Issuu on Google+

‫¯‪·Ç¯´´Áƽȸ±‬‬ ‫‪ÇÀ´½°´³²±¯°³º»³°É´¯¸Æ°°¾´¸Á°³ÈÇó»Á¼¸¿²½»»·´Æ¸»¼Á¸Á´°È¾´»Á‬‬

‫גליון שפ"ו פרשת ויחי ט"ז טבת תשע"ז‬

‫כל הדורות שלפני יעקב נפטרים עתה יחד איתו‪.‬‬

‫אגדה ובקיאות‬

‫(עלינו לשבח)‬

‫"ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים"‬

‫"ישימך אלקים כאפרים וכמנשה"‬

‫(מז‪ ,‬כט)‬

‫תמוה שצריך לברך תמיד את הבנים שיהיו כאפרים ומנשה‬ ‫ולא מזכירין את שאר שבטי יה‪ .‬אלא שאפרים ומנשה החזיקו את‬ ‫עצמם בדרך התורה במקום הכי טמא בטומאת מצרים‪ ,‬ואע"פ‬ ‫שהיו שם לבד‪ ,‬ולכן אין לך ברכה כמוהו‪ ,‬ושפיר ראוי לברך שיהיו‬ ‫הבנים כאפרים ומנשה ויזכו להחזיק את עצמם בדרך התורה בכל‬ ‫מצב‪.‬‬ ‫ובדרך אחר יש לפרש שהרוצה לחנך את הבן כראוי צריך‬ ‫לכתחילה לחנכו להיות גדול בתורה דוקא‪ ,‬ואם לא פעל זאת אצלו‬ ‫אז מחנכו לפחות כירא שמים שלומד כל יום כמה שעות‪ ,‬שהרי‬ ‫אפרים היה רגיל אצל יעקב ללמוד ממנו תורה‪ ,‬ומנשה היה אצל‬ ‫יוסף ועזר לו בעניני ציבור‪ ,‬ודעת יעקב אבינו להקדים את אפרים‬ ‫שהיה עוסק רק בתורה למנשה‪ ,‬וזהו הוראה לדורות‪ ,‬ולכן בחרו‬ ‫לברך בנוסח זה דוקא שהעיקר שכל אב ידע שהעיקר הוא לחנך‬ ‫את בניו כאפרים שיהא כל עסקו בתורה‪ ,‬וצריך האב להשקיע בזה‬ ‫את כל כוחותיו‪ ,‬ורק אם לא הצליח יהא לפחות כמנשה שיגדל‬ ‫גם הוא ביר"ש‪ ,‬אבל אחיו גדול ממנו שזוכה לעסוק בתורה תמיד‪,‬‬ ‫וכבר הזכרנו דבר זה לעיל‪.‬‬

‫חסד שעושים עם המתים הוא חסד של אמת‪ ,‬שאינו‬ ‫מצפה לתשלום גמול (רש"י)‪.‬‬

‫יש לפרש בדרך הלצה‪ ,‬כי כשבא עני ומבקש איזו הלואה או‬ ‫צדקה‪ ,‬גם אם עושים עמו את החסד הנדרש‪ ,‬הספק מכרסם בלב‪,‬‬ ‫שמא רמאי הוא האיש הזה ואינו זקוק לחסד הזה‪ ,‬וכמו שאמרו‬ ‫בתלמוד (כתובות סח‪" :).‬בואו ונחזיק טובה לרמאים‪ ,‬שאלמלא הם‬ ‫היינו חוטאים בכל יום‪ ,‬שנאמר‪" :‬וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא"‪,‬‬ ‫ופירש רש"י‪" :‬שיש לנו פתחון פה לומר שהרמאים גורמים לנו‬ ‫לפעמים להעלים עין מן העניים"‪ ,‬נמצא שבכל חסד שעושים עם‬ ‫החיים יש להסתפק שמא אין החסד הזה של "אמת"‪ ,‬אבל אם‬ ‫החברא קדישא נושאים מטה של מת‪ ,‬אז ההולך ללוותו ולגמול‬ ‫לו חסד אחרון‪ ,‬הוא בטוח שהחסד הזה הוא חסד של אמת‪ ,‬כי‬ ‫שום רמאי לא יסכים שיעשו עמו חסד כזה שישכיבוהו על מיטת‬ ‫המתים וילווהו בראש כל חוצות‪ ...‬ודורשי רשומות אמרו‪ :‬חסד‬ ‫שעושים עם המתים הוא חסד של "אמת"‪ ,‬ראשי תיבות‪ :‬ארון‬ ‫(ויאמר אברהם בשם מדרש תלפיות)‬ ‫מטה תכריכים‪.‬‬

