Page 1

‫בס"ד‪,‬‬ ‫"מרכז תורני מוהרי"ל אשלג" מגיש‪:‬‬ ‫בס"ד ערב ש"ק‬

‫פרשת יתרו‬ ‫כ"א שבט ה'תשע"ז‬ ‫גיליון מס' ‪(1473) 19‬‬

‫הד"נ מוצ"ש ר"ת‬ ‫י‪-‬ם ‪6:05 4:52‬‬ ‫ת"א ‪6:07 5:06‬‬ ‫חיפה ‪6:06 4:57‬‬ ‫הזמנים לפי שעון חורף‬

‫בזכות כיבוד הורים‬

‫באחד מלילות החורף הקשים‬ ‫לאחר שירד גשם סוער‪ ,‬חזרו כמה‬ ‫יהודים מבית המדרש של העירה‬ ‫סלנט לבתיהם‪ .‬ולפתע ראו דמות‬ ‫של יהודי שחופר ועודר את‬ ‫האדמה‪ ,‬התקרבו האנשים למקום‬ ‫בכדי להסתכל מי זה האיש ומה‬ ‫מעשיו בשעה כזו מאוחרת‪.‬‬ ‫והנה הבחינו האנשים שהיה זה‬ ‫'רבי זונדל מסלנט' ‪ -‬עטוף במעיל‬ ‫חורפי‪ ,‬מעדר בידו‪ ,‬זיעה יורדת‬ ‫על פניו‪ ,‬והוא עייף מן המאמץ‬ ‫הקשה‪.‬‬ ‫מה פשר מעשיו של רבינו?‬ ‫תמהו אחד אל השני‪ ,‬ראה רבי‬ ‫זונדל הצדיק את תמיהתם וסיפר‬ ‫להם‪ :‬בדרך זו עוברת אמי כאשר‬ ‫היא הולכת לבית הכנסת‪,‬‬ ‫הגשמים והשלגים שירדו בימים‬ ‫האחרונים‪ ,‬שיבשו את הדרך והיא‬ ‫מלווה עתה בבוץ ולכלוך‪ ,‬לכן‬ ‫חופר אני במקום‪ ,‬לנקות ולפנות‬ ‫לאמי דרך נוחה ונעימה מהבית‬ ‫לבית הכנסת‪ ,‬כדי למנוע ממנה‬ ‫טרחה ואי נעימות בדרכה מחר‬ ‫בבוקר לתפילה‪.‬‬ ‫אנו נלמד קל וחומר לדברים‬ ‫לידינו‬ ‫שמזדמנים‬ ‫הרגילים‬ ‫בהידור‬ ‫לקיימם‬ ‫שחובתינו‬ ‫ובשמחה‪.‬‬

‫שבת שלום‬

‫מסופר על "היהודי הקדוש" מפשיסחא זי"ע שלמד פעם שיעור עמוק עם‬ ‫תלמידיו‪ .‬באמצע השיעור נתעוררה קושיא חמורה‪ ,‬והתלמידים ניסו לחפש‬ ‫תירוץ‪ .‬אחד התלמידים שלא הספיק עדיין לטעום פת שחרית‪ ,‬חשב לנצל את‬ ‫ההזדמנות‪ ,‬לקפוץ לבית אמו שהיה בסמיכות לישיבה‪ ,‬ולטעום דבר מה‪.‬‬ ‫בעמדו לצאת מהבית‪ ,‬ביקשה אמו‪ :‬בני יקירי‪ ,‬אולי תואיל להוריד עבורי‬ ‫מעליית הגג חבילת שחת‪ .‬התלמיד התנצל לפני אמו‪ ,‬כי הוא רק קפץ לרגע‪,‬‬ ‫והוא באמצע השיעור‪ ,‬וחייב לשוב מיד‪.‬‬ ‫באמצע הדרך החל להתבונן‪ ,‬הרי לשם מה אני לומד‪ ,‬אם לא כדי לקיים‪.‬‬ ‫הרי לפני מצות עשה של "כבד את אביך ואת אמך"‪ ,‬ומדוע זלזלתי בבקשת‬ ‫אמי‪ .‬מיד שב על עקבותיו הוריד לאמו בשמחה את החבילה‪ ,‬ורץ במהירות‬ ‫לשיעור‪.‬‬ ‫עם היכנסו‪ ,‬קם "היהודי הקדוש" לקראתו‪ ,‬ומיד החל להסביר את הסוגיא‬ ‫בבהירות‪ ,‬בביאור חדש שהאירו לו מהשמים‪.‬‬ ‫לאחר השיעור‪ ,‬סיפר היהודי הקדוש לתלמידו‪ ,‬כי ראה את נשמת האמורא‬ ‫הקדוש אביי‪ ,‬שנתלוותה עמו‪ ,‬לכן קם לכבודו‪ ,‬והוא אשר הסביר לו את‬ ‫הסוגיא‪.‬‬ ‫שאלו "היהודי הקדוש"‪ ,‬במה זכית לכך? סיפר לו התלמיד את סיפורו‪ ,‬איך‬ ‫ששב על עקבותיו‪ ,‬כדי לקיים מצוות כיבוד אם‪.‬‬ ‫כששמע "היהודי הקדוש" מהתלמיד את סיפורו‪ ,‬אמר‪ ,‬כי מצינו בהקדמת‬ ‫הספר "שערי קדושה" לרבי חיים ויטאל זצ"ל שלפעמים נשמת צדיק מהעולם‬ ‫העליון‪ ,‬מתלבשת באדם שעושה מצוה‪ ,‬כדי לזכות עמו במצוה זו החסרה לה‪.‬‬ ‫ולפי שקיים מצות כיבוד אם בכוונה ולשם שמים‪ ,‬זכה שהתלבשה בו נשמת‬ ‫אביי שהיה יתום מאב ואם‪) ,‬כמו שסיפרו חז"ל בקידושין לא‪ ,(:‬וסייעה בידו לקיים‬ ‫את המצוה בשלימות כדי שתזכה עמו במצוה‪.‬‬ ‫בספר חרדים כתב על מצוות "כבד את אביך ואת אמך" )כ‪ ,‬יב(‪ :‬המצוה‬ ‫היא לכבדם במעשה‪ ,‬דיבור ובמחשבה‪ .‬במעשה ‪ -‬מאכיל ומשקה ומשרת‬ ‫אותם בכל צרכיהם‪ .‬בדיבור ‪ -‬לדבר אליהם בהכנעה ובלשון רכה ובכבוד‬ ‫כמדבר לאדום ומלך‪ .‬ובמחשבה ‪ -‬שיהיו הוריו חשובים בלבו‪ ,‬וידמו בעיניו‬ ‫כגדולים וכנכבדי ארץ‪.‬‬

