Page 1

‫בריח נ' אבגנים‬

‫רע"א ‪9083/01‬‬ ‫פ"ד נז)‪289 (2‬‬

‫השופט א' ריבלין‬

‫רשות ערעור אזרחי ‪9083 / 01‬‬ ‫א‬

‫ב‬

‫‪ .1‬עוזיאל בריח‬ ‫‪ .2‬עוזיאל בריח מגן מנעולים ייחודיים בע"מ‬ ‫נגד‬ ‫‪ .1‬מאיר אבגנים‬ ‫‪ .2‬נובל אינטרפרייז בע"מ‬ ‫בבית‪-‬המשפט העליון‬

‫ג‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ז‬

‫]‪[3.2.2003‬‬ ‫לפני הנשיא א' ברק והשופטים ט' שטרסברג ‪ -‬כהן‪ ,‬א'‬ ‫ריבלין‬ ‫המשיבים הגישו לבית‪-‬המשפט המחוזי בקשה למתן סעדים זמניים‬ ‫כנגד המבקשים במטרה למנוע מן המבקשים להפר את זכויות הקניין‬ ‫הרוחני של המשיבים במתקן לאבטחת חפצים מפני גניבות‪ .‬לטענת‬ ‫המשיבים‪ ,‬המבקש ‪ 1‬הועסק על‪-‬ידי המשיבה ‪ 2‬עד שבשלב מסוים‬ ‫החל להתחרות בה תוך הפרת זכויותיה‪ .‬בית‪-‬המשפט המחוזי נענה‬ ‫לבקשה‪ .‬מכאן הערעור שעיקרו בשאלה אם סיכויי התביעה הם כאלה‬ ‫המצדיקים מתן הסעדים הזמניים המבוקשים‪.‬‬ ‫בית‪-‬המשפט העליון פסק‪:‬‬ ‫)‪) (1‬בעקבות ע"א ‪ :([1] 345/87‬הערכאה הדיונית תידרש לשאלת‬ ‫פרשנותו של הפטנט‪ .‬זו איננה שונה בעיקרה מפרשנותו של כל‬ ‫מסמך אחר‪ ,‬עם זאת מתחייבת זהירות פרשנית לאור אופיו וכוחו‬ ‫המיוחדים של הפטנט‪ ,‬המקנה מעין מונופולין בשוק )‪294‬ז –‬ ‫‪295‬א(‪.‬‬ ‫)‪ (2‬את כתב הפטנט יש לקרוא כמסמך שלם‪ .‬במקרה דנן השינויים‬ ‫שבין המוצר המוגן של המשיבים לבין המוצר של המבקשים אינם‬ ‫יורדים לשורש ההמצאה‪ .‬ההיגיון ההנדסי המנחה את פעולת‬ ‫המוצר המוגן עומד גם ביסוד המוצר של המבקשים )‪294‬ז‪,‬‬ ‫‪295‬א(‪.‬‬ ‫)‪ (3‬במקרה דנן‪ ,‬בשלב הלכאורי שההליך מצוי בו‪ ,‬המשיבים הניחו‬ ‫תשתית מספקת להוכחת קיומה של הפרה של הפטנט‪ ,‬לפי‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נז‪ ,‬חלק שני‪ ,‬תשס"ג‪/‬תשס"ד ‪2003‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131658-119377560c8c4dc681c1d7e53a5d335a.file/‬‬

‫‪33‬‬


‫בריח נ' אבגנים‬

‫רע"א ‪9083/01‬‬ ‫פ"ד נז)‪289 (2‬‬

‫השופט א' ריבלין‬

‫"דוקטרינת האקוויוולנטים"‪ .‬דוקטרינה זו פורצת את גדרות‬ ‫"ההפרה המילולית" ומחילה את הגנת הפטנט גם על נטילת עיקר‬ ‫ההמצאה‪ ,‬לאמור תוכנה ומהותה )‪295‬ג – ד(‪.‬‬ ‫)‪ (4‬השאלה מה נפקות יש לצמצום היקף תחולתו של הפטנט על‪-‬ידי‬ ‫המשיב‪-‬בעל‪-‬הפטנט עצמו במסגרת הליכי רישום הפטנט‪ ,‬ומה‬ ‫השפעתה של דוקטרינת "השתק תיק הבחינה" ) ‪(File Wrapper Estoppel‬‬ ‫במשפט הישראלי ובמקרה דנן‪ ,‬תיבחן בהליך העיקרי )‪295‬ה(‪.‬‬

