Page 1

‫בס"ד עש"ק פרשת ויחי‬ ‫ט"ו טבת תשע"ז לפ"ק‬

‫הדה"נ מוצש"ק בעלזא‬ ‫‪5:52 5:36 4:21‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪5:49 5:38 4:35‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪5:49 5:35 4:21‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪5:50 5:39 4:36‬‬ ‫אשדוד‬ ‫בית שמש ‪5:51 5:37 4:20‬‬ ‫‪5:52 5:38 4:38‬‬ ‫קרית גת‬

‫ויחי יעקב וכו'‪) .‬מז‪ ,‬כח(‬ ‫דהנה ראוי להשכיל ולהבין על קבלת שכר המצות הנה מצד השכל והדין‬ ‫אינו מחמת קיום המצות כי מאחר שהבורא ית"ש ויתעלה בראנו לכבודו‬ ‫ואין אנו מספיקים להודות על אחת מאלף כו' על הטובות כו' שעשה‬ ‫עמנו‪ .‬וראוי ונכון היותינו מקיימים מצותיו הקדושים כמאמר התנא אם‬ ‫למדת תורה הרבה אל תחזיק כו' כי לכך נוצרת‪ .‬אך עיקר קבלת שכרינו‬ ‫הוא מצד שהבורא ית"ש נתן בנו יצה"ר המסית אותנו בכל עת ורגע‬ ‫ומתגבר עלינו להתאוות תאוה ולהרהר חלילה בעבירה וכל יצר מחשבותיו‬ ‫רק רע כל היום והאדם עומד כנגדו ובתחבולות יעשה מלחמה נגדו‬ ‫להזהר ולהשמר מכל דבר רע מחניפות ושקרים וליצנות ולשון הרע‬ ‫ותאות והרהורים והדומה להם לזה צריך מלחמה ועבודה רבה לשבר כח‬ ‫התאוות היצה"ר וזהו עינוי וסיגוף גדול עי"ז הקב"ה מקדשו ומטהרו כאלו‬ ‫עשה מצוה כי ע"י המצות אנו מתקדשים ומתטהרים כאמור אשר קדשנו‬ ‫במצותיו‪ .‬וזהו דאמרינן בגמרא היושב בטל ואינו עובר עבירה מעלה עליו‬ ‫הכתוב כאלו עשה מצוה והיינו כנ"ל ע"י שהוא משבר כח התאוה של‬ ‫היצה"ר שלא לחטא חלילה עי"ז והוא מתקדש כאלו עשה מצוה‪ .‬וזהו‬ ‫שהתפלל משה רבינו ע"ה שמחינו כימות עניתנו פי' שתשמחנו בקדושתך‬ ‫כימות עניתנו ע"י היצה"ר שאנחנו מוכרחים לשבר כח תאוותו‪ .‬שנות‬ ‫ראינו רעה פי' כל השנים אשר ראינו והסתכלנו ברעה להזהר ולהשמר‬ ‫ממנו‪ .‬עי"ז יראה אל עבדיך פעליך ר"ל יחשב לפניך כאלו עשינו כל‬ ‫מצותיך ופעלך כנ"ל שע"י עינוים וסיגופים מהיצה"ר לשבר כמו יחשב‬ ‫כאלו עשיתי כל המצות וזהו תאות לבו נתת לו כו' זה שנתת לאדם‬ ‫הבחירה שיעשה כתאות לבו‪ .‬וארשת שפתיו בל מנעת סלה שלא מנעת‬ ‫ממנו לדבר בשפתיו כרצונו‪ .‬כל זאת עשית לטובת האדם‪ .‬כי תקדמנו‬ ‫ברכות טוב פי' עי"ז שהבחירה לאדם והיצה"ר מסיתו והוא כובש את יצרו‬ ‫עי"ז יקדמנו השי"ת ברכות ושכר גדול ע"י השם הקדוש שם הוי' ב"ה‬ ‫שהוא גימ' טוב והיינו אפילו בגלות המר שהשם הוא בקטנות כי לעתיד‬ ‫שיהיה השם בגדלות בוודאי אין קץ וסוף להשפעתו וזהו הודו לה' ר"ל‬ ‫להשם הוי' שמו הגדול ית"ש כי טוב ר"ל אף בגלות המר שהש'‬ ‫בקטנות אעפ"כ הוא בגימ' טוב וזהו כי לעולם חסדו‪ .‬וזהו יששכר חמור‬ ‫גרם כו' פי' י"ש שכ"ר לאדם ע"י שהחמור הוא הגוף החומר החומד‬ ‫ומתאוה והאדםג משבר כח תאוותו הוא גורם לו לשכר הגדול רובץ בין‬

‫ר"ת‬ ‫‪6:14‬‬ ‫‪6:11‬‬ ‫‪6:11‬‬ ‫‪6:12‬‬ ‫‪6:13‬‬ ‫‪6:14‬‬

‫המשפתים פירוש הלשון שהוא רובץ בין המשפתים שהבחירה בידו לדבר‬ ‫בלשונו כרצונו‪ .‬וירא מנוחה פי ואדם משבר כח תאוותו ואין רואה רק‬ ‫שיהיה לו מנוחה מהתאוות והמחשבות זרות עי"ז גורם לו‪ .‬כי טו"ב פי'‬ ‫שיש לו השפעות משם הרחמים שהוא גימ' טוב‪ .‬וזהו ויחי יעקב בארץ‬ ‫מצרים פי' ע"י שהיה משבר כח התאוויות היצה"ר הנקראים ארץ מצרים‬ ‫שהיא הקליפה עי"ז היה לו חיות והשפעה מהשם הרחמים שהוא גימ'‬ ‫)נועם אלימלך(‬ ‫שבע עשרה כנ"ל וק"ל‪.‬‬

‫ויחי יעקב וגו'‪) .‬מז‪ ,‬כח(‬ ‫כתב רשיז"ל למה פרשה זו סתומה לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו‬ ‫עיניהם וליבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם‪ ,‬ונראה‬ ‫הכוונה דהנה הטעם שניתן רווח בין פרשה לפרשה הוא כדי ליתן עת‬ ‫להתבונן במה שכתוב בהם‪ ,‬והנה יעקב אבינו חשש שבמשך ימי הגלות‬ ‫מחמת כובד הצרות והשעבוד יסתמו עיניהם ולבם של ישראל ולא יוכלו‬ ‫להתבונן במה שכתוב בתורה‪ ,‬לכך מסר להם הכוחות שיוכלו להתבונן‬ ‫בתורה אפי' בעת שיהי' צרות ושעבוד‪ ,‬ולכך פרשה זו סתומה‪ ,‬לרמז דאפי'‬ ‫בעת שנסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד‪ ,‬עם כל זה יוכלו‬ ‫)הרה"ק רבי ישעי' מושקאט זי"ע(‬ ‫לראות ולהתבונן במה שכתוב בתורה‪.‬‬

‫ויקרבו ימי ישראל למות וגו'‪) .‬מז‪ ,‬כט(‬ ‫פירש"י‪" :‬כל מי שנאמר בו קריבה למות לא הגיע לימי אבותיו"‪.‬יש‬ ‫לפרש למה הזכירו כאן הכתוב בשם "ישראל" ולא בשם "יעקב"‪ ,‬דהנה‬ ‫אברהם ויעקב שניהם נשתנו שמותם כשהיו בני צ"ט שנה‪ ,‬אברם נקרא‬ ‫אברהם בן צ"ט )לעיל יז‪ ,‬א‪-‬ה(‪ ,‬וכן יעקב היה בבית א‪-‬ל כשהיה בן צ"ט‬ ‫ונקרא בשם ישראל מפי הקב"ה )לעיל לה‪ ,‬י(‪ ,‬שהרי כשנשא את לאה‬ ‫ורחל היה בן פ"ד שנה‪ ,‬ושוב עבד ז' שנים‪ ,‬ואח"כ שש שנים משנולד‬ ‫יוסף‪ ,‬וב' שנים היה בדרך עד שבא לבית א‪-‬ל וברכו ה' וקראו ישראל‪,‬‬ ‫הרי צ"ט שנה )ראה רש"י סו"פ תולדות(‪ .‬נמצא ש"יעקב" הגיע לימי‬ ‫"אברהם"‪ ,‬זה צ"ט שנה וזה צ"ט שנה‪ ,‬אך אברהם חי לאחר מכן עוד ע"ה‬ ‫שנה‪ ,‬ושמו נקרא "אברהם" במשך ע"ה שנים‪ .‬אולם לא כן יעקב ששמו‬ ‫נקרא "ישראל" רק מ"ח שנים‪ .‬נמצא ש"יעקב" הגיע לימי אבותיו אך‬ ‫"ישראל" לא הגיע לימי אבותיו‪ ,‬ולכן כתיב‪" :‬ויקרבו ימי ישראל למות"‪,‬‬ ‫)חת"ם סופר(‬ ‫וכל מי שנאמר בו קריבה למות לא הגיע לימי אבותיו‬

‫מזלא טבא וגדיא יאה להרה"ג ר' צבי הוס שליט"א לרגל נשואי בנו הבה"ח המופלג בתוי"ש עוזיאל משה ני"ו עב"ג הכלה החשובה תחי' בת הרה"ג ר' שמואל פנחס טרויבע שליט"א דומ"ץ דקהילתינו הק'‬

‫ולסב החשוב של החתן ני"ו הרב החסיד ר' אברהם יצחק ענגעל שליט"א חתן הגאון רבי חנוך העניך פדווא זצ"ל אב"ד לונדון יה"ר שיעלה הזיווג יפה לשם לתפארת ולתהלה דורות ישרים מבורכים‬ ‫]החתונה תתקיים אי"ה ביום שני פ' שמות אור לי"ט טבת באולמי "ווגשל" רח' הרב מלצר ‪ 13‬בני ברק[‬ ‫ותרוו מהם ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לאוריוש"ט אמן‬ ‫מזלא טבא וגדיא יאה להרה"ג ר' הלל סלמון שליט"א‬

‫מזלא טבא וגדיא יאה להרה"ג ר' שלמה נפתלי הכהן פריד שליט"א‬

‫רו"כ בביהמ"ד דחסידי בעלזא חיפה ומג"ש בישיבה סערט ויזניץ חיפה‬

‫לרגל נשואי בתו הכלה החשובה תחי'‬

‫ולחותנו החשוב הרה"ג ר' יהושע קליין שליט"א לרגל ארוסי בנו‪-‬נכדינו‬ ‫הבה"ח המופלג בתוי"ש צבי ני"ו עב"ג הכלה החשובה תחי' בת הרה"ח ר' שמואל טכובר שליט"א‬ ‫ולסבים החשובים של הכלה תחי'הרה"ח ר' מיכאל טכובר שליט"א‬ ‫והרה"צ ר' אלתר אליעזר רוקח אדמו"ר מראפשיץ שליט"א יה"ר שיעלה הזיווג יפה‬ ‫לשם לתפארת ולתהלה דורות ישרים מבורכים ותרוו מהם ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה לאוריוש"ט אמן‬

‫המברכים ההורים האחים והגיס לבית משפ' הרה"ח ר' שלמה סלמון שליט"א‬

‫עב"ג הבה"ח המופלג בתוי"ש אברהם אלתר אליעזר ני"ו בן הרה"ג ר' יוסף צבי‬ ‫הכהן דוידוביץ שליט"א ולסבים החשובים הרב החסיד ר' נתנאל הכהן פריד שליט"א‬ ‫והרב החסיד ר' חיים צבי פויגל שליט"א מנהל כולל "בית יוסף" מלבורן יה"ר שיעלה הזיווג יפה‬ ‫לשם לתפארת ולתהלה דורות ישרים מבורכים ותרוו מהם ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה לאוריוש"ט אמן‬

‫החתונה תתקיים אי"ה ביום ראשון פ' שמות י"ז טבת תשע"ז‬ ‫באולם "נחלת יהודה" רח' דובר שלום ‪ 16‬קרית בעלזא ירושלים‬

‫לעלוי נשמת הרב החסיד ר' ישראל חיים רובינשטיין ז"ל בן הרב החסיד ר' דוד ז"ל נלב"ע כ"א טבת תשע"א‬ ‫לע"נ הגאון החסיד חו"פ ר' אלטר יעקב אליעזר דירנפלד זצ"ל רו"כ דחסידי בעלזא ת"א בן הגה"צ ר' אברהם זצ"ל רב דחברת ש"ס פאפא נלב"ע כ"ח תמוז תשע"ו‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫שנאמר לו 'לך אתננה' ונראה‪ ,‬דיעקב דיבר בקדשו לבל יקשה לו‬ ‫ליוסף‪ ,‬היאך הוא עובר ח"ו על הלאו ד"לא יוכל לבכר את בן‬ ‫האהובה" )דברים כא‪ ,‬טז( ומעדיף אותו על פני ראובן הבכור‪ ,‬לכך‬ ‫הראה לו שדייק בדברי הקב"ה שאמר לו "ואת הארץ וגו' לך אתננה‬ ‫ולזרעך אחריך אתן את הארץ"‪ ,‬למה שנה שוב לומר אצל זרעו 'אתן‬ ‫את הארץ'‪ ,‬אלא ודאי להורות דהגם שניתנה לו‪ ,‬עם כל זאת‬ ‫כשתינתן לבניו אחריו תהיה זאת כנתינה חדשה‪ ,‬ומה שנאמר לו 'לך‬ ‫אתננה' לומר שהרשות נתונה בידו להנחיל הבכורה כפי רצונו‪.‬‬ ‫וממילא אין בכך ח"ו ביטול מצות ל"ת‪ ,‬שהרי כך נצטוה מפי עליון‬ ‫ית"ש – במה שדייק להכפיל ולומר שתהא להם כנתינה חדשה‬ ‫להם‪ .‬ומהאי טעמא לא הזכיר ליוסף רק את הנתינה לזרעו "ונתתי‬ ‫את הארץ הזאת לזרעך אחריך" להשמיעו שאין בזה ביטול מצוה‬ ‫ח"ו‪.‬‬ ‫)הגה"ק ה"בני יששכר" זי"ע תקמ"ג‪ -‬ח"י טבת תר"א(‬

‫ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים‪) .‬מז‪ ,‬כט(‬ ‫חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום‬ ‫גמול‪) .‬רש"י( וקשה למה הוצרך יעקב לומר לו שהוא חסד של אמת‪,‬‬ ‫ולמה לא היה די שיאמר לו ועשית עמדי חסד‪ .‬ועוד דלכאורה שפיר‬ ‫קיבל תשלום גמול על כך‪ ,‬כמאמרם ז"ל )בסוטה דף ט'( דלפי‬ ‫שיוסף טיפל לקבור את אביו אף שהיה מלך‪ ,‬לכן זכה שמשה רבינו‬ ‫התעסק עמו להעלותו לקבורה‪ ,‬וא"כ שפיר קיבל שכר על זה‬ ‫אך הנה איתא באור החיים הקדוש אל נא תקברני במצרים‪ ,‬שאפילו‬ ‫לפי שעה לא יקברנו על סמך שיעלהו אח"כ אלא תיכף ומיד יעלהו‪.‬‬ ‫וזה שפיר היה חסד של אמת‪ ,‬כי עצמותיו של יוסף נשארו מקודם‬ ‫במצרים‪ ,‬ורק כשיצאו ישראל משם לקח משה עמו את עצמות‬ ‫יוסף‪ .‬ולכן דייק יעקב ואמר לו שיעשה עמו חסד של אמת‪ ,‬כי רצה‬ ‫לרמז לו שלא יקברנו שם אף לשעה מועטת‪ ,‬אף שעל זה לא יקבל‬ ‫שכר מדה כנגד מדה‪ ,‬כי עצמותיו שלו ישארו שם עד צאת ישראל‬ ‫)מלא העומר(‬ ‫ממצרים‪.‬‬

‫ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכור )מח‪ ,‬יח(‬ ‫יעקב אבינו ויוסף היו חלוקים בדרכי עבודת השי"ת‪ ,‬בעוד‬ ‫שיוסף סבור היה כי העיקר הוא לדאוג תחילה לתיקון המעוות‪,‬‬ ‫בבחינת‪' :‬כי נשני אלוקים את כל עמלי'‪ ,‬היינו להתרחק מכל‬ ‫מה שקלקל עד שיהיה מסוגל לשכוח את מעשיו הרעים‪ ,‬ודבר‬ ‫זה נרמז בשמו של מנשה‪ ,‬לפיכך הקדים את מנשה לפני‬ ‫אפרים‪ ,‬היתה דעתו של יעקב אבינו שונה‪ ,‬כי עד שיתקן את‬ ‫העבר יעבור זמן רב‪ ,‬אלא שומה עליו להרבות במצוות ומעשים‬ ‫טובים‪ ,‬בבחינת‪' :‬כי הפרני אלוקים בארץ עניי'‪ ,‬הרמז בשמו של‬ ‫אפרים‪ ,‬לכן העניק את זכות הקדימה לאפרים‪ ,‬משום‬ ‫שבאמצעות דרך זה קל יותר לתקן את העבר‪ ,‬ואילו יעסוק רק‬ ‫)דברי יחזקאל(‬ ‫בסור מרע יימנע בינתיים מעשה הטוב‪.‬‬

‫ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך‪) .‬מז‪ ,‬כט(‬ ‫קצת קשה‪ ,‬למה היה צריך לבקש ממנו בדרך בקשה ולא גזר‬ ‫עליו בתורת כיבוד אב? אלא‪ ,‬מפני שיעקב אבינו ע"ה רצה‬ ‫שישבע לו אם כן יהיה כמו הנשבע לקיים את המצוה )שבועות‬ ‫כז‪ (.‬דלא הוי שבועה‪ ,‬על כן ביקש ממנו בדרך בקשה כדי שיהיה‬ ‫ברצונו הטוב‪ ,‬ועל דבוריו יכול להשביע אותו‪ .‬וזהו שאמר לו‬ ‫'ועשית עמדי חסד ואמת'‪ ,‬עיין בפירוש רש"י חסד של אמת‪,‬‬ ‫אבל כפשוטו כך פירושו‪ ,‬שזאת השבועה עכשיו היא חסד‬ ‫שיבוא מזה אמת‪ ,‬שאחר כך צריך לקיים השבועה‪ ,‬והיינו אמת‪,‬‬ ‫)הגה"ק רבי יהושע יהודה ליב דיסקין אב"ד בריסק זי"ע(‬ ‫וקל להבין‪.‬‬

