מינהל המחקר החקלאי -מרכז וולקני
ארץ הצבי אהרון הלוי איש טבע וצייר
מכון וולקני -המכון למדעי הצמח
אהרון הלוי איש הטבע והצייר
יוסי יניב -המחלקה לעצי פרי
למינהל המחקר החקלאי מרכז וולקני
תודה מיוחדת למשפחת מרגולין על שיתוף הפעולה ביצירת קטלוג זה. תודה לעמליה ברזילי על עריכת החומר באתר מכון וולקני.
צילום תמונות :יוסי יניב ,ארכיון מכון וולקני ,משפחת מרגולין גלריה תירוש עיצוב גרפי :סטודיו מישמיש -דיזיין 054-2090060 / הדפסה :דפוס איכות © מינהל המחקר החקלאי מרכז וולקני -בית דגן 2011 -
פתח דבר
תמונת סמל המינהל
מכון וולקני שהחל את דרכו בשנת 1921 -כתחנת ניסיונות חקלאית השייכת להנהלת התנועה הציונית בארץ ישראל ,חוגג בימים אלה 90שנות פעילות מחקרית בכל תחומי החקלאות והסביבה .זה הזמן לציין ולהזכיר את הצייר אהרון הלוי ,איש העלייה השנייה ,בהקשר לציור שבעת המינים אשר אומץ כסמל וחותם מאז 1926ועד היום.
בשנת 1929 -פרסם אהרון הלוי את אחת מיצירותיו החשובות -אלבום תמונות שנקרא "ארץ הצבי" ובו סדרה של 12 ציורים המתארים את נופי ארץ ישראל ברוח תנ"כית ובטכניקה של חיתוכי עץ עתיקים.
במהלך חודש מאי 2010התקיימה בלובי בנק הגנים של המכון למדעי הצמח תערוכת צילומי ציורים של אהרון הלוי, וזאת במעמד בני משפחתו של האומן -בתו ברוריה מרגולין, נכדיו וניניו .קטלוג זה מקיף חלק קטן מיצירתו של אהרון הלוי כפי שהוצגו בתערוכה והם מבטאים אופטימיות רבה ונאיביות שאופייניים לתקופת ראשית הציונות והעליות הגדולות ,ועד ימיה הראשונים של מדינת ישראל.
אחד הציורים הוא סלסלה ובה שבעת המינים ועץ תמר זקוף על רקע נוף ההרים ,אומץ ע"י מנהל התחנה דר' יצחק -אלעזרי וילקנסקי (וולקני) כסמל וחותם של תחנת הניסיונות החקלאית (מרכז וולקני היום) .סמל זה מתאים כאז כן היום להיות סמל מינהל המחקר החקלאי המייצג את הקשר לתנובת הארץ ולפסוק המקראי החובק את הציור" ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית -שמן ודבש" (במדבר פרק ח') .הסמל מופיע על כל כתבי עת והפרסומים המדעיים החל משנת1926 - ועד היום.
יוסי יניב
בשנות ה 50 -העתיק אדם אנונימי את סמל המינהל בגרסה צבעונית על מצע אחורי של לוח מודעות ,כשתמונת הסמל הינה גירסה מדוייקת של הסמל המקורי שהיה בצבעי שחור -לבן. תמונה זו תלוייה היום בחדר הישיבות של ראש מינהל החקלאי- מרכז וולקני.
אהרון הלוי 1887 - 1957 אהרון הלוי נולד בצ'רניגוב שבאוקראינה בשנת תרמ"ז 17.7.1887 לאביו יעקב שוחט ממשפחת רבנים ,שם למד ב"חדר" ובבית ספר תיכון ,וכאן החלו כשרונותיו לציור להתגלות. בשנת( 1905-תקופת העלייה השניה) כשהוא בן 19ערק מהצבא הרוסי בו שירת ,ועלה לבדו לארץ ישראל כשהוא משאיר אחריו את הוריו וששת אחיו. בארץ למד כחצי שנה בבית ספר לאומנות "בצלאל" בירושלים. בהמשך היה שומר בסג'רה ,במלחמיה וביבנאל במסגרת אגודת השומר ,ובכל מקום שבו שהה לא פסק לצייר את נופי הארץ שכה קסמו לו.
בסוף שנת 1917 -כשהצבא האנגלי התקרב לדמשק ,חזר אהרון הלוי ומשפחתו לארץ ישראל והתיישב במושבה כנרת בבית משפחת צי'זיק .עם כניסת הצבא האנגלי לגליל עבר אהרון הלוי לתל אביב ,ועבד יחד עם ברוך צי'זיק ובהדרכת האגרונום עקיבא אטינגר בהכנת ציורים מפירות הארץ. ב 1923 -עבר לגבעתיים לשכונת בורוכוב והחל לעסוק שם בחקלאות זעירה וגננות .בגינת ביתו טיפח יחד האגרונום עקיבא אטינגר זן חדש של תות שדה שנקרא "החלוץ" ,זן שהפך בהמשך לזן הנפוץ ביותר בארץ ישראל של אותם שנים .בשנת1926 - זכה אהרון הלוי בפרס ראשון בתערוכה חקלאית על טיפוח תות הגינה ("החלוץ").
