ידיעון ט"ו בשבט

Page 1

‫י“ג שבט‪ ,‬התשס“ב‬

‫גיליון מספר ‪11‬‬

‫‪ 6‬בפברואר ‪2012‬‬

‫מינהל המחקר החקלאי ‪ -‬מרכז וולקני‬

‫ידיעון‬ ‫דבר ראש המינהל‬

‫פרופ„ יורם קפולניק‬

‫נעמה רוזנברג ‪03-9683215‬‬ ‫‪naamar@volcani.agri.gov.il‬‬

‫עובדים יקרים‪,‬‬ ‫ט" ו בשבט נקבע כראש השנה לאילן והוא גם העת לתחילתה של עוד שנה חקלאית‪ .‬חג טבע מובהק‪ ,‬שבסמוך‬ ‫לו ניתן לחוש בלבלוב‪ ,‬ניצנים ופריחה חדשים המרנינים כל לב‪ .‬החג מביא איתו ציווי מהמקורות‪" :‬וכי תבואו‬ ‫אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל ונתן העץ פריו והארץ יבולה ‪ ( "...‬ויקרא ‪ ,‬י"ט ‪ ,‬כג')‪ ,‬משימה שעדיין עומדת‬ ‫לפתחנו ואנחנו שמחים שנפל בחלקנו לברור ‪ ,‬לעודד ‪ ,‬לפתח ולשפר רבים מעצי המאכל ‪ .‬פעולת ציווי זו‬ ‫מהמקורות טומנת בחובה תחושת התחדשות ‪ ,‬אך גם מחויבות ליישוב הארץ ‪ ,‬שמירתה ואבטחתה לדורות‬ ‫הבאים‪.‬‬ ‫לא רק על הייצור בענפי החי והצומח עלינו לשקוד ‪ ,‬אלא גם על אוצרות הטבע שהופקדו בידנו‪ .‬אנו מצווים‬ ‫לעשות כל מאמץ לשמר את סביבתנו למען תשמש את הדורות הבאים אחרינו ‪ .‬מינהל המחקר החקלאי ‪,‬‬ ‫כגופים נוספים במשרד ‪ ,‬מעורב כיום במספר פעילויות ברמה הלאומית לגיבוש תוכניות שיביאו לצמצום‬ ‫הפגיעה במשאבי הטבע ללא הפחתה באפקטיביות של הפעולות החקלאיות ותמורתן הכלכלית ‪ .‬מתווה‬ ‫התוכנית ותוצאותיה עומדים להיות מוגשים כהצעת חוק כבר לקראת קיץ ‪ ,2012‬ונשמח להיות חלק מאתגר‬ ‫לאומי זה‪.‬‬ ‫לקראת ט " ו בשבט ובמסגרת אירועי שנת ה ‪ ,90 -‬מינהל המחקר החקלאי החליט לציין יום חג זה בטקס‬ ‫נטיעות מסורתי של "חורשת התשעים"‪ ,‬בהשתתפות שרת החקלאות וראש עיריית ראשון לציון‪ .‬במהלך הטקס‬ ‫הושק ספרם החדש של חברנו ד“ר יחיאל זוהר‪ ,‬גמלאי המכון למדעי הצמח‪ ,‬העוסק כולו בגידול האיקליפטוס‬ ‫כסמל לשנות המחקר הרבות שהושקעו בארץ בתחום זה‪ ,‬אך גם כסמל לתקופת החלוציות ולהתיישבות אותה‬ ‫ליווה מינהל המחקר החקלאי במשך תשעים שנות קיומו ועוד נכונו לו שנים רבות‪ .‬בטקס כיבדנו את גמלאי‬ ‫המינהל ונציגיהם במצוות נטיעה‪ ,‬כסמל להתחדשות וצמיחה עתידית עליהם אנחנו כה שוקדים‪.‬‬ ‫בשם המינהל‪ ,‬אני מודה ליחידת נוער שוחר מדע על ארגון הטקס‪ ,‬לאגף בנא“ם על הכנת התשתית וליוסי יניב‬ ‫על ארגון תערוכת הצילום‪ ,‬פרי צירתם של חוקרינו‪.‬‬ ‫בשם הנהלת המינהל‪ ,‬אני מאחל לעובדים ולבני משפחותיהם חג ירוק ופורח‬ ‫והמשך מודעות לשמירת החי והצומח‪.‬‬ ‫חג ט''ו בשבט שמח!‬


‫חדשות‪ /‬אירוע מתקרב‬

‫חדשות‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫יום פתוח בעולם התבלינים וצמחי המרפא נערך בקריה החקלאית בשיתוף של המינהל ושה“מ‬ ‫ב ‪ 22-‬בנובמבר ‪ .2011‬ביום זה נערכה תצוגה מרהיבה של כל זני התבלינים בארץ‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקים‬ ‫המינהל ביתן בו הציגו ד “ ר דוד קניגסבוך ‪ ,‬מהמכון לחקר אחסון ואיכות תוצרת חקלאית ומזון‬ ‫וד“ ר נתיב דודאי ממרכז מחקר נוה‪-‬יער‪ .‬אות יקירי הענף ניתן לד “ ר נחמיה אהרוני ולפרופ„ אלי‬ ‫פוטייבסקי בנוכחות מנכ“ל המשרד‪.‬‬ ‫יום האישה הבינלאומי התקיים ב‪ 1.12.2111 -‬מאת‪ :‬ד“ר אדית יוסף‪ ,‬הממונה על מעמד האישה‬ ‫במינהל‪ .‬כ‪ 170 -‬מעובדות המינהל השתתפו יחד עם עובדות משרד החקלאות והשירותים‬ ‫הווטרינרים‪ ,‬באירוע לציון יום האישה הבינלאומי‪ .‬האירוע נערך באווירה חגיגית באודיטוריום‬ ‫בקיבוץ שפיים‪ .‬הראל סטנטון‪ ,‬צלם "מסע אחר"‪ ,‬הרצה בנושא "נשים ונשיות בתרבויות שונות‬ ‫בעולם" על רקע מסע ויזואלי‪ ,‬הממפה את יחסן של חברות ודתות לגברים ולנשים ואת היחסים‬ ‫בין המינים במקומות שונים בעולם‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬שמענו את ההרצאה המרתקת של הנריקה‬ ‫צימרמן‪ ,‬כתב הטלוויזיה הספרדית שדיבר בנושא "הכוח לשנות ‪ -‬מה הכוח של אזרח אחד‬ ‫לעשות שינוי?"‪ .‬בהמשך‪ ,‬השתתפו העובדות במופע "עושים תזמורת" של אהר'לה קמינסקי‪.‬‬ ‫טקס הענקת תעודות ”עובד מצטיין“ של משרד החקלאות נערך ב ‪ .15.12.2011-‬על הזוכים‬ ‫מטעם המינהל כתבה נפרדת בעמוד ‪.5‬‬ ‫פעילות לציון היום הבינלאומי נגד אלימות במשפחה נערכה ב‪ .11.12.2111-‬מאת‪ :‬ד“ר אדית‬ ‫יוסף‪ ,‬הממונה על מעמד האישה במינהל‪ .‬במפגש השתתפו כ‪ 120 -‬עובדות ומספר עובדים‪.‬‬ ‫בדברי הפתיחה‪ ,‬הוצג מקרה חמור של הטרדה מינית שהתרחש במינהל‪ ,‬באתר גילת‪ ,‬בשנת‬ ‫‪ 2008‬והסתיים בפיטורי העובד המעורב‪ .‬בהמשך‪ ,‬ד"ר אורית אטיאס הרצתה בנושא "אלימות‬ ‫כלכלית"‪ .‬הפעילות הסתיימה עם ההצגה שזכתה בפרס קרן רבינוביץ‪" ,‬המחברת הצהובה של‬ ‫סיון"‪ ,‬מאת אילנית דדו‪-‬לנסקי‪ .‬סיון היא ילדה רגישה שנכנסה עם אמה למקלט לנשים מוכות‪.‬‬ ‫דרך הילדה‪ ,‬נחשפת פרספקטיבה שונה לגבי האלימות‪ .‬השחקנית‪ ,‬אילנית דדו‪-‬לנסקי‪ ,‬מגלמת‬ ‫בכישרון רב דמויות רבות‪ :‬כואבות‪ ,‬מרגשות ומצחיקות‪ ,‬מלאות הומור עצמי ואופטימיות זהירה‪.‬‬ ‫אירוע חנוכה לעובדי המינהל נערך ב– ‪ .26.12.2011‬במרכז האירוע הופיעה הזמרת דפנה‬ ‫ארמוני‪ ,‬שהנעימה את זמננו בשיריה הידועים‪ .‬האירוע כלל גם דברי ברכה של ראש המינהל‪,‬‬ ‫מצגת והדלקת נרות‪ .‬האירוע אורגן על ידי סיניה נגר מהמינהלה‪.‬‬ ‫יום פתוח ותצוגת הדרים נערך ב ‪ 19.1.2012 -‬בשיתוף שה “ מ ‪ ,‬מועצת הצמחים והמינהל ‪.‬‬ ‫במסגרת היום ‪ ,‬הוצגו זנים של הדרים ‪ ,‬ניתנו הרצאות על ידי חוקרי המינהל ‪ :‬ד “ ר ניר כרמי‬ ‫מהמכון למדעי הצמח וד “ ר רון פורת מהמכון לחקר אחסון ואיכות תוצרת חקלאית ומזון‪ .‬יום זה‬ ‫הוקדש לזכרו של שמואל (סם) אשכנזי ז“ל‪.‬‬

‫אירוע מתקרב‬ ‫תערוכת אגריטך המתקיימת‬ ‫אחת לשלוש שנים ותתקיים‬ ‫גם ה שנה ב – ‪ 17-15‬למאי‬ ‫בגני התערוכה בתל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫גם הפעם ייקח המינהל חלק‬ ‫חשוב בתערוכה בביתן של‬ ‫משרד החקלאות ובביתן‬ ‫”חדשנות “‪ ,‬המציג פרויקטים‬ ‫שונים הנמצאים בשלב‬ ‫עמוד ‪2‬‬

‫תערוכת אגריטך‬ ‫המסחור‪ .‬אלפי אנשים העוסקים‬ ‫בתחום צפויים להגיע לארץ‬ ‫לתערוכה‪ ,‬ואנו בשלבי היערכות‬ ‫לקראתה‪ .‬בתאריך ‪24.1.2012‬‬ ‫ביקרה במינהל מ שלחת של‬ ‫שגרירים ודיפלומטים בדרג‬ ‫בכיר כהכנה לתערוכה ‪ ,‬וזאת‬ ‫מתוך מגמה שהחשיפה‬ ‫לטכנולוגיות מתקדמות בתחום‬

