Page 1


‫ארכיט־‬ ‫ק ט ו ר ה‬ ‫עצמאית‬ ‫באחד לאחד‬ ‫[ קיץ תשע"ה | ‪] 2015‬‬


‫ארכיט־‬ ‫ק ט ו ר ה‬ ‫עצמאית‬ ‫באחד לאחד‬ ‫[ ארכ' אלון שיקאר | ארכ' יוני אבידן ]‬


‫אג'נדה‬ ‫‪1:1‬‬ ‫מציאות ‪ :‬אקדמיה‬

‫אחד לאחד הוא סטודיו תגובה ניסויי בו‬ ‫ ‬ ‫הסטודנטים והמנחים משחקים יחד את תפקידי‬ ‫הסוכנים השונים בעולם הבניה‪ .‬זהו מהלך שמי‬ ‫תחיל מזיהוי פוטנציאל בקרקע‪ ,‬ניסוח פרוגראי‬ ‫מה עבורה‪ ,‬גיוס כספים ומשאבים‪ ,‬עיצוב ותכנון‬ ‫ולבסוף בניה וביצוע של הרעיון היזמי‪ .‬קורס זה‬ ‫הוא למעשה תמציתה של מתודולוגיה מדמה‬ ‫מציאות אשר בכוחה לחנך לארכיטקטורה המי‬ ‫עניקה לסטודנט לא רק כלים ויכולות בהיבט של‬ ‫תפיסה חללית ואנושית אלא חושפת בפניו את‬ ‫החשיבה האדריכלית על מנעדה הרחב ביותר‪.‬‬ ‫חוק וסדר‪ :‬תחילה מתחולל פשע‪ ,‬לאחר‬ ‫ ‬ ‫מכן חקירה משטרתית‪ ,‬דיונים ומשפט ולבסוף‬ ‫גזר דין‪ .‬פרק אחד‪ 45 ,‬דקות של מתח והנאה‪,‬‬ ‫מכווצים מהלך של לפחות חמש שנות מציאות‪.‬‬ ‫לימודי האריכטקטורה אינם שונים בהרבה‪ ,‬שכן‬ ‫בהם כל סמסטר מכווץ תהליך של שנים רבות‬ ‫ובסיומם של שלושה חודשים וחצי מציג הסי‬ ‫טודנט בניין גמור‪ ,‬סופי ומוחלט‪ .‬לכאורה‪ .‬שיטת‬ ‫לימוד זו המקובלת כמעט בכל מוסדות הלימוד‬ ‫מותירה את הסטודנטים עם תחושה מפונטזת‬ ‫המניחה להם לחשוב כי הם הינם מרחק צעד‬ ‫אחד מלהפוך לארכיטקטים של ממש‪ ,‬וכי המי‬ ‫ציאות שבחוץ תעשה את הכל על מנת לשרת את‬ ‫הרעיונות שלהם‪.‬‬ ‫לצד ובעקבות משברים פוליטיים‪ ,‬סב�י‬ ‫בתיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים המרכיבים את המי‬ ‫ציאות הנוכחית צומח ומחריף השינוי במקומו‬ ‫של הארכיטקט ובמידת הרלוונטיות שלו‪ .‬זהו‬ ‫אומנם אינו דיון חדש ובכל עידן שבו מתרחשים‬ ‫שינויים באופני הייצור (לדוגמה עידן הייצור‬ ‫ההמוני של תחילת המאה העשרים או תחילת‬ ‫עידן ההי‪-‬טק בשנות ה‪ 60-‬של אותה המאה)‬

