Issuu on Google+

‫בסיעתא דשמיא!‬

‫ופרפראות נבחרים לפרשת השבוע‬ ‫"פרשת יתרו – קבלת התורה"‬ ‫**************‬

‫עורך‪ :‬הרב יוסף ברגר‬ ‫לתגובות והנצחות – לשיעורים והרצאות‪ - 054 - 8455798 pninim16@gmail.com :‬ניתן לקבל את העלון במייל‪.‬‬

‫אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא‬ ‫יהיה לך אלהים אחרים על פני‪.‬‬ ‫אמר הכותב‪ :‬השבת נקרא בתורה את עשרת הדברות אשר מתחילים‬ ‫בדיבר הראשון‪" :‬אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית‬ ‫עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"‪ .‬וכבר ידוע שאלת‬ ‫הראשונים‪ :‬מדוע לא נאמר "אנכי אשר בראתי שמים וארץ"? ותירץ‬ ‫הרא"ש ב"אורחות חיים" )יום א' כו(‪ ,‬דהאמונה השלימה שיהודי צריך‬ ‫להאמין‪ ,‬הוא‪ ,‬שהקב"ה ברא את הבריאה שבשמים ובארץ‪ ,‬ואף ממשיך‬ ‫להחיות ולהשגיח על כל הבריאה שברא‪ :‬חי‪ ,‬צומח‪ ,‬דומם בכל רגע‬ ‫ורגע‪ .‬ומי שרק מאמין שהקב"ה ברא את השמים והארץ‪ ,‬אך עדיין לא‬ ‫מאמין באמונה שלימה‪ ,‬אמיתית ומוחשית‪ ,‬שהקב"ה אף מחייהו ומשגיח‬ ‫עליו ועל כל הבריאה בכל רגע ושניה‪ ,‬הריהו עדיין גם לא נקרא מאמין‬ ‫ב"אנכי ה' אלוקך"!‬ ‫ועל כן כתוב בדיבר הראשון‪" :‬אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ‬ ‫מצרים"‪ ,‬כי מיציאת מצרים למדנו איך שהקב"ה שולט ומשגיח על כל‬ ‫הבריאה בהשגחה פרטית לפרטי פרטים‪ ,‬כשהקב"ה הפלה והבדיל בין‬ ‫המצרים ועם ישראל בכל עשרת המכות וקריעת ים‪ ,‬כשהמצרים הוכו‬ ‫ונאבדו‪ ,‬ובו בזמן‪ ,‬היהודים שהיו באותו מקום‪ ,‬נשארו לחיים ללא שום‬ ‫מכה ופגע‪.‬‬ ‫המשיכו לקטע הבא ותבינו השגחה פרטית מהי!‬ ‫•‬

