Page 1

‫פרץ רוזנברג נ' רוחמה רובינשטיין‬

‫עא ‪520/80‬‬ ‫פ"ד לח)‪85 (1‬‬

‫ערעור אזרחי מס' ‪520/80‬‬ ‫ערעור אזרחי מס' ‪635/80‬‬ ‫פרץ רוזנברג‬ ‫נגד‬ ‫‪1.‬רוחמה רובינשטיין‬ ‫‪2.‬עין‪-‬טל בע"מ ע"א ‪635/80‬‬ ‫רוחמה רובינשטיין‬ ‫נגד‬ ‫‪1.‬פרץ רוזנברג‬ ‫‪2.‬עין‪-‬טל בע"מ ע"א ‪520/80‬‬ ‫בבית המשפט העליון בשבתו כבית‪-‬משפט לערעורים אזרחיים‬ ‫)‪(9.1.84‬‬ ‫לפני הנשיא מ' שמגר‪,‬‬ ‫מ"מ הנשיא מ' בן‪-‬פורת והשופט א' גולדברג‬

‫חוק הפטנטים‪ ,‬תשכ"ז‪ ,1967-‬ס"ח ‪ ,148‬סעיפים ‪)1‬המונחים "בעל אמצאה"‪" ,‬בעל‬ ‫פטנט"(‪)44 ,10 ,9 ,5 ,4 ,‬ב(‪)169 ,169 ,90 ,83 ,82 ,76 ,‬א(‪)169 ,‬ב(‪ ,‬פרק ה' ‪ -‬חוק‬ ‫המקרקעין‪ ,‬תשכ"ט‪ ,1969-‬ס"ח ‪ ,259‬סעיף ‪ -8‬פקודת הפטנטים והמדגמים‪ ,‬חא"י כרך ב‪,‬‬ ‫)ע( ‪) ,1053‬א( ‪ ,1076‬סעיפים ‪) (3)43 ,43‬בוטלו‪:‬נ ס"ח תשכ"ז ‪ - (148‬חוק זכות יוצרים‪,‬‬ ‫‪ ,1911‬חא"י כרך ג' )ע( ‪) ,2633‬א( ‪)2475‬השם שונה‪:‬ב ס"ח תשי"ג ‪ ,(38‬סעיף ‪ -5‬הצעת‬ ‫חוק הפטנטים‪ ,‬תשכ"ה‪ ,1965-‬ה"ח ‪ -98‬חוק הביטוח העותמני‪ ,‬סעיף ‪)2‬בוטל‪:‬וס"ח‬ ‫תשמ"א ‪ - (94‬אמנת פריס בדבר הקנין התעשייתי‪ ,‬כ"א ‪ ,312‬עמ' ‪405.‬‬ ‫מיני‪-‬רציו‪:‬‬ ‫* פטנטים – בעלות בפטנטים – בעל פטנט‬ ‫* פטנטים – בעלות בפטנטים – העברת זכויות בפטנט‬ ‫המערער בע"א ‪ 635/80‬התקשר עם המשיבה ‪ 1‬באותו ערעור ועם בעלה בהסכם בעל‪-‬פה‪,‬‬ ‫לפיו ישתפו פעולה בתחום הפטנטים והאמצאות‪ .‬הוסכם כי המערער‪ ,‬שהוא ממציא‪ ,‬יעסוק‬ ‫בשטח הטכני והמקצועי‪ ,‬ואילו המשיבה ‪1‬תעסוק בצד המסחרי והכספי‪ .‬כעבור שלושה‬ ‫ימים נחתם בין הצדדים הסכם לכינון חברה‪ ,‬היא המשיבה ‪ 2.‬חלקו של המערער נקבע‬ ‫לכדי ‪50 %‬מנכסי המשיבה ‪ 2‬ורווחיה ללא סיכון כספי מצדו‪ .‬בחלקה של המשיבה ‪1‬‬ ‫נקבעו ‪50 %‬הנותרים‪ ,‬והיא התחייבה לשאת בכל הנטל הכספי הכרוך בהפעלת המשיבה‬ ‫‪ , 2‬בתשלומים השונים הנדרשים להפעלתה השוטפת ולהחזקת אמצאותיה ולתפעול‬ ‫הפטנטים שהמערער רשם‪ .‬עקב קרע בין השותפים פנה המערער בבקשה לפירוק‬ ‫המשיבה ‪2‬ובמקביל פתח בהליכי רישום של חברה חדשה‪ .‬המחלוקת העיקרית בין בעלי‬ ‫הדין היא בשאלת הבעלות על פטנטים שונים שהמציא המערער‪ .‬בית המשפט המחוזי‬ ‫קבע‪ ,‬כי רק הפטנטים שנרשמו או הוגשו לאחר מועד ההסכם בעל‪-‬פה בין המערער‬ ‫למשיבה ‪ 1‬ייחשבו כשייכים בבעלות משותפת לשניהם‪ ,‬וכי המשיבה ‪ 2‬היא בעלת הזכות‬ ‫לשימוש בלעדי בהם‪ .‬מכן הערעורים‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון פסק‪:‬נ‬ ‫א‪ .‬הסכם בו מוסר צד אחד את רכושו הרוחני‪ ,‬אשר עדיין לא זכה למימוש רווחי‪ ,‬כנגד‬ ‫השקעה כספית ניכרת של הצד האחר אינו "שיעבוד מוחו" של המוסר‪ ,‬כי אם עיסקה‬ ‫מסחרית מקובלת‪ ,‬אשר בעקבותיה מחולקת התמורה‪ ,‬היינו המוניטין והרווחים‪ ,‬שווה‬ ‫בשווה בין הצדדים‪.‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לח‪ ,‬חלק ראשון ‪,‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪85‬‬ ‫תשמ"ד‪/‬תשמ"ה ‪1984‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317132333-2cbfb3663f2848efad929261089067bc.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫פרץ רוזנברג נ' רוחמה רובינשטיין‬

‫עא ‪520/80‬‬ ‫פ"ד לח)‪85 (1‬‬

‫ב‪ .‬עולה ממהותו של הפטנט ‪ -‬כזכות ייחודית לניצול ידע וכזכות שלילית הבאה למנוע‬ ‫מאחרים מעשה שאלמלא הפטנט היו חופשיים לעשות ‪ -‬כי לא די בעצם ההמצאה על‪-‬מנת‬ ‫לתת לממציא זכויות בעלות‪ ,‬אלא נדרשת נקיטת הליכים הדרושים למימוש זכות‪ ,‬כפי‬ ‫שהם מנויים בפרק ה' לחוק הפטנטים‪ ,‬תשכ"ז‪1967. -‬לפיכך‪ ,‬התאריך הקובע לקביעת‬ ‫הבעלות בפטנט אינו מועד ההמצאה כי אם מועד הגשת הבקשה לרישום פטנט‪.‬‬ ‫ג‪ ( 1) .‬חוק הפטנטים לא בא לשנות או להוסיף על הדין הקודם את דרישת הכתב כדרישה‬ ‫קונסטיטוטיבית‪ .‬דרישת הכתב שבסעיף ‪ 82‬לחוק הפטנטים היא ראייתית גרידא‪.‬‬ ‫)‪ (2‬בפירוש סעיף ‪ 82‬לחוק הפטנטים יש לשים לנגד עינינו לא רק את לשונו של החוק‪,‬‬ ‫אלא יש גם לנסות ולדלות את כוונת המחוקק‪ ,‬העומדת מאחורי לשון זו‪ .‬כך ייבחן ההקשר‬ ‫הכללי‪ ,‬בו עוסק החוק ואשר במסגרתו פועלים הצדדים‪ ,‬תוך הקפדה‪ ,‬שהזיקה בין לשון‬ ‫הכתוב לבין ההקשר הכללי והמיוחד של תוכן הכתוב לא תנותק‪ ,‬אלא האחד ישמש את‬ ‫האחר‪.‬‬ ‫)‪ (3‬אין לפרש את סעיף ‪ 83‬לחוק הפטנטים במנותק שמסעיף ‪ 82‬לאותו חוק וללמוד‬ ‫מהעדר המלים "הסכם שבכתב" ממנו‪ ,‬כי החוק מכיר גם בהסכם שבעל‪-‬פה או בכל דרך‬ ‫אחרת כהסכם המועיל להעברת זכויות קניין בפטנט‪ .‬סעיף ‪ 83‬כסעיף ‪)169‬א( אינו דן כלל‬ ‫בדרכי העברת הזכות אלא בדרכי רישומה בלבד‪.‬‬ ‫ד‪ (1) .‬פטנט מוסף‪ ,‬בעיקרו‪ ,‬כמוהו כשכלול או כתוספת לפטנט העיקרי‪.‬‬ ‫בהבדל מתוספת או משכלול יש לו אמנם קיום עצמאי‪ ,‬אך חרף זאת קיימת זיקה הדוקה‪,‬‬ ‫עד כדי תלות בקיומו ובמשך תקופתו של הפטנט העיקרי‪.‬‬ ‫)‪ (2‬במקרה דנן‪ ,‬הבעלות המשותפת של המערער והמשיבה ‪ 1‬משתרעת בנוסף לפטנטים‬ ‫העיקריים גם על השינויים והחידושים המאוחרים‪ ,‬הקשורים בזיקה עניינית אליהם‪ .‬הוא‬ ‫הדין גם לעניין אותם הפטנטים‪ ,‬שנרשמו בחו"ל‪ ,‬שאף בהם ראוי לבדוק את קיומה של‬ ‫הזיקה העניינית הנדרשת בין הפטנט העיקרי להסתעפויותיו‪ ,‬שנרשמו בחו"ל‪ ,‬ולא ליתן‬ ‫למיקום הגיאוגרפי השונה‪ ,‬בו נרשמו הפטנטים‪ ,‬להשפיע על ההכרעה בדבר זכויות‬ ‫הבעלות בהם‪.‬‬ ‫)‪ ( 3‬למרות היותו של חוק הפטנטים טריטוריאלי בעיקרו עולה מתוכו מגמה לשיתוף פעולה‬ ‫בינלאומי‪ ,‬ובלבד שקיימת אותה זיקה עניינית בין פטנט‪ ,‬שנרשם בישראל‪ ,‬לפטנט‪,‬‬ ‫שנרשם במדינה אחרת‪ .‬הבקשה הישראלית ובקשת החוץ )או להיפך( צריכות להיות שוות‬ ‫בעיקרן‪ .‬אין דורשים זהות מילולית אלא זהות עניינית בלבד‪ ,‬והמבקש רשאי לכלול‬ ‫בבקשתו הנוספת תוספות ושכלולים‪ ,‬שפותחו לאחר תהליך הבקשה המקורית‪ ,‬ובלבד‬ ‫שאינם מרחיבים את תחום המונופולין שהוגדר בה‪.‬‬ ‫ה‪ (1) .‬לאור הגדרת "בעל הפטנט" בסעיף ‪1‬לחוק הפטנטים‪ ,‬אין לך "בעל פטנט" אלא מי‬ ‫שנרשם בתור שכזה בפנקס הפטנטים‪.‬‬ ‫)‪ (2‬ניתן להעביר זכויות בפטנט במסגרת הסכם‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬לאור סעיף ‪83‬לחוק‬ ‫הפטנטים‪ ,‬הזכויות הנעברות נשארות חוזיות גרידא‪ ,‬שכן אין להן תוקף כלפי כולי עלמא‪.‬‬ ‫עם זאת מקנה הסכם כזה לנעבר את הזכות לפנות לרשם הפטנטים בבקשה לרשום על‬ ‫שמו בפנקס את הזכויות הנעברות לפי סעיף ‪)169‬ב( לחוק‪ .‬על הרשם לקבל את הבקשה‪,‬‬ ‫אם הוכח לפניו קיומו של הסכם ואם שולמה האגרה‪.‬‬

‫פסקי‪-‬דין של בית המשפט העליון שאוזכרו‪:‬ב‬ ‫]‪ [1‬ע"א ‪ 91/76‬פלסים מפעלי פלסטיקה טכנית לחקלאות תעשיה ובנין נ' לוז‪,‬‬ ‫פ"ד לא )‪161. (3‬‬ ‫]‪ [2‬ע"א ‪ 440/75‬זנדבנק ואח' נ' דנציגר ואח' פ"ד ל)‪260. (2‬‬ ‫]‪ [3‬ע"א ‪ 694/69‬מגידו נ' "דיור חן" בע"מ ואח' פ"ד כד)‪.6 (2‬‬ ‫]‪ [4‬ע"א ‪ 158/77‬רבינאי נ' חברת מן שקד בע"מ )בפירוק( פ"ד לג)‪281. (2‬‬ ‫]‪ [5‬בג"צ ‪" 280/60‬אביק" בע"מ נ' הרשות המוסמכת ליבוא תכשירי רוקחות ואח'‬ ‫פ"ד טו ‪1.323‬‬ ‫]‪ [6‬ע"א ‪ 273/70‬פלאימפורט בע"מ ואח' נ' ציבה ל‪.‬ט‪.‬ד‪ .‬פ"ד כד)‪341. (2‬‬ ‫]‪ [7‬ע"א ‪ 65/49‬פריזלר נ' וויס‪ ,‬פ"ד ה ‪ ,878‬פ"ע ד ‪223.‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לח‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ד‪/‬תשמ"ה ‪1984‬‬ ‫‪86‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317132333-2cbfb3663f2848efad929261089067bc.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫פרץ רוזנברג נ' רוחמה רובינשטיין‬

