Page 1

‫‪04‬‬

‫‪07.05.12‬‬

‫‪07.05.12‬‬

‫!‬

‫א‬ ‫ות‬ ‫למהפכה‬

‫@‬

‫"‬

‫*‬

‫כנראה שרק מעטים מכם באמת שמים לב‬ ‫לצורותיהן של האותיות‪ ,‬אבל בכינוס האקדמיה‬ ‫ללשון העברית ידונו בעתידן מתוך רצון לשנות את‬ ‫התפיסה המיושנת בנוגע לגופנים בישראל‬ ‫יעל ערד || צילום‪ :‬רויטרס‬

‫עדי שטרן‬

‫נועם שכטר‬

‫מילים כתובות מקיפות אותנו בכל מקום ‪-‬‬ ‫בשלטי רחוב‪ ,‬בעבודה‪ ,‬בפרסומות‪ ,‬בטלפון הנ־‬ ‫ייד‪ ,‬במחשב ואפילו ברגעים אלה ממש‪ .‬קשה‬ ‫לדמיין את העולם שלנו בלעדיהן‪ .‬מעבר למי־‬ ‫לים יש עולם שלם שהוא גלוי היטב‪ ,‬אבל מצ־‬ ‫ליח להיות גם סמוי מהעין‪ :‬צורתן של האותיות‪,‬‬ ‫הטיפוגרפיה‪“ .‬האות היא ביטוי ויזואלי בשפה”‪,‬‬ ‫אומר עדי שטרן‪ ,‬מעצב גרפי‪ ,‬מעצב גופנים‬ ‫וראש המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל‪,‬‬ ‫“זה דבר שכל אחד בעולם המערבי צורך‪ ,‬אבל‬ ‫אף אדם מהשורה לא נותן לרגע את דעתו על‬ ‫כך שמישהו עיצב את הגופנים שאנו משתמ־‬ ‫שים בהם מדי יום ביומו‪ ,‬והקדיש חיים שלמים‬ ‫לאותיות‪.‬‬ ‫“יש הרבה קסם באות העברית‪ .‬מצד אחד היא‬ ‫קיימת מהמאה השישית לפני הספירה ומצד‬ ‫שני קיים הצורך לעדכן‪ ,‬ליצור עיצוב עכש־‬ ‫ווי‪ ,‬רלוונטי ונוח לשימוש‪ .‬יש מתח ברצון לי־‬ ‫צור משהו אופנתי ובו בזמן לשמר את הקשר‬ ‫למסורת”‪.‬‬ ‫גם נעם שכטר‪ ,‬מעצב ספרים‪ ,‬טיפוגרף ומר־‬ ‫צה במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל‪ ,‬מד־‬ ‫גיש את חוסר המודעות לכך שמישהו עיצב את‬ ‫צורות האותיות שמופיעות בעינינו לעתים כה‬ ‫קרובות‪“ .‬אנשים עיצבו בשנות הארבעים‬ ‫והחמישים גופנים שאנחנו עושים בהם שי־‬

‫מוש עד היום”‪ ,‬הוא אומר‪“ .‬אין עליהם ספר‪,‬‬ ‫מחקר‪ ,‬עיזבון שהשאירו או תערוכה ‪ -‬זו פשוט‬ ‫שכחה‪ .‬אנחנו לא יודעים כלום על האנשים‬ ‫שאנחנו משתמשים במוצרים שלהם כל יום”‪.‬‬