‫ויקח יתרו חותן משה את צפורה אשת משה‪ ...‬ואת שני בניה‬ ‫אשר שם האחד גרשם‪ ...‬ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי‬ ‫ויצלני מחרב פרעה‬ ‫בספר "ומתוק האור" )הגדה של פסח(‪ ,‬מובא סיפור מדהים על פסוק זה‪,‬‬ ‫שממנו למדים השגחה פרטית מהי – איך שהקב"ה משגיח על כל‬ ‫פעולות הבריאה ועל כל דיבור של אדם באשר הוא‪.‬‬ ‫המגיד מישרים הגה"צ רבי יהודה יוספי שליט"א – המקרב יהודים רבים‬ ‫אל אבינו שבשמים – מוסר זה שנים רבות‪ ,‬שיעור קבוע מדי ליל שישי‬ ‫בבית הכנסת של "יוצאי משהד" )הסמוך לבית הכנסת הגדול(‪ ,‬בבני‬ ‫ברק‪.‬‬ ‫יום אחד פנה אחד המשתתפים לרב יוספי‪ ,‬וסיפר לו כי יש לו חבר‪,‬‬ ‫חילוני גמור‪ ,‬שאינו מוכן לשמוע שום דבר על יהדות‪ .‬לאחר מאמצי‬ ‫שכנוע רבים נאות החבר להצטרף אליו לשיעורו של הרב יוספי‬ ‫"הצלחתי להביא אותו איתי לכאן‪ ,‬כעת הוא נמצא בתוך הרכב החונה‬ ‫בסמוך לבית הכנסת"‪ ,‬סיפר לרב‪" ,‬אבל הבעיה היא שיש לו רתיעה‬ ‫מלהכנס לשעור‪ .‬אולי אם הרב ידבר איתו אישית הוא יראה שהרב לא‬ ‫'נושך' ויסכים להשתתף בשיעור"‪...‬‬ ‫יצא הרב יוספי אל אותו אדם‪ ,‬ברכו לשלום‪ ,‬פתח איתו בדברים והזמינו‬ ‫בלבביות להשתתף בשיעור‪ .‬אמר האיש לרב‪" :‬אינני חושב שיש טעם‬ ‫שאבוא לשעור‪ ,‬מה כבר יכל הרב לחדש לי‪ ...‬איזה טעם יש לשמוע‬ ‫דברי תורה אם אני בכלל לא מאמין בקיומו של בורא עולם"‪ .‬והוסיף‬ ‫בהתרסה‪" :‬קודם כל תוכיח לי שיש אלקים"‪.‬‬ ‫המפגש המאולתר ליד הרכב החונה מחוץ לבית הכנסת לא איפשר‬ ‫גלישה להסברים ארוכים ומלומדים‪ ,‬אך מצד שני פטור בלא כלום אי‬ ‫אפשר‪ ,‬ועל כן כתשובה לטענתו החזיר לו הרב יוספי בדברי המדרש‬ ‫שעלו לו באותו רגע במחשבתו‪:‬‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬

‫"אומרים חז"ל שכאשר נודע לפרעה מלך מצרים כי משה רבנו הרג את‬ ‫המצרי‪ ,‬צוה פרעה להרוג את משה‪ .‬התכונן ה'קוסטינר'‪ ,‬התליין‪ ,‬להוציא את‬ ‫משה להורג‪ ,‬הניף עליו את החרב וביקש לשסף בה את צוארו‪ .‬כשהנחית את‬ ‫החרב על צוארו של משה‪ ,‬נעשה הצואר קשה כשיש‪ ,‬וכתוצאה מכך עפה‬ ‫החרב ופגעה בתליין עצמו‪ .‬זו הוכחה מוחשית למה שאמרו חז"ל "שאפילו‬ ‫חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים"‪.‬‬ ‫פנה הרב יוספי אל אותו אדם ואמר‪" :‬ועתה אמור נא‪ ,‬כיצד נעשה הנס למשה‬ ‫רבנו‪ ,‬הלא הדבר לא נעשה מעצמו‪ ,‬בוודאי ה' הוא שהציל את משה וחולל לו‬ ‫את הנס הזה‪ ,‬וכמו שרומז על כך הפסוק 'כי אלקי אבי בעזרי ויצילנו מחרב‬ ‫פרעה'‪ .‬ואם כן הרי לך הוכחה ברורה לקיומו של בורא עולם"‪.‬‬ ‫אך אותו אדם לא התרשם מן ההוכחה הזו ודחה אותה בבוז‪" :‬קודם כל שהרב‬ ‫יוכיח לי שהסיפור הזה עם משה אכן קרה במציאות‪ ,‬ואחר כך נתווכח כיצד‬ ‫התרחש הנס ומי אחראי לו‪ .‬מה פתאום שאאמין לכל הסיפורים שכתובים‬ ‫בספרים‪"...‬‬ ‫והרב יוספי בשלו‪" :‬כיצד מעלה אתה בדעתך שהדברים אינם אמת‪ ,‬חס‬ ‫וחלילה‪ .‬הלא כל דברי חז"ל הם תורה מן השמים‪ ,‬אמת לאמיתה‪ ,‬את התורה‬ ‫הזאת קיבלו ושמרו אבותינו ואבות אבותינו‪ ,‬בהם גדולי וחכמי ישראל שבכל‬ ‫הדורות‪ ,‬מהדורות האחרונים עד לדורות הראשונים‪ ,‬שהעבירו את התורה‬ ‫וקיבלו זאת מאב לבן עד דורות התנאים‪ ,‬האמוראים‪ ,‬אנשי כנסת הגדולה‪,‬‬ ‫נביאים‪ ,‬יהושע בן נון‪ ,‬משה רבנו שקיבל מפי הגבורה לעיני שש מאות אלף‬ ‫איש ששמעו וראו בנבואה את מראות אלוקים – "אנכי ה' אלהך אשר‬ ‫הוצאתיך מארץ מצרים!!!‪"...‬‬ ‫אולם האיש – מכיון שהיה רחוק מחיי תורה ומצוות‪ ,‬עדיין היה שבוי בכח של‬ ‫היצר הרע המסמא את העיניים ועמד במריו‪...‬‬ ‫ראה הרב יוספי את התעקשותו והחליט להניח לו‪ .‬הוא נפרד ממנו לשלום‬ ‫ומיהר לשוב ולהכנס לבית הכנסת כדי למסור את שיעורו בפני אלה שכן‬ ‫מעוניינים לשמוע את דבר ה'‪.‬‬ ‫חלפה שנה‪ ,‬חלפו שנתים‪ .‬יום אחד פנה אותו משתתף אל הרב יוספי ואמר לו‪:‬‬ ‫"הרב זוכר שהבאתי לפני שנתיים איזה חבר לשיעור והרב ניסה לשדל אותו‬ ‫להיכנס ולא הצליח? ברוך ה'‪ ,‬יש לי חדשות טובות‪ :‬היום הוא התקשר אלי‬ ‫וביקש ממני לארגן לו זוג תפילין‪"...‬‬ ‫הרב הסתקרן לדעת מה קרה לאותו בחור מאז אותה שיחה חטופה ביניהם‬ ‫בפתח בית הכנסת‪ .‬ואז סיפר האיש‪ :‬אותו חבר נסע ליפן לחפש בה את מזלו‪.‬‬ ‫שם ביפן הוא התרועע עם כל מיני טפוסים מפוקפקים‪ ,‬והם פתחו בפניו את‬ ‫עולם הפשע המקומי‪ .‬הוא התחבר אל 'המאפיה' אנשי העולם התחתון‪ ,‬וביצע‬ ‫יחד עמם מעשי פשע שפלים‪ .‬באחד הימים הוטל עליו לשמש בלדר להעברת‬ ‫סכום כסף גדול‪ .‬בדרכו אל היעד חשב בלבו‪ :‬במקום להעביר את הכסף ליעדו‪,‬‬ ‫ולקבל בעבור ה'משימה' סכום סימלי‪ ,‬הרי יש לי הזדמנות להימלט עם כל‬ ‫הסכום ביד‪ .‬מיהר האיש לרכוש כרטיס טיסה ועשה דרכו לכוון שדה התעופה‪,‬‬ ‫בתקוה לעתיד חדש‪ ,‬עתיר מזומנים‪...‬‬ ‫אבל חבריו היו מתוחכמים ממנו ולפני שהספיק לעלות על כבש המטוס‪ ,‬לכדו‬ ‫אותו והביאוהו למקום מסתור‪ .‬כיון שמעשהו נחשב כמעשה בגידה חמור‪,‬‬ ‫הוחלט לשפוט אותו במשפט פנימי של אנשי העולם התחתון‪ .‬הם השכיבו‬ ‫אותו על השלחן‪ ,‬כפתו את ידיו ורגליו‪ ,‬ואחד מהם התנדב להוציאו להורג‬ ‫במכת חרב‪...‬‬ ‫והנה‪ ,‬בעודו כבול על השולחן חסר אונים‪ ,‬רגע לפני שעמד לנפוח את נשמתו‪,‬‬ ‫צף ועלה בזכרונו של אותו בחור המפגש ההוא עם הרב מבני ברק‪ ...‬הוא נזכר‬