‫(מח‪ ,‬כ)‬

‫(חכמה ודעת)‬

‫"ושכבתי עם אבותי‪ ...‬וקברתני בקבורתם"‬

‫(מ"ז ל')‬

‫את כפל הלשון שיש לכאורה במילים "ושכבתי עם אבותי‬ ‫וקברתני בקבורתם"‪ ,‬יש להסביר בדרך זו‪ :‬צדיק אמיתי‪ ,‬כל זמן‬ ‫שהוא חי‪ ,‬ומשפיע על דורו במעשיו הטובים‪ ,‬אנשים רואים בו לא‬ ‫רק את דמות הצדיק של הדור הנוכחי‪ ,‬אלא גם את תבנית הדורות‬ ‫הקודמים‪ ,‬ודמותם של אנשי האמת מתקופות קודמות מתנוססת‬ ‫ועומדת מול עיני הדור הזה‪.‬‬ ‫אספקלריה של דורות חשובה היא עד מאוד‪ ,‬שכן היא מרוממת‬ ‫את אנשי הדור‪ ,‬ונותנת בידם אפשרות לצאת מהצמצום המחשבתי‬ ‫שלהם‪ ,‬ולהכנס לפני ולפנים במעלות המידות שהניחו את הדורות‬ ‫הקודמים‪.‬‬ ‫כאשר צדיק זה נפטר מן העולם‪ ,‬הוא נוטל עימו לא רק את‬ ‫חמודותיו הוא‪ ,‬אלא גם את חמודות הדורות הקודמים שהשתקפו‬ ‫בדמותו‪ ,‬ונדמה הדבר כאילו כל הדורות ההם נפטרו עתה מן‬ ‫העולם ועזבונו לאנחות‪.‬‬ ‫כאשר הגיע שעתו של יעקב לפרוש מן העולם הזה‪ ,‬לא‬ ‫מסתפקת התורה רק בציווי "וקברתני בקבורתם"‪ ,‬אלא מזכירה‬ ‫גם את ההוראה היוצאת מהמילים "ושכבתי עם אבותי" ‪ -‬כאילו‬

‫"אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי"‬

‫(מח‪,‬‬

‫כב)‬ ‫בחרבי ובקשתי ‪ -‬במצוות ובמעשים טובים (ב"ר צז‪ ,‬ו)‬

‫לכאורה צריך להבין‪ ,‬מדוע הוציאו חז"ל את המקרא מידי‬ ‫פשוטו?‬ ‫ומביא ה"קהילת יצחק" בשם הגאון הדרשן המהולל מו"ה‬ ‫אברהם אהרן שיחיה אב"ד דק"ק קסטאנטין שבאר זאת כך‪ :‬הנה‬ ‫במלחמה‪ ,‬הדרך היא שקודם לוחמים מרחוק על ידי תותחים‬ ‫וכדומה ואחר כך נלחמים מקרוב‪.‬‬ ‫ומאחר והחרב נלחמת מקרוב‪ ,‬והקשת מרחוק‪ ,‬אם כן היה צריך‬ ‫לכתוב‪" :‬בקשתי ובחרבי"‪ ,‬ומעדו כתב ההפך?‬ ‫לכן פרש המדרש‪ ,‬שהפסוק מדבר על מצוות ומעשים טובים‪,‬‬ ‫היינו מלחמת היצר‪ .‬מלחמה זו שיש לאדם עם יצרו‪ ,‬הפוכה היא‬ ‫ממלחמת המלכים שנלחמים תחילה מרחוק ואחר כך מקרוב‪.‬‬ ‫במלחמת היצר צריך האדם להלחם עמו תחילה מקרוב‪ ,‬שכן היצר‬ ‫הרע שולט על האדם משעת היציאה ממעי אימו‪ ,‬כמו שלמדו‬ ‫חז"ל (סנהדרין צא ע"ב) מהפסוק "לפתח חטאת רובץ"‪ .‬כאשר זוכה‬

‫לע"נ הצדקנית נינה מרטין בת מישלין ע"ה | ולע"נ ר' יצחק ב"ר גרשון ז"ל | ולע"נ ר' נח יצחק הלוי ב"ר משה יעקב ז"ל | ולע"נ הרב יהודה אריה בן רפאל אלתר ז"ל |‬ ‫ולהצלחת ר' אלחנן שמואל‪1‬בן ר' נח יצחק ומשפחתו‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫אני צריך דירה' אני מתפלל עבורו שתהיה לו דירה‪ ,‬ואם מתקבלת‬ ‫התפילה הרי שכעת יש לו דירה‪ ,‬זו דירה שלו‪ .‬אבל יעקב אבינו‪,‬‬ ‫בעצם‪ ,‬הוא לא היה מעורב כלל בענין המלחמה‪ .‬אדרבה‪ ,‬הוא לא‬ ‫רצה שילחמו‪ ,‬ולאחר מעשה כעס עליהם ואמר‪' :‬עכרתם אותי'‪.‬‬ ‫על מה‪ ,‬אם כן‪ ,‬הוא התפלל? תפילתו היתה‪' :‬רבונו של עולם‪,‬‬ ‫עשה שאני אנצל'‪ .‬וכיון שהתפלל על עצמו ‪ -‬ההצלחה שבא מכח‬ ‫(ומתוק האור)‬ ‫התפילה שייכת לו"‪.‬‬

‫האדם ומצליח להרחיקו‪ ,‬נמשכת המלחמה מרחוק‪ .‬עליו לעמוד‬ ‫על המשמר כל הימים‪ ,‬ולירות מרחוק לבל יתקרב וישוב אליו‬ ‫היצר עוד‪ ,‬חלילה‪.‬‬ ‫לכן אמר יעקב אבינו ע"ה קודם "בחרבי" ואחר כך "בקשתי"‪,‬‬ ‫כלומר בזכות זה שלחמתי עם יצרי מקרוב ומרחוק ועשיתי מצוות‬ ‫ומעשים טובים‪.‬‬ ‫(קהילת יצחק)‬

‫"ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי‬ ‫מיד האמורי בחרבי ובקשתי" (מח‪ ,‬כב)‬

