Page 1

‫‪ fabio perini s.p.a‬נ' ‪industri meccaniche consani s.p.a‬‬ ‫בבית המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫ת"א ‪790/83‬‬

‫תא )ת"א( ‪790/83‬‬

‫בפני כב' השופט א' שטרוזמן‬ ‫התובעת‪:‬נ ‪fabio perini s.p.a‬‬ ‫נגד‬ ‫הנתבעות‪:‬ב ‪1industri meccaniche consani s.p.a.‬‬ ‫‪2.‬ישראפייפר תעשיות נייר בע"מ‬ ‫‪3.‬כלל ליסינג בע"מ‬ ‫טענו ‪ -‬לתובעת‪:‬ו עו"ד ר' לוטי‪ ,‬מ' מעוז ומ' ברזם‬ ‫לנתבעים ‪1‬ו‪:2-‬נ עו"ד א' גבריאלי וע' לויט‬ ‫פסק דין חלקי‬ ‫א‪ .‬בעלות הדין וריבן‬ ‫התובעת והנתבעת ‪)1‬להלן "הנתבעת"( הן חברות איטלקיות בעלות מפעלים‪ ,‬הממוקמים בלוקה‬ ‫שבצפון איטליה‪ ,‬לייצור מכונות לגלילת נייר‪.‬‬ ‫הנתבעת ‪ ,2‬חברת ישראפייפר בע"מ‪ ,‬רכשה מהנתבעת מכונה לגלילת נייר‪ ,‬שהיא‪ ,‬לטענת התובעת‪,‬‬ ‫יוצרה תוך כדי הפרת פטנטים שלה ליצור מכונה מסוג זה ולשיטת קריעת הנייר במהלך גלילתו באמצעות‬ ‫המכונה‪.‬‬ ‫הנתבעת ‪ ,3‬כלל ליסינג בע"מ‪ ,‬הודיעה על קבלת הדין עליה‪ ,‬יהיה אשר יהיה פסק הדין‪ ,‬ולכן לא נטלה‬ ‫חלק בדיון‪.‬‬ ‫הדיון החל במסגרת בקשה לצו מניעה זמני והומר על פי הצעתם של ב"כ בעלות הדין בתום יום‬ ‫הדיונים הראשון לדיון בתביעה העיקרית‪.‬‬ ‫התביעה עתרה לבית המשפט לקבלת סעדים שונים נגד הנתבעות‪ ,‬ביניהם צו מניעה אשר יאסור על‬ ‫הנתבעות את הפרת הפטנטים הרשומים על שמה‪ ,‬לרבות את השימוש במכונה המוחזקת על ידי הנתבעת‬ ‫‪2‬ואת מכירת גלילי הנייר שנוצרו באמצעותה‪ ,‬וכן עתרה לחיוב הנתבעות במתן חשבונות לתשלום פיצויים‪,‬‬ ‫הכל כמפורט בסעיף י"ב לתביעתה‪.‬‬ ‫הדיון התמקד במחלוקת בין בעלות הדין בטענת התובעת על הפרת הפטנט על ידי הנתבעות ובטענת‬ ‫הנתבעות על השוני בין מכונת הגלילה שלהן לזו של התובעת ועל פקיעת תוקפם של הפטנטים הרשומים‬ ‫על שם התובעת בישראל בגלל אי תשלום אגרת החידוש של אחד מהם‪ .‬על כן‪ ,‬אף על פי שלא נרשמה‬ ‫החלטה על פיצול הדיון לשלבים‪ ,‬ברור שלכך התכוונו ב"כ בעלות הדין ולכך ניתנה הסכמתי‪.‬‬ ‫פסיקה זו מתייחסת למחלוקת על הפרת הפטנטים ועל תקפם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הפטנטים‬ ‫הפטנטים נשוא המחלוקת‪ ,‬הרשומים על שם התובעת בישראל‪ ,‬הם פטנט מס‪66366 .‬המתייחס ל"התקן‬ ‫ושיטה להפרדה בקריעה של חומר מגולל" )להלן "פטנט המכונה"(‪ ,‬ופטנט מס‪74237 .‬המתייחס ל"שיטה‬ ‫להפרדה מהירה של חומר מגולל" )להלן "פטנט‬ ‫השיטה"(‪.‬‬ ‫מלכתחילה הוגשה ע"י התובעת בקשה לרישום פטנט אחד אך רשם הפטנטים מצא לנכון להורות על‬ ‫חלוקת הבקשה לשתיים‪ ,‬כך שהבקשה המקורית תהיה לרישום פטנט על המכונה והבקשה הכלולה בה‬ ‫לרישום פטנט על השיטה תופרד ממנה ותוגש כבקשה בפני עצמה‪.‬‬ ‫הפטנטים אינם מתייחסים לכל מרכיביה של מכונת הגלילה ותנועת הנייר עליה אלא לקטע העיקרי בו‬ ‫והוא המעבר של הנייר מהגליל הגדול‪ ,‬המכונה "גליל האב"‪ ,‬שקוטרו כ‪2.5 -‬מ'‪ ,‬לגלילי קרטון קטנים בעלי‬ ‫קוטר קטן אשר על כל אחד מהם‪ ,‬המכונה בדיון "ליבה" ובבקשה לפטנט "‪ ,"core‬מגולל נייר בכמות‬ ‫הנמכרת לצרכן ולהפרדת הנייר אחרי השלמת גלילתו על ליבה אחת כך שתתחיל גלילתו על הליבה‬ ‫החדשה ללא הפסקת הגלילה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪mnt/tmp/tmpxX1GqO /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫‪ fabio perini s.p.a‬נ' ‪industri meccaniche consani s.p.a‬‬

‫תא )ת"א( ‪790/83‬‬

‫ג‪ .‬גלילת הנייר על הליבה‬ ‫ארכו של גליל האב הוא כ‪2 -3.40-‬מ' והוא גם ארכה של כל ליבה‪ .‬הליבה המושלמת )כאשר כל כמות‬ ‫הנייר הדרושה מגוללת עליה( נחתכת לפרוסות לצרכי המכירה לצרכנים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מגולל נייר הטישו )או‬ ‫נייר הטואלט( מגליל האב לליבה אשר חלקיה‪ ,‬אחרי חיתוכם בנקודות מסוימות )על פי האורך המקובל או‬ ‫המוזמן לכל חלק(‪ ,‬מופצים למכירה‪.‬‬ ‫הגלילה בשתי המכונות‪ ,‬זו של התובעת וזו של הנתבעת‪ ,‬פועלות בשיטה דומה‪ ,‬הנייר משונע מגליל האב‬ ‫עד גליל א' )גליל ‪a‬בשרטוטים( הנע סביב צירו וממשיך את שינוע הנייר על פני הגליל כלפי הנקודה‬ ‫התחתונה שלו לקראת מגעו עם הליבה‪ .‬במרחק מה מתחת לגליל א' נע סביב צירו גליל ב' )גליל ‪ (B.‬הליבה‬ ‫מוחדרת במרווח )המכונה "הצוואר"( שבין גליל א' לגליל ב' ואז‪ ,‬הודות לדבק הנמרח עליה בעוד מועד‪,‬‬ ‫נדבק בה הנייר שהגיע לקצה התחתון של גליל א' ומתחיל להכרך עליה‪ .‬הליבה אינה נופלת הודות לגליל ב'‬ ‫התומך בה‪ .‬תנועתו של גליל זה מגלגלת את הליבה קדימה בתנועה איטית תוך כדי כריכת הנייר עליה עד‬ ‫שתצא הליבה מתחום המגע שלה בשני הגלילים )א' ו‪-‬ב'( ביחד ואחר כך גם תפרד מהמגע שלה בגליל ב'‪.‬‬ ‫יציאה זו נעשית כאשר מושלמת גלילת הכמות הדרושה של הנייר עליה‪ .‬גליל ג' )גליל ‪ (C‬הממוקם‪ ,‬פחות‬ ‫או יותר‪ ,‬מול גליל א' ומעל הליבה יוצר מגע עם הליבה תוך כדי כריכת הנייר עליה ומונע את נפילתה‬ ‫קדימה אחרי ניתוק המגע בינה ובין גליל א' עד השלמת הכמות הדרושה ואז‪ ,‬כאשר קוטר הליבה והנייר‬ ‫שעליה מגיע למידה הראויה )משמע‪ ,‬הושלמה כריכת הנייר על אותה ליבה(‪ ,‬הוא פותח את הדרך לליבה‬ ‫והנייר שעליה להתרחק לחלוטין מגליל ב' ולהמשיך בדרכה לקראת החיתוך‪ .