‫לעילוי נשמת‬ ‫הרה"ח מוהר"ר דוד אהרן‬ ‫בן הרה"ח מוהר"ר יחזקאל יוסף האזה זצ"ל‬ ‫חותנו של כ"ק מרן אדמו"ר הרש"ב אשלג זצוק"ל‬ ‫נלב"ע בכ"ג שבט תש"ט‬

‫"שבי"ל הפרד"ס" פרשת יתרו ה'תשע"ז‪ .‬עמוד ‪ 1‬מתוך ‪4‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫‪6:45‬‬ ‫‪6:42‬‬ ‫‪6:43‬‬


‫וישמע יתרו‬

‫)יח‪ ,‬א(‬

‫מה שמועה שמע ובא‪ ,‬קריעת ים סוף ומלחמת עמלק )רש"י(‬

‫למה דווקא שני דברים אלו דחקו אותו לבוא‪ ,‬יותר‬ ‫משאר הניסים‪.‬‬ ‫ואומר הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורה זצוק"ל‪ :‬כי‬ ‫בשאר הניסים הגם שבא לכלל הכרה אמיתית "כי גדול ה'‬ ‫מכל האלוקים" )שם יא(‪ ,‬מכל מקום חשב שמספיק להתגייר‬ ‫בביתו במדין‪ ,‬אך כיון ששמע מקריעת ים סוף ומלחמת‬ ‫עמלק‪ ,‬התפלא‪ ,‬איך זה שאחרי נס גדול כזה ‪ -‬שבודאי שמע‬ ‫ממנו עמלק‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל על הפסוק "ויבקעו המים" )שם‬ ‫יד‪ ,‬כא(‪ :‬כל מים שבעולם נבקעו )רש"י שם(‪ ,‬איך יתכן שעמלק‬ ‫בא להלחם עם ישראל‪.‬‬ ‫או אז השכיל יתרו בדעתו‪ ,‬שאין זה‪ ,‬אלא מחמת ש"עמלק‬ ‫יושב בארץ הנגב" )במדבר יג‪ ,‬כט( ‪ -‬שאינו בא לראות את‬ ‫צדיק הדור‪ ,‬ולכן‪ ,‬מי שחפץ בחיים ‪ -‬לקבל עליו עול מלכות‬ ‫שמים‪ .‬מוכרח הוא לעזוב את ביתו‪ ,‬ולבוא לצדיק כדי שיוכל‬ ‫לפקוח עינים עוורות‪ ,‬ולא די במה שישב בביתו ויתגייר‪.‬‬

