Issuu on Google+

‫לעילוי נשמת‬

‫בס"ד‬

‫הרב עובדיה יוסף בן גורג'יה זצ"ל‬ ‫הרב יעקב חי בן מרגלית זצ"ל‬ ‫יוחנן בן שמחה ז"ל‬

‫לעילוי נשמת‬ ‫רעיה ז"ל בת יעל‬ ‫יוכבד חוה ז"ל בת יוס יהודה אריה לייב אלתר שליט"א‬

‫כ"ב שבט התשע"ז‬

‫תליט"א‬

‫הדלקת נרות שבת‬

‫צאת השבת‬

‫זמן י‪-‬ם‬

‫זמן י‪-‬ם‬

‫‪17:12‬‬ ‫לנוהגים ‪ 40‬דק'‪16:52 :‬‬

‫פרשת יתרו‬

‫‪18:05‬‬

‫סכר המחשבות‬ ‫כידוע‪ ,‬הדיברה העשירית בעשרת‬ ‫הדברות היא "לא תחמוד בית רעך"‬ ‫)שמות כ'‪ ,‬י"ג(‪.‬‬ ‫בניגוד לאידיאל הרווח כיום בעולמנו‪,‬‬ ‫המעלה על נס את "חירות הפרט"‬ ‫כמרכיב עיקרי בחברה‪ ,‬התורה מנחה את‬ ‫האדם למשמעת ומציבה לפניו גדרים‬ ‫וסייגים‪ .‬זאת כדי לפקח על מעשיו ועל‬ ‫דרכיו‪ ,‬ולא ללכת שולל אחר תאוות‬ ‫ורצונות‪.‬‬ ‫לא במקרה ציווה הקב"ה עוד לפני מתן‬ ‫תורה את מצוות ההגבלה‪ .‬אמנם מצווה זו‬ ‫מוסבת אודות הגבלת הר סיני מכל‬ ‫עבריו‪ ,‬לבל תיגע בו יד‪ ,‬אולם היה בכך‬ ‫רמז לדרישת הבורא מעם ישראל להגביל‬ ‫את עצמם‪ ,‬ולא לפעול לפי מאוויים בלתי‬ ‫מבוקרים‪.‬‬ ‫לא רק מעשי אנוש חייבים להיות‬ ‫מוגבלים‪ ,‬גם דיבורו חייב להיות מסוייג‬ ‫ונתון תחת פיקוח‪ .‬בתורה קיימים איסורי‬ ‫לשון הרע ורכילות‪ .‬כל דיבורי הגנאי על‬ ‫הזולת או דיבורים העלולים לעורר‬ ‫מדנים ומריבות‪ ,‬אסורים באופן מוחלט‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬באה מצוות "לא תחמוד" ומלמדת‬ ‫שאפילו מחשבות האדם אינן הפקר‪.‬‬ ‫עלינו להימנע מלחדור לרשותו של‬ ‫הזולת לאו דווקא במעשה‪ ,‬אלא אפילו‬ ‫באמצעות דיבור ומחשבה‪.‬‬ ‫האם קיימת עצה שתסייע לא לחמוד את‬ ‫ממון הזולת? האם קיימת דרך להתנער‬ ‫מהקנאה ההורסת כל חלקה טובה? תיאור‬