‫מוצאים עצמם הארכיטקטים מאותגרים על‬ ‫ידי מידת הרלוונטיות של המקצוע שלהם‪ .‬ביי‬ ‫מים אלו לצידה של התפתחות אדירה בעולם‬ ‫המיחשוב(*) לצד הכלכלה הגלובלית וברובה‬ ‫הקפיטליסטית אשר שינתה לחלוטין את עולם‬ ‫הנדל"ן(**) ועם חדירתה וזמינותה הקרבה של‬ ‫טכנולוגיית הדפסת התלת מימד‪ ,‬חוזר ועולה‬ ‫דיון זה‪ .‬אנו עדים כיצד המצב החדש מאלץ את‬ ‫הארכיטקטים לזנוח חלקים רבים מן הפרקטיי‬ ‫קה אשר אליה הורגלו‪ ,‬הוכשרו ולמדו ולהפוך‬ ‫למעין סוכני "ייצור" סכמטים וזאת על מנת לעי‬ ‫מוד בדרישות השוק המצפות מבניינים להיות‬ ‫ירוקים‪ ,‬זולים‪ ,‬שיווקים‪ ,‬עומדים ברגולציות נוי‬ ‫קשות‪ ,‬בלוחות הזמנים ובתקציב מוגבל וכמוי‬ ‫בן שהם חייבים להיות איקונים ומושכי עיניים‬ ‫‪ .‬תחת מעטה המציאות הנוכחית בה פרויקטים‬ ‫מקודמים על ידי יועצים פיננסים ורואי חשבון‪,‬‬ ‫עמידה בדרישות אלו הן בגדר הבלתי אפשרי‪.‬‬ ‫אף על פי שאנו מאמינים בחשיבות‬ ‫ ‬ ‫המקצוע הראיות מצביעות על כך כי הוא מצוי‬ ‫במצב או בתהליך של התפרקות‪ .‬התעלמות ואי‬ ‫למידה מן מצב זה יקבעו כנראה את סוף עידן‬ ‫הרלוונטיות של מקצוע הארכיטקטורה‪ .‬כתגוי‬ ‫בה עלינו לזהות הדרדרות זו‪ ,‬להגיב אליה ואף‬ ‫להשכיל ולהשתנות בהתאם‪ .‬לעיתים נשמעים‬ ‫קולות שונים מן הפרופסיה האדריכלית אשר לא‬ ‫מכנים את עצמם ארכיטקטים יותר אלא "סוכני‬ ‫מרחב" [‪ ]spatial agents‬המחפשים סיטואציות‬ ‫וסביבות שונות לפעול בהם‪ ,‬אשר אינן בהכרח‬ ‫דורשות בינוי מסיבי על מנת להביא לשינוי רב‬ ‫ולכן אינן דורשות משאבים אדירים ולוחות זמנים‬ ‫אינסופיים‪ .‬מעבר לקבוצות קצה אלו ישנו הרוב‬ ‫המוחלט של הארכיטקטים אשר עוסקים אומנם‬ ‫בבניה אך בתפקיד שאינו כולל אחיזה בפרויקט‬ ‫במלואו (מתהליך התכנון והעיצוב דרך הפירוט‬ ‫ועד לפיקוח בשטח והשימוש)‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬במי‬ ‫קרים רבים הארכיטקטים הם אינם יותר מאשר‬ ‫היועצים האסתטיים של התכנית הנדל"נית ומי‬ ‫צופה מהם בסך הכל לספק סכמה אדריכלית או‬ ‫גרוע מכך הדמיה היפר ראליסטית מפתה "המוי‬ ‫כרת" את הפרויקט‪ .‬לרוב‪ ,‬עמדה שולית זו מתנגי‬ ‫שת עם תפיסתו האישית של הארכיטקט הרואה‬ ‫עצמו כשחקן עיקרי וחשוב‪ ,‬כזה אשר לפעולותיו‬ ‫היכולת להפוך את העולם למקום טוב יותר‪.‬‬ ‫* אתגר טכני‪ .‬התמודדות מול שוק הולך וגובר של ייצרני‬ ‫הדמיות היפר ראליסטיות המשקפות מצב של "יצור ומכירה"‬ ‫מהירים של בנינים וזאת ללא חשיבה עמוקה על תוכנו‪ ,‬אופן‬ ‫השתלבותו בעיר וכד'‪ .‬הבניין כאן הינו מוצר צריכה אינדיביי‬ ‫דואלי‪.‬‬ ‫** אתגר חברתי‪ .‬פתיחת השווקים לרכישה של דירות על ידי‬ ‫תושבים זרים אשר מתגוררים בדירה לתקופה קצרה משנה‬ ‫באופן מהותי את יחסו של הארכיטקט לתכנון‪ .‬מקומה של‬ ‫החשיבה החברתית בפרויקטי מגורים חדשים נדחקת לקרן‬ ‫הזווית ונעלמת‪.‬‬