‫‪ ‬לא שמים דגש‬ ‫‪  ‬המעצבים הגדולים של הגופנים הנפו־‬ ‫צים ביותר עלו לארץ בשנים הראשונות של‬ ‫המדינה‪ .‬קשה למשל למצוא מישהו שלא כותב‬ ‫באופן יום־יומי בגופן “דוד”‪ ,‬בו משתמשים‬ ‫באקדמיה‪ ,‬במשרדי ממשלה ובמקומות עבו־‬ ‫דה רבים‪ .‬את צורת האותיות‪ ,‬שמופיעה כמעט‬ ‫בכל מסמך רשמי‪ ,‬עיצב איתמר דוד אי שם בש־‬ ‫נות החמישים‪ .‬הוא מעצב אמריקאי שהחל את‬ ‫דרכו בקליגרפיה יהודית של סיפורי התנ”ך‪,‬‬ ‫ואילו בחגיגות העשור למדינת ישראל בש־‬ ‫נות השישים יצא לאור הגופן “הדסה”‪ ,‬שעי־‬ ‫צב הנרי פרידלנדר‪ ,‬שהחל את דרכו בגרמניה‪,‬‬ ‫המשיך בהולנד ועלה לארץ בשנות החמישים‪.‬‬ ‫“קשה לתאר מצב שהיום היה יוצא לאור גופן‬ ‫במקום זיקוקים ביום העצמאות”‪ ,‬מציע שכטר‪.‬‬ ‫“המדינה לא נותנת לזה דגש”‪.‬‬ ‫המצב שונה במקומות אחרים בעולם?‬ ‫“באירופה יש תרבות גדולה של טיפוגרפיה‪.‬‬ ‫מוסדות מקיימים מסלולים ייעודיים לעיצו־‬

‫בים טיפוגרפיים עם הבנה שאות היא זיהוי של‬ ‫תרבות‪ .‬במקומות אחרים בעולם אפשר לראות‬ ‫צורת אותיות שמייצגת את התרבות ‪ -‬העי־‬ ‫צוב הגרמני משדר פונקציונליזם‪ ,‬בגופנים‬ ‫צרפתיים יש רומנטיות‪ ,‬ובהולנדים יש סטייל‬ ‫בינלאומי‪ .‬אצלנו יש נתק גדול מתהליכי המח־‬ ‫קר וההקמה של התרבות‪ .‬לא ידענו לינוק את‬ ‫הכישרונות מדור המייסדים שעלו לארץ‪.‬‬ ‫“האנגלית יפה כי במשך שנים היא הש־‬ ‫תכללה‪ .‬הצורות השתנו והשתנו עד שבתה־‬ ‫ליך אבולוציוני הן הפכו להיות יפות יותר וצו־‬ ‫רות המילים הפכו לציוריות‪ .‬בעברית‪ ,‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬הכתב בסיסי‪ ,‬האותיות דומות והכתיבה‬ ‫נראית כמו שורת מצבות‪ .‬באנגליה כל עיתון‬ ‫יוצא בסוג אות שלו‪ .‬עיתון ליברלי יבחר פונט‬ ‫חדש ונקי‪ ,‬ועיתון שמרני יבחר פונט שנראה‬ ‫ישן יותר‪ .‬לפי צורת האות אפשר לדעת מהם‬ ‫המסרים של המערכת‪ ,‬אבל בארץ הכול אותו‬ ‫דבר‪ .‬פרנק ריהל‪ ,‬הכתב שבו משתמשים כמעט‬ ‫כל העיתונים בארץ‪ ,‬קיים מ־‪ .1914‬במשך מאה‬ ‫שנים כמעט לא יצא סוג אות שהצליח להח־‬ ‫ליף את זה‪.‬‬ ‫‪“ ‬זה כאילו כולנו היינו אוכלים את אותו‬ ‫לחם”‪ ,‬מדגיש שכטר‪“ .‬להתחבר עם גוף אחד‬ ‫בלי לתת מקום לגיוון התאים אולי לפני כמה‬ ‫עשורים‪ ,‬קצת כמו מפא”י‪ ,‬אבל זה לא מתאים‬

‫שכטר‪“ :‬במקומות‬ ‫אחרים בעולם אפשר‬ ‫לראות צורת אותיות‬ ‫שמייצגת את התרבות‬ ‫ העיצוב הגרמני‬‫משדר פונקציונליזם‪,‬‬ ‫בגופנים צרפתיים יש‬ ‫רומנטיות‪ ,‬ובהולנדים‬ ‫יש סטייל בינלאומי‪.‬‬ ‫אצלנו יש נתק גדול‬ ‫מתהליכי המחקר‬ ‫וההקמה של התרבות”‬

