Page 1

‫גליון רא ‪ -‬פר' יתרו תשע"ז‬ ‫[ד]‬

‫ידוע שלשת יסודות הדת שהעמיד מורנו הבעש"ט הק' על ִּתלָם‪,‬‬ ‫הם‪ :‬זביחה (=שחיטה כשרה)‪ ,‬עירובין (=חצרות‪/‬תחומין)‪ ,‬מקוָאות‪,‬‬ ‫המרומז בפס' "בזע"ם תצעד – תלך ותעמוד – ארץ" (חבקוק ג‪ ,‬יב)‪,‬‬ ‫ר"ת ג' הנ"ל (בית אהרן מקארלין ליקוטים‪ ,‬ועיין בעש"ט עה"ת פר' יתרו‬ ‫אות יח‪ ,‬יט)‪ .‬שאלתי האיך מנהג חסידים ואנשי‪-‬מעשה בבדיקת‬ ‫הסכין‪.‬‬ ‫כידוע נפסק בשו"ע יו"ד (חי‪ ,‬ג) "צריך לבדוק הסכין לפני שחיטה"‬ ‫וב"שמלה חדשה" (חי‪ ,‬ז) פרש את הדברים כשמלה בזה"ל (בשם‬ ‫שו"ע וכל שאר פוס'‪ ,‬ובעיקר בשם רבנו יונה בשע"ת ג‪ ,‬צו)‪" :‬יבדוק מתון‬ ‫מתון ּובְ כַ ָּונָה גדולה‪ ,‬בלב פנוי מכל מחשבות‪ ,‬והרבה צריך ישוב‪-‬‬ ‫הדעת ויראת‪-‬שמים‪ ...‬ובחינת חוש המשוש – כפי כַ ָּונַת הלב"‪.‬‬ ‫וָ אֵ ֶרא שוחטים ותיקים שאין דעותיהם שוות‪ ,‬זה אומר בכה וזה‬ ‫אומר בכה‪ ,‬הצד השוה שבהם שהם יר"ש מרבים‪ ,‬אך ראש‪-‬‬ ‫השוחטים בצות הותיק במקום פלוני בודק מעומד ולעומתו‬ ‫משבח ואומר ראש‪-‬צוות פלוני שבדיקת מיושב עדיפה‪ .‬היש למי‬ ‫מהקוראים ידיעות איך נהגו‪/‬נוהגים חסידים ואנשי מעשה‬ ‫בעמידה או בישיבה דווקה ?‬ ‫[נתקבל מהרב רפאל ארי' דסקל]‬

‫[ב]‬ ‫ידוע מאמר בשם צדיקים (או בשם חסידים מעתיקי שמועה)‪ :‬שג'‬ ‫"עבירות" שחסידים עוברים בשעת שהותם בצל צדיקים‪,‬‬ ‫מכפרות על המצות שעושים בבית‪ .‬ה"ה‪( :‬א) אינם מקיימים דין‬ ‫ג' פסיעות לפני\אחרי שמונה עשרה‪( ,‬ב) מים אחרונים‪ ,‬ועוד‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫האם מי יכול להודיעני בשם מי המאמר‪ ,‬ומהי השלישית ?‬

‫בגליון קצח‪( ,‬הידעת א') נכתב בשבח החסידים ואנשי‪-‬המעשה‬ ‫שהיו דבקים בהודאה על נס קריעת ים סוף בליל שש"פ עד ש[היו‬ ‫שיצקו מים ואף] הרימו שיפולי קפוטותיהם‪ ,‬כאילו עוברים‬ ‫בתוך הים וכו'‪ ,‬ולא אבין‪ ,‬שכן הכתוב מעיד זה פעמַ יִּ ם ויותר‬ ‫(שמות יד‪ ,‬פסוקים טז‪ ,‬יט‪ ,‬כב‪ ,‬כט; שם טו‪ ,‬יט; תהלים סו‪ ,‬ו) שבנ"י עברו‬ ‫בתוך הים ב י ב ש ה ? ? ? [לדוגמא בעלמא‪ ,‬אביא לשון‬ ‫ה'מצודות דוד' עה"פ בתהלים (קו‪ ,‬ט) "ויוליכם בתהומות‬ ‫כמדבר" "בעומק הים ‪ ,‬הוליכם בחרבה כבמקום מדבר מבלי‬ ‫מים"]‪ .‬וצ"ע‪.‬‬ ‫[נתקבל מהרב מרדכי גנוט]‬

‫תגובת המערכת‪:‬‬ ‫מצאנו במדרש (שמו"ר פר' כא‪,‬י) עה"פ (שמות יד‪ ,‬כב) "וַ ָיבֹאּו בְ נֵי‬ ‫"אם בַ יָם‪ ,‬לָםָ ה בַ יַבָ ָשה? וְ ִּאם‬ ‫יִּ ְש ָראֵ ל בְ תוְֹך הַ יָם בַ יַבָ ָשה" – ִּ‬ ‫בַ יַבָ ָשה‪ ,‬לָםָ ה בְ תוְֹך הַ יָם? אֶ לָא ִּמכָאן אַ ָתה לָמֵ ד ֶשֹלא נ ְִּק ַרע לָהֶ ם‬ ‫הַ יָם עַ ד ֶשבָ אּו לְ תוֹכ ֹו עַ ד חָ ְט ָמן‪ ,‬וְ ַאחַ ר ָכְך ַנע ֲָשה לָהֶ ם יַבָ ָשה"‪.‬‬ ‫ומעתה י"ל‪ ,‬דאדרבה בכך עושים זכר לאמונה הגדולה ֶשי ְָק ָדה‬ ‫בלבות בני ישראל שירדו תחלה לים – והמים הגיעו אף עד‬ ‫צוואר וחוטם – מבלי לשאול שאלות‪ ,‬לכן יש ענין לצקת מים‬ ‫[ולהרטב מעט] ולרקוד גם במים‪.‬‬

