Page 1

‫תורת החכמים‬ ‫גליון שבועי להנחלת תורת חכמי ספרד זיע"א‬ ‫יו"ל על ידי "מכון חכמי ספרד"‬

‫מאמר שבועי‬ ‫הרה"ג ר' משה פרץ שליט"א‬ ‫רב ק"ק "לב אליהו" נתיבות‬

‫פרשת יתרו תשע"ז‬ ‫זמני כניסת ויציאת השבת‬ ‫עיר כניסה יציאה ר"ת‬ ‫י‪-‬ם ‪18:42 18:04 17:13‬‬ ‫ת"א ‪18:39 18:01 17:10‬‬ ‫חיפה ‪18:39 18:02 17:10‬‬ ‫ב"ש ‪18:42 18:04 17:12‬‬

‫תולדותיהם של צדיקים‬ ‫מעלת ישראל יותר מהמלאכים‬

‫הגאון רבי שאול הלוי מורטירה זצ"ל‬ ‫יומא דנשמתא – כ"ד שבט ת"כ‬

‫בני יתרו מגיע לפגוש את חתנו ובתו‪ ,‬משה וצפורה‪ ,‬ומתרגש לשמוע את כל‬ ‫הניסים שאירעו ביציאתם ממצרים‪ ,‬עד שנושא קולו ומברך (יח‪ ,‬י)‪" :‬ברוך ה' אשר‬ ‫הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה‪ ,‬אשר הציל את העם מתחת יד מצרים"‪.‬‬ ‫מברכתו זו‪ ,‬התחדש לרבותינו דין (ברכות נד‪ :‬ובשו"ע סי' ריח ס"א) העובר במקום‬ ‫שנעשה לו ניסים לישראל‪ ,‬מברך ברוך שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה‪.‬‬ ‫הנהגת יתרו מובנת היטב‪ ,‬לברך על הניסים שנעשו לעם ישראל‪ .‬אבל הנהגת‬ ‫ישראל עצמם‪ ,‬אינה מובנת כל עיקר‪ ,‬כיצד משה רבינו וישראל לא עמדו וברכו‬ ‫את ה'‪ ,‬עד שיתרו בא והקדים אותם? אמנם שרו על שפת הים‪ ,‬אבל לא מצאנו‬ ‫שבירכו כלל כדין מקום שנעשה בו נס!‬ ‫הגאון רבי שאול הלוי מורטירא‪ ,‬אב"ד אמסטרדם (ראה אודותיו במדור סמוך)‪ ,‬עומד‬ ‫על תמיהה זו בדרשותיו שבספר גבעת שאול (מאמר י"ז)‪ ,‬ומקדים להבהיר קודם מהי‬ ‫הברכה‪ .‬כיצד שייך שאדם‪ ,‬בן תמותה‪ ,‬יברך למי שאמר והיה העולם‪ ,‬אין סוף ב"ה?‬ ‫הלא ה'ברכה' היא שפע ונביעה‪ ,‬מלשון 'בריכה'‪ ,‬היעלה על הדעת שאנו נשפיע‬ ‫למי שכולו שלימות ולא חסר לו דבר?‬ ‫והתשובה היא‪ ,‬יש לברכה ב' משמעויות‪ .‬א‪ ,‬הודאה והלל‪ .‬ב‪ ,‬בקשה ותחינה‪.‬‬ ‫המלאכים שעומדים על מקומם ולא משתנה דרגתם לעולם‪ ,‬אומרים‪" :‬קדוש‬ ‫קדוש קדוש"‪ ,‬כי בכוחם רק להלל ולשבח‪ ,‬אין ביכולתם לבקש‪ .