‫הפטרה‪ :‬בשנת מות )ישעיה ו'(‬

‫* ראוי לחשוש ולהקדים כמה דק' בשקיעה ובפרט בדאורייתא *‬

‫פנינים‬

‫ענה העני‪" :‬לפני היה כאן עשיר שישב‬ ‫לכל יהודי סאת צרות משלו‪ .‬משתרך הוא כמחצית השעה‪ ,‬ואני מסיים את ענייני‬ ‫בדרכי החיים וצרור צרותיו על שכמו‪ .‬בחמש דקות?! מדוע לא ישוחח עימי‬ ‫כשיבוא המשיח‪ ,‬יקדמו את פניו המוני בני הרבי כפי ששוחח עימו?!"‬ ‫ישראל‪ ,‬צרורותיהם על שכמם‪ ,‬והם יזעקו‬ ‫מרה‪ :‬על מה ולמה נגזר עלינו לשאת את "הלא תבין"‪ ,‬ענה לו הרבי‪" ,‬אני יושב‬ ‫צרורותינו?‬ ‫כאן כדי לעזור ליהודים שבורי לב‬ ‫מה יעשה המשיח? יקצה אולם ענק‪ ,‬יקרא‬ ‫אליו יהודי אחר יהודי ויאמר לו‪" :‬הנח את‬ ‫צרורך"‪ .‬פותח היהודי את צרורו ויוצא‪,‬‬ ‫ואחר בא במקומו‪ .‬החדר מתמלא בצרורות‪,‬‬ ‫ואז חוזר התהליך על עצמו‪ .‬המלך המשיח‬ ‫קורא ליהודי אחר יהודי ואומר לו‪" :‬בחר‬ ‫לך צרור"‪ .‬סוקר היהודי את כל הצרורות‬ ‫– רואה את הצרות ואת המועקות‪ ,‬את‬ ‫צרות העניים והעשירים‪ ,‬החולים‬ ‫והבריאים‪ ,‬העובדים והמובטלים‪ ,‬ובוחר‬ ‫בצרורו הישן והמוכר‪...‬‬ ‫המשמעות היא‪ ,‬אם חומד אתה את רכושו‬ ‫של רעך‪ ,‬התחלף נא איתו בכל פרטי חייו‪,‬‬ ‫גם בצרות ובמועקות‪ ,‬לאו דווקא ברכוש‬ ‫ובטובה‪ .‬או אז לבטח יתברר לך שאין מה‬ ‫לקנא בזולתך‪...‬‬ ‫סיפור נוסף‪:‬‬ ‫יהודי עני‪ ,‬קשה יום ומדוכא בצרות‪ ,‬ביקש‬ ‫לבוא לפני רבו ולהסיח את לבו‪ .‬המתין‬ ‫בתור‪ ,‬והתור לא התקדם‪ :‬עשיר אחד נכנס‬ ‫לפניו והתמהמה זמן רב‪ .‬קצרה רוחו של‬ ‫העני‪ .‬העיכוב זרה מלח על פצעיו‪ .‬כעבור‬ ‫שעה ארוכה יצא העשיר הנכבד‪ ,‬והעני‬ ‫נכנס‪ .‬הושיט את הפתקה ותינה את צרותיו‪.‬‬ ‫שמע הרבי וברכו בלב נרגש‪.‬‬

‫גרדה אורסולה בת מקס מאיר ז"ל‬

‫)י‪-‬ם( ‪06:16:45‬‬ ‫הנץ החמה‬ ‫‪12:23‬‬ ‫מנחה גדולה )י‪-‬ם(‬ ‫‪17:33‬‬ ‫שקיעת החמה )י‪-‬ם(‬

‫עממי יסביר לנו את אחת הדרכים למניעת תמה הרבי‪" :‬מה עוד רצונך?"‬ ‫היווצרותה של הקנאה;‬

‫בעצה או בברכה‪ .‬איתך אין לי בעיה ‪-‬‬ ‫אתה בא לפני‪ ,‬ומיד אני יודע מהי‬ ‫מצוקתך‪ ,‬במה עלי לברכך וכיצד אני‬ ‫יכול לעזור לך‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כשאותו‬ ‫עשיר מגיע‪ ,‬מדושן עונג הוא‪,‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬אינו חסר מאומה‪ .‬אני מתחיל‬ ‫לשוחח עמו‪ ,‬מקלף שכבה אחר שכבה‬ ‫מזחיחות הדעת ומשיכרון המעמד‪ ,‬עד‬ ‫שאני חושף כמה אומלל הוא בחייו‪,‬‬ ‫כמה זקוק הוא לרחמים ולחמלה‪,‬‬ ‫לעידוד ולברכה! הלא תבין‪ ,‬כי תהליך‬ ‫זה נמשך זמן רב יותר‪...‬‬ ‫מה קבע המלך החכם מכל אדם?‬ ‫"לב יודע מרת נפשו" )משלי י"ד‪ ,‬י'(‪.‬‬ ‫אין האדם מתאר לעצמו כלל מה טמון‬ ‫בלבו של חברו‪ .‬הן כל אחד מברך בכל‬ ‫יום "שעשה לי כל צרכי"‪.‬‬ ‫הבורא מעניק לכל אדם את החלק‬ ‫המלא המיועד לו‪ .‬ניתן אפוא הודיה‬ ‫לה' על חלקנו‪ ,‬ונשמח בו!‬

