40כרכים לעיוני משפט
40כרכים לעיוני משפט הפקה :שירי קטלן אסף קרמר ,ניבה אוריון וקרן גליק עריכה לשונית :גיא פרמינגר עיצוב גרפי :שרון צח הדפסה :אליניר דפוס דיגיטלי איתור פרטי חברי המערכת לדורותיהם :ניבה אוריון ,אור אלקיים ,פרי ארד, עידן ארנון ,משי בן-נפתלי ,אמנון ברונפלד-שטיין ,קורין גדעון ,איליה גולדשטיין, קרן גליק ,בר דור ,אלה פינברג ,דניאל פינדלר ,תומר צרור ,אלינור קמינר-גולדפיינר, אסף קרמר ,אוריאל רוס וקרן שרעבי תודתנו נתונה לנירית פוטרמן ,דורית קוסקס וד"ר מתן אוריין
חברי מערכת עיוני משפט המשך חברי מערכת לה:
רומי מרטין ,יונתן ניסנהויז ,יובל נעים, אסתי פייגנבאום ,יאיר פינקלשטיין, ליהי קושניר ,עמרי קיסרי ,נועם קירש, אביטל קלר ,יאנה רבינוביץ' ,שלי רוזנבלום, עמרי רחום-טוויג ,אור שחר
כרך לו עורך ראשי: ד"ר שי ווזנר עורכים: רומי מרטין ,יובל נעים ,עמרי רחום-טוויג חברי מערכת: עידו איתן ,ענת אלפר ,טל ארדינסט, ינית בירגר ,רעות בן-יורם ,נבו בן שטרית, יהודה גור ,אלמוג גיל אור ,איילת הוכמן, ניצן הלפרין ,יונתן וולקן ,אסף וינר ,גלעד זוהרי, מיה טולידאנו ,רם ימין ,גאל למלסון ,חננאל לוי, אלכס סורוקין ,טל עקירב ,נעמה עמרי ,ירון קובו
כרך לז עורך ראשי: ד"ר אביחי דורפמן עורכים: יהודה גור ,גלעד זוהרי ,נעמה עומרי חברי מערכת: עירית אולמן ,אילון בלום ,ענבר בן-ארי, מאיה בן-מאיר ,מתן ברזילי ,פלג דודוביץ, אלעד זיגלמן ,נטע-לי זליבנסקי ,הלינה לוי, איה מרקביץ ,מאיה סימפסון ,דורון פאר, מורן פרידל ,עמית קוטיגר ,ניר רונן ,איתי שוהם, חן שידלובסקי ,שני שישה ,מעין שלהב
כרך לח עורך ראשי: ד"ר אביחי דורפמן עורכים: עירית אולמן ,אלעד זיגלמן ,חן שידלובסקי חברי מערכת: סיגל אבנון ,שירה אפרתי ,תומר בן-חורין,
כרכים לה-מ טלי בן-נתן ,דביר בן-עמי ,נדב גולני, מיכל גלייביץ ,דניאל דוליצקי ,אלעזר וייס, נועה זלצמן ,נתנאל חבאני ,עדי לויצקי, גל נורסקי ,חגי פורת ,נועם רווה ,עדי שוחט, עילם שניר ,אוראל שריקי ,שיר שרם
כרך לט עורכת ראשית: פרופ' דפנה הקר עורכים: אלעזר וייס ,חגי פורת ,אוראל שריקי חברי מערכת: מזל אוחיון ,אלי בן שושן ,ניר גונן ,יונתן חורן, נדב יפית ,מירב ליבנה ,אבי עזרא ,סטיב פיכמן, שירה פליגלמן ,גילי פרהדיאן ,גיא פריבר, נופר קוטלר ,דניאל קופילוב ,שירי קטלן, דניאל קצ'לניק ,תומר שחל ,תמרה שמרת
כרך מ עורכת ראשית: פרופ' דפנה הקר עורכים: גיא פריבר ,דניאל קופילוב ,שירי קטלן חברי מערכת: ניבה אוריון ,אור אלקיים ,פרי ארד ,עידן ארנון, משי בן-נפתלי ,אמנון ברונפלד-שטיין, קורין גדעון ,איליה גולדשטיין ,קרן גליק, בר דור ,אלה פינברג ,דניאל פינדלר, תומר צרור ,אלינור קמינר-גולדפיינר, אסף קרמר ,אוריאל רוס ,קרן שרעבי
חברי מערכת עיוני משפט עורכים כרך ל: תמר פלדמן ,אריה רוזן חברי מערכת: אלישבע אביצור ,אופירה אלון, נילי אלכסנדרוביץ' ,ענת בורגר ,נחי בר-אור, אריק ברנאייזן ,הדר ישראלי ,יונתן סלונים, דניאל עמינצח ,שחר פטל ,נטע פטריק, אולגה פרישמן ,יונתן קרמר ,דניאל רוטמן, יואב שוטן ,אמיר שמואלי ,שירה שמואלי
כרך לא עורך ראשי: פרופ' עופר גרוסקופף עורכים: נעמה ארליך ,אדיר ונונו ,אמיר שמואלי חברי מערכת: ארז בוקאי ,יונתן בן-שושן ,אירית ברודסקי, בן גלעד ,אילן גרינשטיין ,עמרי דוידוב, תמר חודניק ,אבשלום כשר ,רותם לבנון, דורית לוין-וולף ,עמית מייטוס ,צבי מצקין, מעין עדות ,מיירן פילדוס ,יעל פליטמן ,יונתן צל, רוני שוקן ,שלמה שתיל
כרך לב עורך ראשי: פרופ' עופר גרוסקופף עורכים: אירית ברודסקי ,צבי מצקין ,רוני שוקן חברי מערכת: נדב אוברמן ,מיטל אופיר ,גדי בן-דרור, עדי גולדינר ,מיטל דגני ,ענבל דולב ,חן זילברמן, שרון זימן ,גיא לוטם ,יעל לוי ,מורן מזור, שי מקובר ,יעקב סטיר ,רנן פלדמן, אורי פרייסמן ,מורן קליינפלד ,אייל שגיא, שני שלם ,אלרן שפירא בר-אור ,טל שפסה, מודי שרפסקי ,רונה תמנה
כרך לג עורך ראשי: ד"ר מיכאל בירנהק
כרכים ל-לה עורכים: חן זילברמן ,מורן קליינפלד, אלרן שפירא בר-אור חברי מערכת: הילה אוחיון ,לירן אלינר ,עדי בלוטנר, רוזין בנרוש ,חגית ברינקר ,טל גלזר, ליאור גרופל ,רינת דמרי ,נעמה דניאל ,לירון דר, דנה טירנגל ,אנדרי יגופולסקי ,מעיין כץ, יואב מר ,גיא נדיר ,עומר נצר ,לינוי ספקטור, רוני פוליטי ,עמיר פינטוב ,יובל פרידלנדר, אפרת ציבולסקי ,גיא קינן ,טינה קפלן, אוהד שניר
כרך לד עורך ראשי: ד"ר מיכאל בירנהק עורכים: לירון ברלין ,מעיין כץ ,אביגיל פאוסט חברי מערכת: נמרוד אברמוב ,נעמי בסון ,עדי ברקו, שירין גבאי ,הילה דובב ,אפרת הרשקוביץ, דנה וטשטיין ,נילי חריש ,עירית טבצ'ניק, ליטל יאראק ,עמרי כהן ,קטיה לאוקומוביץ, נועם מולה ,גיא מור ,תום סדון ,גיא סדקה, גדי עזרא ,קרן פלז ,דודי פרוכטמן ,מרים קוגן, אור קשת
כרך לה עורך ראשי: ד"ר שי ווזנר עורכים: נמרוד אברמוב ,תום סדון ,אור קשת עורכת ספר מצא: נועם גוטמן חברי מערכת: מיכל אברהם ,טופז איתן ,הדס ברוכיאן, דנה גולדשטיין ,מוריה גליק ,טל גרזי, אלירן דרוקמן-טל ,אמיר זלדנר ,אופיר חגרי, שיר-אל חן ,טל טוכמן ,נופר יעקובי ,מוטי כץ, עדי לרנר ,יעל מאירוב ,ניר מולכו ,יהודית מעיין,
כרכים כד-ל
חברי מערכת עיוני משפט חברי מערכת כד: שמוליק בכר ,דן בן-דב ,יאיר גבע ,ניסים גז, אהרן )רוני( הרניק ,מורן ימיני ,יוכבד )יוכי( כדיר, דרור לוי ,גל לויטה ,ענבל מידן ,קרין מיטל, אוהד מימון ,קרן מימון ,אופיר נוה ,יוסי נקר, גל סידס ,דנה עציון ,נגה פנאי ,קרן שניידר
הושע גוטליב ,אורלי גל ,מיטל גלבוע, ענת גרימלד ,ערן וינר ,מאיה נאמן ,מיכל סלע, אבי סתיו ,איילת עוז ,יעל ענתות ,יפעת פגיס, יונית ו .פלג ,אורי פרוכטמן ,קובי קסטיאל, גלית רג'ואן ,יונתן רז ,בועז שדלצקי, תומר שדמי ,חיליק שריר
כרך כה
כרך כח