‬עם ישראל לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬בכוחם לעלות מדרגה לדרגה‪ ,‬כמו בריכה נובעת‪ ,‬ואת זה אנו מבקשים‪:‬‬ ‫"ברוך כבוד ה' ממקומו"‪ ,‬ממקום השלימות שלו אנחנו רוצים שיתן לנו כח לברכו‬ ‫ולבקש בשמו‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת אנו רואים בפיוט לימים הנוראים המחלק בין המלאכים‬ ‫לישראל‪" :‬אפודי שש (המלאכים) לאל שונא שש – אומרים קדוש‪ .‬אצילי ארץ (ישראל)‬ ‫לבורא קצות הארץ – אומרים ברוך"!‬ ‫רמז לכך ניתן למצוא בתיבה בשורש התיבה ב‪.‬ר‪.‬ך‪ .‬כי כולה בכפולות של‬ ‫שנים‪ ,‬האות ב' שוה לשתים‪ ,‬האות ר' שוה למאתים‪ ,‬והאות כ' שוה לעשרים‪ ,‬כי‬ ‫המברך הוא רק אדם שבכוחו לגדול ורוצה להגדיל יחד איתו‪.‬‬ ‫ברור שגם משה וישראל רוצים לומר ברכה על העתיד‪ ,‬לברך על כל הטובה‪,‬‬ ‫אבל סבורים הם שעדיין לא הגיעה השעה‪ .‬עדיין דרגתם כמלאכים שעומדים‬ ‫במקומם‪ ,‬ואין בכוחם לברך‪ .‬רק לאחר שתגיע הגאולה לשלמותה‪ ,‬לאחר הקמת‬ ‫המשכן‪ ,‬רק אז אנו נותנים עוז למלכנו‪ ,‬ונוכל לברך אותו!‬ ‫אבל יתרו סבר אחרת‪ ,‬וכשראה את הניסים והמופתים‪ ,‬ומברך כבר עתה בכל‬ ‫כוחו!‬ ‫משל לשר צבא שחזר מכיבוש מדינה גדולה ובצורה‪ ,‬ובאניותיו ספון שלל רב‬ ‫מאשר הביא עמו‪ ,‬גילופי זהב וכסף‪ ,‬תכשיטים וחפצי חן‪ ,‬עין לא ראתה‪ ,‬הכל‬ ‫מוקטר ומוגש למלך‪.‬‬ ‫ויהי בעוד שר הצבא מכין את מנחותיו‪ ,‬לפי גדלם וערכם‪ ,‬נכנס אחד‬ ‫מהמשרתים‪ ,‬נטל את הכלי היפה שראה ורץ עמו למלך‪" ,‬הנה‪ ,‬הוד מלכותו‪ ,‬הבאנו‬ ‫לך תשורה מהמדינה הכבושה"!‬ ‫הנוכל לומר שנחשב הדבר כחיסרון לשר הצבא שלא הזדרז להגיש מנחתו?‬ ‫אף ישראל‪ ,‬עמדו הכן לומר ברכה ותהילה‪ ,‬אלא שסברו להמתין עד לאחר‬ ‫המשכן‪ ,‬ואילו יתרו קדם לכולם ומיהר להגיש כבר עתה!‬ ‫יה"ר שנזכה להודות ולברך את שמו על כל הניסים והנפלאות‪ ,‬וכימי צאתך‬ ‫מארץ מצרים אראנו נפלאות (מיכה ז‪ ,‬טו)‪ ,‬כך נזכה לניסים כבימי אבותינו‪.‬‬ ‫לרפואת מרת חיה ציפורה לוי‬ ‫בת אסתר תחי'‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫לרפואת האדון הנכבד‬ ‫ר' בנימין בן רחל שליט"א‬