‫תפקי ד האקדמיה לבחון‪ ,‬לבדוק ולהגיב לש�י‬ ‫נויים אלו ולהיות במצב המקדים את המציאות‬ ‫ולא נשרך אחריה‪.‬‬ ‫גליון מס' ‪ 14‬של המגזין ‪ Volume‬הנ�ו‬ ‫שא את השם“ ”‪ ”Unsolicited Architecture‬הו�ק‬ ‫דש כולו לביקורת על אדישותם של הארכיטקי‬ ‫טים לנוכח השתנות המקצוע‪ :‬ממתכנן חללים‬ ‫המאפשרים את היתכנותם של קשרים חברתיים‬ ‫לספק "צורות יפות" ללקוח ותו לא‪ .‬המתכנן‬ ‫פועל לפתרון סדרת בעיות‪ ,‬וחותר לניסוח פיזי‪,‬‬ ‫בנוי‪ ,‬של צרכים ורצונות בהזמנה על אף הצפיה‬ ‫ממנו לשמש כשליח ציבור‪ .‬התלות לקריאה מן‬ ‫היזם מרחיקים את הארכיטקט מפעולה עצי‬ ‫מאית חברתית עד כי נדמה שללא הזמנה לא‬ ‫תתקיים שום פעולה מרחבית‪ .‬בגליון מצבי קצה‬ ‫בהם ארכיטקטים או סוכנים אחרים נקטו עמדה‬ ‫שונה וביקורתית כנגד ההמקובל והחלו ליזום‬ ‫ולנסח פרויקטים משל עצמם וזאת מבלי "לחי‬ ‫כות לצלצול הטלפון"‪.‬‬ ‫מתוך הצומת שבין הביקורת לבין הנעשה בפועל‬ ‫נכתבה ההצעה לקורס‪ .‬קורס = פעולה‪ .‬‬ ‫"ארכיטק ט פרקטי יכשל בצידוק צורותיו‪ ,‬ארכ�י‬ ‫טקט תיאורטי יכשל בתופסו את הרוח החולפת‬ ‫ולא את המהות" [ ויטרוביוס ]‪ .‬ארכיטקטורה היא‬ ‫מדע ייצור חללים ואלו תפקידם לארח פעילויות‬ ‫אנושית‪ .‬מאז ומתמיד אופן ייצור החלל חייב את‬ ‫הארכיטקטים להרחיב את מבטם‪ :‬היכרות מעי‬ ‫מיקה עם המשתמשים‪ ,‬היכרות עם הקונטקסט‬ ‫שבו מיוצר החלל ועם היבטים פילוסופים‪ ,‬הני‬ ‫דסיים ואספקטים שונים מעולם הבניה‪ .‬תפיי‬ ‫סה שלמה זו הולכת ונשכחת מאחור ונדמה כי‬