‫היום‪ .‬ביטוי לשוני הוא ביטוי חשוב של תרבות‪.‬‬ ‫המדינה לא שמה את השפה במקום ראוי וזה‬ ‫מתבטא גם בהשקעה בעיצוב האות העברית‪.‬‬ ‫כיהודים‪ ,‬הבסיס הוויזואלי שלנו הוא חלש‪.‬‬ ‫כישראלים יש לנו אפשרות לתקן את זה‪.‬‬ ‫“אם משווים זאת לתחומי יצירה אחרים‬ ‫כמו קולנוע ומחול‪ ,‬אפשר לראות כאן שמר־‬ ‫נות מטורפת‪ .‬כדי לשבור את זה צריך לגדל‬ ‫דור של מעצבים חרוצים שמחפשים ללמוד‬ ‫מה המסורת‪ ,‬מה השורשים ואז לעשות קפיצה‬ ‫להווה‪ ,‬למשהו חדשני שנאהב היום‪ .‬בטיפוגר־‬ ‫פיה התפתחה רק הקליפה‪ ,‬נעשו דברים יפים‪,‬‬ ‫אבל אפשר להשתמש בהם לכותרות‪ ,‬לשלטים‪,‬‬ ‫לא לספרים ולעיתונים‪ .‬הגישה היא להפתיע‪,‬‬ ‫לסיים ולהוסיף קצת בוטות‪ ,‬אבל הדברים לא‬ ‫מתאימים ליסודות‪ ,‬אלא למשהו סטייליסטי‪,‬‬ ‫תל־אביבי‪ ,‬מהיר‪ .‬אם הפונט לא מעוצב טוב‪,‬‬ ‫הקורא יכול לקרוא מילה לא נכון‪ ,‬להמשיך‬ ‫ושוב לחזור אחורה‪ ,‬ולפעמים זה גורם לו לעזוב‬ ‫את הטקסט”‪.‬‬ ‫שכטר מסביר כי דרכם של יוצרים שרוצים‬ ‫להשקיע בתחום הטיפוגרפיה אינה קלה‪“ :‬יוצר‬ ‫שרוצה לעצב גופן צריך סטודיו‪ ,‬שנות מחקר‬ ‫וקריירה‪ .‬זה דורש העמקה טוטלית‪ ,‬מעט סיזי־‬ ‫פיות אפילו והקדשה של שלוש־ארבע שנים‪.‬‬ ‫הבעיה היא שהשוק קטן‪ ,‬ובהרבה מקרים אנ־‬

‫שים לא קונים פונט ־ב־‪ 400‬שקל‪ ,‬אלא מ�ע‬ ‫דיפים לעשות בו שימוש לא חוקי או להוריד‬ ‫חיקוי”‪ .‬‬ ‫‪ ‬אתם רואים שינוי בשנים האחרונות?‬ ‫שטרן‪“ :‬יש התקדמות בעשור האחרון‪ .‬יותר‬ ‫אנשים מגיעים אל התחום‪ .‬הם עדיין קומץ של‬ ‫מעצבים‪ ,‬אבל יש ניסיון להפגין את המסורת של‬ ‫האות העברית‪ ,‬ופחות חיקוי ומעקב אחרי נור־‬ ‫מות קיימות‪ .‬יש מסורת עשירה וחשוב לייצר‬ ‫עשייה עיצובית שנובעת מתוכה‪ .‬בבצלאל אנח־‬ ‫נו רוצים שכל המהלכים העיצוביים ינבעו מהמ־‬ ‫קום שבו אנחנו חיים‪ .‬אם יוצרים רוצים להצליח‬ ‫בעולם הם צריכים לעמוד על הייחוד שלהם‪.‬‬ ‫‪“ ‬ההיסטוריה‪ ,‬השפה‪ ,‬האקלים צריכים ליצור‬ ‫השפעה‪ .‬גם אם נדמה שיש פה כאוס מזרח־תי־‬ ‫כוני‪ ,‬צריך לחקור ולמצוא תמצית חדשה מתוך‬ ‫שפת העיצוב הישראלית החבוטה‪ .‬מרקחת‬ ‫שתייצר שפה ויזואלית חדשה”‪.‬‬ ‫‪ ‬שטרן ושכטר מדברים על אותו מתח מת־‬ ‫מיד בין הרצון ליצור עיצובים חדשים‪ ,‬ולע־‬ ‫תים מערביים שמתאימים לצגי מחשב‪ ,‬לבין‬ ‫הרצון להתבסס על המסורת של האות העב־‬ ‫רית‪“ .‬בעיצוב אותיות יש ציר שהולך וחוקר‬ ‫את ההיסטוריה‪ ,‬אותיות עתיקות שאיבדו את‬ ‫דרכן‪ ,‬שנשען על דברים שנמצאו בארץ כמו‬ ‫המגילות הגנוזות”‪ ,‬מסביר שכטר‪ ,‬שחוקר את‬