‫לע"נ המנוחה מרת‬ ‫לאה בת גרז ע"ה‬

‫נולד לאחר גלות ספרד בשנת רנ"ב‪ ,‬בה גורשו כשלוש מאות אלף‬ ‫יהודים‪ ,‬נדדו חלקם לפורטוגל הסמוכה או לארצות רחוקות יותר‪.‬‬ ‫בשנים המאוחרות יותר גילו האנוסים כי ניתן להגר להולנד בחשאי‪,‬‬ ‫ולחיות חיים יהודיים בגלוי‪ .‬באמסטרדם התרכזה קהילה שמנתה כמה‬ ‫מאות משפחות אנוסים ששבו ליהדותם‪ ,‬אך השגותיהם ביהדות‬ ‫ושמירת המצוות היו דלות‪.‬‬ ‫רבי שאול הלוי מורטירה התעורר וביד‬ ‫רחומה הנהיג את הקהילה‪ ,‬הדריכם ביסודות‬ ‫היהדות וההלכה‪ ,‬ובנה אותם מהמסד עד‬ ‫הטפחות‪.‬‬ ‫בין פעולותיו הרבות היה לשרש מנהגים‬ ‫נוצריים שהוטמעו באנוסים מבלי משים‪,‬‬ ‫לנקות אותם מאמונות משיחי שקר דוגמת‬ ‫שלמה מולכו ודוד הראובני‪ ,‬ולחזק את בדקי‬ ‫י"ג העיקרים‪ ,‬וכאשר ניכר מספר דרשותיו‬ ‫'גבעת שאול'‪.‬‬ ‫לצד קהילת הספרדים‪ ,‬פעלה גם קהילה‬ ‫אשכנזית‪ .‬רבי שאול הצליח לאחד את שתי‬ ‫הקהילות יחד‪ ,‬ויחד עם רבי מנשה בן ישראל הקים‬ ‫עבורם ת"ת גדול בשם 'עץ חיים'‪ ,‬עם שבע כיתות‬ ‫(התלמיד הראשון בת"ת‪ ,‬היה הרמ"ז‪ ,‬רבי משה‬ ‫זכותא‪ ,‬מח"ס קול הרמ"ז על המשנה שהעתיק‬ ‫והפיץ את כתבי רבינו האר"י באירופה‪ .‬נפטר‬ ‫במנטובה שנת תנ"ח)‪ .‬בהמשך התרחבה הקהילה‬ ‫והוא פתח קהילה נוספת ברוטרדם‪ ,‬וישיבת 'כתר‬ ‫תורה'‪ ,‬שמשכה תלמידים מארצות רבות‪.‬‬ ‫בבאר הגולה (על שו"ע אה"ע סי' טו) מאריך הרבה בשבח רבינו‪.‬‬ ‫נלב"ע לאחר מכאובים רבים‪ ,‬כ"ד שבט ת"ך‪.‬‬ ‫זכותו תגן עלינו‬

