Issuu on Google+

‫בס"ד‪ ,‬ערב חג השבועות תשע"ד‬

‫תוכן‬ ‫‪|2‬‬ ‫הקדמה‬ ‫הרב רפי פוירשטיין‬ ‫יו"ר עמית בארגון רבני צהר‬

‫‪|3‬‬ ‫בכל עיר ועיר‬ ‫הרב נחום אליעזר‬ ‫רבינוביץ‬ ‫ראש ישיבת ההסדר‬ ‫מעלה אדומים‬

‫‪|6‬‬ ‫גיור קטנים‬ ‫הרב יגאל אריאל‬ ‫יו”ר מוסדות מדרשת הגולן‬

‫“ע ֵּמ ְך ַע ִּמי וֵ א‪-‬ל ַֹהיִ ְך ֱא‪-‬ל ָֹהי”‬ ‫ַ‬ ‫הגיור במדינת ישראל‬ ‫אתגר השעה‬

‫‪| 11‬‬ ‫סמכות הגיור ‪ -‬למי?‬ ‫הרב פרופ’ נריה גוטל‬ ‫נשיא מכללת אורות ישראל‬

‫‪| 14‬‬ ‫גיור בתוך קהילה‬ ‫הרב רא"ם הכהן‬ ‫ראש ישיבת ההסדר עתניאל‬ ‫ורב היישוב‬

‫‪| 17‬‬ ‫הגיור‪-‬‬ ‫משימה המוטלת על‬ ‫המתגייר‪ ,‬או (גם)‬ ‫עלינו?‬ ‫הרב יעקב מדן‬ ‫מראשי ישיבת הר עציון‬

‫‪| 19‬‬ ‫גיור מצווה‬ ‫לדורות ולדורנו‬ ‫הרב דוד סתיו‬ ‫יושב ראש ארגון רבני צהר‬ ‫ורבה של שהם‬


‫פתיחה‬

‫הרב רפי פוירשטיין יו"ר עמית בארגון רבני צהר‬ ‫החוברת שאתם מחזיקים בידיכם איננה עוד 'דף פרשת שבוע'‪ .‬היא מקבצת מאמרים בנושא הגיור‬ ‫שנכתבו על ידי רבנים תלמידי חכמים‪ ,‬מורי הוראה מובהקים ומוכרים‪ .‬המאמרים נכתבו בשפה‬ ‫בהירה‪ ,‬כדי לפתוח פתח לכל אחד להבין את הסוגיות הבוערות העומדות לפתחנו בנושא זה‪.‬‬ ‫במידה רבה‪ ,‬אנו נוטים להדחיק את העיסוק בשאלת הגיור במדינת ישראל‪ ,‬משום שברוך ה'‬ ‫"זו אינה הדאגה שלנו"‪ .‬שורשיה העמוקים של הדחקה זו נעוצים באמירות שליוו אותנו משחר‬ ‫ילדותנו‪ ,‬כי 'היהדות איננה דת מיסיונרית' והיא איננה מחפשת גרים‪.‬‬ ‫אולם אנו נתונים בפני מצב חברתי היסטורי חדש‪ .‬זכינו בעשורים האחרונים לגלי עלייה גדולים‬ ‫ומשמחים של קיבוץ גלויות‪ ,‬שהביאו ברכה רבה למדינה לצד אתגרים רבים‪ .‬מעולם לא נדרשנו‬ ‫לעסוק בשאלת הגיור מתוך מצב של סכנת נישואי תערובת והתבוללות בארץ ישראל! מעולם לא‬ ‫בחנו את הסוגיה מתוך הבנה כי איום מרחף על זהותה היהודית של מדינתנו המתחדשת!‬ ‫שאלת הגיור היא מפתח לעתידנו כאן‪ .‬זאת בשל ריבוי האזרחים שהם מ'זרע ישראל' אך אינם‬ ‫יהודים על פי ההלכה‪ .‬החברה הלא יהודית והמעורבת שתתפתח כאן תהיה חלילה חברה המנותקת‬ ‫מהיהדות‪ ,‬חברה ישראלית שאיננה מחוברת לזהות הבסיסית שלנו‪ ,‬שהיא עצם היותנו יהודים‪.‬‬ ‫חברה כזו‪ ,‬לכשתקום‪ ,‬תהווה איום של ממש על אופייה היהודי של המדינה‪.‬‬ ‫מטרתה של חוברת זו כפולה‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬היא באה להרים קול זעקה‪ .‬זעקה המופנית לרבני ארץ ישראל‪ .‬זעקה המופנית למקבלי‬ ‫ההחלטות בדרגים הפוליטיים‪ ,‬ובראש ובראשונה לחובשי הכיפה‪ .‬זעקה המופנית לציבור הרחב‬ ‫להתעורר ולהבין 'כי בנפשנו היא'‪ .‬זעקה הקוראת לנו להבין כי איננו יכולים לטמון ראשנו בין ידינו‪,‬‬ ‫ולהתעלם מהסכנה הגדולה של נישואי תערובת המאיימת על החברה הישראלית כולה‪.‬‬ ‫המטרה השנייה היא להראות כי יש בהלכה דרך סלולה וברורה להתמודדות עם המצב‪ ,‬דרך‬ ‫המבוססת על המסורת ההלכתית המקובלת מדורי דורות ועל פסקיהם של גדולי ישראל‪.‬‬ ‫אתגר ההתמודדות עם סכנת ההתבוללות בישראל מונח בראש ובראשונה לפתחה של הרבנות‬ ‫הראשית לישראל‪ .‬לדאבון לב‪ ,‬עד כה לא נשמע קולה בשאלה זו‪ ,‬ולא ניתן לדעת כיצד היא מבקשת‬ ‫להתמודד עם המצב‪ .‬אנו יוצאים בקריאה לרבנות הראשית להשמיע את קולה‪.‬‬ ‫יהי רצון שנזכה בחג השבועות התשע"ד לא רק לקבל תורה אלא גם להבטיח את קבלת התורה‬ ‫בתוך העם כולו‪.‬‬

‫בסיוע עמותת מכון הארי אוסקר טריגובוף‪,‬‬ ‫נציגתה בישראל של קרן הארי טריגובוף מסידני אוסטרליה‪​.‬‬ ‫עמותת מכון טריגובוף מקדמת‪ ‬יוזמות להסדרת מעמדם האישי של עולי ברה"מ‪ ,‬‬ ‫ופועלת לקידום גישה מכלילה ומקרבת בהליכי גיור ובירור היהדות‪.‬‬ ‫יו"ר הנהלת העמותה ‪ ‬מר אפריים הלוי ‪ ‬‬ ‫מנכ"ל העמותה ‪ ‬ונציג הקרן בישראל מר שלום נורמן‬

‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪2‬‬

‫עריכה‪ :‬הרב אוריאל גנזל‪ ,‬הרב אלי רייף‬ ‫עיצוב והפקה‪:‬‬


‫בכל עיר ועיר‬

‫הרב נחום אליעזר רבינוביץ‬

‫ראש ישיבת ההסדר מעלה אדומים‬

‫יש לאפשר גיור קטנים בהסכמת ההורים ואפילו כאשר האימא אינה רוצה להתגייר‬ ‫בעצמה‪ .‬עלינו לגייר את הקטנים בגיל צעיר כבר לפני התחלת בית הספר היסודי‪.‬‬ ‫אין מקום לקבוע נוהל שכל הגיורים צריכים להיות כפופים לסמכות הלכתית מרכזית‬ ‫אחת‪ .‬מעולם לא היה דבר כזה בישראל והדבר עלול לעקור את הגרות‪.‬‬ ‫חשיבות הגיור בזמן הזה‬ ‫תקומת מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות מעמידים אותנו בפני אתגרים חדשים לבקרים אשר חלק‬ ‫מהם קשורים ליסודותיה של היהדות‪ .‬אתגרים הדורשים התמודדות הלכתית‪ ,‬אחריות ציבורית‬ ‫ומבט הלכתי‪-‬ציבורי‪ .‬אחד האתגרים המרכזיים הוא נושא הגיור‪ .‬מי היה מעלה על דעתו לפני‬ ‫חמישים שנה שאי פעם תתפורר ברית המועצות‪ ,‬ושיתאפשר ליהודים לצאת משם? הנס הזה‬ ‫התרחש לעינינו והביא לגל של עולים שכבר תרמו רבות לביסוס ולחיזוק המדינה‪ ,‬אך בד בבד הביא‬ ‫לתוכנו את תוצאות תהליכי ההתבוללות הקיצונית‪ ,‬שעברו על הקהילה היהודית שם‪ .‬בין העולים‬ ‫יש אלפי זוגות מעורבים ופעמים רבות אפילו בן או בת הזוג היהודי אינו יודע דבר על אמונת יהדות‪,‬‬ ‫וכל שכן שאינו יודע על שבת וכשרות‪.‬‬ ‫המצב שנקלענו לתוכו מורכב‪ .‬מחד‪ ,‬מדובר באנשים שאין לגביהם חזקת יהדות או שאינם מוגדרים‬ ‫כיהודים על פי ההלכה‪ ,‬ומאידך הם בחרו מרצונם להסתפח לעם ישראל והם שותפים מלאים‬ ‫במדינה‪ ,‬משרתים בצבא ומתערים בחברה הישראלית‪ ,‬וחלקם אף שולחים את ילדיהם לבתי ספר‬ ‫דתיים‪ .‬כך הולכת ונוצרת קבוצה גדולה במדינת ישראל המרגישה מצד אחד כחלק מהחברה‬ ‫והמדינה‪ ,‬אך מצד שני נשארת זרה בתוך החברה היהודית אליה היא מבקשת להצטרף‪.‬‬ ‫כדי לתקן מצב זה הפתרון המתבקש הוא גיור‪ .‬הדיון בגיורם של העולים המבוגרים סבוך מלמצותו‬ ‫במסגרת מאמר זה‪ ,‬ואף במישור המעשי לא ברור באיזו מידה תהיה נכונות והיענות מצידם לשיתוף‬ ‫פעולה‪ .‬אולם קיים מסלול אחר‪ ,‬שגם במישור ההלכתי וגם במישור המעשי הוא פשוט יותר‪ ,‬ואם‬ ‫נתחיל בו ללא דיחוי היום יהיה בכך פיתרון לשנים הבאות‪ .‬הפיתרון הוא גיור ילדיהם הקטנים של‬ ‫אותם עולים לא יהודים‪.‬‬

‫תקנת ציבור‬ ‫הפוסקים כינו את העיסוק בגיור – אפילו קבלה של גר יחיד – כ"ענין גדול" והשווהו לדברים שיש‬ ‫בהם תקנת הציבור‪ .‬על פי יסוד זה הם ביארו מדוע יש לבית הדין שאינו סמוך רשות לגייר (ראה‬ ‫סמ"ע חו"מ סי' א ס"ק ג)‪ .‬מעתה‪ ,‬אם אפילו על קבלה של גר מבוגר יחיד כתבו כן‪ ,‬כל שכן על גיור‬ ‫קטנים‪ ,‬שכן יש פה תקנה דחופה לטובת הציבור כולו‪ .‬אם הדור השני לעולים מברית המועצות לא‬ ‫יגוירו כדין‪ ,‬אזי לכשיגדלו ‪ -‬להתחתן עם יהודים לא יוכלו‪ ,‬ובארץ אף עם גויים לא יוכלו להתחתן‬ ‫מפני שאינם בני דתם‪ ,‬והרי זה כעין מה שאמרו חז"ל (חגיגה ב‪ ,‬ב)‪" :‬לישא שפחה אינו יכול ולישא‬ ‫בת חורין (ישראלית) אינו יכול"‪ .‬אין לך פצצה חברתית מתקתקת יותר מזו! בסופו של דבר‪ ,‬הואיל‬ ‫ויהיה כאן ציבור גדול שאין לו תקנה בנישואין הדבר עלול לגרום לכך שתינתן אפשרות ממוסדת‬ ‫לנישואים אזרחיים במדינה‪ ,‬ודבר זה יגרום לנזק עצום‪.‬‬ ‫תקדים לדבר מצאנו בהלכה לגבי חצי שפחה חצי בת חורין (גיטין מג‪ ,‬ב) שכפו את רבה לשחררה כי‬ ‫"מנהג הפקר נהגו בה"‪ .‬הרמב"ם (הלכות עבדים ט‪ ,‬ו) מנמק זאת כך‪" :‬כופין את רבה ומשחררה כדי‬ ‫שתינשא ויסור המכשול‪ ,‬וכן כל כיוצא בזה"‪ .‬שחרור שפחה הוא בעצם גירות‪ ,‬כיון שבכך מכניסים‬ ‫אותה לקהל ישראל‪ ,‬ובעניין זה אין שואלין לרצונה‪ ,‬אלא כיוון שלאדון יש רשות עליה הוא מכניסה‬

‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪3‬‬


‫לכלל ישראל כדי להסיר המכשול‪ .‬והרי בנידון שלנו שמדובר באלפים‪ ,‬קל וחומר בן קל וחומר הוא‬ ‫שצריך להסיר המכשול‪ ,‬ויש להכניס ילדים אלו לקהל ישראל‪.‬‬ ‫כאשר מגיירים גדול נדרשת הסכמה מדעת שלו‪ .‬אולם שונה דין הקטן‪ .‬על פי ההלכה לא נדרשת‬ ‫הסכמה של הקטן לגיור‪ ,‬הואיל והוא מוגדר כמי שאין לו דעת – דהיינו איננו רואים אותו כבעל‬ ‫שיקול דעת מספיק‪ .‬הגיור אצל קטן נעשה מדין "זכין לקטן" (כתובות יא‪ ,‬א)‪ ,‬כלומר שבית דין רשאי‬ ‫לעשות כל מעשה שהוא זכות לקטן‪.‬‬ ‫אמנם יש שהעלו את השאלה האם יש "זכיה" בדבר להיות יהודי שאינו שומר מצוות‪ ,‬במקום‬ ‫להישאר נכרי? ברור שעצם הגירות הוא זכות גדולה‪ ,‬שהרי הוא נכנס תחת כנפי השכינה‪ ,‬והרי‬ ‫אפילו אם יקיים מצוה אחת כתיקונה זוכה לחיי עולם הבא‪ .‬אולם מאידך הואיל ואין שום הבטחה‬ ‫שהמגויר הקטן יתחנך על ברכי התורה והמצווה‪ ,‬שהרי מן הסתם כשיגדל ימשיך באורח החיים‬ ‫שאליו הורגל בבית הוריו או בבית קרוביו הלא‪-‬יהודים‪ ,‬ממילא‪ ,‬כנגד מעשה אחד של מצוה שיכול‬ ‫לעשות‪ ,‬אם לא יחנכוהו לתורה ויראת שמיים‪ ,‬יעבור מן הסתם כמה וכמה עבירות חמורות כקלות‬ ‫בחייבי כריתות ומיתות וכיוצא בזה‪ .‬אולם כל זאת אינו אומר שאין כאן זכות‪ .‬אדרבה‪ ,‬קלקלתו של‬ ‫אותו קטן היא תקנתו‪ ,‬שהרי כבר פירש הרמב"ם (הלכות ממרים ג‪ ,‬ג) לגבי תינוק שנשבה "שהוא‬ ‫אנוס" ופטור מכל העונשין‪ .‬נמצא שגירותו של הקטן‪ ,‬והעובדה שנכנס תחת כנפי השכינה‪ ,‬היא‬ ‫זכות גדולה‪ ,‬ואין לגביו שום אפשרות של חובה כלל‪.‬‬ ‫אמנם גדולי תורה בדורות האחרונים החמירו לא לגייר קטנים כי אם בתנאים מאוד מסוימים‪,‬‬ ‫והיו שפקפקו בזכות הגיור‪ ,‬אבל המעיין בדבריהם היטב יראה שההחמרה לא היתה מצד עיקר‬ ‫הדין אלא כדי למנוע מצב של נישואי תערובת והתבוללות‪ .‬אכן‪ ,‬בחו"ל הרתיעה הייתה מוצדקת‪.‬‬ ‫זהותה של הקהילה היהודית בגולה עומדת בסיכון תמיד מפני טמיעה בחברה הכללית‪ ,‬ויחידים‬ ‫המתגיירים בגלל חיתון בדרך כלל מושכים החוצה וכל שכן שהחשש גדול לגבי ילדיהם‪.‬‬ ‫אולם שונה המצב כאן בארץ ישראל‪ .‬ההימנעות מלגייר קטנים‪ ,‬לא רק שלא תתרום להרתיע‬ ‫מפני נישואי תערובת‪ ,‬אלא אדרבה – היא עלולה ליצור תנועת התבוללות עצומה‪ ,‬הואיל ואם יהיו‬ ‫כאן בארץ ציבור גדול של אינם יהודים המשולבים בחברה הישראלית ואף החברה רואה אותם‬ ‫כבשר מבשרה והם הולכים ונטמעים בין יהודים‪ ,‬הדבר יוביל גם לקשרי נישואין ויתרבו ח"ו נישואי‬ ‫התערובת ואחריתה מי ישורנה‪.‬‬ ‫לפיכך ברור שאין להוסיף סייגים וגזֵ רות בענין הגיור‪ ,‬אלא יש להעמיד הדין על תלו‪ ,‬ולהכניס את‬ ‫כל הנפשות הללו תחת כנפי השכינה בלי היסוס ובלי שהיה כלל וכלל‪ .‬מובן מאליו שאחרי שבית‬ ‫דין מגייר קטנים ובכך נעשה להם אב הוא צריך לטפל בצרכיהם הרוחניים ולנסות למשוך אותם‬ ‫בעבותות אהבה לחינוך יהודי כראוי (להרחבה הלכתית ראה בחיבורי שו"ת שיח נחום סי' סח‪-‬סט)‪.‬‬ ���מבחינה מעשית‪ ,‬תהליך הגיור לילדים הוא פשוט‪ .‬רוב העולים מלים את בניהם‪ ,‬אפילו אם אינם‬ ‫מתגיירים‪ ,‬ולו רק כדי שלא ייראו כזרים‪ .‬מה שנדרש אפוא עוד הוא הסכמה של ההורים וטבילה‬ ‫והואיל ומדובר בקטנים הרי שאין צורך בקבלת עול מצוות‪ .‬ואם ירצו כאשר יגיעו לגיל מצוות‪,‬‬ ‫תהיה להם בחירה לפטור את עצמן מן הגירות‪ .‬יש לאפשר גיור קטנים בהסכמת ההורים ואפילו‬ ‫כאשר האימא אינה רוצה להתגייר בעצמה‪ .‬מן הראוי לציין שכבר כיום יש אלפי ילדים ממשפחות‬ ‫מעורבות הלומדים בבתי ספר דתיים ובוודאי שניתן להתחיל בגיורם של אלו‪ ,‬והרי אלו כבר מקבלים‬ ‫חינוך דתי בבית הספר‪.‬‬

‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪4‬‬

‫כדי שמהלך זה יצלח‪ ,‬על החברה הישראלית לראות בכך משימה לאומית וחברתית‪ .‬אם אפשר‬ ‫עלינו לגייר את הקטנים בגיל צעיר כבר לפני התחלת בית הספר היסודי‪ .‬בנוסף עלינו ליצור גם‬ ‫לילדים ההולכים לבית הספר מסגרות מתאימות בבתי הספר או בקייטנות בחופשים של תיגבור‬ ‫לימודי יהדות ולספק לילדים הללו חינוך יהודי שיקשר אותם לתורה ולאמונה‪ .‬גם תנועות הנוער‬ ‫הדתיות צריכות להושיט יד ולהיות שותפים לאתגר הזה ולקרב אליהן את הילדים הללו‪ ,‬כשם‬ ‫שבחוץ לארץ תנועות הנוער הדתיות פותחות את שעריהן לכלל האוכלוסייה היהודית‪ ,‬ומשכילות‬ ‫ליצור מסגרות ודרכים המתאימים לכלל הציבור לפי אופיו‪ .‬אין צריך לומר שיש לנסות לשכנע את‬


‫ההורים שגם הם יתקרבו ליהדות‪ ,‬אבל כאמור בשום אופן אין להעמיד תנאים כאלה או אחרים‬ ‫לעצם גיור הילדים‪ ,‬שהוא תקנת הציבור כולו‪.‬‬

‫סמכות מפורזת‬ ‫לאחרונה עלתה לדיון ציבורי השאלה האם יש צורך שכל הגיורים יהיו כפופים לסמכות הלכתית‬ ‫מרכזית אחת‪ ,‬או שניתן לאפשר הקמת בתי דין שיש להם סמכות הלכתית אוטונומית‪ ,‬כגון על ידי‬ ‫מתן סמכות לרבני ערים להקים בתי דין שיעסקו בגיור ושרבני הערים יבחרו בעצמם את הרכב בית‬ ‫הדין‪ .‬ברור שאין מקום לחוקק חוק או לקבוע נוהל שכל הגיורים צריכים להיות כפופים לסמכות‬ ‫הלכתית מרכזית אחת‪ .‬מעולם לא היה דבר כזה בישראל והדבר עלול לעקור את הגרות‪ .‬אם יכפפו‬ ‫את כל הגיורים לאישורה של סמכות הלכתית אחת עלול להיווצר מצב שיש בו נעילת דלת לקבלת‬ ‫גרים‪ .‬אדרבה‪ ,‬לאורך הדורות כל בית דין היה רשאי לגייר‪ ,‬והרי אפילו בימי הסנהדרין בתקופת הלל‬ ‫ושמאי ראינו ששמאי דחה כמה גרים ואילו הלל גייר את אותם גרים (שבת לא‪ ,‬א)‪ ,‬ומוכח שיש‬ ‫מקום לכך שיהיו הבדלים וגישות שונות בין בתי הדין‪ .‬דווקא השמירה על גיוון בין בתי הדין הוא הוא‬ ‫שמאפשר את קבלת הגרים‪.‬‬ ‫לפיכך יש לתת לרבני ערים‪ ,‬כפי שהיה בכל הדורות‪ ,‬לעסוק בגיור ולהקים ולמנות את חברי‬ ‫הרכב בית הדין שלהם בעצמם‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬רבני הערים קרובים יותר מאשר בתי הדין המרכזיים‬ ‫גם להיכרות עם אנשי עירם וגם לקשר עם המסגרות העירוניות שבעירם‪ .‬בכך יקל עליהם ליצור‬ ‫שיתופי פעולה עם בתי הספר‪ ,‬תנועות הנוער והתושבים בקהלים השונים והם יוכלו לעודד‪ ,‬ללוות‬ ‫ולקדם את תהליך גיור הקטנים‪.‬‬ ‫הגיור בזמן הזה הוא אתגר דתי חברתי ולאומי ראשון במעלה‪ .‬אסור לנו להתחמק מלהתמודד עימו‬ ‫או לדחותו‪ .‬עלינו להירתם בכל עוז לסוגיות גיור הקטנים ולהקים בכל עיר ועיר בתי דין לגיורם‪ ,‬ובכך‬ ‫יתקיים בנו מהרה מקרא שכתוב (ישעיה סו‪ ,‬כ)‪" :‬והביאו את כל אחיכם מכל הגוים"‪( ,‬ישעיה סה‪,‬‬ ‫ִַ‬ ‫יט)‪" :‬וגַ לתי‬ ‫בירושלם וששתי בעמי"‪ .‬‬

‫פורסם לראשונה במוסף 'שבת' של העיתון 'מקור ראשון'‪ ,‬גליון פרשת קדושים‪ ,‬תשע"ד‬

‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪5‬‬


‫גיור קטנים‬

‫הרב יגאל אריאל‬

‫יו”ר מוסדות מדרשת הגולן‬

‫תפקיד בית הדין אינו להיות ועדת חקירה וקבלה הבוחנת את המתגייר בזכוכית‬ ‫מגדלת‪ ,‬אלא לעמוד במקומו של אברהם אבינו‪ ,‬ובשם כל ישראל לפרוש את חסותו‬ ‫על הגר ולהכניסו אל בית ישראל‪.‬‬ ‫באלו תנאים מגיירים קטן?‬ ‫המרת דת היא בחירה מהותית ושינוי מעמדו האישי של האדם‪ ,‬על כן היא יכולה להיעשות רק‬ ‫מרצונו של גדול ובבחירתו‪ .‬לקטנים אין שיקול דעת מספיק‪ ,‬וגילוי דעתם ורצונם אינו נחשב מבחינה‬ ‫הלכתית (“פיתוי קטנה אונס הוא” ‪ -‬יבמות סא‪ ,‬ב)‪ ,‬לכן אינם ברי המרת דת כלל‪ .‬היהדות איננה‬ ‫מיסיונרית‪ ,‬התורה אינה דורשת מן הגויים להתייהד‪ ,‬אלא לקיים שבע מצוות בני נוח‪ ,‬והמקבל זאת‬ ‫על עצמו זוכה לעולם הבא‪.‬‬ ‫אף על פי כן הגמרא בכתובות (יא‪ ,‬א) מציגה אפשרות של גיור קטנים‪“ :‬אמר רב הונא‪ ,‬גר קטן‬ ‫מטבילין אותו על דעת בית דין”‪ .‬רש”י פירש את הדבר בהקשר משפחתי‪“ :‬אם אין לו אב ואמו‬ ‫הביאתו להתגייר‪ ...‬מטבילין על דעת בית דין ‪ -‬שלושה יהיו בטבילתו כדין כל טבילת גר שצריכים‬ ‫שלושה‪ ,‬והן נעשין לו אב והרי הוא גר על ידיהן”‪ .‬הגמרא עוסקת במקרה שאין אב והילד מתגייר‬ ‫לבדו‪ ,‬ואז הגמרא נזקקת לדין ‘זכייה’‪ .‬אבל כאשר האב מתגייר יחד עם ילדיו‪ ,‬ברור שנוח לילד במה‬ ‫שעושה לו אביו‪ .‬ואף על פי שהילד איננו מקבל תמיד את רצון האב‪ ,‬בעניין כה יסודי‪ ,‬בוודאי נוח לו‬ ‫להיות בן דתו ועמו של אביו‪ .‬הרשב”א הוסיף גם את האם‪“ :‬דאין בית דין מחזרין למול ולטבול את‬ ‫העכו”ם הקטנים מעצמן‪ ...‬לא שיהא חילוק בדבר זה בין אב ואם‪ ,‬שהבנים גם כן נגררין אחר האם‪...‬‬ ‫דניחא להו למעבד מאי דעבד אבוהון או אמן‪ ,‬כן נראה”‪ .‬וכן כתב הכסף משנה (הל’ מלכים י‪ ,‬ג)‪,‬‬ ‫וכן פסק בשו”ע (יו”ד רסח‪ ,‬ז)‪ ,‬שבית הדין אינם יוזמים את הגיור‪ ,‬אך הם נענים כאשר באים אליהם‬ ‫ומבקשים זאת‪ .‬אפילו אם בא התינוק מעצמו‪ ,‬ואף על פי שאין לו דעת‪ ,‬בית דין מקבלים אותו‪:‬‬ ‫“עובד כוכבים קטן‪ ,‬אם יש לו אב ‪ -‬יכול לגייר אותו‪ ,‬ואם אין לו אב ובא להתגייר‪ ,‬או אמו מביאתו‬ ‫להתגייר ‪ -‬בית דין מגיירין אותו”‪.‬‬ ‫‪ ‬‬

‫הגיור ‪ -‬זהות דתית ולאומית‬

‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪6‬‬

‫הגיור אינו רק המרת דת אלא גם החלפת הלאום‪ .‬העולם מכיר אפשרות של המרת דת או שינוי‬ ‫אזרחות‪ ,‬כי הדת היא אוניברסאלית‪ ,‬וזכויות אזרח מוקנות לכל מי שגר במקום‪ .‬אך אין דרך לשנות‬ ‫את הלאום‪ .‬מי שבא לגור בצרפת יקבל זכויות אזרח‪ ,‬אך לא ייחשב צרפתי‪ ,‬אלא לאחר שמשפחתו‬ ‫תעבור תהליך של טמיעה והתערות‪ .‬אולם בישראל המצב הוא אחר‪ ,‬הדת והלאום חד הם‪“ :‬אשר‬ ‫בחר בנו מכל העמים‪ ,‬ונתן לנו את תורתו”‪ .‬וכדרך שכתב רב סעדיה גאון‪“ :‬כי אומתנו איננה אומה‬ ‫כי אם בתורותיה” (אמונות ודעות מאמר ג)‪ .‬על כן בשעה שאדם מתגייר הוא משנה בבת אחת גם‬ ‫את דתו וגם את לאומיותו‪ ,‬ונהפך להיות יהודי‪“ .‬ומותרין להיכנס בקהל ה’ (לנישואין) מיד” (הלכות‬ ‫איסורי ביאה יב‪ ,‬יז)‪.‬‬ ‫שליחותו של אברהם הייתה לקרוא בשם ה’ בעולם‪ ,‬ולקרב‪  ‬את הבריות לעבודתו‪ ,‬ועל כן הוא נקרא‬ ‫“אב המון גויים”‪ .‬בזה נפתח עם ישראל אל כל העולם‪ .‬האומה הישראלית אינה רק ישות ביולוגית‪,‬‬ ‫אלא גם ערכית‪ ,‬ועל כן הגר נעשה בן לאברהם אבינו‪.‬‬ ‫אברהם ורות מתווים שני אבות‪-‬טיפוס של גיור‪ ,‬המביאים לידי ביטוי שני ממדים אלו‪ .‬אברהם הוא‬ ‫אבי המאמינים‪ ,‬וכפי שכתב הרמב”ם באיגרתו לעובדיה הגר‪“ :‬אברהם אבינו הוא שלימד כל העם‬ ‫והשכילם והודיעם דת האמת וייחודו של הקב”ה‪ ,‬ובעט בעבודה זרה והפר עבודתה‪ ,‬והכניס רבים‬ ‫תחת כנפי השכינה‪ ,‬ולימדם והורם‪ ,‬וציווה בניו ובני ביתו אחריו לשמור דרך ה’” (איגרות הרמב”ם‪,‬‬ ‫מהדורת ר”י שילת‪ ,‬ח”א‪ ,‬עמ’ רלג‪-‬רלד)‪ .‬גיור זה הוא מהלך רוחני של קבלת האמונה והמצוות‪,‬‬ ‫שבעקבותיו נהפכים הגרים לבני אברהם אבינו‪.‬‬


‫אולם יש דרך נוספת‪ .‬רות נקשרה קשר משפחתי עמוק לדמות מוסרית מופלאה כנעמי‪ ,‬הלכה‬ ‫שבי אחריה וקיבלה על עצמה את עמה‪ ,‬ארצה ומנהגיה‪ ,‬עד שאמרה‪“ :‬עמך עמי”‪ ,‬ובסופו של‬ ‫המסלול הזה הגיעה גם אל “א‪-‬להיך א‪-‬להי”‪ .‬כך תיאר גם בועז את התהליך שעברה רות (רות ב‪,‬‬ ‫יא‪-‬יב)‪“ :‬וַ ַּת ַעזְ ִבי ָא ִביְך וְ ִא ֵּמְך וְ ֶא ֶרץ מֹולַ ְד ֵּתְך וַ ֵּתלְ ִכי ֶאל ַעם ֲא ֶׁשר ֹלא־יָ ַד ַע ְּת ְּתמֹול ִׁשלְ ׁשֹום‪ ,‬יְ ַׁשּלֵ ם ה’‬ ‫ֹלהי יִ ְׂש ָר ֵאל‪ֲ ,‬א ֶׁשר ָּבאת לַ ֲחסֹות ַּת ַחת ְּכנָ ָפיו”‪ .‬אולם הלאום‬‫ָּפ ֳעלֵ ְך ְּות ִהי ַמ ְׂש ֻּכ ְר ֵּתְך ְׁשלֵ ָמה ֵמ ִעם ה’ ֱא ֵ‬ ‫והדת בישראל הם שני פנים של אותה מטבע‪ ,‬ומשני הכיוונים מגיעים לבסוף אל אותה תוצאה‪.‬‬ ‫תיאור של גיור כזה מופיע בספר הכוזרי (מאמר ב‪ ,‬א)‪“ :‬ואחרי כן היה מעניין הכוזרי מה שהוא נודע‬ ‫בספרי כוזר‪ ...‬ולכתם שניהם המלך ושר צבאו אל ההרים ההם אשר במדבר על הים‪ ,‬והיאך הגיעו‬ ‫בלילה אל אותה המערה שהיו שובתים בה אנשים מהיהודים בכל שבת‪ ,‬והיאך נראו אליהם ונכנסו‬ ‫בתורתם ונימולו במערה ההיא‪ ,‬ושבו אל ארצותם ולבם על דת היהודים‪ ,‬והיו מסתירים אמונתם‬ ‫עד שהתחכמו לגלות סודם מעט מעט לקצת אנשים מסגולתם‪ ,‬עד שרבו‪ ,‬וגלו מצפונם‪ ,‬והתחזקו‬ ‫על שארית הכוזרים והכניסום בתורת היהודים”‪ .‬התהליך מתחיל כגיור אישי‪ ,‬ומתפתח לגיור שבטי‬ ‫ומשפחתי‪ ,‬שיש בו גם משהו קולקטיבי‪.‬‬ ‫‪ ‬‬