‫[ה]‬ ‫בספר עד מאה ועשרים (ברנדוויין‪ ,‬עמוד פב) כתוב לאמור‪ :‬וכך היה‬ ‫דורש הרבי רבי זושא מסטושין‪ :‬מפני מה שמח יהודי ביום‬ ‫הולדתו? שדבר אחד יודע הוא‪ :‬ביום שנולד בו לא טעם טעם‬ ‫חטא‪ ,‬ורבב לא דבק בו באותה שעה‪ .‬לפיכך כשמביט אל אותו‬ ‫היום‪ ,‬מתמלא שמחה שזכה לו‪ ,‬ומתפלל ומקווה שיזכה לעוד‬ ‫רבים כאלו‪ .‬עכ"ל‪ .‬מי יודע מיהו הרבי רבי זושא מסטושין‪,‬‬ ‫ומהו מקור השמועה ?‪.‬‬ ‫[נתקבל מהרב י‪ .‬י‪ .‬דוב גרינוואלד‪ ,‬ברוקלין]‬

‫[נתקבל מהרב שלמה זלמן גולדהבר]‬

‫[ג]‬ ‫בזמירות בליל שבת‪ ,‬רבון כל העולמים‪ ,‬מזכירים מלך צח‬ ‫ואדום‪ ,‬ויש שאין אומרים אדום אלא מלך צח בלבד‪ ,‬וראיתי‬ ‫פעם כיון שיש ענין שלא להזכיר צבע אדום בשבת‪ .‬האם ידוע‬ ‫מקור שלא להזכיר צבע אדום בשבת ?‬ ‫[נתקבל מהרב מנשה יחזקאל]‬

‫הוספת המערכת‪ :‬ומה שאומרים בזמירות שב"ק בבואו מאדום‬ ‫וכו' הכוונה על האומה ולא על הצבע‪ ,‬אע"פ שנקרא אדום על שם‬ ‫הצבע (עי' בראשית כה‪ ,‬ל)‪.‬‬ ‫לעילוי נשמות‬

‫אאמו"ר הרה"ח רבי צבי הירש ויז'ניצר‬

‫ביאר דברי מרן הבעש"ט הק' זי"ע‬ ‫המובא בספה"ק 'תולדות יעקב יוסף' פר' חיי שרה – וזל"ק ‪:‬‬

‫"במקום שחושב האדם‪ ,‬שם הוא כולו"‬ ‫נעתק ממאמר "רעיונות והנהגות בעבודת השי"ת" (כולל ט"ו סעי')‬ ‫מכתבי אאמו"ר הרה"ח הותיק רבי צבי הירש ויז'ניצר ז"ל‬ ‫בהרה"ח רבי מנחם מענדיל שו"ב ז"ל‬ ‫נתפרסם בקונטרס "עולת הבוקר"‪ ,‬וב"נחלת צבי" קובץ ב' – טבת תש"נ‪.‬‬

‫ז"ל‬

‫בהרה"ח רבי מנחם מענדיל שו"ב ז"ל‬ ‫נלב"ע כ"א בשבט תשמ"ה‬ ‫ואמי מורתי מנב"ת מרת רייזא ויז'ניצר ע"ה‬ ‫בת הרה"ח רבי אברהם אהרן שפירא הי"ד‬ ‫נפטרה בליל שב"ק פר' תרומה ‪ /‬שקלים‪ ,‬א' באדר תשנ"ד‬ ‫על שמם‪ ,‬ולזכרם ולע"נ הוקם בית היוצר החסידי‬ ‫מכון להפצת תורת החסידות "נחלת צבי" בבני ברק‬ ‫תנצב"ה‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫[א]‬

‫משום אריכות הדברים אנו מפרסמים רק סעיף ראשון‬ ‫לקראת יום היארצייט כ"א בשבט‪.‬‬ ‫במקום המחשבה שם נמצא כל האדם (ממרן הבעש"ט הק' זי"ע‪,‬‬ ‫מובא ב'תולדות יעקב יוסף' פר' חיי שרה עמ' קפב‪ ,‬פר' שלח עמ' קכא‪ ,‬כתונת‬ ‫פסים פר' קרח עמו' תכט‪ ,‬דגל מחנה אפרים פר' שמות ד"ה ותעל וגו' ועוד)‬

‫ועל כן העיקר לשמור המחשבה ואז גם העינים אינם נפגמות‬ ‫בראיה‪ .‬ואף דעינא ולבא תרי סרסורי דעבירה (ע"פ ירושלמי ברכות‬ ‫פ"א הל"ה) ושמירת עינים היא סגולה נפלאה לטהרת המחשבה‪,‬‬