‬בעוד הליבה האחת מתרחקת‬ ‫מהצוואר )המירווח שבין הגלילים א' וב'( נעה לתוך מרווח זה הליבה החדשה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬החיתוך‬ ‫בכריכת הנייר על הליבה המסתובבת בין הגלילים הנעים סביב צירם והודות להם לא היה קושי ולא‬ ‫חידוש‪ .‬הקושי של יצרני מכונות הגלילה היה בחיתוך הנייר הנכרך על הליבה המושלמת בקצב של מאות‬ ‫מטרים לדקה כך שתתחיל כריכתו על הליבה החדשה ללא עצירת הגלילים ושינוע הנייר על גליל א' וללא‬ ‫שימוש בסכין‪ ,‬שתחדור בין הגלילים בשניה המתאימה‪ ,‬לחיתוך הנייר‪.‬‬ ‫ב‪1972 -‬ניסתה התובעת להתגבר על קושי זה על ידי חיתוך הנייר באמצעות אוויר‪ .‬האויר הוזרם בלחץ‬ ‫ברווח שנוצר בין גלילים א' וג' מתוך "נחירים" שיועדו לכך‪ .‬לחץ האויר פגע בנייר שנמתח בין גליל א'‬ ‫לליבה‪ ,‬שהתרחקה ממנו ונשענה רק על גלילים ב' וג'‪ .‬מתיחת הנייר לצורך החיתוך נעשתה על ידי האצת‬ ‫גליל ג' במהירות העולה ב‪3 -%4 -‬על מהירותו הרגילה והאטת מהירותו של גליל ב'‪ .‬החיתוך בשיטה זו לא‬ ‫היה מושלם‪ .‬לדברי מר בנבונטי‪ ,‬מומחה ועובד התובעת‪,‬‬ ‫הוכיחו הניסויים את כשלון השיטה‪ ,‬כי הנייר לרוב לא נקרע‪.‬‬ ‫הנסיון לשפר את חיתוך הנייר באמצעות לחץ האויר התמקד במתיחת הנייר במידה העולה על זו שניתן‬ ‫היה להבטיח ולהשיג רק מהאצת המהירות של גליל ג' והאטת המהירות של גליל ב'‪ .‬המתיחה הושגה‬ ‫כאשר לחץ האויר גרם לכך שהנייר הנפרד מגליל א' הוצמד לליבה החדשה‪ ,‬שהסתובבה אותה עת על צירה‬ ‫בין גלילים א' וב' ונתפס )"נצבט"( בין הליבה לגליל ב'‪.‬‬ ‫הנייר‪ ,‬שטרם נקרע‪ ,‬יצר מעין לולאה )‪ (loop‬של שתי רצועות נייר מקבילות‬ ‫)כמעט( זו לזו שהקצה שלהן מוחזק בנקודת החיכוך בין הליבה החדשה לגליל ב'‪ .‬הליבה המושלמת‬ ‫מתרחקת מהליבה החדשה כשהיא מסתובבת בין גלילים ב' וג' והליבה החדשה מסתובבת באותה עת בין‬ ‫גלילים א' וב' כשהיא‪ ,‬כורכת על עצמה את הנייר‪ ,‬שהוצמד אליה כתוצאה מזרימת האויר‪ ,‬ומושכת אותו‬ ‫לכיוון הנגדי‪ ,‬המתרחק מגליל ג' ומהליבה המושלמת‪.‬‬ ‫עם הצמדת הנייר על הליבה החדשה‪ ,‬תפיסתו בינה לבין גליל ב' ושינועו לכיוון המתרחק מהליבה‬ ‫המושלמת‪ ,‬נמתח הנייר לשני כיוונים מנוגדים עד לקריעתו‪ .‬הקושי בשיטה זו היה הצמדת הנייר לליבה‬ ‫החדשה כדי להבטיח את לחיצתו על ידי הליבה וגליל ב' תוך כדי כריכת הנייר על הליבה‪ .‬התובעת ניסתה‬ ‫להבטיח את הצמדת הנייר לליבה החדשה )כלומר‪ ,‬את יצירת הלולאה( על ידי הוספת גליל‪ ,‬גליל ד'‪ ,‬שיאט‬ ‫בשלב הגמר את יציאת הליבה המושלמת מהתחום שבין גלילים ב' וג' כדי לרפות את רצועת הנייר‬ ‫הנמתחת בין ליבה זו לגליל א' )המשנע את הנייר(‪ .‬האטה זו יועדה להקל על לחץ האויר לכופף את רצועת‬ ‫הנייר וליצור את הלולאה אשר ראשה יכנס ויילחץ בין הליבה החדשה לגליל ב'‪ .‬מיד אחר הלחיצה‬ ‫)"הצביטה"( יפנה גליל ד' את הדרך לליבה המושלמת להמשיך בדרכה במהירותה הרגילה וכתוצאה מכך‬ ‫להביא למתיחתה של רצועת הנייר הנפרשת בין שתי הליבות ולקריעתה‪.‬‬ ‫שיטה זו של מתיחת הנייר לא ספקה את רצונה של התובעת והיא המירה את שיטת‬ ‫לחץ האויר המוזרם מה"נחירים" אל הנייר )כדי ליצור את הלולאה האמורה( ביצירת וואקום הגורם‬ ‫בשלב המתאים ל"יניקת" הנייר )הנפרד מגליל א' בדרכו לליבה ההולכת ומושלמת( אל הליבה החדשה‬ ‫‪2‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪mnt/tmp/tmpxX1GqO /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫‪ fabio perini s.p.a‬נ' ‪industri meccaniche consani s.p.a‬‬ ‫תא )ת"א( ‪790/83‬‬ ‫ולתפיסתו בינה לבין גליל ב' כדי להביא למתיחת הנייר ולקריעתו באותה שיטה שהיתה מקובלת‬ ‫באמצעות הזרמת האויר מה"נחירים"‪.‬‬ ‫לדברי מר בנבונטי‪ ,‬התכנית למתיחת הנייר על ידי האצת גליל ג' במהירות העולה ב‪3 -%4-‬על המהירות‬ ‫הרגילה‪ ,‬שייושמה בנסיונות לחיתוך הנייר באמצעות לחץ אויר‪ ,‬לא מומשה מאז הפעלת המתיחה‬ ‫באמצעות ה"לולאה"‪ ,‬בין כאשר הלולאה נוצרה על ידי הזרמת אויר בלחץ אל הנייר ובין כאשר הנייר‬ ‫הוצמד לליבה החדשה ע"י יניקתו אליה באמצעות ואקום‪ ,‬בגלל ההפרעה הנוצרת ע"י ההאצה להרפיית‬ ‫הנייר הדרושה ליצירת הלולאה‪.‬‬ ‫חיתוך הנייר בשיטות האמורות לא הבטיח את קריעתו המדויקת ולא איפשר את הדבקת הנייר על‬ ‫הליבה החדשה וכריכתו במתח המתאים עליה‪ ,‬כי לחץ האויר או הואקום‪ ,‬שיצרו את הלולאה‪ ,‬גרמו לכך‬ ‫שתחילת הכריכה על הליבה החדשה לא היתה אחידה ויצרה קמטים בנייר‪ .‬לכן לא הסתפקה התובעת‬ ‫בשיטה זו לגלילת הנייר על הליבה‪.‬‬ ‫ב‪1982 -‬מצאה התובעת שני פתרונות לחיתוך הנייר‪ .‬פתרון אחד‪ ,‬שאיננו‬ ‫מענייננו‪ ,‬הוא חיתוך הנייר באמצעות סכין‪ .‬החיתוך לא נעשה ברצועת הנייר שבין שתי הליבות אלא‬ ‫בעת שינועו על גליל א'‪ .‬שיטה זו הונהגה במכונת "אלפא" של התובעת‪ .‬החיתוך במקום מדויק איפשר‬ ‫לתובעת מריחת דבק על הליבה לפני כניסתה למירווח )"הצוואר"( שבין גלילים א' וב' והודות לכך מיד עם‬ ‫כניסתה לאותו מירווח קלטה הליבה את קצה הנייר‪ ,‬שנע על פני גליל א' אחרי החיתוך‪,‬‬ ‫והדביקה אותו עליה‪.‬‬ ‫הפתרון השני‪ ,‬לחיתוך הנייר‪ ,‬הוא הפתרון נשוא המחלוקת‪ ,‬יושם במכונת התובעת המכונה "ברוו" )"‬ ‫‪ .("bravo‬פתרון זה הוא כה פשוט עד כי תמיהה עולה מדוע לא יושם בשנים הקודמות‪ .‬חיתוך הנייר‪ ,‬או‬ ‫ליתר דיוק קריעת הנייר בצורה מדויקת במקום ובזמן‪ ,‬כמו בחיתוך ע"י סכין‪ ,‬מתבצע לפי השיטה הזו על‬ ‫ידי האצת גליל ג' בבוא העת במהירות גבוהה בהרבה ממהירותו הרגילה‪ .