Issuu on Google+

‫‪ ‬‬

‫גליון תר"מ‬

‫פר' יתרו‬ ‫תשע"ז‬

‫)שנה י"ד(‬

‫האם מותר לבקש תחי‪‬ות בשבת בזמן שהילד בוכה בברית מילה?‬ ‫בפרשתן כ' ח' זכור את יום השבת לקדשו‪.‬‬ ‫ה‪‬ה איתא בגמ'‬ ‫קפ"ח‪ ,‬ובמגן אברהם שם‪ ,‬ובביאור הגר''א אסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת‪.‬‬

‫ירושלמי פט"ו דשבת ה"ג מובא בתוס' ברכות מ''ח ע''ב‪ ,‬מובא בטור או"ח סימן‬

‫האם יש איסור לכהן גדול לאכול בסעודת מצוה?‬ ‫בפרשתן י''ח י''ב ויבא אהרן וכל זק‪‬י ישראל לאכול לחם עם חותן משה‬ ‫לפ‪‬י האלוקים‪.‬‬ ‫ה‪‬ה הרמב''ם הלכות כלי המקדש פרק ה' הלכה ד' כתב לא יכ‪‬ס הכהן גדול לא‬ ‫לבית המשתה ולא לסעודה של רבים אפילו הם של מצוה‪.‬‬

‫וכן כתב בספר כלבו סימן ל''ז וכן כתב בספר שבולי הלקט ע‪‬ין שבת סימן קכ''ח ומצאתי‬ ‫כתוב במדרש ת‪‬חומא פרשת וירא אין בשבת י"ב ברכות אמצעיות‪ ,‬לפי וכן כתב בבאר שבע הוריות י''ב ע''מ ב' על הא דאמרי‪‬ן בגמ' שכהן ‪‬וטל מ‪‬ה‬ ‫שכולן הן בקשת צרכי האדם ועל זה אין לאומרן שמא אפשר שיהיה יפה‪ ,‬שאי אפשר לפרש בכהן גדול משום דאסור לו לאכול עם אחרים‪.‬‬ ‫צריך לאחת מהן ויהי מיצר בזכרו צרתו‪ ,‬והשבת לא ‪‬ת‪‬ה כי אם ובספר דרך חכמה להגר''ח ק‪‬ייבסקי שליט''א בביאור הלכה הלכות כלי המקדש‬ ‫לקדושה ולמ‪‬וחה ולעו‪‬ג ולא לצער לפיכך אין אומרים רק ג' ראשו‪‬ות וג' פרק ה' הלכה ד' הקשה‪ :‬מהא דאיתא במש‪‬ה יומא ע' ע''מ א' ויום טוב היה עושה‬ ‫אחרו‪‬ות שהן שבחו של מקום והמ‪‬וחה ‪‬אמר‪.‬‬ ‫לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש‪ ,‬חזי‪‬ן דהיה מיסב בסעודה עם‬ ‫אבל בגמ' ברכות כ''א ע''א איתא דהטעם שלא תיק‪‬ו להתפלל י''ח ברכות אחרים‪ ,‬דדוחק לומר שעשה סעודה לאחרים והוא לא השתתף‪.‬‬ ‫בשבת‪ ,‬משום דלא אטרחוהו רב‪‬ן מפ‪‬י כבוד השבת‪.‬‬ ‫ומתרץ‪ :‬דאפשר דרק בסעודה של אחרים לא השתתף‪ ,‬אבל בסעודה של‬ ‫ובספר המ‪‬היג הלכות שבת סימן י''א כתב לבאר את דברי הגמ' ה‪"‬ל‪ ,‬דאין עצמו היה משתתף‪.‬‬ ‫מתפלל י"ח בשבת דלא אטרחוהו רב‪‬ן מפ‪‬י כבוד השבת‪ ,‬פירוש שלא ובאור שמח הלכות כלי המקדש פרק ה' כתב דלפי דברי הרמב''ם‪ :‬אתי שפיר מה‬ ‫יצטער שאם היה לו חולה אומרה בברכת רפאי‪‬ו‪ ,‬הילכך אין מתפללים דת‪‬יא בגמ' ס‪‬הדרין י"ח ע"ב אין מושיבין כהן גדול בעבור ש‪‬ה‪ ,‬ולא ת‪‬י בעיבור‬ ‫בשבת כי אם שבע ברכות‪ ,‬דאסור לו לאדם לתבוע צרכיו בשבת ויש החודש‪ ,‬משום שבעיבור החודש היו עושין סעודה‪ ,‬כדת‪‬ן בגמ' ס‪‬הדרין ע' ע"א‬ ‫אומרים משום דבשבת ממהרין לבוא וממהרין לצאת והוא צריך ויעוין ברמב''ם פרק י"ח מהלכות קדוש החודש ה"ט שאף בעיבור חודש לפי חשבון היו‬ ‫להתעכב בתפילת י"ח ויצטער‪ ,‬ואי‪‬ו ‪‬ראה כלל אלא כדפרשי‪‬ן‪ ,‬חזי‪‬ן עושין סעודה‪ ,‬לכן לא היה יכול לכ‪‬וס לעבור החודש‪ ,‬רק בעבור ש‪‬ה שלא‬ ‫דעושה הכל פירוש אחד‪.‬‬ ‫היו עושין סעודות‪ ,‬אמר משום שאין יכול לשבת משום צי‪‬ה‪.‬‬ ‫ה‪‬ה איתא בעוללות אפרים סימן תט''ו מובא בהגהות רבי אליעזר גוטמאכער שבת ק''ל ע''א יש להקשות‪ :‬איך היה מותר לאהרן לאכול לחם עם חותן משה‪ ,‬הרי‬ ‫דבזמן שהילד בוכה מיסורי המילה עולים כל התפלות בלי שום מ‪‬יעות אסור לאכול בסעודה של רבים‪ ,‬כך מקשה האמרי אמת על הרמב''ם‪ ,‬ובדרך חכמה על‬ ‫הרמב''ם‪.‬‬ ‫והוא עת רצון לתפלות‪.‬‬ ‫יש לחקור כשיש ברית מילה בשבת האם מותר להתפלל על הצרות בעת איכא כמה תרוצים‪:‬‬ ‫א‪ .‬קודם מתן תורה הויא‪ ,‬לכן לא היה איסור‪ ,‬כך תירץ אמרי אמת הלכות כלי‬ ‫בכי התי‪‬וק או דילמא אסור‪.‬‬ ‫המקדש פרק ה'‪.‬‬ ‫ה‪‬ה הגאון רבי חיים ק‪‬יבסקי שליט''א בספרו דרך שיחה ע''מ ס' כתב שמותר‪ ,‬ב‪ .‬מסתמא אהרן ‪‬היה כהן גדול רק בשמי‪‬י למילואים‪ ,‬ועדיין לא היה‬ ‫כהן לכן היה מותר לאכול‪ ,‬כך תירץ הגר''ח ק‪‬יבסקי בספרו דרך שיחה בפרשתן‪.‬‬ ‫ע''פ מה שמבואר בר''ן ראש הש‪‬ה ל''ב יסוד דאם אז הויא זמן עת רצון‬ ‫ג‪ .‬שא‪‬י הכא שזה היה משום כבודו‪ ,‬ובכהאי גוו‪‬א מותר‪ ,‬כך תירץ הגר''ח‬ ‫מיוחדת מותר לבקש בשבת‪ ,‬כיון דאז הויא זמן המעולה מותר אף לבקש‬ ‫בקשות‪.‬‬ ‫אבל דעת הגאון רבי שלמה זלמן אוירבעך זצ''ל‬ ‫רפ''ח שיהרהר בקשות בזמן המילה‪ ,‬דלהרהר בבקשת צרכיו מותר‪ ,‬דלא‬ ‫גרע מעסקיו שמותר להרהר בהם בשבת‪ ,‬אבל לא יאמר בפה‪.‬‬ ‫מובא בהליכות שלמה אור''ח סימן‬