‫הילולא דצדיקיא‬

‫שבט‬

‫כב‪ .‬רבי שלמה בולא‪ ,‬סלוניקי‪ ,‬מח"ס לחם שלמה (על הקנינים) תר"ז‬ ‫תשכ"ה‬ ‫רבי שלמה סלים זעפראני‪ ,‬חאלב‪ ,‬ירושלים‬ ‫כג‪.‬רבי שמואל אדוני (ברזאני)‪ ,‬כורדיסטאן‪ ,‬מח"ס אבני זכרון שצ"ג‬ ‫תרפ"ג‬ ‫רבי יעקב ח‪ .‬י אלפייה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬מח"ס ריח ליצחק‬ ‫רבי יצחק חי בוכובזה ראב"ד טריפולי‪ ,‬מח"ס לחם לפי הטף תר"ץ‬ ‫תשכ"ב‬ ‫רבי חזקיה קטנוף‪ ,‬בוכרה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬מח"ס מדרש לחזקיה‬ ‫תשל"ט‬ ‫רבי יהושע מזרחי‪ ,‬ענא‪ ,‬בבל – ת"א‪ ,‬מח"ס אהל יהושע‬ ‫כד‪.‬רבי שאול לוי מורטירה‪ ,‬אב"ד אמסטרדם‪ ,‬מח"ס גבעת שאול‪ .‬ת"כ‬ ‫תקכ"ג‬ ‫רבי משה בן מאמאן הי"ד‪ ,‬מקנס‪ ,‬מרוקו‬ ‫כה‪.‬רבי יעקב הכהן קוראל‪ ,‬הראש"ל‪ ,‬מח"ס זמרת הארץ (אבד בכת"י) תקע"ח‬ ‫תשמ"ו‬ ‫רבי יחיא עומיסי‪ ,‬ראדע‪ ,‬תימן – ראש"ל‬ ‫תשל"ט‬ ‫רבי שאול שרבאני‪ ,‬ירושלים‬ ‫תרע"ד‬ ‫כו‪ .‬רבי יוסף בירדוגו‪ ,‬מח"ס שופריה דיוסף‬ ‫רבי יצחק בוחניק‪ ,‬גאבס‪ ,‬תוניס‪ ,‬ר"מ ישיבת חברת התלמוד תשל"ה‬ ‫תקט"ו‬ ‫כז‪ .‬רבי בנימין ואתורי‪ ,‬טריפולי‪ ,‬לוב‬ ‫תש"ד‬ ‫רבי חיים בירדוגו‪ ,‬ראש ישיבת עץ חיים במקנס‬ ‫תשכ"א‬ ‫רבי שלום אזולאי פאס – י‪-‬ם‬ ‫רבי רחמים בוכריס‪ ,‬ג'רבא‪ ,‬ב"ב‪ ,‬מח"ס לב רחב על הש"ס תשס"ה‬ ‫תקס"ה‬ ‫כח‪.‬רבי אפרים ע‪ .‬לניאדו‪ ,‬חאלב‪ ,‬מח"ס דגל מחנה אפרים‬ ‫תרכ"א‬ ‫רבי חיים ניסים אבולעפיה‪ ,‬רבה של טבריה‪ ,‬והראש"ל‬ ‫תר " פ‬ ‫רבי עזרא הכהן טראב (מסלתון) דמשק‪ ,‬מח"ס ויאמר עזרא‬ ‫תרס"ז‬ ‫רבי וידאל אנג'ל‪ ,‬ראש המקובלים בבית אל וראב"ד י‪-‬ם‬ ‫תרפ"ב‬ ‫רבי בנימין חמוי‪ ,‬לאריסה‪ ,‬יון‪ ,‬מח"ס אמתחת בנימין‬ ‫תשמ"א‬ ‫רבי שמעון מימון‪ ,‬גאבס‪ ,‬תוניס‪ ,‬מח"ס שם משמעון‬ ‫תשכ"ו‬ ‫רבי אליהו גז‪ ,‬תוניס‬ ‫תשע"ב‬ ‫רבי נסים פרץ‪ ,‬ר"י בית אל‪ ,‬ב"ב‪ ,‬מח"ס פרדס ניסים‬ ‫תרפ"ה‬ ‫כט‪.‬רבי משה חיים שלמה דוד שמש‪ ,‬בבל‬


‫לדעת חכמה ומוסר‬

‫מעשי חכמים‬

‫הנה סיבב הקב"ה בקרב כל האומות לתת להם את התורה‪ ,‬ודרשו לדעת מה כתיב בה‪ ,‬ומשום כך‬ ‫הפסידו‪ .‬רק עם ישראל שהודיעו תיכף ומיד "נעשה ונשמע"‪ ,‬נעשה עוד קודם שנשמע‪ ,‬קיבלו אותה‪.‬‬ ‫והדברים תמוהים‪ ,‬הלא אומות העולם שאלו כהוגן‪ ,‬וכלום יש אדם שקונה דבר מבלי לבחון את טיבו?‬ ‫ולמה הפסידו בשאלתם את התורה?!‬ ‫אבל האמת היא‪ ,‬שאם הקב"ה מציע לאדם דבר מה‪ ,‬אין לו מקום להסתפק ולבחור‪ ,‬אלא להתבטל מיד‬ ‫ולקחת בשתי ידים‪ .‬ודבר זה רק ישראל היו מסוגלים‪ ,‬כי הם היודעים שאין שום רצון ודעה מבלעדי רצון‬ ‫ה'‪ ,‬ויודעים שהבחירה הטובה לאדם היא שלא לבחור‪ ,‬אלא לסמוך באמונת אומן על רצונו ית' וללכת‬ ‫אחריו בעינים עצומות‪.‬‬ ‫ומשום כך שאל הקב"ה‪ ,‬מי גילה רז זה לבני שמלאכי השרת משתמשים בו‪ ,‬כי הכח הזה לעשות בלי‬ ‫לשאול שאלות‪ ,‬זה כח של מלאכים‪ ,‬ולא של בני אדם‪ ,‬וישראל העפילו לדרגת המלאכים!‬ ‫(פרדס נסים לרבי נסים פרץ זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת בית אל בני ברק‪ ,‬יומא דנשמתא כ"ח שבט תשע"ב)‬

