Page 1

‫יש לך גג פנוי במשק?‬

‫שוקל להרוויח מאנרגיה סולרית?‬

‫‪23‬‬ ‫שנה‬

‫אתה צריך שותף חזק!‬

‫לענבר ניסיון מוכח בתכנון‪ ,‬הקמה ותפעול המערכת‬

‫קבע פגישת יעוץ עוד היום! ‪089334041‬‬ ‫ירחון החקלאות המוביל בישראל‬

‫השותפים הטובים ביותר תחת השמש‬

‫‪www.agromashov.net‬‬

‫גיליון מס' ‪ ,262‬נובמבר ‪ ,2010‬כסלו תשע"א‬

‫‪ 25‬ש"ח‬

‫‪www.inbar-solar.com‬‬

‫פי הצומח‬

‫מה‬

‫דורה לענ‬

‫גיליון‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫לענפ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫פ‬ ‫ן‬ ‫והזית‬

‫"כאן שביתה"‬ ‫מאיר יפרח‪ ,‬מזכיר ארגון מגדלי ירקות ויו"ר‬ ‫מטה המאבק‪ ,‬מוביל את חקלאי ישראל‬ ‫לשביתה שעוד לא הייתה כמוה בתולדות‬ ‫המדינה ‪ f‬עד אז תנסה ההתאחדות להגיע‬ ‫להבנות עם האוצר על מכסות העובדים‬ ‫הזרים"‪ ,‬עמ' ‪30‬‬

‫‪f‬‬ ‫‪ f‬ישי‪" :‬שימור המשק המשפחתי ‪ -‬אחת ממטרות העל שלנו"‪ ,‬עמ' ‪38‬‬ ‫‪ f‬היסטוריה ‪ -‬ועידת החקלאות ה‪ 1-‬התקיימה בכפר‪-‬בלום‪ ,‬עמ' ‪46‬‬ ‫מיזם הזית של שאן ‪ -‬השקעה של כ‪ 20-‬מיליון ש"ח‪ ,‬עמ' ‪18‬‬

‫חקלאות‬

‫‪1‬‬


‫‪23‬‬ ‫שנה‬

‫דבר‬

‫גפן ליין וזית לשמן‬ ‫‪ -‬היתרונות רבים‬

‫ירחון החקלאות המוביל בישראל‬

‫עורך אחראי‪ :‬חיים אלוש‬ ‫עורך משנה‪ :‬עמוס דה‪-‬וינטר‬ ‫מנהלת עיתון‪ :‬מיה אזולאי‬ ‫מנהל מחלקת חקלאות וגינון‪ :‬אלעד ברקאי‬ ‫קשרים בינלאומים‪ :‬לירון מזרחי‬ ‫עוזרת מנכ"ל‪ :‬סימה וקנין‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬נחמה דושניק‬ ‫כתבים‪ :‬נחמה דושניק‪ ,‬מיקי לרר‪ ,‬גיורא פרויד‬ ‫מנהלת מכירות‪ :‬מיה אזולאי‬ ‫מנהלי תיקי לקוחות‪ :‬פאני פחימה‪ ,‬מזל ביתן‪,‬‬ ‫נעמי פרץ‪ ,‬גיל טהור‬ ‫עיצוב‪ :‬תמר רוג‪ ,‬סטודיו משוב‬ ‫הנהלת חשבונות‪ :‬ג'ואל דוד‬ ‫הפצה‪ :‬פינחס ביטון‬ ‫כתובת המערכת‪ :‬רח' החלוץ ‪ ,118‬באר‪-‬שבע ‪84207‬‬ ‫טל' ‪( 08-6273838‬רב‪-‬קווי)‪ ,‬פקס ‪08-6230950‬‬ ‫‪agromashov@gmail.com www.mashov.net‬‬ ‫בקרו באתרי קבוצת "משוב"‪:‬‬ ‫‏‪ www.mashovgroup.net‬‏‪www.aquaisrael.net‬‬ ‫‏‪www.g-gardens.net‬‬

‫הצטרפו לחברי ירחון‬ ‫"משוב חקלאות"‬ ‫בעמוד הפייסבוק‬ ‫שתף את הקוראים‬ ‫פרופיל‪:‬‬ ‫בשם‬ ‫לציבור הקוראים לשלוח אלינו‬ ‫שלנופונה‬ ‫"משוב חקלאות"‬ ‫תמונות של אירועים מעניינים‪ ,‬בתחום החקלאות‬ ‫‪agro mashov‬‬

‫העורך‬

‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫ההחלטה להוציא לאור גיליון מיוחד העוסק בגידולי הגפן ליין וזית לשמן ‪ -‬נבעה מהגידול והשגשוג‬ ‫שלהם זוכים שני ענפים אלו בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫ענף הגפן ליין‪ ,‬למשל‪ ,‬גדל בכ‪ 10%-‬מדי שנה ויעמוד על כ‪ 60-‬אלף דונם בשנה הבאה‪ .‬גם ענף זיתי‬ ‫השמן זוכה לעדנה ואף הוא גדל מדי שנה ועדיין אינו מדביק את הצריכה המקומית‪ .‬מדובר בשני ענפים‬ ‫שנחשבים לטרנד בריאותי ולכן הצריכה המקומית והעולמית שלהם גדלה‪.‬‬ ‫גם הממשלה רואה צורך בעידוד גידולים אלה‪ ,‬אולם התמיכה הממשלתית בהם‪ ,‬ביחס לתרומתם‬ ‫הרבה ‪ -‬עדיין אינה מספקת‪ .‬שני הענפים הללו הינם ענפים חסכניים במים ואף מסתפקים במים‬ ‫שוליים‪ .‬יתרון נוסף נעוץ בעובדה שמדובר בחקלאות התורמת לנוף הארץ‪ ,‬ומהווה תוספת משמעותית‬ ‫של "ריאות ירוקות"‪ ,‬שכל כך חשובות בכל חלקי הארץ ובעיקר באזור המרכז‪ .‬ענפים אלה עברו בשנים‬ ‫האחרונות מהפכה טכנולוגית‪ ,‬המאפשרת את הגדלת שטחי הגידול תוך צמצום בכוח אדם‪ .‬הדבר נובע‬ ‫מכניסת המיכון המודרני לענף הפותרת גם את בעיות המסיק והבציר‪.‬‬ ‫פן נוסף‪ ,‬העומד לזכות גידולים אלה‪ ,‬טמון בעובדה שמדובר בעצם ב"החזרת עטרה ליושנה" ‪ -‬גם‬ ‫היין וגם הגפן הם גידולים ארץ ישראליים מובהקים‪ ,‬ולכך יש סימוכין עוד מימי התנ"ך‪ .‬כדאי להזכיר‪,‬‬ ‫שגם בנושאי השיווק והאיכות לא הצליחו גידולים אלה לפרוץ לעולם‪ ,‬ואילו כיום ישראל נחשבת לאחת‬ ‫המדינות המובילות בתחום היין האיכותי (תרומה אדירה של יקבי רמת הגולן) וגם בתחום שמן הזית‬ ‫(כדוגמת שמן חלוצה)‪.‬‬ ‫גם בתחום התיירות ישנם יתרונות גדולים לשני הענפים הללו‪ .‬המגדלים‪ ,‬היקבים ובתי הבד מהווים‬ ‫גורם המושך תיירות‪ ,‬ולכן המסקנה הבלתי נמנעת היא שמדובר בשני גידולים שצמיחתם תעלה בשנים‬ ‫הבאות‪ .‬מטרתו של גיליון "משוב חקלאות" זה היא להטיל זרקור על המתרחש בתחום זיתי השמן‬ ‫וגפן היין בישראל‪.‬‬ ‫תערוכת "אגרו‪-‬משוב"‪ ,‬אשר יותר ויותר מתמקדת בתחום שיווק התוצרת‪ ,‬תהווה במה לחשיפת‬ ‫היקבים ובתי הבד הקטנים‪ ,‬הבינוניים והגדולים‪.‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫‬ ‫חיים אלוש‬ ‫‬

‫חקלאות‬

‫‪2‬‬


‫חקלאות‬

‫‪3‬‬


‫ענף הגפן ליין‬

‫לאן?‬

‫צחי דותן ‪-‬‬ ‫"מקווה שנצליח‬ ‫להגדיל את הצריכה‬ ‫של היין בשוק‬ ‫המקומי"‬

‫‪ 5,500‬דונם של כרם יין ניטעו‬ ‫השנה והתווספו ל‪ 50,000-‬דונם‬ ‫כרם הקיימים ‪" f‬השנה‪ ,‬במסגרת‬ ‫קידום המכירות של משרד‬ ‫החקלאות‪ ,‬יוכלו יקבים להגיש‬ ‫בקשות לתמיכות ייצוא"‪ ,‬מגלה‬ ‫צחי דותן‪ ,‬מנכ"ל המועצה לגפן‬ ‫והיין‪" ,‬ואנו פועלים יחד עם מכון‬ ‫הייצוא לקידום המכירות בחו"ל‪,‬‬ ‫באמצעות תערוכות וקיום מפגשי‬ ‫טעימות 'כחול לבן'" ‪ f‬ראיון‬

‫ב‬

‫נחמה דושניק‬

‫ישראל לא קיים גוף אחד או אדם אחד בממשלת ישראל המופקדים‬ ‫על ענף היין‪ .‬מועצת הגפן והיין עוסקת בתחום גידול הענבים ליין‪,‬‬ ‫מכון היין (משרד המסחר והתעשייה)‪ ,‬מופקד על בדיקת יינות המיועדים‬ ‫לייצוא או כאלו המיובאים‪ ,‬ואילו אגף המכס והמע"מ‪ ,‬מופקד על הרישוי‪.‬‬ ‫מצב זה מקשה על עבודת מועצת היין‪ ,‬שצריכה לתמרן בין אינטרסים‬ ‫שונים‪ .‬לפיכך חשוב היה למנות כמנכ"ל המועצה אדם שיש לו ניסיון‬ ‫ניהול‪ ,‬שיהיה באפשרותו לאחד ולארגן את כל הגורמים בענף‪ ,‬לגשר על‬ ‫פני חילוקי הדעות הפנימיים ולהצעיד את ענף היין קדימה‪.‬‬ ‫צחי דותן‪ ,‬שנבחר לתפקיד מנכ"ל המועצה ב‪ ,2009-‬הוא איש‬ ‫ההתיישבות שבא לתפקיד מהמשרד להגנת הסביבה שם שימש בתפקידי‬ ‫ניהול שונים‪ .‬כיום‪ ,‬בתפקידו הנוכחי‪ ,‬משקיע דותן מאמצים רבים על‬ ‫מנת להזיז את העניינים ולקדם את הענף‪.‬‬ ‫האם חל גידול השנה בכרמי היין? ומה לגבי מספר מגדלי הגפן ליין?‬ ‫דותן‪" :‬השנה ניטעו ‪ 5,500‬דונם של כרם יין שהתווספו ל‪50,000-‬‬ ‫דונם כרם הקיימים‪ .‬כך שניתן לומר שחל גידול בכרמי היין ‪ -‬חומר הגלם‬ ‫לשנים הבאות ‪ -‬מאחר שרק אחרי השנה השלישית ניתן לבצור ולהתחיל‬ ‫בייצור‪ .‬לגבי מספר המגדלים ‪ -‬מספרם לא גדל‪ .‬ההיפך הוא הנכון‪ .‬מספר‬ ‫המגדלים מצוי בירידה‪ .‬מצד שני‪ ,‬לאור העובדה שכרם היין הוא חסכוני‬ ‫במים וממוכן‪ ,‬נכנסו יישובים נוספים לענף והוגדלו אזורי הגידול"‬

‫מהם האזורים הטובים לגידול כרמי יין?‬ ‫דותן‪" :‬הנושא של אזורים טובים לגידול שנוי במחלוקת‪ .‬הרוב מציינים‬ ‫את האזורים הגבוהים כמו ירושלים‪ ,‬הגליל‪ ,‬רמת הגולן ושומרון כאזורים‬ ‫מועדפים לגידול גפן ליין יותר איכותי‪ ,‬אולם ישנם גם אזורים אחרים‬ ‫המייצרים יין טוב באזורים נמוכים‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬כרמי יוסף וגזר"‪.‬‬ ‫איך מחולק ייצור היין בין יקבים השונים? האם חל שינוי ביחס‬ ‫ביניהם?‬ ‫דותן‪" :‬על שוק היין חולשים ‪ 5‬היקבים הגדולים‪ :‬כרמל‪ ,‬ברקן‪ ,‬גולן‪,‬‬ ‫טפרברג ובנימינה ‪ ,84% -‬בנוסף‪ ,‬יש לנו כ‪ 15-12-‬יקבים בינוניים כמו‬ ‫דלתון‪ ,‬תשבי‪ ,‬רקאנטי‪ ,‬יקבים חרדיים בירושלים ‪ 12% -‬והשאר יקבי‬ ‫בוטיק ויקבי גראז'‪ ,‬המייצרים מאלף עד מאה אלף בקבוקים‪ .‬בגדול‪ ,‬לא‬ ‫חל שינו ביחס ביניהם‪ .‬יקבי הבוטיק הקטנים נותנים לנו הרבה צבע‬ ‫בתקשורת‪ .‬להבדיל מהיקבים הגדולים‪ ,‬שיש להם מסדרות זולות עד‬ ‫לסדרות פרימיום‪ ,‬מתמקדים יקבי הבוטיק בסדרות הפרימיום"‪.‬‬ ‫אילו פעולות ביצעתם למען קידום נושא מכירות היין?‬ ‫דותן‪" :‬במסגרת קידום מכירות‪ ,‬הכיר משרד החקלאות‪ ,‬לשמחתנו‪,‬‬ ‫בצורך של קידום מכירות היין‪ ,‬ובשנת ‪ 2010‬נקבע‪ ,‬במסגרת קידום‬ ‫המכירות של משרד החקלאות‪ ,‬שיקבים יוכלו להגיש בקשות לתמיכות‬

‫חקלאות‬

‫‪4‬‬


‫חקלאות‬

‫‪5‬‬


‫המשך מעמוד ‪5‬‬ ‫ייצוא ואנו פועלים יחד עם מכון הייצוא לקידום המכירות בחו"ל‬ ‫באמצעות תערוכות וקיום מפגשי טעימות 'כחול לבן'"‪.‬‬ ‫כמה יין ייצאו השנה?‬ ‫דותן‪" :‬עדיין אין סיכומים לשנת ‪ ,2010‬אבל באופן כללי הייצוא של‬ ‫היין עומד על כ‪ 15%-‬מכלל ייצור היין"‪.‬‬ ‫האם צריכת היין בשוק המקומי עלתה השנה?‬ ‫דותן‪" :‬לצערנו‪ ,‬לא חל שינוי בצריכה מהשנה שעברה‪ .‬בימים אלה‬ ‫התחלנו בתהליך שבו מועצת היין לגפן לוקחת על עצמה לקיים שיתוף‬ ‫פעולה עם היקבים‪ ,‬על מנת להעלות את צריכת היין בשוק המקומי‪ .‬אנו‬ ‫בונים תוכנית לעידוד צריכת היין ובקרוב נצא עמה לדרך"‬ ‫מהם עיקרי התוכנית?‬ ‫דותן‪" :‬עיקרי התוכנית כוללים מספר נושאים‪ :‬הנושא הבריאותי‬ ‫ שילוב של יין ובריאות ‪ -‬צריכה מכוונת של יין‪ ,‬בהתאם למחקרים‪,‬‬‫מקטינה את הסיכוי לחלות במחלות לב‪ .‬נושא שני הוא הנושא התיירותי‬ ‫ בניית 'דרכי יין' ‪ -‬השנה הייתה שנת שיא בתיירות‪ .‬נושא היין וביקור‬‫ביקבים אינו כלול באתרי טיול וביקור באתרים‪ ,‬ואין סיבה שלא להכניסו‬ ‫למעגל התיירותי של ישראל‪ .‬אנו משתפים פעולה בנושא זה עם משרד‬ ‫התיירות‪ .‬נושא שלישי הוא מחקר ופיתוח‪ .‬אנחנו מבצעים‪ ,‬זו השנה‬ ‫השנייה‪ ,‬את מיזם הווירוסים יחד עם משרד החקלאות‪ .‬אנו מטפלים‬ ‫השנה בווירוס ליפרול ‪ ,3‬שמקצר את חיי הכרם ליין (ענבי המאכל‬ ‫כמעט ולא נפגעו) וגורם להתייבשות של הגפנים‪ .‬המחקר הוא כלל ארצי‬ ‫ומתבצע עם המדען הראשי של משרד החקלאות‪ .‬עלות המחקר היא‬ ‫מיליון שקל במשך ‪ 3‬שנים"‪.‬‬ ‫האם קיימים פיתוחים חדשים בתחום היין?‬ ‫דותן‪" :‬אין פיתוחים חדשים‪ ,‬אבל היקבים יוצאים כל הזמן עם סדרות‬ ‫יין חדשות‪ .‬היקבים 'לא קופאים לרגע על שמריהם'‪ .‬הם מנסים להכניס‬ ‫זנים חדשים‪ ,‬שיתאימו לאקלים הארץ ולייצור יין‪ .‬רמת היין בארץ‬ ‫אינה מביישת את זו של המדינות בעלות מסורת באיכויות היין שלהן‪.‬‬ ‫לא מזמן התבשרנו ש'יקבי כרמל' זכו בפרס יוקרה של המגזין היוקרתי‬ ‫‪ ,Decanter‬עם היין של כרם קיומי ‪ .2006‬היין האחרון הישראלי שזכה‬ ‫בפרס זה‪ ,‬לפני מספר שנים‪ ,‬היה היין של ‘יקבי גולן'"‪.‬‬ ‫איך אתה פועל להסדרת ענף היין בארץ?‬ ‫דותן‪" :‬ענף היין בעולם הוא ענף מסודר‪ .‬אצלנו מדובר בענף צעיר ‪20 -‬‬ ‫שנה‪ ,‬שבמונחים של יין זהו זמן קצר‪ .‬אני חושב שהגענו לרמות מאוד‬ ‫גבוהות מבחינת איכות היין‪ ,‬אולם עלינו להסדיר את הענף‪ .‬נכון שיש‬ ‫לנו תו תקן‪ ,‬שעליו אמון משרד המסחר והתעשייה‪ ,‬אולם חסרים עליו‬ ‫פרטים‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬אזורי היין‪ .‬בכל מדינות היין האחרות‪ ,‬בהן קיימים‬ ‫איגודי יין מסודרים‪ ,‬ישנם אזורי יין מוגדרים וכל אחד יודע מהיכן הגיע‬ ‫היין ומאילו ענבים נעשה‪ .‬בארץ לא קיימת מפה של אזורי יין ועלינו‬ ‫להסדיר זאת"‪.‬‬ ‫האם אתם מתערבים בנושא המחיר של היין?‪.‬‬ ‫דותן‪" :‬לא‪ ,‬אנחנו לא מתערבים"‪.‬‬ ‫האם יש מקום לכרם אורגאני ויין אורגאני?‬ ‫דותן‪" :‬גם לכרם אורגאני ויין אורגאני יש מקום‪ ,‬וישנם יקבים‬ ‫קטנים‪ ,‬יקבי בוטיק‪ ,‬המייצרים יין אורגאני‪ .‬לא שמעתי על יקבים גדולים‬ ‫העוסקים בכך‪ .‬יש ללמוד את הכרם והיקב האורגאניים‪ .‬לא כל מגדל‬ ‫יכול להיקרא אורגאני‪ .‬צריך אישור מיוחד וישנם כללים להתמודדות עם‬ ‫הנושא‪ .‬הטרנד קיים כפי שהוא קיים בגידולים חקלאיים אחרים"‪.‬‬ ‫בשנה האחרונה עבר בכנסת החוק למניעת שכרות‪ ,‬שכולל איסור על‬ ‫מכירת משקאות אלכוהוליים ברשתות השיווק ובפיצוציות בין השעות‬ ‫‪ 23:00‬בלילה ל‪ 06:00 -‬בבוקר‪ .‬החוק מתייחס גם למכירת יין‪ .‬האם אין‬

‫כרמי יין‪ ,‬בשנה הבאה נגיע ל‪ 60-‬אלף דונם‬ ‫בכך כדי לפגוע במאמצים שלכם להגדיל את צריכת היין?‬ ‫דותן‪" :‬נכון‪ ,‬ועשינו מאמצים להחריג את היין מהחוק הזה‪ .‬כל‬ ‫הגופים המקצועיים כמו המשרד לביטחון פנים והרשות למלחמה‬ ‫בסמים ובאלכוהול מסכימים שהשכרות אינה נובעת משתיית יין אלא‬ ‫משתיית האלכוהול הכבד כמו וודקה וכו'‪ .‬אולם‪ ,‬מבחינה משפטית‬ ‫קשה היה להחריג את היין ואנחנו בפנים‪ .‬מי שמתרעמים בעיקר זה‬ ‫המגזר החרדי שמקיים את קניותיו בעיקר בשעות הלילה‪ .‬הבעיה היא‬ ‫שהכנסת אינה מתכוונת להסתפק בכך והיא מעוניינת שישימו מדבקות‬ ‫על הבקבוקים שיבהירו כי 'שתייה מרובה גורמת לשכרות'‪ ,‬כמו גם איסור‬ ‫פרסום למשקאות אלכוהוליים בדומה לעישון‪ .‬לדעתי‪ ,‬זה לא משקף את‬ ‫המציאות של ענף היין‪ .‬היין הוא משקה יותר תרבותי ואין מקום לכלול‬ ‫אותו בחוק‪.‬‬ ‫"אנו מבינים את הצורך לחוקק חוקים בנושא צריכת האלכוהול כדי‬ ‫למנוע תופעות של שכרות‪ ,‬אבל היין הוא לא הכתובת‪ .‬נכון שהיין מכיל‬ ‫אלכוהול‪ ,‬אך לא פגשנו‪ ,‬גם לא במחקר‪ ,‬שצעירים השתכרו כתוצאה‬ ‫משתיית יין‪ .‬הצעירים מעוניינים במשקאות זולים ש'עושים את העבודה'‬ ‫והופכים אותם ל‪ .'Happy'-‬הנושא החינוכי הוא זה שצריך לעמוד‬ ‫על הפרק ולא רואים נושא חינוכי בחקיקה‪ .‬אנו נפעל ככל שנוכל כדי‬ ‫שחוקים אלו לא יחולו על היין"‪.‬‬ ‫דברתם בזמנו על האפשרות של קמפיין שיעודד צעירים אחרי צבא‬ ‫לשתות יין‪ .‬איך זה מתיישב עם המלחמה בשתיית אלכוהול על ידי‬ ‫הצעירים?‬ ‫דותן‪" :‬חשבנו שנוכל באמצעות קמפיין להעביר את הנוער לשתיה‬ ‫מושכלת של יין במקום האלכוהול הכבד‪ .‬כעת נבחנים הכיוונים לאילו‬ ‫פלחי שוק לכוון את הפרסום"‬ ‫האם אתם מקיימים קשרים עם ארגונים בינלאומיים ליין?‬ ‫דותן‪ ":‬אנחנו ומשרד החקלאות נמצאים בקשר עם ה‪ - OIV-‬ארגון‬ ‫היין הבינלאומי‪ ,‬כאשר נציג ישראל ב‪ OIV-‬הוא חנן בזק‪ .‬אנחנו‬ ‫מסתייעים גם בשירותיו של פרופ' בן עמי ברבדו‪ ,‬פרופ' בדימוס בפקולטה‬ ‫לחקלאות‪ ,‬שהוא בעל שם עולמי בנושא יין‪ .‬פרופ' ברבדו יושב בוועדות‬

‫חקלאות‬

‫‪6‬‬

‫המשך בעמוד ‪8‬‬


‫מיכון חוסך כח אדם‬

‫לשדה לחממה‬ ‫ולבית האריזה‬

‫בשדה‪ :‬עיבודים ‪ f‬זריעה ‪ f‬שתילה‬ ‫‪ f‬דישון ‪ f‬ריסוס ‪ f‬אסיף ‪ f‬קציר ‪ f‬גיבוב‬ ‫בחממה‪ :‬זריעה ‪ f‬שתילה ‪ f‬ריסוס ‪ f‬קציר ‪ f‬אריזה‬ ‫בבית האריזה‪ :‬קבלה ‪ f‬ניקוי ‪ f‬מיון ‪ f‬שקילה‬ ‫‪ f‬אריזה ‪ f‬משטוח ‪ f‬קשירה ‪ f‬חומרי אריזה‬ ‫אזור התעשייה הצפוני אשקלון ‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,304 .‬מיקוד ‪,78102‬‬ ‫טל‪ 08-6751181 .‬פקס‪ ,08-6750734 .‬דוא“ל ‪yaadim@yaadim.co.il‬‬ ‫ט‬ ‫חקלאות‬ ‫אתר אינטרנט יעדים ‪www.yaadim.co.il7‬‬


‫המשך מעמוד ‪6‬‬ ‫מקצועיות של ה‪ ­OIV­-‬והקשר שלנו אתם מצוין‪ .‬בינואר שעבר העמיד‬ ‫לרשותנו מנכ"ל ה‪ OIV-‬את האולם שלהם בפריס וערכנו שם טעימות‬ ‫יין ‘כחול לבן' בהשתתפות של ‪ 26‬יקבים‪ ,‬כאשר הארגון עזר לנו להביא‬ ‫את כל מקבלי ההחלטות ומניעי דעת הקהל בנושא היין בצרפת‪ ,‬שפים‬ ‫וכתבי יין‪ .‬ההתרשמות מאיכות היין הישראלי הייתה גדולה"‬

‫דותן‪" :‬משרד החקלאות מנסה להוביל אתנו מהלך שיביא להכרה‬ ‫ביקבי הבוטיק כענפים חקלאיים ולא תעשייתיים‪ .‬אנו רוצים שיקב‪ ,‬עד‬ ‫גודל מסוים‪ ,‬ייקרא ענף חקלאי ויוכל ליהנות מכל ההטבות והרישיונות‬ ‫כמו כל ענף חקלאי‪ .‬אנו רוצים שיקב בוטיק יוכל להיות חלק מתיירות‬ ‫היין‪.‬‬

‫איך אתה רואה את ענף היין ‪ 5‬שנים קדימה?‬ ‫דותן‪" :‬אני מקווה שנצליח להגדיל את הצריכה של היין בשוק המקומי‪.‬‬ ‫כמות הצריכה לנפש מאוד נמוכה ‪ -‬בין ‪ 6-5‬ליטר לנפש בשנה‪ ,‬כאשר‬ ‫בעולם הישן של היין ‪ -‬במדינות כצרפת ואיטליה‪ ,‬הצריכה לנפש לשנה‬ ‫עומדת על ‪ 40‬ליטר‪ ,‬ובעולם החדש‪ ,‬במקומות כמו ארה"ב‪ ,‬דרום אפריקה‬ ‫ואוסטרליה‪ ,‬היא עומדת על ‪ 20‬ליטר‪ .‬אני אומר שאם נצליח להעלות את‬ ‫הצריכה המקומית בעוד ‪ 2‬ליטר לנפש לשנה‪ ,‬נוכל להיות שקטים בשנים‬ ‫הבאות‪ .‬השוק המקומי הוא יעד קל יותר מאשר הייצוא‪ ,‬מאחר שבייצוא‬ ‫אנו מתחרים מול מדינות שבהן החקלאות והתעשייה מסובסדים ‪-‬‬ ‫עובדה שמקשה עלינו‪ ,‬מבחינת המחיר‪ ,‬למכור שם יין"‬

‫"בהזדמנות זו אני רוצה להודות למשרד החקלאות על כל אגפיו ‪-‬‬ ‫מהמדריכים בשטח ועד למנכ"ל והשר‪ ,‬על שהם מבינים את הפוטנציאל‬ ‫הטמון בענף גפן היין ‪ -‬הן מבחינת צריכת המים הנמוכה והן מבחינת‬ ‫החיסכון בכוח אדם‪ .‬משרד החקלאות נרתם לטובת הענף וגם משקיע‬ ‫בנושא קידום המכירות לחו"ל‪ ,‬בנושא הנטיעות ובמחקר והולך עמנו 'יד‬ ‫ביד'"‪.‬‬

‫האם יהיו זנים חדשים של גפן ליין?‬ ‫דותן‪" :‬כרגע ישנם מספר זנים שהיקבים בוחנים את התוצאות שלהם‪.‬‬ ‫צריך להבין שבענף היין כל פיתוח של זן לוקח בין ‪ 5-4‬שנים‪ .‬מדובר‬ ‫בתהליכים ארוכים‪ .‬אני מקווה שתהיה עדנה לכורמים מבחינת ההכנסות‬ ‫שיקבלו מהענף‪ ,‬ושהתמורה תאפשר להם לחיות בכבוד‪ .‬ולבעלי היקבים‪,‬‬ ‫שהשקיעו הרבה משאבים ביקבים‪ ,‬אני מאחל שיקבלו מחירים סבירים‬ ‫עבור היין שלהם"‪.‬‬

‫‪ 2-3‬במרס‪2011 ,‬‬

‫האם אתה חושב שיקבי הבוטיק יזכו לקבל הכרה כענפים חקלאיים‬ ‫ולא תעשייתיים ובכך לא יהיו חייבים להיות ממוקמים באזורי תעשייה‪?.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬כשנכנסת לתפקידך ציפו ממך לאחד את כל הגורמים בענף‬ ‫ולרתום אותם לקידום הענף‪ .‬האם אתה חושב שהצלחת בכך ומה עוד‬ ‫יש לעשות בנידון?‬ ‫דותן‪" :‬כפי שאנו לומדים מהראיון‪ ,‬יש עוד הרבה מה לעשות על מנת‬ ‫לקדם את הענף‪ .‬ואין לי ספק כי בשנים הקרובות נעשה זאת במשותף‪,‬‬ ‫בגיבוי ובהבנה של היקבים והכורמים יחד עם המועצה לגפן היין‪ ,‬כדי‬ ‫לקדם את הענף בצורה מאורגנת ומערכתית מול משרדי הממשלה‬ ‫והגופים הנוספים שמטפלים בענף"‪.‬‬

‫‪nechamad@bezeqint.net‬‬

‫כנסים ואירועים במסגרת תערוכת "אגרו משוב"‬ ‫‪ 2‬במרץ‪2011,‬‬

‫‪ f‬כנס למגדלי הפלחה בחסות ארגון עובדי הפלחה‬ ‫‪ f‬טקס פתיחת התערוכה‬ ‫‪ f‬מושב פתיחה בנושא אתגרי החקלאות בצל המחסור במים‬ ‫‪ f‬כנס רפתנים בחסות וארגון מועצת החלב‬ ‫‪ f‬כנס אנרגיה מתחדשת‬

‫‪ 3‬במרץ‪2011,‬‬

‫‪ f‬כנס בינלאומי לשיווק תוצרת חקלאית בהשתתפות סיטונאים בכירים‪,‬‬ ‫ראשי רשתות השיווק מהארץ ומחו"ל ועוד‬ ‫‪ f‬טקס נבחרי השנה בחקלאות‬

‫חקלאות‬

‫‪8‬‬


‫חקלאות‬

‫‪9‬‬


‫כשהזית מסמיק‬ ‫זה הזמן למסיק‬ ‫המילה 'מסיק'‪( ,‬שפירושה קטיף הזיתים)‪ ,‬מקורה מהמילה 'סמוק'‪ ,‬אומר חזי‬ ‫רוטנברג‪ ,‬מנהל בית הבד "אגריניר"‪ ,‬שבקיבוץ בית ניר ‪" f‬כלומר‪ ,‬כשהפרי מסמיק‪,‬‬ ‫אז מוסקים אותו"‪ ,‬הוא מוסיף ‪ f‬ב"אגריניר" מקבלים בזרועות פתוחות כל מי שבא‬ ‫עם מינימום של ‪ 400‬ק"ג זיתים ומעוניין להפכם לשמן זית ‪ f‬היום זאת אופנה‪:‬‬ ‫לייצר שמן זית במעין מסיק‪-‬בוטיק ולמוכרו (ולא בזול) ‪ f‬לבית הבד מגיעים עשרות‬ ‫אנשים‪ ,‬חלקם משפחות שברשותן ‪ 7-6‬עצים בחצר‪ f ...‬כתב "משוב" ביקר בבית הבד‬ ‫של קיבוץ בית ניר ועמד מקרוב על ייצור הנוזל הירוק‪-‬צהוב‪ ,‬הכל כך בריא וים תיכוני‬

‫ש‬

‫מן זית איכותי הוא בעיקר‬ ‫עניין של מזג אוויר‪ .‬כלומר‪ ,‬זהו‬ ‫פרי שנותן מעצמו הכי טוב כשעונות‬ ‫השנה הן ברורות‪ :‬יש חורף‪ ,‬יש אביב‪,‬‬ ‫יש קיץ ויש סתיו‪.‬‬ ‫"קו הרוחב הכי דרומי של הזיתים‬ ‫בעולם הוא ‪ .34‬מבחינת ישראל‪ ,‬זהו‬ ‫אזור חיפה וצפונה‪ .‬ככל שיורדים‬ ‫דרומה‪ ,‬הגידול פחות טוב"‪ ,‬מסביר חזי‬ ‫רוטנברג מבית ניר‪" .‬מעל קו רוחב זה‬ ‫נמצאות יוון‪ ,‬איטליה‪ ,‬תורכיה‪ ,‬קצת‬ ‫צרפת וספרד שהיא בירת הזיתים‪ .‬שם‬ ‫שוכן המרכז העולמי ‪ -‬הבורסה של‬ ‫שמן הזית‪ .‬רחוק יותר אפשר למצוא‬ ‫כרמי זיתים גם בדרום אמריקה ‪-‬‬ ‫בארגנטינה‪ ,‬אוסטרליה ועוד‪ .‬הזן‬ ‫הנפוץ ביותר הוא 'ברנע' ‪ -‬זן ארוך‪,‬‬ ‫שפותח במכון וולקני‪ ,‬במחקר ופיתוח‬ ‫של שמעון לביא"‪.‬‬ ‫יודע רוטנברג מה הוא אומר‪.‬‬ ‫זה עשרים שנה שהוא מנהל את‬ ‫"אגריניר"‪ ,‬ענף הייצור והשיווק של‬ ‫שמן הזית בקיבוץ בית ניר‪ .‬הענף כולל חזי רוטנברג מוביל לשפיכה מיכל זיתים‪ ,‬בראשית מערך הכבישה ומיצוי שמן הזית‬ ‫כרמי זיתים בהיקף של ‪ 420‬דונם‪,‬‬ ‫הנטועים סמוך לבית ניר וקיבוץ נגבה‪ ,‬ובית בד משוכלל‪" :‬בית הבד עובד‬ ‫מוסקים אותו‪ .‬בכרמים שלנו‪ ,‬המסיק נעשה באמצעות מיכון‪ .‬מנערים את‬ ‫חודש וחצי בשנה טובה"‪ ,‬אומר רוטנברג‪" ,‬המסיק עצמו נמשך שלושה‬ ‫העצים ואוספים את היבול מהארץ"‪.‬‬ ‫שבועות ואחר כך כבר אי אפשר לעבד את הזית לשמן"‪.‬‬ ‫השנה הנוכחית‪ ,‬כמו גם קודמתה‪ ,‬לא היו טובות לחקלאים בכלל וגם‬ ‫רוטנברג קפץ מכיסאו לשמע שאלת התם‪“ :‬מה יותר עדיף לשמן זית‬ ‫לאנשי הזית‪ ,‬שחריצי פניהם מזכירים את חריצי הגזעים היפים בעצי‬ ‫איכותי‪ :‬זיתים שחורים או זיתים ירוקים?" שאלה שכמעט כל ילד‪ ,‬שטרם‬ ‫הזית‪ .‬הנה‪ ,‬למשל‪ ,‬נהג המשאית אל עטאונה‪ ,‬שהגיע עם הזיתים מבית‬ ‫עמד על טיבו של הפרי‪ ,‬עשוי לשאול‪.‬‬ ‫ג'אמל ‪ -‬פניו חרושות וחרוצות‪ ,‬כמי שחלפה מחרשה בהן‪" :‬אני קונה‬ ‫רוטנברג‪“ :‬אין דבר כזה זיתים שחורים או ירוקים‪ .‬הזית מתפתח כפרי‬ ‫זיתים מכל מיני אנשים ומביא לכאן לעשות את השמן‪ ,‬אבל השנה אין‬ ‫ירוק ואחר כך הוא מקבל את הגוון הכהה"‪ .‬גם פרשנותו למילה “מסיק"‪,‬‬ ‫הרבה זיתים וגם לא בשנה שעברה"‪ ,‬הוא מסביר‪" .‬יש מעט זית‪ .‬אי אפשר‬ ‫מגיעה מאותו מקום‪“ :‬מסיק בא מ'סמוק'‪ ,‬כלומר כשהפרי מסמיק‪ ,‬אז‬ ‫לאסוף הרבה ‪ -‬אז אין הרבה שמן‪ .‬ככה זה! למה זה ככה? אנשים אחראים‬ ‫חקלאות‬

‫‪10‬‬


‫לכך‪ .‬אני עברתי הרבה שנים ולא ראיתי שנים שכאלו"‪.‬‬ ‫לרוטנברג אין ברירה אלא להסכים לדבריו של אל‬ ‫עטאונה‪“ :‬השנה הזאת‪ ..‬אֶה‪ ..‬גרועה מאו וגם זו שקדמה‬ ‫לה‪ .‬אין הרבה תוצרת‪ .‬במקום חודש וחצי‪ ,‬עובד בית‬ ‫הבד רק חודש ימים‪ ,‬במקרה הטוב"‪.‬‬ ‫לבית הבד מגיעים מגדלים רבים‪ ,‬במטרה להפוך‬ ‫זיתים לאותו נוזל זהוב וריחני ‪ -‬לשמן הזית‪ .‬עכשיו‬ ‫יש אופנה ‪ -‬לקטוף זיתים בכל מקום שאפשר כמעט‬ ‫ולהביא אותם לייצור שמן בבית בד‪“ :‬מקומות ייצור‬ ‫כאלה התפתחו כמו פטריות אחרי גשם"‪ ,‬אומר לי‬ ‫רוטנברג‪“ .‬מי שיש לו ‪ 7-6‬עצי זית בחצר‪ ,‬אוסף את‬ ‫הפרי ובא למצות ממנו את השמן‪ .‬אלינו מגיעים ככה‬ ‫גם אנשים פרטיים וגם מגדלים גדולים"‪.‬‬ ‫זן ה"ברנע" הנפוץ‪ ,‬נותן בשנים טובות הרבה פרי‪.‬‬ ‫החישוב הוא כלהלן‪ :‬מ‪ 6-‬ק"ג זיתים אפשר למצות ק"ג‬ ‫שמן‪ .‬מבחינת משקל ליחידת נפח‪ 920 :‬גרם שמן בליטר‬ ‫אחד‪" :‬ככה אנחנו מודדים את היקפי הקטיף ‪ -‬בקילו‬ ‫שמן לדונם‪ .‬אנחנו מוציאים בערך ‪ 1‬טון פרי לדונם‪.‬‬ ‫מזה ממצים כ‪ 200-‬ק"ג שמן‪ ,‬כלומר ‪ 200‬ק"ג לדונם"‪.‬‬ ‫אבו אל‪-‬אטאונה טועם את שמן הזית מהזיתים שהביא לבית הבד‬ ‫גלגלי האבן הכבדים‪ ,‬ששימשו בעבר כבתי בד‪,‬‬ ‫נותרו רק במוזיאונים‪ .‬את רומנטיקת האבן החליף מיכון מתקדם‪ ,‬עשוי‬ ‫הבא מגיע הנוזל למתקן הפרדה בו מופרד השמן מהמים‪ .‬הגפת ‪ -‬החומר‬ ‫מתכת ונירוסטה‪ ,‬אך העבודה‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬נותרה די דומה‪" :‬קודם כל‬ ‫שנותר לאחר ההפרדה‪ ,‬מסולק לעיבוד אחר ואילו שמן הזית מועבר לכלי‬ ‫קיבול"‪.‬‬ ‫שוטפים את הזיתים‪ .‬אחר כך גורסים אותם במגרסה‪ .‬משם עובר החומר‬ ‫שנוצר למערבלים‪ ,‬שגורמים לפרודות השמן להיצמד אחת לשנייה‪ .‬בשלב‬ ‫פעם ייבשו את הגפת והפכו אותה לחומר בערה לתנורים‪ .‬השימוש‬ ‫המשך בעמוד ‪12‬‬

‫חקלאות‬

‫‪11‬‬


‫המשך מעמוד ‪11‬‬ ‫הזה עבר מהעולם והיום אין לו כמעט שימוש‪" .‬נתנו את הגפת לרפתנים‪,‬‬ ‫כדי שיאכילו בו פרות‪ ,‬אבל מסתבר שהפרות לא אוהבות אותו"‪ ,‬אומר‬ ‫רוטנברג בחיוך‪ .‬יש גם המשתמשים בגפת לייצור סבון‪ ,‬שאומרים עליו‬ ‫שהוא מצוין נגד פצעי בגרות‪.‬‬ ‫אפשר למדוד שמן איכותי בצורות שונות‪ :‬על פי צבעו‪ ,‬ריחו‪,‬‬ ‫צמיגותו ועוד‪ .‬בתי הבד בודקים את השמן על פי רמת החומציות שלו‪.‬‬ ‫כשהחומציות נמוכה ‪ -‬השמן יותר טוב‪ .‬מביני שמן אומרים‪ ,‬עם זאת‪ ,‬כי‬ ‫כל המדדים האלה אינם משמעותיים כלל‪ .‬כשהשמן מופק מזיתים ירוקים‬ ‫צבעו ירוק‪ .‬כאשר הוא מופק מזיתים שחורים לגמרי‪ ,‬הצבע הופך להיות‬ ‫צהבהב‪.‬‬ ‫אורך חיי שמן הזית אינו נמשך לנצח ונקבע על פי הזמן שעובר בין‬ ‫המסיק לבין העיבוד בבית הבד‪" .‬ככל שהזמן שעובר בין המסיק לעיבוד‬ ‫הוא יותר קצר‪ ,‬חיי המדף שלו יותר ארוכים"‪ ,‬מסביר רוטנברג‪" ,‬אבל זה‬ ‫לא תלוי רק בזמן‪ .‬אפשר להמתין עם העיבוד של הזיתים כ‪ 12-‬שעות‬ ‫לאחר המסיק‪ ,‬כדי להגיע לאיכות שמן טובה‪ ,‬אבל הפרי צריך להיות גם‬ ‫באקלים נכון‪ .‬אם רמת הטיפול ההתחלתית בו היא טובה‪ ,‬אורך החיים‬ ‫שלו יכול להגיע לשלוש שנים‪ .‬הכי חשוב ‪ -‬שיהיה לו ריח טוב‪ .‬זה מה‬ ‫שמצביע על האיכות שלו"‪.‬‬ ‫השמן הופך צלול במהלך הייצור‪ .‬כשהוא יוצא לראשונה מהמכונה הוא‬ ‫מלוכלך‪ .‬במשך התהליך‪ ,‬כשהשמן עומד‪ ,‬צונח החומר השאריתי ומתרכז‬ ‫בקרקעית כלי הקיבול‪ ,‬כאשר השמן הטהור מונף למעלה‪ .‬חלק זה חשוב‬ ‫בתהליך הייצור ונועד לאפשר את מילוי של השמן בכלים ללא החומרים‬ ‫השאריתיים‪.‬‬ ‫הריח נמדד בזליגה של השמן מצינור המכונה לכלי הקיבול‪ .‬הארומה‬ ‫שם היא החזקה ביותר‪" :‬אם הריח של השמן טוב‪ ,‬זה אומר שהשמן הוא‬ ‫מעולה" אומר אל עטאונה‪ ,‬אחרי שהוא שולח את ידו אל הזרם הצהוב‪-‬‬ ‫ירוק‪ ,‬חש את המרקם שלו באצבעות וטועם ממנו כמה טיפות‪" .‬ככה‬ ‫אפשר למכור אותו הכי טוב‪ .‬השמן חלק ועם ריח שמרגישים בו את‬ ‫הזיתים שעשו אותו"‪.‬‬ ‫שמן זית צריך גם לדעת לשמור‪ .‬כדאי לדעת‪ :‬בקבוק זכוכית שקוף‬ ‫ויפה‪ ,‬הוא בדיוק לא כלי הקיבול המתאים לאכסון השמן‪ ,‬אלא אם כן הוא‬ ‫עומד במקום אפל‪" :‬האור מזיק לאיכות השמן ופוגע בו‪ .‬לכן עדיף לשמור‬ ‫אותו בתוך פח סגור"‪ ,‬מסביר רוטנברג‪" .‬דבר נוסף‪ :‬החומר השאריתי‬ ‫שבשמן שוקע עם הזמן אל קרקעית כלי הקיבול שבו הוא נשמר‪ .‬הדבר‬ ‫הטוב ביותר עבור השמן הוא לשפוך אותו מהפח המקורי שלו לכלי אחר‪,‬‬ ‫לנקות את הפח משאריות שנותרו על הקרקעית ואז להחזירו לפח"‪.‬‬ ‫במכון העיבוד של הזיתים בבית ניר עובדים שני אנשים בלבד‪ :‬חזי‬ ‫ואיליה‪ ,‬הקולטים את כמויות הזיתים הגדולות שמגיעות אל בית הבד‪,‬‬ ‫שוטפים אותם‪ ,‬מעבירים אותם בתהליך מיצוי השמן‪ ,‬ממלאים מיכלים‪,‬‬ ‫עוסקים בתחזוקת המתקנים‪ ,‬שמירה על ניקיון המכונות וכמובן גם‬ ‫ניקיון הרצפה‪ .‬טיפת שמן אחת עלולה לגרום לאסון‪ ,‬אם מי מהעובדים‬ ‫או המבקרים הרבים יחליק עליה‪.‬‬