‫עא ‪520/80‬‬ ‫פ"ד לח)‪85 (1‬‬

‫]‪ [8‬ע"א ‪ 726/71‬גרוסמן את ק‪.‬ב‪.‬ק ואח' נ' מנהלי עזבון י' בידרמן ואח' וערעור‬ ‫שכנגד פ"ד כו )‪781. (2‬‬ ‫]‪ [9‬ד"נ ‪" 13/67‬בחן" חברה לביטוח בע"מ‪ ,‬חיפה נ' רוזנצוייג‪ ,‬פ"ד כב )‪569. (1‬‬ ‫]‪ [10‬בר"ע ‪ 192/78‬מרט ואח' נ' טרנס וורלד טנקרס אינק‪ ,‬פ"ד לב )‪555. (3‬‬ ‫]‪ [11‬ע"א ‪148 ,145 ,25/55‬האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' סמרה ואח' פ"ד י‬ ‫‪1.825‬‬ ‫הערות‪:‬ו‬ ‫‪ 1.‬להתחקות אחר כוונת המחוקק בפרשנות חיקוק ראה‪:‬נ ד"נ ‪ 7/81‬פנידר חברה‬ ‫להשקעות פתוח ובנין בע"מ ואח' נ' קסטרו פ"ד לז)‪673. (4‬‬ ‫‪ 2.‬לשיתוף פעולה בינלאומי בתחום הפטנטים ראה‪:‬ב ‪the" ,w.r. cornish . 112J.bus.‬‬ ‫‪L‬‬ ‫]‪ european patent conventions " [1976‬ערעורים על פסק‪-‬דינו של בית המשפט‬ ‫המחוזי בתל‪-‬אביב‪-‬יפו )השופט י' מלץ( מיום ‪30.6.80‬בה"פ ‪ .840/79‬הערעור‬ ‫בע"א ‪ 520/80‬נתקבל בחלקו‪.‬‬

‫הערעור בע"א ‪ 635/80‬נדחה‪.‬‬ ‫נ' אמיתי ‪ -‬בשם המערער בע"א ‪)635/80‬המשיב ‪1‬בע"א ‪ (520/80‬ד' אחיעזר ‪-‬‬ ‫בשם המשיבה ‪1‬בע"א ‪)635/80‬המערערת בע"א ‪ (520/80‬י' ישראלי ‪ -‬בשם‬ ‫המשיבה ‪2‬בע"א ‪635 ,520/80‬‬ ‫פסק‪ -‬דין‬

‫הנשיא מ' שמגר‪:‬ו העובדות‪.‬‬ ‫‪1.‬במחצית הראשונה של שנת ‪ 1974‬הגיעו הגב' רובינשטיין )המשיבה בע"א‬ ‫‪ ,635/80‬להלן ‪ -‬המשיבה( ובעלה לידי הסכמה עם מר רוזנברג )המערער בע"א‬ ‫‪ , 635/80‬להלן ‪ -‬המערער( על שיתוף פעולה ביניהם בתחום הפטנטים והאמצאות‪.‬‬ ‫כנגד אמצאותיו של המערער ‪ -‬ממציא ומחדש חידושים בשטח ההשקיה ‪ -‬נטלו על‬ ‫עצמם המשיבה ובעלה את ניהולו השוטף של העסק‪ .‬הוסכם‪ ,‬כי המערער יעסוק‬ ‫בשטח הטכני המקצועי‪ ,‬ואילו המשיבה‪ ,‬שהיא אחותו‪ ,‬תעסוק בצד המסחרי‬ ‫והכספי‪ .‬בה"פ ‪ 840/79‬נקבע כמימצא‪ ,‬כי תאריך ההסכם בעל‪-‬פה הנ"ל היה יום ‪.‬‬ ‫‪19.5.74‬‬ ‫ביום ‪ 22.5.74‬נחתם בין הצדדים הסכם לכינון חברה בשם עין‪-‬טל‪ ,‬אשר‬ ‫נרשמה אצל רשם החברות ביום ‪ 2.7.74 .‬חלקו של המערער נקבע לכדי ‪%‬‬ ‫‪ 50‬מנכסי החברה ורווחיה ללא סיכון כספי מצדו‪ ,‬וכחלקה של המשיבה נקבעו ‪%‬‬ ‫‪ 50‬הנותרים‪ ,‬והיא התחייבה לשאת בכל הנטל הכספי הכרוך בהפעלת החברה‪,‬‬ ‫בתשלום האגרות ובתשלומים השונים‪ ,‬הנדרשים להפעלה שוטפת של החברה‪,‬‬ ‫להחזקת אמצאותיה ולתפעול הפטנטים אשר המערער רשם‪ .‬בשנת ‪ 1979‬חל‬ ‫קרע בין השותפים‪ ,‬והמערער פנה בבקשה לפירוק החברה ובמקביל פתח בהליכי‬ ‫רישום של חברה חדשה‪ ,‬אשר בעלי המניות בה יהיו הוא‪ ,‬אשתו ובניו‪ .‬בית המשפט‬ ‫המחוזי בתל‪-‬אביב‪-‬יפו אישר )ת"א ‪ (2111/79‬את בקשת הפירוק של החברה‪,‬‬ ‫וחברת עין‪-‬טל נמצאת עתה בהליכי פירוק‪ .‬המחלוקת העיקרית המתגלה בשני‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לח‪ ,‬חלק ראשון ‪,‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪87‬‬ ‫תשמ"ד‪/‬תשמ"ה ‪1984‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317132333-2cbfb3663f2848efad929261089067bc.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫פרץ רוזנברג נ' רוחמה רובינשטיין‬

‫עא ‪520/80‬‬ ‫פ"ד לח)‪85 (1‬‬

‫הערעורים שלפנינו היא שאלת הבעלות בפטנטים שונים‪ ,‬אותם המציא המערער‪.‬‬ ‫עם זאת לא הסתירו הצדדים‪ ,‬כי עיקר עניינם בפטנט מסוים "המתז ההיקפי" ‪-‬‬ ‫אשר זכה ככל הנראה להצלחה בשוק המקומי ובמדינות מחוץ‪-‬לארץ‪ ,‬ואשר מהווה‬ ‫מרכיב עיקרי בהכנסותיה של חברת עין‪-‬טל ועליו עיקר פרסומה‪.‬‬ ‫‪ 2.‬המשיבה גורסת‪ ,‬כי המערער פנה אליה ואל בעלה‪ ,‬על‪-‬מנת שיעזרו לו בניצול‬ ‫המסחרי של אמצאותיו‪ ,‬וכי הוסכם ביניהם‪ ,‬כי כל אמצאותיו בעבר‪ ,‬בהווה ובעתיד‬ ‫יהיו בבעלות משותפת של שניהם‪ ,‬וכי לחברה‪ ,‬שתוקם על‪-‬ידיהם‪ ,‬תינתן זכות‬ ‫לניצול בלעדי של אמצאות אלו‪ .‬לעומתה טוען המערער‪ ,‬כי מלכתחילה לא הוסכם‬ ‫אלא על מתן רשות לחברה לניצול שאינו בלעדי של אמצאותיו‪ ,‬וכי מעולם לא‬ ‫דובר ואף לא הוסכם על בעלות משותפת באמצאותיו ובפטנטים שנרשמו על‪-‬פיהן‪.‬‬ ‫המערער גורס‪ ,‬כי המשיבה לא עמדה בהתחייבויותיה השונות כלפיו‪ ,‬ולפיכך ראה‬ ‫עצמו זכאי לבטל את ההסכם עמה ולפתוח בהליכי הפירוק‪ ,‬שנקט בשנת ‪1979.‬‬ ‫‪ 3.‬כפי שעולה מטענות הצדדים‪ ,‬שורש המחלוקת נעוץ בשאלה‪ ,‬מה הוסכם בין‬ ‫המערער לבין המשיבה בשנת ‪ 1974.‬היינו האם הוסכם על העברת זכויות בעלות‬ ‫מן המערער למשיבה או לחברת עין‪-‬טל‪ ,‬או שכל שדובר בו היה מתן זכויות לניצול‬ ‫בלתי בלעדי של אמצאות המערער‪ .‬כאמור‪ ,‬ההסכם משנת ‪ 1974‬נערך בעל‪-‬פה‪,‬‬ ‫ועל‪-‬מנת להגיע לחקרו היה על בית‪-‬משפט קמא להסתמך על עדויות המערער‬ ‫והמשיבה‪ ,‬כפי שנשמעו בה"פ ‪ ;840/79‬אלא שקיימת ראיה חשובה נוספת‪ ,‬שהיא‬ ‫מסמך אשר נכתב ונחתם על‪-‬ידי הצדדים כארבע שנים וחצי לאחר ההסכם בעל‪-‬‬ ‫פה )מוצג נ‪19 /‬בבית‪-‬משפט קמא(‪ ,‬ואשר בו התייחסות לנושא של העברת‬ ‫הבעלות בפטנטים השונים‪ ,‬נושא שכאמור לא הוסדר בכתב ולמעשה כלל לא נדון‬ ‫מאז שנת ‪ 1974.‬מחומר הראיות‪ ,‬מפסק‪-‬דינו של בית‪ -‬משפט קמא ומן המסמך נ‪/‬‬ ‫‪ 19‬הנ"ל עצמו עולה‪ ,‬כי הצדדים נמנו ליתן תוקף של כתב לחלוקת הבעלות‬ ‫בפטנטים‪ ,‬לאחר שהחליטו לעשות לשילוב דור ההמשך במפעל‪ .‬מפאת חשיבותו‬ ‫של נ‪ , 19/‬כראיה שבכתב היחידה כמעט עליה חתומים שני הצדדים‪ ,‬מן הנכון‬ ‫להביאו במלואו‪ ,‬לרבות המחיקות אשר במקור‪:‬נ*‬ ‫"‪ ( 1‬הצדדים לנהול העסק ולבעלות הם פרץ )המערער ‪ -‬מ'ש'( ורוחמה‬ ‫)המשיבה ‪ -‬מ'ש'( כל שינוי יעשה אך ורק במשותף‪] .‬כל צד רשאי לעזרתו לקחת‪,‬‬ ‫ועזרתו הוא בכל[‪.‬‬ ‫‪ (2‬חלקם של הצדדים הוא ‪50 %‬ללא התיחסות או ערעור ביחס למאמץ או‬ ‫השקעה שיעשה מי מהצדדים ע"י המצאות או מאמץ מיוחד‪.‬‬ ‫‪ ( 3‬במקרה של העברת ]זכויות יעשה הדבר[ החברה לילדים יעשה הדבר‬ ‫בשלמות ע"י שני הצדדים‪.‬‬ ‫‪ ( 4‬לא תעשה העברת בעלות אלא אם תהיה קרן שתבטיח קיום הגון ועצמאי‬ ‫להורים‪.‬‬ ‫‪ (5‬לחברת עין‪-‬טל זכות בלעדית ]לשמוש[ לניצול הפטנטים של פרץ רוזנברג‪.‬‬ ‫‪ ( 6‬פרץ ורוחמה שותפים בחלקים שווים בבעלות וברווחים הן של עין‪-‬טל והן של‬ ‫הפטנטים הרשומים על שם פרץ רוזנברג כאשר נקבע מראש כי כל הכרעה לגבי‬ ‫השימוש בפטנטים תהיה בידי פרץ רוזנברג וכל הכרעה לגבי נהול עסקי של‬ ‫החברה תהיה בידי רוחמה ]כאשר[ בתנאי שכל הכרעה הראשונה או השנייה לא‬ ‫תגרום נזק לחברה‪.‬‬ ‫)‪(-) (-) (-‬‬ ‫‪--------------‬‬‫*המלים המחוקות מובאות בסוגריים מרובעים‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לח‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ד‪/‬תשמ"ה ‪1984‬‬ ‫‪88‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317132333-2cbfb3663f2848efad929261089067bc.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫פרץ רוזנברג נ' רוחמה רובינשטיין‬