‬מהירות זו מניעה את הליבה‬ ‫היוצאת במהירות רבה וגורמת למתיחה פתאומית )לא הדרגתית( של הנייר הפרוש בין שתי הליבות‪ ,‬כאשר‬ ‫מצדו האחד הנייר לחוץ בין גליל ג' לליבה המושלמת ומצדו השני הוא לחוץ בין הליבה החדשה וגליל א'‪.‬‬ ‫ההאצה המהירה של גליל ג' במועד המתאים‪ ,‬הקבוע מראש‪ ,‬גורמת למתיחת הנייר עד לפקיעתו )‪(snap‬‬ ‫במקום החלש שלו‪ ,‬שהוא מקום הניקוב של החרירים בין אותם דפי נייר שנמצאים באותה עת בין שתי‬ ‫הליבות‪ .‬החיתוך בשיטה זו מבטיח את הקריעה במקום שיועד לכך מראש וכתוצאה מכך גם את הבטחת‬ ‫האחידות של אורך הנייר הנכרך על כל ליבה וליבה‪.‬‬ ‫התובעת רשמה את הפטנטים נשוא הדיון על השיטה ומכונת הגלילה המבצעת את‬ ‫חיתוך הנייר‪ ,‬שתואר זה עתה‪.‬‬ ‫ההבדל הנראה לעין בין מתיחת הנייר על פי שיטת החיתוך נשוא הפטנט לשיטה הקודמת הוא בנקודת‬ ‫האחיזה של הנייר הנתפס בין הליבה לגליל‪ .‬בשיטה הקודמת נקודת האחיזה היתה תפיסת ה"לולאה"‬ ‫בנקודת המגע בין גליל ב' לליבה החדשה ואילו בשיטה האחרונה‪ ,‬שיטת הפטנט‪ ,‬התפיסה היא בנקודת‬ ‫המגע של הליבה החדשה בגליל א'‪ .‬החיכוך בין הליבה החדשה לגלילים א' וב' לא היה חידוש‪ .‬הוא היה‬ ‫קיים כל השנים‪ ,‬כי המירווח )"הצוואר"( בין הגלילים היה צר מקטרה של הליבה‪ ,‬כך שכניסתה לתחום‬ ‫בין הגלילים היה תוך כדי הלחצותה ע"י הגלילים‪ .‬הנייר המגיע לליבה תוך כדי הפרדותו מגליל א'‪ ,‬אליו‬ ‫היה צמוד בירידתו מגליל האב‪ ,‬תמיד עבר בין גליל א' לליבה‪ ,‬בתחילה עד לכריכתו עליה והתרחקותה‬ ‫מגליל א' ואחר כך‪ ,‬עם ניתוק מגעה של הליבה בגליל א'‪ ,‬עבר הנייר בין גליל א' לליבה החדשה בעודו נכרך‬ ‫על הליבה היוצאת הנמצאת בשלב הגמר של כריכת הנייר עליה‪.‬‬ ‫חיתוך הנייר בשיטת הפטנט לא חייב שינוי של ממש‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬במערך הגלילים ובגלגול הליבה ולכן‬ ‫נראה שלא היתה מניעה ליישומו מלכתחילה אילולא נישבו אנשי התובעת המופקדים על תכנון המכונה‬ ‫בהשקפה שראתה את האפשרות לחיתוך הנייר רק באמצעות גורם חיצוני כסכין או לחץ אויר ולא על ידי‬ ‫מתיחתו עד לקצה היכולת של גמישותו‪ ,‬שתביא להפרדותו לשני חלקים במקום החלש )המנוקב( ביותר בין‬ ‫דפיו‪ .‬על כן החיפוש אחרי החיתוך הטוב ביותר באמצעות לחץ אויר התמקד בחיפוש דרך למתיחת הנייר‬ ‫לצורך החיתוך‪ .‬תפיסת הנייר בנקודת החיכוך של החלק התחתון של הליבה לחלק העליון של גליל ב' על‬ ‫יצירת הלולאה היתה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬התפתחות טבעית של השימוש בלחץ אויר כלפי הנייר והצפיה לקיפולו‬ ‫כתוצאה מהלחץ לכיוון החלק התחתון של הליבה‪ .‬אי אפשר היה להשיג את אותה תוצאה של מתיחת‬ ‫הנייר על ידי ניצול נקודת החיתוך של הליבה החדשה וגליל א' כי באותה נקודה עדיין שונע הנייר לכיוון‬ ‫הליבה היוצאת וכל עוד היא נעה במהירות הקבועה לא יכולה היתה להיווצר המתיחה הדרושה בנייר‬ ‫לצורך חיתוכו‪.‬‬ ‫שיטת הפטנט היתה חידוש כתוצאה משינוי בהשקפה על האמצעים לחיתוך הנייר‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪mnt/tmp/tmpxX1GqO /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫‪ fabio perini s.p.a‬נ' ‪industri meccaniche consani s.p.a‬‬ ‫תא )ת"א( ‪790/83‬‬ ‫האצת גליל ‪c‬ועמה הליבה היוצאת במהירות גבוהה בהרבה מהמהירות הרגילה גרמה באופן טבעי‬ ‫למתיחת הנייר‪ ,‬למרות שינועו כלפי הליבה היוצאת‪ ,‬במטרה להביא לקריעתו ללא שימוש באמצעים‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מעורבתו של גליל ב' בתהליך הקריעה‬ ‫חלקו של גליל ב' בתהליך הקריעה של הנייר שנוי במחלוקת בין ב"כ בעלות הדין‪.‬‬ ‫התובעת טוענת שאין לו כל תפקיד בתהליך זה ואילו הנתבעת גורסת שללא האטת המהירות של גליל‬ ‫ב' לא היתה האצת גליל ג' מועילה למתיחת הנייר עד לקריעתו‪.‬‬ ‫המהירות של גליל ב' אינה קבועה‪ .‬מהירותו זהה למהירויות של הגלילים א' ו‪-‬ג' כאשר הליבה נמצאת‬ ‫ביניהם וכורכת עליה את הנייר תוך כדי סיבובה על צירה והתקדמותה מכיוון גליל א' לגליל ג'‪ .‬המהירות‬ ‫של גליל ב' מואטת ביחס לגליל א' כאשר הליבה חודרת דרך המירווח )"הצוואר"( הצר שבין הגלילים א'‬ ‫וב' וכאשר היא לקראת יציאתה מתחום הגלילים‪ ,‬כאשר גליל ג' מפנה לה את הדרך‪ .‬התנועה האיטית של‬ ‫גליל ב' ביחס למהירות הגלילים האחרים מאפשרת לגלילים אלה להניע ביתר שאת את הליבה לכיוון‬ ‫הרצוי‪ ,‬תחילתה להכנסתה לתחום בין הגלילים ואחר כך ליציאתה משם‪.‬‬ ‫מהירותו של גליל ב' מואטת כאשר הליבה היוצאת השלימה את כריכת הנייר עליה והליבה החדשה‬ ‫נדחפת למרווח הצר שבין הגלילים א' וב' וממילא גורמת ללחץ על הנייר המשונע בינה לבין גליל א'‪.‬‬ ‫ההאטה גורמת להתרחקותה של הליבה היוצאת מהליבה הנכנסת ולמתיחת הנייר המשתרע ביניהן‪ .‬עם‬ ‫מתיחת הנייר מואטת מהירות גליל ג' עד כדי מהירות שווה לגליל ב' כך שמתיחת הנייר נשארת קבועה‬ ‫לשבריר של שניה‪ .‬מיד לאחר מכן מואצת מהירות גליל ג' ביחס לגליל ב' וכתוצאה מכך נעה הליבה‬ ‫היוצאת ומתרחקת ממקומה הקודם והנייר נמתח עד לקריעתו‪.‬‬ ‫לטענת הנתבעות האטת גליל ב' חיונית למתיחת הנייר ואם לא תואט המהירות לא יימתח הנייר ולא‬ ‫יקרע "משום שצביטת הנייר"‪ ,‬אומרות הנתבעות בסיכומיהן )סעיף ‪ ,(31‬באמצעות הליבה החדשה‬ ‫"תורמת" ‪50 %‬מן המתח שבעקבותיו נקרע הנייר‪ .