‫א‬

‫ב‬ ‫חקיקה ראשית שאוזכרה‪:‬‬ ‫חוק הפטנטים‪ ,‬תשכ"ז‪ ,1967 -‬סעיף ‪)49‬א(‪.‬‬ ‫–‬

‫נ‬

‫פסקי‪-‬דין של בית‪-‬המשפט העליון שאוזכרו‪:‬‬ ‫]‪ [1‬ע"א ‪ Hughes Aircraft Company 345/87‬נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מד)‬ ‫‪.45 (4‬‬ ‫]‪ [2‬ע"א ‪ 804/89‬לנפלסט )‪ (1974‬בע"מ נ' ברקמן‪ ,‬פ"ד מו)‪.295 (2‬‬ ‫]‪ [3‬ע"א ‪ 4867/92‬סניטובסקי נ' תעמס בע"מ‪ ,‬פ"ד נ)‪.509 (2‬‬

‫ג‬

‫ב‬

‫ו‬

‫נ‬

‫בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית‪-‬המשפט המחוזי בתל‪-‬‬ ‫אביב‪-‬יפו )השופט י' זפט( מיום ‪ 10.10.2001‬בת"א ‪.2085/00‬‬ ‫הבקשה נדונה כערעור‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬ ‫ב‬

‫ד‬

‫ה‬

‫איל פרייס – בשם המבקשים ‪;2-1‬‬ ‫דניאל פריימן – בשם המשיבים ‪.2-1‬‬

‫ו‬

‫פסק ‪ -‬דין‬

‫ו‬

‫השופט א' ריבלין‬ ‫‪ .1‬המשיבים – חברת נובל אינטרפרייז בע"מ )להלן – חברת‬ ‫נובל( ומר מאיר אבגנים )להלן – מר אבגנים( – הגישו לבית‪-‬‬ ‫המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב‪-‬יפו בקשה למתן סעדים זמניים כנגד‬ ‫המבקשים‪ .‬הבקשה‪ ,‬בעיקרה‪ ,‬נועדה למנוע מן המבקשים להפר‬

‫‪34‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נז‪ ,‬חלק שני‪ ,‬תשס"ג‪/‬תשס"ד ‪2003‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131658-119377560c8c4dc681c1d7e53a5d335a.file/‬‬

‫ז‬


‫בריח נ' אבגנים‬

‫רע"א ‪9083/01‬‬ ‫פ"ד נז)‪289 (2‬‬

‫א‬

‫ב‬

‫ג‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ז‬

‫השופט א' ריבלין‬

‫את זכות הקניין הרוחני של המשיבים במתקן לאבטחת חפצים‪,‬‬ ‫כגון צגי מחשב וטלוויזיות‪ ,‬מפני גניבות )להלן – המוצר המוגן(‪.‬‬ ‫בבקשה למתן סעדים זמניים נטען על‪-‬ידי המשיבים כי‬ ‫המבקש ‪ 1‬מר עוזיאל בריח )להלן – מר בריח( הועסק על‪-‬ידי‬ ‫חברת נובל – תחילה כשכיר ולאחר מכן כעצמאי – עד שבשלב‬ ‫מסוים החל להתחרות בחברת נובל תוך הפרת זכויותיה‪ .‬את‬ ‫בקשתם סמכו המשיבים על עילות שונות‪ :‬הפרה של פטנט‪ ,‬גזל‬ ‫סוד מסחרי‪ ,‬הפרת חובת אמון‪ ,‬גניבת עין‪ ,‬הפרת זכויות יוצרים‪,‬‬ ‫עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובה חקוקה‪.‬‬ ‫‪ .2‬בית‪ -‬המשפט המחוזי נעתר לבקשה במעמד צד אחד‪.‬‬ ‫לאחר שנתקיים דיון במעמד שני הצדדים נותרו הסעדים הזמניים‬ ‫על כנם‪ .‬בית‪-‬משפט קמא ביסס את החלטתו על סעיף ‪)49‬א(‬ ‫לחוק הפטנטים‪ ,‬תשכ"ז‪ ,1967-‬המורה כי‪:‬‬ ‫"זכויות בעל הפט ‪) .49‬א( בעל פטנט זכאי למנוע כל‬ ‫נט וסייג לניצול‬ ‫אדם זולתו מנצל בלי רשותו‬ ‫הפטנט‬ ‫או שלא כדין את האמצאה‬ ‫שניתן עליה הפטנט‪ ,‬בין‬ ‫בדרך המוגדרת בתביעות ובין‬ ‫בדרך דומה לכך שיש בה‪,‬‬ ‫באותן‬ ‫המוגדר‬ ‫לנוכח‬ ‫התביעות‪ ,‬עיקר האמצאה‬ ‫שהוא נושא הפטנט‪."...‬‬ ‫בית‪ -‬המשפט מצא כי המוצר של המבקשים מבוסס לכאורה‬ ‫על עיקר ההמצאה של המשיבים‪ ,‬וכי לפיכך טובים סיכוייהם של‬ ‫המשיבים לזכות בתביעתם על‪-‬פי העילה של הפרת פטנט‪ .‬לאור‬ ‫מסקנה זו לא ראה בית‪-‬המשפט צורך להיזקק ליתר העילות‬ ‫שפורטו בבקשה‪ .‬בית‪ -‬המשפט סבר גם כי מאזן הנוחות נוטה‬ ‫לטובת המשיבים‪ .‬בית‪-‬המשפט קיבל אפוא את הבקשה למתן‬ ‫סעדים זמניים )אם כי לא במלואה( ואסר על המבקשים או מי‬ ‫מטעמם "לייצר ו‪/‬או לשווק ו‪/‬או לייבא ו‪/‬או להתקין מתקני נעילה‬ ‫המהווים הפרה של פטנט רשום בישראל מס' ‪ 110720‬מיום‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נז‪ ,‬חלק שני‪ ,‬תשס"ג‪/‬תשס"ד ‪2003‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131658-119377560c8c4dc681c1d7e53a5d335a.file/‬‬