‫בית הבד של "אגריניר"‪ .‬שמן הזית מועבר ממכל הסינון למיכל האגירה‪.‬‬ ‫בית הבד מושך אליו מבקרים רבים‪ ,‬שבאים לראות איך מפיקים‬ ‫וממצים את השמן מהזיתים הקטנים‪ .‬המכון זכה גם בפרסים חשובים‬ ‫ויש לו בהחלט מוניטין רב בקרב היצרנים‪" :‬אנחנו מקבלים הרבה מאוד‬ ‫זיתים לעיבוד ממגדלים ביתיים"‪ ,‬סיפר רוטנברג‪" ,‬העמדנו את הכמות‬ ‫המינימאלית שכל מגדל מביא על ‪ 400‬קילוגרם‪ .‬פחות מזה ‪ -‬לא כדאי"‪.‬‬ ‫המגדלים מגיעים לבית הבד עם מכוניות עמוסות בכלים עם זיתים‬ ‫שנמסקו ע"י בני משפחה‪ ,‬חברים ומכרים אחרים‪ ,‬שהחליטו להשתתף‬ ‫בפסטיבל מסיק‪-‬בוטיק‪.‬‬ ‫מהארגזים והשקים מועברים הזיתים למכלים גדולים‪ ,‬נערכת להם‬ ‫בדיקת משקל והם מועברים לעיבוד‪" :‬לפני מעבר ממגדל אחד לשני‪,‬‬ ‫אנחנו מפנים את מערך הייצור לחלוטין‪ ,‬כדי לאפשר מדידה מדויקת של‬ ‫כמות השמן עבור כל אחד ואחד"‪ ,‬הסביר רוטנברג‪" .‬פעולה זו כרוכה‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬בניקוי יסודי של חלק ממרכיבי פס הייצור‪ ,‬הוצאת כל שאריות‬ ‫הגפת והשמן והכנת המערך לקליטה של הזיתים של המגדל הבא‪.‬‬ ‫רוטנברג העריך את מספר הבאים אל בית הבד‪ ,‬לצורך כבישת הזיתים‬ ‫'הפרטיים' ומיצוי השמן שלהם‪ ,‬בעשרות‪" :‬אפשר לתאם אתי מראש את‬ ‫הבאת הזיתים"‪ ,‬הוא ממליץ‪" ,‬בכל מקרה‪ ,‬אנחנו מקפידים שכל מגדל‬ ‫ומגדל שמגיע לכאן‪ ,‬יקבל את מלא השירות"‪ .‬מחיר הכבישה נקבע על פי‬ ‫כמות הזיתים‪ ,‬אבל הוא נמוך בהשוואה למחירים שבהם נמכרים הפחים‬ ‫ובקבוקי השמן מייצור פרטי‪ ,‬שהפכו בשנים האחרונות למבוקשים מאוד‬ ‫בקרב צרכני השמן‪.‬‬ ‫בית הבד "אגריניר"‪ ,‬שבבית ניר‪ ,‬מארח בתחומו מבקרים רבים‪ ,‬הבאים‬ ‫לראות מערך מודרני לייצור שמן‪ .‬במסגרת זו הוא מארח גם קבוצות‬ ‫שונות‪ .‬שמני הזית מייצור מקומי‪ ,‬מקבלים שמות שנגזרו משמותיהן של‬ ‫הערים באזור יהודה ובכך הם ממשיכים בעצם מסורת שהתפתחה באזור‬ ‫זה בתקופות עתיקות‪.‬‬

‫בוא לפגוש את קנייני התוצרת החקלאית מרשתות השיווק מהארץ ומחו"ל‬

‫‪VFF‬‬

‫‪The 4rd International summit for‬‬ ‫‪Vegetables Fruits Flowers marketing‬‬ ‫התערוכה הבינלאומית ה‪ 4-‬לשיווק תוצרת חקלאית טרייה‬

‫‪ 2-3‬במרס‪2011 ,‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪12‬‬


‫חקלאות‬

‫‪13‬‬


‫בונים את‬ ‫הענף מחדש‬

‫לאחר שהתקבלה ההחלטה לצרף את מועצת הזיתים למועצת הצמחים‪ ,‬הוקמה‬ ‫ועדה ענפית לזיתי השמן‪ ,‬שתלווה את הענף עד לבחירות שתתקיימנה‪ ,‬ככל הנראה‪,‬‬ ‫בנובמבר ‪ f 2011‬ג'מאל מדלג‪ ,‬איש רשות התכנון במשרד החקלאות‪ ,‬העומד בראש‬ ‫הוועדה‪ ,‬מדבר על הבעיות המלוות את ענף הזית‪ ,‬על ההשקעה הצפויה בצירופם של‬ ‫המגדלים המסורתיים (בעל) ועוד ‪ f‬בין מטרות הוועדה‪ :‬לחבר את גידולי הבעל (‪75%‬‬ ‫מהענף) למים שוליים‪ ,‬להילחם בייבוא שמן הזית הזול מחו"ל‪ ,‬ולהשיב את אמון‬ ‫המגדלים בכדאיות ההתארגנות‬ ‫עמוס דה‪-‬וינטר‬

‫ג'‬

‫מאל מדלג‪ ,‬איש רשות התכנון במשרד‬ ‫החקלאות עומד בראש הוועדה הענפית‬ ‫לזיתי השמן‪ ,‬שתפקידה ללוות את ענף הזית לשמן‬ ‫עד לקיומן של בחירות לענף הזית במסגרת מועצת‬ ‫הצמחים‪ ,‬שתתקיימנה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בנובמבר ‪.2011‬‬ ‫את מדלג תפשתי כשהוא חוזר מפתיחת פסטיבל‬ ‫הזית‪ ,‬שהיה השנה מוצלח במיוחד‪ .‬כ‪500-400-‬‬ ‫אנשים השתתפו בפתיחת הפסטיבל שהתקיים‬ ‫במעמד שר החקלאות‪ ,‬שלום שמחון‪ ,‬השר לפיתוח‬ ‫הנגב והגליל‪ ,‬סילבן שלום‪ ,‬השר לענייני מיעוטים‪,‬‬ ‫אבישי ברוורמן ועוד מכובדים רבים אחרים‪.,‬‬ ‫מבלי להיכנס לסיבות שהובילו לכך‪ ,‬החליט‪,‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬השר שמחון כי מועצת הזית תסופח‬ ‫למועצת הצמחים יחד עם ענפי הפירות‪ ,‬הירקות ג'מאל מדלג ‪ -‬המעבר מבעל‬ ‫מי האחראי לנתונים הללו?‬ ‫וההדרים‪“ .‬הבחירות שתתקיימנה במועד בו להשקיה‪ ,‬יהפוך את ענף זיתי‬ ‫מדלג‪“ :‬אני שמח ששאלת את השאלה הזאת‪ ,‬וזהו‬ ‫מתקיימות בחירות בכל ענפי מועצת הצמחים"‪ ,‬השמן במגזר המיעוטים לענף נושא נוסף שנעסוק בו בשנה הקרובה‪ .‬הנתונים הללו‬ ‫מסביר לי מדלג‪“ ,‬יביאו לבחירת נציגים לענף מקרב שניתן להתפרנס ממנו‬ ‫הינם בגדר הערכות בלבד‪ ,‬כיוון שעדיין לא בוצע סקר‬ ‫כל העוסקים בענף ‪ -‬החל ממגדלים‪ ,‬דרך אנשי בתי הבד‪ ,‬משווקים וכלה‬ ‫צריכה מעודכן ומקצועי‪ .‬כפי שאמרתי‪ ,‬זוהי גם אחת מהתוכניות שלנו‬ ‫בתעשיינים‪.‬כמו כן‪ ,‬נדאג‪ ,‬לכך שכל סקטור בענף ייוצג‪ ,‬כלומר שיהיה‬ ‫לערוך סקר צריכה מקיף‪ .‬הדבר נחוץ בעיקר‪ ,‬מכיוון שמגזר המיעוטים‬‫ייצוג הן למגדלים המסורתיים‪ ,‬הבאים בעיקר ממגזר המיעוטים‪ ,‬והן‬ ‫לא נספר בסקרים שנערכים ברשתות השיווק‪ .‬בשל העובדה הפשוטה‬ ‫למגדלי הענף העוסקים בגידול אינטנסיבי‪.‬‬ ‫שעיקר שמן הזית‪ ,‬שמיוצר במגזר המיעוטים‪ ,‬מיועד לצריכה עצמית‪.‬‬ ‫“ענף הזית הוא ייחודי בכך‪ ,‬שכרגע כ‪ 180-‬אלף דונם כרמי זית‬ ‫למעשה‪ ,‬כמות מועטה של שמן זית‪ ,‬מאותם ‪ 180‬אלף דונמים‪ ,‬מגיעה‬ ‫שייכים לענף המסורתי (גידולי בעל) וכ‪ 40-‬אלף דונם מהווים את‬ ‫בסופו של דבר לרשתות השיווק‪ .‬לכן‪ ,‬יש כאן דיס‪-‬אינפורמציה בכל‬ ‫הענף האינטנסיבי‪ .‬למעשה‪ ,‬מדובר באותו חלק בענף שמושקה ע"י מים‬ ‫הקשור להיקף הצריכה‪ ,‬היקף השטחים המדויק והתפלגות השטחים בין‬ ‫שפירים‪ ,‬מושבים‪ ,‬נחותים או מים מליחים‪.‬‬ ‫המגדלים השונים"‪.‬‬ ‫“עד הבחירות"‪ ,‬אומר מדלג‪“ ,‬אנחנו משמשים כהנהלה לענף‪ ,‬מעין‬ ‫מועצת מנהלים זמנית‪ ,‬שאמורה ללוות את כל העוסקים בענף שמן‬ ‫לגבי מגזר המיעוטים‪ ,‬שרובו עוסק בענף רק בעת המסיק‪ ,‬האם יש‬ ‫הזית ולהחזירו למסלול תקין‪ ,‬להחזיר את האמון של כולם ובעיקר של‬ ‫לכם תוכניות לשדרג גם אותו?‬ ‫החקלאים בכדאיות שבהתארגנות‪ ,‬ולהצליח לשלב כמה שיותר מגדלים‬ ‫מדלג‪“ :‬בהחלט‪ ,‬יש לנו תוכניות לשדרג את הענף במגזר המיעוטים‪,‬‬ ‫שיהיו פעילים בענף‪ .‬כל זאת‪ ,‬על מנת שנוכל‪ ,‬בדומה לענפים האחרים‪,‬‬ ‫ולמעשה בכל המגזרים הקיימים‪ ,‬בשני מובנים‪ :‬ראשית‪ ,‬יש לנו כוונה‬ ‫לגבות היטלים ולהבטיח לכל המגדלים ביטוח נזקי טבע בחקלאות‪.‬‬ ‫להפנות יותר מים שוליים ומושבים לשטחים הללו‪ ,‬דבר שכמעט ולא‬

‫“בינתיים‪ ,‬אל לנו לשכוח את המטרות והיעדים‬ ‫האחרים‪ ,‬שלשמן נקים את ענף הזית במועצה‪ :‬לתגבר‬ ‫נטיעות חדשות של זיתים‪ ,‬כיוון שכפי שידוע לך‪ ,‬ענף שמן‬ ‫הזית לא מצליח היום לעמוד בביקוש ההולך וגובר לשמן‬ ‫זית בכלל ולשמן זית מתוצרת ישראל במיוחד‪.‬‬ ‫“בנוסף לכך‪ ,‬למרות העובדה שהיד נטויה והענף נמצא‬ ‫בצמיחה‪ ,‬אנחנו בארץ עדיין נחשבים לצרכני שמן זית‬ ‫קטנים בהשוואה למדינות יצרניות אירופאיות אחרות‪ .‬שם‬ ‫מתקרבת הצריכה לכ‪ 15-‬ק"ג לנפש בשנה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫בישראל‪ ,‬במגזר היהודי‪ ,‬עומדת הצריכה על כ‪ 1-‬ק"ג שמן‬ ‫זית לנפש לשנה‪ ,‬ואילו במגזר המיעוטים הצריכה עומדת‬ ‫על כ‪ 10-‬ק"ג שמן זית לנפש בשנה"‪.‬‬

‫חקלאות‬

‫‪14‬‬


‫קיים עד עתה‪.‬‬ ‫“כאן המקום לציין כי משרד החקלאות הקצה מראש קוביית מים‬ ‫שפירים במיוחד למגזר המיעוטים‪ ,‬כאשר אותה הקצאה אמורה להיות‬ ‫מומרת למי קולחין (כ‪ 7.5-‬מלמ"ק במונחי מים שפירים)‪ .‬מדובר בנוסחה‬ ‫המקובלת המגדילה את כמות המים ביחס של ‪ 1‬ל‪ 1.2-‬מ"ק‪ .‬דוגמה‬ ‫מובהקת לשינוי שבכוונתנו לבצע‪ ,‬אפשר למצוא באיכסאל‪ ,‬שם הוגדרו‬ ‫שטחי הזיתים מאז ומתמיד כשטחי בעל‪ ,‬אולם לאחר הפניית מי קולחין‬ ‫מטוהרים לשם‪ ,‬יבול הזיתים ביישוב הוכפל ואף שולש‪ .‬למעשה‪ ,‬התפוקה‬ ‫עלתה מ‪ 50-‬ק"ג‪/‬דונם לכ‪ 200-‬ק"ג שמן זית לדונם!‬ ‫“מגדלים אחרים ממגזר המיעוטים השתכנעו שהמודל של איכסאל‬ ‫יכול להתאים גם להם וגם הם מעוניינים בכך‪.‬‬ ‫הפיכת הענף מבעל לענף מושקה‪ ,‬הופכת את ענף זיתי השמן במגזר‬ ‫המיעוטים מענף לא כלכלי לענף רווחי שניתן להתפרנס ממנו‪ .‬מובן‬ ‫מאליו‪ ,‬שלא ניתן ליישם את השיטה בכל שטחי הגידול המוגדרים כשטחי‬ ‫גידול מסורתיים‪ ,‬אבל ביחידות משק‪ ,‬בגודל מינימאלי מסחרי ומעלה ‪-‬‬ ‫יש בהחלט ביקוש למעבר להשקיה במים מושבים‪.‬‬ ‫“אגב‪ ,‬בהכנסת השקיה לשטחי הגידול המסורתיים‪ ,‬אנחנו גם‬ ‫מצמצמים את תופעת הסירוגיות האופיינית לענף‪ .‬ברור שלא מדובר‬ ‫בביטול מוחלט של הסירוגיות‪ ,‬אך התופעה מצומצמת‪ .‬אם עד עתה‬ ‫הפער בין שנת יבול לשנת סירוגיות עמד על יחס של ‪ 50%‬ל‪- 100%-‬‬ ‫הרי שלהערכתנו תוספת ההשקיה תייצב את הענף על כ‪ .70%-‬בכך אנו‬ ‫גורמים לכך‪ ,‬שבכל שנה עוקבת‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬תהיה למגדלים כמות‬ ‫מספקת של זיתים לייצור שמן זית ‪,‬ואני מקווה‪ ,‬שבסופו של דבר זה מה‬ ‫שיסייע לנו לבטל את הצורך בייבוא שמן זית מחו"ל"‪.‬‬

‫האם יש לוועדה הענפית יעדים נוספים לשנה הקרובה?‬ ‫מדלג‪“ :‬בהחלט! יעד חשוב נוסף שהצבנו לעצמנו הוא כל נושא שדרוג‬ ‫בתי הבד‪ ,‬מתוך מטרה להביא את בתי הבד למצב של עבודה בסטנדרטים‬ ‫מינימאליים‪ ,‬שמתאימים להפקת שמן זית איכותי‪ .‬איכות שמן הזית‬ ‫נקבעת בעיקר ע"פ אחוז חמיצות השמן‪ ,‬וככל ששיעור אחוז החמיצות‬ ‫יורד ‪-‬איכות שמן הזית עולה! כך למשל‪ ,‬לשמן זית איכותי ייחשב כזה‬ ‫בעל חמיצות של עד ‪ .0.6%‬שמן זית ברמה כזאת נחשב לשמן זית כתית‬ ‫מעולה (‪ .)Extra Virgin‬בחמיצות גבוהה יותר‪ ,‬שמגיעה עד ‪ ,2%‬מקבל‬ ‫שמן הזית דרגה של שמן זית כתית‪ .‬אמנם שמן זית זה עדיין נחשב‬ ‫לאיכותי‪ ,‬אבל פחות מכתית מעולה‪ .‬והמחיר אף הוא יהיה נמוך יותר"‪.‬‬

‫אם כבר הזכרת את ייבוא שמן הזית‪ ,‬בקבוקי שמן זית מיובאים לרוב‬ ‫זולים יותר מאלו הישראלים‪...‬‬ ‫מדלג‪“ :‬עלינו לפעול ליישום הגבלות בכל הנוגע לייבוא שמן זית מחו"ל‪,‬‬ ‫שאכן נמכר במחירים זולים יחסית ‪ -‬מה שפוגע ברווחיות המגדלים‬

‫כמה מגדלי זיתים לשמן יש בישראל?‬ ‫מדלג‪“ :‬זוהי כמובן שאלת המיליון דולר! שאלה שכולם רוצים לדעת‬ ‫את התשובה עליה‪ .‬אם היינו יודעים אותה‪ ,‬היינו פותרים את כל נושא‬ ‫תשלום ההיטלים בענף‪ .‬המקור היחיד ממנו אנו יכולים לשאוב מידע על‬

‫שלנו‪ .‬כיוון ששמן זית מיובא מגיע לכאן כמוצר מוגמר‪ ,‬האפשרות לפקח‬ ‫על הסטנדרטים בהם הוא מיוצר הולכת ופוחתת‪.‬‬ ‫“מעבר לכך‪ ,‬מובן מאליו שנצטרך לפעול נגד התופעה של זיוף שמן זית‪,‬‬ ‫תופעה שפוגעת ן בצרכן הסופי של השמן‪ ,‬אבל גם גורמת לנזקים כספיים‬ ‫למגדלים וליצרנים ופוגעת בכל מי שעוסק בענף שמן הזית בארץ‪ .‬זהו‬ ‫נושא חמור שיש לפעול נגדו במלוא התוקף‪ ,‬ולהפעיל אכיפה נוקשה‬ ‫למיגור התופעה"‪.‬‬ ‫איזו כמות של שמן זית מזויפת קיימת בישראל?‬ ‫מדלג‪“ :‬לצערי‪ ,‬מדובר בתופעה שקשה להעריך את ההיקפים האמיתיים‬ ‫שלה במדויק‪ ,‬למרות שבהערכה גסה מדברים על בין ‪ 2,000‬ל‪ 3,000-‬טון‬ ‫שמן מזויף‪ .‬בעניין הזה עלינו להתאחד‪ ,‬וכולנו צריכים להיות שותפים‬ ‫מלאים במאבק בזיוף‪ ,‬שפוגע בכל ענף שמן הזית בישראל"‪.‬‬

‫המשך בעמוד ‪16‬‬

‫‪www.merhavagro.com‬‬

‫חקלאות‬

‫‪15‬‬


‫המשך מעמוד ‪15‬‬ ‫מי הוא מגדל ובאיזה שטח הוא בחלק האינטנסיבי‪ .‬כלומר‪ ,‬אין לנו בעיה‬ ‫עם אותם ‪ 40‬אלף דונם‪ ,‬כי כולם מדווחים‪ ,‬בגלל ההשקיה‪.‬‬ ‫“הבעיה היא כמובן השטח המסורתי‪ ,‬שרובו מחולק ליחידות שטח‬ ‫קטנות‪ ,‬חלקן קטנות מאוד‪ ,‬שרובן פרטיות ועברו לידי המגדל בירושה‬ ‫במשך הדורות‪ .‬המגדלים עצמם לא ששים לדווח על עצמם כמגדלים‪,‬‬ ‫מהסיבה הפשוטה ששמן הזית הוא לרוב לצריכה עצמית ולא למסחר‪.‬‬ ‫אותו חלק שעוסק במסחר‪ ,‬בגידולים המסורתיים‪ ,‬הוא קטן יחסית‪ .‬המצב‬ ‫עתיד להשתנות‪ ,‬כאשר המגדל יתחיל להתייחס לחלקת הזיתים שלו כאל‬ ‫משהו שמכניס לו הכנסה כספית ואז‬ ‫ההגדרה תשתנה לגביו‪.‬‬ ‫“לגופו של עניין‪ ,‬כיום אנחנו‬ ‫יכולים לדבר על מספר של בין ‪2,000‬‬ ‫ל‪ 5,000-‬מגדלי זיתים לשמן זית‪,‬‬ ‫והמספר המדויק תלוי‪ ,‬כמובן‪ ,‬בשאלה‬ ‫כיצד אתה מגדיר מגדל‪ .‬אם מגדל‬ ‫הוא חקלאי שברשותו ‪ 20‬דונם כרמי‬ ‫זית‪ ,‬הרי שאז מספר המגדלים יהיה‬ ‫קטן יותר (כ‪ 2,000-‬מגדלים)‪ ,‬אבל‬ ‫אם אתה מחשיב כמגדל גם חקלאי‬ ‫שבבעלותו ‪ 5-3‬דונם זיתים‪ ,‬הרי שאז‬ ‫מספר המגדלים יזנק מעלה ויתייצב‬ ‫על כ‪ 5,000-‬מגדלים‪ .‬מלבד זאת‪,‬‬ ‫יש לזכור שככל שהשנים חולפות ‪-‬‬ ‫החלקות שעוברות בירושה הופכות‬ ‫לחלקות קטנות יותר‪( ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫בשל פיתוח האדמה‪ ,‬חלוקה בין כמה‬ ‫יורשים והשימוש בחלק מהשטח‬ ‫למגורים)‪ .‬גם אופי הגידול (בעל) גורם‬ ‫לבעלי השטחים שלא לדווח על עצמם‬ ‫כמגדלים‪ .‬צריך לזכור‪ ,‬שבגידול בעל‬ ‫אין למגדל יבולים כל שנה‪ ,‬ובשנים‬ ‫מסוימות מגדלים רוכשים שמן זית זיתים מזן ברנע‪ ,‬העמידים בפני מים מליחים‬ ‫מאחרים"‪.‬‬

‫הענף בשנים הבאות‪ ,‬ויאפשרו לבצע בדיקה בנוגע למאבק שאנו מנהלים‬ ‫בייבוא שמן הזית מחו"ל‪ ,‬כמו גם המאבק בזיוף שמן הזית‪ .‬כמויות‬ ‫שמן הזית המזויף שתופסים היום זו רק טיפה בים בהשוואה לכמויות‬ ‫השמן המזויפות האמיתיות שיש בשוק‪ .‬זוהי תופעה שאסור לזלזל בה‪,‬‬ ‫ויש לפעול נגדה בנחישות ולהתאחד סביב המטרה‪ .‬לא פעם אתה נכנס‬ ‫למסעדה ונותנים לך שמן זית‪ ,‬שאין לו שום קשר לשמן זית אמיתי‬ ‫ואיכותי"‪.‬‬

‫דיברת על גביית היטלים‪ .‬למה חשוב לכם לגבות היטלים בענף זיתי‬ ‫השמן‪ ,‬כאשר לא מעט משפחות מגדלים בענף‪ ,‬בעיקר בקרב המיעוטים‪,‬‬ ‫ידועות כמשפחות שחיות בצמצום רב?‬ ‫מדלג‪“ :‬מטרת ההיטלים היא לקיים את הענף‪ .‬מקודם הזכרנו את‬ ‫נושא קידום המכירות לענף‪ ,‬ועל מנת לצאת בקמפיין שיביא להגברת‬ ‫הצריכה בישראל‪ ,‬צריך מימון‪ .‬חשוב לזכור‪ ,‬שקידום המכירות בענף יביא‬ ‫תועלת לכולם ‪ -‬גם לאותם מגדלים שכיום לא משלמים היטלים‪.‬‬ ‫“בנוסף לכך‪ ,‬כאשר המגדלים משלמים היטלים‪ ,‬ניתן להשתמש‬ ‫באותן תקציבים למימון מחקרים ולכל נושא המחקר והפיתוח (מו"פ)‪:‬‬ ‫אם באיתור ופיתוח זנים חדשים של זיתי שמן זית ואם באיתור דרכי‬ ‫ההתמודדות מול מחלות כגון מחלת עין הטווס‪ ,‬מחלה הפוגעת בעיקר‬ ‫בשטחי הזן ‘סורי'‪ ,‬שנמצא בשימוש בעיקר בשטחי הגידול המסורתיים‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אני קורא לכל המגדלים לקחת חלק בפעילות של הענף‪ ,‬על מנת‬ ‫שיהיו שותפים בעיצוב עתיד ענף שמן הזית בכל המגזרים‪.‬‬ ‫“בנוסף לכך‪ ,‬יש לנו בענף שיטה לגביית היטלים‪ ,‬הכוללים באותה‬ ‫חבילה גם את דמי הביטוח על היבולים‪ .‬יש לציין‪ ,‬שבענף הזית מדובר‬ ‫בסכומי היטלים קטנים למדי‪ ,‬שכל משק יכול לעמוד בהם‪ .‬דווקא בענף‬ ‫הזית אין אפשרות לבטח את המגדלים באופן ישיר‪ .‬לאחרונה הצגנו‬ ‫פוליסת ביטוח כללית‪ ,‬שבמסגרתה יכולים להצטרף לביטוח גם חקלאים‬ ‫הנחשבים לחקלאים קטנים‪ ,‬שעד עתה לא יכלו ליהנות מביטוח דרך הקנט‬ ‫(קרן נזקי טבע בחקלאות)‪ .‬הביטוח בענף זיתי השמן מיועד לשנתיים‪.‬‬ ‫“יעד נוסף שבכוונתנו לבצע הוא לצאת בסקר שטח מפורט ובסקר‬ ‫שוק‪ ,‬שייתנו לנו אינדיקציה מדויקת על האפשרות לתכנן ולפתח את‬

‫כיצד אתה רואה את עתיד ענף הזית בישראל?‬ ‫מדלג‪“ :‬זהו ענף שיש לו עתיד‪ .‬בעוד כמה שנים נוכל להתגאות בכך‬ ‫שהבאנו אותו לרמה של ענף מצליח ומוביל‪ .‬צריך לזכור ‪-‬זהו הענף‬ ‫היחיד שאינך יכול להשתמש בפירותיו באופן ישיר מבלי לעבד אותו‪ .‬פה‬ ‫נכנסים לענף כל מיני גורמים כמו בתי בד ומשווקים וכולם משלימים זה‬ ‫את זה‪ ,‬וכולם נמצאים בסירה אחת‪.‬‬ ‫“אני רוצה לציין לטובה את משרד החקלאות ואת השר שלום שמחון‪,‬‬ ‫שהתחייבו לתמוך בענף הזית‪ ,‬בעיקר המסורתי‪ ,‬כאשר הכוונה לפתח‬ ‫את שטחי כרמי הזיתים‪ ,‬המוסיפים למימד הירוק במרחב הכפרי‪ .‬זה מה‬ ‫שהביא את משרד החקלאות לתמוך מדי שנה בענף בתקציבים ייחודיים‪,‬‬ ‫כדי לשמור עליו לאורך זמן‪ .‬מדובר בתקציב שנתי של מאות אלפי שקלים‪,‬‬ ‫הכולל את כל התחומים המקצועיים הנחוצים לענף‪ :‬מחקר ופיתוח‪,‬‬ ‫שיווק‪ ,‬סיוע בנטיעות‪ ,‬הגנת הצומח ועוד‪.‬‬ ‫“לא הכול ורוד‪ ,‬ישנן בעיות‪ .‬למשל‪ ,‬באזור הצפון ובכלל בפריפריה‪,‬‬ ‫לא בכל מקום ישנן תשתיות להולכת מי קולחין מטוהרים למגדלים‪ .‬לא‬ ‫פחות חשוב הוא הצורך בשיקום מערך ההדרכה החקלאית במטעי הזית‪,‬‬ ‫במיוחד במגזר המיעוטים‪ ,‬בעיקר בגליל ומרכז הארץ"‪.‬‬

‫‪amosdewinter@gmail.com‬‬

‫חקלאות‬

‫‪16‬‬


‫חקלאות‬

‫‪17‬‬


‫כרם זית במרווחים‬ ‫גדולים בעמק המעיינות‬ ‫ רק ‪ 500‬דונם נטועים‬‫בצפיפות בנווה אור‬

‫"תוך שנתיים יהיה כאן‬ ‫בית הבד המודרני‬ ‫ביותר בישראל"‬

‫המים הנחותים והקרקע המליחה בעמק הפכו ליתרון‪ ,‬עם ההחלטה שקיבלו הקיבוצים של עמק המעיינות‬ ‫והמפעלים האזוריים של בית שאן להשקיע בענף שמן הזית ‪ f‬בשמונה השנים האחרונות מתנהל באזור‬ ‫מיזם בהשקעה של כ‪ 20-‬מיליון שקל‪ ,‬כולל נטיעות והקמת בית בד מודרני וידידותי לסביבה ‪ f‬נכון להיום‪,‬‬ ‫לאחר שלושה מחזורי נטיעות‪ ,‬ישנם בעמק ‪ 4,500‬דונם זיתים של זיתים לשמן ‪ f‬רן בן‪-‬נון‪ ,‬סמנכ"ל שאן‬ ‫מפעלים אזוריים‪ ,‬מספר על המיזם שהפך את יישובי עמק בית שאן להתארגנות מגדלי שמן הזית הגדולה‬ ‫ביותר בארץ‪ ,‬עם מעל ל‪ 900-‬טון של שמן זית ממקור אחד!‬

‫א‬

‫עמוס דה‪-‬וינטר‬

‫ם יש לך הרבה לימונים ‪ -‬תעשה לימונדה!‬ ‫עם ההחלטה שקיבלו המפעלים האזוריים להשקיע בענף שמן הזית‪,‬‬ ‫החלטה המניבה היום פירות ברוכים‪ ,‬הפכו המים הנחותים והקרקע‬ ‫המליחה בעמק בית שאן (מועצה אזורית עמק המעיינות) ליתרון‪ .‬מיזם‬ ‫שמן הזית‪ ,‬שאומץ ע"י המפעלים האזוריים בעמק בית‪-‬שאן בהשקעה‬ ‫של יותר מ‪ 20-‬מיליון ש"ח‪ ,‬נמצא בהילוך גבוה ‪ -‬הן מבחינת פיתוח‬ ‫והיקף ההשקעות והן מבחינת המגדלים‪ .‬ב"שאן ‪ -‬מפעלים אזוריים"‬ ‫מאמינים שהתוכנית תגיע בתוך שלוש שנים למחזור של ‪ 20‬מיליוני ש"ח‬ ‫בשנה‪.‬‬ ‫רן בן נון‪ ,‬תושב גלבוע קיבוץ מירב וסמנכ"ל "שאן ‪ -‬מפעלים אזורים"‪,‬‬ ‫המוביל את פיתוח ענף הזית לשמן באזור‪ ,‬מספר‪" :‬כללית‪ ,‬מדובר בענף‬ ‫חדש יחסית‪ .‬היישובים באזור גידלו כרמי זיתים לפני כן‪ ,‬אבל בעיקר‬ ‫למאכל‪ .‬ב‪ 2001-‬החליטו קיבוץ מירב וקיבוץ עין הנצי"ב להיכנס לתחום‬ ‫חדש ‪ -‬גידול עצי זית לשמן על קרקעות ומים נחותים‪ .‬כידוע לך‪ ,‬אזור‬ ‫עמק בית‪-‬שאן מתאפיין בקרקעות הנחותות ובמים הנחותים שבו‪ .‬הזית‬

‫מרגיש טוב גם במים בעלי מליחות גבוהה‪ ,‬הנעה באזור שלנו בין ‪1,000‬‬ ‫ל‪ 1,500-‬מיליגרם כלור לליטר‪ .‬כרגע ‪ -‬המגבלה העיקרית היא של מים‪.‬‬ ‫"נטיעת כרמי הזית הראשונים התבצעה בשנת ‪ ,2002‬כאמור‪ ,‬בשטחים‬ ‫שוליים‪ ,‬כאשר בסוף ‪ 2005‬הגיעו העצים הללו לניבה ראשונה ונמסק‬ ‫היבול הראשון‪ .‬אז התברר לכולנו שזה הולך מצוין‪ ,‬שמדובר בסיפור‬ ‫הצלחה‪ .‬ב‪ 2005-‬החליט קיבוץ שלישי‪ ,‬נווה אור‪ ,‬להצטרף לענף והחל‬ ‫אף הוא בנטיעות‪ .‬במקביל‪ ,‬מי שהיה מנכ"ל הארגון האזורי והמפעלים‬ ‫האזוריים‪ ,‬שאול גולומב‪ ,‬מניר דוד‪ ,‬החליט שיש למפעלים שלנו אינטרס‬ ‫מובהק להיכנס לנושא הזיתים ושמן הזית‪.‬‬ ‫"צריך להבין‪ ,‬שההצלחה הראשונית בסוף ‪ ,2005‬יצרה אתגר! התחלנו‬ ‫לזהות כל מיני גורמים‪ ,‬שמסתובבים בשטח ומציעים למשקים הצעות‬ ‫שונות לקבלת זכויות עיבוד על הקרקע לשנים רבות‪ .‬חשבנו שכיוון כזה‬ ‫מנוגד באופן בסיסי לערכים של עיבוד עצמי ושמירת הקרקעות‪.‬‬ ‫"לאור ההבנה הזאת‪ ,‬הוביל גולומב מהלך של כניסה למעורבות אזורית‬ ‫של המפעלים האזוריים וארגון הקניות בענף‪ ,‬על מנת למנוע ממשקים‬

‫חקלאות‬

‫‪18‬‬


‫שאינם חזקים מספיק להתפתות להבטחות של כסף תמורת השימוש‬ ‫בקרקע‪ .‬בתחילה‪ ,‬התבטאה ההחלטה יותר בלסייע ולעזור לקיבוצים‬ ‫באזור להיכנס לענף ‪ -‬הן בהיבט הארגוני והן בהיבט המימוני‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫הקמנו ‪ -‬כמובן בהסכמה מלאה של הקיבוצים החברים במפעלים‬ ‫האזוריים ‪ -‬מערכת תומכת המבוססת על שלוש רגלים‪:‬‬ ‫"ברגל אחת שמנו דגש על סיוע למשקים חלשים שמתקשים‬ ‫להיכנס להשקעות כלכליות‪ ,‬כאשר הראייה שלנו היא שאם מדובר‬ ‫בענף טוב ורווחי‪ ,‬יש לעזור לקיבוצים החלשים ליהנות ממנו בדומה‬ ‫לשאר הקיבוצים‪ .‬המפעלים האזוריים ביצעו את כל נושא ההקמה עבור‬ ‫היישובים הללו‪.‬‬ ‫"הרגל השנייה עסקה בהתארגנות אזורית ברמת המו"פ‪ ,‬רכש‪ ,‬הדברה‬ ‫והדרכה‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיבלנו החלטה שאנחנו נכנסים להפעלה של מערכת‬ ‫המסיק‪ ,‬במטרה להגדיל אותה בעבודה משותפת‪.‬‬ ‫"הרגל השלישית היא בית הבד‪ ,‬שהוקם במפעלים האזוריים והחל‬ ‫לפעול בצורה מסודרת לראשונה בשנה שעברה (‪ .)2009‬כרגע מדובר בקו‬ ‫ייצור אחד‪ ,‬המעבד מעל ‪ 4‬טון זיתים בשעה‪ ,‬וקו שני כפול בגודלו יוקם‬ ‫בשנה הבאה‪ .‬בית הבד פועל מתוך ראיית מתן השרות המיטבי לחקלאי‬ ‫ולא כמוקד ליצירת רווח עצמאית"!‬ ‫כיצד התבטא הסיוע שלכם ליישובים מהבחינה המעשית‪ ,‬ומהי‬ ‫ההשקעה הנדרשת על מנת להיכנס לענף זיתי השמן?‬ ‫בן‪-‬נון‪" :‬בשנה הראשונה ההשקעה הנדרשת לדונם נטוע מסתכמת‬ ‫בכ‪ .₪ 2,500-‬בנוסף‪ ,‬יש לקחת בחשבון תוספת השקעה של כ‪800-700-‬‬ ‫ש"ח נוספים‪ ,‬במהלך השנתיים שלאחר מכן‪ ,‬עד הניבה הראשונה שהגיעה‬ ‫בד"כ בשנה השלישית לאחר הנטיעה‪ .‬כך שההשקעה הכוללת לדונם זיתי‬ ‫שמן‪ ,‬עד שמתחילים לניבה ולהכנסות‪ ,‬מגיעה לכ‪ 4,000-‬ש"ח‪ .‬ההחלטה‬ ‫לתמוך במשקים ברמת האזור יצרה מספר מסלולים‪ :‬מסלול של משקים‬

‫בעלי יכולת מקצועית‪ ,‬ארגונית וכספית‪ ,‬שנטעו בכוחות עצמם; מסלול‬ ‫של משקים‪ ,‬להם יש כ"א מקצועי‪ ,‬שהיו זקוקים רק לסיוע במימון וקיבלו‬ ‫הלוואות של עד ‪ 50%‬מההשקעה מאיתנו‪ ,‬ומסלול של משקים שביקשו‬ ‫תמיכה מלאה‪ .‬בנוסף‪ ,‬כל נושא המו"פ‪ ,‬ההדרכה‪ ,‬הסיורים המקצועיים‬ ‫והרכש ‪ -‬נעשו ברמה האזורית‪.‬‬ ‫"נכון להיום‪ ,‬לאחר שלושה מחזורי נטיעות ‪ -‬ב‪ 2007 ,2002-‬ו‪- 2009-‬‬ ‫ישנם בעמק ‪ 4,500‬דונם זיתים‪,‬‬ ‫"כ‪ 900-‬דונם נמסקו בשנה שעברה ו‪ 500-‬דונם נוספים יימסקו השנה‪.‬‬ ‫השנה יהיו לנו כרמי זית‪ ,‬שיימסקו בפעם השישית! הצפי הוא שבשנת‬ ‫‪ 2013‬כל השטח הנטוע‪ ,‬קרי ‪ 4,500‬דונם‪ ,‬יהיה בניבה מלאה‪.‬‬ ‫"זכות ראשונים בחידוש הגידול בעמק שמורה‪ ,‬כמובן‪ ,‬לקיבוצים מירב‬ ‫ועין הנציב‪ ,‬אולם‪ ,‬כאמור‪ ,‬לאחר שנרשמה הצלחה ראשונית‪ ,‬הצטרפו‬ ‫גם נוה‪-‬אור וכפר רופין והיום ישנה התעוררות אזורית בתחום הזית‬ ‫לשמן‪ .‬כיום שותפים למיזם שמונה קיבוצים בעלי נטיעות זיתים‪ :‬מירב‪,‬‬ ‫עין הנציב‪ ,‬כפר רופין‪ ,‬נווה אור‪ ,‬שלוחות‪ ,‬שדה אליהו‪ ,‬שדה נחום ונווה‬ ‫איתן‪ .‬אני מחשיב גם את היישובים שאין להם כרמי זית כשותפים‪ ,‬כי‬ ‫המפעלים האזוריים הם של כולם ואנחנו מאמינים שעם הזמן יצטרפו‬ ‫יתר הקיבוצים לענף‪ .‬בשנים ‪ 2011‬ו‪ 2012-‬אנחנו מתכננים לבצע נטיעות‬ ‫נוספות‪ .‬אני מעריך‪ ,‬שבסופו של דבר יהיו ב‪ 10 -‬עד ‪ 12‬קיבוצים בעמק‬ ‫בית שאן נטיעות של זיתים"‪.‬‬ ‫רן‪ ,‬האם מטעי הזיתים שלכם הם אינטנסיביים?‬ ‫בן‪-‬נון‪" :‬תראה‪ ,‬ודאי שמדובר במשק אינטנסיבי מודרני ולא בנטיעות‬ ‫בעל‪ .‬מתוך ‪ 4,500‬דונם רק ‪ 550‬דונם נטועים צפוף במטע שלחין‪ ,‬המותאם‬ ‫למסיק בבוצרת‪ ,‬וכל השאר נטוע במטע אינטנסיבי מודרני במרווחים‬ ‫גדולים‪ ,‬המותאם יותר למכונות על בסיס של ניעור גזע‪ .‬כשהתחלנו‬ ‫בנטיעות יצאנו מתוך נקודת הנחה‪ ,‬שנוכל לבצע מסיק מלא ומהיר ללא‬ ‫המשך בעמוד ‪20‬‬

‫חקלאות‬

‫‪19‬‬


‫שטיפת הזיתים בבית הבד של שאן ‪ -‬בשנה הבאה יוקם קו ייצור שני‬ ‫המשך מעמוד ‪19‬‬ ‫צורך בעובדים עם מקלות לניעור ידני ‪ -‬גם במטע בעל מרווחים גדולים‪.‬‬ ‫"כידוע לך‪ ,‬בימים אלה אנחנו בעיצומו של פיילוט בנושא‪ .‬לצורך מסיק‬ ‫במיכון מלא של עצים גדולים במרווחים רגילים (‪ )4X7‬קיימות בעולם‬ ‫מכונות 'קולוסוס'‪ .‬בשנה שעברה יוצר מערך חדשני של חברת 'מיכון‬ ‫למטע'‪ ,‬מערך שעדיין נמצא בפיתוח‪ .‬בעונה זו נכנסה לניסוי גם מכונה‬ ‫חדשה של ‘דותן טכנולוגיות'‪ .‬אנחנו מחפשים מכונה שתהיה מסוגלת‬ ‫למסוק זיתים בלי צורך בעובדים‪ .‬ישנם מגדלים שנטעו צפוף‪ ,‬משום‬ ‫שחששו שלא יהיה פיתרון ממוכן לנטיעות עם מרווחים גדולים‪ .‬אנחנו‬ ‫מאמינים שגם לנטיעות אלה יימצא פתרון ממוכן ובימים אלה אנחנו‬ ‫רואים שהטכנולוגיה כבר מגיעה לזה‪ .‬אנו בוחנים במקביל פיילוט של‬ ‫‘מיכון למטע' ו‪'-‬דותן'‪ ,‬כאשר גם ה'קולוסוס' מהווה עדיין חלופה‪ .‬בסופו‬ ‫של דבר נקבל החלטה באיזה מיכון אנו מתכוונים להשקיע"‪.‬‬ ‫הבנתי שבית הבד שלכם הוא המילה האחרונה בתחום?‬ ‫בן‪-‬נון‪" :‬נכון‪ ,‬בית הבד שלנו הוא חדש‪ ,‬ידידותי לסביבה ומודרני‬ ‫לחלוטין‪ .‬את בית הבד בנינו תוך התאמה מלאה לצורכי המשקים שלנו‪.‬‬ ‫כרגע יש לנו קו ייצור אחד‪ ,‬המעבד כ‪ 6-4-‬טון זיתים בשעה‪ .‬ב‪2009-‬‬ ‫קלט בית הבד‪ ,‬בפעם הראשונה‪ ,‬זיתים שמהם ייצרנו כ‪ 80-‬טון שמן‪.‬‬ ‫השנה אמורים להגיע לבית הבד יותר מ‪ 1,200-‬טון זיתים מהם נייצר‬ ‫כ‪ 200-‬טון שמן זית‪.‬‬ ‫"התוכנית היא להגיע לאצירה של ‪ 1,000‬טונות שמן תוך ‪ 3‬שנים‪ .‬בית‬ ‫הבד מופעל ע"י צוות מצומצם‪ ,‬כאשר ההשקעה בקו הייצור נאמדת בכ‪2-‬‬ ‫מיליון שקל‪ ,‬ואילו ההשקעה בהתאמות של המבנה לבית הבד ובתשתיות‬ ‫מסתכמת בכ‪ 1.5-‬מיליון שקלים ובסה"כ כ‪ 3.5-‬מיליון שקל‪ .‬בשנה הבאה‬ ‫מתוכננת רכישה של ייצור שני‪ ,‬על מנת שנוכל לקלוט את הזיתים שיגיעו‬ ‫ב‪ 2011-‬מנטיעות ‪ ,2009‬כמו גם את הזיתים מהנטיעות שלאחר מכן‪.‬‬ ‫"בבית הבד שהקמנו ניתן להפריד את הגרעינים מהגפת‪ ,‬מה שמאפשר‬ ‫לנו להשתמש בגרעינים ליצירת אנרגיה ולהכין מהגפת מזון לבהמות או‬ ‫לפזר בשטחים כחומר אורגני נקי‪ .‬התוצאה היא שמן זית מאוד איכותי‬

‫ובית בד ידידותי לסביבה‪ ,‬שגם יעיל כלכלית‪ .‬הקו הנוכחי בבית הבד‬ ‫מסוגל לעבד יבול זיתים מ‪ 2,500-‬דונם‪ ,‬כך שבכל מקרה אנו זקוקים לקו‬ ‫הייצור השני‪.‬‬ ‫"כ‪ 17-16-‬מיליוני שקלים הושקעו בנטיעות כרמי הזית ובבית הבד‬ ‫יושקעו‪ ,‬בשלב זה‪ ,‬כ‪ 6-‬מיליון ש"ח נוספים‪ .‬אין לנו ספק כי מדובר‬ ‫בהשקעה טובה"‪.‬‬ ‫בארץ ישנה בעיה חמורה של מחסור בעובדים‪ .‬כיצד חשבתם להתגבר‬ ‫עליה?‬ ‫בן‪-‬נון‪" :‬בעבר היו בעמק בית שאן די הרבה כרמי זית למאכל והבעיה‬ ‫העיקרית הייתה כ"א הדרוש למסיק‪ ,‬שלא היה זמין‪ ,‬והענף דעך‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫כשהוחלט לחזור לגידול זיתי שמן‪ ,‬הפך נושא מיכון המסיק לנושא קריטי‪.‬‬ ‫מהתחלה היה לנו ברור שהשיטות הישנות כבר אינן רלבנטיות‪ ,‬בשל‬ ‫צריכת כ"א‪ ,‬ולכן יש להבטיח פתרונות ממוכנים‪ .‬בלימוד שעשינו ברחבי‬ ‫העולם בחנו מספר שיטות‪:‬‬ ‫"מסיק מכני מסורתי ‪ -‬ניעור גזע העץ היא השיטה המקובלת בעולם‪,‬‬ ‫שחסרונה העיקרי הוא שהניעור מוריד רק כ‪ 80%-‬מהפרי‪ ,‬ומחייב את‬ ‫השלמת המסיק עם אנשים ומוטות (חובטים)‪.‬‬ ‫"שילוב של ניעור עם עגלות איסוף ‪ -‬הרעיון הוא לפרוס באופן מכני‬ ‫יריעות הקולטות את הזיתים לאחר הניעור‪ ,‬כאשר גם בשיטה הזאת‪,‬‬ ‫הבעיה היא מסיק חלקי המחייב השלמה ידנית‪ .‬כאשר מדובר בשטחים‬ ‫גדולים כמו אצלנו‪ ,‬השימוש בשיטת הניעור והאיסוף המכניים עדיין‬ ‫מחייב כ"א רב‪ ,‬שהופך את העסק לבעייתי מאוד‪.‬‬ ‫"רק כדי שיהיה לך מושג במה מדובר‪ ,‬מסיק של כ‪ 4,000-‬דונם מחייב‬ ‫העסקה של בין ‪ 50‬ל‪ 100-‬עובדים ביום למשך חודש וחצי‪ .‬כמות עובדים כזו‬ ‫באזור שלנו בעייתית ביותר‪ .‬על מנת להתגבר על הקושי הנ"ל‪ ,‬נמצאות היום‬ ‫בפיתוח‪ ,‬ע"י יצרני מיכון ישראליים‪ ,‬מנערות גזע הכוללות גם מוטות לניעור‬ ‫הענפים‪ .‬פיתרון מכני זה יאפשר מסיק עם מספר עובדים קטן הרבה יותר‪,‬‬ ‫שיהפוך מסיק על שטחים גדולים‪ ,‬כמו שאצלנו‪ ,‬לכדאי‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪22‬‬

