Issuu on Google+

‫פרשת תולדות תשע"ז‬

‫לכבוד המערכת של הגליון החשוב מאד "לדון‬ ‫ולהורות"‪.‬‬

‫א נגיד'ישער איד איז ר' מרדכי הערש‬ ‫געווען‪ .‬אלע זיינע יארן האט ער פלייסיג‬ ‫געהאנדלט‪ ,‬געמאכט געלונגענע 'דיעלס' אין‬ ‫ריעל עסטעיט‪ ,‬געשטאנען העלדיש אויפן‬ ‫סטאק מארקעט און געניט מאנעווירט זיינע‬ ‫'שעירס'‪ ,‬אריינגעלייגט און ארויסגענומען‬ ‫שטענדיג אין די ריכטיגע צייט‪ ,‬אזוי איז ער‬ ‫געליגן ראשו ורובו אין זיינע געשעפטן‪ ,‬און‬ ‫טאקע שיין פארדינט‪ ,‬זיך ערווארבן א גרויס‬ ‫פארמעגן וועלכע ער האט גוט אויסגענוצט‬

‫אינוועסטמענטס וועלכע פאדערן א רוטינע‬ ‫אבזערווירונג און באגלייטונג‪ ,‬און ענדערש‬ ‫אינוועסטירן א גרויסן סכום אויפאמאל ווי‬ ‫דאס געלט קומט צוריק נאך א לענגערע‬ ‫צייט אויפאיינמאל‪ .‬נאכן זיך אינטרעסירן‬ ‫ביי די מבינים איז ער געווארן‬ ‫רעקאמענדירט אפצוקויפן 'לייף אינשורענס‬ ‫פאליסי' פון מענטשן וועלכע קענען עס‬ ‫מער נישט באצאלן און זוכן עס צו‬ ‫פארקויפן‪" ,‬דאס איז – האט מען אים‬

‫צו פירן אן אידיש‬ ‫לשם‬ ‫לעבן‬ ‫ולתפארת‪.‬‬

‫מסביר געווען – א‬ ‫דו‬ ‫וואס‬ ‫זאך‬ ‫באצאלסט‬ ‫איינמאל א יאר א‬ ‫סכום‪ ,‬און ווען‬ ‫שטארבט‬ ‫יענער‬ ‫באקומסטו צוריק‬ ‫א‬ ‫אויפאיינמאל‬ ‫געלט פלוס בכפלי‬ ‫כפליים פון וואס‬ ‫דו האסט אריינגעלייגט‪ ,‬דו וועסט בכלל‬ ‫נישט דארפן זיין פארנומען מיט דעם‬ ‫אויסער די איינמאל א יאר ווען דו‬ ‫באצאלסט דעם יערליכן אפצאל"‪.‬‬

‫עס האט נישט געדויערט‬ ‫מער ווי עטליכע חדשים און‬ ‫ר' מרדכי הערש איז נסתלק‬ ‫געווארן אין עלטער פון אכט‬ ‫און זיבעציג יאר‬

‫מרדכי‬ ‫ר'‬ ‫הערש האט שוין‬ ‫די‬ ‫געגרייכט‬ ‫שבעים‪ ,‬און כאטש‬ ‫ער איז נאך פריש‬ ‫מונטער‪,‬‬ ‫און‬ ‫פונדעסטוועגן האט ער שוין נישט קיין‬ ‫חשק צו זיין אזוי שטארק אריינגעטון אין‬ ‫ביזנעס‪ ,‬ער וויל קענען אויסנוצן זיינע‬ ‫עלטערע יארן פאר אביסל מער עבודת ה'‪,‬‬ ‫לערנען צוויי שעה פארן דאווענען‪ ,‬לערנען‬ ‫חסיד'ישע ספרים און דערנאך דאווענען‬ ‫במתינות‪ ,‬אהיימגיין עסן רואיג פרישטאג‬ ‫מיט זיין אידענע‪ ,‬און ערשט דערנאך‬ ‫אריינגיין אין אפיס פאר עטליכע שעה‪ ,‬ווען‬ ‫דערנאך לעהנט מען זיך אן אביסל א‪.‬א‪.‬וו‪.‬‬ ‫דערפאר האט ער אפגעמאכט אז ער וועט‬ ‫ענדערש זיך ארויסציען פון אזעלכע‬

‫נאכן אפזאגן עטליכע פאליסיס‬ ‫וועלכע זענען אים נישט געפאלן‪ ,‬איז ער‬ ‫ענדליך אנגעקומען צו ר' יחזקאל ‪ -‬אן‬ ‫עלטערער איד אויך אין די זיבעציגער יארן ‪-‬‬ ‫וועלכער האט צוליב דרוק נישט געקענט‬ ‫פארזעצן מיטן באצאלן זיין פאליסי און עס‬ ‫געזוכט צו פארקויפן‪ .‬כאטש ר' יחזקאל‬