‫'נחלתנו' ‪ -‬גליון רא‪/‬א‬


‫מכל מקום העיקר הוא הלב והמחשבה‪ ,‬וע"כ כתיב‬ ‫ולא תתורו אחרי לבבכם‪ ,‬ואח"כ אחרי עיניכם‪ .‬והטעם הוא‬ ‫שעינים אינן ברשותו של האדם לגמרי‪ ,‬כי אי אפשר לילך‬ ‫בעצימת עינים ובע"כ רואה‪ ,‬אולם אם המחשבה תפוסה תמיד‬ ‫בדברי תורה או בהתבוננות הנפש או בגדלות הבורא‪ ,‬גם העינים‬ ‫אינן רואות‪ ,‬אף שהולך בעינים פתוחות‪ ,‬כדמצינו אצל רבא (שבת‬ ‫פח‪ ,‬א) כשהיו מחשבותיו תפוסות בלמודו לא הרגיש כאב‬ ‫האצבעות שהן מטפטפות דם‪ ,‬וזה בדוק ומנוסה אצל כל אדם‬ ‫כשתפוס במחשבותיו‪ ,‬אינו מרגיש שום כאב ואינו רואה ואינו‬ ‫שומע‪ ,‬מפני שרעיונותיו וחושיו מצומצמים ומרוכזים במחשבתו‪.‬‬ ‫ועל כן היסוד העיקרי הוא להרגיל את עצמו לחשוב תמיד בדברי‬ ‫תורה‪ ,‬וירויח בזה שלא יבא לעולם לידי שכחה מה שהוא לומד‪,‬‬ ‫וירגיל עצמו גם כן לחשוב בהתבוננות הנפש‪ ,‬דהיינו להתעמק על‬ ‫כל דיבוריו ומעשה שעשה אתמול או שלשום‪ ,‬אם היו נכונים‬ ‫ואם לא היו בפניות‪ ,‬וילמד מהם להבא איך לדבר או לעשות‪,‬‬ ‫וירויח בזה שירגיל את מוחו בהתעמקות ובהתבוננות‪ ,‬ולא יהיה‬ ‫שטחי – אויבערפלעכליך‪.‬‬ ‫(במדבר טו‪ ,‬לט)‬

‫בספה"ק מאור ושמש זי"ע (פרשת בראשית)‪ ,‬כתב וזל"ק‪" :‬ויראה‬ ‫כי הנה השי"ת ברא כל העולמות לכבודו שיעבדוהו זרע ישראל‬ ‫עם קרובו‪ .‬אמנם למען יהיה בחירה ורצון ברא השם ית"ש‬ ‫העולמות מוטבעים כל אחד על טבעם שאין אחד משנה את טבעו‬ ‫ואין השמש עולה במערב לעולם‪ .‬וכן כל הטבעים אינם משנים‬ ‫את תפקידם‪ .‬שאם היו משנים טבעם לפעמים לא היה מקום‬ ‫לטעות‪ .‬והיו כל בני אדם רואין שאין הבירה מתנהגת בלא מנהיג‬ ‫ולא היה בחירה ורצון‪ .‬לכן ברא השי"ת הכל על דרך הטבע למען‬ ‫יהיה מקום לטעות בכדי שיהיה בחירה ורצון‪ .‬אמנם אף על פי כן‬ ‫נתן השי"ת לאדם מקום להתבונן בו שגם הטבע יש לה מנהיג‬ ‫ובידו לשנותה לאשר יחפוץ‪.‬‬ ‫"ואחד מהבחינות בזה הוא אור הראשון של ששת ימי בראשית‬ ‫שאמרו חז"ל (חגיגה יג‪ ,‬א) שאדם צופה בו מסוף עולם ועד סופו‬ ‫וכשראה השם ית"ש שאין העולם כדאי להשתמש בו הבדילו‬ ‫וגנזו לצדיקים לעתיד לבא‪ .‬ואמרו צדיקי הדור שהאור נגנז‬ ‫בהתורה והצדיקים המזככים את עצמם ולומדין התורה לשמה‪.‬‬ ‫הם מוצאין אור הזה‪ .‬ועל ידי זה הם יודעין העתידות שיהיה‬ ‫אחר כך‪ .‬וזהו שגנזו לצדיקים לעתיד לבא‪ .‬פירש שיהיו יודעין על‬ ‫ידי זה העתיד לבא‪ .‬ודבר זה לא נשאר על דרך הטבע‪ .‬כי אדם‬ ‫אחד רואה על ידי אור זה ושאר אנשים אינם רואים‪ .‬ואם היה‬ ‫הדבר נשאר בטבעו היו הכל שווין בו‪.‬‬ ‫"כאשר עינינו רואים שהארץ הוטבעה בטבע שתהיה מוציאה‬ ‫דשאים על ידי מאמר השם (בראשית א‪ ,‬יא) תדשא הארץ ועדיין‬ ‫הדבר מתנהג כן‪ .‬שבכל מקום שיקובץ מעט עפר אפילו בכלי‬ ‫היא מוציאה דשאים‪ .‬ובשאר נבראים נמצאים אשר לא נשארו‬ ‫בטבעם שנבראו כגון מים בתחלת הבריאה הוציאו דגים ושרץ‬ ‫המים על ידי מאמרו ית"ש ישרצו המים ואף על פי כן לא נשאר‬ ‫זה שיהיה דבר זה מתמיד בטבעו לעולם‪ .‬שבאם היה דבר זה‬ ‫נשאר על הטבע היה מחויב שבאם ישים האדם מים בכלי ראוי‬ ‫שיתהוו בתוכם דגים כדרך שהארץ מוציאה דשאים לעולם‪ .‬גם‬ ‫אנו רואים הרבה יאורים קטנים שיש בהם דגים מרובים והרבה‬ ‫נהרות גדולות שאין בהם‪ .‬וטעם הענין הוא שיהיה האדם מכיר‬ ‫על ידי זה השגחה פרטית של הבורא ית"ש‪ .‬וכאשר השם ית"ש‬ ‫חפץ במעשי האדם החפץ במצות הוא מזמין לפניו שיתהוו דגים‬ ‫בהנהר ושיובלו אליו לכבוד שבת"‪.‬‬ ‫[נתקבל מהרב יהודה שווארץ]‬

‫[ג]‬ ‫בספה"ק 'סדר היום' חברו איש האלוקים רבנו משה בן מכיר‬ ‫ריש מתיבתא מצפת‪ ,‬כתב (בערך כוונת ברכו) וזל"ק‪ :‬ואמרו‬