‫וה‪‬ה דבר זה דבקשות בהרהור מותר לבקש בשבת‪ :‬כבר קדים באשל‬ ‫אברהם אור''ח סימן ש''ו ס''ק ח' דכתב דבהרהור מותר לתבוע צרכיו בשבת‪.‬‬

‫ק‪‬יבסקי בספרו דרך שיחה בפרשתן‪.‬‬

‫תגובות אפשר לשלוח‬

‫עד יום ב' בערב‬

‫‪ ‬‬

‫להרב אשר אנשיל שוורץ שליט"א רח' תכלת מרדכי ‪ 4/15‬רמת בית שמש‬ ‫‪LEVIBER@GMAIL.COM‬‬

‫פקס‪ 077-4448278 :‬מייל‪:‬‬ ‫לבירורים בכל ענייני המערכת‪ ,‬בטל‪053-3166560 :‬‬

‫גליון זה ‪‬ודב‬

‫גליון זה ‪‬ודב ע''י ידידי‪‬ו העומד לימין המערכת בכל עת בעצה ובמעש‬ ‫הגאון אברהם שמואל ב‪‬ימין שיפר שליט''א‬

‫לעילוי ‪‬שמת זקי‪‬י היקר בא‪‬שים‬

‫ראש כולל פרשבורג ירושלים‬

‫הרב החסיד יצחק אזיק בן‬

‫לרגל שמחת הבר מצוה לב‪‬ו הי‪‬יק וחכים כמר גרשון ‪‬י''ו במז''ט ובשעטו"מ‬ ‫הקידושא רבה תתקיים אי''ה בשבת קודש פרשת יתרו בבית המדרש שכו‪‬ת מ‪‬חת יצחק ‪15‬‬

‫הרב אברהם יהודה הלפרין ז''ל‬

‫יהא רעוא שבזכות זיכוי רבבות ירוה ‪‬חת מכל יוצאי חלציו ויצליח בכל אשר יפ‪‬ה‬

‫‪‬לב"ע כ''ג שבט תשע''ו‬

‫ברכת מזל טוב לידידי‪‬ו הרב‪‬י ה‪‬גיד ה‪‬כבד‬ ‫הרה''ג יצחק יהודא שפירא שליט''א לו‪‬דון‬ ‫לרגל שמחת ‪‬שואי ‪‬כדו הבה''ח ישראל אפרים פישל ‪‬י''ו‬ ‫בן לב‪‬ו הרה''ג שמואל ב‪‬ימין שליט''א ר''מ בישיבת עמק התלמוד‬ ‫עב''ג בת הרה''ג משה אליעזר וייס שליט''א‬ ‫יהא רעוא שבזכות מעשיו הכבירים ירווה ‪‬חת מכל יוצאי חלציו ויצליח בכל אשר יפ‪‬ה‬

‫ת‪..‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫הו‪‬צח ע''י המשפחה‬ ‫לרגל יום היארצייט הראשון‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


‫מה הסיבה שלפעמים אדם רוצה ללמוד‬

‫‪ ‬‬

‫הב‪‬י ישככר ע''פ מה שכתב החיד"א‬

‫ויש לו קושייות ואי‪‬ו מבין שום דבר?‬

‫בספרו כסא דוד דרוש ח"י לשבה"ג‬

‫בשם‬

‫ילקוט דוד וז"ל‪ ,‬טעם לגלות מצרים‪ ,‬דהתורה רוח‪‬יית ואי‪‬ה חלה על‬ ‫האדם שיש לו מחשבות רעות ויצר זו‪‬ה כי התורה כולה טהורה‪ ,‬וזהו‬

‫בפרשתן י''ט ב' ויסעו ישראל מרפידים‪.‬‬ ‫פירש רש"י מה תלמוד לומר כו'‪ ,‬מה ביאתן למדבר סי‪‬י בתשובה כו'‪.‬‬

‫טעם שאומות העולם לא יכלו לקבל התורה‪ ,‬ולכך הכ‪‬יע הקדוש ברוך‬ ‫הוא את ישראל בגלות מצרים להחליש כח היצר הרע ותוכל לשכון בם‬

‫ה‪‬ה השל"ה בפרשתן דרך חיים תוכחת מוסר כתב על הפסוק ה‪''‬ל מכאן רמז התורה עכ"ד‪ ,‬וכותב הב‪‬י יששכר ד‪‬מצא לפי זה דבעצם היה בהמרירות‬ ‫למאמר מקצת המקובלים‪ ,‬עי' תיקו‪‬י זהר חדש דף צ"ט ע"א כי לפעמים ‪‬מ‪‬ע טובה לכלל ישראל שהיה כור הברזל שהיה מכי‪‬ם להיות עם ה' ולקבל‬ ‫מהאדם מלהבין איזה פשט או איזה חקירה והשגה‪ ,‬ודבר זה מחמת התורה‪ ,‬אמ‪‬ם רק אחר הגאולה הוא דהיה ‪‬ראה הטובה שבהמרירות‪,‬‬ ‫הקליפה מאיזה עון שעשה המבדלת בי‪‬ו לבין העיון‪ ,‬על כן צריך אדם ומשו"ה מקדימין לאכול המצה זכר להגאולה‪ ,‬דרק אח"כ הוא דהיה‬ ‫לפשפש במעשיו ולהתודות ולהיות מודה ועוזב‪ ,‬וכן תיקן האלהי בפרדס ‪‬ראה בהמרירות טובה לכלל ישראל‪.‬‬ ‫בראש הספר תפלה על זה קודם שילמוד‪ ,‬וככה י‪‬הוג כל אדם‪ ,‬אם קשה‬ ‫לו ההב‪‬ה‪ ,‬יתחרט על עו‪‬ותיו ויתודה וישוב אל ה' ויתפלל אליו יתברך‬ ‫שהוא יחו‪‬ו דעת וילמד‪‬ו בי‪‬ה‪ ,‬ורמז לדבר‪ ,‬סמיכת ברכת אתה חו‪‬ן‬ ‫לברכת השיב‪‬ו אבי‪‬ו לתורתך כו' והחזיר‪‬ו בתשובה כו'‪.‬‬

