א
י
ר
ו
ח
חווית הביקור הסטנדרטית בבית סוהר אינה מהנעימות שבחוויות ,ולא רק בשל מהות הביקור. למימד התכנון חלק נכבד בעיצוב חוויה זו. בבית סוהר סטנדרטי מכלול הביקורים מופרד משאר מכלולי המתקן ,לרבות אזור המגורים של האסירים, בעל שטח מינימאלי ומתקנים מצומצמים. בכלא דמון הנוכחי למשל ,מכלול הביקורים מגודר ומופרד ,המשפחות מגיעות פעם בשבועיים ,מחכות בחוץ במגרש החניה או בספסלי קק»ל הסמוכים, והפגישה מתקיימת דרך מחיצה ,על ספסל ארוך, לצד עוד משפחות וללא כל פרטיות. הפרויקט מאתגר את החוויה הסטנדרטית ,מנסה ליצור הדרגתיות בכניסה אל המתקן ,משחק עם הפנים והחוץ ,ומציע מספר סוגי מרחבים למפגש- מקורים ופתוחים לנוף ,אינטימיים וציבוריים. אלמנט מהותי במכלול הביקורים הוא מבנה האירוח- מבנה מלפני קום המדינה ששימש כנראה לאחסון טבק ,והחלטתי לשמרו ,ולבנות סביבו את אחד מאגפי המגורים .במעשה תכנוני זה יש מהלך לא שגרתי של הכנסת המבקרים פנימה אל תוך הכלא, מהלך שבמרכזו עומד עיקרון השקיפות והשוויון כחלק מהרעיונות המרכזיים בפרויקט.