‫ויאמר אל יוסף הנה אביך חולה‪ ,‬ויתחזק ישראל וישב על ויברכם ביום ההוא לאמור ישימך אלקים כאפרים וכמנשה‬ ‫המטה‪) .‬מח‪ ,‬א( ארז"ל )נדרים מ ע"א( על המבקר את החולה גורם וישם את אפרים לפני מנשה‪) .‬מח‪ ,‬כ( קודם נבוא לבאר מאמר‬ ‫חז"ל במסכת מגילה )טו‪ (.‬בואו וראה שלא כמידת הקב"ה מדת‬ ‫בשר ודם‪ ,‬בשר ודם שופת את הקדירה ואחר כך נותן לתוכה מים‪,‬‬ ‫ומדת הקב"ה נותן מים ואחר כך שופת את הקדירה‪ .‬דכבר פרשנו‬ ‫)פורים ד"ה לבאר מאמר חכמינו( בפסוק )שמות טו‪ ,‬כו( כל המחלה‬ ‫אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך‪ .‬דידוע מאמר‬ ‫חז"ל )מגילה יג‪ (:‬השם יתברך מקדים רפואה למכה‪,‬‬ ‫וכונתו בהצרה רק בשביל הישועה שישלח אחר כך‪ .‬וזהו כל‬ ‫המחלה‪ ,‬לשון פעולה‪ ,‬כלומר הפעולה והכוונת החולי אשר שמתי‬ ‫במצרים‪ ,‬לא אשים עליך‪ ,‬כי אצלך כוונת כי אני ה' רופאך‪ ,‬רק‬ ‫בשביל הרפואה והישועה שאחר כך‪ .‬וזהו בצרת איש ישראל ח"ו‬ ‫החסדים קודם‪ ,‬כי כוונתו בהצרה על החסדים שמקודם‪ ,‬רק על ידי‬ ‫החולי האדם נעשה כלי לקבל השפע‪ .‬כדרך בני אדם כשרוצין‬ ‫לעשות מכלי קטן כלי גדול צריכה שבירה‪ ,‬כן השי"ת ברוך הוא‬ ‫רוצה להשפיע להאדם‪ ,‬וצריך שיהא ביכולתו שיהיה יותר גדול‪ ,‬גלל‬ ‫כן שלח לו צרה או חולי ח"ו שזהו שבירת הכלי קטן‪ ,‬שאחר כך‬ ‫יהיה יותר גדול‪ ,‬וזה החולי נקרא קדירה‪ .‬וזהו מאמר חז"ל אדם‬ ‫שופת את הקדירה ואחר כך נותן מים לתוכה‪ ,‬והקב"ה בתחלה נותן‬ ‫מים‪ ,‬פירוש החסדים‪ ,‬דמים מרומז על חסד )זוה"ק ח"ג רנה‪,(.‬‬ ‫שכוונתו על חסדים‪ ,‬ואחר כך שופת את הקדירה‪,‬‬ ‫פירוש על ידי כוונתו לחסדים מתקן הקדירה‪ ,‬היינו האדם שבא לו‬ ‫הצרה‪ ,‬שעל ידי זה יהיה כלי גדול שיהיה ביכולתו לקבל השפע‪,‬‬ ‫וכוונתו הכל לטובה‪ ,‬וק"ל‪ .‬לפי זה יבואר הפסוק הנ"ל‪ ,‬כי יש בכאן‬ ‫דקדוק למה כתב זאת בברכה וישם את אפרים לפני מנשה‪ ,‬הלא‬ ‫אנו רואין בברכה ששם אפרים לפני מנשה‪ ,‬הלא אנו רואין בברכה‬ ‫ששם אפרים לפני מנשה‪ .‬ולפי חז"ל הנ"ל יבואר‪ ,‬שגם זה היה‬ ‫מהברכה שבירך את ישראל‪ .‬דהנה כתבנו שבישראל הישועה‬ ‫והרפואה הוא מקודם‪ ,‬והוא העיקר הכוונה בצרת ישראל על‬ ‫הרפואה ועל הישועה שבא אחר כך‪ ,‬כדי שיהיה כלי יותר גדול כנ"ל‪.‬‬

‫לו שיחיה כו'‪ ,‬וזה לפי שכבר אמרו שם )לט ע"ב( שהמבקרו נוטל‬ ‫אחד מן ס' מחליו‪ .‬וטעם הנטילה הוא‪ ,‬לפי שכבר אמרו שם שזה‬ ‫דווקא בבן גילו‪ ,‬לפיכך כשהוא רואה את בן גילו חזק ובריא אולם‪,‬‬ ‫אז יתחזק בדעתו לומר גם אני לא נופל ממנו‪ ,‬ואז יתחזק הרוח‬ ‫שבו‪ ,‬כמ"ש )משלי יח‪ ,‬יד( רוח איש יכלכל מחלקו וגו'‪ ,‬ובזה יתנחם‬ ‫ויקל עליו חליו‪ .‬או מדת הדין יקטרג ]על המבקר[ לומר הרי הוא‬ ‫בן גילו ומה נשתנה זה מזה‪ ,‬עד שהדין נותן להטיל עליו חלק א' מן‬ ‫הס'‪ ,‬וזה סיבה להקל חוליו ולחסר ממנו חלק ס'‪ .‬ודורשי רשומות‬ ‫אמרו‪ ,‬שזהו שנאמר ביעקב הנה בנך יוסף אליך‪ ,‬הנה בגי' שישים‪ ,‬כי‬ ‫מתחלה בבואו היה בו כל ששים חלקים אלו‪ ,‬ולסוף כאשר בא יוסף‬ ‫שהיה בן גילו של יעקב‪ ,‬כמ"ש כל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף‬ ‫כו'‪ ,‬מיד ויתחזק ישראל וישב על המטה‪ ,‬המטה בגי' נ"ט‪ ,‬לומר‬ ‫)עוללות אפרים(‬ ‫שנחסר ממנו חלק א' מן ס'‪.‬‬

‫ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב‬ ‫על המטה‪) .‬מח‪ ,‬ב( על פי דאיתא בגמרא )קידושין לג‪' (:‬כלום תורה‬ ‫עומדת בפני לומדיה'‪ ,‬ואין צריך לעמוד בפני תלמיד חכם בשעה‬ ‫שהוא לומד‪ .‬ומצינו בגמרא דתלמיד חכם עדיף ממלך‪ ,‬דגבי ינאי‬ ‫המלך מצינו בגמרא )סנהדרין יט‪ (.‬שאמרו לו עמוד על רגליך ויעידו‬ ‫בך‪ ,‬ותלמיד חכם מותר לישב )עיין שבועות ל‪' .(:‬ויתחזק' הוא לשון‬ ‫חיזוק על התורה‪ .‬וזהו פירוש הפסוק‪' ,‬ויוגד ליעקב הנה בנך יוסף‬ ‫בא אליך'‪ ,‬היה מסופק יעקב אם לעמוד לפני יוסף שהוא מלך‪ ,‬לכן‬ ‫'ויתחזק' על לימוד התורה‪ ,‬ואין צריך לעמוד‪ ,‬זהו 'וישב על המטה'‪.‬‬ ‫)חכם צבי(‬ ‫וקל להבין‪.‬‬

‫ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחוזת עולם‪) .‬מח‪ ,‬ד(‬ ‫הנה‪ ,‬לכשתדייק בברכה האמורה ליעקב תראה שהקב"ה אמר לו‬ ‫)לעיל לח‪ ,‬יב(‪" :‬ואת הארץ וגו' לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את‬ ‫הארץ" 'לך אתננה' ואח"כ 'ולזרעך אחריך'‪ ,‬וכאן לא הזכיר כלל מה‬ ‫ב‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫האדם יותר קרוב לעצמו למטה‪ ,‬אז יורה בתוקף יותר ויתעלה החץ‬ ‫יותר למעלה‪ ,‬כמו כן בתפילה כל כמה שיותר לוקח האדם אל לבו‬ ‫להתפלל בכוונה ובהתרגשות הלב יותר יעלה התפילה למעלה‬ ‫ויפעל מה שצריך‪.‬‬ ‫)אמרות טהורות בשם הרה"ק הרבי מלובלין זי"ע(‬

‫והנה השם של מנשה רומז על הצרה‪ ,‬ככתוב )בראשית מא‪ ,‬נא(‬ ‫ויקרא שמו מנשה כי נשני אלקים‪ ,‬והשם של אפרים מרומז על‬ ‫הישועה‪ ,‬כמו שכתוב )שם נב( כי הפרני אלקים וכו'‪ ,‬ובאמת‬ ‫בישראל עם קדוש הישועה הוא מקודם והוא העיקר כנ"ל‪ .‬וזהו‬ ‫וישם את אפרים‪ ,‬הוא הישועה‪ ,‬לפני מנשה‪ ,‬שמרומז על הצרה‪,‬‬ ‫כלומר שבישראל עם קדוש הישועה והרפואה הוא קודם‪ ,‬והוא‬ ‫)קדושת לוי(‬ ‫העיקר כנ"ל‪.‬‬

‫האספו והגידה לכם וגו' )מט‪ ,‬א(‪:‬‬ ‫ידוע שבשביל שנאת חנם ופירוד לבבות אשר ברבת בני עמינו‬ ‫בעונותינו הרבים זה הדבר הגורם גלות החל והנמהר הזה‪ ,‬ואם היו‬ ‫בני ישראל נאספים יחד‪ ,‬אז היה בא גואל צדק במהרה בימינו‪,‬‬ ‫ואפשר זה רמז יעקב אבינו ע"ה באמרו ויקרא יעקב אל בניו ויאמר‬ ‫האספו – התאספו יחד כולם כאחד‪ ,‬אז‪ :‬ואגידה לכם את אשר‬ ‫יקרא אתכם באחרית הימים רוצה לומר‪ ,‬בא יבוא גואל צדק ב"ב‬ ‫)אור פני משה ת"פ‪-‬י"ב טבת תקס"ו(‬ ‫אמן"‪.‬‬

‫ישימך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה‪.‬‬ ‫)מח‪ ,‬כ( יש לדקדק דסיפא דקרא הוא לכאורה שפת יתר‪ ,‬כיון‬ ‫דכתיב מקודם אפרים לפני מנשה‪ .‬ונראה על פי מה שכתב האגרא‬ ‫דכלה דמעלה גדולה יש ללמוד מאפרים‪ ,‬שאחר שעלה על במתי‬ ‫ההצלחה אשר יעקב אבינו הבטיחו שהוא גדל יותר ממנשה‪ ,‬עם‬ ‫כל זה לא נשא לבו לקבל איזה התנשאות מחמת זה‪ ,‬והיה בו מדת‬ ‫ההשתוות לגמרי‪ .‬וכן מעלה גדולה יש ללמוד ממנשה‪ ,‬שאף שהוא‬ ‫הבכור‪ ,‬ועם כל זה בירכו בשמאלו ואחיו הקטן בימינו‪ ,‬והחשיב‬ ‫מאוד את אחיו הקטן בפניו‪ ,‬עם כל זה לא היה לו שום חלישת‬ ‫הדעת מחמת זה מחמת גודל ענוותנותיה‪ ,‬יעויין שם באגרא דכלה‬ ‫כאן )בסוף ד"ה במדרש ואני נתתי כו'( מש"ש בזה בדברי קדשו‪.‬‬ ‫והנה מובא כמה פעמים בספרי רבינו הקדוש מלובלין זי"ע בשם‬ ‫הרבי ר' שמעלקא זי"ע שגדול יותר מי שבא למדרגה שכאשר‬ ‫ישמע שמשבחין אותו שלא יהיה לו הנאה מזה‪ ,‬ממי שבא למדרגה‬ ‫שכאשר ישמע חרפתו שיהיה מן הנעלבים‪ ,‬אם כן י"ל פירוש‬ ‫הפסוק וישם את אפרים ]מעלת אפרים שלא נתפעל בשמעו‬ ‫שבחו[‪ ,‬לפני מנשה ]שלא היה חושש לחרפתו[‪ ,‬כי מעלת אפרים‬ ‫הוא יותר גדול‪) .‬הגה"ק רבי פנחס הורביץ זצ"ל אב"ד קאסוב בעל פתחי זוטא(‬

‫ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא‬ ‫אתכם באחרית הימים‪) .‬מט‪ ,‬א( פירש רש"י נסתלק ממנו השכינה‪.‬‬ ‫נראה שבאמת בדברים האלו שאמר יעקב להם מרומזים כל‬ ‫הדברים שאירעו לכל שבט ושבט‪ ,‬מאז ועד עת יבוא משיח צדקנו‬ ‫במהרה בימינו‪ ,‬רק שמקודם היה רוצה לומר להם בנגלה ואחר כך‬ ‫אמר להם בנסתר‪ ,‬ועל דרך סתום וחתום הדברים‪ ,‬וזה שאיתא‬ ‫ביקש לגלות את הקץ‪ ,‬לגלות דייקא‪ .‬ובאמת היה זה חסד מאלקי‬ ‫החסד שיסתום הדברים‪ ,‬כי אם היה מגלה אריכות הגלות כל כך‬ ‫וסבלות הצרות שסבלנו מאז ועד עתה‪ ,‬היה קשה להם מאוד‬ ‫להשבטים‪ ,‬והיו מצטערין מאוד‪ ,‬וגם כל הדורות היו מצטערין מאוד‬ ‫אם היו יודעין זה‪ ,‬מה שאין כן עתה כשלא נגלה אז‪ ,‬היו מחכים‬ ‫הדורות בכל יום ויום שיבוא‪ ,‬וכן אנו מחכים אף על פי שיתמהמה‬ ‫)זרע קודש(‬ ‫מכל מקום בודאי יבוא במהרה בימינו אמן‪.‬‬

‫אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי )מח‪,‬‬ ‫כב( ע"א( חרבי זו יששכר חמור גרם רובץ וגו' וירא מנוחה כי טוב וגו' ויט שכמו‬ ‫בתרגום‪ :‬בצלותי ובבעותי‪ .‬וכן הוא בגמרא )ב"ב קכג‬ ‫תפלה‪ ,‬קשתי זו בקשה‪ .‬היינו‪ ,‬כי תפלה תועיל ליעקב במקום ברכת לסבול וגו'‪) .‬מט‪ ,‬יד( האי קרא לאו רישי' סיפי' ולאו סיפי' רישי'‪.‬‬

‫ונוכל לומר כי כך הוא הדרך בעבודת השי"ת מתחלה צריך להיות‬ ‫כשור לעול וכחמור למשאוי וזהו חמו"ר גרם רוב"ץ כו' אף שאינו‬ ‫מרגיש שום חיות ותענוג בעבודת הש"י‪ .‬ואם הדבר הוא באמת אז‬ ‫מראין לו מן השמים האור והחיות שיכול להשיג לפי שרשו‬ ‫בקדושה‪ .‬אך שהוא שאול אצלו רק לפי שעה‪ .‬וזהו ויר"א מנוחה כי‬ ‫טוב‪ .‬ושוב צריך אח"כ להטות שכמו לסבול ולילך בהדרגה ולטעום‬ ‫ע"י עבודתו מאותו האור והחיות שהראו לו מתחלה כפי מדריגתו‬ ‫בזמנו ובמקומו‪ .‬עוד נוכל לומר שצריך האדם לכלול כל הזמנים הן‬ ‫ברוחני והן בגשמי‪ .‬אם רואה כי טוב לו אל יתנשא בזה ויזכור לו‬ ‫הזמן של לסבול‪ .‬ואם הוא ח"ו בזמן שצריך לסבול יזכור את הזמן‬ ‫)בית אהרן(‬ ‫כי טוב‪.‬‬

‫החרב שניתנה לעשו 'ועל חרבך תחיה'‪ ,‬וכמ"ש חז"ל בזמן שהקול‬ ‫קול יעקב אין הידים ידי עשו שולטות‪ ,‬והבקשה תועיל לו במקום‬ ‫)מהרש"א זי"ע(‬ ‫הקשת שניתן לישמעאל ' ויהי רובה קשת'‪.‬‬ ‫עוד יש לומר ביאור בזה‪ ,‬שהב' מיני כלי זיין‪ ,‬אשר מנה הכתוב‪:‬‬ ‫'בחרבי ובקשתי'‪ .‬ההבדל ביניהם‪ ,‬שהחרב היא חדה‪ ,‬ועצם דקירתה‬ ‫מזיקה את הנפגע בה‪ ,‬מגעה של החרב מזיק ואין צורך בכח גברא‬ ‫שיביא להיזקה‪ .‬לא כן הקשת‪ ,‬אשר אין לה כח להזיק בעצמותה‪,‬‬ ‫רק כאשר יירה בכח גברא אשר מתח את הקשת וכפי מדת‬ ‫מתיחותו יגיע החץ למטרתו ויזיק‪ .‬גם בתפלות יש ב' מינים‪ .‬יש‬ ‫תפלה אשר תקנוה אנשי כנסת הגדולה‪ ,‬והם הכניסו בתפלות‬ ‫כוחות גדולים‪ ,‬וגם תפלת ההדיוט בתפלות אלו מתקבלים‪ ,‬כי‬ ‫כוחות התפלות כבר נמצאים שם מעת תקנתם‪ ,‬לא כן תפילת‬ ‫היחיד‪ ,‬המתפלל על צרכיו‪ ,‬אין כוחה מכח אנשי כנסת הגדולה כי‬ ‫לא הם תקנוה‪ ,‬וכוחה רק מהמתפלל שמוציאה כעת בפיו‪ .‬מטעם זה‬ ‫אמרו חז"ל כי מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש‬ ‫רחמים )ב"ב קטז ע"א(‪ ,‬שכן לתפלה פרטית כזאת נצרכת זכות‬ ‫וכוחו של החכם‪ ,‬ולא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול‪ .‬נמצא‬ ‫כי אכן יפה משולות ב' מיני התפלות לחרב וקשת‪ ,‬שכן סגולתן של‬ ‫התפלות ככלי זיין הן‪ ,‬וכנ"ל‪ .‬וזה הכוונה בדבר התרגום‪ :‬על בחרבי‬ ‫תרגם בצלותי‪ ,‬זה מכוון נגד תפלות שתקנו אנשי כנסת הגדולה‪,‬‬ ‫ופועלות פעולתן כפי כוחן שבעצמותן‪ .‬ועל קשתי תרגם בעותי‪ ,‬זה‬ ‫תפלה הפרטית‪ ,‬ותלוי לפי מתיחות ועריכת הקשת הזה‪ ,‬כי לתפלה‬ ‫)משך חכמה(‬ ‫כזו צריכים כוחות חדשים כנ"ל‪.‬‬

‫לישועתך קויתי ה'‪) .‬מט‪ ,‬יט(‬ ‫אחר העיון בפ' מקץ ופ' ויגש ופ' ויחי עד הפסוק הזה ולא‬ ‫מצינו שם הוי"ה נכתב בם בפירוש ותמי' נשגבה בעיני מדוע‬ ‫נפלא הדבר הזה מכל ספרי המקובלים שלא להביא איזה רמז‬ ‫שיש בזה הגם שהיו סופרים ומונין כל אותיות התורה עד שעל‬ ‫פ' אחת סדר תצוה שלא נזכר בכל הפרשה שם משה רבינו ע"ה‬ ‫אדון הנביאים ונזכר הפלא בספר הזוה"ק ובס"ק‪ .‬ונחזור‬ ‫לעניננו להתמיה מה שנעלם ח"ו מאבותנו רחבי לב הדבר הזה‪.‬‬ ‫כי בב' פרשיות מקץ ויגש ופרשת ויחי עד הפסוק הזה נפקד‬ ‫מקום שם הקודש הנכתב הויה ואפשר לתת טעם ואיזה רמז כי‬ ‫בפ' מקץ על ידי החלומות פרעה ופתרונו של שני הרעב‬ ‫נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים‪ .‬ובפ' ויגש הוא תחילת‬ ‫הירידה שירד יעקב אבינו ע"ה ובניו כמש"כ אנכי ארד עמך‬ ‫מצרימה עיין בזוה"ק לכן נעלם שם הוי"ה המורה על הרחמים‬ ‫וחסדים גדולים עד הפסוק הזה לישועתך קויתי ה' שמורה על‬ ‫הגאולה העתידה שניבא יעקב אבינו ע"ה כמו שפירשו‬

‫אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי )מח‪ ,‬כב(‬ ‫ותרגום אונקלס בצלותי ובבעותי‪ ,‬ויש להבין למה התפילה דומה‬ ‫לקשת ונראה לרמז שכמו שדרך הקשת הוא דכל מה שמותח אתו‬ ‫ג‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫פורשים ובוכים הוא בוכה על שחשדוהו וכו'‪ ,‬וכן כאן בכה יוסף על‬ ‫)אך פרי תבואה(‬ ‫שחשדו אותו‪.‬‬

‫המפורשים שם‪ .‬לכן נתגלה שם הוי"ה המרחם עלינו הפודנו‬ ‫)עבודת ישראל(‬ ‫והגואלנו במהרה אמן‪.‬‬

‫נפתלי אילה שלוחה וגו'‪) .‬מט‪ ,‬כא(‬ ‫כתיב איש כברכתו בירך אותם‪ ,‬ולהיות כי נפתלי בא בשכר התפלה כמו ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב‬ ‫שאמרה רחל נפתולי אלוקים נפתלתי בירך אותו בענין התפלה‪ ,‬והנה ישיב לנו את כל הרעה וגו'‪) .‬נ‪ ,‬טו( וקשה הלשון לו ישטמנו‪ ,‬כי לו‬