‫אומרים "עליו‪‬ים ששו ותחתו‪‬ים עלזו" בקבלת תורה הכתובה מסי‪‬י‪,‬‬ ‫יש להקשות‪ ,‬הרי איתא בגמ' שבת פ''ח עמוד ב' אמר רבי יהושע בן לוי בשעה‬ ‫שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפ‪‬י הקדוש ברוך הוא רבו‪‬ו של‬ ‫עולם‪ ,‬מה לילוד אשה בי‪‬י‪‬ו‪ ,‬אמר להן לקבל תורה בא‪ ,‬אמרו לפ‪‬יו‬ ‫חמודה ג‪‬וזה שג‪‬וזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם‬ ‫ש‪‬ברא העולם‪ ,‬אתה מבקש לית‪‬ה לבשר ודם‬

‫מה א‪‬וש כי‬

‫תזכר‪‬ו ובן אדם כי תפקד‪‬ו תהלים ח ה' אד‪‬י‪‬ו מה אדיר שמך בכל הארץ‬ ‫אשר ת‪‬ה הודך על השמים וכו'‪ ,‬א''כ חזי‪‬ן שהם לא שמחו המלאכים‬ ‫בשמים אלא להיפך הת‪‬גדו בכל כוחם שעם ישראל לא יקבלו את‬ ‫התורה‪,‬‬

‫בין דין לדין ובין משפט למשפט דברי ריבות בשעריך וקמת ועלית אל‬ ‫המקום אשר יבחר ה' בספר שיח יצחק כתב לפרש כי יפלא ממך אם אתה‬ ‫לא מבין תורה זה בגלל החטאים אתה רב עם אחרים‪.‬‬

‫מעד‪‬י אשר‪ :‬ובזה מובן מה דאמרי‪‬ן בפיוט למוסף חג השבועות‬

‫תהלים ח'‬

‫ובספר שיח יצחק פרשת שופטים כתב לבאר את הפסוק "כי יפלא ממך דבר‬

‫ובפ‪‬ים יפות‬

‫פרשת בא‬

‫פירש "מגיד דבריו ליעקב‪ ,‬כי ליעקב איש הפשוט‬

‫שאי‪‬ו משיג דברים העמוקים והשי"ת מגיד אליו דבריו בלי שום קושיא‬ ‫בדרך הגדה‪ ,‬אבל לישראל שהם החכמים מגיד חוקיו ומשפטיו דהיי‪‬ו‬ ‫שחקיו הם דברים ה‪‬פלאים והקושיא שיפול בלב אדם ומתוך כך מתבו‪‬ן‬ ‫ע"י טעמים העמוקים המשפטים‪ ,‬כמו שפירש"י במדבר י''ט ב' שחק הוא דבר‬ ‫בלי טעם שאי‪‬ו מובן ומשפט הוא הדבר המובן היטב‪ ,‬משא"כ באומות‬ ‫שהקב"ה רוצה להרחיקן ולהטעותם‪ ,‬וכשאחז"ל‬

‫ע"ז ‪''‬ה א'‬

‫ע"כ הקדוש‬

‫ברוך הוא ‪‬ותן בלבם קושיות שהם ‪‬קראים חוקים ואי‪‬ו מודיעם‬ ‫המשפטים כדי להרחיקן‪ ,‬וז"ש לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום‪,‬‬ ‫שמודיעם החוקים ואי‪‬ו מודיעם המשפטים‪.‬‬

‫כך הקשה הגאון רבי שלמה קלוגר זצ''ל בכמה מהספרים שלו‪ ,‬ספר החיים בהקדמה‪,‬‬

‫גבורות שלמה פרשת שמי‪‬י‪ ,‬מגן אבות על מסכת אבות ריש פרק א'‪ ,‬וכן בהקדמה לספרו ‪‬דרי זרוזין‬ ‫ע''מ ד'‪ ,‬וכן הקשה בשו''ת בית היוצר בדרוש למתן תורה‪ ,‬וכן בתורת מהרי''ץ דוש‪‬סקי פרשת ‪‬שא‬ ‫עה''פ ויהי ביום כלות‪,‬‬

‫ו‪‬ראה לתרץ דבתחילה הת‪‬גדו המלאכים שילוד אשה‬

‫יקבלו את התורה‪ ,‬כיון שיש להם יצר הרע ותורה זה דבר רוח‪‬י וקדוש‬ ‫עד למאוד ולכן הת‪‬גדו‪ ,‬וצעקו מה לילוד אשה ב‪‬י‪‬ו ואח''כ שראו שעם‬

‫ולא רב הב‪‬ת התורה תלוי ביראת שמים אלא גם זכירת התורה‪ :‬דידוע‬ ‫מה שאמר הרה''ק רבי משה לייב סאסוב זצ''ל לבאר את דברי הגמרא‬ ‫ברכות כ' ע''מ ב' שבועות כ' ע''מ ב' זכור ושמור "כל שיש‪‬ו בשמירה יש‪‬ו בזכירה"‬ ‫מי ששומר את עי‪‬ו וגופו להיות בטהרה זוכר את התורה‪.‬‬

‫ישראל עשו הכ‪‬ה כל ימי הספירה וגם כתוב בגמ' ע''ז כ''ב ע''מ ב' שבשעת וכמו שפירשו המפרשים "ולא תתרו אחרי לבבכם למען תזכרו" על‬ ‫מתן תורה פסקה זהמתן של ישראל‪ ,‬וכן איתא במדרש ש‪‬עקר יצר הרע תחטא כדי שתוכל לזכור את הלימוד‪.‬‬ ‫מליבם‪ ,‬ראו שגם בשר ודם אם רוצה יכול להתעלות במעלות רוח‪‬יות‬ ‫ולהיות קדוש‪ ,‬ורואים שבחורים חמד גם יכולים להתעלות אז לכן‬ ‫לבסוף שמחו‪ ,‬ועל זה אמרי‪‬ן עליו‪‬ים ששו ותחתו‪‬ים עלזו‪.‬‬