‫בסיפור שהביא הרב מן המדרש על משה רבנו שהיה באותו מצב ממש‪,‬‬ ‫והקב"ה עשה לו נס‪ .‬ואז‪ ,‬בעודו מעורפל חושים‪ ,‬צעק בקול חזק‪:‬‬ ‫"אלוקים‪ ,‬אם אתה קיים‪ ,‬תציל אותי!!!"‬ ‫והנה‪ ,‬ברגע האחרון ממש‪ ,‬כשהיפני כבר אחז בחרב‪ ,‬מוכן ומזומן‬ ‫להניפה על ראשו של הבוגד‪ ,‬נכנסה לחדר אשה יפנית בלתי מוכרת‬ ‫וזעקה בקולי קולות‪" :‬תפסיקו מיד! האיש הזה הציל את הבן שלי! שלא‬ ‫תעיזו לגעת בו לרעה!"‬ ‫היתה זו אשתו של ראש ה'מאפיה' המקומית‪ .‬מסתבר שכמה שנים קודם‬ ‫לכן התחוללה רעידת אדמה ביפן‪ .‬בנה של אותה אשה היה בסכנת‬ ‫חיים‪ ,‬ומי שהציל אותו היה בחור ישראלי‪.‬‬ ‫חשוב להבין‪ ,‬שאצל היפנים 'כל הישראלים דומים'‪ .‬ולכן עכשיו כשראתה‬ ‫את הישראלי שרוע על השלחן‪ ,‬היתה בטוחה שמדובר באותו אדם‬ ‫שבנה חב לו את חייו‪ ,‬ומשום כך דאגה להצילו מיד שוביו‪.‬‬ ‫בהזדמנות הראשונה כבר היה אותו בחור על המטוס בחזרה לישראל‪.‬‬ ‫אבל הטראומה שעבר וההצלה הפלאית שזכה לה‪ ,‬לא נתנו לו מנוח‪.‬‬ ‫מאז התחולל בו שינוי קיצוני‪ .‬האיש הציני והספקן‪ ,‬הפך את עורו‪.‬‬ ‫ההרהורים והמחשבות בעבעו בתוכו עד שלא יכל עוד‪ ,‬ויום אחד‬ ‫התקשר לחברו – זה מהשיעור של הרב יוספי – ואמר לו‪" :‬תשמע‪ ,‬הרב‬ ‫שלך צדק‪ .‬יש אלוקים! וגם המקרה עם משה רבנו נכון ואמיתי‪ ,‬אני‬ ‫ההוכחה לכך"!‪...‬‬ ‫והוא סיפר לו בפרוטרוט את כל הרפתקאותיו ביפן‪ .‬בהתרגשות רבה‬ ‫תיאר את נס ההצלה שלו‪ ,‬ואז הפטיר‪" :‬הוי‪ ,‬כמה נכונים דברי חז"ל‬ ‫שאמרו שאפילו כאשר חרב חדה מונחת על הצואר שלך‪ ,‬אסור לך‬ ‫להתיאש‪ ,‬כי גם בשניה האחרונה ממש ה' בשמים יכול לחולל לך נס‬ ‫ולהציל אותך – כפי שעשה לי!"‪.‬‬ ‫•‬ ‫והנה‪ ,‬מלבד הראיה וההוכחה לאמונת ה'‪ ,‬ולאמיתות דברי חז"ל‪ ,‬באשר‬ ‫לת ְק ּ ָפ ּה‬ ‫למי שחרב חדה מונחת על צוארו‪ ,‬יש בסיפור הזה גם חיזוק ָ‬ ‫ומעלתה של ה'השגחה פרטית' בעולם‪ ,‬וכן חיזוק למעלתה הגדולה של‬ ‫'אמונת חכמים'‪.‬‬ ‫צא וראה‪ ,‬הלא כאשר 'שלף' הרב יוספי את המדרש הזה וסיפר אותו‬ ‫לאדם ההוא‪ ,‬הדבר נראה תמוה לגמרי‪ .‬כיצד זה מכל ההוכחות והראיות‬ ‫שבעולם לקיומו של בורא לעולם‪ ,‬מצא לנכון להשתמש דוקא בסיפור‬ ‫הנס של משה רבנו והקוסטינר? עומד כאן אדם שמפקפק באמונה‪ ,‬והוא‬ ‫מבקש הוכחות לקיומו של בורא עולם‪ .‬הלא לאדם כזה נכון להביא‬ ‫הוכחות וראיות הגיוניות ושכלתניות ולא להסתמך על מעשי ניסים‬ ‫ונפלאות מן המדרש‪ .‬וכי יעלה על הדעת שאם עד עכשיו הוא לא‬ ‫השתכנע‪ ,‬הוא ישתכנע אם ישמע ספורי חז"ל אלו?! זאת ועוד‪ ,‬גם אם‬ ‫יש מקום להביא ראיה לקיומה של ההשגחה האלוקית מניסי ה'‪ ,‬מה ראה‬ ‫לצטט סיפור זה דווקא‪ ,‬והלא המדרש גדוש מעשי ניסים שנעשו הן לכלל‬ ‫ישראל והן ליחידים?!‬ ‫עד שנודע סיפורו של האיש‪ ,‬ואז התברר למפרע שלא בכדי‪ ,‬זמנו לו מן‬ ‫השמים להשתמש דווקא במדרש הזה‪ ,‬כי על ידו באה הצלתו של אותו‬ ‫אדם‪ .‬ולא עוד אלא שאם תמצי לדעת מה הציל את אותו אדם ומה גרם‬ ‫לו לשוב לחיק האמונה – היתה זו ה'אמונת חכמים' הישרה והתמימה‬ ‫של הרב יוספי שליט"א‪ .‬כן‪ ,‬אילו היה חוכך בדעתו האם מן הנכון‬ ‫להשמיע מדרש חכמים זה בפני אותו אדם‪ ,‬יתכן שהדעת היתה נותנת‬ ‫להשתמש בטיעונים ובהסברים מסוג אחר‪ .‬אך מי שאצלו דברי חכמים‬ ‫הם אמת לאמיתה ונכונים כנכון היום‪ ,‬לא עולה על לבו ההתלבטות הזו‬ ‫כלל ועיקר‪.‬‬ ‫למה הדבר דומה – לאותו בחור שסיפר לחבירו כל קורותיו ביפן‪ ,‬ותיאר‬ ‫בפניו את 'נס החרב' וספור הצלתו המופלא‪ .‬הרי אילו היה מהרהר‬ ‫בדבר‪ ,‬היה אומר לעצמו‪" :‬איך אני מספר לו ומתאר בפניו את סיפורי‪,‬‬ ‫הלא הדבר נשמע הזוי לגמרי‪ ,‬הוא בודאי לא יאמין לי ויחשוב אותי‬ ‫לבדאי"‪ .‬ומדוע המחשבה הזו לא עלתה על לבו כלל? משום ש'נס החרב'‬ ‫אכן קרה לו במציאות והדבר אמת לאמיתה‪ .‬מי שאין לו פקפוק‬ ‫באמיתותם של הדברים‪ ,‬אין לו שמץ של פקפוק והתלבטות אם יש מקום‬ ‫לספר אותם! כך גם מי ששלם באמונת חכמים ומאמין באמונה שלימה‬ ‫שכל דבריהם אמת‪ ,‬ומאמין באמיתות סיפור נס החרב של משה רבנו‪,‬‬ ‫לא עולה על לבו שמץ של פיקפוק ושאלה האם כדאי לספרו‪ ,‬גם אם‬ ‫השומע הוא אדם רחוק מן האמונה‪.‬‬