עורך ראשי: פרופ' חנוך דגן עורכים: שמוליק בכר ,אופיר נוה ,גל סידס חברי מערכת: עדי אהרון-גילת ,סיון בר-חן ,אפרי ברקוביץ, אורי גולדברג ,עומר זאב בקרמן ,נועם טאובה, שי כגן ,עדי ניר ,טלי סלמן ,דלית עבאדי, שלומית עזגד ,יובל עצמון ,משה פינטו, נועה צרור ,רננה קידר ,שלי קרייצר, טלי קריצמן ,רון רבינוביץ ,שני שביט ,דן שרוט
עורכת ראשית: פרופ' ליאורה בילסקי עורכים: איסר בירגר ,איילת עוז ,אורי פרוכטמן חברי מערכת: סיון איינשטיין ,יניב בלחסן ,ירון בן-דוד, טל בן-פורת ,אייל ברוק ,ניר ויינר ,אדיר ונונו, מיטל טויסטר ,קרן טל ,ענבל טלגם ,יונתן לבני, אחיעד גבריאל לוי ,מאיה מארק ,דנה נויפלד, עידן נצר ,רינת סופר ,תמר פלדמן ,דיבון פרקש, אריאל קמנקוביץ ,מיכל שכטר ,מורן שקל, מיכל שריג ,נועה תבור ,מנאל תותרי-ג'ובראן
עורך ראשי: ד”ר אסף לחובסקי עורכים: אורי גולדברג ,גל לויטה ,יובל עצמון חברי מערכת: נועם בליי ,חניטל בלינסון ,דנה וייס ,תומר ויסמן, אביעד ולט ,בני זלמנוביץ ,מרב זקס, שירלי חדייר ,שירה חי-עם ,פרח חנוכה, עמית יריב ,רני כהן ,דורין לוסטיג ,דן ליברמן, קרן מרגל ,אביב נוקד ,ניצן סנדור ,גיא קרסני, דונה רהב
כרך כט
כרך כו
כרך כז עורכת ראשית: ד”ר ליאורה בילסקי עורכים: סיון בר-חן ,בני זלמנוביץ ,דורין לוסטיג חברי מערכת: קרן איזאק ,איסר בירגר ,אמיר גבירץ,
עורך ראשי: ד"ר דיויד גילה עורכים: אחיעד גבריאל לוי ,יונתן רז ,מורן שקל חברי מערכת: שלומי אורגד ,שיר אפרון ,נעמה ארליך, ברק אתירם ,רון גולדשטיין ,ליעד וורצהייזר, ליאורה וייס ,נועם זמיר ,אסתר זנזורי, טל חבקין ,אייל יעקובי ,דקלה לביא ,לירון לוטן, ליעד מאיר ,תומר מלין ,שלי מנחם ,נועם נוקד, עמי ניקלשפארג ,יונתן פוטרמן ,אריה רוזן, יניב רון-אל ,זיו שוורץ ,הראל שחם, דניאל שפונגין.
כרך ל עורך ראשי: ד"ר דיויד גילה
חברי מערכת עיוני משפט המשך חברי מערכת יט
ליזי זינגר ,יובל לבנת ,רננה לוי ,יואב ספיר, אורי עינן ,זוהר קדמון ,אילת קורן ,אהד קריץ, טל רוטמן ,רן רותם ,מרב שלו
כרך כ עורך ראשי: ד”ר עמרי ידלין עורכים: רננה לוי ,יואב ספיר חברי מערכת: מיכאל בירנהק ,ברק בית-הלחמי, רן בית-הלחמי ,איילת בלכר ,מיכל ברזוזה, אסף דגן ,אודי דורון ,ויקטור וינברג ,אלי ולד, דרור ורסנו ,שרון חנס ,אורי לין ,שירה ליפשיץ, יהודית מייזלס ,מרב פיקל ,טל פריאל, יואב פריידלין ,דנה קורן-פרנקל, עמית שטיינמן ,עופר שנער
כרך כא עורך ראשי: ד”ר רון חריס עורכים: יהודית מייזלס ,ברק בית-הלחמי, ויקטור וינברגר חברי מערכת: יעל איילון ,דובי ארבל ,מור ארזי, הראל בן-ארי ,אורן ברכה ,ורדית גרוס, צבי טריגר ,חגית לוי ,ערן ליבן ,רני ליבנה, אלקנה לייסט ,נועם סולן ,יפעת פוקס, אפרת פינק ,איתן פיסצקי ,ערן קפלינסקי, ליהי שביט ,ישי שורד
כרך כב עורכים ראשיים: ד”ר רון שפירא ,ד"ר אלימלך וסטרייך עורכים: חגית לוי ,נטלי משען ,איתן פיסצקי, יהושע )שוקי( שגב
כרכים יט-כד חברי מערכת: רות אורן ,שירה אורן ,אלה אלון, אמיר אליאסקו ,אלית אלקון ,תומר בראל, אפי ברק ,רענן גלעדי ,נורית דגן ,עודד ובר, אלכס וירין ,אמיר ונג ,יואב זאבי ,מיה זינגר, מיכל זלצמן ,צחי זך ,סיגל טורג'מן ,רוני טלמור, דלית כהנא-גרבי ,רות לובן ,קרן לנדה-דובב, נדין מייבלום ,אריאל מילשטיין ,תמר מרקוביץ, נטלי משען ,נועם פינגר ,רוני פלג ,ערן פרי, זיו פרייז ,אורי קידר ,מירי קמחי ,נועם רונן, אסף ריינדל ,לימור רסלר ,שוקי שגב, כרמית שוורץ ,יניב שקל
כרך כג עורכים ראשיים: ד”ר אלימלך וסטרייך ,ד"ר רון שפירא עורכים: תומר בראל ,חגית לוי ,נטלי משען, איתן פיסצקי ,רוני פלג ,יהושע )שוקי( שגב חברי מערכת: אלה אלון ,שירה אורן ,רות אורן, אמיר אליאסקו ,אלית אלקון ,תומר בראל, אפי ברק ,רענן גלעדי ,נורית דגן ,עודד ובר, אלכס וירין ,אמיר ונג ,יואב זאבי ,מיה זינגר, צחי זך ,מיכל זלצמן ,סיגל טורג'מן ,רוני טלמון, דלית כהנא-גרבי ,רות לובן ,קרן לנדה-דובב, נדין מייבלום ,אריאל מילשטיין ,תמר מרקוביץ, נטלי משען ,נעם פינגר ,רוני פלג ,ערן פרי, זיו פרייז ,אורי קידר ,מירי קמחי ,נעם רונן, אסף ריינדל ,לימור רסלר ,שוקי שגב, כרמית שוורץ ,יניב שקל
כרך כד עורך ראשי: פרופ' אלימלך וסטרייך עורכים: שמוליק בכר ,תומר בראל ,סיגל טורג'מן, אופיר נוה ,רוני פלג
חברי מערכת עיוני משפט עורכים כרך יג: גיל אוריון ,אהוד ארצי חברי מערכת: גיא אבן-עזרא ,דן אבנון ,עינת בר-אילן, חגית בראון-וינטרוב ,ורדית גורפינקל, אייל גרוס ,סיגל דוידוב ,עידו דינשטיין, אלי הרוש ,ליעד וטשטיין ,יובל זהר, אסנת חגאי-ליב ,סיגלית יצחקי ,גורי סביר, איריס קנאור ,מיכל רבינוביץ ,גיל רון ,גלאי שריר
כרך יד עורך ראשי: ד”ר אשר מעוז עורכים: עידו דינשטיין ,ליעד וטשטיין חברי מערכת: קרני אחיעזר ,קרן אטינגר ,שרון אמיר, עלי בוקשפן ,עדי ברקאי ,טל דנון ,ניב זקלר, דניאלה ירון ,נורית לזר ,רותי פלאטו ,רונן ציטבר, דורי קימל ,גלית שפוטהיים ,עידו שפירא
כרך טו עורך ראשי: פרופ' קנת מן עורכים: עלי בוקשפן ,דניאלה ירון חברי מערכת: אבי אורדו ,רונית אמיר-יניב ,מיקי בן-דב, יוחאי בנקלר ,אפרת בר-נתן ,דוד גילה, אילת הרפז ,דב וייס ,לימור טופז ,אסף לחובסקי, דורון נור ,דליה צוק ,חנוך שינמן ,מיכל שיצר
כרך טז עורכת ראשית: ד"ר אירית חביב-סגל עורכים: אסף לחובסקי ,דליה צוק חברי מערכת: אורלי ארז ,תמר בן-ארי ,מיכל ברון,
כרכים יג-יט רונית ברזיק ,תמר גורן ,אילת גרנות ,גיל דניאל, ורד טל ,אסף יעקב ,שלמה לנדרס ,יוסי עמוסי, רינת פטלר ,טל קנטור ,טל רביד
כרך יז עורך ראשי: ד”ר אריאל פורת עורכים: אורלי ארז ,אסף יעקב חברי מערכת: אורית אבישי ,ליאור איזנפלד ,קרן ארז, יורם אשרי ,אסנת בן-אברהם ,עדי גילת, רן גרודצקי ,זהבה זביט ,אילן זהר, אורלי חרדון ,איילת )מימי( יבין ,עילם לוין, ענת מילמן ,מאיה סידיס-וגר ,נאוה קורמן, עמית קורן ,סילביה רביד ,טל שפרנט, אבירם שרף