‫ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה‬ ‫ולמצרים וגו' ויאמר יתרו ברוך ה' וגו' )יח‪ ,‬ח‪-‬י(‪.‬‬ ‫למה היה למשה רבינו לספר ליתרו את כל זה‪ ,‬והלא כבר‬ ‫ידע על כך‪ ,‬כמו שכתוב "וישמע יתרו וגו' כי הוציא ה'‬ ‫את ישראל ממצרים"‪ .‬וגם קשה‪ ,‬למה התעורר לומר‬ ‫"ברוך ה'" רק לאחר שמשה רבנו סיפר לו שוב על אודות‬ ‫יציאת מצרים‪.‬‬ ‫אך הנה בהגדה של פסח כתוב "ואפילו כולנו חכמים" וכו'‬ ‫מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים"‪ .‬והענין הוא‪ ,‬כי על ידי‬ ‫הדיבור והסיפור שהחכם מדבר לחבירו‪ ,‬הוא מעורר בזה את‬ ‫השומע לתשובה ולדביקות‪ ,‬כי ההבל של סיפור יציאת‬ ‫מצרים‪ ,‬מעורר נקודת יראת שמים בלב השומעים‪ .‬ולכן אף‬ ‫על פי שיתרו ידע הכל לפני כן‪ ,‬עם כל זאת סיפר משה‬

‫לחותנו כדי להכניס בו קדושה‪ .‬ולכן רק לאחר שסיפר לו את‬ ‫כל הניסים‪ ,‬אז נתעורר ונתעלה יתרו לומר "ברוך ה'"‪ ,‬כי‬ ‫משה‪ ,‬על ידי דבריו הכניס בו התלהבות להודות להשי"ת‪.‬‬ ‫זרע קודש‬

‫וירד ה' על הר סיני‬

‫)יט‪ ,‬כ(‬

‫אמרו חז"ל )סוטה ה‪ ,(.‬שה' בחר בהר סיני על פני כל‬ ‫ההרים‪ ,‬מפני שהיה הנמוך והשפל שבהם‪ .‬מעלת ענוותנותו‬ ‫עמדה לו שיזכה להיות ההר אשר עליו ניתנה התורה‪.‬‬ ‫ברם‪ ,‬אם כן‪ ,‬מפני מה לא בחר הקב"ה לתת את התורה‬ ‫במקום מישור או בתוך עמק‪.‬‬ ‫אלא מכאן שאין ענוה אמיתית נחשבת אלא לאדם רם‬ ‫המעלה המגלה שפלות וענוה‪.‬‬ ‫להיות ללא כל מעלה ויחד עם זאת להיות שפל ולא‬ ‫להתגאות‪ ,‬אין בכך כל רבותא‪ .‬להיות הר‪ ,‬ועם כל זאת‬ ‫להישאר שפל וענוותן כמו בקעה או מישור‪ ,‬זוהי‬ ‫הרה"ק מקוצק זצוק"ל‬ ‫ענווה אמיתית‪.‬‬

‫לא תרצח‬

‫)כ‪ ,‬יג(‪.‬‬

‫אמר הרב הקדוש מוהר"ר מענדל מרימנוב זי"ע‪ ,‬שבכלל‬ ‫"לא תרצח" נכלל מי שמדבר דברים בטלים‪ .‬וההסבר הוא‪,‬‬ ‫כפי המקובל על הפסוק "נפשי יצאה בדברו" )שה"ש ה‪ ,‬ו(‪,‬‬ ‫שיש קצבה קבועה לכל אדם כמה מילים ידבר במשך ימי‬ ‫חייו‪ ,‬והמרבה לדבר דברים בטלים שאין בהם מצוה‪ ,‬יוצא‬ ‫שהוא ממעט את חייו ח"ו‪ ,‬והרי זה בגדר "לא תרצח"‪.‬‬ ‫ונראה לומר‪ ,‬שבכלל "לא תרצח" נחשב גם כן מי שאוכל‬ ‫ושותה הרבה מדאי ואין הדבר לטובת בריאותו‪ ,‬או שיושב‬ ‫ודואג הרבה‪ ,‬או שהוא קמצן המענה את עצמו ‪ -‬משום‬ ‫שחס על ממונו‪ ,‬או עושה דברים אחרים המייגעים את גופו‪,‬‬ ‫שבכל אלה הוא ממעט את חיותו‪ ,‬וממילא יש בזה משום‬ ‫"לא תרצח" שמה ההבדל אם הורג את כולו‪ ,‬או שהורג‬ ‫דרך פקודיך‬ ‫את חלקו‪.‬‬

‫דינים מנהגים וטעמים‬

‫בענין עשרת הדברות‬

‫הרב יהודה לב שליט " א‬ ‫מחבר ספרי לב המועדים‬

‫נהגו לעמוד בשעה שהבעל קורא‪ ,‬קורא את עשרת הדברות )שער אפרים שער ז סימן לז(‪ ,‬והטעם‪ :‬דהוי זכר למתן‬ ‫תורה שעליו נאמר )שמות כ‪ ,‬יד( "וינעו ויעמדו מרחוק" )הגרשז"א הליכות שלמה פרק יב ח(‪.‬‬ ‫טעם אחר‪ :‬שיהא בעיניו כמקבל פני שכינה וע"כ צריך לשמוע מעומד מפני כבוד השכינה )שולחן הקריאה(‪.‬‬ ‫הטעם שאין חוששים לדברי הרמב"ם )תשובה סימן מו( שכתב שאסור לעשות כן מטעם שבזה יפסיד ח"ו לאמונתו‬ ‫לחשוב ולהאמין שיש יתרון לעשרת הדיברות על שאר התורה‪ .‬לפי שבזמנינו הכל יודעים שאין זה אלא לזכר המעמד‬ ‫הנבחר‪ ,‬טעם אחר‪ :‬לפי שעומדים בעוד קריאות כגון‪ :‬שירת הים‪ ,‬וקריאת פרשת זכור אין בזה חשש )הגרשז"א הליכות‬ ‫שלמה פרק י ח דבר הלכה שם(‪.‬‬