‫הגאון רבי חיים נסים אבולעפיה זצ"ל‬ ‫הראשון לציון‬

‫ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה (יט‪ ,‬ח)‬

‫מאוצרותיהם של חכמי התורה‬ ‫מתי תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש‬ ‫אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל (יט‪ ,‬ו)‬ ‫צ"ב‪ ,‬הלא כבר נאמר קודם לכן (יט‪ ,‬ג) "כה תאמר לבית‬ ‫יעקב" וגו'‪ ,‬ומדוע כפל שוב את הציווי לדבר אל בני‬ ‫ישראל?‬ ‫והנה בדיני התנאים מצינו (ב"מ צד‪ ).‬שכל תנאי שבין אדם‬ ‫לחבירו‪ ,‬צריך להיות מחוזק כתנאי בני גד ובני ראובן‪,‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬שהתנאי קודם למעשה [לדוגמא‪ ,‬אם תעבוד עמי‪,‬‬ ‫תגור בביתי]‪ .‬ואם התקיים התנאי‪ ,‬מתחייב במעשה‪ .‬אבל‬ ‫כשהמעשה קדם לתנאי [לדוגמא‪ ,‬תגור בביתי אם תעבוד‬ ‫עמי]‪ ,‬חייב לקיים את המעשה‪ ,‬אף לא נתקיים התנאי‪.‬‬ ‫ובספר ערבי נחל (דרוש א' לשבת הגדול) חידש דרק בנ"י‬ ‫צריכים תנאי קודם למעשה‪ ,‬אבל בבני נח לעולם המעשה‬ ‫קיים אף שלא התקיים התנאי‪.‬‬ ‫וכעת כשה' שולח את משה להעביר את דבריו‬ ‫לישראל‪ ,‬מסר תנאי ומעשה "אם שמוע תשמעו בקולי"‪...‬‬ ‫ורק אז "תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"‪ .‬שמא יחשוב‬ ‫משה שדינם כבני נח שבכל מקרה המעשה קיים‪ .‬לפיכך‬ ‫מזהירו להעביר את הדברים בדיוק כפי שהורהו‪ ,‬דהיינו‬ ‫להקדים את התנאי לפני המעשה‪ ,‬כי כעת דינם כבני‬ ‫ישראל ודינם חל כדיני התנאים!‬ ‫(ויאמר עזרא לרבי עזרא הכהן טראב מסלתון‪ ,‬ראב"ד וראש‬ ‫ישיבה בדמשק‪ ,‬נדפס ירושלים תרע"ד‪ ,‬נפטר כח שבט תר"פ)‬