בשנת 1912נשא לאשה את בת שבע בת חיים צבי הורוביץ מוילנה. בשנים 1914-1912חזר לירושלים והתחיל לעבוד בבית ספר לאומנות "בצלאל" בתור אומן ובהמשך גם פתח חנות למכשירי כתיבה ברח' יפו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב 1915 -עקר עם משפחתו למנחמיה ועסק בדיג בכנרת .ב 1916 -עבר לטבריה שם תכנן את הגן העירוני ואת הגינון במרחצאות החמים .פה גם הכיר את ברוך צ'יזיק הבוטנאי מכנרת שפתח בפניו את עולם הצומח .באותה שנה גוייס לצבא הטורקי בתפקיד של שרטט תוכניות בניניים בסגנון מזרח בשביל השלטונות במפקדת הצבא בדמשק .לדמשק הגיע באותה עת גם ברוך צי'זיק שהוזמן להיות הגנן הראשי של דמשק ,והגה כאן את הרעיון להוציא לאור אלבום של ציורים של צמחי ארץ ישראל ולהקדישו לדב בורוכוב ממייסדי מפלגת " פועלי ציון" .אהרון הלוי קיבל על עצמו את המשימה להכין את ציור הצמחים והפירות.
נייר מכתבים רשמי עם איור שבעת המינים משנת 1926 כדרכו המשיך אהרון הלוי לנדוד ועבר מגבעתיים לרמת גן שהיה מראשוני מתיישביה ,שם ישב וצייר נופים ופרחי בר למודעות פרסום לשוקולד ולתנובה. בשנת 1929 -הוציא לאור את אלבום התמונות "ארץ הצבי" המתאר את נופי ארץ ישראל ברוח תנ"כית ובטכניקה של חיתוכי עץ .ציור שבעת המינים מאותו ספר הפך להיות לסמל וחותם של מינהל המחקר החקלאי עד היום הזה.
מרמת גן עברו אהרון הלוי ומשפחתו להרצליה שם המשיך לצייר עבור מפעלים בתל אביב ובנוסף עסק בצילום אירועים. ב 1929 -עקב המצב הכלכלי הקשה באותה תקופה עקר אהרון הלוי (המשפחה עברה לגור בתל אביב) לאוסטרליה שם עסק בציור ובחקלאות .בשנת 1931 -חזר לארץ והתיישב בתל אביב שם גם פתח חנות פרחים ועסק בציור פרסומות לחברת תנובה.
אגף הטבע ע"ש א .ד .גורדון במוזיאון דגניה א' מעוטר בציורים פרי מכחולו של הלוי שעד יומו האחרון שמר אמונים לנופי הירדן והכנרת.
ב 1932 -השתתף בתחרות מטעם עיריית תל אביב בהצעת תוכנית לגן ציבורי "גן מאיר" .התוכנית שלו זכתה במקום ראשון (התוכנית לא התממשה ע"י העירייה כי היתה מורכבת לביצוע). אהרון הלוי נמנה עם מעצבי הציור הנאיבי של מראות הארץ. בציוריו המדעים היה דייקן והתייחס לכל הפרטים הבוטניים אותם תיעד .ליצירתו קווי אופי יציבים אותם פיתח לידי סגנון אישי המבטא גישה רומנטית -אידאליסטית לנופה של ארץ ישראל.
ביאליק כתב על יצירותיו "מידת השמים על ראש כל עם כמידת הארץ אשר לרגליו". לפי רצונו נטמן בבית העלמין בדגניה א' בשנת 1957כשהוא בן 70שנה .על מצבתו נכתב "אהרון הלוי איש הטבע וצייר".