‬אם הליבה לא תיכנס אל "הצוואר" לא יהיה מה‬ ‫ש"יצבוט" את הנייר ו"יתרום" את הצד האחד של המתח‪ .‬הליבה לא תיכנס אל "הצוואר" אלא אם תואט‬ ‫מהירותו של גליל ב'‪ .‬מכאן‪ ,‬לטענת הנתבעות‪ ,‬מתחייבת המסקנה שהנייר לא יקרע אם לא תואט מהירות‬ ‫גליל ב' משום שאז לא תיכנס הליבה "לצוואר"‪ ,‬לא "ייצבט" הנייר‪ ,‬לא יווצר מתח וממילא לא תהיה‬ ‫קריעה‪.‬‬ ‫אין חולק על כך שהאצת גליל ג' בלבד איננה מבטיחה את קריעת הנייר כאשר הוא משוחרר מכל‬ ‫אחיזה בצד השני‪ ,‬כלומר כאשר איננו מתוח דיו‪ .‬לכן ברור שתפיסת )"צביטת"( הנייר בין הליבה לגליל א'‬ ‫היא האחיזה הדרושה לצורך מתיחת הנייר עד לקריעתו‪.‬‬ ‫אחיזה זו אינה תוצאה של האטת גליל ב'‪ .‬היא היתה מתקיימת גם אם גליל ב' היה מסתובב באותה‬ ‫מהירות או מהר יותר מגליל א'‪.‬‬ ‫ה"צביטה" היא תוצאה של ההפרש בין קוטר הליבה למרווח )"הצוואר"( שבין גלילים א' ו‪-‬ב'‪ .‬הקוטר‬ ‫של הליבה‪ ,‬הגדול מהפתח בין הגלילים‪ ,‬גורם ללחיצת הליבה העוברת ביניהם וממילא ללחיצת )"צביטת"(‬ ‫הנייר הנמצא בין הליבה לגליל א'‪" .‬צביטה" זו היתה מתקיימת בכל מהירות של כל גליל כל עוד הליבה‬ ‫נאלצת להילחץ ביניהם וממילא ללחוץ על הנייר הנמצא בינה לבין הגליל‪ .‬על כן תזמון מוצלח של האצת‬ ‫גליל ג' במהירות רבה מאוד היה גורם למתיחת הנייר עד לקריעתו ג אם גלילים א' ו‪-‬ב' היו נעים באותה‬ ‫מהירות אך תוך כדי לחץ על הנייר המשונע על ידי גליל א'‪ .‬כמובן‪ ,‬שככל אשר ההאצה של גליל ‪c‬היא‬ ‫מהירה יותר ביחס למהירות הגלילים א' וב' כך מתיחת הנייר וקריעתו קלה יותר‪ .‬לכן‪ ,‬יתכן‪ ,‬כך אני‬ ‫מהרהר‪ ,‬שהאטת גליל ב' מסייעת לקריעה על ידי האטת תנועת הליבה‪ .‬האטה זו מגדילה את זמן החיכוך‬ ‫של כל נקודה בליבה ושל הנייר הנע מעליה עם החלק התחתון של גליל א' וכתוצאה מכך היא גורמת‬ ‫להגדלת היחס בין מהירות גליל ג' למהירות השינוע של הנייר הצמוד לגליל א' ומקלה על המתיחה‬ ‫והקריעה של הנייר‪ ,‬אך האטה זו‪ ,‬המקלה על הקריעה‪ ,‬איננה תנאי בל יעבור לקריעת הנייר‪ .‬הנייר יקרע‬ ‫אם ימתח כתוצאה מהאצה פתאומית של גליל ג' במהירות העולה בהרבה על מהירות השינוע של הנייר על‬ ‫גליל א'‪ .‬עצירת הנייר ע"י גליל א' או ע"י הגברת כח התנגדותו למתיחה הנגרמת ע"י גליל ג' מקלה‪ ,‬כמובן‪,‬‬ ‫על קריעת הנייר ועל קריעתו במקום הצפוי לכך )מקום החרירים בנייר( אך איננה תנאי בל יעבר לקריעה‬ ‫זו‪.‬‬ ‫‪1.‬מכונות הגלילה של הנתבעת‬ ‫מכונת הנתבעת שונה‪ ,‬לטענתה‪ ,‬ממכונת התובעת בגלל העדרם של שני רכיבים המפורטים בתביעה‬ ‫הראשונה של פטנט המכונה בפסקאות ‪g‬ו‪j -.‬פיסקה ‪g‬מתייחסת לרוחב המרווח )"הצוואר"( בין הגלילים‬ ‫הקטן מקוטר הליבה ופיסקה ‪j‬מתייחסת ליכולת השינוי של מהירות גליל ב' ביחס למהירותם של הגלילים‬ ‫א' וג' במהלך העבודה של המכונה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪mnt/tmp/tmpxX1GqO /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫‪ fabio perini s.p.a‬נ' ‪industri meccaniche consani s.p.a‬‬

‫תא )ת"א( ‪790/83‬‬

‫במכונת הנתבעת גליל ב' הוא נייד ומאפשר את כניסת הליבה ללא כל לחץ למרווח שבין הגלילים‪.‬‬ ‫מהירות גליל ב' היא קבועה ונמוכה ב‪1 %-‬ממהירות גליל א'‪ .‬כתוצאה מכך כריכת הנייר על הליבה נעשית‬ ‫במידה רבה בעודה נעה בין הגלילים א' ו‪-‬ב'‪ ,‬כי היא לא לחוצה לצאת מביניהם כליבה של מכונת התובעת‪.‬‬ ‫גליל ג' במכונת הנתבעת ממתין לליבה עד אשר הנייר הנכרך עליה יגע בגליל ג'‪ .‬בשלב זה הליבה והנייר‬ ‫שעליה חבוקים בעת ובעונה אחת ע"י שלושת הגלילים‪ .‬מצב שלא יארע מעולם במכונת התובעת‪.‬‬ ‫חיתוך הנייר נעשה במכונת הנתבעת באותה שיטה בה הוא נעשה במכונת התובעת‪ .‬גליל ג' מואץ וגורם‬ ‫לקריעת הנייר הנמתח בין הליבה המושלמת לליבה הנכנסת בין הגלילים‪ .‬דברי הנתבעות בסיכומיהן‬ ‫)סעיף ‪ (118‬על כך ש"האצת גליל ג' רק מזרזת את הגלילה ולא את תנועת הגליל כלפי חוץ" כוללים בחובם‬ ‫את העובדה הפשוטה שהאצת הגלילה כתוצאה מהאצת גליל ג' גורמת למתיחת הנייר הנתפס )"נצבט"( בין‬ ‫הליבה החדשה וגליל א' ולקריעתו‪ .‬במכונת הנתבעת מתרחקת הליבה מהמגע של קצה הנייר הנכרך עליה‬ ‫בחלק הצדדי של גליל א' אחרי קריעתו ואילו במכונת התובעת מתרחשת הקריעה אחרי שנותק המגע בין‬ ‫הליבה היוצאת וגליל א'‪.‬‬ ‫העובדה שבמכונת הנתבעת נקרע הנייר כאשר הוא משונע במהירות קבועה בין הליבה לגליל א' וכאשר‬ ‫גליל ב' נע אף הוא במהירות קבועה )אם כי איטית מזו של גליל א'( מלמדת שאין הכרח בהאטת קצב‬ ‫תנועת הליבה בעת האצת גלגל ג' כדי להגיע למתיחת הנייר עד כדי קריעתו אלא די בחיכוך ‪ -‬אפילו שאיננו‬ ‫לוחץ כמו במכונת התובעת ‪ -‬בין הליבה החדשה לקצה התחתון של גליל א' על הנייר העובר באותו שבריר‬ ‫שניה ביניהם כדי לאפשר את המתיחה המיידית וקריעת הנייר‪.‬‬ ‫ז‪ .‬הזהות בשיטת החיתוך בשתי המכונות‬ ‫ב"כ בעלות הדין ומומחיהם היטיבו‪ ,‬כמובן‪ ,‬להציג את עמדותיהם בסיכומיהם ובעדויותיהם ע"י הפניה‬ ‫לסעיפי התביעות והתאורים בפטנט‪ ,‬לשרטוטים מאירי עיניים ואף להדגמה של מר בנובנטי‪ ,‬מומחה‬ ‫התובעת‪ ,‬על דגם מיוחד של שלושת הגלילים הנמצאים בפעולה מכניסת הליבה וכריכת הנייר עליה עד‬ ‫ליציאתה מתחומם‪ .