‫פירושו הלואי ברוב מקומות‪ ,‬ועיין רש"י‪ .‬ונראה דהנה ידוע‬ ‫מהבעש"ט הק' זי"ע דהשי"ת מעניש את האדם לפעמים ע"י‬ ‫שמשפיע לו טובות‪ ,‬שעי"ז מתבונן האדם איך שהכעיס את הבורא‬ ‫הטוב‪ ,‬והוא מתבייש מאד‪ ,‬שבמקום לענוש אותו ביסורים כפי גודל‬ ‫חטאו‪ ,‬הקב"ה עוד מטיב עמו בחסדו‪ ,‬ומזה בא להכנעה ובושה עד‬ ‫שהטובות הם אצלו כמדקרות חרב‪ .‬וכן הדבר בין אדם לחבירו כמו‬ ‫שאמר הכתוב במשלי‪ ,‬אם רעב שונאך האכילהו לחם כי גחלים‬ ‫אתה חותה על ראשו‪ ,‬שעשיית טובות עם שונא הם כגחלי אש על‬ ‫ראשו‪ .‬וכמו כן הכא‪ ,‬כשראו השבטים את הטובות שעושה יוסף‬ ‫עמהם‪ ,‬והמה זכרו כי רעה גמלוהו ובמקום לענוש אותם עוד הוא‬ ‫מטיב עמהם כל כך‪ ,‬ע"כ היו הטובות אצלם כמדקרות חרב מחמת‬ ‫הבושה‪ ,‬ומגודל מרירות לבם היו בוחרים יותר שישיב להם את כל‬ ‫הרעה משיעשה להם טובות‪ .‬וזה שאמרו לו ישטמנו יוסף‪ ,‬הלואי‬ ‫ישטמנו‪ ,‬והשב ישיב לנו את כל הרעה‪ ,‬כי מוטב שיעניש אותנו‬ ‫משנקבל טובות אלה שהם כחרב דוקרת‪) .‬הגה"ק בעל קול אריה זי"ע(‬

‫בתהלים )מב‪ ,‬ב( בפסוק כאיל תערוג פירש"י אילה זו חסידה שבחיות‬ ‫וכשהחיות צמאות למים וכו' ודימה אותו לאילה שלוחה‪ ,‬שהחיות‬ ‫שולחין אותה להתפלל בעדם בשביל שקולה ערב ונאה בעיני השי"ת‪,‬‬ ‫ויש להבין יותר ע"ד שאמר הכתוב )ישעיה כט‪ ,‬יג( יען כי נגש העם הזה‬ ‫בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אותי מצות אנשים‬ ‫מלומדה‪ ,‬כי עיקר התפלה הוא בכוונת הלב ואז ע"י הכוונה שהוא החיות‬ ‫מעלה את גוף הדיבור‪ ,‬ולפי עוצם הכוונה והפחד כעומד לפני המלך כן‬ ‫הוא החיות שבו‪ ,‬אבל בלא כוונה הוא כגוף בלא נשמה )של"ה מסכת‬ ‫תמיד( ומבלתי יכולת להנשא מן הארץ עד לשמים‪ ,‬וצריך שיהא החיות‬ ‫שהוא המחשבה כחו מרובה לשאת את הדיבור‪ ,‬ע"כ אמר שלמה המלך‬ ‫ע"ה )קהלת ה‪ ,‬א( כי האלקים בשמים ואתה על הארץ ע"כ יהיו דבריך‬ ‫מעטים‪ ,‬דהיינו שיהא המחשבה כוחה מרובה להעלות גוף הדיבור עד‬ ‫השמים‪ ,‬ואף אם מבין פירוש המלות אם אין מכווין לבו לשמים כראוי‬ ‫אינו אלא כלומד את התפלה ולא כמתפלל‪ ,‬וז"ש )ישעיה כט‪ ,‬יג( ותהי‬ ‫יראתם אותי מצות אנשים מלומדה ע"כ כבדוני בשפתם שהם כבדים‬ ‫)פנים יפות(‬ ‫מבלי חיות‪.‬‬

‫אנא שא נא פשע אחיך וגו'‪ ,‬ויבך יוסף בדברם אליו‪) .‬נ‪ ,‬יז(‬ ‫בפירוש התורה לרבנו בחיי ז"ל כתב דבר נורא וז"ל‪ ,‬הגם שאחי‬ ‫יוסף בקש ממנו מחילה‪ ,‬לא ביאר הכתוב שמחל להם‪ ,‬וכבר ביארו‬ ‫רז"ל )יומא פה ע"ב( שכל מי שחטא לחבירו ועשה תשובה‪ ,‬אינו‬ ‫נמחל לעולם עד שירצה את חבירו‪ .‬ואף על פי שהזכיר הכתוב‬ ‫וינחם אותם וידבר על לבם‪ ,‬שנראה בזה שהיה להם ריצוי מיוסף‪,‬‬ ‫מכל מקום לא ראינו שיזכיר הכתוב מחילה ביוסף‪ ,‬ולא שיודה להם‬ ‫שישא פשעם וחטאתם‪ ,‬ואם כן מתו בענשם בלא מחילת יוסף‪ ,‬ואי‬ ‫אפשר להתכפר עוונם רק במחילתו‪ ,‬ועל כן הוצרך העונש להיותו‬ ‫כמוס וחתום‪ ,‬להפקד אחר זמן בענין עשרה הרוגי מלכות עכ"ל‪.‬‬ ‫אמנם בדרשות חת"ס )לא ע"ב( בדרוש לשבת שובה תקצ"ח כתב‬ ‫דבר נפלא‪ ,‬שבזמן שבית המקדש היה קיים‪ ,‬לא מצינו שהוצרכו‬ ‫לבקש מחילה זה מזה בערב יום הכיפורים‪ ,‬כי מטבע הקרבנות‬ ‫בעצמם לקרב הלבבות ולהשלים ביניהם עכ"ל‪ .‬וא"כ יובן שפיר מה‬ ‫שלא כתוב מחילה אצל יוסף‪ ,‬משום שבמקום שיש אהבה וחיבה‬ ‫)מנחת יהודה(‬ ‫אין צריך מחילה מפורשת‪.‬‬

‫אבי השביעני לאמור הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי וגו'‬ ‫שמה תקברני‪) .‬נ‪ ,‬ה( וברש"י )כאן‪ ,‬ולעיל מו‪ ,‬ו(‪" :‬שנטל יעקב כל כסף‬ ‫וזהב שהביא מבית לבן‪ ,‬ועשה אותו כרי‪ ,‬ואמר לעשו‪ :‬טול זה בשביל‬ ‫חלקך במערה"‪ ,‬כי אמר‪" :‬נכסי חוצה לארץ אינן כדאי לי"‪.‬נראה לפרש‪,‬‬ ‫כי עיקר החטא של ביטול כיבוד אב – שלא קיים יעקב בהיותו אצל לבן‬ ‫היה על איחור שש השנים האחרונות שעבד אצל לבן בשביל הרכוש‪,‬‬ ‫ושנים אלו היה צריך לתקן‪ ,‬כי על הי"ד שנים הראשונות שעבד עבור‬ ‫רחל ולאה‪ ,‬וויתר יצחק‪ ,‬שהרי שלחו לשם לישא אשה מבנות לבן )לעיל‬ ‫כח‪ ,‬ב(‪ .‬והנה זה היה תיקונו‪ ,‬שהרי קיי"ל במצות כיבוד אב )קדושין‬ ‫לא‪" :(:‬מכבדו בחייו ומכבדו במותו"‪ .‬וידוע ההלכה )סנהדרין מז‪ (.‬שאין‬ ‫קוברין רשע אצל צדיק‪ ,‬שגנאי הוא לצדיק שישכב אצלו רשע‪ ,‬נמצא‬ ‫אם כן שבזה הרכוש – שהרויח אצל לבן וקנה את חלקו במערת והנה‪,‬‬ ‫כמו כן קיי"ל )עי' שו"ע יו"ד סי' שסב ס"ה( שאין קוברין צדיק שאינו‬ ‫גמור אצל צדיק גמור‪ ,‬ולפי זה‪ ,‬כל זמן שהיה על יעקב חטא זה‪ ,‬היה‬ ‫נחשב כצדיק שאינו גמור לעומת אביו יצחק‪ ,‬עולה תמימה מה שאין כן‬ ‫לאחר שתיקן זה החטא‪ .‬וזה שאמר‪" :‬נכסי חוצה לארץ אינן כדאי לי"‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬שכל מה שרכשתי בחו"ל‪ ,‬היה בחטא ביטול מצות כיבד אב‪,‬‬ ‫ולכך אינם כדאי לי ואתנם הכל בשביל כיבוד אב‪ ,‬ובמה שחטאתיקן‪,‬‬ ‫וזהו "בקברי אשר כריתי לי" – תיקנתי החטא‪ ,‬לפיכך אמר "שמה‬ ‫)ישמח משה(‬ ‫תקברני"‪ ,‬כי עכשיו מותר לקברני אצל אבותי הצדיקים‪.‬‬

‫פקוד יפקוד אלקים אתכם‪) .‬נ‪ ,‬כה(‬ ‫איתא בפרקי דר"א )פ' מ"ח(‪ ,‬חמש אותיות מנצפ"ך שנכפלו בתורה‬ ‫הם יסוד הגאולה‪ ,‬ך‪ ,‬בו נגאל אברהם‪ .‬ם' בו נגאל יצחק‪ ,‬ן‪ ,‬בו נגאל‬ ‫יעקב‪ ,‬ף' בו נגאלו אבותינו ממצרים שנאמר פקוד יפקוד‪ ,‬ץ' בו‬ ‫עתידין להיגאל‪ ,‬דכתיב )זכריה ו‪ ,‬יב( הנה איש צמח שמו ומתחתיו‬ ‫יצמח וגו'‪ .‬ועל זה שמעתי אומרים בשם המקובל האלוקי ש"ב‬ ‫כמוהר"ר שמשון הי"ד בן הרב מוהר"ר פסח זי"ע מאוסטרופולי על‬ ‫הפסוק )ישעיה כד‪ ,‬טז( מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק‪,‬‬ ‫דפירושו הוא מכנף דייקא שהם ד' אותיות מ' ך' ן' ף'‪ ,‬זמירות‬ ‫שמענו‪ ,‬שהיה לנו גאולה באלו אותיות‪ ,‬אבל צבי לצדיק‪ ,‬ר"ל‬ ‫צביאהו לשון תאוה‪ ,‬שאנו מתאוים ומחכים ומצפים עוד לצדי"ק‪,‬‬ ‫להיות הגאולה האחרונה באות צדי"ק‪ ,‬עד כאן שמעתי‪) .‬לב אריה(‬

‫ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף‪) .‬נ‪ ,‬טו(‬ ‫וברש"י‪" :‬הכירו במיתתו אצל יוסף וכו' והיה מקרבן בשביל כבוד‬ ‫אביו‪ ,‬ומשמת יעקב לא קרבן"‪ .‬יש להבין‪ ,‬הלא בודאי לא נטר‬ ‫עליהם יוסף הצדיק שום שנאה ונקימה‪ ,‬ולמה פסק מלקרבן‪ .‬אמנם‬ ‫י"ל‪ ,‬דהנה מבואר ב"חיי אדם" )כלל קלא סי"ב( בשם הגר"א זצ"ל‬ ‫שכאשר האדם עושה מצוה אזי צריך להראות שעושה מעשהו‬ ‫בעבור המצוה‪ ,‬ולכן לאחר הקרבת העומר מצוה לאכול תיכף‬ ‫מתבואה החדשה‪ ,‬כדי להראות שמה שלא אכל עד עתה היה רק‬ ‫עבור מצות השי"ת‪ .‬והנה כי כן‪ ,‬מה שכיבדם יוסף הצדיק עד הנה‬ ‫היה "בשביל כבוד אביו" כדי לקיים מצות כיבוד אב‪ ,‬ולכן אחר‬ ‫פטירת יעקב לא קירבן‪ ,‬כדי להראות בזה שעד עתה עשה זאת‬ ‫בשביל מצות השי"ת‪ .‬אבל בודאי לאחר זמן‪ ,‬חזר לכבדם‬ ‫כבראשונה‪ .‬וזהו גם‪" :‬ויבך יוסף בדברם אליו" )פסוק יז( על דרך‬ ‫שאמרו חז"ל )יומא יט‪ (:‬אצל הכהן גדול‪ :‬הוא פורש ובוכה והם‬

‫חזק חזק ונתחזק‪ .‬ונראה בביאור מה שאומרים בסיום כל סדר‬ ‫שבתורה "חזק חזק ונתחזק"‪ ,‬והנה הלשון "חזק" הוא ציווי שיעשו‬ ‫פעולה להתחזק אבל "ונתחזק" הכוונה שיתחזקו מאליהם בלי‬ ‫מעשה‪ ,‬ויש להבין ביאור שינוי הלשון‪ .‬רק הכוונה דהאדם צריך‬ ‫כסדר לעשות פעולה להתחזק יותר ויותר "חזק חזק" אז "ונתחזק"‬ ‫ממשיכים חיזוק מלמעלה ונתחזקים ע"י הקב"ה‪.‬‬ ‫)"צרור החיים" מהרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל בשם הרה"ק רבי וועלויל מזבאריז זי"ע(‬

‫ד‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫רחמים ותחנונים לפני המקום‪ ,‬שכחה יפה לפעול גם לאחר זמן וגם‬ ‫)כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע(‬ ‫לדורות הבאים‪.‬‬

‫ויחי יעקב בארץ מצרים‪) .‬מז‪ ,‬כח(‬ ‫פרש"י פרשה זו סתומה עכ"ל‪ .‬למה היא סתומה מפני שסתם ממנו כל‬ ‫צרות שבעולם )בראשית רבה צו‪,‬א(‪ .‬משמעות עמוקה יש בסמיכות‬ ‫הפרשיות כאן‪ ,‬וגם סתימת הפרשה מורה על הקשר בין סיום פרשת ויגש‬ ‫לפרשה זו‪ ,‬דהנה בסוף פרשת ויגש נאמר‪' :‬וישב ישראל בארץ מצרים‬ ‫בארץ גושן' ‪ ,‬ובתרגום יונתן ‪' :‬ובנו להון בתי מדרשין ופלטרין בארעא‬ ‫דגושן'‪ ,‬ובפרשת ויחי נרמז צרת שעבוד מצרים ביאור הדברים הוא ביסוד‬ ‫מה שפירש אבי כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע את הכתוב‪' :‬וילך משה‬ ‫וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל )דברים לא‪,‬א( ותרגם יונתן‪' :‬ואזל‬ ‫משה למשכן בית אולפנא'‪ ,‬הכוונה היא שמשה רבינו ע"ה בטרם שהחל‬ ‫לומר לישראל את דברי התוכחה‪ ,‬גילה להם כי קיימת עצה להנצל מקיום‬ ‫התוכחה בפועל‪ ,‬והיינו ע"י לימוד התורה‪ ,‬שהרי‪ :‬כל העוסק בתורה כאילו‬ ‫הקריב עולה )מנחות ק‪ (.‬וכך הוא גם לגבי התוכחה‪ ,‬שבאמצעות קריאתה‬ ‫ולימודה בא לידי הכנעה ויראת ה'‪ ,‬כך שכבר אינו זקוק לעונש בפועל‪ ,‬וזה‬ ‫נרמז בהליכתו למשכן בית אולפנא‪ ,‬מקום שבו לומדים תורה‪ ,‬שע"י‬ ‫התורה יינצלו מיסורים בפועל וזה הסמיכות של הפרשיות כאן‪ ,‬שעל אף‬ ‫שבפטירת יעקב אבינו ע"ה נסתמו עינהם ולבם של ישראל בגלל‬ ‫השעבוד‪ ,‬הרי באמצעות לימוד התורה כפי שנרמז בסיום הפרשה כנ"ל‪,‬‬ ‫בתרגום יונתן‪ ,‬ובנו להון בתי מדרשין ‪,‬ניתן להנצל מכל הצרות שבעולם‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬שע"י לימוד התורה בבתי מדרשות אפשר להיפטר מכל הצרות‬ ‫)הגה"ק מהר"ם מבילגורייא זי"ע(‬ ‫שבעולם‪.‬‬

‫יששכר חמור גרם גרם רובץ בין המשפתים וירא מנוחה כי טוב ואת‬ ‫הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד‪) .‬מט‪ ,‬יד‪ ,‬טו( עיקר‬ ‫לימוד התורה צריכה להיות לשמה‪ ,‬דהיינו שיכוין רק כדי לעשות רצונו‬ ‫ית"ש‪ ,‬ולא ירגיש כלל הנאת עצמו‪ ,‬וכדרך שאמרו )ר"ה כח‪" (.‬מצוות לאו‬ ‫ליהנות ניתנו"‪ ,‬ופירש"י‪" :‬כי אם לעול על צואריהם"‪ .‬אמנם בחינה זו לבל‬ ‫ירגיש שום תענוג שייכת בראשית דרכו בעבודת ה'‪ ,‬כשהעבודה עדיין‬ ‫קשה עליו‪ ,‬כי אז יכול לעבוד את השי"ת רק משום ציוויו ית'‪ ,‬שהרי עדיין‬ ‫אינו נהנה מעצם העבודה‪ ,‬אבל כאשר עיני שכלו נפקחות ומרגיש‬ ‫במתיקות ונעימות תורת ה' ומצותיו ית'‪ ,‬אזי נעשית לו העבודה למנוחה‬ ‫ושעשוע‪ ,‬וכאומרם )אבות ד‪ ,‬יז(‪" :‬יפה שעה אחת בתורה ומעשים טובים‬ ‫בעוה"ז מכל חיי העוה"ב"‪ ,‬ואם כן היאך איפוא תהיה עבודתו בשלימות‬ ‫לשמה‪ ,‬אכן‪ ,‬העצה היא שיעסוקבתורה ובעבודה עד שגופו יתעייף‪ ,‬ושוב‬ ‫לא ירגיש המתיקות כשתכבד עליו העבודה‪ ,‬ואז תהיה עבודתו שלימה‪,‬‬ ‫ואף תיחשב לו לטובה ולעבודה שלימה במה שהרגיש בתחילה בנועם ה'‪.‬‬ ‫וזה הרמז‪" :‬יששכר חמור גרם" לעבוד עבודת הקודש‪ ,‬וזהו בתחילת‬ ‫העבודה‪ ,‬אבל אח"כ בפקוח עיני שכלו‪" :‬וירא מנוחה כי טוב" שמרגיש כי‬ ‫העבודה מנוחה היא לו והיא הטוב הגמור‪" ,‬ואת הארץ כי נעמה"‪ ,‬רומז‬ ‫לארצות החיים‪ ,‬שמרגיש נעימות עליונה‪ .‬מעתה כיצד תהיה עבודתו‬ ‫בשלימות‪ ,‬ועל כך אומר‪" :‬ויט שכמו לסבול"‪ ,‬שכאשר כבר נתייגע והגוף‬ ‫סובל ג"כ עבודת ה'‪ ,‬ועל ידי זה "ויהי" כל עבודתו מקודם‪" ,‬למס עובד"‬ ‫)כ"ק מרן מהר"י זי"ע(‬ ‫עבודה שלימה ורצויה‪.‬‬

‫ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי‬ ‫ובקשתי‪) .‬מח‪ ,‬כב( ותרגם אונקלוס‪" :‬די נסיבית מידא דאמוראה‬

‫בצלותי ובבעותי"‪ .‬ובגמרא )ב"ב קכג‪ ,‬א( איתא‪" :‬וכי בחרבו ובקשתו וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס‬ ‫לקח‪ ,‬והלא כבר נאמר )תהלים מד‪ ,‬ז( 'כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא עובד‪) .‬מט‪ ,‬טו( בתרגום יונתן וחמא נייחא דעלמא דאתי ארום טב‬