‫ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלוקים פן‬ ‫נמות )כ‪ ,‬טז(‬ ‫מסופר כי פעם נפגש רב גאון אחד עם הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע‬ ‫ורצה לתהות על קנקנו בנגלה‪ .‬שאל אותו הרב את קושייתו של החיד"א זי"ע‬ ‫במסכת מגילה )ז ע"ב(‪ :‬בהמשך לדברי הגמרא שם שחייב אדם לבסומי‬ ‫בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי‪ ,‬מסופר‪ ,‬כי בפורים אחד‬ ‫ישבו רבה ור' זירא לסעודת פורים‪ ,‬ומתוך שהתבסם במצוות היום קם רבה‬ ‫ושחטיה לר׳ זירא‪ .‬למחרת ביקש רחמים עליו והחיה אותו‪.‬‬ ‫ויש להבין‪ ,‬איך חזר ר' זירא לביתו‪ ,‬הרי הוא מת לזמן קצוב‪ ,‬ואשתו קנתה‬ ‫עצמה במיתת הבעל וצריכה הימנו קידושין?‬ ‫או שמא אמרינן שמיתה לזמן קצוב אינה נחשבת למיתה‪ ,‬ולכן יכל לחזור‬ ‫אליה?‬ ‫ענה הרבי‪ :‬שיש ראיה מגמרא מפורשת‪.‬‬ ‫התפלא הרב וביקש כי רק יאמר לו באיזו מסכת ואולי יוכל לנסות כוחו‬ ‫ולמצוא‪ .‬אמר לו הרבי שהראיה היא ממסכת שבת‪.‬‬ ‫הרב שהיה גאון‪ ,‬עבר בראשו על כל מסכת שבת אך לא מצא כל ראיה‪...‬‬ ‫נענה הרבי מבעלזא ואמר‪ :‬חז"ל דורשים במסכת שבת על פסוקינו "דבר אתה‬ ‫עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלוקים פן נמות"‪ ,‬מלמד שפרחה נשמתן של‬ ‫ישראל והקב׳׳ה החזירה להם‪ .‬ומכאן ראיה שאין מיתה לזמן מה נחשבת‬ ‫למיתה‪ ,‬דאי לאו הכי‪ ,‬היו צריכים כל ישראל לשוב ולקדש את נשותיהם‪ ,‬ולא‬ ‫מצינו כן כלל‪ ,‬ההיפך הוא הנכון שאמר להם משה "שובו לכם לאהליכם"‪,‬‬ ‫ודרשו חז׳׳ל שנתברכו כל אחד וילדה אשתו זכר והרי שחזרו לנשותיהם‪...‬‬