‫חקלאות‬

‫‪20‬‬


‫‪23‬‬ ‫שנה‬

‫גיליון מס' ‪ ,240‬טטבת ‪ ,2009‬כסלו תשס"ט „ ‪ 25‬ש"ח‬

‫‪‰¯Â„‰Ó‬‬ ‫‪ÁÓˆ‰ ÈÙÚÏ‬‬ ‫‪‚ÂÏ˘ ÏÏÂÎ‬‬ ‫‪ÌȂȈÓ‬‬

‫‚‪˙ÂίÚ˙ Ï‚¯Ï È‚È‚Á ÔÂÈÏÈ‬‬ ‫))‪9‬‬

‫‪±π≠‰‬‬

‫‪,QWHUQDWLRQDOVXPPLWIRU‬‬ ‫‪9HJHWDEOHV)UXLWV)ORZHUVPDUNHWLQJ‬‬

‫‪˙ȇϘÁ ‰È‚ÂÏÂÎËÏ Ï‡¯˘È· ‰ÏÈ·ÂÓ‰ ˙È˙˘‰ ˙ÈÓ‡ÏÈ·‰ ‰Î¯Ú˙‰‬‬

‫‪‰ÈÈ¯Ë ˙ȇϘÁ ˙¯ˆÂ˙ ˜ÂÂÈ˘Ï Ï‡¯˘È· ‰„ÈÁȉ ˙ÈÓ‡ÏÈ·‰ ‰Î¯Ú˙‰‬‬

‫‪·È·‡≠Ï˙ ¨‰Î¯Ú˙‰ È‚ ¨≤∞∞π ¨¯‡ÂÈ· ±µ≠±¥‬‬ ‫‪±∏∫∞∞ ≠ ±∞∫∞∞ ∫‰ÁÈ˙Ù ˙ÂÚ˘ ¨ß‰≠ß„ ÌÈÓÈ‬‬

‫‬

‫‪˙‡ϘÁ‬‬ ‫‪˙˙Â‬‬ ‫‪‡Ï‬‬ ‫‪‡Ï˜˜ÁÁ‬‬

‫‪±‬‬

‫שנה‬

‫היחידי‬

‫‪Á‰ ÔÂÁ¯È‬‬

‫˜‪ÂÓ‰ ˙‡Ï‬‬

‫‪YQHW‬‬ ‫גיליון‬ ‫מס' ‪,243‬‬ ‫‪PDVKR‬‬ ‫אפריל ‪09‬‬ ‫‪ZDJUR‬‬ ‫‪ ,20‬ניסן‬

‫‪ÁÓˆ‰ ÈÙÚÏ ‰¯Â„‰Ó‬‬ ‫ˆ‪ÁÓÂ‬‬

‫ת‬ ‫שס"ט „‬

‫‪ˆ˜Ï ‰ÓÏ‬‬

‫·‪χ¯˘È· ÏÈ‬‬

‫חברת‬ ‫חיון א‬ ‫)קי‬ ‫בוץ משמרקולוגיה‬ ‫באיכות‬ ‫הנ‬ ‫בבעלו‬ ‫הגבוהה בי גב( וחיון יצ תם של‬ ‫נגב א‬ ‫ותר‬ ‫חק‪,‬‬ ‫טלפון‪:‬‬ ‫תוך שמירה מייצרת ק קולוגיה‬ ‫‪1556‬‬ ‫על איכותומפוסט‬ ‫נייד‪„ 08991 :‬‬ ‫ה‬ ‫אתר‪ 5233791 :‬פקס‪7 :‬‬ ‫סביבה‪.‬‬ ‫‪RLO‬‬ ‫‪050‬‬ ‫‪991155‬‬

‫‪ZZ‬‬

‫‪ 25‬ש"ח‬

‫‪J\F‬‬

‫‪ YHFROR‬חיון יצחק‬ ‫‪HJH‬‬ ‫‪ZZZQ‬‬

‫·‪∫È„ÚÏ‬‬

‫נת מצב‬

‫עמ'‪4‬‬

‫מורטן‬ ‫חייבת‬ ‫מיליוני שקל מאות‬ ‫ל‬ ‫ים‬ ‫חקלא‬ ‫המערביים בנגב‬

‫‪≠ Âȇ¯Â˜ ÏÎÏ‬‬ ‫‪·È·‡ ‚Á‬‬ ‫˘‪°ÁÓ‬‬

‫עמ' ‪62‬‬

‫‪GLO‬‬

‫‪ EUR‬ו‬

‫היחידי‬

‫‬

‫שנה‬

‫גיליון‬

‫‪ÏÈ·ÂÓ‰ ˙Â‬‬

‫·‪χ¯˘È‬‬

‫‪‡Ï˜Á‰‬‬ ‫‪ZZZ‬‬ ‫‪ÔÂÁ¯È‬‬ ‫‪DJURP‬‬ ‫‪DVKR‬‬ ‫‪YQHW˙‡ϘÁ±‬‬ ‫שס"ט „‬ ‫ת‬

‫שעומד‬

‫בתקני‬

‫‪BALG‬‬ ‫‪AP‬‬

‫‪EPGAP‬‬

‫קולוגיה‬ ‫נגב א‬ ‫סט‬ ‫תם של רת קומפוסביבה‪.‬‬ ‫בבעלו חק‪ ,‬מייצ כות ה‬ ‫על אי‬ ‫קולוגיה חיון יצ‬ ‫שמירה‬ ‫חיון א הנגב( ו‬ ‫‪08991‬‬ ‫תר תוך‬ ‫חברת שמר‬ ‫‪155‬‬ ‫)קיבוץ מ הה ביו‬ ‫פקס‪ 7 :‬צחק‬ ‫הגבו‬ ‫‪ 050„ 08991‬חיון י‪ZZZQ‬‬ ‫באיכות פון‪HJHYHF 52337 1556 :‬‬ ‫ייד‪RORJ\ 91 :‬‬ ‫נ ‪FRLO‬‬ ‫תר‪:‬‬

‫טל‬

‫א‬

‫‪ 25‬ש"ח‬

‫ס' ‪,244‬‬ ‫מ‬

‫‪˘Ó˘ ˙Â‬‬

‫‪ ,20‬אייר‬

‫מאי ‪09‬‬

‫‪‡Ï˜Á‬‬

‫‪ÁÓˆ‰‬‬

‫‪ÈÙÚÏ‬‬ ‫‪‰¯Â„‰‬‬ ‫˘‪„ ‰‬‬ ‫‪Ó‬‬ ‫·‪‚¯‡Â ÏÓ È„Á ‰È‚ÂÏÂÎË‬‬ ‫¯‚‪˘Á ˙ÈÈ‬‬ ‫‪˙ȯ‡ÏÂÒ‬‬ ‫‡‪‬‬ ‫עמ' ‪16‬‬ ‫˜‪˙ÊÎÂ¯Ó ˙È Ï˘ ·ÏÂ˘Ó ¯Âˆ ‰È‚¯‡ ˙ÂÂÁ ‰‬‬ ‫‪ÈÈÏ‬‬ ‫‪˘Â‬‬ ‫‪‡Ë‬‬ ‫עמ'‪22‬‬ ‫ˆ˙ ‪ÏÂÂ≠ÂËÂÙ ¨ÈÓÏÂÚ ‰„ ‰ ‰·È‬‬ ‫שתיל"‬ ‫·˜·‪Â‬‬ ‫·˜‪ÈÓ ‰‬‬ ‫‪‰È‚ÂÏÂÎ‬‬ ‫נס "חי‬ ‫עמ' ‪46‬‬ ‫‪Ë ˙ÂÚˆÓ‡ ¨˙ÈÎÙ‰Ó‬‬ ‫בשנה‬ ‫ים מכ‬ ‫עמ' ‪72‬‬ ‫‪˙Î‬‬ ‫‪· ¨®ÌÈÓÁ‬‬ ‫ים  רשמ אלף ש"ח ית רוח‬ ‫אנרגי‬ ‫מורכב‬ ‫‪ÌÈÓ© ¯ÚÓ· ¯·Â„Ó‬‬ ‫‪ 20015‬ות ל‬ ‫ים‬

‫‪˙ÈÓ¯˙ ‰È‬‬

‫של ‪0‬‬ ‫שתיל‬ ‫מון ב‬ ‫הכנסה מל פרס‬ ‫עתיד ט ארית ‬ ‫החש‬ ‫„ ה‬ ‫רשות‬ ‫ול‬ ‫אנרגיה ס כדאי?‬ ‫או לא‬ ‫„‬ ‫כדאי‬ ‫„‬

‫מה תקנ‬

‫‪„Á‬‬ ‫‪˙ ÂÈÓ ÔÂÈ‬‬ ‫‚‪≤∞∞πίÚ˙ Ï‚¯ÏÏ‬‬ ‫‪¢˜ËÈÏ‬‬ ‫‪˜¢‬‬

‫מוד איך‬ ‫בוא לל‬

‫להרוויח‬ ‫לייצר ו‬

‫‪2009‬‬

‫‪˙ίÚ‬‬ ‫·˙‬ ‫≤≠∞≥ ‪ÈÏ‬‬ ‫‪π‬‬

‫בשתי מהדורות‬

‫מהדורה לענפי החי ומהדורה לענפי הצומח‬ ‫כל הסקרים קובעים כי "משוב חקלאות" הוא מספר ‪1‬‬ ‫בפניה למגדלים המובילים בישראל עם כח הקניה החזק‬ ‫חקלאותלחקלאות‪.‬‬ ‫ביותר בתשומות‬ ‫חקלאות‬ ‫חקלאות‬ ‫‪21‬‬

‫‪08‬‬

‫‪Ó‬‬ ‫˙‪Ï˘ ¯È˜Á‬‬ ‫‪˜Á ·Â˘Ó¢ ¨Èχ¯˘È‰ ÌÈÓ‰‬‬ ‫‡‪Í‬‬ ‫‪‰ÏÂÚ ¨¢˙‡Ï‬‬ ‫·‬ ‫‡¯‪ÈÈÏ Ô˙È ÈÎ ˙¯È¯‚ ‰È˯˜Â¯È· ÈÚ·· ÏÂÙÈËÓ ¨˙Â‬‬ ‫ˆ¯ ˙‪˙ÙÒÂ‬‬ ‫‪˙Â‡Ó Ï˘ ˙‡Ê ÌÈÚÂÓ ÌÈÈÏ‚¯Ù˘· ÏÂÙÈË ¨˙ÁÙ ˙ ∞≠Î ÈÂÈ·‰Â ¯ˆ˜‰‬‬ ‫‪Ó‬‬ ‫‪ÈÏÈ‬‬ ‫‪ÈÂ‬‬ ‫∞‪¥‬‬ ‫˜‪·Â‬‬ ‫„‪Ó‬‬ ‫‪ÌÈÎ‬‬ ‫¯˘‪˜˘ÓÏ ÌÈÓ ˜‰ ‰ÏÙ˙‰‰ È˜˙Ó ÌÈÓ È¯‚‡Ó ˙Ó˜‰Â ÒÂ ÌÈÓ ·Â˜ ÔÂÈÏÈÓÓ‰ ˙Â‬‬ ‫‪ÌÂ‚È‡Ï ÌÈÓ‰ ˜˘ÓÏ ÌÈÙ Ô¯˙Ù Ôȇ¢ ∫ÌÈ‬‬ ‫‪·ÂÈËÓ ¨ÌÈÓÈÈ‬‬ ‫ע‬ ‫„‬ ‫‪¨ÌÈÓ˘‚ ÈÓ‬‬ ‫‪ÈÚ·Ï‬‬ ‫נף הגד‬ ‫הנפגע ביו"ש הוא‬ ‫˙‪ÁÂÂË· ÂÙÈÒÂÈÙ˙‰ ˙ωÓ ¨¯Â˘ ÈÓ‬‬ ‫‪ËÏ ÌÈÓ‰ ˙È‬‬ ‫‪¢¯ˆ˜‰ ÁÂÂ‬‬ ‫ענפי החק תר מכל‬ ‫‪Ï˘ ÏÂÚ‬‬ ‫עמ' ‪46‬‬ ‫תמו‬ ‫לאות ‬

‫ירחון החקלאות המוביל בישראל‬

‫‪21 21‬‬

‫שעומד‬

‫בתקני‬

‫‪PGAP‬‬

‫‪ EURE‬ו‬

‫‪P‬‬

‫‪ALGA‬‬

‫‪GLOB‬‬

‫‪Ï ÌÈÓ ı‬‬ ‫‪ø˙‡ϘÁ‬‬

‫צילום‪:‬‬

‫בעיתון‬ ‫אחד‬

‫שנה‬

‫סיון פרג'‬

‫כל‬ ‫המגדלים‬ ‫המובילים‬

‫‬

‫‪χ¯˘È· ÏÈ·ÂÓ‰ ˙‡ϘÁ‰ ÔÂÁ¯È‬‬ ‫‪ZZZDJURPDVKRYQHW‬‬

‫‪È‚ ¨ÈÂ‬‬

‫סולארי‬ ‫מחשמל‬ ‫כסף‬ ‫‪Clean‬‬

‫‪Tech‬‬

‫‪¯Ú˙‡ϘÁ˙± ‰‬‬

‫‪˙ ¨‰ÎÂ‬‬

‫‪·È·‡≠Ï‬‬


‫בית הבד המודרני של שאן מפעלים אזוריים‪ ,‬שלב מיצוי השמן‬ ‫המשך מעמוד ‪20‬‬ ‫"בוצרת גפן למסיק זיתים ‪ -‬המסיק בבוצרת הוא אחד מהפתרונות‬ ‫המקובלים בעולם‪ .‬הבוצרת מנערת ישירות את הענפים נושאי הפרי‪ ,‬אבל‬ ‫הבעיה היא שהדבר מחייב לשמור על עץ זית בגודל קטן‪ ,‬ואילו הזית‪,‬‬ ‫בניגוד לגפן‪ ,‬הוא עץ גדול והפרי גדל על ענפים משנה שעברה ולא על‬ ‫ענפים חדשים‪ ,‬מה שמונע גיזום מסיבי של העץ‪ .‬מסיק בבוצרת מחייב‬ ‫גיזום יקר חלקי ושימוש בחומרים המונעים מהעצים לגדול‪ .‬הטכנולוגיה‬ ‫הזאת פועלת זה עשר שנים וראינו כרמי זית בספרד בני ‪ 10‬שנים שעובדים‬ ‫כך‪ .‬השאלה היא מה יקרה עם מטעים ותיקים‪ ,‬כאשר העצים הללו בכל‬ ‫זאת יגדלו‪ .‬אחד הפתרונות האפשריים הוא לנטוע צפוף וכעבור ‪ 12‬שנות‬ ‫מסיק בבוצרת‪ ,‬לדלל את המטע ולמסוק בשיטה מכנית רגילה‪.‬‬ ‫"בעמק בית שאן‪ ,‬רק בנווה אור נטעו כרם זית בשיטה הצפופה (‪500‬‬ ‫דונם) וכמעט כל השטחים האחרים באזור נטועים במרווחים גדולים‪.‬‬ ‫חשוב לציין‪ ,‬שגם למסיק עצים גדולים‪ ,‬הנטועים במרווחים גדולים‪ ,‬יש‬ ‫פתרון מכני‪ ,‬המתבצע ע"י מכונות מאוד גדולות ('קולוסוס' מתוצרת‬

‫‪ ,)MagTec‬הרוכבות על גבי העץ הגדול ומנערות את הענפים נושאי‬ ‫הפרי‪ ,‬או מערכי הניעור החדשים של 'מיכון למטע' ו'דותן'‪ .‬כך שבסך‬ ‫הכול‪ :‬קיים גם פיתרון מכני למסיק של עצים גדולים‪ ,‬המצריך מעט‬ ‫עובדים"‪.‬‬ ‫בעתיד תייצרו כמויות אדירות של שמן זית‪ .‬מה לגבי בניית מותג‬ ‫משלכם?‬ ‫בן‪-‬נון‪" :‬מבחינתנו כל האפשרויות פתוחות ‪ -‬בהחלט אפשר להישאר כספק‬ ‫חומר גלם או להקים מותג‪ .‬אפשרות אחרת היא להקים שותפות אסטרטגית‬ ‫עם יצרן מזון אחר בארץ‪ .‬צריך לזכור שאנחנו היום תאגיד המגדלים הגדול‬ ‫ביותר בארץ ו‪ 1,000-‬טון של שמן זית‪ ,‬ממקור אחד‪ ,‬אין לאף אחד בארץ‪.‬‬ ‫המצב בו אנחנו כאזור הננו יצרן גדול מאוד של שמן זית ושולטים בכל שלב‬ ‫הייצור‪ -‬מהנטיעה ועד ייצור השמן ‪ -‬מאפשר לנו לבחון את כל האופציות‪ .‬לפי‬ ‫שעה‪ ,‬אין עדיין החלטה האם ללכת בכיוון זה"‪.‬‬

‫כי ככה עושים עסקים בחקלאות!‬ ‫‪ f‬ביתנים ממוזגים‬ ‫‪ 300 f‬מציגים מהארץ ומחו"ל‬ ‫‪ f‬קל ונוח להגעה‬

‫‪ 2-3‬במרס‪2011 ,‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪22‬‬


‫יבוא עיבוד ושיווק מתכות‬ ‫מתכות ב ע “ מ‬

‫מנהרה ”‪ ,3‬מפתח ‪ 12‬מטר‬

‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫בית רשת דו שיפועי מחוזק להדליה ‪6X4 / 8X4‬‬ ‫צינורות למנהרות ”‪ 10/9 1‬מטר כולל הספקת שבלונה‪.‬‬ ‫מנהרה ”‪ 10 2‬מטר מפתח ‪ ,‬גובה עד ‪ 4.5‬עם או בלי הדליה )פלפל(‪.‬‬ ‫חממה מפתח ‪ 8‬מטר ‪ 9.6 /‬מצינור ”‪ 2‬או מפרופיל עם או בלי פנס אוורור )מחוזק להדליה(‪.‬‬ ‫מנהרה ”‪ 3‬מפתח ‪ 12‬מטר גובה עד ‪ 6‬מטר עם או בלי פנס אוורור גג מחוזק להדליית עגבניות ‪ ,‬המנהרה היחידה עם פנס אוורור בגג‪.‬‬ ‫חממה ”‪ 3‬מפתח ‪ 12‬מטר מאוורר עם פנס גג או בלי‪ ,‬מחוזק להדליית עגבניות‪.‬‬ ‫מבנה ללולים מפתחים ‪ 16/14/12‬מטר גובה לפי דרישה‪.‬‬ ‫מחסנים בכל גודל וצורה‪ ,‬בניה מודולרית עצמית או קבלן‪ ,‬ייצור והרכבת מבנים לפי דרישה‪.‬‬ ‫ועוד מוצרים מבית נירב כגון‪ :‬חנוכיות להדליית רימונים‪ ,‬אבזרים לבניית בית רשת למטעים ‪ +‬ראשי פיצול וכל אבזרי החממות‬ ‫כגון‪ :‬מרישים‪ ,‬שלות‪ ,‬פטות ‪ ,‬מרזבים‪ ,‬מחברים למיניהם אביזרי רשת‪ ,‬עצים‪ ,‬אלומיניום ועוד‪...‬‬

‫טל משרד‪08-8599050 :‬‬

‫‪ hila150@bezeqint.net‬אתר‪www.nirav.co.il :‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪23‬‬


‫פריחת הזית‬

‫מתחילת העשור החלה פריחה בענף הזית‪ .‬הצריכה עלתה עקב העלייה במודעות לתכונות הבריאותיות‬ ‫של שמן הזית והגיעה לכ‪ 16,000-‬טון שמן בשנה ‪ f‬כיום היקף הנטיעה של הזית עומד על ‪230,000‬‬ ‫דונם‪ ,‬מתוכם ‪ 19,000‬דונם זיתי מאכל ו‪ 211,000-‬דונם זיתי שמן ‪ f‬בשנים הקרובות צפויים להיכנס‬ ‫לניבה כ‪ 15,000-‬דונם שניטעו בשנתיים האחרונות‬

‫ל‬

‫עמוס דה‪-‬וינטר‬

‫אור המחסור החמור במים בישראל‪ ,‬בעיקר בחמש השנים האחרונות‪,‬‬ ‫רבים מהחקלאים פנו לענפים הדורשים מעט מים‪ .‬ענף הזית הוא‬ ‫אחד מאותם ענפים הדורשים מעט מים ואף יכול להסתדר היטב גם‬ ‫במים מליחים‪ .‬פנינו במספר שאלות אל ראובן בירגר‪ ,‬יו"ר הנהלת ענף‬ ‫הזית במשרד המדען הראשי של משרד החקלאות‪ ,‬על מנת לקבל תמונה‬ ‫על הענף‪.‬‬ ‫ראובן‪ ,‬כמה דונם מטעי זית ישנם כיום בישראל‪ ,‬כמה מהם בעל וכמה‬ ‫אינטנסיבי?‬ ‫בירגר‪" :‬ענף הזית לשמן ידע פריחה ופיתוח כלכלי נרחבים בעשור‬ ‫האחרון‪ .‬הענף שהיה בעבר מבוסס על כרמי זית בבעל‪ ,‬במרווחי נטיעה‬ ‫גדולים‪ ,‬עבר למטעים אינטנסיביים וסופר אינטנסיביים בנטיעות צפופות‬ ‫עם ‪ 125‬עצים בדונם"‪.‬‬

‫כמה שמן זית מיוצר בישראל? האם ישראל מייצרת די בכדי לענות‬ ‫על התצרוכת המקומית?‬ ‫בירגר‪" :‬מתחילת העשור החלה פריחה בענף הזית‪ .‬הצריכה בארץ‬ ‫עלתה בעקבות המודעות לתכונות הבריאותיות של שמן הזית והגיעה‬ ‫לכ‪ 16,000-‬טון שמן בשנה‪ .‬הייצור בארץ מפגר אחרי הצריכה ועומד על‬ ‫כ‪ 8,000-‬טון לשנה בממוצע‪ ,‬אולם בשנים האחרונות יש תנופת נטיעה‬ ‫בעיקר בסקטור הקיבוצי ביחידות גדולות"‪.‬‬ ‫מה חלקם של זיתי המאכל מכלל שטחי הזית? מה הוא היקף הנטיעות‬ ‫החדשות?‬ ‫בירגר‪" :‬כיום היקף הנטיעה של הזית עומד על ‪ 230,000‬דונם‪ ,‬מתוכם‬ ‫‪ 19,000‬דונם זיתי מאכל ו‪ 211,000-‬דונם זיתי שמן‪ .‬בשנים הקרובות‬ ‫צפויים להיכנס לניבה כ‪ 15,000-‬דונם שניטעו בשנתיים האחרונות‪.‬‬

‫מסיק בבוצרת ‪ -‬עולה כשליש‬ ‫מעלות מסיק במנער ושישית‬ ‫מעלות המסיק הידני‬

‫חקלאות‬

‫‪24‬‬


‫מיכון למעשה לכל סוגי המשקים‪ :‬החל ממכונות ידניות וכלה במכונת‬ ‫הבציר של הענבים‪ ,‬המסוגלת לבצע גם מסיק‪ .‬חלק מפריחת הענף נובעת‬ ‫מירידה ברווחיות של ענף הכותנה‪ ,‬שתפס חלק נכבד מהמים ומהקרקע‬ ‫של המשקים‪ .‬הענף זוכה למענקי נטיעה ממשרד החקלאות ונהנה‬ ‫ממענקים מיוחדים לציוד חוסך כ"א"‪.‬‬

‫ראובן בירגר ‪ -‬הענף מתוכנן להגיע בשנתיים הקרובות לכ‪ 6,000-‬דונם‬ ‫"מתוך ‪ 211,000‬דונם זיתי שמן‪ 165,000 ,‬דונם מעובדים בתנאי בעל‬ ‫ורק ‪ 46,000‬דונם מעובדים בתנאי שלחין ולרוב נמסקים בניעור‪ .‬מתוך‬ ‫ה‪ 46,000-‬דונם‪ ,‬כ‪ 5,000-‬דונם נמסקים בבוצרות של ענבי היין"‪.‬‬ ‫כיצד אתה מסביר את הפריחה הגדולה של ענף הזית בשנים‬ ‫האחרונות?‬ ‫בירגר‪" :‬תנופת הנטיעה באה בעקבות שינויים בתנאי הסחר שחלו‬ ‫בחקלאות בעולם ובישראל והתאמת הענף לשינויים אלו‪ :‬הענף מתאים‬ ‫לקרקעות שוליות ולשימוש במים שוליים (מליחים או מושבים)‪ ,‬שאינם‬ ‫מתאימים לסוגי מטע אחרים‪ .‬כיום‪ ,‬הענף ממוכן כולו וישנם פתרונות‬

‫אחת הבעיות של החקלאות בארץ היא המחסור בעובדים‪ .‬היכן עומד‬ ‫ענף הזית בנושא זה?‬ ‫בירגר‪" :‬בעשור האחרון חלו התפתחויות אגרו‪-‬טכניות בענף‪ ,‬שהביאו‬ ‫להתייעלות ולהגדלת הרווחיות לחקלאים‪ .‬הוכנסה שיטת הגידול של כרם‬ ‫הזית הסופר אינטנסיבי עם צפיפות נטיעה של ‪ 125‬עצים בדונם‪ .‬הכרם‬ ‫נכנס לפוריות כבר בשנה השלישית ונמסק באמצעות בוצרת המופעלת‬ ‫על‪-‬ידי בן‪-‬אדם אחד! דבר זה מביא להוזלה של המסיק לכדי שליש‬ ‫מההוצאה הקיימת במסיק המבוצע על ידי מנער ושישית מההוצאה של‬ ‫מסיק ידני‪ .‬אולם‪ ,‬גם בתחום הניעור הוכנסו שיפורים רבים‪ ,‬וזאת על ידי‬ ‫הכנסת מכונות חדשות וריסוס להחלשת העוקץ‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוכנסו זני זית‬ ‫חדשים הנותנים יבולי שמן גבוהים עם איכות גבוהה"‪.‬‬ ‫האם אתה יכול לספר לנו קצת על המיזם בבית שאן?‬ ‫בירגר‪" :‬בבית שאן הוקם פרויקט של נטיעת זיתים לשמן‪ ,‬המושקים‬ ‫במים מליחים ומים מושבים‪ ,‬באיכות שאינה מתאימה לגידולים אחרים‪.‬‬ ‫הפרויקט משתרע כיום על ‪ 4,500‬דונם ומתוכנן להגיע בשנתיים הקרובות‬ ‫לכ‪ 6,000-‬דונם‪ .‬במסגרת הפרויקט הוקם בית בד חדיש בחצר מפעלי‬ ‫שאן ונרכשו מכונות ניעור שיבצעו את עבודת המסיק"‪.‬‬

‫‪amosdewinter@gmail.com‬‬

‫אייפון‬ ‫מתנה!‬ ‫חדש!‬

‫על כל רכישת ‪15‬‬ ‫מערכות סולאראדג'‬

‫‪Top Sun‬‬ ‫פאנל ‪ 395/400‬וואט‬ ‫פאנל גדול להתקנות‬ ‫קטנות במיוחד‬ ‫‪ 50kwp‬בפחות ‪ 500‬מ“ר‬

‫* בהתאם לתקנון ועד גמר המלאי‬

‫אייפון מתקדם‬ ‫במתנה*‬ ‫גדות פתרונות סולארים בע"מ‬ ‫רח' אבא אבן ‪ ,10‬מגדלי אקרשטיין ‪ ,C‬הרצליה פיתוח‪ ,‬טל' ‪ ,09-8929500‬פקס‪www.gadotsolar.com,09-8357040 .‬‬

‫חקלאות‬

‫‪25‬‬


‫יין משפחתי‬ ‫למהדרין‬ ‫דורון בלוגולובסקי עסק באבן‬ ‫והתאהב ביין בעת שהותו באיטליה‬ ‫‪ f‬אסף פז‪ ,‬לשעבר שף קונדיטור‬ ‫במצפה הימים‪ ,‬עבר לאחר לימודי‬ ‫הנדסת מזון בפקולטה לחקלאות‬ ‫לתחום היין ‪ f‬משם הדרך‬ ‫ללימודי תואר שני בייננות בבורדו‬ ‫ולהשתלמויות בצרפת‪ ,‬קליפורניה‬ ‫ואוסטרליה הייתה קצרה ‪ f‬אחותו‬ ‫האדריכלית‪ ,‬שרונה פז‪-‬בלוגולובסקי‪,‬‬ ‫עברה לתחום בעקבות בעלה‪ ,‬דורון‬ ‫‪f‬כך נולד‪ ,‬בכפר ויתקין‪ ,‬אחד מיקבי‬ ‫הבוטיק האיכותיים בישראל‬ ‫נחמה דושניק‬

‫ה‬

‫בכפר ויתקין ‪ -‬יקב הבוטיק של יקב ויתקין‬

‫דרך ליקב ויתקין עוברת בתוך המושב הוותיק והמשגשג‪ ,‬כפר ויתקין‪.‬‬ ‫שם בין פרדס עמוס פרי לרפת בקר מצאתי עצמי בשביל המוביל‬ ‫ליקב ויתקין‪ .‬את פני קיבלה שרונה פז בלוגולובסקי‪ ,‬שיחד עם בעלה‬ ‫דורון ואחיה‪ ,‬אסף פז‪ ,‬הקימו יקב בוטיק משפחתי בשנת ‪.2001‬‬

‫ידי סבא וסבתא של דורון ‪ -‬מראשוני כפר ויתקין ‪ -‬והפיכתם למתחם‬ ‫היקב‪ .‬כמות ניסיונית של ענבי קברנה סוביניון שימשו לניסוי כלים‪ .‬היין‬ ‫יוצר בעבודת יד ‪ -‬בציר עד בקבוק‪ .‬הניסיון המוצלח הוביל לרכישת ציוד‬ ‫מתקדם והעבודה החלה"‪.‬‬

‫איך הגעתם לרעיון להקים יקב?"‪ ,‬שאלתי את שרונה כשאנו יושבות‬ ‫על מרפסת בית חמותה ז"ל‪.‬‬ ‫שרונה‪" :‬מסע האהבה שלנו אל היין החל בשנות ה‪ 80-‬דרך האבן‪.‬‬ ‫בעלי דורון עסק באותה תקופה באבן ויצא מטעם חברת 'שיש אלוני'‬ ‫לאיטליה‪ .‬במסגרת עבודתו באיטליה נחשף דורון לתרבות היין העשירה‬ ‫ ונתפס‪ .‬אחי‪ ,‬אסף‪ ,‬היה שף קונדיטור במצפה הימים ולאחר לימודי‬‫הנדסת מזון בפקולטה לחקלאות עבר אל תחום היין‪ .‬סקרנותו הובילה‬ ‫אותו אל לימודי התואר השני בייננות בבורדו ולהשתלמויות בצרפת‪,‬‬ ‫קליפורניה ואוסטרליה‪ .‬משם הוא חזר עם תשוקה להכיר יותר את הנושא‬ ‫ועם רצון להקים יקב‪ .‬אני‪ ,‬אדריכלית במקצועי‪ ,‬אך נדבקתי בחיידק‬ ‫המשפחתי החדש ולמדתי את הנושא לעומקו‪ .‬סיורים ביקבים בצרפת‬ ‫ואיטליה סייעו לי בהכנת תוכנית שיקום לרפת הישנה‪ ,‬שנבנתה על‪-‬‬

‫כמה עובדים יש לכם ואיך נעשית חלוקת העבודה ביניכם?‬ ‫שרונה‪" :‬מאחר ותהליך ייצור היין ממוכן‪ ,‬אין צורך בעובדים נוספים‪.‬‬ ‫רק בזמן הבציר (בכרמים הניסיוניים) אנו נעזרים בפועל נוסף‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫מתמחה אצלנו כל שנה סטודנט מחו"ל‪ .‬עכשיו יש לנו עובד מצרפת ולפני‬ ‫שנה היה לנו עובד מגרמניה‪ .‬פונים אלינו מכל העולם‪ .‬חלוקת העבודה‬ ‫בינינו היא כזו‪ :‬דורון מתפעל את היקב‪ ,‬אסף‪ ,‬העובד כיינן ביקבים‬ ‫מסחריים בארץ‪ ,‬משמש כיועץ ביקב המשפחתי‪ ,‬מבצע ניסיונות בכמויות‬ ‫קטנות של יין וממשיך ליצור טעמים ויינות מקוריים‪ ,‬ואני אחראית על‬ ‫השיווק והפרסום‪ ,‬המכירה והמיתוג"‪.‬‬

‫חקלאות‬

‫‪26‬‬

‫מהיכן מגיעים הענבים ליקב שלכם?‬ ‫שרונה‪" :‬היין מתחיל בכרם‪ .‬מענבים לא טובים לא ניתן לייצר יין‬


‫טוב‪ .‬יש לנו שני כרמים ניסיוניים על הנחלה שלנו פה בכפר ויתקין‪,‬‬ ‫המשתרעים על כ‪ 10-‬דונם‪ ,‬אותם אנו מעבדים בעצמנו ברמה‬ ‫ניסיונית‪.‬‬ ‫"כל מספר שנים אנו מחליפים את סוג הענבים בכרם הניסיוני‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬מאחר ובכפר ויתקין לא מגדלים‪ ,‬לעת עתה‪ ,‬גפנים‪ .‬ישנם‬ ‫משקים בכפר שרוצים להיכנס לגידול גפנים ליין ומחכים שנייעץ‬ ‫להם מה לגדל‪ .‬יקב ויתקין קולט ענבים מכרמים הנטועים בכל‬ ‫קצוות הארץ‪ .‬מגוון הזנים הרחב ומיקום הכרמים ‪ -‬מהרי ירושלים‬ ‫וכרמי יוסף בדרום‪ ,‬דרך זיכרון יעקב במרכז ועד לרמת הגולן והגליל‬ ‫העליון‪ ,‬מאפשרים ליקב לפרוס את עונת הבציר על פני ‪ 3‬חודשים‪.‬‬ ‫בכל המקומות הללו מגדלים רק עבורנו‪ .‬אנחנו מסייעים ונותנים‬ ‫להם הנחיות מה לגדל‪ ,‬באיזו צורה‪ ,‬איך לזמור ומתי לבצור‪ .‬בחלק‬ ‫מהכרמים אנחנו חוכרים את האדמה ובחלק אחר אנחנו משקיעים‬ ‫כסף‪ .‬אנחנו שותפים בכרמים‪ ,‬מדריכים לכל אורך השנה ותומכים‬ ‫בכסף בעיתות משבר"‪.‬‬

‫דורון בלוגולובסקי ‪ -‬עסק באבן והתאהב ביין בעת שהותו באיטליה‬ ‫(צילום‪ :‬בר‪-‬כוכבא מדרשי)‬ ‫האם את יכולה לספר לי על תהליך הכנת היין ביקב שלכם?‬ ‫להוציא מהם את הנוזל‪ .‬המוצקים הולכים למרכז מזון‪ .‬מכאן ממשיך היין‬ ‫שרונה‪" :‬העבודה ביקב היא על טהרת המיכון‪ .‬משאיות מקוררות‬ ‫למכל השיקוע ולתסיסה משנית הנקראת מאלולקטית‪ .‬אחרי השיקוע לא‬ ‫מביאות את הענבים בארגזים קטנים‪ .‬את הענבים שופכים לתוך מכונת‬ ‫שוטפים את ה'בוץ'‪ ,‬על מנת לקבל את טעמי האדמה‪ .‬מששקע כל ה'בוץ'‪,‬‬ ‫'מפריד מועך'‪ ,‬שבתוכה יש צילינדר המפריד את הענבים מהשדרות‪.‬‬ ‫נכנס הנוזל הנקי לחביות למשך ‪ 20-10‬חודשים"‪.‬‬ ‫השדרות אינן נזרקות‪ ,‬אלא מיועדות למזון לפרות‪ .‬בתחתית המכונה‬ ‫מצויים גלגלי שיניים המבצעים את המעיכה‪ .‬מכאן עוברים הענבים‬ ‫האם יש הבדל בתהליך הייצור של יין לבן?‬ ‫למכלי תסיסה מקוררים‪ .‬הענבים האדומים תוססים במכל במשך‬ ‫שרונה‪" :‬כן‪ ,‬יין לבן מותסס ללא קליפות וחרצנים‪ ,‬מאחר ולא‬ ‫‪ 14-10‬ימים‪ .‬השמרים אוכלים את הסוכר בענבים והופכים אותו‬ ‫מעוניינים לקבל יין עם צבע‪ .‬ברגע שהיין מגיע למכונת ה'מפריד מועך'‬ ‫לאלכוהול‪ .‬בסוף התהליך מתקבל כבר יין בסיסי‪.‬‬ ‫הוא נסחט ועובר ישר לתסיסה‪ .‬לאחר מכן מיישנים אותו במכלי נירוסטה‬ ‫"כשמסתיימת התסיסה‪ ,‬סוחטים את הענבים במסחטה פניאומאטית‪.‬‬ ‫בחדר מקורר בטמפרטורה שבין ‪ 10-5‬מעלות‪ .‬התסיסה של יין לבן קרה‬ ‫המסחטה עובדת על לחץ אוויר ויש בה כרית המועכת את המוצקים כדי‬ ‫יותר והיא נמשכת בין שלושה שבועות לחודש‪ .‬ממכלי הנירוסטה עובר‬ ‫המשך בעמוד ‪28‬‬

‫ב"ה‬

‫בי˙ הבד בנגב‬ ‫בי˙ בד מודרני וחדי˘ להפק˙ ˘מן‬ ‫זי˙ בכבי˘ה קרה ˘מופעל ע"י‬ ‫מ˘פח˙ בי˙ן במו˘ב יו˘יביה‪.‬‬ ‫בבי˙ הבד מופעל מרכז מבקרים‬ ‫ב˙יאום מרא˘‪.‬‬ ‫ני˙ן לה˘יג בבי˙ הבד ˘מן זי˙‬ ‫איכו˙י‪.‬‬ ‫ולקבל ˘ירו˙ מקצועי ואדיב‬ ‫לפרטים‪08–9942687 054–7603457/8 :‬‬ ‫מו˘ב יו˘יביה ‪ 15‬סמוך לנ˙יבו˙ ‪bithbad@gmail.com‬‬ ‫אנו מאחלים לכל מגדלי הזי˙ים עונה פורייה ומוצלח˙‬ ‫חקלאות‬

‫‪27‬‬


‫המשך מעמוד ‪27‬‬ ‫היין ליישון עם השמרים ובכך הוא הופך ליין ומועבר לבקבוקים‪ .‬תהליך‬ ‫הייצור של יין לבן קצר‪ ,‬אבל הוא מצריך יותר ידע וטכנולוגיה"‪.‬‬ ‫היכן מיישנים את היין?‬ ‫שרונה‪" :‬יש לנו חדר חביות ובו למעלה מ‪ 100-‬חביות העשויות עץ‬ ‫אלון‪ .‬רוב החביות מקורן בצרפת‪ ,‬אך יש גם כאלו שיובאו מארה"ב‪ .‬היין‬ ‫מיושן במשך כ‪ 4-‬שנים‪ .‬כל ‪ 4‬שנים אנו מחליפים את החבית‪ ,‬הנמכרת‪,‬‬ ‫לאחר שיצאה מכלל שימוש‪ ,‬כעציץ‪ .‬חבית היא לא סתם כלי קיבול‪ .‬מצד‬ ‫אחד היין מתבשל בחבית בישול ארוך ומצד שני החבית שואבת ‪7%‬‬ ‫מהיין‪ ,‬מצמצמת את הנוזל והופכת אותו ליותר מרוכז‪ .‬חבית היא מעין‬ ‫תבלין‪ .‬בתהליך ייצורה של החבית נקלטים בה טעמי הקלייה השונים‪.‬‬ ‫ישנם סוגים שונים של קלייה‪ ,‬יצרנים שונים‪ .‬וגם היער שממנו הביאו‬ ‫את העץ חשוב להכנת החבית‪ ,‬כמו גם הצורות והנפחים השונים של‬ ‫החביות‪ .‬ביין שלנו אנחנו אוהבים להרגיש הרבה פירותיות‪ ,‬ולקבל גם‬ ‫תוספת טעם וריח מהחבית‪ .‬מאידך‪ ,‬אסור שטעמי החבית יאפילו על‬ ‫טעם הפרי‪ .‬מכאן שיש להקפיד על איזון עדין‪ .‬לא לכל יין מתאימה כל‬ ‫חבית ‪ -‬הכול עניין של ניסוי וטעייה"‬

‫אנחנו שוקדים על פיתוח הייצוא מאחר ויש דרישה ליין הזה"‪.‬‬ ‫האם יש לכם תוכניות לגדול?‬ ‫שרונה‪" :‬יש לנו תוכניות פיתוח‪ .‬יקב דורש נשימה לטווח ארוך‪ .‬אנו‬ ‫מעוניינים להגדיל את השטח של היקב‪ .‬בכרם הניסיוני שלנו אנו בודקים‬ ‫זנים חדשים ומקווים שתוך שנתיים נגיע למסקנות ואז נתחיל בנטיעות‬ ‫בכפר ויתקין‪ .‬מה שיפה בעבודה ביקב היא העובדה שלא צריך להוסיף‬ ‫עובדים‪ .‬אנחנו שוקלים להשקיע יותר בשיווק ובפרסום‪ .‬כרגע אנו‬ ‫עובדים עם חברת הפצה‪' ,‬הכרם'‪ ,‬שמטפלת בהחדרת המותג‪.‬‬ ‫"בכל העולם יקב נחשב לענף חקלאי ונהוג שם שבמרכז החווה ישנו‬ ‫יקב בדומה לבית הבד‪ .‬בארץ זה עדיין לא מוגדר כענף חקלאי והיקבים‬ ‫הגדולים ממוקמים באזורי תעשייה‪ .‬שר החקלאות תומך בעניין ההכרה‬

‫מתי אתם בוצרים את היין?‬ ‫שרונה‪" :‬הבציר מתקיים בין יולי לאוקטובר‪ .‬כעת סיימנו את הבציר‬ ‫העשירי במספר‪ .‬ישנו גם בציר מאוחר הנעשה בנובמבר ‪ -‬בציר של‬ ‫ענבים המכילים הרבה סוכר‪ .‬אך הוא לא מתקיים כל שנה‪ .‬נדרש שיהיו‬ ‫ענבים מיוחדים בכרם‪ ,‬על מנת שתושג האיכות המיוחדת ביין‪ .‬השנה‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬לא יהיה בציר מאוחר"‪.‬‬ ‫מה המיוחד ביין שלכם?‬ ‫שרונה "מתחילת דרכו חרת יקב ויתקין על דגלו את הישראליות‪ .‬לא‬ ‫כסיסמה אלא כהתנהלות‪ .‬לפני מספר שנים לא נהוג היה לשים תוויות בעברית‬ ‫על הבקבוקים‪ .‬אנחנו היינו הראשונים ששמנו תוויות בעברית‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנו‬ ‫עובדים עם זנים פחות בינלאומיים‪ .‬אם כ‪ 99.9%-‬מיצרני היין מתעסקים‬ ‫עם 'קברנה סוביניון'‪' ,‬מרלו' ו'שרדונה'‪ ,‬הרי שיקב ויתקין‪ ,‬כבוטיק משפחתי‬ ‫וקטן‪ ,‬מתמחה בייצור יינות מקוריים מזנים שטרם מימשו את פוטנציאל‬ ‫עצמם כמו קריניאן‪ ,‬ויונייה‪ ,‬פינו נואר‪ ,‬גוורצטרמינר‪ ,‬קברנה פרנק‪ ,‬יוהנסברג‬ ‫ריזלינג ופטיט סירה ‪ -‬וזו רק הצצה‪ .‬הוכחנו שאפשר לעשות יינות איכותיים‬ ‫מזנים אלו ורבים הלכו בעקבותינו‪.‬‬ ‫"ליקב יש שתי סדרות‪ :‬סדרת הבסיס ‪" -‬מסע ישראלי" ‪ -‬יינות‬ ‫העשויים רובם כבלנדים של זנים וכרמים שונים‪ ,‬הפזורים על פני כל‬ ‫הארץ‪ .‬בסדרה זו ישנם ‪ 3‬יינות‪ :‬לבן‪ ,‬אדום וורוד‪.‬‬ ‫"הסדרה השנייה היא סדרת הפרימיום של היקב ‪" -‬ויתקין" ‪ -‬סדרה זו‬ ‫מורכבת מ‪ 5-‬יינות יבשים‪ :‬ריזלינג לבן‪ ,‬פינו נואר‪ ,‬קריניאן‪ ,‬פטיט סירה‬ ‫וקברנה פרנק‪ .‬בסדרה זו כל יין מגיע מכרם יחידי‪.‬‬ ‫"בנוסף לשתי סדרות אלו מייצר היקב ‪ 2‬יינות מתוקים‪ ,‬מבציר מאוחר‬ ‫ יין קינוח ויין בסגנון פורט ‪ .NV‬אנו מקפידים לשמור על המותג ולא‬‫מתפשרים על איכות היין שלנו"‪.‬‬ ‫האם יקב ויתקין הוא יקב מוכר?‬ ‫שרונה‪" :‬בזכות הגישה והתוצאות נהנה יקב ויתקין ממעמד ייחודי‬ ‫בנוף היין המקומי וזוכה להערכה בקרב חובבי היין בישראל‪ .‬להם המותג‬ ‫מוכר וידוע‪ .‬אנחנו לא מפרסמים בתפוצה המונית‪ ,‬אך משתתפים‬ ‫בתוכניות רדיו וטלוויזיה‪ .‬כל העיתונים העוסקים ביין מכירים אותנו‪.‬‬ ‫אם כולם יכירו וידעו עלינו לא נוכל לספק את הדרישה‪ .‬אהבת הקהל היא‬ ‫שמעניקה למשפחתנו את הסיפוק ואת האתגר להמשיך ולייצר יינות‬ ‫מרגשים ומפתיעים ‪ -‬עם קורטוב של חוצפה ישראלית‪ .‬יינות יקב ויתקין‬ ‫זכו ב‪ 3-‬מדליות בתחרות אשכול הזהב‪ ,‬שנערכה בשנת ‪ :2006‬זהב ‪-‬‬ ‫"ריזלינג לבן ‪ ;"2004‬כסף ‪ -‬לבלנד האדום ‪" -‬מסע ישראלי אדום ‪"2004‬‬ ‫וארד ‪ -‬ליין הקינוח ‪" -‬ריזלינג בציר מאוחר ‪."2004‬‬ ‫האם אתם גם מייצאים יין?‬ ‫שרונה‪ " :‬כרגע הייצוא נמוך‪ ,‬מאחר והשוק המקומי שואב את הכול‪.‬‬