‫בימנו תפקידו של הארכיטקט מסתכם בייצור‬ ‫סכמת המבנה בלבד‪ .‬אין אנו מסירים את אחי‬ ‫ריותם של הארכיטקטים על דחיקתם לשולים‪,‬‬ ‫הם "הרוויחו זאת ביושר" בהנהיגם לא אחת תרי‬ ‫בות חסרת רגישות מורפולוגית וחברתית‪ ,‬אלו‬ ‫גרמו למקבלי ההחלטות וגם לציבור לא לקבל‬ ‫באופן מוחלט וישיר את הצעותיהם וכן לפתח‬ ‫מנגנוני ביקורת לפרויקטים ולהצעות מרחביות‬ ‫אשר להן השלכות ארוכות טווח על העיר והחי‬ ‫ברה‪ .‬מנגנוני בקרה אלו כתרופה המזיקה לחולה‬ ‫הפכו את שדה התכנון לשיטחי ובירוקרטי וכך‬ ‫הותירו אותו פרוץ להשתלטותם של גורמים יזי‬ ‫מיים שהרווח הכלכלי הוא העומד לנגד עיניהם‪.‬‬ ‫כפעולת תגובה מוצע קונספט חינוכי‬ ‫ ‬ ‫התופס את אופן ייצור החלל כספקטרום רחב‬ ‫ושלם המתחיל טרם בניית המבנה וסיומו במצב‬ ‫המשכי המשפיע באופן קבוע על המרחב החי‬ ‫ברתי‪-‬ציבורי‪ .‬זהו תחילתו של תהליך מתמשך‬ ‫אשר פירותיו יקצרו כנראה בעוד זמן מה‪ ,‬אך זהו‬ ‫תהליך המגיב להלך הרוח המקצועי העכשווי‬ ‫המחזיר אותנו לנקודה בה אנו מחויבים לחתור‬ ‫למגע מחודש עם שלל מרכיבי התכנון מהמזי‬ ‫מין דרך הרשויות ועד לבנאי‪ .‬אנו מעודדים את‬ ‫הרעיונות ומאמינים בתיאוריה‪ ,‬אך איננו יכוי‬ ‫לים לאפשר לסטודנטים לייצג את עבודתם בלא‬ ‫יותר מההדמיה והסכמה ומחויבים ללמד אותם‬ ‫להתנסות גם בבניית החללים הממשיים עצמם‬ ‫וזאת מבלי לזנוח הענקת כלים משמעותיים בכי‬ ‫לכלה‪ ,‬ניהול‪ ,‬פיקוח‪ ,‬מוסר ואחריות וכן היכרות‬ ‫מקרוב עם החומר‪ ,‬פרטי הבניין ועם אתר הבניה‬ ‫ופועליו‪.‬‬