‫תושיעני'‪ ,‬אלא 'חרבי' זו תפלה‪' ,‬קשתי' זו בקשה‪ .‬וצריך להבין מפני מה‬ ‫כינה יעקב אבינו כאן את תפלתו ובקשתו‪" :‬בחרבי ובקשתי"‪ .‬גם יש‬ ‫להבין את ענין כפל הלשון "בחרבי ובקשתי"‪ ,‬שלכאורה כוונת שתיהן‬ ‫אחת היא‪ .‬ויש לומר‪ ,‬דהנה תפלה צריכה להיות בדרך של בקשת‬ ‫רחמים ותחנונים לפני המקום‪ ,‬כמו ששינו )אבות פ"ב מי"ג(‪" :‬וכשאתה‬ ‫מתפלל‪ ,‬אל תעש תפלתך קבע‪ ,‬אלא רחמים ותחנונים לפני המקום"‪,‬‬ ‫וכן שנינו )ברכות כח‪ ,‬ב(‪" :‬העושה תפלתו קבע‪ ,‬אין תפלתו תחנונים"‪,‬‬ ‫ובגמרא )שם כט‪ ,‬ב( אמרו‪" :‬מאי קבע‪ ...‬כל שאין אומרה בלשון‬ ‫תחנונים"‪.‬‬ ‫אמנם ישנם צדיקים שיכולים להתפלל גם בדרך של "ותגזר אומר‬ ‫ויקם לך" )איוב כב‪ ,‬כח(‪ ,‬וכדאיתא בגמרא )תענית כג‪ ,‬א(‪" :‬שלחו בני‬ ‫לשכת הגזית לחוני המעגל‪' ,‬ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור'‪,‬‬ ‫'ותגזר אומר'‪ ,‬אמר גזרת מלמטה והקב"ה מקיים מאמרך מלמעלה‪,‬‬ ‫'ועל דרכיך נגה אור'‪ ,‬דור שהיה אפל‪ ,‬הארת בתפלתך" וכו' )עי' שמו"ר‬ ‫כא‪ ,‬ב(‪ ,‬אך מכל מקום אין דרך הצדיקים להתפלל בדרך זו כי אם בעת‬ ‫הכרח גדול ולעתים רחוקות‪ .‬והנה ההבדל בין חרב לקשת הוא‪ ,‬כי‬ ‫פעולת החרב היא רק מקרוב‪ ,‬ואילו פעולת הקשת‪ ,‬הגם שלפעמים‬ ‫מחטיאה את המטרה‪ ,‬היא מועילה גם למרחקים‪ ,‬וכמו כן הוא גם בענין‬ ‫התפלה‪ ,‬והיינו שהתפלה בדרך "ותגזור אומר" מועילה אמנם תמיד‪,‬‬ ‫כדכתיב‪" :‬ויקם לך"‪ ,‬אבל כחה יפה לשעה בלבד‪ ,‬והיא בחינת חרב‪,‬‬ ‫שפעולתה רק מקרוב‪ ,‬ואילו התפלה בדרך בקשת רחמים ותחנונים‪ ,‬אף‬ ‫על פי שלפעמים אין הישועה נראית לפי שעה‪ ,‬כוחה יפה לפעול גם‬ ‫לאחר זמן ולדורות‪ ,‬והיא בחינת קשת‪ ,‬שפעולתה היא גם למרחקים‪.‬‬ ‫וזה שאמר יעקב אבינו‪" :‬אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי"‪,‬‬ ‫והיינו שתפלתו היתה בשתי הבחינות‪ ,‬בבחינת חרב‪ ,‬שהיא בדרך‬ ‫"ותגזר אומר" שמתקבלת תמיד‪ ,‬וכן בבחינת קשת‪ ,‬בדרך בקשת‬

‫וחולקא דארעא דישראל ארום בסימא הוא בגין כי ארכין כתפיה למלעי‬ ‫באורייתא וכו'‪ .‬ודקדק אאמו"ר מרן מהרי"ד זי"ע הלא איתא במשנה‬ ‫)אבות פ"א מ"ג( אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל‬ ‫פרס‪ ,‬ואמר על פי מה דאיתא בטור )או"ח סי' רח( בענין ברכת מעין שלש‪,‬‬ ‫שלא יאמרו ונאכל מפריה ונשבע מטובה‪ .‬שכן וכי לאכול מפריה הוא‬ ‫צריך‪ ,‬וכתב הב"ח ותימה הרי הארץ נשפעת מארץ עליונה ויונקת‬ ‫מהשכינה אם אוכל הפירות בטהרה‪ ,‬ועל כן מסיק ששפיר יש לומר הנוסח‬ ‫לאכול מפריה ולשבוע מטובה‪ ,‬ע"ש בפנים‪ .‬וזהו "וחולקא דארעא דישראל‬ ‫ארום בסימא הוא"‪ ,‬כדברי הב"ח‪ ,‬מחמת קדושה העליונה נשפע בה כל‬ ‫טוב‪" ,‬בגין כן ארכין כתפיה למלעי באורייתא"‪ ,‬כי ע"י קדושת התורה‬ ‫נשפע קדושה בפירות‪ ,‬אד"ק ז"ל‪.‬‬ ‫ויש לומר קצת באריכות‪ ,‬דאיתא בקדושת לוי בליקוטים על הפסוק )יואל‬ ‫ב‪ ,‬כו( ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלהיכם‪ ,‬דאיתא )שו"ע‬ ‫או"ח סימן רלא( בכל דרכיך דעהו )משלי ג‪ ,‬ו(‪ ,‬שצריך לעבוד השי"ת‬ ‫בעניני עולם הזה‪ ,‬ויש אופן שהאכילה הוא רק הכנה לעבודת השי"ת‪ ,‬אבל‬ ‫יש אופן שהאכילה היא עצמה עבודה‪ ,‬כגון כאשר יש דברי תורה על‬ ‫הסעודה‪ ,‬וזהו "ואכלתם אכול ושבוע"‪ ,‬שהתכלית תהא תיכף בשעת‬ ‫האכילה‪" ,‬והללתם את שם ה' אלהיכם"‪ ,‬אם יש דברי תורה על השלחן‪,‬‬ ‫ע"ש‪ .‬וזה יש לומר "וחולקא דארעא דישראל ארום בסימא הוא"‪ ,‬ויכולים‬ ‫לעבוד השי"ת בזה‪" ,‬בגין כן ארכין כתפיה למלעי באורייתא"‪ ,‬כי הכל ע"י‬ ‫התורה וזהו "ויהי למס עובד"‪ ,‬לשון הווה שמתמיד בכך‪ ,‬ויהי למס עובד‪,‬‬ ‫)כ"ק מרן מהר"א זי"ע(‬ ‫שהאכילה הוי תיכף עבודה‪.‬‬

‫אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע‬ ‫וגו'‪) .‬נ‪,‬יז( אם בתחילה לא עמדו על כך שפשעו נגד השי"ת‪ ,‬בחשבם כי‬ ‫ה‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫מכירתו היתה כדת של תורה‪ ,‬אלא התחרטו רק על שלא שתו לבם‬


‫לתחנוניו‪' ,‬אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו'‪ ,‬כך‬ ‫שהכירו בחטאם כלפי יוסף‪ ,‬וזה‪ :‬פשע אחיך וחטאתם ‪ ,‬שחטאו נגד‬ ‫אחיהם ובשרם‪ ,‬אך כעת כאשר עמדו על גודל צדקת יוסף אחיהם‪,‬‬

‫נוכחו לדעת שפשעו לא רק נגד יוסף אחיהם‪ ,‬אלא‪ ,‬פשע עבדי אלוקי‬ ‫אביך‪ ,‬ולפיכך בקשו שא נא לפשע עבדי אלוקי אביך‪ ,‬שגם על כך יסלח‬ ‫כ"ק מרן מהר"ש זי"ע(‬ ‫וימחל להם‪.‬‬

‫יששכר חמור גרם )מט‪ ,‬יד‪ (,‬מסופר‪ ,‬כי פעם כאשר נפגשו כ"ק מרן‬ ‫מהר"י מבעלזא זי"ע עם הרה"ק רבי דוד מדינוב זי"ע בעל "צמח דוד"‬ ‫בן הרה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב בעל בני יששכר זי"ע )תקמ"ג‪-‬חי'‬ ‫טבת תר"א( בעיר המרפא קרעניץ‪ ,‬הראה לו הרה"ק רבי דוד את הספר‬ ‫"מעין גנים" שנדפס לאחר פטירתו מכתב יד שהשאיר אחריו‪ .‬לאחר‬ ‫שעיין בו נענה אליו כ"ק מרן ואמר‪ :‬זה אינו ספר! לנוכח תמיהתו של‬ ‫רבי דוד‪ ,‬פירש את דבריו‪ :‬כוונתי‪ ,‬שזה איננו ספר‪ ,‬אלא א פלאם פייער‬ ‫)אש להבה(‪ .‬בנוסח אחר אמר שזה לא ספר אלא חתיכת לב יהודי‪..‬‬ ‫ויאמר לו רבי דוד‪ :‬אם כן‪ ,‬אספר לכם כיצד חיבר אבי את הספר‪ :‬היה‬ ‫זאת כשחלה פעם למשך ששה שבועות רצופים‪ ,‬מיעט באכילה ושתיה‬ ‫תוך כדי שהוא מהלך מהורהר ומתאנח עמוקות‪ .‬בני הבית‪ ,‬שהיו‬ ‫מודאגים עד למאוד‪ ,‬הזעיקו אליו רופא‪ ,‬שקבע‪ ,‬כי כל זה נובע ממועקה‬ ‫ותשוקה מסויימת‪ ,‬ואם יוכל להוציאה מן הכח אל הפועל ייטב לו‪.‬‬ ‫בשמוע אבי את הדברים הללו‪ ,‬נטל נייר ודיו והסתגר בחדר‪ ,‬שם התחיל‬ ‫לכתוב את הספר 'מעין גנים' עד תומו‪ ,‬ללא שום הפסקה‪ .‬עם סיום‬ ‫כתיבתו הוציא אנחת רווחה מעמקי לבו באמרו שהוטב לו והוסיף‪ :‬עתה‬ ‫גיליתי לעין כל את פרצופם הטמא של המשכילים‪ .‬גולת הכותרת של‬

‫שורת חיבוריו הקדושים היא ספרו הנודע "בני יששכר"‪ ,‬על שמו נקרא‪.‬‬ ‫הספה"ק לא מש משולחנם של גדולי וצדיקי הדורות שעיינו בו בחרדת‬ ‫קודש כשפיהם מלא שבח ותהילה‪ ,‬על רום מעלתו וקדושת מחברו‪.‬‬ ‫כאשר הביאו לפני כ"ק מרן מהר"ש זי"ע מבעלזא את הספר "בני‬ ‫יששכר" וספר נוסף "מאור ושמש" אמר לאחר עיון בהם את "המאור‬ ‫ושמש‪ ,‬עוד הייתי מקבל על עצמי לחבר לא כן לגבי ספר "בני יששכר"‬ ‫מובא בויגד יעקב שנכנס פ"א אצל כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע‬ ‫לקבל ברכתו ונתן פתקא כנהוג והיה שם איש חסיד שנתן פיתקא והיה‬ ‫שמו צבי אלימלך‪ ,‬ושאל אותו כ"ק מרן‪ :‬אחרי מי נקראת בשם זה?‬ ‫והשיב אחר הגה"ק מהרצ"א מדינוב זי"ע‪ ,‬ושאל אותו אם יש לו את‬ ‫חיבוריו ואם מעיין בספרים שלו? והשיב שמעיין בס' בני יששכר‪ ,‬ואמר‬ ‫ע"ז כ"ק מרן זי"ע‪ :‬כוונתי שתעיין בס' אגרא דכלה‪ ,‬דדיבורים שאמר‬ ‫לפני עם בני ישראל בהם גנוז הקדושה‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫מדי לילה היה רבינו כ"ק מרן השר שלום מבעלזא זי"ע עולה על יצועו‬ ‫בשעה מאוחרת ביותר‪ ,‬וכמה פעמים אמר קודם שנשכב לישון דעכשיו‬ ‫כבר התעורר הרב מדינוב ה"בני יששכר" זי"ע‪ ,‬וא"כ יש כבר מי שישמור‬ ‫ויגן על כל העולם‪ ,‬ויכולים אנו לילך לישון‪.‬‬

‫בגילוי הראש אפי' יושב בביתו ויש בזה משום 'ובחוקותיהם לא תלכו'‬

‫)המשך מהגליון הקודם( סדר לבישת וחליצת הנעליים‬

‫)ועיי' לקט הקמח כב שהמגביהים הכיפה מראשם כשהחום גדול יזהרו להגביה מעט ומעל הראש‬ ‫דייקא‪ ,‬כדי שלא יהיה ראשם מגולה לגמרי(‪ ,‬ויש להרגיל בזה גם הקטנים כדי‬ ‫שיהיה להם יראת שמים )שו"ע ומ"ב ב‪ ,‬ו(‪ ,‬וצריך לכסות לכל הפחות רוב‬

‫)ו( כשלובש הנעליים יקדים לנעול הנעל הימנית תחילה שכן מצינו‬ ‫בתורה שהימין חשוב תמיד ]לענין יציקת שמן על בוהן יד ורגל של‬ ‫מצורע ועוד דברים[‪ ,‬אבל ימתין מלקשור שרוכי הנעל הימנית עד אחר‬ ‫שינעול הנעל השמאלית‪ ,‬ואז יקשור את שרוכי הנעל השמאלית ואח"כ‬ ‫יקשור שרוכי הנעל הימנית )שו"ע ב‪ ,‬ד(‪.‬‬ ‫)ז( מצינו ב' טעמים מדוע לענין קשירה יש להקדים את הנעל‬ ‫השמאלית‪ ,‬י"א שהטעם הוא משום שלענין קשירה מצינו שנתנה התורה‬ ‫חשיבות לצד שמאל שקושרים עליה התפילין של יד‪ ,‬וי"א שהטעם הוא‬ ‫משום שאמרו בגמ' שבשכר שאמר אברהם אם מחוט ועד שרוך נעל זכו‬ ‫בניו לשתי מצוות – חוט של ציצית ורצועה של תפילין‪ ,‬וכיון שבשכר‬ ‫שרוך נעל זכו לרצועה של תפילין‪ ,‬מדמים דין קשירת שרוכי הנעליים‬ ‫לקשירת רצועות התפילין )לבוש(‪ ,‬והנפק"מ בין ב' טעמים אלו הוא לענין‬ ‫קשירה בשאר סוגי הבגדים מלבד הנעליים שלטעם הראשון כל קשירה‬ ‫בכלל‪ ,‬ולטעם השני רק קשירת שרוכים בכלל‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬נהגו להקדים‬ ‫קשירת שמאל גם במכנסיים וכל כיו"ב )שו"ע הרב ד; וידוע שזה היה הטעם שהלכו‬ ‫עם מכנסיים משרוכים וכו'‪ ,‬משום שלא נעלו נעליים עם שרוכים בגלל שכך הלכו המתחדשים‪ ,‬אבל‬ ‫רצו לקיים ההלכה של קשירה בשמאל‪ ,‬ומקיימים אותה ע"י קשירת המכנסיים(‪ ,‬ולכל הטעמים‪,‬‬

‫אטר שקושר התפילין על יד ימין יקדים לקשור שרוכי הנעל הימנית‬ ‫שהרי הוא קושר התפילין על ידו הימנית )מ"ב ב‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫)ח( בחליצת הנעליים יקדים לחלוץ הנעליים השמאליות שזהו‬ ‫כבודה של ימין שלובשה ראשונה וחולצה אחרונה )שו"ע ב‪ ,‬ה(‪.‬‬

‫כיסוי הראש‬ ‫)ט( אסור לילך ד' אמות בגילוי הראש מפני כבוד השכינה אפילו‬ ‫במקום מקורה‪ ,‬ומידת חסידות שלא לילך אפי' פחות מד' אמות בגילוי‬ ‫הראש‪ ,‬ואפילו בשעת השינה בלילה יש להקפיד על כיסוי הראש‪ ,‬וי"א‬ ‫שבזמננו אין בזה רק מידת חסידות רק הוא איסור מדינא שלא להיות‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫ו‬

‫הראש‪.‬‬ ‫)י( מי שנפל לו הכיפה בעודו יושב או עומד יכול לכסות ראשו בידו‬ ‫עד שיגביה הכיפה‪ ,‬אבל אם אירע לו כן ברחוב וצריך לילך ד' אמות‬ ‫תחת אויר השמים כדי להגביה כיפתו אין מועיל שיכסה ראשו בידו‪ ,‬רק‬ ‫יניח איזה בגד על ראשו‪ ,‬או ימשוך שרוולו על היד ויכסה הראש בידו‬ ‫עם השרוול‪ ,‬או יבקש מאחר שיכסה ראשו בידו )מ"ב ב‪ ,‬יא; שו"ע צא‪ ,‬ד(‪.‬‬ ‫)יא( זהירות יתירה נדרשת להקפיד שלא להזכיר שם שמים בגילוי‬ ‫הראש‪ ,‬ולענין כיסוי הראש בהזכרת השם אין מועיל שיכסה ראשו בידו‬ ‫אפי' נמצא בבית – משום שהיד והראש הם מגוף אחד‪ ,‬והגוף אינו יכול‬ ‫לכסות את עצמו‪ ,‬אלא צריך לכסות ראשו בהפסק בגד באופנים‬ ‫המבוארים לעיל‪ ,‬ולכן‪ ,‬יש להזהר בשעת הנחת תפילין שלא לברך‬ ‫הברכה על תפילין של ראש כל זמן שלא החזיר הכיפה על הראש‪ ,‬וכן‬ ‫מי שנפל לו כיפתו באמצע התפילה לא ימשיך להתפלל כל זמן שלא‬ ‫הגביה הכיפה‪ ,‬או שיכסה ראשו בטלית או שאר בגד‪ ,‬כמו כן‪ ,‬הרוצה‬ ‫לשתות מים בשעת רחיצה אסור לברך בגילוי הראש מלבד מה שיש‬ ‫להקפיד שלא יברך כנגד מקומות מגולים שלו ושל אנשים אחרים‪ ,‬כפי‬ ‫שיבו' בסימן פ"ד ופ"ה )מ"ב ב‪ ,‬יב(‪ ,‬וכן יש להזהר שלא ליתן כוס שתיה‬ ‫למי שאינו שומר תורה ומצוות אפי' אם רוצה לברך‪ ,‬אלא א"כ נותנים‬ ‫לו כיפה שיכסה ראשו בשעת הברכה )והפו' דנו אם מותר לומר שלום למי שראשו‬ ‫מגולה‪ ,‬כיון ששלו' שמו של הקב"ה – עיי' מ"ב דרשו הע' ‪.(22‬‬ ‫)יב( נהגו חסידים ואנשי מעשה ללבוש כובע מלבד הכיפה שעל‬ ‫הראש‪ ,‬ובפרט בשעה שמזכירים שם שמים )עיי' פס"ת אות י'(‪ ,‬ובשעת‬ ‫התפילה יש להקפיד על כך מדינא‪.‬‬


‫וילבשנו מיד כשחוזר‪ ,‬ויש מדקדקים שנהגו לכסות הראש במגבת וכדו'‬ ‫עד כניסתם למים )שע"ת ב‪ ,‬ג; הליכות שלמה יג‪ ,‬כו; כה"ח יז(‪ ,‬וכן הדין כשצריך‬ ‫לבדוק שערות הראש של ילדים קטנים אם יש בהם כינים וכדו' שמותר‬ ‫להסיר הכיפה כפי הצורך )מ"ב ב‪ ,‬יא(‪) .‬נערך ע"י הרה"ג ר' יעקב טרויבע שליט"א(‬

‫)יג( הנמצא במרחץ וכן המגלח ראשו יכול לעמוד בגילוי הראש לפי‬ ‫הצורך‪ ,‬ומ"מ יזהר מאד שלא לשהות בגילוי הראש יותר מהצורך‪ ,‬ולכן‪,‬‬ ‫יסיר הכיפה רק כשמתחיל להתגלח וילבשנו מיד כשמסיים‪ ,‬וכן במקוה‬ ‫ובמרחץ יסיר הכיפה רק כשמסיים לפשוט כל בגדיו והולך למים‪,‬‬