‫שרונה פז‪-‬בלוגולובסקי‪ ,‬ליד תעודות ההצטיינות של היקב‬ ‫(צילום‪ :‬נחמה דושניק)‬ ‫בענף כענף חקלאי ונעשית עבודה בכיוון זה‪ .‬ביקב שלנו אנו מייצרים‬ ‫כ‪ 60-‬אלף בקבוקים ואם נרצה לגדול כנראה שנצטרך‪ ,‬בשלב מסוים‪,‬‬ ‫לעבור מפה"‪.‬‬ ‫מה דעתך על היין הישראלי?‬ ‫שרונה‪" :‬השוק בארץ הוא מאוד בתולי‪ .‬הצריכה בארץ היא בין ‪8-6‬‬ ‫ליטר יין לנפש לשנה‪ .‬קיים פוטנציאל להגדיל את הצריכה‪ .‬היין הישראלי‬ ‫נתפס בעולם (אנחנו מסתובבים הרבה בחו"ל) כדבר הבא ‪ -‬וישראל‬ ‫ כארץ היין הבאה (כמו ארגנטינה‪ ,‬צילה ואוסטרליה)‪ .‬וישנה הרבה‬‫התעניינות ביין הישראלי‪ .‬כולנו‪ ,‬כל יצרני היין מקושרים לפוליטיקאים‪,‬‬ ‫שהרבה מהם חובבי יין‪ ,‬ואנו מקווים שיסייעו לנו‪ .‬היין מחבר בין אנשים‪.‬‬ ‫אם ירימו במשרד החוץ את הכפפה‪ ,‬יוכלו לקדם באמצעות היין את‬ ‫מעמדנו בעולם‪.‬‬ ‫בהזדמנות זו אנו רוצים להודות למכון הייצוא למכון הייצוא ובעיקר‬ ‫למיכל נאמן‪ ,‬מנהלת ענף היין‪ ,‬שעושה עבודה מדהימה בארגון טעימות‬ ‫של יין ישראלי ברחבי העולם‪ .‬כך לומדים בעולם על הפנים האחרות של‬ ‫ישראל"‪.‬‬ ‫האם אתם מקיימים אצלכם גם אירועים וטעימות יין?‬ ‫שרונה‪" :‬בוודאי‪ ,‬אנחנו מקיימים ערבי טעימות ל‪ 20-‬איש וניתן גם‬ ‫לערוך אצלנו אירועים הכוללים גם קייטרינג"‪.‬‬ ‫לסיום שיחתנו הרמנו כוסית מהיין הורוד של 'המסע הישראלי'‪,‬‬ ‫שריחו וטעמו נעמו לי מאוד‪ ,‬לחייה של הסבתא‪ ,‬אמו של דורון‪ ,‬שאפשרה‬ ‫את הגשמת החלום‪ .‬הסבתא ‪ -‬שנפטרה לפני מספר שנים‪ ,‬עבדה עד לגיל‬ ‫‪ 92‬בניכוש עשבים מהכרמים הניסיוניים‪ ,‬מאחר והתנגדה להדברה‪.‬‬ ‫‪nechamad@bezeqint.net‬‬

‫חקלאות‬

‫‪28‬‬


‫חקלאות‬

‫‪29‬‬


‫חדשות צומח‬ ‫תוכנית החקלאים‪:‬‬

‫השבתת אספקת הפירות‪,‬‬ ‫הירקות וההדרים ‪ 4-3 -‬ימים מדי חודש‬ ‫עשרות חקלאים גדולים מכל רחבי הארץ‪ ,‬בהנהגת ארגון מגדלי ירקות‪ ,‬הכריזו על הקמת “מטה חירום‬ ‫להצלת החקלאות במדינת ישראל" ‪ f‬מאיר יפרח‪ ,‬מזכיר הארגון‪“ :‬נמאס לנו מהמשחקים של הממשלה‪,‬‬ ‫תנו לנו את העובדים הזרים המגיעים לנו ותעזבו אותנו בשקט" ‪ f‬השביתה הראשונה תתקיים ב‪22-‬‬ ‫בנובמבר ותימשך שלושה ימים‬ ‫“נמאס לנו מהמשחקים של הממשלה הזאת‪,‬‬ ‫מאיר יפרח‪ ,‬מזכיר ארגון מגדלי ירקות‬ ‫לא רוצים עובדים מסרי‪-‬לנקה‪ ,‬לא רוצים‬ ‫בישראל‪ ,‬אמר כי הארגון מוביל את המהלך‬ ‫ילדי ביה"ס במשקים‪ ,‬אנחנו כבר פושטים‬ ‫ומגבה את כל החקלאים המעוניינים להצטרף‬ ‫את הרגל מהמשחקים של הממשלה‪ .‬קחו את‬ ‫למאבק ולשבות‪ .‬לדברי יפרח‪“ :‬זו התארגנות‬ ‫כספי המיכון החקלאי‪ ,‬ממילא אין מכונה אחת‬ ‫מבורכת ואמיתית ואין לי ספק שהחקלאים‬ ‫שמסייעת לנו בעבודה השוטפת ‪ -‬תנו לנו את‬ ‫ישבתו‪ .‬נסגור את השווקים ולא ניתן שחקלאים‬ ‫העובדים הזרים המגיעים לנו ותעזבו אותנו‬ ‫יספקו תוצרת‪ .‬בסך הכול‪ ,‬הרי מדובר בקיצוץ‬ ‫בשקט"‪ ,‬אמר ל"משוב חקלאות" מזכיר ארגון‬ ‫של ‪ 1,500‬עובדים מדי שנה ‪ -‬קיצוץ שיפגע‬ ‫מגדלי ירקות‪ ,‬מאיר יפרח‪ ,‬המוביל את היוזמה‬ ‫ביבולים ויגרום נזק כבד למשקים"‪.‬‬ ‫להשבתת אספקת הפירות‪ ,‬הירקות וההדרים‪.‬‬ ‫יפרח מסר ל"משוב חקלאות" כי כבר פנה‬ ‫בישיבה שהתקיימה ב‪ 7-‬בנובמבר‪ ,‬החליט‬ ‫לארגוני מגדלים נוספים‪ ,‬וזכה לתמיכתם‬ ‫מטה המאבק כי השביתה הראשונה תתקיים‬ ‫המלאה במהלך‪ .‬לדבריו‪“ ,‬הגיעו מים עד‬ ‫ב‪ 22-‬בנובמבר ותימשך שלושה ימים בהתאם‬ ‫נפש‪ ,‬או בפשטות‪ :‬נמאס לנו! בינתיים מועד‬ ‫השביתה לא נקבע‪ ,‬אך אין ספק כי היא תתרחש‬ ‫להתפתחויות‪ .‬צוות ההידברות של המאבק מאיר יפרח ‪ -‬הארגון יגבה את השובתים‬ ‫יורכב מאיתן בן דוד‪ ,‬מזכ"ל תנועת המושבים‪,‬‬ ‫בשבועיים הקרובים‪ .‬אנחנו נמתין בסבלנות‬ ‫דובי אמיתי‪ ,‬נשיא התאחדות האיכרים‪ ,‬אבו‬ ‫שהסחורה תאזל ונסגור את השווקים‪ ,‬נבקש‬ ‫וילן‪ ,‬מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל‪ ,‬ויו"ר‬ ‫מענפים אחרים להצטרף אלינו‪ .‬פניתי למספר‬ ‫מטה המאבק‪ ,‬מאיר יפרח‪ ,‬מזכיר ארגון מגדלי‬ ‫ארגונים והתגובות הן חיוביות"‪.‬‬ ‫ירקות‪ .‬מטרות המאבק הן‪:‬‬ ‫יפרח צופה כי עונת הירקות הקרובה תהיה‬ ‫‪ f‬לאור הפרת ההסכם בנושא עו"ז בחקלאות‪,‬‬ ‫עונה טובה‪“ :‬כידוע לך יש לנו בעיות מים‪ ,‬יש‬ ‫יש לקיים דיון מחדש עם נציגי החקלאים‪.‬‬ ‫בעיות של עובדים זרים והיבולים יהיו בהתאם‪,‬‬ ‫‪ f‬להחזיר את המכסה הקבועה של ‪28,000‬‬ ‫היבולים יהיו נמוכים והמחירים יהיו גבוהים‪.‬‬ ‫עובדים כ"מכסת ברזל"‪ ,‬ולהימנע מכל צעד‬ ‫זה מה שהממשלה רוצה?‬ ‫שיפחית את מספר העו"ז בחקלאות בישראל‪.‬‬ ‫“איך ייתכן שמדי חודש חודרים למדינה‬ ‫‪ f‬לבטל מס מעסיקים ואגרות נוספות‬ ‫אלפי סודנים דרך גבול מצרים? איך ייתכן‬ ‫החלים על מעסיקי עו"ז בישראל‪.‬‬ ‫שבתחנה מרכזית מסתובבים ‪ 100‬אלף עובדים‬ ‫במסגרת היוזמה נערכים עשרות חקלאים‬ ‫לא חוקיים? איך ייתכן שלענף הסיעוד אין כלל‬ ‫גדולים‪ ,‬מכל רחבי הארץ‪ ,‬להשבתת אספקת יעקב כהן ‪“ -‬הלולנים יהיו שותפים למאבק"‬ ‫מכסת עובדים זרים? איך ייתכן שהממשלה‬ ‫פירות וירקות לרשתות השיווק ברחבי הארץ‪,‬‬ ‫מחפשת שוב ושוב את החקלאים? ובמה‬ ‫כמחאה על מדיניות הממשלה בנושא העובדים הזרים‪ .‬לפני כשבועיים‬ ‫מתחשבנים איתנו? אם זה יהיה ‪ 28‬אלף או ‪ 18‬אלף עובדים זרים"?‬ ‫התכנסו כ‪ 50-40-‬חקלאים גדולים מכל רחבי הארץ‪ ,‬שחלקם מייצגים‬ ‫התוכנית של בנק ישראל להזרים כסף לתוכנית מיכון היא רק‬ ‫מאות חקלאים באזורים שונים והכריזו על הקמת “מטה חירום להצלת‬ ‫בתיאוריה‪ .‬עד עכשיו לא נכנסה מכונה אחת שחסכה פועל אחד בירקות‪,‬‬ ‫החקלאות במדינת ישראל"‪.‬‬ ‫למשל‪ .‬אנחנו מוכנים שיקזזו את ה‪ 10%-‬שאנחנו משלמים מתקציבי‬ ‫בפגישה הוחלט להשבית את אספקת התוצרת החקלאית לשווקים‬ ‫המיכון שלהם‪ ,‬שממילא לא עוזרים לנו‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬ולגרום מחסור מיידי בפירות וירקות‪ .‬במידה והשביתה תצא‬ ‫“ריבונו של עולם‪ ,‬לנו פשוט נמאס‪ ,‬נמאס מהמשחקים של הממשלה‬ ‫לפועל‪ ,‬תהיה זו הפעם הראשונה מאז קום המדינה‪ ,‬שבה מופסקת כליל‬ ‫הזאת‪ ,‬אנחנו לא רוצים עובדים מסרי‪-‬לנקה או מוייטנאם‪ ,‬אנחנו לא‬ ‫אספקת הפירות והירקות‪.‬‬ ‫רוצים ילדי ביה"ס במשקים‪ ,‬לא רוצים ישראלים שכביכול יחליפו את‬ ‫צוות ההנהגה שנבחר מבין החקלאים אף קבע מועד לשביתה שנשמר‬ ‫התאילנדים‪ ,‬כאשר בשטח זה לא קורה‪ ,‬פשוט נמאס לנו מכל המשחקים‬ ‫בסודיות‪ ,‬כדי למנוע היערכות מוקדמת של רשתות השיווק‪ .‬מועד‬ ‫ אנחנו כבר פושטים את הרגל מהמשחקים של הממשלה"‪.‬‬‫השביתה‪ ,‬כך מסר אחד מהמארגנים‪ ,‬עשוי להשתנות לאחר תיאום‬ ‫יפרח הוסיף כי התוכנית היא להשבית את אספקת הפירות‪ ,‬הירקות‬ ‫סופי עם ארגוני החקלאים והתאחדות חקלאי ישראל‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוחלט כי‬ ‫וההדרים ל‪ 4-3-‬ימים מדי חודש‪ .‬בכוונת מטה המאבק לרתום להשבתה‬ ‫במידה ויוחלט להחריף את המאבק‪ ,‬תשובש גם אספקת עופות וביצים‪.‬‬ ‫גם את התאחדות החקלאים ואת משווקי פירות וירקות לרשתות‬ ‫חקלאות‬

‫‪30‬‬


‫השיווק‪ .‬הכוונה היא לגרום לסגירת השווקים הסיטונאים בצריפין ובערים‬ ‫המרכזיות‪.‬‬ ‫אילן אשל‪ ,‬מנכ"ל ארגון מגדלי פירות מוסיף כי “המדינה לא מקיימת‬ ‫את ההסכם עליו היא חתומה‪ .‬ואם כך‪ ,‬גם אנחנו לא נהיה מחויבים‬ ‫לו‪ .‬ע"פ ההסכם היו אמורים בינואר ‪ 2010‬להיות ‪ 26‬אלף חקלאים‬ ‫וזה לא קרה‪ .‬המדינה לא קיימה את חלקה בהסכם ‪ -‬לא בהבאת‬ ‫עובדים מקומיים ולא במספר העובדים הזרים שעליו התחייבה‪ .‬אנחנו‬ ‫מתכוונים להילחם על פרנסתנו ועל יכולתנו לספק תוצרת טרייה‬ ‫לציבור במחירים שהצרכן יכול לעמוד בהם"‪.‬‬ ‫גם מזכיר ארגון מגדלי העופות‪ ,‬יעקב כהן‪ ,‬הודיע כי “הלולנים‬ ‫יהיו שותפים למאבק‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬יצרני הביצים והפטם במושבים‬ ‫ובקיבוצים גם עוסקים בענפים אחרים‪ .‬ישנם מגדלי עופות שיש להם‬ ‫פרדס‪ ,‬ולמגדל אחר יש זיתים‪ ,‬או חממה או רפת‪ .‬כולנו שותפים לבעיה‬ ‫שהממשלה הזאת יצרה‪ .‬מגדלי העופות ישביתו את משלוחי העופות‬ ‫והביצים לשווקים‪ ,‬אם כך יוחלט במטה הפעולה‪ .‬אם יהיה צורך בכך‪,‬‬ ‫נשבית גם את המשחטות‪ .‬אסור להגיע למצב שמחיר העוף יהיה בשמים‬ ‫ומחירי העגבניות‪ ,‬המלפפונים והקישואים יגיעו לשיעורים שעקרת‬ ‫הבית לא תוכל לעמוד בהם‪ .‬אנחנו פונים לממשלה ואומרים‪‘ :‬עשרות‬ ‫שנים שאנחנו מספקים את כל התוצרת החקלאית הטרייה במחירים‬ ‫סבירים‪ .‬הראיה לכך היא שפעם אחת שעגבניות התייקרו מעבר למחיר‬ ‫סביר‪ ,‬מהומת אלוהים פרצה במדינה‪ .‬אז‪ ,‬בבקשה‪ ,‬תרדו לנו מהכתפיים‬ ‫ותנו לנו לייצר ולספק תוצרת חקלאית לציבור'"‬ ‫לשאלה האם הוא מגבה את החקלאים‪ ,‬בהכרזתם על שביתה‪ ,‬ענה‬ ‫מנכ"ל משרד החקלאות‪ ,‬יוסי ישי‪ ,‬כי “החקלאים נמצאים במצוקה‬ ‫אדירה בכל הקשור לעובדים זרים‪ ,‬כך שמצד אחד צריך להגדיל את‬ ‫כמות העו"ז‪ ,‬ומאידך יש להגדיל גם במכסה המאושרת כפי שהובטח‪.‬‬ ‫יש קושי והחקלאים נאבקים ודורשים מהממשלה שלפחות תעמוד‬ ‫בהתחייבויותיה‪.‬‬ ‫“עם זאת‪ ,‬אני לא מצדיק את השבתת אספקת הפירות והירקות‪.‬‬ ‫אני חושב שצריכים להיאבק על כך שהממשלה‪ ,‬ויותר נכון ‪ -‬שמשרד‬ ‫הפנים ומשרד התמ"ת ‪ -‬יעמדו בהסכם‪ .‬כדי להתגבר על הקשיים‬ ‫אנחנו מציעים חלופות‪ .‬למשל‪ ,‬יש הסכמה עם משרדי הממשלה להביא‬ ‫לארץ עובדים עונתיים‪ .‬ערכנו פיילוט ראשון‪ ,‬הבאנו ‪ 300‬עובדים זרים‬ ‫ראשונים מסרי‪-‬לנקה ואם זה יצליח נגדיל את כמות העובדים הזרים‬ ‫הזמניים ע"פ מה שנחוץ‪.‬‬ ‫“בנוסף‪ ,‬קבענו תקציב של ‪ 350‬מיליון שקל להכנסת מיכון חוסך כ"א‬ ‫במשקים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנחנו נמצאים במשא ומתן עם מתאם הפעולות בשטחים‬ ‫לבדוק את האפשרות להגדיל את היקף העסקת הפלשתינאים בחקלאות"‪.‬‬ ‫החקלאים טוענים שפרויקט הכנסת המיכון נכשל בירקות‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫ואין מיכון שיחליף את התאילנדים באסיף‬ ‫יוסי ישי‪“ :‬זה לא נכון‪ ,‬כל מיכון שנכנס למשק חוסך לחקלאי ומוריד‬ ‫מהעומס של העובד הזר‪ .‬קח לדוגמה את הדבר הכי פשוט ‪ -‬מרסס‪.‬‬ ‫ברגע שהכנסת מרסס מתוחכם ואוטומטי לחממה ‪ -‬חסכת את שעות‬ ‫העבודה של העו"ז שעבד אצלך בריסוס‪ .‬ויש עוד דוגמאות‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫שינוע ארגזי עגבניות בחממה‪ ,‬במקום שהתאילנדי יבזבז זמן על שינוע‬ ‫ארגזי עגבניות‪ ,‬יש מכונה שעושה זאת ואתה יכול לתת לו דברים‬ ‫אחרים לעשות‪ .‬נכון שזה לא פותר את כל הבעיות‪ ,‬אבל זה עוזר‪ .‬ישנן‬ ‫דוגמאות נוספות‪ .‬למשל‪ ,‬קוטפת מכנית בגובה‪ .‬כל המיכון הזה גורם‬ ‫לכך שהיעילות של התאילנדי עולה‪.‬‬ ‫“אני בהחלט מבין את החקלאים‪ .‬אני מבין לליבם‪ ,‬מבין את הקושי‪,‬‬ ‫אבל אני חושב שלא זו הדרך‪ .‬אני מאמין שצריך להיאבק בכלים‬ ‫שהזכרתי‪ .‬לאחרונה היה מחסור בעגבניות ולהוסיף לציבור עוד‬ ‫מחסורים במוצרים ‪ -‬זה לא נראה טוב‪ .‬מצד שני‪ ,‬אני בהחלט מבין‬ ‫את החקלאים‪".‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪31‬‬


‫חדשות צומח‬ ‫צים שידרגה את הקו לאוקראינה ופוקדת ישירות את‬ ‫נמלי אודסה ואיליצ'בסק‬ ‫מועד ההפלגה בקו לצפון אירופה (המפעי ל ‪ 10‬אוניות) שונה ליום ה' בערב והדבר מאפשר קבלת מ�ט‬ ‫ענים עד יום ד' בערב ‪ f‬המשמעות‪ :‬המטען לאנטוורפן ישוחרר ביום ב' בבוקר ללא עיכובי סוף השבוע ‪f‬‬ ‫בנוסף‪“ ,‬צים" מפעילה ‪ 10‬אוניות בקו לנמלי הים השחור (רוסיה)‪ ,‬המבטיח הפלגות בכל מצב‬ ‫עונת הייצוא החקלאי בקירור‬ ‫החלה השנה מוקדם מהרגיל‪ ,‬עקב‬ ‫גל החום והשפעתו על היבולים‬ ‫ועל מחירי הסחורה החקלאית‪.‬‬ ‫“צים"‪ ,‬החברה המובילה בשוק‬ ‫הישראלי בתחום הייצוא החקלאי‬ ‫והובלת מטענים רגישים במכולות‬ ‫קירור (‪ ,)reefer‬נערכה להקדמת‬ ‫העונה והחלה להוביל כבר בחודש‬ ‫ספטמבר משלוחים ראשונים של אוניה המכולות “ברצלונה" של צים‪ ,‬נכנסת לנמל סנט לואיס ‪ -‬שני קוים סדירים בני ‪ 10‬אוניות‬ ‫ייצוא חקלאי‪.‬‬ ‫מתניה שוורץ‪ ,‬סמנכ"ל שיווק שירות ופיתוח עסקי ב"צים"‪ ,‬אומר כי‬ ‫‪ f‬רוסיה ‪“ -‬צים" מציעה שירות סדיר וישיר לנמלי הים השחור‪“ .‬צים"‬ ‫“מערך השיווק הייעודי של “צים"‪ ,‬המטפל בהובלות בקירור‪ ,‬נערך על‬ ‫מפעילה כעת ‪ 10‬אוניות בקו זה‪ .‬היתרון ‪ -‬הבטחת סדירות ההפלגות בכל‬ ‫מנת להבטיח זמינות מכסימלית של ציוד ליצואנים ופתיחת מסופים עד‬ ‫מצב‪ .‬בעונת החורף יש לא מעט עיכובים הנובעים ממזג אוויר ובעיות‬ ‫שעות הערב‪ ,‬על מנת לאפשר משיכת מכולות‪ ,‬ובעיקר מתן שירות ‪24/7‬‬ ‫בנמלים‪ .‬הפעלת ‪ 10‬אוניות מבטיחה שסדירות ההפלגות לא תיפגע‬ ‫ומענה בכל עת ובכל שעה ללקוחות בעונה הבוערת‪ .‬להבדיל מחברות‬ ‫ומאפשרת אמינות מכסימלית‪.‬‬ ‫מתחרות‪ ,‬דרג קבלת ההחלטות של החברה נמצא בארץ ומסוגל לטפל‬ ‫‪ f‬הקו לאוקראינה שודרג ופוקד ישירות את נמלי אודסה ואיליצ'בסק‬ ‫ולתת פתרונות מיידיים ובזמן אמיתי לכל בעיה‪".‬‬ ‫ בלעדי ל"צים"‪.‬‬‫הצנוניות הראשונות כבר יצאו לדרכן ואיתן עוד מפרי הארץ‪:‬‬ ‫‪ f‬בקו האדריאטי הוקדם שיתוף הפעולה בקו ‪ ADX‬למחצית אוקטובר‬ ‫אשכוליות‪ ,‬קלמנטינות‪ ,‬רימונים ואבוקדו; בשבוע הקרוב יתחילו משלוחי‬ ‫(לעומת נובמבר בשנה שעברה)‪ ,‬על מנת לתת מענה מוקדם ככל האפשר‬ ‫פלפלים‪ ,‬ואפשר אם כן לומר שהעונה בעיצומה ‪ -‬מוקדם מהרגיל‪ .‬בדרך‬ ‫ליצואנים‪.‬‬ ‫כלל‪ ,‬מתחילה העונה בנובמבר ושיאה בין דצמבר למרץ‪ .‬הייצוא החקלאי‬ ‫‪ f‬צפון אירופה ‪ -‬הקו הישיר לצפון אירופה מפעיל כעת גם הוא ‪10‬‬ ‫מהארץ מיועד רובו ככולו לאירופה‪ ,‬כולל רוסיה ואוקראינה‪ ,‬שהפכו לשוק‬ ‫אוניות‪ ,‬המבטיחות‪ ,‬כאמור‪ ,‬אמינות גבוהה וסדירות הפלגות‪ .‬בנוסף‬ ‫יעד מרכזי לתוצרת חקלאית מישראל‪.‬‬ ‫ המבנה החדש של הקו וסיום השותפות עם “המבורג‪-‬סוד" (אחת‬‫עפ"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬יוצאו ב‪ 18,504 2009-‬טון‬ ‫מחברות הספנות הגדולות בעולם)‪ ,‬הגדיל את כמות השקעים הזמינים‬ ‫צנוניות‪ ,‬סחורה בערך משוער של ‪ 16.2‬מליון דולר‪ ,‬ו‪ 37,169-‬טון פלפלים‬ ‫למכולות קירור על האוניות‪.‬‬ ‫בכ‪ 26.3-‬מליון דולר‪ .‬ב‪ 2009-‬הסתכם ייצוא הירקות ב‪ 494-‬מיליון דולר‬ ‫‪ f‬מועד ההפלגה שונה ליום ה' בערב‪ ,‬דבר המאפשר קבלת מטענים‬ ‫וייצוא פירות ב‪ 328-‬מיליון דולר‪.‬‬ ‫עד יום ד' בערב‪ .‬המשמעות היא שהמטען לאנטוורפן ישוחרר למקבל‬ ‫חברת “צים"‪ ,‬מציעה השנה מספר שיפורים משמעותיים בשירותיה‪,‬‬ ‫הסחורה ביום ב' בבוקר ללא עיכובי סוף השבוע‪.‬‬ ‫המעניקים יתרונות קריטיים לחקלאים הישראלים המייצאים את תוצרת‬ ‫‪ f‬קביעת אשדוד כנמל יציאה אחרון ‪ -‬משפרת את ה‪time to-‬‬ ‫הארץ‪:‬‬ ‫‪ market‬ומעניקה יתרון משמעותי ליצואני התוצרת החקלאית‪.‬‬

‫כי ככה עושים עסקים בחקלאות!‬ ‫‪ f‬ביתנים ממוזגים‬ ‫‪ 300 f‬מציגים מהארץ ומחו"ל‬ ‫‪ f‬קל ונוח להגעה‬

‫‪ 2-3‬במרס‪2011 ,‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪32‬‬


‫קצרצרים‬ ‫חקלאי הערבה הגישו עתירה לבג"צ‬ ‫‪ 57‬חקלאים מהערבה התיכונה עתרו לבג"צ‪ ,‬באמצעות עו"ד שי דדוש‪,‬‬ ‫כנגד מנהל האוכלוסין שבמשרד הפנים‪ ,‬על שאינו מאפשר העסקת עובדים‬ ‫תאילנדים ובכך מסכן את קטיף יבול החקלאות המתחיל בחודש הקרוב‬ ‫ואת פרנסת החקלאים‪ .‬פרטי העתירה נשלחו גם לשר הפנים‪ ,‬אלי ישי‪,‬‬ ‫לשר התמ"ת‪ ,‬בנימין בן אליעזר‪ ,‬לשר האוצר‪ ,‬ד"ר יובל שטייניץ‪ ,‬לשר‬ ‫החקלאות‪ ,‬שלום שמחון‪ ,‬ח"כים‪ ,‬ראשי רשויות ועוד‪.‬‬ ‫חיים חבלין‪ ,‬יו"ר ועדה חקלאית ערבה תיכונה‪ ,‬אומר‪“ :‬שוב הגענו‬ ‫לאותו מקום‪ ,‬בו נלחמנו את מלחמת קיומה של החקלאות לפני שנה‬ ‫והפגיעה הבוטה בפרנסתנו‪ .‬אנו עומדים במצב בלתי אפשרי בו הממשלה‬ ‫ומנהל האוכלוסין מחבלים בענף החקלאות ביודעין‪ .‬מינהל האוכלוסין‬ ‫מונע הבאת עובדים תאילנדים לעבודה בחקלאות בערבה‪ .‬לא ברור מדוע‬ ‫המדינה מעמידה אותנו‪ ,‬שוב ושוב‪ ,‬חסרי אונים‪ ,‬כמבקשי נדבות‪ ,‬כשכל‬ ‫רצוננו הוא לקטוף את היבול שגידלנו‪ ,‬לפרנס את משפחותינו ולהישאר‬ ‫חקלאים באזור הגבול‪ .‬כל מה שהחקלאים מבקשים הינו לממש את ההיתר‬ ‫לעובדים שקיבלו בזכות מהמדינה‪ .‬זו זכותנו כחקלאים‪".‬‬ ‫בנוסף לבעיית מתן האישורים להבאת כמות מספיקה של עובדים‬ ‫לחקלאות ע"י מנהל האוכלוסין‪ ,‬החליט משרד הפנים‪ ,‬בהחלטה בלתי‬ ‫סבירה‪ ,‬שלא להאריך את תקופת השהייה של העובדים התאילנדים שכבר‬ ‫נמצאים בענף החקלאות בישראל מעל ‪ 63‬חודש‪ .‬ההחלטה יוצרת מצב בו‬ ‫החקלאים נאלצים להישאר ללא עובדים כלל עד להגעת עובדים חדשים‪,‬‬ ‫בשל נהלים ישנים שאינם מתאימים לתנאי השטח ולנחיצות ידיים עובדות‬ ‫בדחיפות האפשרית לחקלאות‪.‬‬

‫חבלין ‪“ -‬מחבלים בענף החקלאות ביודעין"‬

‫עסקים בדרום אמריקה‬ ‫במסגרת פעילות להידוק והרחבת קשרי הסחר עם מדינות אמריקה‬ ‫הלטינית‪ ,‬משרד החוץ ולשכת המסחר ישראל‪-‬אמריקה הלטינית‪,‬‬ ‫מתארגנת משלחת אנשי עסקים‪ ,‬שתצא בין ה‪ 15-‬ל‪ 23-‬בנובמבר לביקור‬ ‫בשלוש מדינות בדרום אמריקה‪ :‬קולומביה‪ ,‬פרו ואקוודור (אופציונאלי)‪.‬‬ ‫המשלחת מיועדת לתחומי המים והאנרגיה‪ ,‬תקשורת וטכנולוגיות מידע‪,‬‬ ‫ציוד וטכנולוגיה רפואית‪ ,‬חקלאות‪ ,‬ביטחון אזרחי (‪ ,)HLS‬הנדסה‪,‬‬ ‫קוסמטיקה ועוד‪ .‬מריו בורנשטיין‪ ,‬מנכ"ל לשכת המסחר ישראל‪-‬אמל"ט‪,‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪33‬‬


‫קצרצרים‬ ‫מסר שתוכנית הביקור תכלול מפגשים אישיים‪ ,‬סמינרים עסקיים‬ ‫וביקורים רלוונטיים‪ .‬תוכנית מפורטת תועבר בהמשך לנרשמים בלבד‪.‬‬ ‫המעוניינים ימלאו את טופס הרשמה וישלחו אותו בצירוף פרופיל קצר‬ ‫של החברה לדוא"ל‪info@camaraisrael.org.il :‬‬

‫יתאים גם להקמת שני מתקני התפלה נוספים בגודל זהה (בעתיד)‪ ,‬ולכן‬ ‫השטח המוערך הוא כ‪ 100-‬דונם ו‪ 70-50-‬דונם נוספים עבור מאגר‬ ‫המים ותחנת השאיבה‪ .‬הקמת המתקן ע"י “מקורות יזום"‪ ,‬במידה ותזכה‬ ‫במכרז‪ ,‬עלולה לשים קץ לחילוקי הדעות בין משרד האוצר ל"מקורות"‪,‬‬ ‫בנוגע למתקן ההתפלה שהיה אמור להיות מוקם באשדוד‪ .‬כפי שפורסם‬ ‫ב"משוב חקלאות"‪ ,‬לפני כחודשיים הציעה רשות המים לחברת “מקורות"‬ ‫לוותר על פרויקט מתקן ההתפלה‪ ,‬התקוע כמעט עשור שנים באשדוד‪,‬‬ ‫בתמורה להקמת המתקן המתוכנן בגליל המערבי בפטור ממכרז‪ ,‬אולם‬ ‫“מקורות" דחתה את ההצעה‪.‬‬

‫נחנך מאגר שדרות‬ ‫קק"ל חנכה ב‪ 26-‬באוקטובר ‪ 2010‬את מאגר מי הקולחין החדש ‪-‬‬ ‫מאגר שדרות‪ ,‬שמצפון מזרח לשדרות‪ .‬המאגר ישמש את חקלאי האזור‬ ‫לצרכי חקלאות‪ .‬המאגר‪ ,‬בנפח כמיליון מ"ק‪ ,‬אוגר ומטהר את קולחי‬ ‫שדרות‪ ,‬יישובי ומפעלי האזור‪ .‬הטקס התקיים במעמד אלמנתו של‬ ‫התורם‪ ,‬איימי פרסונס‪ ,‬יו"ר קק"ל‪ ,‬אפי שטנצלר ואנשיו‪ ,‬מנכ"ל ‪JNF‬‬ ‫ארה"ב‪ ,‬ראסל רובינסון‪ ,‬העומד בראש משלחת נשיאי ‪ JNF‬ומכובדים‬ ‫נוספים‪ .‬המים המטוהרים יסופקו ל"קולחי שדרות"‪ ,‬אגודת מים בבעלות‬ ‫ארז ואור הנר‪ ,‬וישמשו להשקיית ‪ 5,000‬דונם חקלאיים‪ .‬בנוסף תימנע‬ ‫הזרמת השפכים לנחל שקמה‪.‬‬

‫הסכם פשרה במכתשים‬ ‫ועדי העובדים ב"מכתשים" וב"אגן כימיקלים"‪ ,‬הנהלת “מכתשים"‬ ‫והנהלת איי‪.‬די‪.‬בי ואנשי האיגוד המקצועי בהסתדרות‪ ,‬הגיעו להסכם‬ ‫פשרה‪ ,‬לפיו בעקבות מכירת החברה ל"כמצ'ינה" הסינית יפרשו כ‪200-‬‬ ‫עובדים בשנים הקרובות‪ .‬עוד הוחלט כי איש מהעובדים לא יפוטר‬ ‫לפחות במשך ‪ 7‬שנים מתאריך מכירת החברה‪ .‬העובדים שיפרשו פרישה‬ ‫מוקדמת‪ ,‬יקבלו תנאי פרישה מצוינים במשכורת מלאה‪ .‬אחר כך תגייס‬ ‫החברה עובדים צעירים‪ ,‬על מנת לשוב למצבת כ"א שנחוצה לה‪.‬‬

‫האוצר נתן פטור ממכס לייבוא‬ ‫תפו"א‬ ‫משרד האוצר נתן פטור ממכס לייבוא תפוחי אדמה‪ .‬לטענתו‪ ,‬על רקע‬ ‫המחסור בתפו"א‪ ,‬למרות שבפועל אין מחסור בתפו"א‪ .‬הפטור ניתן ביחד‬ ‫עם הפטור ממכס על ייבוא עגבניות וייבוא חמאה‪ .‬לטענת השי רובין‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫מפעלי יח"מ (יישובי חבל מעון)‪ ,‬שהינם מגדלי תפו"א הגדולים בישראל‪:‬‬ ‫“מישהו הצליח לתפוש טרמפ על ייבוא העגבניות"‪ .‬ממשרד החקלאות‬ ‫נמסר כי “מדובר בייבוא שגרתי שהמשרד מאשר מדי שנה בעונה זו‪ ,‬כדי‬ ‫לסייע לתעשייה להתגבר על מחסור קטן ונקודתי בתפו"א הנוצר לעתים‬ ‫בעונה זו‪ .‬אין מדובר במחסור כפי שהוצג בהודעת משרד האוצר"‪.‬‬

‫החשד לקרטל בספנות לא ייבדק‬

‫מאגר שדרות ‪ -‬כיום מחצית מכמות השפכים הקיימים מוזרמת לנחל‬

‫רשות ההגבלים העסקים לא תפתח בחקירה‪ ,‬בעקבות תלונות שקיבלו‬ ‫בדבר חשד לקרטל (הסדר כובל) בענף הספנות‪ .‬זאת‪ ,‬לאחר שחברות‬ ‫הספנות הגדולות ייקרו בתוך שבועיים‪ ,‬כמעט במקביל‪ ,‬את היטל הנמל‬ ‫שהן גובות מהיבואנים והיצואנים בשיעור של עד ‪ .100%‬הרשות החליטה‬ ‫שלא לבדוק את החשד בשל “משאביה המוגבלים" וקבעה כי אין מצע‬ ‫עובדתי מספק לחקירה זו‪.‬‬

‫מתקן ההתפלה ראשון יוקם בצפון‬ ‫רשות המים פרסמה באחרונה מכרז לתכנון הסטטוטורי של מתקן‬ ‫התפלה בגליל המערבי בהספק של ‪ 50‬מיליון מ"ק בשנה‪ .‬סמוך למתקן‬ ‫יוקמו מאגר מים ותחנת שאיבה של “מקורות"‪ .‬גודל השטח המבוקש‬

‫בוא לפגוש את קנייני התוצרת החקלאית מרשתות השיווק מהארץ ומחו"ל‬

‫‪VFF‬‬

‫‪The 4rd International summit for‬‬ ‫‪Vegetables Fruits Flowers marketing‬‬ ‫התערוכה הבינלאומית ה‪ 4-‬לשיווק תוצרת חקלאית טרייה‬

‫‪ 2-3‬במרס‪2011 ,‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪34‬‬


‫חדשות‬ ‫נחתם הסכם‬ ‫שיתוף פעולה‬ ‫בין מכתשים אגן‬ ‫ומונסנטו‬ ‫ההסכם יהפוך את “מכתשים אגן"‬ ‫לספק בלעדי של מוצרים נבחרים‪,‬‬ ‫המהווים חלק מתוכנית הדברת העשבים‬ ‫העמידים לגלייפוסט (‪Roundup Ready‬‬ ‫‪ f )+ weed management progrman‬ארז‬ ‫ויגודמן‪“ :‬צעד חשוב בהמשך תהליכי‬ ‫הצמיחה וההתרחבות של “מכתשים‬ ‫אגן" בשווקים מרכזיים בעולם"‬ ‫קבוצת “מכתשים אגן" הכריזה ביחד עם חברת הענק‬ ‫“מונסנטו" (‪ )MONSANTO‬על חתימת הסכם לשיתוף‬ ‫פעולה בתחום טיפול בעשבים העמידים לגלייפוסט‪ .‬ההסכם‬ ‫יהפוך את “מכתשים אגן" לספק בלעדי של מוצרים נבחרים‪,‬‬ ‫המהווים חלק מתכנית הדברת העשבים העמידים לגלייפוסט‬ ‫(‪.)Roundup Ready + weed management progrman‬‬ ‫לפי ההסכם תקבל “מכתשים אגן" את רישיונה של‬ ‫“מונסנטו"‪ ,‬המתמחה בפיתוח מוצרי חקלאות לשיפור תפוקת‬ ‫התוצרת החקלאית‪ ,‬להשתמש‬ ‫בלוגו המסחרי “ראונדאפ‬ ‫ראדי פלוס" (“‪Roundup‬‬ ‫‪ )"Ready PLUS‬במוצרים‬ ‫נבחרים‪ .‬התנאים הכספיים‬ ‫של ההסכם לא נחשפו‪.‬‬ ‫נשיא ומנכ"ל “מכתשים‬ ‫אגן"‪ ,‬ארז ויגודמן‪ ,‬מסר‬ ‫שהחברה מאמינה מאוד‬ ‫בפוטנציאל הגלום בשיתוף ארז ויגודמן ‪ -‬מאמין‬ ‫הפעולה עם “מונסנטו"‪ .‬בפוטנציאל הגלום בשיתוף‬ ‫“מבחינתנו"‪ ,‬הוסיף וידומן‪ ,‬פעולה עם “מונסנטו"‬ ‫“זהו צעד חשוב בהמשך‬ ‫תהליכי הצמיחה וההתרחבות של "מכתשים אגן" בשווקים‬ ‫מרכזיים בעולם"‪.‬‬ ‫מייק פרנק‪ ,‬סמנכ"ל תחום הגנת הצומח ב"מונסנטו"‪ ,‬מסר כי‬ ‫“'מכתשים‪-‬אגן' היא אחת מהחברות המובילות בתחום הגנת‬ ‫הצומח בעולם ויתרונה הגדול נעוץ באספקת מוצרים אמינים‬ ‫ואיכותיים‪ ,‬שיסייעו לחקלאים בהתמודדות עם אתגר העשבים‬ ‫העמידים"‪.‬‬ ‫יואב זייף‪ ,‬סמנכ"ל חטיבת מוצרים ושיווק גלובאלי‪ ,‬בחברת‬ ‫“מכתשים‪-‬אגן"‪“ :‬הסכם זה הוא תוצאה של שותפות עסקית‬ ‫מתמשכת בין שתי החברות‪ ,‬ועיקרו הצעת פתרונות פשוטים‬ ‫וחכמים להגנת הצומח‪ .‬מדובר בעסקה משתלמת עבור שתי‬ ‫החברות"‪.‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪35‬‬


‫חדשות‬ ‫רעיון להצעת חוק‪:‬‬

‫הפקדת כספים לאפיק פנסיוני‬ ‫לחברי ‪ 320‬מושבים שיתופיים וקיבוצים‬ ‫יו"ר ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‪ ,‬ח"כ כץ‪ ,‬אמר בישיבת הוועדה כי “אם רשם האגודות השיתופיות היה‬ ‫דואג לתנאי פנסיה של חברי קיבוץ‪ ,‬כפי שהוא דואג לעצמו ‪ -‬המצב היה מצוין" ‪ f‬ירון רייכמן‪ ,‬מנכ"ל ברית‬ ‫פיקוח‪“ :‬אנחנו מבקשים תיקון חקיקה לחוק קופות הגמל‪ ,‬שיאפשר לקיבוצים להפריש כספים לקופות‬ ‫הגמל בשעה שהם מרוויחים או מממשים רכוש"‬ ‫“אם רשם האגודות השיתופיות היה דואג לתנאי‬ ‫הקיבוצית‪.‬‬ ‫פנסיה לחברי קיבוץ‪ ,‬כפי ש הוא דואג לעצמו ‪-‬‬ ‫ירון רייכמן‪ ,‬מנכ"ל “ברית פיקוח"‪ ,‬המשמשת רואת‬ ‫המצב היה מצוין"‪ ,‬אמר ח"כ חיים כץ (ליכוד)‪ ,‬בדיון‬ ‫חשבון של הקיבוצים‪“ :‬במשך עשרות שנים היתה‬ ‫בוועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‪ ,‬שהוא עומד‬ ‫נהוגה בקיבוצים פנסיה תקציבית‪ ,‬ולא הופקדו כספים‬ ‫בראשה‪ .‬מהדיון עלה כי כיום אין פתרון פנסיוני‬ ‫לפנסיה צבורה‪ .‬כתוצאה מכך נוצר גירעון אקטוארי‬ ‫שיבטיח את עתידם של מחצית מחברי הקיבוצים‪.‬‬ ‫של עשרות מיליוני שקלים לכל קיבוץ‪ .‬לצערי‪,‬‬ ‫ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של הכנסת דנה‬ ‫במסגרת תיקון בחוק הפיקוח על קופות הגמל‪ ,‬נחסם‬ ‫ב‪ 27-‬באוקטובר בהפקדת כספים לאפיק פנסיוני‬ ‫עבור הקיבוצים ערוץ ‘עמית קיבוץ'‪ ,‬בו הפריש הקיבוץ‬ ‫לחברי ‪ 320‬מושבים שיתופיים וקיבוצים‪ .‬ח"כ כץ‬ ‫כספים לקופת גמל מרווחיו ומעסקאות שביצע‪ ,‬על‬ ‫אמר בפתח הישיבה כי הנושא הוא בעל חשיבות‬ ‫מנת להבטיח תשלומי פנסיה עבור החברים בתקופות‬ ‫עליונה והוועדה בראשותו תתגייס לעזור לחברי‬ ‫משבר כלכלי‪ .‬חסימת הערוץ הזה מאלצת אותנו לבצע‬ ‫הקיבוץ למצוא פתרונות‪.‬‬ ‫הפקדות אישיות‪ .‬זה עשוי להיות אפיק מוצלח אם יש‬ ‫מנתונים שהובאו בפני הוועדה‪ ,‬עולה התמונה‬ ‫לך מספיק כסף‪ ,‬אבל אנחנו במצב של חוסר מקורות‬ ‫הבאה‪:‬‬ ‫אל מול השימושים‪ ,‬וזה יכול לייצר משבר פיננסי‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫‪ f‬שיעור הפנסיונרים בקיבוץ טיפוסי נע בין ‪ 30%‬ח"כ חיים כץ (ליכוד) ‪“ -‬אין פתרון אנחנו מבקשים תיקון חקיקה לחוק קופות הגמל‪,‬‬ ‫ל‪.50%-‬‬ ‫פנסיוני שיבטיח את עתידם של שיאפשר לקיבוצים להפריש כספים לקופות הגמל‬ ‫‪ f‬למרבית הקיבוצים אין כיסוי להתחייבות מחצית מחברי הקיבוצים"‬ ‫בשעה שהם מרוויחים או מממשים רכוש‪".‬‬ ‫השוטפת והעתידית לתשלומי פנסיה‪.‬‬ ‫עו"ד אסי מסינג‪ ,‬יועץ משפטי באגף שוק ההון‪,‬‬ ‫‪ f‬למרבית הקיבוצים אין אפשרות לסגור את‬ ‫הביטוח והחיסכון במשרד האוצר‪“ :‬הנושא נדון‬ ‫הגירעון האקטוארי‪.‬‬ ‫באוצר במספר פגישות בהן נבחנו האלטרנטיבות השונות‪ ".‬בלחץ יו"ר‬ ‫‪ f‬כיום נסמכים תשלומי הפנסיה לחברי קיבוץ הן על הכנסות הקיבוץ‬ ‫הוועדה‪ ,‬ח"כ חיים כץ‪ ,‬הבטיח נציג האוצר להכין תזכיר חוק בנושא‪,‬‬ ‫והן על דמי ערבות הדדית‪ ,‬שגובים מחברים בגיל העבודה (כ‪ 1,500-‬ש"ח‬ ‫שיונח על שולחן הממשלה בתוך חודשיים עד שלושה‪.‬‬ ‫מכל חבר בממוצע לחודש)‪.‬‬ ‫ח"כ כץ מתח ביקורת על חוסר המעש של רשם האגודות בניסיון‬ ‫‪ f‬גובה הפנסיה המינימאלי לחבר קיבוץ עומד כיום על כ‪ 35-‬אחוז‬ ‫למצוא פיתרון למצוקה החמורה אליה נקלעו הקיבוצים‪“ :‬לא ייתכן שלא‬ ‫מהשכר הממוצע במשק ‪ 2,700 -‬שקלים בחודש‪.‬‬ ‫נוכל להבטיח לפחות ‪ 2,700‬שקלים בחודש לפנסיונר בקיבוץ‪ .‬אם רשם‬ ‫עו"ד יעקב אברהמי‪ ,‬המחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית‬ ‫האגודות היה דואג לקיבוצים כמו שהוא דואג לעצמו ולתנאיו‪ ,‬מצבם‬ ‫המאוחדת‪“ :‬אם קיבוץ ייקלע למצב כלכלי קשה‪ ,‬לפנסיונרים לא‬ ‫של הקיבוצים היה היום מצוין‪ .‬אנחנו בוועדה נעשה כמיטב יכולתנו‬ ‫יהיה כר ביטחון שימשיך להם את תשלומי הפנסיה‪ ".‬עו"ד אברהמי‬ ‫להפעיל לחץ על האוצר‪ ,‬כדי לקדם פתרון אמיתי לבעיית הפנסיה של‬ ‫הביע צער על כך‪ ,‬שלדיון לא הגיעו חברי כנסת המזוהים עם התנועה‬ ‫חברי הקיבוץ‪".‬‬