‫'נחלתנו' ‪ -‬גליון רא‪/‬ב‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫במדרש רות (סוף מדרש רות בזוהר חדש) על הפס' (ישעיה ב‪ ,‬ג) חדלו‬ ‫לכם מן האדם וכו'‪ ,‬שהנשמה אינה נכנסת להתיישב בגוף האדם‬ ‫(בבוקר)‪ ,‬עד שיברך ברוך ה' המבורך לעולם ועד‪ ,‬והיא ממתנת‬ ‫באפו עד ברכו‪ .‬ואם אינו זוכה לברכו הולכת לה ונחשבה לבמה‪,‬‬ ‫כמו שמרו חז"ל (ברכות יא‪ ,‬א) אל תקרי במה אלא במה‪ .‬ולכן צריך‬ ‫לחזור אחר עשרה כדי שיאמרו ברכו ויענה אחריהם להשלמת‬ ‫נפשו‪ .‬ואם אין לו עשרה לענות ברכו‪ ,‬אם מברך ק' ברכות ביום‬ ‫משלים ג"כ נפשו שמגיע אחד מהם לנשמה בסוד אי"ק בכ"ר‪.‬‬ ‫נפש רוח נשמה כהן לוי ישראל‪ .‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫[נתקבל מהרב ברוך הכהן כ"ץ]‬

‫[ד]‬ ‫בספר 'תורת אבות' פר' יתרו עה"פ (שמות כ‪ ,‬יז) ובעבור תהיה‬ ‫יראתו על פניכם לבלתי תחטאו‪ .‬מביא בשם הרה"ק רבי משה‬ ‫מקאברין זי"ע‪ ,‬לבלתי תחטאו‪ ,‬אפי' כשלא תחטאו‪ ,‬תהיה ג"כ‬ ‫יראתו על פניכם‪ .‬עכ"ל‪ .‬כוונת המאמר קשה להבנה‪ ,‬ואפשר‬ ‫שכונתו ע"פ ספה"ק 'אור המאיר' עה"פ הנ"ל וז"ל‪ :‬המובן‬ ‫מכאן‪ ,‬כי כבר זכרנו בשם הזוהר (בראשית יא‪ ,‬ב) לתלת סטרין‬ ‫אתפרש יראה‪ ,‬אית יראה ואית יראה‪ ,‬ועיקר הנשמע משם‪,‬‬ ‫שתכלית ושלימות עם בני ישראל להיות להם יראה הרוממות‬ ‫שאינה תלויה בשום סיבה מסיבת העולם‪ ,‬וזה נקרא יראת ה'‬ ‫שירא מעצם שם הוי'ה ב"ה שהיו"ה כל הויו"ת‪ ,‬והיא עיקרא‬ ‫ושרשא דכל עלמין‪ ,‬ויראה כזו עומדת לעד ואינה בטילה עולמית‬ ‫כיון שאינה תלויה בדבר‪ ,‬וכזה נרמז בכתוב (תהלים יט‪ ,‬י) יראת ה'‬ ‫טהורה‪ ,‬כלומר עם כל עצמו ביראתו מעצם שם הוי"ה אזי יראתו‬ ‫טהורה ובהירה ועומדת לעד‪ ...‬וכו'‪ ,‬אם אין לכם יראת הרוממות‬ ‫שנקרא בושה‪ ,‬אזי אל תיראו‪ ,‬כי אינה ספונה וחשובה לפניו‬ ‫לכלום‪ ,‬וכבר הרחבנו ביאור מענין זה ונשמע מהנ"ל מי שאינו‬ ‫ירא מפניו ית'‪ ,‬כי אם פחדו מחטאים ומתיראים מרצועה בישא‬ ‫וכדומה שלא יחסרו ממונם‪ ,‬ומכל מרבית ביתם מאשה ובנים‬ ‫וכדומה‪ ,‬נמצא יראתו כסלתו‪ ,‬כי בהעדר מבחי' אלו‪ ,‬דהיינו‬ ‫שאינו מרגיש בעצמו אזי חטא‪ ,‬אזי נעדר ממנו גם כן היראה‪,‬‬ ‫ויגל לבו וישמח כבודו לומר שלום לך נפשי‪ ,‬ובאמת אין זה‬ ‫מובחר העבודה‪ ...‬וכו'‪ ,‬ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לא‬ ‫תבושי‪ ,‬כלומר אם אין לכם יראת הרוממות הנקרא בושה‪ ,‬אזי‬ ‫אל תיראו‪ ...‬וכו'‪ ,‬כלומר שרוצה להעמידכם על מעלה גבוה ורמה‬ ‫להיות לכם יראה הרוממות העומדת לעד‪ ,‬ולזה גמר אומר‬ ‫ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו‪ ,‬כלומר בהעדר‬ ‫החטא‪ ,‬ע"כ תיראו ותבושו מפניו היותו עיקר ושרשא דכל‬ ‫עלמין‪ .‬ודוק‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫[נתקבל מהרב ברוך הכהן כ"ץ]‬

‫[ה]‬ ‫בספר 'אור ישרים' (קליינמאן) מערכת תורת משה מהרה"ק רבי‬ ‫משה מקאברין זי"ע‪ ,‬כתב שאמר‪ :‬מפני מה כשאומר יהודי‬ ‫לחברו 'צפרא טבא'‪ ,‬אומר בלשון אשכנז 'גוט מארגין'‪ ,‬והאינו‬ ‫יהודי אומר 'דיען דאברי יום טוב' (פי' מקדמין היום לטוב)‪ ,‬יען כי‬ ‫המה אין להם לצפות לטובה למחר‪ ,‬לזאת אומרים היום הוא‬ ‫טוב‪ ,‬אבל היהודי מצפה לגמול הטוב היום לעשותם ולמחר לקבל‬ ‫שכרם (פרש"י סו"פ ואתחנן)‪ ,‬לזאת אמר 'גוט מארגין'‪ ,‬הטוב שלנו‬ ‫אך למחר ליום שכולו טוב‪ ,‬אכן בשבת ויו"ט אומרים 'גוט שבת‪,‬‬ ‫גוט יו"ט'‪ ,‬יען ששבת ויו"ט המה בעצמם טוב גם בימים ההם‪,‬‬ ‫לזאת אומרים שהשבת או יו"ט המה טובים‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫[נתקבל מהרב ברוך הכהן כ"ץ]‬