‫עא ‪520/80‬‬ ‫פ"ד לח)‪85 (1‬‬

‫יש להוסיף‪ ,‬כי התאריך המופיע בראשיתו של נ‪19 /‬נקבע על‪-‬ידי כבוד השופט י'‬ ‫מלץ כמאוחר במידת מה למועד כתיבתו של המסמך‪ ,‬וכי הוא כנראה הוספה‬ ‫מאוחרת ; כדבריו‪:‬ב‬ ‫"ברור לי שמסמך זה נכתב ונחתם בתאריך המצויין עליו והוא מבטא סיכום של‬ ‫שיחה שהתקיימה בין הצדדים‪4. ".‬בית המשפט קמא קבע‪ ,‬כי רק הפטנטים‪,‬‬ ‫שנרשמו לאחר ה‪)19.5.74 -‬מועד ההסכם בעל‪-‬פה(‪ ,‬ייחשבו כשייכים בבעלות‬ ‫משותפת לשני הצדדים‪ .‬לגבי הפטנטים שנרשמו לפני ה‪19.5.74 -‬סבר השופט‬ ‫המלומד‪ ,‬כי לא היה לגביהם מפגש רצונות מלא בין הצדדים‪ ,‬וכי אינם נכללים‬ ‫בהסכם‪ .‬לפיכך קבע את הדברים הבאים‪:‬ו‬ ‫)א( כל הפטנטים שנרשמו לפני יום ‪)19.5.74‬רשימה א'( יהיו בבעלות בלעדית‬ ‫של המערער‪.‬‬ ‫)ב( הפטנטים שנרשמו לאחר יום ‪)19.5.74‬רשימה ב'( יהיו בבעלות משותפת‪,‬‬ ‫בחלקים שווים של המערער והמשיבה‪.‬‬ ‫)ג( כל הפטנטים‪ ,‬שהוגשו לאחר ה‪19.5.74 -‬ואשר טרם נרשמו‪ ,‬הינם בבעלות‬ ‫משותפת‪ ,‬בחלקים שווים‪ ,‬של הצדדים‪.‬‬ ‫)ד( חברת עין‪-‬טל בע"מ היא בעלת הזכות לשימוש בלעדי בכל הפטנטים‬ ‫המשותפים‪.‬‬ ‫בנוסף לכך קבע השופט המלומד‪ ,‬כי ‪-‬‬ ‫"הואיל והמבקשת זכתה בחלק הארי של תביעתה ישלם לה המשיב הוצאות‬ ‫משפט זה ושכר עו"ד‪ ".‬הטיעון המשפטי של בעלי הדין‪.‬‬ ‫‪5.‬שני הצדדים אינם משלימים עם פסק‪-‬דינו של בית‪-‬משפט קמא‪ .‬המערער‬ ‫בע"א ‪ 635/80‬תובע בעלות מלאה בכל הפטנטים‪ ,‬אלו שנרשמו בארץ ואלו‬ ‫שנרשמו בחו"ל‪ ,‬ואילו המשיבה )המערערת בע"א ‪ (520/80‬תובעת בעלות‬ ‫משותפת בכל אותם הפטנטים‪ .‬לטענותיו של המערער שני כיוונים עיקריים‪:‬נ‬ ‫ראשית‪ ,‬תוקף המערער את ההסכם משנת ‪1974 .‬לדבריו לא הגיעו הצדדים לידי‬ ‫גמירות דעת‪ ,‬וכל הסכמה שביניהם נעדרה את גמירות הדעת והמסוימות הדרושה‬ ‫להשתכללותו של הסכם בר‪-‬תוקף‪ ,‬בין בעל‪-‬פה ובין בכתב‪ .‬כן תוקף המערער את‬ ‫נ‪ 19 /‬ואת מסקנתו של בית‪-‬משפט קמא‪ ,‬לפיה מסמך זה משקף הסכמתו להעביר‬ ‫זכויות בעלות בפטנטים למשיבה‪ .‬לדברי המערער‪ ,‬לא עמדה המשיבה בנטל‬ ‫ההוכחה בדבר קיומו של הסכם להעברת בעלות משנת ‪ ,1974‬וממילא אין נ‪/‬‬ ‫‪ 19‬יכול להוות תחליף‪ .‬כזכור‪ ,‬גירסתו של המערער היא‪ ,‬שהוסכם על מתן זכות‬ ‫לחברת עין‪-‬טל לשימוש לא בלעדי באמצאותיו‪ ,‬אך כי מעולם לא דובר על שינוי או‬ ‫על העברת זכויות בעלות בפטנטים‪ ,‬הנובעים מאמצאות אלו‪ .‬המישור השני של‬ ‫טענות המערער הוא בתחום דיני הפטנטים‪ .‬לטענת המערער‪ ,‬הבעלות תיקבע לא‬ ‫על‪-‬פי מועד הרישום כי אם על‪-‬פי מועד ההמצאה‪ .‬עוד טוען המערער‪ ,‬כי אפילו‬ ‫הוסכם על העברת בעלות בפטנטים‪ ,‬אין הסכם העברת בעלות מעין זה נעשה אלא‬ ‫בכתב‪ ,‬והסכמה בעל‪-‬פה אין כוחה יפה במידה כלשהי‪ .‬לגירסתו‪ ,‬דרישת הכתב‬ ‫בחוק הפטנטים היא מהותית ולא ראייתית בלבד‪ ,‬בדומה לדרישת הכתב‪ ,‬הקיימת‬ ‫בענייני מקרקעין‪ .‬כן טוען המערער‪ ,‬כי אפילו הוסכם על שיתוף בעלות בפטנטים‪,‬‬ ‫הרי ההסכמה התייחסה רק לפטנטים שנרשמו בארץ ולא כללה את הפטנטים‬ ‫שנרשמו בחו"ל או את השכלולים והתוספות המאוחרים‪ ,‬שנוספו לאמצאותיו‬ ‫השונות‪ .‬המערער שולל מכול וכול את הטענה‪ ,‬כי הפטנטים‪ ,‬שעליהם נסב דיון זה‪,‬‬ ‫מהווים אמצאת שירות‪ .‬לבסוף תוקף המערער את קביעתו של בית‪-‬משפט קמא ‪-‬‬ ‫לפיה נאמנה עליו גירסת המשיבה מגירסת המערער ‪ -‬ואת קביעותיו העובדתיות‬ ‫השונות בהסתמך על הנחה זו‪ .‬המערער גם סבור‪ ,‬כי לא היה מקום לאפשר‬ ‫למשיבה הגשת תביעה נגזרת בשם החברה‪ ,‬וכי רשות השימוש‪ ,‬שניתנה לחברת‬ ‫עין‪-‬טל‪ ,‬פגה עם מתן צו הפירוק ואינה ניתנת להעברה‪ .‬המשיבה )המערערת בע"א‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לח‪ ,‬חלק ראשון ‪,‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪89‬‬ ‫תשמ"ד‪/‬תשמ"ה ‪1984‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317132333-2cbfb3663f2848efad929261089067bc.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫פרץ רוזנברג נ' רוחמה רובינשטיין‬

‫עא ‪520/80‬‬ ‫פ"ד לח)‪85 (1‬‬

‫‪ ( 520/80‬חולקת‪ ,‬כמובן‪ ,‬על טענותיו השונות של המערער הן ביחס לקיומו של‬ ‫הסכם ‪ -‬בעל‪-‬פה ובכתב ‪ -‬בינה לבין המערער‪ ,‬והן ביחס לטענות המשפטיות‪,‬‬ ‫המבוססות על דיני הפטנטים‪ .‬שני הצדדים תובעים שינוי החלטתו של בית‪-‬משפט‬ ‫קמא בענין הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין‪.‬‬ ‫‪6.‬בהמשך הדברים נבחן את אלה‪:‬ב‬ ‫)א( הנתונים העובדתיים בקשר לקיומו ולתוקפו של ההסכם משנת ‪1974.‬‬ ‫)ב( תקפתו של ההסכם לפי הדין‪.‬‬ ‫קיומו של הסכם שיתוף בעלות בין המערער לבין המשיבה‬ ‫‪7.‬העיון בחומר הראיות לאור טענותיהם של הצדדים מוליך למסקנה‪ ,‬כי יש יסוד‬ ‫לטענתה של המשיבה‪ ,‬לפיה עוד בשנת ‪1974‬הגיעו המערער והמשיבה לידי‬ ‫הסכם בדבר שיתוף בעלות באמצאותיו של המערער‪ ,‬הסכם אשר הועלה על‬ ‫הכתב‪ ,‬בתמצית ובקירוב‪ ,‬רק ארבע וחצי שנים לאחר מכן‪ .‬כנקודת מוצא משמש‬ ‫המסמך היחיד בכתב אשר בידינו‪ ,‬שעליו חתומים הן המערער והן המשיבה‪:‬ו נ‪/‬‬ ‫‪19‬אינו מותיר ספקות באשר לאמור בו ומשליך מאורו על ההסכם שבעל‪-‬פה‪ ,‬אשר‬ ‫נערך‪ ,‬כזכור‪ ,‬בשנת ‪1974.‬אם אמנם לא היה בכוונתו של המערער להיכנס‬ ‫להסכם‪ ,‬אשר תנאיו כתנאים המופיעים בנ‪ ,19/‬אין לו אלא להלין על עצמו‪ ,‬על‬ ‫שחתם על מסמך מעין זה‪ ,‬אך אין הוא יכול עוד לבוא היום ולפרש דברים בניגוד‬ ‫לכתוב ולמשמעותו‪ .‬לשונו של נ‪19 /‬ברורה ואינה ניתנת לפרשנות אחרת זולת זו‪,‬‬ ‫אשר לפיה תיקבע בעלות משותפת של המערער והמשיבה בכל הפטנטים שנרשמו‬ ‫ושטרם נרשמו אך שהוגשה בקשה לרישומם עד למועד הגשת הבקה לפירוק‬ ‫החברה‪ ,‬בין בארץ ובין בחו"ל‪ .‬לעניין זה יש לתת את הדעת במיוחד לסעיפים ‪ 5‬ו‪-‬‬ ‫‪ 6‬של ההסכם‪ ,‬אשר מלמדים על כך כי הצדדים שותפים בחלקים שווים בבעלות‪,‬‬ ‫וכאמור שם‪:‬נ‬ ‫"שותפים בחלקים שווים בבעלות ורווחים הן של עין טל והן של הפטנטים‬ ‫הרשומים על שם פרץ רוזנברג‪ ".‬ההצבה זה לצד זה של "הבעלות" ושל‬ ‫"הרווחים" מחזקת את הדעה‪ ,‬כי מדובר בשיתוף בעלות בין המשיבה והמערער ולא‬ ‫בזכות לניצול בלתי בלעדי בלבד כפי שטוען המערער‪ ,‬שכן לו הייתה גירסתו‬ ‫נכונה‪ ,‬די היה ברישא של המצוטט‪ .‬למסקנה זו יש להוסיף את האיזכור הנפרד‬ ‫של רווחי עין‪-‬טל ורווחי הפטנטים‪ ,‬המופיעים שניהם כפירוט‪ ,‬הבא בעקבות נקיטת‬ ‫לשון השיתוף בבעלות שהיא בגדר פתח דבר לתניה זו‪ .‬סעיף ‪ 5‬ל‪-‬נ‪ 19/‬גם מלמד‪,‬‬ ‫כי כאשר רצו בכך‪ ,‬ידעו המנסחים להבחין בין זכות לבעלות לבין זכות לניצול‬ ‫שהוקנתה לחברה להבדיל מן המערער ומהמשיבה‪:‬ב מסעיף ‪ 5‬הנ"ל עולה‪ ,‬כי‬ ‫רווחי חברת עין‪-‬טל עתידים לבוא מ"זכות בלעדית לניצול הפטנטים של פרץ‬ ‫רוזנברג"‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בסיף ‪ 5‬מדובר על פטנטים בצורה הכללית ביותר ומבלי‬ ‫להבחין בין פטנט שנרשם לפני מועד הרשמה של החברה לפטנט שנרשם לאחר‬ ‫הרשמה‪ ,‬ומבלי להבחין בין פטנט שנרשם בארץ לפטנט שנרשם בחו"ל‪ .‬התוספת‬ ‫בסעיף ‪ 6‬של המלים ‪-‬‬ ‫"והן של פטנטים הרשומים על שם פרץ רוזנברג"‬ ‫אינה יכולה אלא להתפרש כביטוי כללי‪ ,‬הבא לחבוק כל פטנט שנרשם בארץ‬ ‫ומחוצה לה על שמו של המערער ולכפוף את כל הפטנטים הנ"ל לבעלותם‬ ‫המשותפת של המערער והמשיבה ולהנאתם המשותפת מהרווחים והפירות שיניבו‬ ‫פטנטים אלו‪.‬‬ ‫מקרה בעל נסיבות דומות נדון בע"א ‪ (1) 791/76‬בפרשה‪ ,‬שעליה נסב הדיון‬ ‫האמור‪ ,‬נאמר בהסכם‪ ,‬כי המשיב מתחייב למכור למערערת את "כל הזכויות‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לח‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ד‪/‬תשמ"ה ‪1984‬‬ ‫‪90‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317132333-2cbfb3663f2848efad929261089067bc.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫פרץ רוזנברג נ' רוחמה רובינשטיין‬