‫)מדרשי חז"ל(‬

‫"ויאמר ה' אל משה לך אל העם‬ ‫וקדשתם היום ומחר וכבסו‬ ‫שמלתם"‬ ‫)שמות י"ט‪ ,‬י'(‬ ‫שאל משכיל אחד את רבי אייזיל‬ ‫מסלונים‪ ,‬מפני מה היהודים‬ ‫ה"חופשים" ה"נאורים" מצטיינים‬ ‫במידת נימוס ודרך ארץ יותר מיהודים‬ ‫יראי שמים‪ ,‬למדנים ותלמידי חכמים‪,‬‬ ‫הנזהרים מעט מאוד ב"דרך ארץ‬ ‫קדמה לתורה" במה יוסבר הדבר?‬ ‫השיב לו רבי אייזיל‪ :‬ההסבר לכך‬ ‫פשוט הוא‪ ,‬שעה שבאו לתת לבני‬ ‫ישראל את התורה‪ ,‬עמדו והכריזו‪:‬‬ ‫"היו נכונים" היהודים הפשוטים‬ ‫הבטלנים לא נשתהו ולא התמהמהו‪,‬‬ ‫מיד באו אל ההר ושמעו את התורה‬ ‫מראשה ועד סיומה‪ ,‬ואילו המשכילים‬ ‫ה"נאורים" אמרו בלבם‪ :‬אין זה נאה‬ ‫לבוא בחברה‪ ,‬ובייחוד למאורע חגיגי‬ ‫כל כך‪ ,‬בלבוש של כל יום‪ :‬אצו‬ ‫תחילה אל בתיהם להחליף את‬ ‫בגדיהם‪ ,‬לעשות את שערם‪ ,‬לשים‬ ‫עליהם מעט מי בושם וכדומה‪ .‬כל זה‬ ‫כמובן‪ ,‬נמשך שעה ארוכה‪ ,‬ומשבאו‬ ‫אל ההר ‪ -‬כבר נסתיימה שם הקריאה‬ ‫בכל התורה שבכתב ובתורה שבעל‬ ‫פה‪ ,‬והגיע זמן קריאתה של המסכת‬ ‫הקטנה ביותר שבסוף הש"ס ‪ -‬מסכת‬ ‫"דרך ארץ" וזה מה שקיבלו מכל‬ ‫מעמד הר סיני‪.‬‬ ‫)אמרות חכמה(‬