‫איך האב פאריגע וואך געליינט אין אייער גליון איבער‬ ‫דעם אינגערמאן וואס רעדט זיך אפ אז דער זייט ער‬ ‫איז געווארן נזהר אין נישט טשעפן יענעמס געלט‪,‬‬ ‫האט אים באפאלן א נערוועזיקייט און אנגעצויגנקייט‪,‬‬ ‫און ער וואונדערט זיך פון וואס דאס קומט‪ .‬און איר‬ ‫האט אים געענטפערט בשם ספרי חסידות‪ ,‬אז עס איז‬ ‫נאר א דורכגאנג‪ ,‬וואס נעמט זיך פון דעם וואס ער איז‬ ‫אריין געגאנגען אין די מדה פון 'יראה'‪ ,‬וואס דאס‬ ‫ברענגט 'דינים' אויף א מענטש‪ ,‬ביז ער געוואוינט זיך‬ ‫צו דערצו און עס ווערט איינס מיט אים וואס דאן קען‬ ‫ער ארויפגיין צו די נעקסטע מדריגה פון יראת‬ ‫הרוממות און שמחה וכו'‪.‬‬ ‫איך האב הנאה געהאט צו זעהן אז איר האט ממש‬ ‫צוגעטראפן צו אן אפענע שטיקל זוהר אין פרשת‬ ‫בראשית‪ ,‬און איך וועל מעתיק זיין דעם לשון פון זוהר‬ ‫הק'‪" :‬בכה רבי שמעון ואמר‪ ,‬ווי אי אימא ווי אי לא‬ ‫אימא‪ ,‬אי אימא ינדעון חייבין היך יפלחון למאריהון‬ ‫[ר"ל כשידעו הרשעים כי יראת העונש נקראת יראה‬ ‫רעה מצד הקליפה‪ ,‬ומי שדבוק בה מתעוררין עליו‬ ‫קטרוגים ועונשים‪ ,‬וירצו לעלות למדריגת יראת‬ ‫הרוממות מיד‪ ,‬אשר לא תעלה בידם‪ ,‬ונמצאתי‬ ‫מכשילם שימנעו מלעבוד להקב"ה גם ביראת העונש‪,‬‬ ‫ויאמרו כעין שאמר 'אחר' כששמע שאין לו חלק‬ ‫לעוה"ב‪ ,‬שלפחות יהנה מהעוה"ז‪ .‬אבל דרך הישר הוא‬ ‫תחלה לעבוד להקב"ה ביראת העונש על אף הקטרוגים‬ ‫הנשפעין ממנה‪ ,‬עד שיזכה לעלות ליראת הרוממות]‪,‬‬ ‫אי לא אימא יאבדון חברייא מלה דא‪ .‬באתר דיראה‬ ‫קדישא שרי‪ ,‬מלרע [למטה תחתיה] אית יראה רעה‪,‬‬ ‫דלקי ומחי ומקטרג ואיהי רצועה לאלקאה חייביא‪,‬‬ ‫ומאן דדחיל בגין עונש דמלקיותא וקטרוגא כמה‬ ‫דאתמר לא שריא עליה ההיא יראת ה' דאקרי יראת‬ ‫הוי"ה לחיים‪ ,‬אלא מאן שריא עליה ההיא יראה רעה‪,‬‬ ‫ואשתכח דשריא עליה ההיא רצועה יראה רעה"‪.‬‬ ‫מען זעהט פון דעם אז טאקע פון דעם שוועריקייט‬ ‫וואס דער אינגערמאן רעדט זיך דא אויס‪ ,‬פון דעם‬ ‫האט רבי שמעון מורא געהאט און געוויינט‪ ,‬וויפיל‬ ‫אידן וועלן זיך צוריק האלטן זייער גאנץ לעבן‬ ‫אנצוהייבן צו דינען דעם אייבערשטן מיט אן‬ ‫ערנסטקייט‪ ,‬אויס זארג פון אביסל אנגעצויגנקייט און‬ ‫פרעשור‪ .‬דערפאר דארף מען זיך שטארק מחזק זיין און‬ ‫גלייבן אז "אין אדם שומע לי מפסיד"‪ ,‬אזויווי איר‬ ‫האט געשריבן אז עס איז נאר א דורכגאנג‪ ,‬און כל‬ ‫התחלות קשות‪ ,‬ווייל ווי נאר מען ווערט צוגעוואוינט‬ ‫דערצו‪ ,‬הייבט מען אן שפירן א טעם און געשמאק אין‬ ‫די יראה‪ ,‬עס ווערט מקוים "יראת ה' תוסף ימים"‪,‬‬ ‫יראת ה' לחיים‪.‬‬ ‫איך קען נאר אויספירן סיי פארן תמימות'דיגן שואל‬ ‫און סיי פארן חשוב'ן משיב‪" :‬חזקו ואמצו גבורי החיל‬ ‫כי ה' אתכם מעתה ועד עולם"‪.‬‬ ‫י‪ .‬י‪ .‬ק‪ .‬וויליאמסבורג‬