‫עצה לצאת ידי שיטת הרמב"ם‪ :‬שיעמדו כמה פסוקים קודם‪ ,‬שלא יהא מוכח שעומד בשביל עשרת הדיברות‬ ‫)תשובות והנהגות ח"א ס' קמד(‪.‬‬

‫ויש שנהגו לשבת בשעת הקריאה )וכך המנהג ברוב קהילות הספרדים(‪ ,‬והטעם‪ :‬כי יותר הוי ישוב הדעת כשיושב‬ ‫מעומד כדי להבין הקריאה )כה"ח תצד ס"ק ל(‪.‬‬ ‫יש נוהגים להגביה את קולם בעת שקוראים את "עשרת הדברות" )מנהגי ישראל תורה ח"ב עמוד קפו(‪.‬‬ ‫והטעם‪ :‬לפי שהדברות ניתנו בקול גדול‪ ,‬כדי לעורר את לב השומעים שהדברות יהיו בעיניהם כאילו עתה ניתנו‬ ‫בהר סיני‪ ,‬נוהגים להגביה את הקול בשעת קריאתם )שם בשם יעב"ץ בסידורו עמודי שמים(‪.‬‬ ‫נוהגים שלא להפסיק באמצע קריאת "עשרת הדברות"‪ ,‬אלא קוראים אותם בבת אחת )שע"א שער ז סימן כה; א"ר‬ ‫סימן קמג ס"ק ו(‪.‬‬

‫והטעם‪ :‬לפי שבירושלמי )מגילה פ"ז ה"ז( מובא‪" :‬אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדברות‬ ‫וקללות שבתורת כהנים וקללות שבמשנה תורה"‪ ,‬ומכאן שיש לקרוא עניינים אלה בבת אחת )א"ר שם וסימן תכח ס"ק יב(‪.‬‬

‫"שבי"ל הפרד"ס" פרשת יתרו ה'תשע"ז‪ .‬עמוד ‪ 2‬מתוך ‪4‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫הרה"ק רבי מנחם מנדל מקאצק זצוק"ל‬

‫רבינו היה תלמידם של היהודי הקדוש מפשיסחא והרבי ר' בונים מפשיסחא זי"ע‪.‬‬ ‫סיפר רבינו‪ :‬בבואו פעם ראשונה ליהודי הקדוש‪ ,‬ונתן לי שלום‪ ,‬אמר לי‪" :‬טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו"‪ .‬הדברים‬ ‫הללו נכנסו בכל אברי ומאסתי באכילה ושתיה‪ ,‬ומאכלי בצמצום גדול‪.‬‬ ‫פעם שאלו תלמידו רבי דוד צבי מניישטאט‪ ,‬מה יעשה‪ ,‬כיון שחסידיו דורשים ממנו לשבת בראש השולחן‪ .‬השיב לו‬ ‫רבינו‪ :‬מי אמר לך לחשוב שאתה יושב בראש השולחן‪ ,‬תדמה בנפשך שאתה יושב בסוף השולחן‪.‬‬ ‫אמר‪ :‬בעל גאוה‪ ,‬אפילו שישפילו אותו עד עפר‪ ,‬ישאר בגאותו‪ ,‬ולכן ממשיכים להשפילו עד אין סוף‪ ,‬וזה הפירוש‬ ‫"משפיל גאים עדי ארץ"‪.‬‬ ‫כאשר סיפרו לרבינו על המצאת רכבת הקיטור הנוסעת במהירות מבלי שסוסים ימשכו אותה‪ ,‬אמר‪ ,‬מה יש להיחפז‬ ‫כל כך‪ ,‬ענוהו כי הרכבת עושה דרכה במהירות‪ ,‬הוסיף ושאל ולשם מה ממהר העולם‪ ,‬פעם היתה נפש האדם יקרה‬ ‫בעיני הבריות ונזהרו מלחדש דברים העלולים להזיק‪ ,‬לא כן היום‪.‬‬ ‫בא אליו פעם משכיל אחד ושאלו מהמובא במסכת ברכות )נו( שהרואה פיל בחלום פלאות נעשו לו‪ ,‬והרואה הדס‬ ‫בחלום נכסיו מצליחים לו‪ .‬והנה אני ראיתי פיל והדס בחלום ופלאות לא נעשו לי ונכסי אינם מצליחים‪ .‬ענה לו רבינו‪:‬‬ ‫מי שאוכל ושותה כיהודי וישן כיהודי וחי כיהודי‪ ,‬חלומותיו גם כן כיהודי‪ ,‬אבל אתה שחי כגוי ואוכל ושותה כגוי‪ ,‬איך‬ ‫תרצה שפתרון חלומותיך יהיו כיהודי‪.‬‬ ‫אמר ש"פת" בגימטריה "שקלים" וגם בגימטריה "תלמוד"‪ .‬כל הזהיר בפת של שחרית מובטח לו שיצליח בפרנסה‬ ‫)שקלים( וגם בתלמודו )תלמוד(‪.‬‬ ‫רבינו השיב רוחו השמימה ביום ה' כב בשבט שנת תרי"ט והוא בן ע"ב שנים‪ .‬מילותיו האחרונות היו‪ :‬מי שישקיע‬ ‫לוקט מהספר "עמוד האמת"‬ ‫ראשו בתורה הנני ערב לו בזה ובבא‪ ,‬ואלו שילכו בטל ירדו לשאול‪.‬‬