‫עא ‪520/80‬‬ ‫פ"ד לח)‪85 (1‬‬

‫בהמצאה ובפטנט‪ "...‬המשיב גרס‪ ,‬כי ההסכם מתייחס לזכויותיו בישראל בלבד‪,‬‬ ‫ועל‪-‬כן ראה עצמו זכאי להגיש בקשה לרישום ההמצאה כפטנט בארצות‪-‬הברית‪,‬‬ ‫ואילו המערערת סברה‪ ,‬כי ההסכם מעביר לה את זכויות המשיב בעולם כולו‪ ,‬ועל‪-‬‬ ‫כן הגישה אף היא בקשה בארצות‪-‬הברית לרישום הפטנט על שמה‪ .‬בבואו לפסוק‬ ‫בפרשנות הסכם קבע השופט ויתקון‪ ,‬בעמ' ‪ ,162‬כי ‪-‬‬ ‫"את התשובה לשאלה השנויה במחלוקת עלינו למצוא בהסכם עצמו ובמסמך‬ ‫שנערך יחד עמו;" ובהמשך )שם(‪:‬ו‬ ‫"אין אנו מוצאים רמז לכוונה לצמצם את תחולתו לישראל בלבד‪ ".‬דברים אלה‬ ‫יפים אף לענייננו‪ .‬בע"א ‪ [1] 791/76‬הגיע בית המשפט אמנם לתוצאה סופית‬ ‫שונה‪ ,‬מאחר שבנוסף למסמך הנ"ל נמצא גם שטר העברה‪ ,‬בו נאמר במפורש‪ ,‬כי‬ ‫‬‫"ההעברה אינה חלה על זכויות אפרים לוז בהמצאות נשוא הבקשה מחוץ‬ ‫לישראל" )שם(‪.‬‬ ‫לאור דברים אלו החליט השופט ויתקון לפרש את המסמך פירוש מצמצם‬ ‫ולהגביל את תחולתו לישראל בלבד‪ .‬במקרה שלפנינו אין בידינו מסמך‪ ,‬המאפשר‬ ‫פרשנות מצמצמת של נ‪19. /‬אדרבא‪ ,‬שאר המסמכים המצורפים מובילים אף הם‬ ‫לפירוש מרחיב של הנאמר בנ‪19. /‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בסיכום ישיבה‪ ,‬אשר נערך על‪-‬ידי‬ ‫רואה החשבון‪ ,‬יוסף אלעד‪ ,‬ב‪)24.9.78 -‬נ‪ ,(3/‬ושהופץ לצדדים‪ ,‬נאמר בסעיף‪-‬קטן‬ ‫)‪:(3‬נ‬ ‫"כל הפטנטים שפותחו ע"י פרץ רוזנברג וע"י עין‪-‬טל בע"מ ירשמו ע"ש עין‪-‬טל‬ ‫בע"מ‪".‬‬ ‫מסמך זה‪ ,‬שנשלח חודשים מספר לפני נ‪ ,19/‬מבהיר את הרקע ל‪-‬נ‪ ,19/‬וביחס‬ ‫אליו אומר רואה החשבון אלעד בעדותו לפני בית המשפט‪:‬ב‬ ‫"האוירה היתה בשיחות שהפטנטים שייכים לשניהם‪ ,‬החישוב של המסוי היה‬ ‫לצורך הטכני אם להעביר או לא‪ .‬מבחינת הבעלות היתה האוירה שזה שייך‬ ‫לשניהם‪ ".‬ובתצהירו מציין מר אלעד‪:‬ו‬ ‫"הפטנטים שאותם הסכימו גב' רובינשטיין ומר רוזנברג לרשום על‪-‬שם החברה‬ ‫היו הן הפטנטים שפותחו על‪-‬ידי מר רוזנברג לפני רישום החברה והן אלה שפותחו‬ ‫לאחר הקמתה ומר רוזנברג הביע בפני הסכמתו המפורשת לכך‪ ".‬אין בחומר‬ ‫הראיות מחאה כלשהי של המערער לאחר קבלת מכתבו הנ"ל של מר אלעד מיום‬ ‫‪ , 24.9.78‬ולא היה על‪-‬כן מקום לדחות את העולה מדבריו של עד זה‪ .‬ניסיונותיו‬ ‫של המערער לפסול את האמור במכתב הנ"ל מתגלים לראשונה במסגרת‬ ‫ההתדיינות המשפטית בין הצדדים‪ ,‬ומן הבחינה העניינית יש להעריכם בהתאם‪.‬‬ ‫אשר על‪-‬כן אין אלא להסיק‪ ,‬כי העיקרון שהיה מוסכם על הצדדים היה הבעלות‬ ‫המשותפת בכל הפטנטים‪ .‬והשאלה‪ ,‬בה התעוררה מחלוקת‪ ,‬הייתה רק על שם מי‬ ‫יירשמו פטנטים‪ ,‬היינו‪ ,‬האם על שם חברת עין‪-‬טל או על שם המערער והמשיבה;‬ ‫מאידך גיסא לא הייתה מחלוקת על כך‪ ,‬שהבעלות בפטנטים תהיה משותפת‪ .‬אגב‪,‬‬ ‫לשאלה הנוספת האמורה אין משמעות לאור העובדה‪ ,‬כי המערער והמשיבה היו‬ ‫בעלים בחלקים שווים בחברת עיןטל‪ ,‬וממילא‪ ,‬בין אם הפטנטים רשומים במישרין‬ ‫על שמם ובין אם הרישום נעשה על שם חברה‪ ,‬הרי הם בלבד היו הנהנים היחידים‪.‬‬ ‫לכך אף רמז בית המשפט קמא באמרו‪ ,‬כי השוני‪ ,‬היינו אם לרשום את הפטנטים‬ ‫על שם החברה או לרשום מחצית על שם כל אחד מהצדדים‪ ,‬היה נעוץ בשיקולי‬ ‫מס‪ .‬החברה הוקמה‪ ,‬כידוע‪ ,‬כמכשיר של הצדדים לביצועו של הניצול המשותף‬ ‫של הפטנטים‪ ,‬ויש להניח‪ ,‬כי השיקולים וההרהורים השונים‪ ,‬אשר פקדו את‬ ‫המשיב והמערערת באשר לדרך הרישום ולשיטתו‪ ,‬היו אף הם מעוגנים בשאיפתם‬ ‫להפיק את המקסימום מהחברה כמכשיר להגשמת מטרותיהם וציפיותיהם‬ ‫המשפטיות והכלכליות‪ .‬על שיטות נוספות להעברת בעלות בפטנטים‪ ,‬אשר גם‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לח‪ ,‬חלק ראשון ‪,‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪91‬‬ ‫תשמ"ד‪/‬תשמ"ה ‪1984‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317132333-2cbfb3663f2848efad929261089067bc.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫פרץ רוזנברג נ' רוחמה רובינשטיין‬

‫עא ‪520/80‬‬ ‫פ"ד לח)‪85 (1‬‬

‫אותן שקלו הצדדים בהקשר זה‪ ,‬אנו למדים ממכתבו של רואה החשבון רסולי‬ ‫לחברת עין‪-‬טל מיום ‪ ,26.11.78‬אשר בו מציע רואה החשבון רסולי‪ ,‬כי ‪-‬‬ ‫"יערך הסכם בין פרץ רוזנברג לרוחמה רובינשטיין בדבר העברת ‪%‬‬ ‫‪ 50‬מהפטנטים במתנה ושניהם יחד ימכרו את הפטנטים לחברה תמורת מניות‪ ".‬או‬ ‫גיוון אחר‪ ,‬לפיו‪:‬‬ ‫"פרץ יתן ‪50 %‬מהפטנט ללא תמורה לגב' רובינשטיין‪ ,‬ושניהם יחד יקימו‬ ‫חברה‪ ,‬החברה החדשה תרכוש מהם את הפטנט בסך‪ ...‬תמורת הקצאת מניות‬ ‫והחברה תשכיר לחברת עין טל את הפטנטים במחיר שייקבע מידי פעם בין שתי‬ ‫החברות‪ ".‬כך או אחרת‪ ,‬קשה שלא להשתכנע‪ ,‬כי העיקרון של העברת מחצית‬ ‫מהבעלות בפטנטים מהמערער למשיבה היה אכן עיקרון מוסכם‪ ,‬וכי ההתחבטות‬ ‫הייתה סביב דרך ההוצאה לפועל של העברה זו‪ .‬אחת היא לנו על‪-‬כן‪ ,‬אם הסיבה‬ ‫נעוצה בשיקולי מס או בהסברים האחרים‪ ,‬אותם ניסתה המשיבה להעלות‪ .‬כנגד‬ ‫עדותם‪ ,‬מכתביהם ותצהיריהם של רואי החשבון אלעד ורסולי‪ ,‬אשר המערער מצא‬ ‫לנכון להעלות נגדם טענות שונות ורבות‪ ,‬החל מחוסר דיוק וכלה בחוסר תום‪-‬לב‪,‬‬ ‫מבקש המערער‪ ,‬שנשים מבטחנו בעדותו של עורך‪-‬דין בריש‪ ,‬אשר תומכת‬ ‫בטענותיו‪ .‬דא עקא‪ ,‬שבנוגע לעד זה אמר בית‪-‬משפט קמא‪:‬‬ ‫"משום כבודו ומעמדו לא אומר לגבי עדותו אלא זאת‪ :‬עדותו לא הצטיינה באותה‬ ‫מידה של אובייקטיביות אותה הייתי מצפה לראות בעדותו של עו"ד‪ ".‬לא ניתן אלא‬ ‫להצטער‪ ,‬שלאחר דברים מפורשים אלה מוצא בא‪-‬כוח המערער לנכון לשוב‬ ‫ולהעלות את עניין עדותו של עורך‪-‬דין בריש‪ ,‬ומוטב היה לולא עשה כן‪.‬‬ ‫על‪-‬מנת להשלים את תמונת הרקע לעדויות‪ ,‬שנשמעו לפני בית‪-‬משפט קמא‪,‬‬ ‫ולמהימנותן‪ ,‬יש לאזכר דברים‪ ,‬שאמר בית‪-‬משפט קמא באשר לעדותו של‬ ‫המערער עצמו‪:‬‬ ‫"האיש עשה עלי רושם של אדם המזלזל לומר אמת תחת שבועה‪ ,‬ו'מכופף'‬ ‫אותה כל אימת שהדבר נוח לענינו‪ .‬קצורו של דבר ‪ -‬אין עדותו מהימנה עלי כלל‪".‬‬ ‫מוסיף ואומר בית‪-‬משפט קמא‪:‬‬ ‫"עשו עלי המבקשת ובעלה רושם מהימן ואמין ובכל מקום שיש מחלוקת‬ ‫עובדתית בין הצדדים אקבע את הממצאים על‪-‬פי עדותם ולא על‪-‬פי עדותו של‬ ‫המבקש" )סעיף ‪3‬לפסק הדין(‪.‬‬ ‫לאור מסקנות אלה אין כל בסיס לדחיית מימצאיו של בית‪-‬משפט קמא‪.‬‬ ‫ראוי עוד לציין‪ ,‬שהמערער לא טען ואף לא העיד להבחנה בין הפטנטים‬ ‫הטרומיים לפטנטים המאוחרים יותר‪ ,‬שנרשמו לאחר שנת ‪ ,1974‬אלא כפר מכול‬ ‫וכול ברעיון של בעלות משותפת כלשהי‪ .‬משנדחתה עדותו ונדחו הסבריו ביחס ל‪-‬‬ ‫נ‪ , 19/‬אין בידינו אלא לאמץ את גירסת המשיבה ובעלה‪ ,‬הנתמכת תמיכה ניכרת‬ ‫על‪-‬ידי חומר הראיות והעדויות‪ ,‬ולפסוק על בעלות משותפת בכל הפטנטים עד‬ ‫מועד הגשת הבקשה לפירוקה של החברה‪.‬‬ ‫מסוימות וגמירת דעת‬ ‫‪ 8.‬בא‪-‬כוחו המלומד של המערער מעלה בהרחבה נימוקים מנימוקים שונים‬ ‫בבקשו להוכיח‪ ,‬כי ההסכם בעל‪-‬פה משנת ‪1974‬נעדר אותן מסוימות וגמירות‬ ‫דעת‪ ,‬הנחוצות על‪-‬מנת שישתכלל הסכם בר‪-‬תוקף‪.‬‬ ‫אין יסוד לטענה זו‪ .‬סיכום העדויות והתצהירים‪ ,‬האמון שנתן בית המשפט בעדות‬ ‫המשיבה ובעלה והמסמך נ‪19 /‬מצביעים כולם כאחד על כך‪ ,‬כי בית‪-‬משפט קמא‬ ‫הסיק מסקנה נכונה‪ ,‬כאשר למד על קיומו של הסכם בעל‪-‬פה בדבר שיתוף‬ ‫בעלות בפטנטים בין המערער לבין המשיבה‪ .‬עוד אשוב לעניין היקף תחולתו של‬ ‫הסכם בהמשך הדברים‪ ,‬אך מכל מקום אין לשלול את ההיקף‪ ,‬כפי שהגדירו בית‪-‬‬ ‫משפט קמא‪ .‬אשר למסוימות וגמירת הדעת‪ ,‬הרי‪ ,‬כפי שנאמר בע"א ‪,[2] 440/75‬‬ ‫בעמ' ‪:267‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לח‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ד‪/‬תשמ"ה ‪1984‬‬ ‫‪92‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317132333-2cbfb3663f2848efad929261089067bc.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫פרץ רוזנברג נ' רוחמה רובינשטיין‬