‫א‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫האט געבעטן דערפאר א פעטן פרייז‪ ,‬האט ר' מרדכי הערש‬ ‫הבנות"‪ .‬א האלבע יאר דערויף באקומען די דריי טעכטער א‬ ‫געהאלטן אז דער געשעפט לוינט זיך אים‪ ,‬וויבאלד ר' יחזקאל האט‬ ‫טעלעפאן קאלל פון די אינשורענס אגענט אז זיי ווילן זיך טרעפן‬ ‫נישט אויסגעזעהן צו זיין אינעם בעסטן געזונט צושטאנד‪ ,‬וואס‬ ‫אויף א מיטונג מיט אלע שוועסטער אין א באשטימטן דאטום‬ ‫דאס באדייט אז ווארשיינליך וועט מען נישט ברויכן באצאלן דעם‬ ‫אינעם ביורא פונעם קאמפאני‪ .‬זיצנדיג דארטן האט דער אגענט‬ ‫א‬ ‫יערליכן אפצאל פאר צו לאנג‪ ,‬און עס רעדט זיך דאך דא פון‬ ‫פונעם קאמפאני ארויסגענומען די דאקומענטן פון ר' יחזקאל'ס‬ ‫לאנגיעריגע פאליסי וואס מען האט שוין איינגעצאלט דערפאר‬ ‫אינשורענס וועלכע זייער טאטע ע"ה האט אפגעקויפט‪ ,‬ער האט‬ ‫דערפון‬ ‫אסאך געלט‪ ,‬וואס ווי פארשטענדליך שטייגט דער ווערד‬ ‫אראפ געלייגט דעם לעצטן דאקומענט אויפן טיש און זיי געבעטן‬ ‫יעדע פארבייגייענדע יאר‪ ,‬און אזוי אויך האט עס די מעלה פון‬ ‫עס צו ליינען‪ ,‬צו זייער גרויס ערשטוינונג אנטדעקן זיי אז זייער‬ ‫נישט דארפן זיין פארנומען טאג טעגליך דערמיט‪ ,‬ער וועט נאר‬ ‫טאטע ע"ה האט איבערגעשריבן דעם פאליסי אויף זייער נאמען‪.‬‬ ‫דארפן איינמאל א יאר אראפלייגן דעם סומע פון צען טויזנט‬ ‫"מן הסתם האט טאטי געוואלט אונז אויסדרוקן הכרת הטוב פארן‬ ‫איז‬ ‫דאלער און דערנאך פארגעסן דערפון פאר א יאר‪ ,‬וואס דאס‬ ‫זיך אפגעבן מיט אים אויף די עלטערע יארן – טראכטן זיי צו זיך –‬ ‫דערפאר האט ער אוועק געגעבן‬ ‫יעצט געווען דער הויפט ציל ביי ר'‬ ‫די פאליסי נאר פאר אונז און‬ ‫עס זאל נישט פאסירן נאכאמאל‪:‬‬ ‫מרדכי הערש‪ .‬מען האט זיך‬ ‫נישט פאר זיינע זון‪ ,‬אדער קען זיין‬ ‫אראפגעזעצט מיט אן אדוואקאט‬ ‫ווען א מענטש פארשרייבט וואס אימער‬ ‫אז טאטי‪ ."...‬דער אגענט האט זיי‬ ‫און אויסגעארבעט אלע דעטאלן‬ ‫אויף א געוויסע קינד'ס נאמען‪ ,‬צי איז דאס‬ ‫זייערע‬ ‫פון‬ ‫איבערגעהאקט‬ ‫און דער געשעפט איז געשלאסן‬ ‫א פאליסי אדער א קאר אד"ג‪ ,‬איז נישט‬ ‫מחשבות דערקלערנדיג אז ר'‬ ‫געווארן‪ ,‬ר' מרדכי הערש האט‬ ‫כדאי זיך אריינצושטעקן די קאפ אין די ערד‬ ‫יחזקאל איז דער וואך אוועק פון‬ ‫'‬ ‫אויסגעצאלט דאס געלט פאר ר‬ ‫ווי די בת היענה און זיך איינרעדן אז נאך‬ ‫דער וועלט‪ ,‬און יעצט איז זיין‬ ‫יחזקאל און ער פון זיין זייט האט‬ ‫זיין אריכות ימים וועט מען זיך נישט שלאגן‬ ‫אויפגאבע צו באצאלן‪ .‬ער האט‬ ‫פאליסי‬ ‫אריבער געלייגט דעם‬ ‫אויף דעם‪ ,‬נאר ענדערש זאל ער קלאר‬ ‫ארויסגענומען דריי טשעקס און‬ ‫אויף ר' מרדכי הערש'נס נאמען‪.‬‬ ‫אויסשמועסן מיט זיין קינד וואס זיין פאלן‬ ‫אויסגעשריבן פאר יעדן איינעם א‬ ‫איז דערמיט‪ .‬און ער זאל גיין צו א מומחה‬ ‫דריטל פון די פאנטאסטישע סומע‬ ‫"א מענטש טראכט‪ ,‬און דער‬ ‫די‬ ‫אין צוואה אנגעלעגנהייטן און מסדר זיין‬ ‫פון פינף מיליאן דאללער‪ .‬זיי‬ ‫איז‬ ‫אייבערשטער לאכט"‪ .‬עס‬ ‫ריכטיגע דאקומענטן און קנינים אז זיין‬ ‫זענען ארויס פון דארט שיכור פון‬ ‫אריבער געלאפן עטליכע יאר און‬ ‫וואונטש זאל קענען אויסגעפירט ווערן‬ ‫פרייד נישט וואוסנדיג וויאזוי‬ ‫דער בילד האט זיך אויסגעשטעלט‬ ‫הונדערט פראצענט‪.‬‬ ‫אפצודאנקען זייער זעליגע פאטער‬ ‫פונקט פארקערט ווי געפלאנט‪,‬‬ ‫וועלכער האט זיי איבערגעלאזט‬ ‫דער שוואכער ר' יחזקאל גייט נאך‬ ‫אזא ירושה‪.‬‬ ‫אן מיטן פולן טעמפא‪ ,‬ווידער ר' מרדכי הערש'ס געזונט צושטאנד‬ ‫ווי נאר די ברודער זענען געוואויר געווארן דערפון זענען זיי‬ ‫הייבט שוין אן מאכן קונצן‪ ,‬דא האט ער צו טון מיטן הארץ‪ ,‬דא‬ ‫געווארן ווילד‪" :‬וואס הייסט?! די הלכה איז דאך אז טעכטער‬ ‫מיט די נירן‪ ,‬ער גייט אריין אין שפיטאל און ארויס פון שפיטאל‪,‬‬ ‫ירשנ'ען נישט?! מיט וועלכע רעכט האלטן זיי דאס גאנצע געלט‬ ‫תמידין כסדרן‪ .‬דא האט זיך ארויסגעשטעלט ווי געטריי זיינע‬ ‫פאר זיך?! עס געהער דאך צו אונז?!"‪ .‬אבער זעהנדיג אז די‬ ‫טעכטער זענען צו אים‪ ,‬זיי האבן אים שטענדיג באגלייט צו די‬ ‫שוועסטער נעמען בכלל נישט ערנסט זייערע רייד‪ ,‬שרייענדיג‪:‬‬ ‫דאקטוירים‪ ,‬געשטאנען צו די האנט און פרובירט דאס מערסטע‬ ‫"אזוי האט טאטי געוואלט און אזוי וועט זיין"‪ .‬האבן די ברודער‬ ‫מעגליך אים צו האלטן ביים געזונט‪ .‬נאך וואס דער צושטאנד האט‬ ‫געלאדנט די שוועסטער צום דין תורה וואו יעדער האט‬ ‫אנגעהאלטן א לענגערע צייט אן קיין ערנסטע פארבעסערונגען‪,‬‬ ‫אראפגעלייגט זיין טענה‪.‬‬ ‫האט ר' מרדכי הערש אריבער גערופן אן אדוואקאט‪ ,‬זאגנדיג אז‬ ‫וויבאלד ער האט מורא אז זיינע מאנאטן זענען געציילטע‪ ,‬און ער‬ ‫די ברודער'ס טענה‪:‬‬ ‫וויל פארזיכערן אז ער דערלייגט נישט זיין פאליסי וואס ער האט‬ ‫אפגעקויפט פון ר' יחזקאל‪ ,‬דערפאר וויל ער עס יעצט טוישן און‬ ‫מיר זענען די איינציגסטע תורה'דיגע יורשים וואס זענען‬ ‫איבערשרייבן אויפן נאמען פון זיינע טעכטער‪ .‬דער אדוואקאט‬ ‫בארעכטיגט צו באקומען סיי וואספארא ירושה וואס אונזער‬ ‫האט עס טאקע געזעצליך איבערגעשריבן אויף די נעמען פון אלע‬ ‫טאטע האט איבערגעלאזט‪ .‬יעצט – מיטן פטירה פון ר' יחזקאל –‬ ‫דריי טעכטער‪.‬‬ ‫איז אפיר געקומען פרישע פינף מיליאן דאלער‪ ,‬וואס ברויך‬ ‫צוטיילט ווערן נאר צווישן אונז‪ .‬דאס וואס דער טאטע ע"ה האט‬ ‫עס איבערגעשריבן אויף די נאמען פון די טעכטער‪ ,‬טוישט‬ ‫גארנישט די הלכה צוליב עטליכע סיבות‪ ,‬ערשטנס ער האט נישט‬ ‫געמאכט קיין קנין דערויף‪ ,‬ממילא האבן זיי עס נישט קונה געווען‬ ‫בחייו‪ ,‬און יעצט איז ער שוין נישט בעה"ב איינצוטיילן וואס צו טון‬ ‫דערמיט‪ .‬צווייטנס‪ ,‬אפילו טאמער עס וועט נתברר ווערן אז ער‬ ‫האט עס יא מקנה געווען מיט אן אקטועלן קנין‪ ,‬איז עס אבער א‬