‫תפקיד בית הדין‬ ‫מה תפקיד בית הדין בתהליך הגיור? הואיל ובמעשה הגיור נכנס הגר לא רק אל אמונת ישראל אלא‬ ‫גם אל עם ישראל‪ ,‬לכן אין זה פלא שהתורה שיתפה את נציגי האומה בתהליך הגיור (ראה הרב‬ ‫אהרון ליכטנשטיין‪ ,‬קובץ תורה שבעל פה‪ ,‬יג)‪ .‬אמנם אם מניחים שתפקיד בית הדין להיות מחסום‬ ‫ומעין ועדת קבלה שתסנן את הבאים ותחליט את מי לקבל‪ ,‬הרי שהמחסום הזה פרוץ מאוד‪ ,‬שהרי‬ ‫להלכה‪  ‬גם מעשה בית דין של הדיוטות תופס‪ ,‬והגיור חל‪ ,‬כפי שפסק הרמב”ם (הלכות איסורי‬ ‫ביאה יג‪ ,‬טו)‪“ :‬היו גרים הרבה מתגיירים בימי‪ ‬דוד ושלמה‪ ‬בפני הדיוטות‪ ,‬והיו בית דין הגדול חוששין‬ ‫להם‪ ,‬לא דוחין אותן אחר שטבלו מכל מקום‪ ,‬ולא מקרבין אותן עד שתראה אחריתם”‪.‬‬ ‫על דברי הגמרא (כתובות יא‪ ,‬א)‪“ :‬גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין”‪ .‬הוסיף רש”י (ד”ה על‬ ‫דעת בית דין) וביאר‪“ :‬נעשים לו אב”‪ ,‬והרחיב זאת המאירי (שם)‪“ :‬גוי קטן שבא לפני ישראלים‬ ‫ותבע מהם שיגיירוהו‪ ...‬מטבילין אותן על דעת בית דין‪ .‬כלומר‪ ,‬שאותם הבאים לגיירו מודיעין את‬ ‫הדבר לבית דין‪ ,‬ומגיירין אותו על דעתם‪ ,‬כאילו הם אבותיו של זה‪ ,‬שיהא עניינו מסור להם כדרך‬ ‫שעניין הבן מסור לאב להכניסו לברית ולקדושת אמונה”‪ .‬מה פירוש “עניין הבן מסור לאב להכניסו‬ ‫לברית”? האם התורה הקנתה לאב בעלות על בנו ונתנה לו סמכות לעניין זה?‬ ‫כינוי אברהם כ’אב המון גויים’‪ ,‬מלמד שה’אבהות’ יש לה כאן משמעות רבה‪ .‬תהליך הגיור נחשב‬ ‫כעין לידה‪“ :‬כל המכניס ברייה אחת תחת כנפי השכינה‪ ,‬מעלין עליו כאילו יצרו ורקמו והביאו‬ ‫לעולם” (תוספתא הוריות ב‪ ,‬ז)‪ .‬המגייר נחשב למתגייר כאב‪ ,‬כמו המוליד‪ ,‬וכן אמרו‪“ :‬אוהב את‬ ‫הבריות ומקרבן לתורה‪ ...‬כדרך שהיה אברהם אבינו‪ ...‬מכניסן תחת כנפי השכינה‪ ...‬והלוא כל באי‬ ‫עולם אינם יכולים לבראות אפילו יתוש אחד‪ ,‬ומה תלמוד לומר‪“ :‬ואת הנפש אשר עשו בחרן”?‬ ‫מלמד שהעלה עליהם הקב”ה כאילו עשו אותם” (אבות דרבי נתן פרק יב)‪.‬‬ ‫אם גוי גדול זקוק לבית הדין שישמשו לו בתפקיד אב ושיקרבו אותו אל השכינה‪ ,‬על אחת כמה‬ ‫וכמה שזקוק לזה הגוי הקטן‪ .‬לפיכך תפקיד בית הדין אינו להיות ועדת חקירה וקבלה הבוחנת את‬ ‫המתגייר בזכוכית מגדלת‪ ,‬אלא לעמוד במקומו של אברהם אבינו‪ ,‬ובשם כל ישראל לפרוש את‬ ‫חסותו על הגר ולהכניסו אל בית ישראל‪.‬‬ ‫הדבר הזה בולט עוד יותר אצל גר קטן‪ ,‬כיון שאצלו בית הדין נכנס במקום האב הביולוגי‪ .‬כיון שלקטן‬ ‫אין דעת‪ ,‬תהליך גיורו מתחיל מן הצד הלאומי והמשפחתי שבגיור‪ .‬האומה פורסת את חסותה עליו‪,‬‬ ‫וכך הוא מגיע אל הברית עם הקב”ה ואל קדושת המצוות‪ .‬אבהות זו כלולה מלכתחילה בהגדרת‬ ‫תפקידי בית הדין‪ ,‬שהרי “בית הדין הם אביהם של יתומים” (בבא קמא לז‪ ,‬א)‪ .‬בכוחם זה הם ממנים‬ ‫ליתומים אפוטרופוס שימלא את החלל שהותיר האב‪ ,‬ויפעל לזכותם של הקטנים‪.‬‬ ‫כאשר בית הדין זוכה לקטן בגירותו אין זו פעולה קניינית משפטית‪ ,‬אלא פעולה אבהית של קירוב‪,‬‬ ‫כי “בגירות לא שייכת זכייה במובן הפשוט‪ ,‬דאין הגירות חפץ שזוכין אותו לאחר” (שו”ת שרידי אש‬ ‫ח”א סי’ פט)‪ .‬הלוא ההתגיירות היא ברית שהאדם כורת עם קונו‪ ,‬והוא טובל בעצמו ונימול בעצמו‪.‬‬ ‫וכבר שאלו זאת תוספות (סנהדרין סח‪ ,‬ב ד”ה קטן)‪“ :‬ונראה דזכייה דגירות לא דמי לשאר זכיות‪,‬‬

‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪7‬‬


‫דמה שבית דין מטבילין אותו אינם זוכין בעבורו אלא הוא זוכה בעצמו ובגופו‪ ,‬שנעשה גר ונכנס‬ ‫תחת כנפי השכינה”‪.‬‬ ‫‪ ‬‬

‫המצווה לגייר‬ ‫תפקיד זה של בית הדין משתלב במצווה הקיימת‪ ,‬לפי שיטת חלק מהראשונים‪ ,‬לגייר את הגרים‪.‬‬ ‫היהדות‪  ‬אינה מיסיונרית‪ ,‬אבל היא קוראת בשם ה’ בעולם‪ ,‬ומצווה לקרב את כל הבא להתגייר‪.‬‬ ‫הראב”ד למד מאברהם אבינו שהגיור הוא מצווה המוטלת על בית הדין (בעלי הנפש‪ ,‬שער הטבילה‪,‬‬ ‫סי’ ג)‪(“ :‬נראה) בגר קטן שבית דין מטבילין אותו‪ ...‬שבית דין‪ ...‬מברכין עליהם קודם הטבילה כדין כל‬ ‫שאר המצוות‪ .‬ואם תאמר היכן נצטוו בית דין? מ”ואת הנפש אשר עשו בחרן”‪.‬‬ ‫הרמב”ם כלל את המצווה הזאת במצוות אהבת ה’ (ספר המצוות עשה ג)‪“ :‬ולשון ספרי‪ :‬ואהבת‬ ‫את ה’‪ ,‬אהבהו על הבריות כאברהם אביך‪ ,‬שנאמר‪ :‬ואת הנפש אשר עשו בחרן‪ ,‬רוצה לומר‪ ,‬כמו‬ ‫שאברהם בעבור שהיה אוהב השם‪ ...‬שהיה גם כן לגודל השגתו דורש האנשים אל האמונה מחוזק‬ ‫אהבתו‪ ,‬כן אתה אהוב אותו עד שתדרוש האנשים אליו”‪.‬‬ ‫וכן הרשב”ץ בזוהר הרקיע (עשין מ)‪“ :‬ולאהוב הגרים‪ .‬ואני תמה למה לא הכניסו בכלל מצוות קבלת‬ ‫גרים‪ ,‬שהיא מיוחד בבית דין לקבלם ולא לדחותם‪ ...‬ואין מצווה אחת ראויה למספר פרטי בכל דיני‬ ‫ממונות יותר מזאת‪ ,‬לפי שאינה דומה להם כלל‪ ,‬שאין זה דין ממון ולא ענייני טענות שנופלים בין‬ ‫אדם לחברו‪ ,‬וכמו שמנו דין נחלות מצוה פרטית ואף על פי שהיא חלק מדיני ממונות‪ ,‬שהרי משפט‬ ‫קרייה רחמנא‪ ,‬כן היה ראוי למנות קבלת גרים”‪.‬‬ ‫והתוס’ רי”ד (כתובות יא‪ ,‬א) הסיק מכך מסקנה מעשית‪ ,‬שיוזמת בית הדין אינה מותנית בהורים‬ ‫שיביאו את הילד להתגייר‪ ,‬אלא בית הדין יכול גם ליזום את הגיור בשעת הצורך‪ ,‬כגון “תינוק שנמצא‬ ‫מושלך‪ ,‬או ששבו ישראל קטני פלישתים”‪.‬‬ ‫‪ ‬‬

‫קבלת מצוות בגיור קטן?‬

‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪8‬‬

‫נחלקו הראשונים אם קבלת מצוות מעכבת‪ .‬הריטב”א (כתובות יא‪ ,‬א) כתב לגבי גר קטן‪“ :‬והאי‬ ‫דמטבילין אותו אף על גב דגר בעלמא בעינן שיודיעוהו קלות וחמורות‪ ,‬ההיא למצווה ולא לעכב‪,‬‬ ‫והכא דלאו בר הודעה הוא ‪ -‬אינו מעכב”‪ ,‬ואילו תוספות (יבמות מה‪ ,‬ב ד”ה מי לא טבלה) כתבו‪:‬‬ ‫“אבל אי לאו כתיב משפט אלא אקבלת מצווה ‪ -‬אתי שפיר‪ ,‬והא דאין מטבילין (אלא בג’) היינו‬ ‫לכתחילה מדרבנן”‪.‬‬ ‫בדברי הרמב”ם קיימת לכאורה סתירה בעניין זה‪ .‬מצד אחד הוא כותב שקבלת מצוות לא מעכבת‬ ‫(הלכות איסורי ביאה יג‪ ,‬יז)‪“ :‬גר שלא בדקו אחריו‪ ,‬או שלא הודיעוהו המצות ועונשן‪ ,‬ומל וטבל בפני‬ ‫שלושה הדיוטות ‪ -‬הרי זה גר‪ .‬אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר ‪ -‬הואיל ומל וטבל‪ ,‬יצא מכלל‬ ‫הגויים‪ ,‬וחוששין לו עד שיתבאר צדקותו”‪ .‬ומאידך גיסא כתב שקבלת מצוות היא מעיקרי הגיור (יג‪,‬‬ ‫ד)‪“ :‬וכן לדורות‪ ,‬כשירצה הגוי להיכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה‪ ,‬ויקבל עליו עול תורה‬ ‫ צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן”‪ .‬אפשר לומר שאין זו סתירה‪ ,‬והמחלוקת אינה כה גדולה‪ .‬כל‬‫הלכות גיור נלמדו מישראל בסיני (כריתות ט‪ ,‬א)‪“ :‬רבי אומר‪‘ :‬ככם’ (במדבר טו‪ ,‬טו) ‪ -‬כאבותיכם‪,‬‬ ‫מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דם‪ ,‬אף הם לא ייכנסו לברית אלא‬ ‫במילה וטבילה והרצאת דמים”‪ .‬ומדוע לא מנו גם קבלת מצוות? והרי בסיני קיבלו ישראל את‬ ‫המצוות ואמרו‪“ :‬נעשה ונשמע”! אלא שקבלת המצוות בסיני הייתה עובדה בלתי מותנית‪ ,‬ו”כפה‬ ‫עליהם הר כגיגית” (שבת פח‪ ,‬א)‪ ,‬וכדברי המהר”ל‪“ :‬לומר כי נתינת התורה היא מוכרחת‪ .‬להיות‬ ‫החיבור הזה הכרחי‪ ,‬וכל זיווג וחיבור הכרחי אין סילוק והסרה” (גור אריה שמות יט‪ ,‬יז‪ ,‬ותפארת‬ ‫ישראל פרק לב)‪.‬‬ ‫נמצא שקבלת המצוות אינה פרט במעשה הגירות‪ ,‬אלא היא מבטאת את מטרתו של הגיור ותוכנו‪.‬‬ ‫הגיור הוא עסקת חבילה שעיקרה ותכליתה קבלת המצוות‪ ,‬מי שמתגייר ונכנס לברית הרי הוא‬ ‫מקבל את הברית על כל משמעויותיה‪ .‬בהר סיני קיבלו ישראל קבלה כללית בטרם ידעו את כל‬ ‫תרי”ג המצוות‪ ,‬וכך גם הגר שאין מודיעים לו אלא את עיקרי המצוות‪.‬‬ ‫היכן היא קבלת המצוות בגר קטן? לאור האמור‪ ,‬מסתבר שההבדל בין גיור גדולים לקטנים הוא‬ ‫שכאשר גדול בא להתגייר התהליך הוא הכרתי ומודע‪ ,‬והגיור מתחיל בצד הדתי‪ .‬מודיעים לגר את‬


‫עיקרי המצוות הוא מקבל עליו באופן כללי את המצוות ואת החיבור לישראל‪ ,‬ונעשה בן ברית‪.‬‬ ‫לעומת זאת קטן שאין לו דעת מתחבר אל ישראל באופן משפחתי‪ ,‬באמצעות אביו שהביאו‪ ,‬או על‬ ‫ידי בית הדין שפרש עליו את כנפיו עליו ונעשה לו אב‪ ,‬וקבלת המצוות הכלולה בזה היא התוצאה‪.‬‬ ‫אמנם בשעה שהוא נהיה גדול ויש לו דעת משלו הוא יכול למחות‪ ,‬אולם אם אינו מוחה מחאה‬ ‫אקטיבית “לומר אי אפשינו להיות גרים וחוזרין לסורן” (רש”י כתובות יא‪ ,‬א)‪ ,‬הרי זו זכות לו והוא‬ ‫נעשה חלק מישראל‪.‬‬ ‫הרמב”ם כתב את הלכות גרים בשני מקומות‪ ,‬בהלכות איסורי ביאה (פרק י”ג) ובהלכות מלכים (י‪,‬‬ ‫ג)‪ ,‬ואפשר שרמז בכך לשני הממדים של הגיור‪ .‬בהל’ איסורי ביאה הרמב”ם דן מן הצד האיסורי‬ ‫הדתי‪ ,‬ועל כן נעשה הגיור בעקבות ישראל במעמד הר סיני‪ ,‬והגרות היא קבלת תורה שבעקבותיה‬ ‫מותר הגר בקהל‪ .‬לעומת זאת בהלכות מלכים עוסק הרמב”ם בעם ישראל ובתפקודו‪ ,‬והגיור הדתי‬ ‫בנוי פה על הצד הלאומי‪ .‬לא ניתנה התורה אלא לזרע אברהם‪ ,‬והגר בא בכללם‪“ :‬משה רבנו לא‬ ‫הנחיל התורה והמצוות אלא לישראל‪ ,‬שנאמר‪‘ :‬מורשה קהלת יעקב’‪ ,‬ולכל הרוצה להתגייר משאר‬ ‫האומות‪ ,‬שנאמר‪‘ :‬ככם כגר’” (הלכות מלכים ח‪ ,‬א)‪ .‬משום כך הזכיר הרמב”ם את אפשרות המחאה‬ ‫רק בהלכות מלכים (י‪ ,‬ג)‪“ :‬ואם היה קטן כשהטבילוהו בית דין‪ ,‬יכול למחות בשעה שיגדיל‪ ,‬ויהיה‬ ‫גר תושב בלבד‪ ,‬וכיון שלא מיחה בשעתו שוב אינו מוחה‪ ,‬אלא הרי הוא גר צדק”‪ .‬אולי כוונתו היא‬ ‫שקבלת המצוות היא זכות גמורה‪ ,‬ומחאה בגדלות לא תבטל אותה למפרע‪ ,‬אולם ההשתייכות‬ ‫לעם ישראל אינה זכות גמורה‪ ,‬וכמו שמקדימים ומתרים בו מלכתחילה (הלכות איסורי ביאה יד‪ ,‬א)‪:‬‬ ‫“מה ראית שבאת להתגייר? אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים דחופין ומסוחפים ומטורפים‪,‬‬ ‫וייסורין באין עליהן?”‪ ,‬על כן יכול הקטן למחות על כך בגודלו‪ .‬‬ ‫אמנם האחרונים תהו אם גר שלא ישמור תורה כהלכה‪ ,‬עדיין טוב לו להיות יהודי‪ ,‬או שבשבילו‬ ‫הפכה הזכות לחובה‪ ,‬שהרי כל עוד הוא גוי הוא פטור מן המצוות‪ ,‬ואילו כאשר יתגייר ולא יקיים את‬ ‫התורה‪ ,‬סופו יורש גהינם‪ .‬תשובה לכך כבר נתן רבי משה פיינשטיין (אגרות משה אה”ע ח”ד סי’‬ ‫כו)‪ ,‬בהעריכו את הרווח וההפסד של הגר‪“ :‬אף אם לא יתגדלו להיות שומרי תורה‪ ,‬מסתבר שהוא‬ ‫זכות‪ ,‬דרשעי ישראל שיש להם קדושת ישראל‪ ,‬ומצוותן שעושין הוא מצווה והעברות הוא להם‬ ‫כשגגה‪ ,‬הוא גם כן זכות מלהיות נכרים”‪ .‬לדעתו הטוב גובר על השלילה והילד יזכה לעולם הבא‪.‬‬ ‫אולם יש לבחון את ‘טובת הילד’ המתגייר ותועלתו עכשיו‪ ,‬לא פחות מזו שתהיה לו לעולם הבא‪.‬‬ ‫הגמרא הבדילה בין עבד‪ ,‬שהגיור חובה לו‪ ,‬כי עכשיו‪ ,‬בעולם הזה‪‘ ,‬בהפקירא ניחא ליה’‪ ,‬לבין קטן‬ ‫שלא התרגל לחטא ובשבילו זו זכות‪.‬‬ ‫על אחת כמה וכמה שכאשר ההורים מתגיירים אתו שהגיור הוא זכות בשבילו‪ ,‬שכן במקרה זה‬ ‫יש לילד תועלת מוכחת עכשיו‪ ,‬שהרי ברור שנוח לילד עם הוריו‪ ,‬להיות בן דתם‪ ,‬עמם וארצם‪ ,‬ואין‬ ‫סוף לתקלות ולתסבוכת שייגרמו לו אם הוריו יהיו יהודים והוא יישאר מבחוץ‪ .‬וכן כתב בשו”ת חתם‬ ‫סופר (יו”ד סי’ רנג)‪“ :‬סברא זו כתב גם כן מורי בהפלאה זצ”ל‪ ,‬דהטף בנשים במלחמת מדיין‪ ,‬כיון‬ ‫שהיה להם זכות גדול שלא נהרגו‪ ,‬אם הגדילו אינם יכולים למחות‪ .‬ע”ש‪ .‬ואם כן הכא נמי כשאבותיו‬ ‫מתייהדים‪ ,‬אם הוא יישאר בגיותו קשה להם להיות עמו באגודה אחת שהרי עושה יין נסך‪ ,‬וכשיהיה‬ ‫אבותיו נפרשים ממנו‪ ,‬מפרישים אותו מחיותו‪ ,‬על כן זכות גדול הוא לו ואינו יכול למחות”‪.‬‬ ‫על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במשפחות מעורבות שהאבות יהודים‪ .‬הפוסקים הקדמונים לא‬ ‫עסקו בכך כי הדבר לא היה מצוי‪ ,‬אבל כאשר הגיעו לזה‪ ,‬אמרו את דברם‪ .‬הרמב”ם כתב על אשת‬ ‫יפת תואר‪“ :‬נתעברה מביאה ראשונה‪ ,‬הרי הולד גר‪ ,‬ואינו בנו לדבר מן הדברים‪ ,‬מפני שהוא מן‬ ‫הגויה‪ ,‬אלא שבית דין מטבילין אותו על דעתם” (הלכות מלכים ח‪ ,‬ח)‪ .‬הוא‪  ‬מכנה‪  ‬את בן הנוכרית‬ ‫‘גר’ כבר ברגע שנולד‪ ,‬ובית הדין מתערבים ומגיירים אותו ביוזמתם מיד‪.‬‬ ‫‪ ‬‬