‫עא ‪520/80‬‬ ‫פ"ד לח)‪85 (1‬‬

‫" המבחן לקיומה של גמירת‪-‬הדעת ‪ -‬יהיה בדרך‪-‬כלל אובייקטיבי‪ ,‬היינו השאלה‬ ‫תהיה אם בנסיבות כגון אלה היה אדם סביר לומד מן ההצעה שהופנתה אליו על‬ ‫כוונה ליצור יחסים משפטיים‪ ".‬במקרה שלפנינו היה מסיק כל אדם סביר‪ ,‬כי‬ ‫המערער העיד בהתנהגותו עד ל‪-‬נ‪19 /‬על כוונתו לכונן יחסים משפטיים עם‬ ‫המשיבה‪ ,‬ורק כך ניתן להסביר את שיתוף הפעולה ההדוק‪ ,‬לרבות המעורבות‬ ‫הכלכלית והכספית ששררה ביניהם במשך כל אותן השנים שקדמו למסמך‬ ‫האמור‪ .‬כפי שנאמר בהקשר כגון זה בע"א ‪ [3] 694/69‬בעמ' ‪ ,9‬מפי השופט ח'‬ ‫כהן )כתוארו אז(‪:‬‬ ‫"יש להסיק כוונתם לא רק מלשון ההסכם המוקדם שביניהם‪ ,‬אלא גם‬ ‫מהתנהגותם תוך כדי המעשה ולאחר המעשה‪ ".‬לא יכול להיוותר ספק‪ ,‬כי כוונתם‬ ‫של הצדדים הייתה "ליצור קשר חוזי מחייב ביניהם"‪ ,‬וכי הייתה ביניהם הסכמה על‬ ‫מרבית "הפרטים החיוניים והמהותיים" )ע"א ‪ ,[4] 158/77‬בעמ' ‪ ,(287‬ובין היתר‬ ‫גם הסכמה על שאלת הבעלות המשותפת‪ .‬ייתכן שהטכניקה להעברת מחצית‬ ‫הזכויות מן המערער אל המשיבה כביטויה בהסדר הראשוני לא הייתה ברורה‪ ,‬אך‬ ‫גם עניין זה הובהר על‪-‬ידי העדויות והראיות השונות‪ ,‬שנשמעו בבית‪-‬משפט קמא‪,‬‬ ‫ומכל מקום ברור‪ ,‬כי מרגע שהוחלט על רישום המערערת כבעלים של ‪%‬‬ ‫‪ 50‬בזכויות הפטנטים לא צריכה להיוותר עוד בעיה של ממש‪ .‬ועל‪-‬כן ניתן כיום‬ ‫להורות על רישום השיתוף בבעלות בפטנטים בין הצדדים ועל שמם )אלא אם‬ ‫יודיעו שניהם‪ ,‬שבחרו לרשום את הפטנטים על שם החברה שבפירוק(‪.‬‬ ‫למען הסר ספק יש להוסיף‪ ,‬כי הגדרת הפלוגתא‪ ,‬כפי שהציג אותה באכוחו‬ ‫המלומד של המערער‪ ,‬אינה מדויקת‪ :‬לא מסוימותו וגמירת הדעת של ההסכם‬ ‫משנת ‪ 194‬הן שעמדו במחלוקת‪ ,‬שכן אין חולק‪ ,‬שב‪ 1974 -‬אכן נכרת הסכם בין‬ ‫הצדדים‪ ,‬אלא תוכנו של ההסכם הוא שהיה בחלקו בלבד נתון בספק‪ ,‬וספק זה‬ ‫איננו קיים עוד היום לאור מכלול הראיות‪ ,‬וממילא אין עולה בעיית השלמת החוזה‪,‬‬ ‫כביכול‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬הסכם מסוג זה‪ ,‬המיוחס לצדדים‪ ,‬בו מוסר צד אחד את רכושו הרוחני‪,‬‬ ‫אשר עדיין לא זכה למימוש רווחי‪ ,‬כנגד השקעה כספית ניכרת )מאות אלפי לירות‬ ‫בערכים הנומינליים של שנות ה‪ ,(70-‬אינו "שיעבוד מוחו" של המערער‪ .‬כפי שטוען‬ ‫בא‪-‬כוחו המלומד‪ ,‬כי אם עיסקה מסחרית מקובלת‪ ,‬אשר בעקבותיה מחולקת‬ ‫התמורה‪ ,‬היינו המוניטין והרווחים‪ ,‬בהם זוכה החברה במהלך שנות פעילותה‪ ,‬שווה‬ ‫בשווה בין הצדדים‪.‬‬ ‫לא זו אף זו‪ ,‬הסדר שיתוף הבעלות‪ ,‬לפיו זכאי המערער ל‪50 %-‬ממניות‬ ‫החברה‪ ,‬אינו הסדר רגיל לגבי ממציא‪ ,‬שאמצאותיו היו בשעת עריכת ההסכם ככל‬ ‫הנראה רק בעלות ערך מסחרי ‪ -‬בכוח‪ ,‬אך נטולות ערך מסחרי בפועל‪ .‬מקובל‪ ,‬כי‬ ‫ממציא זוכה לתגמולים‪ ,‬למשכורת או לכל סכום נקוב אחר‪ ,‬אשר אינו אלא מסגרת‬ ‫חלקית‪ ,‬יחסית להיקף פעילותה ורווחיה של חברה כחברת עין‪-‬טל‪ .‬במקרה זה זכה‬ ‫המערער למחצית מרווחיה של החברה‪ ,‬וקשה לבוא ולומר כעת‪ ,‬כי "שיעבד את‬ ‫מוחו לעולמי עד"‪ .‬יש לזכור גם‪ ,‬שחברת עיןטל נשאה בכל תשלומי האגרות ובכל‬ ‫ההוצאות השונות שהיו מוטלות בשל הפטנטים הרשומים על שם המערער‪ ,‬וקשה‬ ‫לראות‪ ,‬מדוע תעשה כן‪ ,‬אם אמנם היו זכויותיה )ולמעשה זכויות המשיבה( מוגבלות‬ ‫לניצול שאינו בלעדי ושל פטנטים שנרשמו משנת ‪ 1974‬ואילך בלבד‪.‬‬ ‫המועד הרלוואנטי לקביעת בעלות בפטנט‪.‬‬ ‫‪9.‬בא‪-‬כוחו המלומד של המערער מעלה בסיכומיו את הטענה‪ ,‬כי המועד‬ ‫הרלוואנטי לקביעת בעלות בפטנט הוא מועד ההמצאה ולא מועד הרישום‪ .‬לאחר‬ ‫שהסקנו‪ ,‬כי בעלותם המשותפת של המערער והמשיבה משתרעת גם על התקופה‬ ‫שקדמה לרישום הפטנט ולהקמת החברה‪ ,‬אין עוד צורך לדון בטענה זו‪ ,‬אך‬ ‫כהערה בלבד נציין‪ ,‬כי עולה ממהותו של הפטנט ‪ -‬כזכות ייחודית לניצול ידע‬ ‫וכזכות שלילית הבאה למנוע מאחרים מעשה שאלמלא הפטנט היו חופשיים‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לח‪ ,‬חלק ראשון ‪,‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪93‬‬ ‫תשמ"ד‪/‬תשמ"ה ‪1984‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317132333-2cbfb3663f2848efad929261089067bc.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫פרץ רוזנברג נ' רוחמה רובינשטיין‬

‫עא ‪520/80‬‬ ‫פ"ד לח)‪85 (1‬‬

‫לעשותו )ראה‪ :‬בג"צ ‪ - ([5] 280/60‬כי לא די בעצם ההמצאה על‪-‬מנת לתת‬ ‫לממציא זכויות בעלות‪ ,‬אלא נדרשת נקיטת הליכים הדרושים למימוש זכות‪ ,‬כפי‬ ‫שהם מנויים בפרק ה' לחוק הפטנטים‪ ,‬תשכ"ז‪)1967 -‬ראה למשל את הנובע מן‬ ‫האמור בכל אחד מן הסעיפים ‪9‬ו‪76 -‬לחוק הנ"ל וכן‪t.a. blanco white 6( 1983,th ed ,‬‬ ‫‪ .(5,london) patents for inventions‬התאריך הקובע לקביעת הבעלות בפטנט אינו‬ ‫מועד ההמצאה כי אם מועד הגשת הבקשה לרישום פטנט‪ .‬מאידך גיסא‪It has :‬‬ ‫‪) "no:the date of grant of the patent is not stated‬ההדגשה שלי ‪ -‬מ' ש'( ‪ibid).).‬‬ ‫‪ "practical significance now‬אגב‪ ,‬הדין האמריקני שונה בעניין זה מהדין החל אצלנו‬ ‫)ומזה החל באנגליה(‪ ,‬אך עניין זה אינו ישים אצלנו‪.‬‬ ‫האם דרישת הכתב מהותית או ראייתית‬ ‫‪10.‬סעיף ‪ 82‬לחוק הפטנטים קובע לאמור‪:‬‬ ‫"זכויות באמצאה ובפטנט ניתנות להעברה בכתב ועוברות מכוח הדין"‪ .‬ומוסיף‬ ‫סעיף ‪ 83‬לחוק האמור‪:‬‬ ‫"העברת פטנט על פי הסכם אין לה תוקף כלפי שום אדם זולת הצדדים‬ ‫להסכם‪ ,‬אלא אם נרשמה לפי חוק זה‪ ".‬לטענת המערער‪ ,‬יש לפרש את דרישת‬ ‫הכתב‪ ,‬המופיעה בסעיף ‪ 82‬לחוק הנ"ל‪ ,‬כדרישה מהותית בדומה לפירוש שניתן‬ ‫לסעיף ‪ 8‬לחוק המקרקעין‪ ,‬תשכ"ט‪1969 . -‬לפי מיטב ידיעתנו שאלה זו טרם‬ ‫התעוררה בבית‪-‬משפט זה או בפסיקתו של רשם הפטנטים‪.‬‬ ‫ההסכם משנת ‪ ,1974‬שנערך בין המערער לבין המשיבה‪ ,‬היה הסכם בעלפה‪,‬‬ ‫ותמציתו בלבד הועלתה על הכתב ואף זאת באיחור של ארבע שנים וחצי‪ .‬אם‬ ‫נקבל את פירושו של המערער לסעיף ‪82‬הנ"ל‪ ,‬הרי אם כי הגענו למסקנה‪,‬‬ ‫שבהסכם בעל‪-‬פה שערך בינו לבין אחותו הוסכם על שיתוף בעלות באמצאותיו‬ ‫השונות‪ ,‬יהא עלינו לקבוע‪ ,‬כי בהעדר מסמך שבכתב לא הועיל הסכם זה‪ ,‬וכל‬ ‫העברת זכויות מהמערער למשיבה הייתה כלא הייתה‪ .‬פירושה המעשי של מסקנה‬ ‫זו הוא‪ ,‬שעיסקה‪ ,‬שעניינה העברת זכויות בעלות בפטנט ואשר לא נערכה בכתב‪,‬‬ ‫אין בה מאומה‪.‬‬ ‫‪ 11.‬חוק הפטנטים החליף את פקודת הפטנטים והמדגמים משנת ‪1924 .‬לא‬ ‫מצינו סעיף כלשהו בפקודת הפטנטים והמדגמים‪ ,‬המציג דרישה למסמך בכתב‬ ‫כתנאי לעברת פטנט‪ .‬הוראה באותה פקודה‪ ,‬הנוגעת במידה כלשהי לענייננו‪,‬‬ ‫הובאה בסעיף ‪ 43‬שקבע‪:‬‬ ‫"‪ ( 1)43‬נעשה אדם זכאי בפטנט או בזכות יוצרים למדגם רשום או בכל טובת‬ ‫הנאה בהם‪ ,‬אם בדרך העברה‪ ,‬מסירה או כל פעולה חוקית אחרת‪ ,‬עליו לפנות אל‬ ‫הרשם בבקשה לרשום את זכותו‪ ,‬ומשהוכחה הזכות להנחת דעתו של הרשם‪,‬‬ ‫ירשום אותה הרשם כבעליו של אותו פטנט או מדגם ויצווה לרשום בפנקס את דבר‬ ‫המסמך הנוגע לזכותו או היוצר טובת‪-‬ההנאה שלו‪.‬‬ ‫)‪ ( 2‬מי שרשום כבעל פטנט או מדגם תהא לו‪ ,‬בכפיפות להוראות הפקודה הזאת‬ ‫ולכל זכות המופיעה בפנקס כמוקנה לאדם אחר‪ ,‬הסמכות להעביר לחלוטין את‬ ‫הפטנט או המדגם‪ ,‬ליתן רשיונות בנוגע אליהם או לטפל בהם בדרך אחרת‪ ,‬וליתן‬ ‫קבלות בנות‪-‬תוקף בעד כל תמורה שקבל בשל כל העברה‪ ,‬רשיון או טפול כאלה‪.‬‬ ‫)‪ (3‬פרט לבקשות שהוגשו ע"פ סעיף ‪ ,44‬הרי כל מסמך או שטר שלא נרשמו‬ ‫בפנקס בהתאם להוראות הסעיפים הקטנים )‪ (1‬ו)‪ (2‬לא יתקבלו בשום בית משפט‬ ‫כעדות המוכיחה זכות‪-‬קנין על פטנט או זכות‪-‬יוצרים למדגם או טובת הנאה בהם‪,‬‬ ‫אלא אם צווה בית‪-‬המשפט אחרת‪ ".‬מן האמור בסעיף זה עלה‪ ,‬כי העברת זכויות‬ ‫יכלה להיות בכל אחת מהדרכים המנויות שם‪ .‬העברת הזכויות לא הייתה חייבת‬ ‫להיעשות בכתב דווקא‪ .‬ואנו למדים מסעיף‪-‬קטן )‪ (3‬על ערכו הראייתי בלבד של‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לח‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ד‪/‬תשמ"ה ‪1984‬‬ ‫‪94‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317132333-2cbfb3663f2848efad929261089067bc.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫פרץ רוזנברג נ' רוחמה רובינשטיין‬