כרך יח עורך ראשי: ד”ר אנדרי מרמור עורכים: אורית אבישי ,זהבה זביט חברי מערכת: אמיתי אבירם ,ליאור איזנפלד ,טלי בירן, לביא בן-פורת ,תדהר גולן, אורטל דברה-בן-אלטבה ,דני דנקנר, ארדת ורבר ,מיכל זילברשטיין ,חגי טרסי, עמוס כפיר ,יאיר לבנה ,עדו לוין, קרן-קלאודיה לייזר ,יעל פוקס ,שרון צנציפר, אפרת רם ,דוד שמאי ,מיכל שפיגל
כרך יט עורכים ראשיים: ד”ר דפנה ברק-ארז ,ד”ר אנדרי מרמור עורכים: עמוס כפיר ,יעל פוקס חברי מערכת: הלית אורן ,איל אנברג ,ישי בלנק ,גונן גומלסקי, דנה גרובר ,שרון ון-אמבדן ,אהד זהבי,
חברי מערכת עיוני משפט
כרך ח עורך ראשי: ד”ר יצחק הדרי עורכים: איתן אדר ,נוחי דנקנר ,אריאל פורת חברי מערכת שי אלכסנדרוני ,אברהם אלתר, גיורא ארדינסט ,יעל בן-פורת ,יוסי גייר, יעל גרוסמן ,חנה דטנר ,נוחי דנקנר, זאב הולנדר ,ראובן וולף ,דוד חודק, עדלאי חומסקי ,שי יניב ,ארז לבנון, דרור לזבניק ,יעל מלכיאל ,סוזי נבות, נירה סטופאי ,אריאל פורת ,אבי פישר, שמואל רביב )רבינוביץ( ,נחמה רבינר, דידי רוטשילד ,הדסה שוורץ ,נורית שורק
כרך ט עורכת ראשית: פרופ' רות בן ישראל עורכים: נוחי דנקנר ,אריאל פורת ,בועז אוקון, חנה דטנר-הדס חברי מערכת: חני אבירם ,בועז אוקון ,שי אלכסנדרוני, אברהם אלתר ,גיורא ארדינסט ,יעל בן-פורת, יוחנן גבאי ,חנה דטנר-הדס ,זאב הולנדר, נתי הרמתי ,ראובן וולף ,דוד חודק ,שי יניב, ארז לבנון ,דרור לזבניק ,עדי מגד ,יעל מלכיאל, סוזי נבות ,גלעד נויטל ,עופר נמרודי ,אבי פישר, רוני קלגסבלד ,שמואל רביב )רבינוביץ(, אורי רוזן ,דידי רוטשילד ,הדסה שהם, נורית שורק
כרך י עורך ראשי: פרופ' מנשה שאווה עורכים: בועז אוקון ,דוד גורן ,שי יניב ,רויטל כרם חברי מערכת: חני אבירם ,גדעון אלעזר ,גיורא ארדינסט,
כרכים ח-יג מיכל בדיחי ,אליענה בלייר ,שמואל בן חיים, בועז בן צור ,יוחנן גבאי ,דוד גורן ,אורן גרוס, נתי הרמתי ,ראובן וולף ,רויטל כרם ,ארז לבנון, דרור לזבניק ,עדי מגד ,אביעד מיתר, יעל מלכיאל ,גלעד נויטל ,עופר נמרודי, רוני קלגסבלד ,לנה קנטי ,אורי רוזן ,שרי רוזן, נורית שורק ,ניצה שעשוע
כרך יא עורכת ראשית: פרופ' סמדר אוטולנגי עורכים: רויטל כרם ,הלל סומר ,יוסף עזגד חברי מערכת: גדעון אלעזר ,מיכל בדיחי ,ארז ביזר )בי-עזר(, אליענה בלייר ,שמואל בן-חיים ,תמר בן-פורת, בועז בן-צור ,מיכל ברנד ,צבי בר-נתן, דפנה ברק ,ירון בשן ,אורן גרוס ,שרון דוד, דורון דינאי ,מרדכי האן-מרקוביץ, כרמלה האפט-רוטפלד ,ישראל הולדשטיין, אלי וולצקי ,גדי טיכו ,ארי מילשטיין, חנה מנדל-קורין ,איריס פאפו ,שרי רוזן, ניצה שעשוע
כרך יב עורכת ראשית: ד”ר נינה זלצמן עורכים: צבי בר-נתן ,שרון דוד חברי מערכת: גיל אוריון ,עדי אלטשולר ,אהוד ארצי, אלון בינשטוק ,דפנה ברק ,ירון בשן, דורית דורון ,דורון דינאי, כרמלה האפט-רוטפלד ,ישראל הולדשטיין, אמיר זולטי ,גיא זיידמן ,גד טיכו ,עופר נעמת, מיכל נתן ,ירון פירדי ,שי רוה
כרך יג עורך ראשי: ד”ר חיים גנז
כרכים א-ז
חברי מערכת עיוני משפט
כרך א
כרך ה
עורכים ראשיים: פרופ' זאב צלטנר ,נילי גרבלסקי חברי מערכת: ברוך ברכה ,ד"ר יוסף גרוס ,אליעזר לדרמן, ד"ר י .לוי ,דליה נוימן ,א .פולנסקי, דליה קושל
עורכים ראשיים: פרופ' זאב צלטנר ,אריאל רוזן-צבי עורכים: צבי רוטנשטיין ,ישראל צרקוב חברי מערכת: ורדה גולדמן ,יוסף גולדשטיין ,אביתר גושן, מוטי גלוסקא ,תמר גלעד ,יורם דנציגר, גבי הורוביץ ,דורית ולדר ,דוד חיות ,אליהו לוין, זאב מאי ,יוסי מאיר ,דורית פיגל ,צבי פירון, ישראל צרקוב ,גדעון קלוגמן ,סמדר רהב, יורם שגב ,גדעון שרויר
כרך ב עורכים ראשיים: פרופ' זאב צלטנר ,ברוך ברכה עורך: אהרן מילשטיין חברי מערכת: יהודית אנגל ,יעקב בלטמן ,שלמה בן-יוסף, פגי כזם ,צפורה כהן ,אליעזר לדרמן, מנחם מאוטנר ,ליפא מאיר ,נתן מאיר, עדי מיכלין ,חנן מלצר ,דליה נוימן ,ירון סהר, חיה פרס ,דניאל קליר ,אורי רגב
כרך ג עורכים ראשיים: פרופ' זאב צלטנר ,ברוך ברכה עורכים: אליעזר לדרמן ,משה בורונובסקי חברי מערכת: יאיר אורעד ,מיכל בר-אילן ,שרון ליבר, צבי נויהאוס ,משה סטוביצקי ,צבי רוטנשטיין, דוד שמש
כרך ד עורכים ראשיים: פרופ' זאב צלטנר ,שלמה בן-יוסף עורכים: צבי רוטנשטיין ,מיכל שריר חברי מערכת: יוסף ברוך ,ורדה גולדמן ,מוטי גלוסקא, צבי הר-נבו ,רות יפה ,אריה יוסקוביץ, גיל ליידנר ,רונית לידור ,טהר סגל ,צבי פירון, ישראל צרקוב ,חיים שיין
כרך ו עורכים ראשיים: אריאל רוזן-צבי ,ד"ר אליעזר לדרמן, ד"ר מרדכי מירוני חברי מערכת: אריה בבצ'וק ,אורית בדיאן ,יוסף גולדשטיין, תמר גלעד ,מיגל דויטש ,יורם דנציגר, גבריאלה וליסר ,בתיה חיימוב ,אליהו לוין, זאב מאי ,יוסי מאיר ,עודד ערן ,דורית פיגל, אביגדור קלגסבלד ,גדעון קלוגמן ,סמדר רהב, עזריאל רוטמן ,אלכסנדר רכטר ,יורם שגב, גדעון שרויר
כרך ז עורך ראשי: ד”ר מרדכי מירוני עורכים: יורם דנציגר ,עודד ערן חברי מערכת: איתן אדר ,אברהם אלתר ,אורית בדיאן, יוסי גאייר ,יעל גרוסמן ,שמואל גרוסמן, מיגל דויטש ,גבריאלה וליסר ,עדלאי חומסקי, בתיה חיימוב ,דרור טיטנוביץ ,מאיר לינזן, שאול מנהיים ,נירה סטופאי ,אורן עמיאל, עודד ערן ,אביגדור קלגסבלד ,דב רביד, נחמה רבינר ,עמי שחר ,גדעון שרויר
חברי מערכת כרך מ עיוני משפט
נטלי משען-זכאי, היועצת המשפטית הראשית של קבוצת הראל ביטוח ופיננסים
2005 תמר פלדמן, סמנכ"לית חברת ERI חברת מערכת ,כרך כח; עורכת ,כרך ל
החברוּת בעיוני משפט ,בפרט כעורכת ,הייתה בעבורי ללא ספק מקפצה להמשך דרכי המקצועית .היא הייתה מליצת-יושר בנוגע לכושר המחשבה והניתוח שלי בבואי להתקבל להתמחוּת באגודה לזכויות האזרח ואף ללימודי התואר השני באוניברסיטת ניו- יורק; היא שכללה את יכולות ההובלה ועבודת הצוות שלי לקראת תפקידיי כמנהלת; היא נתנה בידיי כלים לכתוב ולפרסם מאמרים בכתבי-עת מובילים; וחשוב לא פחות מכל אלה – היא הפכה את לימודי התואר הראשון שלי למעניינים ולמאתגרים הרבה יותר.