‬בפסיקתי העדפתי את לשוני שלי )שאיננה נזקקת לשרטוטים ולאיורים שאין בכוחי‬ ‫להעלותם על הנייר( על זו שהיתה שגורה בפיהם כדי לתאר במיטב יכולתי את תנועת הגלילים‪ ,‬הליבה‬ ‫והנייר ואת חיתוך הנייר במכונות הגלילה הישנות וחיתוכו ע"י קריעתו במכונות נשוא הדיון‪ .‬התאור‬ ‫האמור‪ ,‬שהוא למעשה ניתוח של כל הפעולות המורכבות בגלילת הנייר‪ ,‬וההסבר הפשוט )כך אני מקווה(‬ ‫לתיאורים המורכבים בלשון המומחים והפטנטים מלמד שחיתוך הנייר ע"י מתיחתו וקריעתו במכונת‬ ‫הנתבעת נעשה בדיוק באותה שיטה ובאותם אמצעים טכנולוגיים המופעלים במכונת התובעת והם‪:‬ב‬ ‫האצת גליל ג' במהירות רבה הגורמת להאצת הליבה היוצאת )ואין נפקא מינה אם היא התרחקה קמעא‪,‬‬ ‫או כברת דרך‪ ,‬מגליל א' או עדיין סמוכה אליו והנייר שעליה נוגע בגליל א'( וממילא לגלילת הנייר‬ ‫במהירות רבה עליה‪ ,‬גלילה שאיננה אפשרית בגלל התנגדות אותו חלק של הנייר המתחכך באותה עת בין‬ ‫הליבה החדשה לחלק התחתון של גליל א' )ואין נפקא מינה אם החיכוך היה חזק והנייר נלחץ כמו במכונת‬ ‫התובעת או שהחיכוך והלחץ במכונת הנתבעת על הנייר היה קל מזה שהיה במכונת התובעת(‪.‬‬ ‫התנגדות הנייר לכריכתו על הליבה היוצאת בקצב המוכתב ע"י גליל ג' בשתי המכונות גורם לקריעתו‪.‬‬ ‫על כן ברורה לי הזהות בפעולתן של שתי המכונות‪ ,‬זו‬ ‫של התובעת וזו של הנתבעת‪ ,‬בכריכת הנייר על הליבה‪ ,‬מתיחתו וקריעתו‪.‬‬ ‫ח‪ .‬פטנט השיטה‬ ‫פטנט השיטה נגזר מהבקשה המקורית בגלל החלטת הרשם לפצל את הבקשה לשתיים‪ ,‬כך שכל בקשה‬ ‫תתייחס לאמצאה אחת‪ .‬הרשם סבר‪ ,‬ואני תמה על סברה זו‪ ,‬שבקשת המבקשת מתייחסת לשתי‬ ‫אמצאות‪:‬ו השיטה לקריעת הנייר במהלך העבודה של המכונה והמכונה עצמה‪.‬‬ ‫אין מחלוקת על כך שלא התובעת המציאה את קריעת הנייר המוחזק בצד אחד על ידי מתיחתו לכיוון‬ ‫הצד השני והיא לא ביקשה פטנט על אמצאה זו‪.‬‬ ‫הפטנט בשיטה מתייחס בתביעותיו לשיטת ההפרדה בין חלקי הנייר "ע"י קריעתו‬ ‫)‪ (separating-snap‬כתוצאה ממתיחת הנייר על ידי האצת הגליל העליון המגלגל‬ ‫את הליבה היוצאת מחד‪ ,‬כדוגמת גליל ג'‪ ,‬ומאחיזתו של הנייר כתוצאה מהמגע בין גליל עליון נוסף‪,‬‬ ‫דוגמת גליל א'‪ ,‬לליבה מאידך‪ ,‬כאשר קצב התנועה של כל ליבה מוכתב גם ע"י תנועת הגליל התחתון‪,‬‬ ‫כדוגמת גליל ב'‪ .‬כלומר‪ ,‬הפטנט מתייחס לשיטה של הפרדת נייר הנעשית ע"י הפעלת מכונה כמכונת‬ ‫הגלילה נשוא פטנט המכונה‪ .‬כך עולה למקרא כתב הפטנט‪ .‬לכן מפורטות בתביעת פטנט השיטה תנועות‬ ‫הליבה והגלילים תוך כדי גלילת הנייר על הליבה והפרדתו ע"י מתיחה וקריעה ללא הפסקת פעולתה של‬ ‫‪5‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪mnt/tmp/tmpxX1GqO /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫‪ fabio perini s.p.a‬נ' ‪industri meccaniche consani s.p.a‬‬ ‫תא )ת"א( ‪790/83‬‬ ‫המכונה ואין בה פירוט רק של השיטה הידועה לכל מקדמת דנא‪ ,‬שאיננה אמצאת התובעת‪ ,‬של קריעת‬ ‫נייר ע"י מתיחתו עד מעבר גבול גמישותו‪.‬‬ ‫ט‪ .‬פטנט המכונה‬ ‫‪1.‬ההבדלים בין מכונת התובעת ומכונת הנתבעת‬ ‫ההבדל בין מכונת התובעת למכונת הנתבעת הוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬העדרם של הרכיבים המפורטים בפסקאות‬ ‫‪g‬ו‪j -‬של התביעה הראשונה לפטנט המכונה‪ ,‬ובמקום המגע של הליבה היוצאת בגליל ג'‪ .‬במכונת הנתבעת‬ ‫המגע של הליבה היוצאת בגליל ג' נעשה בעודה במגע עם גליל א' עד לקריעת הנייר בעוד שבמכונת‬ ‫התובעת המגע עם גליל ג' מתחיל אחרי ניתוק המגע בין הליבה לגליל א' וקריעת הנייר נעשית אחרי‬ ‫התרחקות הליבה מגליל א'‪.‬‬ ‫אינני סבור שהשוני בין המכונות המתואר לעיל הוא מהותי‪.‬‬ ‫‪2.‬רוחב ה"צוואר"‬ ‫בתביעה ‪1‬של פטנט המכונה‪ ,‬בפיסקה ‪a ,‬ציינה התובעת במפורש את תביעתה לפטנט "‪of web‬‬ ‫‪"material in an apparatus for winding web material on to a core to form a log‬‬ ‫ובהמשך את כל מרכיבי המכונה הדרושים להשגת מטרה זו‪ .‬רוחב המרווח )ה"צוואר"( המתואר‬ ‫בפיסקה ‪g‬איננו חיוני לפטנט‪.‬‬ ‫המירווח מיועד להכנסת הליבה לתוכו‪ .‬שיטת הכנסתה של הליבה איננה נשוא‬ ‫הפטנט‪ .‬רוחב המרווח בשתי המכונות נקבע בהתאם לשיטת הכנסת הליבה לתחום שבין הגלילים‪.‬‬ ‫השיטה שונה בכל מכונה ולכן העדיפה התובעת רוחב קטן מקוטר הליבה והנתבעת הסתפקה ברוחב‬ ‫המרווח הזהה כמעט לקוטר הליבה‪ ,‬אך גם הוא קטן מקוטר הליבה‪ ,‬כי אילולא היה כזה היתה הליבה‬ ‫נופלת‪ .‬על כן אינני רואה מאי נפקא מינה ברוחב המרווח אם הוא קטן מקוטר הליבה בהרבה או במעט‬ ‫למתיחת הנייר וקריעתו תוך כדי גלילתו על הליבה‪.‬‬ ‫קצב התקדמותה של הליבה על גליל ב' של מכונת התובעת מהיר מקצב התקדמותה על גליל ב' של‬ ‫מכונת הנתבעת‪ ,‬כי הנתבעת מגדילה את המרווח בין הגלילים א' ו‪-‬ב' ככל שהולך ומתעבה כמות הנייר על‬ ‫הליבה וקוטר הליבה והנייר הכרוך עליה הולך וגדל‪ .‬על כן גליל ג' של מכונת הנתבעת יוצר מגע עם הליבה‬ ‫בהיותה עדיין במגע עם גליל א'‪ .‬מיקום הליבה על גליל ב'‪ ,‬אם הוא קרוב לגליל א' עד כדי כך שהנייר עליו‬ ‫יוצר מגע עם גליל זה או רחוק במספר מילימטרים או סנטימטרים מגליל זה‪ ,‬איננו חיוני לפטנט ובלבד‬ ‫שנוצר מרווח כלשהו בין קצה הנייר הנכרך על הליבה היוצאת לקצה הנייר הנאחז במגע בין הליבה‬ ‫הנכנסת וגליל א' כך שמתיחת הנייר בכח )"לפתע"( תביא לקריעתו‪.