‫לזכרון עולם‬ ‫הרה"ח רבי אברהם אהרן ב"ר נחמן הי"ד‬ ‫נפטר כ' בשבט תש"ב‬ ‫והאשה החשובה מרת גיטל ב"ר גבריאל יוסף ע"ה‬ ‫נפטרה י"ז בשבט‬ ‫תנצב"ה‬


‫[א]‬ ‫הרב ישראל חיים שטעסל‪ ,‬קרית יואל = בגליון קצ"ט‬ ‫"מי יודע " אות ד') נשאל המקור על שבתפוח יש צורת שם הוי"ה‪.‬‬ ‫המקור איני יודע‪ ,‬אבל זכור אזכור גירסא דינקותא כשהייתי‬ ‫ילד בת"ת ד'סאטמאר בוויליאמסבורג‪ ,‬ושהינו במשך ימי הקיץ‬ ‫במחנה רב טוב נעפענאק נוא יארק‪ ,‬והי' שם מדריך אחד איש‬ ‫זקן ונשוא פנים הגה"צ ר' יצחק ליכטנשטיין זצ"ל (שהי' ידוע‬ ‫לגאון עצום ולמקובל)‪ .‬ופעם דיבר אל כל הילדים הנמצאים בהמחנה‬ ‫במשך זמן ארוחת צהרים‪ ,‬ואמר מוסר על מה שראה ילדים‬ ‫קטנים זורקין בעת משחקם תפוחים קטנים שגדלו שם על‬ ‫האילנות‪ ,‬ואמר שזה ביזוי אוכלין וביזוי השם הקדוש הוי"ה‪,‬‬ ‫והראה לנו איך נמצא מרומז השם בהתפוח וכה הסביר‪ ,‬כשתקח‬ ‫תפוח ותחתכו ברוחבו תמצא עשרה נקודות בעיגול‪ ,‬שזה רומז‬ ‫ליו"ד של שם‪ .‬ובאמצע אצל הגרעינים נמצאים חמשה חדרים‬ ‫של גרעינים‪ ,‬הרומזים לה' ראשונה של השם‪ .‬והענף הקטן‬ ‫ממעלה לתפוח שבו תולה התפוח על האילן‪ ,‬זה רומז לוא"ו של‬ ‫שם‪ .‬ובתחתית התפוח יש צורה כמין שושנה של ה' חלקים‪,‬‬ ‫הרומזת לה' אחרונה של שם‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ומצאתי דרך אחרת איך נרומזות שתי ההי"ן בתפוח‪ .‬דהנה‬ ‫השואל בגליון הנ"ל מביא שם מש"כ בספה"ק זרע קודש (פ'‬ ‫תולדות) דישנן בתפוח יו"ד נקודות‪ .‬ואני מצאתי גם בזרע קודש‬ ‫לשבועות שכ' שיש בתפוח יו"ד נקודות קטנות‪ ,‬ואח"כ בפנים‬ ‫יו"ד חרצנים בה' חדרים‪ ,‬בכל חדר ב' חרצנים‪ ,‬כי אלו היו"ד הם‬ ‫בחי' ב' ההי"ן‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ובספר הדרת קודש (ד"ת מהרה"ק מנאסויד זלה"ה) כ' עוד דרך לה'‬ ‫אחרונה שבשם‪ ,‬דהיינו ה' פרחים קטנים שבראש התפוח מרמז‬ ‫לה' אחרונה‪.‬‬ ‫ונראה עוד דרך שהתפוח מרמז לשם הוי"ה‪ ,‬דאיתא בשלחן‬ ‫הטהור (קאמארנא‪ ,‬סי' נ"ט) יו"ד ה"א פעמים וא"ו ה"א בגימטריא‬ ‫תצ"ד כמנין תפו"ח‪.‬‬ ‫(מדור‬

‫[ב]‬ ‫הרב יעקב בריעף = בגליון קצט (מי יודע אות ב') שאלתי בענין‬ ‫רבנו בעל בני יששכר אם הוא עצמו שינה כבר את שמו לשפירא‪,‬‬ ‫ותודה למשיבים‪ .‬תמהני אם נמצא בידינו חתימה ממנו ''צבי‬ ‫אלימלך שפירא''‪.‬‬ ‫מש''כ בגליון המאתיים (תגובות אות יב) ששינה מפני אימת הצבא‪,‬‬ ‫תמהני אם זה אותו מעשה שניצל ע''י זקני רבי יוסף יהודה‬ ‫האלפערט זצ''ל כפי שמובא בספר תל תלפיות לגאון בעל מנחת‬ ‫יצחק זצ''ל‪.‬‬

‫[ג]‬ ‫המאתיים (מדור‬

‫הרב יהושע מרדכי הלוי מאנן‪ ,‬לונדון = בגליון‬ ‫מי יודע אות א') בענין לבישת בגדי לבן בשב"ק‪ ,‬כידוע שהרה"ק‬ ‫השר שלו' מבעלזא זי"ע‪ ,‬היה הרבי הראשון שחדל ללבוש בגדי‬ ‫לבן בשב"ק‪ ,‬ואמר שהראה שאפשר להיות רבי בלי ללבוש בגדי‬ ‫לבן בשב"ק‪.‬‬