‫שטרן‪“ :‬יש התקדמות‬ ‫בעשור האחרון‪ .‬יותר‬ ‫אנשים מגיעים אל‬ ‫התחום‪ .‬הם עדיין‬ ‫קומץ של מעצבים‪,‬‬ ‫אבל יש ניסיון להפגין‬ ‫את המסורת של‬ ‫האות העברית‪ ,‬ופחות‬ ‫חיקוי ומעקב אחרי‬ ‫נורמות קיימות‪ .‬חשוב‬ ‫לייצר עשייה עיצובית‬ ‫שנובעת מהמסורת"‬

‫ההתפתחות הצורנית של האות העברית בלי־‬ ‫מודי תרבות באוניברסיטה העברית‪“ .‬אליהו‬ ‫קורן עיצב את הגופן שבו משתמשים בספרי‬ ‫תנ”ך והוא התבסס על הכתב העברי מהטי־‬ ‫פוס הספרדי‪ .‬הציר השני הוא ההשפעה הלטי־‬ ‫נית‪ .‬זוהי מעין התחפשות‪ ,‬היטמעות בתרבות‬ ‫המערבית‪ ,‬אבל מודרניזם הוא ללמוד מהמסו־‬ ‫רת ולעשות קפיצה להווה‪ ,‬לעצב משהו חדשני‬ ‫שנאהב היום”‪.‬‬ ‫‪ ‬בכינוס האקדמיה ללשון העברית‪ ,‬שיתקיים‬ ‫היום בהרצליה ויעסוק בספרות‪ ,‬ידברו השנ־‬ ‫יים על עיצוב האות העברית‪ .‬שטרן יתמקד‬ ‫בהרצאתו במשפחת הגופנים שעיצב צבי נר־‬ ‫קיס‪ ,‬שבנויה מצורות פשוטות ויוצרת קריאה‬ ‫זורמת‪“ .‬נרקיס הוא גדול מעצבי האות העב־‬ ‫רית המודרנית‪ ,‬ובעיניי מהפכן ופורץ”‪ ,‬הוא‬ ‫אומר‪“ .‬הוא בנה פונטים מעניינים שבנויים‬ ‫על טעמי המקרא ובכלל המסורת והמורשת”‪.‬‬ ‫שכטר‪ ,‬שיתמקד בנושא האות העברית והזהות‬ ‫הלאומית‪ ,‬מוסיף‪“ :‬נרקיס הוא הגופן הישראלי‬ ‫הנקי ביותר‪ .‬הוא הצליח ליצור משהו ניטרלי‪,‬‬ ‫יעילות עיצובית‪ .‬זהו עיצוב שלא מחזיק דבר‬ ‫שלא לצורך‪ .‬הוא משמש בכל מקום ממוזאונים‬ ‫ותאטראות עד שלטים של מוסכים ופתקאות‬ ‫על עצים‪ ,‬גופן ישראלי קאנוני שיש בו מסורת‬ ‫והתחדשות”‪ .‬ב‬

‫‪05‬‬


Maariv  

Maariv Daily Magazine 7.5.2012

Advertisement
Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you