‫ז"ל זוהר ח"ג קצ''ג כי מי שהוא בעל עבירות שערי דעת התורה ‪‬עלים בפ‪‬יו‪,‬‬ ‫ותמצא‬

‫כי שערי פתחי ההב‪‬ה בדברי התורה הם‬

‫הקושיות שיעמדו בפ‪‬י האדם‪ ,‬והם סוד הקליפות המתהוים מעבירות‬ ‫האדם‪ ,‬וזה שהעיר הכתוב במאמר זה "שמור ושמעת" פירוש אם אתה‬ ‫רוצה שתעמוד על אמיתת התורה להבין אמריה שמור המצות לבל‬

‫וה‪‬ה בב‪‬י ישכר‬

‫כתב דבר ‪‬פלא ליישב קושיית‬

‫האחרו‪‬ים‪ :‬שהקשו כיון שהמצה הוא רומז לגאולה שהיה ומרור רומז‬ ‫לשעבוד‪ ,‬א''כ צריך להקדים אכילת מרור לאכילת מצה שהרי השעבוד‬ ‫היה קודם לגאולה‪,‬‬

‫כך מקשה הצל''ח פסחים קט''ז עמוד ב'‪ ,‬וכן בהגדה של פסח סמיכה לחיים‬

‫על הפיסקא מרור זו שא‪‬ו אוכלים‪ ,‬וכן הקשה הב‪‬י יששכר מאמרי חודש ‪‬יסן מאמר ט'‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫וה‪‬ה איתא בגמ' ברכות ‪''‬ח ע''מ א' הרואה חכם מחכמי ישראל אומר שחלק‬ ‫מיראיו‪ ,‬והקשה שם במהרש''א מדוע לא אמרי‪‬ן שמברך שחלק מחכמתו‬ ‫לחכמיו‪ ,‬ומתרץ וקראם ליראיו ע"פ מ"ש כל שיראת חטאו קודמת‬ ‫לחכמתו חכמתו מתקיימת‪,‬‬

‫}מאמר זה מתוך חיזוק לשובבים ש‪‬אמרה בישיבת גדולה דובר‬

‫שלום דחסידי בעלזא באשדוד שבת פרשת וארא האי שתא{‪.‬‬

‫קול המעד‪‬ים‬

‫תעבור עליהם ובזה ושמעת את כל וגו'‪:‬‬ ‫מאמרי חודש ‪‬יסן מאמר ט'‬

‫את הגאו‪‬ות של הרשב''א אז ע‪‬ה א‪‬י מתפלא מאיפה לוקחים את‬ ‫הקדושה של הרשב''א‪.‬‬

‫ובאור החיים פרשת ראה על הפסוק שמור ושמעת כתב על דרך אומרם‬ ‫ש"ע האר"י ז"ל הל' ת"ת‬

‫וידוע מה שפעם משהו "שאל את הדברי חיים מצא‪‬ז" מאיפה לוקחים‬

‫ומתרץ‬

‫הודעה משמחת לרבבות הקוראים‬ ‫אפשר לשמוע מידי שבוע בשבוע שיעורים מתוקים‬ ‫בהלכה ובאגדה באידיש ובעברית‬ ‫ע''י מערכת קול המעד‪‬ים ‪0799-360912‬‬ ‫וכן ע''י מערכת קול הלשון ‪073-2951280‬‬ ‫וכן אפשר לשמוע וארט קצר על הפרשה במשך עשר דקות‬ ‫ע''י מערכת קול הדף ‪8 -199 026400000‬‬


‫מדוע לא הרג המלאך המות את דוד המלך בשעת סעודת שבת?‬ ‫‪ ‬‬ ‫בפרשתן כ' ח' זכור את יום השבת לקדשו‪.‬‬ ‫ה‪‬ה איתא בגמ' שבת דף ל' עמוד ב' דדוד המלך כל יומא דשבתא הוה יתיב‬ ‫וגריס כולי יומא‪ ,‬ההוא יומא דבעי למי‪‬ח ‪‬פשיה קם מלאך המות קמיה‬ ‫ולא יכיל ליה‪ ,‬דלא הוה פסק פומיה מגירסא‪ ,‬אמר מאי אעביד ליה‪ ,‬הוה‬ ‫ליה בוסת‪‬א אחורי ביתיה‪ ,‬אתא מלאך המות סליק ובחיש באיל‪‬י‪ ,‬פק‬ ‫למיחזי‪ ,‬הוה סליק בדרגא‪ ,‬איפחית דרגא מתותיה‪ ,‬אישתיק ו‪‬ח ‪‬פשיה‪.‬‬ ‫יש להקשות‪ :‬הרי היה יכול היה להרוג אותו באמצע סעודת שבת‪ ,‬כיון‬ ‫שלא היה עסוק אז בתורה‪.‬‬ ‫ה‪‬ה בספר בן יהוידע שבת דף ל' מבאר דבר ‪‬פלא‪ :‬שלכן ביקש שלא ימות‬ ‫בשבת מפ‪‬י שמחוייב אדם לאכול ג' סעודות‪ ,‬וא"כ עת אכילה מוכרח‬ ‫להיות בטל מעסק תורתו‪ .‬ורק לבסוף מכיון ששמע מהקב"ה שעסק תורתו‬ ‫חביב עליו יותר מאלף עולות אז חשב מעתה איש כמו‪‬י יכול לבטל עו‪‬ג‬ ‫שבת ולעסוק בתורה ו‪‬הג עתה כמו שהיה ‪‬והג מר בריה דרבי‪‬א להתע‪‬ות‬ ‫גם בשבתות וכן עשה והוה יתיב וגריס כוליה יומא ממש ולא היה אוכל‬ ‫ושותה ביום כלל עיין שם‪ ,‬לפי ה‪''‬ל אתי שפיר שלא היה יכול להרוג אותו‪.‬‬ ‫ובשם מרן הגאון רבי אריה לייב שטיי‪‬מן שליט''א שמעתי ליישב‪:‬‬ ‫דמכאן ראיה שמי שאוכל כדי שיהא לו כח ללמוד ‪‬חשב האכילה כמו‬ ‫לימוד התורה ממש‪ ,‬ולכן לא היה יכול מלאך המות להרוג אותו באמצע‬ ‫סעודת שבת‪.‬‬ ‫ובשו"ת ציץ אליעזר חלק ו' סימן ל''ז כתב באופן ‪‬פלא‪ :‬דאצל דוד המלך‪,‬‬ ‫אפילו אם היה מתע‪‬ה בשבת אין שאלה על כך‪ ,‬כי אצלו ע‪‬ין ההפסקה‬ ‫מהלימוד למאכל היה זה ממש שאלה של ספק פיקוח ‪‬פש לפן יוכל עי"כ‬ ‫המה"מ לגשת לקחת את ‪‬פשו‪} ,‬קטע זה מתוך שיחה שמסרתי בשבת פרשת בא בצפרא‬ ‫דשבתא התאחדות דחסידי סקווירא בלו‪‬דון בעיירת היסבון הסמוכה ללו‪‬דון בראשות הגה''צ חיים מאיר‬ ‫שליט''א ב‪‬ו של כ''ק מרן האדמו''ר מסקווירא שליט''א{‪.‬‬

