘ויעשו חרטומי‬ ‫מצרים בלהטיהם כן’‪ ,‬מדוע נתן הקב”ה אות שגם החרטומים יכולים לעשות כמותו‪ ,‬כדי‬ ‫ללמדנו שלא היה העסק עם בהמות אלא עם חרטומים מחוכמים שיכלו לעשות ממקלות‬ ‫נחשים‪ ,‬שהיום אין כזה חכם מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬ואעפ”כ הודו חכמים אלה ‘אצבע אלקים‬ ‫היא’‪ .‬הרי שכדי להתפעל מגדולת הענין מקדימים קודם לכן עם מי היתה ההתמודדות‪ .‬כך‬ ‫כשבאים לפאר ולרומם מעלת ישראל שבחר בנו השי”ת מכל האומות‪ ,‬מקדימים להודיע‬ ‫שלא מחמת חכמתם היא בחירה זאת‪ ,‬אלא יש חכמים באומות העולם שלא היינו יכולים‬ ‫להסתדר בלי שבא אותו גוי והתגייר ועשה סדר בעם ישראל‪.‬‬ ‫ועדיין צריכין אנו למודעי מדוע נקרא ‘יתרו’ ולא ‘הוסיף’ האם הפרשה מיותרת או חשובה‪,‬‬ ‫והרי בלשון המקרא הוא לשון דבר מיותר‪‘ ,‬א איבעריגע פרשה’?‬

‫יהודי אינו מקבל התנשאות מעליו‪ ,‬כיון שגנוזה בו חלק אישי בתורה‬ ‫וכתב רבי צדוק הכהן [צדקת הצדיק אות רלא] ביאור נפלא בפרשתן ע”פ יסוד גדול בחיים‪,‬‬ ‫שיש לעם ישראל מדה [חולשה] מסויימת שנפש הישראלית אינו יכול לסבול שאחד מתנשא‬ ‫עליו‪ .‬ויובן ע”פ דברי המדרש [ויקרא ט‪,‬ג] ‘ושם דרך א”ר ינאי ושם כתיב דשיים אורחיה סגי שוי‪,‬‬ ‫מעשה ברבי ינאי שהיה מהלך בדרך וראה אדם אחד שהיה משופע ביותר פי’ העץ יוסף שהיה‬ ‫מלובש בגדים נאים ומכובדים של תלמיד חכם‪ ,‬פראק או סטראקיס‪ ,‬א”ל משגח רבי מתקבלא‬ ‫גבן חישב רבי ינאי שהוא ת”ח והזמינו לסעוד אצלו אמר לו אין‪ ,‬הכניסו לביתו האכילו והשקהו‬ ‫בדקו במקרא ולא מצאו‪ ,‬במשנה ולא מצאו‪ ,‬באגדה ולא מצאו‪ ,‬בתלמוד ולא מצאו‪ ,‬א”ל סב‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫יום שלישי פרשת יתרו ‪ -‬יט שבט תשע"ז‬ ‫בריך כבדו בברכת המזון א”ל יברך ינאי בביתיה שלא כהלכה שהאורח מברך כדי שיברך לבעל‬ ‫הבית‪ ,‬ביקש מרבי ינאי שהוא יברך בהמ”ז‪ ,‬פשוט לא היה יודע איך לברך בהמ”ז‪ ,‬א”ל אית בך‬ ‫אמר מה דאנא אמר לך אולי זה כן תוכל‪ ,‬שאני אברך ואתה תאמר אחרי מלה במלה‪ ,‬כמ”ש‬ ‫בברכות ‘אוי לו למי שאשתו ובניו מברכין לו’ א”ל אין זאת כן היה יכול לומר אחריו מלה‬ ‫במלה‪ ,‬א”ל אמור‪ ,‬שיאמר אלו התיבות אחריו מלה במלה‪ ,‬אכול כלבא פיסתיא דינאי – הכלב‬ ‫אכל לחמו של ינאי‪ .‬כמעשה דרבי יונתן בב”ב שלא רצה שעם הארץ יאכל מפתו‪ ,‬כך אמר רבי‬ ‫ינאי ובקש מבעל הבגדים המכובדים שיאמר כך אחריו‪ .‬לכאו’ אין לזה הבנה בפשטות‪ ,‬אך כך‬ ‫האיר הקב”ה בעיני רבי ינאי שיאמר לו כך כדי שיתגלה להלן חידוש נפלא ע”י איש זה‪ .‬כיון‬ ‫ששמע העם הארץ שהוא מכנה אותו כלב על בורותו קם תפסיה א”ל ירותתי גבך דאת מונע‬ ‫לי תפס הע”ה את רבי ינאי וצעק ‘ירושתי אצלך’‪ ,‬תלמד אותי תורה ואז אדע דברי תורה‪ ,‬מה‬ ‫אתה מתגאה עלי לקרוא לי כלב‪ .‬א”ל ומה ירתותך גבי? רבי ינאי שאל אותו איזה ירושה שלך‬ ‫נמצאת אצלי? א”ל חד זמן הוינא עבר קמי בית ספרא ושמעית קלהון דמניקיא פעם עברתי‬ ‫סמוך לתלמוד תורה שמעתי את הילדים אומרים ‪ :‬אמרין (דברים לב) תורה צוה לנו משה‬ ‫מורשה קהלת יעקב‪ ,‬מורשה קהלת ינאי אין כתיב כאן אלא קהלת יעקב הרי שהיא ירושה לכל‬ ‫אחד מישראל שוה בשוה‪ ,‬ואין לך להתפאר עלי לכנות אותי ככלב‪.‬‬

‫התוה”ק מתחלקת לכל הדור‪ ,‬כשיש ריבוי בכמות יש מיעוט באיכות‬ ‫ופי’ המגיד הירושלמי רבי יצחק זאב יאדלער [אביו של רבי בן ציון] בפירושו על המדרש‪,‬‬ ‫שבהמשך הדורות אנו רואים שבימינו יש יותר לומדי תורה‪ ,‬אך מאידך אין מי שיכתוב תשובה‬ ‫כשו”ת רעק”א והחת”ס‪ ,‬כי התורה נתחלקת לכל בני הדור‪ ,‬אם יש ריבוי לומדי תורה מקבלים‬ ‫כל אחד חלק קטן‪ ,‬ואם יש מיעוט לומדי תורה מקבל כל ת”ח חלק עצום בתוה”ק‪ .‬לכן היום‬ ‫שיש לומדי תורה רבים בכמות‪ ,‬ממילא חלק התורה שבכל אחד הוא ממועט ביותר‪.‬‬ ‫זו היתה טענת הע”ה לרבי ינאי‪ ,‬אם אתה יודע תורה הרבה‪ ,‬הרי חלקי וירושתי בתורה נמצאת‬ ‫אצלך‪ ,‬אני מסכים לכך‪ ,‬אך אל תזלזל בי משום כך‪ .‬אלף נכנסין להוראה ואחד יוצא‪ ,‬האלף‬ ‫נכנסין הם בונים את האחד יוצא‪ .‬ולכן אין לנו דין ת”ח כמו שהיה בדורות הראשונים‪ ,‬כי חלק‬ ‫החכמה נתפזר אצל הרבה אנשים‪ .‬משא”כ בימיהם עמי הארצות לא יכלו להתפלל ולברך‬ ‫ברכת המזון‪ ,‬וחכמי ישראל היו גדולים כרבי ינאי‪ .‬אך בימינו שכולם יודעים ללמוד ולברך‪,‬‬ ‫מאידך אין לחכמי ישראל שלימות כבדורות הקודמים‪ .‬הקב”ה צריך שעשועים מכל דור ודור‬ ‫לפי עניינו‪ ,‬ואל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה‪ ,‬כי בכל דור יש נחת רוח מיוחד‪.‬‬ ‫נמצאנו למדים שאין היתר לת”ח לקרוא לע”ה כלב‪ ,‬כי חלקו בתורה הוא על חשבונו של‬ ‫הע”ה‪.‬‬ ‫וכמ”ש בגמ’ מפני מה אין ת”ח מצויין שבניהם ת”ח מפני שקוראים לעמי הארץ כלבים‪ ,‬הרי‬ ‫שזה היה ביטוי נפוץ בימיהם‪ ,‬וכן מצאנו ברבי יונתן שלא רצה לגלות שהוא חכם בתורה‪ ,‬אמר‬ ‫‘פרנסני ככלב’‪ ,‬זה היה ביטוי על העמי הארץ‪ ,‬ואסרו זאת‪ .‬אך רבי ינאי היה לו הוה אמינא‬ ‫שמותר לומר לע”ה שיאמר אחריו ‘אכל כלב פתו של ינאי’‪ .‬ועל זה צעק לו הע”ה שאתה אוכל‬ ‫מהתורה שלי‪ ,‬והוא מרגיש מחובר להתורה ממש כמו רבי ינאי‪ ,‬עד כדי כך שהוא צועק ‘אתה‬ ‫גנבתי ממני את הירושה שלי’‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ה‬


‫ו‬

‫יום שלישי פרשת יתרו ‪ -‬יט שבט תשע"ז‬

‫כל יהודי הוא החתן של התוה”ק‪ ,‬אצל הת”ח היא נשואה ואצל ע”ה היא ארוסה‬ ‫וכן מצאנו בדברי המהרש”א על הגמ’ פסחים מט‪‘ :‬כל העוסק בתורה לפני עם הארץ כאילו‬ ‫בא על ארוסתו בפניו שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב‪ ,‬אל תקרי מורשה אלא‬ ‫מאורסה’‪ .‬ופי’ מהרש”א שהחילוק בין ע”ה לת”ח‪ ,‬שאצל ע”ה היא ארוסה ואצל הת”ח היא‬ ‫נשואה‪ .‬זה כל החילוק ביניהם‪ .‬במס’ יבמות אין כמעט חילוק בין ארוסין לנשואין לגבי אשת‬ ‫אחיו וכו’‪ .‬הרי שכל עם הארץ שנולד‪ ,‬כיון שהוא יהודי הרי הוא החתן של התורה‪ ,‬התורה היא‬ ‫כלה שלה‪ ,‬אלא שהת”ח כבר לקחה לחופה ונשאה‪ ,‬והע”ה מאד מאד מחובר לא רק ע”י זיקת‬ ‫יבמין אלא ממש ארוסה‪ ,‬לארוס וארוסה לאתקפא חלשין‪ .‬ממילא אינו מסכים שיקראו לו‬ ‫כלב‪ .‬כי חלקו שבתורה נמצא אצל התלמידי חכמים‪ ,‬כדפי’ האריז”ל על ‘ושים חלקינו עמהם’‬ ‫שמתפללים שחלקינו יהיה מופקד אצל צדיק טוב‪.‬‬ ‫נמשיך בדברי המדרש הנ”ל‪ :‬א”ל רבי ינאי לאותו ע”ה למה זכיתה למיכלא על פתורי? מה זכית‬ ‫לאכול על שלחני‪ ,‬אם אכלת אצלי‪ ,‬סימן שיש לך זכות מיוחדת לכך‪ .‬והרי אין הקב”ה מביא‬ ‫תקלה ע”י רבי ינאי‪ ,‬ואם לדעתו היה איזה פחיתות להאכיל ע”ה‪ ,‬מוכרח שיש בו ניצוץ קדוש‬ ‫בפרט לאחר שגילה את התחברותו לתוה”ק‪ .‬אמר לו מיומי לא שמעית מילא בישא וחזרתי‬ ‫למרה אני נזהר מאד מלשון הרע ולא לסרסר דברים מכאן לשם‪ ,‬ולא חמית תרין דמתכתשין‬ ‫דין עם דין ולא יהבית שלמא ביניהון היינו שהיה עוסק תמיד להשלים בין היריבים‪ .‬א”ל כל‬ ‫הדא דרך ארץ גבך וקריתך כלבא א”כ אני צריך לפייס אותך פיוס גדול על שקראתיך כלב‪,‬‬ ‫קרא עליה שם דרך דשיים אורחיה סגי שוי זה היה חשבון הנפש של רבי ינאי‪ ,‬לשמור על הפה‬ ‫לא לדבר גבוהה ועתק‪ ,‬כי אל דעות ה’ ולו נתכנו עלילות‪ .‬ובזה הדר בו רבי ינאי ממה שקראו‬ ‫כלב‪ .‬שהרי הוא עושה שלום בין ישראל כאהרן הכהן‪ .‬כן פי’ האמרי יושר שם‪.‬‬

‫הקב”ה צריך את רבי ינאי בבית המדרש ואת הע”ה בחוץ לעשות שלום‬ ‫עוד פי’ שרבי ינאי היה משבח אותו היהודי שאע”פ שאינו יכול ללמוד‪ ,‬הוא עושה דברים‬ ‫טובים אחרים בעולם‪ ,‬להשרות שלום בין אנשים‪ ,‬את רבי ינאי צריך הקב”ה בהיכל התורה‪,‬‬ ‫ואותו עם הארץ צריך לעסוק בחוץ לעשות שלום בין איש לחבירו‪ .‬וחלקו בתורה עבר לרבי‬ ‫ינאי‪ .‬וזש”כ אל תחזיק טובה לעצמך‪ ,‬כי מי יודע כמה ירושות של אנשים אכלת‪ .‬כך צריך‬ ‫להיות התייחסות בין כל כלל ישראל‪ ,‬כולנו גוף אחד‪ ,‬ויחד עם כולנו יש שלימות‪.‬‬ ‫ופי’ רבי צדוק הכהן שזהו הסיבה שבני ישראל אין מקבלים התנשאות של אחרים עליהם‪,‬‬ ‫אתה לא נשיא ואני לא כלב‪ ,‬וצריך להכיר בזה האמת‪ ,‬כי לכל ישראל יש חלק בתורה זה כמו‬ ‫זה‪ .‬וכנודע שכל אחד מישראל יש לו חלק בתורה‪ ,‬כל אות בתוה”ק חשוב אחד כמו השני ואין‬ ‫שום עדיפות מאות אחת על השניה‪ ,‬אי אפשר לוותר על אות הכי קטנה‪ ,‬הגם שיש גדולים ויש‬ ‫קטנים אך כל אחד מישראל מיוחד לאיזה ענין‪ ,‬ואין סיבה וטעם להתנשאות עליו‪ ,‬אפי’ אבר‬ ‫קטן שבגוף צריכים אותו לכל הגוף‪.‬‬