‫עס האט נישט געדויערט מער ווי עטליכע חדשים און ר'‬ ‫מרדכי הערש איז נסתלק געווארן אין עלטער פון אכט און זיבעציג‬ ‫יאר‪ .‬נאך די שבעה האבן זיך די ברודער צאמגעזעצט‪ ,‬און וויבאלד‬ ‫דער נפטר האט נישט איבערגעלאזט קיין שום צוואה האבן זיך די‬ ‫ברודער צוטיילט מיט די ירושה צווישן זיך‪ ,‬נישט גיבנדיג גארנישט‬ ‫פאר די שוועסטער; ווי די הלכה לויטעט‪" :‬הבנים יורשים ולא‬

‫ב‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫זאך וועלכע איז נישט שייך מקנה צו זיין‪ ,‬וויבאלד עס איז א 'דבר‬ ‫שלא בא לעולם'‪ ,‬דאס הייסט‪ ,‬בשעת דער טאטע האט עס‬ ‫איבערגעשריבן אויף זייער נאמען איז דער אינשורענס קאמפאני‬ ‫נאך גארנישט שולדיג געווען פארן טאטן וויבאלד ר' יחזקאל האט‬ ‫נאך דאן געלעבט‪ ,‬ממילא איז נאך בכלל נישט געווען קיין‬ ‫טאּפעדיגע חוב וואס מען זאל זיי קענען מקנה זיין‪.‬‬

‫חוצפה פון די ברודער צו קומען מיט טענות אויף א זאך וואס‬ ‫זייער אייגענע טאטע האט געטון‪ ,‬און נאך דערצו זיך אזוי פרעך‬ ‫אויסדרוקן‪" :‬ער איז שוין נישט בעה"ב איינצוטיילן וואס צו טון"‪,‬‬ ‫עס איז דירעקט דאס פארקערטע פון כיבוד אב צו רעדן אזוי‪.‬‬ ‫און דאס וואס זיי טענה'ן אז לויט הלכה ירש'נען נאר די זון‬ ‫און נישט די טעכטער‪ ,‬דאס איז אלץ גוט פאר פארמעגנס אדער‬ ‫חובות וואס דער טאטע האט איבערגעלאזט‪ ,‬אבער דער‬ ‫אינשורענס פאליסי איז מער ווי אזא סארט קרעדיט וואס ער‬ ‫האט פארמאגט ביים קאמפאני‪ ,‬און ער האט אויסגעשטעלט אז‬ ‫דער קרעדיט זאל גיין דירעקט צו אונז‪ ,‬ממילא הייסט עס כאילו‬ ‫ער האט שוין ביים לעבן פארקירעוועט דעם קרעדיט צו אונז און‬ ‫עס באלאנגט בכלל נישט צום ירושה‪.‬‬