‫סדנת‬ ‫העבודה‬ ‫‪1:1‬‬ ‫השאיפה להגיע לקנה המידה השימושי‪,‬‬ ‫ ‬ ‫המאפשר את חוויית המשתמש במרחב‪ ,‬אינה‬ ‫מובנת מאליה‪ .‬מרבית תהליכי התכנון האקי‬ ‫דמיים מסתיימים הרבה קודם לכן‪ ,‬ונותרים‪,‬‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬כהצעות רעיונית בלבד‪ .‬כתוי‬ ‫צאה מכך‪ ,‬נמנעות משמעויות רחבות של תהליך‬ ‫התכנון והעיצוב האדריכלי‪ ,‬וההתנסות נותרת‬ ‫בגבולות ההצעה לתכנון‪ ,‬זו שלא נבדקת הלכה‬ ‫למעשה‪" .‬כתם עוור" זה בחינוך האדריכלי‪ ,‬סדנה‬ ‫זו מנסה להאיר ולבאר‪.‬‬ ‫> שלב ‪ :1‬חיפוש אחר הזדמנות‪ .‬מציאת‬ ‫ ‬ ‫אתר‪ .‬תכנית מתאר גגות‪.‬‬ ‫גגות מבני הטכניון כשדה פעילות‪ .‬תכנית מוי‬ ‫מצאת זו רואה בשטחי הגגות של מבני הטכי‬ ‫ניון המשך ישיר לשטחים הציבוריים וכן קרקע‬ ‫פוטנציאלית לפעילות מחקרית‪ ,‬חברתית ועסי‬ ‫קית עבור יוזמות הסטודנטים‪ .‬פעולה תמ"גית‬ ‫– מעשה היוצר ומגדיר פעילות מחקרית ‪ /‬חברי‬ ‫תית ‪ /‬עסקית ומשתמש בסביבתו הייחודית של‬ ‫הטכניון כפלטפורמה אקטיבית לישומו‪ .‬הפעולה‬ ‫עצמה התמקדה בגגות הפקולטות לארכיטקטוי‬ ‫רה ומתמטיקה אשר חולקו לגריד של ‪6‬מ' * ‪6‬מ'‪.‬‬ ‫> שלב ‪ :2‬ניסוח פרוגראמה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫לוח הזמנים הקצר והאינטנסיבי מהווה מעין‬ ‫מעבדת ניסויים מחשבתית‪-‬ביצועית בה סטודי‬ ‫נטים התאמנו בתרגומה של פרוגראמת התמ"ג‬ ‫הנשענת על המקום ורואה בפעולות הנעשות את‬ ‫גגות הטכניון כקרקע למפגשים בלתי אמצעיים‬ ‫ולפעילויות לימוד ומחקר שיתרחשו שלא כחלק‬ ‫מתהליך הלימודים בין הסטודנטים השונים‪.‬‬ ‫כותרת העל של פרוגראמת הסדנה כולה הנה‬ ‫חלל מארח פעולה‪ ,‬והסדנה עמדה על שלושת‬ ‫מרכיבים אלו‪ :‬חלל‪ ,‬אירוח‪ ,‬פעולה‪ .‬כל קבוצה‬