‫‪35‬‬


‫בריח נ' אבגנים‬

‫רע"א ‪9083/01‬‬ ‫פ"ד נז)‪289 (2‬‬

‫השופט א' ריבלין‬

‫‪ 19.8.94‬על שם המבקש ‪] 1‬מר אבגנים["‪ .‬בית‪-‬משפט קמא אף‬ ‫מינה את בא‪ -‬כוח המשיבים ככונס נכסים זמני לצורך חיפוש‬ ‫במתקני הנעילה של המבקשים ושל המסמכים הנוגעים להם‬ ‫ותפיסתם‪.‬‬ ‫כנגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנינו‪.‬‬ ‫הבקשה הועברה לדיון בפני הרכב שלושה‪ .‬ניסיון ליישוב‬ ‫המחלוקת בהליך של גישור לא צלח‪ ,‬ולא נותר אפוא אלא‬ ‫להכריע בבקשה‪ ,‬שתידון לפנינו כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש‬ ‫ערעור על‪ -‬פי הרשות שניתנה‪ .‬ביני לביני צורפה אסמכתה והוגשו‬ ‫השלמות טיעון לגביה‪.‬‬

‫א‬

‫ב‬

‫נ‬

‫ג‬

‫‪ .3‬המבקשים טוענים כי המשיבים באו לבית‪-‬המשפט‬ ‫כשידיהם אינן נקיות‪ ,‬וכשהם מעלימים מבית‪-‬המשפט מידע‬ ‫בדבר ההבדלים בין המוצר המוגן לבין המוצר של המבקשים‬ ‫ובדבר היקף הפטנט המוגן‪ .‬לעניין אחרון זה טוענים המבקשים כי‬ ‫החלטת בית‪ -‬משפט קמא מרחיבה‪ ,‬בפועל‪ ,‬את היקף ההגנה אל‬ ‫מעבר לגבולות התפרסותו של הפטנט – גבולות שתוחמו‬ ‫וצומצמו על‪ -‬ידי מר אבגנים עצמו בעת שביקש להתגבר על‬ ‫התנגדותה של לשכת הפטנטים לרישום הפטנט בהיקפו‬ ‫הראשוני‪ .‬המבקשים משיגים גם על עצם תוקפו של הפטנט‪.‬‬ ‫לשיטתם‪ ,‬נוטה מאזן הנוחות לטובתם‪.‬‬

‫ה‬

‫המשיבים טוענים כי אין לשנות ממסקנתו של בית‪-‬משפט‬ ‫קמא‪ .‬עוד הם טוענים כי המבקשים ביצעו שינוי מבני במוצר‪,‬‬ ‫עקפו את תחולת הפטנט‪ ,‬ובכך ניטלה – כלשונם – "מרבית‬ ‫עוקצה של בקשת רשות ערעור זו"‪.‬‬

‫ו‬

‫ד‬

‫דין הערעור להידחות‪.‬‬ ‫‪ .4‬ייאמר מיד כי אינני סבור שיש מקום‪ ,‬במסגרת הליך‬ ‫ביניים זה‪ ,‬להכריע במכלול השאלות הקשות שמעלים המבקשים‬ ‫בכתביהם‪ .‬שאלות אלה ראוי להן להידון במסגרת ההליך‬ ‫העיקרי‪ .‬במסגרת הערעור שלפנינו יש להכריע אך ורק בשאלה‬ ‫אם סיכויי התביעה הם כאלה המצדיקים את מתן הסעדים‬