‫גיור ילדי העולים מבריה”מ‬ ‫התגובה הטבעית לעלייה מברית המועצות הייתה להחיל עליהם את הנוהג המחמיר הנהוג כלפי‬ ‫גיורים בארצות הברית ובאירופה‪ ,‬מקומות שבהם הגיורים היו עלולים להכשיר את ההתבוללות‪.‬‬ ‫אלא שהלכות גיור נאמרו לגוי‪ ‬שבא להתגייר שאין לנו שום עניין בו ואף לא כל מחויבות אליו‪ ,‬ועל‬ ‫כן קיימת כלפיו גישה חשדנית של ‘שמאל דוחה’‪ .‬אולם יהודי ברית המועצות נמצאים במצב הפוך‪:‬‬ ‫הם אינם בדרך להתבוללות‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬עדה יהודית שלמה‪ ,‬שנאנסה ונותקה מן העם במשך‬

‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪9‬‬


‫שניים ושלושה דורות‪ ,‬ובניה הגיעו לנישואי תערובת‪ ,‬חוזרת עתה ב”ה אל חיק עמה‪ .‬בני הנוכריות‬ ‫בוודאי טעונים גיור‪ ,‬אבל מדובר בבשר מבשרנו‪ ,‬יש לנו ערבות ואחריות עליהם‪ ,‬הם “זרע ישראל”‪,‬‬ ‫וכאן צריכה לבוא חשיבה מערכתית חדשה‪.‬‬ ‫התסבוכת שנוצרה בעקבות מציאותם של מאות אלפי בני משפחותיהם של העולים עשויה להיפתר‬ ‫אם נתמקד בגיור הקטנים‪ .‬כאמור לעיל בגיור קטנים אין משמעות לדעת הקטן‪ ,‬ואפשר להקדים‬ ‫את הגיור ולעשותו בגיל צעיר‪ .‬הקניית חינוך דתי לילד בהמשך תשלים את המהלך‪ .‬במקרה זה‬ ‫ברור שטובת הילד שהגיע לכאן היא להיות עם אביו ועם משפחתו באופן שלם‪ .‬הילדים הללו‬ ‫זהותם חצויה‪ :‬בארצות מוצאם נחשבו יהודים‪ ,‬ואנטישמיים זרקו עליהם אבנים‪ ,‬אך כאשר הגיעו‬ ‫לארץ נעשו פתאום גויים‪ .‬זה מצב בלתי אפשרי המחייב הכרעה‪.‬‬ ‫ואם נשאל‪ :‬קטן אמנם אינו צריך לקבל מצוות במפורש‪ ,‬אבל הרי זו תכלית הגיור‪ ,‬ואילו העולים‬ ‫הללו אינם דתיים‪ ,‬ואם כן הם מציגים מיצג שווא! בחינת המצב תגלה שאין זו הכרזת שווא‪ ,‬אלא‬ ‫מציאות הקרובה אל האמת‪ .‬למזלנו‪ ,‬הקלקולים שנלוו לקליטת העלייה הזאת הולידו גם יתרונות‪.‬‬ ‫המציאות סיננה את הבאים והשאירה את אלה המקבלים עליהם את התורה ברצונם‪ .‬כי מי שלא‬ ‫רצה ביהדות אלא בלאומיות האם הגויה‪ ,‬נשאר שם‪ .‬המתחזים שביקשו לזכות ביתרונות הכלכליים‬ ‫של ישראל‪ ,‬קיבלו בבואם את סל הקליטה שלהם‪ ,‬ויש להם חברה טבעית בתוך אלפי העולים‬ ‫שאינם יהודיים‪ ,‬וגם להתחתן הם יכולים כדרכם של רבבות שאינם עושים זאת דרך הרבנות‪ .‬אלה‬ ‫אינם זקוקים לגיור ולא יבואו להתגייר‪.‬‬ ‫מי שבא להתגייר מעיד על עצמו שהוא מבקש לממש את הזהות היהודית ולהיות חלק שלם‬ ‫מן העם‪ ,‬כדת משה וישראל‪ .‬קבלתו אינה מקנה לו זכויות וצוף דבש‪ ,‬אלא כרוכה בקבלת נטל‬ ‫האנטישמיות העולמית‪ ,‬האיום האיראני וחשש מפיגועי טרור‪ .‬מי שמתגייס לצה”ל‪ ,‬יודע שקיימת‬ ‫אפשרות שבמהלך שירותו ימות על קידוש השם‪ ,‬העם והארץ‪ .‬אין אפוא שום יתרון משמעותי לגיור‪,‬‬ ‫מלבד אחד‪ :‬ההלכתי‪ .‬הבא להתגייר מכריז שרצונו להיות שייך לעם ישראל באופן דתי‪ ,‬והוא מקבל‬ ‫עליו את כל החבילה הישראלית לשם שמים‪ .‬בכך הצטרף לרוב הציבור בישראל‪ ,‬שזהותו יהודית‬ ‫מסורתית‪ ,‬והיא כוללת גם קיום מצוות רבות‪ ,‬גם בין אדם למקום וגם בין אדם לחברו‪ ,‬לשמור דרך‬ ‫ה’ לעשות צדקה ומשפט‪.‬‬ ‫גם אם יקרה אחר כך שלא כל המתגיירים ידקדקו בכל פרטי תרי”ג מצוות‪ ,‬אין זו הוכחה לחיסרון‬ ‫בקבלת המצוות מלכתחילה‪ .‬הם אינם שונים בכך מן הדתיים שאף הם לא תמיד מקיימים את‬ ‫הכול‪ .‬אולי הם אף טועים לחשוב שהתורה אינה מחייבת את כל “החומרות של הרבנים”‪ ,‬והרי הם‬ ‫כמו רוב עם ישראל המקלים בדברים שונים‪.‬‬ ‫ראוי לציין שהאמור על יהודי ברית המועצות צריך לעוררנו גם לשינוי שהתחולל בינתיים בגיורי יהודי‬ ‫המערב‪ .‬בעבר התייחסו בספקנות ובביקורת לבקשות הגיור הללו‪ ,‬כי הן נועדו לתת לגיטימציה‬ ‫לחריג המתבולל‪ .‬אבל המצב היום הוא הפוך‪ .‬ההתבוללות היא הדרך הראשית‪ .‬רוב הנישואים הם‬ ‫נישואי תערובת‪ .‬ואם לא יקרה נס‪ ,‬בקצב הזה‪ ,‬חס וחלילה‪ ,‬בתוך שנות דור ‪ -‬תיעלם יהדות ארצות‬ ‫הברית‪ .‬מה תשובתנו לשואה רוחנית זו? כיון שהרוב אינם נזקקים לגיור ואינם רואים בו שום תועלת‬ ‫חברתית‪ ,‬כלכלית או רוחנית‪ ,‬לפיכך יש להתייחס אל המעטים הבאים להתגייר כמי שיסוד כוונתם‬ ‫רציני ולשם שמים‪ ,‬לשמר את זהותם היהודית ותכניה הדתיים‪ ,‬ועל כן עלינו לעודדם ולקרבם‬ ‫באהבה תחת כנפי השכינה‪ .‬‬ ‫‪ ‬‬

‫סיכום‬

‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪10‬‬

‫לגיור שני ממדים‪ ,‬מהפך דתי והחלפת לאום‪ .‬אלה שני פנים של מטבע אחת‪ ,‬שתכליתה קבלת עול‬ ‫מלכות שמים‪ .‬גיור קטנים אפשרי משום שהוא מתבסס על קיומה של זיקה משפחתית לאומית‪,‬‬ ‫וזו גוררת את קבלת התורה‪ .‬עיקרון זה חל בוודאי על בני יהודים מנוכריות‪ ,‬שמעיקרא זהותם‬ ‫חצויה‪ ,‬וטובתם לבוא אחרי אביהם בשלמות‪ ,‬ועל כן ניתן לגיירם בקטנותם‪ .‬מצווה גדולה לקרב‬ ‫את קהילת העולים מברית המועצות שחזרה אל חיק עמה אחרי שבעים שנות אונס‪ ,‬ואת ילדיהם‬ ‫הקרועים וחצויים מבחינה לאומית‪ .‬אלה מהם המבקשים היום לגייר את ילדיהם‪ ,‬כאשר אין להם‬ ‫בכך שום תועלת חומרית‪ ,‬רוצים לחזור אל עמם בשלמות‪ ,‬ולתת לזה גם את המשמעות הדתית‬ ‫ההלכתית‪ .‬‬


‫סמכות הגיור – למי?‬

‫הרב פרופ’ נריה גוטל‬

‫נשיא מכללת אורות ישראל‬

‫כל המצוי בהיסטוריה של עם ישראל יודע שהגיור לא היה נעשה תחת גורם ריכוזי‬ ‫אחד אלא במפוזר‪ .‬הפקעת סמכות הגיור מרבני עיר והשארתה רק בידי בתי הדין‬ ‫הרבניים‪ ,‬דווקא היא חידוש של התקופה האחרונה‪.‬‬ ‫המחלוקת שהתגלעה לאחרונה בעניינן של ההצעות השונות לחוק הגיור‪ ,‬נוגעת בכמה וכמה‬ ‫סוגיות‪ .‬אחת מהן היא‪ :‬למי נתונה סמכות הגיור‪ .‬האם יש להפקידה בידי בתי הדין הרבניים ובידי‬ ‫בתי הדין המיוחדים לגיור בלבד‪ ,‬או שמא יש לאפשר גם הקמת הרכבים של בתי דין שימונו על‬ ‫ידי רבני ערים‪ .‬מובן מאליו שאין הכוונה לכלל רבני הערים; ברור שצריך יהיה להסדיר קריטריונים‬ ‫שלפיהם יפעלו הרכבי הגיור; ואף נהיר שבסופו של דבר צריכה להתקיים רשות אחת שתאשר‬ ‫סופית את ההליך – וזו הרבנות הראשית לישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬ההנחה היא שצירוף רבני ערים למאגר‬ ‫המגיירים‪ ,‬לא זו בלבד שירחיב את מניין ההרכבים המגיירים‪ ,‬הוא גם יעשה אותם יותר נגישים‪,‬‬ ‫ובעיקר יביא למעורבות הרבנים המגיירים בחיבור המתגייר לקהילה‪.‬‬

‫הצורך בבית דין של שלושה‬ ‫מטבע הדברים יש המצדדים ויש השוללים‪ ,‬ולא באנו כאן להכריע בדבר‪ .‬עם זאת‪ ,‬דומה שנקודה‬ ‫אחת נותרה לרבים מעט סמויה מהעין‪ ,‬ונכון להבליטה‪ .‬עד כמה שהדבר אולי מפתיע‪ ,‬האמת צריכה‬ ‫להיאמר‪ :‬מבחינת המסורת ההלכתית שנהגה ורווחה בעם ישראל מקדמת דנא‪ ,‬הרי שבהצעה‬ ‫המרחיבה כמעט ואין שום חידוש‪ .‬צא ולמד‪ ,‬למן הספרות התלמודית ועד לספרות הפסיקתית‪:‬‬ ‫כל שנאמר הוא על הליכי הגיור ועל הרכב בית הדין המגייר‪ ,‬ולא נאמר דבר וחצי דבר על קיומו של‬ ‫גורם ריכוזי שהוא‪ ,‬ורק הוא‪ ,‬המגייר‪.‬‬ ‫כך היא לשון הרמב”ם (הלכות איסורי ביאה פרק יג)‪“ :‬בשלושה דברים נכנסו ישראל לברית‪ ,‬במילה‬ ‫וטבילה וקרבן‪ ...‬וכן לדורות כשירצה הגוי להיכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו‬ ‫עול תורה‪ ,‬צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן‪ ...‬ובזמן הזה שאין שם קרבן צריך מילה וטבילה‪ ...‬וצריך‬ ‫לטבול בפני שלושה‪ ...‬והדבר צריך בית דין‪ .“ ...‬ושוב הוסיף הרמב”ם (שם יד‪ ,‬א)‪“ :‬ושלושה עומדין‬ ‫על גביו ומודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות‪.”...‬‬ ‫מקורה של הלכה זו בתלמוד הבבלי (יבמות מו‪ ,‬ב) הרואה בגיור הליך שיפוטי‪“ :‬גר צריך שלושה‪,‬‬ ‫‘משפט’ כתיב ביה”‪ .‬והוסיפה והדגישה הגמרא (שם)‪...“ :‬אמר ר’ יהודה‪ ,‬גר שנתגייר בבי”ד הרי זה‬ ‫גר‪ ,‬בינו לבין עצמו אינו גר”‪ .‬לאמתו של דבר‪ ,‬מדברי התוספות (יבמות מה‪ ,‬ב ד”ה מי) משתמע‬ ‫שיש מי שיכשיר גיור אפילו בדיין אחד (וכן מופיע מפורשות במרדכי‪ ,‬באור זרוע ועוד); מן הגמרא‬ ‫משתמע שבדיעבד גיור תקף גם בשניים (יבמות מז‪ ,‬ב‪“ :‬שני תלמידי חכמים”); ובתלמוד הירושלמי‬ ‫כלל לא צוינה חובה זו של גיור בשלושה‪ .‬הלכה למעשה (שו”ע יו”ד רסח‪ ,‬ג) הוכרע שיש צורך‬ ‫בשלושה‪ .‬לא זה המקום להיכנס לשאלה איזה מבין מרכיבי הגיור צריך להיעשות בפני שלושה‬ ‫לעיכובא‪ ,‬ואיזה מהם רק לכתחילה‪ .‬רק נציין שהתוספות (קידושין סב‪ ,‬ב) העירו שדווקא לקבלת‬ ‫המצוות יש צורך בשלושה‪ ,‬ולעומת זאת לגבי הטבילה “בחד סגיא‪ ,‬אם כבר קיבל עליו המצוות”‪,‬‬ ‫אם כי גם הם מסכימים שלכתחילה ראוי שיהיו שלושה גם לטבילה‪ .‬השולחן ערוך (שם) הכריע‬ ‫שרק קבלת המצוות מעכבת בשלושה‪ ,‬ולעומת זאת בנוגע לטבילה הרי שבדיעבד היא כשרה גם‬ ‫בשניים‪.‬‬ ‫יתירה מזו‪ :‬יצוין חידושו המופלג של הרב משה פיינשטיין‪ ,‬שלדידו חזקת התנהגות יהודית היא היא‬ ‫עצמה “קבלת מצוות”‪ ,‬וזאת גם ללא בית דין כלל (דברות משה‪ ,‬יבמות שיעורים‪ ,‬פ”ד עמ’ תפ)‪:‬‬ ‫“דאף דידוע לנו ברור שלא עשו מעשה גרות כלל בפני ב”ד‪ ,‬הויא חזקה שזה בעצם הוא הגרות‪,‬‬

‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪11‬‬


‫משום דאנן בידיעתנו שהוא לגרות הוינן כב”ד על הגרות וכנעשה בהסכמתנו”! (וכן כתב בשו”ת‬ ‫אגרות משה וכן משמע מדברי אחרונים נוספים‪ :‬זכר יצחק‪ ,‬מהר”ם שיק‪ ,‬צפנת פענח ועוד)‪.‬‬

‫מי רשאי לגייר?‬ ‫עד כאן בנוגע ל”כמות” בית הדין‪ .‬אשר ל”איכות” בית הדין‪ ,‬הרי שבסוגיית יבמות הנ”ל העירו‬ ‫התוספות (ד”ה משפט) שלכאורה לא נוכל לגייר בזמן הזה‪ ,‬לפי שאיננו מוגדרים “מומחים”!‬ ‫והשיבו‪“ :‬דשליחותייהו עבדינן – חשו לנעילת דלת בפני גרים”‪ ,‬וכך הסירו גם מגבלה זו‪ .‬הרמב”ם‬ ‫(הלכות איסורי ביאה יג‪ ,‬טו) כתב כי “היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות”‪,‬‬ ‫ולימדנו אגב גררא שדי לו לגיור שייערך בפני שלושה “הדיוטות”‪ ,‬שבוודאי אינם מומחים‪ ,‬וכך גם‬ ‫עולה מכמה וכמה ראשונים‪ ,‬גם אם מנימוקים שונים (רמב”ן‪ ,‬רשב”א מאירי ועוד)‪.‬‬ ‫הרב פיינשטיין פסק הלכה למעשה‪ ,‬כי עיקר ההקפדה היא על הודעת המצוות‪ ,‬ואם אחד‬ ‫מהשלושה הוא תלמיד חכם והוא מיידע זאת לשניים הנוספים שאינם תלמידי חכמים‪ ,‬די בכך‬ ‫(אגרות משה יו”ד ח”א סי’ קנט)‪“ :‬אם גם סתם אנשים ידעו זה מחמת שהת”ח אחד יאמר להם‬ ‫תחילה‪ ,‬סגי‪ ...‬בגרות שאין צריך לבוא דווקא לבית דין שבעיר דהא יכול לבוא לפני כל אדם להתגייר‬ ‫שייך רק לומר להם שידעו מה לעשות ואם יודעין רשאין אף שאינם ת”ח‪ ...‬לדינא אין קפידא בזה‬ ‫רק שהת”ח היחידי יודיע להשנים שמצטרף עמו פרטי הדינים‪.”...‬‬ ‫הרב קאפח (בפירושו על הרמב”ם‪ ,‬פרק יד הערה ג) סבר אחרת‪ ,‬וקבע שצריכים המגיירים להיות‬ ‫“חכמי ישראל בלי מרכאות”‪ .‬מכל מקום הכול סבורים שמלכתחילה בוודאי צריכים השלושה להיות‬ ‫ברי הכי וברי סמכא בנידון (כך מוכח גם מדברי הרב פיינשטיין‪ ,‬אגרות משה יו”ד ח”ג סי’ קט‪,‬‬ ‫המצריך שיהיו “בני הוראה”‪ ,‬וכן הדגיש הרב גורן בתשובה)‪ .‬ההנחה ונקודת המוצא היא שרבני‬ ‫ערים הם כאלה (כקוריוז ניתן לציין כי כדי לקבל ‘כושר רב עיר’ נדרשת עמידה בבחינה על הלכות‬ ‫גרים‪ ,‬דבר שאינו נצרך כדי לקבל כושר דיינות‪.)...‬‬

‫ריכוזיות או ביזור בגיור?‬ ‫בהקשר זה העיר הרב נחום רבינוביץ’ – ראש ישיבת ההסדר שבמעלה אדומים‪ ,‬שמן המחלוקת‬ ‫הידועה בין הלל לשמאי (שבת לא‪ ,‬א) בנוגע לאותו נכרי שבא להתגייר‪ ,‬ששמאי סירב לקבלו והלל‬ ‫גיירו‪ ,‬הרי מוכח כי לא זו בלבד שהתקיימו זה לצד זה שני הרכבי גיור‪ ,‬אלא שהם גם היו שונים‬ ‫מהותית זה מזה‪ ,‬ואף נחלקו בהכרעות ההלכתיות בסופו של דבר‪ .‬העולה מכך הוא‪ ,‬שגם בתקופות‬ ‫קדומות‪ ,‬ואפילו בזמנים שבהם היה גורם ריכוזי כסנהדרין‪ ,‬היו גישות שונות ואף הכרעות שונות‪.‬‬ ‫בימינו‪ ,‬אמנם ב”ה זכינו לגורם ריכוזי (למדיי) כרבנות הראשית‪ ,‬ואולם ברור שהרבנות אינה בעלת‬ ‫סמכות כסנהדרין בשעתה‪ ,‬ומדוע שתהיה מניעה מקיומן של גישות שונות ואפילו הכרעות שונות‪,‬‬ ‫ובלבד שכולן כהלכה?‬ ‫כל המצוי בהיסטוריה של עם ישראל‪ ,‬בכל הדורות ובכל תפוצות‪ ,‬יודע שהגיור לא נעשה תחת גורם‬ ‫ריכוזי אחד אלא במפוזר‪ .‬גיירו בקזבלנקה‪ ,‬בוורשא‪ ,‬בצפת‪ ,‬בניו יורק‪ ,‬בירושלים ובעוד מקומות‬ ‫(להוציא תפוצות מסוימות בנסיבות מסוימות)‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬ידועים בשמותיהם רבני ערים בארץ‬ ‫שהקימו לצדם הרכבי בית דין שעסקו גם בגיור‪ ,‬וזאת אחר קום המדינה וממש עד לאחרונה‪ ,‬על‬ ‫דעתה של הרבנות הראשית‪ .‬עולה על כולנה העובדה שגם בשעה זו עצמה קיימים לא מעט הרכבי‬ ‫גיור “פרטיים” בציבור “החרדי”‪ ,‬ומעט אפילו בציבור הציוני דתי‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬הפקעת סמכות הגיור‬ ‫מרבני עיר והשארתה רק בידי בתי הדין הרבניים‪ ,‬דווקא היא חידוש של התקופה האחרונה‪.‬‬

‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪12‬‬

‫אין לכחד וחייבים להדגיש‪ ,‬שאם אין רצוננו לעשות את התורה כשתי תורות ובעיקר את עמנו‬ ‫כשניים‪-‬שלושה‪-‬ארבעה‪-‬ויותר עמים‪ ,‬הרי שבסופו של דבר צריכה להתקיים רשות אחת המעניקה‬ ‫את החותם‪ ,‬את הגושפנקא על ההליך‪ ,‬שנעשה כהלכתו‪ .‬מבחינה זו דומה שכל ההצעות העומדות‬ ‫על הפרק כולן צריכות להסכים שהרב הראשי לישראל הוא שבסופו של דבר יחתום על “תעודת‬


‫ההמרה”‪ ,‬היינו ייתן את הסכמתו לגיור‪ ,‬שנעשה כהלכה‪ .‬לא זו אפוא השאלה ולא זה אפוא הוויכוח‪.‬‬ ‫הוויכוח‪ ,‬כאמור‪ ,‬מתמצה בשאלה אם לאפשר לרבני ערים להקים הרכב גיור‪ ,‬אשר יבצע את ההליך‬ ‫העיקרי – הגיור‪ ,‬תוך שמותירים לרבנות הראשית לומר את דברה כ”מכה בפטיש” בנתינת גושפנקת‬ ‫החתימה המאשרת‪.‬‬ ‫בשל כך חיוני ביותר שייעשה כל מאמץ של הידברות עם הרבנות הראשית לישראל‪ ,‬כך שהמהלך‬ ‫יוסכם על ידה ויאושר‪ .‬מהלך כזה נחוץ לא רק בשל ההיבט המעשי – חתימתו ההכרחית של הרב‬ ‫הראשי על “תעודת ההמרה”‪ ,‬אלא בראש ובראשונה מתוך השקפת עולם ציונית‪-‬דתית‪-‬ממלכתית‪,‬‬ ‫המברכת על קיומה של הרבנות הראשית לישראל מיסודו של מרן הראי”ה זצ”ל‪ .‬מובטחני שאם לא‬ ‫יינתן ל”שועלים קטנים מחבלים” להכתיב מסרים כאלה ואחרים‪ ,‬הרי שסופה של הידברות להוביל‬ ‫להסדרה מוסכמת‪ .‬או‪-‬אז נזכה להשיב לכור מחצבתן את אותן נשמות שהיו אתנו במעמד הר סיני‬ ‫ובקבלת התורה‪ .‬‬

‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪13‬‬


‫גיור בתוך הקהילה‬ ‫הרב רא”ם הכהן‬

‫ראש ישיבת ההסדר עתניאל ורב היישוב‬

‫הדרך הראויה היא הקמת בתי דין מקומיים בכל עיר ובכל אזור‪ .‬בבתי הדין הללו יכהנו‬ ‫רבנים הבאים מתוך הקהילות וקשורים לקהילות‪ ,‬רבנים הבקיאים בהלכות גיור ובעלי‬ ‫גישה חינוכית‪.‬‬ ‫רב או דיין?‬ ‫בעם ישראל לאורך כל הדורות הרב עסק גם בהרבצת תורה וגם בפסיקה‪ .‬התפקודים הללו לא היו‬ ‫מנותקים זה מזה אלא שלובים אחד בשני‪ .‬החיבור בין שני התפקודים הוא מהותי‪ .‬עיקר תפקידו‬ ‫של הרב הוא החיבור ‪ -‬חיבור בין ישראל לקב”ה ובין בני האדם‪ .‬אמנם יש וקרה מקרה והיה ריב בין‬ ‫איש לרעהו או בין איש לאשתו‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬כחלק מתפקידו של הרב כפוסק‪ ,‬ישב הרב על כיסא‬ ‫הדיין ועסק בדין‪.‬‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬עיסוקו של הרב בדין היה מועט ביחס לשאר עיסוקיו ומגעו עם אנשי הקהילה‪,‬‬ ‫ועוד יותר מועטים מכך היו המקרים שהרב היה צריך לעסוק בסידור גיטין‪ .‬נמצא שאישיותו של הרב‬ ‫הייתה נטועה במידת החסד ובעין טובה‪ ,‬ורוב עיסוקו ומגעו עם הקהל היו במישור הזה‪ ,‬וממילא אף‬ ‫כאשר נזקק הרב לעסוק בדין ‪ -‬מגמתו הייתה מיתוק הדין‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬הרב אינו יכול לשבת על כיסא הדיין אם אינו חי בתוך עמו ואינו מחובר לציבור הבא לפניו‬ ‫לדין‪ .‬עליו להכיר את קשייהם‪ ,‬לכאוב את כאבם ולהבין לרחשי לבם‪ .‬רב שאינו מחובר לציבור איננו‬ ‫ממלא את תפקידו וחובתו‪ .‬כאשר הרב חי בתוך הציבור אף הציבור מכיר את הרב‪ ,‬הבריות פותחים‬ ‫לפניו את לבם‪ ,‬נותנים בו אמון ומקבלים את פסיקותיו‪ .‬כאלו היו היחסים בין הרב לבין הקהל‬ ‫בישראל לאורך כל הדורות‪.‬‬ ‫בדורות האחרונים אירעו לנו שתי טרגדיות גדולות בתפקיד הרבנות‪ .‬לדאבון לב‪ ,‬כתוצאה מכל‬ ‫מיני נסיבות‪ ,‬העיסוק בדין נהפך למקצוע מיוחד‪ .‬הדיינות נפרדה מהרבנות ונהפכה למקצוע‪ .‬הדיין‬ ‫יושב על כיסא דין כל היום‪ ,‬וחמור מכך ‪ -‬הרבנים המשמשים בדיינות נהפכו להיות מסדרי גיטין‬ ‫מקצועיים‪ .‬מציאות זו אינה טבעית‪ ,‬אינה הגיונית ואינה מתאימה למגמתה ולרוחה של תורה‪.‬‬ ‫כאשר אדם עוסק בדין כל היום‪ ,‬אפילו הוא תלמיד חכם‪ ,‬הוא נהפך לאיש של דין! לא זו בלבד‪ ,‬אלא‬ ‫שהדיינות גם נפרדה מהקהל‪ .‬הדיין אינו חי בתוך בני קהילתו‪ ,‬אלא יושב על כיסא דין והבריות באים‬ ‫לפניו לדין‪ .‬הוא מנותק מהם‪ .‬הוא אינו מכיר אותם והם אינם מכירים אותו‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬אין זה פלא שנוצר מצב של חוסר אמון כלפי מערכת בתי הדין‪ .‬אם הציבור אינו מרגיש‬ ‫שהרב‪-‬הדיין קשור ומחובר לקהל‪ ,‬ואדרבה מרגיש ניכור‪ ,‬ברור שהתוצאה היא משבר אמון‪.‬‬ ‫הטרגדיה הגדולה הנוספת שאירעה בתפקיד הרבנות קשורה לתפקידו של הרב כמרביץ תורה‬ ‫בישראל‪ .‬כיום נוצר מצב לא נורמלי ‪ -‬ראש הישיבה עוסק בהרבצת תורה בלבד ולא בפסיקת הלכה‪.‬‬ ‫יש התולים מציאות זו בר’ חיים מבריסק‪ ,‬אך זה הבל‪ .‬ר’ חיים מבריסק לעוצם גדלותו‪ ,‬העמקתו‬ ‫הלמדנית ואמונתו בלמדנות לפי גדלותו ‪ -‬התקשה לפסוק‪ ,‬אך אין זה אומר שלא עסק בהלכה ולא‬ ‫פסק הלכה‪ .‬אמנם כיום נוצרה מוטציה ‪ -‬ראשי ישיבות שאינם עוסקים בהלכה ואינם יודעים כלל‬ ‫לפסוק הלכה‪ .‬בכך הפכה התורה מתורת חיים לתורה שמימית בלבד שאינה לוקחת אחריות על‬ ‫המציאות‪ ,‬ואינה מחברת בין שמים וארץ‪.‬‬

‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪14‬‬

‫האידיאל הוא שהרב החי בתוך עמו ובתוך קהילתו הוא העוסק בכל צרכיהם – הן בהרבצת תורה‪,‬‬ ‫הן בפסיקה והן בישיבה על כיסא דין‪ ,‬כאשר הדבר נדרש‪ ,‬וכך חוט של חסד משוך על הנהגתו את‬ ‫הפרט ואת הציבור‪.‬‬