עמרי רחום-טוויג, דוקטורנט, מרכז צבי מיתר חבר מערכת ,כרך לה; עורך ,כרך לו
החברוּת במערכת עיוני משפט תרמה לי רבות להמשך הדרך .בעיקר ,היא הקנתה לי כלי חשוב ,והוא היכולת להתמודד עם קריאת מספר רב של טקסטים ארוכים ומורכבים בתקופות זמן קצרות יחסית. מאמר שאני זוכר במיוחד הוא מאמרו של אביחי דורפמן "כיבוד האדם והמשפט החוקתי הישראלי" .המאמר היה מרתק כבר בקריאה ראשונה בין העורכים, ועבודת הצוות עליו ,יחד עם חברי המערכת ,הייתה מאתגרת דווקא בשל איכותו הגבוהה ,שחייבה אותנו לחשיבה ביקורתית מאומצת כדי להעיר הערות מועילות מספיק ולתרום את תרומתנו לעיבוד המאמר לקראת פרסום.
2012
להיות חלק ממערכת של כתב-עת תורם רבות לסטודנטים צעירים למשפטים ,יותר מכפי שניתן לדמיין .התרומה היא הן במישור הטכני והן במישור המהותי .במישור הטכני ,של הסדר והניקיון ,אני חושבת שמי שהיה חבר מערכת מגיש אחר כך כל החיים ניירות מסודרים ,כתובים ללא שגיאות-כתיב, ומנוסחים בצורה בהירה ומסודרת .זה נהיה טבוע בך .כעורך-דין אינך יכול להגזים בחשיבותו של הרגל זה .במישור המהותי, תרגול החשיבה הביקורתית וההיחשפות לכותבים רבים בעלי שיעור-קומה ולמאמרים מסוגים ומתחומים שונים הם חוויה מעשירה ומלמדת בכל קנה-מידה שהוא.
כיום ,כאשר מגיע אליי עורך-דין שהיה בעבר חבר מערכת ,אני מודה שהוא מקבל אצלי נקודות זכות רבות יותר ,פשוט כי אני יודעת שהמערכת היא בית-ספר טוב ,ושהיא נותנת מעבר למה שמקבלים הסטודנטים שלומדים בפקולטה.
2017
1998
חברת מערכת ,כרך כב; עורכת ,כרך כג
פרופ' מנחם מאוטנר, אוניברסיטת תל-אביב חבר מערכת ,כרך ב על המאמר "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי" ,אשר פורסם בכרך יז
1989
1994
1993
בשנת 1992שבתי משהייה של שנתיים באוניברסיטת מישיגן .החלטתי שאני קושר את המשך חיי בישראל. כחלק מכך החלטתי להתמקד בשנים שלאחר-מכן במשפט הישראלי ,ופחות במשפט האמריקני .הרעיון למאמר "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי" ,שפורסם בעיוני משפט יז ,התעורר אצלי שנים אחדות קודם לכן ,בעת לימודי הדוקטורט .עם שובי מאוניברסיטת מישיגן החלטתי לפתחו בכתובין. מה שעניין אותי במיוחד היה השינויים בדרכי ההנמקה שהתחוללו בשנות השמונים בפסיקת בית-המשפט העליון ,ופחות עלייתו של האקטיביזם השיפוטי.
עברה עליי שנה מרתקת ,שבה קראתי באופן נרחב פסיקה של בית-המשפט העליון ,בעיקר פסיקה משנות החמישים ומשנות השמונים ,יחד עם חומרים תיאורטיים מרתקים במגוון תחומים. רציתי לכתוב חיבור העוסק בתהליכים "גדולים" מבחינת היקפם ,ופחות בסוגיות פרטיקולריות .לנגד עיניי עמדו כמה ספרים מסוג זה ,ביניהם ספרו של גרנט גילמור "מות החוזה" וספרו של יונתן שפירא "עילית ללא ממשיכים".
ד"ר יואב ספיר, הסניגור הציבורי הארצי >> המשך פרופ' יוחאי בנקלר, אוניברסיטת הרווארד
אני חייב את תודתי לכך שהיו אנשים טובים בדרך שאומנם דחו את הגרסות הראשונות ,אבל הסכימו להקדיש את הזמן ,להציע שיפורים ,וללמד אותי כיצד לבנות מאמר. החלק הקשה ביותר בעבודה האקדמית הוא הכתיבה, ולכן צריך לכתוב רק על דברים שבוערים בך .זה מה שלמדתי בתהליך העבודה הארוך והאינטנסיבי על המאמר הזה .הנושאים שעוררו בי תחושה עמוקה של משמעות מוסרית בשנה הראשונה ללימודים ודחפו אותי לכתוב את המאמר – כיצד שליטה בקניין פרטי ַמב ָנה כוח חברתי ,חופש וצדק – השפיעו באופן עמוק על המחקר שלי גם שנים לאחר-מכן.
חבר מערכת ,כרך יט; עורך ,כרך כ
זכורות לי הנסיעות למפגשים עם הכותבים ,ביניהם ענקי משפט כנשיא בית-המשפט העליון דאז מאיר שמגר ,שעימו נפגשנו בלשכתו ,ופרופ' ש"ז פלר ז"ל ,שעימו נפגשנו בביתו בירושלים. העובדה שכותבים בעלי-שם קיבלו את הערותינו בברכה ,קיימו איתנו – סטודנטים בשנה השנייה או השלישית ללימודינו – שיחות ענייניות ולבביות ,ואף ערכו שינויים במאמריהם ,הייתה מופלאה בעיניי. באותה עת ,המחלוקת סביב העוּבּרים המוקפאים של בני-הזוג נחמני הסעירה את האקדמיה המשפטית וסיפקה לה כר פורה לכתיבה .בכרך יט )שבו שימשתי חבר מערכת( פורסמו תגובה של אנדרי מרמור על מאמרו של חיים גנז בנושא )שפורסם בכרך יח( וכן תגובה של גנז על תגובתו של מרמור .חברי המערכת נחלקו בין המצדדים בגנז לבין המצדדים במרמור .בכרך כ )שבו שימשתי כעורך( פורסמו רשימותיהן של דפנה ברק-ארז ושל סיגל דוידוב-מוטולה בעקבות אותה פרשה.
פרופ' דפנה ברק-ארז, שופטת בית-המשפט העליון חברת מערכת ,כרכים יא-יב; עורכת ראשית ,כרך יט
1982
1989
1985
החברוּת במערכת עיוני משפט הייתה משמעותית לצמיחה המקצועית שלי .למדתי ממנה כי עבודה משפטית מצוינת היא כזו שמשלבת חשיבה ביקורתית על רעיונות "גבוהים" עם דיוק בפרטים הקטנים .אני זוכרת שבראיון הקבלה נשאלתי אם כתלמידה מצטיינת לא אשתעמם מהעיסוק בהיבטים הטכניים של העבודה. השבתי על כך בשלילה מתוך שכנוע פנימי ,ועד היום אני מאמינה שאי-אפשר לעסוק בעקרונות וברעיונות משפטיים מורכבים ללא דיוק בפרטים ,כשם שפתרון של שאלות קטנות מחייב הבנה של ההקשר המשפטי והתיאורטי הרחב.