‫‪36‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נז‪ ,‬חלק שני‪ ,‬תשס"ג‪/‬תשס"ד ‪2003‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131658-119377560c8c4dc681c1d7e53a5d335a.file/‬‬

‫ז‬


‫בריח נ' אבגנים‬

‫רע"א ‪9083/01‬‬ ‫פ"ד נז)‪289 (2‬‬

‫א‬

‫ב‬

‫ג‬

‫השופט א' ריבלין‬

‫הזמניים המבוקשים )בהתחשב גם במאזן הנוחות(‪ .‬סבורני כי אין‬ ‫להתערב בקביעת בית‪-‬משפט קמא כי התשובה לשאלה זו היא‬ ‫בחיוב‪.‬‬ ‫‪ .5‬המוצר המוגן והמוצר של המבקשים הם כאמור התקני‬ ‫נעילה המשמשים לקיבוע חפץ נייד‪ ,‬כגון צג מחשב‪ ,‬לחפץ נייח‪,‬‬ ‫כגון שולחן‪ .‬תכלית הקיבוע – להגן על החפץ הנייד מפני גניבה‪.‬‬ ‫שני המוצרים – זה המוגן בפטנט וזה של המבקשים – בנויים‬ ‫משני משטחים – עליון ותחתון‪ ,‬המשתלבים זה בזה באמצעות‬ ‫השחלה של צלע המצויה במשטח העליון )להלן – הצלע(‪ ,‬לחתך‬ ‫)דמוי "תעלה"( המצוי במשטח התחתון‪ .‬על‪-‬מנת שיובנו הדברים‬ ‫ראוי להרחיב קמעא בתיאור האופן שבו פועלים מתקני הנעילה‪.‬‬ ‫נפתח במוצר המוגן‪ .‬הפטנט שרשמו המשיבים כולל תביעה‬ ‫אחת‪ ,‬והיא המסרטטת את גבולות ההגנה שמעניק הפטנט‪ .‬זו‬ ‫לשון התביעה‪:‬‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ו‬

‫‪“A self-contained locking device for arresting a portable object such‬‬ ‫‪as TV set, VCR or attache case to a stationary object, the device‬‬ ‫‪comprising:‬‬ ‫– ‪A. a first elongated block member having‬‬ ‫‪a flat bottom surface adapted to be fastened to the said‬‬ ‫;‪stationary object‬‬

‫‪(b) an upright side surface with a transverse, semi-circular cavity‬‬ ‫‪for partly accommodating a removable key-operated locking‬‬ ‫;‪unit‬‬ ‫‪an open top recess extending all along the block member‬‬ ‫‪having a more than half-circular cross-section,‬‬

‫ז‬

‫)‪(a‬‬

‫)‪(c‬‬

‫‪(d) at least two, distanced cut-away portions of a U-shaped‬‬ ‫;‪cross-section formed along the recess‬‬ ‫– ‪B. a second, complementary, elongated block member having‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נז‪ ,‬חלק שני‪ ,‬תשס"ג‪/‬תשס"ד ‪2003‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131658-119377560c8c4dc681c1d7e53a5d335a.file/‬‬

‫‪37‬‬


‫בריח נ' אבגנים‬

‫רע"א ‪9083/01‬‬ ‫פ"ד נז)‪289 (2‬‬

‫השופט א' ריבלין‬

‫‪a flat top surface adapted to be fastened to the said portable‬‬ ‫‪object,‬‬

‫)‪(a‬‬

‫;‪(b) a transverse cavity for accommodating the said locking unit‬‬ ‫‪a rib extending all along the block member being of‬‬ ‫‪substantially the same cross-section as that of the recess for‬‬ ‫;‪being slidable received therein‬‬

‫א‬

‫)‪(c‬‬

‫‪(d) at least two, distanced cut-away portions of a U-shaped‬‬ ‫;‪cross-section, fitting the open top of the recess‬‬ ‫‪C. the cut-away portions of the first member, the cut away portions of‬‬ ‫‪the second member and the locking unit accommodation cavities‬‬ ‫‪become in overlapping alignment with respect to each other,‬‬ ‫‪respectively, in the overlapping position of the blocks so that the‬‬ ‫‪locking thereof to each other can be completed”.‬‬