‫כשהגויים מודים לה'‪ ,‬מתייקר שמו של ה'‬

‫וישמע יתרו וגו'‪ :‬פתח ואמר‪" :‬על כן אודך בגוים ה' ולשמך‬ ‫אזמרה" )תהלים יח(‪ .‬דוד המלך אמר זה ברוח הקודש‪ ,‬בשעה‬ ‫שראה שכבוד הקב"ה אינו עולה בהתעלות ואינו מתיקר בעולם‪,‬‬ ‫אלא מצד שאר העמים‪ .‬ואם תאמר‪ ,‬הרי הקב"ה אינו מתיקר‬ ‫בעולם אלא בשביל ישראל‪ .‬כן הוא ודאי‪ ,‬שהרי ישראל הם‬ ‫היסוד של הנר להאיר‪ ,‬אבל כאשר שאר העמים באים ומודים לו‬ ‫בשעבוד אל יקר של הקב"ה‪ ,‬אז נתוסף יסודו של הנר‪ ,‬ומתחזק‬ ‫על כל מעשיו בחבור אחד‪ ,‬ושולט הקב"ה לבדו למעלה ולמטה‪.‬‬ ‫כגונא דא כל וכו'‪ :‬כעין זה‪ .‬כל העולם נפל עליהם פחד ואימה‬ ‫לפני הקב"ה‪ ,‬בעת ששמעו הנסים של יציאת מצרים‪ ,‬וכיון שבא‬ ‫יתרו‪ ,‬שהוא כומר עליון של כל אלוהים אחרים‪ ,‬אז התחזק ושלט‬ ‫כבוד הקב"ה על כל‪.‬‬ ‫בגין דכל עלמא וכו'‪ :‬משום שכל העולם כששמעו שמע‬ ‫גבורתו של הקב"ה זעו וכולם היו מסתכלים ביתרו‪ ,‬שהוא חכם‬ ‫וממונה הגדול על כל אלילי העולם‪ ,‬כיון שראו שהוא בא ועובד‬ ‫להקב"ה‪ ,‬ואמר "כי עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים" )שמות‬ ‫יח(‪ .‬אז נתרחקו כולם מעבודתם‪ ,‬וידעו שאין בהם ממש‪ ,‬אז‬ ‫נתיקר יקרו של השם הקדוש של הקב"ה בכל הצדדים‪ .‬ועל כן‬ ‫נרשם פרשה זו בתורה ותחילת הפרשה הוא ביתרו‪.‬‬ ‫יתרו חד מחכימין וכו'‪ :‬יתרו היה אחד מחכמי פרעה‪ .‬שלשה‬ ‫חכמים היה לו לפרעה‪ ,‬אחד יתרו‪ ,‬ואחד איוב‪ ,‬ואחד בלעם‪ .‬אחד‬ ‫יתרו‪ ,‬שלא היה עבודה וממונה ושמש וכוכב השולט על‬ ‫ממשלתו‪ ,‬שלא היה יודע העבודה הראויה לו והשמוש שלו‪.‬‬ ‫בלעם היה מכשף בכל מיני כישוף בין במעשה ובין בדבור‪.‬‬ ‫איוב הוה דחיל וכו'‪ :‬איוב היה ירא ביראה‪ ,‬וביראה ההיא‬ ‫היה העיקר שלו‪ ,‬דהיינו עיקר כוחו‪ ,‬משום שמילה שלמעלה‪ ,‬בין‬ ‫של הקדושה‪ ,‬ובין של הסטרא אחרא‪ ,‬אינו יכול האדם להמשיך‬ ‫רוח שלמעלה למטה ולקרב אליו אלא ביראה‪ ,‬שיכוון לבו ורצונו‬ ‫ביראה ושבירת הלב‪ ,‬ואז ימשיך למטה רוח שלמעלה‪ ,‬והרצון שצריך‪.‬‬ ‫ואי לא ישוי וכו'‪ :‬ואם לא ישים לבו ורצונו ביראה לאותו‬ ‫הצד‪ ,‬רצונו אינו יכול להתדבק בו‪ .‬חוץ מאלו צורות הדקות‪ ,‬ולא‬ ‫בכולם‪ ,‬משום שיש בהם שליטים שצריכים אליהם רצון הלב ויראה‪.‬‬ ‫כל שכן אלו דברים עליונים שצריכים יראה ואימה ורצון ביותר‪.‬‬