‬‬ ‫הכח המותח את הנייר נוצר ע"י האצת גליל ג'‪ ,‬המאיץ את סיבובה של הליבה היוצאת‪ .‬סיבובה של‬ ‫הליבה היוצאת במהירות רבה מותח את הנייר עד לקריעתו‪ .‬תוצר לוואי של האצת גליל ג' והליבה‬ ‫היוצאת היא התקדמותה על גליל ב'‪ .‬במכונת התובעת הליבה המואצת מתקדמת יותר מהר על גליל ב'‬ ‫ובמכונת הנתבעת התקדמותה איטית‪ ,‬כי היא נבלמת אותה עת ע"י גליל ג'‪ .‬אין נפקא מינה לפטנט אם‬ ‫האצת הליבה גורמת גם לכריכת הנייר עליה תוך התקדמותה לקראת יציאתה מהתחום בין הגלילים או‬ ‫לכריכת הנייר תוך סיבובה‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬במקום‪ .‬ההאצה היא הגורמת למתיחה ולכח המופעל על הנייר‬ ‫עד לקריעתו‪ .‬על כן מה לי האצה תוך התקדמות הליבה ומה לי האצה ללא התקדמות כאשר ההאצה היא‬ ‫הגורמת בכל מקרה למתיחת הנייר ולקריעתו‪.‬‬ ‫‪3.‬מהירות גליל ב'‬ ‫מהירות גליל ב' במכונת התובעת שווה למהירות הגלילים האחרים למעט מהירותו בעת כניסת הליבה‬ ‫החדשה הנעשית עם‪ ,‬או סמוך מאוד‪ ,‬למתיחת הנייר וקריעתו במהלך יציאת הליבה הקודמת מתחום‬ ‫הגלילה )בין הגלילים(‪.‬‬ ‫השוני במהירות‪ ,‬נשוא תביעה ‪1‬פסקה ‪j‬בפטנט המכונה‪ ,‬מתבטא בהאטת מהירות‬ ‫גליל ב' ביחס למהירותו הקודמת ולמהירות הגלילים האחרים‪.‬‬ ‫במכונת הנתבעת גליל ב' נע באיטיות כל הזמן ביחס )‪ (%1‬לגלילים האחרים‬ ‫ומהירותו אינה משתנית בכל מהלך הגלילה‪.‬‬ ‫הצורך בהאטת המהירות של גליל ב' הוסבר בתביעה ‪2‬של פטנט המכונה בקידום הליבה הנכנסת דרך‬ ‫המרווח )"הצוואר"( בין הגלילים ובתביעה ‪5‬בהרחקת הליבה המושלמת כדי ליצור שובל של נייר בינה‬ ‫לבין המירווח )בו נמצא הנייר המשונע ע"י גליל א' והליבה הנכנסת(‪.‬‬ ‫מיד אחר כך יימתח שובל הנייר כתוצאה מהאצת סיבוביהם של גליל ג' והליבה היוצאת וייקרע‪.‬‬ ‫הנתבעת‪ ,‬שאיננה מאיטה את מהירותו של גליל ב'‪ ,‬מסתפקת בשובל נייר קצר מהליבה היוצאת עד‬ ‫‪6‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪mnt/tmp/tmpxX1GqO /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫‪ fabio perini s.p.a‬נ' ‪industri meccaniche consani s.p.a‬‬ ‫תא )ת"א( ‪790/83‬‬ ‫לנקודת החיכוך הנמצאת בין הליבה הנכנסת לגליל א' )הנקודה הלוחצת על הנייר שעובר ביניהם( לצורך‬ ‫מתיחתו וקריעתו כתוצאה מהאצת סיבוביהם של גליל ג' והליבה היוצאת‪ .‬ההבדלים בין המכונות של‬ ‫התובעת ושל הנתבעת הם במקום הליבה המושלמת בעת קריעת הנייר‪ ,‬בהאטת גליל ב' ובמרחק של גליל‬ ‫ג' מגליל א'‪ .‬הבדלים אלה אינם משמעותיים‪.‬‬ ‫‪4.‬הזהות בין המכונות‬ ‫הזהות במבנה הגלילים א'‪ ,‬ב' וג' ופעולתם בגלילת הנייר על הליבה עד לקריעתו היא ברורה‪ .‬ההבדל‬ ‫במירווח )"הצוואר"(‪ ,‬במיקום הליבה בעת גלילת הנייר עליה )צמודה או קרובה לגליל א'( ולאורך הנייר‬ ‫בעת קריעתו כתוצאה ממתיחתו אינם משמעותיים‪ ,‬כפי שלא היתה משמעות לשוני בין מכונת התובעת‬ ‫למכונה אחרת שהיתה הופכת את כיוון הגלילה )ע"י הנעת הליבה‪ ,‬למשל‪ ,‬משמאל לימין במקום מימין‬ ‫לשמאל( או משנה את מהירות הגלילים או גדלם‪.‬‬ ‫י‪ .‬הפטנט הבריטי‬ ‫הפטנט הבריטי על מכונת התובעת פורסם ב‪12.5.76. -‬לטענת הנתבעות )סעיף ‪72‬לסיכומיהן( קיים‬ ‫"דמיון מדהים‪ ,‬כמעט עד כדי זהות‪ ,‬בין התביעה הראשית של פטנט המכונה לבין התביעה הראשית של‬ ‫הפטנט הבריטי"‪.‬‬ ‫למקרא הפטנט הבריטי והשרטוטים המצורפים אליו ולמשמע העדויות ברורה הזהות בפעולת הגלילה‬ ‫והגלילים במכונת התובעת ובמכונה נשוא הפטנט הבריטי )להלן "המכונה הבריטית"( אבל גם ברור‬ ‫ההבדל בחיתוך הנייר בין שתי המכונות‪ .‬במכונה הבריטית החיתוך נעשה בעזרת לחץ אויר הפורץ‬ ‫מה"נחירים" ומכופף את הנייר ל"לולאה" הנתפסת )"נצבטת"( ע"י החלק התחתון של הליבה הנכנסת‬ ‫והחלק העליון של גליל ב'‪ .‬קריעת הנייר במכונת התובעת נעשית ללא כל סיוע של לחץ אויר כאשר הנייר‪,‬‬ ‫הנלחץ במעבר בין החלק העליון של הליבה הנכנסת לחלק התחתון של גלגל א'‪ ,‬נמתח כתוצאה מהאצת‬ ‫כריכתו על הליבה היוצאת ונקרע‪.‬‬ ‫ההבדל הזה הוא משמעותי בפעולת הגלילה‪ ,‬כי קריעת הנייר ללא הצורך בלולאה‪ ,‬כאשר הוא נמצא‬ ‫בחלקה העליון של הליבה‪ ,‬איפשרה את מריחת הדבק על הליבה לפני כניסתה למרווח שבין הגלילים ועל‬ ‫ידי כך להבטיח גלילה נאה של הנייר עליה‪ .‬מריחה זו היתה בלתי אפשרית במכונה הבריטית בה היה צורך‬ ‫ליצור את הלולאה אחרי כניסת הליבה למרווח‪ .‬הדבקת הליבה במכונת הבריטית היתה גוררת את גרירת‬ ‫הנייר עם הדבק ללא הלולאה‪ .‬ניתן להניח )אף כי הדבר לא נרשם כפטנט( שמריחת הדבק על הליבה לפני‬ ‫כניסתה אל בין הגלילים א' ו‪-‬ב'‪ ,‬הגורמת להדבקת הנייר עליה כאשר הוא במעבר הלחוץ בין הליבה וגליל‬ ‫א'‪ ,‬מסייעת אף היא למתיחת הנייר‪ ,‬כאשר נוצרת המתיחות במכונת התובעת ע"י האצת גליל ג'‪ ,‬הודות‬ ‫להתנגדות הנייר‪ ,‬הנלחץ )והדבוק( בין הליבה וגליל א' להגררות המואצת אחרי הליבה היוצאת‪.‬‬ ‫אמצאת התובעת איננה בקריעת נייר ע"י מתיחתו עד מעבר לגבול גמישותו אלא באמצעים לקריעת‬ ‫הנייר במקום המיועד לכך מראש תוך כדי גלילתו הבלתי פוסקת על הליבה‪ .‬הפטנט הבריטי התייחס‬ ‫לאמצאה של קריעה באמצעות ה"לולאה" האמורה הנוצרת באמצעות לחץ אויר‪ .‬הפטנט הנוכחי מתייחס‬ ‫לקריעה ללא אמצעי עזר כאלה‪ .‬זו אמצאה חדשה ראויה לפטנט‪.‬‬ ‫יא‪ .