‫מהו הטעם שתיק‪‬ו לזמר זמירות שבת?‬ ‫ה‪‬ה בגודל זמירות בסעודות שבת איתא בגמ' מגילה י''ב עמוד ב' על הפסוק‬ ‫במגילת אסתר "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין" אטו עד השתא לא טב‬ ‫לביה בחמרא‪ ,‬אמר רבא יום השביעי שבת היה‪ ,‬שישראל אוכלין ושותין‪,‬‬ ‫מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות‪ ,‬אבל אומות העולם שאוכלין‬ ‫ושותין‪ ,‬אין מתחילין אלא בדברי תיפלות‪.‬‬ ‫ולכאורה קשה מה תירצו בזה‪ :‬ו‪‬ראה לפרש שהכוו‪‬ה טוב לב המלך ביין‬ ‫הכוו‪‬ה למלכו של עולם‪ ,‬שהוא שמח ויש לו ‪‬חת וזה גרם שיהא התעוררות‬ ‫למעלה וזה הביא את כל הגאולה‪ ,‬רואה כמה ‪‬ה‪‬ה מסעודת שבת ובזה‬ ‫באה הישועה אז לעם ישראל‪ ,‬כך כתב בביאור הגר''א על מגילת אסתר‪.‬‬ ‫וכן איתא במדרש רבה שיה"ש פ"ח "כשישראל אוכלין ושותין ומברכין‬ ‫ומשבחין ומקלסין להקב"ה‪ ,‬הוא מקשיב לקולן ומתרצה"‪.‬‬ ‫ובזוה"ק פרשת עקב רע"ב ב' "ובשבת בכל מילוי צריך לאתוספא מחול על‬ ‫הקודש וכו' וצריכין לאתערא שירה וחדוה לפתורא"‪ ,‬עיין תוס' ס‪‬הדרין ל''ז ע''מ‬ ‫ב'‪.‬‬

‫מדור זה ‪‬ודב ו‪‬ערך ע"י ידידי‪‬ו ר' מרדכי זיסקי‪‬ד הגר שליט"א‬

‫מ‪‬הטן‬

‫א‪ .‬שאלה‪ .‬ברך בטעות על החלב בתוך שש שעות לאכילת‬ ‫בשר‪ ,‬ו‪‬זכר קודם שאכל מה יעשה‪] ,‬ואיך שאלה זו קשורה‬ ‫לפרשת‪‬ו[‪.‬‬

‫ב‪ .‬שאלה‪ .‬האם יש חשש הלכתי בכתיבת עשרת הדברות‬ ‫על הפרוכת של ארון הקודש או מעליו‪ ,‬כ‪‬הוג בזמ‪‬ו?‬ ‫ג‪ .‬האם אש של שמים מעלה עשן‪ .‬והר סי‪‬י עשן כולו מפ‪‬י‬ ‫אשר ירד עליו ה' באש ויעל עש‪‬ו כעשן הכבשן‪ ,‬ומשמע‬ ‫דאש של מעלה מעלה עשן‪ ,‬וצ"ע הא ביומא כא‪ :‬מבואר‬ ‫דאש מן השמים אי‪‬ה מעלה עשן‪.‬‬ ‫ד‪ .‬וגם בך יאמי‪‬ו לעולם‪ .‬ויאמר ה' אל משה ה‪‬ה א‪‬כי בא‬ ‫אליך בעב הע‪‬ן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך‬ ‫יאמי‪‬ו לעולם )שמות י"ט ט( כתב הר"ן ב‪‬דרים דף ל"ז‬ ‫ע"א‪ ,‬דודאי ישראל לא היו מפקפקין בדברי משה לומר‬ ‫מעצמו אומר כן‪ ,‬דהא כתיב וגם בך יאמי‪‬ו לעולם‪,‬‬ ‫וצריך עיון‪ ,‬הא מצי‪‬ו קרח ועדתו שאמרו דמשה רבי‪‬ו‬ ‫עשה מדעתו‪ ,‬ולא האמי‪‬ו בו במה שאמר שכל דבריו‬ ‫מאת הקב"ה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ההכ‪‬ות לשבת‪ .‬כתבו הפוסקים ]או"ח ר‪‬א[ שימעט‬ ‫בלימודו בערב שבת להכ‪‬ות בשבת‪ ,‬על מי לא ‪‬אמר האי‬ ‫כללא דימעט מלימודו‪.‬‬ ‫ו‪ .‬יש לעייין‪ .‬מי שמדבר ב‪‬יבול פה‪ ,‬האם אסור ללמדו‬ ‫תורה‪ ,‬או שאדרבה ‪‬אמר מאור שבתורה יחזירו למוטב‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מעלות למזבח‪ .‬ולא תעלו במעלות על מזבחי‪ ,‬צ"ע מה‬ ‫ההבדל בין המזבח שאסור לעלות במעלות למ‪‬ורה‬ ‫שהיה לפ‪‬יה ג' מעלות‪.‬‬ ‫ח‪ .‬חידה‪ .‬מה הקשר בין איסור לא תחמוד לחתן כלה‬ ‫ומחות‪‬ים‪ ,‬ומי מחכמי ישראל הזהיר בע‪‬יין זה?‬ ‫ט‪ .‬חידה‪ .‬איזה מעלה יש לכתוב חידושי תורה בלורד ולא‬ ‫בעט‪.‬‬ ‫י‪ .‬חידה‪ .‬באיזה לאו בעשרת הדברות יש שליח לדבר‬ ‫עבירה‪.‬‬ ‫‪-----------------------------------------------------‬‬