‫הגם שאין ישראל מקבלים התנשאות‪ ,‬אך מוכרחים לכבד ת”ח כדת וכדין‬ ‫אך א”כ יבואו כל עמי הארץ וילבשו בגדי רבנות‪ ,‬שהרי הרב למד על חשבון שלי‪ .‬אך יש‬ ‫מדרש נוסף בקהלת פרק ד’ פסקה יב ‘שמעון סיכנא איש עיצה היה חופר בורות שיחין ומערות‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫יום שלישי פרשת יתרו ‪ -‬יט שבט תשע"ז‬ ‫בירושלים‪ ,‬אמר לרבי יוחנן בן זכאי אני גדול כמוך‪ ,‬אמר לו למה‪ ,‬אמר לו שאני עוסק בצרכי‬ ‫רבים כמוך אמר אם אדם בא לידך לדין או לשאלה אתה אומר לו שתה מן הבור הזה שמימיו‬ ‫זכין וצונן‪ ,‬או אם שאלה לך אשה על נידותה אתה אומר לה טבלי בבור הזה שמימיו מטהרין?‬ ‫וקרא עליו פסוק זה וקרוב לשמוע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע’‪.‬‬ ‫הרי שריב”ז לא שתק לו לאותו עסקן כשאמר לו ‘אני גדול כמוך’‪ ,‬כי בוודאי יש הלכות כבוד‬ ‫רבו בשו”ע‪ ,‬וכל החשבונות הנ”ל הם אמיתיים כלפי הת”ח שידע איך להסתכל בחשיבות על‬ ‫כל אחד מישראל‪ ,‬ולא שיזלזל ח”ו במעמד הלכות ת”ח‪ .‬אלא שהיצר הרע מבלבל היוצרות‪,‬‬ ‫והת”ח לומד את המדרש בקהלת והע”ה לומד את המדרש בפ’ צו‪ .‬הרי הת”ח צריך לזכור את‬ ‫המדרש בפ’ צו שלא לכנות את הע”ה בשם כלב‪ ,‬והע”ה את המדרש בקהלת שלא לדרוש‬ ‫כבוד כהת”ח‪ .‬כמו בשלום בית שהבעיה מתחילה שהגברים קוראים את הליכות הנשים‬ ‫והנשים קוראים הליכות הגברים‪ .‬כך צריך ע”ה לזכור שצריך לתת כבוד לתורה ולתלמיד חכם‪.‬‬

‫פרשת יתרו מיותרת באור דלעתיד שכולם ידעו אותי למקטנם ועד גדלם ואין‬ ‫מקום למנות שרים‬ ‫נחזור לדברי רבי צדוק הכהן‪ ,‬אילו היו בני ישראל בשלימות לא היה שייך התנשאות של שרי‬ ‫אלפים שרי מאות שרי עשרות‪ ,‬כי אם לא היו עמי הארץ בישראל אין צריך התנשאות מזה‬ ‫על זה‪ ,‬כמו לעתיד לבא שכתוב ‘ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לומר דעו את‬ ‫השם כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדלם’‪ .‬ובימינו כבר מתחילה ‘הכנה’ לזה שכבר אין יהודי‬ ‫שאינו יודע לומר ברכת המזון וק”ש‪ ,‬עוד מעט יושפע על כולנו שפע נבואה‪ ,‬וכבר עכשיו כל‬ ‫אחד יש בו חלק התורה שזה גנוז אצלו‪ ,‬מה שאין בחבירו‪.‬‬ ‫אמנם ההתנשאות תשאר גם לעתיד לבא כלפי הגרים שיבואו להתגייר‪ ,‬שבני ישראל ילמדו‬ ‫להם תורה‪ .‬אך בני ישראל ביניהם לבין עצמם לא ילמדו זה עם זה‪ ,‬רק הגרים שיבקשו ללמוד‬ ‫תורה ודעת ויראת השם‪ .‬נמצא שיתרו שבא להתגייר בזמן כזה ואמר ‘ואתה תחזה’ היא באמת‬ ‫פרשה מיותרת לכלל ישראל‪ ,‬כי הם מצדם אין צריכים להתנשאות של שרי אלפים ושרי‬ ‫מאות‪ ,‬ואפי’ אלף שנים לאחר מכן ידבר העם הארץ לפני רבי ינאי דברים כאלה שאין הת”ח‬ ‫יכול להתנשאות עליו ולומר לו כלב אתה‪ .‬רק הגוי והגר מבין התנשאות‪ ,‬כי מצדם של הגרים‬ ‫שייך שבני ישראל יתנשאו מעליהם‪ .‬וכך אמר הקב”ה למשה רבינו‪ ,‬היות שלא הגיע התיקון‬ ‫השלם‪ ,‬ועמי הארץ חלקי התורה שלהם עדיין בגניזה‪ ,‬לכן צריכים לשאול בתורת שאלה את‬ ‫ענין ההתנשאות מיתרו‪ .‬כי בסוד הנעלם כבר עכשיו יש התיקון השלם בבחי’ ולא ילמדו איש‬ ‫את רעהו‪ ,‬רק באתגליא עדיין אינו מגולה‪ ,‬לזאת לא דיבר הקב”ה אל משה לפני שבא יתרו‬ ‫שיעשה שרי אלפים שרי מאות‪ ,‬כי באמת פרשה זו מיותרת לגמרי‪ ,‬כי תיכף נזכה לתיקון‬ ‫השלם וכולם ידעו אותי למקטנם ועד גדלם‪ .‬אך כיון שעמלק עדיין לא נמחק לגמרי רק נחלש‪,‬‬ ‫ואילו היה נמחק עמלק לגמרי היה משה רבינו נכנס לארץ ישראל ובונה בית המקדש באופן‬ ‫של תיקון השלם וממילא באמת היינו מוותרים לגמרי על פרשת שרי אלפים ושרי מאות‪ ,‬אלא‬ ‫היות ש’ויחלוש יהושע את עמלק’ ועדיין עמלק קיים‪ ,‬וממילא יהיה חטא העגל ועמי הארץ‬ ‫שחלקי התורה שלהם בגניזה‪ ,‬לכן יש עדיין ענין של שרי אלפים ושרי מאות‪ .‬אך לאמיתו של‬ ‫דבר היא פרשה מיותרת לבני ישראל‪ ,‬רק כלפי הגרים מסין ויפאן שיבאו להתגייר בהמוניהם‬ ‫עליהם יתנשאו בני ישראל שרי אלפים שרי מאות‪ ,‬אך לא בבני ישראל בינם לבין עצמם‪.‬‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ז‬


‫ח‬

‫יום שלישי פרשת יתרו ‪ -‬יט שבט תשע"ז‬

‫הצעת יתרו הוא ‘מילי דהדיוטא’ אלא שנתקבלו דבריו לעת עתה לפני התיקון‬ ‫השלם‬ ‫וכך אי’ בזה”ק [פ’ יתרו דף סח עמוד ב’ למטה] שדברי יתרו הם ‘מילי דהדיוטא’‪ .‬כל הרעיון של‬ ‫ואתה תחזה הוא דברי הדיוט‪ ,‬הוא עצמו גר צדק קדוש אך המילים האלה הם מילי דהדיוטא‪.‬‬ ‫כי בני ישראל מצד עצמם אין שייך בהם התנשאות‪ ,‬כמו שטען קורח ‘מדוע תתנשאו על‬ ‫קהל השם’‪ ,‬היה אמת בדבריו מצד התיקון השלם‪ ,‬אלא שטעה לחשוב שמשה רבינו מתנשא‪,‬‬ ‫כשבאמת אין סיבה להתנשאות בעצם‪ ,‬מלבד הלכות כבוד ת”ח שזה לא מתבטל כלל‪ .‬וגם‬ ‫מצאנו בדברי חז”ל כ”פ כנגד הפרנסים המתגאים על הציבור‪ ,‬כי כלל ישראל אין להם מצד‬ ‫עצמם התנשאות זה על זה‪.‬‬ ‫וכן הוא לשון הזה”ק ‘לא ינהיג בר נש קלנא באחרא מילי דהדיוטא אמר יתרו וישמע משה‬ ‫לקול חותנו ויעש ככל אשר אמר’‪ ,‬הרי שיש אמת אפי’ במילי דהדיוטא של יתרו‪ ,‬כי יש בזה‬ ‫אמת לשעה אחת לפני תיקון השלם‪ .‬כלפי העולם של ה’הוה אמינא’ צריך לשמוע לקול יתרו‪,‬‬ ‫אך באמת הוא אמר פרשה מיותרת לגמרי‪.‬‬ ‫אי’ במכילתא ‘וישמע משה לקול חותנו ויעש ככל אשר אמר’‪ ,‬אמר רבי אלעזר המודעי וישמע‬ ‫משה לקול חותנו‪ ,‬ויעש ככל אשר אמר לו האלקים‪ ,‬ולא ככל אשר אמר חותנו‪ .‬היינו שאע”פ‬ ‫שדבריו הם מילי דהדיוטא מ”מ לשעה צריך להשתמש עם העצה שלו עד שנזכה בקרוב‬ ‫לתיקון השלם‪ ,‬וכולם ידעו אותי למקטנם ועד גדלם‪.‬‬ ‫אמנם באור החיים הק’ מתפעל מחכמתו של יתרו‪ ,‬לעומת דברי רבי צדוק שהיא חכמה חיצונה‬ ‫ויתרה כלפי הגויים וגרי הצדק‪ ,‬אך לא חכמה היא כלפי ישראל‪ .‬כלל הדברים שכל יהודי יש‬ ‫לו חלק בתורה ואין לבטל אותו לעולם‪.‬‬

‫היצר הרע מזמזם כזבוב ומפריע מלשמוע קול השם‬ ‫ראיתי בספר ארון עדות לרבי שרגא יאיר [בן מהרנ”ד משידלובצא נכד היהודי הקדוש זי”ע]‬ ‫על מש”כ בעל הטורים בסוף פ’ בשלח ‘זכרון בספר ושים באזני ר”ת זבו”ב’‪ .‬כי הנה כשזבוב‬ ‫עף ומזמזם סמוך לאוזן אי אפשר לשמוע דברי חבירו‪ .‬כך יש קול ה’ שצועק בעולם אני ה’‪,‬‬ ‫וכמ”ש בעש”ט שכל אחד שומע בלבו את הבת קול ‘אוי להם לבריות מעלבונה של תורה’‪,‬‬ ‫מזה בא הרהורי תשובה בלבו של אדם‪ .‬אך כשיש זבוב שהוא אחד מהכינויים של יצר הרע‪,‬‬ ‫דומה לזבוב‪ ,‬הוא מונע את האדם ומבלבל אותו בדעות כוזביות שלא יוכל לשמוע קול השם‪.‬‬ ‫כל זמן שלא נמחה עמלק לא שמע יתרו ובא‪ ,‬כי עמלק היה קיים ומזמזם לא יכלו לשמוע‪,‬‬ ‫רק לאחר שהחליש יהושע את עמלק‪ ,‬עתה שמע יתרו ובא‪ .‬כשמתבטל הזבוב כבר יכולים‬ ‫לשמוע את דבר השם‪.‬‬ ‫וזהו ‘באזני יהושע’ כדי שהקול יכנס לאוזניים‪ ,‬צריך להרוג את עמלק הזבוב‪ ,‬ועי”ז מקבלים‬ ‫תורה‪ ,‬להקדים זכירה לעשיה‪ ,‬מחקו את עמלק בפרשת בשלח‪ ,‬כך יכולים לקבל תורה בפרשת‬ ‫יתרו‪ .‬אילו היינו הורגים אותו בשלימות היינו מקבלים תורה בשלימות‪ .‬וזהו אחד מהזכירות‬ ‫התמידיות שבכל יום יצרו וזבובו של אדם מתחדש עליו לבלבלו‪ ,‬ואפי’ כשהורגים את הזבוב‪,‬‬ ‫הוא מתחדש כמה פעמים ביום לתחיה‪ ,‬שהרי לא הרגנו אותו לגמרי רק החלשנוהו‪ ,‬כמו זבוב‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫יום שלישי פרשת יתרו ‪ -‬יט שבט תשע"ז‬ ‫שנותנים לו מכה חזקה הוא נחלש ונפל‪ ,‬לאחר חמש דקות הוא חוזר לעניינים שלו‪ ,‬הקב”ה‬ ‫מבטיח שבסוף ישחוט את הזבוב‪ ,‬כי מחה אמחה‪ ,‬אך עלינו להשתדל בכל יום להחלישו‪ ,‬כי‬ ‫אם היה יהושע הורג אותו לגמרי‪ ,‬כבר היה היצר הרע מת לגמרי‪ ,‬והיו הימים שאין בהם חפץ‪.‬‬ ‫עיקר הצרה שהיצר הרע מבלבל כאילו שהזבוב מנגן ניגון יפה‪ ,‬אך באמת הוא מונע מאיתנו‬ ‫לשמוע קול ה’‪ ,‬ומכניס דמיונות כאילו שהעוה”ז הוא העיקר‪.‬‬

‫נשוב לעיל מה שהיה העם הארץ לובש חלוקא דרבנן‪ ,‬כתב אחד המפרשים במדרש ‘אמרי‬ ‫יושר’ שלכן היה משופע בבגד נאה‪ ,‬כיון שהיה הולך להשרות שלום בין אנשים‪ ,‬ואמרו בגמ’‬ ‫שאפוטרופוס של יתומים לובש בגדים נאים כדי שיהיו דבריו נשמעין‪ ,‬כי סוף כל סוף מקשיבים‬ ‫לקול אדם שלובש סטראקיס‪ ,‬לכן מותר לו ל עם הארץ ללבוש זה הבגד כדי לעשות שלום בין‬ ‫אדם לחבירו‪ .‬ועל ידי עם הארץ הזה נתגלה דף שלם במדרש‪...‬‬

‫הרווח מצרות הגלות שעי”ז יכולים לקבל גרים ונתברך שם ה’‬ ‫הזכרנו אתמול ממה שכתב בספר יפח לקץ שכשנתוסף גר אומרים ‘ברוך השם’‪ ,‬כי בפשטות‬ ‫לא שייך לתת ברכה להשי”ת‪ ,‬כי מה תוסיף לו‪ ,‬אך כשנתוסף הקרן של הקב”ה ע”י הגר‪ ,‬שפיר‬ ‫שייך להזכיר לשון ‘ברוך השם’‪ .‬ולכן מצאנו זה הלשון רק במלכי צדק וביתרו’‪ .‬וכמ”ש בגמ’‬ ‫משל לאדם שזרע סאה כדי להוציא עשרה סאה’‪ .‬כמו יצחק שזרע וימצאהו מאה שערים‬ ‫ויברכו השם‪ ,‬הרי שלשון ברכה שייך על התרבות‪ .‬ולכן גלו ישראל כדי שיתוספו עליהם גרים‪.‬‬ ‫וכתב הקרן לדוד ע”פ מש”כ בגמ’ יבמות ועוד כ”מ שאין מקבלים גרים רק בזמן שישראל דווים‬ ‫וסחופים בגלות‪ ,‬שאז הוא מתגייר לשם שמים‪ ,‬אך בימי דוד ושלמה שבני ישראל בתכלית‬ ‫המעלה אין מקבלים גרים שמא הוא מתאוה לשלחן מלכים‪ ,‬וכן נפסק בשו”ע ששואלים אותו‬ ‫לפני שנתגייר ‘האם אתה יודע שבני ישראל בזמן הזה דוויים וסחופים’ ויש להם צרות ועומדים‬ ‫עליהם להשמידם ולכלותם‪ ,‬אם הוא אומר ‘אעפ”כ ובכך אני רוצה’ מקבלים אותו‪ .‬נמצא שרק‬ ‫ע”י הצרות יכולים לקבל גרים‪ .‬נמצא שיש להקב”ה רווח ממה שאנו דוויים וסחופים בגלות‪.‬‬