‫קבל האמת ממי שאמרה‬ ‫מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב‪.‬‬ ‫ויאמר משה כי יבא אלי העם לדרוש אלוקים (יח‪ ,‬יד – טו)‬ ‫יש להבין מה משה עונה ליתרו‪ ,‬הן טענת יתרו היתה‬ ‫"מדוע אתה יושב לבדך"‪ ,‬ומה תשובה יש בדברי משה‪,‬‬ ‫"כי יבוא אלי העם"‪ ,‬כלום לא ראה יתרו שהעם בא אליו?‬ ‫אדרבה‪ ,‬תלונתו היתה שיניח שופטים ודיינים נוספים!‬ ‫אלא יתרו הגיע מאומות העולם‪ ,‬ושם השפיטה היא‬ ‫לפי שכל השופט‪ ,‬ואין אמת אחת‪ ,‬כל אחד כפי אשר יורהו‬ ‫שכלו‪ .‬וכעת כשראה את משה‪ ,‬סבר שניתן לחלק את‬ ‫העם בקרב דיינים אחרים‪ .‬וע"ז השיב לו משה‪" ,‬כי יבא‬ ‫אלי העם לדרוש אלוקים"‪ ,‬אינם באים סתם לדין‪ ,‬אלא‬ ‫לדעת את חוקי האלוקים ואת תורותיו‪ ,‬ומאחר ששאר‬ ‫העם עדיין לא קיבלו את התורה‪ ,‬כיצד יוכלו לפסוק?‬ ‫רק אז יכל יתרו לבוא עם הצעתו‪ ,‬ללמד את הדיינים‬ ‫החדשים את חוקי האלוקים‪ ,‬להציב שרי אלפים עשרות‬ ‫ומאות‪ ,‬ואת הדבר הקשה יביאון אליך!‬ ‫(שיורי מצוה לרבי אברהם מונסוניגו‪ ,‬פאס‪ ,‬מרוקו)‬

‫ספרי היחוס עזרו לקבלת התורה‬ ‫ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני (יט‪ ,‬ב)‬ ‫אמרו חז"ל (ילקוט שמעוני ריש במדבר) שבשעה שקיבלו‬ ‫ישראל את התורה‪ ,‬נתקנאו בהם אומות העולם‪ ,‬אמר‬ ‫להם הקב"ה הביאו ספר יחוסיכם‪.‬‬ ‫ויש לשאול‪ ,‬מה מקום יש לאומות העולם‬ ‫להתקנאות‪ ,‬הלא גם להם הציעו את התורה והם מיאנו!‬ ‫והנה אכן היה לאומות העולם פתחון פה במה‬ ‫שסירבו לקבל את התורה‪ ,‬כי לעם ישראל נעשו ניסים‬ ‫גדולים ועצומים‪ ,‬ובודאי יקבלו על עצמם כל מה‬ ‫שיתבקשו‪ ,‬אבל הנה הם יושבים לבטח בארצם‪ ,‬ולמה‬ ‫להם לקבל עול תרי"ג מצוות?!‬ ‫ואם יאמר להם ה'‪ ,‬הלא גם את ז' מצוות בני נח‬ ‫הצעתי לפניכם‪ ,‬והגם שמועטים וקלים הם ואף השכל‬ ‫מחייבם‪ ,‬בכל זאת לא קיבלתם אותם‪ ,‬ואין זה אלא‬ ‫שאינכם חפצים בי כלל!‬ ‫ואולי יכלו לומר לו‪ ,‬אילו היית כופה עלינו הר כגיגית‬ ‫כמו שכפית על עמך ישראל‪ ,‬היינו מקבלים ז' מצוות‬ ‫בני נח! ולכאורה טענה ניצחת בפיהם‪.‬‬ ‫משום הכי ביקש ה' מהם ספרי יחוסיהם‪ ,‬מאחר שכל‬ ‫התורה לא ניתנה אלא בזכות אברהם [כמבואר במדרש‬ ‫(שמו"ר יתרו כח) על הפסוק בתהלים (סח‪ ,‬יט) לקחת מתנות‬ ‫באדם]‪ ,‬ולכן מי שמיוחס לאברהם יוכל לקבל חלק‬ ‫בתורה‪ ,‬אך מי שלא מיוחס אליו‪ ,‬כיצד יוכל להתלונן?!‬ ‫(זרע רב עמ' צה‪ :‬לרבי מסעוד בן גנון‪ ,‬אלג'יר‪ ,‬נפטר תנ"ג)‬