‫ב‬

‫ג‬

‫ב‬

‫מתקן הנעילה של המשיבים בנוי אפוא משני משטחים‬ ‫מוארכים‪ .‬את צדו האחד של המשטח התחתון ניתן לחבר‬ ‫באמצעות ברגים או סרט הדבקה אל משטח נייח )כגון שולחן(‪.‬‬ ‫בצדו האחר של המשטח התחתון – לכל אורכו – מצוי חתך‬ ‫שצורתו "יותר מחצי עיגול" )כלומר‪ ,‬מדובר במעין "תעלה"‬ ‫שפתחה העליון צר מחלקה התחתון(‪ .‬במשטח העליון של מתקן‬ ‫הנעילה ישנה צלע‪ ,‬שגם צורתה "יותר מחצי עיגול"‪ ,‬והיא חופפת‬ ‫את החתך שבמשטח התחתון באופן המאפשר תנועה חלקה של‬ ‫הצלע בחתך‪ .‬בצדו האחר של המשטח העליון ישנו סרט הדבקה‬ ‫שניתן לחבר אליו את החפץ הנייד‪ .‬כאשר המשטח העליון מצוי‬ ‫בדיוק מעל המשטח התחתון )וכל הצלע מצויה בתוך החתך(‪,‬‬ ‫ניתן למנוע את אפשרות התזוזה של הצלע בתוך החתך – ימינה‬ ‫ושמאלה באמצעות מנעול‪ .‬גם כלפי מעלה לא ניתן לשלוף את‬ ‫הצלע מהחתך – הודות למבנה של "יותר מחצי עיגול"‪ .‬נעילה זו‬ ‫יוצרת קיבוע של שני המשטחים זה לזה‪ ,‬וכך למעשה מקובע‬ ‫החפץ הנייד )המחובר למשטח העליון( לחפץ הנייח )המהודק‬ ‫למשטח התחתון(‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נז‪ ,‬חלק שני‪ ,‬תשס"ג‪/‬תשס"ד ‪2003‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131658-119377560c8c4dc681c1d7e53a5d335a.file/‬‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ז‬


‫בריח נ' אבגנים‬

‫רע"א ‪9083/01‬‬ ‫פ"ד נז)‪289 (2‬‬

‫א‬

‫ב‬

‫ג‬

‫ד‬

‫השופט א' ריבלין‬

‫‪ .6‬ומהי ההמצאה החדשנית במוצר של המשיבים המייחדת‬ ‫אותו ממתקני נעילה שקדמו לו? על‪-‬פי האמור בכתב הפטנט‬ ‫ובחוות‪ -‬הדעת מטעם המשיבים‪ ,‬עיקר החדשנות טמון בנוחות‬ ‫ובפשטות השימוש במתקן הנעילה‪ .‬יתרון זה נובע מכך שבשני‬ ‫מקטעים‪ ,‬לאורך החתך והצלע‪ ,‬תחת המבנה של "יותר מחצי‬ ‫עיגול"‪ ,‬ישנם חתכים בצורת ‪ U‬המאפשרים‪ ,‬באותם מקטעים‪,‬‬ ‫להחדיר את הצלע אל החתך מלמעלה )ולא רק מהצד(‪ .‬כך‬ ‫מתאפשרת החדרה פשוטה יותר‪ ,‬ונדרשת הזזה קטנה של הצלע‬ ‫בתוך החתך על‪-‬מנת להביא לחפיפה מלאה בין המשטחים‬ ‫ולנעילה‪ .‬ביתרון זה ראה בית‪-‬משפט קמא את עיקר ההמצאה‪,‬‬ ‫בקובעו‪:‬‬ ‫"מכתב התביעה בפטנט עולה כי עיקר ההמצאה הוא‬ ‫במסילה הפועלת בעקרון של שקע – ‪,UNDERCUT‬‬ ‫המבוטל באזורים מסוימים במסילה‪ ,‬עם חרור שפתחו‬ ‫העליון צר באופן שהחלל מהווה יותר מחצי עיגול‪ .‬מבנה‬ ‫זה יוצר מצב של שקע שתכליתו לנעול את שני חלקי‬ ‫המנעול‪ ,‬כשביטול השקע בשני מקומות נועד לאפשר‬ ‫שילוב קל ונוח של שני חלקי המנעול"‪.‬‬ ‫ו‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ז‬