‫הקב”ה לא הפסיד כלל מכל הגלות‪ ,‬אדרבה השקיע את הקרן והרוויח ריביות‬ ‫כתב החת”ס על הגמ’ בברכות כשיצא רבי יוסי מהחורבה אמר לאליהו ששמע בת קול ‘מה‬ ‫לו לאב שהגלה את בניו ואוי לו לבן שגלה מעל שלחן אביו’‪ ,‬על הבן אמר אוי לו‪ ,‬על האב לא‬ ‫אמר אוי לו‪ ,‬אלא מה לו‪ ,‬כי לא היה לו להקב”ה שום הפסד ממה שהלכו בני ישראל לגלות‪ ,‬מה‬ ‫לו לאב‪ ,‬לא נחסר לו כלום‪ ,‬כי קיבל יהודי שמניח תפילין באושויץ רח”ל‪ ,‬אוי לבנים‪ ,‬האנחה‬ ‫הוא רק לנו שהתרחקנו‪.‬‬ ‫והוסיף הקרן לדוד‪ ,‬שלולא היינו דוויים וסחופים בגלות הרי לא זכינו לעובדיה גר צדק ולא‬ ‫לשמעיה ואבטליון שבאו בזמן הרומאים‪ ,‬וגר הצדק דוילנא וכו’‪ ,‬אם היה הכל בתכלית‬ ‫השלימות תמיד‪ ,‬לא היה מציאות של ‘ברוך השם’‪ ,‬כי לא היו גרים כלל‪ .‬כל מוסד הגרים‬ ‫שהאירו את העולם הוא רק ע”י הצרות של ישראל‪ .‬ונמצא שמה שאנו הולכים בגלות הוא רק‬ ‫כדי שיתוספו גרים‪ ,‬היינו שעי”ז יש להקב”ה רווח מאיתנו ע”י צרות גלותינו‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ט‬


‫י‬

‫יום שלישי פרשת יתרו ‪ -‬יט שבט תשע"ז‬

‫כיון שדחו את תמנע מלהתגייר‪ ,‬נולד עמלק הרשע‬ ‫ואי’ במדרש פ’ וישלח ומובא ברש”י שתמנע היתה פלגש ובאת לבכות בביתו של יעקב אבינו‬ ‫לקבלה בגרות‪ ,‬ודחאה יעקב‪ ,‬והלכה ונישאה לאליפז ותלד את עמלק‪ .‬כיון שלא קבלו את גרות‬ ‫תמנע לא נתברר הנקודה הטובה שלה‪ ,‬עי”ז נולד עמלק הגרוע המופלג שבכל האומות‪ ,‬כל זה‬ ‫נעשה ע”י דחיית הגר‪ .‬וכ”כ בגמ’ סנהדרין צט‪‘ .‬דלא הוה לה לרחקה’‪ .‬כשבאת להתגייר היה‬ ‫צריך יעקב לקבלה בגרות‪.‬‬ ‫וזש”כ על הגלות ‘תמכור עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם’‪ ,‬שעיקר הצער הוא כשאין ריבית‬ ‫מהגלות‪ ,‬אך כשיש גרים ונתרבה כבוד ה’ הרי שהיה כדאי לו יתברך להשקיע את הקרן בגלות‬ ‫כדי שיצא מזה ריבית‪ .‬אך כשלא ריבית‪ ,‬א”כ לחינם נמכרנו‪ ,‬כמו שאמר הרה”ק רבי מאיר‬ ‫פרימישלאנער זי”ע‪‘ :‬אבינו מלכנו הרם קרן ישראל עמך’‪ ,‬לא רק שאין לך ריבית‪ ,‬אלא גם‬ ‫הקרן נאכל לגמרי בגלות‪ ,‬אנא הצל מהרה את הקרן שעדיין נשאר‪...‬‬ ‫אך הקב”ה יודע חשבונות היטב‪ ,‬ואעפ”כ עד היום הזה לא גאלנו גאולה שלימה‪ ,‬הרי שכן היו‬ ‫לו כמה רווחים מהגלות‪ ,‬ועכ”ז אנו עדיין מתחננים ‘הרם קרן ישראל עמך’‪ .‬שישמור על הקרן‪.‬‬

‫יתרו הבין שלאחר מלחמת עמלק יקבלוהו כגר צדק‬ ‫ובזה מבאר הקרן לדוד שיתרו שמע בביתו על קריעת ים סוף‪ ,‬בוודאי עלה בדעתו לבא להתגייר‬ ‫ולהתחבר לאומה זו היושבת בכבודו של עולם שכל האומות רועדים מפניהם‪ ,‬אך אם היה בא‬ ‫אז‪ ,‬היו משלחים אותו כי אין מקבלים גרים בימות המשיח‪ ,‬לכן לא התרומם לבא בכלל‪ ,‬אך‬ ‫לאחר ששמע גם ‘מלחמת עמלק’ ממילא נתקררה האמבטיה וכבר יכולים לקבל גרים‪ ,‬ולא עוד‬ ‫אלא שעמלק בא כיון שלא קבלו את אמא שלו לגיורת‪ ,‬וממילא כיון שכבר סבלו מרורות ממה‬ ‫שלא קבלוה לגר‪ ,‬שפיר יקבלו את יתרו ולא ידחוהו עוד‪ ,‬ולכן שמע יתרו ובא‪.‬‬

‫משה רבינו בדק אם המצב בבית יתרו בשלום‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬לא היה מקבלו כגר‬ ‫‘וישאלו איש לרעהו לשלום’ במדרש יש כמה סברות מי שאל למי לשלום‪ ,‬ולמסקנא שאל‬ ‫משה רבינו לשלום יתרו‪ .‬ופירש רבי יוסף סלנט המגיד הירושלמי מה לנו לדעת זאת שמשה‬ ‫רבינו שאל את חמיו ‘מה שלומך’‪ ,‬מה תורה כתובה כאן‪ .‬הרי ‘אלה הדברים אשר דבר משה’‪,‬‬ ‫משה רבינו לא דיבר סתם דיבורים רק מה שכתוב בתורה‪ ,‬כמ”ש האור החיים הק’‪ .‬אלא שמשה‬ ‫רבינו בא לבדוק מה המצב אצל השווער‪ ,‬מדוע באת אלינו האם אתה מקובל ומרוצה שם‬ ‫במדין‪ ,‬או שאתה נרדף ומבוזה שם ולכן אתה בא כאן להיות ‘חותן המלך’‪ ,‬דע לך שמקבלים‬ ‫אותך רק אם אתה בא להתגייר לשם שמים‪ .‬וזה ששאלו לשלום‪ .‬וענה לו יתרו שהכל בשלום‬ ‫ושלוה ובא להתגייר לשם שמים‪ ,‬וממילא יכולים לקבלו לגר צדק‪ .‬כי חלק מקבלת גרות הוא‬ ‫שצריך לבררו אם החיים שלו מסודרים לפני כן‪ ,‬אם הגוף בסדר גמור ונפשו צמאה לה’‪ ,‬אזי‬ ‫מקבלים אותו לגר צדק ולתת ברכה להשי”ת‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫יום רביעי פרשת יתרו ‪ -‬יט שבט תשע"ז‬

‫שיעור יומי ע"י הרה"ג ר' מנשה ישראל רייזמן שליט"א‬ ‫יום רביעי פ' יתרו ‪ -‬יט שבט תשע"ז‬ ‫היום הילולת האדמו”ר מסלאנים בעל דברי שמואל‪ ,‬הרה”ק רבי שמואל בן רבי יחיאל מיכל אהרן‬ ‫בנו יחידו של בעל יסוד העבודה זי”ע‪ .‬היה לו קופת צדקה יחד עם החפץ חיים לעזור לנזקקים‬ ‫ולשבורי לב‪ ,‬ולבנות תלמודי תורה ומקואות ועוד פעולות גדולות ונצורות‪.‬‬

‫כל פעולה גדולה שעשה האדם‪ ,‬ילמד תיכף ק”ו מבריה שפלה ולא יתגאה‬ ‫בפ’ וארא כתב לבאר מש”כ בגמ’ על חנניה מישאל ועזריה ‘מה ראו שקפצו לכבשן האש’ נשאו‬ ‫קל וחומר מצפרדעים שנכנסו לאש‪ .‬וצריך להבין שבגמ’ נחלקו רשב”י וחבריו אם היה שם עבודה‬ ‫זרה ממש או לא‪ .‬וצ”ע דא”כ מה שייך לשאול ‘מה ראו’ אדרבה יש לשאול על מי שלא קפץ לאש‪,‬‬ ‫הרי פשוט לכל יהודי שכשבא נסיון של עבודה זרה קופצים לאש‪ ,‬מה צורך יש ללמוד קל וחומר‬ ‫מצפרדע? ותירץ שבכל דבר שיש לאדם התפארות מעבודתו‪ ,‬צריך להקטין את ההתפעלות מעצמו‬ ‫וללמוד ק”ו מצפרדע‪ .‬כמו שכתוב בסוף פרק שירה שלאחר שאמר דוד המלך שירה גדולה‪ ,‬אמרו‬ ‫שיש בריה אחת בכרכי הים שגם מזמרת וכו’‪ ,‬והיה זה כדי שלא יפול לגאוה ח”ו‪ ,‬כך כשקופצים‬ ‫לאש במסירות נפש צריך לזכור שגם הצפרדע מוסר נפש‪ .‬כמו שנודע מהבעש”ט שאמרו לו‬ ‫הנשמות שמסרו נפשם על קידוש השם‪ ,‬שבשעת הקפיצה לאש היה להם פניות ובלבולים שיאמרו‬ ‫עליהם שהם צדיקים וקדושים‪ .‬עד כדי כך נסיון האדם לחשוב על כבוד עצמו‪...‬‬ ‫קראתי בספר החדש שיצא על רבי מיכאל בער ווייסמאנדל‪ ,‬מסופר שם שפעם אחת חלה בחולי‬ ‫קשה מאד‪ ,‬וכמעט שיצאה נפשו‪ ,‬לאחר שנתרפא סיפר שכשהיה שוכב על מטת חליו וכמעט‬ ‫שכבר נסתלק מן העולם‪ ,‬והביאו לפניו מנין אנשים ליציאת נשמה‪ ...‬ואז היה שוכב מתחילה ופניו‬ ‫אל הקיר‪ ,‬ונכנס בו מחשבה שיאמרו עליו שהוא צדיק‪ ,‬כמ”ש בגמ’ שאם מת ופניו אל הקיר סימן‬ ‫יפה הוא לו‪ .‬ולכן התאמץ מאד להפוך פניו לצד השני שלא יאמרו עליו כך‪ ,‬אך תוך כדי כך נכנס‬ ‫בו מחשבה מה לך בשעה אחרונה לחשוב מחשבות מה שיאמרו עליך‪ ,‬והלך והחזיר פניו חזרה אל‬ ‫הקיר‪...‬‬

‫הגם שאמר לו הקב”ה למשה ‘חטא העם’ לא שיבר הלוחות לפני שראה את‬ ‫ה’מחולות’‬ ‫וזהו ‘מה ראו חנניה מישאל ועזריה’ היינו מה ראו בעיני רוחם בשעת מעשה‪ ...‬איך הסתכלו בעיניהם‬ ‫על עצמם אחר שזכו לדרגה גדולה כזאת של קידוש השם ברבים? נשאו קל וחומר שאינם טובים‬ ‫מהצפרדעים שהולכים מעצמם לתוך התנורים מבלי שנצטוו על כך‪ ,‬אנו שנצטוינו על אחת כמה‬ ‫וכמה‪ ,‬ועי”ז לא נתגאו על המעשה הגדול שעשו‪ .‬וכן בכל דבר גדול שאדם עושה‪ ,‬צריך למצוא איזה‬ ‫צפרדע ללמוד ממנו קל וחומר שלא להתגאות‪.‬‬ ‫כתב הדברי שמואל בפרשת כי תשא [כעי”ז בספורנו בקצרה] לאחר המעשה אמר הקב”ה למשה‬ ‫‘חטא העם חטאה גדולה’ והבין שלוחות קדושים לא מתאימים לדור כזה‪ .‬ולאחר שראה העגל‬ ‫והמחולות שברם לעיניהם‪ .‬וצ”ע שאם הבין מתחילה שאין הלוחות הקדושות שייכים לעם כזה‪,‬‬ ‫מה לו להוריד את הלוחות משמים לארץ ואח”כ לשבור אותם?‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ג‬


‫ד‬

‫יום רביעי פרשת יתרו ‪ -‬יט שבט תשע"ז‬ ‫ותירץ שכל יהודי יש לו שורש קדוש‪ ,‬החוטא הגדול ביותר אינו מופקע בשורשו מקדושה גדולה‬ ‫ביותר‪ .‬ואפי’ חוטא ופושע אם מתחרט בשעת מעשה ולאחר מעשה יוכל להתרומם למדרגה‬ ‫הגדולה ביותר‪ .‬ולכן גם כשאמר לו הקב”ה ‘חטא העם חטאה גדולה’‪ ,‬הבין משה שמסתמא נשבר‬ ‫לבם בקרבם על החטא הגדול וא”כ שייך להם לוחות הקדושות ביותר ע”י הרהור תשובה שלאחר‬ ‫החטא‪ .‬אך כיון שראה עגל ‘ומחולות’‪ ,‬לא רק שאין מתחרטים אלא שמחים עם העבירה‪ ,‬א”כ‬ ‫אינם ראויים ללוחות ראשונות ולכן ‘וישבר את הלוחות’‪ .‬כי הקב”ה לא סיפר לו שהם שמחים‬ ‫עם העבירה‪ ,‬שהרי אמר הרה”ק מברדיטשוב שאין יהודי בעולם שעשה סעודה על העבירה‪,‬‬ ‫אדרבה נשבר לבו בקרבו‪ ,‬וכל עוד שהאדם שבור‪ ,‬הוא מקושר ללוחות ראשונות בשורשו גם‬ ‫בשעת החטא‪ .‬אך הקב”ה רק סיפר לו שחטאו ולא סיפר לו שעשו מחולות‪ ,‬כשראה המחולות‬ ‫נתברר לו שאינם ראויים לקבלו‪.‬‬ ‫וזהו לימוד לכל יהודי שצריך להזהר יותר מהמחולות מאשר העגל עצמו‪ .‬כמ”ש הספורנו ‘כשראה‬ ‫שהיו שמחים בקלקול שעשו כענין שנאמר ירמיה יא‪‘ ,‬כי רעתכי אז תעלוזי’ מזה התקצף ונואש‬ ‫שלא יוכל לתקן את המעוות באופן שיחזרו לתמותם ויהיו ראויים לאותם הלוחות וממילא וישבר’‪.‬‬ ‫וקבלו את הלוחות של בעלי תשובה‪ ,‬לוחות שניות‪ .‬עוד פי’ ‘מחולות’ שאדם לא ימחל לעצמו על‬ ‫העבירה‪ ,‬אלא לשוב בתשובה באופן של ‘וחטאתי נגדי תמיד’‪.‬‬