‫איך משפיעים על העם‬ ‫ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם‪ ...‬ויענו כל‬ ‫העם יחדו ויאמרו (יט‪ ,‬ז – ח)‬ ‫מה שענה כל העם יחדו‪ ,‬דבר פלא הוא‪ .‬הן משה‬ ‫כעת מדבר אל זקני העם‪ ,‬וכיצד באו כל העם לענות לו?‬ ‫והביאור בזה‪ ,‬כי מתחילה הגיש משה לזקני העם את‬ ‫הדרגה הגבוהה של עבודת ה'‪ ,‬ממלכת כהנים וגוי‬ ‫קדוש‪ ,‬כי חשש כיצד עם ישראל יקבלו את דבריו‪ ,‬לכן‬ ‫כתיב 'וישם לפניהם'‪ ,‬דווקא‪.‬‬ ‫ורק לאחר שזקני העם קיבלו את דבריו‪ ,‬המשיך ופנה‬ ‫אל שאר ההדיוטות המון העם‪" ,‬את כל הדברים האלה‬ ‫אשר צוהו ה'"‪ ,‬ורק אז ענו יחד ואמרו "כל אשר דבר ה'‬ ‫נעשה"!‬ ‫(יוסיף דוד נדפס ליוורנו תרט"ז‪ ,‬לרבי דוד מועטי‪ ,‬ראש‬ ‫ישיבה ודיין באלג'יר‪ ,‬בעל קדשי דוד על סדר קדשים)‬

‫יומא דנשמתא – כ"ח שבט תרכ"א‬

‫בשנים קדמוניות היה כל מושל‪ ,‬כשליט יחיד‬ ‫בארצו‪ .‬על פי פקודתו ימות אדם או יחיה‪ ,‬ואין מי‬ ‫יאמר לו מה תעשה‪ .‬האימפריה העותמאנית‬ ‫שישבה באיסטנבול שבטורקיה‪ ,‬שלחה את‬ ‫זרועותיה לכל מרחבי הים התיכון‪ ,‬והציבה‬ ‫מושלים מטעמה בכל אזור‪.‬‬ ‫אף בטבריה לפני כמאה ושמונים שנה שלט‬ ‫שר ערבי צמא לכסף‪ ,‬אותו קוה להשיג מנתיניו‬ ‫היהודים‪ .‬בכל עת מצוא השית עליהם מסי עתק‬ ‫לכיסוי גירעונותיו ולמימון חייו הראוותניים‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬אין ביכולת קהילה מקומית‪ ,‬לספק בור‬ ‫ללא תחתית‪ ,‬כל שכן קהילה קטנה ודלה לאחר‬ ‫רעידת אדמה גדולה בשנת תקצ"ד‪ ,‬שהחריבה‬ ‫שכונות וערים עד היסוד‪ ,‬לא תקפ"ץ‪.‬‬