את המאמר הראשון שלי – "חופש הגישה לאמצעי- התקשורת – איזון אינטרסים בתחומי הזכות לחופש- ביטוי" – פרסמתי בעיוני משפט .מבחינה זו ,עיוני משפט היה גם הבית האקדמי הראשון לעבודתי המחקרית. מאז הוספתי ופרסמתי בכתב-העת מאמרים רבים, ובדרך זו הוא ליווה אותי בדרכי המקצועית .זכורה לי השמחה על כך שבתוך שנים מספר לאחר פרסומו ,חזר מאמרי הראשון וצוטט בפסיקתו של בית-המשפט העליון .אומנם ,המבחן לכתיבה אקדמית אינו רק הפן היישומי שלה ,אולם תרומתה לחיי המעשה הייתה תמיד חשובה מאוד בעיניי.
אלוף שי יניב,
פרופ' יוחאי בנקלר,
נשיא בית-הדין הצבאי לערעורים ושופט בית-המשפט המחוזי בתל-אביב
)עד יולי (2016 )מיולי (2016
חבר מערכת ,כרכים ח-ט; עורך ,כרך י
כחבר מערכת וכעורך רכשתי כלים אחדים ,ביניהם פיתוח חשיבה ביקורתית ,העמקה במחקר משפטי, יסודיות ודיוק .זכורים לי רבים מהמאמרים שעליהם עבדתי ,ובכלל זה מאמרו המצוין של פרופ' אוריאל רייכמן משנת " – 1984הערת האזהרה – מהות ,יצירה והגנה כנגד עסקאות נוגדות" – שתרם תרומה חשובה להתפתחות המשפטית בתחום זה .החברוּת במערכת עיוני משפט הולידה גם חברוּת לשמה .עם מקצת מעמיתיי למערכת נשמרו קשריי החברתיים עד היום.
אוניברסיטת הרווארד חבר מערכת ,כרך טו
את מאמרי הראשון " -אי-הפליה בדיור :תחולה ,היקף וסעדים במסגרת המשפט הקיים" – כתבתי בשנה א. הוא נכתב אומנם בשנה א ,אבל עבר שלושה עורכים עד פרסומו ,כאשר הייתי כבר בשנה ג .הגרסה המקורית נשלחה לפרופ' חיים גנז ,אשר הבין שיש למאמר עוד דרך ארוכה לעבור ,אבל אני חושב שהוא ,ובמידה רבה אף יותר פרופ' לאון שלף ,זיהו את התשוקה של סטודנט שרוצה לנסות להשפיע על העולם דרך כתיבה .הם שלחו לי הערות למאמר ,ואני תיקנתי בהתאם ,ובשנה ב, אחרי שעבדתי על המאמר עם פרופ' קנת מן ,הגשתי אותו לכרך הבא ,עד שבסופו של דבר הוא התקבל. המשך <<
אבי פישר, יו"ר כלל תעשיות בע"מ חבר מערכת ,כרכים ח–ט
1972
1980
1971
עיוני משפט במנהרת הזמן
הגעתי לפקולטה משירות צבאי מפרך של ארבע שנים כמפקד פלוגת טנקים בסיני ,רחוק מאוד מההוויה האקדמית. כאשר התאקלמתי בפקולטה ,הצבתי לעצמי שלוש מטרות: להיות חבר במערכת עיוני משפט ,להשתתף במשפט המבוים הפומבי ,ולהשתלב לאחר סיום הלימודים בסגל ההוראה של הפקולטה .אני מאושר שהצלחתי להגשים את כל שלוש המטרות ,והיה לכולן משקל רב בהמשך דרכי המקצועית. מאחר שמספר הבמות הפוטנציאליות לפרסום היה אז קטן, והֲה ִניעה והצורך לפרסם היו גדולים ,הוקדש במערכת זמן רב לדיון מה איכותי ומח ֵדש ולכן ראוי לפרסום ,ומה לא. המשמעות הייתה לא פעם לסרב לפרסם מאמרים שחלקם נכתבו על-ידי המורים שלנו .למשל ,חשנו שאנו נוטלים חלק במחלוקת הענקים בין פרידמן לברק לעניין כללי הפרשנות בדיני חוזים ,ומובן שדגלנו בפרידמן מתל-אביב ...ובצדק. עבודה על מאמר כיום שונה לחלוטין מאשר לפני שלושים וחמש שנה .אנחנו עבדנו מול נייר ,ולא מול מחשב .קשה להסביר לחברי המערכת של היום עד כמה היה קשה ומסורבל לעמוד בלוחות-זמנים .למרות הקושי הטכני ,זכורה לי השאיפה למצוינות ולתוצאה מושלמת תוך הקפדה על מהות ,מחד גיסא ,ועל כללי ציטוט ,מאידך גיסא.
חנן מלצר, שופט בית-המשפט העליון חבר מערכת ,כרך ב
בשעתו )שנת (1972הייתה התחרות על כניסה למערכת כתב-העת קשה )במחזור שלנו היו מצטיינים רבים( ,וכל מי שהתקבל היה מאושר .בתקופתי ניתנה לכל חבר מערכת האפשרות להציע מאמר לפרסום פרי-עטו .מימשתי אפשרות זו וכתבתי את המאמר" :פנייה לנציב תלונות הציבור – ערכאה קודמת לבג"צ?" .מאמר זה היה החיבור המשפטי הראשון שכתבתי )הייתי אז בשנה ג בפקולטה( ,והתרגשתי מאוד כאשר הודיעו לי שהוא התקבל לפרסום )ראה אור בכרך ב של עיוני משפט( .כעבור שלוש-עשרה שנים ,כאשר הגיע המאמר ל"בר-מצווה" ,הפנה בית-המשפט העליון )מפי השופט אהרן ברק )כתוארו אז(( למאמרי זה ,ושוב רחב ליבי.
מאמרו של נתן מאיר, ״על מעמדה של חקיקת משנה״, אשר פורסם בכרך א של עיוני משפט, הוא המאמר הראשון של עיוני משפט שצוטט על-ידי בית-המשפט העליון.
מאמרו של מנחם מאוטנר, "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי", אשר פורסם בכרך יז של עיוני משפט, הוא בין המאמרים המשפטיים המצוטטים ביותר באקדמיה הישראלית.
מאמרם של אריאל פורת ואלכס שטיין, ״דוקטרינת הנזק הראייתי״, אשר פורסם בכרך כא של עיוני משפט, צוטט 113פעמים בפסיקה והוא המאמר שצוטט הכי הרבה פעמים על-ידי בתי-המשפט בישראל מבין מאמרי כתב-העת.
עיוני משפט במספרים:
40
32
94
695
כרכים
עורכים ראשיים
עורכים
חברי מערכת
994 2920 מאמרים
ציטוטים בפסיקה מתוכם 671ציטוטים בפסיקת בית המשפט העליון
ומקשה עליך בשאלות קשות ,מנסה להגן על עבודתך אך גם משפר אותה באופן משמעותי לאור הביקורות שקיבלת – אינך יודע עבודת מחקר מהי. בית-הספר למשפטים באוניברסיטת שיקגו ,שהוא "הבית המקצועי" השני שלי זה שנים ,ידוע בין היתר בסדנת המשפט והכלכלה שלו ,שהיא הסדנה האגרסיבית ביותר בארצות-הברית ואולי בעולם כולו .בפעם הראשונה הצגתי מאמר בסדנה זו לפני כחמש-עשרה שנה .לעולם לא אשכח את החוויה – איני חושב שעמדתי באתגר אינטלקטואלי כזה לפני כן" :חבטות" מכל הכיוונים ,של פרנק איסטרברוק )שהוא אולי כוכב הסדנות מספר אחת בארצות-הברית(, משפחת פוזנר )ריצ'רד ואריק( ,ריצ'רד אפשטיין ,סול לבמור ,דגלס בירד ,קס סנסטיין ועוד רבים אחרים .לא הייתה זו חוויה פשוטה ,אך יצאתי מן הסדנה עם הערות שאפשרו לי לשפר את המאמר .חשוב יותר :יצאתי משם עם ההכרה שרק עכשיו אני מבין באמת – יותר מעשור מתחילת הקריירה האקדמית שלי – איך יש לעשות מחקר אקדמי ולאיזו רמת עומק צריך להגיע. פרויקט הסמינר נועד לספק לתלמידים חוויה דומה לחווייתי שלי בשיקגו )אם כי בעוצמה מתונה יותר( .כוונת המשתתפים בסדנת הפרויקט אינה חלילה לפגוע במציג או להביכו ,אלא לסייע לו ,בדרך של שיחה אינטלקטואלית רבת משתתפים ,לשפר את עבודת המחקר שכתב. וככל שִיקשו ההערות ,אות וסימן הוא לאיכותו הגבוהה של המאמר .אמת ,סדנה אינה הכלי היחיד של חוקר לחשוף את עצמו לביקורת ,שהרי לא אחת אנחנו מבקשים מעמיתינו לקרוא את מחקרינו ולהעביר לנו את הערותיהם .אך בפורום הרחב יותר – של הסדנה – יש משהו מיוחד ,שאי-אפשר להשיג בדרכים אחרות :לחוכמת הקהל ,ולדינמיקה שנוצרת בסדנה ,אין תחליף! הצגת עבודת מחקר לביקורת עמיתים היא אם כן שיא המחקר האקדמי ,וטוב שתלמידינו יחוו זאת הן כמציגי מחקרים והן כמאזינים ומגיבים .אלא שמאז נחנך פרויקט הסמינר רבו הסדנות בפקולטה ,שבחלקן משתתפים תלמידים אשר מקשים בשאלות ומגישים ניירות עמדה .האם במצב זה נותר עוד ערך מוסף לפרויקט הסמינר? תשובתי החד-משמעית היא – כן! בסדנות של פרויקט הסמינר יש אווירה מיוחדת אשר שום סדנה אחרת אינה יוצרת .אולי משום שהמשתתפים בסדנה עושים זאת "בהתנדבות" ,בהתלהבות ,ולא על-מנת לקבל פרס )או קרדיט( ,ואולי מפני שחבריהם הם החוקרים שמציגים את מאמריהם; תהא הסיבה אשר תהא – בשום סדנה אחרת אין השתתפות פעילה כל-כך של התלמידים ,ואין אווירה חברית והזדהות אמיתית כל-כך של המשתתפים עם מציג המאמר .אני מקווה שפרויקט זה של עיוני משפט יימשך עוד שנים רבות ,ושאווירת המחקר שהוא משרה תיטיב איתנו .אני מקווה גם שעם השנים יימצאו לנו תלמידי שנים ג או ד )או אולי תלמידי תואר שני או שלישי( שיעשו כתלמידים את שעשו לפניהם דגלס מלמד ,ויליאם פרדו וליסה ברנשטיין.