‫משה רבינו יורד לראות את העגל‪ ,‬כדי שיהיה לו שייכות ורק אז יכול לשבור את‬ ‫הלוחות‬ ‫עוד ביאר הדברי שמואל ע”פ מה שנודע מכ”ק הבעש”ט זי”ע שכשאדם רואה דבר עבירה הרי‬ ‫שיש לו איזה שייכות מעין זה העבירה‪ ,‬לכן גם כשאמר הקב”ה למשה למעלה שכלל ישראל‬ ‫כבר חטאו‪ ,‬אבל אתה בתכלית השלימות ‘ואעשה אותך לגוי גדול’‪ ,‬לא היה לו למשה מה להשיב‬ ‫להקב”ה רק כשיוכיח בראיה ברורה שגם הוא יש לו חלק מהעבירה‪ ,‬לכן ירד תיכף עם הלוחות‬ ‫וראה את העגל‪ ,‬והרי אמר הבעש”ט שאי אפשר לראות דבר רע אם אין לו שייכות לזה‪ ,‬וא”כ‬ ‫רבונו של עולם או שתשא חטאתם ואם אין‪ ,‬מחני נא שגם אני יש לי חלק בזה שהרי ראיתי את‬ ‫החטא‪ ...‬ועוד שאסור לשבור לוחות אם יש אחד שהוא שייך ללוחות אלו‪ ,‬רק אם כל ישראל‬ ‫כולם אין ראויים לכך‪ ,‬אזי מותר למחוק את ה’‪ ,‬לשבור את הלוחות‪ ,‬ואם כל ישראל כבר חטאו או‬ ‫שראו ולא מיחו‪ ,‬אבדו את החיבור אל הלוחות‪ ,‬אך משה ויהושע עדיין היו שלמים‪ ,‬רק כשירדו‬ ‫מההר וירא את העגל והמחולות‪ ,‬מאחר שגם הוא ראה א”כ גם לו אין שייכות ללוחות‪ .‬אזי וישברם‪.‬‬

‫כמה סברות אם להוציא ס”ת אחר כשהיה טעות וכתוב ‘ונסכה’ במקום ‘ונסכיה’‬ ‫היום הילולת מהרש”ג רבי שמעון גרינפעלד מסעמיאלע זצוק”ל‪ .‬מהמשיבים הגדולים בדורו‪,‬‬ ‫תלמיד מובהק למהר”ם שיק ונזכיר ממש”כ בתשובה או”ח סי’ ו’‪ .‬היה מעשה שקראו ביום לפני‬ ‫הושענא רבא בתורה ומצאו שבקריאת ‘ביום השישי’ שצריך לכתוב ‘ונסכיה’ טעה הסופר וכתב‬ ‫‘ונסכה’ חסר יוד‪ .‬ונחלקו בבית המדרש אם צריך להוציא ס”ת אחר‪ ,‬כי בשו”ע או”ח סי’ קמ”ג‬ ‫כתוב שאין מוציאים ס”ת על חסרות ויתרות‪ .‬יש שאמרו שהוא רק חסר‪ ,‬ויש שאמרו כאן שזה‬ ‫משנה המשמעות‪ .‬והמ”ב הביא בשם הא”ר אם בסוף פ’ ויקרא כשכתוב ‘וחמישיתיו’ יוסף עליו‪,‬‬ ‫ודרשו בגמ’ שיש לשלם חומש על החומש‪ ,‬אם כפר על החומש ונשבע‪ ,‬ישלם חומש על החומש‬ ‫וכו’‪ ,‬ריבתה התורה חמישיות הרבה‪ .‬וכתב הא”ר שאם חסר אותו יוד דוחמישיתיו יש להוציא ס”ת‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫יום רביעי פרשת יתרו ‪ -‬יט שבט תשע"ז‬ ‫אחר‪ ,‬כיון שדרשו זה האות בחז”ל‪ .‬וא”כ טען השואל בבית המדרש שם‪ ,‬כיון שדרשו חז”ל י’‬ ‫דנסכי”ה רמז למי”ם דניסוך המים‪ .‬והחוו”ד בדרך החיים חלק על הא”ר וס”ל דלא כל אות שנדרשו‬ ‫עליו מדרש בגמ’ נקרא שינוי משמעות‪ ,‬וא”כ אין צריך להוציא ס”ת חדש‪.‬‬

‫ביאור נפלא על ד’ מדרגות בכשרות הס”ת לפי ד’ חלקי התורה‬ ‫והאריך ביאור נפלא שיש ד’ מדרגות בהוצאת ס”ת אחר‪ .‬יש כשר לכתחילה‪ ,‬ויש כשר בדיעבד‬ ‫שגם שמצאו בו טעות ממשיכים לקרות בו‪ ,‬ויש פסול אפי’ בדיעבד‪ ,‬אך אם כבר התחילו לקרות‬ ‫בו אין מוציאים אחר‪ .‬ויש מדרגה רביעית שמוציאים ס”ת אחר אפי’ באמצע הקריאה‪.‬‬ ‫והנה נודע שבכל תג וקוץ שבספר תורה יש דרשות רבות‪ ,‬כמו שדרש רבי עקיבא על כל קוץ וקוץ‬ ‫ועל כל תג ותג‪ ,‬וכ”ש בכל חסר ויתר‪ ,‬מרומז בו סודות גבוהים‪ .‬וכ’ הרמב”ן בהקדמת התורה שאם‬ ‫יודעים על הס”ת קודם הוצאתו מארון קודש שיש בו חסרון בחסרות ויתרות אין מוציאים אותו‪ ,‬כי‬ ‫כל התורה היא צירופי שמות של הקב”ה‪ ,‬לכן אם שינה בחסר ויתר זה מקלקל כל הצירוף‪ .‬למשל‬ ‫מה שקראנו בשבת קודש פ’ בשלח ‘ויסע ויבא ויט’ ופרש”י מש”כ בזה”ק שיש כאן ג’ פסוקים‬ ‫שיש בהם ע”ב אותיות‪ ,‬וצירופי שלשתם יש בהם ע”ב שמות הקדושים‪ ,‬כשם הקדוש וה”ו שהוא‬ ‫אות ראשון של ויסע‪ ,‬אחרון של ויבא‪ ,‬וראשון של ויט’‪ ,‬ואם שינה אות אחת בחסר ויתר הרי זה‬ ‫משנה כל סדרי השמות קדושים‪ ,‬ומי יודע סודות שיש בכל שאר הפסוקים‪ .‬לכן יש לדייק בכל‬ ‫אות ואות‪.‬‬ ‫והנה ד’ חלקים יש בתוה”ק‪ ,‬פשט רמז דרוש סוד‪ ,‬כל פירושי הפשט מרומזים באותיות התורה‪ ,‬כמו‬ ‫שדרשו חז”ל כל אות ואות שבתוה”ק‪ .‬אמנם הקוץ והתג אינו מלמד פשט אלא סודות התוה”ק‪.‬‬ ‫וחסרות ויתרות תלוי בהם מדרשי חז”ל‪ .‬לפי זה מבואר יפה‪ ,‬כי לכתחילה צריך שיהיה בס”ת‬ ‫כל ד’ חלקי התורה‪ ,‬שיהיה שלם בכל אותיותיו שיהיה שלם בפשט‪ ,‬ובכל חסרות ויתרות שיהיה‬ ‫שלם בתורת הרמז והדרוש‪ ,‬ובכל קוץ ותג שיוכל רבי עקיבא ידרוש בהן סודות התורה‪ .‬ובדור‬ ‫אחרון נאבד מסורת התגין‪ ,‬ויש ספר של עלי הכהן ‘תאג”י’ שכתוב בספר יהושע שעל האבנים‬ ‫כתב יהושע לא רק קוצין ותגין אלא הרבה יותר רמזים‪ .‬ועי’ שו”ת חת”ס שמצאו ס”ת ישן שיש‬ ‫פעמים שכותבים פ’ לפופה פ’ בתוך פ’‪ ,‬וכן עקושות ולפופות‪ ,‬באות ל’ ובאות ק’ סיבובים וסימנים‬ ‫בתוך האות‪ ,‬וכל זה מובא בספר תאג”י בקבלה במסורה עד משה רבינו‪ .‬כפי הנראה שהוא חלק‬ ‫הסוד שבסוד‪ ,‬אלא שמחמת הגלות נעשו בהם כמה שינויים לכן נשאר רק ענין האותיות חסרות‬ ‫ויתרות וקוץ ותג‪.‬‬ ‫והנה ס”ת שאין בו קוצין ותגין‪ ,‬אפי’ באותיות שעטנ”ז ג”ץ ששם התגין הם הלכה למשה מסיני‪,‬‬ ‫אך ע”פ רוב פוסקים אין הס”ת נפסל כשחסר התגין‪ ,‬כי אע”פ שחסר בו תורת הסוד‪ ,‬כיון שהוא‬ ‫שלם ע”פ פשט רמז ודרוש‪ ,‬זהו דרגה שניה שכשר בדיעבד להוציא מארון קודש ולקרות בו‪.‬‬ ‫הדרגה השלישית כשיש בו שינוי בחסרות ויתרות‪ ,‬היינו שחלק הפשט לא נשתנה במשמעות‪ ,‬אך‬ ‫אי אפשר לדרוש בו דרשות חז”ל‪ ,‬כי חסר בו י’ דונסכיה‪ ,‬ואי אפשר לדרוש בו ‘מי”ם’‪ ,‬שזה ‘רמז‬ ‫לניסוך המים’‪ ,‬לכן לכתחילה ובדיעבד אין קוראים בו‪ ,‬אך כשכבר התחילו לקרות בו ומצאו טעות‬ ‫כזה‪ ,‬אין מחזירין אותו באמצע הקריאה כיון שהוא כשר ע”פ פשט‪ ,‬שאין בטעות חסרון בפשט‪.‬‬ ‫אך ס”ת שיש בו שינוי אפי’ לפי הפשט‪ ,‬הרי שאין בס”ת זה שום חלק בתורה שהוא שלם בו‪,‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ה‬


‫ו‬

‫יום רביעי פרשת יתרו ‪ -‬יט שבט תשע"ז‬ ‫שהרי אפי’ לפי הפשט אינו שלם‪ ,‬אזי מחזירים אותו לארון קודש אפי’ באמצע הקריאה גם כשאין‬ ‫ס”ת אחר בבית המדרש‪.‬‬

‫גם שאין שינוי במשמעות‪ ,‬כיון שיש שינוי בהיגוי‪ ,‬יש להוציא ס”ת אחר‬ ‫וא”כ בס”ת דחסר שם אות י’ בונסכיה‪ ,‬אין צריך להוציא ס”ת אחר כי לפי הפשט הוא כשר ולא‬ ‫לפי הרמז‪ .‬אך לדינא יש להחזירו מטעם אחר‪ ,‬כי יש בו שינוי בפשט בין ונסכה לונסכיה‪ ,‬כי כל מה‬ ‫שאין מוציאין ס”ת אחר כשאין שינוי משמעות הוא כשאין נשתנה ההברה של התיבה‪ ,‬כמו שכתב‬ ‫אהרון מלא ו’‪ ,‬שאינו משנה בהברת התיבה‪ ,‬או חיריק מלא שכתב חיריק חסר‪ .‬משא”כ ‘ונסכה’ אי‬ ‫אפשר לקרותו ‘ונסכיה’ בקמץ תחת הה’ והסגול תחת הכ’‪ .‬ואפי’ יכתבו ניקוד כזה‪ ,‬הרי אין מקום‬ ‫בתנ”ך שיהיה כתוב ונסכה בלי י’ ויקראוהו כמו ונסכיה‪ .‬וממילא כיון שיש בו שינוי היגוי התיבה‪,‬‬ ‫הוא נקרא שינוי בפשט ולכן יש להוציא ס”ת אחר‪ .‬אך אי משום חסרון י’ לא היה צריך להוציא‬ ‫ס”ת אחר‪ ,‬כי גם כשחסר בו שלימות תורת הרמז הרי הוא עדיין שלם בתורת הפשט‪ .‬אלו דברי‬ ‫מהרש”ג רבי שמואל בן רבי יהודה בעל הקול יהודה אב”ד סעמיאלע זי”ע‪.‬‬