‫כי ככה עושים עסקים בחקלאות!‬ ‫‪ f‬ביתנים ממוזגים‬ ‫‪ 300 f‬מציגים מהארץ ומחו"ל‬ ‫‪ f‬קל ונוח להגעה‬

‫‪ 2-3‬במרס‪2011 ,‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪36‬‬


‫יוסי ישי‪ ,‬מנכ"ל משרד החקלאות‪:‬‬

‫“שימור המשק‬ ‫המשפחתי הוא אחד‬ ‫ממטרות העל של‬ ‫משרד החקלאות"‬ ‫לחברי הפורום הכלכלי בתנועת המושבים‪,‬‬ ‫אמר ישי‪ ,‬כי מטרה זו זוכה אף לתמיכה של‬ ‫משרד האוצר‬ ‫יוסי ישי‪ ,‬מנכ"ל משרד החקלאות‪ ,‬התארח בפורום הכלכלי של‬ ‫תנועת המושבים‪ ,‬בישיבה מיוחדת‪ ,‬לאור הצטרפותה של ישראל‬ ‫למדינות ה‪. OECD‬‬ ‫ישי אמר ששימור המשק המשפחתי הוא אחד ממטרות העל‬ ‫של משרד החקלאות ובכך תומך גם משרד האוצר‪ .‬עוד הוסיף כי‬ ‫בשנים הקרובות נראה מעבר לחקלאות מקיימת‪ :‬יותר תמיכות‬ ‫מותנות בחקלאות תומכת סביבה‪ ,‬תמיכה בהדברה ביולוגית‪,‬‬ ‫תמיכה במו"פ בדגש על מחקרים בתחום האקולוגי ותמיכה‬ ‫מסיבית בחקלאות שמשמרת מגוון מינים‪.‬‬ ‫במהלך הישיבה קרא איתן בן דוד‪ ,‬מזכ"ל תנועת המושבים‪,‬‬ ‫לממשלה‪ ,‬לאמץ את המלצת ארגון ה‪ OECD-‬בכל הקשור‬ ‫למדיניות קרקע במדינת ישראל‪ ,‬ובמסגרת הזו לחתום על חוזה‬ ‫חכירה ארוך טווח מול המושבים‪ .‬זהו הפתרון הראוי והנכון לאור‬ ‫האילוצים השונים‪ ,‬והוא מותיר את הקרקע במעמד של חכירה‬ ‫ולא בעלות‪.‬‬ ‫בן דוד בירך על כניסתה של מדינת ישראל למועדון מפואר זה‬ ‫ואמר‪“ :‬כפי שמצוין בדו"ח ה ‪ ,OECD‬החקלאות הישראלית היא‬ ‫אחד הגורמים העיקריים שאפשרו את כניסתה של מדינת ישראל‬ ‫לארגון‪ .‬אסטרטגית התנועה‪ ,‬כפי שגובשה במוסדותיה‪ ,‬משתלבת‬ ‫עם המגמה המרכזית בארגון ה‪ ,OECD-‬כלומר‪ ,‬מעבר לחקלאות‬ ‫מקיימת ומשמרת‪ .‬תנועת המושבים מציבה במרכז העשייה את‬ ‫המשק המשפחתי כמי שאחראי על הצביון והערכים המוספים‬ ‫במרחב הכפרי כולו"‪.‬‬ ‫ישי אמר כי בשנים הקרובות נראה השקעות משמעותיות‬ ‫במרחב הכפרי ובעיקר בתשתיות המושבים הוותיקים והבטיח כי‬ ‫המשרד ימשיך לשמור על ענף ההטלה‪.‬‬ ‫הידע החקלאי ממשיך להיות נקודת החוזק העיקרית של‬ ‫החקלאות בישראל ומשרד החקלאות ימשיך להשקיע בנושא‪.‬‬ ‫לאחר הכנס אמר יוסי ישי‪ ,‬מנכ"ל משרד החקלאות ל"משוב‬ ‫חקלאות" כי “גם בעבר נהגנו כך וכך נמשיך לנהוג בעתיד‪ ,‬נמשיך‬ ‫להעדיף את המשק המשפחתי‪ .‬לפני מספר שנים‪ ,‬למשל‪ ,‬כאשר‬ ‫יישמנו את הרפורמה ברפת‪ ,‬נהגנו בצורה זהה והענקנו מענק‬ ‫דיפרנציאלי‪ ,‬כאשר ככל שהרפת הייתה קטנה יותר‪ ,‬כך קיבלה‬ ‫מענק גדול יותר‪ .‬אותו דבר בדיוק אנחנו נוהגים בעניין הרפורמה‬ ‫בשלוחת ההטלה‪ .‬ככל שהלול קטן יותר‪ ,‬כך הוא מקבל מענק‬ ‫גדול יותר‪ .‬לול עם מכסה של ‪ 8,000‬מקבל מענק מכובד של ‪.45%.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬לולים שמעל ‪ 12‬אלף מטילות ‪ -‬לא מקבלים מענק‬ ‫בכלל‪.‬‬ ‫זוהי מדיניות כוללת‪ ,‬וכך אנו נוהגים בכל הענפים‪ .‬גם בנושא‬ ‫חקלאות‬

‫‪37‬‬


‫חדשות‬ ‫הקצאת עובדים זרים (עו"ז) ישנן מדרגות קיצוץ מכסות עו"ז‪ .‬ככל‬ ‫שלחקלאי יש משק קטן יותר‪ ,‬אנחנו כמעט ולא נוגעים בו‪ .‬כמעט‬ ‫בכל החלטה שאנחנו מעבירים‪ ,‬אנחנו רואים לנגד עינינו את טובת‬ ‫המשק המשפחתי‪ ,‬משום שערכו האמיתי הוא הרבה מעבר לערכו‬ ‫הכלכלי‪ .‬לכן אנחנו נותנים למשק המשפחתי עדיפות כמעט בכל‬ ‫דבר"‪.‬‬ ‫האם מעבר מלולים קטנים ליחידות הטלה גדולות‪ ,‬כמו שמציעה‬ ‫הרפורמה‪ ,‬זאת תמיכה במשק משפחתי? האם זה לא נוגד את‬ ‫המדיניות הזאת?‬ ‫ישי‪“ :‬הרפורמה בלול ההטלה מדברת על מעבר מלול קטן של‬ ‫‪ 2,500‬בממוצע למשקים גדולים יותר‪ .‬מכיוון שמדובר בהשקעות‬ ‫שהלולן‪ ,‬בעל הלול הקטן‪ ,‬לא יכול לעמוד בהן‪ ,‬החלטנו על שותפויות‬ ‫של לולנים‪ .‬לכן מאפשרים שותפות של אב ובנו‪ ,‬למשל‪ ,‬ומסייעים‬ ‫להם במענק‪ ,‬אבל שותפות של יותר מארבעה שותפים או לול של‬ ‫מעל ל‪ 12-‬אלף מטילות ‪ -‬לא מקבלים מענק"‪.‬‬ ‫מהי התמיכה בחקלאות תומכת סביבה?‬ ‫ישי‪“ :‬יש כמה וכמה ענפים שמקבלים תמיכה תומכת סביבה‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬כל התמיכה בהדברה ביולוגית במקום הדברה כימית שאנחנו‬ ‫עושים בפרדסים ובחממות הפלפל‪ .‬בהדברה המרוכזת‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫אנחנו דואגים שלא כל חקלאי ירסס מתי שבא לו‪ ,‬אלא שתתבצע‬ ‫הדברה אזורית במסגרת הפרויקט להדברת הזבוב הים תיכוני‬ ‫שאנחנו תומכים בו‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנחנו תומכים בכל נושא של גידולים‬ ‫משמרי קרקע במינימום עיבוד של האדמה‪ ,‬כמו גם בנושא של‬ ‫ביטוח הכנסה לגידולי בעל‪ .‬בכל הדברים הללו יש תמיכה בחקלאות‬ ‫משמרת סביבה‪ ,‬תוך העדפה של המשק המשפחתי‪ .‬זה מתבטא‪,‬‬ ‫לפחות בחלק מהדברים‪ ,‬במענקים או בתקציבים מסבסדים"‪.‬‬

‫יוסי ישי ‪ -‬כמעט בכל הענפים אנחנו תומכים בחיזוק המשק‬ ‫המשפחתי‬

‫כי ככה עושים עסקים בחקלאות!‬ ‫‪ f‬ביתנים ממוזגים‬ ‫‪ 300 f‬מציגים מהארץ ומחו"ל‬ ‫‪ f‬קל ונוח להגעה‬

‫‪ 2-3‬במרס‪2011 ,‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪38‬‬


‫חקלאות‬

‫‪39‬‬


‫חדשות‬ ‫התאחדות האיכרים בישראל‪:‬‬

‫ירידה של ‪ 65%‬במספר החקלאים‬ ‫הירידה נרשמה במהלך שני העשורים האחרונים ‪ f‬דובי אמיתי‪ ,‬נשיא התאחדות האיכרים‪“ :‬בקצב הנוכחי‪,‬‬ ‫ולאור מצבו הקשה של הענף ‪ -‬לא תישאר חקלאות בישראל בשנת ‪"2020‬‬ ‫משנת ‪ 1988‬עד ‪ 2009‬חלה ירידה תלולה של‬ ‫בכ‪ 50%-‬בשנים אלה (מ‪ 892.3-‬מלמ"ק ל‪490.7‬‬ ‫‪ 65%‬במספר המועסקים העצמאיים בחקלאות‪.‬‬ ‫מלמ"ק)‪ ,‬וכיום רק אזורים נעדרי חלופה‪ ,‬שאינם‬ ‫מ‪ 48.4-‬אלף מועסקים עצמאיים בשנת ‪1988‬‬ ‫יכולים להשתמש במי קולחין‪ ,‬נאלצים להשקות במים‬ ‫ל‪ 17-‬אלף בשנת ‪ .2009‬כך עולה מנתונים‬ ‫שפירים"‪ .‬לגבי המחסור בידיים עובדות‪ ,‬מציין אמיתי‬ ‫שחשפה התאחדות האיכרים בישראל בכנס‬ ‫כי ממשלת ישראל לא מכבדת את ההסכם שנחתם עם‬ ‫השנתי של ההתאחדות‪ ,‬שנפתח בתחילת נובמבר‬ ‫החקלאים‪ ,‬וכיום ישנו מחסור של ‪ 4,000‬עובדים‪.‬‬ ‫(‪ )4.11‬בכפר המכבייה ברמת גן‪ .‬הכנס עסק‬ ‫אמיתי ציין כי בכל ביקור ונאום נוהגים קברניטי‬ ‫בעתיד החקלאות בישראל‪.‬‬ ‫המדינה להתפאר בהישגי החקלאות הישראלית‪,‬‬ ‫דובי אמיתי‪ ,‬נשיא התאחדות האיכרים‪ ,‬אומר‬ ‫בפיתוחים הטכנולוגיים ובכושר הייצור‪ ,‬אולם למרות‬ ‫כי בקצב הנוכחי‪ ,‬ולאור מצבו הקשה של הענף ‪-‬‬ ‫זאת החקלאים בישראל נמצאים בנחיתות ברמת‬ ‫לא תישאר חקלאות במדינת ישראל ב‪ 10-‬השנים‬ ‫ההכנסה והתמיכה של הממשלה לעומת החקלאים‬ ‫הבאות‪ .‬אמיתי מספר‪ ,‬כי הסיבות להיעלמות ענף‬ ‫באיחוד האירופי ובמדינות ה‪ .OECD‬בשוק האירופי‬ ‫החקלאות מהמשק הישראלי ידועות לכולם ‪-‬‬ ‫המאוחד ובמדינות ה‪ OECD-‬אחוז החזר ההכנסות‬ ‫המחסור במים והיעדר ידיים עובדות‪ .‬אולם‪ ,‬דובי אמיתי‪ ,‬נשיא התאחדות לענף החקלאות (מו"פ‪ ,‬מיכון וכד') מגיע לכדי ‪.26%‬‬ ‫לצערו‪ ,‬הממשלה לא מציעה פתרונות‪.‬‬ ‫האיכרים‪“ :‬אם לא תהיה פה חקלאות‪ ,‬בישראל ההחזר עומד על ‪ 17%‬בלבד‪ ,‬לפי בדיקות של‬ ‫ארגון ה‪ OECD‬שנערכו לאחרונה לאחר הצטרפות‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בנושא המחסור במים‪ ,‬ממנו סובל לא תהיה פה התיישבות בישראל"‬ ‫כל המשק הישראלי‪ ,‬אמיתי מציין כי המדינה‬ ‫ישראל לארגון‪ .‬כמו כן‪ 40% ,‬מההכנסה של חקלאים‬ ‫יכלה לעשות יותר בתחום תפיסת מי השיטפונות ע"י הקמת מאגרי מים‪,‬‬ ‫באיחוד האירופי מגיעים מתמיכת המדינות‪ ,‬ואילו בישראל התמיכה‬ ‫אולם זה לא נעשה‪ ,‬וכך כמות מי השיטפונות המנוצלת לחקלאות נשארה‬ ‫עומדת רק על ‪.12%‬‬ ‫ב‪ 12-‬השנים האחרונות סביב ה‪ 45-‬מלמ"ק‪.‬‬ ‫דובי אמיתי‪ ,‬נשיא התאחדות האיכרים‪“ :‬הגיע הזמן שממשלת‬ ‫עוד הוסיף אמיתי כי “בעשור האחרון צמצם ענף החקלאות בישראל‬ ‫ישראל תבין שלענף החקלאות ישנו תפקיד ציוני וערכי בקיומנו פה‬ ‫את כמות המים לחקלאות ב‪ :12%-‬ב‪ 1996-‬הוקצו לחקלאות ‪1284.3‬‬ ‫במדינה‪ .‬בכל העולם מבינים שיש לתמוך בחקלאות‪ .‬פעם בישראל גם‬ ‫מלמ"ק ואילו ב‪ 2008-‬הוקצו ‪ 1121.4‬מלמ"ק‪ .‬למרות זאת‪ ,‬התוצרת‬ ‫הבינו זאת‪ ,‬אולם כיום זה נגמר ואנו רק הולכים ונעלמים‪ .‬לצערי‪ ,‬יהיו‬ ‫החקלאית עלתה משמעותית ‪ 26% -‬בשנים אלה‪ ,‬דבר המשקף קצב ייעול‬ ‫לכך השפעות הרסניות על עתידנו פה במדינה‪ .‬מדינת ישראל זה לא‬ ‫ממוצע של ‪ 4%‬לשנה‪ ,‬ביחס שבין כמות תפוקה לכמות מים‪.‬‬ ‫רק בורסה‪ ,‬אלא גם אדמה‪ .‬אם לא תהיה פה חקלאות‪ ,‬לא תהיה פה‬ ‫“יש לציין כי כמות המים השפירים המוקצית לחקלאות הצטמצמה‬ ‫התיישבות‪ .‬חד וחלק‪".‬‬

‫בוא לפגוש את קנייני התוצרת החקלאית מרשתות השיווק מהארץ ומחו"ל‬

‫‪VFF‬‬

‫‪The 4rd International summit for‬‬ ‫‪Vegetables Fruits Flowers marketing‬‬ ‫התערוכה הבינלאומית ה‪ 4-‬לשיווק תוצרת חקלאית טרייה‬

‫‪ 2-3‬במרס‪2011 ,‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪40‬‬


‫תנועת המושבים עורכת סמינר ועדים ארצי‬ ‫”תפקיד הועדים במושב המתחדש"‬ ‫הסמינר ייערך בימים א'  ג' בתאריכים ‪2830/11/2010‬‬ ‫במלון גולדן קראון בנצרת‪.‬‬

‫תוכנית הסמינר*‪:‬‬ ‫‪28/11/10‬‬ ‫‪  12:00‬קבלת פנים ונשנושי צהריים במלון‪.‬‬ ‫קבלת חדרים‪.‬‬ ‫‪  13:30  14:15‬פתיחה  מר איתן בןדוד ‬ ‫מזכ"ל תנועת המושבים‪.‬‬ ‫‪  14:15  15:00‬התיישבות וביטחון  ח"כ )אלוף במיל'(‬ ‫מתן וילנאי  סגן שר הביטחון‪.‬‬ ‫‪  15:45  15:00‬העברה בין דורית  בן ממשיך ‬ ‫עו"ד עמית יפרח  יו"ר אגף‬ ‫קרקעות ואגו"ש בתנועת המושבים‪.‬‬ ‫‪”  16:30  15:45‬בין נהלל ל‪ APPLE‬תמורות בתהליכי‬ ‫עבודה במאה ה‪  "21‬אבי שניידר‪ ,‬יועץ‬ ‫ארגוני ‪.OTIKA‬‬ ‫‪  17:15  16:30‬סקירת מאקרו כלכלית ומשמעותה בניהול‬ ‫קופות הגמל וקרנות ההשתלמות  מר‬ ‫דורון קופליס‪ ,‬מנהל קופות הגמל הלמן‬ ‫אלדובי תגב ואופקים השתלמות )תגמולים‬ ‫במושבים לשעבר(‪.‬‬ ‫‪  17:30  17:15‬הפסקה‪.‬‬ ‫‪  18:15  17:30‬הקמת פרויקט באגודה שיתופית היבטי‬ ‫מיסוי ותיאגוד  רו"ח ‪,‬משפטן אייל ליבנת‪,‬‬ ‫מבט יועצים‪.‬‬ ‫‪  19:00 18:15‬היבטי מיסוי באגודה שיתופית‪ ,‬סעיף ‪ 62‬‬ ‫רו"ח יהודית קריסטל‪ ,‬רו"ח אורן דניאלי‪.‬‬ ‫‪  20:30  19:30‬ארוחת ערב‪.‬‬ ‫‪  22:30  21:00‬יחסי חברה וצבא בישראל  אלוף )במיל'(‬ ‫אלעזר שטרן ‪.‬‬

‫‪29/11/10‬‬ ‫‪ 9:00  8:00‬‬ ‫‪ 13:00  9:00‬‬

‫‪ 15:30 13:00‬‬ ‫‪ 16:15  15:30‬‬

‫‪ 16:15 17:00‬‬

‫ארוחת בוקר‪.‬‬ ‫סיור באתרי המועצה האזורית הגליל התחתון‪,‬‬ ‫כולל מפגש ושיחה עם ראש המועצה‪ ,‬מר‬ ‫מוטי דותן‪.‬‬ ‫הפסקת צהריים‪.‬‬ ‫פקודת האגודות השיתופיות והממשק שבין‬ ‫משרד רשם האגודות למושבי התנועה  עו"ד‬ ‫אורי זליגמן  רשם האגודות השיתופיות‪.‬‬ ‫מנהל מקרקעי ישראל וההתישבות‪.‬‬

‫‪  17:0018:00‬זכויות המגורים בנחלה ‪ ,‬פל"ח  החלטה ‪979‬‬ ‫ עו"ד עמית יפרח יו"ר אגף קרקעות‬ ‫ואגו"ש‪ ,‬תנועת המושבים‪.‬‬ ‫‪  19:30  18:00‬פאנל ראשי מועצות‪ ,‬על הפרק‪:‬‬ ‫• יחסי ועד מקומיועד אגודה והממשק עם‬ ‫המועצה האזורית‪.‬‬ ‫• פעילות תנועת הנוער בני המושבים בישובי‬ ‫המועצה‪.‬‬ ‫• תשתיות בישובי המועצה‪.‬‬ ‫• הרחבות וקליטת מתיישבים בישובי‬ ‫המועצה‪.‬‬ ‫• שונות‪.‬‬ ‫‪  21:00  19:30‬ארוחת ערב‬ ‫‪  21:30‬ערב נוסטלגי ‪ ,‬משירי הלהקות הצבאיות  רוחמה רז‪,‬‬ ‫אהרון פררה ומוטי זנגירי‪.‬‬

‫‪30/11/10‬‬ ‫‪  9:45  9:00‬משק המים והמגזר החקלאי ‬ ‫הגב' תמי שור  סמנכ"לית אסדרה‪ ,‬רשות‬ ‫המים‪.‬‬ ‫‪  10:45  9:45‬התפתחות הפריפריה והתרומה לכלכלה‬ ‫הישראלית  פרופ' אבישי ברוורמן  השר‬ ‫המופקד על ענייני מיעוטים‪.‬‬ ‫‪  11:30  10:45‬פיתוח הכפר בישראל  מר יוסי ישי  מנכ"ל‬ ‫משרד החקלאות‪.‬‬ ‫‪  12:15  11:30‬אנרגיה סולארית במרחב הכפרי  מר יוגב‬ ‫שריד  מנהל אגף כלכלה ופיתוח עסקי ‪,‬‬ ‫תנועת המושבים‪.‬‬ ‫‪  13:00  12:15‬החינוך הבלתי פורמאלי במרחב הכפרי ‬ ‫מר אייל עוזון  מנהל תנועת הנוער בני‬ ‫המושבים‪.‬‬ ‫‪  13:30  13:00‬סיכום  מר איתן בןדוד  מזכ"ל תנועת‬ ‫המושבים‪.‬‬ ‫‪  14:00  13:30‬פינוי חדרים‪.‬‬ ‫‪  15:00  14:00‬ארוחת צהריים‪.‬‬ ‫‪  15:00‬סיום הסמינר‪.‬‬

‫עלות הסמינר לאדם בחדר זוגי‪ ,‬עבור פנסיון מלא‪:‬‬ ‫מושבים המשלמים דמי חבר‪ ₪ 990 :‬לאדם‬ ‫מושבים שאינם משלמים דמי חבר‪ ₪ 1,150 :‬לאדם‪ ,‬ניתן יהיה לצרף בת זוג על בסיס מקום פנוי‪.‬‬ ‫הרשמה באמצעות אתר תנועת המושבים בכתובת‬ ‫‪ www.tmoshavim.org.il‬או בטלפון ‪.03-6086307/9 -‬‬ ‫חקלאותמס' המקומות מוגבל‪.‬‬ ‫מהרו להבטיח את מקומכם בסמינר‪,‬‬ ‫‪41‬‬ ‫ט‪.‬ל‪.‬ח‬ ‫* יתכנו שינויים‪.‬‬


‫חדש בשטח‬ ‫דותן טכנולוגיות פיתחה מערכת‬ ‫"חובטים מכניים" לשיפור ביצועי המסיק‬

‫הפיתוח החדש‪ ,‬הנמצא עדיין בשלבי הרצה וניסוי‪ ,‬משלב במערך אסיף אחד שתי טכנולוגיות ניעור בו‬ ‫זמנית ‪ f‬המערך החדש משפר את אחוזי הורדת הפרי בכ‪ ,20%-15%-‬יחסית לשיטות הקיימות‪ ,‬וחוסך‬ ‫‪ 4‬עובדים ‪ f‬משך ניעור העץ התקצר לכ‪ 15-‬שניות וזמן המחזור הכללי הוא כ‪ 50-40-‬שניות ‪ f‬מדובר‬ ‫בפריצת דרך טכנולוגית‪ ,‬שתעלה את יעילות המסיק תוך חיסכון ניכר בעלויות כוח אדם‬ ‫עמוס דה‪-‬וינטר‬ ‫חברת "דותן טכנולוגיות"‪ ,‬ממגדל העמק‪ ,‬פיתחה מערכת חדשנית‬ ‫המתווספת למערך המסיק והאסיף הקיים של החברה‪ ,‬ומשפרת מאוד‬ ‫את אחוזי ההורדה מהעץ‪ .‬זאת‪ ,‬ללא פגיעה בשאר הביצועים‪.‬‬ ‫זוהר הדס‪ ,‬מנהל השיווק של "דותן טכנולוגיות"‪ ,‬מגדיר את האתגרים‬ ‫המרכזיים‪ ,‬עימם מתמודדים יצרני מערכי הקטיף‪" :‬הורדת מקסימום פרי‬ ‫במינימום זמן; מניעת פגיעה או קילוף הגזע בזמן הניעור; פינוי יעיל‬ ‫מהשורה למרכזי האיסוף; פשטות ונוחות הפעלה של הכלים והתאמה‬ ‫לתנאי שטח משתנים כגון גדודיות‪ ,‬שיפועים‪ ,‬גובה ונפח העצים‪.‬‬ ‫"המסיק המכני מתבצע בעולם בשתי שיטות עיקריות‪ :‬ניעור גזע‬ ‫וניעור נוף‪.‬‬

‫"* ניעור גזע ‪ -‬ראש ניעור בעל שתי כריות חביקה או יותר אוחז‬ ‫בגזע‪ ,‬מנער אותו ומוריד בעיקר את הפרי שנמצא בענפים הראשוניים‬ ‫והשניונים של העץ‪.‬‬ ‫"* ניעור נוף ‪ -‬בדומה לבוצרות ענבים‪ :‬מוטות החובטים בענפים‬ ‫החיצוניים של העץ תוך כדי תנועה רציפה של הבוצרת‪ ,‬שמורידה בעיקר‬ ‫את הפרי שנמצא במעטפת היותר חיצונית של העץ‪ ,‬בענפים השניוניים‬ ‫והשלישוניים"‪.‬‬ ‫הגדרת הדרישות לפיתוח המערכת נעשתה בשיתוף עם מזמיני‬ ‫המערכת‪ ,‬רן בן נון ויוסי פורטל‪ ,‬אנשי ת‪.‬ל‪.‬ם ממשקי עמק בית שאן‪,‬‬ ‫והיועץ המקצועי‪ ,‬ראובן בירגר‪ ,‬יו"ר הנהלת ענף הזית במשרד המדען‬

‫‪ DT-24 Tech‬החדשה ‪4 -‬‬ ‫מסגרות של חובטים מכאניים‬ ‫מקיפות את העץ‬

‫חקלאות‬

‫‪42‬‬


‫הראשי של משרד החקלאות‪.‬‬ ‫הגדרת הדרישות הייתה שיפור אחוזי הורדת הפרי במסיק ע"י‬ ‫שילוב של מערכת ניעור נוף (חובטים מכניים) על היקפו המלא של‬ ‫העץ‪ ,‬במערך ניעור הגזע והאיסוף ‪ DT-12‬של "דותן טכנולוגיות"‪,‬‬ ‫תוך התייחסות לעצים קטנים וגדולים‪ ,‬נוף משתנה ופרמטרים נוספים‪.‬‬

‫מערך ‪ DT-12‬הקיים‬

‫מערך‪( DT-12‬הקיים) מורכב משתי מכונות הפועלות משני צידי‬ ‫העץ במקביל‪:‬‬

‫המנערת ‪ -‬ראש הניעור יוצא לכוון העץ‪ ,‬מזהה ‪ ,‬חובק ומנער אותו‪.‬‬ ‫המאספת ‪ -‬נעצרת מול העץ ופורשת בד המכסה את כל המרחק בין‬ ‫העץ שלפני העץ המנוער ועד העץ שלאחריו (אורך של כ‪ 7.5-‬מטר)‪.‬‬ ‫בזמן הניעור נופל היבול על הבמות המשופעות של המנערת ועל הבד‬ ‫מצידו השני של העץ‪.‬‬ ‫היבול שנופל על הבמות המשופעות מתגלגל ונופל על הבד הפרוש על‬ ‫הקרקע מצידו השני של העץ‪.‬‬ ‫כשמסתיימת פעולת הניעור‪ ,‬מורם הבד ושופך את היבול לתוך מסוע‬ ‫ומעלית המפנים אותו לאחורי המאספת לתוך סל איסוף אופרטיבי‪,‬‬ ‫שבראשו יש מפוח המפריד בין הזיתים‪ ,‬העלים והענפים‪.‬‬ ‫כאשר המכל מתמלא‪ ,‬לנפח שנקבע מראש‪ ,‬מקבל המפעיל דיווח‬ ‫ומרים את המכל לגובה המאפשר למכל ביניים‪ ,‬המורכב על מעמיס‬ ‫קדמי או מלגזת שדה‪ ,‬לפנות את היבול למכל רמסע או מכלים אחרים‬ ‫להובלה לבית הבד‪ .‬נפח הסל כ‪ 4-‬מכלי "דולב" ומכאן שניתן למסוק‬ ‫כמות גדולה פי ‪ 4‬בין הפינויים ‪ -‬על כל הנגזרות הנובעות מכך‪.‬‬ ‫על שני הכלים‪ ,‬המנערת והמאספת‪ ,‬עמדות ל‪ 4-‬חובטים (אנושיים)‬ ‫שמטרתם לזהות ריכוזי זיתים שלא נפלו ולחבוט בהם במקלות‪.‬‬

‫מערך‪ DT-24‬החדש‬

‫מערך‪( DT-24‬החדש) הוא בעצם מערך ‪ ,DT-12‬שתואר למעלה‬ ‫‪,‬ללא העמדות לארבעת החובטים האנושיים‪ ,‬אך בתוספת מערכת‬ ‫חובטים מכניים בעלת כ‪ 160-‬מקלות‪.‬‬ ‫"למעשה"‪ ,‬הוסיף הדס‪" ,‬עם המערכת החדשה אנו מצליחים‬ ‫להוסיף לביצועי ההורדה עוד כ‪ !20%-‬משך ניעור העץ לא השתנה‪,‬‬ ‫בהשוואה למכונות הניעור הקודמות שלנו‪ ,‬ועומד על כ‪ 15-‬שניות‪,‬‬ ‫כאשר זמן המחזור כולו הוא עד ‪ 50‬שניות"‪.‬‬ ‫מבנה המערך מאפשר גישה נוחה ביותר אל העץ בעזרת מסך‬ ‫וידיאו הנמצא בתא המפעיל‪ .‬כל שאר הפעולות שהמכונה מבצעת‬

‫‪ DT-12 Tech‬הקיימת ‪ -‬בנויה משני חלקים ‪ -‬מערכת מוסקת ומערכת‬ ‫אוספת‬

‫רוצה להרוויח‬ ‫יותר מהחקלאות?‬ ‫הצטרף למשפחת המנויים של‬

‫‪23‬‬ ‫שנה‬

‫הירחון המוביל בחקלאות‬ ‫כבר ‪ 23‬שנה ברציפות‬

‫טלפון למצטרפים‪08-6273838 :‬‬ ‫אתר משוב‪www.agromashov.net :‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪43‬‬


‫חדש בשטח‬ ‫עלויות שבוצע במכון וולקני‪ ,‬עולה כי כדאי למגדל‬ ‫למסוק את אותם ‪ 15%-10%‬הזיתים הנוספים‪ .‬בהנחה‬ ‫שלעץ ממוצע יש ‪ 50‬ק"ג זיתים ומנערת רגילה מורידה‬ ‫‪ 80%-75%‬מהפרי‪ ,‬החובטים הידניים או המכניים של‬ ‫"דותן" מורידים תוספת של ‪ 20%-15%‬מהיבול‪ ,‬שהם‬ ‫מבחינתנו כ‪ 7.5-‬ק"ג כמות יבול נוספת‪ ,‬שבהחלט‬ ‫משמעותית למגדל‪ .‬עד עתה בחרו המגדלים להעסיק‬ ‫את ארבעת החובטים‪ ,‬כיוון שכאמור התוספת היא‬ ‫כלכלית ומשמעותית‪ ,‬כאשר המכונה של דותן הופכת‬ ‫את התוספת הנ"ל לרווחית עוד יותר בשל הערך‬ ‫המוסף שהיא נותנת למגדל‪.‬‬ ‫"דותן טכנולוגיות" רואה במכונה החדשנית פיתרון‬ ‫מלא למסיק‪ ,‬החל מהוצאת הפרי מן העץ ועד העברתו‬ ‫לבית הבד‪.‬‬

‫על החברה‬ ‫איסוף הזיתים ‪ -‬לאחר סילוק הענפים והעלים‬

‫ אוטומטיות לחלוטין‪ .‬בלחיצת כפתור‪ ,‬זרוע מכנית‪ ,‬שהיא המנערת‪-‬‬‫נפתחת ולופתת את גזע העץ‪.‬‬ ‫בצד המאספת נפתח ברזנט ונפרש על האדמה סביב העץ באופן‬ ‫מכני ואוטומטי לגמרי‪ 4 .‬מסגרות של חובטים מכניים מקיפות את‬ ‫העץ במרחקים הניתנים לכוונון אוטומטי או ידני‪ .‬לחיצת כפתור נוספת‬ ‫מפעילה במקביל את המנערת ואת החובטים למעלה‪.‬‬

‫חובטים מכניים במקום עובדים‬ ‫לדברי זוהר הדס‪" :‬אין ספק שמכונה זו מהווה פריצת דרך טכנולוגית‪,‬‬ ‫בעיקר בכל הקשור לאחוזי מסיקה גבוהים יותר ובחיסכון בכוח אדם‪,‬‬ ‫המתבטא בהחלפת החובטים במיכון‪ .‬יתרונות אלו נותנים פתרון מצוין‬ ‫למדינות כמו ישראל בהן עלויות העסקת עובדים הן גבוהות"‪.‬‬ ‫מנתונים שנמסרו ע"י מכון הזית‪ ,‬המבוססים על מחקר השוואת‬

‫"דותן טכנולוגיות"‪ ,‬היא חברה ישראלית ותיקה‬ ‫בעלת נסיון רב שנים בפתרונות‪ ‬ייחודיים בתחומי‬ ‫החקלאות והשינוע‪ .‬כיום מתמחה החברה בייצור מנערי עצים‪ ‬לפירות‬ ‫שונים במיוחד לזיתים לשמן‪ ,‬שקדים‪ ,‬תמרים‪ ,‬פרי הדר לתעשייה ועוד‪.‬‬ ‫יתרונה של החברה‪ ,‬שמפעילה מרכז ייצור‪ ‬ושרות בארץ‪ ,‬היא במתן‬ ‫שרות מהיר ומקצועי‪ ,‬החיוני ביותר‪ ‬בעונת הקטיף והמסיק הקצרה‪ ,‬כמו‬ ‫גם שינויים כמענה להצעות ייעול של המשתמשים ושידרוגים אחרים‪.‬‬ ‫מערכי הניעור מסוג‪ , DT-12‬הקיימים ועובדים בישראל מאז שנת ‪,2006‬‬ ‫ניתנים לשידרוג להתאמת מערכת החובטים‪  .‬‬ ‫‪ ‬‬

‫יתרונות מערכי ניעור דותן‬ ‫‪ f‬זמן הניעור קצר ביותר‪ .‬בשקדים‪ :‬כ‪ 6-‬שניות לעץ‪ .‬בזיתים‪ :‬כ‪20-‬‬ ‫שניות לעץ‪.‬‬ ‫‪ f‬אחוז הורדה בשקדים מגיע לכדי ‪ 95%‬ויותר ללא צורך ב"מכים"‪.‬‬ ‫‪ f‬אחוז ההורדה בזיתים מגיע לכדי ‪ 85%-75%‬מהפרי על העץ לפני‬ ‫עזרת ה"מכים"‪.‬‬ ‫‪ f‬אי פגיעה בגזע כתוצאה משיטת הניעור הקווית ( לינארית )הייחודית‬ ‫וזמן הניעור הקצר הנדרש‪.‬‬ ‫‪ f‬הספקים גבוהים כתוצאה מזמן הניעור הקצר‪.‬‬ ‫‪ f‬תמרון נוח ע"י היגוי בעגלות הנגררות‪.‬‬ ‫‪ f‬שימוש במכל אופרטיבי בעל נפח של ‪4‬‬ ‫"דולבים" חוסך‪:‬‬ ‫‪ f‬פיזור ה"דולבים" הריקים בשורות לפני מעבר‬ ‫המכונה‪.‬‬ ‫‪ ¾ f‬ממספר הנסיעות לפריקת המכל ‪.‬‬ ‫‪ f‬נותן מרווח זמן מספיק גדול לטרקטור הפינוי‪,‬‬ ‫כך שלא נוצר מצב שהמערך עומד ומחכה לו‬ ‫(משמעותי מאוד ביבולים גבוהים כאשר מכל יכול‬ ‫להתמלא תוך ‪ 6-4‬עצים‪.‬‬

‫‪amosdewinter@gmail.com‬‬

‫מערכת החובטים המכניים בפעולה ‪ -‬כ‪ 200-160-‬חבטות בעת הניעור‬ ‫חקלאות‬

‫‪44‬‬


‫היסטוריה‬ ‫בוועידת‬ ‫החקלאות ה‪1-‬‬ ‫אולם בית העם בכפר בלום היה מלא מפה לפה‪ ,‬שעה שנשיא המדינה‪ ,‬שמעון פרס‪,‬‬ ‫שיבח את ענף החקלאות הישראלי ועודד את החקלאים להמשיך‪“ :‬אתם חייבים להיכנס‬ ‫לשיווק"‪ ,‬אמר ‪ f‬שר החקלאות‪ ,‬שלום שמחון‪ ,‬פירט את ההחלטות החשובות‪ ,‬שנתקבלו‬ ‫בישיבת הממשלה בדגניה‪ ,‬שתקדמנה את ענף החקלאות בשנים הבאות ‪ f‬אבשלום וילן‪,‬‬ ‫מזכ"ל התאחדות החקלאים‪ ,‬הדגיש את הצורך בשינוי תדמית החקלאות‪ ,‬שינוי שיבוא‬ ‫מהענף עצמו‪“ :‬איש לא הולך עם מי שמקטר‪ ,‬הולכים עם החזקים"‪ ,‬אמר‬

‫מ‬

‫נחמה דושניק ועמוס דה‪-‬וינטר‬

‫אות מבקרים הגיעו לוועידת החקלאות הראשונה ולתערוכת ה"יום‬ ‫הפתוח" של מו"פ צפון שננעלה אתמול בכפר בלום שבגליל‪ .‬את‬ ‫הוועידה פתח נשיא המדינה‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬שבירך את החקלאים ואמר‬ ‫להם‪":‬החקלאות הישראלית רק מתגברת ומשתבחת‪ .‬לישראל יצא שם‬ ‫אגדי בתחום"‪ .‬מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל‪ ,‬אבשלום וילן‪ ,‬הודיע‬ ‫בוועידה כי “בעוד ‪ 3‬שבועות יחזרו מחירי העגבניות למחירן הרגיל של‬ ‫‪ 4‬שקלים לקילו‪".‬‬ ‫אל הוועידה הגיעו גם שר החקלאות‪ ,‬שלום שמחון‪ ,‬שר המדע‬ ‫והטכנולוגיה‪ ,‬דניאל הרשקוביץ‪ ,‬מאות בכירים מענף החקלאות בישראל‪,‬‬ ‫ארגונים חקלאיים‪ ,‬בכירים ממשרד האוצר‪ ,‬אנשי מכוני מחקר ועוד‪.‬‬ ‫הוועידה עצמה התחלקה לשני מושבים‪ ,‬כאשר את המושב הראשון‬ ‫הנחתה יעל שאלתיאלי‪ ,‬מנכ"ל קרן קיימת לישראל‪ .‬המושב עסק בנושא‪:‬‬ ‫“חקלאות ישראל בשני העשורים הבאים ‪ -‬כיווני התפתחות"‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נצפו בוועידה מאיר יפרח‪ ,‬מזכיר ארגון מגדלי ירקות‪ ,‬שהגיע‬ ‫עם משלחת של עשרות מגדלי ירקות‪ .‬אילן אשל‪ ,‬מנכ"ל ארגון מגדלי‬ ‫פירות‪ ,‬שאף הוא הגיע עם נוטעים לא מעטים‪ ,‬שייקה דרורי‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫מועצת החלב‪ ,‬אפרי רייקין‪ ,‬סמנכ"ל מועצת החלב‪ ,‬מולי לויט‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫מועצת הלול‪ ,‬יעקב כהן‪ ,‬מזכיר ארגון מגדלי עופות‪ ,‬רפי דיין‪ ,‬מ"ירוק‬ ‫‪ ,"2000‬יחזקאל ועמית דגן‪ ,‬מתאגיד המשתלות “חישתיל"‪ ,‬ראובן‬ ‫פינקלשטיין‪ ,‬מ"דשנים וחומרים כימיים"‪ ,‬גבי אונגר‪ ,‬מ"א‪.‬ב‪ .‬זרעים"‪,‬‬ ‫מאור אלוני‪ ,‬מ"פלסאון"‪ ,‬קותי סולימני‪ ,‬מ"דשן גת" ועוד רבים אחרים‪.‬‬ ‫יענקל'ה מוסקוביץ'‪ ,‬מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח רמת נגב‪ ,‬הגיע‬ ‫לוועידה עם כל צוות החוקרים של המו"פ‪ ,‬כולל ציון שמר‪ ,‬מנהל המו"פ‪.‬‬ ‫בפתיחת הוועידה שיבח נשיא המדינה‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬את התפתחות‬ ‫ענף החקלאות בישראל‪ .‬בין היתר אמר הנשיא כי “החקלאות בישראלית‬ ‫גדלה ב‪ 20-‬השנים האחרונות פי שמונה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬צריכת המים ירדה‪.‬‬ ‫אין עם שמשתמש במים בצורה כה מתוחכמת וחסכנית כמו ישראל‪.‬‬ ‫בירדן‪ ,‬למשל‪ ,‬זקוקים למים‪ ,‬אבל שמתי לב שברמת עמון מחזור המים‬

‫נשיא המדינה נואם בוועידת החקלאות הראשונה בכפר בלום‬

‫חקלאות‬

‫‪46‬‬


‫האולם בכפר בלום‪ ,‬שאירח את ועידת החקלאות ה‪ - 1-‬מלא מפה לפה‬ ‫עומד רק על ‪.7%‬‬ ‫“הייתה ישיבת ממשלה בדגניה"‪ ,‬הוסיף הנשיא‪“ ,‬לציון ‪ 100‬שנים‬ ‫להתיישבות‪ ,‬וציינו שם את ההישגים שהגענו אליהם בסוף ה‪ 100-‬שנים‪,‬‬ ‫לא בתחילתן‪ .‬זה באמת מדהים כל העניין זה‪ ,‬אך אני חושב ששגיאה אחת‬ ‫נעשתה ע"י התנועה ההתיישבותית ‪ -‬העובדה שהיא התמקדה בייצור‬ ‫ולא עסקה בשיווק‪ ,‬ועל כן מי שנהנה מפירותיה הם לא המגדלים‪ ,‬אלא‬

‫אנשים שהלכו ומכרו את שיטותיה ואת פירותיה‪ .‬אני לא רוצה לעסוק‬ ‫בשגיאות העבר‪ ,‬אבל כפי שאמרתי ‪ -‬אתם מוכרחים להיכנס לשיווק‪.‬‬ ‫“ישראל הפכה לשם דבר בסין‪ ,‬אין שום דבר שמשגע את הסינים יותר‬ ‫מאשר החקלאות הישראלית‪ .‬אני לא מכיר כל פרי וירק חדש‪ ,‬אבל פה‬ ‫הכול פורח‪ .‬פה פותח אגס חדש וזן תפוח חדש ופה מתפטרים מהצורך‬ ‫להילחם במזיקים‪ .‬אני יודע שיש כל הזמן פיתוחים של זנים חדשים‪ ,‬אבל‬ ‫המשך בעמוד ‪48‬‬

‫תלס תעשיות מזון בע"מ‬

‫לשווק‬ ‫הנכונה‬ ‫הדרך‬ ‫שקדים‪ ,‬גרעיני חמניות‪ ,‬גרעיני אבטיח‪ ,‬חימצה‬

‫תלס תעשיות מזון בע"מ „ מיקוד ‪ 30010‬ת"ד ‪ „ 293‬נייד ‪,052-2297333 ,052-2297222‬‬