‫הרה"ק רבי שמחה ישכר בער הלברשטאם מציעשנוב זי"ע נלב"ע כ' טבת תרע"ד‬ ‫הגה"ק רבי שמחה ישכר דוב מציעשנוב‬ ‫נולד בשנת תרכ"ט לאביו הגה"ק ה"דברי‬ ‫יחזקאל" משינאווא ולאמו הרבה"צ חנה‬ ‫רחל ע"ה בת הגה"ק רבי צבי הירש זי"ע‬ ‫אבד"ק לעשינוב בנו של הגה"ק רבי ישכר‬ ‫בער זי"ע אבד"ק סקאל חותנו של כ"ק‬ ‫מרן השר שלום מבעלזא זי"ע‬ ‫בעת שאביו הרה"ק רבי יחזקאל שרגא‬ ‫משינאווא זי"ע היה בארץ ישראל‪ ,‬בעודו‬ ‫פעוט בעת שאמו הצדקנית נסעה אתו אל‬ ‫חותנה הגה"ק בעל "דברי חיים" מצאנז‬ ‫זי"ע הבטיח לה שהילד עוד יאיר את‬ ‫העולם בעתיד‪.‬‬ ‫משחר נעוריו נכרו בו נצנוצי קדושה‪,‬‬ ‫התמדה מפליאה ושקידה עצומה בתוה"ק‪.‬‬ ‫אביו‪ ,‬רבינו‪ ,‬לא גרע עין ממנו בשאיפתו‬ ‫להצעידו בבטחה בסולם העולה בית קל‪.‬‬ ‫כחברותא הועיד לו את הג"ר אליעזר זאב‬ ‫אמסעל‪ ,‬שהתחנך בסטראפקוב ונודע‬ ‫כעילוי וחריף עצום מילדותו‪ ,‬ולמדו יחדיו‬ ‫יום יום משעה ארבע לפנות בוקר‪.‬‬ ‫הרה"ק משינאווא זי"ע אמר על בנו‬ ‫הרה"ק מציעשנוב זי"ע שהוא "זיין גאנצע‬ ‫חיות"‪.‬בתוככי חצר קדשו של‪,‬הגה"ק‬ ‫משינאווא אשר המתה בגאונים וצדיקים‪,‬‬ ‫חסידים ואנשי מעשה שבאו להסתופף‬ ‫בצילא דמהימנותא‪ ,‬עלה ונתעלה הנער‬ ‫רבי שמחה בער במעלות התורה והיראה‪.‬‬ ‫דבר לא הפריעו מדביקותו בעבודת ה'‪.‬‬ ‫אדרבה‪ ,‬הוא השכיל להתבונן מקרוב‬ ‫באורחותיהם של אותם צדיקים וקדושים‪,‬‬ ‫חסידים בני עליה שהסתופפו בצל הקודש‪.‬‬ ‫השתדל ללמוד מהם‪ ,‬והרבה להשתעשע‬ ‫עמם בשיחות תורה והלכה‪ .‬במיוחד נקשר‬ ‫בקשרי ידידות עזים עם הגה"ק רבי מאיר‬ ‫יחיאל מאוסארובצא‪ ,‬וכן עם הגאון הצדיק‬ ‫רבי יהושע בוקסבוים מגלאנטא זי"ע‪.‬‬ ‫פעם בליל שבת קודש‪ ,‬האריך הנער‬ ‫בתפילת שמונה עשרה‪ .‬אביו הקדוש סיים‬ ‫זה מכבר את תפלתו‪ ,‬והנער עדיין מתפלל‪.‬‬ ‫כשסיים‪ ,‬פנה אליו רבי יוסף משה‬ ‫הלברשטאם‪ ,‬מגדולי חסידי שינאווא‪,‬‬ ‫ושאלו לפשר האריכות‪ ,‬ענה הנער ואמר‪:‬‬ ‫"כשאמרתי 'אתה קדשת את יום השביעי‬ ‫לשמך'‪ ,‬הרהרתי בביאור התפילה 'לשמך'‬ ‫ועלה בדעתי ההסבר עפ"י ב' מאמרי חז"ל‪:‬‬ ‫האחד‪' :‬אין השם שלם ואין הכסא שלם‬

‫עד שימחה זרעו של עמלק'‪ ,‬והמאמר‬ ‫השני‪' :‬אלמלי שמרו ישראל שני שבתות‬ ‫מיד היו נגאלין'‪ ,‬ומעתה זהו הפירוש‬ ‫"לשמך" שתודות לקדושת יום השביעי‬ ‫ושמירת שבת כהלכתה אזי נגאלין ואם כן‬ ‫"לשמך" יהי' השם שלם"‪.‬הגה"ק‬ ‫מציעשנוב היה לו קורת רוח שהספיק עוד‬ ‫להכיר את זקנו מצאנז‪ ,‬משום דכתבו‬ ‫התוס' )בבא בתרא דף נ"ט ע"א ד"ה‬ ‫החוט( דהא דאיתא בבבא מציעא )דף פ"ה‬ ‫ע"א( כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד‬ ‫חכם ובן בנו תלמיד חכם שוב אין תורה‬ ‫פוסקת מזרעו לעולם‪ ,‬היינו דוקא ברואין‬ ‫זה את זה‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ק מהרי"צ זצ"ל אמר‬ ‫שדיבוריו האחרונים ששמע מרבו הרה"ק‬ ‫מצעשינוב זי"ע כשבועיים קודם‬ ‫הסתלקותו‪ ,‬היה הסיפור כדלהלן‪ :‬בין בני‬ ‫הרה"ק משינאווא זי"ע חלקם נטלו ידיהם‬ ‫לסעודת מלוה מלכה במוצש"ק‪ ,‬וחלקם‬ ‫נמנעו מכך‪ .‬הרה"ק ר' מנחם מנדל‬ ‫מפריסטיק זי"ע והרה"ק ר' נפתלי רובין‬ ‫מווישניצא זי"ע חתני הגה"ק משינאווא‬ ‫זי"ע נטלו ידיהם‪ ,‬והרה"ק מצעשינוב זי"ע‬ ‫לא נטל ידיו לסעודה‪ .‬פעם היה בימות‬ ‫החורף שהתנור שחמם לא עשה פעולתו‪,‬‬ ‫ובקשו מקום מרווח לעריכת סעודת מלוה‬ ‫מלכה‪ ,‬לכן בקשו שניהם מהרה"ק‬ ‫מצעשינוב שיתן את חדרו לאכסניה‪,‬‬ ‫שיוכלו ליטול ידיהם לסעודת מלוה מלכה‬ ‫כדרכם‪ ,‬מתחילה סירב כי רצה לקום‬ ‫באשמורת‪ ,‬אך לבסוף הסכים להם‪.‬‬ ‫בלילה ההוא ראה את אמו הרבנית ע"ה‬ ‫בחלום הלילה‪ ,‬ואמרה לו שבחודש תמוז‬ ‫הבא יהיה חולי גדול בכל הגלילות‪ ,‬אך‬ ‫לפי שנתת את ביתך לסעודת מלוה‬ ‫מלכה תנצל מכך‪ .‬וסיפר דבר החלום‬ ‫לאביו הרה"ק משינאווא זי"ע‪ ,‬ואמר לו‬ ‫כמה דברים להמתיק הענין‪ .‬והרה"ק‬ ‫מצעשינוב שמר את הדברים בלבו לראות‬ ‫האיך יפול דבר‪ .‬בשבת ר"ח תמוז בעת‬ ‫עריכת השולחן אצל הרה"ק משינאווא‬ ‫זי"ע נפל אחד חלשות‪ ,‬ועוררו אותו‪,‬‬ ‫ובשעת מעשה הביט הרה"ק משינאווא‬ ‫לעבר בנו הרה"ק מצעשינוב כאומר לו‪,‬‬ ‫על כך נתכוונה אמך הרבנית בחלום‬ ‫הלילה‪ .‬שמזה ניצל‪.‬‬ ‫ז‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫סיפרה הרבנית הצדיקת מרת חנה רחל‬ ‫זצ"ל בתו של רבינו‪ ,‬שפ"א במוצאי שבת‬ ‫אחרי חתונתה היתה בבית אביה‪ ,‬ופחדה‬ ‫ללכת הביתה לבדה‪ ,‬והמתינה עד שאחד‬ ‫מהגבאים ילך שתוכל לילך בלווייתו‪ .‬רבינו‬ ‫הרגיש בדבר ושאלה למה ממתינה ללכת‬ ‫לביתה? השיבה שמפחדת לעבור דרך‬ ‫ה"שוהל‪-‬גאס"‪ ,‬מפני הנשמות שנאספים‬ ‫ובאים לבית המדרש בלילה‪ .‬אמר לה‬ ‫רבינו‪ :‬אמת שככה הוא האמת‪ ,‬ומי שאינו‬ ‫מאמין בזה הרי הוא אפיקורס‪ ,‬אבל הגע‬ ‫בעצמך‪ ,‬איזה נשמות זוכים לבוא לבית‬ ‫המדרש‪ ,‬הלא רק צדיקים‪ ,‬וצדיקים אינם‬ ‫מזיקים‪ ...‬והוסיף‪ ,‬כד הוינא טליא‬ ‫בסטראפקוב‪ ,‬ישנתי בלילה בחדר אחד עם‬ ‫אבי זצ"ל‪) ,‬אמי כבר לא היתה בין החיים(‪,‬‬ ‫פ"א באמצע הלילה שמעתי קול של‬ ‫בכיות‪ ,‬קמתי לראות מאין הקול בא‪.‬‬ ‫בסטראפקוב היה הבית לעבר הביהמ"ד‪,‬‬ ‫ראיתי דרך החלון נשמות של מתים‬ ‫מעוטפים בטליתם מתפללים ובוכים‪ ,‬ולא‬ ‫נרתעתי כלל‪ ,‬בידעי שלזה אינם זוכים רק‬ ‫צדיקים‪ ,‬וחזרתי למיטתי במנוחה‪.‬‬ ‫בשנת תרמ"ו נשא את הרבנית פריידא‬ ‫בתו של כ"ק מרן מהר"י מבעלזא זי"ע‬ ‫שחבבו עד מאוד‪ ,‬והיה סמוך על שלחנו‬ ‫שבע שנים‪ .‬בשנת תרנ"ג נתכהן לאב"ד‬ ‫ציעשנוב‪ ,‬היה גאון גדול בתורה‪ ,‬קדוש‬ ‫אלקי‪ ,‬ומקנא קנאת ד' על כל פשע‪ .‬ואכן‬ ‫כה גדולה היתה הערצתו ודביקותו בחותנו‬ ‫הק' מבעלזא‪ ,‬עד כי סירב פעם לחזור על‬ ‫דבר תורה ששמע מחותנו‪ .‬וכה אמר‪:‬‬ ‫"חז"ל אומרים‪' :‬אם הרב דומה למלאך ה'‬ ‫צבאות‪ ,‬תורה יבקשו מפיהו‪ ,‬ואם לאו אל‬ ‫יבקשו מפיהו‪ .‬ומפורסמת התמיהה‪ :‬מדוע‬ ‫צריך להיות הרב דומה למלאך ה'‪ ,‬בכדי‬ ‫ללמוד ממנו דברי תורה? אלא הכוונה‬ ‫היא‪ :‬אם הרב דומה למלאך ה' צבאות אז‬ ‫יש לבקש תורה מפיהו דייקא‪ ,‬ולא לשמוע‬ ‫בשמו ממישהו אחר‪ ,‬אבל כשאין הרב‬ ‫דומה למלאך ה' אזי יכולים לשמוע דברי‬ ‫תורתו גם מפי אחרים בשמו"‪.‬‬ ‫כ"ק מרן מהר"י מבעלזא זי"ע ביקש‬ ‫מאת הגה"ח מו"ה אהרן יונה וואהרמאן‬ ‫ז"ל מעיר בוסק הסמוכה לבעלזא‪ ,‬גאון‬ ‫ובקי בש"ס‪ ,‬שהיה גדול בשנים מרבינו‪,‬‬ ‫שילמד בחברותא עם רבינו‪ .‬הם ישבו‬


‫ולמדו יחד במשך השנים שהיה בבעלזא‪.‬‬ ‫וגודל הפלא הוא שהגה"ח הנ"ל החזיר את‬ ‫נשמתו באותו שעה במוצש"ק אור ליום כ'‬ ‫טבת שנת תרע"ד שגם רבינו החזיר את‬ ‫נשמתו הטהורה‪.‬‬ ‫מנהגו של רבינו היה ללמוד מדי שנה‬ ‫בשנה בליל שמחת תורה קודם ההקפות‬ ‫כל מסכת חגיגה‪ .‬וסיפר הגה"ח ר' מרדכי‬ ‫צבי הלוי ווארמן‪-‬מייזעלס ז"ל מגדולי‬ ‫חסידי בעלזא‪ ,‬שבאותן השנים שישב‬ ‫רבינו על שולחן חותנו בבעלזא אירע פ"א‬ ‫בליל שמחת תורה כשישב רבינו בחדרו‬ ‫ולמד שעורו במסכת חגיגה‪ ,‬שלח חותנו‬ ‫כ"ק מרן מהר"י זי"ע לראות אם כבר סיים‬ ‫חתנו שיעורא דילי' במסכת חגיגה‪ ,‬והמתין‬ ‫להיכנס לעריכת ההקפות עד שיסיים‬ ‫מסכת חגיגה‪.‬‬ ‫פעם לפני פורים הלך הרה"צ רבי‬ ‫לייבוש מטאמשוב חתן הגה"ק מציעשנוב‬ ‫לבית חמיו‪ ,‬והיה מהרהר אם צריך לשלוח‬ ‫משלוח מנות לחותנו אם לא‪ .‬כשנכנס‬ ‫לחותנו‪ ,‬אמר הגה"ק מציעשנוב להגבאי ר'‬ ‫אלטר געווירץ‪ :‬אגיד לך מה לייבוש חושב‬ ‫עכשיו‪ ,‬הוא מעיין אם צריך לשלוח מנות‬ ‫לחותנו‪ .‬אמר ר' אלטר‪ :‬אם כן יגיד לו‬ ‫רבינו איך לעשות‪ .‬השיב רבינו‪ :‬בבעלזא‬ ‫שלחו משלוח מנות לחותן‪ ,‬ובשינאווא לא‪.‬‬ ‫לבסוף שלח הרה"צ רבי לייבוש‪ ,‬והגה"ק‬ ‫מציעשנוב נהנה מזה‪ .‬כי הגם שנהג על פי‬ ‫מנהג שינאווא‪ ,‬אבל בדברים הנוגעים‬ ‫להרבנית שהיתה בת הגה"ק מרן מהר"י‬ ‫מבעלזא נהג מנהג בעלזא‪ ,‬וכדוגמא‬ ‫בכריכת ההושענות כרך את של עצמו ושל‬ ‫בנו הרה"ק רבי יחזקאל בערבה כמנהג‬ ‫שינאווא‪ ,‬וההושענא של זוגתו ובנותיו‬ ‫בעלי לולב כמנהג בעלזא‪ .‬פעם אחרת‬ ‫עמד הרה"צ רבי לייבוש אצל חלון בית‬ ‫המדרש והרהר באיזה דבר‪ .‬אמר לו חמיו‪:‬‬ ‫הנך חושב כך וכך‪ .‬עמד כמשתומם‪ .‬אמר‬ ‫לו חותנו‪" :‬תפיסת מחשבה אינני רוח‬ ‫הקודש"‪) .‬אבל עכ"פ הוא דרגה שלפני רוח‬ ‫הקודש(‬ ‫לפני מלחמת העולם הראשונה היו‬ ‫מודאגים על מצב הרוחני של היהדות‬ ‫החרדית‪ ,‬כי באותה תקופה כבר נוסדה‬ ‫הציונות והתחילה התדרדרות נוראה בכל‬ ‫תחומי הקדושה ונתרוקנו הבתי מדרשות‬ ‫מבחורי ישראל רח"ל‪ .‬גם שאר המפלגות‬ ‫למיניהם עשו שמות וחורבנות בבתי כל‬ ‫ישראל‪ .‬ובהיות הגה"ק מציעשנוב חולה‬ ‫לפני הסתלקותו‪ ,‬שאל אותו הגה"ק‬ ‫מקאלאשיץ‪ :‬דודי‪ ,‬מה יהיה עם העולם‪.‬‬ ‫)פעטער‪ ,‬וואס וועט זיין מיט די וועלט(?‬ ‫ענה‪ :‬לפני ביאת משיח ירדו נשמות כאלו‬ ‫שלא יהיו צריכים לעמול עמהם הרבה‬ ‫שיחזרו בתשובה‪) .‬בלשונו‪ :‬פאר ביאת‬ ‫משיח וועט אראפ קומען אזעלכע נשמות‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫וואס מען וועט נישט דארפן מיט זיי א‬ ‫סאך ארבייטן‪ ,‬היינו שמעצמם יהיה להם‬ ‫משיכה ליהדות(‪ .‬ובימינו יכולים להיווכח‬ ‫שרוה"ק הופיע בבית מדרשו של רבינו‪ ,‬כי‬ ‫מעשים בכל יום שעם כל הירידה הנוראה‬ ‫השוררת כהיום ישנם הרבה אנשים‬ ‫שנתרחקו לגמרי מדרך התורה‪ ,‬ובקלות‬ ‫מתעורר אצלם הנקודה הפנימית‪ ,‬ומיום‬ ‫אחד להשני חוזרים בתשובה ומגדלים את‬ ‫בניהם לתוי"ש‪ .‬וכמו שכתב בספר אוהב‬ ‫ישראל וישלח ד"ה על כן וכו' ויזרח לו‬ ‫השמש וכו' פי' רש"י לרפאותו מהרה‬ ‫לזרוח בשבילו‪ ,‬כי תיכף היה רפואה‬ ‫ליעקב בהתנוצצות השמש קודם עת‬ ‫צאתה‪ ,‬רמז שקודם שיבוא הגואל ב"ב‬ ‫יתרפאו כל נפשות ישראל בב"א‪ .‬אגב‬ ‫הרה"ק מציעשנוב התבטא פעם ואמר‪:‬‬ ‫דכמו שכהיום שנתחדש כח העלעקטער‬ ‫הכל הולך במהירות‪ ,‬בלי עמל רב‪ ,‬היינו‬ ‫שכהיום אין צריכין כל כך סיגופים‬ ‫ותעניתים כמו בדורות הקודמים‪.‬‬ ‫איציקל‬ ‫רבי‬ ‫הרה"ק‬ ‫סיפר‬ ‫מפשעווארסק זצ"ל‪ ,‬פעם היה בשב"ק‬ ‫בציעשנוב‪ ,‬בליל שבת כאשר שר הרה"ק‬ ‫מציעשנוב זי"ע אשת חיל והגיע לפסוק‬ ‫גמלתהו טוב ולא רע פסק מלזמר ופניו‬ ‫נתחוורו כסיד‪ ,‬עמד וסיפר שאצל הרה"ק‬ ‫מראפשיץ זי"ע בא פעם איש אחד‬ ‫והתוודה שהוא הרבה לחטוא ורצונו לשוב‬ ‫בתשובה‪ ,‬אמר לו הרה"ק מראפשיץ זי"ע‪,‬‬ ‫נעביך‪ ,‬נעביך‪) ,‬מסכן( מה עשה לך הקב"ה‬ ‫כי עשית לו כה‪ ,‬כשמוע האיש הדברים‬ ‫נפל בהתעלפות‪ ,‬אחר שסיפר זאת חזר‬ ‫הרה"ק מציעשנוב פעמים אחדות על‬ ‫הפסוק גמלתהו טוב ולא רע‪ ,‬והבינו‬ ‫הנוכחים שכוונתו להעמיד ענין הנ"ל‬ ‫בהפסוק‪ ,‬כי אשת חיל קאי על השכינה‬ ‫הק'‪ ,‬והיא גמלתהו לו להאדם טוב וחסד‬ ‫ולא רע‪ ,‬א"כ היתכן שהאדם יעבור‬ ‫עבירות‪ ,‬התעוררות עצומה התהווה אז בין‬ ‫הנוכחים‪ ,‬ואמר הרה"ק רבי איציקל זצ"ל‬ ‫שנעשתה אז התעוררות כ"כ בין הקהל עד‬ ‫שאני מצפה ומייחל שיהא לי עוד פעם‬ ‫בחיי הרהור תשובה כמו שהיה לי אז‪,‬‬ ‫ואמר אז ברוב ענוותנותו‪ ,‬הרגשתי אז‬ ‫בושה‪ ,‬ונרתעתי לאחורי כדי שלא יראני‪.‬‬ ‫מעשה בהחסיד רבי יעקב שו"ב‬ ‫מקראסנא‪ ,‬שהיה נוהג להתפלל בימים‬ ‫הנוראים לפני העמוד בבית מדרשו של‬ ‫הרה"ק רבי שמחה ישכר בער מצעשינוב‬ ‫זי"ע‪ .‬באחד השנים בראש השנה‪ ,‬לפני‬ ‫התפילה‪ ,‬קרא הרבי לר' יעקב‪ ,‬ואמר לו‪:‬‬ ‫"יעקב‪ ,‬מפני מה חושב אתה כי בחרו בך‬ ‫להתפלל לפני העמוד? אם משום שאתה‬ ‫תלמיד חכם ובן תורה‪ ,‬נמצאים כאן‬ ‫תלמידי חכמים גדולים ממך‪ ,‬אם מפני‬ ‫שאתה יחסן‪ ,‬יש כאן גדולים ממך‪ ,‬גם‬ ‫ח‬