‫משה רבינו מדבר דיבור אחד‪ ,‬וכל אחד שומע לפי דרגתו‬ ‫כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל‪ .‬רש”י פי’ בית יעקב אלו הנשים נאמר בהם אמירה רכה‪,‬‬ ‫ובני ישראל אלו הגברים שצריך לומר להם עונשים ודברים קשים כגידים‪ .‬ונלאו המפרשים להבין‬ ‫שהרי הוא אומר אותו דבר לא פחות ולא יותר‪ ,‬איך יתכן שאותם הדיבורים השווים‪ ,‬לנשים הם‬ ‫דברים רכים ולאנשים דברים קשים? וביאר מהרש”ג שיש חטאים קשים שעי”ז האדם נעשה‬ ‫מומר כמו ע”ז ממש‪ ,‬ויש חטאים אחרים כמו משבר כלים בחמתו שהוא כאילו עובד ע”ז‪ ,‬או‬ ‫המחליף בדיבורו שהוא כאילו עובד ע”ז‪ .‬וזה תלוי לפי מדרגת האדם‪ ,‬כי יש איש פשוט שיכול‬ ‫לשמוע שמשבר כלים בחמתו הוא כעובד ע”ז‪ ,‬אך אינו יכול לשמוע שמחליף בדיבורו הוא כעובד‬ ‫ע”ז‪ ,‬ויש איש יותר גבוה שפשוט אצלו ששיבור כלים הוא כע”ז‪ ,‬והוא צריך לשמוע מחליף‬ ‫בדיבורו‪ ,‬או כל המעלים עין מן הצדקה שהוא כעובד ע”ז [כתובות סח]‪ .‬הרי זה למדרגה גבוהה‪.‬‬ ‫וכן בגילוי עריות‪ ,‬יש אחד שממש נואף רח”ל‪ ,‬ויש עוד מדרגות‪ ,‬ניאוף ביד ניאוף בעין‪ ,‬כמ”ש בגמ’‬ ‫יומא עד ופגם העיניים‪ ,‬וכן האוכל בלא נטילת ידיים כתוב בגמ’ שהוא כגילוי עריות‪ ,‬וכן יש ענפים‬ ‫ומדרגות בכל ענין‪.‬‬ ‫וכן בשפיכות דמים‪ ,‬בפשטות מי שרוצח אדם ושפך דמו‪ .‬ויש דרגת שאול שהרג את נוב עיר‬ ‫הכהנים שממילא היה צריך להרגם‪ ,‬ויש כענין הגבעונים‪ ,‬וכמה דרגות של רציחה בפגיעת כבוד‬ ‫האדם‪ .‬והצדיקים הקב”ה מדקדק עמהם כחוט השערה בכל העניינים הנ”ל‪ ,‬ובכל יום נחשב להם‬ ‫שעברו על ג’ חמורות ולכן אומרים ק”ש שעל המיטה ומקבלים על עצמם ד’ מיתות בית דין סקילה‬ ‫שריפה הרג וחנק‪ .‬כי לפי מדרגתו עבר על עוונות שחייב עליהם סקילה‪ ,‬כמ”ש הבאמ”ח בשם‬ ‫הבעש”ט אשרי אדם לא יחשוב ה’ לו עון‪ ,‬לכן מקבל על עצמו כאילו סקילה על מה ששכח לרגע‬ ‫מהשי”ת ולפי מדרגתו הוא כאילו עובד ע”ז‪.‬‬ ‫כמו כן בחמשה חומשי תורה שניתנה לכל ישראל‪ ,‬אך כל אחד שומע לפי מדרגתו‪ ,‬זה שומע שלא‬ ‫להשתחוות לפסל‪ ,‬וזה שומע שלא להחליף בדיבורו‪ .‬וזהו כה אמר לבית יעקב‪ ,‬אמירה רכה היינו‬ ‫העון כפשוטו‪ ,‬ולאנשים הצדיקים שמדקדקין בהם כחוט השערה הם שומעים שאסור לשכוח‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫יום רביעי פרשת יתרו ‪ -‬יט שבט תשע"ז‬ ‫מהשי”ת לרגע אחד‪ ,‬דברים קשים כגידים‪ .‬ולכן הצדיקים נדמה להם יצר הרע כהר גבוה אע”פ‬ ‫שאצל הפשוט הוא כחוט השערה‪ ,‬כי אצל הצדיק מה שאינו חושב מממציאות ה’ רגע אחד הוא‬ ‫הר גדול‪ ,‬לבית יעקב הוא אמירה רכה ולבני ישראל הוא קשה כגיד‪.‬‬ ‫וכן כל הדר בחו”ל דומה כמי שאין לו אלוה‪[ ,‬כתובות] ואמר דוד המלך ‘כי גרשוני מהסתפח בנחלת‬ ‫ה’’ כי לפי דרגתו של דוד המלך היה בחי’ של ע”ז ביציאתו מא”י‪ .‬אך לדרגת בית יעקב צריך‬ ‫לשמוע אמירה רכה כפשוטו שלא לרצוח ולא לעבוד עבודה זרה‪.‬‬ ‫וכאמור לעיל שמה שנתחייב מצד הפשט זהו חיוב לכל התורה‪ ,‬זכה יתיר וקיבל דרגת רוח מעולם‬ ‫היצירה והוא מחוייב לקיים ענייני הדרוש‪ ,‬זכה יתיר לבחי’ נשמה הוא כבר שומע גם תורת הסוד‪,‬‬ ‫כי כל אחד שומע לפי איכות וזכות נשמתו צריך להזהר ביותר‪.‬‬

‫יתרו מציע למשה לתת להם ‘עבודה’ שלא ישתעממו ולא יהיה להם זמן לריב‬ ‫ולבא לבי”ד‬ ‫ראיתי מה שכתב הבן איש חי בבניהו בן יהוידע על הגמ’ ב”מ דף ל‪ :‬על מה שאמר יתרו ‘והודעת‬ ‫להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון’ ודרשו בגמ’ [כהגהת הב”ח] והודעת להם זה‬ ‫בית חייהם’ פרש”י ‘ללמד להם אומנות להתפרנס בו’‪ .‬היינו שיתרו מציע שמלבד שילמדם דבר‬ ‫הלכה ילמדם איזה אומנות‪ .‬ולכאו’ מה שייך כאן אומנות‪ ,‬פתח בכד וסיים בחבית‪ .‬וציין הב”ח‬ ‫שרש”י בב”ק דף צט פירש בע”א ‘בית חייהם תלמוד תורה’‪ .‬וכ’ מהרש”א בב”מ שם ‘תודיע להם‬ ‫דבר הצריך להם ולגופם‪ ,‬דהיינו מחייתם ותורתם‪ ,‬דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה’‪ .‬ובזה‬ ‫יתיישבו שני דברי רש”י שכל עיקר קיום חיי התורה הוא ע”י שיש עמה מלאכה‪ .‬אך אעפ”כ צ”ע‬ ‫מה שייך ענין האומנות לעצת יתרו בענין שרי אלפים ולימוד דבר הלכה?‬ ‫ותי’ הבן איש חי שרק מי שאין לו מה לעשות כל היום‪ ,‬הוא יש לו זמן לתבוע את חבירו על ספק‬ ‫שוה פרוטה שמישהו רימה אותו וכדו’‪ ,‬מי שיש לו דאגות לכסות את הבנק אין לו זמן לדברים של‬ ‫מה בכך‪ ,‬רק כשאדם הוא בטלן ומחפש תעסוקה‪ ,‬הוא מתעסק בדיני תורה שמחרפין זה את זה‬ ‫ומחייב בבושת וכו’‪ ,‬יתרו הכיר את החיים של הגויים וחשב שזה כך גם כאן‪ ,‬ולכן אמר יתרו למשה‬ ‫‘נבול תבול’‪ ,‬לא עושים פה כלום במדבר‪‘ ,‬וכל העם נצב עליך מבוקר עד ערב’ יש להם מדי הרבה‬ ‫זמן לקרוא לדיני תורה על סגירת חלון והזזת אוהל‪ ,‬לכן לא תוכל לנהל כ”כ הרבה דיני תורה‪ ,‬צריך‬ ‫הרבה דיינים לפסוק להם‪ ,‬וגם זה לא יספיק להם רק אם תמצא להם אומנות להתעסק בהם‪ ,‬כי‬ ‫אם יש להם מדי הרבה זמן במשך היום‪ ,‬הם מתחילים לריב בדיני תורה‪ ,‬ונמצא שני דברי רש”י‬ ‫מכוונים‪ ,‬מי שיכול ללמוד תורה‪ ,‬יעסוק בתורה כל היום‪ ,‬ומי שלא‪ ,‬ימצא דבר אומנות להתעסק בו‪.‬‬ ‫מה יעשה במדבר? יפרום את הבגד ויתפרהו שוב וחוזר חלילה‪ ,‬העיקר שלא יהיה להם פנאי‪ ,‬שאם‬ ‫לא כן‪ ,‬לא יספיקו מליון דיינים‪ .‬וזהו ‘בית חייהם’ תעשה להם בית נוסף שיהיה לו איפה ללכת‬ ‫בבוקר לפתוח את הדלת ולנשק המזוזה ולהעביר כרטיס‪ ,‬אם אין לו מזוזה אחרת לנשק הוא יבא‬ ‫לבית דין כל יום ויום‪ ,‬ולא יספיקו לך דיינים רבים‪.‬‬ ‫יתכן שזה מגיע מהראש של יתרו שהכיר את הלך חייהם של הגויים‪ ,‬או שראה את הערב רב‬ ‫והכיר את מדותיהם לכן דיבר כך‪ ,‬כמ”ש דעת זקנים בעלי התוס’ שכל מי שבא לריב בדיני תורה‬ ‫היה הערב רב‪ ,‬שנאמר לשון ‘עם’ שם‪ .‬כי הערב רב ראו רכוש קרוביהם על בני ישראל מביזת‬ ‫מצרים‪ ,‬ולכן באו לבית דין ששאלו אדעתא דהכי וכו’‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ז‬


‫ח‬

‫יום רביעי פרשת יתרו ‪ -‬יט שבט תשע"ז‬ ‫צריך לעיין מה אומנות היה שם במדבר‪ ,‬הערב רב אין להם סבלנות ללמוד כל היום‪ ,‬יש אנשים‬ ‫שצריכים אומנות‪ .‬כי מי שחשב שיכולים להכניס את כולם לבית המדרש‪ ,‬כבר פשט רגל מזמן‪,‬‬ ‫צריך תמיד בית אומנות למי שאינו יכול לשבת ללמוד‪ ,‬מי שמשועמם רח”ל‪ ,‬במצב הטוב הוא בא‬ ‫לבית דין‪ ,‬אם לא‪ ,‬הוא רץ לערכאות רח”ל‪ .‬והבטלה מביאה לידי וכו’‪.‬‬

‫הקב”ה מקדים לפני קבלת התורה לחזק אותנו שיסייע בעדנו תמיד לשמור תורה‬ ‫ומצוות‬ ‫כתב בספר משנה שכיר בשם הגאון רבי משה הערש פוקס אב”ד גרוסווארדיין זצוק”ל על הפסוק‬ ‫‘אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי’‪ .‬וצריך להבין‬ ‫שכאן לפני מתן תורה ביקש הקב”ה להביע ולהראות גודל אהבתו לבני ישראל‪ ,‬לכן הזכיר להם‬ ‫מה שהוציאם על כנפי נשרים‪ ,‬כדפרש”י שנסעו במהירות בשעה קלה מרעמסס לסוכות על כנפי‬ ‫נשרים‪ .‬וצ”ע מדוע לא הזכיר כל הניסים שהיו במצרים‪ ,‬ולא הזכיר קריעת ים סוף ולא מלחמת‬ ‫עמלק? וביאר שהסיבה שנסעו ק”כ מיל מרעמסס לסוכות במהירות פי’ האלשיך הק’ שכיון שהיו‬ ‫משארותם צרורות בשמלותם על שכמם‪ ,‬ואם היה צריך ליסוע זמן רב כמשך זמן נסיעה רגילה‪,‬‬ ‫הרי יתחמצו העיסות‪ ,‬ולכן הטיסם בדרך נס שיאפו המצות בי”ח דקות‪.‬‬ ‫ולמדנו בזה יסוד גדול בחיי התורה‪ ,‬כי עתה שבאים לקבל תורה‪ ,‬הרי יכולים להתייאש מלקיימה‬ ‫בשלימות‪ ,‬יש בתורה הרבה מצוות חמורות שבחמורות‪ ,‬ומי יאמר שהוא יכול להצליח בקיום‬ ‫המצוות כראוי? וכל תקותינו שאנו עושים מה שאנו יכולים והשי”ת מסייע בעדנו‪ .‬וכמ”ש התפארת‬ ‫שלמה שבדרך הטבע לא יתכן שאדם יאפה את המצות בתכלית הכשרות בכל פרטיה ודקדוקיה‪.‬‬ ‫אלא שהקב”ה שולח מלאכים שישמרו שלא יתחמץ ח”ו‪ .‬בחי’ ‘חלקם נתתי אותה מאישי’‪ .‬כמו‬ ‫כן עתה שהקב”ה נותן לנו תורה גדולה כזאת‪ ,‬הקדים הקב”ה להרגיע לנו ‘אתם ראיתם’ שכשהיה‬ ‫צריך להספיק לאפות את המצות עשיתי ניסים ונפלאות שתוכלו לאפות את המצה כראוי‪ ,‬גם‬ ‫כשהייתם במצב כזה שלא היה שייך ע”פ דרך הטבע לאפותו באופן של יחמיץ‪ ..‬כמ”ש מהרי”ל‬ ‫דיסקין שיצאו ישראל ממצרים כמו שורה אחד אחורי חבירו‪ ,‬וכל אחד היה מטפח בעיסת חבירו‬ ‫שעל שכמו להתעסק בו שלא יחמיץ‪ .‬כך היו נראים שם‪ ,‬מנגנים ומטפחים על העיסה‪ ,‬ותיכף‬ ‫שהגיעו ברעמסס אפו את המצות ולא החמיץ‪ ,‬אם בתנור או בשמש‪.‬‬ ‫הכלל שזהו ההכנה לקבלת התורה‪ ,‬אם רק תקבל על עצמך בכל לב ונפש לעשות רצונו ית’‪,‬‬ ‫הוא כבר יסדר הכל ויסייע בידך לקיים המצוות כראוי‪ .‬ולא לחינם בחר בהזכרת חסד זה‪ ,‬ללמדנו‬ ‫שהקב”ה מסייע ביד האדם לקיים המצוה בתכלית השלימות‪ ,‬ולכן אין לפחד לומר ‘נעשה ונשמע’‬ ‫על תורה גדולה כזאת‪ .‬וזה מה שתאמר לבני ישראל שכל אחד יכול להיות יהודי כשר‪ ,‬ולעמוד‬ ‫בכל הנסיונות‪ ,‬כי אין הקב”ה בא בטרוניא עם בריותיו‪ ,‬בוודאי יוכלו לקבל תורה ולגדל בנים לתורה‬ ‫ומצוות בשלימות‪.‬‬