‫‪‬ראה לומר בטעם שתיק‪‬ו לזמר זמירות שבת‪ :‬ע''פ מה דאיתא במהרש"א‬ ‫חידושי אגדות מסכת בבא קמא דף ל''ב עמוד ב' על דאיתא בגמרא שם‬ ‫דאמוראים בכל שבת היו אומרים ‪‬צא לקראת כלה כו' והסביר דטעם‬ ‫הדבר‪ ,‬ע"פ מ"ש לכל יש בן זוג ולי לא ‪‬תת בן זוג א"ל כ‪‬סת ישראל יהיה בן‬ ‫זוגך כו' והשבת גופיה היא כ‪‬שואה לישראל אבל בפ‪‬יא דמעלי שבתא היא‬ ‫כהכ‪‬סת כלה לחופה וכמו שע"י הקדושין בהכ‪‬סתה לחופה ‪‬עשית הכלה‬ ‫‪‬שואה כן השבת בהכ‪‬סתו בקידוש היום ‪‬עשית כ‪‬שואה לישראל וקראה‬ ‫מלכתא שהיא כלת המלך דכל ישראל ב‪‬י מלכים הם‪ ,‬ולזה אמר ר"ח‬ ‫בפ‪‬יא דמעלי שבתא דהיי‪‬ו בע"ש קודם כ‪‬יסתה בואו ו‪‬צא לקראת כו'‬ ‫דדרך החתן לצאת לקראת הכלה בע''כ ואם השבת הויא כ‪‬שואין לכן‬ ‫מזמרין בחתו‪‬ה‪.‬‬ ‫מעד‪‬י אשר‪ :‬לפי דברי המהרש''א הסברתי את דברי חז''ל‬ ‫אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוח‪‬ן כל המשמר שבת כהלכתו‪ ,‬אפילו‬ ‫עובד עבודה זרה כדור א‪‬וש מוחלין לו‪ ,‬ש‪‬אמר אשרי א‪‬וש יעשה זאת וגו'‬ ‫מחללו‪ ,‬אל תקרי מחללו אלא מחול לו‪ ,‬ומה הטעם למחילת עוו‪‬ות‪ ,‬אלא‬ ‫כיון ש‪‬עשה חתן וחתן מוחלין לו את כל העוו‪‬ות‪.‬‬ ‫שבת קי''ח עמוד ב'‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫מדור משיב כהלכה‬

‫כללי השתתפות‬ ‫‪ .1‬כל תשובה ‪‬כו‪‬ה‪ ,‬אפילו לשאלה אחת תזכה את השולח להיכ‪‬ס להגרלה על‬ ‫סך ‪.₪ 1000‬‬ ‫‪ .2‬כל תשובה ‪‬כו‪‬ה על כל שאלה‪ ,‬הי‪‬ה זכות ‪‬וספת להשתתף בהגרלה‪ ,‬כך שכל‬ ‫מי שישלח יותר תשובות לכל השאלות מגדיל את סיכוייו בהגרלה‪.‬‬ ‫‪ .3‬כל חודש‪ ,‬בראש חודש תערך הגרלה בין כל השולחים‪ ,‬הזוכה ייבדקו‬ ‫תשובותיו‪ ,‬יתקבלו אך ורק תשובות מפורטות‪.‬‬ ‫‪ .4‬יתן לשלוח כל שבוע את התשובות של אותו שבוע‪ ,‬או עד ראש חודש‪.‬‬ ‫‪ .5‬שימו לב חשוב מאוד‪ :‬קבלת התשובות הי‪‬ה אך ורק לפקס מערכת משיב‬ ‫כהלכה ‪ 077-5558617‬או במייל ‪ meir.s1000@gmail.com‬א לציין‬ ‫בתחילת המכתב על כמה שאלות השיבו‪ ,‬וכמו"כ שם מלא‪ ,‬כולל‪ /‬ישיבה‪.‬‬ ‫ועיר וטלפון וכמו"כ ‪‬א לציין על איזה פרשה השיבו‪] .‬לברורים ופרטים ‪‬וספים‬ ‫בטלפון ‪ 053-3154010‬בשעות הערב בין ‪ 8:00‬ל‪ 9:00-‬בלבד[‪ .‬השולחים בכתב יד‪ ,‬בפקס‪,‬‬ ‫להקפיד על כתב ברור וקריא שיהיה ברור לאחר משלוח הפקס‪ .‬כתב לא‬ ‫ברור לא יכ‪‬ס להגרלה‪- .‬יש עדיפות לשלוח התשובות מוקלד במייל כי כך זה‬ ‫ייכ‪‬ס בעזה"י לספר שיצא לאור בעתיד בל"‪– .‬שאר ע‪‬י‪‬י העלון לא שייכים‬ ‫לפקס או מייל או טלפון זה‪ ,‬אלא כמצויין במסגרת ע"ג העלון בעמ' ד'‪.‬‬

‫תשובות ‪‬יתן לשלוח עד ר"ח אדר‬


‫‪ ‬‬ ‫איך אמרי‪‬ן בגמרא שישראל בטלו כמה ימים ללא תורה הרי קראו קריאת שמע‬ ‫מה שהקשתם בשם הפרי מגדים על הא דאיתא בגמ' ב''ק פ''ב ע''מ א' דבגלל שהלכו ישראל ג'‬ ‫ימים בלא תורה‪ ,‬תק‪‬ו קריאת התורה בכל ג' ימים‪ ,‬שלא יהא ג' ימים בלא תורה‪ ,‬דיש‬ ‫להקשות איך אמרי‪‬ן שהלכו ישראל ג' ימים בלא תורה‪ ,‬הרי קראו קריאת שמע בכל יום‪,‬‬ ‫והרי איתא בגמ' ‪‬דרים ח' ע'מ א' ומ‪‬חות צ''ט ע''מ ב' דקריאת שמע ‪‬חשב כתורה‪ ,‬ואיך קאמר‬ ‫שהלכו ג' ימים בלא תורה‪ ,‬ותרצתם בכמה אופ‪‬ים‪.‬‬

‫מה שהקשתם בשם אחרו‪‬ים‪ ,‬מדוע אין א‪‬ו ‪‬והגים להתפלל בזקיפת ידים למעלה כמו‬ ‫ש‪‬הגו בימים מקדם‪ ,‬ותרצתם בכמה אופ‪‬ים‪.‬‬ ‫הגאון ה‪‬פלא שלמה הכהן גראס שליט''א רב ור"מ בברוקלין‬

‫‪‬ראה לומר לומר שמשעה ששלמה המלך ע"ה גזר טומאה על סתם ידים לאוכל קדשים‬ ‫שבת י''ג ע"ב עירובין כ''א ע"ב ושוב בימי ב"ש וב"ה בעליית חזקיה בן גרון גזרו חכמים י"ח גזרות‬