‫‪ „ 052-2251308‬טלפון‪ „ 04-6312257 :‬פקס ‪Email: wael_talas@hotmail.com „ 04-6310484‬‬

‫חקלאות‬

‫‪47‬‬


‫המשך מעמוד ‪47‬‬ ‫גם החקלאות הישראלית עצמה הבינה שניים‪-‬שלושה דברים‪ .‬חקלאות‬ ‫זה גם תיירות‪ ,‬וכמעט כל משק חקלאי בישראל מושך תיירים‪ .‬החקלאות‬ ‫הפכה לענף ייצוא מדהים‪ ,‬מכניס אורחים ומושך תיירים וזה לא הסוף‬ ‫ אתם עדיין באמצע‪ .‬והיצרנים לא מקבלים את רוב התמורה‪ .‬אין בזה‬‫צדק‪ ,‬והממשלה צריכה לתת דעתה על כך‪".‬‬ ‫הנשיא קרא לנוכחים באולם ולחקלאים להשקיע בפיתוח החקלאות‬ ‫הימית‪ ,‬שלדעתו תהפוך לספקית המזון העיקרית ב‪ 20-‬השנים הבאות‪,‬‬ ‫והיא והיחידה שיכולה לתת מענה לגידול באוכלוסייה העולמית ולבעיית‬ ‫הרעב בעולם‪“ .‬יותר קל לייצר ילדים מאשר לגדל מזון"‪ ,‬אמר הנשיא‬ ‫פרס‪“ ,‬ואנחנו רואים כי בכל פעם כאשר רמת החיים עולה ‪ -‬הצורך‬ ‫בילודה יורד וכאן צריך להיזהר"‪ ,‬אמר הנשיא‪ .‬לדוגמה נתן הנשיא את‬ ‫האירופאים‪ ,‬שהצליחו לפתח כלכלה מדהימה‪ ,‬אך‪ ,‬כידוע‪ ,‬רמת הילודה‬ ‫באירופה ירדה ובמקום הצעירים שיעסקו בעבודה הביאו עובדים זרים‪.‬‬ ‫“רמת החיים עלתה ורמת הילודה ירדה‪ .‬היות ואין ילדים‪ ,‬החליטו שיש‬ ‫להביא זרים‪ .‬סגרו את הדלתות ‪ -‬פתחו את החלונות‪ .‬האירופאים סברו‬ ‫שהזרים יהפכו עם הזמן דומים להם‪ .‬מתברר שלזרים יש תוכנית אחרת‪:‬‬ ‫שהאירופאים יהפכו להיות מה שהם‪"...‬‬

‫שר החקלאות‪ ,‬שלום שמחון‪“ ,‬החלטות חשובות ביותר התקבלו‬ ‫בישיבת הממשלה"‬

‫אבשלום (אבו) וילן‪ ,‬מזכ"ל התאחדות החקלאים ‪ -‬לא הולכים עם מי‬ ‫שמקטר ‪ -‬הולכים עם החזקים"‬

‫השר שמחון על החלטות הממשלה‬ ‫שר החקלאות‪ ,‬שלום שמחון‪ ,‬פתח את דבריו בספרו על ישיבת‬ ‫הממשלה‪ ,‬שהתקיימה בקיבוץ דגניה לכבוד ‪ 100‬שנה לתנועה הקיבוצית‪,‬‬ ‫בה התקבלו מספר החלטות חשובות ביותר‪.‬‬ ‫לדברי השר שמחון‪“ ,‬ההחלטה הראשונה שנתקבלה היא החלטה‪,‬‬ ‫לפיה הממשלה תשקיע כמיליארד שקל בשיקום תשתיות במושבים‬ ‫ובקיבוצים ברחבי מדינת ישראל‪ .‬החלטה חשובה שנייה‪ ,‬שהתקבלה‬ ‫בישיבת הממשלה‪ ,‬זה להקים ועדה משולבת בין‪-‬משרדית ובין‪-‬ציבורית‬

‫משותפת‪ ,‬שתעסוק בכל נושא סוגיית הקרקע ובהתאמת המציאות‬ ‫למה שקורה היום‪ .‬הוועדה תגיש את מסקנותיה בתוך חצי שנה‪ .‬מדובר‬ ‫בוועדה מאוד משמעותית שתעשה רפורמה בתחום הפעילות הכלכלית‬ ‫בהתיישבות הקיבוצית והמושבית‪ .‬מעבר לכל הכותרות בעיתונים‪,‬‬ ‫בנושאי נדל"ן ובנייה‪ ,‬היא תגיע להחלטה שתמצא תשתית מתאימה‬ ‫לחקלאים שבתושבי המושבים‪.‬‬ ‫“כמו כן‪ ,‬הממשלה החליטה על הקצאה של ‪ 1,000‬נחלות חדשות‬ ‫בגליל ובנגב‪ ,‬שיוקצו לתושבים המעוניינים לעסוק בחקלאות‪ .‬זו לא‬ ‫החלטה של מה בכך‪ ,‬זו החלטה מאוד חשובה‪ .‬למעשה‪ ,‬יש לנו כאן ‪1,000‬‬ ‫צעירים שישתתפו בשנים הבאות בחקלאות בהשקעה כוללת של כ‪300-‬‬ ‫מיליון שקל‪ .‬אני חושב שיש כאן מתכון מאוד מיוחד לעורר את היישובים‬ ‫הכפריים בפריפריה ולהזרים דם חדש למערכת‪ .‬מדינת ישראל תשקיע‬ ‫‪ 100‬אלף שקלים על כל יוזמה שכזאת‪ ,‬ואני מאוד מקווה שהיוזמה הזאת‬ ‫תצליח ותתפוש תאוצה בשנים הקרובות‪".‬‬ ‫בנוסף בישר שר החקלאות כי הממשלה אישרה את הקמתו של שוק‬ ‫סיטונאי חדש בצומת מסובים בהשקעה של כ‪ 160-‬מיליון שקל‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫“פעם ראשונה יהיה למדינת ישראל שוק סיטונאי מודרני וחדש‪ ,‬כפי‬ ‫שמקובל בכל מדינות המערב‪ .‬מדובר בשוק חדש ומודרני‪ ,‬כפי שקיים‬ ‫בפריז‪ ,‬במדריד‪ ,‬בכל מדינה מתקדמת באירופה ובעולם‪ .‬אלו הן החלטות‬ ‫מאוד חשובות ומשמעותיות‪ ,‬שייצרו התקדמות משמעותית לשנים‬ ‫הבאות"‪.‬‬ ‫השר שמחון הוסיף כי “החקלאות הישראלית היא סיפור הצלחה‪,‬‬ ‫הנובע מיוזמה‪ ,‬חזון‪ ,‬התמדה ושיתוף פעולה רב שנים בין משרד‬ ‫החקלאות‪ ,‬החקלאים‪ ,‬המחקר וההדרכה‪ .‬הצלחותיה של חקלאות ישראל‬ ‫הפכו לשם דבר ברחבי העולם‪ ,‬מדינות רבות משחרות לפתחנו‪ ,‬בבקשה‬ ‫לשתף פעולה בידע ובטכנולוגיה שפותחו בישראל‪ .‬בדו"ח שהכין על‬ ‫ישראל ארגון ה‪ ,OECD-‬זכו חקלאי ישראל למחמאות הגדולות ביותר‬ ‫מהארגון‪".‬‬ ‫המשך בעמוד ‪50‬‬

‫חקלאות‬

‫‪48‬‬


‫חקלאות‬

‫‪49‬‬


‫המשך מעמוד ‪48‬‬ ‫“בשני העשורים הבאים תמשיך החקלאות לבסס את תפקידה כספקית‬ ‫מזון‪ ,‬המבטיחה אספקת מזון סדירה בפריפריה‪ .‬לצד זה ימשיכו‪ ,‬ב‪20-‬‬ ‫השנים הבאות‪ ,‬שתי כוונות שהסתמנו בשנה האחרונה‪ :‬המעבר לחקלאות‬ ‫ממוכנת המצמצמת את התלות בידיים עובדות‪ ,‬והמעבר לחקלאות בת קיימא‬ ‫ חקלאות ידידותית לסביבה‪ .‬הצורך הדחוף לבצע באופן הדרגתי מעבר‬‫לחקלאות ממוכנת נולד מתוך הרצון להפסיק את אי הוודאות‪ ,‬שהיא מנת‬ ‫חלקם של החקלאים בכל הנוגע לידיים עובדות‪ .‬בכך תבוא לקיצה הסתירה‬ ‫המהותית בחקלאות הישראלית‪ :‬היותה‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬מהמתקדמות בעולם‪,‬‬ ‫ומצד שני היותה תלויה בעבודה ידנית בהשוואה למדינות אחרות‪ .‬התוכנית‬ ‫תתמוך בחקלאות חוסכת אדם בשנים ‪ 2015-2011‬בתקציב של ‪ 250‬מיליארד‬ ‫שקל‪.‬‬ ‫“הבשורה השנייה‪ ,‬שתעגן את החקלאות בשני העשורים הבאים‪ ,‬היא‬ ‫המעבר לחקלאות בת קיימא‪ ,‬הממלאת תפקיד מכריע בשמירת השטחים‬ ‫הפתוחים‪ ,‬הריאות הירוקות והקרקע‪ .‬חקלאות הממחזרת פסולת‪ ,‬בעיקר‬ ‫מי קולחין‪ ,‬לטובת החקלאות‪ ,‬תוך שהיא תורמת תרומה משמעותית‬ ‫לסביבה"‪ ,‬אמר השר שמחון‪.‬‬

‫וילן‪ :‬חקלאות מתוחכמת‪ ,‬טכנולוגית‬ ‫ומוטת מו"פ‬ ‫מלבד שמעון פרס‪ ,‬נשיא המדינה‪ ,‬ושר החקלאות‪ ,‬שלום שמחון‪,‬‬ ‫השתתפו במושב הראשון אפי שטנצלר‪ ,‬יו"ר קק"ל‪ ,‬אבשלום (אבו) וילן‪,‬‬ ‫מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל‪ ,‬פרופ' צבי אקשטיין‪ ,‬משנה לנגיד בנק‬ ‫ישראל‪ ,‬ח"כ פרופ' דניאל הרשקוביץ‪ ,‬שר המדע והטכנולוגיה וח"כ שלום‬ ‫שמחון‪ ,‬שר החקלאות ופיתוח הכפר‪.‬‬ ‫מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל וחבר הכנסת לשעבר‪ ,‬אבשלום‬ ‫(אבו) וילן‪ ,‬אמר בוועידה כי בתוך שלושה שבועות ירד מחיר העגבניות‬ ‫ויחזור לרמתו הרגילה בעונה זו‪ .‬לדבריו “ההתייקרות הייתה תוצאה של‬ ‫מכת חום‪ ,‬ובינתיים החקלאים מיהרו לבצע שתילות חדשות‪ .‬לכן‪ ,‬בתוך‬ ‫שלושה שבועות יוצף השוק בעגבניות המחיר ייעשה סביר והכול יחזור‬ ‫למקומו בשלום"‪.‬‬ ‫עוד בוועידה דחה וילן את קיטורי החקלאים בנוגע למשבר בחקלאות‬ ‫ואמר‪ ,‬כמי שמייצג את החקלאים‪ ,‬כי הוא מעדיף להתמקד בעובדות ולא‬ ‫בדמעות‪“ :‬בעבר היו כ‪ 60,000-‬חקלאים בישראל והיום יש רק כ‪,14,000-‬‬ ‫אבל היבול של החקלאים היום הוא כפול ‪ -‬ובפחות מים‪ ,‬למרות‬ ‫שהממשלה לא עומדת בהתחייבויותיה‪ -‬הן בנושא המים והן בנושא‬ ‫העובדים הזרים‪ .‬החקלאות של היום מתוחכמת יותר‪ ,‬טכנולוגית ומוטת‬ ‫מחקר ופיתוח"‪.‬‬ ‫במקביל לוועידה התקיים "היום הפתוח" השנתי של מו"פ צפון בחוות‬ ‫המטעים שבעמק החולה‪ ,‬אליו הגיעו כ‪ 1,500-‬מבקרים‪ .‬במסגרת "היום‬ ‫הפתוח" התקיימו סיורים שבמהלכם הוצגה פעילות המחקר והפיתוח‬ ‫החקלאי במו"פ‪ :‬שלל מינים וזנים של פירות הצפון‪ ,‬גידולים חדשים‬ ‫וסידורי פרחים מרהיבים‪.‬‬ ‫בין המבקרים בתערוכה נצפו הנשיא עם שר החקלאות ושר המדע‪,‬‬ ‫וקיבלו סקירה על המחקרים והפיתוחים החקלאיים החדשים וטעמו‬ ‫מזני הפטריות החדשות‪ .‬נשיא המדינה אמר על התוצרת החקלאית‬ ‫החדשה‪:‬כי‪":‬אני כבר לא מכיר את הפטרייה‪ ,‬התפוח והאגס הכול חדש‬ ‫עם צורה וטעם אחר‪ .‬החקלאות הישראלית רק מתגברת ומשתבחת"‪.‬‬

‫התפתחות המחקר החקלאי בישראל‬ ‫בשני העשורים הבאים‬ ‫במושב השני של הוועידה‪ ,‬שעסק בנושא “התפתחות וכיווני המחקר‬ ‫החקלאי בישראל בשני העשורים הבאים"‪ ,‬בהנחיית חיים אלוש‪,‬‬ ‫העורך האחראי של “משוב חקלאות"‪ ,‬השתתפו פרופ' איציק שפיגל‪,‬‬

‫אמנון עשת ‪“ -‬אנחנו עושים הרבה דברים יפים ואין לנו במה להתבייש‬ ‫מנהל מינהל המחקר החקלאי (וולקני)‪ ,‬פרופ' יקיר פלסנר‪ ,‬מרצה בכיר‬ ‫בפקולטה לחקלאות‪ ,‬בנושאי כלכלה חקלאית‪ ,‬פרופ' יובל אשדת‪ ,‬המדען‬ ‫הראשי של משרד החקלאות‪ ,‬אלקנה בן ישר‪ ,‬מנכ"ל מו"פ צפון‪ ,‬צבי‬ ‫אלון‪ ,‬מנכ"ל מועצת הצמחים ואמנון עשת‪ ,‬מנכ"ל חברת “זרעים גדרה"‪.‬‬ ‫החוקר‪ ,‬פרופ' חיים רבינוביץ‪ ,‬נשא הרצאת סיום‪.‬‬ ‫חיים אלוש‪ ,‬מנחה המושב‪ ,‬פתח בשאלה‪ ,‬שאותה הציג לאיציק שפיגל‪,‬‬ ‫מנהל מכון וולקני‪",‬החקלאות הישראלית הגיעה להישגים מדהימים‪,‬‬ ‫והיוותה מופת למדינות רבות בעולם‪ .‬פיתוח שיטות השקיה ייחודיות‪,‬‬ ‫השגת יבולי שיא בגידולים רבים‪ ,‬אקלום והתאמת גידולים חדשים‪,‬‬ ‫פיתוח ייצוא חקלאי מגוון וקידום נושאי איכות הסביבה ‪ -‬כל אלה‬ ‫הפכו לסמל החקלאות הישראלית המתחדשת‪ .‬מה המצב‪ ,‬לדעתך‪ ,‬כיום?‬ ‫האם ישראל שומרת על מעמדה כמובילה עולמית בתחום המחקר‬ ‫החקלאי?"‬ ‫פרופ' איציק שפיגל‪ ,‬מנהל מכון וולקני‪ ,‬השיב‪“ :‬אחרי ששמעתי את‬ ‫המחמאות אני כמעט מסמיק‪ ,‬אבל אי אפשר רק להישען על זרי דפנה‪.‬‬ ‫המחקר בעצם מסתכל תמיד קדימה ואני חושב שהסיסמה הזאת‪ ,‬של‬ ‫חקלאות המחר‪ ,‬היא בעצם הסיסמה המובילה את החקלאות היום‪.‬‬ ‫החוקרים במנהל המחקר החקלאי לא מסתכלים רק על הדור הזה של‬ ‫החקלאים‪ ,‬הם מסתכלים גם על הבנים שלכם וגם על הנכדים שלכם‪.‬‬ ‫“אתן דוגמה קטנה‪ .‬חזרו כאן כמה פעמים על הביטוי‪' :‬שטחים‬ ‫פתוחים'‪ .‬אני רוצה לומר לכם‪ ,‬שעד לפני בערך ‪ 10‬שנים‪ ,‬המונח 'שטחים‬ ‫פתוחים' היה ‘הס מלהזכיר אותו בכלל' ורק במינהל המחקר החקלאי היה‬ ‫חוקר שעסק בזה‪ .‬בכל הדיווחים שלו הזכיר את הנושא‪ ,‬ואז זה באמת‬ ‫נחשב לעבודה זרה‪ .‬נושא ה'שטחים הפתוחים'‪ ,‬כמו נושאים אחרים‬

‫חקלאות‬

‫‪50‬‬


‫שהיום דברו בהם מעל במה זו‪ ,‬המעבר להדברה ביולוגית והפחתת‬ ‫השימוש בחומרי הדברה‪ ,‬כל אלה הם נושאים שדיברו עליהם במכון‬ ‫וולקני כבר בעבר‪ ,‬לפני שנים‪ ,‬נושאים שלצערנו נדחו בזלזול‪.‬‬ ‫“מה אני רוצה לומר? נכון‪ ,‬חיים‪ ,‬אנחנו בארץ עדיין לא מובילים‬ ‫את המחקר העולמי‪ ,‬אבל אנחנו בהחלט בחזית המחקר בהרבה מאוד‬ ‫נושאים‪ .‬אם אנחנו כיום משווקים הרבה פירות לחו"ל ברחבי העולם‪,‬‬ ‫הרי זה כיוון שהמוצרים האלה הם פרי פיתוח של שנים רבות של מחקר‪.‬‬ ‫כדי להמשיך וליצור מוצרים חדשים אנחנו חייבים להטמיע ולעבוד‬ ‫בטכנולוגיות חדשות‪ ,‬שהעולם כבר נכנס אליהם‪ ,‬ואנחנו‪ ,‬לצערי הגדול‪,‬‬ ‫עדיין בגלל אילוצים כאלה אחרים‪ ,‬לא מסוגלים להטמיע אותן‪ .‬החשש‬ ‫שלי זה שאם זה יימשך כך ‪ -‬בעוד מספר שנים ‪ -‬אנחנו נשאר מאחור‪.‬‬ ‫“ישנם‪ ,‬למשל‪ ,‬פירות שאי אפשר להגיע אליהם בהכלאות קונבנציונאליות‪.‬‬ ‫אפשר לפתח אותם בכלים מאוד מתוחכמים‪ ,‬והכלים המתוחכמים האלה כבר‬ ‫עובדים מספר שנים במוסדות המחקר אחרים ובחברות הגדולות‪ .‬אם אנחנו‬ ‫לא ניכנס אליהם חזק ‪ -‬אנחנו נישאר מאחור‪" .‬‬ ‫אלוש‪“ :‬איציק‪ ,‬האם אתה חושב שישראל מובילה במחקר החקלאי?"‬ ‫פרופ' שפיגל‪“ ,‬אני לא הייתי נסחף ואומר שישראל מובילה עולמית‬ ‫במחקר החקלאי‪ ,‬אבל אנחנו בהחלט בחזית של אותם מוסדות מחקריים‬ ‫בעולם‪".‬‬ ‫אלוש‪“ :‬אמרת כסף‪ ,‬ואני מביט היכן הכסף‪ ,‬אם לא במועצת הצמחים‪.‬‬ ‫אני פונה לצבי אלון‪ ,‬מנכ"ל מועצת הצמחים‪ ,‬שבמשך שנים מימנה‬ ‫מחקרים‪ .‬האם אתם יכולים להמשיך במלאכת המימון?"‬

‫תשאלו בכנות באיזו מדינה אתם‬ ‫מעוניינים?‬ ‫צבי אלון‪ ,‬מנכ"ל מועצת הצמחים‪ ,‬השיב‪“ :‬כסיסמאות ‪ -‬המחקר‬ ‫החקלאי צריך לכבד את המשימות הלאומיות‪ ,‬שמדינת ישראל מטילה‬ ‫על החקלאים‪ .‬אנחנו לא מדינה שגרתית‪ .‬הגיאופוליטיקה שלנו מטיל על‬ ‫הסקטור החקלאי שלנו הרבה יותר עומס ממה שחקלאי שגרתי במקום‬ ‫אחר בעולם לוקח על עצמו‪.‬‬ ‫“אנחנו חקלאים שמייצרים בתנאים כאלה קשים‪ ,‬כך שהמחקר צריך‬

‫האולם בכפר בלום שאירח את ועידת החקלאות הראשונה‬ ‫להיות הכלי הראשון שמשרת אותנו כדי שנתקיים‪ .‬לכן‪ ,‬הבעיה היא לא‬ ‫כמה ענפים יצליחו להתקיים או יצליחו לחיות‪ .‬תמיד אמרתי לאנשי אגף‬ ‫התקציבים‪‘ :‬אל תדאגו לחקלאים‪ ,‬אם הם יצטרכו ‪ -‬החקלאי תמיד ימצא‬ ‫מה לעשות וממה להתפרנס‪ .‬תדאגו לעצמכם ולילדכם ותשאלו בכנות‬ ‫באיזו מדינה אתם מעוניינים ואיך היא תיראה‪ ,‬כשלא יהיו בה חקלאים'‪.‬‬

‫פרופ' יקיר פלסנר ‪“ -‬צריך להעניק בעלות על הקרקע לחקלאים"‬ ‫אמרתי בארגון הסחר העולמי שאני כלכלן ולא צריך‬ ‫להסביר לי‪ ,‬שכדי לספק את בשר העוף לישראל‪ ,‬זה‬ ‫להקים לול אחד גדול ליד ת"א‪ .‬אנחנו הולכים בכיוון‬ ‫אחר‪ ,‬ורוצים לפתח את המשק המשפחתי לאורך גבול‬ ‫הצפון‪ .‬זו המשימה של המחקר ‪ -‬לשמר את החקלאים‬ ‫שממלאים תפקידים לאומיים לצד ייצור המזון‪".‬‬ ‫אלוש‪“ :‬איציק חושש לגורל תקציבי המחקר‬ ‫החקלאי‪ ,‬הוא אומר שבכל שנה מקצצים אותו‪".‬‬ ‫אלון‪“ :‬השאלה שלך‪ ,‬חיים‪ ,‬בהחלט רלבנטית‪ .‬אנחנו‬ ‫שותפים כחקלאים‪ ,‬יחד עם הממשלה‪ ,‬להמשך הקידום‬ ‫של המחקר החקלאי‪ ,‬ונושאים בנטל די שוויוני בין‬ ‫תקציבי הממשלה לבין ההיטלים שהחקלאים משלמים‬ ‫מכיסם‪ .‬אנחנו חושבים שאלה הן המטרות החשובות‬ ‫ביותר‪ .‬אני לא כל כך בטוח שהממשלה עומדת בכל מה‬ ‫שהיא מבטיחה‪ .‬אנחנו עומדים בהבטחות שלנו"‪.‬‬ ‫פרופ' יובל אשדת‪ ,‬המדען הראשי של משרד‬ ‫החקלאות‪“ :‬היום כרבע מתקציבי המחקר של המדען‬ ‫הראשי מיועדים למחקרים נושאי אופי של שיתוף‬ ‫פעולה עם מדענים בחו"ל‪ .‬זה לא משרת רק את‬ ‫התדמית שלנו בעולם‪ ,‬אלא יש לכך חשיבות ממעלה ראשונה כמו שאיציק‬ ‫אמר‪ .‬אנחנו גם יכולים ללמד את העולם ויש לנו גם מה ללמוד מאחרים‬ ‫בכמה וכמה ענפים‪ .‬היום באירופה יש לנו חמש קרנות של שיתוף פעולה‬ ‫בתחומי הווטרינריה‪ ,‬גנטיקה של צמחים‪ ,‬רובוטיקה‪ ,‬חקלאות מדייקת‪,‬‬ ‫חקלאות ים‪-‬תיכונית וחקלאות של שטחים פתוחים‪ ,‬אבל יש גם המון‬ ‫המשך בעמוד ‪52‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪51‬‬


‫המשך מעמוד ‪51‬‬ ‫ידע במדינות אחרות שנוכל להסתייע בו‪.‬‬ ‫“אין לי כל כוונה להרגיע את פרופ' שפיגל ‪ -‬הוא‬ ‫צודק‪ .‬נכון שמה שיש כיום בהחלט לא מספיק‪ ,‬אבל‬ ‫יותר מתקציבי מחקר גדולים יותר ‪ -‬חשוב שיהיה לנו‬ ‫את כוח האדם המחקרי‪ .‬לצערי‪ ,‬הצמצום בתקנים של‬ ‫חוקרים חקלאיים זו בעיה לא פחות קטנה‪ .‬צריכה‬ ‫להיות פעילות משולבת להגדלת מספר התקנים של‬ ‫החוקרים או לפחות לא לקצץ אותם‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬מה‬ ‫שקורה בכל שנה‪ ,‬בכל מוסדות המחקר‪ ,‬זה שהגיל של‬ ‫החוקרים הולך ומזדקן‪ .‬אנחנו חייבים להביא חוקרים‬ ‫צעירים‪ ,‬ששהו בחו"ל‪ ,‬ולאפשר להם תקנים‪ .‬זו חובה‬ ‫חשובה יותר מכסף וצריך להגיע לזה במהירות‪.‬‬ ‫“גם ענף החקלאות גדל ריאלית ואני מוכרח לחלק‬ ‫שבחים גם לאוצר‪ .‬אם תקציב המדען הראשי עמד‬ ‫בשנים ‪ 2012 - 2011‬על ‪ 24‬מיליון שקל‪ ,‬הרי שהוא‬ ‫עלה ל‪ 40-‬מיליון שקל‪ ,‬מתוכם ‪ 6‬מיליון שקלים‬ ‫למחקרים בשיתוף פעולה עם חו"ל‪ .‬כך שמבחינה המושב השני של ועידת החקלאות ‪“ -‬התפתחות וכיווני המחקר החקלאי ב‪ 2-‬העשורים הבאים"‬ ‫תקציבית אנחנו מתקדמים‪ .‬נכון ‪ -‬עיקר הבעיה כיום זה כוח אדם‪".‬‬ ‫זאת כי החקלאים לא מוותרים על הקרקעות‪ .‬הסיבה שהמושבניקים‬ ‫אלקנה בן ישר‪ ,‬מנכ"ל מו"פ צפון‪“ :‬כפי שצדק איציק‪ ,‬גם אני מאמין‬ ‫לא רוצים למכור היא משום שהמינהל חומס אותם כשהם עושים זאת‪.‬‬ ‫שאנחנו עדיין בפרונט‪ ,‬אך לאו דווקא מובילים‪ .‬כל נושא התהליכים‪,‬‬ ‫הפיתרון של הבעיה פשוט מאוד ‪ -‬צריך להעניק את הבעלות על הקרקע‬ ‫מוסדות המחקר ולצידם המו"פים עם מערכת ההדרכה‪ ,‬זו שרשרת‬ ‫לחקלאים‪".‬‬ ‫ייחודית שכמעט ואינה קיימת במדינות המערב‪ .‬זה תהליך שמייצר ידע‬ ‫חיים אלוש‪ :‬בשנים האחרונות אנחנו עדים למכירת של חברות‬ ‫יישומי‪ .‬למדינת ישראל יש שני יעדים מרכזיים‪ :‬אחד‪ ,‬הנושא הציבורי ‪-‬‬ ‫חקלאיות מישראל לחברות ענק‪ .‬חברות כמו ‘נטפים'‪‘ ,‬פלסטרו' ו'זרעים‬ ‫ביטחון מזון לאוכלוסיה‪ .‬דבר זה צריך להתפתח מידע ציבורי‪ ,‬גם ביטחון‬ ‫גדרה' נמכרות לתאגידי ענק מחו"ל‪ .‬בימים האחרונים מדברים על‬ ‫מזון לאוכלוסייה וגם פיזור אוכלוסייה‪ .‬הידע הציבורי צריך להתפתח על‬ ‫מכירה של ‘מכתשים' לסינים‪ .‬האם מדובר במכירת חיסול של החקלאות‬ ‫חשבון כספי מדינה‪ .‬המדינה‪ ,‬בסך הכול‪ ,‬שמרה על הרמה הזאת‪ ,‬פחות או‬ ‫הישראלית?‬ ‫יותר‪ ,‬לאורך ‪ 10‬השנים האחרונות ועל זה צריך להמשיך לשמור‪.‬‬ ‫אמנון עשת‪ ,‬מנכ"ל חברת “זרעים גדרה"‪“ :‬אגיב קודם כל לדברים‬ ‫“ישנם מסלולים נוספים שהם פיתוח הידע החקלאי‪ .‬חלקו יכול‬ ‫שאבו אמר מקודם‪ ,‬ש'לא צריך לקטר וצריך לחשוב על הדברים החיוביים'‪,‬‬ ‫להתבצע במכוני מחקר וחלקו האחר יכול להיעשות ע"י גופים פרטיים‪".‬‬ ‫זה הדבר החשוב! בקשר לתדמית החקלאות ‪ -‬התדמית שלנו היא לא‬ ‫פרופ' אמוץ פלסנר‪ ,‬מרצה בכיר בפקולטה לחקלאות ברחובות‪:‬‬ ‫תדמית טובה‪ .‬אני חושב שצריך ואפשר לעשות בעניין הזה הרבה יותר‪.‬‬ ‫“אני יכול להגיד שברור שהמחקר החקלאי‪ ,‬כשמדובר בעולם‪ ,‬יצטרך‬ ‫אנחנו עושים הרבה דברים טובים במדינה הזאת ואין לנו במה להתבייש‪.‬‬ ‫להמשיך ולחתור להגדלת היבולים בכל התחומים‪ .‬זה ברור הן בשל גידול‬ ‫אם רק נקטר ‪ -‬לא נגיע להישגים‪.‬‬ ‫האוכלוסייה והן בשל התהליך המואץ של אורבניזציה‪ .‬הן בגלל שינוי והן‬ ‫“היום העולם הוא כפר גלובאלי קטן ואנחנו חלק מהכפר הגלובאלי‬ ‫בגלל שינוי טעמן בדיאטה של עמים ענקיים‪ ,‬בעיקר הסינים‪ .‬אולם‪ ,‬זה‬ ‫הזה‪ .‬העולם זקוק היום למזון איכותי ובעניין הזה ישראל יכולה להתגאות‬ ‫תהליך שיקרה גם במקומות אחרים‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬אני רוצה לומר שלחזות‬ ‫מאוד‪ .‬ישראל תרמה המון לפיתוח החקלאי בעולם‪ ,‬אבל אם נמשיך‬ ‫את העתיד זה מקצוע מאוד מסוכן‪ .‬לכן עדיף לחזות אותו לטווח מאוד‬ ‫לחשוב בצורה בה חשבנו בעבר ‪ -‬לא נגיע רחוק‪ .‬אני חושב שאנחנו‬ ‫ארוך‪ ,‬אז אף אחד לא יזכור מה אמרת‪ ...‬אני בכל זאת רוצה לקחת סיכון‬ ‫צריכים לחשוב שנים רבות קדימה‪ .‬אנחנו חייבים לחשוב על כל מיני‬ ‫ולהצביע על גורם ששר החקלאות וגם אבו וילן הזכירו אותו‪ ,‬ושלפי דעתי‬ ‫בעיות ‪ -‬בעיות של חום‪ ,‬בעיות של מים ובעיות של אנרגיה‪ .‬אם יימצא‬ ‫תהיה לו השפעה מכרעת על עתיד החקלאות בישראל‪ ,‬וזה נושא הקרקע‬ ‫לנושאים האלה פיתרון ‪ -‬בסופו של דבר זה ייושם לראשונה באמצעות‬ ‫החקלאית‪.‬‬ ‫החקלאות שלנו כאן בארץ‪.‬‬ ‫פרופ' פלסנר אמר כי הגיע לנושא הקרקע בעקבות מחקר שערך‪,‬‬ ‫“לגבי המכירות שהוזכרו‪ ,‬אני סבור שהחברות הגלובאליות יוצרות‬ ‫במסגרתו הגיע לתוצאות מפתיעות‪“ :‬מה שמצאתי הוא שהחקלאות‬ ‫הזדמנות אדירה לקידום החקלאות והמחקר החקלאי בישראל‪ .‬לפחות זה‬ ‫הישראלית‪ ,‬במידה ותמשיך במבנה הנוכחי ‪ -‬לא יכולה להמשיך‬ ‫מה שקרה בחברה שרכשה אותנו‪ .‬אני יודע גם על חברות אחרות‪ ,‬שזה‬ ‫ולהתקיים‪ ,‬בדיוק כמו שכל חקלאות אחרת לא תוכל להתקיים במבנה‬ ‫סיפור הצלחה‪ .‬החברות הללו מחפשות כל הזמן תשואות להשקעה‪ .‬הן‬ ‫הזה‪ .‬אני מתכוון לכך‪ ,‬וכאן אני מסכים עם פרופ' אקשטיין‪ ,‬החקלאות‬ ‫מזמן לא חושבות שיש לעשות את כל המחקר שלהן בבית ומחפשות כל‬ ‫צריכה להגיע לשטחי קרקע הרבה יותר גדולים‪.‬‬ ‫הזמן שיתוף פעולה בינלאומי‪ .‬אני חושב שישראל היא אחד המקומות‬ ‫“מצאתי שבעבר חקלאי יכול היה להתפרנס בכבוד מלגדל חיטה על‬ ‫בהם אפשר למצוא מקומות טובים להשקעה במחקר ובפיתוח‪ .‬עלינו‬ ‫קרקע חקלאית בשטח של ‪ 3,200‬דונם‪ .‬היום זה בלתי אפשרי‪ .‬צריך הרבה‬ ‫לאמץ את קו המחשבה של החברות הללו‪ ,‬שעוסקות אך ורק בחשיבה‬ ‫יותר שטח והגידול לא דורש כמעט עבודה ‪ -‬הכול ממוכן וזה נכון ‪ -‬זה‬ ‫אסטרטגית ארוכת טווח‪ .‬בדברים הללו‪ ,‬אני חושב‪ ,‬שיש לנו הרבה מה‬ ‫לא דורש הרבה חקלאים‪ .‬השאלה היא כמובן מה אנחנו רוצים חקלאות‬ ‫להציע‪ .‬נכון‪ ,‬יש לעשות זאת בצורה נכונה ‪ -‬אבל ההזדמנויות הן גדולות‪".‬‬ ‫או חקלאים‪ ,‬כי זה לא תמיד הולך ביחד‪ .‬נשאלה כאן שאלה‪ :‬מדוע יש‬ ‫חיים אלוש‪ ,‬מנכ"ל “קבוצת משוב" אמר בתום הוועידה‪ :‬בשנים‬ ‫לפתע שפל במספר הדונמים החקלאיים בלמ"ס? הסיבה היא שבלמ"ס לא‬ ‫הראשונות של המדינה תפסה החקלאות מקום מרכזי בכלכלה ובביטחון‬ ‫יודעים בדיוק כמה שטח חקלאי יש בחקלאות‪ .‬ישנם שטחים שנחשבים‬ ‫המדינה‪ .‬לצערי‪ ,‬בשנים האחרונות חל שינוי בסדר העדיפות הלאומי‬ ‫חקלאיים‪ ,‬שניתן לעבד אותם אך הם לא מעובדים‪ .‬בהערכה זהירה מדובר‬ ‫כלפי ענף החקלאות‪ .‬היום‪ ,‬הוכחנו מחדש את כי החקלאות הישראלית‬ ‫היא על המפה‪ ,‬והיא הייתה ונשארה רלוונטית גם בעידן המודרני‪".‬‬ ‫כבר במאות אלפי דונם אם לא מיליון‪ .‬הסיבה היא לא כיוון שהחקלאות‬ ‫אינה רווחית‪ .‬היום האנשים המתגוררים במושבים הם מושבניקים‬ ‫מבוגרים שחדלו מלעסוק בחקלאות‪ .‬המערכת מקשה מאוד על חכירת‬ ‫‪nechamad@bezeqint.net‬‬ ‫קרקעות‪ ,‬כלומר שחקלאי שירצה לחבר קרקעות‪ ,‬על מנת שיוכל לעבד‬ ‫‪amosdewinter@gmail.com‬‬ ‫שטחי אדמה גדולים בחווה רצינית ובשיטות מודרניות‪ ,‬יתקשה לעשות‬ ‫חקלאות‬

‫‪52‬‬


‫לשיפור הגידול‬ ‫והקטנת ההוצאות‬ ‫טנסיוחמ ד ש!‬

‫ט‬ ‫השול ר סלולרי‬ ‫ישירו ח מידע‬ ‫ת למחשב‬

‫"‪...‬ניהול מטע הזיתים באמצעות פיטק‬ ‫הפחית את הוצאות הגידול ביותר‬ ‫מ‪ 20%‬לעומת העבר‪"...‬‬ ‫מרסלו טורס  מדריך איזורי לזיתים‬

‫‪TUCUMAN ARGENTINA‬‬

‫"דבר עם המטע  מכל מקום בו אתה נמצא"‬ ‫פיטק בע"מ‪ ,‬קיבוץ יד מרדכי ‪79145‬‬ ‫טל'‪ f 086720736 :‬פקס‪086736819 :‬‬ ‫אתר‪www.phytech.com :‬‬ ‫‪Email: phytech@phytech.com‬‬

‫חקלאות‬

‫‪53‬‬


‫כי ככה עושים‬

‫‪ 3-2‬במרס ‪,2011‬‬ ‫גני התערוכה‪ ,‬תל‪-‬אביב‬ ‫אתר‪:‬‬ ‫‪ www.agromashov.net‬טלפון‪08-6273838 :‬‬ ‫‪54‬‬ ‫חקלאות‬


‫עסקים בחקלאות!‬ ‫‪ f‬ביתנים ממוזגים‬ ‫‪ 300 f‬מציגים מהארץ ומחו"ל‬ ‫‪ f‬קל ונוח להגעה‬

‫ההרשמה למציגים בעיצומה‪55:‬מספר מוקמות מוגבל‬ ‫חקלאות‬


‫יו"ר איגוד משווקי פירות וירקות בישראל‪ ,‬אבנר מלכה‪:‬‬

‫"גירשו אותנו כמו‬ ‫שגירשו את אנשי‬ ‫גוש קטיף"‬ ‫מלכה‪" :‬אחירי ‪ 40‬שנה קבלתי רק ‪ 210‬אלף דולר‪ ,‬כשהשטח עצמו שווה מיליונים" ‪ f‬ס�ו‬ ‫חרי השוק הסיטונאי בצריפין כועסים על "תנובה"‪ ,‬שלטענתם לא התכוננה כראוי למעבר‬ ‫והקימה בחופזה שוק סיטונאי שאינו עונה על צרכי הסיטונאים והחקלאים ‪ f‬גדעון הראל‪,‬‬ ‫מנהל השוק מטעם "תנובה"‪" :‬ממה שאני שומע מהסיטונאים השוק כאן מסודר יותר‪,‬‬ ‫בטוח יותר‪ ,‬נקי יותר ומאפשר להם להגדיל את פעילותם" ‪ f‬שאול גבע‪ ,‬מנכ"ל האיגוד‪:‬‬ ‫"השוק קטן וצפוף ולא הוקם בצורה נכונה‪ ...‬המשאיות חונות מחוץ לשוק ובימים של‬ ‫צפיפות אי ן סדר" ‪ f‬כתבת "משוב חקלאות" סיירה בשוק בצריפין והיא מביאה את ר�ש‬ ‫מיה מהשטח‬

‫ב‪-‬‬

‫נחמה דושניק‬

‫‪ 17‬לאוקטובר ‪ ,2010‬בתום ישיבת הממשלה‬ ‫החגיגית בדגניה לציון ‪ 100‬שנה להתיישבות‬ ‫הקיבוצית‪ ,‬הודיע מזכיר הממשלה‪ ,‬עו"ד צבי האוזר‪,‬‬ ‫כי הממשלה דנה בעניין הקמתה של חברה ממשלתית‬ ‫להקמתו וניהולו של שוק סיטונאי חדש לתוצרת‬ ‫חקלאית במטרופולין גוש דן‪ ,‬ברביע הדרום מזרחי של‬ ‫צומת מסובים‪ .‬השוק הסיטונאי החדש‪ ,‬כך מסר עו"ד‬ ‫האוזר‪ ,‬יהיה בבעלות מלאה של המדינה וייקרא‪" :‬שוק‬ ‫סיטוני גוש דן בע"מ"‪ .‬תאריך היעד להפעלת השוק‬ ‫נקבע ללא יאוחר מיום ‪ 31‬לאוקטובר ‪ - 2012‬בדיוק‬ ‫בעוד שנתיים‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬בשנת ‪ 2006‬פונה השוק הסיטונאי הישן‪,‬‬ ‫ששכן ברחוב החשמונאים בתל אביב‪ ,‬והועבר באופן‬ ‫זמני לצריפין‪ .‬היום‪ ,‬ארבע שנים אחרי המעבר‬ ‫לצריפין‪ ,‬ביקרתי בשוק הסיטונאי בצריפין ושוחחתי עם‬ ‫סיטונאים‪ ,‬עם ראשי איגוד משווקי הפירות והירקות‬ ‫בישראל ועם מנהל השוק מטעם "תנובה"‪ .‬הכתבה‬ ‫סוקרת את רשמי מהמקום‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 07:00‬בבוקר הגעתי לשוק הסיטונאי בצריפין‪ .‬השוק הסיטונאי בצריפין ‪ -‬כמה שנים זה זמני?‬ ‫בשעה זו הפעילות בשוק מצומצמת ביותר‪ .‬נלווה אלי‬ ‫השמים‪ ,‬מאחר ואין מספיק קירור‪ .‬כל יום מגיעה לשוק תוצרת חדשה‪ .‬בשוק‬ ‫לסיור אריה מרקוס‪ ,‬מזכיר איגוד משווקי פירות וירקות‬ ‫ישנם שני מבני 'רכבת'‪ ,‬המכילים בסך הכול ‪ 65‬מחסנים של ‪ 45‬סיטונאים‪.‬‬ ‫בישראל‪" .‬האיגוד הוקם ב‪ ,"1973-‬מסביר לי מרקוס‪" ,‬זוהי עמותה המצויה‬ ‫"רוב הסיטונאים בשוק הם בנים הממשיכים את עבודת הוריהם‪ .‬פעם‪,‬‬ ‫תחת פיקוח רשם העמותות‪ .‬מקום מושבו של האיגוד הוא בצריפין‪ .‬בצריפין‬ ‫לכל סיטונאי בשוק יש מחסן‪ .‬חלק מהתוצרת פרושה בחוץ‪ ,‬תחת כיפת‬ ‫לפני ‪ 40-20‬שנה‪ ,‬הייתה פרנסה בשפע‪ ,‬אך מאז ועד היום חלה הידרדרות‬ ‫חקלאות‬

‫‪56‬‬


‫קשה בענף‪ .‬המדינה וגופים למיניהם שינו את‬ ‫מערכת החוקים והתקנות בענף‪.‬‬ ‫"בעבר חייב החוק את המגדל להביא את התוצרת‬ ‫שלו לשוק הסיטונאי‪ ,‬הפועל כבורסה לתוצרת‬ ‫חקלאית על בסיס של היצע וביקוש‪ .‬באותה תקופה‬ ‫עברו ‪ 80%‬מתוצרת הירקות והפירות דרך השוק‬ ‫הסיטונאי‪ .‬רשתות השיווק היו בעבר לקוחות של‬ ‫השוק הסיטונאי‪ .‬ברבות השנים‪ ,‬גדלו רשתות השיווק‬ ‫וביקשו לקבל רישיון עצמאי ‪ -‬ואף קיבלו אותו‪ .‬אני‬ ‫זוכר את התקופה שאפילו ל'אגרקסקו' אסור היה‬ ‫לשווק באופן עצמאי‪.‬‬ ‫"משהפכו הרשתות לעצמאיות הן הקימו‬ ‫מרכזים לוגיסטיים‪ ,‬וכיום הן מושכות אליהן‬ ‫כ‪ 60%-‬מהתוצרת החקלאית‪ .‬יש לזכור שהשינויים‬ ‫שלמה לזר ‪" -‬בחשמונאים היו לנו‬ ‫החלו בלחץ הרשתות וגם בלחץ החקלאים‪ ,‬שרצו אריה מרקוס ‪" -‬התקליט אינו‬ ‫תנאים טובים יותר"‬ ‫לבטל את תעודות המשלוח‪ .‬פער התיווך בשוק בנוי על היצע וביקוש"‬ ‫הסיטונאי בצריפין עומד על כ‪ 14%-‬מול המגדל‪,‬‬ ‫אבל פער התיווך מוקפץ כשהוא עובר את התיווך הקמעונאי‪ .‬עד היום‬ ‫אחראית עליו מועצת הצמחים‪ .‬למגדלים זה טוב‪ ,‬אך לארגון המשווקים‬ ‫לא מצאו דרך להתגבר על כך‪ .‬רשתות השיווק נהנות מהחלק הסיטונאי‬ ‫זה פחות טוב‪ ,‬כיוון שהתקליט אינו תוצאתי‪ .‬התקליט אינו בנוי על היצע‬ ‫והקמעונאי כאחד ולעקרת הבית הם מוכרים כמו כל קמעונאי"‪.‬‬ ‫וביקוש‪ ,‬אלא נותן את המחירים שהתקבלו סביב השעות‪08:00-07:00 :‬‬ ‫בבוקר בלבד‪ .‬התוצאה היא מחיר שרירותי ומוכתב‪ ,‬שאינו מבטא את‬ ‫לאחרונה נפטר משה מוסקל ז"ל‪ ,‬שהיה אחראי על הוצאת התקליט‬ ‫המסחר שהתקיים במהלך הלילה"‪.‬‬ ‫היומי עם מחירי התוצרת‪ .‬האם התקליט ימשיך להופיע?‬ ‫מרקוס‪" :‬כן‪ ,‬התקליט כבר קיים ‪ 25‬שנה והוא ממשיך לרוץ‪ .‬כיום‬ ‫המשך בעמוד ‪58‬‬