‫"כבס ביין לבושו‪ ,‬ובדם ענבים סותה"‬

‫בפסוק הקודם‪ ,‬מדובר על זמן הגאולה העתידה ‪" -‬עד כי יבא‬ ‫שילה‪ ,‬ולו יקהת עמים"‪ .‬גם פסוק זה‪ ,‬איפוא‪ ,‬עוסק בענין זה‪ .‬ננסה‬ ‫לעמוד על משמעות הרמז הטמון בו‪.‬‬ ‫"יין" בכל התנ"ך רומז על התורה‪ .‬ולא בכדי ‪ -‬כשם שאין‬ ‫היין יוצא מן הענבים אלא בכח הסחיטה‪ ,‬כך אין התורה נקנית‬ ‫ללומדיה אלא באמצעות עמל מפרך‪ .‬ומהו ה"לבוש" שאותו יש‬ ‫לכבס ביין זה? זהו "לבוש מלכות"‪ ,‬הלבוש שבו עתיד להתעטף‬ ‫המלך המשיח שיתגלה במהרה‪.‬‬ ‫כוחו של המלך המשיח הוא בתורה‪ ,‬ממנה הוא יונק את‬ ‫סמכותו‪ ,‬ובאמצעותה הוא מושל על כל העולם‪ .‬בכך שנגביר את‬ ‫כח התורה‪ ,‬נכין את העולם לבואו‪ ,‬ונקרב את הגאולה‪ .‬ומה יקרה‪,‬‬ ‫אם ח"ו לא נצליח בכך? אם לא יעלה בידינו ליצור את התנאים‬ ‫לגאולה על ידי לימוד והפצת התורה?‬ ‫גם אז בא יבא ‪ -‬אך בצורה שונה‪ ,‬מכאיבה ומחרידה‪" .‬בדם‬ ‫ענבים" ‪ -‬זוהי האפשרות השניה‪ .‬אם לא נהפוך את עצמנו‪ ,‬את‬ ‫עם ישראל‪ ,‬באמצעות התורה‪ ,‬יש צורך ח"ו שהקב"ה יחולל את‬ ‫המהפכה בכח הדם‪ ,‬באמצעות החרב המשכלת‪ ...‬אז‪ ,‬בלית ברירה‬ ‫אחרת‪ ,‬יזככו אותנו היסורים‪" .‬מלך קשה כהמן" הבטיחו חז"ל‬ ‫שיעמוד עלינו לעת הקץ‪ ,‬כדי לזכך אותנו במדת הצורך‪.‬‬ ‫איזו היא הדרך המובחרת שבשתיהן? האם דרך היסורים‪ ,‬הדרך‬ ‫הקשה והמכאיבה‪ ,‬מניבה תוצאות יותר טובות מאשר הדרך‬ ‫ה"קלה"‪ ,‬דרך התורה? אומר לנו הפסוק‪" :‬כיבס ביין לבושו ‪ -‬ובדם‬ ‫ענבים סותה"‪" .‬לבוש" הוא בגד שמתלבשים בו‪ ,‬המותאם לגופו‬ ‫של אדם‪ ,‬בגד המכבד את האדם‪" .‬כסות" הוא בגד המשמש לכיסוי‬ ‫בלבד‪ ,‬שאין הקפדה על צורתו‪ .‬נמצא‪ ,‬איפוא‪ ,‬שאדרבה‪ :‬לא רק‬ ‫שהדרך של "מהפכת התורה" היא נעימה יותר‪ ,‬היא גם מעולה‬ ‫יותר‪ .‬הברירה בידינו לבחור בין שתי הדרכים‪ .‬אין אפשרות לשבת‬ ‫בחיבוק ידים ‪ -‬כי אם ח"ו נזניח את התורה‪ ,‬לא תהיה ברירה אלא‬

‫שכם אחד ‪ -‬היא תהיה לך חלק אחד יתירה על אחיך‬ ‫(רש"י)‬

‫הרב מרדכי צביון‪ ,‬נכדו של רבי חיים קניבסקי שליט"א‪ ,‬סיפר‬ ‫שבא יהודי ושאל את סבו שאלה‪ :‬יעקב אבינו נותן ליוסף נחלה‬ ‫יתירה על אחיו‪ ,‬וזאת משום שהוא זה שלוקח אותה מיד האמורי‪,‬‬ ‫וזכותו ליתנה למי שיחפוץ‪ ,‬וכי יעקב נטל את שכם? הלא שמעון‬ ‫ולוי ‪ -‬הם שנלחמו עליה בחרוף נפש‪ ,‬ולהם‪ ,‬אפוא‪ ,‬הזכות על‬ ‫המקום ולא ליעקב!‬ ‫על כרחך צריכים אנו לפרש כדברי התרגום‪ ,‬ש"בחרבי ובקשתי"‬ ‫הכונה "צלותי ובעותי" ‪ -‬תפלתי ובקשתי‪ .‬אך עדיין אינו מובן‪:‬‬ ‫היעלה על הדעת שצדיק המתפלל על דבר ‪ -‬הדבר נעשה שלו?!‬ ‫אם שמעון ולוי נלחמו על העיר שכם וכבשוה ‪ -‬לכאורה העיר‬ ‫הכבושה שייכת להם!‬ ‫ענה לו ר' חיים‪" :‬לא! אם ידע יעקב אבינו בבירור שכל הצלחתם‬ ‫היתה בזכות תפילותיו ‪ -‬הרי שבאמת העיר שכם שייכת לו!"‬ ‫"אם כך‪ ,‬המשיך אותו יהודי ושאל ‪" -‬חצי מהעיר בני ברק‬ ‫שייכת לכם‪ ...‬אנשים באים לכאן ומבקשים שהרב יתפלל עליהם‪.‬‬ ‫הרב מתפלל והם מצליחים‪ .‬אם כן‪ ,‬מה שזכו עקב תפלתכם שייך‬ ‫לכם!"‪.‬‬ ‫אמר לו ר' חיים‪" :‬ומי אמר שהצלחתם נבעה‪ ,‬באמת‪ ,‬מהתפילות‬ ‫שהתפללתי עליהם? זה שהם הצליחו ‪ -‬נכון‪ ,‬וזה שהם היו כאן ‪-‬‬ ‫גם נכון‪ ,‬אבל מי אמר שיש קשר בין שני הדברים? אולי הצלחתם‬ ‫אינה קשורה לתפילותי?!‬ ‫"מה הבעיה" ‪ -‬טען האיש ‪" -‬הלא יש כאן הודאת בעל דין‪,‬‬ ‫כולם אומרים‪' :‬הייתי אצל ר' חיים וברכתו עזרה'‪ ,‬הרי שהודו בזה‬ ‫שהצלחתם בזכותכם היא"!‬ ‫"ועדיין יש לחלק"‪ ,‬אמר ר' חיים‪" :‬כשבא אלי אדם ואומר‪' :‬הרב‪,‬‬