על כתיבה סטודנטיאלית ופרויקט הסמינר פרופ' אריאל פורת לפני יותר מעשור יזמה מערכת עיוני משפט ,בתמיכתי )כדקאן הפקולטה( ,את פרויקט הסמינר .העורך הראשי של עיוני משפט היה באותה עת פרופ' דיויד גילה ,והעורכים היו אחיעד גבריאל לוי ,יונתן רז ומורן שקל .הרעיון העיקרי בפרויקט ,לפחות מנקודת-מבטי ,היה לחשוף לפני התלמידים* בפקולטה את חווייתה של עבודת המחקר .רעיון-משנה היה לעודד תלמידים מצטיינים לפרסם את פרי מחקרם בעיוני משפט או בכתבי-עת משפטיים אחרים. הקורא יכול לתמוה אם ייתכן שתלמיד תואר ראשון יכתוב מאמר מחקרי הראוי לפרסום בכתב-עת משפטי טוב .להבדיל מתחום המדעים המדויקים ,שם שיא היכולת המחקרית מגיע בדרך-כלל בגיל צעיר למדי ,בתחום המשפטים ,כמו בתחומי מדעי הרוח והחברה, יכולת מחקרית מבשילה בדרך-כלל בגיל מבוגר יותר ,עם צבירתם של ידע וניסיון .קשה על- כן לדמיין שתלמיד תואר ראשון יכתוב מאמר מצוין ,קל וחומר מאמר פורץ-דרך .אכן ,קשה לדמיין ,אך המציאות עולה על כל דמיון .המאמר המצוטט ביותר שפורסם במאה העשרים בתחום דיני הנזיקין נכתב על-ידי תלמיד שנה ג ,דגלס מלמד ,ומורה מפורסם שלו; המאמר המצוטט ביותר שפורסם במאה העשרים בתחום דיני החוזים נכתב גם-כן על-ידי תלמיד שנה ג ,ויליאם פרדו ,ופרופסור ידוע-שם; ולבסוף ,מאמר בעל חשיבות רבה במיוחד בתחום דיני החוזים ,שפורסם גם הוא במאה העשרים ,נכתב על-ידי תלמידת שנה ג ,ליסה ברנשטיין, לימים פרופסורה באוניברסיטת שיקגו .שנה ג ,כך מתברר ,יכולה להיות שנה פורייה במיוחד! מאז יצא פרויקט הסמינר לדרך ,יותר מעשרים תלמידים ,מתוך מאות רבות של מועמדים שנבחנו בקפידה על-ידי חברי מערכת עיוני משפט לדורותיהם ,הציגו את מחקריהם בסדנה של פרויקט הסמינר .הצגה זו מתקיימת לפני חברי מערכת עיוני משפט ,לפני תלמידים אחרים שמגלים עניין בפרויקט ,וכן לפני דקאן הפקולטה וחלק מחברי הסגל שלה .אחדים מן המאמרים פורסמו בסופו של דבר בכתבי-עת בישראל .עד כמה שידיעתי מגעת ,המציגים נהנו מאוד מן החוויה ולמדו ממנה רבות .אף המשתתפים בסדנה נהנו מאוד מקריאת המאמרים המצוינים ומהדיון בהם. כל תלמיד באוניברסיטה יודע כי עבודתו של חבר סגל אינה מתמצית בהוראה ,וכי המחקר הוא שמצוי בלב העשייה האקדמית .מעטים יותר מבינים לעומק מהי עבודת מחקר .חלק מן התלמידים )המצטיינים( עובדים כעוזרי-מחקר של חברי הסגל או כחברים בכתבי-עת משפטיים של הפקולטה ,כל התלמידים כותבים עבודה סמינריונית במסגרת התואר הראשון, וכל התלמידים )כך אני מקווה( קוראים מחקרים שנכתבו על-ידי חוקרי משפט .כל התלמידים "טועמים" אם כן ,בדרך כזו או אחרת ,מן המחקר המשפטי .אולם עד שאינך כותב עבודת מחקר עצמאית ברמה גבוהה ,חושף אותה לביקורת ,עומד לפני קהל שקורא את עבודתך *האמור בלשון זכר – אף לשון נקבה במשמע.
ורבים אחרים מכהנים בתפקידים מרכזיים באקדמיה ובמערכת המשפט .אכן ,חברּות במערכת של עיוני משפט מהווה ביטוי להישגי העבר ,והיא גם בבחינת תחזית אופטימית לעתיד. כאשר פנו אליי עורכי עיוני משפט לפני עשור וביקשו ממני לכתוב דברי פתיחה לרגל הכרך השלושים של הביטאון ,חשבתי על תפיסת הזמן היחסית .כסטודנטית בפקולטה למשפטים סברתי כי תקופה של כשלושים שנה היא מופלגת ביותר ,כמעט בלתי-אנושית; זה ,למשל, ִמשכּה של תקופת שלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל – שלטון שהטביע חותם עמוק על המשפט הישראלי. עתה התבקשתי לכתוב דברים אחדים לרגל הכרך הארבעים של עיוני משפט .האם השתנו הדברים עתה ,עשר שנים לאחר ציון-הדרך הקודם? התשובה חיובית :השינויים שהתחוללו בעשור האחרון ,שהנצו עוד קודם לכן ,הם מפליגים .הגלובליזציה ,מצד אחד ,והשינויים הטכנולוגיים ,מצד אחר ,מציבים אתגר כבד בפני כל עיתון ,ובמיוחד בפני כתב-עת משפטי. השינוי הטכנולוגי מתבטא לא רק בתהליכי הדיגיטציה ,אלא גם בשינוי תפיסת הזמן .המידע, כל מידע ,מועבר כהרף-עין ,והתגובה עליו אמורה להיות אף היא מהירה .קצב הדפוס של פעם כבר אינו תואם את זמן התגובה הנדרש .תגובה מאוחרת נהפכת ללא-רלוונטית .מעבר לכך ,תהליך הגלובליזציה ,השינוע המהיר הבין-מדינתי והבין-יבשתי ,והתקשורת המיידית החוצה גבולות – מתגברים על מקום וחלל .תרבויות נספגות זו בזו ומזינות זו את זו .החוקרת הישראלית מעוניינת שדברה יגיע לעולם כולו ,ועל-כן ,בעידודם של כללי הקידום האוניברסיטאיים ,רוב הפרסומים הם באנגלית .מובן שיש חשיבות לפרסומים בבמות זרות – הן כדי לקדם את שוק הדעות ,הן כדי לנתק את ההערכות של עבודות מחקר מזיקות אישיות. אולם חשיבות לא-פחותה יש לפרסומים בעברית. למשפט ,כמו לכל תופעה חברתית ,יש ֶהקשרים מקומיים .ערכיו של המשפט בעולם המערבי דומים ,אך המשפט המחייב המקומי הוא תלוי-שפה .שפת המשפט בארצנו היא עברית .חוקרי המשפט ,המשמשים סוכנים של שינויים חברתיים ,מחויבים כלפי הקהילה המשפטית שבה הם חיים ופועלים .הפנייה לקהל הנמענים צריכה להיעשות בשפת המקום ,כלומר ,בעברית. העשור הבא יהווה אפוא תקופת הסתגלות ומבחן לשאלת התוחלת של בטאונים משפטיים בעברית .אני מקווה שבשנת היובל של עיוני משפט יהיו לנו כל הסיבות להמשיך להתגאות בהישגים המרשימים של עיוני משפט ,הבאים עתה לידי ביטוי בארבעים כרכיו הראשונים.