‫שנראה להם בהר סיני‪ .‬ובבא משה היה אליו הדבור אשר נדבר‬ ‫לו בהר סיני‪ .‬וכמו שאמר במתן תורה (דברים ד‪ ,‬לו) ׳מן השמים‬ ‫השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה׳‪ ,‬כך‬ ‫במשכן כתיב (במדבר ז‪ ,‬פט) ׳וישמע את הקול ִּמדבר אליו מעל‬ ‫הכפרת מבין שני הכרובים וידבר אליו׳‪ . .‬והמסתכל יפה‬ ‫בכתובים הנאמרים במתן תורה ומבין מה שכתבנו בהם יבין סוד‬ ‫המשכן ובית המקדש‪...‬״‪ .‬לאמר‪ :‬ההתגלות הקבועה והנסתרת‬ ‫במשכן ִּהמָּה המשך ישיר להתגלות החד פעמית לעיני כל ישראל‬ ‫בהר סיני‪.‬‬ ‫ועי׳ רש״י תענית (כא‪ ,‬ב) ד״ה אל מול ההר ההוא‪ :‬״לא נסתלקה‬ ‫שכינה עד לוחות האחרונות שניתנו ביום הכפורים‪ ,‬וגם כל ימות‬ ‫החורף שעסקו במלאכת המשכן שהתה שכינה בהר‪ ,‬ומשם ניתנו‬ ‫כל המצות בקולי קולות ולפידים ביום קבלת עשרת הדברות‪ ,‬עד‬ ‫אחד בניסן שהוקם המשכן‪ ,‬ונסעה וזזה שכינה מן ההר וישבה‬ ‫לה על הכפורת״‪.‬‬

‫[ה]‬ ‫הרב ש‪ .‬מ‪ .‬ח‪ .‬שיכון וויזניץ מאנסי יצ״ו = [א] במה שכבר‬ ‫נידון על בימת הגליון במש"כ הרה״ק הרבי ר׳ אלימלך זי"ע‬ ‫לתקן המידות בשנת י"ח דייקא‪ ,‬ורבו הפירושים אם ט"ס יש‬ ‫בזה או הר"ת של י"ח הוא י'מי ח'ורפו‪ ,‬ועוד רבות‪ ,‬לפענ"ד‬ ‫הכונה הוא כפשוטו‪ ,‬ויש תנא קדישא דמסייע לזה והוא באור‬ ‫החיים הקדוש פר' וישב (פסוק ב') ומדייק שם למה הוצרך הפסוק‬ ‫לספור שני יוסף וכו' וזלה"ק‪ :‬עוד ירצה על דרך אומרם בגמ'‬ ‫(קידושין כט‪ ,‬ב) האי דעדיפנא מחבראי דנסיבנא בשיתסר וכו' הרי‬ ‫כי בשיתסר לא יתגבר החומר ויצה"ר על האדם כמו בשיבסר‬ ‫והוא מה שהוצרך הכתוב להודיע כי יוסף הי' בן שבע עשרה שנה‬ ‫כי באמצעות הגעת הזמן הי' בו צד תקבורת אנושות להתגרות‬ ‫באחיו ולהביא דבתם רעה עכלה"ק‪.‬‬ ‫הרי דמפרש ד' הגמ' שיש התגברות היצר בשנת י"ח גם בענין‬ ‫התגרות בשני היינו בענין המידות הרי לך בעליל כדברי הנועם‬ ‫אלימלך זי"ע‪.‬‬ ‫[ב] בגליון קצ"ח (תגובות אות י"ד) כמה שינויים בלשונות הצעטיל‬ ‫קטן וחד מינייהו כ' שבסעיף ג' כ' הרה״ק הרבי ר׳ אלימלך זי"ע‪,‬‬ ‫וכך יאמר שיותר היה לו תענוג וכו' לעשות לו וכו' חוטפין אותו‬ ‫ובדפו"ר היה כ' אותי ומתאים יותר למה שמסיים אח"כ הייתי‬ ‫משמח את עצמי ע"כ דברי הכותב‪.‬‬ ‫הנה מסיום דבריו אין ראיה ללשון ההתחלה דיתכן שבאמצע‬ ‫כתיבתו נתלהב מאד ואף שהתחיל בנסתר סיים על עצמו שהוא‬ ‫הי' משמח את עצמו‪.‬‬ ‫וכן שמעתי באמת מהרה"ח ר' ישעי' מאיר ניימאן אב"י בעיר‬ ‫וויליאמסבורג יע"א והביא סימוכין לזה מדברי רש"י מס' מגילה‬ ‫(דף ו' ע"ב ד"ה אין מעבירין) פי' רש"י על תיבות אלו שהוא לשון על‬ ‫כלל ישראל אולם רש"י באש קודש פירש משבא לידי אקדים‬ ‫לעשות ודו"ק היטב‪.‬‬ ‫[ג] ענין אמירת קריאת שמע בקול‪ ,‬שמעתי מאאמו"ר זצ"ל‬ ‫מח"ס שרגא המאיר ששמע מהגה"צ רבי צבי קינסטליכער זצ"ל‬ ‫אב"ד סעבין ומח"ס באר צבי סגולה לאריכות ימים לרב הקהלה‬ ‫לומר כל הקרי"ש בלחש עכ"ד‪.‬‬

‫[ד]‬

‫[ו]‬

‫הרב ישכר דוד קלויזנר = בגליון המאתיים (׳מי יודע׳ אות ב) בענין‬ ‫מקור המדרש על אודות הלפידים שהיו בר סיני שעברו למשכן‬ ‫ולמזבח ‪ -‬אעיר מדברי הרמב״ן בפירושו (שמות כה‪ ,‬ב) לציווי על‬ ‫מלאכת המשכן שכותב‪ :‬״וסוד המשכן הוא‪ ,‬שיהיה הכבוד אשר‬ ‫שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר‪ .‬וכמו שנאמר שם (שמות כד‪ ,‬טז)‬ ‫׳וישכון כבוד ה׳ על הר סיני׳‪ ,‬וכתיב (דברים ה‪ ,‬כא) ׳הן הראנו ה׳‬ ‫אלקינו את כבודו ואת גדלו׳‪ ,‬כן כתוב במשכן (שמות מ‪ ,‬לד) ׳וכבוד‬ ‫ה׳ מלא את המשכן׳ והיה במשכן תמיד עם ישראל הכבוד‬