‫תשפיע על אנשי מפתח נוספים‬ ‫מארצות המוצא של השגרירים‬ ‫להגיע לארץ ולהשתתף בתערוכה‪.‬‬ ‫אנו צופים את הגעתם של‬ ‫משלחות רבות נוספות בחודשים‬ ‫הקרובים לפני התערוכה‪ ,‬הן של‬ ‫אנשי עסקים והן של בעלי‬ ‫תפקידים בכירים ועיתונאים ‪ .‬על‬ ‫אירועי אגריטך נעדכן גם בהמשך‪.‬‬

‫צילומים‪ :‬דני שביט‪ ,‬ד“ר אדית יוסף ונעמה רוזנברג‬


‫אירועי שנת ה‪ 90-‬במינהל‬ ‫סיור מקצועי של עובדי המינהל באילת‬ ‫ב ‪ 24-23‬לנובמבר ‪ 2011‬נערך הסיור המקצועי של המינהל לערבה‪.‬‬ ‫הסיור המרתק כלל ביקור בחוות בודדים ‪ ,‬ביקור במלח “י ‪ ,‬והכרה‬ ‫מקרוב של נושא החקלאות המדברית ‪ .‬בערב נערך אירוע חגיגי‬ ‫ומרהיב על רקע הנוף של שמורת תמנע ‪ .‬באירוע צפו העובדים‬ ‫במצגת על ‪ 90‬שנות פעילות שהוכנה על ידי מלי ברזילי ‪ ,‬נהנו‬ ‫מהופעה של לקהת ” זקני הכפר “ וטעמו ארוחה חגיגית ‪ .‬במכתב‬ ‫התודה שנמסר לליאורה בן דוד‪ ,‬מרכזת בכירה של הדרכה ורווחה‪,‬‬ ‫כתב ראש המינהל ‪ ” :‬אירוע זה הינו הראשון מזה שנים שבו נסעו‬ ‫עובדי מינהל כה רבים במחזור יציאה אחד‪ .‬אין ספק כי עמדת באתגר‬ ‫זה בהצלחה ועל כך יעידו עשרות הודעות אלקטרוניות שהודו וברכו‬ ‫על החוויה הבלתי רגילה שהייתה לכולנו ‪ .‬אנו מודים לך על‬ ‫המאמצים שהשקעת כדי לארגן מבצע מורכב זה‪“...‬‬

‫תערוכה בכנסת‬ ‫ב ‪ 12.12.2011-‬נערך בכנסת ”יום הצדעה למחקר החקלאי בישראל“‪.‬‬ ‫יום זה הוקדש לנו לכבוד ‪ 90‬שנות פעילות מחקרית‪ .‬במהלך היום ‪,‬‬ ‫הציג המינהל יחד עם שה“ מ תערוכה חקלאית מרהיבה המביאה את‬ ‫הפיתוחים האחרונים שלנו‪ ,‬ונערכו דיונים בנושאים מדעיים הקשורים‬ ‫לעבודת המחקר שלנו בועדת המדע וועדת איכות הסביבה של‬ ‫הכנסת ‪ .‬כמו כן ‪ ,‬נערך באודיטוריום אירוע בו השתתפו פרופ„ יוג „ין‬ ‫קנדל‪ ,‬ראש המועצה הלאומית לכלכלה‪ ,‬שלום שמחון‪ ,‬שר התמ “ת‪,‬‬ ‫אורית נוקד‪ ,‬שרת החקלאות‪ ,‬ועוד שרים וחברי כנסת שהגיעו במיוחד‬ ‫כדי לקחת חלק באירוע ולברך אותנו לרגל שנת ה‪.90-‬‬ ‫גורמים בכירים במשרד החקלאות מסרו לנו כי ‪ ” :‬מעולם לא נערך‬ ‫בכנסת אירוע חקלאי בסדר גודל זה‪“.‬‬ ‫על הביצוע הלוגיסטי המורכב של האירוע הופקדה עירית פריגוז„ין‬ ‫מהמכון להנדסה‪.‬‬ ‫התוצרת החקלאית שנותרה מהתערוכה נתרמה ל “ בית חינוך‬ ‫עיוורים“ בירושלים‪ ,‬ועל כך תודתם במכתב רשמי לראש המינהל‪.‬‬ ‫צילומים‪ :‬ישראל שוורץ‬

‫עמוד ‪3‬‬

‫צילומים‪ :‬דני שביט‬

‫”חוקרים בתמונה“‬ ‫ב ‪ 20.11.2011 -‬נפתחה תערוכת צילום שהציגה את עבודת‬ ‫המחקר בשלל תחומים והוצגה בספריה ‪ .‬התערוכה הציגה‬ ‫את ‪ 20‬התמונות הנבחרות מתוך ‪ 170‬תמונות שהוגשו‪ .‬צוות‬ ‫שופטים מיוחד שבו היו חברים‪ :‬מאיר אהרונסון‪ ,‬מנהל מוזיאון‬ ‫רמת‪-‬גן‪ ,‬עמנואל בר‪-‬קדמא‪ ,‬מבקר אומנות‪ ,‬פרופ„ זוהרה יניב‬ ‫ורחלי בר‪-‬לבב‪ ,‬בחן את התמונות והעניק לכל תמונה דירוג‪.‬‬ ‫התערוכה הייתה פתוחה לקהל הרחב למעלה מחודש‪.‬‬ ‫ממארגני האירוע‪ :‬יוסי יניב‪ ,‬המכון למדעי הצמח‪ ,‬שהופקד על‬ ‫הצד הלוגיסטי‪ ,‬ואורנה קוסובסקי ממינהלה‪ .‬תודות לד “ר‬ ‫יחיעם זלץ מהמכון למדעי הצמח על ההרצאה המאלפת‬ ‫באירוע הפתיחה בנושא צילומי טבע‪.‬‬ ‫צילומים‪ :‬פרופ‘ יגאל אלעד וד“ר אבי פרל‬

‫ביקור נשיא המדינה והשקת חידת חמיצר‬ ‫בתאריך ‪ 15.12.2011‬ביקר נשיא המדינה ‪ ,‬שמעון פרס ‪,‬‬ ‫במינהל‪ .‬במהלך ביקורו סייר הנשיא בתערוכה מיוחדת אשר‬ ‫חשפה אותו לפיתוחים האחרונים שלנו‪.‬‬ ‫הנ שיא חתם על ” כמוסת הזמן “ עבור הדורות הבאים ‪,‬‬ ‫שהוטמנה בבנק הגנים‪ ,‬וקיבל את העותק הראשון של חידת‬ ‫חמיצר לרגל ‪ 90‬שנות מחקר‪.‬‬ ‫בנאומו החם והלבבי אמר הנשיא ‪ ” :‬הפירות והירקות של‬ ‫ישראל הם השגרירים האמיתיים שלנו בעולם ‪ ...‬ההצלחה‬ ‫הדיפלומטית הגדולה ביותר של ישראל היא החקלאות‪“...‬‬ ‫את חידת חמיצר ניתן למצוא באתר שלנו תחת האיקון ”סוד‬ ‫ה ‪ . “90 -‬מידי שבוע מתפרסם רמז חדש ‪ .‬נא ידעו מכרים‬ ‫וחברים‪.‬‬ ‫ד “ ר רון פורת‪ ,‬מהמכון לחקר אחסון ואיכות תוצרת חקלאית‬ ‫ומזון היה אחראי על ארגון האירוע ‪.‬‬


‫ספרים חדשים‪ /‬כנס מדעי‪ /‬מינויים חדשים‪ /‬פרסים‪ ,‬תארים ואותות‬

‫ספרים חדשים‬ ‫ספר חדש תחת הכותר “ הדברה ביולוגית של נמטודות טפילות על צמחים‪ :‬הגישור בין אקולוגיה מיקרוביאלית‬ ‫ומנגנונים מולקולאריים“ יצא לאור בעריכת קייט דיוויס ויצחק שפיגל‪.‬‬ ‫נכון להיום‪ ,‬קיימים מעט מוצרים מסחריים מוצלחים‪ ,‬המצויים בשימוש יומיומי‪ ,‬להדברת נמטודות צמחיות‪ .‬קרקע‬ ‫'מדכאת' ( ‪ )suppressive soil‬לנמטודות צמחיות הינה תופעה ידועה‪ ,‬אך הפן האקולוגי עדיין אינו מובן דיו בכדי‬ ‫לתכנן פעילות שתוביל להדברתה של נגיעות חשובה זו בצמחים ‪ .‬במהלך שני העשורים האחרונים ‪ ,‬חלה גם‬ ‫בביולוגיה המולקולארית מהפכה‪ ,‬וכיום זמינים כלים רבים אשר היו בתחילת דרכם כאשר הספר ה'מקורי' הראשון‬ ‫בתחום ההדברה הביולוגית ראה אור‪.‬‬ ‫ספר זה מתמקד במספר מגזרים בעלי חשיבות בנושא אקולוגיית הקרקע של נמטודות טפילות על צמחים‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫בהתבסס על האינטראקציה המולטיטרופית בין צמח‪ ,‬נמטודות ואויבים טבעיים‪ ,‬וכן יחסי טפיל‪-‬פונדקאי‪ ,‬ויחסי‬ ‫צמח‪-‬נמטודה‪ ,‬נמטודה‪-‬אויב טבעי‪ ,‬אשר כיום ניתן לנתחם במונחים מולקולאריים‪ .‬כינוס כל המגזרים‪/‬דיסציפלינות‬ ‫הללו בכפיפה אחת במסגרת הספר נועד לסייע בהבנת היכולות ודרכי הגישור ביניהן מנקודת המבט של ההדברה הביולוגית‪.‬‬ ‫ספר חדש תחת הכותר‪“Plant Biotechnology and Agriculture – Prospects for the 21st Century” :‬‬ ‫יצא לאור ‪ .‬ספר חדש זה מיוחד בכך שהוא מקיף בצורה עדכנית ומפורטת את רוב הנושאים הרלבנטיים‬ ‫לפוטנציאל השימוש בביוטכנולוגיה בצמחים‪ ,‬לצורך שיפור החקלאות‪ .‬הספר מכיל ‪ 36‬פרקים המתארים נושאים‬ ‫שונים‪ ,‬בסיסיים ויישומיים‪ ,‬של המחקר הביולוגי העדכני בצמחים הרלבנטי לפיתוחים ביוטכנולוגיים חקלאיים‪.‬‬ ‫הספר כולל פרקים בנושאי מחקר מגוונים אשר למעשה כוללים את רוב הנושאים הנחקרים כיום‪ ,‬החל מנושאים‬ ‫בסיסיים כגון גנומיקה‪ ,‬פרוטאומיקה‪ ,‬מטבולומיקה‪ ,‬תרביות רקמה וטרנספורמציה גנטית‪ ,‬ועד נושאים ישומים‬ ‫כגון‪ :‬היבטים של טיפוח גנטי‪ ,‬שימוש בסמנים גנטיים‪ ,‬יצור זני מכלוא‪ ,‬וזיהוי וניצול שונות גנטית ואפיגנטיקה‪ .‬כן‬ ‫כולל הספר פרקים בנושאי ריבוי באמצעות מיקרופרופגציה ויצירת צמחים הנקיים מפתוגנים‪ ,‬שימור השונות‬ ‫הביולוגית והגנטית‪ ,‬בקרת תגובת צמחים לעקות סביבתיות כגון יובש‪ ,‬מליחות ופתוגנים‪ ,‬ויישומים ביוטכנולוגיים לשיפור תכונות‬ ‫יבול ואיכות של התוצרת החקלאית הקטופה‪ .‬בחלקו האחרון כולל הספר פרקים בהיבטי השימוש בחקלאות לצורך ייצור חומרי טבע‬ ‫בעלי ערך מסחרי וכן פרקים בהיבטים הרגולטוריים והבטיחותיים של השימוש בביוטכנולוגיה בחקלאות‪.‬‬