‫אסור לקרוא ספר שמייאש‬ ‫כתוב בספר יד רמה [מהראשונים] על גמ’ סנהדרין דף ק‪‘ :‬הקורא בספרים החיצונים אין להם חלק‬ ‫לעולם הבא’‪ ,‬מהו ספרים חיצונים ספר בן סירא‪ ,‬והקשו בגמ’ מה פגם יש בספר זה‪ ,‬אי משום‬ ‫שכתב ‘בת לאביה מטמונת שוא’‪ ,‬שקשה מאד לשמור עליה שתהיה בקדושה בכל גיל וגיל הקשו‬ ‫בגמ’ והרי גם רבנן אמרו כך‪ .‬וקשה מה טעם שלא יהיה מותר להסתכל בספר בן סירא משום דיבור‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫יום רביעי פרשת יתרו ‪ -‬יט שבט תשע"ז‬ ‫זה‪ .‬ותירץ כי הוא ניסח את זה באופן שהוא מייאש לאבי הבנות מלשמור עליהן בקדושה‪ .‬רבנן‬ ‫ניסחו את זה רק באופן שמעורר על גודל האחריות שצריך להתפלל ולהתחנן עליהן‪ ,‬אך בן סירא‬ ‫דיבר בלשון יאוש‪ ,‬כאומר שהתורה והמצוות קשים מנשוא‪ .‬ספר כזה הוא ספר חיצון שאסור‬ ‫להסתכל בו ע”פ הלכה‪ .‬אם יהודי מסתכל על התורה ומצוות כבעיות שאי אפשר לפתור אותם‪,‬‬ ‫זהו ספר שאסור להסתכל בו‪ .‬כל הספרים הקדושים נותנים חיזוק לאדם‪ ,‬אתה כן יכול‪ ,‬גם שנפלת‬ ‫אתה יכול להתרומם‪ ,‬כל ספר שמדבר דברי יאוש‪ ,‬נעשה ספר חיצוני‪.‬‬ ‫לזאת הקדים לנו הקב”ה לפני קבלת התורה שנזכור היטב שהוא סייע בעדנו לאפות המצות תוך‬ ‫י”ח מינוטין‪ ,‬אם הוא מצמצם כמה שעות בכמה דקות‪ ,‬כך גם גידול הבנות יכניס בתוך כמה פרקי‬ ‫תהלים‪ ,‬והוא איתנו בכל אתר ואתר‪ ,‬כשאנו רוצים לעשות רצונו‪ ,‬יסייע בעדנו שנזכה להיות כרצונו‬ ‫בתכלית השלימות‪ .‬וכן אמרו חז”ל במשנה ‘לא עליך המלאכה לגמור’‪ ,‬אתה תרצה ותשתוקק‪,‬‬ ‫והקב”ה יסייע בעדך‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ט‬


‫יום חמישי פרשת יתרו ‪ -‬כ שבט תשע"ז‬

‫שיעור יומי ע"י הרה"ג ר' מנשה ישראל רייזמן שליט"א‬ ‫יום חמישי פ' יתרו ‪ -‬כ' שבט תשע"ז‬ ‫[לרפואת ישעיהו בן לאה‪ .‬ולעילוי נשמת ר’ מדרכי בן ר’ אשר לעמל ז”ל]‬ ‫משה לִ ְפנֵ י ָה ֱאל ִֹהים‪ .‬אי’ במכילתא ‘מה תלמוד לומר‬ ‫וַ ָ ּיבֹא ַא ֲהרֹן וְ כֹל ִז ְקנֵ י יִ ְשׂ ָר ֵאל לֶ ֱא ָכל לֶ ֶחם ִעם ח ֵֹתן ׁ ֶ‬ ‫לפני האלקים אלא ללמד שכל המקבל פני החכמים כאילו מקבל פני השכינה’‪ .‬וכעי”ז פרש”י [גמ’‬ ‫ברכות סד] ‘מלמד שכל הנהנה מסעודה שתלמידי חכמים מסובים בה כאילו נהנה מזיו השכינה’‪.‬‬ ‫ובמכילתא לא כתוב על הנהנה מסעודה אלא בעצם קבלת פני חכמים לבד‪ ,‬הרי הוא כבר כמקבל‬ ‫פני שכינה‪.‬‬

‫יתרו נמול ועשה סעודת ברית והקריב קרבן לאלקים‬ ‫כתב החת”ס [דרושים ואגדות מהדורת לונדון] בשם מורו דודו בספר ‘זה ינחמנו’ לפרש המכילתא‬ ‫שיש לגרוס כדברי הגמ’ בברכות ‘שכל הנהנגה מסעודה שת”ח מסובין בה’ ולא כהגירסא במכילתא‬ ‫שלפנינו ‘כל המקבל פני החכמים’‪ .‬וכ’ החת”ס שיש להשאיר גירסת המכילתא על המקבל פני‬ ‫החכמים ולא כדורו שגרס ‘כל הנהנה מסעודה’‪ .‬שהרי הרמב”ן כתב שאותה סעודה היתה סעודת‬ ‫ברית מילה של יתרו‪ ,‬שנאמר ‘ויחד יתרו – מלמד שהעביר חרב חדה’‪ – .‬כמ”ש בגמ’ זבחים דף קטז‪.‬‬ ‫[אע”פ שלכאו’ כבר היה צריך למול קודם לכן שהרי הוא היה ממדין שהם מבני קטורה שמחוייבים‬ ‫במילה כמ”ש הרמב”ם שכל בני קטורה שנולדו לאחר שנצטוה יצחק למול‪ ,‬חייבים במילה בשמיני‬ ‫מן התורה‪ ,‬וכשיד ישראל תקיפה היו צריכים למול כל הערבים שהם מסופקים שמא הם מבני‬ ‫קטורה] ומכיון שהוא מל הרי כתב הרמ”א שמחויב לעשות סעודת מילה‪.‬‬ ‫משה עֹלָ ה ו ְּז ָב ִחים לֵ אל ִֹהים’ היינו שהקריב קרבנות‬ ‫וזה שנאמר באותה סעודת מילה ‘וַ ִ ּי ַּקח יִ ְתרוֹ ח ֵֹתן ׁ ֶ‬ ‫לבחי’ שם אלקים‪ .‬כי בגמ’ זבחים דף מו‪ :‬אי’ ‘לשם ששה דברים הזבח נזבח לשם השם לשם‬ ‫אישים לשם ריח לשם ניחוח’ ואי’ בזה”ק מאמר נורא שאסור להקריב קרבן בבית המקדש בבחי’‬ ‫שם אלקים ולא שאר שמות הקדושים רק בבחי’ שם הויה בלבד‪ ,‬וזה שנאמר בפ’ משפטים [כב‪,‬יט]‬ ‫‘זובח לאלקים יחרם בלתי להויה לבדו’‪ .‬ע”פ פשט הוא איסור שלא לזבוח לעבודה זרה‪ ,‬אך בזה”ק‬ ‫מבואר שהאיסור הוא שלא להקריב לסוד שם אלקים אלא לסוד שם הויה‪ .‬ונהגו הסופרים בכתיבת‬ ‫ספר תורה שמקדשים זה השם אלקים מספר‪ ,‬דבפשטות הוא חול ובזה”ק הוא קודש‪ ,‬ועי’ באשל‬ ‫אברהם שדן אם שכח הסופר לקדשו האם יש להעביר הקולמוס ולכתוב אותו עוד פעם בקודש‬ ‫כדברי הזה”ק‪.‬‬

‫ענין הקרבן הוא רק בבחי’ שם הויה‪ ,‬פרט בקרבן הגרות שהוא גם בשם אלקים‬ ‫והרמב”ן כתב שבפשטות ‘זובח לאלקים’ היינו לעבודה זרה‪ ,‬ולכן כתוב בקמץ לאלקים המדובר‪,‬‬ ‫היינו אלהים אחרים‪ .‬וסיים שהפירוש הנכון הוא שאסור לזבוח למלאכים שנקראים אלקים‪‘ ,‬ויש‬ ‫בכאן עוד בדרך הזה סוד עמוק ויכול המשכיל לדעתו במה שכתבנו בסוף פ’ שמות‪ ,‬ואונקלוס רמז‬ ‫לזה שכתב ‘לשמא דהויה בלחודוהי’’‪[ .‬ושם בזה”ק מוכיח ממעשה דאבי שמשון שאמרו לעשות‬ ‫זבח ‘כי אלקים ראינו’‪ ,‬ואמר תיכף ‘ואם תעלנה להויה תעלנה’]‬ ‫וא”כ צריך להבין שכאן בפרשת יתרו כן כתוב ‘עולה וזבחים לאלקים’‪ ,‬היתכן שמותר להקריב קרבן‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ג‬


‫ד‬

‫יום חמישי פרשת יתרו ‪ -‬כ שבט תשע"ז‬ ‫לבחי’ שם אלקים? וביאר החת”ס שכל ענין הקרבן הוא מדת החסד ולא מדת הדין‪ ,‬כי מדת הדין‬ ‫אומרת ‘הנפש החוטאת היא תמות’‪ ,‬אלא שהקב”ה מרחם ונותן לאדם אפשרות לכפר בקרבן‪ ,‬ולכן‬ ‫בדרך כלל אין מדת הדין מקבל קרבנות רק שם הויה‪ ,‬בלתי להויה לבדו‪ .‬אך יתרו שעשה סעודת‬ ‫ברית מילה‪ ,‬כיון שמל עצמו הרי הוא כאילו הקריב נפשו להשי”ת‪ ,‬ממילא אין שום מקום למדת‬ ‫הדין‪ ,‬כיון שמל נתקבלו קרבנותיו אפי’ במדת הדין‪ ,‬לכן הביא יתרו קרבנות אפי’ בבחי’ שם אלקים‪.‬‬ ‫[ואי’ בגמ’ כריתות שבזמן שבית המקדש היה קיים‪ ,‬כשבא גר להתגייר היה צריך ג’ תיקונים‪ ,‬מילה‪,‬‬ ‫טבילה‪ ,‬והזאת דמי הקרבן‪ .‬כמו במעמד הר סיני מלנו במצרים‪ ,‬וטבלנו לפני מתן תורה‪ ,‬והזאת‬ ‫דמים היה ע”י הקרבנות שהקריבו על י”ב המזבחות‪ .‬וכל זמן שלא הביא גר קרבן הרי הוא מחוסר‬ ‫כפרה ואינו אוכל קדשים‪ ,‬וחידש רבי מאיר שמחה שאם נמול קודם הפסח‪ ,‬נחשב הקרבן פסח‬ ‫כקרבן הגרות‪ ,‬ולמדו מפשוטו של מקרא‪.‬‬ ‫וקרבנו של הגר הם שני עופות לעולה‪ .‬וכשיבא משיח צדקנו יעמדו כל הגרים ויביאו קרבן הגרות‪.‬‬ ‫וביתרו מצאנו שהביא עולה ושלמים לאלקים]‬

‫לא הוצרך יתרו ל’שלום זכר’ כי ראה פני השכינה ע”י פני הצדיקים‬ ‫והקשה החת”ס האיך נמול יתרו לפני ‘שלום זכר’‪ ,‬והא כ’ הט”ז יו”ד סי’ רס”ה בהל’ מילה ע”פ‬ ‫דברי מדרש רבה פ’ אמור‪ ,‬ביום השמיני ימול בשר ערלתו שלא ימול קודם שיקבל פני שכינה בליל‬ ‫שבת קודש‪ ,‬ולכן נמול ביום הח’ שאז בוודאי יש ליל שבת בינתיים‪ ,‬שאם היה נמול ביום השביעי‬ ‫הרי פעמים שנולד בשבת אחר הצהריים ונמצא שימול ביום ו’ ולא יראה פני שכינה שמתגלה‬ ‫דווקא בליל שבת‪ ,‬בסעודתא דחקל תפוחין קדישין שהוא סוד השכינה הק’ הנקראת שדה תפוחין‪,‬‬ ‫משא”כ שבת בבוקר הוא ברזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין‪ ,‬ולכן באים דווקא בליל שבת‬ ‫אל התינוק בשלום זכר‪ .‬ואם נולד בשבת בבוקר מלים בשבת שלאחריו‪ ,‬כדי שיראה פני השכיה”ק‬ ‫בליל שבת קודם הברית‪.‬‬ ‫ותי’ החת”ס שראיית פני הצדיק הוא כראיית פני השכינה בשבת קודש‪ ,‬וזה שנאמר במכילתא‬ ‫‘ויבא אהרן וכל זקני ישראל וכו’ מלמד שכל המקבל פני החכמים כמקבל פני שכינה’‪ ,‬בא ליישב‬ ‫איך לא המתין יתרו ל’שלום זכר’ כי בזה שקיבל פני משה ואהרן היה לו כראיית פני מטרוניתא‬ ‫בליל שבת קודש‪ .‬ונמצא שבסעודת מילה של גר צריך שיבא לשם תלמיד חכם‪ ,‬וכמ”ש בגמ’ ‘גר‬ ‫צריך שלשה’ דע”י שיראה פני ג’ דיינים מעלה עליו הכתוב כאילו עשה שלום זכר בליל שבת‪.‬‬ ‫ובזה אתי שפיר גירסת המכילתא שקבלת פני החכמים הוה כקבלת פני שכינה‪ .‬וכמ”ש בזה”ק‬ ‫כשבאו החכמים לראות פני התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי אמרו ‘בואו ונצא לקראת כלה’‪ ,‬כמו‬ ‫שאומרים בקבלת שבת קודש‪‘ ,‬אנת הוא שבת דכולא יומא’‪.‬‬

‫הרב מראה פניו לתינוק שלא יצטער על שכחת התורה‬ ‫מחר ביום כ”א שבט היארצייט של הרה”ק רבי יעקב‪ ‬ווידנפלד רב בהרימאיליב שבגליציה ומחבר‬ ‫השו”ת ‘’כוכב מיעקב”‪ .‬וכתב בפירוש עיון התפילה על הסידור שהיו נוהגים במקומו שהרב בא‬ ‫לבקר בליל שבת בבית היולדת‪[ ,‬אך האשל אברהם לא נהג כך‪ ,‬ונימוקו עמו כי מה שנהגו שהרב‬ ‫בא לבית התינוק הוא כדי לנחמו על מה ששכח את כל התורה‪ ,‬כי הנה יראה פני הרב שזכה ללמוד‬ ‫כל התורה כולה ואין לו לבכות על כך‪ ,‬אך ‘אני’ כשאכנס ואראה את פני לפני התינוק‪ ,‬לא יתנחם‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫יום חמישי פרשת יתרו ‪ -‬כ שבט תשע"ז‬ ‫בראות שכך נראה רב העיר‪ ]...‬והטעם כנ”ל כדי שיראה התינוק פני מטרוניתא בתרין אנפין‪ ,‬הן‬ ‫בפני השבת והן בפני התלמיד חכם כנ”ל‪ ,‬וטובים השנים מן האחד‪.‬‬ ‫[כ’ החת”ס שמשה רבינו לא אכל באותה סעודה כי אם אהרן וזקני ישראל‪ ,‬שלא נאמר לשון‬ ‫אכילה במשה‪ ,‬כי הוא ידע שזה היום עתיד להיום יום הכיפורים‪ .‬מה עשה‪ ,‬עמד והסתובב בין‬ ‫הנוכחים והיה עומד ומשמש לפניהם]‬