‫עשירים נכבדים מצינו גדולים ממך‪ ,‬אלא‬ ‫דע לך‪ ,‬שהיום תוקעים בשופר‪ ...‬וכי‬ ‫השופר יש בו אחד מכל הדברים‬ ‫האמורים‪ ,‬חכם‪ ,‬יחסן‪ ,‬או עשיר‪ .‬אלא מפני‬ ‫מה בחרו בו‪ ,‬רק משום שיש לו קול‪ ,‬גם‬ ‫אתה בחרו בך בשל קולך הנעים‪ ,‬לך‬ ‫להתפלל‪"...‬‬ ‫פעם אחד אחר שקידש הרה"ק‬ ‫מציעשינוב על היין ישב על מקומו ושני‬ ‫ברכיו היו מהודקים בקצה השולחן‪,‬‬ ‫והשפיל את ראשו מאד והכה בשתי ידיו‬ ‫על הברכים‪ ,‬ופניו פני להבים‪ ,‬וזימר‬ ‫בהתלהבות בתנועה נעימה ובהתעוררות‬ ‫רבה את הפסוק‪" :‬כי לא ידח ממנו נידח"‬ ‫הרבה פעמים‪ ,‬בקול חוצב להבות אש‬ ‫שירדו חדרי בטן‪.‬‬ ‫בקיץ שנת תרס"ז התקיים בפולין‬ ‫בחירות לה'סיים' )פארלעמענ"ט(‪ ,‬מצד‬ ‫אחד היה המועמד רב אחד מן‬ ‫המתחדשים העוסקים בחכמות חיצוניות‬ ‫והיה מכת המזרחיים‪ ,‬ולעומתו היה‬ ‫המועמד גוי רשע שונא ישראל‪ .‬והרה"ק‬ ‫מציעשנוב ביחד עם מרן הרה"ק מהרי"ד‬ ‫מבעלזא הרבו פעלים בגלוי ובסתר‬ ‫להכשיל את בחירתו‪ ,‬והכריזו שמוטב‬ ‫שייבחר הגוי הזה משייבחר הרב ההוא‪,‬‬ ‫ולא חש רבינו כלל לדעת הקהל שהיו‬ ‫לועגים ורוגזים עליו איך מעדיף גוי שונא‬ ‫ישראל על אותו הרב‪ .‬ובעזהשי"ת נעשה‬ ‫רצון רבינו מציעשנוב והגוי נבחר‪ ,‬וכאשר‬ ‫באו לספר את הבשורה לרבינו‪ ,‬שמח‬ ‫שמחה גדולה‪ ,‬והפליג לספר מענין גודל‬ ‫השמחה בשמעו את הבשורה שנכשל‬ ‫בחירתו של הרב ההוא‪ .‬ורבינו דיבר הרבה‬ ‫מענין זה אצל שלחנו הקדוש בש"ק‬ ‫פרשת נשא‪ ,‬והיה אז משובתי ש"ק דודו‬ ‫הרב החסיד המפורסם רבי שמעון‬ ‫מפאטעליטש ז"ל‪ ,‬ואמר רבינו אל הרב‬ ‫הנ"ל שבל יפלא בעיניו שאני מדבר אצל‬ ‫שלחני דיבורים כאלו‪ ,‬דהנה על הפסוק‬ ‫)במדבר ד' כ"ו( ואת כל אשר יעשה להם‬ ‫ועבדו‪ ,‬פירוש התרגום וית כל די יתמסר‬ ‫להון ויפלחון‪ ,‬היינו כל מה שמוסרין לו‬ ‫להאדם מן השמים לעבודה זו היא‬ ‫עבודתו‪ ,‬ודבר זה נמסר לי לעבודה‪.‬‬ ‫הרה"ק מציעשנוב‪ ,‬היה חולה ארבע‬ ‫שנים קודם פטירתו‪ ,‬אמרו עליו שהזיק לו‬ ‫מה שסיגף את עצמו באכילתו שלא היה‬ ‫לועס את המאכלים אלא היה בולעם כמו‬ ‫שהם כדי שלא להרגיש טעם המאכלים‪.‬‬ ‫סיפר הרה"צ ר' נפתלי הערש פרנס‬ ‫זצ"ל שמעתי‪ :‬הרה"ק מצעשינוב היה‬ ‫אומר בעת חוליו‪ ,‬שרק בביאת המשיח‬ ‫יבינו וידעו הסיבה לחליו הקשה‪ .‬והבינו‬ ‫העם‪ ,‬שהשטן התיצב נגדו לשטנו‪ ,‬אמנם‬ ‫הוא ברוח קדשו והתלהבותו לא עצר כח‬ ‫מלקנא קנאה גדולה נגד הארגונים‬


‫החדישים‪ .‬בתקופה ההיא נסע לצורך‬ ‫בריאות גופו לעיר המרפא "מיראנע"‬ ‫במדינת איטאליע‪ ,‬ובדרך נסיעתו הזדמן‬ ‫לו ליסע דרך יערות גדולות‪ ,‬וקרא אז‬ ‫קריאת שמע‪ ,‬וכאשר גמר קריאתו געה‬ ‫בבכי ואמר‪" :‬הלא על כל עלה ועלה שבכל‬ ‫האילנות הללו נמצאים הרבה נשמות‬ ‫המחכים שיבא לכאן איש צדיק )בלשונו‪:‬‬ ‫א ערליכער יוד( ויתקן אותם"‪ ,‬והמשיך‬ ‫לבכות וסיים‪" :‬אבל מה אעשה שאינני‬ ‫צדיק )ערליכער יוד(‪.‬‬ ‫הגה"ק מציעשנוב אמר שאם נותנים‬ ‫דגים אצל סעודת ברית מילה‪ ,‬אז ילמד‬ ‫הילד חומש‪ ,‬ואם נותנים בשר‪ ,‬אז ילמד‬ ‫גמרא‪ .‬ולא כמו המתחדשים שהחליפו‬ ‫בסעודת חלב וכמו שכ' ה"מחצית השקל"‬ ‫סי' רמט סק"ו דאין שמחה אלא בבשר‬ ‫עיי"ש‪ ,‬וכמו שכבר אמר זקיני הגה"ק‬ ‫ה"ברוך טעם" זי"ע שאחת הסיבות‬ ‫לחדירת הרפורמה בגרמני' היא מפני‬ ‫שהפסיקו לעשות סעודה של ברית בבשר‬ ‫והחליפוהו בסעודת חלב‪.‬‬ ‫פעם הי' הגה"ק מציעשנוב בליזענסק‬ ‫בהיארצייט של הרבי ר' אלימלך זי"ע‪,‬‬ ‫ומשמשו ר' אלטר געווירץ השתדל שיפנו‬ ‫דרך לרבינו למען יוכל להכנס לאוהל‪ .‬רגז‬ ‫עליו רבינו ואמר‪ :‬אתה תלך‪ ,‬האם אתה‬ ‫חושב שכאן אנחנו נחשבים למשהו‪ ,‬הלואי‬ ‫נזכה להיות הדום רגלו )של הרבי ר'‬ ‫אלימלך( )בלשונו‪ :‬גיי דו‪ ,‬דו מיינסט מיר‬ ‫זענען עפעס דא‪ ,‬הלואי זאלן מיר זיין זיין‬ ‫פיס'ן בענקעלע(‪ .‬ועמד בחוץ ולא רצה‬ ‫להכנס‪.‬‬ ‫הגה"ק רבי יהודה גרינוואלד אבד"ק‬ ‫סאטמאר היה בעיר הנופש קרעניץ בעת‬ ‫שהגה"ק מציעשנוב נמצא שם‪ .‬בליל ש"ק‬ ‫שלח רבי יהודה את תלמידו ר' ישראל‬ ‫זינגער לשלחן הגה"ק מציעשנוב‪ ,‬לסעודת‬ ‫שלישית הלך אף הוא‪ ,‬ובאמצע הדרך אמר‬ ‫לו‪ :‬בדרך כלל כשנסעתי לבעלזא או‬ ‫לשינאווא חפצתי לשאול דבר מה‪ ,‬והם‬ ‫השיבו לי עוד טרם ששאלתי‪ .‬והיה משמע‬ ‫שרוצה שגם הגה"ק מציעשנוב ישיב לו‬ ‫קודם שישאל‪ .‬אמרו חז"ל )ברכות ס"ד‬ ‫ע"א( כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם‬ ‫שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו השכינה‪.‬‬ ‫ולכאורה היה צריך לכתוב כל האוכל‬ ‫מסעודה וכו'‪ .‬אלא הכוונה שיש אנשים‬ ‫שמדברים על התלמידי חכמים כשהם‬ ‫קובעים סעודות‪ ,‬כי לפי דעתם צריכים‬ ‫התלמידי חכמים לעסוק רק בתורה‪ .‬אבל‬ ‫לפי האמת צריך האדם לקבל תענוג גם‬ ‫כשרואה שהת"ח יושב בסעודה‪ ,‬כמו‬ ‫דאמרינן בשבת )ס"ז ע"ב( חמרא וחיי‬ ‫לפום רבנן‪ .‬וזה פירוש הגמרא כל הנהנה‬ ‫מסעודה וכו'‪ ,‬היינו שיש לו הנאה מזה‬ ‫שהתלמידי חכמים עושים סעודות‪ ,‬הרי‬

‫הוא כאלו נהנה מזיו השכינה‪ .‬הרה"ק‬ ‫מציעשנוב זי"ע פירש מ"ש בזמירות‬ ‫למוצש"ק‪ ,‬קול צהלה ורינה שפתינו אז‬ ‫תרננה אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה‬ ‫נא‪ .‬דעתה בגלות המר אנו אומרים אנא ה'‬ ‫הושיעה נא בלשון בקשה ותחנונים‪ ,‬אך‬ ‫בהגאולה העתידה ב"ב‪ ,‬יאמרו כל‬ ‫הבקשות והקינות בלשון זמרה ושמחה‪.‬‬ ‫וזה"פ קול צהלה ורינה שפתינו אז תרננה‪,‬‬ ‫שבבוא הגאולה שפתינו יזמרו רננות‪ ,‬וגם‬ ‫הבקשות אנא ה' הושיעה נא וכדו' יזמרו‬ ‫בלשון רינה וצהלה‪.‬‬ ‫אמר הרה"ק רבי איציקל מפשעווארסק‬ ‫בשם רבו הרה"ק מציעשנוב זצ"ל על הא‬ ‫דאיתא בגמ' )עירובין פ"ו‪ (.‬רבי מכבד‬ ‫עשירים‪ ,‬וטעמא בעי למה דווקא עשירים‪,‬‬ ‫ותירץ מפני שלפני שקוצבים עשירות‬ ‫לאדם מודדים ומחשבים בשמים אם יוכל‬ ‫לעמוד בנסיון של עשירות‪ ,‬ואם הוא כל‬ ‫כך חשוב בשמים שמודדים אותו שם‪,‬‬ ‫עבור זאת צריך לכבדם‪.‬‬ ‫אמר הרה"ק מהרי"צ מפשעווארסק‬ ‫זצ"ל‪ :‬גודל כוחו של רבו הרה"ק מצעשינוב‬ ‫זצ"ל שהיה כידוע מומחה בעניני חושן‬ ‫משפט‪ .‬ואמר פעם לגיסו מרן הרה"ק‬ ‫מהרי"ד מבעלזא זי"ע הנכם כוחכם‬ ‫בהנהלת אלפי ישראל‪ ,‬ואני בהנהלת דיני‬ ‫תורה‪ .‬כי בתנועה בעלמא לבעל דין‬ ‫שסידר טענותיו‪ ,‬ונתינת קול עליו כתיבה‬ ‫אחת כבר אינו מעיז לאמר טענת שקר‪.‬‬ ‫הגה"ק מציעשנוב היה יושב ודן‬ ‫בתמידיות עניני די"ת‪ .‬פעם התדיין אצלו‬ ‫איש אחד מיעריסלוב‪ .‬בשעת הדין תורה‬ ‫היה רבינו מתעסק עם מקטרתו‪ ,‬והיה‬ ‫נדמה להאיש שרבינו אינו מאזין‬ ‫לטענותיו‪ ,‬אבל בשעה שטען ונטה לומר‬ ‫קצת שקר‪ ,‬שאל לו רבינו‪ :‬מה? מה אתם‬ ‫אומרים‪ .‬וכה חזר ונשנה בכל פעם כשרצה‬ ‫לשקר‪ ,‬וכיון שראה שרבינו יודע אימתי‬ ‫הוא משקר‪ ,‬אמר בעל כרחו את האמת‪.‬‬ ‫חמור ביותר היה דינו של המסרב לציית‬ ‫לפסק דין תורה‪ ,‬נגדו יצא הגה"ק‬ ‫מציעשנוב בכל חומר הדין‪ ,‬מבלי לאפשר‬ ‫לו להשאר במחיצתו‪ .‬הוא היה אומר‪:‬‬ ‫"קבלה בידי מאבותי הקדושים שעל כל‬ ‫עבירה הננו תקוה שבסופו של דבר יעשה‬ ‫האדם תשובה‪ ,‬אבל זה שאינו מציית דינא‬ ‫מן הראוי לעקרו מן השורש‪ ,‬וטרם לכל מן‬ ‫הדין שיעזוב את מחנינו!" לצד הנהגתו‬ ‫במידת האמת‪ ,‬בלטה זהירותו בכבוד‬ ‫הבריות‪ :‬מנהגו היה לקרא בחדרו בכל‬ ‫עש"ק "שנים מקרא ואחד תרגום"‪ .‬פעם‬ ‫בעת שכבר עמד בקריאתו במפטיר‪ ,‬הופיע‬ ‫לפניו חתן שבא להתברך מפי קדשו‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫אף שהקפיד מאד שלא להפסיק בעת‬ ‫קריאת הסדרה עד תומה‪ ,‬הרי הפעם‬ ‫הפסיק‪ ,‬משום כבוד החתן‪ ,‬וברכו‪ .‬כשיצא‬ ‫ט‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫החתן מחדרו התחיל הרבי לקרא פעם‬ ‫נוספת את הפרשה שנים מקרא ואחד‬ ‫תרגום‪ ,‬החל מתחילת הפרשה‪ .‬וכך היה‬ ‫דורש את הפסוק‪" :‬אנשי הצבא בזזו איש‬ ‫לו"‪ ,‬אנשי הצבא‪ ,‬היינו‪ :‬הצדיקים‪' ,‬בזזו‬ ‫איש לו' בזוי הוא בעיניהם איש אשר כל‬ ‫כולו "לו"‪ ,‬לעצמו ולצרכו"‪...‬זקן אחד גביר‬ ‫וקמצן שהיה לו דלקת הריאה )לינגען‬ ‫אנטצינדונג( ל"ע‪ ,‬הזכיר את עצמו לפני‬ ‫הגה"ק מציעשנוב‪ .‬אמר לו רבינו שאם יתן‬ ‫מאה זהובים לצדקה יוושע‪ .‬כשהלך משם‬ ‫אמר רבינו שיודע שלא יבריא הלה מחליו‪,‬‬ ‫ואף על פי כן לקח ממנו מעות לצדקה‪,‬‬ ‫יען ריחם עליו שיבוא לעולם העליון בלי‬ ‫זכיות‪ ,‬על כן זיכהו במצות צדקה‪) .‬וזהו‬ ‫אהבת ישראל‪ ,‬שידע שיפורסם הדבר‬ ‫שנטל ממון ולא פעל כלום ויתבזה על ידי‬ ‫זה‪ ,‬אפילו הכי לקח ממנו כדי לזכות את‬ ‫נשמת האיש במצוה(‪ .‬וכוונתו היתה ישועת‬ ‫הנפש לעוה"ב‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ק ר' איציקל מפשעווארסק‬ ‫זצ"ל שבימי אברכותו היתה לו נטי'‬ ‫לתעניות‪ ,‬ואם כי אביו הרה"צ ר' נפתלי‬ ‫אלימלך זצ"ל הזהירו על כך שלא יעסוק‬ ‫בזה‪ ,‬אעפי"כ ביום שמצא לעצמו איזה‬ ‫מקור להתענות נטה לכך והתענה‪.‬‬ ‫פעם ביום ב' דר"ה כשהיו שניהם‬ ‫במחיצת הרה"ק מציעשנוב זי"ע‪ ,‬אמר לו‬ ‫אביו זצ"ל שאם היה יודע שישמע לו הי'‬ ‫מזהירו מלהתענות בו‪ .‬כיון שראה ר'‬ ‫איציקל שדעת אביו חזקה עליו‪ ,‬שמע‬ ‫אליו וטעם מידי‪.‬‬ ‫אחר התפלה שאל הרה"ק מציעשנוב‬ ‫זי"ע את ר' איציקל אם התענה היום‪,‬‬ ‫וכשהשיבו שטעם מידי ולא התענה‪ ,‬נהנה‬ ‫הרה"ק הנ"ל ואמר לו בזה"ל‪" :‬אין רצון‬ ‫הקב"ה בתעניות‪ ,‬כי אם בלימוד גמרא‬ ‫ואידישקייט‪ ,‬כשלומדים גמרא בשכל‬ ‫מגיעים לדעת אמת בעבודת ה'"‪ .‬והמשיך‬ ‫ואמר‪ :‬עשיתי היום הפסקה גדולה קודם‬ ‫תקיעת שופר‪ ,‬כי הרבנית רצתה לעשות‬ ‫מקודם הקיגל לכבוד שב"ק )שב' דר"ה‬ ‫חל אז בעש"ק( ולמדתי אז לעצמי גמרא‬ ‫וממש החייתי את עצמי"‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ק מהרי"צ מפשעווארסק‬ ‫זצ"ל‪ :‬רבו הרה"ק מציעשנוב זי"ע‪ ,‬אמר‬ ‫עצמם‬ ‫את‬ ‫שהזכירו‬ ‫לחסידיו‬ ‫בפתקאותיהם‪ :‬שבעש"ק או שאר זמן‬ ‫דחוק בהזכירם לפניו שם ראש המשפחה‪,‬‬ ‫די בכך‪ ,‬כי הכל כלולים בו‪.‬‬ ‫פעם אחת ביומא דפגרא הביאו ביצים‬ ‫עם בצלים להשלחן‪ ,‬ואמר הציעשינובער‬ ‫רב שבאמצע השבוע אין אוכלין מאכל‬ ‫שבת‪ .‬וסיפר הרה"ק מציעשנוב‪ ,‬שאביו‬ ‫הרה"ק משינאווא שמע מזקינה מופלגת‬ ‫נכדת הרה"ק ר' משה מאוסטראה בעל‬ ‫ערוגת הבושם על שיר השירים‪ ,‬שפ"א‬