‫רוצה להרוויח‬ ‫יותר מהחקלאות?‬ ‫הצטרף למשפחת המנויים של‬

‫‪23‬‬ ‫שנה‬

‫הירחון המוביל בחקלאות‬ ‫כבר ‪ 23‬שנה ברציפות‬

‫טלפון למצטרפים‪08-6273838 :‬‬ ‫אתר משוב‪www.agromashov.net :‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪57‬‬


‫המשך מעמוד ‪57‬‬

‫"בחשמונאים הרגשנו יותר‬ ‫טוב"‬ ‫"בשוק הסיטונאי בתל אביב הרגשנו יותר‬ ‫טוב"‪ ,‬אומר שלמה לזר‪ ,‬אחד מהסיטונאים‬ ‫הוותיקים בשוק‪ ,‬העובד כסיטונאי כבר ‪50‬‬ ‫שנה ברציפות‪ .‬לדברי לזר‪" :‬היום אין פה כלום!‬ ‫אני נמצא כבר ‪ 5‬שנים פה ומרגיש כמו בשוק‪.‬‬ ‫בחשמונאים היו לנו תנאים טובים יותר‪ .‬היו‬ ‫לנו שני משרדים למעלה‪ .‬כאן אני מבודד‪.‬‬ ‫חוץ מהחנות שלי אני לא רואה אף אחד‪.‬‬ ‫בחשמונאים הייתה רמפה והיה לי מגע אישי עם‬ ‫כל קונה וקונה‪ .‬היום יש אנשים שאני לא רואה‬ ‫אותם כבר שנים‪ .‬לכאן באים פחות אנשים‪.‬‬ ‫שם הסתובבו הקונים‪ ,‬וגם מי שלא קנה‪ ,‬עבר‬ ‫באופן טבעי בין כל החנויות‪ .‬כאן באים רק‬ ‫באופן מכוון‪ .‬כעת אין לנו קשר עם שווקים כמו‬ ‫ירושלים‪ ,‬למשל‪ ,‬שבעבר היו לנו קשרים חזקים‬ ‫איתם‪ .‬לגבי גודל המחסן‪ ,‬זה בערך אותו דבר‪.‬‬ ‫דבר נוסף שמעיק עלינו הוא שכר הדירה הגבוה‬ ‫שגובים פה מאתנו"‪.‬‬

‫'תנובה' בהתחלה‪' .‬תנובה' מכתיבה לנו את התנאים‪,‬‬ ‫ובגלל זה אנחנו חייבים להתאחד‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬קיים‬ ‫עומס בעיקר במוצאי שבת ויום ראשון בבוקר‪ .‬מי‬ ‫שמגיע בחצות בלילה ‪ -‬מחכה כל הלילה ונכנס רק‬ ‫בבוקר‪ .‬גם התשלום עבור הכניסה לשוק גבוה‪45 :‬‬ ‫שקלים עבור משאית‪ 35 ,‬שקלים עבור רכב קטן יותר‬ ‫ונהג משאית סמי טריילר משלם פי שניים"‪.‬‬

‫אבנר מלכה ‪" -‬לשוק מסובים‪ ,‬שיהיה‬ ‫בניהול הממשלה ויתקיים בתנאים‬ ‫איכותיים ‪ -‬נעבור ברצון"‬

‫"כאן טוב לנו יותר"‬ ‫ישנם כאלו שדווקא מרוצים בשוק‪ .‬אחד מהם‬ ‫הוא יואב לביא‪ ,‬דור שלישי בשוק הסיטונאי‪.‬‬ ‫לדבריו‪" :‬התנאים בצריפין טובים יותר מאשר‬ ‫אלו שהיו בתל אביב‪ .‬הסחורה זורמת יותר‪.‬‬ ‫נקי פה והניהול טוב יותר‪ .‬אמנם שכר הדירה‬ ‫פה גבוה‪ ,‬אולם אני עובד כפול ממה שעבדתי‬ ‫בת"א‪ .‬אני רואה בעיה לגבי מעברים להולכי רגל‪.‬‬ ‫מבחינה זו השוק לא תוכנן טוב‪.‬‬ ‫"באשר למספר החקלאים המגיעים לכאן‪,‬‬ ‫נראה לי שגובים דמי כניסה גבוהים‪ ,‬מה שמרתיע‬ ‫חקלאים שאין להם הרבה סחורה מלהגיע‪ .‬דבר‬ ‫נוסף‪ ,‬שהייתי רוצה שישפרו כאן ‪ -‬זה את ריכוז‬ ‫החנויות שלי‪ ,‬שהיום הן מפוזרות"‪.‬‬

‫האם אתם יכולים‪ ,‬לדעתך‪ ,‬להילחם ברשתות‬ ‫השיווק?‬ ‫לוי‪" :‬איך אפשר להתחרות ברשתות השיווק‪,‬‬ ‫אם הם מורידים מחירים? למשל‪ ,‬אם מחיר עגבניות‬ ‫בתקליט עומד על ‪ 5‬שקל‪ ,‬הם מוכרים ב‪ 1-‬שקל‬ ‫ומתחרים אתנו על הלקוחות שלנו‪ .‬הם היו צריכים‬ ‫למכור יותר ביוקר ולעבוד בתאום עם התקליט‪ .‬צריך‬ ‫שהתקליט יהיה ממשלתי והמחיר שבתקליט יחייב‬ ‫את כולם"‪.‬‬ ‫איך אתה מרגיש לגבי החלטת הממשלה להעביר‬ ‫את השוק למסובים?‬ ‫לוי‪" :‬אני מרגיש מצוין‪ .‬אנחנו מחכים לזה כבר ‪20‬‬ ‫שנה‪ .‬עוד כשהיינו בחשמונאים אמרו שיעבירו אותנו‬ ‫למסובים ובמקום זה הביאו אותנו לצריפין‪ .‬לפי מה‬ ‫שאומרים‪ ,‬שוק מסובים יהיה גדול ומסודר כמו שוקי‬ ‫אירופה‪ .‬חשוב שהממשלה תיתן את הקרקע ותנהל‬ ‫את השוק ‪ -‬המחיר יהיה זול יותר ‪ -‬והתנאים טובים‬ ‫יותר"‪.‬‬

‫השוק בצריפין נבנה כשוק‬ ‫זמני בלי מבט לעתיד‬ ‫כך לדברי שאול גבע‪ ,‬מנכ"ל איגוד המשווקים‪.‬‬ ‫"הפעילות בשוק מתרחשת בעיקר בלילה‪ ,‬בין‬ ‫השעות‪ 22:00 :‬עד לשעות הבוקר המוקדמות‪ .‬השוק‬ ‫תוכנן כשוק זמני‪ ,‬מבלי להביא בחשבון את גידול‬ ‫האוכלוסייה‪ .‬בזמנו חשבו רק על פתרון זמני‪ ,‬שיאפשר‬ ‫את פינוי השוק מת"א‪ .‬לא חשבו על פיתוח ואין לאן‬ ‫להתפתח‪ .‬השטח בצריפין קטן משטח השוק בת"א"‪.‬‬

‫"אם היינו מתאחדים היינו גדעון הראל ‪" -‬הסיטונאים איבדו‬ ‫מה דעתך על השוק הסיטונאי הנוכחי?‬ ‫מכוחם ברגע שרשתות השיווק קיבלו‬ ‫משיגים יותר"‬ ‫גבע‪" :‬השוק נותן את מה שהוא יכול לתת‪ .‬השוק‬ ‫רישיון סיטונאי"‬ ‫"אם היינו מתאחדים היינו משיגים יותר"‪ ,‬אומר יואל לוי‪ ,‬העובד בשוק‬ ‫קטן וצפוף ולא הוקם בצורה נכונה‪ .‬רק לאחר ‪ 4‬שנים עשו שביל להולכי‬ ‫הסיטונאי מזה ‪ 39‬שנים‪.‬‬ ‫רגל‪ .‬המשאיות חונות מחוץ לשוק ובימים של צפיפות אין סדר‪ .‬לא‬ ‫דואגים לכך שמי שמגיע הראשון לשוק יהיה גם זה שייכנס ראשון‪.‬‬ ‫כחבר באיגוד‪ ,‬האם אתה חושב שהייתם משיגים יותר לו הייתם‬ ‫"השוק כאן בצריפיו נבע מרצונה של 'תנובה' לממש את הנדל"ן‪ .‬כדי‬ ‫מאורגנים?‬ ‫לפנות את השטח היא התחייבה בפני עיריית תל אביב לדאוג למקום‬ ‫לוי‪" :‬בטח‪ ,‬הרבה יותר טוב‪ .‬כל אחד פעל רק לטובת עצמו‪ ,‬עם‬ ‫חלופי‪' .‬תנובה' עצמה הפסיקה לעבוד בשיווק ירקות כבר בשנים ‪.2003-4‬‬ ‫העו"ד שלו‪ ,‬ובסופו של דבר ‪ -‬לא קבלנו את כל המיליונים עליהם כתבו‬ ‫כשדברו על מקום חלופי דברו על ‪ 3-2‬שנים‪ .‬אם היינו יודעים שמדובר‬ ‫בעיתונים‪ .‬אחרי כל המיסים יישארו לנו מתוך ‪ 22‬מיליון שקל‪ ,‬שהיינו‬ ‫בזמן ארוך יותר לא היינו מתפנים מתל אביב והלחץ היה גדול יותר‪.‬‬ ‫אמורים לקבל‪ ,‬רק ‪ 5.5‬מיליון ‪ -‬וזה לא מספיק"‪.‬‬ ‫"פיזית‪ ,‬השוק ממוקם במקום גרוע‪ ,‬על כביש צר אחד המוביל מת"א‬ ‫לרמלה ‪ -‬כביש עמוס‪ .‬הקימו את השוק כאן משום שלא נמצאו שטחים‬ ‫איך נראים לך התנאים בשוק צריפין?‬ ‫אחרים והאדמה הייתה זולה‪ .‬על שטח השוק עמד פעם מפעל 'הארגז'‬ ‫לוי‪" :‬מי שהיה בביתן ב'‪ ,‬בשוק חשמונאים‪ ,‬היו לו שם תנאים טובים‬ ‫שנסגר‪ .‬כאן הכול צפוף‪ .‬כלי רכב והולכי רגל נעים ברחבת המסחר‪ ,‬שאינה‬ ‫יותר‪ .‬הביתנים האחרים עבדו פחות טוב בשוק חשמונאים וכאן הם‬ ‫מקורה‪ ,‬והדבר יוצר הרגשה של פחד וחוסר ביטחון‪ .‬בשוק בצריפין לא‬ ‫עובדים טוב‪ .‬המחסן שלי כאן הוא בערך באותו גודל כמו המחסן שהיה‬ ‫נעשות שום פעולות שיווקיות למשיכת לקוחות‪ .‬השוק נסגר בסביבות‬ ‫לי בחשמונאים‪ ,‬אבל כאן אני צריך להתחלק עם עוד שותף‪ .‬המשרדים‬ ‫‪ 09:00-08:00‬בבוקר"‪.‬‬ ‫בצריפין פחות טובים‪ ,‬צפוף כאן מאוד וכל יום ישנן בעיות‪ :‬אין מקום‬ ‫להסתובב ושכר הדירה גבוה מאוד‪ ,‬בהשוואה למה שדרשה מאתנו‬ ‫מה דעתך על החלטת הממשלה מה‪ 17-‬באוקטובר ‪ 2010‬בקיבוץ‬ ‫חקלאות‬

‫‪58‬‬

‫המשך בעמוד ‪60‬‬


‫חקלאות‬

‫‪59‬‬


‫המשך מעמוד ‪58‬‬ ‫דגניה?‬ ‫גבע‪" :‬זהו יום חשוב‪ .‬הממשלה עשתה‬ ‫צעד קטן עבור הממשלה‪ ,‬אך צעד גדול עבור‬ ‫השוק‪ .‬הממשלה לקחה את השוק תחת חסותה‬ ‫ומתחייבת להקים את השוק בעוד שנתיים‪.‬‬ ‫בכל המדינות המתוקנות בעולם הממשלות‬ ‫(או עיריות) שותפות בשווקים הסיטונאיים‪.‬‬ ‫אין שוק סיטונאי פרטי‪.‬‬ ‫"לדעתי‪ ,‬הממשלה שדאגה להקמתם של‬ ‫יישובים חקלאיים הייתה צריכה גם לדאוג‬ ‫לכלים שיווקיים‪ .‬החלטת הממשלה מתקנת‬ ‫את העוול שנעשה לחקלאים‪ .‬המדינה לא‬ ‫השקיעה אגורה בארגון השיווק‪ .‬הקמת שוק‬ ‫מסודר תבטיח אלטרנטיבה לחקלאים‪ .‬היום‬ ‫משתלטות רשתות השיווק על החקלאים‬ ‫מאחר שאין שוק סיטונאי שיכול לקלוט את‬ ‫כל התוצרת‪ .‬העמלות שמשלמים החקלאים‬ ‫בשוק הסיטונאי נעות בין ‪ 14%-12%‬בעוד‬ ‫שהרשתות גובות בין ‪ .25%-15%‬השוק‬ ‫הסיטונאי החדש ייתן לחקלאי גב למיקוח מול‬ ‫רשתות השיווק"‪.‬‬

‫שיהיה בניהול הממשלה ויתקיים בתנאים‬ ‫איכותיים ‪ -‬נעבור ברצון‪ .‬יש לזכור שהשוק‬ ‫בצריפין הוקם מלכתחילה כשוק זמני‪ .‬אני‬ ‫מאמין שזה טוב לחקלאים ולתוצרת החקלאית‬ ‫שהם יהיו בשוק מסודר ונקי עם בתי קירור‬ ‫לאחסנה ושנציגי הארגון ישותפו בהנהלה"‬ ‫לאחר שסיירתי בשוק ושמעתי את דברי‬ ‫כמה מן הסיטונאים וראשי איגוד משווקי‬ ‫הירקות והפירות‪ ,‬באתי לגדעון הראל‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫השוק הסיטונאי בצריפין מטעם "תנובה"‬ ‫לשמוע את חוות דעתו על מה שנאמר‪.‬‬

‫גדעון‪ ,‬מתוך מה ששמעתי‪ ,‬נראה שישנה‬ ‫תרעומת על "תנובה" בטענה שהיא שלא‬ ‫התכוננה כראוי והקימה בחופזה‪ ,‬מתוך‬ ‫שיקולי נדל"ן‪ ,‬שוק סיטונאי שאינו עונה‬ ‫על צרכי הסיטונאים והחקלאים כאחד‪ .‬מהי‬ ‫דעתך בנידון?‬ ‫הראל‪" :‬עיריית תל אביב היא זו שדחפה‬ ‫שאול גבע ‪" -‬הרגשה של פחד וחוסר ביטחון"‬ ‫להוצאת השוק הסיטונאי מתל אביב‪ ,‬עקב‬ ‫מיקומו במרכז העיר שיצר מטרד תחבורתי‬ ‫חמור‪ ,‬אבל היא לא רצתה להקים שוק חלופי במקום אחר‪ .‬ל'תנובה'‬ ‫איך צריך להיות‪ ,‬לדעתך‪ ,‬השוק החדש במסובים‪ ,‬כדי שיהיה שוק‬ ‫ולסיטונאים היו חוזי חכירה ארוכי טווח‪' .‬תנובה' לקחה על עצמה להקים‬ ‫סיטונאי טוב?‬ ‫שוק חלופי‪ .‬חברת השוק לקחה על עצמה לשכנע את הסיטונאים לעבור‬ ‫גבע‪" :‬שוק מסובים ממוקם בהצטלבות של כבישים ראשיים‪ ,‬דבר‬ ‫ולרכז את הפינוי‪ .‬התנאי לפינוי השוק היה הקמת שוק חלופי‪' .‬תנובה'‬ ‫שמאפשר להוביל הרבה סחורה‪ .‬לשוק מסובים הוקצו ‪ 230‬דונם‪ ,‬בעוד‬ ‫רכשה לבדה קרקע בצריפין בשטח של ‪ 70‬דונם (הגדול בכ‪ 50%-‬מהשטח‬ ‫שכאן בצריפין שטח השוק הוא ‪ 40‬דונם‪ .‬הצעתי שהשוק החדש במסובים‬ ‫בת"א)‪ .‬ממה שאני שומע מהסיטונאים השוק כאן מסודר יותר‪ ,‬בטוח‬ ‫יהיה ממוקד‪ ,‬עם פינות מסחר‪ ,‬רחבת מסחר מקורה ובטוחה‪ ,‬שיורשו‬ ‫יותר‪ ,‬נקי יותר ומאפשר לסיטונאים להגדיל את פעילותם‪.‬‬ ‫לנוע בה רק עגלות חשמליות ידניות ולא כלי רכב ‪ -‬דבר שיקנה הרגשת‬ ‫"למרות הירידה בנפח הפעילות בשווקים הסיטונאים האחרים‪ ,‬נפח‬ ‫ביטחון‪ .‬הביתנים בשוק החדש יהיו בגודל של כ‪ 180-‬מ"ר‪ ,‬אבל משווקים‬ ‫הפעילות בשוק צריפין עלה‪ .‬שוק צריפין מוכר לכל הערים במדינת ישראל‬ ‫שיש להם סחורה רבה יוכלו לקבל יותר ממחסן אחד‪ .‬כל הביתנים יהיו‬ ‫וכל חקלאי איכותי מבקש להגיע לכאן‪ .‬בקיץ מגיעות ‪ 700-600‬משאיות‬ ‫בשכ"ד פחות יקר משכ"ד שמשלמים כאן בצריפין‪ .‬במסובים גם תהיה‬ ‫ובנוסף טנדרים ורכב פרטי של קונים ועובדי השוק‪ .‬חיפה וירושלים ביחד‬ ‫השפעה למועצת הצמחים‪ .‬היום בצריפין רק 'תנובה' קובעת בהתאם‬ ‫אינן מוכרות כמו שמוכרים כאן‪ .‬אנחנו משקיעים הרבה בביטחון והקניית‬ ‫לאינטרסים שלה"‪.‬‬ ‫תחושה טובה לקונים‪ .‬אנחנו חתמנו חוזים עם הסיטונאים ל‪ 8-‬שנים‪.‬‬ ‫זמן סביר לדעתנו עד להקמת שוק חדש‪ .‬החוזה מתחדש אוטומטית עם‬ ‫אפשרות להארכה עד ‪ .2014‬מי שירצה לעבור ‪ -‬לא נעמוד בדרכו‪.‬‬ ‫"הכריחו אותנו לעזוב כמו מפוני גוש‬ ‫"באשר לדמי השכירות‪ ,‬הללו אינם גבוהים כלל‪ ,‬לדעתי‪ ,‬הם נמוכים‬ ‫מהסכום שנקבת (‪ ₪ 100‬למ"ר) הסכום כולל גם דמי ניהול‪ .‬יש לציין‬ ‫קטיף"‬ ‫כי שוכר מחזיק בשטח מבנה בסיסי בתוספת גלריה ובתוספת שטח‬ ‫אומר אבנר מלכה‪ ,‬יו"ר איגוד משווקי הפירות והירקות בישראל‪,‬‬ ‫קרקע תפעולית בחזית התא‪ .‬כמו כן‪ ,‬הארנונה שמשלמים בבאר יעקב‬ ‫העובד כסיטונאי כבר ‪ 40‬שנה‪.‬‬ ‫נמוכה יותר בהשוואה לארנונה ששולמה בת"א‪ .‬אחזקת שוק סיטונאי‪,‬‬ ‫בסטנדרטים הקיימים‪ ,‬היא יקרה מאד‪ .‬במסגרת עלות דמי הניהול אנחנו‬ ‫האם היית מאלו שהתפנו מרצון משוק חשמונאים בתל אביב?‬ ‫מפנים את האשפה על חשבוננו‪ ,‬משלמים מסים לבאר יעקב‪ ,‬משלמים‬ ‫מלכה‪" :‬לא‪ ,‬אני הייתי מרוצה בתל אביב‪ .‬למעשה הכריחו אותנו לעזוב‪.‬‬ ‫על תאורה ציבורית ומתחזקים את התשתיות של הכבישים‪ .‬פינוי אשפה‬ ‫גירשו אותנו כמו שגירשו את אנשי גוש קטיף‪ .‬בחשמונאים הייתי בדמי‬ ‫עולה לנו כ‪ 700-600-‬אלף שקל בשנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנו מנקים את השוק‬ ‫מפתח‪ .‬אחרי ‪ 40‬שנה קבלתי רק ‪ 210‬אלף דולר‪ ,‬כאשר השטח עצמו שווה‬ ‫ניקיון מלא ויסודי‪ ,‬כולל הפעלת מטאטא כביש מדי יום‪ .‬אנחנו מעסיקים‬ ‫מיליונים"‪.‬‬ ‫פועלי ניקיון‪ 12 ,‬מאבטחים ומפעילים שוטרים בשכר‪ .‬כל זאת אנו עושים‬ ‫על מנת לשמור על הסדר ולהגן על שלום הציבור‪ .‬בנוסף‪ ,‬מותקנות בשוק‬ ‫איך‪ ,‬לדעתך‪ ,‬התנאים פה בשוק הסיטונאי בצריפין?‬ ‫גם מצלמות אבטחה"‪.‬‬ ‫מלכה‪" :‬מבחינת מרחב ונוחיות בעבודה התנאים פה טובים‪ ,‬אולם‬ ‫השכירות פה גבוהה מאוד בהשוואה לאזורי תעשייה והיא עומדת על‬ ‫האם אתה יכול לספר לי כיצד אתם מארגנים את כניסת המשאיות‬ ‫כ‪ ₪ 100-‬למ"ר‪ ,‬כך שחלק גדול מהכסף הולך לשכירות‪ .‬התחרות פה‬ ‫ופריקת הסחורה?‬ ‫מאוד גבוהה‪ .‬פעם כולם מכרו ירקות או פירות‪ .‬היום כולם מוכרים את‬ ‫הראל‪" :‬המשאיות מתחילות להצטבר‪ .‬המשאיות הראשונות מגיעות‬ ‫הכול‪ .‬כמו כן הסחורה עומדת בחוץ בשמש ללא הצללה‪ ,‬תנאי הפריקה‬ ‫לתחנת הדלק הסמוכה ‪ -‬שם ניתן לכל נהג פתק עם מספר‪ .‬כשהמקום‬ ‫לחקלאי אינם טובים ויש גם בעיה של בתי קירור‪ .‬סך הכול‪ ,‬בגדול‪ ,‬איני‬ ‫כאן מתמלא‪ ,‬המשאיות נשלחות לחנייה באזור המרכזים הלוגיסטיים‬ ‫מרוצה פה"‪.‬‬ ‫מעבר לכביש וגם כאן מחלקים מספרים‪ .‬המשאיות האחרונות שמגיעות‬ ‫נכנסות לכביש ניר צבי וממתינות שם‪ .‬באזור המרכזים הלוגיסטיים‬ ‫מה דעתך על המעבר לשוק החדש במסובים?‬ ‫ובכביש הגישה לאזור התעשייה של ניר צבי עומדים שוטר ומאבטח‪,‬‬ ‫מלכה‪" :‬במעבר לצריפין נהלנו מלחמת עולם‪ ,‬אולם לשוק מסובים‪,‬‬ ‫שמחלקים מספרים‪ ,‬ושחרור המשאיות מווסת בהתאם ליכולת הקליטה‬ ‫חקלאות‬

‫‪60‬‬


‫של השוק‪ .‬המשאיות צריכות לחכות עד שהמשאיות שנכנסו תפרוקנה את‬ ‫המשטחים‪ .‬שעות הפעילות של השוק מאפשרות הכנסת סחורה כל היום‬ ‫למעט בין השעה ‪ 14:00‬ועד ‪ 16:00‬ו‪ 22:00 -‬ועד ‪ .23:30‬פרט למוצאי שבתות‬ ‫בחודשי הקיץ ולקראת החגים אין לחץ בשוק ואין כמעט המתנות לכניסה‬ ‫לשוק"‪.‬‬ ‫שמעתי תלונות על מחיר הכניסה הגבוה‪ ,‬מה אתה אומר על כך?‬ ‫הראל‪" :‬כל רכב משלם כניסה בהתאם לסוג הרכב‪ .‬אני לא חושב שהמחיר‬ ‫יקר‪ .‬אפשר גם לשלם דמי מינוי‪ .‬לרכב פרטי‪ ,‬למשל‪ ,‬עולה מינוי ‪ 900‬שקל‬ ‫ל‪ 4-‬חודשים כשבחלוקה לימים המחיר הוא כ ‪ ₪ 10‬ליום כולל מע"מ‪ .‬המחיר‬ ‫למשאית‪ ,‬שבעלה רכש מינוי‪ ,‬יעמוד על כ‪ ₪ 14-‬לכניסה כולל מע"מ‪".‬‬ ‫האם כל הסיטונאים עברו לכאן משוק חשמונאים? מה קורה לגבי‬ ‫סיטונאים חדשים שרוצים להיכנס או כאלו שרוצים להתרחב?‬ ‫הראל‪" :‬ניתנה אפשרות לכולם לעבור ורוב הסיטונאים עברו לכאן‪ .‬אין‬ ‫לנו מקום לקלוט סיטונאים חדשים שרוצים להיכנס‪ ,‬ויש לי רשימת המתנה‬ ‫למקרה שמישהו ירצה לעזוב"‪.‬‬ ‫האם ל'תנובה' כדאי לדחוק בממשלה על מנת שזו תעביר את השוק‬ ‫למסובים?‬ ‫הראל‪" :‬תנובה אינה דוחקת בממשלה‪ .‬לדעתנו טווח זמן של ‪ 8‬שנים‪,‬‬ ‫מיום הקמת השוק בצריפין‪ ,‬כפי שאנחנו תכננו‪ ,‬הוא זמן סביר להקמת השוק‬ ‫בצומת מסובים‪ .‬השוק הזה נוצר כשוק זמני בלבד‪ ,‬על מנת לפנות את השוק‬ ‫מתל אביב"‪.‬‬ ‫איך זה קרה‪ ,‬לדעתך‪ ,‬שרשתות השיווק השתלטו על שיווק הפירות‬

‫והירקות?‬ ‫הראל‪" :‬לדעתי‪ ,‬הסיטונאים איבדו מכוחם ברגע שרשתות השיווק קיבלו‬ ‫רישיון סיטונאי והן פועלות מחוץ לשוק‪ .‬ככל שהן גדלות הבעיה מחמירה‪.‬‬ ‫הבעיה של החקלאים היא הזילות בתוצרת שלהם‪ .‬אין חוק שאוסר על רשתות‬ ‫השיווק להוריד מחירים של ירקות ופירות מתחת למחיר העלות שלהם‪ ,‬ובכך‬ ‫הם פוגעים הן בחקלאים והן בירקנים הפרטיים‪ .‬במדינות רבות בעולם החוק‬ ‫הזה קיים"‪.‬‬ ‫מה דעתך על החלטת הממשלה מה‪ 17-‬לאוקטובר?‬ ‫הראל‪" :‬אני ישבתי על המדוכה בקשר לשוק העתידי‪ ,‬והולכתי מהלך שנועד‬ ‫להסביר למנהיגים ששווקים סיטונאיים הם מוצר ציבורי ואין בעולם שווקים‬ ‫פרטיים‪ .‬זאת עשיתי על ידי חיבור לארגון שווקים עולמי לשווקים סיטונאיים‪,‬‬ ‫שכתוצאה ממנו אורגן סיור ליוסי ישי‪ ,‬מנכ"ל משרד החקלאות‪ ,‬במספר‬ ‫שווקים באירופה‪ .‬במקום הפרטה שעליה חשבו‪ ,‬יש להילחם על שוק ציבורי‬ ‫שינוהל על ידי המדינה‪ .‬שוק מסובים‪ ,‬על פי החלטת הממשלה‪ ,‬יוקם על‬ ‫ידי משרד החקלאות שיקים את החברה הממשלתית‪ .‬מועצת הצמחים כגוף‬ ‫סטטוטורי תשולב בהנהלה‪. .‬‬ ‫"בשוק מסובים מתוכנן גם שוק פרחים שלא היה עד היום‪ .‬בתי קירור‪ ,‬מרכז‬ ‫לוגיסטי‪ ,‬תחנת דלק‪ ,‬דואר מקומי (אני היום דואג לקבלת הדואר וחלוקתו‬ ‫בשוק צריפין)‪ ,‬אולם כנסים‪ ,‬בקרת איכות של משרד החקלאות ומלונית‪ .‬בשוק‬ ‫מסובים תהיה רזרבה של שטח שתאפשר התרחבות ופעילויות נוספות‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬כל מי שירצה יוכל להגדיל את מספר הביתנים שברשותו"‪.‬‬

‫‪nechamad@bezeqint.net‬‬

‫רוצה להרוויח‬ ‫יותר מהחקלאות?‬ ‫הצטרף למשפחת המנויים של‬

‫‪23‬‬ ‫שנה‬

‫הירחון המוביל בחקלאות‬ ‫כבר ‪ 23‬שנה ברציפות‬

‫טלפון למצטרפים‪08-6273838 :‬‬ ‫אתר משוב‪www.agromashov.net :‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪61‬‬


‫חקלאות‬ ‫רווחית‬ ‫תערוכת קלינטק ה‪ 15‬מיועדת לחקלאים‬ ‫כספים רבים ולהתאים עצמם לסטנדרטים‬

‫‪CleanTech 2011‬‬

‫הוועידה והתערוכה הבינלאומית ה‪ 15‬לאנרגיה מתחדשת!‬ ‫איכות סביבה וטכנולוגיות מים  המובילה בישראל‬

‫מי‬ ‫מיחז‬ ‫חזור‬ ‫מ‬

‫בנייה ירוקה‬ ‫בנייה ירוקה‬

‫מי‬ ‫ם‬ ‫מים‬ ‫מ‬

‫אנרגיה ח‬ ‫חלו‬ ‫פית‬ ‫לופ‬ ‫אנרגיה‬

‫תח‬ ‫תח‬ ‫רה ייררו‬ ‫קה‬ ‫בוררה‬ ‫רוקה‬ ‫תחבוו‬

‫‪ 65‬ליולי ‪2011‬‬ ‫חק–‬

‫‪2‬‬ ‫‪ 086273838‬פקס‪086230950 :‬‬ ‫קבוצת משוב‪:‬‬


‫ירוקה יותר‬ ‫יותר!‬ ‫המעוניינים להתייעל‪ ,‬לחסוך‬ ‫החדשים של איכות הסביבה‪.‬‬

‫חו‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫‪ 15‬ם‬ ‫לת שנה‬ ‫ע‬ ‫רוכה‬

‫המחסור במים מעיק היום יותר מתמיד‪ .‬בתערוכת קלינטק ה‪ 15‬תוכל להיחשף‬ ‫לטכנולוגיות חדשות לחיסכון ולמיחזור של מים‪ .‬כמו כן‪ ,‬תוכל לקבל מידע על המענקים‬ ‫וההטבות הכספיות המגיעות לך בתוקף הסכם המים )אשר יפוגו בסוף השנה(‪.‬‬ ‫בתערוכת קלינטק ה‪ 15‬תלמד כיצד להרוויח מהתקנות החדשות‪,‬‬ ‫המאפשרות לך להרוויח מייצור של חשמל סולארי‪ .‬כאן תוכל להשוות בין כל‬ ‫החברות המובילות‪ ,‬הטכנולוגיות ואפשרויות המימון השונות‪.‬‬ ‫התייעלות גם באנרגיה‪ :‬מי כמוך יודע שהוצאות האנרגיה הינן מרכיב‬ ‫משמעותי בעלויות הגידול‪ .‬כאן תוכל להיחשף לטכנולוגיות ולאמצעים לחיסכון‬ ‫באנרגיה‪.‬‬ ‫בוא ליהנות מרווח כפול‪ :‬הכנסה יציבה לאורך כל השנה ותרומה לאיכות‬ ‫הסביבה ולעתיד של כולנו‪.‬‬

‫גני התערוכה‪ ,‬תלאביב‬ ‫חק–‬

‫דוא"ל‪ info@mashov.net :‬אתר‪ 3‬התערוכה‪www.aquaisrael.net :‬‬


‫ארז וויסמן‪ ,‬מנכ"ל ארגון עובדי המים‪:‬‬

‫"כולם מקבלים‬ ‫את המים‬ ‫שלהם ‪ -‬מלבד‬ ‫החקלאים"‬

‫וייסמן הגיב על דברי מנהל רשות המים‪ ,‬אורי שני‪ ,‬שאמר בישיבת הוועדה לביקורת‬ ‫המדינה‪" :‬אנחנו עושים המון טעויות‪ ,‬אבל בסופו של דבר משק המים הישראלי צולח את‬ ‫שנות הבצורת בהצלחה וכולם מקבלים את המים שלהם" ‪ f‬הוועדה דנה במסקנות ועדת‬ ‫החקירה הממשלתית למחדלי משק המים והדרכים ליישומם ‪ f‬שני‪ :‬צפויה שנה שביעית‬ ‫של בצורת" ‪ f‬יורם תמרי‪ ,‬רכז המים בהתאחדות החקלאים‪" :‬הקיצוץ המתוכנן יגרום‬ ‫לחקלאים נזק בשיעור של כ‪ 160-‬מיליון שקל ומחייב פיצוי בסכום זה לפחות"‬ ‫עמוס דה‪-‬וינטר‬

‫"‬

‫אמר בדיון כי הבעיה בנושא משק המים היא‬ ‫ביישום‪ .‬לדבריו‪ ,‬לקבל החלטות זה יפה ובעבר‬ ‫התקבלו הרבה מאוד החלטת טובות על ידי‬ ‫הממשלה‪ ,‬אך חלק גדול מהן לא יושמו‪" :‬המבחן‬ ‫הוא בביצוע‪ .‬אני מאוד שמח שההמשלה אימצה‬ ‫את רוב המלצות הוועדה ואני באמת מקווה‬ ‫שבאמת יהיו תוצאות‪ .‬נראה לי סביר שתוך שנה‬ ‫תהיה תוכנית אב למשק המים"‪.‬‬ ‫פרופ' יורם אבנימלך אמר בוועדה כי "ישנה‬ ‫חשיבות רבה ביישום ההחלטות‪ ,‬לא רק בהקמת‬ ‫ועדות‪ .‬זכות הטבע למים לא מקבלת חשיבות‪ .‬יש‬ ‫צורך לקדם תוכנית פעולה אופרטיבית מיידית‪,‬‬ ‫לטווח הקצר ולטווח הארוך‪ ,‬להשבת המים לטבע‬ ‫ולשיקום הנחלים‪.‬‬ ‫השר להגנת הסביבה‪ ,‬גלעד ארדן‪ ,‬אמר‪" :‬אני‬ ‫רוצה להסתכל על העתיד ולא על העבר‪ -‬לאן‬ ‫ממשיכים מכאן‪ .‬האחריות שלנו היא לראות‬ ‫שהמדיניות הנכונה מתבצעת‪ ,‬כדי שלא נחזור על‬

‫צפויה שנה שביעית של בצורת"‪ ,‬אמר ב‪25-‬‬ ‫באוקטובר אורי שני‪ ,‬מנהל רשות המים‪,‬‬ ‫במהלך דיון שהתנהל בוועדה לביקורת המדינה‬ ‫בכנסת‪ .‬הוועדה דנה ביישום המלצות דו"ח ועדת‬ ‫החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים‪.‬‬ ‫יישום ההמלצות אושר יום קודם לכן (‪)24.10‬‬ ‫בישיבת הממשלה השבועית‪.‬‬ ‫מלבד מנהל רשות המים נכחו בדיון הוועדה‬ ‫לביקורת המדינה גם שר החקלאות‪ ,‬שלום שמחון‪,‬‬ ‫השר לתשתיות לאומיות‪ ,‬ד"ר עוזי לנדאו‪ ,‬השר‬ ‫להגנת הסביבה‪ ,‬גלעד ארדן‪ ,‬וחבר ועדת החקירה‬ ‫הממלכתית‪ ,‬איש הטכניון ומי שנחשב למומחה‬ ‫עולמי בתחום המים‪ ,‬פרופ' יורם אבנימלך‪.‬‬ ‫לדברי מנהל רשות המים‪" ,‬המחסור האקוטי‬ ‫במים בישראל נובע לא רק מהביקוש הגדל והולך‬ ‫למים‪ ,‬אלא גם מכך שההיצע קטן‪" .‬אנחנו עושים ארז וייסמן ‪ -‬כולם מקבלים את המים‬ ‫המון טעויות‪ ,‬כל יום עושים טעויות‪ ,‬אבל בסופו שלהם ‪ -‬חוץ מהחקלאים‬ ‫של דבר‪ ,‬משק המים הישראלי צולח את שנות‬ ‫טעויות העבר"‪.‬‬ ‫הבצורת שלו בהצלחה וכולם מקבלים את המים שלהם"‪ ,‬אמר שני‪.‬‬ ‫ראש רשות המים‪ ,‬פרופ' אורי שני‪ ,‬אמר בישיבת הוועדה‪" :‬אפתח‬ ‫בדבר המהותי ביותר לטעמי ‪ -‬לצערי‪ ,‬הוועדה פספסה וזה הנושא‬ ‫יפה לקבל החלטות ‪ -‬הבעיה ביישום‬ ‫החשוב‪ .‬היצע המים שלנו קטן‪ ,‬המחסור האקוטי במים בישראל נובע לא‬ ‫השופט דן ביין‪ ,‬יו"ר ועדת החקירה הממלכתית לנושא משק המים‪,‬‬ ‫רק מזה שהביקוש גדל ‪ -‬אלא מהעובדה שההיצע קטן‪ .‬אנחנו כל הזמן‬ ‫חקלאות‬

‫‪64‬‬


‫עומדים בפני פחות ופחות מים‪.‬‬ ‫"השנה הולכת להיות שנה שביעית‬ ‫ברציפות של בצורת‪ .‬אי אפשר לדבר על‬ ‫משק המים ולא לדבר על התהליך העיקרי‬ ‫שקורה בו‪ .‬דבר זה חסר בדו"ח והיה מסביר‬ ‫הרבה‪ .‬לדבר רק על החלק הביורוקראטי‪,‬‬ ‫מבלי להסתכל על התופעה האקלימית ‪-‬‬ ‫החקלאות שילמה וממשיכה‬ ‫לטעמי זה חסר‪ .‬אנחנו עושים המון טעויות‪,‬‬ ‫כל יום עושים טעויות‪ ,‬אבל בסופו של דבר‪,‬‬ ‫לשלם את מחיר‬ ‫משק המים הישראלי צולח את שנות‬ ‫הדיונים וגביית העדויות בוועדת החקירה‬ ‫הבצורת שלו בהצלחה וכולם מקבלים את‬ ‫הממשלתית לבדיקת המחדלים שבוצעו במשק המים‪,‬‬ ‫המים שלהם"‪.‬‬ ‫ניר פפאי‪ ,‬נציג החברה להגנת‬ ‫התקיימו במהלך ‪ .2009‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מנכ"ל משרד‬ ‫הטבע‪ ,‬אמר בדיון כי החלטת הממשלה‬ ‫החקלאות‪ ,‬יוסי ישי‪ ,‬שלח לוועדה נייר עמדה‪ ,‬בו טען‬ ‫בנוגע ליישום עקרונות לניהול מאוזן של‬ ‫כי בשל המשבר במשק המים‪ ,‬קוצצו מכסות המים‬ ‫משק המים בישראל הינה חשובה‪ ,‬אך יחד אורי שני ‪" -‬בסופו של דבר כולם מקבלים‬ ‫לחקלאות בכל אחת מהשנים בעשור האחרון‪ ,‬בשיעור‬ ‫עם זאת החברה להגנת הטבע סבורה כי את המים שלהם"‬ ‫של ‪.60%-35%‬‬ ‫בהחלטה חסרים מספר סעיפים ובראשם‬ ‫ישי האשים כי "בשל הצורך לספק בעדיפות ראשונה‬ ‫זכות הטבע למים‪ ,‬וכאן המדינה מתעלמת לחלוטין מאחד מהנושאים‬ ‫את התצרוכת הביתית‪ ,‬ובהמשך גם את הצריכה התעשייתית‪ ,‬נהגו מנהלי‬ ‫החשובים ביותר לטבע בישראל‪ .‬פפאי‪" :‬לא ניתן לנהל משק מים מורכב‬ ‫משק המים להתייחס למכסת המים של ענפי החקלאות כאל אקוויפר‬ ‫כמו שלנו ללא מטרות ויעדים‪ .‬צריך שתהיה הגדרה למה אנחנו בדיוק‬ ‫נוסף‪ ,‬שניתן לקצץ ולגרוע ממנו ככל שיידרש לטובת מגזרי צריכה בעדיפות‬ ‫רוצים‪ .‬זו החלטה ערכית‪ ,‬ולצערנו משק המים היום מתנהל ללא חזון‪.‬‬ ‫גבוהה יותר‪ .‬בדיעבד‪ ,‬התברר לכולם כי מדיניות זו יצרה אשליה של 'אין‬ ‫מאוד בולט לרעה‪ ,‬בהחלטת הממשלה‪ ,‬שאין אזכור להשבת המים לטבע‪.‬‬ ‫מחסור במים'‪ ,‬ובכך נמנע יישומן של החלטות הממשלה להגדלת יבולי‬ ‫מי שסבל בעבר וסובל כיום יותר מכל מכישלונות רשות המים זה הטבע‬ ‫המים‪ ,‬בהתאם למצב משק המים והגידול בצריכה הביתית‪ .‬התוצאה היא‬ ‫ הנחלים‪ ,‬בעלי החיים‪ ,‬הצמחייה וכמובן בני האדם‬‫הנהנים ממנו‪ .‬הייתה לממשלה אתמול הזדמנות לבוא‬ ‫עם בשורה לעם ישראל‪ .‬הם לא עשו זאת‪ ,‬אלא בחרו‬ ‫להתעלם מזה לחלוטין‪ ,‬והחשש שלנו הוא שזה מבטא‬ ‫את סדר העדיפות של הממשלה"‪.‬‬

‫המשך בעמוד ‪66‬‬

‫מושב פתיחת התערוכה‪:‬‬

‫”אתגרי החקלאות בצל המחסור‬ ‫העולמי במים ובקרקע"‬ ‫הגידול המהיר באוכלסיית העולם‪ ,‬המחסור החמור במים‪,‬‬ ‫הגדלת הצריכה בענפי החי )פי חמש שטחי חקלאות(‪ ,‬תפישת שטחים חקלאיים‬ ‫לגידול גידולי אנרגיה )השימוש בביודיזל(‪ ,‬כל אה מצעידים את העולם‬ ‫לקטסטרופה ומשבר מזון עולמי‪ ,‬שעלול להביא למלחמות בין עמים‪.‬‬ ‫החקלאות המודרנית עשויה לגאול את העולם!‬

‫מושב הפתיחה יעסוק בתשובות שונות לשאלה‪:‬‬ ‫כיצד מייצרים יותר תוצרת חקלאית בפחות מים וקרקע?‬ ‫מושב הפתיחה יתקיים במסגרת תערוכת ”אגרו משוב"‬ ‫למושב הפתיחה יגיעו ראשי משרד האוצר‪ ,‬ראשי בנק ישראל‪ ,‬ראשי המשק בישראל‪,‬‬ ‫ראשי תנועות ההתיישבות‪ ,‬ראשי המועצות האזוריות‪,‬ראשי החקלאות‬ ‫והחקלאים המובילים מהארץ ומהעולם‪ ,‬נציגים בכירים של מדינות הבריק‬ ‫)ברזיל‪ ,‬רוסיה‪,‬הודו‪,‬סין( מדינות הכבוד של התערוכה ועוד‬ ‫הכניסה למוזמנים בלבד!‬

‫‪ 32‬במרס‪ ,‬גני התערוכה‪ ,‬תלאביב‬ ‫טל‘ ‪ ,08-6273838‬פקס ‪08-6270950‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪65‬‬