‫שמותם של גרשום ואליעזר חיזקו את יתרו שיבא להתגייר‬ ‫יה ֲא ׁ ֶשר ׁ ֵשם ָה ֶא ָחד ֵ ּג ְר ׁשֹם ִּכי‬ ‫משה ַא ַחר ׁ ִש ּלו ֶּחיהָ‪ :‬וְ ֵאת ׁ ְשנֵ י ָבנֶ ָ‬ ‫משה ֶאת ִצ ּפ ָֹרה ֵא ׁ ֶשת ׁ ֶ‬ ‫וַ ִ ּי ַ ּקח יִ ְתרוֹ ח ֵֹתן ׁ ֶ‬ ‫יע ֶזר ִּכי ֱאל ֵֹהי ָא ִבי ְ ּב ֶע ְז ִרי וַ ַ ּי ִּצלֵ נִ י ֵמ ֶח ֶרב ּ ַפ ְרעֹה‪ :‬הקשה‬ ‫יתי ְ ּב ֶא ֶרץ נָ ְכ ִר ָ ּיה‪ :‬וְ ׁ ֵשם ָה ֶא ָחד ֱאלִ ֶ‬ ‫ָא ַמר ֵ ּגר ָהיִ ִ‬ ‫‘מכתב סופר’ מה טעם חזר הכתוב על טעם שמותם של גרשום ואליעזר‪ ,‬שהרי כבר נכתב בשעת‬ ‫לידתן‪ ,‬ולא מצאנו כך בשאר השמות שיחזרו על טעם קריאת השם פעם נוספת? וביאר ע”פ דברי‬ ‫רש”י [יח‪,‬ה] ‘אל המדבר ‪ -‬אף אנו יודעין שבמדבר היה אלא בשבחו של יתרו דבר הכתוב שהיה‬ ‫יושב בכבודו של עולם ונדבו לבו לצאת אל המדבר מקום תוהו לשמוע דברי תורה’‪ .‬הרי שעזב‬ ‫יתרו את מקום מגוריו ובא להתגייר‪ ,‬והיה צריך חיזוק רב למעשיו‪ .‬אך כיון שהסתובבו אצלו בבית‬ ‫שני הילדים האלה גרשום ואליעזר והיו שמותיהם מזכירין לו ‘גר הייתי’ ‘אלקי אבי בעזרי’‪ ,‬ומזה‬ ‫קיבל חיזוק לעזוב את ארץ מגוריו ולבא להתגייר‪.‬‬ ‫ומה שאמר משה ‘גר הייתי בארץ נכריה’ מבואר במדרש שהכונה לא על מדין אלא על היותו עם‬ ‫בני ישראל במצרים אמר‪‘ ,‬גר הייתי’ לשון עבר‪ ,‬לא ‘גר אנכי’ כעת‪ ,‬אלא שם במצרים הייתי גר‪,‬‬ ‫אך כאן מצאתי מנוחה בבית חותני ונהייתי אזרח הארץ‪ .‬ויתרו היה זוכר תמיד את טעם שמו של‬ ‫גרשום‪ ,‬ואעפ”כ עזב יתרו את מקום מגוריו והלך להתגייר עם בני ישראל‪[ .‬והוא טעם נוסף‪ ,‬היפך‬ ‫הנ”ל]‪.‬‬

‫גם הילד העשירי הוא ילד יחיד‬ ‫ומה שכתוב ב’ פעמים ‘שם האחד‪ ..‬ושם האחד’‪ .‬ולא ‘ושם השני’‪ ,‬מבואר במדרש ‘ללמד ששניהם‬ ‫שקולים’‪ .‬עוד י”א במדרש ‘שהיו שוים בקומה במראה ובחכמה’‪ .‬ובספרי החינוך כתוב שהפסוק‬ ‫בא ללמדנו איך לחנך את הילדים‪ ,‬שלא לראות בן אחד כ’אחד’ והשני כ’שני’ והשלישי כ’שלישי’‬ ‫אלא כל ילד וילד הוא אחד אחד אחד‪ .‬וכך שמעתי מרבי שמשון פינקוס זצ”ל שפירש ‘ושם האחד‬ ‫אליעזר כי אלהי אבי בעזרי’‪ ,‬אני קורא לבני השני ‘האחד’ כי גם אני ‘בן יחיד’ אצל הקב”ה שהוא‬ ‫תמיד עומד בעזרי כבן יחיד‪ .‬לא אמר ‘בעזרינו’ לשון רבים אלא ‘בעזרי’ לשון יחיד‪ .‬וכל אחד יכול‬ ‫לומר לשון יחיד ‘אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא’‪ .‬ולכן ‘שם האחד אליעזר’ ולא שם השני‬ ‫אליעזר‪ ,‬שאנו צריכים להדבק במדותיו של הקב”ה‪ ,‬כמו שהוא מתייחס לכל יהודי כבן יחיד כך אנו‬ ‫מתייחסים לכל ילד כבן יחיד‪.‬‬ ‫שמעתי מהרה”ג רבי זונדל קרויזר כאור החמה מזהיר זצ”ל שהוא התבונן שיש כמה משפחות‬ ‫שהילדים הראשונים הם תלמידי חכמים מופלגים‪ ,‬והילדים האחרונים פוחתים והולכים‪ ,‬וחשב‬ ‫שזהו לטעם חסרון התפילה‪ ,‬כי כשנותנים לאדם רשימה של עשרות שמות להתפלל‪ ,‬איכות‬ ‫התפילה יורד ופוחת מאחד לשני‪ .‬למשל כשאדם נוסע למקום קדוש ויש לו עשר בנים‪ ,‬הרי אדם‬ ‫הוא מוגבל וכחות נפשו אוזלים‪ ,‬כשהוא מתחיל להתפלל הוא מתחיל בתפילה חזקה על הראשון‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ה‬


‫ו‬

‫יום חמישי פרשת יתרו ‪ -‬כ שבט תשע"ז‬ ‫ועל השני פחות וכו’‪ .‬וכן בענין הזמן‪ ,‬כי כשהיה לו ילד אחד היה מרבה בתפילה על זה הבן‪ ,‬כשיש‬ ‫לו שני בנים נתחלקים כחות הנפש בתפילה בין שני הבנים‪ ,‬כשנולד ילד שלישי מתחלק לשלוש‪,‬‬ ‫ונמצא שהראשון נשאר תמיד עם תפילות רבות יותר משאר הילדים‪ .‬ואמר רבי זונדל שהאימא‬ ‫שיש לה יותר ילדים צריכה לעמוד הרבה יותר זמן בהדלקת נרות‪ .‬שאם היתה עומדת בתפילה‬ ‫בהדלקת הנרות רבע שעה כשהיה לה רק בן אחד‪ ,‬הרי שכשיש לה שני בנים צריכה להתפלל‬ ‫חצי שעה וכו’‪ .‬והתפילות האלה אינן ‘מותרות’ אלא חיוב ההורים על הבנים‪ .‬כמ”ש רבי שמעון‬ ‫ממגנצא בפיוט דשבועות על עשרת הדברות‪ ,‬והזכיר בדיבור של כבד את אביך ואת אמך שהם‬ ‫הולידו אותך וגידלו אותך והתפללו עליך הרבה תפילות ותחנונים ממילא עליך לכבד אביך ואימך‪.‬‬ ‫הרי שאחד ממצות האב על הבן הוא התפילות‪ .‬ומה אשמים הבנים האחרונים שהם נולדו בסוף‬ ‫השורה? כך מלמד אותנו משה רבינו ‘ושם האחד אליעזר’ כשהתפלל על הבן השני התייחס אליו‬ ‫כבן יחיד‪ .‬כך יש להתייחס לכל ילד וילד בגשמי וברוחני‪.‬‬

‫סדר התפילות על הילדים משתנה בכל פעם‪ ,‬כדי להתפלל בכל לב על כל אחד‬ ‫מהם‬ ‫עוד עצה שמעתי מרבי זונדל שכדאי לשנות את סדר התפילה על הילדים‪ ,‬פעם להתחיל מהראשון‬ ‫עד האחרון‪ ,‬פעם להתחיל מהאחרון עד הראשון‪ ,‬ופעם מהאמצע כלפי מעלה ופעם כלפי מטה‪,‬‬ ‫שכך נמצא שתמיד יתחיל להתפלל בחמימות הלב על כל אחד ואחד מהילדים‪ .‬וראיה לדבר‬ ‫שבתוה”ק הוזכרו י”ב שבטי י”ה שש עשרה פעמים‪ ,‬ובכל פעם נכתבו בסדר שונה‪ ,‬ללמדך סדר‬ ‫התפילות‪ ,‬כפי הנראה גם כשהתפלל יעקב אבינו על בניו היו לו כמה וכמה אופנים פעם התחיל‬ ‫מראובן פעם מיוסף פעם מבנימין‪ .‬ואם אמרו חז”ל ‘לעולם אל ישנה אדם בן בין הבנים’ אינו אלא‬ ‫רק לגבי בגדים וכתונת אלא גם לגבי תפילות‪ .‬וכן לגבי שעה שמשקיע ללמוד עם הילדים‪ ,‬אם‬ ‫היה לומד עם הבן הראשון שעה אחת‪ ,‬מדוע יחלק השעה לעשר בניו‪ ,‬שש דקות לכל ילד? הרי‬ ‫כל ילד שנולד צריך להשקיע שעה נוספת בחינוך הבנים‪ .‬כך היה לפני שתיקן יהושע בן גמלא את‬ ‫התלמודי תורה‪ ,‬אך כיון שכבר תיקנו שיש חידר‪ ,‬הרי עדיין מצוה בו יותר מבשלוחו‪ ,‬ויש להשקיע‬ ‫בכל בן ובן כמה שהיה משקיע לבן יחיד‪ .‬כך מקיימים ‘ושם האחד אליעזר’ ולא ‘השני’‪ ,‬ללמדנו‬ ‫כמה האמא צריכה להקדיש בתפילה על כל אחד ואחד‪ ,‬וכמה האבא צריך להקדיש בלימוד עם‬ ‫הבנים‪.‬‬ ‫היום הילולת אשר בן יעקב‪ ,‬ברוך מבנים אשר‪ ,‬כשאדם מבורך בבנים‪ ,‬אל ימעט במצות ושננתם‬ ‫לאחד יותר מהשני‪ .‬פרט לגבי הירושה מאבד כל אחד מחלקו כשנולד עוד בן‪ .‬וכמ”ש החת”ס על‬ ‫הבכורות שמצד אחד נענשו במעשה העגל ונלקחה מהם עבודת הכהונה‪ ,‬ומאידך הם מקבלים פי‬ ‫שנים יותר משאר האחים? וביאר החת”ס שאין זה מתנה אלא עונש שהם מקבלים פי שנים‪ ,‬כי‬ ‫הקב”ה זן לכל אחד כפי צורך פרנסתו‪ ,‬אלא שהבן הצעיר שלא חטא כ”כ הרבה מספיק לו לעבוד‬ ‫על דונם אחד‪ ,‬הבכור מקבל שני דונם‪ ,‬פי שנים טרדות ודאגות‪ ...‬והלוי שלא חטא בעגל אין לו‬ ‫שום ירושה בארץ‪ ,‬ואעפ”כ הוא נזון ומתפרנס כפי המגיע לו‪.‬‬ ‫ובגמ’ עירובין דף נד אמרו להדיא שכל ענין ירושת הרכוש אין בו ערך כלל לענין הפרנסה‪ ,‬בני‬ ‫אדם הללו דומים לעשבי השדה‪ ,‬הללו נובלים והללו צומחים‪ ,‬וכל פרוטה שמגיע לאדם יגיע לו‬ ‫בכל אופן אם מצד ירושה אם באופן אחר‪ .‬הירושה אינה מעשרת את הבנים כלל‪ .‬הכל כפי שנגזר‬ ‫האדם כך הוא מקבל‪ ,‬אם מצד ירושה אם ממקום אחר‪ .‬וכן פי’ רש” שם‪ .‬וכן רואים להדיא שיש‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫יום חמישי פרשת יתרו ‪ -‬כ שבט תשע"ז‬ ‫בנים שמקבלים ירושה גדולה ואין עניינו להתעשר‪ ,‬לאחר שנה לא נשאר מזה כלום‪ ,‬מאידך יש‬ ‫אנשים שלא ירשו כלום מאביהם ונתעשרו עושר גדול‪ .‬ממילא אין שום מקום לעגמת נפש‬ ‫בענין הירושה‪ ,‬שזה רק עסק במצוה ככתוב בתורה לחלק הירושה‪ ,‬אך יכולים לצאת ידי חובה עם‬ ‫קופסת מלפפון חמוץ כמו שנהג ריש לקיש‪.‬‬

‫היראה הגדולה של מעמד הר סיני היא גדולה ביותר מכל היראות של צרות השמד‬ ‫והאינקוזיציה‬ ‫כתוב בספר קהילת יצחק [המגיד רבי יצחק רייטבארד] בשם רבי איצאלע בן הגר”ח מוואלז’ין‬ ‫זצוק”ל‪ .‬הנה מצאנו במעמד הר סיני שהיה רעש גדול‪ ,‬רעמים וברקים וערפל‪ ,‬והארץ רעדה‪ .‬אימה‬ ‫ויראה‪ .‬ובסוף מתן תורה אמר הקב”ה ‘אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלקים‪ ,‬בעבור תהיה‬ ‫יראתו על פניכם לבלתי תחטאו’‪ .‬כמו שלימד אותנו הבעש”ט להעלות היראות חיצוניות ליראת‬ ‫השם‪ .‬אך לכאו’ לזה היה מספיק קולות וברקים מה היה צריך כ”כ הרבה פחדים נוראים שכל‬ ‫העולם נשתנה ע”י הרעמים והקולות ביום הקהל‪ ,‬ונתקבצו הגויים אצל בלעם וכו’ כמ”ש במדרש‪.‬‬ ‫וגם יצאתה נשמתן מרוב פחד‪ .‬וצריך להבין מה היה צריך כ”כ הרבה פחדים באותו יום?‬ ‫וביאר רבי איצאלע שחכמי לב התבוננו איך יתכן שבני ישראל בגלותם הארוך עדיין מוסרים‬ ‫נפשם להשי”ת בכל לב ונפש‪ ,‬וכמ”ש רבי יעקב עמדין בסידורו שזהו נס יותר גדול מיציאת‬ ‫מצרים‪ ,‬היתכן שיצאנו לגלות ארוך כזה‪ ,‬ובני ישראל שומרים תורה ומצוות‪ ,‬כ”כ הרבה צרות‬ ‫ויסורים והגויים בקשו לאבדנו בגשמי ורוחני‪ ,‬וב”ה אנו נראים בצביוננו וקומתנו ממש כמו במעמד‬ ‫הר סיני‪ ,‬אותם תפילין ואותם שבת‪ ,‬בתוספת גדרים וסייגים מדרבנן‪ .‬אע”פ שבקשו להרוג אותנו‬ ‫בכמה אופנים ברדיפות קשות מאד‪ ,‬רצו להרוג אותה ועינו אותנו במסעי הצלב ובאינקווציות‪ ,‬אך‬ ‫מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה‪ ,‬ונהרות לא ישטפוה‪ .‬בשלמא גדולי ישראל‪ ,‬רבי עקיבא‬ ‫שיכול לעמוד בנסיונות של מסרקות של ברזל‪ ,‬הרי הוא נשמת רבי עקיבא שדורש על קוץ ותג‬ ‫שבתורה‪ .‬אך איך יש כח להמון העם לעמוד בנסיונות כאלה?‬