‫יתרו אצטריך פולחניה וכו'‪ :‬יתרו היה צריך לעבודה לאותו‬ ‫הצד תמיד‪ ,‬בין בזמן שאדם היה צריך לו‪ ,‬ובין בזמן שלא היה‬ ‫צריך לו‪ ,‬כדי שהצד ההוא יהיה דבוק בו בשעה שיהיה צריך לו‪,‬‬ ‫בלעם נתדבק באלו הכשפים‪ ,‬כמו שאמרנו‪.‬‬ ‫איוב בסגיאו דההוא וכו'‪ :‬איוב‪ ,‬ברוב היראה ההיא שלו‪ ,‬חזר‬ ‫במצרים לירא את הקב"ה‪ ,‬כשראה אלו הגבורות והנסים שעשה‬ ‫הקב"ה במצרים‪ .‬יתרו‪ ,‬לא חזר להקב"ה בכל זה‪ ,‬עד שיצאו‬ ‫ישראל ממצרים‪ ,‬שכל הקשרים והצורות שקשרו מצרים‪ ,‬לא היו‬ ‫כלום‪ ,‬ויצאו‪ ,‬ואחר שהטביע אותם בים‪ ,‬אז שב וחזר לעבודת‬ ‫הקב"ה‪.‬‬ ‫בלעם לא תב וכו'‪ :‬בלעם לא שב ולא חזר‪ ,‬כי הטנוף של‬ ‫הסטרא אחרא היה מתדבק בו‪ ,‬ועם כל זה‪ ,‬הסתכלות מרחוק‬ ‫היה מסתכל בתוך הטנוף ההוא והדבקות בסטרא אחרא‪ .‬כי‬ ‫בסטרא אחרא יש הארה דקה אחת שמאירה מסביב‪ .‬כמו‬ ‫שנאמר "ונגה לו סביב" )יחזקאל א(‪ .‬והסתכלות זו הקטנה היה‬ ‫מסתכל מרחוק‪ .‬ולא בכל הדברים‪.‬‬ ‫וכד הוה מסתכל וכו'‪ :‬וכשהיה מסתכל דבר קטן מתוך הארה‬ ‫ההוא‪ ,‬היה כמאחורי הקיר‪ ,‬אמר‪ ,‬ולא ידע מה אמר‪ .‬והיה‬ ‫מסתכל בהארה ההוא בסתום העין‪ ,‬שמתגלגל העין‪ ,‬ואדם רואה‬ ‫אור סתום ואינו רואה‪ .‬וז"ס "שתום העין" )במדבר כא(‪ ,‬והעמדנו‪,‬‬ ‫שתום פירושו סתום‪ ,‬והכל אחד‪.‬‬ ‫דהא לית סטרא וכו'‪ :‬אין סטרא אחרא שאין בה הארה דקה‬ ‫וקטנה מצד הקדושה‪ .‬כעין רוב החלומות‪ ,‬שבהרבה תבן יש‬ ‫גרעין אחד של חטה‪ .‬חוץ מאלו צורות הקטנות‪ ,‬שכולם מטמאים‬ ‫ביותר‪ .‬ובהם היה בלעם יודע‪.‬‬ ‫זכאה חולקיה דמשה וכו'‪ :‬אשרי חלקו של משה‪ ,‬שהוא‬ ‫למעלה בכל קדושות העליונות‪ ,‬והסתכל במה שלא ניתן רשות‬ ‫לאדם אחר בעולם להסתכל‪ ,‬וכמו שבלעם היה רואה הארה‬ ‫קטנה ודקה כמאחורי הקיר‪ ,‬מתוך סטרא אחרא ההוא‪ ,‬אף משה‪,‬‬ ‫מתוך הארה עליונה רבה וגדולה‪ ,‬היה רואה למטה כמאחורי‬ ‫הקיר‪ ,‬חשכות אחת דקה‪ ,‬שנראה לו‪ .‬ולא בכל עת‪ ,‬כמו שבלעם‬ ‫לא היה מסתכל בהארה ההוא בכל עת‪.‬‬ ‫פירוש הסולם פרשת יתרו סעיפים מ‪-‬נא‬

‫לעילוי נשמת הר"ר אברהם בן הרב ראובן ז"ל‬

‫"שבי"ל הפרד"ס" פרשת יתרו ה'תשע"ז‪ .‬עמוד ‪ 3‬מתוך ‪4‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫כלי השבת‬

‫הרב הצדיק ר' הירש מרימנוב היה נקרא בשם ר'‬ ‫הירש משרת‪ ,‬כי לפני שכיהן כרבי‪ ,‬היה משרת בבית‬ ‫רבו וקודמו‪ ,‬הצדיק רבי מנדיל מרימנוב זצ"ל‪.‬‬ ‫נזדמן פעם שהצדיק ר' הירש התראה עם אחד‬ ‫מהגדולים שבדורו‪ ,‬ושאל אותו גדול את ר' הירש‬ ‫לפירוש דברי רש"י בברכת כהנים‪" :‬כה תברכו את‬ ‫בני ישראל אמור להם ‪ -‬אמור‪ ,‬כמו‪ :‬זכור ושמור"‪.‬‬ ‫השיב לו הצדיק‪ :‬כששמשתי את רבי הצדיק ר'‬ ‫מנדיל מרימנוב אירע פעם אחת‪ ,‬שכבר הגיע יום‬ ‫החמישי ובבית לא היתה אף פרוטה לצרכי שבת‪.‬‬ ‫הרבנית ביקשה ממני‪ ,‬שאלך לצדיק ואשאלו מה‬ ‫לעשות‪ .‬אך כשנכנסתי לחדרו של הצדיק וראיתי את‬ ‫גודל התעסקותו ודבקותו בעבודת השם לא מלאני לבי‬ ‫להטרידו‪ ,‬וחזרתי לאחורי‪.‬‬ ‫הגיע יום החמישי בערב‪ ,‬והרבנית התחילה להציק‬ ‫לי שאלך סוף סוף להזכיר לצדיק שאין כל מאומה‬ ‫לשבת‪ .‬הלכתי ‪ -‬ושוב ראיתי שהוא עסוק בתורה‬ ‫ועבודה בהתלהבות ובדבקות‪ ,‬ושוב לא יכולתי‬ ‫להפסיקו ולהטרידו‪.‬‬ ‫כשהגיע יום שישי בבוקר‪ ,‬ובבית עדיין אין דגים‬ ‫ולא בשר ולא כלום‪ ,‬נכנסתי שוב לחדר הצדיק‪ ,‬ואז‬ ‫אמר לי הצדיק מעצמו‪ :‬לך וקח את הקדירה שמבשלים‬ ‫בה דגים‪ ,‬תשים לתוכה מים‪ ,‬ותשפות אותה על האש‪.‬‬ ‫וכך תעשה גם בקדירה של הבשר ושל שאר תבשילי‬ ‫השבת‪.‬‬ ‫תמהתי ואמרתי‪ :‬רבי! מה נבשל באותן הקדירות‪,‬‬ ‫הלא אין דגים ואין בשר?‬ ‫השיב לי הרבי‪ :‬כתוב בתורה‪" :‬והיה ביום השישי‬ ‫והכינו את אשר יביאו" )שמות טז‪ ,‬ה(‪ .‬אנחנו מחוייבים‬ ‫לעשות את ההכנה‪ ,‬והשבת כבר תביא בעצמה מה‬ ‫שצריך‪.‬‬

‫וכך היה; לקחנו את הקדירות‪ ,‬שמנו בהן מים‪,‬‬ ‫ושפתנו אותן על האש‪ .‬כעבור זמן מה בא פתאום‬ ‫כפרי אחד‪ ,‬ושאל אם יוכל לשבות אצלנו‪ ,‬כי הוצרך‬ ‫לרגל איזה ענין להיות בעיר בשבת‪ ,‬ורצונו לשבות‬ ‫בבית הרב‪ ,‬והוא הביא עמו כל צרכי שבת ביד רחבה‪:‬‬ ‫דגים חיים ובשר ושומן וכו'‪ .‬מובן‪ ,‬שברצון רב קיבלנו‬ ‫את האורח לשבת‪ ,‬והיה לנו עונג שבת כראוי‪.‬‬ ‫וכך הוא הענין ‪ -‬סיים הצדיק ר' הירש ‪ -‬גם בברכת‬ ‫כהנים‪ :‬האם הכהנים בכח עצמם ממשיכים את‬ ‫הברכות? הלא כתוב‪" :‬ושמו את שמי על בני ישראל‬ ‫ואני אברכם"! אלא שהקב"ה ציוה שהכהנים יעשו את‬ ‫כל ההכנות שיש בידם לעשות‪ :‬יטלו ידיהם‪ ,‬יחלצו‬ ‫נעליהם‪ ,‬יפרשו כפיהם‪ ,‬ויאמרו "יברכך" וכו'‪ ,‬ושוב בא‬ ‫אחר כך הקב"ה בעצמו ואומר; עתה "ואני אברכם"‪.‬‬ ‫וזהו שכתב רש"י‪" :‬אמור להם‪ ,‬כמו זכור ושמור"‪.‬‬ ‫ברכת כהנים היא דוגמת הכנת שבת‪.‬‬ ‫סיפורי חסידים‬