‫הגאון המפורסם רבי שמאי קהת הכהן גראס שליט''א‬

‫)י"ח דבר( ואחד מהם שסתם ידים הם ש‪‬יים ופוסלין את התרומה )שבת שם( ושוב גזרו‬

‫דומ''צ‪ ,‬מחזיקי הדת‪ ,‬אהבת תורה‪ ,‬הישר והטוב‪ ,‬אוצר הפוסקים‬

‫‪‬ראה לתרץ בכמה אופ‪‬ים‪ ,‬האחד{ דרק אחר מתן תורה שקבעו קריאת שמע בתורה‬ ‫שבכתב ‪‬חשב לתורה‪ ,‬אבל קודם מתן תורה דלא ‪‬כתב פרשת קריאת שמע בתורה עדיין‬ ‫לא ‪‬חשב לתורה‪ ,‬הש‪‬י{ע''פ מה דאיתא בבית יוסף אור''ח סימן מ''ז על הא דאיתא במסכת‬ ‫ברכות אם בירך אהבה רבה לפ‪‬י קריאת שמע יצא ידי חובת ברכת התורה‪ ,‬ואיתא‬ ‫בירושלמי והוא שש‪‬ה על אתר‪ ,‬דהיי‪‬ו תיכף אחר שמו''ע‪ ,‬והקשה הבית יוסף הרי כל פעם‬ ‫קורא קריאת שמע אחר אהבה רבה‪ ,‬וא''כ לומר על אתר‪ ,‬ותירץ בתירוץ הב' וז''ל י"ל‬ ‫דק"ש ותפלה לא חשיבי לימוד לע‪‬ין זה‪ ,‬דדברי תח‪‬ו‪‬ים ותפלה לחוד‪ ,‬ודברי תלמוד תורה‬ ‫לחוד‪ ,‬וק"ש כדברי תפלות הוא" עכל''ק‪.‬‬ ‫הגאון ה‪‬פלא מתתיהו ישראל הורוויטץ‬

‫מדוע אין א‪‬ו ‪‬והגים להתפלל בזקיפת ידים למעלה כמו ש‪‬הגו בימים מקדם‬

‫‪‬טילת ידים לחולין חולין ק''ו ע"א פסקו להגביה הידים כלפי מעלה ואף דמה‪‬י ‪‬טילת ידים‬ ‫לטהרם מ"מ דבר שגזרו בו טומאה אי‪‬ו ‪‬כון להגביהם כלפי שמיא‪ ,‬ע''כ‪ ,‬מה שכתב בשם‬ ‫פתח הדביר אור"ח סימן צ''ח כבר כתב כן בספר קב הישר פרק ס''ג דכשמגיע למקום אשר ראוי‬ ‫למסור ‪‬פשו על קדושת השם צריך להגביה ידיו וכפיו‪ ,‬אכן רק בת‪‬אי שיהיו ידיו ‪‬קיים‬ ‫מגזל וג‪‬יבה והשגות גבול דאם אי‪‬ם ‪‬קיים אדרבה הם מזכירים עו‪‬ותיו להפיך מדת‬ ‫הרחמים לדין ע"כ‪ ,‬ובספר יסוד יוסף לר' יאסקי דף ג' וכע"ז כתב הפמ"ג בספר תיבת גומא‬ ‫בפרשת דברים בזה"ל ותפלה היה לפ‪‬ים בפרישת כפים ועכשיו בטלו כי בועה"ר אין‬ ‫‪‬זהרין מפ‪‬י הגזל וכדומה אין קטיגר ‪‬עשה ס‪‬יגור ע"ש‪.‬‬ ‫וכבר יש רמז לזה בירשלמי ברכות פ"א ה"ה וכפיו פרושות השמים מלכים א' ח‪-‬ד בכפים הללו‬

‫שליט''א לייקווד‬

‫מחבר ספר "אוצרות הים" על מסכת ברכות‬

‫שלא חטפו מב‪‬ין בית המקדש כלום‪ ,‬וע"ש בפ‪‬י משה‪ ,‬ובדרך צחות יש לומר להמליץ ע"ז‬

‫‪‬ראה להעיר‪ ,‬דבשו"ת גי‪‬ת ורדים או"ח כלל ב' סי' כ"ד תירץ דכוו‪‬ת הגמרא שבטלו כמה‬ ‫ימים ללא תורה היי‪‬ו תלמוד תורה דרבים‪ ,‬וממילא אף דקראו קריאת שמע מ"מ היה‬ ‫חסר להם ת"ת דרבים‪ ,‬ותק‪‬ת קריאת התורה היה שלא יהא חסר להם ג' ימים בלי ת"ת‬ ‫דרבים‪.‬‬

‫הפסוק במגילת אסתר ט' ט''ו ובבזה לא שלחו את ידם בשביל הביזה‪ ,‬הגזל לא שלחו את ידם‬

‫הרה''ג יעקב ישראל מייז‪‬ער שליט''א לו‪‬דון‬ ‫‪‬ראה להעיר‪ ,‬דה‪‬ה הר"ן ‪‬דרים דף ח' ע"א בד"ה הא אומר דלאו דוקא הוא מיפטר בקריאת‬ ‫שמע שהרי חייב כל אדם ללמוד תמיד יום ולילה אלא דאי בעי פטר ‪‬פשיה ממאי דכתיב‬ ‫בקרא בהדיא בשכבך ובקומך‪ ,‬ע"ש באריכות‪ .‬ולפ"ז מיושב שאע"פ שקראו קריאת שמע‬ ‫בכל יום מ"מ לא ‪‬פטרו בזה מלימוד התורה‪.‬‬

‫בשעת התפלה כלפי מעלה‪.‬‬ ‫מדוע התורה ‪‬משלה למים ולא לדבר מתוק שיעשה יותר חשק ללמוד‬ ‫מה שהקשתם על הא דאמרי‪‬ן בגמ' ב''ק י''ז ע''מ א' ע''ז ה' ע''מ ב'‪ ,‬ב''ק פ''ב ע''מ א' דאין מים אלא‬ ‫תורה‪ ,‬דיש להקשות מדוע המשילו את התורה למים דבר שאין לזה שום טעם‪ ,‬היה צריך‬ ‫להמשיל את התורה לדבר יותר מתוק שיהא חשק ללמוד‪ ,‬ותרצתם‪.‬‬ ‫הרה''ג רבי יצחק קדמון שליט''א ‪‬וף‪-‬איילון‪ -‬שעלבים‪.‬‬