‫היה הבעש"ט הק' בבראד אצל זקינה‬ ‫הרה"ק ר' משה הנ"ל‪ ,‬וערך זקינה מפה‬ ‫לבנה עם נרות ולבש לכבודו שטריימעל‬ ‫ובעקישא כמו בשבת‪ .‬והאשה הנ"ל היתה‬ ‫אז בת ז' ואכלה ביצים עם בצלים בהצד‬ ‫שם‪ ,‬וכשהבעש"ט הק' נכנס וראה אותה‬ ‫אוכלת מאכל הנ"ל‪ ,‬אמר לה‪ ,‬מיין קינד‬ ‫)או קינד לעבן( דאס מאכל עסן אידן נאר‬ ‫שבת )מאכל זה אוכלים יהודים רק‬ ‫בשבת(‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ק ר' איציקעל זצ"ל ששמע‬ ‫מהרה"ק מציעשינוב זי"ע שנצרך לו ז'‬ ‫שעות ביום השבת לפני התפלה בשביל‬ ‫לגמור השיעורים שלו‪ .‬פ"א היו צריכים‬ ‫לעשות ניתוח על היד של הרה"ק‬ ‫מציעשינוב‪) ,‬אחר השיתוק(‪ ,‬ונצרך הי'‬ ‫לפרד את העצמות ואת הגידים‪ .‬ובאו ב'‬ ‫פראפעסארין א' מקראקא וא' מלעמבערג‬ ‫בכדי לעשות הניתוח‪ ,‬וקודם הניתוח רצו‬ ‫הרופאים ליתן לו שלאף געטראנק ]סם‬ ‫הרדמה[ והרה"ק הנ"ל לא רצה‪ ,‬רק אמר‬ ‫שיעשו הניתוח בלי זה‪ ,‬והם אמרו שאי‬ ‫אפשר‪ ,‬כי המוח אינו יכול לסבול יסורים‬ ‫כאלו‪ .‬ואמר הרה"ק שמבטיח להם שלא‬ ‫יזיז אף אבר א' ממקומו‪ .‬הרופאים לא‬ ‫הסכימו לדבריו והלכו מביתו‪ ,‬והלכו‬ ‫להאפטייק ]בית מרקחת[ וסיפרו‬ ‫להאפטייקער כל הנ"ל‪ ,‬אמר להם‬ ‫האפטייקער אם הראבינער אומר שלא‬ ‫יזיז‪ ,‬אזי יכולים אתם להאמינו‪ ,‬וכששמעו‬ ‫זה הלכו בחזרה לעשות ניתוח‪ ,‬מחמת‬ ‫הפלא לראות אפשרות כזו‪ ,‬וניתחו את ידו‬ ‫ולא זז ממקומו‪ .‬כל אנשי העיר עמדו‬ ‫סביב הבית שעשו בה הניתוח‪ ,‬ושום א' לא‬ ‫הי' בפנים‪ ,‬רק הרה"ג ר' מרדכי דילער‪ ,‬כי‬ ‫כן רצה הרה"ק‪.‬‬ ‫עוד מסופר כשבאו אב ובנו‬ ‫מטארניגראד אל הרה"ק מציעשינוב זי"ע‬ ‫על שבת‪ ,‬ואמר הרה"ק להאב שיסע לביתו‬ ‫על שבת הבא‪ ,‬וענה האב שרוצה להיות‬ ‫בשבת אצל הרבי‪ .‬והנה בשבת הבא ערך‬ ‫הרה"ק שלחנו בס"ג בה"שאטער"‪ ,‬וקודם‬ ‫מנחה שחקו כל הילדים יחד עם‬ ‫יחזקאל'ע )הרה"ק ר' יחזקאל'ע‬ ‫ציעשינובער( בן הרה"ק‪ ,‬וקרא לו הרה"ק‬ ‫ואמר לו‪ ,‬תדע שמשהו יתרחש כאן‪ ,‬אבל‬ ‫לא תפחד‪ ,‬ולא תירא כלום‪ .‬אח"כ בשעה‬ ‫שהלכו הגבהה וגלילה התחיל לירד גשם‬ ‫בשטף גדול‪ ,‬והיו ברקים ורעמים‪ ,‬ונכנס‬ ‫ברק בתוך השאטער‪ ,‬ועמדנו על הכסאות‬ ‫ומחמת גודל הפחד נפלנו מעל הכסאות‪,‬‬ ‫אמנם לא קרה לשום א' שום דבר רק‬ ‫אותו הבחור מטארניגראד נפגע ומת ר"ל‪.‬‬ ‫וסיפרו אז שגם בטארניגראד נכנס בזה‬ ‫הזמן ברק בתוך הביהמ"ד שהבחור הי'‬ ‫רגיל להתפלל שם וממש היה נראה כמו‬ ‫שחיפש אחריו‪ .‬סיפר הרה"ק מפשעווארסק‬

‫זצ"ל‪ :‬בהיותו פעם משובתי שבת אצל‬ ‫הרה"ק מצעשינוב זצ"ל‪ ,‬בשב"ק מימות‬ ‫החורף‪,‬ולא הצליחו להביא דגים לכבוד‬ ‫שבת‪ ,‬עד לחצות היום בער"ש‪ ,‬ואמר‬ ‫הרה"ק מצעשינוב למשמשו בחור תמים‪,‬‬ ‫אמור לאביך )שהוא היה תמיד הקונה‬ ‫ומביא הדגים( שילך להנהר ויאמר שצריך‬ ‫לו דגים עבור הרב‪ .‬וכשהרגיש שמהרי"צ‬ ‫זצ"ל שעמד מאחוריו שמע לדבריו‪ ,‬התחיל‬ ‫לבטל דברי עצמו‪ ,‬ללא הועיל‪ ,‬כי הבחור‬ ‫תמים היה‪ ,‬ולקח הדברים כפשוטם‪ .‬והלך‬ ‫לאביו‪ ,‬שהיה גם כן תמים כבנו‪ ,‬והלך‬ ‫לנהר‪ ,‬והצליח לצוד דג גדול כזרוע היד‪,‬‬ ‫)שמעולם לא הצליחו לצוד בנהר הזה דג‬ ‫בגודל כזה‪ ,‬וגם לא יותר מדג קטן כאצבע‬ ‫הזרת‪ ,‬והוכרחו תמיד להביא דגים‬ ‫מרחוק(‪ .‬בליל שב"ק הסתובב הרה"ק‬ ‫מצעשינוב‪ ,‬בין המסובים בחדר התפלה‪,‬‬ ‫ושמע אותם מדברים ממעשי הנס שבדגי‬ ‫שבת הזאת‪ .‬הרה"ק דימה שר' איצקל‬ ‫סיפר ממאורע הנ"ל‪) ,‬שבאמת היה נזהר‬ ‫מלגלות מזה‪ ,‬מיראה ופחד הרה"ק‬ ‫מצעשינוב עד אחרי פטירת הצדיק זצ"ל(‪,‬‬ ‫וברצונו לבטל הדבר‪ ,‬אמר לשומעיו‪ ,‬כיון‬ ‫שהדגים אין להם חוש הדיבור יש להם‬ ‫חוש טוב לשמיעה‪ .‬הקהל לא הבין‬ ‫השייכות‪ ,‬אבל הרה"צ מהרי"צ זצ"ל‪,‬‬ ‫בהיותו בעת הצווי‪ ,‬למשמש הבחור להביא‬ ‫הדגים‪ ,‬הבין ושתק‪.‬‬ ‫הרה"ק מהרי"צ מפשעווארסק זצ"ל‬ ‫סיפר‪ :‬פעם ביושבו בשלחן רבו הרה"ק‬ ‫מצעשינוב זצ"ל הרהר בלבו על דבר‬ ‫הנהגת סדרי הצדיקים בשולחנותיהם‪,‬‬ ‫)ובשם האבני נזר מסאכטשוב זצ"ל מובא‬ ‫שאמר בזה"ל "מה שפעלו שלחנות‬ ‫הצדיקים בכלל ישראל יבינו כשמשיח‬ ‫יבוא"(‪ .‬ולפתע נענה הרה"ק מצעשינוב‬ ‫זי"ע ואמר‪ ,‬זכר למקדש כהלל‪ ,‬כן עשה‬ ‫הלל וכו'‪ .‬הבין מזה תשובה להרהוריו‬ ‫שצריך להמשיך ההנהגה בכל אופנים‪,‬‬ ‫אפי' שזה רק "זכר" לצדיקים הקודמים‪.‬‬ ‫בהושענא רבה בעת שפתח הגה"ק‬ ‫מציעשנוב לומר דברי כבושין‪ ,‬געו כל העם‬ ‫בבכיה ולא היה אפשר לשמוע מה שאומר‬ ‫מגודל קול הבכי‪ .‬הגה"ק מציעשנוב נהג‬ ‫על פי רוב להתענות בערבי שבתות של‬ ‫שובבי"ם‪ .‬פעם בסוף ימיו כשהיה כבר‬ ‫חלש )שבשנת תר"ע נחלש והיה חולה ד'‬ ‫שנים עד הסתלקותו בשנת תרע"ד( מיהר‬ ‫לקדש אחרי התענית לפני שעה שש )כי‬ ‫הקפיד שלא לקדש בין שעה שש לשבע(‪,‬‬ ‫ואחר שלקח הכוס בידו‪ ,‬דפק המורה‬ ‫שעות שהגיע שעה שש‪ ,‬ומפני כבוד הכוס‬ ‫לא הניחה מידו‪ ,‬אלא חיכה שעה שלימה‬ ‫דבוק במחשבותיו הק' כשהכוס בידו על‬ ‫אף גודל חולשתו‪ ,‬ורק אחר שעה שבע‬ ‫קידש‪ .‬אודות עצמת מלחמתו העקובה‬ ‫י‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫נגד‬ ‫מציעשנוב‬ ‫הגה"ק‬ ‫שניהל‬ ‫ה"מתקדמים" והרבנים שחיפשו להדמות‬ ‫בהליכותיהם לגויים‪ .‬וכך למשל‪ ,‬בשמעו‬ ‫שאחד מצעירי הרבנים נשא את דרשתו‬ ‫הראשונה בשפה הפולנית‪ ,‬רדפו עד חרמה‬ ‫ולא נשא לו פנים בעת ההיא אמר‪" :‬חז"ל‬ ‫אמרו אם הרב דומה למלאך ה' צבאות‬ ‫יבקשו תורה מפיהו‪ ,‬ואם לאו אל יבקשו‬ ‫מפיהו‪ ,‬ומקשים העולם‪ :‬וכי מי ראה מלאך‬ ‫שידע אם הרב דומה לו? אלא דמצינו‬ ‫בדברי חז"ל‪ :‬אל יתפלל אדם בלשון ארמי‬ ‫לפי שאין מלאכי השרת נזקקין לו‪ ,‬שאין‬ ‫הם מכירין בלשון ארמי‪ .‬ובפוסקים‬ ‫מבואר‪:‬דכמו כן בשאר לשונות אין הם‬ ‫מכירים ואין להתפלל בהם‪ .‬וזהו שאמרו‪:‬‬ ‫"אם הרב דומה למלאך" שאינו מכיר‬ ‫בשאר לשונות אזי "יבקשו תורה מפיהו"‪.‬‬ ‫"ואם לאו" שיודע ומשתמש בשאר‬ ‫לשונות כגון אלו הרבנים שכל חפצם הוא‬ ‫ללמוד חכמות חיצוניות ושפות זרות אזי‬ ‫אל יבקשו תורה מפיהו כי הבל פיו‬ ‫מטמא‪...‬‬ ‫הרה"ק רבי איציקל מפשעווארסק זצ"ל‬ ‫בעצמו ראה שנכנסו אל הרה"ק מציעשנוב‬ ‫זי"ע הציוניסטען‪ ,‬ואמרו לו שבאם לא‬ ‫יפסיק לחלוק עליהם וועלין זיי עהם‬ ‫שיסען ]יהרגו אותו ביריות[ ר"ל‪ ,‬וכששמע‬ ‫זאת הרה"ק מציעשנוב "האט ער זיך אויף‬ ‫געריסן דעם העמיד ואמר שיסט'ט ]קרע‬ ‫את חולצתו ואמר להם אתם יכולים‬ ‫לירות[‪ ,‬וכשחזר על זאת‪ ,‬הראה על עצמו‬ ‫כמו שאמר הרה"ק מציעשנוב "שיסט'ס"‪.‬‬ ‫הגם שפעמים יכול היה הרה"ק‬ ‫מציעשנוב למחות ולהתבטא בקפידא‪,‬‬ ‫אולם מאידך היה לבו לב נשבר‪ ,‬גודל‬ ‫שברון לבו וענוות קדשו אפשר להיווכח‬ ‫מכך שהיה נוהג בכל עת עידן רעוא דרעוין‬ ‫להתלהב ולומר על עצמו 'כי לא ידח ממנו‬ ‫נדח' שהקב"ה לא ידיחו לגמרי‪ ,‬והיינו‬ ‫שחשש לזאת‪ .‬וכן מסופר עוד על הרה"ק‬ ‫מציעשנוב זי"ע שהיה לו איזה אכסניה‬ ‫בעיר אחת שבו היה מתאכסן בקביעות‪,‬‬ ‫כשהגיע לעיר לימים שבק חיים אותו בעל‬ ‫אכסניה‪ ,‬והשאיר בן אחריו שלא היה‬ ‫חשוב כאביו‪ ,‬והיה לעז עליו שאינו הולך‬ ‫בדרך טובים‪ ,‬ולכן חדל הרה"ק מציעשנוב‬ ‫מלהתאכסן באכסניה זו‪ ,‬כשנוכח בנו של‬ ‫בעל האכסניה בכך הלך אליו בטענה‬ ‫ואמר‪" :‬האיך יתכן שעשיתם כדבר הזה‬ ‫וביישתם אותי‪ ,‬הלא לאבינו ומשפחתינו‬ ‫חזקה בכך שהרבי מתאכסן אצלינו"‪,‬‬ ‫והיות שלא רצה להעליבו נענה אליו‬ ‫ואמר‪" :‬הרי אתם לא כמו אביכם" כאומר‬ ‫שימחל לו על חזקה שהרי אינו דומה‬ ‫לאביו שזכה שיארח אותו בביתו‪ ,‬ענה‬ ‫הלה במצח נחושה כלפי הרבי ואמר‪" :‬וכי‬ ‫הרבי כן כמו אביו?" בשמוע הרה"ק‬


‫מציעשנוב דברים אלה נזעק מיד ואמר‪" :‬אוי‬ ‫אתם צודקים בדבריכם‪ ,‬הרי אין אנו מתדמים‬ ‫למעלת אבינו כלל"‪.‬‬ ‫תורותיו‪ ,‬חידושיו נהג להעלות על הכתב‪,‬‬ ‫ואף הותיר אחריו חיבור שלם ערוך על‬ ‫סוגיות הש"ס )ראה מכתבו מיום ד' וישלח‬ ‫תרס"ט לגיסו כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע‬ ‫"גם אבקש לשלוח לי בחזרה הספר כתב ידי‬ ‫על ש"ס כי נצרך לי כעת לצורך לימודי במס'‬ ‫פסחים‪ "...‬אשר נשרף כליל בהתגעש עולם‬ ‫ומלואו בימי מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬ ‫אמר הרה"ק מהרי"צ מפשעווארסק זצ"ל‬ ‫בשם רבו הרה"ק מצעשינוב זי"ע‪ :‬בביאור‬ ‫לשון חז"ל במצות הקהל‪ ,‬טף למה באין כדי‬ ‫ליתן שכר למביאיהן‪ ,‬ורבים תמהו על‬ ‫השאלה בכלל‪ ,‬הלא בלא"ה הוצרכו להביאם‬ ‫עמהם‪ ,‬כי האבות עם האמהות הלכו‬ ‫לירושלים שהרי במצות הקהל גם הנשים‬ ‫נצטוו‪ ,‬ועל מי היו יכולים לעזוב את הטף‬ ‫הצריך שמירה מעולה‪ ,‬ודוחק לומר שהיו‬ ‫יכולים לסמוך על הבטחת ולא יחמוד איש‬ ‫את ארצך‪ ,‬שנכסיהם נשמרו בשמירה עליונה‪,‬‬ ‫כי זה אפשר היה די על שמירת נכסים‪ ,‬ולא‬ ‫על נפשות החיים אלו הטף‪ .‬גם קשה הביאור‬ ‫של כדי ליתן שכר למביאיהן‪ ,‬כאילו אמר‬ ‫שהגם שהיו בלאו הכי מביאין אותם אעפ"כ‬ ‫נצטוו בכדי שיהיה שייך לשלם להם שכר על‬ ‫זה‪ ,‬כל זה דוחק‪ .‬ואמר בלשון קדשו הכוונה‬ ‫שעל ידי שהביאו הטף עמהם למקום‬ ‫המקדש‪ ,‬ולא סידרו שמירתן באופנים אחרים‬ ‫הוכיחו בזה כוונתם הרצויה בביאת עצמם‬ ‫שהירא ואוהב את דבר ה' באמת‪ ,‬משריש‬ ‫מדותיו גם בבניו אחריו‪ .‬והוסיף בזה לאמר‪,‬‬ ‫כי אצל אביו הרה"ק הדברי יחזקאל‬ ‫משינאווא זצ"ל היו שני רבנים שבאו עם‬ ‫הטף‪ ,‬והם הגה"צ רבי מאיר הורוויץ אב"ד‬ ‫לינסק זצ"ל‪ ,‬והגה"צ מהר"א פינטער אב"ד‬ ‫בוקאווסק זצ"ל‪ ,‬והרה"ק משינאווא זצ"ל‬ ‫שיבח הנהגתם‪ .‬ה'ללמוד וללמד' היה נר‬ ‫לרגליו‪ ,‬ריבה וקיבץ פעלים לתורה בכל אתר‬ ‫ואתר‪ .‬בכל מקום בו ביקר‪ ,‬היה מעורר‬ ‫ומדרבן צעירים וצורבים להתמדת התורה‬ ‫ובקיאותה‪ .‬בדרשו מהם לשנן את לימודם‬ ‫בעל פה‪ ,‬תוך שהוא עוקב מקרוב על רמת‬ ‫ידיעותיהם והצלחתם‪ .‬מספרים‪ ,‬כי כשביקר‬ ‫פעם בבארדיוב וביקש לבחון בחור אחד‬ ‫והלה התנצל שאין הוא יודע בעל פה‪ ,‬אמר‬ ‫לו‪" :‬מבפנים אינני בוחן!‪"...‬‬ ‫הרה"ק רבי איצק'ל מפשעווארסק סיפר‪,‬‬ ‫כשהיה סמוך לשולחן חותנו‪ ,‬חסר היה חבר‬ ‫נאמן‪ ,‬וסבל מאד מבדידות זו‪ .‬כאשר התאונן‬ ‫על כך בפני רבו הגה"ק מציעשנוב‪ ,‬ענה אותו‬ ‫מורו ורבו‪" :‬רעך יהיו אביי ורבא‪ ,‬ובשבת תקח‬ ‫לך לחבר גם את הספרים הקדושים "נועם‬ ‫אלימלך" ו"קדושת לוי"‪...‬עבודה בפני עצמה‬ ‫היתה עבורו אמירת ה'תורה' בעת עריכת‬ ‫שולחנו הטהור‪" .‬נורא היה לשמוע דיבורו‪,‬‬