‫מועיל בקידושין‪ ,‬ונראה דסברתו לחלק היא שבגט יסודו הוא‬ ‫שמקנה אותה לעצמה ובמקנה שייך הודאת בעל דין‪ ,‬משא"כ‬ ‫בקידושין שהוא קונה לא שייך בזה גדר הודאת בעל דין ולכן‬ ‫לא מועיל כתב ידו‪ .‬וע"כ צריך לומר שלפני מתן תורה שלא‬ ‫זכינו עוד בקדושת התורה‪ ,‬גם מדין תורה מספיק בשטר‬ ‫קידושין שאושר בערכאות דידהו שבאמת קידש אותה כיון‬ ‫שענינה רק קנין‪ .‬ומיהו אצל בן נח הדין הוא שאין איסור זנות‬ ‫כמו שהוא אצלינו‪ ,‬וכל הקשר שביניהם הוא קלוש‪ ,‬וכל זמן‬ ‫שהוא או היא פורשים זהו כגט אצלם וכמבואר ברמב"ם פ"ט‬ ‫דמלכים (ה"ח)‪ ,‬אבל אצלינו גם קודם מתן תורה נעשית קשורה‬ ‫ומקודשת‪ ,‬אלא שמספיק היה אז ע"י שטר ערכאות‪.‬‬

‫בעומק הפרשה‬

‫ריתחא דאורייתא‬

‫"בני הם אשר נתן לי אלוקים בזה" (מח‪ ,‬ט)‬

‫פירש רש"י הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה‪ .‬ויש‬ ‫לתמוה למה קידש יוסף את אשתו בשטר דוקא והלוא נהוג‬ ‫לקדש בכסף‪ .‬ונראה לכאורה שרצה לקדש כדין תורה בעדים‬ ‫כשרים ולא נמצאו כאלו במצרים‪ ,‬וע"כ קידש בשטר ��כתוב‬ ‫בכתב ידו דמועיל מדינא בגירושין כשני עדים ואם כן הוא‬ ‫הדין בקידושין‪ ,‬וחל ע"פ דין תורה‪.‬‬ ‫אמנם ברשב"א בקידושין (סו‪ ):‬מצדד דכתב בכתב ידו לא‬

‫(חכמה ודעת ‪ -‬להגר"מ שטרנבוך)‪.‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫(מט‪ ,‬יא)‬


‫לקבל את דרך היסורים! הבה לא נאחר את המועד‪...‬‬

‫שאלות מענינות בהלכה‬

‫(ע"פ האוה"ח הק')‬

‫(בענינים שונים‪ ,‬מבית הגר"ח קנייבסקי)‬

‫"וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו‬ ‫לסבול ויהי למס עובד" (מט‪ ,‬טו)‬

‫שאלה‪ :‬האם שייך ליתן שכר מצוה לאדם אחר?‬ ‫תשובה‪ :‬יש מרב האי גאון ז"ל שאחד מכר מצותו לאחר‪,‬‬ ‫ופסק שהמקבל לא זכה וכי הנותן הפסיד השכר‪( .‬עיין‬ ‫שו"ת מהר"ם אלשקר סי' ק"א ובספר "אמרי בינה" סוף‬ ‫ח"א סי' י"ג)‬

‫לכאורה הסברא נותנת‪ ,‬שלאחר שרואים שהמנוחה היא דבר‬ ‫טוב ושהארץ נעימה וטובה ‪ -‬הולכים לנוח! ואילו כאן כתוב "ויט‬ ‫שכמו לסבול" ‪ -‬הוא הולך לעבוד! מה פשר הדבר?‬ ‫האדמו"ר מאוז'רוב זצ"ל אמר פעם לחזו"א‪ :‬נצטוינו בתורה‬ ‫הקדושה‪" :‬ואהבת את ה' אלקיך"‪ .‬איך אוהבים את הקב"ה? יש‬ ‫האומרים‪ :‬אני אוהב בלב‪ ...‬אבל התורה מתרגמת כל ציווי לשפת‬ ‫המעשה‪" :‬בכל לבבך‪ ,‬ובכל נפשך [אפילו נוטל את נפשך] ובכל‬ ‫מאודך [בכל ממונך]‪ .‬אם מצוים על יהודי לחלל שבת‪ ,‬ללבוש‬ ‫כלאים או לעבוד על כל איסור אחר מהתורה‪ ,‬הוא מחויב למסור‬ ‫את כל ממונו ולא לעבור על לאו‪.‬‬ ‫אך מצינו פרוש נוסף ל"בכל נפשך"‪ .‬על הפסוק "אם יש את‬ ‫נפשכם" (בראשית כג‪ ,‬ח) כתב רש"י‪" :‬נפשכם ‪ -‬רצונכם"‪ .‬למדנו‬ ‫שרצונו של אדם הוא נפשו‪ .‬אם כן‪ ,‬כשהתורה מצוה "בכל נפשך"‪,‬‬ ‫הכוונה‪ :‬תן להקב"ה את הרצון שלך‪.‬‬ ‫זה מה שעשה יששכר‪" :‬וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי‬ ‫נעמה"‪ ,‬הוא ראה שזה הדבר הטוב והנעים שהוא רוצה‪ ,‬והחליט‬ ‫שאת אותו טוב ונעים הוא מוסר לבוראו‪ ,‬לכן "ויט שכמו לסבול‬ ‫ויהי למס עובד"‪.‬‬ ‫מסופר על הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל שבתפילת שמו"ע‬ ‫היה ועמד דום ולא מתנועע [לא כמו שנפסק במשנ"ב סי' צה‬ ‫ס"ק ז‪ ,‬שצריך להתנועע בשעת התפילה משום "כל עצמותי‬ ‫תאמרנה"] והסביר זאת‪ ,‬שכשהיה רב ברוסיה‪ ,‬עצרו אותו פעם‬ ‫הקומוניסטים ימ"ש‪ ,‬וכדי להשפילו הכריחו אותו לעמוד על‬ ‫רגליו במשך שעות‪ ,‬בלי להתנועע‪ .‬ואכן‪ ,‬סיפר ר' משה‪ ,‬זו היתה‬ ‫השפלה גדולה‪ ,‬ואז החליט ששפלות גדולה זו רצונו שתהיה לו‬ ‫לפני ה'‪ ,‬לכן הוא מתפלל שמונה עשרה בלי להתנועע‪.‬‬