‫"זהו?" שאל העני‪.‬‬

‫לעילוי נשמת‬ ‫רוזה בת אסתר ז"ל‪ ,‬עישה בת אסתר ז"ל‪ ,‬מזל מסעודה בת עישה ז"ל‪ ,‬מכלוף בן עישה ז"ל‪ ,‬אליהו בן‬ ‫אסתר ז"ל‪ ,‬חיים בן אביתר ז"ל‪ ,‬בלהה בת שמחה ז"ל‪ ,‬טויה ויקטוריה בת אסתר ז"ל‪ ,‬אילנה בת יונה ז"ל‪,‬‬ ‫דייזי בת נעימה ז"ל‪ ,‬דינה מזל בת שמחה ז"ל‪ ,‬יוסף יהושע בן שמחה קנדי ז"ל‪ ,‬מיכאל בן עישה ז"ל‪,‬‬ ‫טובה בת שמחה קנדי ז"ל‪ ,‬אחיה בן חנה ז"ל‪ ,‬שרה בת ציפורה ז"ל‪ ,‬גורג'יה בת נעימה ז"ל‪ ,‬יפה בת ענת‬ ‫חנה ז"ל‪ ,‬יהודה בן שמחה ז"ל‪ ,‬שושנה בת רחל ז"ל‪ ,‬אהרן )ארנולד( בן בן‪-‬ציון הכהן ז"ל‪ ,‬אמנון בן כתון‬ ‫ז"ל‪ ,‬ברוך בן שמואל ז"ל‪ ,‬גואל יואל בן גאולה ז"ל‪ ,‬דני בן כתון ז"ל‪ ,‬זבולון בן אסנת ז"ל‪ ,‬זכריה חיים‬ ‫בן יוכבד ז"ל‪ ,‬יוסף בן בתיה ז"ל‪ ,‬יעקב בן פהימה ז"ל‪ ,‬פיטר )פסח( בן אוטו אברהם ז"ל‪ ,‬צבי )הארי( בן‬ ‫חיים ז"ל‪ ,‬שמואל )סם( בן בן‪-‬ציון הכהן ז"ל‪ ,‬אילזה בת יצחק ז"ל‪ ,‬גולה )גאולה( בת שמחה ז"ל‪ ,‬יוכבד‬ ‫בת שמחה ז"ל‪ ,‬ינינה בת יאן ז"ל‪ ,‬כתון בת בסו ז"ל‪ ,‬ענת בת יצחק הכהן ז"ל‪ ,‬רחל בת אלישבע ז"ל‪,‬‬ ‫שושנה בת אברהם ז"ל‪ ,‬מרים בת שפרה ז"ל‪ ,‬שפרה בת רות ז"ל‪ ,‬משה בן רחל ז"ל‪ ,‬פרל בת יצחק אייזיק‬ ‫ז"ל‪ ,‬אפרת נאוה בת דבורה ז"ל‪ ,‬לאה בת אסתר ז"ל‪ ,‬מרדכי בן משה ז"ל‪ ,‬גילה בת מזל ז"ל‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫עלון מספר ‪477‬‬

‫לרפואת מאיר יצחק בן עליזה‬

‫ר"ת‪18:45 :‬‬

‫ענייני הפרשה‬

‫שרה חיה בת רוזה ז"ל‬

‫לרפואת‬ ‫פואד יעקב בן ג'ורג'יה‪ ,‬רוחמה בת עישה‪ ,‬יהודה בן עישה‪ ,‬משה בן רבקה‪ ,‬חנה סביחה בת גוהר‪ ,‬ברוריה בת רוזה‪,‬‬ ‫שמעון בן יונה‪ ,‬דבורה בת גרדה אורסולה‪ ,‬אירנה אירה בת רוזה‪ ,‬אליעזר בן גרציה‪ ,‬רחל בת מורורי‪ ,‬דוד בן נאוה‬ ‫חיה‪ ,‬אסתר בת חנה סביחה‪ ,‬אהרון בן רוזה‪ ,‬יהונתן בן מלכה‪ ,‬אברהם בן חנה סביחה‪ ,‬שירה בת בת‪-‬שבע‪ ,‬ברטה‬ ‫בת סביחה חנה‪ ,‬שמעון בן עישה‪ ,‬תקווה בת נהידה‪ ,‬יוסף בן ליזט‪ ,‬שירה בת אורית‪ ,‬שרה בת בן‪-‬ציון הכהן‪ ,‬יהודה‬ ‫בן עישה‪ ,‬אורה בת זוהרה‪ ,‬משה בן אוולין‪ ,‬עליזה בת עישה‪ ,‬דוד בן דייזי‪ ,‬רויטל בת בתיה‪ ,‬עילאי חנוך בן דנה‪,‬‬ ‫יעקב בן שרה‪ ,‬בלהה בת ציפורה‪ ,‬מאיר בן שאדה‪ ,‬סניה בן קלרה‪ ,‬חזקיהו יהושע בן דבורה‪ ,‬תהילה בת רבקה‬ ‫חיה‪ ,‬מלכה בת רחל זמרוד‪ ,‬מאיר יצחק בן עליזה‪ ,‬מרים בת רבקה‪ ,‬הרב יהודה בן שמחה‪ ,‬אריה אסלן בן תמר‪,‬‬ ‫חיילי צה"ל הפצועים‪ ,‬יובל בן אסתר‪ ,‬יונתן בן מזל‪ ,‬אור בת אוהליה‪ ,‬שבתאי איתן בן שרה‪ ,‬איילה בת רות‪ ,‬דנה‬ ‫בת איילה‪ ,‬יאיר בן דורית‪ ,‬שמעון מכלוף בן מרים‪ ,‬מרים בת דניאלה‪ ,‬נחמן בן דניאלה‪ ,‬דניאלה בת זהבה‪ ,‬שמואל‬ ‫בן אורה‪ ,‬טוביה אברהם בן חיה זישה‪ ,‬דליה בת פנינה‪ ,‬יעל בת חנה‪ ,‬יגל בן חופית‪ ,‬ליבי בת אסתר לאה‪ ,‬אלתא‬ ‫יוכבד יוטל בת חנה‪ ,‬שיר ברכה בת בתאל‪ ,‬רענן שמעון בן אלינור‬