‫הרב יעקב זכריה קלויזנר‪ ,‬ציריך = בגליון המאתיים‬ ‫אות ה) שואלים בענין כל "יוצאי ירך השל"ה" שלא יאכלו בשר‬ ‫אינדיק‪ ,‬כבר דנים בזה ב'קולמוס' סיון תשס"ד (גליון ‪ 13‬ע' ‪)27‬‬ ‫שכתב שם שב'ספר זיכרון' לרבי מאיר יואל ויגודר‪ ,‬רבה של‬ ‫דובלין באירלנד‪( ,‬לידו תרצ"א)‪ ,‬שכתב בהקדמה על משפחת אמו –‬ ‫הלוי הורוביץ‪" ,‬סימן אחד היה מסור בידם‪ ,‬כי כל יוצאי ירך‬ ‫השל"ה לא אכלו בשר אינדיק‪ ,‬באשר כי פעם אחת ראה השל"ה‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫('מי יודע'‬

‫'נחלתנו' ‪ -‬גליון רא‪/‬ג‬


‫ברבור זה דורס על עכבר וטרפו ואכלו‪ ,‬על כן חשבו בין העופות‬ ‫הטמאים‪ .‬גם בספר 'וכארי יתנשא' (ירושלים תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪ )7‬כתב‬ ‫שגם משפחתם החמירו בזה כי זקנם רבי משה לוונשטיין‬ ‫מהולנד הם מצאצאי השל"ה הק'‪.‬‬ ‫גם ראיתי מובא מס' 'ערוגות הבושם'‪ ,‬חלק השו"ת 'שם אריה'‬ ‫(סי' טז) לרבי אריה לייבוש ליפשיץ באלחובער על משפחת‬ ‫הורביץ מ'חומסק' שנמנעת מאכילת בשר הודו‪ .‬ושבשו"ת בנין‬ ‫ציון לבעל ערוך לנר משמע שהוא מסתייג מבשר הודו‪ ,‬ואכן גם‬ ‫צאצאיו נמנעים מאכילתו‪ .‬ועי' כף החיים יו"ד (סי' פב ס"ק כא)‪.‬‬

‫[ז]‬ ‫הרב ירוחם אלי' ראזענפעלד = בגליון קצ"ז (מי יודע אות ה') על‬ ‫נוסח באבוב שבמרוצת השנה אומרים "קונה הכל" ובימי‬ ‫הנוראים אומרים "וקנה הכל או וקונה הכל"‪.‬‬ ‫להמקורות שהביאו הנני לצרף‪ .‬בסדר התפילה של הרמב"ם‬ ‫במהדורת קאפח וכן הוא בתכלאל התימני ומשם למהדורת‬ ‫פרנקל הגירסא הוא וקונה הכל‪.‬‬ ‫וכן הוא ב קדושת לוי פר' לך‪ :‬או יאמר‪ ,‬ברוך אברם לאל עליון‬ ‫קונה שמים וארץ וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך‪ .‬צריך‬ ‫להבין הכתוב שאמר 'קונה' שמים וארץ‪ ,‬מוכח שהוא יתברך‬ ‫קונה‪ .‬גם בשמונה עשרה אנו אומרים 'וקונה' הכל‪.‬‬ ‫בסידור הרוקח הגירסא הוא קונה הכל אבל במחזור וירמייזא‬ ‫מביא בכמה מקומות הגירסא וקונה הכל (יש שם גירסא קונה שמים‬ ‫וארץ)‪ .‬בסידור רבי הירץ מטיהנגון מביא בשמו"ע דחול וקנה‬ ‫הכל ובר"ה וקונה הכל‪.‬‬ ‫בתיקוני זוהר (ע') מובא הגירסא קונה הכל‪.‬‬ ‫עוד יש גירסא המובא בספה"ק אדם ישר‪ ,‬בספה"ק שושן עדות‬ ‫ובמחזור רומא קמחא דאובשנא ובעוד מקומות‪ :‬וקונה את הכל‪.‬‬ ‫חוץ מן הסודות המובא ע"י העונים כבר בשני גליונות הקדומות‪,‬‬ ‫הנני לפרש הדברים עפ"י פשטות‪.‬‬ ‫כשמחפשים במקורות יוצא ד‪ -‬וקונה הכל או וקנה הכל הוא‬ ‫נוסח אשכנז ו‪ -‬קונה הכל הוא נוסח ספרד‪.‬‬ ‫כידוע נוסחת החסידים הוא מיוסד על נוסח אשכנז‪ .‬בראשית‬ ‫פריחת החסידית התחילו להתפלל נוסח ספרד כדי להשתייך‬ ‫להמקובלים עפ"י האר"י‪ .‬יש דיון אם זה הי' כבר בימי הבעש"ט‬ ‫הק' או רק בימי המגיד ממעזריטש‪ .‬למעשה שינו רק הדברים‬ ‫הבולטים כמו הודו לפני ברוך שאמר‪ ,‬נקדישך ונעריצך במקום‬ ‫נעריצך ונקדישך‪ ,‬כתר במוסף של שבת‪ .‬ויצמח פורקני' בקדיש‬ ‫ועוד כמה דברים‪ ,‬אבל נוסח התפלה נשארה ברובה כנוסח‬ ‫אשכנז‪ .‬זה בולט ביותר בנוסח באבוב שכנראה לקוחה מנוסחת‬ ‫אא"ז הד"ח מצאנז‪.‬‬ ‫בשו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' ז) כתב‪" :‬ומש"כ מעכ''ת שהרה''צ מו''ה‬ ‫שלום אליעזר שליט''א בנו של הגה''ק בעל ד"ח זצ''ל א''ל‬ ‫שאביו לא כתב תשובתו להתיר אלא ליחידים‪ .‬אבל בעיר סאנץ‬ ‫בעצמו התפללו בביהכנ''ס בנוסת אשכנז ואביו לא רצה לשנות‬ ‫הנוסח"‪.‬‬ ‫באדון עולם הנוסח הוא‪ -‬לבדו "הוא" ימלוך נורא כנוסח פולין‬ ‫וכפי שמובא בכמה סידורי פראג ובסידור רבי הירץ ש"ץ (דפוס‬ ‫ראשון) ובפירוש מגיד צדק של הסידור שער הרחמים‪ .‬בנשמת‬ ‫משמיטים שועת עניים כנוסח אשכנז‪ .‬הנוסח שבח יקר וגדולה‬ ‫יתנו לא‪-‬ל בחסרון תיבת וכבוד הוא נוסח אשכנז‪ .‬והמרחם כי‬ ‫לא תמו חסדך מעולם קוינו לך ולא כי מעולם קוינו לך‪ .‬אתה‬ ‫אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל ולא כישראל כנוסח ספרד‪-‬‬ ‫אר"י‪ .‬שלום רב במנחה של שבת כמנהג אשכנז‪-‬פולין‪ .‬וכן יש עוד‬ ‫ועוד נוסחאות שנשאר מנוסח אשכנז‪ .‬הי' מקומות ששינו הרבה‬ ‫לנוסח ספרד‪ .‬בולט ביותר הוא סידור הרב בעל התניא נוסח‬ ‫אר"י‪.‬‬