‫ווידער‪ ,‬די הלכה פון "מצוה לקיים דברי המת" איז אויך‬ ‫נישט אקטועל דא אין אונזער פאל צוליב צוויי סיבות‪ ,‬ערשטנס‪,‬‬ ‫ווייל דאס איז נאר נוגע ווען דער מת האט איינגעלייגט געלט ביי‬ ‫א דריטן און אים אנגעזאגט צו טון דערמיט א געוויסע זאך‪,‬‬ ‫אבער דא האט דאך דער טאטע נישט איינגעלייגט קיין געלט ביי‬ ‫קיינעם‪ ,‬ווייל די געלט וואס ער האט איינגעצאלט יעדעס יאר‪,‬‬ ‫דאס איז נישט די זעלבע געלט וואס די קאמפאני באצאלט יעצט‪,‬‬ ‫יענע געלט האט די קאמפאני קונה געווען‪ ,‬און יעצט איז דא א‬ ‫נייע חוב וואס די קאמפאני באצאלט‪ ,‬וואס דער חוב איז נישט‬ ‫געווארן איינגעלייגט ביי קיינעם‪ .‬צווייטנס‪ ,‬ביי א סומע וואס איז‬ ‫אומבאשטימט‪ ,‬ווי אין אונזער פאל וואס דער פרייז פונעם‬ ‫פאליסי ווענדט זיך אין וועלכע עלטער ר' יחזקאל שטארבט‪ ,‬איז‬ ‫נישט דא קיין "מצוה לקיים דברי המת"‪ .‬ממילא ווענדן מיר זיך‬ ‫צום בית דין מיט א ביטע ארויסצוצווינגען די פינף מיליאן‬ ‫דאלער פון די שוועסטער און עס אונז צוריק געבן‪.‬‬

‫פסק בית דין‪:‬‬ ‫אן אינשורענס פאליסי איז נישט קיין 'חוב' עס איז נאר א‬ ‫'התחייבות' וואס דער קאמפאני האט זיך אונטערגענומען צו‬ ‫באצאלן‪ ,‬וואס דערפאר וויבאלד דער נפטר האט געטוישט די‬ ‫נעמען‪ ,‬איז אויסגעקומען אז דער קאמפאני האט זיך מחייב‬ ‫געווען צו באצאלן פאר די טעכטער אנשטאט אים‪ ,‬און עס האט‬ ‫נישט אויסגעפעלט צו מאכן קיין שום קנין אויף אזא זאך‪.‬‬ ‫צווייטנס‪ ,‬וויבאלד לויט געוויסע פוסקים איז אין אזא פאל יא‬ ‫אקטועל די הלכה פון מצוה לקיים דברי המת‪ ,‬קענען די טעכטער‬ ‫וועלכע זענען שוין 'מוחזק' האבנדיג דאס געלט אין דער האנט –‬ ‫אננעמען ווי די דאזיגע פוסקים‪ ,‬דערפאר האט בי"ד גע'פסק'ענט‪:‬‬ ‫די טעכטער זענען בארעכטיגט צו האלטן די פינף מיליאן דאלער‬ ‫און זיי דארפן נישט געבן פאר די ברודער קיין איין פרוטה!‬

‫די שוועסטערס טענה‪:‬‬ ‫עס איז קלאר ווי דער טאג אז דער טאטע ע"ה האט‬ ‫געוואלט אונז איבערלאזן עפעס געלט אלס הכרת הטוב פארן זיך‬ ‫אפגעבן מיט אים די לעצטע תקופה און דערפאר האט ער‬ ‫איבערגעשריבן די פאליסי אויף אונזער נאמען‪ ,‬און עס איז א‬

‫נימוקי הפסק‬ ‫ב'אינשורענ'ס' (ביטוח חיים) אכן יש לדון אם הוה‬ ‫כהלוואה שזמן הפרעון הוא לאחר מיתה‪ ,‬או שהחוב כולו‬ ‫חל רק לאחר מיתה‪ .‬ועי' במאמר בקובץ זכור לאברהם‬ ‫(תשנ"ה עמ' שי"ח‪ ,‬וכן האריך בספרו 'הסכם ממון'‪ ,‬מהדיין הרב יוסף‬

‫גולדענבערג) שהסתפק אם אינשורענ’ס הוה כירושה הבאה‬ ‫לאחר מיתה‪ ,‬או שהוה כהלוואה שזמן פרעונה לאחר‬ ‫מיתה ודמי לכופר (ב"ק מג‪[ ):‬ועי' בשו"ת אחיעזר (ח"ג סי' ל"ד)‬ ‫שהביא מהגאון ר' אלחנן וואסערמאן שבביטוח החוב חל מחיים ורק זמן‬

‫הפרעון הוא לאחר המוות‪ ,‬והוא שם פקפק בזה‪ ,‬עיי"ש]‪ .‬עוד הסתפק‬ ‫שם שאפשר שהוה רק התחייבות לנהנה מהביטוח והוה‬ ‫כתן מנה לפלוני ואתחייב אני לך‪ .‬אך יעוי' שם שכל‬ ‫ספקו באינשורענ’ס שאדם עושה לעצמו‪ ,‬שלעולם הוא‬ ‫לא יזכה בממון כי החיוב חל רק לכשימות‪ ,‬אבל בנד"ד‬ ‫שהמבוטח הוא ר’ יחזקאל‪ ,‬והנהנה רוצה להעביר את‬ ‫דמי הביטוח לאחר‪ ,‬בזה אין את הסברות השייכות‬ ‫במבטח עצמו‪ ,‬כי גם הוא ראוי לזכות בממון כשר’‬ ‫יחזקאל המבוטח ימות‪.‬‬ ‫והנה אף שבאמת החוב לא קיים קודם מיתת ר'‬ ‫מרדכי צבי כיון שר’ יחזקאל עדיין לא מת‪ ,‬מ"מ גם אחר‬ ‫פטירת ר' מרדכי צבי עדיין לא חל חוב כי ר’ יחזקאל מת‬ ‫רק כמה חודשים אחר כך‪ .‬ומ"מ בהוראתו של ר' מרדכי‬ ‫צבי להעביר את רישום הנהנים בדמי הביטוח יש הוראה‬