‫לזרע של קיימא‬ ‫עדה בת שרה‪ ,‬כרמית בת פנינה‪ ,‬ניסים בן‬ ‫אסתר‪ ,‬שרה בת אתי‪ ,‬דויד בן רחמים והמדם‪,‬‬ ‫מלכה בת יצחק מונס‪ ,‬מיטל מלכה בת‬ ‫שושנה‪ ,‬אסתר רחל בת שולמית‪ ,‬עינת בת חנה‪,‬‬ ‫אמנון בן רחל‪ ,‬שולמית בת לאה‪ ,‬אלון מיכאל‬ ‫כליפא בן אסתר‪ ,‬אביטל בת שלומית‪ ,‬משה‬ ‫שמואל בן ציפורה‪ ,‬ורד בת שפרה‪ ,‬רבקה בת‬ ‫שרה‪ ,‬יהל בת אסתר‪ ,‬בנימין בן מילכה‪ ,‬לימור‬ ‫בת דליה‪ ,‬אושרת בת נילי‪ ,‬רוית בת חנה‪ ,‬טלי‬ ‫בת ברדה‪ ,‬חגית בת יפה‪ ,‬מרים מירי בת דליה‪,‬‬ ‫יהודית בת מרים‪ ,‬יצחק בן מזל מסעודה‪ ,‬שרה‬ ‫בת אורלי‬

‫לזיווג הגון‬ ‫טל בת עליזה‪ ,‬עליזה בת עישה חיה‪,‬‬ ‫אהרון בן שרה‪ ,‬יעל בת חנה‪ ,‬חנה בת‬ ‫זהבה‪ ,‬מרדכי בן אסתר‪ ,‬אלון בן ציפורה‪,‬‬ ‫מיכל בת זהבה‪ ,‬ערן בן רחל‪ ,‬יוסף אליהו‬ ‫בן אפרת נאוה‪ ,‬איתן בן רבקה‪ ,‬רחמים בן‬ ‫שושנה‪ ,‬מרים בת נילי‪ ,‬ברכה בת ציפורה‪,‬‬ ‫ענת חנה בת רחל‪ ,‬אלה בת שושנה סוזן‪,‬‬ ‫אסתר רייזל בת בילה ציזה‪ ,‬שי בן זהבה‪,‬‬ ‫אשר בנימין בן לאה‪ ,‬אחוה בת דבורה‪,‬‬ ‫אורן חנן בן לאה‪ ,‬הדס בת אסתר מושקה‬