‫כנס מדעי‬

‫מינויים חדשים‬

‫פרסים‪ ,‬תארים ואותות‬

‫סדנה בנושא הכרת שיטות חדשות לזיהוי ‪ ‬ברכות לפרופ„ עבד גרה על ‪ 280 ‬חברות וחוקרים מצטיינים מן האקדמיה‬ ‫והתעשייה הישראלית זכו במענקי מחקר‬ ‫נוכחות וריצוף של נגיפים בחומר צמחי‬ ‫בחירתו לכהונה שנייה כמנהל‬ ‫מטעם תוכנית המסגרת השביעית למחקר‬ ‫הסכנה‬ ‫וחשיבות אימוצה המהיר להפחתת‬ ‫המכון להגנת הצומח‪.‬‬ ‫ופיתוח של האיחוד האירופי‪ .‬ועדת ההגוי של‬ ‫של הפצת גורמי מחלות נערכה במשרד ‪ ‬ברכות לד“ר מני בן חור על‬ ‫‪ ( ISERD‬המנהלת הי שראלית לתוכנית‬ ‫החקלאות האמריקאי )‪ , )USDA‬בלטסוייל‬ ‫בחירתו לכהונה שנייה כמנהל המסגרת למו" פ של האיחוד האירופי) בחרה‬ ‫להעניק את המענקים לחוקרים הבאים‪ :‬ד"ר‬ ‫הקרן‬ ‫בימים ‪ 19-17‬בנובמבר ‪ 2011‬במימון‬ ‫המכון למדעי הקרקע‪ ,‬המים‬ ‫ויקי סורוקר ‪ ,‬ד " ר ויקטור רודוב ‪ ,‬ד " ר נורית‬ ‫הדו‪-‬לאומית ישראל ‪ -‬ארה"ב )‪.) BARD‬‬ ‫והסביבה‪.‬‬ ‫פירון וד"ר פנחס פיין‪.‬‬ ‫מנהל‬ ‫הסדנה אורגנה ע "י פרופ ' עבד גרה‪-‬‬ ‫‪ ‬ברכות לד“ר מירי פרידמן עינת‪  ,‬ב מ ס ג ר ת ו ע י ד ת א ר גו ן מ ג ד לי ה פי רו ת‬ ‫המכון להגנת הצומח ‪ ,‬פרופ ' חנוך זוסנק‬ ‫בישראל שנערכה ב – ‪ 27.10.2011‬הוענק‬ ‫המכון לחקר בעלי ‪ -‬חיים‪ ,‬על‬ ‫כמנהלת אות ” יקירת הארגון “ לד “ ר יוספה שחק‬ ‫הפקולטה לחקלאות וד “ ר ג ' ון המונד מ –‬ ‫תפקידה‬ ‫הארכת‬ ‫מהמכון למדעי הצמח על פיתוח רשתות הצל‬ ‫‪ .USDA‬הסדנה התנהלה באווירה טובה‬ ‫המחלקה לעופות ומדגה‪.‬‬ ‫למטעים‪.‬‬ ‫וברמה מקצועית נאותה‪ .‬השתתפו בסדנה כ ‪ ‬ברכות לד“ר עמית גל‪ -‬און‪ ,‬המכון ‪ ‬ד “ ר מרינה פטרייקוב מהמכון למדעי הצמח‬ ‫ ‪ 50‬חוקרים וסטודנטים מארצות הברית ‪,‬‬‫להגנת הצומח‪ ,‬על מינויו כראש זכתה בתואר ” אשת השנה בתחום המדע‬ ‫המחלקה למחלות צמחים וחקר ו ה ר פ ו א ה “ ‪ ,‬ש נ י ת ן ל ה ע ל י ד י ה ר ש ו ת‬ ‫אירופה ‪ ,‬אוסטרליה ‪ ,‬דרום אפריקה ‪ ,‬ירדן ‪,‬‬ ‫העירונית לקליטה ושילוב עולים ומחזיק תיק‬ ‫מצרים וישראל‪.‬‬ ‫עשבים‪.‬‬ ‫הקליטה בעירית רשל“צ‪ .‬זאת לציון ‪ 20‬שנה‬ ‫בו‬ ‫ונישאו‬ ‫דיון‬ ‫התקיים‬ ‫ההרצאות‬ ‫בסיום‬ ‫‪ ‬ברכות לפרופ„ נמי פסטר‪ ,‬המכון לעליה הגדולה מברית המועצות‪.‬‬ ‫דברי סיכום על חשיבות הטכנולוגיה החדשה‬ ‫לחקר אחסון ואיכות תוצרת‬ ‫ב ז י ה ו י מ ו ל ק ו ל ו ת ‪ R N A‬ו ‪ ,D N A -‬כ ו ל ל‬ ‫חקלאית ומזון‪ ,‬על הארכת כהונתו‬ ‫מולקולות הנמצאות בכמויות מזעריות ו ‪ /‬או‬ ‫כמנהל המחלקה לחקר איכות‬ ‫מולקולות לגביהן יש מעט מידע מוקדם ‪,‬‬ ‫המזון ובטיחותו‪.‬‬ ‫והציפיות לעתיד‪.‬‬ ‫עמוד ‪4‬‬

‫בתמונות‪ :‬ד“ר יוספה שחק וד“ר מרינה פטרייקוב‬


‫ביקורים במינהל‪ /‬דוברות‬

‫ביקורים במינהל‬ ‫הסכם שיתוף פעולה מדעי בין המכון למדעי‬ ‫הקרקע‪ ,‬המים והסביבה ומרכז המחקר‬

‫להנדסה חקלאית של טייוואן‬ ‫מאת‪ :‬ד“ר מני בן‪-‬חור‬ ‫הסכם לשיתוף פעולה מדעי )‪ )MOU‬בתחום‬ ‫ההשקיה נחתם בין המכון למדעי הקרקע‪ ,‬המים‬ ‫והסביבה במרכז וולקני לבין מרכז המחקר‬ ‫להנדסה חקלאית של טייוואן ‪ .‬שיתוף פעולה‬ ‫זה בין המוסדות יכלול מחקרים משותפים‬ ‫והעברת ידע בנושאי טכנולוגיה‪ ,‬בקרה וממשקי‬ ‫השקיה‪ ,‬ושימור קרקע ומים‪.‬‬ ‫ההסכם נחתם בתאריך ה ‪ 16 -‬לנובמבר‪2011 ,‬‬ ‫בטכס חגיגי באולם הסמינרים של המכון למדעי‬ ‫הקרקע ‪ ,‬המים והסביבה ‪ ,‬בנוכחות משלחת‬ ‫מטייוואן ‪ ,‬פרופ ' עדה רפאלי – סגנית ראש‬ ‫המינהל לענייני אקדמיה וחוקרי המכון‪.‬‬ ‫בתמונה‪ :‬המשלחת בביקור במחלקה לאחסון‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬ד“ר לאה קרני‬ ‫מלמעלה למטה‪:‬‬ ‫ביקור משלחת אנשי עסקים מתורכיה‬ ‫במחלקה לאחסון ב– ‪.32.23.22‬‬ ‫ביקור ג‘ונתן פרשינג‪ ,‬יו“ר הועדה לשינוי‬ ‫אקלים‪ ,‬מארה“ב ב– ‪32.2.23‬‬ ‫ביקור שגרירים זרים ב– ‪31.2.23‬‬ ‫ביקור משלחת ממונגוליה ב–‬ ‫‪23.23.22‬‬ ‫ביקור שר המדע דניאל הרשקוביץ‬ ‫ב– ‪21.2.23‬‬

‫דוברות‬ ‫הגיליון המיוחד והחגיגי לכבוד ט“ו בשבט‬ ‫הוא הזדמנות מיוחדת לשתף את כלל‬ ‫העובדים במעט מהמיזמים של הדוברות‬ ‫העומדים על הפרק‪:‬‬ ‫‪ ‬בימים אלו אנו שוקדים על בנית דף בית‬ ‫חדש לאתר המינהל‪ ,‬שישקף את‬ ‫הפעילות המדעית העכשווית‪ .‬בנית הדף‬ ‫כרוכה גם בהעלאת תכנים חדשים בתתי‬ ‫הדפים ובאיסוף חומר חזותי‪.‬‬ ‫‪ ‬אני פועלת לשדרוג דף הפייסבוק של‬ ‫המינהל והגדלת מספר החברים‪ .‬דף זה‬ ‫יצא גם בשפה האנגלית‪.‬‬ ‫‪ ‬בסיוע ראשי מכונים‪ ,‬אנו מכינים חומרי‬ ‫שיווק בשפה העברית והאנגלית לטובת‬ ‫באי אגריטך והעיתונות הזרה‪.‬‬ ‫עמוד ‪5‬‬

‫נעמה רוזנברג‬

‫‪ ‬תכנון אירועי שנת ה‪ 90-‬לרבעון‬ ‫השלישי וליווי של הצוותים המבצעים‪.‬‬ ‫‪ ‬הדוברות תורמת את חלקה בתכנון‬ ‫של ימים פתוחים הנערכים בשיתוף‬ ‫שה“מ ויחידות נוספות במשרד‪ ,‬מתוך‬ ‫מגמה להגביר את הבולטות של‬ ‫המינהל‪.‬‬ ‫‪ ‬אנו בודקים אפשרויות שונות להגדלת‬ ‫מספר המבקרים‪ ,‬ועורכים מחדש את‬ ‫היחידה כדי להתמודד עם מספר הולך‬ ‫וגובר של מבקרים מהארץ ומחו“ל‪.‬‬ ‫זו ההזדמנות להגיד תודה לעובדי‬ ‫המינהל הלוקחים חלק בתכנון‪ ,‬בהכנות‬ ‫ובביצוע של אירועים שונים ופרויקטים‬ ‫מטעם הדוברות‪.‬‬