‫להתחייב להן ואת זה הביטוח יכול לעשות גם בחייו‬ ‫וגם בלי קנין‪ ,‬וכיון שהתחייב להן ולא לבנים‪ ,‬הכספים‬ ‫שלהם לגמרי‪ .‬ואף שבהסכם שינוי הרישום שחתם ר'‬ ‫מרדכי צבי עם חברת הביטוח אין לשון התחייבות [ ‪-‬‬ ‫שמתחייב את הכספים לבנות]‪ ,‬ויש רק הסכם עם‬ ‫הביטוח שהבנות תהיינה המוטבות‪ ,‬ויכול הוא לשנות‬ ‫את המוטבים בכל עת שירצה‪ .‬מ"מ כיון שהחברה‬ ‫התחייבה לבנות עקב בקשת אביהם ההתחייבות‬ ‫חלה [ובאמת אם באנו לדון מצד קניינים‪ ,‬הרי כשר'‬ ‫מרדכי צבי קנה את הפאליסי מר’ יחזקאל לכאורה לא‬ ‫חל כלום‪ .‬שהרי זה דשלב"ל ואי"ז דקל לפירותיו‪,‬‬ ‫(ואפשר מדין סיטומתא שלדעת כמה פוסקים מהני‬ ‫בדשלב"ל‪ ,‬ויש עוד כמה צדדים בזה)‪ .‬אך האמת שאי"ז‬ ‫קנין אלא התחייבות‪ ,‬ור’ יחזקאל רשם בעד הממון‬ ‫שקיבל את אבי הבנות כמוטב של הביטוח‪ ,‬וממילא‬ ‫מאז והלאה הם מתחייבים לו כפי תנאי הפאליסי]‪.‬‬ ‫ועל כן נראה שבנד"ד היות ור' מרדכי צבי הורה‬ ‫לביטוח לעשות את הבנות למוטבות‪ ,‬ממילא‬ ‫ההתחייבות של החברה עתה היא כלפי הבנות‪ ,‬וכשמת‬ ‫ר’ יחזקאל הבנות מקבלות את ההתחייבות שהתחייבו‬ ‫להן ולא לאביהן‪ ,‬ואע"פ שהאב שילם עבור ההתחייבות‬ ‫לבנות‪ ,‬מ"מ גם אם ר’ יחזקאל היה מת בחיי האב‬ ‫הבנות היו מקבלות את כספי הביטוח ולא האב‪,‬‬ ‫וממילא גם עתה יקבלו הבנות ולא הבנים אפילו‬

‫ג‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫שעומדים במקום אביהם‪.‬‬ ‫ואכן בחשוקי חמד (ב"ב קלט‪ ):‬כתב על אופן‬ ‫שהמוריש רשם אחר כמוטב על ביטוח שעשה לעצמו‪,‬‬ ‫שאפילו אם נאמר שאינשורענ’ס הוא ראוי או אף גרע‬ ‫מראוי [כיון שעדיין לא חל החוב וכשחל האב כבר אינו‬ ‫בחיים]‪ ,‬מ"מ המוטב מקבל את דמי הביטוח‪ ,‬כי אין זה‬ ‫מדין ירושה‪ ,‬אלא מדין התחייבות שחברת הביטוח‬ ‫התחייבה עקב תשלומים שקיבלה מהמוריש לשלם‬ ‫למוטבים שקבע המשלם‪.‬‬ ‫וכ"כ בשו"ת חשב האפוד (ח"ד סי' נ') שנראה מסברא‬ ‫פשוטה שאין לאינשורענ’ס דין ירושה כלל‪ ,‬כי סגנון‬ ‫הביטוח הוא שמשלמים לחברת הביטוח ממון‪ ,‬והחברה‬ ‫משלמת תמורת זה סכום מסוים אחר זמן מסוים למי‬ ‫שהמבוטח מצוה‪ ,‬ורחוק מאד לומר שיהיה על זה תורת‬ ‫ירושה שיהיה החיוב לצוות ליתן סכום זה להבנים‪ ,‬ואין‬ ‫צורך בזה לקנין מיוחד כי כן היא תקנת החברה‬ ‫שנותנים הסכום למי שהמבוטח מצוה ואין אחר זה‬ ‫כלום‪ ,‬וכתב שם שאין שום פקפוק בדבר גם בלא‬ ‫סימוכין על פי הלכה‪ ,‬אבל יש גם סימוכין לדבר שאם‬ ‫נאמר שהיחס שבין חברת הביטוח למבוטח הוא כיחס‬ ‫שבין מלוה ולווה‪ ,‬נמצא שחברת הביטוח נחשבת ללווה‬