מקורות מידע: מוזיאון א .ד .גורדון דגניה א’ בית ראשונים הרצליה -ראיון אישי של ברוריה מרגולין הלוי 2007 אליהו הכהן -מאמר שהתפרסם ב”עתמול” 1980 ד”ר גדעון עפרת -מאמר “חלוץ האומנות ותות השדה” משה יערי ,תגובה בעיתון מעריב1983 , אתר מורשת מינהל המחקר -סמל המינהל (עמליה ברזילי) ארכיון מינהל המחקר החקלאי מידע אישי משפחת מרגולין כפר מ”לל
ארץ הצבי -נופי ארץ ישראל עפ”י פסוקים מהתנ”ך
נוף ארץ ישראל
בדרך אל הכפר
רועה בגליל
דמויות בדרך לירושלים
ירושלים -הר הצופים
נשים בכפר
רועה צאן ועדרו
הרי הגליל
עצים בשפלה
נוף בשומרון
נוף
נוף בגליל
על גדות הירקון
בדואים על גדות אגם החולה
נוף מולדת
עצים ברחוב דיזינגוף בתל אביב
עצים בטבריה
הרצליה
אל הכפר
בית ופרדס ביפו
מבט לים המלח
רחוב ביפו
מטע זיתים
דמות מציירת נוף
יבניאל
עצי זית עתיקים
על גדות הירקון
א.ד .גורדון
ציורים בהשראת התנ”ך
שיבת המרגלים
מעמד הר סיני
באה אשה אחת טעונה בידה קערת סלת .אמרה לו :הילך והקרב לפניהם .עמד ונטל מקל בידו ושבר כל הפסילים ,ונתןאת המקל ביד הגדול שהבם .כיון שבא אביו ואמר :מי עשת להם כך? אמר לו :מכסה אני מאבא? באה אשה אחת ובידה קערה מלאת סלת ואמרה לי :הילך והקרב לפניהם .התקרבתי לפניהם .היה זה אומר :אני אכל תחלה .וזה אומר :אני אכל תחלה .ועמד זה הגדול שביניהם ושבר את כלם .אמר לו :מה אתה משטה בי-כלום יכולים הם? אמר לו :ולא?ישמעו
כשנהרג הבל היה מוטל בשדה ודמו משלך על העצים ועל האבנים והכלב שהיה משמר צנאו של הבל היה משמר נבלתו בכל חיות השדה ועוף השמים .באו אדם וחוה וישבו כנגדו והיו בוכים ומתאבלים עליו ולא היו יודעים מה לעשות .עורב אחד שמת חברו אמר :אני מלמד לאדם זה מה לעשות נטל את חברו וחפר בארץ לעינהם וקברו .אמר אדם :כעורב זה נעשה .נטל את הבל וברה בארץ.
ברמושל נח והשטן .כשהתחיל נח נוטע בא שטן ועמד לפניו .אמר לו מה אתה נוטע?אמר לו :כרם .אמר לו השטן: מה טיבו? אמר לו :פרותיו מתוקים בין לחים בין יבשים ועושין מהם יין משמח לבבות .אמר לו השטן :רצונך שנט־ עמו יחד אני ואתה .אמא לו :הן .מה עשה השטן? תביא רחלה ושחטה על הגפן :אחר כך הביא ארי ושחטו עליה: אחר כך הביא קוף ושחטו עליה :אחר כך הביאו חזיר ושחטו עליה -והטיף דמיהם והשקה בהם אותו הכרם .רמז לו :כשאתם שותה כוס אחת הרי כרחלה :ענין ושפל רוח כשהוא שותה שתי כוסות-מה נעשה גבור בארי ומתחיל לדבר גדולות ואומר :מי כמוני ,כיון ששתה שלש או ארבע כוסות-מיד הוא נעשה כקוף :כומד ומרקד ומשחק ,נש־ תכר-נעשה כחזיר :מתכלכלך בטיט ומוטל באשפה .וכל זה ארע לנה הצדיק.
עשה לך תבת עצי גפר -אמר רב הונא בשם רבי יוסי :מאה ועשרים שנה היה מתרה הקדוש-ברוך-הוא בדור המבול שמא יעשו תשובה .כיון שלא עשו תשובה אמר לו לנח עשה לך תבת עצי גפר .עמד נח ונטע ארזים .והיו אומרים לו :ארזים אלו למה? אמר להם :הקדוש-ברוך-הוא מבקש חהביא מבול לעולם ואמר לי לעשות תבה כדי שאמלט בה אני ובית :והיו משחקים עליו ומלעינים בדבריו ,היה משקה אתם הארזים והם גדלים .והיו אנשי דורו אומרים לו מה אתה עושה? ומשיב להם בענין הזה :והיומלעיגים עליו .לסוף ימים קצצם והיה מנסרם .היו אומרים לו :מה אתה עושה? ואמור להם :כך וכך ,והיה מתרה בהם .כיון שלא עשו תשובה-מדי הביא עליהם הקדוש-ברוך-הוא מבול.
פרחים
ציורים בוטניים
מנדרינה מקומית גדולה
מנדרינה יוסוף אפנדי
פומלו
שמוטי
תפוז דם
תפוז מתוק -טבורי
לימון מתוק
לימון חמוץ
אתרוג
רימון
רקפת
תאנה
לוף ארץ ישראלי
אחילוף קטן
חבצלת החוף
צבר נטול קוצים
צבר עם קוצים
כנרת וירדן
מבט מהארבל לכנרת
רועה על גדות הכנרת
עצי אקליפטוס על גדות הירדן
כנרת
אתרים היסטורים
יד אבשלום
קבר רחל
ירושלים
נצרת
עצים עתיקים
דומם
פרסומות
ציפור קטנה מחפשת קן
אהרון הלוי 1957 - 1887