‫'נחלתנו' ‪ -‬גליון רא‪/‬ד‬

‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫וכן אנו מוצאים בספרי חסידות שמביאים קטעים משירת יגדל‬ ‫אע"פ שמובא בשם האר"י ז"ל שלא לאמרו‪ ,‬ומובא בספה"ק‬ ‫קדושת לוי בליקוטים‪ ,‬ובבאר מים חיים פרשת שלח ד"ה סלח‬ ‫נא‪ ,‬ובדברי חיים ובספרי בעל התניא‪.‬‬ ‫בספה"ק ישמח משה (פר' תצוה) (מאמר ח' חודש ניסן מצות תאכל)‬ ‫(ה)מביאים פירוש על הנוסח בשמו"ע ושים חלקנו עמהם לעולם‬ ‫ולא נבוש כי בך בטחנו‪ .‬והוא נוסח אשכנז הקדומה‪.‬‬ ‫עכ"פ נלע"ד לומר שהנוסח קונה הכל הוא מהדברים ששינו‬ ‫לנוסח ספרד עפ"י המקורות המובא מכתבי האר"י‪ .‬בימי‬ ‫הנוראים שאז התפללו הש"ץ בנגינות ונוסחאות הישינות‪ ,‬נשאר‬ ‫הנוסח כבנוסח אשכנז‪.‬‬ ‫כן אנו מוצאים בעלינו לשבח שבתפילת מוסף של ר"ה ויו"כ‬ ‫משמיטים הקטע שהם משתחוים להבל ולריק שהשמיטו אותה‬ ‫מהמחזורים מאימת הצענזור ונשארה בתפילת עלינו שבסוף‬ ‫התפילה‪.‬‬ ‫בקדיש הוסיפו ככל החסידים ויצמח פורקני'‪ .‬אבל בעניית יהא‬ ‫שמי' רבה עונים כמו נוסח ספרד עד יתברך‪ ,‬אבל הש"ץ בניגונו‬ ‫מפסיק בעלמיא‪ ,‬וממשיך‪ -‬יתברך וישתבח‪ .‬בריך הוא עונים‬ ‫כבנוסח אשכנז‪.‬‬ ‫לפי"ז יצטרך לנסח הנוסח בהסידורים ככה‪ :‬קונה הכל [בעשי"ת‬ ‫וקנה הכל] וכדברי הבעל מנח"א יכולים גם לכתוב בעשי"ת‬ ‫וקונה הכל‪ ,‬שאכן כן כתבו בכמה סידורי אשכנז וכפי שמביא‬ ‫בעיון תפלה שבסידור נהורא השלם עפ"י ספר חסידים (סי'‬ ‫תתפ"ב)‪ :‬ויכתוב אותיות מלאים כי כותבים מלאים למי שאינו‬ ‫בקי‪.‬‬ ‫ונסיים בדברי היסוד ושורש העבודה‪ :‬וקונה הכל יחשוב בזה"ל‪:‬‬ ‫אני מאמין באמונה שלימה ואמתית שאתה היוצר והבורא של‬ ‫כל העולמות‪.‬‬

‫בשורה טובה ומשמחת‬ ‫בס"ד הופיע הקונטרס הנכבד‬

‫"קונטרס הערות"‬ ‫הערוך בטטו"ד הכולל משא מתן הלכתי‪,‬‬ ‫הארות והערות חשובות על הקונטרס‬

‫"שמש ידע מבואו"‬ ‫על זמן בין השמשות ותפילת מנחה‬ ‫במשנת רבוה"ק מאורי החסידות זי"ע‬ ‫שזכינו בס"ד לפרסם‬ ‫ניתן לקבלו בדוא"ל‪ ,‬ולהעביר הערות למערכת‬ ‫כמו"כ ניתן להשיג קונטרס "שמש ידע מבואו"‬

‫מערכת 'נחלתנו'‬ ‫העלון השבועי של בית היוצר החסידי‬ ‫מכון להפצת תורת החסידות 'נחלת צבי'‬

‫בני ברק‬

נחלתנו יתרו  
Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you