‫שאלה‪ :‬מה שהרב שליט"א אמר שאי אפשר ליתן זכות‬ ‫מצוה לאחרים‪ ,‬הנה שמעתי מהג"ר ישראל קלמנוביץ‬ ‫שליט"א‪ ,‬שפ"א היה אביו הג"ר אברהם זצ"ל עם מרן הח"ח‬ ‫באכסניא‪ ,‬ובא יהודי אחד שאשתו מסוכנת מאד ומקשה‬ ‫לילד‪ ,‬חקרו הח"ח על עירו ולאחר שהלה השיב אמר‪ :‬נדה‬ ‫מעיר הנ"ל לא יתכן‪ ,‬חלה גם לא‪ ,‬מסתמא איחרה הדלקת‬ ‫נרות‪ ,‬וע"ז באה הסכנה‪ .‬פנה הח"ח לר"א ואמר‪ :‬היינו שנינו‬ ‫בעיר פלונית ופעלנו בענין הזה‪ ,‬תן לה זכות השבת‪ .‬אמר‬ ‫לו ר"א שיתן הוא‪ ,‬וענהו הח"ח‪ :‬אני כבר זקן‪ ,‬אתה עוד‬ ‫יכול לקבל עוד זכויות‪ ,‬והסכים ר"א‪ .‬אחר כך בא הנ"ל‬ ‫ובישר שנולד לו בן זכר וכי מכבד את הח"ח בסנדקאות‪,‬‬ ‫אמר לו הח"ח שזה שייך לר' אברהם‪ .‬הנה לפנינו ששייך‬ ‫זכות של מצוה לאחרים‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬כוונתו שעי"ז שיש לו זכות זו‪ ,‬תפילתו תועיל‪.‬‬ ‫(דרך שיחה)‬ ‫ואכן כך הוה‪ ,‬שתכף הזמין לו השי"ת שידוך עבור ביתו‪.‬‬ ‫(אוצר אפרים)‬

‫"זבולון לחוף ימים ישכון"‬

‫זבולון היה עוסק בפרקמטיא וממציא מזון לשבט‬ ‫יששכר והם עוסקים בתורה‪ ,‬הוא שאמר משה‪" :‬שמח‬ ‫זבולון בצאתך ויששכר באהלך"‪ .‬זבולון יוצא בפרקמטיה‬ ‫ויששכר עוסק בתורה באהלים (רש"י)‬

‫(ומתוק האור)‬

‫"מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך"‬

‫(מט‪ ,‬כ)‬

‫כתוב בספרים הקדושים‪ ,‬שאדם שמחזיק ביד לומדי תורה‪,‬‬ ‫אף על פי שהיה עם הארץ בעולם הזה‪ ,‬זוכה שלעתיד ידע גם‬ ‫הוא את התורה‪ .‬ואם כן יחשוב כל אדם לעצמו‪ ,‬עד כמה צריך‬ ‫הוא להחזיק ביד לומדי תורה‪ ,‬שהרי בעולם הזה אם היו אומרים‬ ‫לאדם שאינו בן תורה‪ ,‬כמה היית רוצה לשלם עבור שתהיה‬ ‫בקי בעל פה במסכת פלונית ופלונית‪ ,‬או ביורה דעה או בחושן‬ ‫משפט? בודאי היה משיב‪" :‬אתן כל מה שביכולתי אפילו בעד‬ ‫פרק אחד‪ ,‬וכל שכן עבור מסכת שלמה"‪ ,‬וזה אפילו בעולם הזה‬ ‫שאין אנו מכירים את גודל קדושת התורה וגודל ערכה‪ ,‬וכל שכן‬ ‫בעולם הבא‪ ,‬ששם יראה כל אחד בעין את גודל קדושת התורה‬ ‫וישיג את רום ערכה‪ .‬ואם כן כמה ישמח אחר כך בחלק התורה‬ ‫שימצא מזומן לפניו‪ ,‬אשר לא עמל בו בעולם הזה‪ ,‬ורק בעד‬ ‫המועט שהפריש מעמלו בעודו בחייו זכה לזה‪.‬‬ ‫ועל כן כאשר יתבונן האדם תמיד בזה בעודו בחייו‪ ,‬ירוץ אחר‬ ‫בעלי תורה וירצה להתדבק בהם ולהחזיק אותם‪ ,‬הרבה יותר ממה‬ ‫שאדם רץ אחר שותף אחר להשתתף עמו בעניני העולם הזה‪.‬‬