‫שחקן בתיאטרון מוסר נפשו מתוך יסורים קשים ע”י נקודת היראה הגנוזה בלבו‬ ‫ומביא שם סיפור מיהודי פשוט שהיה שחקן תיאטרון מוצלח מאד‪ ,‬ושמו היה הולך לפניו והצליח‬ ‫בעשירות גדולה‪ .‬סוף ימיו היה במדריד בספרד‪ ,‬גם שם היה לו כבוד וגדולה‪ .‬ולא ידעו העם שהוא‬ ‫יהודי‪ .‬לאחר שנגזרה הגזרה והיהודים נתגרשו מספרד‪ ,‬היה הוא מהאנוסים ולא ידעו על יהדותו‪.‬‬ ‫ביום מן הימים נתגלו שהוא יהודי‪ ,‬והתיאתרון בקשו לשלם לו הון רב שיחליף דתו לנצרות רח”ל‪,‬‬ ‫והוא מנע עצמו במסירות נפש‪ ,‬בתחילה עשו לו יסורים נוראים‪ ,‬עקרו לו כל השערות של הראש‪,‬‬ ‫וכל צפרני ידיו ורגליו‪ ,‬ושרפו ידיו וחלקי גופו‪ ,‬צרות ויסורים קשים ונוראים שאי אפשר להעלות‬ ‫על הדעת‪ ,‬והוא לא רצה לזוז מיהדותו‪ ,‬ונהרג על קידוש השם‪ .‬ה’ יקום דמו‪.‬‬ ‫יהודי זה לא הניח תפילין לא דרש”י ולא דרבינו תם‪ ,‬מאיפה קיבל את הכח הנורא הזה למסור‬ ‫נפשו‪ ,‬התניא כתב שזהו סוד פנימי שאי אפשר להסבירו‪ .‬אך רבי איצ’אלע מבאר שכפי הנראה‬ ‫שיש בלבנו גנוז וטמון יראה יותר גדולה מכל היראות מהאינקווזיטורים‪ ,‬שהיו מכניסים אנשים‬ ‫בסיר מלא מים רותחים על האש והיו יכולים לצאת בכל רגע ממנו ולהמיר הדת‪ ,‬והעדיפו להשאר‬ ‫בתוך הסיר ולהשרף על קידוש השם‪ ,‬הרי שיש בלבו של יהודי יראה יותר גדולה מיראות קשות‬ ‫כאלה‪ ,‬להיות אפס ואין בתוך הכלים של האינקוציה‪ ,‬כי זהו סדר מדת היראה שהיראה הגדולה‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ז‬


‫ח‬

‫יום חמישי פרשת יתרו ‪ -‬כ שבט תשע"ז‬ ‫מבטלת היראה הקטנה‪ ,‬כמו אדם שמפחד מדבורה ולפתע בא אריה‪ ,‬הוא שוכח יראת הדבורה‪.‬‬ ‫כך אם אין אנו מפחדים ממסע הצלב והאינקוזיציה הרי שיש בלבנו יראה יותר גדולה מזה‪ .‬כמ”ש‬ ‫הבעש”ט שמעמד הר סיני חקוק בלב כל אחד מישראל‪ ,‬זה הכניס בלבנו יראה גדולה יותר מכל‬ ‫יסורי עולם‪ .‬כך כפה עלינו ה’ הר כגיגית‪ ,‬והיה שם קולות וברקים באופן של יראה גדולה נוראה‬ ‫מאד‪ ,‬ששום גוי רשע ואכזר לא הצליח לעשות יראה יותר גדולה מזאת היראה החקוקה בלבנו‬ ‫מיום מתן תורה‪ .‬והוא מלבד עוצם האהבה שבאותו מעמד‪ ,‬ישקני מנשיקות פיהו‪ ,‬בשעת הדיבור‬ ‫היה כל דיבור נושק כל יהודי בדביקות ואהבה שאין לשער‪ .‬אך יחד עם זאת היה מדת היראה‬ ‫השלימה ביותר‪.‬‬

‫עמדו ביום ו’ סיון ונרעשו מגודל הקולות והרעמים‪ ,‬ורק למחרת קבלו התורה‬ ‫כתב החת”ס שביום ו’ סיון עדיין לא ידעו ישראל שהקב”ה מסכים למשה רבינו לדחות המעמד‬ ‫לעוד יום‪ ,‬ובאמת כולם יצאו לעמוד בהר סני‪ ,‬עמדו שם י”ב שעה שמעו רק קולות וברקים ולא‬ ‫שמעו תורה‪ ,‬הלכו לביתם בלילה‪ ,‬ובמחר בבוקר הוציאם משה לקראת האלקים‪ ,‬וביום ז’ סיון‬ ‫בבוקר ניתנה תורה‪ .‬לכן נרדמו מרוב אפיסת כוחות שהיום הקודם עמדו כל היום וקבלו מורא‬ ‫גדולה כזאת‪.‬‬ ‫נמצאנו למדים שיש בכל נפש מישראל גנוז וטמון יראה טמונה מיום מתן תורה‪ ,‬הקולות והברקים‬ ‫והלפידים וקול השופר‪ ,‬זה מבטל כל היראות החיצוניות‪ .‬וזה שאמרנו למשה ‘דבר אתה עמנו‪,‬‬ ‫ואל ידבר אלקים פן נמות’‪ ,‬קשה לנו לסבול היראה הזאת‪ .‬אמר להם משה ‘לבעבור תהיה יראתו‬ ‫על פניכם’ בשנות הגזירות‪ ,‬בשנת ה’ אלפים תרנ”ו‪ ,‬ובשנת וכו’‪ ,‬במסע הצלב וכו’‪ ,‬איך יהיה לכם‬ ‫כח לעמוד מול החיות הרוסיים והנאציים‪ ,‬לכן צריך לתת לכם יראה גדולה כזאת שיהיה לכם כח‬ ‫למסור נפש בשעת השמדות על שרוך נעל‪ ,‬עתה תקבלו כח לעמוד כנגד כל היראות שהחיצוניות‬ ‫שבעולם‪ .‬כי כל השמדות והשואות הנוראים הם רק יראות חיצוניות‪ ,‬ולנו גנוז בלב יראה אמיתית‬ ‫ופנימית‪ .‬כן כתב בספרו קהילת יצחק‪.‬‬

‫כל אחד שמע לפי כחו והכל מא’ל יחיד ומיוחד‬ ‫כתב הרה”ק רבי אלעזר ריישער בספרו משנה למלך ליישב קושיית הדברי חיים מצאנז זי”ע‬ ‫עה”פ ‘לא יהיה לך אלהים אחרים על פני’ פרש”י ‘על פני‪ ,‬כל זמן שאני קיים’‪ ,‬וצריך להבין מהו‬ ‫הלשון הזה‪ ,‬הרי הקב”ה קיים לעד ומה לו להוסיף זאת שרק על פניו אין לקחת אלהים אחרים?‬ ‫הרי הקב”ה הוא נצחי ואשע”כ אין עבודה זרה אף פעם‪ ,‬מדוע אומרים לשון כזה ‘כל זמן שאני‬ ‫קיים’?‬ ‫ותירץ רבי אלעזר ע”פ דברי המדרש עה”פ אנכי ה’ אלקיך ‘הה”ד השמע עם קול אלקים מדבר‬ ‫מתוך האש כמוני ויחי – שאלו המינים את רבי שמלאי אמרו לו אלהות הרבה יש‪ ,‬שנאמר השמע‬ ‫עם קול אלהים ולא קול אלוה‪ ,‬אמר להם הרי המשך הפסוק הוא ‘מדבר מתוך האש’ ולא ‘מדברים‬ ‫מתוך האש’‪ .‬כיון שיצאו המינים אמרו לו התלמידים לרבי שמלאי‪ ,‬לאלו דחית בקנה‪ ,‬לנו מה אתה‬ ‫משיב? [ויש להבין שהרי בכל התורה כולה כתוב אלקים לשון רבים‪ ,‬וזהו אחד מהשבעה שמות‬ ‫שאין נמחקין‪ ,‬וא”כ צ”ע מדוע נקרא זה שדחה אותם בקנה] חזר רבי לוי ופירש ‘אילו היה כתוב‬ ‫‘קול ה’ בכח של השם’ לא היה יכול העולם לעמוד‪ ,‬כיון שכתוב קול ה’ בכח‪ ,‬כפי כחו של כל אחד‬ ‫ואחד‪ ,‬הקטנים שמעו לפי כחם‪ ,‬הבחורים שמעו לפי כחם‪ ,‬והגדולים שמעו לפי כחם‪ ,‬לכן אמר‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫יום חמישי פרשת יתרו ‪ -‬כ שבט תשע"ז‬ ‫להם הקב”ה לא כמו ששמעתם הרבה מיני קולות‪ ,‬תלמוד לומר אני ה’ אלקיכם‪ ,‬אחד יחיד ומיוחד‬ ‫אין עוד מלבדו’‪.‬‬ ‫וצריך להבין בדברי המדרש שהרי הילד שמע רק קול אחד כפי כחו‪ ,‬והנער קול אחד כפי כחו וכו’‪.‬‬ ‫ואם כל אחד שמע רק קול אחד ששייך לפי כחו‪ ,‬מה צורך יש להוציא מלבם ולומר שה’ אחד‪ ,‬הרי‬ ‫לא היה אחד ששמע כמה קולות?‬

‫כל נשמות ישראל שבכל הדורות שמעו כל אחד לפי מעמד הדור שלו‬ ‫וביאר רבי אלעזר ריישער יסוד נפלא שנודע [גמ’ יבמות] שבשעת מעמד הר סיני לא עמדו שם‬ ‫רק אבותינו שיצאו ממצרים אלא כל נשמות ישראל החצובות מתחת כסא הכבוד‪ ,‬כולם נקבצו‬ ‫ונאספו ביחד לקבל תורה הקדושה‪ ,‬אלא שהששים רבוא עמדו שם עם הגוף וכל שאר ישראל עד‬ ‫סוף כל הדורות עמדו שם בנשמתן לבד‪ .‬וכנודע שהבעש”ט היה מעורר בלב הנערים זכרון מעמד‬ ‫הר סיני ואח”כ למד עמם‪.‬‬ ‫וכמ”ש רש”י שיש לכאו’ איזה חולשה במסורה לעומת דבר שרואים לבד בעינינו‪ ,‬אך מעמד הר‬ ‫סיני אינו רק במסורה אלא כולנו היינו שם‪ .‬והנה כמובן שכל דור ודור צריך לשמוע באופן אחר‬ ‫את עשרת הדברות לפי מה שמתאים באותו דור‪ ,‬נשמות דשנת ה’ אלפים תשע”ז לא יכולים‬ ‫לשמוע אותו קול דנשמות דג’ אלפים תשע”ז‪ ,‬הן אמת שהתוה”ק היא אחת‪ ,‬אך דור של שמד צריך‬ ‫התעוררות בענייני יראה‪ ,‬ובדור אחר צריך לעבוד בעיקר באהבה‪ ,‬כמ”ש הבעש”ט שבעקבתא‬ ‫דמשיחא יראי חטא ימאסו‪ ,‬גם כלפי מעלה‪ ,‬כי כל ההנהגה הוא רק באהבה‪ .‬וכן החינוך עם‬ ‫ילדים רק באהבה ולא במכות‪ .‬כך עשה הקב”ה בעולמו‪ .‬הרי שכל דור ודור צריך לשמוע את‬ ‫התורה באזניים שלו‪ ,‬כמובן שיהודים שהיו חיים בשעת בית המקדש קיים היה להם השגה גדולה‬ ‫מהשגתנו‪ ,‬וכן כל נשמה ונשמה צריך לקבל כפי כחו‪ ,‬כי החת”ס קיבל מה שקיבל‪ ,‬ואילו היינו אנו‬ ‫שומעים מה שהוא שמע‪ ,‬לא היה לנו כח להחזיק מעמד‪.‬‬ ‫והנה כל דור ודור שמע רק את הקול שמתאים לדור שלו‪ ,‬דור גלות שפאניע שמע את הקול שהם‬ ‫צריכים לשמוע‪ ,‬בדור הנאציים ימ”ש שמעו הנשמות לפי הנוסח שהם צריכים לשמוע‪ .‬אך הדור‬ ‫הראשון שעמדו שם עם הגוף שמעו כל הקולות של כל הדורות‪.‬‬ ‫ועתה מיושב יפה‪ ,‬כי אילו נאמר ‘קול ה’ בכחו’ לא היה העולם יכולים לעמוד‪ ,‬כי אנשי תשע”ז לא‬ ‫היה להם כח לסבול קול גדול כזה‪ ,‬אלא בחורים לפי כחם‪ ,‬בינונים לפי כחם‪ ,‬וזקנים לפי כחם‪ ,‬כל‬ ‫אחד לפי כחו‪ .‬ואז אמר הקב”ה לבני ישראל שעמדו בגופם ממש במעמד הר סיני‪ ,‬אע”פ שאתם‬ ‫שומעים הרבה קולות‪ ,‬אני ה’ אלקיכם יחיד ומיוחד‪ .‬כי הם לא היו יכולים להכיל כ”כ הרבה קולות‬ ‫של כל דורות נשמות ישראל‪ .‬אך כשבא הגוי לפני רבי שמלאי לא היה יכול להסביר לגוי שכל‬ ‫הנשמות היו שם באותו מעמד‪ ,‬לך תלמד עם גוי ברטנורה‪ ,‬לכן דחהו בקנה שלא כתוב ‘אלקים‬ ‫מדברים’‪ ,‬אך לנו מבואר יפה שבאמת כולנו היינו שם‪ ,‬וכל אחד שמע לפי דורו‪.‬‬ ‫ובזה מיושב קושיית הדברי חיים‪ ,‬כי הקב”ה הוא נצחי‪ ,‬אך קולו של הקב”ה הנצחי משתנה בכל‬ ‫דור ודור לפי מה שהוא‪ .‬וזהו ‘על פני’ כל זמן שאני קיים אני אחד ומיוחד‪ ,‬אע”פ שבכל דור אתם‬ ‫שומעים קול מיוחד לפי אותו דור‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ט‬

שיעורי הגרמ''י רייזמן יתרו  
Advertisement