עיוני משפט בן ארבעים פרופ' נילי כהן בשנת ,1967חודשים אחדים לאחר מלחמת ששת-הימים ,אשר חוללה שינוי מהפכני בחייה של מדינת-ישראל ובחיי המזרח התיכון, התחולל שינוי בקנה-מידה מצומצם יותר בחיי האקדמיה המשפטית בישראל .הפקולטה למשפטים בתל-אביב נותקה מחבל-הטבור של הפקולטה למשפטים בירושלים ונהפכה לפקולטה עצמאית .ראשי הפקולטה דאז ,הדקאן ד"ר אמנון רובינשטיין יחד עם סגנו ד"ר דניאל פרידמן )כתואריהם דאז( ,ובכיר המשפטנים בפקולטה ,פרופ' זאב צלטנר ,החליטו לשנות את צביונה המעשי של הפקולטה ולהופכה לפקולטה בעלת אופי מחקרי-עיוני. בשנת ,1970בעקבות הוצאתו לאור של "משפטים" ,הביטאון המשפטי של הפקולטה למשפטים בירושלים ,החליטו צלטנר ועמיתיו לכונן ביטאון משפטי דומה ,שיהיה מבוסס על שיתוף-פעולה בין מרצים לתלמידים – שיתוף אשר ירבה ביניהם שיג ושיח ויסייע באיתור עתודה אקדמית לפקולטה הצעירה .בהיותי תלמידת השנה הרביעית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ,פנה אליי פרופ' זאב צלטנר בהצעה לערוך עימו את הביטאון .באחד הערבים של שנת 1970התקיימה ישיבה בחדרו עמוס-הספרים של צלטנר ,שבה השתתפו העורכים ,כמה מרצים וחברי מערכת נרגשים .בישיבה לובנה השאלה מה שם ייקרא לביטאון. התלבטנו בין "עין המשפט" לבין "המשפט" סתם ,ולבסוף הוחלט על "עיוני משפט" ,שיחבר בין העין המתבוננת של המשפט לבין העין המתבוננת על המשפט. הוצאתו של הכרך הראשון ,שכלל שתי חוברות ,לא הייתה קלה .דבר הוצאתו של העיתון נפוץ בין המרצים והתקבל בהתרגשות אך בספקנות :הכדאי להשקיע מאמצים בכתיבה דווקא לביטאון זה? מי יודע מה יהיו ערכו ותוחלתו של הרך הנולד? היה צורך להשקיע מאמצי שכנוע לא-מעטים בעניין זה ,ומכאן גם ניתן להבין שאחוז הדחייה של המאמרים שהתקבלו לא היה גבוה במיוחד .במהלך השנים הלך והתחזק מעמדו של הביטאון .הוא קנה לו שם ,ושוב לא היה צריך להפנות בקשות ותחינות לכותבים פוטנציאליים כדי לזכות בחומר ראוי. תהליך העריכה המתבצע על-ידי הסטודנטים מיועד להטמיע בהם את מה שהפקולטה אמורה להקנות לתלמידיה הן בצד התוכני והן בצד הערכי :יכולת הערכה של חומר מחקרי; הפעלת שיקול-דעת עצמאי לגבי מידת התאמתו של החומר ללא חשש וללא משוא-פנים; ועם כל אלה – דיוק ,אחריות ,מסירות ושיתוף-פעולה .אכן במשך השנים התגבשו דפוסים של עבודת מערכת שיצקו בכולנו אמונה מוחלטת ביכולתם של תלמידינו ובהכרעותיהם הענייניות .זאת ועוד ,תלמידי הפקולטה הם מן הטובים בקמפוס ,והמערכת מייצגת את הטובים שביניהם .כאשר עוברים על שמות הסטודנטים ששימשו במהלך השנים עורכים וחברי מערכת ,אפשר להתמלא בתחושת סיפוק :רבים מהם עורכי-דין מהשורה הראשונה,
ברכת עורכי כרך הארבעים גיא פריבר ,שירי קטלן ודניאל קופילוב כעורכי עיוני משפט בעודנו סטודנטים לתואר ראשון ,נפלו בחלקנו הזכות והכבוד לבחור את הפרסומים שיופיעו בכתב-העת המשפטי המוביל בישראל ,בדיון שוויוני אל מול עורכת ראשית פרופסורה ,ולעמוד בראש מערכת של שבעה-עשר סטודנטים וסטודנטיות עם נכונּות נדירה להקדיש מזמנם ,ממרצם ומחשיבתם החריפה למלאכת העריכה .נדמה שדי בתיאור קצר זה כדי להאיר את ייחודיותה של התופעה הנקראת "עיוני משפט". מעבר לכך שהכרך הארבעים הוא סיבה טובה לחגוג ,השתדלנו לראות בו בעיקר סיבה טובה לחשוב .כעורכים נדרשנו להתמודד עם שאלות אקזיסטנציאליסטיות ,לא פחות )במושגים של כתב-עת משפטי ,כמובן( .נדרשנו להתמודד עם שאלת הייעוד שלנו בעולם ,ולשאול עם מי אנו מבקשים לקיים שיח :האם פנינו לאקדמיה המשפטית או גם לדיסציפלינות אחרות? ואולי ניטיב למלא תפקידנו אם נשמש דווקא משענת לשופטים ,העמוסים לעייפה ,אשר זקוקים בוודאי למחקר אשר יאסוף ,ימיין וְיַמשב את הפסיקה? לאלה מתלוות שאלות מטרידות אף יותר .הרי לא אחת דובר על אינפלציה בכתיבה בעשורים האחרונים ,אשר פוקקת את צינורות הידע ומעכבת התפתחות מחקרית אמיתית .לא פעם קינן אפוא בליבנו החשש שנמעני כתב-העת מתקשים לשמוע את קולו הייחודי בתוך ההמולה המחקרית .גם אם מחשבה זו מרחיקת-לכת ,לא ברור כלל שהתהליך הארוך של פרסום מאמר ,שעובר עריכה מהותית ,טכנית ולשונית ,מאפשר לו "לעמוד בקצב" .זאת ועוד ,האם כתב-העת משפיע ומאתגר? האם הוא מקדם תיקון חברתי? האם הוא ניחן באומץ ובביקורתיות בלתי- מתפשרת? תהיות אלה ואחרות ליוו אותנו בכל רגע של עבודתנו .הן שהובילו אותנו לבחור מאמרים שטומנים בחובם פוטנציאל מובהק של השפעה על החוק והפסיקה בישראל ,ואשר מתאפיינים בעומק תיאורטי ובנופך בין-תחומי; הן שהניעו אותנו לפעול בהתמדה לקיצור זמני ההוצאה לאור ולשדרוג הגרסה המקוונת ,מתוך תפיסה שמחובתנו להתאים את עצמנו לתמורות המהירות בעולם המשפט ומחוץ לו; והן שהובילו אותנו להתעקש על איכות הכתיבה בעברית ,לנוכח מגמת נטישתה לטובת פרסום באנגלית ,שמשמעותה הבלתי-נמנעת היא זניחת העיסוק בתחומים חשובים בזירה הישראלית .מעבר להשפעתן על עבודתנו השוטפת, תהיות אלה עמדו בבסיס החלטתנו להקדיש כנס וגיליון מיוחד לבחינת זהותו ותרומתו של כתב-העת להתפתחותם של תחומי המשפט השונים ,כמו-גם לאיתור חסכים נושאיים ומתודולוגיים ,בתקווה שאלה יהוו "קריאת כיוון" לעיצובו העתידי של עיוני משפט ,ויפרצו אל מחוזות מחשבה מאתגרים ובעלי השפעה ,ברוח המסורת של כתב-העת זה ארבעים כרכים.
ברכת משרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'
משרדנו שמח ליטול חלק באירועי חגיגות הארבעים של עיוני משפט ,המהווים ציון-דרך לא רק בפעילותו של כתב-העת ,אלא אף בפעילותה האקדמית של אוניברסיטת תל-אביב. שיתוף-הפעולה של משרדנו עם עיוני משפט החל מתוך מחשבה כי יש ערך מוסף ליחסי- הגומלין בין האקדמיה והתיאוריה המשפטית לבין הפרקטיקה המשפטית ,וכי שיתוף-פעולה מעין זה עשוי להניב תוצרים חשובים שיש בהם כדי להעשיר הן את השיח המשפטי האקדמי והן את הפרקטיקה המשפטית .אנו סבורים כי בחיבור המיוחד שבין הפרקטיקה לתיאוריה יש כדי לתרום להכשרת משפטנים מעשיים טובים ,אשר ניחנים בחשיבה ביקורתית ,מכירים היטב את הָמֶטריה המשפטית ויודעים ליישמה .השופט האמריקני ג'רום פרנק ,במאמרו ,A Plea for Lawyer-Schoolsביטא היטב את החשיבות הרבה שיש בחיבור זה: “An interest in the practical should not preclude, on the contrary it should invite, a lively interest in theory. For practices unavoidably blossom into theories, and most theories induce practices, good or bad.”vvvvvvvvvvvvi בין עורכי-הדין במשרדנו יש בוגרים רבים של מערכות כתב-העת לדורותיהן .אנו שמחים על כך ,ורואים יתרון עצום בכלים המקצועיים שהסטודנטים רוכשים במסגרת עבודתם בכתב- העת ,אשר בבוא היום ישמשו אותם במסגרת עבודתם במשרדנו. אנחנו מברכים את חברי כתב-העת לדורותיהם ,ומאחלים עוד שנים רבות של שיתוף-פעולה פורה ועשייה משפטית.