‫בספר "אוצר אפרים" הובא המעשה הבא‪:‬‬ ‫רבי יהושע אשר מפאריסוב זי"ע הוצרך להשיא את ביתו שכבר‬ ‫באה בשנים‪ ,‬ולא הזדמן לו שידוך עבורה‪ .‬היה לו מכך עגמת נפש‬ ‫עד למאוד‪.‬‬ ‫פעם אחת התגלה לו אביו‪ ,‬היהודי הקדוש מפשיסחא זי"ע‬ ‫בחלום‪ ,‬ואמר לו על הפסוק‪" :‬מאשר שמנה לחמו"‪ ,‬שישנם‬ ‫שלושה מיני זיווגים‪ :‬שבת וכנסת ישראל‪ ,‬נשמה עם הגוף‪ ,‬ואיש‬ ‫ואשה‪ ,‬וכל שלשה הזווגים הללו ביד ה' לבדו הם‪ ,‬והוא בכבודו‬ ‫יתברך מזווג אותם‪.‬‬ ‫וזהו "מאשר" ‪ -‬כלומר‪ ,‬האותיות היוצאות מתיבת "אשר"‪ ,‬היינו‬ ‫האותיות שלאחר אותיות "אשר" [ב' אחר א'‪ ,‬ת' אחר ש'‪ ,‬ש' אחר‬ ‫ר'] הם "שבת"‪ ,‬הרי שמרומז בזה זיווגן של השבת ושל כנסת‬ ‫ישראל‪" .‬שמנה" אותיות "נשמה" רומז לזיווג הגוף עם הנשמה‪,‬‬ ‫ו"לחמו" רומז לאישה‪ ,‬הנקראת לחם‪ ,‬כדרשת חז"ל על הפסוק‬ ‫"כי אם הלחם" (לט‪ ,‬ו)‪ .‬ועל כל הזיווגים הללו סיים הפסוק‪" :‬והוא‬ ‫יתן"‪ ,‬שהקב"ה יתן אותם‪ .‬עד כאן דברי קדשו‪.‬‬