‫תצלום העיר טבריה משנת תר"ל‪ ,‬לצד מצבתו בהר הזיתים‬

‫באחת הפעמים שהשית המושל מס כבד‪,‬‬ ‫הודיעו ראשי הקהילה כי כשל כח הסבל ואין‬ ‫מהיכן לגייס את הכסף‪ .‬חרה אפו של המושל‬ ‫ושלח גדוד חיילים לאסור את פרנסי הקהל ורב‬ ‫העיר‪ ,‬עד אשר יושלם הסכום!‬ ‫מיהרו והסתירו את רב העיר‪ ,‬רבי יצחק‬ ‫אבולעפיה‪ ,‬ובמנוסתו בחשיכה נחבט ראשו באבן‬ ‫בולטת‪ ,‬כי היה גבה קומה ומלויו לא הבחינו בזיז‪.‬‬ ‫מכתו היתה אנושה ולאחר כמה ימים נפטר‪.‬‬ ‫אדרת ההנהגה הוטלה על שכמו של בנו רבי‬ ‫חיים נסים אבולעפיה‪ ,‬וכארי התנשא ללחום את‬ ‫מלחמת עמו‪ ,‬הנאנקים תחת יד צר‪ ,‬שיגר שליחים‬ ‫ושלח מכתבים‪ ,‬הפיץ מנשרים והפעיל את כל כח‬ ‫השפעתו למתן ולרסן את המושל בפרט ואת‬ ‫הרחוב הערבי בכלל‪.‬‬ ‫יום אחד‪ ,‬בהולכו בשוק העיר‪ ,‬שמע ישמעאלי‬ ‫המכריז כי הוא יכה ויכלה את כל היהודים בעיר‪.‬‬ ‫הערבים שומעים ומוחאים כף‪ ,‬והיהודים נבעתים‬ ‫ונמלטים‪ .‬ניגש לנכרי והציע הצעה‪" :‬אני רב העיר‪,‬‬ ‫אולי תתחיל להכות אותי ראשון"?!‬ ‫ויהי אך הניף הערבי את ידו‪ ,‬ויפול תחתיו‬ ‫שדוד ורוחו אין בקרבו‪ ,‬וכל העם רואים את‬ ‫המחזה ויפלו לפניו כי יראו ממנו‪.‬‬ ‫בעת מחלוקת שהיתה בטבריה‪ ,‬קם ועלה‬ ‫לירושלים עד יעבור זעם‪ .‬לאחר שנתיים נפטר‬ ‫הראשון לציון רבי יצחק קובו (תרי"ד) וראשי‬ ‫הקהל מינו אותו אלוף לראשם‪ .‬השלטון בירושלים‬ ‫העריכו עד למאוד ואף העמיד בפתח ביתו שתי‬ ‫שומרי ראש לבושי הדר‪ ,‬לכבוד ולתפארת‪.‬‬ ‫ספרים רבים כתב‪ ,‬וכולם אבדו בכתב יד‬ ‫(הידועים לנו ע"פ מצבתו‪ :‬קרית חנ"א‪ ,‬ארש צבי ותוצאות חיים)‪.‬‬

‫זכותו תגן עלינו‬

‫הגליון יו"ל על ידי מכון "חכמי ספרד" שע"י עמותת חכמת שלמה – ק"ק "לב אליהו" נתיבות‬ ‫_____________________________________________‬

‫אלפי ספרים של חכמינו הספרדים זיע"א לא הודפסו שוב זה מאות בשנים‪ ,‬וחלקם אף נותרו עדיין בכתבי יד ועדיין אין להם גואל וכמעט נשתכחה תורתם וחכמתם‪.‬‬

‫בחסדי ה' המרובים הצלחנו להקים ספריה גדולה‪ ,‬יחידה מסוגה בעולם‪ ,‬המכילה יותר מ‪ 3,000‬ספרים עה"ת מחכמי ספרד‪ ,‬חלקם בכתבי יד נדירים‪.‬‬

‫וכעת אנו עמלים לברר מקחן של צדיקים ולהוציא לאור תעלומה‪ ,‬מאוצרות חידושיהם ונפלאותיהם‬ ‫בסדרת ספרים מורחבת על חמשה חומשי תורה‪ ,‬ועליו ליקוט יחודי מגאוני וחכמי ספרד‪ ,‬תורה מפוארה אשר לא נראה כמותה!‬ ‫זכותם של החכמים זיע"א תעמוד לכל התורמים והמסייעים שיצליחו בכל מעשי ידיהם בבריאות ונחת‪ ,‬באריכות ימים ושנים‪ ,‬בטוב ובנעימים‪ ,‬אמן‪.‬‬

‫להקדשת הגליונות הבאים‪ ,‬לקבלת הגליון במייל ולמשלוח חידושי תורה‪ ,‬עובדות‪ ,‬תמונות ומסמכים ניתן ליצור קשר‬ ‫רחוב הרב צבאן ‪ 9‬ת‪.‬ד‪ 516 .‬נתיבות‪ .‬טל‪ 077-553-5280 :‬פקס‪toratsfarad@gmail.com 077-5535281 :‬‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

תורת החכמים יתרו