ברכת העורכת הראשית פרופ’ דפנה הקר אני שמחה שנפלה בחלקי הזכות להיות העורכת הראשית של כרך מ של עיוני משפט ,ומודה לכל הסטודנטיות והסטודנטים שטרחו על חגיגות הארבעים .החגיגות כוללות גיליון נושאי מיוחד שיתפרסם בקרוב; ערב המציג את תוכני הגיליון ,שאליו הוזמנו כל חברות וחברי המערכת של כתב-העת לדורותיהם; ואת החוברת שבידיכם ,המציגה בתמצות את קורותיו של עיוני משפט. יותר מארבעה עשורים מהווה עיוני משפט במה מרכזית לפרסום מאמרים משפטיים בעברית. האתגרים שכתב-עת משפטי בעברית ניצב בפניהם כיום גדולים מבעבר .ראשית ,חוקרים וחוקרות ישראלים בתחום המשפט נוטים לפרסם את עבודותיהם בחוץ-לארץ – הן מתוך רצון להיות חלק מקהילת המחקר הבין-לאומית הן בשל מערכת תמריצים המתגמלת יותר על פרסום בבמות זרות .שנית ,האקדמיה המשפטית נהפכה בשנים האחרונות לדוקטרינרית פחות ולתיאורטית ובין-תחומית יותר .התפתחות זו מבורכת ,אולם יוצרת סכנה של נתק בין הכתיבה האקדמית לבין קהל-היעד המשפטי-הפרופסיונלי .עיוני משפט הוא כתב-עת שממשיך להתעקש על מצוינּות ועל יצירת גשרים בין האקדמיה לבין הקהילה המשפטית הרחבה .אני סבורה כי על חוקרי וחוקרות משפט הפועלים בישראל מוטלת החובה לתרום לפיתוחה של שיטת המשפט הישראלית ,על-ידי עריכת מחקרים רלוונטיים ופרסומם בעברית. אתגר נוסף שכתבי-עת משפטיים ניצבים בפניו ייחודי לתחום המשפטים .בניגוד לדיסציפלינות אחרות ,שבהן מערכות כתבי-העת בנויות מחוקרים ומחוקרות מומחים בתחום הרלוונטי, בכתבי-עת משפטיים המערכות הן סטודנטיאליות .יש כאן אנומליה שבה תלמידות ותלמידים משנים ב ו-ג לתואר הראשון שופטים כתיבה של פרופסורות ופרופסורים .כמי שמפרסמת גם בכתבי-עת של מדעי החברה ,הייתי ספקנית לגבי עבודת המערכת הסטודנטיאלית כאשר נטלתי על עצמי את העריכה הראשית של עיוני משפט .אולם בתום שנתיים אני מלאת התפעלות מהעבודה הרצינית והמעמיקה של חברי וחברות המערכת .למדתי להכיר סטודנטים וסטודנטיות חכמים ,חרוצים וחדורי ֲהִניעה ,המפעילים שיקול-דעת מדוד ומשקיעים שעות רבות בשיפור המאמרים .העובדה שכל ששת העורכים והעורכות שעבדתי איתם התקבלו להתמחות בבית-המשפט העליון מהווה עדות נוספת למצוינות הסטודנטיאלית שזכיתי ליהנות ממנה .נוסף על כך ,בניגוד לכתבי-עת משפטיים בחוץ-לארץ ,אנו שולחים את המאמרים לשיפוט חיצוני של מומחה או מומחית בתחום ,וכך העבודה הסטודנטיאלית משלימה מומחיּות ,ולא מחליפה אותה .כמו-כן ,בתקופת כהונתי עודדתי את חברות וחברי המערכת להתנסות בכתיבת מאמר קצר .להבנתי ,רק מי שניסה לכתוב מאמר בעצמו יכול להעריך נסיונות כתיבה של אחרים. אני מאחלת לכולנו המשך פעילות פורה ומתפתחת של עיוני משפט לטובת הקהילה המשפטית כולה.
ברכת דקאן הפקולטה פרופ’ רון חריס כסטודנט בפקולטה לא הזדמן לי להיות חבר מערכת .הייתי שקוע כל כולי בלימודים במקביל בחוג להיסטוריה כללית .התחברתי לעיוני משפט באמצע הדרך בין ההקמה לחגיגות ה .40-כחבר סגל צעיר, שנתיים-שלוש לאחר הצטרפותי לסגל הפקולטה ,פרסמתי שניים ממאמריי הראשונים בכרך כ" :נפילתו ועלייתו של מאסר החייבים" ויחד עם יורם שחר ומירון גרוס "אנטומיה של שיח ומחלוקת בבית-המשפט העליון -ניתוחים כמותיים" .אני גאה במיוחד בשני מאמרים אלו, הראשון השפיע על ביטולו של מאסר חייבים בהוצאה לפועל והשני פרץ דרך במתודולוגיה של מחקר כמותי של פסיקת בית-המשפט העליון .עיוני משפט נתן לי את הבמה הראשונה למחקר והשפעה על המשפט הישראלי .שנה מאוחר יותר כבר ערכתי את כרך כא .הזדמן לי להכיר חבורה נפלאה של חברי מערכת מעולים ,להתוודע לעבודת העריכה המקצועית ולמסורת המחייבת של כתב-העת. יציאתו לאור של כרך ה 40-היא אבן דרך היסטורית ,סיבה לגאווה ולחגיגה .עיון ברשימת חברי המערכת לדורותיהם הוא מסע היסטורי מרגש .חברי המערכת למן הכרך הראשון ועד היום מהווים גלריה מרשימה של כל המי ומי במשפט הישראלי בעשורים האחרונים :שופטים בבית-המשפט העליון ובערכאות אחרות ,אנשי אקדמיה בפקולטה שלנו ובפקולטות מובילות אחרות בארץ ובעולם ,שותפים מנהלים ושותפים בכירים במשרדי עורכי הדין המובילים ,ועוד ועוד .כבר ניתן לזהות את ההבטחה הגלומה בחברי המערכות של השנים האחרונות .מאמרים רבים בעיוני משפט הפכו לקנוניים ,נכללים ברשימות הקריאה של קורסים ,ומצוטטים בתדירות גבוהה בפסיקה ובכתיבה האקדמית. עיוני משפט הוקם ככתב-העת האקדמי השני בישראל ,שנים ספורות לאחר כתב-העת משפטים .היום יש בישראל כ 20-כתבי-עת אקדמיים במשפטים .מאז הקמתו גדל מספר הפקולטות למשפטים בישראל משלוש לכ ,15-מספר חברי הסגל הפעילים והכותבים גדל מעשרות בודדות לכמה מאות ,מספר הדוקטורנטים המפרסמים את מחקרם מבודדים לעשרות רבות .במקביל ,חברי סגל במוסדות המובילים מפרסמים חלק גדול ממחקריהם בכתבי-העת המובילים בעולם ובאנגלית .עם כל החשיבות של השתתפות בשיח המשפטי הבינלאומי ,בו תרומת חוקרים ישראלים היא בעיקר ברבדים התיאורטי ,האינטרדיסציפלינרי וההשוואתי ,הרי שיש נושאים בעלי רלוונטיות גדולה למשפט ולחברה בישראל שביחס אליהם ניתן לפרסם רק בישראל .השינויים המהירים האלו ממצבים את עיוני משפט במקום שונה לחלוטין מהמקום בו החל את דרכו לפני 40כרכים ,ומהמקום בו אני נפגשתי איתו לראשונה לפני 20כרכים .השינויים מטילים אתגרים מחד אך גם יוצרים הזדמנויות גדולות מאידך .העתיד של כתב-העת יהיה מזהיר כעברו ,אבל שונה מעברו .לפני שנעבור לאתגרי העתיד ראוי שנחגוג בהווה את הישגי העבר יחד עם כל מי שהיה שותף להם.
40כרכים לעיוני משפט
בחסות
40כרכים לעיוני משפט
בחסות פישר בכר חן וול אוריון ושות,