‫(שמירת הלשון שער ג')‬

‫‪3‬‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫(מט‪ ,‬יג)‬


‫בין שבילי המוסר‬ ‫"וימת יוסף בן מאה ועשר שנים"‬

‫(נ‪ ,‬כו)‬

‫רבינו בחיי כותב בפסוקנו דברים נלהבים‪ ,‬מעוררים כל נפש‪ ,‬על השכר‬ ‫המצפה לאדם בעבור המצוות שהוא מקיים‪ .‬הוא מוכיח זאת מכך שיוסף‬ ‫שקבר א תאביו‪ ,‬זכה 'וקבל שכרו במי שגדול משניהם‪ ,‬הוא משה רבינו‬ ‫ע"ה‪ ,‬שנתעסק בעצמותיו‪ ,‬שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו'‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬יוסף שהתאמץ במצוות קבורת אביו‪ ,‬זכה שבקבורתו שלו יתעסק‬ ‫מי שגדול משניהם‪ ,‬מיעקב ויוסף‪ ,‬הלא הוא משה רבינו‪.‬‬ ‫וממשיך רבינו בחיי וכותב‪ ,‬ש'גם משה רבינו ע"ה שנתעסק ביוסף‪ ,‬קיבל‬ ‫שכרו בגדול ממנו‪ ,‬זה הקב"ה‪ ,‬שנאמר ויקבור אותו בגיא"‪.‬‬ ‫והמסקנא‪ ,‬לדברי רבינו בחיי‪ ,‬היא‪' :‬מכאן למדנו שכל המשתדל במצוות‬ ‫לעשותם‪ ,‬יש לו שכר גדול; אם בחייו ‪ -‬פעולתו הטובה תביא פריה ממרחק‪,‬‬ ‫ואם במותו ‪ -‬שכרו אתו‪ ,‬בספר שאינו נמחק יוחק‪.‬‬ ‫'ועל כן‪ ,‬יתחייב אדם שיעשה המצוות בזריזות‪ ,‬לא בעצלתים‪ ,‬לא‬ ‫לכבוד עצמו רק לכבוד שמים‪ ,‬לעבוד עבודת ה' יתעלה ולשמור משמרתו‪,‬‬ ‫ולהשתעשע בתורתו‪ ,‬להתחזק בתוחלתו'‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫הנה לפנינו סיפור נפלא‪ ,‬ממנו אפשר ללמוד על השכר שמקבל האדם‬ ‫בחייו על שמירת המצוות‪ ,‬וכפי שכותב רבינו בחיי 'אם בחייו' ‪ -‬םעלתו‬ ‫הטובה תביא פריה ממרחק'‪ .‬בסיפור שלפנינו‪ ,‬אכן‪ ,‬האדם עשה מצוה‬ ‫במקום אחד‪ ,‬והברכה הגיעה לו במרחקים‪ ,‬וכפי שניווכח‪...‬‬ ‫אנשי החוק הניצבים ב'מחסום ארז'‪ ,‬סמוך לגבול רצועת עזה‪ ,‬יודעים‬ ‫שכאשר מתקרבת למחסום מכונית הנהוגה על ידי ערבי‪ ,‬יש לעוצרה‪,‬‬ ‫ולבדוק את מסמכיה‪ ,‬ולוודקא שלא מדובר ברכב שנגנב זה עתה מיהודי‬ ‫תושב ארץ ישראל‪ ,‬והגנב הערבי מתכוון להכניס את המכונית לעזה‪ .‬משם‪,‬‬ ‫לא ניתן כבר להחזיר את הרכב‪ ,‬במציאות ה'חמאס' של ימינו‪.‬‬ ‫הבדיקה העיקרית מתבצעת באמצעות בדיקת אמינותם של מסמכי‬ ‫הרכב‪ .‬החיילים משקיעים מאמצים על מנת לוודא שהמסמכים אינם‬ ‫מזויפים‪.‬‬ ‫במקרה שלפנינו‪ ,‬התקרבה למחסום ארז מכונית חדשה‪ ,‬נוצצת‪ ,‬שהיתה‬ ‫נהוגה בידי ערבי‪ .‬החיילים נכנסו לכוננות‪ ,‬עצרו את הרכב‪ ,‬ודרשו מהנהג‬ ‫הערבי להציג מסמכים‪.‬‬ ‫הלה ציית לדרישה‪ ,‬הוציא את המסמכים‪ ,‬ועל פי כל הבדיקות נראה היה‬ ‫שהמסמכים הם אמינים‪ ,‬והמכונית היא אכן בבעלותו של הערבי‪ ,‬שעל פי‬ ‫נתוני המסמכים רכש אותה לפני זמן קצר במרכזה של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫החיילים התכוננו כבר לאפשר לערבי להכנס לתוך רצועת עזה‪ .‬ועכשיו‬ ‫קרה משהו‪.‬‬ ‫מפקד המחסום שניצב מאחורי הרכב‪ ,‬ובדק את שלדתו‪ ,‬התקרב אל‬ ‫הנהג הערבי בפנים מאיימות‪ ,‬ואמר לו‪:‬‬ ‫'תגיד לי‪ ,‬הרכב הזה הוא שלך'?!‬ ‫והערבי כאינו מבין את השאלה‪ ,‬מצביע על המסמכים‪' ...‬הנה‪ ,‬תסתכל‬ ‫מה כתוב כאן'‪ ,‬מגיב‪.‬‬ ‫והמפקד אינו מרפה; 'אם לא תודה בזה הרגע שהרכב הזה גנוב‪ ,‬אני‬ ‫אוכיח לך זאת שחור על גבי לבן‪ ,‬ואז העונש שלך יהיה הרבה יותר גדול‪,‬‬ ‫מאיפה גנבת את המכונית הזו'?!‬ ‫בטחונו העצמי של הערבי התמסמס קמעה‪ ,‬ולא עברו עוד דקה ‪-‬‬ ‫שתיים‪ ,‬והוא הודה שגנב את המכונית מהישוב 'מעלה אדומים'‪.‬‬ ‫ניגשו החיילים אל מפקדם‪ ,‬ואמרו לו‪' :‬הנביא אתה‪ ,‬או בן נביא; מהיכן‬ ‫ידעת שהוא גנב את האוטו‪ ,‬הרי המסמכים שידרו אמינות מלאה‪ ,‬ואי‬ ‫אפשר היה לראות בהם כל רמז לזיוף'!‬ ‫במקום להשיב‪ ,‬קרא הקצין לחייליו וביקש מהם ללכת אל מאחורי‬ ‫הרכב‪ ,‬ולהביט ב'סטיקר' המודבק על ה'פגוש' הגדול והיוקרתי של הרכב‬ ‫החיילים ראו‪ ,‬ופרצו בצחוק‪ .‬גם הם הבינו עתה מהיכן תפס‬ ‫החדש‪.‬‬ ‫מפקדם שהרכב גנוב‪.‬‬ ‫מה היה כתוב שם ב'סטיקר'? רק ‪ 3‬מילים‪.‬‬