‫הגתה פרוגרמה בסיסית כאשר דגש הושם על‬ ‫ניסוח חללים המאפשרים התכנסות ושהייה‬ ‫משותפים‪ ,‬מנוחה‪ ,‬הפסקה מן השגרה וכד'‪.‬‬ ‫> של ב ‪ :3‬אישורים וגיוס תקציב ומש�א‬ ‫ ‬ ‫בים לפעולה‪.‬‬ ‫ניסוח פעולה אינו דורש משאבים רבים זולת‬ ‫עבודת מחשב ומחשבה מאומצת‪ ,‬פעולה אקטיי‬ ‫בית‪ ,‬אמתית בקנה מידה מציאותי דורשת בהחי‬ ‫לט! על אף ברכתה של הנהלת הפקולטה למהלך‬ ‫וקבלה של תקציב בסיסי עבורו היה צורך למצוא‬ ‫תורם לחומרי הגלם שמהם יבנו הצעות הסטוי‬ ‫דנטים‪ .‬חברת "אורמת" (***) המתמחה בייצור‬ ‫טורבינות המייצרות אנרגיה ירוקה תרמה כאקט‬ ‫מיחזורי שאריות רבות של חומרי גלם ובכך העי‬ ‫ניקו למעשה את המשאבים הדרושים לפעולה‪.‬‬ ‫> שלב ‪ :4‬מתכנון לביצוע‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הפעולה העיקרית נמשכה כ‪ 60-‬שעות שנפרסו‬ ‫למשך של שבעה ימי עבודה אינטנסיביים‪ .‬שלוי‬ ‫שת הימים הראשונים במעבדת העיצוב הוגדרו‬ ‫כימי מבוא ותכנון‪ ,‬בהם נפרשה האג'נדה הכי‬ ‫ללית‪ ,‬וכל קבוצה פתחה בשיתוף פעולה הצעה‬ ‫למבנה בעל קונסטרוקציה קלה (שעיקרה עץ)‪.‬‬ ‫הנחיות אישיות וקבוצתיות על פיתוח הפרויקט‬ ‫ניתנו לאורך כל ימים אלו‪ .‬לקראת תום שלושת‬ ‫הימים אושרו ההצעות על ידי קונסטרוקטור‬ ‫והנהלת הפקולטה‪ .‬ארבעת הימים שלאחר מכן‬ ‫הוגדרו כימי ביצוע בסדנת העיצוב ובאתר‪ ,‬לסיי‬ ‫רוגין‪ .‬בשל לוח הזמנים הקצר‪ ,‬לכל יום הוגדרו‬ ‫יעדים בפועל‪.‬‬ ‫שגרת העבודה הייתה כזו‪ ,‬כאשר הפסקת הצהי‬ ‫רים והארוחה המשותפת שאורגנו כולן על ידי‬ ‫כל אחת מחמש הקבוצות‪ ,‬בתורה‪ ,‬היו כחלק‬ ‫בלתי נפרד משיתוף הפעולה ומימי הביצוע‬ ‫האינטנסיביים‪.‬‬ ‫> שלב ‪ :5‬ביצוע‪ ,‬שימוש ופירוק‪.‬‬ ‫הפילוסוף האוסטרי ויטגנשטיין טען כי גבולות‬ ‫השפה מגדירים את גבולות העולם‪ .‬דגש רב‬ ‫הושם בסדנה על הפעולה המחקרית לפיתוח‬ ‫ולהעשרה של פרטי הבניין והשפה האדריכלית‪.‬‬ ‫פרטי הבנייה עשויים להיות הזדמנות ייחודית‬ ‫לחדשנות‪ ,‬המצאה ויוזמה‪ .‬כמו גם בחיזוק הקשר‬ ‫שבין‪ :‬תכנון ‪ -‬הנדסה ‪ -‬עיצוב ‪ -‬ייצור ‪ -‬כלכלה‪.‬‬ ‫תחילה הוגדרו פרטי הבניין כאבני הבי‬ ‫ ‬ ‫ניה של השפה האדריכלית‪ .‬מכאן‪ ,‬שפיתוח ושי‬ ‫כלול של אותן אבני בניה מרחיבה ומשכללת את‬ ‫השפה האדריכלית ובכך תורמת לסביבה שבה‬ ‫מיוצר החלל‪ .‬יתרה מכך וכחלק מתופעה מוכרת‬ ‫בכל שפה הושם דגש על ה"סלנג" וביטויו בשפה‬ ‫האדריכלית‪ :‬הלחמים מוזרים ודרכים שונות ומי‬ ‫גוונות ליצירתם של פרטי בניין התקבלו בברכה‪.‬‬ ‫לעיתים היו אלו אשר איפשרו בכלל את היתכנוי‬ ‫תה של הפעולה‪.‬‬ ‫*** בהזדמנות זו‪ ,‬נרצה שוב להודות לחברת "אורמת" ולמר‬ ‫אבי שוקרון בפרט‪ ,‬על תרומתם הנדיבה בחומר‪ ,‬ועל הכנסת‬ ‫האורחים מסבירת הפנים‪.‬‬