‫המשך נימוקי הפסק‬ ‫והחברה מתחייבת למבוטח הממון כפי התנאים‬ ‫שביניהם‪ ,‬והחיוב חל על החברה בשעה שמקבלת הממון‪,‬‬ ‫וזה פשוט שאם מלוה אומר ללוה בשעה שמלוה לו‬ ‫הממון עליך להחזיר ההלוואה לפלוני‪ ,‬מתחייב תיכף‬ ‫הלווה לאותו פלוני ואין צריך קנין אחר‪ ,‬והוא מדין עבד‬ ‫כנעני המוזכר בחו"מ סי' ק"צ סעי' ד' לעניין קניין קרקע‪,‬‬ ‫ומסתבר שה"ה גם לענין התחייבות לווה למלווה‪ .‬ואם‬ ‫אמנם המבוטח יכול עוד לשנות את דעתו ואין זה קנין‬ ‫גמור שאינו בחזרה‪ ,‬ומסתבר שגם המלוה יכול לשנות‬ ‫את דעתו שלא ליתן לאותו פלוני‪ ,‬מיהו כל זמן שלא‬ ‫שינה את דעתו הדבר מנוי וגמור‪ ,‬ואין לפקפק ולומר‬ ‫שאינו קנין גמור‪ .‬וכתב עוד שם שאם נאמר שהביטוח‬ ‫אינו מלוה אלא פקדון ביד החברה הרי הדבר פשוט עוד‬ ‫יותר שהרי זה מסירה ביד שליש שיש בזה משום מצוה‬ ‫לקיים דברי המת‪ ,‬ואם משום דאיתא ברמ"א דבעינן‬ ‫שמתחילת המסירה יהיה מושלש לשם כך ולא כשציוה‬ ‫להשליש אחר כך‪ ,‬הנה בביטוח הרי מוסיפים תשלום כל‬ ‫פעם ופעם והרי יש כאן מסירה חדשה ליד השליש בכל‬ ‫פעם ופעם‪[ .‬והנה מש"כ שהסברא נותנת שביטוח הוא‬ ‫התחייבות ישירה למוטב‪ ,‬דבריו מתקבלים על הדעת‪,‬‬ ‫וכ"פ עוד פוסקים וכנ"ל‪ .‬אבל מה שכתב כשהביא‬ ‫סימוכין ‪ -‬אם לדין יש תשובה‪ ,‬משום דמש"כ שאם היחס‬ ‫הוא מלוה ולוה הרי מועיל מדין עבד כנעני‪ ,‬לכאורה יש‬ ‫לדון שבשלמא בעבד כנעני בזמן שחל השעבוד הוא‬ ‫מתנה שיתחייב לאחר ושפיר דמי‪ ,‬אבל בביטוח אם כבר‬ ‫חל השעבוד אליו‪ ,‬איך יכול לאחר זמן להעביר השעבוד‬ ‫לאחר בלא קנין‪ ,‬ואם הוא התחייבות חדשה אין זה מדין‬ ‫ע"כ אלא שיש כאן התחייבות ישירה למוטב על פי‬ ‫ההסכם אם חברת הביטוח וכנ"ל מסברא‪ ,‬אבל אם בא‬ ‫לדון מצד קניינים יש לדון שלא יוכל להעביר השעבוד‬ ‫אחר שנתחייבו אליו‪ ,‬ובאמת נראה שגם אם זה‬ ‫התחייבות אי"ז התחייבות חדשה‪ ,‬אלא שמתחילה יש‬ ‫שעבוד 'לך ולכל מאן דאתי מחמתך'‪.‬‬ ‫ומש"כ שם שאם נתייחס לביטוח כפקדון הרי ודאי‬ ‫יש בזה משום מצוה לקיים דברי המת ונחשב הושלש‬ ‫לשם כך‪ .‬לא הבנתי דבריו כלל שהרי אין מקבל הכסף‬ ‫שמשלם ואין הכסף פקדון‪ ,‬בפרט שמקבל הרבה פעמים‬ ‫הרבה יותר ממה ששילם‪ .‬ועי' בפתח"ח (ירושה ואישות פ"א‬ ‫הערה ס"ה) מה שהעיר בדבריו בעניין הלוואה שמסתבר‬ ‫שאי"ז הלוואה כי לפעמים מקבלים יותר‪ ,‬וצ"ב כוונתו כי‬ ‫הרי סברא זו נכונה גם כלפי פקדון‪ ,‬וצ"ב]‪.‬‬

‫עכ"פ לעניין הלכה נראה פשוט כסברת החשב‬ ‫האפוד שיש כאן התחייבות למוטבים‪ ,‬ואין כאן הקנאה‬ ‫שנדון איך חלה בלא קנין‪ ,‬כי יש כאן התחייבות מצד‬ ‫החברה 'לך ולכל מאן דאתי מחמתך' לפי מי שיקבע‬ ‫המשלם‪ ,‬וההתחייבות חלה מתחילה עבורם‪ ,‬אע"פ‬ ‫שאינם ידועים עתה וככל התחייבות לכל מאן דאתי‬ ‫מחמתך‪ .‬ועי' עוד בספר משפטיך ליעקב (ח"א סי' י"ח אות‬ ‫ו') שדן בעניין צורת הקנין בהעברת מוטב‪ ,‬ונראה שס"ל‬ ‫דל"מ כמשעבדנא לך ולכל דאתי מחמתך‪ .‬ועע"ש כל הסי'‬ ‫בעניין אינשורענ’ס בירושה‪.‬‬ ‫והנה כפי שהזכיר בחשב באפוד הנ"ל יש לדון שגם‬ ‫באופן שהשאיר את עצמו למוטב בביטוח‪ ,‬אם ציוה‬ ‫לבנים שהבנות יהיו המוטבות צריכים לקיים מדין מצוה‬ ‫לקיים דברי המת‪ ,‬ודין זה חל גם על דשלב"ל וגם על דבר‬ ‫שאין בו ממש ואינו קצוב כמבואר בשו"ת אחיעזר (ח"ג‬ ‫סי' ל"ד) עיי"ש ובעוד מהאחרונים (עי' ספר משפט הצוואה ח"ג‬ ‫שער א' ענף ה' אות ג' ואות ו' בעמ' רס"ב ואילך)‪ ,‬ולכן אע"פ שאנו‬ ‫נוקטים שחברת הביטוח משלמת התחייבות על העתיד‬ ‫לכשימות ר’ יחזקאל‪ ,‬ואי"ז חוב עתה‪ .‬מ"מ יכול ר' מרדכי‬ ‫צבי לצוות גם על מה שלא בא לעולם‪ ,‬וממילא גם לו‬ ‫יצוייר שההתחייבות של חברת הביטוח הייתה לר' מרדכי‬ ‫צבי‪ ,‬כגון אילו לא העביר הרישום על שם הבנות בחברת‬ ‫הביטוח‪ ,‬אבל ברור שאמר שהמוטבות יהיו הבנות‪ .‬יש‬ ‫לקיים דבריו מדין מצוה לקיים דברי המת ויהיו הבנים‬ ‫חייבים לתת לבנות הכל‪ ,‬וכ"ש כשהממון כבר ביד הבנות‪.‬‬ ‫ובאחיעזר שם כתב שהגאון ר' אלחנן ווסרמן אמר לו‬ ‫שבביטוח יש לדון שהחוב חל מחיים ורק זמן הפרעון‬ ‫הוא לאחר המוות‪ ,‬ונחשב דבר שבא לעולם‪ ,‬אך הוא ז"ל‬ ‫פקפק בדבריו שם וכתב 'ואין דבריו מוכרחים ולא הובאו‬ ‫אצלי בכור הבחינה‪ ,‬ולמעשה נראה לי דודאי יש בזה‬ ‫מדין מצוה לקיים דברי המת' וכתב שם עוד שכיון‬ ‫שהרבה פוסקים ס"ל דמצוה לקיים דברי המת גם בלא‬ ‫הושלש לשם כך ע"כ צידד לקיים דברי המת‪.‬‬