‫בס"ד‬

‫עלון מספר ‪477‬‬

‫מצאתי עניין רב בנוף החדש‬

‫ולפתע אירע דבר בלתי צפוי‬

‫דם‪ .‬אויביהם השיגו אותם ולאחר‬

‫שנתגלה לנגד עיני‪.‬‬

‫לחלוטין;‬

‫קרב‪ ,‬לא נשאר איש מהם‬

‫לפנינו סיפור מדהים בענייני‬

‫החבר ממשיך לספר שבהמצאו‬

‫הנחש מזדקף!‬

‫אמונה ובטחון‪ ,‬ממנו אפשר‬

‫בתוך עומק השטח ההררי‪ ,‬נתקל‬

‫מלווה‬

‫לפתע בנחש ענק שכמותו לא ראה‬

‫ההשגחה הפרטית את היהודי‬

‫מעולם‪ .‬כאחד המומחים בחקר‬

‫בכל צעד ושעל‪ .‬את הסיפור‬

‫החיות והטבע‪ ,‬ידע שאפשר ליצור‬

‫שמענו מפיו של הרב ע��נואל‬

‫קשר עם הנחש‪ ,‬עד כדי התקרבות‬

‫תהילה‪.‬‬

‫מוחשית אליו ועד אפשרות לשחק‬

‫הנחש בשירות האמונה‬

‫להיווכח‬

‫עד‬

‫כמה‬

‫מכתב מרתק ומדהים הגיע אל‬

‫עם הנחש כחברים וידידים‪.‬‬

‫אחד מתלמידי ישיבת "אור‬

‫הוא החליט לנסות את מזלו והחל‬

‫שמח" מחברו המתגורר בחו"ל‪.‬‬

‫לזרוק לעבר הנחש עלים וזרדים‪.‬‬

‫המדובר בשני ידידים וותיקים‬ ‫שדרכם נפרדה כאשר אחד‬ ‫מהם‪ ,‬זה הלומד כיום ב"אור‬ ‫שמח"‪ ,‬חזר בתשובה‪ ,‬והשני‬ ‫נשאר חילוני ונדד עד למדינות‬

‫לצבא של הגויים במדינה בה‬ ‫הייתי ונשלחתי לאפגניסטן יחד‬ ‫עם חטיבת חיילים‪ .‬בהגיענו אל‬ ‫היעד המבוקש נערכנו לחניה‬ ‫ארוכה‪ .‬במקום זה היינו צריכים‬

‫תזוזה‪ ,‬כמוה כפיקוח נפש של‬ ‫ממש‪ .‬הנחש עלול להכישך בו‪-‬‬ ‫ברגע‪.‬‬

‫אחד לא היה מסוגל לגרום לנחש‬ ‫שיעמוד במשך כל כך הרבה זמן‬ ‫ויעכב בעדי מלהמשיך עם חבריי‬

‫על עמדו בלי נוע‪.‬‬

‫והארץ! רק הוא היה יכול לעשות‬

‫לעבר הנחש והשליך לו עוד‬

‫עובר זמן רב מאוד‪ ,‬והנחש אינו‬

‫משהו‪ ,‬וכך במשך הזמן רכש את‬

‫חושב לשוב למקומו ולשחרר את‬

‫אמונו ונעשה ל"ידידו" הטוב‪.‬‬

‫מיודענו העומד "על קוצים" ורוצה‬ ‫לשוב לחטיבתו שמן הסתם כבר‬ ‫זזה ממקומה והתרחקה מאוד‪.‬‬

‫זאת"‪ ,‬כתב החבר במכתבו‬ ‫והודיע שהוא מתכנן לשוב‬ ‫בקרוב ארצה ולהתחיל בהליכי‬ ‫חזרה בתשובה‪.‬‬ ‫מדהים‪.‬‬ ‫וחז"ל‬