‫ברצוני לנצל במה זו כדי לברך את שמעון‬ ‫וילנאי‪ ,‬כתב קול ישראל‪ ,‬המלווה את‬ ‫המינהל דרך ארוכה וטובה‪ ,‬לרגל זכייתו‬ ‫בפרס מנכ"ל רשות השידור על שמו של‬ ‫אילן רואה ז"ל‪.‬‬ ‫מהנימוקים לפרס‪ :‬שמעון וילנאי מסקר‬ ‫שנים רבות את תחום החקלאות‪ ,‬ובשנה‬ ‫האחרונה פיתח את סיקור הנגב והגליל‪.‬‬ ‫פעיל ברשות השידור ‪42‬‬ ‫וילנאי‬ ‫בהיותו‬ ‫לו‬ ‫ניתן‬ ‫והפרס‬ ‫שנה‬ ‫ומקצועיות‬ ‫לחריצות‬ ‫סמל‬ ‫המשמשות אות ומופת לכתבים צעירים‪.‬‬ ‫הפרס יוענק על ידי מנכ"ל רשות‬ ‫השידור יוני בן‪-‬מנחם בטקס חגיגי‬ ‫שיתקיים בירושלים‪.‬‬


‫עובדים מצטיינים וצוות מצטיין של משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫רינה אדוט‪ ,‬המכון למדעי הצמח‬ ‫רינה עובדת במעבדה לזרעים מעל ‪ 30‬שנה ומשמשת‬ ‫בתפקיד מנהלת ענף ניסויים בחקלאות‪ .‬היא‬ ‫מקצוענית‪ ,‬הבקיאה בכל רזי המקצוע ומבצעת‬ ‫ביסודיות ובאמינות רבה את מכלול תפקידה‪ .‬רינה‬ ‫עצמאית מאוד בעבודתה‪ ,‬אך עם זאת‪ ,‬היא משתפת‬ ‫את הצוות והממונים בכל השלבים הרלוונטיים‪ ,‬ואף‬ ‫מייעצת לצוות הן בנושאי אדמיניסטרציה והן בנושאים‬ ‫מקצועיים‪ ,‬הודות לידע הרב שאותו צברה במהלך‬ ‫שנות עבודתה‪.‬‬ ‫רינה קשובה לצורכי הלקוחות‪ ,‬אך בד בבד מודעת‬ ‫לחשיבות הרבה של ביצוע הבדיקות על פי תקנות‬ ‫הזרעים‪ .‬היא מקפידה על נוכחות מלאה במעבדה‬ ‫ועומדת בלוח זמנים קפדני‪ ,‬דחוס‪ .‬היא נדרשת‬ ‫להפעיל שיקול דעת‪ ,‬ומבצעת זאת תמיד לשביעות‬ ‫רצון הפונים אליה‪ ,‬תוך גילוי יכולת ראייה מערכתית‪.‬‬ ‫בהיבט הכלכלי‪ ,‬ניכר שיפור לאין שיעור בתזרים‬ ‫המזומנים של המעבדה‪ .‬רינה מקפידה על שמירת‬ ‫כבוד הצוות והלקוחות‪ ,‬יוצרת קשרי עבודה אישיים עם‬ ‫צוות העובדים והלקוחות הרבים‪ ,‬וזוכה להערכה רבה‪.‬‬ ‫המעבדה לזרעים זוכה להערכה כלל עולמית מהארגון‬ ‫עומדת‬ ‫בהיותה‬ ‫זרעים‬ ‫לבחינת‬ ‫הבינלאומי‬ ‫בסטנדרטים בינלאומיים‪ ,‬ומוסמכת על ידי הרשות‬ ‫הלאומית להסמכת מעבדות‪.‬‬

‫ד“ר יעקב וינוקור‬ ‫המכון לחקר אחסון ואיכות תוצרת חקלאית ומזון‬

‫רינה אדוט‬

‫ד“ר יעקב וינוקור‬

‫יעקב הוא עובד מחקר שרמתו המקצועית גבוהה‬ ‫ביותר‪ .‬בין הישגיו המקצועיים‪ :‬הגשת בקשות‬ ‫לרישום פטנט בארה“ב‪ ,‬באירופה ובארץ על אחת‬ ‫מהמצאותיו‪ ,‬והגשת שתי הצעות הקדמיות נוספות‪.‬‬ ‫בכל ההמצאות הללו היה ד“ר וינוקור יוזם הרעיון‪,‬‬ ‫המבצע העיקרי של העבודה ומחברה הראשי של‬ ‫ההצעה‪ .‬ד“ר וינוקור הגה רעיון למחקר חדש‪ :‬זיהויים‬ ‫ובידודם של החומרים האחראים לתופעת ההשחמה‬ ‫בחסה קצוצה‪ .‬הוא נבחר לאחד המדענים המצטיינים‬ ‫אשר תרמו רבות לקידום המדע בקרב עולים חדשים‪,‬‬ ‫ולצמיחה הכלכלית ולחברה בישראל וקיבל על כך‬ ‫הוקרה מטעם אגף הקליטה בעריית רשל“צ‪.‬‬ ‫ד“ר וינוקור מגלה אחריות ויעילות רבה בעבודתו‪,‬‬ ‫ומקיים בנאמנות ובדייקנות את המוטל עליו בכל‬ ‫תחומי פעילותו‪ ,‬בעיקר בנושאי הבטיחות בעבודה‪.‬‬ ‫הוא מקצוען מדרגה ראשונה‪ ,‬מאופיין בצירוף נדיר‬ ‫של ידע מקצועי מעמיק ונרחב‪ ,‬בעל חשיבה יצירתית‪,‬‬ ‫יוזמה מדעית וכושר ביצוע מדהים‪ .‬הוא אות ומופת‬ ‫למשמעת בעבודה‪ .‬הוא מוכר כאדם הגון‪ ,‬עדין נפש‬ ‫ונכון לסייע תמיד‪ .‬יעקב מפגין יחס נימוסי ושווה כלפי‬ ‫חבריו במחלקה וזוכה לכבוד רב‪.‬‬

‫צוות מצטיין של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ‪ -2010‬המכון להנדסה חקלאית‬ ‫ד“ר זאב שמילוביץ • ד“ר אפרים מלץ • ד“ר אילן הלחמי • אהרון הופמן • חיים אגוזי • אהרון אנטלר‬ ‫משימת הצוות‪ :‬פיתוח מד הרכב החלב בעת החליבה‪ ,‬המבוסס על ספקטרוסקופיה בתחום ‪ ,VISNIR‬בניית אב טיפוס חצי מסחרי‬ ‫ובדיקתו במעבדה וברפת המינהל‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בשיתוף פעולה עם יצרן מסחרי‪ ,‬התאמת המכשיר להתקנה וליישום במכון החליבה ‪,‬‬ ‫ושילובו במערכת העברת האינפורמציה והמחשוב של הרפת‪ .‬בשלב מאוחר יותר‪ ,‬הוכחת יכולתו של המכשיר ברפתות ברחבי הארץ‪,‬‬ ‫והנחלת משמעויות המדידה בתדירות גבוהה‪ .‬בשלב נוסף ‪ -‬שיתוף פעולה עם היצרן המסחרי לקבלת הכרה ברמת הדיוק על ידי‬ ‫גורמים מוסמכים בינלאומיים כמו ‪ ICAR– International Committee For Animal Recording :‬ובהמשך ‪ -‬לווי המערכת וביצוע‬ ‫השיפורים הנדרשים למסחור ‪ .‬חשיבות המשימה למשרד ‪ :‬הרכב החלב הוא גורם משמעותי וחיוני בקבלת החלטות ניהוליות‬ ‫וממשקיות ברפת החלב‪ .‬יתר על כן‪ ,‬תפוקת החלב והרכבו מהווים מדדים עיקריים בהשבחה ובשיפורים גנטיים‪ .‬חקלאות מדייקת‬ ‫ברמת הפרה הבודדת הולכת ומתרחבת בארץ ובעולם ‪ ,‬ולכן לפיתוח זה יש חשיבות רבה בהיותו מאפשר לתעשייה הישראלית‬ ‫בתחום הטכנולוגיה החקלאית להרחיב את שווקיה ופעילותה בארץ ובעולם ומתבססת ההכרה בכך שמדינת ישראל הינה ” אור‬ ‫לגויים“ בתחום החדשנות החקלאית‪ .‬ככל הידוע‪ ,‬אין היום בנמצא מערכת אחרת המסוגלת לבצע בדיקות הרכב החלב בזמן אמת‪.‬‬ ‫פוטנציאל השיווק הוא נרחב ‪ ,‬ומכשיר זה זכה לפרסים רבים ‪ .‬שיתוף פעולה בין חברי הצוות המתמחים בתחומים שונים תרם‬ ‫לחדשנות וליוזמה‪ .‬הצוות פעל בתיאום ובהרמוניה תוך מתן כבוד הדדי והערכה לתרומת כל אחד מהחברים בו‪ ,‬עד כדי שמירת יחסי‬ ‫ידידות גם מעבר למקום העבודה‪ ,‬עם מנהלים ועובדים בחברת צח“מ המסחרית‪.‬‬

‫עמוד ‪6‬‬


‫נעים להכיר‪ /‬נוער שוחר מדע‬

‫נעים להכיר‬ ‫הפעם במדור אנו מציגים את ד“ר גיורא‬ ‫בן ‪-‬ארי מהמחלקה למדעי עצי הפרי‬ ‫במכון למדעי הצמח‪.‬‬ ‫גיל‪39 :‬‬ ‫פרק זמן במינהל‪ :‬שלוש שנים‪.‬‬ ‫דוקטורט בתחום ‪ SNPs :‬ככלי לאיתור תכונות‬ ‫כמותיות ואומדן שונות גנטית בשמרים‪.‬‬ ‫פוסטדוקטורט בנו שא ‪ :‬ספציפיות סיגנל ה ‪-‬‬ ‫‪ MAPK‬בשמרים‪.‬‬ ‫המוסד בו בוצע הדוקטורט‪ :‬הפקולטה לחקלאות‪,‬‬