‫בתי דין עירוניים‬ ‫האם בגיור צריכים לעסוק בתי דין ארציים או בתי דין עירוניים? שאלה זו קשורה לשאלה יסודית‬ ‫יותר‪ :‬לאיזה תחום משתייכת הגירות ולאיזה תחום משתייכות הלכות גירות‪ ,‬וברובד עמוק יותר יש‬ ‫לשאול לאיזה תחום משתייכת המציאות של הגרות?‬ ‫בגמרא (שבת לא‪ ,‬א) מסופר על גר שבא לפני שמאי בדרישה ללמוד רק את התורה שבכתב‪ ,‬ולא‬ ‫את התורה שבעל פה‪ ,‬ושמאי הוציאו בנזיפה‪ ,‬וכשבא אותו גר לפני הלל ‪ -‬גייר אותו‪ .‬ויש לשאול‪:‬‬ ‫הרי הלל ודאי סבר שגיור מצריך קבלת מצוות‪ ,‬ואם כן כיצד קיבל את אותו גר? רבי עקיבא איגר‬ ‫על אתר מפנה לתוספות (יבמות כד‪ ,‬ב ד”ה לא בימי) השואלים כיצד גייר הלל גרים שכוונתם לא‬ ‫הייתה לשם שמים‪ .‬תוספות מסבירים‪“ :‬בטוח היה הלל דסופו לעשות לשם שמים” – הרי שכאשר‬ ‫הדיין רואה שסופו של הגר לעשות לשם שמים ‪ -‬מותר לו לגיירו‪ .‬והרי הגיור הוא מעשה בית דין‬ ‫חלוט ומוגמר‪ ,‬ואם כן כיצד ניתן לגייר אדם על שם סופו? מרן הבית יוסף (יו”ד סוף סי’ רסח)‬ ‫מסביר‪“ :‬ומכאן יש ללמוד דהכול לפי ראות עיני בית דין”‪ .‬כיצד בית הדין יכול לדעת זאת? לשם כך‬ ‫נדרש בית דין שיש לו ראייה חינוכית!‬ ‫האר”י הקדוש בליקוטי תורה (פרשת בא ד”ה קדש) מבאר מדוע בפרשת קדושת בכור מצווה‬ ‫התורה בתחילת הפרשה על קדושת בכורות‪ ,‬בסופה על פדיון בכורות‪ ,‬ובאמצע ‪ -‬על דיני הפסח‪,‬‬ ‫וכך הוא כותב ‪“ :‬והנה השם יתברך אמר‪ :‬קדש לי כל בכור בבני ישראל‪ ,‬ולא בעם ישראל‪ ,‬שהוא ערב‬ ‫רב‪ ,‬לפי שלא היו עדיין מתוקנים ואין ראוי לקדש את בכוריהם‪ ...‬אמנם משה ע”ה היה סבור שאם‬ ‫עתה במצווה ראשונה בצאתם ממצרים אם היה נותנה לישראל ולא להם ‪ -‬היו חוזרים למצרים‪,‬‬ ‫בראותם שהם אינם נכנסין בסוג אחד‪ ,‬כמו שעשו אחר כך בעגל‪ ...‬ומפחד זה התחיל משה לומר‬ ‫מצווה אחרת השווה להם ולכל ישראל‪ ,‬שהיא מצוות חמץ‪ ,‬ובכלל דבריו הודיעם שאין להם חלק‬ ‫במצות קדושת בכורות”‪.‬‬ ‫ברוך ה’‪ ,‬מדינת ישראל הבינה שבתי הדין לגיור צריכים להיות נפרדים מבתי הדין לגיטין‪ .‬אולם‬ ‫נדרש יותר מכך‪ .‬הגרות קשורה בטבורה למציאות הקהילתית ‪ -‬הן לפני הגרות והן לאחריה‪.‬‬ ‫לפני הגרות ‪ -‬פעם אחת הייתי בליל שבועות בקהילת מונטווידאו שבאורגואי‪ ,‬והנה באמצע הלילה‬ ‫ניגש אלי בחור שהיה מהמארגנים הראשיים של הפעילות הציונית והעלייה לארץ באותה קהילה‪.‬‬ ‫אותו בחור סיפר לי שהוא ילד מאומץ ושלאחרונה הוא גילה שהוא נוכרי‪ .‬הבחור היה קשור לעם‬ ‫ישראל וליהדות‪ ,‬והוא אף אמר לי שברוך ה’‪ ,‬הוא זכה לכך שהוא יוכל להיכנס לעם ישראל מתוך‬ ‫בחירה‪ .‬ברור שבמקרה כזה הדבר המתבקש היה להקים בית דין במוצאי החג ולגייר אותו באופן‬ ‫מידי‪ ,‬אולם דבר זה יכול להיעשות רק אם הרב העוסק בגיור חי בקהילה ומכיר את אנשיה‪ ,‬ולא‬ ‫כאשר הגיור נעשה על ידי דיינים בבתי דין ארציים‪ ,‬שאינם מכירים את הבאים להתגייר בפניהם‪.‬‬ ‫לאחר הגירות ‪ -‬אחת הסיבות העיקריות לאי קיום מצוות לאחר הגירות היא שהקהילה אינה‬ ‫מקבלת את הגר ואינה מקיימת את מצוות אהבת הגר‪ .‬השאלה היא‪ :‬כיצד אנו נוכל לגרום שהגר‬ ‫יתקבל בקהילה?‬ ‫כאשר הרב המגייר קשור לקהילה‪ ,‬אפשר להתמודד בהצלחה עם בעיה זו‪ ,‬כיון שהרב מכיר את‬ ‫הקהל ופועל לחבר בין הגר לקהל‪ ,‬שהרי חלק מתפקיד הרב הוא לדאוג לליווי הגר על ידי הקהילה‪.‬‬ ‫אולם כאשר הגר מתגייר על ידי “בית דין ממשלתי מקצועי לגירות”‪ ,‬אצל דיינים היושבים בבית‬ ‫הדין כשופטים במגדל השן‪ ,‬שאינם מכירים את הקהל שבמקום מגורי הגר‪ ,‬ואף הקהל אינו מכיר‬ ‫אותם ‪ -‬כיצד יוכלו אותם דיינים לדאוג לקבלתו בקהל?‬ ‫המעיין בשולחן ערוך יגלה שהלכות גירות אינן מופיעות בחלק חושן משפט‪ ,‬בין הדינים השייכים‬ ‫לדיינים‪ ,‬אלא בחלק יורה דעה‪ .‬תהליך הגיור אינו פסיקה בסכסוך והיושבים בבית דין העוסק בגיור‬ ‫אינם צריכים להיות שופטים‪ .‬הגיור הוא כניסה תחת כנפי השכינה והצטרפות לעם ישראל‪ .‬הגיור‬ ‫הוא שינוי דרך חיים‪ ,‬והגר מצטרף לקהל ישראל ולקהילה שהוא חי בה‪ .‬הלכות גיור אינן מסובכות‪.‬‬ ‫הרמב”ם בספרו משנה תורה סיכם אותן בשני פרקים בלבד (הלכות איסורי ביאה פרקים יג‪-‬יד)‪,‬‬ ‫ומרן בשו”ע סיכם אותן בשני סימנים (יו”ד רסח‪-‬רסט)‪ .‬לפיכך הדרך הראויה היא לאפשר הקמת‬ ‫בתי דין מקומיים בכל עיר ובכל אזור‪ .‬בבתי הדין הללו יכהנו רבנים הבאים מתוך הקהילות וקשורים‬ ‫לקהילות‪ ,‬רבנים הבקיאים בהלכות גיור ובעלי גישה חינוכית‪ ,‬האוחזים במידת הלל ‪ -‬בעלי עין טובה‬

‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪15‬‬


‫המטים כלפי חסד‪ ,‬והיודעים כיצד לקרב את הגר וכיצד לחבר בינו לבין הקהל‪.‬‬

‫הגיור בזמן הזה‬ ‫הלכות גרות ברמב”ם עוסקות בנוכרי יחיד הבא להתגייר‪ ,‬ובדרך כלל זה היה המצב בגולה‪ ,‬כאשר‬ ‫יחידים ביקשו להצטרף לעם ישראל‪ .‬אולם כיום אנו נמצאים במצב אחר לגמרי‪ .‬אנו נמצאים בדור‬ ‫של קיבוץ גלויות‪ ,‬ובמציאות היסטורית שבה ציבור שהורחק מיהדותו באונס חוזר לארצו‪ .‬במשך‬ ‫שנים ארוכות חיו היהודים בברית המועצות מאחורי מסך הברזל תחת משטר שפעל להשכיח‬ ‫מהם את יהדותם‪ ,‬וכתוצאה מכך רבים מהם נישאו נישואי תערובת‪ .‬מדובר באונס של קיבוץ גלויות‪,‬‬ ‫וזה היסוד של זרע ישראל‪ .‬במקרה זה‪ ,‬מוטלת עלינו האחריות לקרב אותם ולגייר אותם‪ .‬הלכות‬ ‫גרות אינן משתנות‪ ,‬אולם האינטרס של בית הדין בגיור משתנה‪ .‬אם בדורות עברו יש ובית דין‬ ‫הקשה על הבא להתגייר‪ ,‬הרי שבמצב זה של ציבור שנאנס וזכה עתה לקיבוץ גלויות‪ ,‬יש לבית דין‬ ‫אינטרס לגייר את אלה שהם “זרע ישראל”‪ ,‬וכבר כתב על כך שנים רבות לפני פתיחת השערים‬ ‫ברוסיה‪ ,‬כחכם עדיף מנביא‪ ,‬הרב הראשי לישראל‪ ,‬הרב אונטרמן זצ”ל‪.‬‬ ‫יסוד זה‪ ,‬שהאינטרס של בית הדין משפיע על הנכונות לעסוק בגירות ‪ -‬אינו חדש‪ .‬המשנה אומרת‬ ‫(יבמות כד‪,‬ב)‪“ :‬הנטען על השפחה ונשתחררה‪ ,‬או על הנוכרית ונתגיירה – הרי זה לא יכנוס”‪ .‬והנה‬ ‫כתב הרמב”ם (שו”ת הרמב”ם סי’ ריא)‪“ :‬וצריכים בית דין‪ ...‬להוציאה או ישחררנה ויישאנה לאישה‪,‬‬ ‫אף על פי שיש בזה כעין עברה‪ ,‬לפי שהנטען על השפחה ונשתחררה אסור לו לישאנה לכתחילה‪,‬‬ ‫לפי שכבר פסקנו פעמים אחדות בכגון אלו המקרים‪ ,‬שישחררה ויישאנה‪ .‬ועשינו זאת מפני תקנת‬ ‫השבים‪ ,‬ואמרנו‪ :‬מוטב שיאכל רוטב ולא שומן עצמו”‪ .‬כך הכריעו גדולי האחרונים ובהם רבי שלמה‬ ‫קלוגר‪ ,‬שהיה מגדולי המשיבים‪ .‬כלומר‪ ,‬החשש מהנזק שעלול להיגרם גורם לבית הדין להתייחס‬ ‫למציאות של דיעבד כמציאות של לכתחילה (וראה גם שו”ת מלמד להועיל ח”ג סי’ ח)‪.‬‬ ‫בבוגרים אין גרות שאין בה קבלת מצוות‪ ,‬ולפיכך בנושא זה יש לדון בכובד ראש‪ ,‬בעיון רב ובמחשבה‬ ‫יתרה‪ .‬אמנם יש להעיר הערה חשובה‪ .‬יש החוששים שלאחר שיקבלו את המתגייר ‪ -‬הוא לא ישמור‬ ‫מצוות‪ ,‬והם אף חוששים שבמצב זה הגירות בטלה‪ .‬אולם הרמב”ם כתב (הלכות איסורי ביאה יג‪,‬‬ ‫טו)‪“ :‬לא קיבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה; בימי דוד ‪ -‬שמא מן הפחד חזרו; ובימי שלמה‬ ‫ שמא בשביל המלכות והטובה הגדולה שהיו בה ישראל חזרו‪ ...‬ואף על פי כן היו גרים הרבה‬‫מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות‪ ,‬והיו בית דין הגדול חוששין להם; לא דוחין אותן‪ ,‬אחר‬ ‫שטבלו מכל מקום‪ ,‬ולא מקרבין אותן עד שתיראה אחריתם”‪ .‬ובהמשך (הלכה יז) כתב‪“ :‬גר שלא‬ ‫בדקו אחריו או שלא הודיעוהו המצוות ועונשן‪ ,‬ומל וטבל בפני שלושה הדיוטות ‪ -‬הרי זה גר‪...‬‬ ‫ואפילו חזר ועבד עבודה זרה הרי הוא כישראל מומר‪ ...‬מאחר שטבל נעשה כישראל”‪ .‬נמצא שעל‬ ‫כל פנים אם הגר מל וטבל ‪ -‬גירותו חלה והוא יהודי‪ .‬אמנם ברור שבעיסוק בגיור של גדולים נדרשת‬ ‫זהירות רבה‪.‬‬ ‫אולם שונה הדבר לגבי גיור קטנים‪ .‬בקטנים חלות הגירות אינה תלויה בקבלת מצוות (כתובות‬ ‫יא‪ ,‬א)‪ ,‬וכבר כתבו הגאון הרב פיינשטיין זצ”ל (שו”ת אגרות משה אה”ע ח”ד‪ ,‬סי’ כו) וייבדל לחיים‬ ‫ארוכים הגאון הרב נחום רבינוביץ שליט”א (שו”ת שיח נחום סי’ סח) שאין קבלת המצוות מעכבת‬ ‫בגיור קטנים‪ .‬לפיכך במציאות שלנו היום‪ ,‬כאשר רוב העם אינו שומר תורה ומצוות במלואם ודינו‬ ‫כקהל שוגג (ראה רמב”ן במדבר טו‪ ,‬כב)‪ ,‬יש לגייר קטנים‪ ,‬וזו זכות גדולה להם להיות חלק מעם‬ ‫ישראל; אך בד בבד מוטלת עלינו המשימה לבנות מערכת חינוכית גדולה שתקדם את כולם‬ ‫לקבלת תורה ומצוות בשלמות‪.‬‬ ‫העיסוק בגיור בדור הזה מצריך זהירות ואחריות גם יחד‪ .‬זהירות הן בדרך הנכונה לקבלת גרים והן‬ ‫מדחיית הגרים‪ ,‬ואחריות תורנית ציבורית לכלל ישראל בדור של קיבוץ גלויות‪.‬‬ ‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪16‬‬

‫ׁשֹופר ּגָ דֹול ָּובאּו ָהא ְֹב ִדים‬ ‫נתפלל שנזכה לקיום דברי הנביא ישעיהו (כז‪,‬יג)‪“ :‬וְ ָהיָ ה ַּבּיֹום ַההּוא יִ ָּת ַקע ְּב ָ‬ ‫ְּב ֶא ֶרץ ַאּשּׁור וְ ַהּנִ ָּד ִחים ְּב ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם וְ ִה ְׁש ַּת ֲחוּו לַ ה’ ְּב ַהר ַהּק ֶֹדׁש ִּב ָ‬ ‫ירּוׁש ִָלם”‪ .‬‬


‫הגיור‪ -‬משימה המוטלת על המתגייר‪ ,‬או (גם) עלינו ?‬ ‫יעקב מדן‬

‫אנו שבים לימי המקרא ולמגילת רות‪ ,‬אל הגיור מאיר הפנים שהיה בשדות בית לחם‪...‬‬ ‫עלינו לעשות ככל יכולתנו להביא את הנוכרים על פי ההלכה החיים כאן בקרבנו‬ ‫בארץ ישראל אל מסלול הגיור‬ ‫גיור בפנים מאירות‬ ‫חג השבועות מפגיש אותנו עם הגיור דרך פרשת יתרו‪ ,‬שמעמד הר סיני נסמך בה לקבלת עול‬ ‫מלכות שמיים של יתרו‪ ,‬ודרך מגילת רות העוסקת בנערה הבאה לחסות תחת כנפיו של ה' א‪-‬לוהי‬ ‫ישראל‪ .‬פרשיות יתרו ורות מראות לנו את הפנים המאירות של הגיור ושל כניסת הנוכרי לעם ה'‪.‬‬ ‫גם לגבי רות היו ספיקות ומחלוקות בשל היותה נערה מואבייה ובשל דביקותה במשפחה יהודית‬ ‫שבחרה בירידה‪ ,‬בהתבוללות ובנישואין עם בנות נכר‪ ,‬אך הכרעת המקרא הברורה והחד משמעית‬ ‫היא לידתו של דויד מלכא משיחא מגיור זה‪.‬‬ ‫חז"ל (ר' חלבו) אמרו‪" :‬קשים גרים לישראל כספחת" (יבמות מז‪ ,‬ב ועוד)‪ .‬דבר זה היה נכון במשך‬ ‫תקופות ארוכות וקשות‪ ,‬ובעיקר באלו שבהן נספחו גרים לישראל בדרך כפייה‪ ,‬כמו בתקופתו של‬ ‫יוחנן הורקנוס בן שמעון החשמונאי‪ ,‬שסיפח אליו את מלכות אדום וחייב את יושביה להתגייר‪.‬‬ ‫מגיור זה יצאו בסופו של התהליך אישים כרבי עקיבא ורבי מאיר‪ ,‬אך גם רשעים כהורדוס ואחרים‪,‬‬ ‫שהמיטו עלינו חורבן בסוף ימי הבית השני‪.‬‬ ‫דומה שהיום‪ ,‬ברובם הגדול של המקרים אנו שבים לימי המקרא ולמגילת רות‪ ,‬אל הגיור מאיר‬ ‫הפנים שהיה בשדות בית לחם‪ .‬בדרך זו נהג גם הרמב"ם באיגרתו המפורסמת אל עובדיה הגר‪:‬‬ ‫"ועל הגרים ציוונו באהבה רבה המסורה ללב ואהבתם את הגר וגו' כמו שצונו לאהוב את שמו‬ ‫ואהבת את ה' א‪-‬לוהיך‪ .‬והקב"ה בכבודו אוהב גר" (שו"ת הרמב"ם‪ ,‬מהד' בלאו‪ ,‬סי' תמ"ח)‪.‬‬