‫עא ‪520/80‬‬ ‫פ"ד לח)‪85 (1‬‬

‫המסמך כתנאי להעברת זכויות קניין בפטנט‪ .‬גם בסוגיה קרובה פורשה בעבר‬ ‫דרישת הכתב כראייתית בלבד‪ .‬סעיף ‪ 5‬לחוק זכות יוצרים מ‪1911 -‬אומר‪:‬‬ ‫"ואולם כל העברה או נתינה כאלה לא יהא כחן יפה‪ ,‬אלא אם כן נעשו בכתב‬ ‫ונחתמו ע"י בעל הזכות שחלו בה ההעברה או הנתינה או ע"י בא כחו המורשה‬ ‫כהלכה‪ ".‬הפסיקה האנגלית ראתה בדרישת הכתב שבסעיף ‪ 5‬דרישה ראייתית‬ ‫בלבד והסתפקה במסמך בכתב כלשהו‪ ,‬אשר יש בו כדי להעיד על העברת הזכות‬ ‫)ראה‪ :‬ד"ר א' בלום‪ ,‬זכות יוצרים )נוימן‪ ,‬תשט"ז( ‪ .(130‬דברים דומים אומר גם‬ ‫ד"ר א' זליגסון בספרו דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם )שוקן‪ ,‬תשל"ג(‬ ‫‪:111‬‬ ‫"רישום ההעברה אינו פעולה קונסטיטוטיבית לענין הזכות בסימן בידי מקבל‬ ‫ההעברה‪ ,‬אבל בלי רישום כזה יהיה המקבל נתון לחסדי בית המשפט‪ ,‬אם יכיר בו‬ ‫כבעל הסימן אם לאו‪ ".‬ד"ר זליגסון התייחס אמנם לשאלה של רישום הזכות בלבד‬ ‫ולא לדרכי הקנייתה‪ ,‬אך ניתן ללמוד משתיקתו‪ ,‬בהבדל מאמירתו המפורשת‬ ‫בשאלת הרישום‪ ,‬כי הכתב לא היה נחשב ליסוד חיוני להעברת זכויות בעלות‬ ‫בסימן מסחר‪ .‬גישה זו שררה כאמור גם בתחום פקודת הפטנטים והמדגמים‬ ‫)השווה גם‪t, terrell, on the law of patents . Ff 252, 249( 1982,th ed., by w. Aldous :‬‬ ‫‪.((and others 13,london‬‬ ‫אגב‪ ,‬דיני הפטנטים שאבו בעניין זה מדיני היושר‪ ,‬כי ייתכן מצב‪ ,‬בו הבעלות‬ ‫הפורמלית מצויה כולה אצל פלוני‪ ,‬בעוד דיני היושר רואים דווקא את אלמוני זכאי‬ ‫לבעלות כולה או לחלק ממנה‪:‬‬ ‫ ‪an agreement to assign does not alter the proprie" torship of a patent, but gives a‬‬‫‪ right in equity to have .( 254ibid., at) ".the proprietorship altered in law‬בע"א‬ ‫‪ [ 6] 273/70‬העביר ממציא את זכויותיו לחברת "של" ההולנדית‪ ,‬לאחר שכבר‬ ‫העביר אותן הזכויות לחברת "של" האמריקנית‪ .‬משקבע בית המשפט‪ ,‬שההעברה‬ ‫השנייה הייתה על דעת בעל הזכויות )החברה האמריקנית(‪ ,‬לא הקפיד על העדרה‬ ‫של העברה פורמאלית מהחברה האמריקנית לחברה ההולנדית‪ ,‬והכיר בזכותה של‬ ‫חברת "של" ההולנדית להגיש בקשה למתן פטנט בישראל; היינו גם בהעדר‬ ‫מסמך בכתב רשאי בית המשפט להכיר בהעברת זכויות בפטנט‪ ,‬כאשר הזכויות‬ ‫ידועות ומוסכמות‪ .‬נאמר שם‪ ,‬בעמ' ‪:344‬‬ ‫"דברים אלה אינם משאירים ספק בכך שאמנם הסכימה חברת‪-‬של האמריקנית‬ ‫לפעולת הממציאים‪ ,‬שבעקבותיה נרשם הפטנט על שם המשיבה‪ ,‬ושאין כאן‬ ‫חשש‪ ..‬להתנגשות האינטרסים בין מגיש הבקשה ובין בעל הזכויות על‪-‬פי העברה‪.‬‬ ‫אין לקבל איפוא את הטענה בדבר חוסר קנין‪12 . ".‬בדברי ההסבר להצעת חוק‬ ‫הפטנטים‪ ,‬תשכ"ה‪ ,1965-‬בעמ' ‪ ,122‬נאמר‪:‬‬ ‫"עד כה לא היו בספר החוקים הוראות בדבר קביעת הבעלות בפטנטים‪ ,‬הסדרת‬ ‫היחסים בין שותפים וייצוג הבעלים ביחסיהם כלפי חוץ‪ .‬הבעיות הכרוכות בהעברת‬ ‫זכויות בפטנטים ושעבודם מוסדרות בפקודה הקיימת מבחינת הצד הפורמלי‬ ‫בלבד‪ .‬בשל אופיים המיוחד של זכויות פטנט ובאין חוק אזרחי ברור בענין זה מוצע‬ ‫עתה להסדיר הבעיה מכל צדדיה‪ ,‬פרק ה' קובע הוראות לכל הענינים האלה‪".‬‬ ‫השאלה העולה היא‪ ,‬אם הוספת סעיף ‪82‬באה לשנות שינוי מהותי מהדין‪ ,‬כפי‬ ‫שהיה עד אותה עת‪ ,‬ולהוסיף את דרישת הכתב כדרישה קונסטיטוטיבית‪ ,‬או שמא‬ ‫אין כאן אלא הלבשת הדין הישן בלבוש חדש‪ ,‬מפורט ובהיר יותר‪ .‬העדר התייחסות‬ ‫בדברי ההסבר של הצעת החוק לשאלת היקפו ומהותו של הכתב מטה את כפות‬ ‫המאזניים לכיוון המסקנה הלכאורית‪ ,‬שהאפשרות השנייה היא המתאימה במקרה‬ ‫זה‪ .‬חיזוק לדעה‪ ,‬כי חוק הפטנטים לא בא לשנות או להוסיף על הדין הקודם את‬ ‫דרישת הכתב כדרישה קונסטיטוטיבית‪ ,‬אנו מוצאים גם בבואנו לבחון את יסודותיה‬ ‫ההיסטוריים של תורת הכתב במשפט הישראלי‪.‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לח‪ ,‬חלק ראשון ‪,‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪95‬‬ ‫תשמ"ד‪/‬תשמ"ה ‪1984‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317132333-2cbfb3663f2848efad929261089067bc.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫פרץ רוזנברג נ' רוחמה רובינשטיין‬

‫עא ‪520/80‬‬ ‫פ"ד לח)‪85 (1‬‬

‫על ההבחנה בין הוראות חוק‪ ,‬הדורשות מסמך בכתב‪ ,‬שלהן אופי קונסטיטוטיבי‪,‬‬ ‫לבין הוראות כתב‪ ,‬שלהן אופי פרובטיבי בלבד‪ ,‬עמד השופט אגרנט )כתוארו אז(‬ ‫בע"א ‪ ,(7) 65/49‬בעמ' ‪ ,888‬שם הבחין בין‪:‬‬ ‫"הוראות בעלות אופי קונסטיטוטיבי ‪ -‬כלומר‪ ,‬המחייבות כי פעולות משפטיות‬ ‫מסויימות תיעשינה בכתב" לבין‬ ‫"הוראות בעלות אופי פרובטיבי בלבד"‬ ‫אשר בהבדל מהראשונות‪:‬‬ ‫"אינן שוללות מהפעולה המשפטית הנדונה ‪ -‬באשר לא נעשתה בכתב ‪-‬את‬ ‫תקפה החוקי‪ ,‬אלא דורשות רק הצגת מסמך בכתב כהוכחה מהימנה בדבר‬ ‫השלמת אותה פעולה" )שם(‪.‬‬ ‫על דברים אלה הסתמך מ"מ הנשיא זוסמן )כתוארו אז( בע"א ‪,(8) 726/71‬‬ ‫בעמ' ‪ ,789‬בקבעו‪ ,‬כי יש לראות את דרישת הכתב שבסעיף ‪8‬לחוק המקרקעין‬ ‫כדרישה מהותית‪ .‬בין הנימקים‪ ,‬אותם מונה השופט זוסמן )כתוארו אז( בפסק‪-‬דינו‪,‬‬ ‫ראוי וחשוב להזכיר את הבא‪:‬‬ ‫"‪ ...‬יש וחיקוק מחייב עשיית מסמך בכתב כדי להרתיע אדם מלהתחייב בחפזון‬ ‫ובקלות דעת‪ ,‬משום חשיבות העיסקה )‪ .(ad solemnitatem‬דרישת הכתב עשויה‬ ‫להרשים את המתחייב ברצינות מעשהו‪ ,‬ולהגן עליו מפני חפזון‪ .‬ויש והכתב דרוש‬ ‫לראיה בלבד )‪ ,(ad probationem‬כדי שלא להזקיק אדם לחולשת הזכרון של העדים‬ ‫ולסכנה של עדות כוזבת‪ ".‬בדרך הפוכה לזו שננקטה לגבי סעיף ‪8‬הנ"ל הלך בית‪-‬‬ ‫משפט זה בד"נ ‪ ,(9)13/67‬שעניינו פירושו של סעיף ‪2‬לחוק הביטוח העותמני‪,‬‬ ‫וראה גם‪ :‬בר"ע ‪ .(10)192/78‬כזכור‪ ,‬נפסק שם ברוב דעות של ארבעה שופטים‬ ‫כנגד דעתו החולקת של מ"מ הנשיא דאז‪ ,‬השופט זילברג‪ ,‬כי את דרישת הכתב‬ ‫שבסעיף ‪ 2‬הנ"ל יש לפרש כדרישה ראייתית בלבד ולא כדרישה מהותית‪ .‬למרות‬ ‫לשונו הפסקנית של סעיף ‪ ,2‬לפיו "חוזה ביטוח צריך להיות בכתב"‪ ,‬הגיעו רוב‬ ‫השופטים לכלל דעה‪ ,‬שאין כאן אלא דרישה הוכחתית גרידא‪:‬‬ ‫"דרישת הכתב לא באה פני תיקונו של עולם‪ ,‬אלא לשם הגנת בעל דין‪ ,‬אם הוא‬ ‫חפץ בה")שם בעמ' ‪.(577‬‬ ‫משמע‪ ,‬בבואנו לפרש את סעיף ‪82‬לחוק הפטנטים‪ ,‬עלינו לשים לנגד עינינו לא‬ ‫רק את לשונו של החוק‪ ,‬אלא עלינו לנסות ולחדור לכוונה‪ ,‬העומדת מאחורי לשון‬ ‫זו‪ ,‬כך שפרשנותו תשקף בצורה הנאמנה ביותר את רצונו וכוונתו של המחוקק‪ .‬על‬ ‫הפרשן לרדת במידת הצורך‪ ,‬כאילו לתוך לשון החוק ולדלות ממעמקיה את כוונת‬ ‫המחוקק‪ .‬כך נבחן ההקשר הכללי‪ ,‬בו עוסק החוק ואשר במסגרתו פועלים‬ ‫הצדדים‪ ,‬תוך הקפדה‪ ,‬שהזיקה בין לשון הכתוב לבין ההקשר הכללי והמיוחד של‬ ‫תוכן הכתוב לא תנותק‪ ,‬אלא האחד ישמש את האחר‪ ,‬ההקשר הכללי במקרה זה‬ ‫הוא חוזה‪ ,‬שמבחינת אופיו אינו שונה לכאורה מכל חוזה אחר‪ ,‬עד כדי כך שיחייב‬ ‫סטייה מהעקרונות החוזיים המקובלים והרגילים בהם‪ ,‬כפי שניסח זאת כבוד‬ ‫השופט ברנזון בד"נ ‪ (9)13/67‬הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ ,576‬ראש ועיקר הם‪:‬‬ ‫"התכליתיות וההגינות המסחרית שבה המונעת התנכרות זדונית לעצם קיומו של‬ ‫הסכם שלמעשה הושג בין הצדדים‪".‬‬ ‫בקליפת אגוז‪ ,‬אין זה אלא העיקרון של כיבוד חוזים‪ .‬השופט קיסטר )שם בעמ'‬ ‫‪ ( 585‬מונה מספר נימוקים‪ ,‬העשויים להצדיק הבחנה בין חוזה‪ ,‬בו יידרש הכתב‪,‬‬ ‫לחוזה רגיל‪ ,‬בו הדרישה אינה חיונית‪:‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לח‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ד‪/‬תשמ"ה ‪1984‬‬ ‫‪96‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317132333-2cbfb3663f2848efad929261089067bc.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫פרץ רוזנברג נ' רוחמה רובינשטיין‬