‫א‪-‬ביוטיות בכלל ועקת יובש בפרט‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬השבחת הזית ומחקר של מספר נושאים‬ ‫בעלי חשיבות בחקלאות הזית‪.‬‬ ‫נושאי המחקר ‪ :‬סיגנל החומצה האבציסית‬ ‫בתגובה לעקות א‪-‬ביוטיות ברב שנתיים מעוצים‬ ‫בכלל ובגפן בפרט‪.‬‬ ‫תגובת הגפן לעקת יובש ופירוק התגובה לחלק‬ ‫הנתרם מה שור שים לעומת החל ק הנתרם‬ ‫מהנצר‪.‬‬ ‫שימוש בסמני דנ"א לאפיון שונות גנטית בין זני‬ ‫זית מסחריים ‪ ,‬לצורך קידום תוכנית השבחת‬ ‫הזית‪.‬‬

‫האוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫אפיון תהליך ההפריה בזית ‪ ,‬ואיתור מפרים‬ ‫המוסד בו בוצע הפוסטדוקטורט ‪ :‬אוניברסיטת‬ ‫מצטיינים תוך שימוש בסמני דנ"א‪.‬‬ ‫טורונטו‪ ,‬טורונטו‪ ,‬קנדה‪.‬‬ ‫אפיון רקמת הניתוק ותהליך הניתוק בפרי‬ ‫תחומי מחקר במינהל‪:‬‬ ‫ובעלה הזית‪.‬‬ ‫המחקר מתמקד בשני תחומי עניין עיקריים‪:‬‬

‫ד“ר גיורא בן‪-‬ארי‬

‫א‪ .‬תגובת צמחים רב ‪ -‬שנתיים מעוצים לעקות‬ ‫ד“ר הדר הלר‬ ‫מנהלת נוער שוחר מדע במינהל‬

‫נוער שוחר מדע‬ ‫בכתבה זו אני מביאה בפניכם את הפעילות‬ ‫המגוונת שנעשית בנוער שוחר מדע‪.‬‬ ‫ימי עיון ‪ -‬כ‪ 20 -‬כיתות של תלמידים הלומדים‬ ‫מדעי הסביבה בהיקף של ‪ 5‬יחידות לבגרות‬ ‫יגיעו השנה לימי עיון ביחידה ‪ .‬זאת בנוסף‬ ‫לימי העיון הקבועים המתקיימים כל שנה‪.‬‬ ‫הנושא המרכז השנתי של ימי העיון הוא אורח‬ ‫חיים בריא ‪ .‬הגברת המודעות בנושא מדעי‬ ‫הסביבה מעודדת כיתות להגיע ליום עיון‬ ‫במינהל שעוסק בבריאות וסביבה‪.‬‬ ‫מחנה הקיץ ‪ -‬העבודות הכתובות נשלחו אלינו‬ ‫ובקרוב נעביר אותן לבדיקה והערכה ‪ .‬טקס‬ ‫חלוקת התעודות יתקיים ב ‪ 28.2.12 -‬בשעות‬ ‫אחר הצהריים‪.‬‬ ‫” החממה “ – בפרויקט ה שנה מ שתתפות‬ ‫ארבע קבוצות ‪ :‬ביה " ס בני ארזים ‪ -‬ראשון‬ ‫בתמונות מלמעלה למטה‪:‬‬ ‫לציון ‪ ,‬תיכון מקיף ח ' – ראשון לציון ‪ ,‬חט " ב ‪ ‬פרויקט מחנה קיץ במדגה‬ ‫הדרים ‪ -‬באר יעקב וחט " ב בן יהודה ‪ -‬נס ‪ ‬פרופ„ עמוס הדס ותלמידים‬ ‫ממרכז המחוננים ביבנה‬ ‫ציונה ‪ .‬התלמידים עובדים בגן הירק ומוכרים‬ ‫את תוצרתם ‪ ,‬משתתפים בפעילויות העשרה‬ ‫ברכות לשלומית זילברברג‬ ‫בנושאים מדעיים שונים ‪ .‬תלמידי התיכון אף‬ ‫על הצטרפותה‬ ‫יי ב ח נ ו ב ב ח י נ ת מ ע ק ב לי ח י ד ה ל ב ג ר ו ת‬ ‫ליחידה לנוער שוחר מדע!‬ ‫בחקלאות‪.‬‬ ‫עמוד ‪7‬‬

‫פרויקטים‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ביוטק לתלמידי " אורט אבין " – הפרויקט‬ ‫בנושא " הדברה ביולוגית של גורם מחלת‬ ‫היבללת באגוזי אדמה (בוטן) בעזרת חיידקי‬ ‫קרקע המחזיקים ביכולות אנטיביוטיות "‪.‬‬ ‫פרוי קט זה מבוצע בהנחיית סמי פרנ ק ‪,‬‬ ‫תלמיד לדוקטורט במכון למדעי הקרקע ‪,‬‬ ‫המים והסביבה‪.‬‬ ‫אקוטופ לתלמידי " תיכון אבו גוש " – בנושא‬ ‫" טריפת זרעים "‪ .‬הפרויקט בהדרכת דפנה‬ ‫גלזר מהמכון למדעי הצמח‪.‬‬ ‫הקמת גינה אקולוגית וקורס גפן יין במרכז‬ ‫למחוננים ביבנה‪.‬‬ ‫מחנה מדעי לתלמידים מצטיינים מ"עירוני ב'‪-‬‬ ‫מודיעין " יתקיים במשך יומיים בחודש מרץ‬ ‫בהנחיית חוקרים מהמכון למדעי הקרקע ‪,‬‬ ‫המים והסביבה‪.‬‬ ‫סדרת מפגשים לתלמידים מצטיינים מביה"ס‬ ‫"הראל קריית מלאכי" תיערך במינהל‪.‬‬


‫זרקור על חוקר‬

‫המחלקה למשאבי טבע ונוף‪ ,‬המכון למדעי הצמח‬ ‫מי מחוקרי מינהל המחקר החקלאי‬ ‫מחזיק את המעבדה הגדולה ביותר?‬ ‫אל תתאמצו‪ ,‬לא תמצאו את התשובה‪...‬‬ ‫המעבדה לחקר היער במחלקה למשאבי‬ ‫טבע משתרעת על כשני מיליון דונם של‬ ‫צומח טבעי ויער נטוע! לפעילותה‬ ‫השלכות על הנוף שאנו חיים בו‪ ,‬אתרי‬ ‫הפיקניק והמחנאות שאנו מבלים בהם‪,‬‬ ‫מגוון המינים של הצומח והחי שאנו‬ ‫פוגשים בטיולים‪ ,‬מניעת שריפות‪ ,‬איכות‬ ‫המים שאנו שותים והאטת ההתחממות‬ ‫הגלובאלית‪...‬‬ ‫לקראת ט"ו בשבט‪ ,‬בחרנו להפנות‬ ‫זרקור על ד“ר יגיל אוסם‪ ,‬חוקר היער של‬ ‫המחלקה למשאבי טבע‪.‬‬ ‫יגיל התחיל את עבודתו במינהל המחקר‬ ‫החקלאי בשנת ‪ .2006‬הוא מגדיר את‬ ‫המתמחה‬ ‫יישומי‬ ‫כאקולוג‬ ‫עצמו‬ ‫באקולוגיה וממשק של צומח מעוצה‬ ‫ביער ובחורש‪.‬‬

‫העוסקים‬

‫במגוון נושאים‬

‫דוקטורנטים‬ ‫ביניהם‪:‬‬ ‫חידוש יערות שהגיעו לפרקם על בסיס‬‫התחדשות טבעית בסביבה מוגבלת מים‪.‬‬ ‫משטר הקרינה ומשק המים ביער‬‫והשפעתם על צומח תת היער‪.‬‬ ‫פיתוח שיטות לניטור משק המים ביער‬‫והתאמת מבנה‪ ,‬הרכב וממשק היער‬ ‫לתנאי בית הגידול‪.‬‬ ‫הסבת יערות חד‪ -‬גיליים וחד‪ -‬מיניים‬‫ליערות רב גיליים מעורבים וההשלכות‬ ‫לגבי תפקוד היער‪.‬‬ ‫ שימוש ברעיית בקר וצאן ככלי לניהול‬‫היער והפחתת סכנת שריפות‪.‬‬ ‫אקופיזיולוגיה של מיני מפתח בחורש‬‫הים תיכוני והתמודדות עם בצורת‪.‬‬ ‫יחסי גומלין בין צבי ארץ ישראלי לבין יער‬‫נטע אדם‪.‬‬ ‫פיתוח כלים לניטור מבנה ותפקוד היער‪.‬‬‫תכניות המחקר המתבצעות במעבדה‬

‫ד“ר יגיל אוסם‬ ‫ידי קק"ל שהתחייבה לתמוך בו לטווח זמן‬ ‫של שנים רבות‪.‬‬ ‫עבודתו של יגיל ביער נעשית בשיתוף פעולה‬ ‫צמוד ויומיומי עם הקק"ל‪ .‬לאחרונה הוא היה‬ ‫שותף בצוות מצומצם שערך וניסח תורה‬ ‫חדשה לניהול היער בישראל‪ .‬המסמך נמצא‬ ‫כיום בשלבים מתקדמים של עריכה לאחר‬ ‫שעבר שיפוט מקצועי ומדעי‪ .‬התורה החדשה‬ ‫עתידה להביא שינויים מרחיקי לכת באופן‬ ‫הניהול ומראה היערות בארץ‪ .‬כחלק מתהליך‬ ‫היישום וההטמעה של תורת ניהול היער‪ ,‬יגיל‬ ‫מלווה מדעית פרויקט חדש של יער מודל‬ ‫שהושק בקק"ל לקראת שנת הייעור העולמית‬ ‫ "פרויקט יער העתיד לבוא"‪ .‬יגיל פיתח יחד‬‫עם צוות מקק"ל תכנית חדשה לניטור וסקר‬ ‫יער ביערות הארץ‪ ,‬ומלווה בימים אלה את‬ ‫הצעדים הראשונים במימושה‪ .‬במסגרת‬ ‫המאר"ג‪ ,‬יגיל תרם לגיבוש תכנית לאומית‬ ‫לניטור המגוון הביולוגי‪ ,‬כראש צוות מומחים‬ ‫שגיבש את תכנית ניטור המגוון הביולוגי‬