‫הגיור כאן ובעת הזאת‬ ‫הגיור היום לא די לו להיות מאיר פנים‪ .‬היום עלינו לעשות ככל יכולתנו להביא את הנוכרים על פי‬ ‫ההלכה החיים כאן בקרבנו בארץ ישראל אל מסלול הגיור‪ ,‬גיור שיהיה על פי ההלכה ולא חלילה‬ ‫גיור אחר‪ ,‬הנוגד את אדני ההלכה הנהוגה מדור לדור‪ ,‬גיור רפורמי או גיור המקל יתר על המידה‬ ‫מגיור על פי מידתם של בית הלל‪ .‬לכך אני רואה שלוש סיבות עיקריות‪:‬‬ ‫א‪ .‬זרע ישראל ‪ -‬רוב גדול של המועמדים לגיור הם בני אב יהודי ואם נוכרייה‪ ,‬שהם גויים על פי‬ ‫ההלכה וטעונים גיור‪ .‬הם נקראים בפוסקים 'זרע ישראל'‪ ,‬ועלינו לעשות הכול כדי להשיבם אל זרע‬ ‫אבותיהם ואל אמונתם‪ ,‬מה גם שכל חייהם בגלות נחשבו כיהודים בגלל אביהם‪ .‬וכך כתב על כך‬ ‫מרן הרב עוזיאל זצ"ל‪:‬‬ ‫"שכן כשגוי זה הוא בן ישראל מנכרית ואביו מביאו להתגייר שבי"ד נזקקים לגרותו משום דאע"ג‬ ‫שהוא נקרא בנה של הנכרית אינו יוצא מכלל זרע ישראל" (פסקי עוזיאל סי' ס"ד)‪.‬‬ ‫"אבל זרע ישראל הם מצד האב ועלינו לקרבם אל היהדות ולא להרחיקם מתורת ישראל ומקרב‬ ‫היהדות לעולם" (שם סי' ס"א)‪.‬‬ ‫"לפי"ד שהיא מבוססת על השקפת רבותינו וקדמונינו ז"ל שכל זרע ישראל לא יסורו מקרב עמם‬ ‫לעולמים ולא ידח ממנו נדח‪ ,‬וזהו יסודה של ההלכה" (שם ס"ב)‬ ‫הרב יעקב מדן הוא מראשי ישיבת הר עציון‬

‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪17‬‬


‫ב‪ .‬סכנת נישואי תערובת ‪ -‬הנוכרים על פי ההלכה‪ ,‬בין אם אביהם יהודי ובין אם לא‪ ,‬מתערים היטב‬ ‫בחברה הישראלית‪ ,‬ובעיקר אחרי שירות בצה"ל‪ ,‬והם מתעתדים להינשא לבני זוג שהם יהודים‬ ‫גמורים‪ .‬עלינו לעשות הכול מלהציל את עצמנו ממכת נישואי התערובת‪ ,‬שהיא מנת חלקם של‬ ‫היהודים בגלות‪ .‬לא נוכל לעשות זאת אם לא נפעל ככל שנוכל לגיירם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גיור כהלכה ‪ -‬עלינו לעשות הכול שמי שבא להתגייר‪ ,‬יעשה זאת על פי ההלכה ולא בגיור רפורמי‬ ‫וכד'‪ .‬המתעתדים להתגייר עלולים להגיע לשם אם אחרים יאירו להם פנים ואנו לא‪ .‬עלינו לעשות‬ ‫הכול שהמתעתדים להתגייר ילמדו את יסודות האמונה‪ ,‬את יסודות ההזדהות עם אברהם‪ ,‬יצחק‬ ‫יעקב ובניהם‪ ,‬את משמעות הברית שנכרתה בין ה' לבינינו בהר סיני‪ ,‬את ההזדהות עם דורות של‬ ‫יהודים ששמרו במסירות נפש על יהדותם‪ ,‬וכמובן את המצוות העיקריות שהמתגייר חייב לקבל‬ ‫על עצמו כשהוא מתגייר‪.‬‬ ‫הם לא יעשו זאת אם לא נאיר להם פנים‪ ,‬ואם הם יחשבו‪ ,‬שיזכו למאור פנים והבנה דווקא בחברה‬ ‫החילונית‪ ,‬שאינה דורשת מהם הרבה‪.‬‬

‫מה נדרש מאתנו?‬ ‫הגיור בזמן הזה בארץ ישראל הוא אתגר המחייב את כולנו בהרבה מאמץ‪ .‬חג השבועות אינו רק‬ ‫חג של מאכלי גבינה‪ .‬הוא אמור להיות חג שיש בו חשבון נפש האם אנו נוהגים עם הגר כשם שנהג‬ ‫משה רבנו בחותנו‪ ,‬וכפי שנאמר (שמות יח‪,‬יב)‪" :‬וַ ּיָ בֹא ַא ֲהרֹן וְ כֹל זִ ְקנֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל לֶ ֱא ָכל־לֶ ֶחם ִעם־ח ֵֹתן‬ ‫ֹלהים"‪ .‬האם אנו נוהגים עם הגר כפי שנהג בועז ואנשי עירו ברות‪ ,‬וכמו שאמרו לו‬‫מ ֶֹׁשה לִ ְפנֵ י ָה ֱא ִ‬ ‫ת־ּבית יִ ְׂש ָר ֵאל"?‬ ‫ל־ּב ֶיתָך ְּכ ָר ֵחל ְּוכלֵ ָאה ֲא ֶׁשר ָּבנּו ְׁש ֵּתיהֶם ֶא ֵ‬ ‫ת־ה ִא ָּשׁה ַה ָּב ָאה ֶא ֵ‬ ‫(רות ד‪,‬יא)‪" :‬יִ תֵּן ה' ֶא ָ‬ ‫המגיירים והעוסקים בכך זקוקים למשפחות מאמצות רבות‪ ,‬שיכניסו את המתגייר ואת המתגיירת‬ ‫לביתם בחגים ובשבתות ויראו להם תוכנו של בית יהודי אמתי‪ .‬היש לכך הכנסת אורחים בדורנו‬ ‫גדולה מזו? היש לך דביקות גדולה מזו בדרכו של אברהם אבי האומה‪ ,‬שהיה מכניס אורחים‬ ‫ואביהם של גרים?‬ ‫חג שבו נקבל על עצמנו מצווה יקרה זו הוא חג שיהיה לנחת לפני אבינו שבשמיים‪.‬‬ ‫אנו ניתן בכך גם חינוך ערכי נכון לילדנו‪.‬‬ ‫ארגון רבני צהר עוסק בכך לא מעט‪ .‬בואו נושיט לו יד‪ .‬‬

‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪18‬‬


‫גיור מצווה לדורות ולדורנו‬ ‫הרב דוד סתיו‬

‫יושב ראש ארגון רבני צהר ורב העיר שהם‬

‫קבלת הגרים מהווה חלק מהותי מקיומו של עם ישראל‪ .‬ברוב הגיורים העומדים‬ ‫לפתחנו בדור הזה קיים היבט נוסף‪ ,‬והוא היותם של המתגיירים ‘מזרע ישראל’‪ .‬דרך‬ ‫המלך שבה יש ללכת‪ ,‬והיא מוסכמת על רוב מוחלט של הפוסקים‪ ,‬היא הדרך של‬ ‫גיור קטנים בהסכמת הוריהם‪.‬‬ ‫ייעודם של ישראל‬ ‫סוגיית הגיור מלווה את עם ישראל משחר לידתו‪ .‬האמונה כי ייעודם של ישראל אינו נוגע רק‬ ‫להטבת מעמדם וקיומם הפיזי או הרוחני‪ ,‬אלא לקידום העולם כולו הוא מיסודות הקיום הלאומי‬ ‫שלנו‪ .‬הברכה “ואעשך לגוי גדול” (בראשית יב‪ ,‬ב)‪ ,‬שעניינה העצמת הלאומיות הישראלית‪ ,‬נאמרה‬ ‫לאברהם אבינו בד בבד עם המילים “ונברכו בך כל משפחות האדמה” (בראשית יב‪ ,‬ג)‪ ,‬שעניינן‬ ‫הפיכת האמונה היהודית לרעיון אוניברסלי‪ .‬רעיון זה לא נשאר רק במישור התאורטי‪ .‬גדלנו על‬ ‫ברכי המדרש הדורש את הפסוק “ואת הנפש אשר עשו בחרן” (בראשית יב‪ ,‬ה)‪ ,‬ומספר שאברהם‬ ‫היה מגייר את האנשים ושרה את הנשים (אבות דרבי נתן נוסחא ב‪ ,‬פרק כו)‪ ,‬וכך נודע שם ה’ בין‬ ‫בני האדם‪ .‬ומה נאים דברי הרמב”ם (הלכות עבודה זרה א‪ ,‬ג) שתיאר את מעשיו של אברהם‪:‬‬ ‫“התחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם א‪-‬לוה אחד לכל העולם ולו ראוי‬ ‫לעבוד‪ ...‬וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו‬ ‫עד שיחזירהו לדרך האמת עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם”‪.‬‬ ‫תהליך יציאת מצרים ומעמד הר סיני‪ ,‬הרגע המכונן שבו התהווה עם ישראל‪ ,‬נתפס על ידי חז”ל‬ ‫כתהליך של גיור המוני (כריתות ט‪ ,‬א)‪ .‬אולם באותו הרגע השתנה המוקד הרוחני של עם ישראל‪,‬‬ ‫ועבר מתהליך של גיור והפצת האמונה לחיים לאומיים של אומה עצמאית ונבדלת‪“ :‬ואתם תהיו לי‬ ‫ממלכת כהנים וגוי קדוש” (שמות יט‪ ,‬ו)‪ .‬בניגוד לשתי הדתות הגדולות‪ ,‬הנצרות והאסלאם‪ ,‬היהדות‬ ‫איננה דת מסיונרית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לאורך ההיסטוריה תמיד מרחף החשש‪ ,‬כי אנשים יבקשו להיכנס‬ ‫לעם היהודי מסיבות שאינן ראויות‪ ,‬כמו קשרי נישואין או הטבות כלכליות המתלוות לגיור‪ .‬כבר‬ ‫בתנ”ך מסופר על גויי הארץ שהתגיירו מפחד האריות שהיו הורגים בהם (מלכים ב יז‪ ,‬כד‪-‬מא)‪ ,‬ועל‬ ‫עמי הארץ שהיו מתייהדים משום שנפל פחד היהודים עליהם (אסתר ח‪ ,‬ז)‪ .‬משום כך‪ ,‬אמרו חז”ל‬ ‫שלא קיבלו גרים בימי דוד ושלמה‪ ,‬ושלא יקבלו גרים בימות המשיח‪ ,‬משום שכוונותיהם של גרים‬ ‫אלו אינן טהורות (יבמות כד‪ ,‬ב)‪.‬‬

‫חשיבות העיסוק בגיור‬ ‫מהי‪ ,‬אם כן‪ ,‬העמדה הבסיסית של היהדות ביחס לקבלת גרים בימינו? יש שטענו כי למעשה אין‬ ‫“כל ציווי או חובה על עם ישראל לקבל גרים”‪ .‬אך מבט מעמיק בדברי חז”ל מגלה שקבלת הגרים‬ ‫מהווה חלק מהותי מקיומו של עם ישראל‪ .‬בגמרא במסכת פסחים (פז‪ ,‬ב) נאמר‪“ :‬לא הגלה‬ ‫הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים‪ ,‬שנאמר ‘וזרעתיה לי‬ ‫בארץ’‪ .‬כלום אדם זורע סאה ‪ -‬אלא להכניס כמה כורין”‪ .‬מדברי הגמרא משתקפת תפיסה עמוקה‬ ‫של תהליכי הגלות והגאולה של עם ישראל‪ .‬מתברר שתהליכים אלו כרוכים באופי מהותי ברעיון‬ ‫הגיור‪ .‬לפי הגמרא‪ ,‬הגלות כולה היא שליחות שקיבל עם ישראל כדי לאסוף לתוכו גרים מתוך‬ ‫אומות העולם‪ .‬וכך נאמר במדרש שיר השירים רבה (ו‪ ,‬ג) על הפסוק “דודי ירד לגנו לערוגות הבשם‬ ‫לרעות בגנים וללקוט שושנים”‪ ,‬שהקב”ה מלקט מאומות העולם אנשים טובים ומדבקם בעם‬ ‫ישראל‪.‬‬

‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪19‬‬


‫תפיסה מחשבתית זו‪ ,‬הרואה את הגירות כיעד שעם ישראל שואף אליו‪ ,‬מעוגנת היטב גם בעולם‬ ‫ההלכה‪ .‬אחת ההלכות הממחישות היטב נקודה זו היא שאלת היכולת לגייר לאחר שבטלה‬ ‫הסמיכה‪ .‬לדעת רוב הראשונים (על הגמרא בגיטין פח‪ ,‬ב)‪ ,‬גיור חייב להיעשות בפני שלושה דיינים‬ ‫הסמוכים איש מפי איש עד בית דינו של משה‪ .‬כידוע‪ ,‬בשלב מסוים במהלך תקופת האמוראים‬ ‫נקטע רצף הסמיכה‪ ,‬ומאז נחשבים הדיינים כ”הדיוטות”‪ .‬ממילא עולה השאלה‪ ,‬כיצד אפשר לגייר‬ ‫בימינו? שאלה זו קיימת לא רק ביחס לגרות‪ ,‬והיא נוגעת לתחומים רבים הזקוקים לסמכות של‬ ‫בית‪-‬דין‪ :‬כפייה על גיטין‪ ,‬דיני ממונות ועוד‪ .‬הפתרון שנתנה הגמרא לבעיה זו הוא הכלל “עבדינן‬ ‫שליחותייהו” (גיטין פח‪ ,‬ב)‪ ,‬שעניינו שבתי הדין בימינו פועלים מכוחם ובשליחותם של בתי הדין‬ ‫הקדומים‪ .‬אמנם הגמרא מסייגת את הכלל רק למקומות שיש בהם ‘חסרון כיס’ והם ‘שכיחים’‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬על פי גדרים אלו אין מקום בימינו לגייר‪ ,‬שכן אין חסרון כיס למי שאינו מתגייר‪ ,‬וכן ברוב‬ ‫התקופות הגרות לא הייתה דבר שכיח!‬ ‫הר”ן (גיטין פח‪ ,‬ב) מתמודד עם קושי זה‪ ,‬וכותב‪“ :‬להכניס אדם תחת כנפי השכינה‪ ,‬אף על גב‬ ‫דלא שכיח‪ ,‬עדיף טפי [יותר] מממונא דשכיח”‪ .‬חשיבותם של דברי הר”ן היא בכך שהרעיון הרוחני‬ ‫של חשיבות הגיור קיבל בדבריו משמעות הלכתית‪ :‬מכיוון שהכנסת אדם תחת כנפי השכינה היא‬ ‫דבר כה חשוב‪ ,‬היא נכללת בשליחות שאותה קיבלנו מבתי הדין הסמוכים הקדמונים‪ .‬תפיסתו‬ ‫העקרונית של הר”ן קנתה לה שביתה בקרב הפוסקים (סמ”ע‪ ,‬חו”מ א‪ ,‬ג ועוד)‪ ,‬וכפי שראינו לעיל‬ ‫היא משקפת היטב את רוח דברי חז”ל‪ .‬גישה דומה נמצאת בדברי בעלי התוספות (ראה לדוגמה‬ ‫תוס’ הרא”ש גיטין פח‪ ,‬ב ד”ה כי עבדינן)‪ ,‬ולפיה קבלת הגרים נעשית גם בזמן הזה מכוח תקנה‬ ‫מיוחדת‪ ,‬כדי “שלא לנעול דלת בפני גרים”‪ .‬בין כך ובין כך‪ ,‬סוגיה זו מלמדת על היחס העקרוני אל‬ ‫הגיור כמשימה לאומית חשובה ומשמעותית‪.‬‬ ‫ובאמת‪ ,‬מפורש בגמרא (יבמות מז‪ ,‬ב) שקבלת גרים נחשבת ל”מצווה”‪ ,‬ויש להזדרז ולקיימה‪ ,‬כי‬ ‫“אשהויי מצוה לא משהינן”‪ .‬דברים אלו של הגמרא הובאו בדברי הראשונים והאחרונים‪ ,‬אשר ניסו‬ ‫להגדיר את אופייה של מצווה זו‪ .‬הרשב”ץ בזוהר הרקיע (עשין מ) נטה לומר שזו צריכה להיות‬ ‫מצווה עצמאית ונבדלת‪ ,‬אך לדעת רוב המפרשים מדובר בסעיף של מצווה אחרת‪ .‬הר”י אלברצלוני‬ ‫כתב (באזהרותיו) שזהו חלק ממצוות אהבת הגר‪ ,‬וכן עולה מדברי הרא”ש בתוספותיו (שבת קלז‪,‬‬ ‫ב ד”ה המל)‪ .‬אמנם הגר”י פערלא (בפירושו לספר המצוות לרס”ג מצווה יט) כתב שמצוות הגיור‬ ‫היא חלק ממצוות אהבת ה’‪ ,‬שכן עניינה להכניס בני אדם תחת כנפי השכינה‪ ,‬כמבואר בספר‬ ‫המצוות לרמב”ם (עשין ג)‪ .‬בדברים אלו אפשר לראות את שני ההיבטים המחייבים אותנו לעסוק‬ ‫בגיור‪ ,‬וכבר עמדנו עליהם לעיל‪ :‬היבט אחד הוא הרצון להפיץ את אמונת הייחוד‪ ,‬ובכך לקיים את‬ ‫מצוות אהבת ה’‪ ,‬וההיבט השני הוא האהדה כלפי הגרים המבקשים לחבור אל העם היהודי ולהפוך‬ ‫לחלק מן האומה הישראלית‪.‬‬