‫היוצא בלבו הטהור בהתלהבות ובהשתוקקות‬ ‫לאין שיעור"‪.‬‬ ‫סיפר הרה"צ רבי לייבוש מטאמשוב על‬ ‫"הרבה ענינים נוראים שראה אצל חותנו‬ ‫הגה"ק זצלה"ה‪ ,‬קודם אמירת התורה ובעת‬ ‫אמירתה‪ .‬וכל מאמר שיצא מפי קדשו היה‬ ‫מאיר בפנימיות נפש‪ ,‬רוח ונשמה‪ .‬וטיהר את‬ ‫הלבבות ועוררם לעבודתו ית"ש‪ .‬הרה"צ‬ ‫מהרי"צ מפשעווארסק זצ"ל‪ ,‬היה אומר‬ ‫שכדאי היה לו להיות פעם בשב"ק פרשת‬ ‫תרומה אצל רבו הרה"ק מצעשינוב זי"ע‪,‬‬ ‫בכדי לשמוע ממנו בשעת קריאת התורה‪,‬‬ ‫התיבות "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"‪,‬‬ ‫שנאמרה בהתעוררות ובהתלהבות עצומה‪.‬‬ ‫בציעשנוב‪ ,‬נהגו בכל ליל ש"ק לרקוד ולזמר‬ ‫בסיום השולחן הטהור את הפרק "רננו‬ ‫צדיקים" שבתהלים‪ .‬פעם חש הרה"ק רבי‬ ‫איצקל ברגלו‪ ,‬והתקשה לרקוד עם החסידים‪.‬‬ ‫אמר לו הגה"ק מציעשנוב‪" :‬דע כי בגהינום‬ ‫מלקין ומצליפין באדם‪ .‬ואם יאמר שרקד עם‬ ‫יהודים‪ ,‬אז אין הם רשאים להצליף בו!‪"...‬‬ ‫אודות אוירת ימי הרחמים והסליחות בצילא‬ ‫דמהימנותא‪ ,‬סיפר הרה"ק רבי איצק'ל‬ ‫מפשעווארסק מה שבדידיה הוה עובדא‪:‬‬ ‫"בשנת תר"ס שהה הגה"ק מציעשנוב בשבת‬ ‫מברכים אלול בעיר המרפא קרעניץ‪ .‬בנהלו‬ ‫אז את התפילות ואת השולחנות‪ ,‬בביהמ"ד‬ ‫של החסידים שם‪ .‬בעוד בשחרית קרא‬ ‫בתורה‪ ,‬הרי בברכת החודש כיבד את הרה"ק‬ ‫רבי אשר מאיר מבאכניא‪ ,‬שהי' מבוגר ממנו‪.‬‬ ‫אנכי שהיתי אז בקרעניץ‪ ,‬ועמדתי בעת‬ ‫התפילה סמוך למקום הגה"ק מציעשנוב‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬כששמעתיו אומר בלחש לעצמו‪' :‬ראש‬ ‫חודש אלול יהיה' נפלה עלי אימה‪ ,‬ופחד‬ ‫אחזני עד שנזדעזעו כל איברי‪ ,‬כמה שבועות‬ ‫אח"כ‪ ,‬עדיין הדהד באזני על כל צעד ושעל‬ ‫קולו הקורא "ר"ח אלול‪"...‬‬ ‫הרה"ג רבי יוסף רייך סיפר‪ :‬לפני‬ ‫התקיעות‪ ,‬כשאמר את ה'יהי רצון'‪ ,‬לא שמעו‬ ‫כלום‪ ,‬אולם בשעה שאמר תיבת "כדאי"‬ ‫מהנוסח‪" :‬ואני יודע בעצמי שאיני כדאי‬ ‫לבקש על עצמי‪ "...‬התעוררה בכיה עצומה‬ ‫בבית המדרש‪.‬‬ ‫בליל שבת האחרון קודם פטירתו בפ' ויחי‬ ‫אמר רבינו בשולחנו הטהור תורה על הפסוק‬ ‫הקבצו ושמעו בני יעקב‪ ,‬ובתרגום אונקלוס‬ ‫פי'‪ :‬התכנשו ושמעו בני יעקב וקבילו אולפן‬ ‫מן ישראל אבוכון‪ .‬ידוע הוא כי "יעקב" הוא‬ ‫מדריגה קטנה‪ ,‬ו"ישראל" הוא מדריגה גדולה‪,‬‬ ‫וזה אמר יעקב להם אם יתכנשו לשמוע‪ ,‬אף‬ ‫שהם במדריגה קטנה שנקראו בני יעקב‪ ,‬אם‬ ‫רק יתכנשו‪ ,‬מ"מ יקבלו אולפן במדריגה‬ ‫גדולה‪ ,‬בחי' ישראל‪ ,‬כי מחמת שהם רוצים‬ ‫ומתכנשים לשמוע‪ ,‬יסייע להם הקב"ה‪) .‬דברי‬ ‫שמחה פרשת ויחי(‬ ‫מסופר‪ ,‬כי בליל שבת קודש האחרון‬ ‫לחייו עלי אדמות כיבד אדם אחד לזמר‬ ‫יא‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫בשולחנו "אב הרחמים שוכן מרומים וכו'"‬ ‫והיה הדבר לפלא בעיני המסובים‪ .‬ומסופר כי‬ ‫בסעודת רעוא דרעוין נטל הגה"ק מציעשנוב‬ ‫את בנו יחידו הילד יחזקאל שרגא פעמיים‬ ‫על ברכיו‪ ,‬ואמר לו בהתלהבות רבה דברי‬ ‫מוסר ותוכחה חודרי כליות ולב‪ ,‬דברים‬ ‫שהסעירו את כל הנוכחים‪ .‬בתוך הדברים‬ ‫אמר לו‪ ..." :‬זכור את שורש משפחתך‪ ...‬אם‬ ‫אך תחפוץ יש בידיך כלים להתעלות לאדם‬ ‫גדול‪ ...‬עד כמה אוכל לפקח עליך‪ "...‬והקהל‬ ‫התרגש והתעורר מאד מדבריו‪ ...‬במוצאי שבת‬ ‫קודש‪ ,‬אור ליום כ' בטבת תרע"ד‪ ,‬מיד לאחר‬ ‫ההבדלה על הכוס‪ ,‬עלתה נשמתו בסערה‬ ‫השמימה‪ .‬או אז הבינו את כוונתו באותה‬ ‫שעה‪ ,‬התחולל ארוע חריג אצל אחיו הגה"ק‬ ‫רבי משה משינווא‪ :‬בסוף הסעודה השלישית‪,‬‬ ‫כשכבר יצאה השבת והביאו נרות דולקים‬ ‫לשולחנו הטהור‪ ,‬נפל אחד הנרות ארצה‬ ‫וכבה‪ .‬קרא הגה"ק משינאווא‪" :‬אבוי! מי יודע‬ ‫מה מתרחש בציעשנוב"‪...‬‬ ‫גם בבית גיסו כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע‬ ‫מבעלזא גם שם אירע דבר חריג‪ :‬בליל אותה‬ ‫שבת קודש נשפך היין מכוס הקידוש של כ"ק‬ ‫מרן מהרי"ד זי"ע‪ ,‬ואמרה הרבנית בדאגה‬ ‫להרה"ח ר' שלום ברודער‪" :‬או! מי יודע מה‬ ‫נשמע אצל גיסי בציעשנוב‪ "...‬והוסיפה לספר‪:‬‬ ‫"כידוע‪ ,‬גיסי הרה"ק ר' שמואל מסקאהל‬ ‫נפטר לפני שנתיים‪ ,‬ביו"ט שני של סוכות‬ ‫)שנת תרע"ב(‪ ,‬באותה שנה בליל יו"ט נשפך‬ ‫כאן יין הקידוש‪ "...‬במוצאי שבת‪ ,‬בהגיע‬ ‫הבשורה המרה על הסתלקותו‪ ,‬יצא כ"ק מרן‬ ‫המהרי"ד זי"ע לציעשנוב‪ ,‬אך לא הספיק‬ ‫להגיע להלוויה ולן בלוביטשוב‪ .‬רק ביום א'‬ ‫בבוקר הגיע‪ ,‬כואב ומבכה את השריפה אשר‬ ‫שרף ה'‪ .‬ביגון ואנחה התבטא לאמור‪" :‬או!‬ ‫איך האב פארשפעטיגט! אחרתי את המועד!‬ ‫לאחרונה התכוננתי לבוא ולדבר על לבו‬ ‫שיוריד מעט מסערת התלהבותו במלחמתו‬ ‫נגד המהרסים‪ ,‬ובכלל בפעילותו הציבורית‪ ,‬כי‬ ‫עודנו צעיר לימים ועלול הדבר להזיק לו ח"ו‪,‬‬ ‫כמאמר חז"ל‪" :‬נגיד שמא אבד שמא‪."...‬‬ ‫כשנסתלק הגה"ק מציעשנוב‪ ,‬אמר גיסו‬ ‫כ"ק מרן המהרי"ד זי"ע בהתייפחו בבכי‪" :‬ער‬ ‫איש געווען ווי א ווארימע קעסל ווי מיר‬ ‫האבן זיך אנגעוועארעמט )הוא היה כדוד‬ ‫רותח שממנו התחממנו גם אנו(‪.‬‬ ‫וכדברים האלה אמר כ"ק מרן מהרי"ד‬ ‫זי"ע גם בחתונת הרה"ק רבי יחזקאל שרגא‬ ‫זי"ע הי"ד‪ ,‬בנו יחידו של הגה"ק מציעשנוב‪,‬‬ ‫עת השמיע דברי כיבושין לחתן קודם חופתו‪:‬‬ ‫"דע וזכור מי היה אביך! ואילו 'זיידעס' היו‬ ‫לך!" ופרט‪" :‬אביך היה דוד רותח שלאורו‬ ‫התחממנו"‬ ‫זקינך הרב הקדוש משינאווא ואבי הק'‬ ‫זי"ע‪ ,‬היו קרובים להקב"ה יותר ממה שאתה‬ ‫קרוב כאן ממקום עמידתך‪ ,‬אלי‪ "...‬בהזדמנות‬ ‫אחרת אמר לו כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע‪:‬‬


‫ַה ְמ ַד ְ ּב ִרים ִ ּב ְת ִפ ָ ּלה אוֹ י ְלנַ ְפ ׁ ָשם ׁ ֶשגּוֹ ְר ִמים ְל ַ& ְצ ָמם ָר ָ&ה‪ַ ,‬אף ִאם ְמשַׂ ֶח ֶקת ָל ֶהם ַה ּ ׁ ָש ָ&ה‪.‬‬ ‫מבעלזא זי"ע היה מסתובב‬ ‫"שלושה סבים היו לך‪ :‬האחד היה‬ ‫את ֵמ ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫ם‬ ‫יִ‬ ‫ל‬ ‫ַ‬ ‫ש‬ ‫ָ‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫יְ‬ ‫א‬ ‫זְ‬ ‫על‬ ‫ְ‬ ‫ב‬ ‫ֶ‬ ‫ת‬ ‫יַ‬ ‫ר‬ ‫ְ‬ ‫ק‬ ‫"‬ ‫יך‬ ‫ָ‬ ‫ר‬ ‫ֵ‬ ‫יָ‬ ‫וְ‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫יר‬ ‫ָ‬ ‫ת‬ ‫ִ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ִ‬ ‫דָּ‬ ‫ק‬ ‫ּמ‬ ‫ִ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ֵ‬ ‫יְ‬ ‫ל‬ ‫&‬ ‫ַ‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫ָ‬ ‫מ‬ ‫‪2‬‬ ‫"ץ(‬ ‫ב‬ ‫ֵ‬ ‫&‬ ‫ֲ‬ ‫יַ‬ ‫ּר‬ ‫ו‬ ‫)ס‬ ‫ִ‬ ‫ׁ‬ ‫ּ‬ ‫ׁ‬ ‫ׁ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫דּ‬ ‫לפני ה' כמו ילד המסתובב‬ ‫שר התורה )מרן ה"דברי חיים"(‪.‬‬ ‫הסב השני אף אם היה נולד בביתו של איכר היה מגיע לאותן מדריגות שהגיע כוונתו ליד סינרה של אמו‪...‬‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‬ ‫והיה עובד את ה' כמו שנהג כל ימיו‪ ,‬גם אז להגה"ק משינווא והשלישי כ"ק מרן מהר"י‬

‫מזלא טבא וגדיא יאה להרה"ח ר' איסר חנוך הלוי מילר שליט"א ולאביו החשוב‬ ‫הרב החסיד ר' יוסף אביגדור הלוי מילר שליט"א ולחותנו החשוב‬ ‫הרב החסיד ר' מנחם מנדל שיף שליט"א ולסב החשוב הרב החסיד ר' משה צבי וועג שליט"א‬ ‫לרגל נשואי בתו‪-‬נכדתם הכלה החשובה תחי' עב"ג הבה"ח המופלג בתוי"ש יוסף ני"ו‬ ‫החשובים של החתן ני"ו‬

‫בן הרה"ח ר' ישראל מנחם הלל אויש שליט"א ולסבים‬ ‫הרב החסיד ר' שלמה אויש שליט"א והרה"ח ר' משה ברמינקה שליט"א‬

‫יה"ר שיעלה הזיווג יפה לשם לתפארת ולתהלה דורות ישרים מבורכים ותרוו מהם ומכל יוצ"ח‬ ‫רוב נחת דקדושה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לאוריוש"ט אמן‬

‫החתונה תתקיים אי"ה ביום שלישי פ' שמות אור לכ' טבת תשע"ז‬ ‫באולם "כמר מלכות" רח' הפלמ"ח ‪ 20‬אשדוד‬

‫מבורכים ותרוו מהם ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לאוריוש"ט אמן‬

‫החתונה תתקיים אי"ה ביום שלישי פ' שמות אור לכ' טבת תשע"ז‬ ‫באולם "נחלת יהודה" רח' דובר שלום ‪ 16‬קרית בעלזא ירושלים‬ ‫מזלא טבא וגדיא יאה להרה"ח ר' ראובן יצחק רייז שליט"א‬

‫מזלא טבא וגדיא יאה להרה"ח ר' יהודה ברגר שליט"א‬

‫לרגל נשואי בנו הבה"ח המופלג בתוי"ש מרדכי ני"ו עב"ג הכלה החשובה‬

‫מזלא טבא וגדיא יאה להרה"ח ר' יצחק העכט שליט"א ולאביו החשוב‬ ‫הרב החסיד ר' לייבל העכט שליט"א לרגל נשואי בתו‪-‬נכדתם הכלה החשובה‬ ‫עב"ג הבה"ח המופלג בתוי"ש דוד ני"ו בן הרה"ח ר' בן ציון מושקוביץ שליט"א ולסבים החשובים של הכלה תחי'‬ ‫הרה"ג ר' דוד מאיר ווייס שליט"א והרה"ג ר' משולם זושא לוריא שליט"א דומ"ץ ק"ק ויזניץ בני ברק‬ ‫והרה"ג ר' אשר זאב ווייס שליט"א ראש ישיבה לצעירים בית מרדכי אשדוד‬ ‫ולסבים החשובים של החתן ני"ו הרה"ג ר' יעקב מושקוביץ שליט"א‬ ‫והרה"ג ר' ליפא יו"ט שטראוס שליט"א יה"ר שיעלה הזיווג יפה לשם לתפארת ולתהלה דורות ישרים‬ ‫תחי'‬

‫תחי'‬

‫בת הרה"ג ר' שלמה מ‪.‬א הלוי לוינגר שליט"א ולסבים החשובים של החתן ני"ו‬

‫בת הרה"ח ר' אהרן שפיצר שליט"א ולסבים החשובים של החתן ני"ו‬

‫הרב החסיד ר' שמואל אריה ברגר שליט"א והרב החסיד ר' ירמי' אלעזר קרייזמן‬ ‫הרב החסיד ר' שלמה שבתי פרידמן שליט"א והרה"ג ר' שרגא שפיצר‬

‫לרגל נשואי בנו הבה"ח המופלג בתוי"ש קלמן קלונימוס ני"ו עב"ג הכלה החשובה‬

‫שליט"א‬

‫שליט"א‬

‫יה"ר שיעלה הזיווג יפה לשם לתפארת ולתהלה דורות ישרים מבורכים ותרוו מהם ומכל יוצ"ח‬ ‫רוב נחת דקדושה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לאוריוש"ט אמן‬

‫הרב החסיד ר' דוד דן רייז שליט"א והרה"ג ר' ראובן גרוס שליט"א ראש ישיבת שער השמים‬

‫ולסבים החשובים של הכלה תחי' הרב החסיד ר' אליעזר הלוי לוינגר‬ ‫הרב החסיד ר' שמואל אביגדור הלוי לוינגר שליט"א והרה"ג ר' מאיר משה פויגל שליט"א‬ ‫שליט"א‬

‫יה"ר שיעלה הזיווג יפה לשם לתפארת ולתהלה דורות ישרים מבורכים ותרוו מהם ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה אמן‬

‫החתונה תתקיים אי"ה ביום שלישי פ' שמות י"ט טבת תשע"ז‬ ‫באולמי "האצולה" רח' התקשורת ‪ 6‬אזה"ת אשדוד‬

‫החתונה תתקיים אי"ה ביום רביעי פ' שמות אור לכ"א טבת תשע"ז‬ ‫באולם "כמר מלכות" רח' הפלמ"ח ‪ 20‬אשדוד‬

‫מזלא טבא וגדיא יאה להרה"ח ר' חנה לוי רוטנשטרייך שליט"א‬

‫מזלא טבא וגדיא יאה להרה"ח ר' נפתלי שיף שליט"א‬

‫יהודה ני"ו עב"ג הכלה החשובה תחי'‬

‫לרגל נשואי בנו הבה"ח המופלג בתוי"ש שבח‬ ‫בת הרה"ח ר' יוסף כ"ץ שליט"א ולסב החשוב ר' יעקב מאיר גרינברגר שליט"א‬

‫יה"ר שיעלה הזיווג יפה לשם לתפארת ולתהלה דורות ישרים מבורכים ותרוו מהם ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה‬ ‫מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לאוריוש"ט אמן‬

‫תחי'‬

‫המברך באה"ר ידידך מנחם הלל רובינשטיין‬

‫החתונה תתקיים אי"ה ביום רביע פ' שמות אור לכ"א טבת תשע"ז‬ ‫באולמי "ווגשל" רח' הרב מלצר ‪ 13‬בני ברק‬

‫ולסבים החשובים הרה"צ רבי אלימלך שיף כ"ק אדמו"ר מליזענסק שליט"א‬ ‫והרב החסיד ר' יחיאל מיכל מושקוביץ שליט"א‬

‫לרגל הכנס בנו‪-‬נכדם היניק והחכים אלעזר משה אברהם‬ ‫לעול תורה ומצוות יה"ר שיעלה מעלה מעלה על במתי התורה והיראה ויתעביד לאילנא רברבא‬ ‫ני"ו‬

‫ותרוו ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לאוריוש"ט אמן‬

‫לע"נ האשה החשובה מרת גולדא עטיא גוטמאן ע"ה בת הרה"ח ר' מנחם מנדל גוטספעלד ז"ל נפטרה כ"ב טבת תשס"ט הונצחה ע"י בעלה הרה"ח ר' דוב גוטמאן‪ -‬ווערצבערגער שליט"א‬ ‫לע"נ האשה החשובה מרת חיה געלא פרקש ע"ה בת הרה"ח ר' יעקב צבי ז"ל נפטרה י"ט טבת תש"ח הונצחה ע"י בנה העסקן המפו' הרב החסיד ר' יואל בן ציון פרקש שליט"א‬

‫לע"נ העסקן המפו' הרה"ח ר' ישראל צבי )הרשל( קליין ז"ל בן הרב החסיד ר' יוסף יונה ז"ל נלב"ע ח' טבת תשע"ז הונצח ע"י משפ' החשובה שיחיו‬ ‫לע"נ הגה"צ המפו' רבי שלמה הכהן גראס זצ"ל הדומ"צ הראשי בקהילתינו הק' בארה"ב‬

‫לעלוי נשמת האשה החשובה מרת מרים פטמן ע"ה בת הרה"ח ר' נתנאל ז"ל נפטרה‬

‫בעמ"ס שו"ת משנה שלמה בן הרב החסיד ר' משה הכהן גראס ז"ל נלב"ע ט' מרחשון תשע"ז‬

‫ד' כסלו תשע"ז הונצחה ע"י חתנה העסקן המפו' הרב החסיד ר' ראובן ברייש שליט"א‬

‫לע"נ הגאון הגדול האדיר רבי פנחס אפשטיין זצ"ל ראב"ד דירושלים בן הגאון ר' ישעי' זצ"ל נלב"ע י"ז טבת תש"ל הונצח ע"י נכדיו הח' שיחיו‬ ‫לע"נ הרה"ק רבי ישראל דוב בער ווילעדניק זי"ע בעמ"ח שארית ישראל נלב"ע כ"א טבת תר"י הונצח ע"י הנדיב הנכבד הרה"ח ר' שמחה יונה ווייס שליט"א‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

דברי תורה לפרשת ויחי  
Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you