‫'אין עוד מלבדו'‪.‬‬ ‫לא צריך להיות מפקד צבאי במחסום ארז‪ ,‬כדי לדעת שערבי לא ידביק‬ ‫על מכוניתו 'סטיקר' מעין זה‪ ,‬ולאחר שגנב את המכונית‪ ,‬פשוט שכח‬ ‫להוריד את הסטיקר‪...‬‬ ‫בכך עוד לא תם הסיפור‪ .‬אולי אפילו לא התחיל‪.‬‬ ‫משהתקשרו החיילים לבעל הרכב‪ ,‬והודיעו לו שיבוא לקחת את רכבו‪,‬‬ ‫וסיפרו לו כיצד גילו שהרכב גנוב‪ ,‬התרגש האיש עד לדמעות‪ ,‬ואמר‪' :‬עתה‬ ‫ידעתי כיגדול ה' מכל האלוקים'!‬ ‫עד מהרה התברר שה'אחראים' לגילויו של הרכב‪ ,‬הם פעילי התשובה‬ ‫של אחת הישובות המפורסמות‪ ,‬המקיימים פעילות עניבה בישוב מעלה‬ ‫אדומים‪ ,‬שליד ירושלים‪.‬‬ ‫פעילים אלה זכו להחזיר בתשובה רבים מתושבי המקום‪ ,‬תוך שהם‬ ‫מוכיחים לכולם בדרכי נועם את מתיקות התורה‪ .‬משהגיעו לבעל הרכ��‬ ‫הנ"ל‪ ,‬סירב האיש לשמוע את דברי הפעילים‪ ,‬ולא רצה לשמוע מילה וחצי‪-‬‬ ‫מילה בענייני תשובה‪.‬‬ ‫שעות מספר לפני כן הוא רכש מכונית יוקרתית חדשה‪ ,‬וליבו היה נתון‬ ‫כל כולו בצבעה המטאלי של המכונית‪ ,‬במושבים המרופדים ובאיבזור‬ ‫המשוכלל שלה‪ .‬מה לו ולתשובה‪...‬‬ ‫פעילי הישיבה יודעים זה מכבר שאי אפשר להכריח אף יהודי לחזור‬ ‫בתשובה‪ .‬אם אינו מתעורר מהדברים המושמעים באוזניו‪ ,‬ועל אחת כמה‬ ‫וכמה כשהוא נוקט בגילויי התנגדות וסירוב‪ ,‬צריך להפרד ממנו בשלום‬ ‫ובנחת‪ ,‬ולהמתין לשעת‪-‬כושר אחרת‪.‬‬ ‫וכך עשו תלמידי הישיבה‪ .‬אבל‪ ,‬לפני שנפרדו מהאיש‪ ,‬שאלו אותו אם‬ ‫יהיה איכפת לו שידביקו על פגוש מכוניתו‪ ,‬שנרכשה זה עתה‪ ,‬את הסטיקר‬ ‫עם המילים 'אין עוד מלבדו'‪.‬‬ ‫האיש הרהר לרגע‪ ,‬ולמרבה הפלא השיב בחיוב‪' .‬כן‪ ,‬אני מוכן שתדביקו‬ ‫את הסטיקר הזהעל הפגוש'‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫הסטיקר הודבק על הפגוש‪ ,‬ומחצית השעה לאחר מכן‪ ,‬כהחנה הנהג את‬ ‫מכוניתו ליד ביתו‪ ,‬נגנבה המכונית‪...‬‬ ‫הנהג הגיע‪ ,‬כולו מזועזע‪ ,‬להיכל הישיבה‪ ,‬ניגש אל הגר"י סופר ואמר‬ ‫בחצי‪-‬התרסה‪' :‬נו‪ ,‬אתם רואים‪ ,‬ביקשתם להדביק את הסטיקר‪ ,‬ואני‬ ‫הסכמתי‪ ,‬ועכשיו הרכב נגנב; זו תורה וזו שכרה'?!‪- - -‬‬ ‫ראש הישיבה שמע את הדברים‪ ,‬ואמר לבעל הרכב שדבריו אינם‬ ‫צודקים‪ ,‬ומי שתלה על רכבו סטיקר "אין עוד מלבדו"‪ ,‬בודאי לא יינזק‬ ‫בשל כך‪' .‬מה שברור שהדבר היחיד שביכולתי לעשות בנידון‪ ,‬הוא לאסוף‬ ‫כמה בחורים ולומר פרקי תהלים על מנת שהרכב יימצא במהרה'‪...‬‬ ‫ולא עברה שעה‪-‬שעתיים והנהג מקבל את הטלפון מ'מחסום ארז'‪,‬‬ ‫ומתבשר שרכבו אותר‪ ,‬רק בגלל הסטיקר שהיה תלוי על הפגוש‬ ‫האחורי‪...‬‬ ‫וכיצד הגיב עתה הנהג המאושר‪ :‬עכשיו נוכחתי לדעת ש'אין עוד מלדו'‪,‬‬ ‫ואי אפשר לסמוך על אף אחד אחר‪ ,‬אלא על השם יתברך‪ ,‬הכל‪-‬יכול‪.‬‬ ‫התקיימו בו‪ ,‬בנהג זה‪ ,‬דבריו של רבינו בחיי ש'כל המשתדל במצוות‬ ‫לעשותם‪ ,‬יהיה לו שכר גדול מכך‪ ,‬ופעולתו הטובה תביא פריה ממרחק'‪,‬‬ ‫וכו'‪ .‬הסכמתו להדבקת הסטיקר‪ ,‬ופרקי התהלים שנאמרו בישיבה‪ ,‬הביאו‬ ‫את המכונית ממרחק‪...‬‬ ‫סיפרתי את הסיפור לגיסי מרן הגר"ח‪ ,‬ושאלתי אותו האם מותר להדביק‬ ‫את הסטיקר הנ"ל על מכוניות‪ ,‬מבלי לשאול רשות מבעליהן? שהרי ברור‬ ‫שכל נהג‪ ,‬גם אם הוא אינו שומר מצוות עדיין‪ ,‬אילו היה יודע שסטיקר כזה‬ ‫עשוי להיות הגורם לאיתור מכוניתו ב'מחסום ארז'‪ ,‬אין ספק שהיה מסכים‬ ‫להדביק את הסטיקר על מכוניתו‪ ,‬ואם כן האם מותר לעשות זאת שלא‬ ‫ברשותו‪ ,‬מדין 'זכין לאדם שלא בפניו'?‬ ‫גיסי השיב שלא הסטיקר גרם לאיתורה של המכונית‪ ,‬אלא פרקי‬ ‫התהלים שנאמרו בישיבה‪.‬‬ ‫ומה שצריך להוסיף הוא שאם הדבקתו של הסטיקר שלא ברשותו של‬ ‫בעל המכונית‪ ,‬תגרום שנאה‪ ,‬בודאי לא כדאי לנקוט בדרך זו‪( .‬ברכי נפשי)‬

‫כל המעונין לקבל מנוי שבועי דרך פקס או מייל נא לשלוח מייל ל ‪ GISHMAKEVORT@GMAIL.COM‬או ישלח בקשה לת‪.‬ד‪ 18303 .‬מיקוד ‪ 91182‬ירושלים או להשאיר הודעה בתא הקולי‬ ‫שמספרו ‪ 151527131458‬בצירוף שם ‪2‬‬ ‫כתובת ומספר טלפון ובל"נ נטפל בבקשתכם‬ ‫וכן כל המעוניין להקדיש העלון לעלוי נשמת או לרפואת וכו' מתבקש לשלוח למייל הנ"ל או להשאיר הודעה בתא הקולי הנ"ל‪.‬‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


אגישמקע ווארט ויחי