‫הרי‬

‫שבעוונותינו‬

‫מספרים‬ ‫איבדנו‬

‫לנו‬ ‫שליח‬

‫"חבר" וותיק וחוזר לחטיבתו‪ .‬אף‬

‫לאחר שירד הנחש מהזדקפותו‬

‫מצויין‪ ,‬הוא הנחש‪ ,‬ואילו זכינו‬

‫אחד מהחיילים לא ידע לאן נעלם‬

‫הממושכת‪ ,‬רץ החייל כל עוד נפשו‬

‫והאדם הראשון לא היה חוטא‪,‬‬

‫חברם היהודי מדי בוקר‪.‬‬

‫בו וניסה להשיג את הלוחמים‬

‫היה הנחש הופך לכלי‪-‬עזר‬

‫האחרים‪.‬‬

‫מעולה לאדם‪.‬‬

‫כך עברו שלשה חדשים‪.‬‬ ‫ויהי היום‪ ,‬מקבלת החטיבה‬ ‫פקודה לזוז מהמקום ולשוב‬

‫וכך הוא כותב במכתבו שהגיע‬ ‫לישיבת "אור שמח"‪:‬‬

‫)"טובך יביעו"(‬

‫במהירות הבזק לקחת "ברכת‬

‫הנגמ"שים‬

‫וניסיתי‬

‫פרידה" מהנחש‪ .‬הרי לא יראה‬

‫לאתר את החניה הבאה‪ .‬אני רץ‬

‫הייתי יהודי בודד בין מאות‬

‫אותו יותר‪ ...‬והנה הוא מגיע אל‬

‫ורץ‪ ,‬במשך כמעט שלוש שעות‬

‫גויים‪ ,‬וכאשר נערכה החטיבה‬

‫קרחת‪-‬היער בו נמצאת מאורת‬

‫רצופות‪ ,‬עד שהגעתי לעמק צר בין‬

‫לחניה‪ ,‬הלכתי לטייל בינות‬

‫הנחש‪ ,‬וכמימים ימימה מקבלו‬

‫שני הרים גבוהים‪ ,‬ולתדהמתי אני‬

‫לגבעות ההרריות שהיו נדירות‬

‫הנחש 'בסבר פנים יפות'‪ .‬הם‬

‫מגלה את כל חברי שחוטים‬

‫ביופיין‪ ,‬ובהיותי חוקר טבע‬

‫'משחקים' דקה‪-‬דקתיים‪...‬‬

‫למרגלות הטנקים‪ .‬מסביבם – נחלי‬

‫לבסיס‪-‬האם‪.‬‬

‫מיודענו‬

‫יש לשמור על קדושת העלון! אין לקרוא בשעת התפילה!‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫עשה עליו רושם מזעזע‪" .‬הרי אף‬

‫בלית ברירה‪ ,‬עמד החייל היהודי‬

‫רץ‬

‫שנותרו באזור‪.‬‬

‫ועל כל הניסים שהתרחשו לו‪,‬‬

‫בטוח – רק אלוקי השמים‬

‫"רצתי לפי סימני הגלגלים של‬

‫לחסל כיסי מורדים אחרונים‬

‫המראה הזה‪ ,‬על כל הכרוך בו‬

‫כדי שבזכות זה אנצל ממוות‬

‫דקות מספר התקרב הבחור קצת‬

‫הכתות המסוכנות‪.‬‬

‫במכתבו‬

‫מזדקף‪ ,‬אסור לזוז מהמקום‪ .‬כל‬

‫שניהם מביטים אחד בשני‪ .‬כך‬

‫לשטח‪ ,‬היה מגיע להתרועע עם‬

‫מחו"ל‪,‬‬

‫ראשון שכאשר נתקלים בנחש‬

‫הנחש בלעם במהירות‪ ,‬ולאחר‬

‫המזרח הרחוק ונטמע שם בין‬

‫התגייסתי‬

‫כל חובב‪-‬טבע יודע כמושכל‬

‫הוא עומד והנחש עומד‪ ,‬מולו‪.‬‬

‫מדי בוקר בבוקרו‪ ,‬לפני היציאה‬

‫ויהי היום‪ ,‬כך מספר החבר‬

‫בחיים"‪.‬‬

‫והטנקים‪,‬‬

‫פניות תתקבלנה בברכה‪ohel.sarah1@gmail.com :‬‬


אהל שרה יתרו