‬המסקנה‬ ‫התובעת עברה כברת דרך נאה ביצור מכונת הגלילה המעבירה את הנייר מגליל האב לליבות בעלי‬ ‫הקוטר הקטן והצליחה למצוא את הדרך לקריעת הנייר בין ליבה‪ ,‬שכריכת הנייר עליה הושלמה‪ ,‬לבין‬ ‫ליבה המתחילה בכריכת הנייר עליה ללא אמצעי עזר וללא עצירת המכונה ופעולת הגלילה‪.‬‬ ‫אין היום לתובעת פטנט על שיטת גלילת הנייר על הליבה אלא על אמצאתה האחרונה לקריעת הנייר‬ ‫ע"י ניצול מתאים של מהירות התנועה של גליל ג'‪.‬‬ ‫איש לא סתר את ראיות התובעת על החידוש בניצול זה של האצת גליל ג' וחיכוך הנייר בין גליל א'‬ ‫והליבה הנכנסת למתיחת הנייר וקריעתו‪ .‬העובדה שפעולה זו נראית עתה כה פשוטה ומובנת אינה מגמדת‬ ‫את החידוש והאמצאה שבה אלא את בעלי המקצוע והכשרונות שלא העלוה על דעתם עד לגילויה ע"י‬ ‫אנשי התובעת ויישומה‪ .‬ואכן פטנט השיטה של התובעת בתביעה הראשונה מתייחס לשיטת הקריעה )‬ ‫‪ (snaptearing‬של הנייר תוך כדי גלילה ולא לשיטת הגלילה‪.‬‬ ‫מבנה המכונה של התובעת זהה למבנה הקודם של מכונותיה‪ ,‬לרבות המכונה הבריטית‪ ,‬למרות העדר‬ ‫ה"נחירים" במכונת התובעת‪ ,‬נשוא הדיון‪ ,‬ופעולות הגלילים והליבות במכונת התובעת זהה‪ ,‬או דומה‬ ‫מאוד‪ ,‬לפעולותיהן במכונות הקודמות אבל השיטה למתיחת הנייר וקריעתו במכונת התובעת היא חדשה‪,‬‬ ‫למרות פשטותה‪ ,‬ראויה לפטנט ולהגנה מפני מפריה‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬רשאית התובעת מכוחו של הפטנט למנוע מהנתבעות את הפרתו‪ .‬לדעתי‪ ,‬היא היתה רשאית‬ ‫לבקש הגנה זו גם מכוחו של החוק על עשיית עושר ולא במשפט‪ ,‬הגנה שהיתה עומדת לה גם אם לא היה‬ ‫‪7‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪mnt/tmp/tmpxX1GqO /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫‪ fabio perini s.p.a‬נ' ‪industri meccaniche consani s.p.a‬‬ ‫תא )ת"א( ‪790/83‬‬ ‫תקף לפטנט‪ ,‬כי לטענתה העתיקה הנתבעת את שיטתה ואף רמזה על עובד בכיר מעובדיה שעבר לעבוד‬ ‫אצל הנתבעת כאחראי לחיקוי השיטה‪ ,‬אך התובעת לא ביקשה לסמוך גם על עילה זו‪ ,‬למרות היותה‬ ‫ידועה לבאי כוחה‪ ,‬וטעמה בוודאי עמה‪ .‬על כן אין צורך שאטרח בבירורה‪.‬‬ ‫יב‪ .‬אגרת החידוש‬ ‫ב‪21.7.82 -‬הוגשה בקשת התובעת לרישום פטנט על "התקן ושיטה להפרדה בקריעה של חומר מגולל"‪.‬‬ ‫רשם הפטנטים הורה על הפרדת הבקשה בין הבקשה לפטנט המכונה )ה"התקן"( לבין הבקשה לפטנט על‬ ‫השיטה‪ .‬ההפרדה בין הבקשות בוצעה‪.‬‬ ‫ב‪4.2.85 -‬הוגשה בקשה לרישום פטנט על "שיטה להפרדה מהירה של חומר מגולל"‬ ‫תוך ציון שזו בקשת חלוקה של הבקשה לפטנט המכונה ותאריך ההגשה של אותה‬ ‫בקשה‪.‬‬ ‫פרסום פטנט המכונה‪ ,‬פטנט מס‪ ,66366 .‬היה ב‪31.1.86 -‬ופרסום פטנט השיטה‪,‬‬ ‫פטנט מס' ‪ ,74237‬היה ב‪31.8.88.-‬‬ ‫ב‪1.12.88 -‬ניתן פטנט השיטה מס‪74237 .‬בתעודה בה נרשם תאריך הבקשה ‪4.2.85.‬‬ ‫לפי סעיף ‪)24‬ג( לחוק הפטנטים‪ ,‬תשכ"ז‪" ,1967-‬תאריכה של כל אחת מהבקשות‬ ‫שהופרדו‪ ...‬כתאריך הבקשה שחולקה‪ ",‬אלא אם החליט הרשם אחרת מכח סמכותו לפי סעיף ‪23‬לחוק‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬התאריך הנכון לפי החוק של הבקשה לפטנט השיטה הוא תאריך הבקשה לפטנט המכונה‪ ,‬כלומר‬ ‫‪ ,21.7.82‬וטעה הרשם ברשמו בפנקס הפטנטים ובתעודת הפטנט את התאריך ‪4.2.85‬כתאריך הבקשה‪.‬‬ ‫על בעל פטנט לשלם את אגרת החידוש לפני תום השנה השישית ומחצית השנה מתאריך הבקשה‪.‬‬ ‫לטענת הנתבעות‪ ,‬הסומכות על עדותו ותעודותיו )כעובד ציבור( של מר אריה לית‪ ,‬סגן רשם הפטנטים‪,‬‬ ‫היה על התובעת לשלם את אגרת החידוש עבור פטנט השיטה עד ‪)1.12.88‬יום רישום הפטנט(‪ ,‬ומשלא‬ ‫עשתה כן פקע תקפו של הפטנט‪.‬‬ ‫תוצאה מוזרה זו של ההכרח בתשלום אגרת חידוש פטנט לפני או ביום מתן תקפו‬ ‫לפטנט עוררה בי תמיהה‪ .‬אינני יכול לא לתמוה על הטרחה של המחוקק ורשם הפטנטים באגרות‬ ‫לחידוש תקפו של פטנט‪ .‬המחוקק קבע בסעיף ‪52‬לחוק את תקופת תקפו של הפטנט לעשרים שנה מתאריך‬ ‫הבקשה‪ .‬די היה בתשלום אגרה אחת עבור כל התקופה אלא אם בעל הפטנט היה מבקש לשלם את האגרה‬ ‫בתשלומים במשך השנים ומקבל על עצמו את פקיעת תקפו של הפטנט בכל מקרה של אי תשלום האגרה‬ ‫במועד‪ .‬האחריות על אי תשלום האגרה במועד היתה אז חלה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬על בעל הפטנט והרשם היה פטור‬ ‫מכל העיסוק הכרוך בגבית אגרות חידוש‪ ,‬משלוח תזכורות לגבייתן וניהול החשבונות הכרוכים‬ ‫בתשלומים‪ .‬אני מקווה שיש למחוקק ולרשם סיבות טובות למנהג רב השנים של תשלום אגרות לחידוש‬ ‫תקפו של הפטנט והן נעלמות מעיני‪.‬‬ ‫פקיעת תקפו של הפטנט בגלל אי תשלום האגרה לא פורסמה ע"י הרשם כנדרש לפי סעיף ‪57‬לחוק‪ ,‬כי‬ ‫הוא סבר בטעות שתאריך הבקשה הוא התאריך הרשום )בטעות( בפנקס הפטנטים‪.‬‬ ‫כתוצאה מפנייתו של ב"כ הנתבעות תוקן פנקס הפטנטים ע"י סגן הרשם מר לית והודע על כך לב"כ‬ ‫התובעות‪ ,‬אשר התריע על תיקון הפנקס לפני שמיעת תגובתו‬ ‫לפניית ב"כ התובעת‪.‬‬ ‫ב‪20.10.93 -‬פורסמה הודעה על פקיעת תקף הפטנט אך ב‪31.7.94 -‬פורסמה הודעה על החזרת תקפו של‬ ‫הפטנט לפי בקשת התובעת המעוגנת בסעיף ‪59‬לחוק‪ .‬הבקשה‪ ,‬שהוגשה בליווי הודעה על שמירת זכויותיה‬ ‫של התובעת לטעון נגד הרשם על פקיעת תקפו של הפטנט‪ ,‬נתקלה בהתנגדות ב"כ הנתבעות‪ .