‫הגיור בזמן הזה‬

‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪20‬‬

‫דברים אלו נאמרו ביחס לגרים רגילים‪ ,‬אך ברוב הגיורים העומדים לפתחנו בדור הזה קיים היבט‬ ‫נוסף‪ ,‬והוא היותם של המתגיירים ‘מזרע ישראל’‪ ,‬היינו שאחד מהוריהם (או מהורי‪-‬הוריהם) הוא‬ ‫יהודי‪ .‬גדולי הפוסקים לאורך הדורות כתבו שנקודה זו משנה לחלוטין את היחס כלפי המתגיירים‪.‬‬ ‫בעוד שכלפי גרים רגילים קיים יחס חשדני במקצת‪ ,‬שמטרתו לוודא את טהרת כוונותיו של‬ ‫המתגייר ואת רצינותו‪ ,‬היחס כלפי גרים מזרע ישראל צריך להיות חם ומחבק‪ .‬כך כתב הרב צבי‬ ‫הירש קאלישר (בשו”ת רבי עזריאל הילדסהיימר ח”א יו”ד סי’ רכט)‪“ :‬אם יש באפשרות להוציא זרע‬ ‫נשחתה מהטומאה‪ ,‬ולהוציא ממסגר אסיר‪ ,‬ולהחזירה אל הקודש‪ ,‬מה טוב ומה נעים חלקנו”‪ .‬וכן‬ ‫כתב הרב עוזיאל (פסקי עוזיאל בשאלות הזמן הזה סי’ סה) ש”אם נדחה אותם‪ ...‬נתבע לדין ויאמר‬ ‫עלינו את הנדחת לא השיבותם ואת האובדת לא בקשתם”‪ .‬על כל אלו מצטרף בימינו שיקול נוסף‪,‬‬ ‫במישור החברתי‪ ,‬שכבר עמד עליו הרב איסר יהודה אונטרמן (שבט מיהודה שער ה)‪“ :‬בשעת דחק‬ ‫כזו‪ ,‬שאי אפשר בשום אופן למנוע שיתערבו עולים זרים בין הני ישראל‪ ,‬יש לגיירן כדין תורה‪ ,‬כדי‬ ‫להסיר מכשולים ממשפחות ישראל שיתערבו בהן”‪.‬‬


‫מה הן ההשלכות המעשיות העולות מכל האמור לעיל? דרך המלך שבה יש ללכת‪ ,‬והיא מוסכמת על‬ ‫רוב מוחלט של הפוסקים‪ ,‬היא הדרך של גיור קטנים (בהסכמת הוריהם‪ ,‬כמובן)‪ .‬ילדים המתגיירים‬ ‫לפני שהגיעו לגיל מצוות אינם צריכים לקבל מצוות בעצמם‪ ,‬אלא בית הדין המגייר אותם מקבל‬ ‫בעבורם את המצוות (כתובות יא‪ ,‬א)‪ .‬ממילא‪ ,‬גיור כזה קל יחסית לביצוע‪ ,‬ודי בכך שילדים אלו‬ ‫ישתדלו לשמור מצוות באופן בסיסי ויתחנכו בחינוך דתי כדי שאפשר יהיה לגייר אותם לכתחילה‬ ‫(שו”ת אגרות משה אה”ע ד‪ ,‬כו; פסקים וכתבים לרב הרצוג ד‪ ,‬צז)‪.‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬יש לעשות כל מאמץ כדי לקדם את הרצון להתגייר בקרב ילדי העולים והוריהם‪ .‬יש‬ ‫להקים קייטנות‪ ,‬סדנאות ומחנות קיץ שאליהם יבואו ילדים אלו‪ ,‬ושם ילמדו אותם את יסודות‬ ‫אמונת ישראל ואת עקרונות ההלכה הבסיסיים‪ .‬פעילויות אלו עשויות לעודד מאות ילדים בשנה‬ ‫לעבור תהליך של גיור‪ ,‬ונזכה להשיב לב בנים על אבותם ולא יידח ממנו נידח‪ .‬‬

‫הגיור במדינת ישראל‬

‫‪21‬‬


‫לע“נ‬ ‫ציפורה דבורה קרוניץ‬ ‫בת ר‘ יוסף הלוי וחנה (יושפה) ז“ל‬

‫בשבועות‬ ‫לומדים‬ ‫יחד‬

‫ארגון צהר והרשויות המקומיות‬

‫מזמינים אתכם לחוויית לימוד‬ ‫תורה לקראת חג השבועות‬ ‫ב‪ 50-‬מוקדים ברחבי הארץ‬

‫לפרטים חפשו אותנו בפייסבוק‬

‫ארגוןרבניצהר‬

‫תיקוני ליל שבועות‬ ‫יחד‪3.6‬‬ ‫מתפלליםסיון‬ ‫ביום שלישי‪ ,‬ה‘‬

‫ביום כיפור‬

‫יתקיימו אירועים מקדימים בימים‬ ‫ראשון ג’ סיון ‪ - 1.6‬שני ד‘ סיון ‪2.6‬‬

‫הכניסה חופשית‬ ‫ארגון צהר ובי��ד מזמינים את הציבור הרחב מבוגרים‬ ‫וצעירים‪ ,‬גברים ונשים דתיים ושאינם דתיים‪ ,‬הורים‬ ‫וילדים לתפילת יום כיפור משותפת‪ ,‬באוירה ישראלית‬ ‫מכניסת אורחים וחוייתית‪ ,‬הכוללת הסברים‪ ,‬שירה‪,‬‬ ‫שיחה‪ ,‬ותקיעת שופר בצאת החג‪.‬‬

‫תיקון‪ -‬ליל שבועות בקיבוצים ומושבים‬ ‫*מתרחבים השנה ‪-‬‬ ‫התפילה תתקיים ב‬ ‫(לימוד בחברותות‪ ,‬לימוד הורים וילדים‪ ,‬משחק מסלול לילדים)‬

‫הציבור•מוזמן!‬ ‫אריאל ‪ -‬היכל התרבות • באר טוביה • בנימינה ‪ -‬הסוכה‬ ‫העוגן • אור עקיבא • איילת השחר‬ ‫תחילת תפילה בליל‬ ‫בשעה ‪,17:00‬‬ ‫מתנסי“םכיפור‬ ‫יום‬ ‫העיר • גבעת חיים איחוד • גבעת חיים מאוחד‬ ‫ברחבי‬ ‫• ברור חייל • בת ים ‪-‬‬ ‫שאר זמני התפילה‬ ‫במקום‪.‬‬ ‫• גן יאשיה • גני תקוה ‪ -‬יינתנו‬ ‫המרכזית • זכרון יעקב ‪ -‬בית התשבי • חוגלה‬ ‫הספרייה‬ ‫ההרשמה אינה חובה‬ ‫ואינה‬ ‫בתשלום‪ -.‬קולנוע עממי • חרב לאת • יד חנה • כפר ויתקין‬ ‫כרוכהשאנן‬ ‫חיפה‪-‬נווה‬ ‫• חיפה‪-‬אחוזה ‪ -‬בית בירם •‬ ‫לפרטים‪,‬‬ ‫‪ www.tzohar.org.il‬מעלה אדומים ‪ -‬בי“ס אורט תעופה וחלל‬ ‫להרשמה‪ • :‬מיתר •‬ ‫לפיד‬ ‫• כפר ורדים • כפר סבא ‪ -‬המדרשייה • לוד •‬ ‫‪| 077-7756565‬‬ ‫• ניר דוד • נס הרים • נצרת עילית • נתניה ‪ -‬היכל התרבות • צור יגאל • רמת גן ‪ -‬בית האזרח • רעננה‬ ‫ האונ’ הפתוחה • שהם ‪ -‬מועצה מקומית • תל אביב ‪ -‬צוותא • תל אביב ‪ -‬ביהכ״נ הבינלאומי • תל מונד‬‫בשיתוף עם‪:‬‬

‫כנס צוהר השנתי‬

‫לחינוך‪ ,‬חברה ומדינה‬

‫מתרחב!‬

‫א’ אב תשע”ד (‪ )28.7‬בבניני האומה‬

‫מסלולים חדשים‪ ,‬טובי המרצים‪ ,‬הנושאים הבוערים‬

‫את הכנס הזה אתם לא רוצים לפספס‬

‫בין הנושאים‪:‬‬

‫“כל זוג שלישי” – על תופעת הגירושין בחברה הדתית ‪ //‬מריבות בין אחים – האם יש מה לעשות? ‪ //‬איך לנהל מטבח‬ ‫ולתחזק גינה בשנת השמיטה? ‪ //‬איך לדבר עם ילדים על נושאים צנועים? ‪ //‬דילמות רפואה והלכה – טיפול בחולה סופני‪,‬‬ ‫פונדקאות‪ ,‬השתלת איברים ועוד‪ // .‬איך להעצים את המקום הרוחני בבית? ‪ //‬מה עושים עם בעיית הרווקות המאוחרת?‬ ‫‪“ //‬דתיים מאחורי המסך” – לאן הולך הקולנוע הדתי? ‪“ //‬הגוזלים עזבו את הקן” ‪ -‬מה קורה לזוגיות‪ ,‬להורות ולהתפתחות‬ ‫האישית בגיל השלישי? ‪“ //‬המאבק בעוני” – האם יש לתורה מה לומר בעניין? ‪ //‬תורה “נשית” ופמינזם ‪“ //‬יוצא מן הכלל”‬ ‫– הצגה ‪ //‬זהות דתית בעידן של סמרטפונים וריאלטי ‪ //‬איך לנהל מטבח ולתחזק גינה בשנת השמיטה?‪ //‬ועוד ועוד‪.‬‬

‫הרצאות מרתקות‪ ,‬פאנלים ודיונים‪ .‬והפעם – מסלול מיוחד להורים דוברי אנגלית!‬

‫הבטיחו את מקומכם כבר עכשיו בהרשמה מוקדמת באתר צהר‬

‫‪www.tzohar.org.il‬‬


‫צהר‬

‫ההצלחה של צהר‬ ‫במספרים‪:‬‬ ‫‪ 85,000‬כלות וחתנים‬ ‫של צהר‬

‫‪ 20,000‬עולים‬ ‫הוכיחו יהדות‬

‫‪ 100,000‬אורחים‬ ‫בחגי ישראל‬

‫עד היום זכינו ללוות יותר מ‪ 85,000-‬כלות‬ ‫וחתנים חילוניים בדרך לחתונה יהודית על‬ ‫פי ההלכה כדת משה וישראל‬

‫עד היום מרכז שורשים של צהר סייע ליותר‬ ‫מ‪ 20,000-‬עולים מברית המועצות ומדרום‬ ‫וצפון אמריקה להוכיח את שורשיהם‬ ‫היהודיים בבתי הדין של הרבנות הראשית‬ ‫לישראל ‬

‫מידי שנה‪ ,‬פעילי צהר מארחים יותר‬ ‫מ‪ 100,000-‬משתתפים בפעילויות ביום‬ ‫כיפור‪ ,‬פורים ושבועות‪ ,‬עבור משפחות‬ ‫דתיות וחילוניות ברחבי מדינת ישראל‬

‫‪ 200‬רבני קהילות‬

‫‪ 149‬חקיקות בכנסת‬

‫‪ 1,000‬מתנדבים‬ ‫ומתנדבות‬

‫עד היום‪ ,‬ארגון צהר העניק הכשרות‬ ‫מקצועיות מגוונות ליותר מ‪ 200-‬רבנים‬ ‫ברחבי הארץ‪ ,‬בהם בוגרי רבנות‪ ,‬רבני‬ ‫קהילות וראשי ישיבות ותיקים‪.‬‬

‫נציגי “צהר לחקיקה” היו שותפים פעילים‬ ‫ב‪ 149-‬חקיקות‪ ,‬ועדות הכנסת והליכים‬ ‫פרלמנטרים‪ ,‬כדי לקדם חקיקה חברתיות‬ ‫ברוח היהדות‬

‫יותר מ‪ 1,000-‬מתנדבים ומתנדבות‬ ‫שהם הלב הפועם של פעילות ארגון צהר‪,‬‬ ‫המקדישים ימים כלילות‪ ,‬כדי למנוע‬ ‫התבוללות וכדי להבטיח עוד דור יהודי‪,‬‬ ‫מאוחד‪ ,‬בארץ ישראל‪.‬‬

‫היו שותפים‬

‫באחדות החברה ושמירת זהותה היהודית של מדינת ישראל‬ ‫באשראי באמצעות אתר האינטרנט‪:‬‬ ‫‪www.tzohar.org.il‬‬

‫באשראי באמצעות הטלפון‬ ‫‪1800-07-14-14‬‬

‫בהמחאה באמצאות הדואר לכתובת‪:‬‬ ‫“צהר”‬ ‫רח’ המלאכה ‪ ,1‬א‪.‬ת צפוני לוד ‪71520‬‬

‫התרומות מוכרות למס ע”פ‬

‫סעיף ‪46‬‬

‫הפקדה ישירה באמצעות חשבון‬ ‫בנק לאומי סניף ‪ 624‬עמק הברכה‬ ‫מס’ חשבון ‪014266/96‬‬


‫החלטות מועצת רבני צהר‬ ‫בנושאי הגיור העומדים על הפרק‬ ‫בחסדי ה' זכינו לראות בהגשמת חזון‪ ‬קיבוץ גלויות‪ ,‬ובכלל זה גלי העלייה הגדולים של העולים‬ ‫מחבר העמים‪ ,‬שהביאו ברכה רבה למדינת ישראל במגוון תחומים‪ .‬גלי העלייה הביאו אתם‬ ‫עולים שחלקם אינם יהודים על פי ההלכה‪ ,‬אולם הם מ"זרע ישראל"‪ ,‬בעלי שורשים יהודיים‪,‬‬ ‫החפצים לכרוך את גורלם ועתידם בגורלו של העם היהודי‪ .‬מצב זה מהווה סכנה ממשית‬ ‫הולכת וגוברת לנישואי תערובת ולהתבוללות במדינת ישראל‪ ,‬והוא מעלה לסדר היום את‬ ‫נושא הגיור‪.‬‬ ‫על רקע מציאות זו התכנסה מועצת רבני צהר לדון בשאלה ‪ -‬האם בנוסף למערך בתי הדין‬ ‫הקיים היום‪ ,‬ראוי ונכון לאפשר לרבני הערים להקים בתי דין לגיור שיפעלו תחת הרבנות‬ ‫הראשית‪ ,‬כדרך שהיה מקובל במסורת ישראל מדורי דורות ואף נהג בעבר במדינת ישראל‪.‬‬

‫להלן החלטות המועצה‪:‬‬ ‫ מועצת רבני צהר קוראת לרבנות הראשית להתמודד עם אתגר הגיור ולראות בו משימה‬ ‫‪‬‬ ‫לאומית ממדרגה ראשונה להתמודדות עם בעיית ההתבוללות במדינת ישראל‪ .‬‬ ‫ מועצת רבני צהר תומכת בהענקת סמכות לרבני הערים לעסוק בגיור‪ ,‬ולבחור בעצמם‬ ‫‪‬‬ ‫את הרכבי בתי הדין לגיור‪ ,‬על פי קריטריונים שלא יפחתו מהקריטריונים המקובלים היום‬ ‫בבתי הדין הממלכתיים לגיור‪ .‬‬ ‫ הנהלת רבני צהר תפעל להגיע להסכמות בעניין עם הרבנים הראשיים‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫ המועצה מקימה ועדת רבנים שתפקידה לבוא בדברים עם כל הצדדים‪ ,‬ולסייע בגיבוש‬ ‫‪‬‬ ‫הסכמות ברוח החלטות המועצה‪ .‬‬

‫הרכב הוועדה‪:‬‬ ‫הרב יעקב מדן‪ ,‬ראש ישיבת הר‪-‬עציון ‪.‬‬ ‫הרב רא"ם הכהן‪ ,‬ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב‪ .‬‬ ‫הרב יעקב ורהפטיג‪ ,‬ראש כולל לדיינות 'אריאל' ורב קהילה בשכונת הר‪-‬נוף‪ ,‬ירושלים‪ .‬‬ ‫הרב יעקב מרגלית‪ ,‬רב בפרדס‪-‬חנה‪ ,‬מכללת אורות ישראל‪.‬‬ ‫הרב יהודה גלעד‪ ,‬ראש ישיבת מעלה גלבוע ורב הקיבוץ לביא‪ .‬‬ ‫בראש הוועדה עומד הרב דוד סתיו יו"ר רבני צהר ורבה של שוהם‪ .‬‬ ‫את פעילותה הציבורית של הוועדה מרכזים הרב רפי פוירשטיין‪ ,‬יו"ר עמית רבני צהר‪,‬‬ ‫והרב אוריאל גנזל‪ ,‬רב היישוב רבבה‪.‬‬


Giyur Tzohar