‫תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב‪ .‬ויהי בישורון מלך‬ ‫בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל )דברים לג‪ ,‬ד(‬ ‫בשו״ע )חו״מ סימן ס'( מובא‪ ,‬שלדעת הרמב״ם‪ ,‬המחייב עצמו בדבר שאינו‬ ‫קצוב‪ ,‬כגון שנתחייב לזון את חברו ולא קצב כמה שנים‪ ,‬אע״פ שקנה חברו‬ ‫מידו לא נתחייב‪ .‬ולפי זה קשה ‪ -‬איך נתחייבו ישראל בקבלת התורה‬ ‫כשאמרו ״נעשה ונשמע״‪ ,‬כיון שהתורה היא דבר שאין לו קצבה‪ ,‬שהרי‬ ‫״ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים״? )עיין עירובין כ״א(‪ .‬ותירצו שני תירוצים‪:‬‬ ‫ה״נחלת בנימין״ תירץ‪ ,‬שהתחייבות כלפי מלך חלה גם על דבר שאין לו‬ ‫קצבה‪ .‬א״כ‪ ,‬כשאנו התחייבנו כלפי מלך מלי המלכים לשמור התורה‪ ,‬חל‬ ‫החיוב גם על דבר שאין לו קצבה‪ .‬ואילו ה״לחם רב״ תירץ‪ ,‬שרק גבי יחיד‬ ‫שהתחייב אנו אומרים שבדבר שאין לו קצבה לא חלה ההתחייבות‪ ,‬אבל‬ ‫רבים שהתחייבו‪ ,‬חזקה כח הרבים להתחייב גם בדבר שאין לו קצבה‪.‬‬ ‫והסביר הגה״ק בעל ה"שדי חמד" זי׳׳ע ששני תירוצים אלו מרומזים בפסוקים‬ ‫באופן מיוחד‪ :‬״תורה צוה לנו מורשה קהלת יעקב״‪ ,‬וזה חיוב על קהילת יעקב‬ ‫לדורות הבאים לקיים מה שקיבלו אבותינו‪ .‬אך קשה‪ ,‬הלא התורה היא דבר‬ ‫שאין לה קצבה ולא חל החיוב? על זה מתרץ הפסוק ״ויהי בישורון מלך״‬ ‫שההתחייבות היא כלפי מלך‪ ,‬ולא עוד אלא ש״בהתאסף ראשי עם יחד שבטי‬ ‫ישראל״ שהיתה התחייבות רבים‪ ,‬שבשני המקרים האלה חלה ההתחייבות גם‬ ‫בדבר שאין לו קצבה‪ ,‬ולכן ״נעשה ונשמע״ בעינו עומד‪...‬‬