‫‪‬ראה לציין דבמדרש שיר השירים רבה א' י"ט מצי‪‬ו ש‪‬שאלה שאלה זו )מדוע התורה‬ ‫הבה''ח ‪‬תן רייך שליט''א מבחירי ישיבת אהבת תורה ירשלים מח''ס ה‪‬פלא ‪‬ר דולק‬ ‫‪‬ראה להעיר‪ ,‬דבפשטות לא קראו קריאת שמע דקודם מתן תורה הויא‪ ,‬ורק קושיית הפרי‬ ‫מגדים למה תיק‪‬ו קריאת התורה לדורות אף לאחר מתן תורה‪ ,‬והלא לאחר מתן תורה‬ ‫קוראים קריאת שמע בכל יום‪.‬‬ ‫הבה''ח מרדכי צבי קוביץ ‪‬י''ו מבחירי ישיבת דרכי תורה‬ ‫‪‬ראה לתרץ‪ ,‬ע''פ מה דאיתא במש‪‬ה ברכות י''ג דאם קרא בתורה פרשיות קריאת שמע‬ ‫ו‪‬תכוין לצאת מצות קריאת שמע יצא ואם לא ‪‬תכוין לצאת לא יצא וה''ה להיפך אם‬ ‫קרא קריאת שמע ו‪‬תכוין למצות תלמוד תורה יצא‪ ,‬אבל אם לא ‪‬תכוין למצות תלמוד‬ ‫תורה לא יצא‪ ,‬א''כ לא קשה דלא ‪‬תכוו‪‬ו לצאת מצות תלמוד תורה בקריאת שמע לכן לא‬ ‫יצאו ידי חובתן‪.‬‬

‫האם יש חיוב ל‪‬קות את השי‪‬ים בשבת‬ ‫לפ‪‬י שיוצא לרשות הרבים שלא יעבור על הוצאה‬ ‫מה שהבאתם מחלוקת הפוסקים האם יש חיוב ל‪‬קות את השי‪‬ים לפ‪‬י שיוצא מהבית‬ ‫בשבת כדי שלא יעבור על איסור הוצאה של הפרורים ש‪‬שאר לו בין הש‪‬ים או דילמא‬ ‫אי‪‬ו צריך ל‪‬קות‪.‬‬ ‫הגאון ה‪‬פלא רבי יהושע העשיל פאדוא שלט''א מא‪‬שסתר‬ ‫מה שחקר אם יש איסור הוצאה בפירורים בפה‪ ,‬מסתבר שלא‪ ,‬ואע''פ שאין ראיה לדבר‬ ‫זכר לדבר גבי בדיקת חמץ פירורין לא חשיבא כמו דמבואר בגמ' פסחים ו' ע''מ ב' אך תמה‪‬י‬ ‫למחמירים למה לא אמרו שצריך ל‪‬קות את כיסי הבגדים ערב שבת משום פרורי‬ ‫הפסולת‪.‬‬

‫‪‬משלה למים דווקא ותירץ המדרש שבעה תירוצים‪ ,‬א{ מה מים‪ ,‬מסוף העולם ועד סופו‬ ‫)שהים והאוקיי‪‬וסים מכסים את רוב כדור הארץ( כך תורה‪ ,‬מסוף העולם‪ ,‬ועד סופו‪ ,‬ב{‬ ‫מה מים חיים לעולם‪ ,‬כך תורה חיים לעולם‪ ,‬ג{ מה מים )=גשם( מן השמים‪ ,‬כך התורה‬ ‫מן השמים‪ ,‬ד{ מה המים מטהרים את הגוף )בטבילה(‪ ,‬כך תורה מטהרת הגוף‪ ,‬ה{ מה‬ ‫המים יורדין טיפין‪-‬טיפין ו‪‬עשים ‪‬חלים‪-‬חלים‪ ,‬כך תורה‪ ,‬אדם לומד שתי הלכות היום‬ ‫ושתים למחר‪ ,‬עד ש‪‬עשה כ‪‬חל ‪‬ובע‪ ,‬ו{ מה מים אין אדם גדול מתבייש לומר לקטן‬ ‫השק‪‬י מים )כשהוא ‪‬צרך לזה(‪ ,‬כך דברי תורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן למד‪‬י פרק‬ ‫אחד‪ ,‬דבר אחד‪ ,‬פסוק אחד‪ ,‬ואפילו אות אחת‪ ,‬ז{ מה מים כשאין אדם יודע לשוט בהם‪,‬‬ ‫סוף שהוא מתבלע )טובע(‪ ,‬כך דברי תורה‪ ,‬אם אין אדם יודע לשוט בהן ולהורות בהן‪ ,‬סוף‬ ‫שהוא מתבלע‪.‬‬ ‫האם יש חיוב לומר שירת הים בכל יום‬ ‫מה שהבאתם מחלוקת הפוסקים האם יש חיוב לומר שירת אז ישיר בכל יום או דילמא‬ ‫אין חיוב‪.‬‬ ‫הגאון ה‪‬פלא משה יחיאל הכהן ראטה שליט''א ירושלים‬

‫יש להעיר שמהמש‪‬ה ברורה ‪‬ראה שיש חיוב בכל יום שכתב סימן ‪''‬א סקי"ז שיש חיוב על כל‬ ‫אחד לראות את עצמו בכל יום כאילו עבר בים סוף‪ ,‬ובקצש"ע סימן י''ד ובמעם לועז‬ ‫הוסיפו דצריך ‪‬מי לומר בעמידה ובשמחה‪ ,‬להרגיש כאילו בעצמו עובר בים‪ ,‬וע"ע בספר‬ ‫פירושים ופסקים לרבי‪‬ו אביגדור הצרפתי שכתב חייב אדם לומר שירה בכל יום יום‬ ‫ויום‪.‬‬

‫גליון זה ‪‬ודב ע''י ידידי‪‬ו‬

‫גליון זה ‪‬ודב ע''י ידידי‪‬ו‬

‫גליון זה ‪‬ודב ע''י ידידי‪‬ו‬

‫הרה''ג זאב בער שליט''א‬

‫הרה''ג מרדכי צבי לאקס שליט''א‬

‫הרב אליהו הולס שליט''א‬

‫ירושלים‬

‫ירושלים‬ ‫לעילוי ‪‬שמת אביו‬

‫ירושלים‬

‫לרגל שמחת הולדת בתו במז''ט‬

‫הרב אברהם דוד בן הרב יעקב שלמה לאקס ז''ל‬

‫יהא רעוא שבזכות זיכוי רבבות ירוה ‪‬חת‬

‫‪‬לב"ע כ' שבט ת‪..‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫מכל יוצאי חלציו ויצליח בכל אשר יפ‪‬ה‬

‫לעי"‪ ‬זק‪‬תו מרים בת מרדכי ע''ה‬ ‫‪‬פטרה כ''ה שבט ת‪..‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


מעדני אשר יתרו