‫המומחה מטעם המבקשים חולק על כך‪ .‬בחוות‪-‬דעתו הוא‬ ‫כותב כי הרעיון של "שילוב מלמעלה וצמצום מהלך ההשחלה‬ ‫הצירית" היה מוכר עוד קודם לכן והופיע בבקשות קודמות‬ ‫לרישום פטנט‪ .‬מכאן מסקנתו כי החידוש במוצר המוגן גלום‬ ‫ביישומו של הרעיון על‪-‬ידי מבנה גאומטרי מסוים‪ ,‬לאמור – מבנה‬ ‫של "יותר מחצי עיגול"‪ ,‬חתכים בצורת ‪ U‬וצלע בעלת צורה‬ ‫אחידה‪ .‬והנה‪ ,‬כך על‪-‬פי חוות‪-‬הדעת מטעם המבקשים‪ ,‬המוצר‬ ‫של המבקשים צורתו שונה בשלושה היבטים‪ :‬הראשון – במסילה‬ ‫התחתונה של המוצר המוגן חתכים עמוקים בצורת האות "‪,"U‬‬ ‫לעומת זאת במסילה התחתונה של מוצר המבקשים ישנם חתכים‬ ‫עמוקים בצורת מלבן‪ .‬השני – במסילה התחתונה של המוצר‬ ‫המוגן חתך שצורתו "למעלה מחצי עיגול"‪ ,‬לעומת זאת במסילה‬ ‫התחתונה של מוצר המבקשים חתך שצורתו "זנב יונה"‪ .‬השלישי‬ ‫– בלוח העליון של המוצר המוגן שטח החתך הוא אחיד‪ ,‬ואילו‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נז‪ ,‬חלק שני‪ ,‬תשס"ג‪/‬תשס"ד ‪2003‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131658-119377560c8c4dc681c1d7e53a5d335a.file/‬‬

‫‪39‬‬


‫בריח נ' אבגנים‬

‫רע"א ‪9083/01‬‬ ‫פ"ד נז)‪289 (2‬‬

‫השופט א' ריבלין‬

‫בלוח העליון של מוצר המבקשים שטח החתך בלתי אחיד ובעל‬ ‫חמישה מצבים‪ .‬כאן המקום לציין כי צורת "זנב היונה" אינה אלא‬ ‫צורת משולש שבסיסו רחב מפתחו הקטום העליון‪.‬‬ ‫‪ .7‬אלא שעל‪-‬פי האמור בחוות‪-‬הדעת מטעם המשיבים‪ ,‬כמו‬ ‫גם בהחלטתו של בית‪-‬המשפט המחוזי‪ ,‬לכאורה אין יורדים‬ ‫השינויים האלה שבין המוצר המוגן לבין המוצר של המבקשים‬ ‫לשורש ההמצאה‪ .‬בחינת המוצרים עצמם אף היא יוצרת את‬ ‫הרושם הלכאורי כי ההיגיון ההנדסי המנחה את פעולת המוצר‬ ‫המוגן עומד גם ביסוד המוצר של המבקשים‪" .‬זנב היונה" מקיים‬ ‫לכאורה את אותה הפונקציה שמגשים המבנה של "יותר מחצי‬ ‫עיגול"‪ .‬כך גם לגבי יתר ההבדלים שבין המוצרים‪ .‬הערכאה‬ ‫הדיונית תידרש לשאלת פרשנותו של הפטנט‪ ,‬ובעניין זה כבר‬ ‫נפסק כי זו "איננה שונה בעיקרה מפרשנותו של כל מסמך‬ ‫אחר‪ ...‬עם זאת‪ ,‬מתחייבת זהירות פרשנית לאור אופיו וכוחו‬ ‫המיוחדים של הפטנט‪ ,‬כמקנה מעין מונופולין בשוק" )ע"א ‪345/87H‬‬ ‫‪ ughes Aircraft Company‬נ' מדינת ישראל )להלן – פרשת ‪Hughes Aircraft‬‬ ‫‪ ,([Company [1‬בעמ' ‪ .(65‬בפרשת ‪ [Hughes Aircraft Company [1‬נפסק גם‬ ‫כי את כתב הפטנט יש לקרוא כמסמך שלם‪ .‬בענייננו נאמר‬ ‫בפרק המתאר את הפטנט כי המבנה של "יותר מחצי עיגול" אינו‬ ‫בלבדי‪ ,‬ו‪other undercut profiles may be used such as square, polygonal or “-‬‬ ‫‪) ”dove-tail‬ההדגשה שלי – א' ר'(‪ .‬לתיאור זה של הפטנט‬ ‫חשיבות על‪ -‬מנת "להיטיב ולהבין את המונופולין"‪ ,‬אם כי "לא‬ ‫ניתן להישען על התיאור בלבד כדי לטעון למונופולין" )שם ]‪,[1‬‬ ‫בעמ' ‪ .(68‬נתונים אלה כולם‪ ,‬כמו גם השאלה איזו חוות‪-‬דעת ראוי‬ ‫לאמץ – זו שבאה מטעם המבקשים או האחרת‪ ,‬שבאה מטעם‬ ‫המשיבים – יבואו בפני בית‪-‬המשפט המחוזי הדן בתביעה‪ .‬בשלב‬ ‫הלכאורי שאנו מצויים בו סבר בית‪-‬המשפט כי המשיבים הניחו‬ ‫תשתית מספקת להוכחת קיומה של הפרה לפי "דוקטרינת‬ ‫האקוויוולנטים"‪ .‬דוקטרינה זו פורצת את גדרות "ההפרה‬ ‫המילולית"‪ ,‬והיא מחילה את הגנת הפטנט גם על נטילת עיקר‬ ‫ההמצאה‪ ,‬לאמור תוכנה ומהותה )ע"א ‪ 804/89‬לנפלסט ) ‪ (1974‬בע"מ‬ ‫נ' ברקמן )להלן – פרשת לנפלסט ]‪ ,([2‬בעמ' ‪ ;302‬ע"א ‪4867/92‬‬ ‫סניטובסקי נ' תעמס בע"מ ]‪ .([3‬לא ראיתי‪ ,‬בנסיבות המקרה‪ ,‬עילה‬