‫פניה ובקשה אל קוראי הגליון "פנינים"!‬ ‫בס"ד‪ ,‬לאחר יגיעה רבה עליה טרחתי בתקופה האחרונה‪,‬‬ ‫הנני להודיע בשמחה רבה‪ ,‬כי לקראת חג הפסח עומד‬ ‫לצאת לאור לראשונה‬

‫"הגדה של פסח – פנינים"‬ ‫במהדורה מפוארת יחודית ויוקרתית‬ ‫בתוכה מאות פנינים ומרגליות‪ ,‬סיפורים ואמרות על סדר‬ ‫ההגדה וחודש ניסן מאת גדולי וצדיקי הדורות‪.‬‬ ‫ההגדה מוכנה וערוכה לרדת לדפוס כדי שתוכל לצאת‬ ‫לאור כבר בחודש אדר‪ .‬אך דא עקא‪ ,‬עדיין חסר לי חלק‬ ‫ניכר מהוצאות ההדפסה וההוצאה לאור‪ ,‬המונעות ממני‬ ‫להכניסו לבית הדפוס והכריכה‪.‬‬ ‫ע"כ אבקש מקוראי הגליון ונדיבי עם‪ ,‬להרים את נדבת‬ ‫ליבכם בכדי שנצליח להוציאו לאור עולם כראוי וכיאה‪.‬‬ ‫ניתן להפקיד לבנק הדואר סניף ‪ 001‬מס' חשבון ‪2168820‬‬ ‫או בכרטיס אשראי בחיוג למס' הטלפון ‪054-8455798‬‬ ‫‪þèþë ¹½î− ëþí – íþî³í ³×þëë‬‬

‫הדפסת והפצת הגליון לעילוי נשמת רבי שמעון בן רבי אליהו פלס ז״ל – נלב״ע כ״א שבט תשס״ח‬ ‫הונצח ע״י בנו ידידנו הדגול עו״ד ר' ערן פלס הי״ו ‪ -‬רמת גן‬ ‫‪https://telegram.me/Publications_MM‬‬


פנינים יתרו