‬ההתנגדות‪,‬‬ ‫לטענת התובעת‪ ,‬הוגשה באיחור‪ .‬לכן פנו הנתבעות לרשם בבקשה להארכת מועד ונענו בחיוב‪ .‬סוף דבר‪,‬‬ ‫עדיין אין החלטה של הרשם במחלוקת העיקרית בין בעלות הדין על תקפו של הפטנט שניתן אחרי חלוף‬ ‫הזמן לתשלום האגרה לחידוש הפטנט‪ .‬הוא אשר אמרתי‪:‬נ יש עיסוק בגין אגרת החידוש‪.‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬הדעת אינה סובלת הטלת אגרת חידוש על מבקש פטנט לפני שניתן תוקף‬ ‫לאותו פטנט‪ .‬העובדה שמכח החוק תקופת תקפו של פטנט מתחילה מיום הגשת הבקשה אינה יכולה‬ ‫ליצור מצב ‪ -‬שאין לו זכר בחקיקה ‪ -‬לפיו תוגש בקשה לחידוש תקפו של פטנט לפני שניתן תוקף של פטנט‬ ‫לאמצאה נשוא בקשת החידוש‪.‬‬ ‫על פי שיטת הנתבעות‪ ,‬שהיא גם שיטת הרשם‪ ,‬עלול תקפו של פטנט לפקוע בגלל אי הגשת בקשה‬ ‫לחידושו לפני שנרשם הפטנט בפנקס הפטנטים‪ .‬לא יאומן‪.‬‬ ‫אין ספק‪ ,‬לדעתי‪ ,‬שמבקש פטנט אינו צריך לבקש את חידושו כל עוד לא נרשמה‬ ‫‪8‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪mnt/tmp/tmpxX1GqO /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫‪ fabio perini s.p.a‬נ' ‪industri meccaniche consani s.p.a‬‬ ‫תא )ת"א( ‪790/83‬‬ ‫האמצאה בספר הפטנטים‪ .‬לכן משחלפו השנים מאז הגשת הבקשה לפטנט עד לרישומו בספר‬ ‫הפטנטים אין המבקש חייב בבקשה לחידוש וממילא אין הוא חייב בתשלום האגרה עבורה‪ .‬משנרשם‬ ‫הפטנט יחל מנין השנים להגשת הבקשה לחידוש‪ .‬משחלף מועד אחד להגשת בקשה לחידוש ועדיין לא‬ ‫נרשם הפטנט ‪ -‬פקע הצורך להגשת בקשה לחידוש ותשלום האגרה עבורה‪ .‬עם חלוף מועד זה יחל מנין‬ ‫השנים לקראת המועד להגשת הבקשה השניה לחידוש תקפו של הפטנט‪ .‬אם יחלוף גם מועד זה לתשלום‬ ‫אגרת החידוש לפני רישום האמצאה בפנקס הפטנטים ‪ -‬לא יהיה צורך גם הפעם להגשת בקשה לחידוש‬ ‫ותשלום האגרה עבורה‪ .‬כל עוד לא נרשם הפטנט לא חלה החובה לתשלום אגרת החידוש‪ .‬חובה זו אינה‬ ‫מתחדשת כאשר סוף סוף ירשם הפטנט‪ .‬ההשתהות בבדיקת הבקשות ורישומן אינה יכולה לגרור את חיוב‬ ‫המבקש בתשלום אגרות שחלף מועד תשלומן בגלל הבדיקה רבת השנים של הבקשה‪.‬‬ ‫על כן משחלף מועד תשלום אגרת החידוש של בקשת התובעת לפטנט השיטה לפני שנרשמה האמצאה‬ ‫בספר הפטנטים‪ ,‬כלומר לפני ‪ ,1.12.88‬אין היא חייבת בתשלומה ואין בכך פגיעה בתקפו של הפטנט‪ .‬על‬ ‫התובעת יהיה לשלם אגרת חידוש כאשר יגיע המועד להגשת הבקשה הבאה לחידוש הפטנט‪.‬‬ ‫מנין הימים לתשלום אגרת החידוש של פטנט השיטה מתחיל מכח החוק ביום הנחשב‬ ‫להגשת הבקשה‪ ,‬כלומר מ‪21.7.82. -‬הפטנט נרשם בספר רק ב‪1.12.88 -‬כלומר אחרי‬ ‫חלוף שש השנים‪ ,‬אשר לפני סיומן היה על התובעת לבקש את חידוש הרישום ולשלם את אגרת‬ ‫החידוש‪ .‬על כן היא היתה פטורה מבקשה זו ומתשלום האגרה עבורה‪ .‬המועד להגשת הבקשה הבאה‬ ‫לחידוש )ליתר דיוק‪:‬ב שימור( הרישום של הפטנט בספר הפטנטים חל לקראת תום השנה העשירית למנין‬ ‫הימים‪ ,‬כלומר לקראת ‪21.7.92.‬התובעת שלמה במרץ ‪1992‬את אגרת החידוש לתקופה שמנין ימיה מתחיל‬ ‫ב‪21.7.92 -‬ובכך יצאה ידי חובתה‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬לדעתי‪ ,‬פטנט השיטה היה ונשאר בתוקף כל העת וייטיב עשות הרשם כאשר פסיקתי תגיע אליו‬ ‫אם יפנה את תשומת לב שר המשפטים להערותי בענין הבקשות לחידוש והאגרות עבורן ויצרף להן‪,‬‬ ‫כמובן‪ ,‬את הארותיו בסוגיה זו‪.‬‬ ‫יג‪ .‬התוצאה‬ ‫השימוש במכונות הגלילה של הנתבעות ובכל מכונה דומה לה הוא הפרת הפטנט של התובעת‪ ,‬כי אין‬ ‫במכונה זו התקן אחר לקריעת הנייר הנכרך על הליבה היוצאת‬ ‫לצורך הפרדתו מהנייר האמור להכרך על הליבה הנכנסת למעט קריעה על פי השיטה המפורטת‬ ‫בפטנטים של התובעת‪.‬‬ ‫על כן ניתנים צווים כמבוקש בעתירות א'‪ ,‬ב' וג' של העתירות בסעיף ‪25‬לתביעה למעט העתירה‬ ‫למסירת החזקה במכונה ובגלילי הנייר‪ ,‬שנוצרו או שיווצרו על ידה‪ ,‬לתובעת‪ .‬עתירות אלו תידונה בעתיד‬ ‫וזאת כדי לאפשר לנתבעות לברר את הזכות והאפשרות להתקין במכונה התקן לקריעת הנייר‪ ,‬או‬ ‫לחיתוכו‪ ,‬בשיטה אחרת‪ ,‬שאין בה הפרת הפטנט של התובעת‪ ,‬ואת זכותן להחזיק בגלילי הנייר שנוצרו ע"י‬ ‫המכונה‪ ,‬אם יש להן זכות כזו‪ ,‬כי היא לא נדונה בשלב זה של המשפט‪.‬‬ ‫על כל אחת מהנתבעות ‪1‬ו‪2 -‬למסור לתובעת את הדו"ח המבוקש בעתירה ג' של סעיף ‪25‬לתביעה תוך‬ ‫‪3‬חודשים מהיום‪.‬‬ ‫‪5129371‬כל הסעדים האחרים המבוקשים בתביעה לרבות עתירה לקבלת החזקה במכונה יידונו ע"י‬ ‫שופט אחר‪ ,‬שיוטל עליו ע"י כב' הנשיא לדון בהם‪ ,‬כי נבצר ממני לסיים את הדיון במשפט זה בגלל פרישתי‬ ‫מכס השיפוט‪.‬‬ ‫הנתבעות ‪1‬ו‪2 -‬ביחד ולחוד תשלמנה לתובעת את הוצאותיה‪ ,‬לרבות הוצאות טיסתו ושהותו בישראל‬ ‫של מר בנובנטי לצורך המשפט והוצאות רישום הפרטיכל‪ ,‬וכן ישלמו שכ"ט עו"ד בסך של ‪100 ,000‬ש"ח‬ ‫בצירוף מע"מ‪ ,‬ריבית והפרשי הצמדה‪.‬‬ ‫הודע היום ‪95..13.6‬‬ ‫נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח‬

‫‪9‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪mnt/tmp/tmpxX1GqO /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

fabio perini  

1 ‫פסקדיןחלקי‬ (‫)ת"א‬ ‫38/097תא‬ ‫המאגרהמשפטיהישראלי‬ " ‫נבוהוצאהלאורבעמ‬ /mnt/conversion/splitting/120317131806-0db422a8edd141ad9d58fd7c57...