‫‪40‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נז‪ ,‬חלק שני‪ ,‬תשס"ג‪/‬תשס"ד ‪2003‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131658-119377560c8c4dc681c1d7e53a5d335a.file/‬‬

‫א‬

‫ב‬

‫ג‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ז‬


‫בריח נ' אבגנים‬

‫רע"א ‪9083/01‬‬ ‫פ"ד נז)‪289 (2‬‬

‫א‬

‫ב‬

‫ג‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ז‬

‫השופט א' ריבלין‬

‫להתערב בשלב זה בקביעתו של בית‪-‬המשפט המחוזי )ראו גם‬ ‫פרשת ‪ Hughes Aircraft Company‬הנ"ל ]‪.([1‬‬ ‫‪ .8‬גם השאלה מה נפקות יש לצמצום היקף תחולתו של‬ ‫הפטנט‪ ,‬על‪-‬ידי המשיב‪-‬בעל‪-‬הפטנט עצמו במסגרת הליכי רישום‬ ‫הפטנט‪ ,‬ומה השפעתה של דוקטרינת "השתק תיק הבחינה" )‪File‬‬ ‫‪ (Wrapper Estoppel‬במשפט הישראלי ובמקרה שלפנינו‪ ,‬שאלה זו‬ ‫תיבחן בהליך העיקרי‪ .‬בהליך הביניים‪ ,‬שאנו מצויים בו עתה‪ ,‬לא‬ ‫שוכנעתי כי יש בטענות המבקשים בעניין זה כדי לשנות‬ ‫ממסקנתי האמורה‪ .‬אציין‪ ,‬בדרך אגב‪ ,‬כי הדוקטרינה האמורה‬ ‫טרם אומצה בפסיקת בית‪-‬המשפט העליון‪ ,‬ונאמר כי יישומה‬ ‫איננו פשוט כלל ועיקר )פרשת לנפלסט הנ"ל ]‪ ,[2‬בעמ' ‪ .(307‬נראה‬ ‫כי אף אם עשויה לקום‪ ,‬בנסיבות מתאימות‪ ,‬נפקות פרשנית‬ ‫להיסטוריה של תיק הפטנט – ובלי לקבוע מסמרות בדבר נראה‬ ‫לי כי אכן כך – עדיין אין זו בהכרח סופה של הדרך הפרשנית‪.‬‬ ‫כך למשל יכול שיתעורר צורך לבחון מה הן הנסיבות שסבבו את‬ ‫הליך רישום הפטנט‪ ,‬מה הם הגורמים שהביאו לצמצום התביעות‬ ‫בכתב הפטנט )עניין נוסף שהצדדים בענייננו חלוקים בו(‪ ,‬היכן‬ ‫בדיוק טמון החידוש במוצר המוגן‪ ,‬מה הן ההמצאות שקדמו לו‬ ‫ואינדיקציות פרשניות נוספות בדבר היקף ההגנה שמעניק‬ ‫הפטנט – כל אלה כלים פרשניים רלוונטיים אשר מקומם בבית‪-‬‬ ‫המשפט דלמטה‪.‬‬ ‫אשר למאזן הנוחות קבע בית‪-‬המשפט המחוזי‪ ,‬כי זה מטה את‬ ‫הכף אל עבר מתן הצו הזמני‪ ,‬ואין עילה להתערב בקביעה זו‪.‬‬ ‫שקלתי גם את יתר הטענות שהעלו המבקשים‪ ,‬אך לא מצאתי כי‬ ‫יש בהן כדי לשנות מן המסקנה )הלכאורית( שהגיע אליה בית‪-‬‬ ‫משפט קמא‪.‬‬ ‫‪ .9‬שני עניינים נוספים שעל שולחננו‪ :‬הראשון – בית‪-‬משפט‬ ‫קמא קבע כי המשיבים לא פירטו במסגרת בקשתם למתן סעד‬ ‫זמני במעמד צד אחד את כל שלושת ההבדלים שבין המוצר‬ ‫המוגן לבין המוצר של המבקשים והביע את החשש כי "השמטה‬ ‫זו לא היתה מקרית"‪ .‬עם זאת סבר בית‪-‬המשפט כי אין בכך כדי‬ ‫להביא לשלילת הסעד הזמני‪ ,‬וכי יש מקום להביא את מחדלם‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נז‪ ,‬חלק שני‪ ,‬תשס"ג‪/‬תשס"ד ‪2003‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131658-119377560c8c4dc681c1d7e53a5d335a.file/‬‬