‫עא ‪520/80‬‬ ‫פ"ד לח)‪85 (1‬‬

‫"א‪ .‬לשם בהירות ומניעת עדויות שקר;‬ ‫ב‪ .‬לשם מניעת מעשים פזיזים‪:‬‬ ‫ג‪ .‬לשם מניעת פגיעה בזכויות אנשים הזרים לעיסקה ומניעת אפשרות לקנוניות‬ ‫בדרך של יצירת חוזים בדויים ופיקטיביים;‬ ‫ד‪ .‬כאשר עצם החוזה הוא צורתו‪ ,‬היינו חוזים אבסטרקטיים כגון שטרות; ה‪.‬‬ ‫כאשר המדינה מעוניינת מטעמים אשר עמה כי מסמכים מסויימים ייערכו בכתב‬ ‫)כגון מטעמים כלכליים‪ ,‬משקיים ופיסקליים(‪ ".‬אף לא אחד מהנימוקים שנזכרו‬ ‫לעיל מתקיים בענייננו‪ ,‬אך בטרם נבחן נימוקים אלה אחד לאחד‪ ,‬נשים לנגד עינינו‬ ‫גם את דבריו הנוספים של השופט קיסטר‪ ,‬האומר‪ ,‬שם‪:‬‬ ‫"נטיית המשפט המודרני היא להשתחרר עד כמה שאפשר מדרישה‬ ‫לעריכת חוזה בצורה פורמלית"‪.‬‬ ‫אין להסיק‪ ,‬כי קביעת הכתב כבעל ערך הוכחתי בלבד תרבה חוסר הבהירות‬ ‫ותגדיל מספרם של עדי השקר‪ .‬טיב ההוכחה ורמתה הם אלה הקובעים בכגון דא‪,‬‬ ‫ובאלו לא מצאנו‪ ,‬בשטח המשפט שלנו‪ ,‬פגם‪ ,‬שיהיה כה חמור עד שיחייב הוספת‬ ‫דרישת הכתב כדרישה מהותית לגבי סוגי חוזים נוספים‪ ,‬אף כאשר אין הדבר‬ ‫מתחייב ממהותו ומאופיו של אותו חוזה‪ .‬גם בנימוק השני אין כדי לשכנע‪ ,‬כי הסכם‬ ‫להעברת זכויות בפטנט מן הראוי שייערך בכתב בלבד‪ .‬עיסקת מקרקעין עלולה‬ ‫לעתים להתייחס לביתו של אדם או לקרקע שבה שורשיו ושממנה מחייתו‪ ,‬ואולי‬ ‫משום כך מצא המחוקק להקפיד בדרישת הכתב; עיסקה להעברת זכויות בפטנט‬ ‫אינה אלא עיסקה מסחרית ככל שאר העסקות המסחריות‪ .‬כאשר התקיים בין‬ ‫הצדדים משא ומתן מסחרי כמקובל‪ ,‬אינני רואה לחשוש לפזיזות ולקלות דעת אלא‬ ‫במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד‪ .‬שונה המקרה בחוזה מתנה‪ ,‬אשר לא רק‬ ‫שנעדר אותה התמקחות‪ ,‬האופיינית לכל העסקות המסחריות‪ ,‬שיש בה כדי‬ ‫להעמיד את האדם הסביר על טיבה של ההתחייבות שנטל על עצמו‪ ,‬אלא גם טיבו‬ ‫ואופיו של חוזה זה שוני מכל חוזה אחר‪ ,‬באשר יש הרואים אותו כ"חוזה חד‪-‬צדדי"‪,‬‬ ‫שבו כלל לא נוצרות חובות הדדיות של המתקשרים )פרופ' מ' א' ראבילו‪" ,‬חוק‬ ‫המתנה‪ ,‬תשכ"ח‪ ,"1968‬פירוש לחוק החוזים )המכון למחקרי חקיקה ולמשפט‬ ‫השוואתי ע"ש הרי סאקר‪,‬ג' טדסקי עורך‪ ,‬תשל"ט( ‪ .(18,104‬החשש העומד‬ ‫מאחורי הנימוק השלישי אף הוא אין מקומו כאן‪ ,‬לאור לשונו הברורה של סעיף‬ ‫‪ , 83‬המגביל תוקפו של הסכם שלא נרשם ליחסים בין הצדדים הישירים בלבד‬ ‫)השווה גם לסעיף ‪90‬לחוק הדן ב"רישום כתנאי לתוקפו של שיעבוד" וראה‪ :‬פרופ'‬ ‫י' וייסמן‪",‬חוק המשכון‪ ,‬תשכ"ז‪ ,"1967-‬פירוש לחוקי החוזים )המכון למחקרי‬ ‫חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר‪ ,‬ג' טדסקי עורך‪ ,‬תשל"ה( ‪ .(102‬בדומה‬ ‫לכך זכור גם הכלל‪ ,‬הקיים בדיני היושר‪ ,‬בהם גובר צד ג'‪ ,‬הבא מכוח הדין‪ ,‬על כל‬ ‫זכות שביושר שלא נרשמה או לפחות הובאה לידיעתו של אותו צד ג' )ראה‬ ‫‪.(255terrell, supra, at‬‬ ‫הנימוק הרביעי אין עניינו לכאן‪ ,‬ואילו החמישי אינו אלא תמציתו של כל שנאמר‬ ‫עד כה‪ ,‬וכאמור‪ ,‬נראה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬שלא הייתה כוונה לשנות מהדין הקודם ולהוסיף‬ ‫את דרישת הכתב כדרישה מהותית‪ .‬יש להוסיף‪ ,‬בתשובה לטענה מטענות בא‪-‬‬ ‫כוחה המלומד של המשיבה‪ ,‬כי אין לפרש את סעיף ‪83‬במנותק מסעיף ‪82‬וללמוד‬ ‫מהעדר המלים "הסכם שבכתב" ממנו‪ ,‬כי החוק מכיר גם בהסכם שבעל‪-‬פה או‬ ‫בכל דרך אחרת כהסכם המועיל להעברת זכויות קניין בפטנט‪ .‬סעיף ‪83‬כסעיף‬ ‫‪)169‬א( אינו דן כלל בדרכי העברת הזכות אלא בדרכי רישומה בלבד‪.‬‬ ‫כן אינני מוצא שהמלים "ניתנות להעברה בכתב"‪ ,‬המופיעות בסעיף ‪ ,82‬יכולות‬ ‫לשמש‪ ,‬הן כשלעצמן‪ ,‬בסיס לפירוש ליבראלי של הוראת הכתב על‪-‬ידי קריאת‬ ‫התיבה "ניתן" כאילו נאמר כאן "רשאי"‪.‬‬ ‫סיכומו של דבר‪ ,‬אם הגעתי למסקנה‪ ,‬שיש לפרש את דרישת הכתב שבסעיף‬ ‫‪ 82‬כראייתית ולא כקונסטיטוטיבית‪ ,‬אין זה בשל דרכי פרשנות פורמאלית זו או‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לח‪ ,‬חלק ראשון ‪,‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪97‬‬ ‫תשמ"ד‪/‬תשמ"ה ‪1984‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317132333-2cbfb3663f2848efad929261089067bc.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫פרץ רוזנברג נ' רוחמה רובינשטיין‬

‫עא ‪520/80‬‬ ‫פ"ד לח)‪85 (1‬‬

‫אחרת‪ ,‬אלא משום ששוכנעתי‪ ,‬שאין עניינית הצדקה לבוא ולהכביד במקום‬ ‫שהדבר אינו מתבקש ולהוסיף דרישות מעבר למקובל ולנחוץ בדיני החוזים‬ ‫הרגילים‪.‬‬ ‫אשר על‪-‬כן יש לראות את דרישת הכתב‪ ,‬המופיעה בסעיף ‪ ,8‬כראייתית בלבד‪,‬‬ ‫וכדברי מ"מ הנשיא זוסמן בע"א ‪ (8) 726/71‬הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪:787‬‬ ‫"מקום שהכתב דרוש לראיה בלבד‪ ,‬אי אתה מוגבל לכתב שנעשה במעמד‬ ‫עשיית ההסכם‪ ...‬אין נפקא מינה בכך אם נעשה במעמד החוזה או נעשה לאחר‪-‬‬ ‫מכן‪ .‬כזה כן זה יש לו ערך הוכחתי‪ ".‬ולענייננו‪ :‬נ‪19 /‬עונה על הדרישה הראייתית‬ ‫וזוכה לחיזוק ניכר עלידי שאר העדויות‪ ,‬התצהירים והראיות‪ ,‬שהובאו לפני בית‪-‬‬ ‫משפט קמא‪.‬‬ ‫פטנטים שנרשמו בחו"ל‪ ,‬שכלולים‪ ,‬תוספות ופטנטים מוספים‪13. :‬פטנט מוסף‬ ‫נועד‪ ,‬כידוע‪ ,‬להגן על פיתוחים מאוחרים של האמצאה הבסיסית‪ ,‬שלא מצאו‬ ‫ביטוים בפטנט העיקרי )ד' פרימן‪ ,‬פטנטים )גל אור‪ ,‬תשל"ט( ‪ .(134‬לפי סעיף‬ ‫‪) 44‬ב( לחוק‪ ,‬פטנט מוסף אין בו בהכרח התקדמות המצאתית בזכות עצמו‪ ,‬והוא‬ ‫"מסתפח" לפטנט העיקרי‪ .‬תלותו בפטנט העיקרי מתבטאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בכך‬ ‫שפקיעת הפטנט העיקרי גוררת עמה את פקיעת הפטנט המוסף‪ .‬עם זאת‪ ,‬בטלות‬ ‫הפטנט העיקרי אינה מחייבת ביטול הפטנט המוסף‪ ,‬אלא אם הורה על כך בית‬ ‫המשפט )ראה גם‪.(177blanco white, supra, at :‬‬ ‫המסקנה המתבקשת היא‪ ,‬שפטנט מוסף‪ ,‬בעיקרו‪ ,‬כמוהו כשכלול או כתוספת‬ ‫לפטנט העיקרי‪ .‬בהבדל מתוספת או משכלול יש לו אמנם קיום עצמאי‪ ,‬אך למרות‬ ‫קיומו העצמאי קיימת זיקה הדוקה‪ ,‬עד כדי תלות בקיומו ובמשך תקופתו של‬ ‫הפטנט העיקרי‪ .‬כפי שמציין ‪blanco white, ibid, .‬הבחירה בין הגשת בקשה‬ ‫לשכלול פטנט או לשיפורו ובין הגשת בקשה לפטנט מוסף היא בידי בעל הפטנט‬ ‫או מי שהגיש בקשה לרשום פטנט‪ .‬השווה להגדרת "בעל אמצאה" בסעיף ‪1‬לחוק‪,‬‬ ‫המכירה בזכות הממציא או מי שבא מכוחו מכוח העברה או הסכם‪ .‬אי לזאת‬ ‫סבורני‪ ,‬כי אם מבחינה מהותית קבענו‪ ,‬שמן הדין לראות במערער ובמשיבה בעלים‬ ‫במשותף של פטנטים מסוימים‪ ,‬הרי נכון להמשיך ללכת בקו זה ולקבוע בעלות‬ ‫משותפת גם בכל השינויים והחידושים המאוחרים‪ ,‬הקשורים בזיקה עניינית‬ ‫לפטנטים העיקריים‪ ,‬ומבלי לתת לטכניקה שנקט המערער בבואו לרשום את‬ ‫המצאותיו להשפיע על התוצאה האמורה‪.‬‬ ‫במידה מסוימת יפים הדברים שנאמרו לעיל גם לעניין אותם הפטנטים שנרשמו‬ ‫בחו"ל‪ ,‬שאף בהם ראוי לבדוק את קיומה של הזיקה העניינית הנדרשת בין הפטנט‬ ‫העיקרי להסתעפויותיו‪ ,‬שנרשמו בחו"ל‪ ,‬ולא ליתן למיקום הגאוגרפי השונה‪ ,‬בו‬ ‫נרשמו הפטנטים‪ ,‬להשפיע על ההכרעה בדבר זכויות הבעלות בהם‪.‬‬ ‫‪ 14.‬חיזוק לדעה זו אנו מוצאים בחוק הפטנטים עצמו ובאמנות‪ ,‬שחלקן נכנסו‬ ‫כבר לתוקף וחלקן האחד עומדות להיכנס לתוקף לגבינו בשנים הקרובות‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 10‬לחוק הפטנטים קובע "דין קדימה" ואינו למעשה אלא עיגון בחוק‬ ‫הישראלי )השווה‪ :‬ע"א ‪ (11)148 ,25/55,145‬של אמנת פריס בדבר הגנת הקנין‬ ‫התעשייתי משנת ‪ ,1883‬אשר גם ישראל חתומה עליה )וראה גם התיקונים לאמנה‬ ‫משנת ‪ .(1958‬לפי ההסדר‪ ,‬שנקבע שם ואומץ בסעיף ‪10‬לחוק הפטנטים‪ ,‬מי‬ ‫שהגיש לראשונה וכדין באחת מארצות האיגוד בקשה לפטנט או מי שבא במקומו‬ ‫יהיה זכאי לדין קדימה על בקשה שיגיש בארץ או בארצות אחרות לתקופה של‬ ‫שנים‪-‬עשר חודש‪ ,‬ויהיה רשאי לדרוש‪ ,‬כי לעניין סעיפים ‪9 ,5 ,4‬יראו את תאריך‬ ‫בקשת החוץ כתאריך הבקשה שהוגשה בישראל‪.‬‬ ‫שילוב סעיף ‪ 9‬בסעיף ‪ 10‬לחוק מלמד‪ ,‬כי מי שהגיש בקשה כדין לרשום פטנט‬ ‫באחת מארצות האיגוד‪ ,‬יהיה זכאי לזכות קדימה על פני מבקש אחר גם בשאר‬ ‫הארצות החתומות במשך שנים‪-‬עשר חודשים‪ ,‬בהתמלא שאר התנאים הנקובים‬ ‫בסעיף ‪ 10.‬רואים אנו איפוא‪ ,‬כי למרות היותו של חוק הפטנטים טריטוריאלי‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לח‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ד‪/‬תשמ"ה ‪1984‬‬ ‫‪98‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317132333-2cbfb3663f2848efad929261089067bc.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫פרץ רוזנברג נ' רוחמה רובינשטיין‬