‫שתי התמונות צולמו על ידי ד “ ר‬ ‫יגיל אוסם ומתעדות את עבודת‬ ‫ה מ ח ק ר ש ל ו בי ע ר ו ת ‪ .‬ה ת מו נ ה‬ ‫משמאל הוצגה בתערכות הצילום‬ ‫של המינהל‪ .‬תמונות נוספות בנושא‬ ‫עצים ויער הוצגו בתערוכת הצילום‬ ‫שנערכה בסגרת אירוע ט “ ו בשבט‬ ‫של המינהל שיתקימו ב –‪ 6‬בפרואר‬ ‫באולם כהן‪.‬‬ ‫יגיל עוסק במגוון היבטים של ייעור‬ ‫וניהול יער בר‪-‬קיימא בסביבות מוגבלות‬ ‫מים‪ .‬בישראל ‪ 1.96‬מיליון דונם שטחי‬ ‫יער וחורש המנוהלים בגישה רב‬ ‫תכליתית למילוי מגוון יעדים אקולוגיים‪,‬‬ ‫כלכליים וחברתיים‪ .‬במעבדה לחקר‬ ‫היער נבחנים כלי ממשק יערניים שונים‬ ‫והשפעתם האינטראקטיבית עם תנאי‬ ‫הסביבה‪ ,‬על מבנה ותפקוד היער‪,‬‬ ‫ויכולתו לספק מגוון שרותי מערכת‬ ‫אקולוגית‪ .‬המעבדה מתמקדת במחקר‬ ‫ופיתוח מתודולוגיות יערניות לעידוד‬ ‫והכוונת ההתחדשות הטבעית ביער‪,‬‬ ‫טיפוח המגוון הביולוגי ושיפור העמידות‪,‬‬ ‫היציבות וכושר ההסתגלות של היער‬ ‫להפרעות ושינויי סביבה‪ .‬המעבדה‬ ‫עוסקת גם בנושאים תיאורטיים יותר‬ ‫כגון‪ :‬הקשר שבין מגוון המינים בחברות‬ ‫צומח לבין התפקוד והיציבות של‬ ‫מערכות אקולוגיות‪ .‬במעבדה פועלים‬ ‫בימים אלה חמישה תלמידי מוסמך ושני‬ ‫עמוד ‪8‬‬

‫ממומנות על ידי קרנות שונות‪ :‬הנהלת‬ ‫ענף יער (קק"ל)‪ ,‬המדען הראשי‪ ,‬קרן יד‬ ‫הנדיב‪ ,‬עיזבונות המדינה‪ ,‬המשרד לאיכות‬ ‫הסביבה‪International Arid Land ,‬‬ ‫‪ ,Consortium‬והאקדמיה הלאומית‬ ‫למדעים‪ .‬מבין התכניות השונות ראוי‬ ‫להדגיש מחקר ארוך טווח המתנהל ביער‬ ‫הקדושים בהרי יהודה‪ .‬בתכנית זו נבחנים‬ ‫בטווח זמן של עשרות שנים‪ ,‬מתווים‬ ‫שונים לחידוש יערות אורן בוגרים שהגיעו‬ ‫לפרקם‪ ,‬על בסיס התחדשות טבעית‪,‬‬ ‫ועיצובם כיערות מעורבים של עצי מחט‬ ‫ורחבי עלים מקומיים‪ .‬נבחנות ההשלכות‬ ‫של הרכב‪ ,‬מבנה‪ ,‬וממשק היער על‬ ‫היבטים שונים של מגוון ביולוגי ופעילות‬ ‫בע"ח‪ ,‬יעילות ניצול מים ועמידות ליובש‪,‬‬ ‫ייצור ראשוני וקיבוע פחמן ועוד‪ .‬אזור‬ ‫המחקר הוגדר כ"אתר מחקר אקולוגי‬ ‫ארוך טווח" (‪ ,)LTER‬ומהווה חלק מרשת‬ ‫ארצית (המאר"ג) ועולמית (‪ )ILTER‬של‬ ‫אתרי מחקר מסוג זה‪ .‬המחקר ממומן על‬

‫ב"אזור המעבר" (צפון הנגב ודרום השפלה)‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בעקבות השריפה בכרמל‪ ,‬הוא נטל‬ ‫חלק בשני צוותי מומחים שגיבשו את‬ ‫המלצות ממשק הצומח המעוצה והנטיעות‬ ‫בתכנית לשיקום הכרמל‪ .‬יגיל הוא חבר‬ ‫בקבוצת עבודה ב‪( IUFRO -‬ארגון מדעני‬ ‫היער העולמי) המקדמת גישות שונות לניהול‬ ‫אקולוגי של יערות ברחבי העולם‪ .‬במסגרת‬ ‫זו‪ ,‬הוזמן להיות חבר בוועדה המדעית‬ ‫המארגנת של כנס שיערך בשנה הקרובה‬ ‫בניו‪-‬זילנד‪ .‬לדברי יגיל‪ ,‬הזדקנותו של דור‬ ‫היערות הראשון שניטע בישראל‪ ,‬לחצי‬ ‫הפיתוח ההולכים וגוברים‪ ,‬העלייה החדה‬ ‫בביקוש לשטחים הפתוחים לצורכי נופש‬ ‫ובילוי בחיק הטבע‪ ,‬שינויי אקלים ואיתם‬ ‫העלייה בתכיפות אירועי אקלים קיצוניים‬ ‫ושריפות‪ ,‬כל אלה‪ ,‬לצד הבנתנו ההולכת‬ ‫וגוברת בנוגע להשפעת האדם על המערכות‬ ‫האקולוגיות ותלותו בהן‪ ,‬מחייבים‪ ,‬יותר מאי‬ ‫פעם‪ ,‬קפיצת מדרגה מדעית ומקצועית‬ ‫בהבנת המערכת האקולוגית וניהול השטחים‬ ‫הפתוחים בישראל בכלל ושטחי היער בפרט‪.‬‬


‫מלגאיםגאים‬ ‫במדור זה אנו מציגים את עבודתה של איריס שינבאום שזכתה במלגת האורגניזם השלם לשנת ‪.2010‬‬ ‫עבודה זו נעשתה בהנחיית‪ :‬פרופ' חיים קיגל מהפקולטה לחקלאות ד"ר זלמן הנקין וד"ר אריה ברוש ממרכז מחקר נוה‪ -‬יער‬ ‫החורש הים תיכוני עוצב ונשמר אלפי שנים‬ ‫ע"י רעיית עיזים מסורתית בשילוב דילול‪.‬‬ ‫שמירת החורש הפתוח ע"י רעייה והקטנת‬ ‫הביומסה הצמחית‪ ,‬מונעת שריפות‪,‬‬ ‫מגדילה מגוון מינים‪ ,‬ומאפשרת לנצל את‬ ‫השטח לפנאי ונופש‪ .‬בשנים האחרונות‬ ‫חלה ירידה באוכלוסיית העיזים בחורש‬ ‫בגליל‪ ,‬במקביל לעלייה בעדרי הבקר‪ .‬כיום‪,‬‬ ‫שטחי החורש המגודרים לבקר מתרכזים‬ ‫בגליל ובכרמל ומשתרעים על פני‬ ‫‪ 320,000‬דונם‪ ,‬ובהם מגדלים כ‪16,000-‬‬ ‫ראש‪ .‬לרעייה השפעה ישירה על הרכב‬ ‫ומבנה הצומח‪ .‬עוצמתה של הרעייה‪,‬‬ ‫התנהגות הבקר‪ ,‬משך ותזמון הרעייה‪,‬‬ ‫עונת הרעייה ותוספות מזון משפיעים על‬ ‫ניצול השטח והתחדשות החורש‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫קיימת חשיבות בהבנת הקשר בין‬

‫באמצעות צילום אורתופוטו‪ ,‬תוכנת ‪Erdas‬‬ ‫ואימות בשטח ע"י מכשיר ‪ .GPS‬הופקה‬ ‫מפה ב‪ GIS -‬המהווה בסיס לנתוני הניסוי‪.‬‬ ‫ניסוי הקדמי‪ ,‬שנערך בחלקה בת ‪ 280‬דונם‪,‬‬ ‫בחן את הטכנולוגיות השונות המשמשות‬ ‫בניסוי‪ .‬בהמשך‪ 2000 ,‬דונם חולקו ל‪4-‬‬ ‫חלקות ובהן ‪ 2‬טיפולי לחצי רעייה‪ 30 :‬ו‪18-‬‬ ‫דונם לפרה‪ .‬הניסוי כולל שלוש עונות‬ ‫המאפיינות את מצבי המרעית השונים‬ ‫(אביב‪ ,‬קיץ וסתיו)‪ .‬בכל עונה נבחנו‪ :‬תנועת‬ ‫הפרות‪ ,‬פעילותן והמאזן האנרגטי שלהן‬ ‫באמצעות קולרי ‪ ,GPS‬מדי פעילות וקצב לב‬ ‫המוצמדים לגוף הפרה‪ .‬האותות ממכשיר ה‪-‬‬ ‫‪ GPS‬תורגמו למיקום בעה"ח בשטח וע"פ‬ ‫נוסחת כיול שהתקבלה מתצפיות התנהגות‪,‬‬ ‫סווגו פעילויות הפרות לרעייה‪ ,‬עמידה‪,‬‬ ‫שכיבה והליכה בכל ‪ 5‬דקות‪ .‬מדידת קצב‬

‫תוצאות הניסוי הראו כי פיזור הרעייה‬ ‫בשטח בעונות השונות לא היה אחיד‬ ‫והושפע מטיפוסי הצומח השונים‪ :‬בקיץ‬ ‫ובסתיו שהה הבקר רוב הזמן בטיפוסי‬ ‫הצומח בהם אחוז כיסוי העצים גבוה‪,‬‬ ‫ואילו באביב‪ ,‬כאשר המרעית העשבונית‬ ‫ירוקה ועשירה‪ ,‬שהה הבקר יותר‬ ‫בטיפוסי הצומח הנשלטים ע"י שיחים‬ ‫אשר בסביבתם המרכיב העשבוני גבוה‪.‬‬ ‫נמצא הבדל בין העונות בתבנית‬ ‫הבקר‪,‬‬ ‫של‬ ‫היומית‬ ‫ההתנהגות‬ ‫ההארה‬ ‫משעות‬ ‫המושפעת‬ ‫ההוצאה‬ ‫תבנית‬ ‫ומהטמפרטורה‪.‬‬ ‫האנרגטית היומית הייתה שונה בין‬ ‫העונות ותאמה את שעות פעילות‬ ‫הרעייה בעונות השונות‪ .‬בימים אלה אני‬ ‫הנתונים‬ ‫את‬ ‫סטטיסטית‬ ‫בוחנת‬

‫בתמונות מימין לשמאל‪:‬‬ ‫פרות במרעה מדולל‬ ‫איריס שוקדת על‬ ‫המחקר‬ ‫פרות עם חיישן במרעה‬ ‫צילום‪ :‬ד“ר זלמן הנקין‬