‫דוגמאות לפיתוח פרטי ה"סלנג" בסדנה‪:‬‬ ‫> למעלה‪ :‬פרט הכליבה [השאלה של פרט‬ ‫משדה מקצועי אחר]‬ ‫> מימין‪ :‬פרטי החיבור היבש [שימוש מחודש‬ ‫בטכנולוגיה נשכחת]‬ ‫> למטה‪ :‬פרט מפרק להסתרה וחיזוק מחבר‬ ‫ביו מוטות [טכניקה "צעצועית" בייצור עצמי ‪-‬‬ ‫המוני]‪.‬‬


‫כחלק מהאג'נדה‪ ,‬הוחלט כי הפעולה‬ ‫כולה תעשה מחומרים ממוחזרים בלבד‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למעט ברגים וכבלים שנרכשו‪ ,‬בכל‬ ‫חומר הגלם המרכזי‪ ,‬העץ‪ ,‬נעשה שיי‬ ‫מוש בעבר כתיבות ‪ /‬משטחים להובלה‪.‬‬


‫זמנית‪.‬‬ ‫פעולה‬ ‫מקוי‬ ‫מפנה‬ ‫ונעלמת‪.‬‬ ‫מופיעה‬ ‫מה לפעולות נוספות במרחב‪ ,‬ומחפי‬ ‫שת מקומות נוספים להתערב בהם‪.‬‬ ‫יבוא‪.‬‬ ‫המשך‬


‫אחרית‬ ‫דבר‬ ‫‪1:1‬‬ ‫במהךלך תקופת הסמכה ארוכה הנ�מ‬ ‫ ‬ ‫שכת חמש שנים לפחות‪ ,‬לומד המתכנן הצעיר‬ ‫לנסח רעיונות מופשטים‪ ,‬לגשר על הפערים בין‬ ‫גורמים וסוכנים שונים‪ ,‬לעצב חללים ולהבינם‬ ‫וכל זאת מתוך אחריות על המרחב‪ .‬לפיכך עצוב‬ ‫ואף מאכזב למצוא את האדריכל נדחק לשולים‬ ‫ומשולל מאחריות ציבורית ואופרטיבית בשדה‬ ‫עולם הבנייה‪ .‬הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון‬ ‫מארחת סדנה זו המנסה להציע ולזהות תנועות‬ ‫של שינוי ולהגיב להן באמצעות תכנית לימוי‬ ‫דים חדשה ועדכנית‪ .‬תכנית המבקשת לענות על‬ ‫האתגרים הרבים שבפניהם ניצבים הארכיטקי‬ ‫טים‪' .‬ארכיטקטורה עצמאית באחד לאחד' שמה‬ ‫לה למטרה לנסות ולנסח את תפקיד הארכיטקט‬ ‫בצורה אשר תתאים למציאות העכשווית וזאת‬ ‫מתוך אמונה (?) כי החשיבה האדריכלית על עוי‬ ‫מקה ורוחבה מגלמת בתוכה איכויות חברתיות‬ ‫וכלכליות ראשונות במעלה‪ ,‬זאת יחד עם חתירה‬ ‫להיכרות מקרוב עם חומרי הבניה והשפה האדי‬ ‫ריכלית‪.‬‬ ‫מצב שבו סטודנטים אינם מכירים כלל‬ ‫ ‬ ‫את פרטי הבניין והתהליכים המרכיבים את שפת‬ ‫המקצוע שלהם היא תעודת עניות המעידה על‬ ‫התרחקותם הגורפת של הארכיטקטים בכלל‬ ‫משדה הבניה עצמו ומתוך כך מההחלטות המי‬ ‫שמעותיות בנוגע לסביבה הבנויה‪.‬‬ ‫באמצעות מגע מתמשך ורציף עם אתרי‬ ‫ ‬ ‫בניה והתוצר האדריכלי‪ ,‬התבוננות מתמדת‬ ‫בפעולות קצה בעיר ובסביבה הבנויה מהווה‪,‬‬ ‫לדעתנו‪ ,‬נקודת התחלה טובה וחשובה לניסוח‬ ‫מחודש לתפקידו החשוב של הארכיטקט בשדה‬ ‫התרבות‪ .‬הסדנה‪ ,‬מעבר להיותה מרעננת וחי‬ ‫וויתית‪ ,‬חשפה את הסטודנטים לשאלות וסוגיות‬ ‫מקצועיות‪ ,‬אתיות ועיצוביות באופן שבו לימודי‬ ‫הסטודיו הסטריליים אינם מאפשרים‪ .‬הפקוי‬ ‫לטות לארכיטקטורה חייבות להפנות משאבים‬ ‫רבים יותר לפן הביצועי ולהבנה טובה יותר ומי‬ ‫תמשכת של תהליכי הבניה וגורמי הכח המאי‬ ‫פיינים אותם‪ .‬‬


‫מקורות‬ ‫השראה‬ ‫[רשימה חלקית]‬


!

Unsolicited Architecture 1:1  

Students workshop at the Technion - Israel Institute of Technology, Faculty of Architecture and Town Planning. [ By Arch. Alon Shikar and A...

Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you