‫עא ‪520/80‬‬ ‫פ"ד לח)‪85 (1‬‬

‫בעיקרו‪ ,‬עולה מתוכו מגמה לשיתוף פעולה בינלאומי‪ ,‬ובלבד שקיימת אותה זיקה‬ ‫עניינית בין פטנט‪ ,‬שנרשם בישראל לפטנט‪ ,‬שנרשם במדינה אחרת‪ .‬ובלשון דיני‬ ‫הפטנטים‪ ,‬הדרישה המהותית היא‪ ,‬שהבקשה הישראלית ובקשת החוץ )או להפך(‬ ‫תהיינה שוות בעיקרן‪ .‬אין דורשים זהות מילולית אלא זהות עניינית בלבד‪ ,‬והמבקש‬ ‫רשאי לכלול בבקשתו הנוספת תוספות ושכלולים‪ ,‬שפותחו לאחר תהליך הבקשה‬ ‫המקורית‪ ,‬ובלבד שאינם מרחיבים את תחום המונופולין שהוגדר בה‪ .‬ראה‪39 . :‬‬ ‫‪ terrell, supra, at‬אגב‪ ,‬ייתכן שלעתיד לבוא אנו צפויים אף לחידושים מרחיקי לכת‬ ‫בתחום האדמינסטרטיבי‪ ,‬כאשר לפי ה‪ -cooperation treaty of Patent 1970-‬די יהיה‬ ‫בהגשת "בקשה בינלאומית" אחת ויחידה על‪-‬מנת לזכות בתאריך הרישום כתאריך‬ ‫בכורה בכל המדינות החתומות על האמנה ) ‪ (terall, supra, at 7‬והשווה גם להסדר‬ ‫הקבוע למשרד מרכזי אחד‪ ,‬אשר ישרת את כל מדינות אירופה החברות באמנה )‬ ‫‪.(terrell supra, at 7‬‬ ‫אשר על‪-‬כן‪ ,‬גם מן הבחינה המשפטית ולא רק מן הבחינה הפרשנית של נ‪/‬‬ ‫‪ 19‬גרידא הגעתי למסקנה‪ ,‬כי מאחר שקיימת‪ ,‬לאור החומר שבתיק‪ ,‬זיקה עניינית‬ ‫בין הפטנטים שנרשמו בארץ לפטנטים שנרשמו בחו"ל ולשינויים‪ ,‬לתוספות‬ ‫ולחידושים השונים‪ ,‬בין שנרשמו בנפרד כפטנט עצמאי או כפטנט מוסף ובין‬ ‫שצורפו לפטנט המקורי‪ ,‬הרי שיש לראות את המערער והמשיבה כבעלים במשותף‬ ‫ובחלקים שווים בהם‪.‬‬ ‫אמצאת שירות‬ ‫‪ 15.‬לפני בית המשפט קמא העלתה המשיבה טענה חלופית לטענת ההסכם‪,‬‬ ‫והיא‪ ,‬כי כל השיפורים‪ ,‬השכלולים והתוספות‪ ,‬שהגה המערער בתקופת היותו מנהל‬ ‫בחברה‪ ,‬ואשר לא זכו לביטוי ברישום אצל רשם הפטנטים‪ ,‬הם אמצאות שירות‪.‬‬ ‫אשר לאותם שיפורים ושכלולים שזכו לרישום כבר קבעתי‪ ,‬כי מכוח ההסכם יש‬ ‫לראותם כשייכים במשותף למערער למשיבה‪ ,‬וממילא איננו צריכים לבדוק קיומה‬ ‫של אמצאת שירות‪ ,‬ואילו באשר לאלה שטרם הוגשה בקשה לרישומם‪ ,‬מסכים‬ ‫אני עם בית‪-‬משפט קמא‪ ,‬שהגביל את המשיבה לפטנטים שנרשמו או שהוגשה‬ ‫בקשה לרישומם‪ ,‬אוסיף‪ ,‬כי אף לו היינו באים לנסות ולבדוק‪ ,‬במה הגה המערער‬ ‫בתקופת היותו מנהל החברה‪ ,‬ספק בעיניי‪ ,‬אם היינו עומדים במשימה קשה זו‪.‬‬ ‫תביעה נגזרת‬ ‫‪16.‬לאחר שנקבעה בעלותם המשותפת של המערער והמשיבה‪ ,‬אין עוד צורך או‬ ‫טעם לדון באישור להגשת תביעה נגזרת בשם החברה‪ ,‬שניתן למשיבה בבית‬ ‫המשפט קמא‪.‬‬ ‫‪17.‬אשר על‪-‬כן הייתי דוחה את הערעור בע"א ‪ 635/80‬ומקבל את הערעור‬ ‫בע"א ‪ 520/80‬באופן חלקי וקובע‪) :‬א( כל הפטנטים‪ ,‬הרשומים ברשימות א'‪ ,‬ב' ו‪-‬‬ ‫ג'‪ ,‬בין שנרשמו לפני ‪19.5.74‬ובין שנרשמו לאחר תאריך זה‪ ,‬הם בבעלות‬ ‫משותפת בחלקים שווים של המערער והמשיבה‪.‬‬ ‫)ב( כל הפטנטים ‪ -‬משמע‪ ,‬כל הפטנטים‪ ,‬שנרשמו על שם המערער בארץ או‬ ‫בחו"ל‪ ,‬כולל השכלולים‪ ,‬התוספות ופטנטים מוספים‪ ,‬שנרשמו בתקופה זו ואשר‬ ‫באו בעקבות הפטנטים הנזכרים בסעיף‪-‬קטן )א(‪.‬‬ ‫)ג( כל הפטנטים‪ ,‬שהוגשו לרישום עד למועד הגשת הבקשה לפירוק החברה‬ ‫ואשר טרם נרשמו‪ ,‬הינם בבעלותם המשותפת בחלקים שווים של המערער‬ ‫והמשיבה‪.‬‬ ‫)ד( כל הפטנטים‪ ,‬שבקשה לרישומם הוגשה לאחר מועד הגשת הבקשה‬ ‫לפירוק החברה‪ ,‬שייכים למערער בלבד‪.‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לח‪ ,‬חלק ראשון ‪,‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪99‬‬ ‫תשמ"ד‪/‬תשמ"ה ‪1984‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317132333-2cbfb3663f2848efad929261089067bc.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫פרץ רוזנברג נ' רוחמה רובינשטיין‬

‫עא ‪520/80‬‬ ‫פ"ד לח)‪85 (1‬‬

‫)ה( זכות הניצול הבלעדית בכל הפטנטים המשותפים‪ ,‬שהייתה נתונה כאמור ב‪-‬‬ ‫נ‪ -19 /‬לחברת עין‪-‬טל‪ ,‬פגה עם מתן צו הפירוק‪.‬‬ ‫מ"מ הנשיא מ' בן‪-‬פורת‪:‬‬ ‫"בעל פטנט"‪ ,‬כהגדרתו בסעיף ‪ 1‬לחוק הפטנטים‪ ,‬הוא "האדם הרשום בפנקס‬ ‫כמי שניתן לו פטנט או כמי שעברה אליו הבעלות בפטנט" )ההדגשה שלי ‪ -‬מ'‬ ‫ב"פ(‪ .‬עינינו הרואות‪ ,‬שאין לך "בעל פטנט" אלא מי שנרשם בתור שכזה בפנקס‬ ‫הפטנטים‪.‬‬ ‫יחד עם זאת ברור‪ ,‬שניתן להעביר זכויות בפטנט במסגרת של הסכם‪ ,‬ולעניין זה‬ ‫מסכימה אני‪ ,‬בכל הכבוד‪ ,‬עם חברי הנכבד‪ ,‬הנשיא שמגר‪ ,‬שהכתב הוא ראייתי‬ ‫בלבד‪ .‬משנכרת הסכם כזה‪ ,‬חל הנאמר בסעיף ‪ 83‬לחוק הנ"ל‪ ,‬לפיו "העברת‬ ‫פטנט על פי הכם אין לה תוקף כלפי שום אדם זולת הצדדים להסכם‪ ,‬אלא אם‬ ‫נרשמה לפי חוק זה"‪ .‬מכאן אנו למדים‪ ,‬שהזכויות הנעברות נשארות חוזיות גרידא‪,‬‬ ‫שכן אין להן תוקף כלפי כולי עלמא‪ ,‬שהוא המבחן החשוב ואולי גם המכריע למונח‬ ‫"בעלות"‪ .‬יחד עם זאת מקנה הסכם כזה לנעבר את הזכות לפנות לרשם הפטנטים‬ ‫בבקשה לרשום על שמו בפנקס את הזכויות הנעברות לפי סעיף ‪)169‬ב( לחוק‪.‬‬ ‫הוכח לפניו קיומו של ההסכם )ושולמה האגרה(‪ ,‬על הרשם לקבל את הבקשה‪.‬‬ ‫לפיכך דעתי היא‪ ,‬שההסכם‪ ,‬שהוכח במקרה‪ ,‬שעליו נסב הערעור‪ ,‬הקנה‬ ‫למשיבה זכויות בפטנטים )כמפורט בחוות‪-‬דעתו של הנשיא הנכבד(‪ ,‬זכויות‪ ,‬שכוחן‬ ‫יפה רק בין הצדדים לו‪ .‬יחד עם זאת רשאית היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬לפנות לרשם על‪-‬פי‬ ‫סעיף ‪) 169‬על אחד משני חלקיו‪ ,‬או אולי שניהם גם יחד( בבקשה לרשום אותן‬ ‫זכויות על שמה‪ .‬תעשה כן‪ ,‬תהפוך המשיבה עם הרישום ל"בעל פטנט" במשותף‬ ‫עם המערער‪.‬‬ ‫לגבי האמצאות )לגביהן הוגשה בקשת רישום פטנט עד למועד הגשת הבקשה‬ ‫לפירוק החברה( הפכה המשיבה ל"בעל אמצאה" שווה בשווה עם המרער כבר‬ ‫מכוח ההסכם‪ :‬ראה ההגדרה בסעיף ‪1‬לחוק הנ"ל‪.‬‬ ‫‪ 5129371‬השופט א' גולדברג‪ :‬אני מסכים‪ ,‬וכן להבהרה שניתנה על‪-‬ידי מ"מ‬ ‫הנשיא‪.‬‬ ‫המערער )בע"א ‪ ,(635/80‬שהוא המשיב ‪ 1‬בע"א ‪ ,520/80‬ישלם הוצאותיה של‬ ‫המשיבה )המערערת בע"א ‪ (520/80‬שכר טרחת עורך‪-‬דין כולל‪ ,‬בסכום של ‪,000‬‬ ‫‪70‬שקלים‪.‬‬

‫ניתן היום‪ ,‬ה' בשבט תשמ"ד )‪.(9.1.84‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לח‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ד‪/‬תשמ"ה ‪1984‬‬ ‫‪100‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317132333-2cbfb3663f2848efad929261089067bc.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

פרץ רוזנברג - בעלות  

‫נבוהוצאהלאורבעמ‬ nevo.co.il ‫המאגרהמשפטיהישראלי‬ :‫מיני-רציו‬ ‫פטנט‬ ‫בעל‬ – ‫בפטנטים‬ ‫בעלות‬ – ‫פטנטים‬ * ‫בפטנט‬ ‫זכויות‬ ‫העברת‬ – ‫בפט...