‫התנהגות בעה"ח לשינויים החלים בחורש‪,‬‬ ‫באופן שיעזור בקביעת ניהול ממשק רעייה‬ ‫מיטבי שיבוא לידי ביטוי הן בייצור הבשר‬ ‫והן בהקשר הצמחי והנופי‪ .‬כיום‪ ,‬מנוצלים‬ ‫כל שטחי החורש הטבעי בארץ לרעיית‬ ‫בקר‪ ,‬אך מעטים הם המחקרים בהם‬ ‫נבדקה השפעתה של הרעייה על מבנה‬ ‫החורש‪ ,‬ולא נקבע ממשק רעייה מיטבי‪.‬‬ ‫יעדי המחקר הינם‪:‬‬ ‫א) לימוד הקשר שבין מבנה‪ ,‬הרכב ואיכות‬ ‫הצומח בחורש להתנהגות ופיזיולוגיית‬ ‫הבקר במהלך עונות הרעייה‪.‬‬ ‫ב) בדיקת השפעת לחצי רעייה שונים על‬ ‫ביצועי העדר‪ ,‬התנהגות ופיזיולוגית הבקר‬ ‫וכן על מבנה‪ ,‬הרכב והתחדשות החורש‪.‬‬ ‫הניסוי מתבצע בחוות חט"ל (חורש טבעי‬ ‫למרעה) בגליל המערבי‪ ,‬השייכת למינהל‬ ‫המחקר החקלאי‪ .‬השטח מאופיין בשילוב‬ ‫צומח חורש סבוך בשליטת אלון מצוי ‪,‬‬ ‫וחורש פתוח בשליטת קידה שעירה וסירה‬ ‫קוצנית‪ .‬כשלב ראשון‪ ,‬נקבעו חמישה‬ ‫טיפוסי צומח ועבירות כל תא שטח‬ ‫עמוד ‪9‬‬

‫הלב בוצעה במרווחי זמן של דקה‪ ,‬וכוילה‬ ‫להוצאה האנרגטית של הפרה באמצעות‬ ‫מדידת צריכת חמצן (שיטת ‪.)O2P-HR‬‬ ‫במקביל‪ ,‬בוצעו דיגומי צומח וצואה לאפיון‬ ‫ההרכב הבוטני‪ ,‬האיכות והכמות של המנה‬ ‫הנאספת‪ .‬מדדים אלו נבחנים ע"י טכנולוגית‬ ‫ה‪Near Infrared Reflectance ( NIRS-‬‬ ‫‪ .)Spectroscopy‬השפעת לחצי רעייה על‬ ‫הרכב ומבנה החורש נבחנת ע"י השוואת‬ ‫חתכי צומח קבועים שנערכו בתחילת הניסוי‬ ‫ונדגמו שוב בסופו‪ .‬כל חתך באורך ‪ 20‬מטר‪,‬‬ ‫מוקם בשני טיפוסי חורש ובשני לחצי‬ ‫הרעייה‪ ,‬סה"כ ‪ 56‬חתכים‪ .‬בכל אחד‬ ‫מהחתכים נרשם‪ :‬הרכב ואחוז הכיסוי‬ ‫הצומח לאורך החתך‪ ,‬פני השטח של‬ ‫הביומסה הזמינה לאכילה‪ ,‬ונביטה של צומח‬ ‫מעוצה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נדגמו שני עצי אלון מייצגים‬ ‫בכל חתך לבדיקת השפעת הרעייה על‬ ‫מבנה ותכונות העץ‪ .‬כן נערך מעקב שוטף‬ ‫אחר ביצועי העדר במרעה שכלל‪ :‬שקילת‬ ‫עדר האמהות‪ ,‬בדיקת אחוז התעברות‪,‬‬ ‫שעור המלטה ואחוזי גמילה‪.‬‬

‫שהתקבלו‪ ,‬אך בבחינה ראשונית לא‬ ‫נמצא הבדל משמעותי במרבית המדדים‬ ‫הנבדקים בין לחצי הרעייה השונים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬מחקר זה הוא ראשון מסוגו‬ ‫ומטרתו לבחון את כושר הנשיאה של‬ ‫מרעה חורש טבעי‪ .‬בדיקת כושר הנשיאה‬ ‫של שטחים אלו ע"י לימוד הקשר בין‬ ‫התנהגות הרעייה‪ ,‬הוצאה אנרגטית‬ ‫והרכב המנה לממשק הרעייה עשוי‬ ‫לתרום לקביעת ממשק בר‪-‬קיימא‪ .‬ממשק‬ ‫כזה‪ ,‬יביא לניצול מיטבי של שטחים אלו‬ ‫ויתרום לשיפור רמת יצרנותם וביצועיהם‬ ‫של הפרות במרעה מחד‪ ,‬ושמירה על‬ ‫הצומח בשטח מאידך‪ ,‬ובכך יצמצם את‬ ‫הניגודים בין המגדל לבין הגורמים‬ ‫העוסקים בשמירת טבע‪ ,‬ויהווה כלי‬ ‫ממשקי בניהול שטחי החורש הטבעי‬ ‫הפתוחים‪.‬‬ ‫תודה למנחים שלי ולאנשי המינהל‪ :‬ד"ר‬ ‫יוג'ין אונגר‪ ,‬ד"ר יאן לנדאו ולבנה דבש‪:‬‬ ‫וכן לד"ר עמית דולב ויהודה יהודה‬ ‫ממו"פ צפון‪ ,‬ולבעלי העדר יגאל וחיים‬


‫גמלאים‬

‫נופשון הגמלאים בצפון‬ ‫מאת‪ :‬עמליה ברזילי‪ ,‬רכזת גמלאים‬ ‫לקראת סוף השנה האזרחית ‪ 2011‬יצאנו עם גמלאינו לנופשון בן ארבעה ימים לאזור הצפון‬ ‫ורמת הגולן‪ .‬התארחנו בקיבוץ "מלון בטבע – הגושרים" ובכל יום הייתה תוכנית לטיולים באזור‪.‬‬ ‫הנופשון היה גדוש באטרקציות חלקן מוכרות יותר וחלקן חדשות‪.‬‬ ‫ביקרנו באתר " אשכול " של מקורות ‪ ,‬שנפתח לקהל מבקרים זה מכבר ‪ ,‬בציפורי בפסיפסים ‪,‬‬ ‫בשמורת הבניאס ובגשר התלוי‪ .‬לעת ערב סיירנו בעגלות מסתור לצפות בעגורים שהפכו חלק‬ ‫מנוף אגמון החולה‪ .‬ביקרנו בחצר תל‪ -‬חי ובכפר גלעדי בשביל המורשת‪ ,‬בבית אריזה לפירות‬ ‫הצפון "בראשית" ברמת הגולן‪ ,‬ביקב דלתון ושמורות טבע ועוד‪ .‬את הערבים הנעימו לנופשים‬ ‫בפונץ„ ובשירת ארץ ישראל היפה‪ .‬היה קר בחוץ וחם בלב לפגוש את גמלאינו במלוא כושרם‬ ‫ומרצם מטיילים ולא מוותרים על אף אתר‪.‬‬ ‫הנופשון נערך בשיתוף גמלאי משרד החקלאות ‪ ,‬בניהול חברת " צבר " ‪ ,‬ובסבסוד חלקי של‬ ‫המשרד והחברה למפעלי כלכלה‪ .‬הנופשונים נערכים לרווחת הגמלאים‪ ,‬לגיבוש ולחיזוק הקשר‬

‫עם מינהל המחקר החקלאי‪.‬‬

‫איחולי הצלחה וברכות‬ ‫לבביות לפורשים‬ ‫*‬ ‫ד“ר אבנר כרמי‬ ‫המכון למדעי הצמח‬ ‫*‬ ‫ד“ר אריה נדלר‬ ‫המכון למדעי המים‪ ,‬הקרקע‬

‫בתמונות מלמעלה למטה‪ :‬מיון תפוחים בבית האריזה של חברת ”בראשית“‪ ,‬נוף טבעי הנשקף‬ ‫ממלון ”הגושרים“ וביקור באתר ציפורי‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬איציק ניר‪ ,‬גמלאי המינהל‪.‬‬

‫והסביבה‬ ‫*‬ ‫יוסף גרינשפון‬

‫תוכנית הסמינרים לשנת ‪3123‬‬ ‫לגמלאי משרד החקלאות‪ ,‬מינהל המחקר ועובדיו‬ ‫מפגש שני‪ 15 :‬בפברואר‪ ,‬יום ד'‬ ‫מקום ‪ :‬אודיטוריום של בנק הגנים‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‬ ‫‪ .10.45-10.00‬ד"ר שמואל גן‪-‬מור‪ ,‬מנהל המכון להנדסה חקלאית‪ ,‬בנושא‪ :‬חידושים‬ ‫בהנדסה חקלאית‬ ‫‪ 11.15-10.30‬ד"ר הארי פריס‪ ,‬חוקר מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬נוה‪-‬יער‪ ,‬בנושא‪ :‬חידושים‬ ‫בדלועיים‬ ‫מפגש שלישי‪ 21 :‬במרץ‪ ,‬יום ד'‬ ‫מקום ‪ :‬אולם הריס‪ ,‬ליד הספרייה‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‬ ‫‪ 10.45-10.00‬ד"ר עמית גל און‪ ,‬המכון להגנת הצומח‪ ,‬בנושא‪ :‬עמידות למחלות בדרך‬ ‫ההנדסה הגנטית‬ ‫‪ 11.45-11.00‬ד"ר דוד קניגסבוך‪ ,‬חוקר מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬בנושא‪ :‬יצוא תבלינים‬ ‫מפגש רביעי‪ 2 :‬במאי‪ ,‬יום ד'‬ ‫מקום ‪ :‬אולם האריס‪ ,‬ליד הספרייה‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‬ ‫‪ 10.45-10.00‬ד"ר אילן קרפלוס‪ ,‬גמלאי חוקר מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬בנושא‪ :‬סימביוזה בים‬ ‫‪ 11.45-11.00‬ד"ר יפתח ואקנין‪ ,‬חוקר מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬בנושא‪ :‬פיתוח דלק ביולוגי‬ ‫מפגש חמישי‪ 6 :‬ביוני‪ ,‬יום ד'‬ ‫מקום ‪ :‬אולם האריס‪ ,‬ליד הספרייה‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‬ ‫ד"ר אפרים לוינסון‪ ,‬חוקר מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬נוה ‪-‬יער‪ ,‬בנושא‪ :‬ייצור‬ ‫‪10.45-10.00‬‬ ‫חומרים פעילים בצמחי מרפא‬ ‫עמוד ‪10‬‬