‫‪41‬‬


‫בריח נ' אבגנים‬

‫רע"א ‪9083/01‬‬ ‫פ"ד נז)‪289 (2‬‬

‫השופט א' ריבלין‬

‫של המשיבים בחשבון ההוצאות‪ .‬בשים לב למכלול נסיבות‬ ‫העניין אין מקום להתערב בבחירתו זו של בית‪-‬המשפט המחוזי‪.‬‬ ‫נ‬

‫העניין האחר נוגע לבקשת המבקשת להורות לבא‪-‬כוח‬ ‫המשיבים‪ ,‬שמונה ככונס נכסים זמני לביצוע צו תפיסה‪ ,‬להחזיר‬ ‫לידי המבקשים מסמכים‪ ,‬קבצים ומוצרים שנתפסו במסגרת הצו‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬נראה כי הצו שניתן היה רחב יתר על המידה ובמסגרתו‬ ‫נתפסו‪ ,‬כך נראה‪ ,‬גם מסמכים שאינם קשורים לשאלות‬ ‫שבמחלוקת‪ .‬גם המשיבים הסכימו במהלך הדיון בפנינו כי יש‬ ‫להשיב למבקשים מסמכים מסוימים שנתפסו‪ .‬ככל שהצדדים‬ ‫לא יגיעו להסכמה בעניין זה‪ ,‬ישוב העניין ויידון בפני בית‪-‬המשפט‬ ‫המחוזי שיחליט מה הם המסמכים והמוצרים שיוחזרו למבקשים‪.‬‬ ‫האחרים יישמרו בידי כונס הנכסים‪ ,‬שיימנע מלהעבירם לאחרים‬ ‫ויימנע מלחשוף את תוכנם עד להחלטה אחרת‪.‬‬ ‫הערעור נדחה אפוא בכפוף לאמור לעיל בדבר צו התפיסה‪.‬‬ ‫המבקשים יישאו בשכר טרחת עורך‪-‬הדין של המשיבים בסכום‬ ‫של ‪ 10,000‬ש"ח‪.‬‬

‫א‬

‫ב‬

‫ג‬

‫ד‬

‫ב‬

‫הנשיא א' ברק‬ ‫אני מסכים‪.‬‬

‫ה‬

‫ו‬

‫השופטת ט' שטרסברג‪-‬כהן‬ ‫אני מסכימה‪.‬‬

‫‪5129371‬‬

‫נ‬

‫ו‬

‫הוחלט כאמור בפסק‪-‬דינו של השופט ריבלין‪.‬‬

‫ב‬

‫ניתן היום‪ ,‬א' באדר א' תשס"ג )‪.(3.2.2003‬‬

‫ו‬

‫ז‬

‫‪42‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נז‪ ,‬חלק שני‪ ,‬תשס"ג‪/‬תשס"ד ‪2003‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131658-119377560c8c4dc681c1d7e53a5d335a.file/‬‬


‫בריח נ' אבגנים‬

‫רע"א ‪9083/01‬‬ ‫פ"ד נז)‪289 (2‬‬

‫א‬

‫השופט א' ריבלין‬

‫מיני‪-‬רציו‪:‬‬ ‫* פטנטים – הפרת פטנט – אופן בחינתה‬ ‫דוקטרינת האקוויוולנטים – הגנה על עיקר ההמצאה – הזהירות‬ ‫הנדרשת בפרשנות פטנט‪.‬‬ ‫נ‬

‫ב‬

‫ג‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ז‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך נז‪ ,‬חלק שני‪ ,‬תשס"ג‪/‬תשס"ד ‪2003‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131658-119377560c8c4dc681c1d7e53a5d335a.file/‬‬

‫‪43‬‬

בריח נ' אבגנים - דוקטרינת האקוויולנטים  

‫[1]78/543ע"א‬ ‫המאגרהמשפטיהישראלי‬ " ‫נבוהוצאהלאורבעמ‬ ‫נ‬ ‫982(2ז)פ"ד‬ /mnt/conversion/splitting/120317131658-119377560c8c4dc681c1d7e53a5d...