‫העולה מכל האמור שבנד"ד שהממון כבר ביד‬ ‫הבנות‪ ,‬ברור שיכולות לומר קים לי כשיטות שלא בעינן‬ ‫הושלש לשם כך ושיש חיוב משום מצוה לקיים דברי‬ ‫המת‪ ,‬בפרט שבשו"ת בנין ציון סי' כ"ד מצדד שבמקום‬ ‫שאין היורשין מוחזקין יש לסמוך על הנך שיטות דסברי‬ ‫דאמרי' מצוה לקיים דברי המת גם בלא הושלש‪ ,‬וכ"ש‬ ‫כשהבנות מוחזקות‪ .‬אולם כל זה כתבנו רק לרווחא‬ ‫דמילתא כי בלא"ה כבר כתבנו שא"צ להגיע לדין מצוה‬ ‫לקיים דברי המת‪ ,‬כי גם בלא דין מצוה לקיים דברי המת‬ ‫ועי' עוד בקובץ הישר והטוב (ח"ב עמ' קי"ד)‪ ,‬נראה שהממון שלהם לגמרי כיון שהביטוח התחייב‬ ‫שהאריכו למעניתם מדברי האחרונים בדין מצוה לקיים לבנות מאז שנרשם על שמן‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬ ‫דברי המת בדשלב"ל‪ .‬וראה עוד בפתחי חושן (חלק ירושה‬ ‫ואישות פ"א הערה ס"ה) שהאריך בענין ירושה באינשורענ’ס‬ ‫והעיר שאם שינה שם המוטבים לא שייך לדון משום‬ ‫מצוה לקיים דברי המת כיון שלא הושלש לשם כך‪,‬‬ ‫ונשאר בצ"ע‪[ .‬ובדבריו נראה שהיה פשוט לו שאם הודיע‬

‫ד‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫בתחילה מי יהיו המוטבים נחשב הושלש גם כלפי‬ ‫התשלומים שמשלם אח"כ כיון שעל דעת כן נעשים כל‬ ‫פעם שמשלם‪ ,‬ואילו אם שינה שם המוטבים יש חסרון‬ ‫שמה שנתן עד אז לא הושלש לשם כך‪ .‬אך יש להעיר‬ ‫שאם אמרינן שזה התחייבות כלפי המוטבים א"כ‬ ‫כששינה שם המוטבים התחייבות החברה היא למוטבים‪,‬‬ ‫ומצוה לקיים דברי המת להעביר למוטבים כל מה שהיו‬ ‫חייבים עד עתה לאב‪ ,‬וממילא נחשב הושלש לשם כך‪ .‬כי‬ ‫הרי בכל מקרה אינם מקבלים את הכסף שהוא משלם‬ ‫שהרי פעמים רבות משלמים הרבה יותר וא"כ הכסף‬ ‫ששילם מתחילה לא הושלש לשם נתינה למוטבים אלא‬ ‫לשם זכות ההתחייבות בתשלום הביטוח כשיגיע הזמן‪,‬‬ ‫ואי"ז לא פקדון ולא הלוואה אלא תשלום עבור‬ ‫התחייבות עתידית‪ ,‬וממילא אין כאן מקום לדון מצד‬ ‫הושלש‪ .‬אבל אעפ"כ כיון שמתחילה משלם עבור שיתנו‬ ‫את התחייבותם בעתיד נחשב החיוב שלהם כהושלש‬ ‫לשם כך‪ ,‬משום שזה הייתה כל מטרת התשלום‬ ‫שיתחייבו לתת לנהנים את הסך שנמצא אצלם‪ .‬וכמו‬ ‫באדם שיתחייב לחבירו סך מסוים בלי חוב קודם‪ ,‬ויבקש‬ ‫המקבל שאת ההתחייבות יתן ליורשים‪ ,‬לכאורה שייך‬ ‫בזה מצוה לקיים דברי המת ויחשב הושלש לשם כך‪ ,‬כי‬ ‫סו"ס לא נמצא ביד המצוה ונשאר ביד המתחייב לשם‬ ‫נתינה בעתו לידי הנהנים‪ .‬ודו"ק וצ"ב עדיין‪ .‬ועי'‬ ‫באחיעזר שהובא לעיל‪ .‬וראה עוד בפסקים וכתבים כרך‬ ‫ט' סי' ס"ו שכתב להלכה שבדמי ביטוח יש משום מצוה‬ ‫לקיים דברי המת]‪.‬‬


לדון ולהורות תולדות תשעז @z9