‫שאלות בחומש ‪ -‬פרשת השבוע ‪ -‬עם רש"י‬ ‫)בצורת מבחן אמריקאי(‬

‫א‪ .‬בכמה מרובה מדה טובה ממידת פורענות?‬ ‫א‪ .‬אחת על מאה‪ .‬ב‪ .‬אחת על מאתיים‪ .‬ג‪ .‬אחת על חמש‬ ‫מאות‪ .‬ד‪ .‬אחת על אלף‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מהיכן מביא רש"י ראיה‪ ,‬שמי שעושה שלום בין אדם‬ ‫לחברו ובין איש לאשתו‪ ,‬לא תבוא עליו פורענות?‬ ‫א‪" .‬לבעבור נסות"‪ .‬ב‪" .‬ויחן שם העם"‪ .‬ג‪" .‬ממלכת כהנים"‪.‬‬ ‫ד‪" .‬לא תניף עליהן ברזל"‪.‬‬ ‫שאלות בספר "קיצור שולחן ערוך" סימן פ'‬ ‫ג‪ .‬האם מותר בשבת להסיר ציפורן שפירשה רובה?‬ ‫א‪ .‬כן‪ .‬ב‪ .‬לא‪ .‬ג‪ .‬מחלוקת‪ .‬ד‪ .‬ראוי להחמיר‪.‬‬

‫לעילוי נשמת‬ ‫מרת פנינה אסתר פיגא ע"ה‬ ‫בת הרה"ח נחמן יהושע ז"ל בורגן‬

‫***‬

‫הונצחה ע"י בנה הרה"ח צבי נחמן שליט"א‬

‫התשובות לשאלות שהופיעו בעלון הקודם‪:‬‬ ‫א‪ .‬תשובה ב‪ .‬ב‪ .‬תשובה ב‪ .‬ג‪ .‬תשובה ב‪ .‬ד‪ .‬תשובה א‪.‬‬

‫ד‪ .‬האם מותר בשבת להרוג כינה שבראש?‬ ‫א‪ .‬אסור‪ .‬ב‪ .‬מותר‪ .‬ג‪ .‬עדיף להחמיר‪ .‬ד‪ .‬מחלוקת‪.‬‬

‫נלב"ע בכ"ו שבט תשע"ג תנצב"ה‬

‫לעילוי נשמת‬ ‫מרת מלכה מאלי ע"ה‬ ‫בת ר' יהושע חיים הכהן ז"ל קמחי‬ ‫נלב"ע בכ"ה שבט תשע"ג תנצב"ה‬

‫הונצחה ע"י בעלה הרה"ח שמואל מא יר‬ ‫ובנה הבה"ח ישראל קמחי שיחי'‬ ‫המעונינים לקבל את העלון מידי‬ ‫שבוע במייל יפנו אל הכתובת‬ ‫‪ashlag@neto.net.il‬‬

‫"שבי"ל הפרד"ס" פרשת יתרו ה'תשע"ז‪ .‬עמוד ‪ 4‬מתוך ‪4‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫לוח הדף היומי בזוהר עם פירוש הסולם מחזור ט' )תשע"ז(‬

‫יום‬

‫תאריך‬

‫זוהר פר '‬

‫עמודים‬

‫סעיפים‬

‫שבת‬ ‫א'‬ ‫ב'‬ ‫ג'‬ ‫ד'‬ ‫ה'‬ ‫ו'‬ ‫שבת‬

‫כב שבט‬ ‫כג שבט‬ ‫כד שבט‬ ‫כה שבט‬ ‫כו שבט‬ ‫כז שבט‬ ‫כח שבט‬ ‫כט שבט‬

‫שיה"ש‬ ‫שיה"ש‬ ‫שיה"ש‬ ‫שיה"ש‬ ‫שיה"ש‬ ‫שיה"ש‬ ‫שיה"ש‬ ‫שיה"ש‬

‫קנח‪-‬קסג‬ ‫קסג‪-‬קסה‬ ‫קסה‪-‬קסח‬ ‫קסט‪-‬קעב‬ ‫קעב‪-‬קעו‬ ‫קעו‪-‬קפ‬ ‫קפ‪-‬קפד‬ ‫קפה‪-‬קפט‬

‫תקטז‪-‬תקלז‬ ‫תקלח‪-‬תקמה‬ ‫תקמו‪-‬תקס‬ ‫תקסא‪-‬תקעב‬ ‫תקעג‪-‬תקצג‬ ‫תקצד‪-‬תר‬ ‫תרא‪-‬תרטז‬ ‫תריז‪-‬תרכה‬

‫ז" ח‬ ‫ז" ח‬ ‫ז" ח‬ ‫ז" ח‬ ‫ז" ח‬ ‫ז" ח‬ ‫ז" ח‬ ‫ז" ח‬

שביל הפרד''ס יתרו  
Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you