‫המכון להנדסה חקלאית‬


‫על חג ט“ו בשבט‪ /‬פיתוח שקדים במינהל‬

‫על חג ט“ו בשבט‬ ‫המקור הקדום ביותר שבו מוזכר ט"ו‬ ‫בשבט הוא המשנה (מסכת ראש השנה‬ ‫א‪ ,‬א)‪ .‬בתחילתה של המסכת נאמר‪:‬‬ ‫"ארבעה ראשי שנים הם‪ :‬באחד בניסן‬ ‫ראש השנה למלכים ולרגלים; באחד‬ ‫באלול ראש השנה למעשר בהמה;‬ ‫באחד בתשרי ראש השנה לשנים‬ ‫לשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות;‬ ‫באחד בשבט ראש השנה לאילן‪ ,‬כדברי‬ ‫בית שמאי‪ ,‬בית הלל אומרים ‪ -‬בחמישה‬ ‫עשר בו"‪ .‬כבמרבית המקרים שבהם יש‬ ‫ויכוח בין בית הלל לבית שמאי‪ ,‬נקבעה‬ ‫ההלכה כבית הלל‪ .‬רש"י מנמק את‬ ‫המועד שנבחר לראש השנה לאילן‪:‬‬ ‫" שכבר עבר רוב ימות הגשמים‪ ,‬שהוא‬ ‫זמן רביעה‪ ,‬ועלה השרף באילנות ונמצאו‬ ‫הפירות חונטים מעתה"‪ ,‬כלומר זו‬ ‫תחילת השנה החקלאית הטבעית של‬ ‫האילן‪.‬‬ ‫מלכתחילה נקבע ט"ו בשבט רק כמועד‬ ‫ליישום דינים הקשורים בפרי העץ ‪-‬‬ ‫ובפרט דיני תרומות ומעשרות‪ ,‬כפי‬

‫שמסביר הרמב"ם בספרו "היד החזקה"‪:‬‬ ‫"אין תורמין מפירות שנה זו על פירות‬ ‫שנה שעברה‪ ,‬ולא מפירות שנה שעברה‬ ‫על פירות שנה זו‪ .‬ואם תרם אינה תרומה‪,‬‬ ‫‪ ...‬וט"ו בשבט ראש השנה למעשרות‬ ‫האילן"‪ .‬רבי יהודה הלוי ברבי הלל‪,‬‬ ‫משורר שחי בארץ ישראל לפני שנת אלף‬ ‫לספירה‪ ,‬חיבר שיר‪-‬תפילה "שמונה‬ ‫עשרה לראש השנה לאילן"‪.‬‬ ‫מועד הפיכתו של ט"ו בשבט לחג‪ ,‬אינו‬ ‫ברור‪ .‬יש שמשערים כי היה זה כבר‬ ‫בתקופת המשנה‪ ,‬ויש המאחרים זאת עד‬ ‫למאה ה ‪ .16-‬מנהג אכילת הפירות‪ ,‬זכר‬ ‫לפירות ארץ ישראל ולקשר אל הארץ‪,‬‬ ‫התפשט בכל קהילות הגולה‪ .‬בספר‬ ‫"חמדת הימים" שהתפרסם במאה ה ‪17-‬‬ ‫ועוסק במנהגי חגים‪ ,‬נקבע סדר מיוחד‬ ‫לט"ו בשבט‪ ,‬לפיו אוכלים ביום זה‬ ‫שלושים מיני פירות‪ ,‬שותים ארבע כוסות‬ ‫יין אדום ולבן‪ ,‬ואומרים קטעים מהמקורות‬ ‫על עצים וצמחים‪ .‬סדר זה של החג נדפס‬ ‫גם בספר נפרד‪ ,‬בשם "פרי עץ הדר"‪,‬‬

‫שזכה לתפוצה רחבה‪.‬‬ ‫צמיחתו של ט“ו בשבט כחג קיבלה תאוצה‬ ‫על רקע הניתוק הפיזי של עם ישראל מארץ‬ ‫ישראל ‪ -‬בחג זה ניתן ביטוי לגעגועים לארץ‪,‬‬ ‫לנופיה ולפירותיה‪ .‬במרוצת השנים‪ ,‬פשט‬ ‫המנהג לאכול פירות בט“ו בשבט ולספר‬ ‫בשבחה של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫בט"ו בשבט בשנת תר"ן ‪ 1890 -‬יצא המורה‬ ‫והסופר זאב יעבץ עם תלמידיו מבית הספר‬ ‫בזכרון‪-‬יעקב לנטיעה חגיגית‪ ,‬וקבע בכך אופי‬ ‫חדש לט"ו בשבט‪ .‬נימוקו לצעד זה‪" :‬למען‬ ‫חבב את הנטעים‪ ,‬נטעי הארץ אשר נטע ה'‬ ‫לאבותינו לשבוע מטובם ולהתענג מיופיים‪,‬‬ ‫יש לבית‪-‬הספר לעשות יום טוב את היום‬ ‫אשר נועד מימי קדם בישראל לראש השנה‬ ‫לאילנות‪ ,‬לערוך בו במערכת‪ ,‬כרוב חן והדר‪,‬‬ ‫את העצים‪ ,‬הנטעים‪ ,‬השושנים"‪ .‬יוזמה זו‬ ‫נקלטה במושבות עבריות נוספות‪ ,‬ובשנת‬ ‫‪ 1908‬הכריזה הסתדרות המורים על ט"ו‬ ‫בשבט כחג הנטיעות‪ ,‬ומאוחר יותר אימצה‬ ‫הקרן הקיימת לישראל את המועד הזה‪.‬‬

‫שוקדים על השקד‬ ‫לכבוד החג‪ ,‬אנו מביאים טעימה קטנה על פיתוח זנים חדשים של שקדים‪.‬‬ ‫"מתן"‪,‬ו‪" -‬זוהר" הם זני השקדים החדשים שפותחו במרכז מחקר נוה ‪-‬יער על‬ ‫ידי ד “ ר דורון הולנד ‪ .‬הזנים מתאפיינים בגלעין גדול טעם מיוחד ויבולים‬ ‫גבוהים‪ .‬הזנים "זוהר" ו‪"-‬מתן" מסוגלים להפרות את עצמם ואינם זקוקים לזן‬ ‫מפרה‪ .‬פיתוח זנים אלו התאפשר הודות למחקר שעשה שימוש ביכולת לזהות‬ ‫ולאתר את הגן לפוריות עצמית בשקד כבר בשלב הנבט המוקדם‪.‬‬ ‫במטע שקד שיגרתי יש צורך בשילוב של זנים מפרים בכדי להביא למצב‬ ‫אופטימאלי של הפריה על ידי דבורים וכתוצאה מכך למקסם את כמות היבול‪.‬‬ ‫מטע כזה הוא לא אחיד ומייצר בעיות רבות‪ .‬זנים שונים זקוקים לתנאי גידול‬ ‫שונים ‪ .‬לא תמיד זני המפרה פורחים ביחד וההפריה לעיתים היא בעייתית ‪.‬‬ ‫הפירות של הזנים השונים לא מבשילים ביחד ומצריכים קטיף נפרד המסרבל‬ ‫את התהליך ועולה כסף רב‪.‬‬ ‫הפיתוח של זנים בעלי הפריה עצמית אמור לאפשר שימוש בזן אחיד שאיננו‬ ‫תלוי במועד הפריחה וההבשלה של זנים אחרים ויתכן שאף יפחית את הצורך‬ ‫בהפריה על יד דבורים‪ .‬כמו כן זנים בעלי הפריה עצמית יכולים להיות מפרים‬ ‫מצוינים לזן "אום ‪ -‬אל פחם" שהוא הזן המרכזי המרכיב כיום את מטעי השקד‬ ‫בארץ‪ .‬הפיתוחים הנ" ל יובילו לחסכון רב בכסף ולהגדלה משמעותית ברווחיות‬ ‫המטע‪.‬‬ ‫עמוד ‪11‬‬

‫עמוד ‪22‬‬

‫צילום‪ :‬כאמל חטיב‬


‫אחרי מות‬

‫‪2012 - 1953‬‬

‫אסף פורת‬ ‫אנו מביאים בפניכם את דברי ההספד שנכתבו על אסף פורת ז“ל‬ ‫על ידי ד“ר מנחם אדלשטיין‪ ,‬מנהל מחלקת דלועיים ממרכז מחקר נוה‪-‬יער‪.‬‬ ‫אסף עבד במינהל כטכנאי מחקר במשך ‪ 18‬שנה‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך‪.‬‬

‫אסף‪:‬‬ ‫איך אפשר להיפרד ממך כשלא באמת רוצים?‬ ‫מאז שחלית קיווינו והתפללנו שתחלים‪ ,‬אבל בסוף המחלה הארורה הכריעה‬ ‫אותך‪.‬‬

‫צילום‪ :‬ד“ר רוני כהן‬

‫אסף החל את עבודתו בנוה‪-‬יער בשנת ‪ 1996‬במחלקה למטעים‪ ,‬ועבד איתנו‬ ‫ביחידה לדלועיים מזה ‪ 12‬שנים‪.‬‬ ‫אסף היה איש צנוע‪ ,‬בעל מזג נוח ויצר קשרי עבודה מצוינים עם אנשי המחלקה וכלל עובדי נווה יער‪.‬‬ ‫אסף היה מוכר ומוערך גם מחוץ לנווה‪ -‬יער על ידי חקלאים ואנשי חברות זרעים ומשתלות איתן היינו בקשר‪.‬‬ ‫אסף היה עובד חרוץ‪ ,‬אחראי‪ ,‬יוזם ומקפיד על כל הפרטים‪.‬‬ ‫אסף ליווה אותנו בתוכנית המחקר והטיפוח של כנות הדלעת בה אנו עוסקים בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫אסף בעצם הוביל את תוכנית הטיפוח תוך בירור‪ ,‬חקירה‪ ,‬יוזמה‪ ,‬רעיונות חדשים ומחויבות רבה לנושא‪.‬‬ ‫יוזמתו ותרומתו בלטו במיוחד נוכח העובדה שלא הייתה לאסף השכלה פורמאלית בחקלאות או בביולוגיה‪.‬‬ ‫על תרומתו הרבה לעבודה זכה אסף לפני מספר שנים לתואר עובד מצטיין מטעם משרד החקלאות‪.‬‬ ‫אסף אהב את הטבע החקלאות הרבה לטייל ברחבי הארץ ובעולם‪.‬‬ ‫אסף יחסר לנו מאוד‪ .‬חלל גדול נותר אצלנו‪.‬‬ ‫אנו נפרדים ממך בצער‪.‬‬ ‫תנוח בשלום ‪ ,‬יהיה זכרך ברוך‪.‬‬

‫המינהל מביע צער על פטירתו של ד“ר שלמה כהן‪,‬‬ ‫גמלאי המכון להגנת הצומח‪.‬‬

‫יהי זכרו ברוך‪.‬‬

‫עמוד ‪12‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.