‫המשך מעמוד ‪64‬‬ ‫כי מקור מים זה נוצל עד תום‪ ,‬משבר המים העמיק והחקלאות שילמה‬ ‫שהייתה ב‪ 2009-10-‬להכריז מראש שתהיה שנת בצורת או שצפויה‬ ‫וממשיכה לשלם את מחיר עצירת פיתוח משק המים‪ .‬משק המים הגיע‬ ‫בצורת שביעית‪ ,‬עוד לפני שירדו גשמים‪ .‬להחליט מראש על קיצוץ של‬ ‫לקווים שחורים בכל המאגרים ומאגר המים לחקלאות בכלל זה"‪.‬‬ ‫מים בחקלאות זוהי החלטה שאינה הגונה‪ .‬לצערי הרב‪ ,‬אין מי שינקוב את‬ ‫בפני חברי ועדת החקירה הממלכתית טען ישי כי המגזר החקלאי‬ ‫הצדק בנושא‪ .‬זה הזוי לחלוטין‪ .‬זה כמו להחליט מראש על כמה תעמוד‬ ‫הוא הנושא היחיד בנטל המשבר העמוק במשק המים ואי ביצוע‬ ‫האינפלציה ומה יהיה שער הדולר בעוד חודשיים מהיום‪ .‬לא ייתכן‬ ‫החלטות הממשלה להגדלת כמויות המים השפירים והשבת הקולחים‪.‬‬ ‫שהחלטות הרות גורל כהחלטה לקצץ במכסות המים יתנהלו ככה‪ ,‬אלא‬ ‫לדבריו‪" ,‬חקלאי ישראל השכילו ליעל את השימוש במים שפירים‬ ‫אם כן מזהים גוף שאינו מסוגל להתמודד מולן‪ .‬כנראה שאורי שני מזהה‬ ‫ולעשות שימוש מיטבי במים השוליים‪ ,‬כך שלמרות קימוץ מכסת המים‬ ‫ציבור שאפשר להתעמר בו ללא תגובה‪.‬‬ ‫השפירים לחקלאות במחצית‪ ,‬התפוקה החקלאית הצמחית לא פחתה‪.‬‬ ‫"הדבר השני שיש לי לומר ‪ -‬אורי שני תמיד אמר שיש לישראל ארבעה‬ ‫עם זאת‪ ,‬חקלאי ישראל"‪ ,‬טען ישי‪" ,‬לא יוכלו לעמוד בקיצוץ נוסף"‪.‬‬ ‫מאגרי מים עיקריים העומדים לרשותה‪ :‬הכנרת‪ ,‬אקוויפר ההר‪ ,‬אקוויפר‬ ‫בישיבת הוועדה לביקורת המדינה אמר השר לתשתיות לאומיות‪,‬‬ ‫החוף והחקלאות‪ .‬נכון שהוא אמר זאת בחיוך‪ ,‬אך בפועל מ'מכסת‬ ‫ד"ר עוזי לנדאו‪ ,‬כי "למשק המים אין כיום בעל בית אמיתי אחד‪ .‬יש‬ ‫הברזל' ההיסטורית של ‪ 550‬מלמ"ק‪ ,‬שהייתה שמורה לחקלאות‪ ,‬הוא‬ ‫מספר משרדים ומספר שרים‪ ,‬שאף אחד מהם איננו יכול לכפות את‬ ‫הוריד ‪ 200‬מלמ"ק לצורכי שתייה‪ .‬השנה‪ ,‬ב‪ ,2010-‬החזיר לנו שני את‬ ‫המדיניות על האחרים ולקבל את מלוא האחריות על עצמו‪ .‬כל אחד‬ ‫המכסה שקוצצה ל‪ 450-‬מלמ"ק‪ ,‬ועוד לפני שירדה טיפת גשם אחת‪,‬‬ ‫מהם חזק מספיק כדי לטרפד מדיניות של‬ ‫שתמחיש לנו את טיבו של החורף‪ ,‬הוריד‬ ‫אחרים‪ .‬אנחנו מכינים עם רשות המים‬ ‫‪ 80‬מלמ"ק לחקלאות‪ ,‬בתור חלק מארבעת‬ ‫תוכנית חירום ועומדים להגישה לממשלה‬ ‫מאגרי המים של ישראל‪ .‬זה מאוד‬ ‫בשבועות הקרובים‪ ,‬ונפעילה אם התחזיות‬ ‫מפתיע‪ ,‬היות ולאורי שני‪ ,‬כאשר קיבל‬ ‫של חורף שחון אכן יתממשו"‪.‬‬ ‫את ההחלטה‪ ,‬כבר היו ‪ 300‬מלמ"ק אותם‬ ‫מנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין" (אט"ד)‪,‬‬ ‫קיבל ממתקני ההתפלה‪ .‬כלומר‪ ,‬הצלחת‬ ‫עו"ד עמית ברכה‪ ,‬סקר בדיון את מסקנות‬ ‫להפיק ‪ 300‬מלמ"ק מים מותפלים‪ ,‬אז מדוע‬ ‫ועדת החקירה למשק המים‪ ,‬שלא קיבלו‬ ‫לעזאזל אתה מחליט להמשיך ולקצץ מים‬ ‫ביטוי בהחלטת הממשלה שהתקבלה‬ ‫מהחקלאות? ההחלטה הזאת מביאה אותי‬ ‫אתמול‪ .‬עו"ד ברכה קרא לממשלה לאמץ‬ ‫לתהות איזה חשבון יש לאורי שני עם‬ ‫את המלצות ועדת החקירה הממלכתית‪,‬‬ ‫החקלאים‪ ,‬מכיוון שאינני רואה שום מניע‬ ‫הנוגעות למניעת זיהום מקורות המים‬ ‫אחר לעשות זאת ‪ -‬מלבד איזשהו חשבון‬ ‫והגנה על בריאות הציבור ואמר כי "מצופה‬ ‫אישי‪.‬‬ ‫שהממשלה תיתן מענה גם להמלצות‬ ‫"אני חייב לציין‪ ,‬שלאורך כל כהונתי‬ ‫חשובות אלו‪ .‬השוואה שעשתה אט"ד בין‬ ‫כיו"ר ארגון עובדי המים‪ ,‬מעולם לא‬ ‫המלצות ועדת החקירה הממלכתית לבין‬ ‫תקפתי את אורי שני‪ ,‬באופן אישי‪ ,‬ואני‬ ‫החלטת הממשלה מאתמול‪ ,‬העלתה כי‬ ‫באמת חושב שאת כל החלטותיו ביצע‬ ‫ד"ר עוזי לנדאו ‪" -‬למשק המים אין כיום בעל בית‬ ‫הממשלה התעלמה מהיבטים סביבתיים‬ ‫מתוך גישה עניינית למען משק המים‪,‬‬ ‫אמיתי אחד"‬ ‫חשובים עליהם המליצה הוועדה‪ .‬בין‬ ‫אבל מי שמשלם את המחיר המלא עבור‬ ‫הנושאים‪ ,‬שלא זכו לביטוי ראוי לעמדת אט"ד‪ ,‬יש לעדכן את תקנות‬ ‫החלטותיו הענייניות הם חקלאים ‪ -‬אנשים פרטיים‪ ,‬בעלי משפחות‪,‬‬ ‫איכות מי השתייה לאלתר‪ ,‬בהתאם להמלצות ועדת עדין שהוגשו לשר‬ ‫ששנה אחר שנה חוטפים גזירות נוראיות ולא רואים את הסוף‪.‬‬ ‫הבריאות לפני למעלה משלוש שנים"‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫"דבר שלישי‪ ,‬ממנו נוטים להתעלם‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬הוא שהחקלאות‬ ‫לדברי עו"ד ברכה‪'" :‬אט"ד קוראת לרשות המים ליישם באופן‬ ‫מעבר לעובדה שהיא מהווה ריאה ירוקה‪ ,‬ומעבר לוודאות שהיא‬ ‫מיידי את המלצות ועדת החקירה הממלכתית ואת הצעת המחליטים‬ ‫מהווה מחסן מזון למדינה ‪ -‬החקלאות היא זו שבעצם התוותה ועדיין‬ ‫הממשלתית‪ ,‬ולפעול להטמעת נושא החיסכון במים בניהול השוטף של‬ ‫מתווה בפועל את גבולות המדינה הציונית ‪ -‬מילה שאני לא מתבייש‬ ‫משק המים ולא רק בעיתות משבר‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לפעול לטיוב קידוחים‬ ‫לומר אותה בפה מלא‪ .‬אני רואה איום ישיר על גבולות המדינה‬ ‫מזוהמים והחזרתם למשק המים‪ .‬על רשות המים לשקול את ההשלכות‬ ‫וביטחונה‪ ,‬ככל שימנעו מהחקלאים לקבל מים לצורכי החקלאות‪.‬‬ ‫הסביבתיות‪ ,‬החברתיות‪ ,‬הבריאותיות והכלכליות המלאות טרם אישור‬ ‫אני שומע כל הזמן פרופסורים מלינים על כך שאפשר להביא פירות‬ ‫מתקני התפלה נוספים‪.‬‬ ‫וירקות מחו"ל ואני שואל‪ :‬אם יוטל אמברגו על ישראל‪ ,‬בשל פעילות‬ ‫יו"ר הוועדה‪ ,‬ח"כ יואל חסון‪ ,‬סיכם את הדיון‪" :‬הוועדה תעקוב ותוודא‬ ‫זו או אחרת שביצענו‪ ,‬האם גם אז הם ישימו את כל יהבם על סוחרי‬ ‫ביצוע החלטות הממשלה‪ .‬בעוד‪ ‬חמישה חודשים נקיים דיון מעקב‪,‬‬ ‫תורכיה או סוחרי אירופה?‬ ‫בנוכחות מנכ"לי המשרדים‪ ,‬כדי לוודא עד כמה התחילו התהליכים‪ .‬אני‬ ‫"יצרו מאתנו‪ ,‬החקלאים‪ ,‬איזשהו שד עוצמתי‪ ,‬עם לובי מטורף ועוין‬ ‫מבקש לקבל את התייחסות רשות המים לגבי השבת מים לטבע‪ ,‬מה קורה‬ ‫לחקלאות בכנסת‪ ,‬ובעטיו אנחנו חוטפים גזירות ומהלומות שנה אחר‬ ‫עם הטבע וכיצד הם נותנים מענה לנחלים ולטבע"‪.‬‬ ‫שנה‪ .‬כל דבר שאנחנו מבקשים להצליח בו‪ ,‬באה המדינה ובעוז חוטפת‬ ‫בתגובה לדברי מנהל רשות המים‪ ,‬אורי שני‪ ,‬אמר ארז וייסמן‪ ,‬מנכ''ל‬ ‫מאיתנו‪ .‬זה דבר שפשוט נשגב מבינתי להבין"‪.‬‬ ‫ארגון עובדי המים‪'' :‬האומנם כולם מקבלים את המים שלהם? נכון ‪-‬‬ ‫"לקיצוץ מכסות המים יש משמעות אחת בלבד‪ :‬הכחדת החקלאות‬ ‫כולם מקבלים את המים שלהם ‪ -‬חוץ מהחקלאים‪ ,‬כמובן‪ ,‬שיספגו השנה‬ ‫בישראל"‪ ,‬טוען יאיר מנע‪ ,‬מנכ"ל מושבי הנגב‪ ,‬החברה החקלאית הגדולה‬ ‫שוב קיצוץ במכסות המים שלהם"‪.‬‬ ‫ביותר בארץ‪ .‬מנע מותח ביקורת קשה על רשות המים‪ ,‬על החלטתה‬ ‫על‪-‬פי ההחלטה‪ ,‬שהתקבלה במועצת המים עוד לפני תחילת עונת‬ ‫לקצץ ממכסות המים של החקלאות‪ .‬מנע מדגיש כי הקמפיין שמובילים‪,‬‬ ‫הגשמים‪ ,‬תקוצץ מכסת המים בשנה הקרובה ותעמוד על ‪ 370‬מלמ"ק‬ ‫שעל פיו החקלאות צורכת מים רבים‪ ,‬מטעה את הציבור‪.‬‬ ‫במקום ‪ 450‬מלמ"ק‪ .‬החשש הגדול הוא שרשות המים לא תסתפק‬ ‫לדברי מנע‪" :‬נציגי הממשלה ורשות המים כבר החליטו ‪ -‬להכות את‬ ‫בקיצוץ‪ ,‬עליו כבר הכריזה‪ ,‬ותרצה להשית קיצוץ נוסף על החקלאות‪.‬‬ ‫החקלאות בישראל‪ .‬החלטות קודמות הביאו לסגירת משקים חקלאיים‬ ‫וייסמן הוסיף כי ''בגדול ‪ -‬יש לי שלושה דברים כתגובה על דברי אורי‬ ‫רבים והשנה כבר ישראל החלה לייבא פירות וירקות מאירופה‪ .‬אנחנו עוד‬ ‫שני בוועדה‪ .‬התגובה הראשונה‪ ,‬שאי אפשר אחרי שנת גשם ממוצעת‬ ‫נתגעגע למחירי העגבנייה של היום"‪.‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪66‬‬


‫הנזק הצפוי‪ 160 :‬מיליון שקל‬

‫במפעל בחדרה‪ ,‬הגדול מזה שבאשקלון‪ ,‬ירדה ל‪ ₪ 2.6-‬למ"ק‪ .‬ואילו‬ ‫במכרז האחרון למתקן בשורק‪ ,‬שעתיד להיות‬ ‫מתקן ההתפלה הגדול בעולם‪ ,‬ויתפיל מי קולחין‬ ‫בהיקף של ‪ 150‬מלמ"ק שנתי‪ ,‬תשלם המדינה‬ ‫על כל מ"ק ‪ ₪ 2.01‬בלבד‪ ,‬דהיינו ‪ 69% -‬בלבד‬ ‫מהעלות שבמתקן שבאשקלון"‪.‬‬

‫בראשון לנובמבר‪ ,‬בטקס חתימה על הקמת‬ ‫אגודות מים עצמאית ליישובי הגליל‪ ,‬שהתקיים‬ ‫במכללת תל‪-‬חי‪ ,‬אמר פרופ' אורי שני‪ ,‬כי "ב‪-‬‬ ‫‪ 2012‬צפוי משבר המים להגיע לשיאו‪ ,‬לאחר‬ ‫שהאקוויפרים יתרוקנו מכל רזרבות המים‪ ,‬שבהן‬ ‫וירדו לקווים השחורים"‪ .‬לדבריו‪ ,‬משק המים יסיים‬ ‫חקלאים זה כמו זיתים‬ ‫את ‪ 2011‬על הקווים השחורים‪ ,‬כשרזרבת המים‬ ‫לסיכום‪ ,‬עושה רושם כי למרות השינויים הרבים‬ ‫שניתן יהיה לשאוב מהמאגרים תסתכם ב‪240-‬‬ ‫שעברו על החקלאות הישראלית בעשור האחרון‪,‬‬ ‫מיליון מ"ק בלבד ו‪ 300-‬מיליון מ"ק מהתפלה‪.‬‬ ‫ממשיכים קבועי המדיניות במשק המים לראות‬ ‫"אנחנו מוסיפים מים מהתפלה‪ ,‬אך הבצורת‬ ‫בחקלאים ובחקלאות כפיתרון ראשוני ויחידי‬ ‫ממשיכה והגשם לא מגיע‪ .‬מכמות מים זמינים‬ ‫לבעיית המחסור במים בישראל‪ .‬מלבד הדרישה‬ ‫שהסתכמה ב‪ 1.5-‬מיליארד מ"ק לשנה בממוצע‬ ‫מהתושבים בערים לחסוך במים‪ ,‬לא חל עליהם‬ ‫(מי התהום ומי כנרת הניתנים לשאיבה)‪ ,‬ירדה‬ ‫שום קיצוץ ושום מגבלה רצינית‪ .‬החקלאים‪ ,‬לעומת‬ ‫בשנים האחרונות הכמות הזמינה ל‪ 1.2-‬מיליארד‬ ‫זאת‪ ,‬במידה והם חורגים ממכסת המים ‪ -‬פשוט‬ ‫מ"ק וב‪ 2010-‬ל‪ 0.8-‬מיליארד מ"ק‪ ,‬נתון עימו יהיה‬ ‫מנותקים מצינור האספקה‪.‬‬ ‫עלינו להתמודד‪ .‬קיימת הבנה בסיסית בציבור כי‬ ‫ברשות המים ממשיכים להתעלם מהעובדה‬ ‫חייבים לעשות שינוי מהותי בכל נושא חלוקת‬ ‫הפשוטה‪ ,‬ש‪ 73%-‬ממי הביוב בישראל מושבים‬ ‫המים"‪.‬‬ ‫ונעשה בהם שימוש לגידולי חקלאות‪ ,‬דבר שאין‬ ‫שני התייחס לחקלאות‪ ,‬כשאמר‪" :‬ייעשה כל‬ ‫מאמץ לייעל את השימוש ולחסוך במים‪ ,‬בלי יורם תמרי ‪ -‬רשות המים נוקטת דומה לו במדינות אחרות בעולם‪ .‬רק לשם המחשה‪:‬‬ ‫לגעת בזכויות מים היסטוריות‪ ,‬ובכך לאפשר גם במדיניות שאינה הוגנת כלפי החקלאי‬ ‫ספרד‪ ,‬הנחשבת למעצמה חקלאית‪ ,‬בכל קנה מידה‪,‬‬ ‫משיבה לחקלאות רק ‪ 24%‬ממי הקולחין שהיא‬ ‫לחקלאות להתקיים"‪.‬‬ ‫מייצרת‪.‬‬ ‫"הקיצוץ המתוכנן במכסות המים לחקלאות‬ ‫מעבר לזאת‪ ,‬נתון חשוב לא פחות ‪ -‬עד לפני ‪12‬‬ ‫ב‪ ,2011-‬בהיקף של ‪ 60‬מיליון קוב‪ ,‬צפוי לגרום‬ ‫שנה השתמשו חקלאי ישראל ב‪ 1.25-‬מיליארד‬ ‫לחקלאים נזק בשיעור של כ‪ 160-‬מיליון שקל‬ ‫קוב מים שפירים לגידולי חקלאות‪ .‬כיום החקלאים‬ ‫ומחייב פיצוי בסכום זה לפחות"‪ ,‬אומר יורם תמרי‪,‬‬ ‫משתמשים ב‪ 400-‬מיליון מ"ק בלבד‪ .‬מדובר‬ ‫מרכז תחום המים ב'מבט יועצים' מקבוצת ברית‬ ‫בחיסכון שאין דומה לו‪ ,‬מה גם שתפוקת החקלאות‬ ‫פיקוח‪.‬‬ ‫עלתה‪ .‬לכן‪ ,‬התדמית שעדיין חקוקה במוחם של‬ ‫לדברי תמרי‪ ,‬מדובר בקיצוץ שהוא מעבר‬ ‫רבים‪ ,‬לפיה החקלאים שותים את המים השפירים‬ ‫ל"מכסת הברזל" שהובטחה בעבר לחקלאות‬ ‫של המדינה‪ ,‬פשוט אינה נכונה‪ .‬האמת היא‬ ‫ומשמעותו חיסול של שטחי גידול נרחבים בגודל‬ ‫שתושבי הערים בישראל צורכים היום כמות מים‬ ‫של ‪ 85‬אלף דונם מטעים! "עיקר הפגיעה והשבתת‬ ‫גדולה יותר מכמות המים שצורכת החקלאות‪.‬‬ ‫גורמי ייצור חקלאיים"‪ ,‬הוסיף‪" ,‬צפויה להיות‬ ‫בין השנים ‪ 1950‬ל‪ 2008-‬גדל השימוש במים‬ ‫באזורים הצפוניים הנשענים על מים שפירים ‪-‬‬ ‫שפירים בישראל פי ‪ ,4.4‬בעוד תפוקת ענפי הצומח‬ ‫עמק הירדן‪ ,‬הגליל העליון ורמת הגולן ‪ -‬אזורים‬ ‫גדלה פי ‪ !17.2‬ב‪ 1980-‬נעשה שימוש בכ‪1,135-‬‬ ‫המתאפיינים בגידול כרמי ענבים ומטעים מכל‬ ‫מיליון מ"ק מים שפירים בחקלאות וב‪2008-‬‬ ‫הסוגים ועליהם נשענת פרנסת היישובים באזורים‬ ‫יאיר מנע ‪" -‬נציגי הממשלה ורשות הגיעה השימוש במים לכ‪ 490-‬מיליון מ"ק‪ -‬ירידה‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫"הפיצוי חייב להיות חלק בלתי נפרד מתוכנית המים כבר החליטו ‪ -‬להכות את של יותר ממחצית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ב‪ 1970-‬נעשה‬ ‫הקיצוצים"‪ ,‬אומר תמרי‪" .‬רשות המים אינה יכולה החקלאות בישראל"‬ ‫שימוש בכ‪ 100-‬מיליון מ"ק מים שוליים בלבד‬ ‫וכמעט שלא נעשה כל שימוש במי קולחין‪ .‬לעומת‬ ‫להתנער מאחריותה לפצות את מי שנפגעים‬ ‫זאת‪ ,‬ב‪ 2008-‬השתמשה החקלאות הישראלית בכ‪ 630-‬מיליון מ"ק מים‬ ‫מהחלטתה ולהפנות אותם למשרד האוצר‪ ,‬שנוסחאות הפיצוי שלו‬ ‫שוליים‪ ,‬בכללם כ‪ 400-‬מיליון מ"ק מי קולחין‪ .‬אולם‪ ,‬בישראל ממשיכים‬ ‫ידועות מכבר"‪.‬‬ ‫להתנהג כאילו החקלאות ממשיכה להשתמש במרבית המים השפירים‪.‬‬ ‫לדברי תמרי‪" :‬בשנה הקודמת נקטה רשות המים במדיניות של פגיעה‬ ‫שר החקלאות‪ ,‬שלום שמחון‪ ,‬אמר בדיון שהתקיים בנושא הקיצוץ‬ ‫בחקלאים שלא השתמשו במלוא מכסתם שנה קודם לכן‪ ,‬והפחיתה חלק‬ ‫הצפוי במכסות המים לחקלאות כי “ב‪ 2011-‬לא תוכל החקלאות לעמוד‬ ‫זה מהמכסה החדשה‪ .‬הפחתת המכסה‪ ,‬דווקא לחקלאים שחסכו במים‬ ‫בקיצוץ אל מתחת למינימום של ‪ 630‬מיליון קוב לשנה"‪ .‬במהלך הדיון‬ ‫מסיבות שונות‪ ,‬אינה הוגנת כלפי החקלאי! בכך מעבירה רשות המים‬ ‫הוצגו נתונים לפיהם הצריכה המינימאלית ההכרחית של מים שפירים‬ ‫מסר לחקלאים לעשות מאמץ לנצל את כל מכסתם‪ ,‬כדי לא לאבד אותה‬ ‫הינה ‪ 430‬מיליון קוב ‪ -‬כמות הנמוכה בהרבה ממנת הברזל שנקבעה‬ ‫ זהו ההיפך הגמור מהאינטרס הלאומי של חיסכון במים"‪.‬‬‫לחקלאות (‪ 550‬מיליון קוב)‪.‬‬ ‫תמרי אמר שעל רשות המים ומשרד החקלאות לבחון לאלתר מחדש‬ ‫שר החקלאות הזהיר כי לחקלאי ישראל צפויה שנה קשה‪ .‬שמחון‬ ‫את כל סוגיית תעריפי המים השפירים לחקלאות‪ ,‬שהחל משנה זו ועד‬ ‫אף הוסיף‪ ,‬שהעובדה שרשות המים לא מעבירה את נתוני הצריכה של‬ ‫‪ 2016‬יתייקרו בשיעור של ‪ 11.8‬אגורות למ"ק ובסה"כ בכ‪ ,52%-‬בטענה‬ ‫החקלאים עד סוף השנה‪ ,‬אינה מאפשרת למשרד החקלאות ולחקלאים‬ ‫ש"חלקה היחסי של החקלאות במים מותפלים מחייב זאת"‪.‬‬ ‫להיערך כראוי לקראת השנה הבאה‪ .‬החודש סגרה הרשות את אספקת‬ ‫הוועדה שעסקה בסוגיה זו לא לקחה בחשבון את העובדה שעלות‬ ‫המים ל‪ 30-‬יישובים שצרכו את כל המכסה שעמדה לרשותם‪ ,‬ובחודש‬ ‫מ"ק מים מותפלים יורדת באופן דרסטי‪ .‬אם במפעל הראשון‪ ,‬שהוקם‬ ‫הבא תיסגר אספקת המים לכ‪ 40-‬יישובים נוספים‪.‬‬ ‫באשקלון‪ ,‬משלמת המדינה ‪ ₪ 2.9‬לכל מ"ק מותפל‪ ,‬הרי שהעלות‬ ‫חקלאות‬

‫‪67‬‬


‫בוא לפגוש את רמי לוי (שיווק השקמה)‪ ,‬רני סלע‬ ‫זכי שלום (חצי חינם)‪,‬שאול גבע ואבנר מלכה (השוק‬ ‫יוסי שליו (טיב טעם)‪ ,‬איתן שפץ ודוד חמיאל‬ ‫אילן שבע (ביכורי שדה דרום)‪ ,‬דרור חכם‬

‫‪ 400‬מציגים‬ ‫מהארץ ומחו"ל‬ ‫‪ 25,000‬מבקרים בתערוכה‬ ‫‪ 3-2‬במרס ‪ ,2011‬גני התערוכה‪ ,‬תל‪-‬אביב‬ ‫חקלאות‬

‫‪68‬‬


‫(קטיף)‪ ,‬אלי אזולאי (קו ‪-‬אופ)‪,‬‬ ‫הסיטונאי)‪ ,‬אחים צים (כמעט חינם)‪,‬‬ ‫(שפיט)‪,‬שלום נעמן (מחסני השוק)‪,‬‬ ‫(ביכורי שדה צפון) ועוד‪.‬‬

‫עוש‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫ק‬ ‫ים‬ ‫בא‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫נוחה‬

‫ו‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ג‬ ‫ת‬

‫‪ VFF‬המפגש החשוב והמוביל לשיווק תוצרת חקלאית טרייה בישראל‬ ‫התערוכה הבינלאומית ‪( VFF‬ירקות פירות ופרחים) מתקיימת אחת לשנה ומהווה במה מרכזית ויחידה‬ ‫למפגש מקצועי בין מגדלים‪ ,‬סיטונאים‪ ,‬יצואנים‪ ,‬ויבואנים של שיווק תוצרת חקלאית טרייה‪ .‬כמו כן‪ ,‬התערוכה‬ ‫מאפשרת למגדלים קטנים‪ ,‬בינוניים וגדולים להציג את תוצרתם ולפגוש קניינים ומקבלי החלטות מרשתות‬ ‫השיווק מהארץ ומהעולם‪.‬‬

‫בוא וקח חלק במפגש הבינלאומי לשיווק תוצרת החשוב ביותר במדינה!‬ ‫ב‪ VFF -‬תוכל לנצל את חלון ההזדמנויות החדש שנפתח בעקבות השיפור במצב הכלכלי בעולם‪.‬‬ ‫בוא להבטיח לעצמך שנה של צמיחה והתפתחות בזכות היוזמות העסקיות והמפגשים האיכותיים המתקיימים‬ ‫בתערוכת ‪ .VFF‬השתתפותך בתערוכת ‪ VFF‬הינה ההשקעה המשתלמת והכדאית ביותר עבור חברתך‪.‬‬

‫תערוכה לשיווק תוצרת חקלאית טרייה‪ -‬איך לא חשבו על זה קודם?‬ ‫‪ VFF‬מפגש איכותי בין המגדלים והקניינים המובילים מהארץ ומהעולם‬ ‫‪ VFF‬מעלה את המודעות לתרומה הבריאותית של הפירות והירקות‬ ‫‪ VFF‬יוצרת העדפה למגדלים מקצועיים ואחראים לקבל יותר פרמיה‬ ‫‪ VFF‬מקדמת מותגים בתחום התוצרת החקלאית במינימום עלויות ובמקסימום חשיפה‬

‫מוזמנים‬ ‫חברות אריזה‪ ,‬תובלה ואחסון‪ ,‬יבואנים ויצואנים של תוצרת חקלאית‬ ‫טרייה‪ ,‬קניינים‪ ,‬סיטונאים‪ ,‬מנהלי רכש‪ ,‬מנכ"לים‪ ,‬שפים‪ ,‬מנהלי מזון‬ ‫ומקבלי החלטות מן המוסדות הבאים‪ :‬רשתות מזון‪ ,‬חנויות קמעוניות‬ ‫וסיטונאיות וחברות קייטרינג‪.‬‬

‫‪VFF‬‬

‫‪The 4rd International summit for‬‬ ‫‪Vegetables Fruits Flowers marketing‬‬

‫התערוכה הבינלאומית ה‪ 4-‬לשיווק תוצרת חקלאית טרייה‬ ‫חקלאות‬ ‫אתר‪www.agromashov.net :‬‬ ‫טלפון‪08-6273838 :‬‬

‫‪69‬‬


‫החקלאות בהודו‪:‬‬

‫פוטנציאל‬ ‫צמיחה עצום‬

‫החקלאות בהודו החלה לפני ‪ 10‬אלפים שנה ‪ f‬כיום‪ ,‬תת‪-‬היבשת ההודית‬ ‫היא היצרנית הגדולה בעולם של חלב‪ ,‬אך מרביתו מובא לשוק בבוקר ונצרך‬ ‫עד הצהרים בשל מחסור במקררים ‪ f‬הודו היא גם היצרנית הגדולה בעולם‬ ‫של אגוזי קשיו‪ ,‬קוקוס‪ ,‬תה‪ ,‬ג'ינג'ר‪ ,‬כורכום ופלפל שחור ‪ f‬להודו יש גם את‬ ‫אוכלוסיית הבקר הגדולה בעולם (‪ 281‬מיליון ראשי בקר)‪ ,‬והיא היצרנית‬ ‫השנייה בגודלה של חיטה‪ ,‬אורז‪ ,‬סוכר ואגוזי אדמה ‪ f‬לענף הפרחים ולסקטור‬ ‫הזרעים יש פוטנציאל צמיחה עצום ‪ -‬הן לשוק המקומי והן לייצוא‬

‫מפת הודו‬

‫דגל הודו‬

‫תרגום‪ :‬עמוס דה‪-‬וינטר‬

‫נתונים‪:‬‬ ‫עיר בירה‪ :‬ניו‪-‬דלהי (‪ 321‬אלף תושבים)‪.‬‬ ‫הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה‬ ‫והשנייה בגודל אוכלוסייתה (אחרי סין)‪.‬‬ ‫ערים‪ :‬מומביי (כ‪ 13-‬מיליון)‪ ,‬כלכותה (כ‪ 5-‬מיליון)‪,‬‬ ‫צ'נאי (לשעבר מדראס ‪ -‬כ‪ 7.5-‬מיליון רבתי)‪ ,‬בנגלור (‪5.3‬‬ ‫מיליון) ואחמדבאד (כ‪ 5-‬מיליון)‪.‬‬ ‫צפיפות אוכלוסין‪ 351.93 :‬נפשות לקמ"ר‪.‬‬ ‫שטח‪ 3,287,263 :‬קמ"ר‪.‬‬ ‫שלטון‪ :‬רפובליקה פדראלית‪ ,‬הדמוקרטיה הגדולה‬ ‫ביותר בעולם‪ .‬הודו מחולקת ל‪ 28-‬מדינות (המחולקות‬ ‫למחוזות) ו‪ 7-‬טריטוריות‪ .‬לכל אחת ממשלה עצמאית‪,‬‬ ‫כאשר יש גם ממשלה מרכזית‪.‬‬ ‫בקר בהודו ‪ -‬מגוון הגזעים והווריאנטים הגנטיים הוא עצום‬ ‫תמ"ג‪ 3,570,000 :‬מיליוני דולר‪.‬‬ ‫ומדגה (בבריכות‪ ,‬לא בים)‪ .‬הודו היא היצרנית השלישית בגודלה בעולם של טבק‪.‬‬ ‫תמ"ג לנפש‪ 3,086 :‬דולר‪.‬‬ ‫הודו אחראית לייצור ‪ 10%‬מהפירות בעולם‪ ,‬כאשר היא עומדת בראש רשימת‬ ‫אקלים‪ :‬מונסוני (‪ 3‬עונות עיקריות‪ :‬שחונה וקרה‪ ,‬שחונה וחמה וגשומה וחמה)‬ ‫מגדלי הבננה והספוטה‪.‬‬ ‫מאומה התלויה בייבוא מזון‪ ,‬על מנת להאכיל את תושביה‪ ,‬הודו של ימינו‬ ‫אנשים‬ ‫היא לא רק מקיימת את עצמה בייצור דגנים‪ ,‬יש לה גם מלאי איתן של דגנים‪.‬‬ ‫אוכלוסייה‪ 1 :‬מיליארד‪ 156 ,‬מיליון ו‪ 897-‬אלף תושבים (‪.)2010‬‬ ‫ההתפתחות שהתרחשה בחקלאות ההודית‪ ,‬במהלך ארבעת העשורים האחרונים‪,‬‬ ‫שפות‪ :‬אינדי (הודית)‪.‬‬ ‫מהווה את אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של הודו החופשית‪.‬‬ ‫שפות נוספות‪ :‬אנגלית ולמעלה מ‪ 100-‬שפות שונות‪.‬‬ ‫גידול זה בייצור החקלאי התאפשר ע"י הכנסת שטחים נוספים לעיבוד‪,‬‬ ‫דת‪ :‬הינדואיזם (‪ ,)80.5%‬אסלאם (‪ ,)13.4%‬נצרות (‪ ,)2.6%‬סיקיאיזם (‪,)1.9%‬‬ ‫הגדלת מספר כלים ומתקני ההשקיה‪ ,‬שימוש בזרעים משופרים של זנים עתירי‬ ‫בודהיזם (‪ )0.8%‬וג'ייניזם (‪.)0.4%‬‬ ‫יבול‪ ,‬טכניקות גידול טובות יותר‪ ,‬שהוכנסו למגזר החקלאי הודות למחקר חקלאי‬ ‫מטבע‪ :‬רופי הודי (‪.)INR‬‬ ‫אינטנסיבי‪ ,‬ניהול המים והגנת הצומח‪ ,‬ושימוש‪ ,‬מתוך שיקול דעת‪ ,‬בדשנים‪ ,‬חומרי‬ ‫הדברה וחלוקת היבולים בשטח‪.‬‬ ‫השימוש בטכנולוגיות חקלאיות מישראל נפוץ למדי בהודו‪ .‬החקלאים ממדינת‬ ‫רקע‬ ‫מהארשטרה (‪ ,)Maharashtra‬למשל‪ ,‬לא היו זקוקים למומחה שיסביר להם על‬ ‫לחקלאות בהודו היסטוריה ארוכה בת ‪ 10‬אלפים שנה‪ .‬כיום מדורגת הודו‬ ‫יתרונות החקלאות בישראל‪ .‬הרבה לפני הקמת כוח המשימה הממשלתי לפיתוח‬ ‫כשנייה בעולם בתפוקה החקלאית‪ .‬חקלאות וענפים משלימים‪ ,‬כייעור וכריתת‬ ‫החקלאות בהודו (שהחליט לאמץ את הטכנולוגיה החקלאית שלנו)‪ ,‬אלפים‬ ‫עצים‪ ,‬היוו ב‪ 16.6% - 2007-‬מהתמ"ג ההודי והעסיקו ‪ 52%‬מכוח העבודה‪.‬‬ ‫ממדינת מהארשטרה טסו ארצה‪ ,‬כדי ללמוד בה “שיטות גידול עדיפות"‪.‬‬ ‫למרות ירידה מתמשכת בחלקה בתמ"ג‪ ,‬מהווה החקלאות עדיין את הסקטור‬ ‫“כשהחקלאים ההודים מגיעים לישראל"‪ ,‬אומר בודהגיראו מוליק‪ ,‬מומחה‬ ‫הכלכלי הגדול ביותר‪ ,‬ומשחקת תפקיד חשוב בפיתוח הסוציו‪-‬אקונומי של הודו‪.‬‬ ‫לחקלאות‪" ,‬הם רואים ארץ עם אדמה יבשה‪ ,‬מקורות מים פחותים מאלה‬ ‫הודו היא היצרנית הגדולה בעולם של חלב‪ ,‬אגוזי קשיו‪ ,‬קוקוס‪ ,‬תה‪ ,‬ג'ינג'ר‪,‬‬ ‫שבהודו‪ ,‬תנאי אקלים שאינם אופטימאליים‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬ולמרות כל זאת‪ ,‬הם‬ ‫כורכום ופלפל שחור‪ .‬להודו יש גם אוכלוסיית הבקר הגדולה בעולם (‪ 281‬מיליון‬ ‫רואים חקלאים שהתגברו על כל הקשיים"‪.‬‬ ‫ראשי בקר)‪ ,‬והיא היצרנית השנייה בגודלה של חיטה‪ ,‬אורז‪ ,‬סוכר‪ ,‬אגוזי אדמה‬ ‫היישומים הישראליים הופכים להזדמנות עסקית גדולה‪" .‬פוטנציאל‬ ‫חקלאות‬

‫‪70‬‬


‫בארות‪ ,‬תעלות ומכלים‬

‫הייצוא במהארשטרה הוא עצום‪ :‬עם חקלאות אינטנסיבית עתירת יבול‪,‬‬ ‫מי השקיה בהודו ניזונים משני מקורות‪ :‬מי שטח ומי תהום‪ .‬בארות מים הן‬ ‫הוורטיקולטורה‪ ,‬פלוריקולטורה‪ ,‬גידול ירקות ותעשיית עיבוד מזון‪ .‬אצלנו‬ ‫אמצעי בסיסי לניצול מי תהום‪ ,‬ויותר מ‪ 45%-‬מהשטח המושקה המרושת תלויים‬ ‫יש יתרונות כמו אקלים חם יותר‪ ,‬בהשוואה לאירופה‪ ,‬עלויות אנרגיה‬ ‫בבארות כמקורות מים‪ .‬המשאבים בהם משתמשים חקלאי הודו להשקיה במי‬ ‫ועבודה מופחתות‪ .‬דווקא בתקופה הנוכחית‪ ,‬כשהשווקים נפתחים והתחרות‬ ‫שטח הינם תעלות ומכלים‪ .‬תעלות השקיה מהוות כ‪ 40%-‬מהשטח המושקה‬ ‫מתחממת‪ ,‬זקוקים החקלאים שלנו לטכנולוגיה הכי טובה וקשרים על‪-‬מנת‬ ‫המרושת בהודו!‬ ‫להתקדם‪ ,‬ובזה ישראל מצטיינת"‪ ,‬הוסיף‪.‬‬ ‫הממשלה המרכזית בהודו‪ ,‬בשיתוף עם הממשלות האזוריות‪ ,‬מימנה באמצעות‬ ‫מספר תוכניות פיתוח קידוחי בארות‪ ,‬תעלות והצבת מכלי מים‪ ,‬במאמץ לפתח את‬ ‫סקטור הזרעים‬ ‫מערכת ההשקיה‪ .‬יש פער גדול בין מקורות המים הקיימים לניצולם היעיל‪ .‬ע"פ‬ ‫תודות לגידול בסקטור הזרעים‪ ,‬בשנים האחרונות‪ ,‬שמור להודו הפוטנציאל‬ ‫הערכות מומחים‪ ,‬באזורים רבים בעלי פוטנציאל מי תהום‪ ,‬טרם נוצלו משאבים‬ ‫להפוך לשחקן המוביל בעסקי ייצוא הזרעים בעולם המתפתח‬ ‫אלו‪ .‬תוכנית פיתוח בניהול אזורי (‪,)GADP‬‬ ‫עם שווקים עתידיים באסיה‪ ,‬אפריקה ודרום אמריקה‪.‬‬ ‫הממומנת ע"י ממשלת הודו‪ ,‬הושקה ב‪1974-‬‬ ‫הסקטור הציבורי מורכב מתאגידי ענק כתאגיד הזרעים‬ ‫בכדי לגשר על הפערים‪ ,‬ועד שנת ‪2001-2‬‬ ‫הלאומי (‪,)NSC - National Seeds Corporation‬‬ ‫כוסו כ‪ 268-‬מיליון דונם ע"י אנשי ‪.GADP‬‬ ‫תאגיד משקי המדינה של הודו (‪SFCI - State Farms‬‬ ‫היעד הוא להגיע ל‪ 1-‬מיליארד ו‪ 140-‬מיליון‬ ‫‪ )Corporation of India‬ו‪ 13-‬תאגידי זרעים במדינה‬ ‫הקטרים מושקים בסוף ‪.2010‬‬ ‫(‪)SSCs - the thirteen State Seed Corporations‬‬ ‫השקיית שטח היא שיטת ההשקיה הנפוצה‬ ‫ואחרים‪.‬‬ ‫בהודו וכוללת שדות אורז ולמעשה את מרבית‬ ‫למרות שחברות זרעים פרטיות רבות כמו "פואצ'ה"‬ ‫הגידולים‪ .‬ההשקיה בטפטוף או המטרה מצויה‬ ‫(‪ )Poacha‬ו"סוטון" (‪ )Sutton‬נוסדו לפני קבלת העצמאות‪,‬‬ ‫עדיין בממדים קטנים‪ ,‬אך תופשת תאוצה‪.‬‬ ‫שתי חברות זרות פעילות מאוד בתחום המים‬ ‫הגידול באותן חברות החל רק ב‪ 1988-‬עם שינוי המדיניות עובדת בשדה בהודו ‪ 52% -‬מכוח העבודה‬ ‫בהודו‪" :‬גמון בע"מ" (‪)Gammon India‬‬ ‫לליבראלית יותר‪ .‬כיום יש מעל ‪ 200‬חברות זרעים פרטיות‪ ,‬ב‪ 2007-‬עסקו בחקלאות‬ ‫הפועלות עם מספר חברות רב‪-‬לאומיות‪ .‬אלה מתמקדות על‬ ‫ו"נטפים הודו" (‪“ .)Netafim India‬גמון"‬ ‫היקף יבולים מצומצם‪ ,‬בעל ערך מוסף גבוה‪ ,‬בדגש על פיתוח מכלואים לזרעי שמן‪,‬‬ ‫עיצבה ובנתה מגדלי מים רבים בכל רחבי הודו‪“ .‬נטפים" מחזיקה משרד גדול‬ ‫תירס‪ ,‬כותנה וירקות‪.‬‬ ‫בוודודארה (‪ ,)Vadodara‬שבמערב הודו‪ ,‬שם היא מבצעת מספר פרויקטים‬ ‫יוזמות עולמיות ‪ -‬להודו מאסה קריטית ורמת גידול שיכולה לא רק לענות‬ ‫להתקנת מערכות השקיה‪ .‬חברת המים הגדולה בהודו היא חברת "‪,"JAIN‬‬ ‫על רמת הביקושים הביתיים‪ ,‬אלא גם לעשות מאמץ מרוכז לסחר עולמי תחת‬ ‫שרכשה את "נען‪-‬דן"‪ ,‬הישראלית‪.‬‬ ‫חוקי ה‪( GATT-‬הסכמי גאט"ט‪General Agreement on Tariffs & ,‬‬ ‫‪ )Trades‬וה‪( WTO-‬ארגון הסחר העולמי)‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬הודו ממוקמת במקום‬ ‫השני בעולם בשטחים חקלאיים ולה השטח המושקה הגדול בעולם‪ ,‬כמו גם מגוון יצרנית החלב הגדולה בעולם‬ ‫ביובל האחרון פיתחה הודו ענף מקצועי‪ ,‬שיווקי ועסקי של צאן ‪ -‬הן בייצור והן‬ ‫ביולוגי עצום של תאי נבט‪ ,‬הנושאים גורמי תורשה‪ .‬כך שתעשיית הזרעים‬ ‫ההודית בהחלט מסוגלת לספק את הצרכים המקומיים ולהפוך לשחקן‬ ‫בידע המקצועי והטכנולוגי‪ .‬מדובר ביתרון משמעותי על פני מדינות מתפתחות‬ ‫מוביל במסחר הגלובאלי‪.‬‬ ‫רבות באסיה ובאפריקה‪ .‬הזמינות בכוח אדם מיומן ומקצועי בהודו מהווה‬ ‫גורם משיכה חשוב למשקיעים זרים‪ .‬בהודו חיים גזעי הבופאלו מילש (‪milch‬‬ ‫עם השטח החקלאי המעובד הגדול בעולם‪ ,‬המשתרע על פני ‪ 16‬מיליארד‬ ‫‪ )buffaloes‬הטובים בעולם‪ .‬מרבית גזעי חיות המשק זמינים‪ ,‬כשלכל גזע מספר‬ ‫ו‪ 800-‬מיליון דונם‪ ,‬כולל ‪ 540‬מיליון דונם של שטח מושקה ומדושן במים‪,‬‬ ‫וריאנטים גנטיים גדול‪.‬‬ ‫מסתכם מחזור סקטור הזרעים ההודי כיום בכ‪-‬מיליארד דולר‪ ,‬מהם ‪ 980‬מיליון‬ ‫מרבית גזעי הבקר בהודו עמידים בבצורת‪ .‬הזן המקומי מגלה עליונות בצריכת‬ ‫דולר מכירות לחקלאים בשוק המקומי‪ ,‬אבל רק ‪ 20‬מיליון דולר מכירות לשוק‬ ‫מזון זול‪ ,‬הסתגלות לחום ועמידות בפני מחלות טרופיות‪ .‬חיות משק משחקות‬ ‫העולמי‪ .‬הפוטנציאל הבינלאומי גדול אך טרם מומש‪.‬‬ ‫תפקיד חשוב בחיים הסוציו‪-‬אקונומיים בהודו‪ ,‬כמקור עשיר למזונות איכות כמו‬ ‫חלב‪ ,‬בשר וביצים וכמקור הכנסה ותעסוקה למיליוני איכרים באזוריים הכפריים‪,‬‬ ‫ענף הפרחים ‪ -‬פוטנציאל עצום‬ ‫בעיקר נשים‪ .‬בניגוד לעבר‪ ,‬הדרישה למזונות הללו כיום הולכת וגואה ולרוב הביקוש‬ ‫להודו יתרונות רבים בכל הנוגע להצלחת ענף הפרחים‪ :‬אקלים אופטימאלי‪,‬‬ ‫עולה על ההיצע‪ .‬החל משנת ‪ ,2000‬עמדה התפוקה על כ‪ 35-‬מיליון דולר‪ .‬ייצוא‬ ‫שפע קרקע חקלאית‪ ,‬עלויות עבודה נמוכות ועוד‪ .‬הסמיכות לשווקים (תאילנד‪,‬‬ ‫בשר בקר מהודו ב‪ 2005-‬הסתכם בכ‪ 625-‬אלף טון‪.‬‬ ‫הונג‪-‬קונג‪ ,‬יפן וסינגפור) מאפשרת גידול במגוון מוצרים חקלאיים כגון צמחי נוי‪,‬‬ ‫עם ייצור הנאמד בכ‪ 86.8-‬מיליון טון חלב בשנה‪ ,‬המיוצר ע"י כ‪ 70-‬מיליון‬ ‫ייצור שתילי מטע‪ ,‬צמחי תבלין וצמחים רפואיים וארומאטיים‪.‬‬ ‫חקלאים‪ ,‬נחשבת הודו ליצרנית החלב הגדולה ביותר בעולם‪ ,‬עם גידול שנתי של‬ ‫לאורך העשור האחרון‪ ,‬התפתח ענף הפרחים בהודו כאפשרות מגוונת‬ ‫‪ 5.6%‬בממוצע‪ .‬בשנים האחרונות בוצעו בהודו תוכניות מסיביות להשבחת הבקר‬ ‫ואפשרית‪ ,‬לדרבונו של שוק רווחי להמרת מטבע חוץ‪ .‬אם הפריון הגבוה הנחוץ‬ ‫המקומי‪ ,‬תוך הכנסת זרע מפרות הולשטיין פריזי ופרות ג'רזי‪ .‬השולחן הלאומי‬ ‫לענף זה יעלה‪ ,‬יכול ענף הפרחים ההודי לא רק לענות על הביקושים הקיימים‪,‬‬ ‫לפיתוח ענף החלב בהודו (‪ )NDDB‬התווה את תוכנית “פרספקטיבה ‪"2010‬‬ ‫(‪ ,)Perspective 2010‬לחיזוק ענף החלב בהודו‪ ,‬תוך הערכה לפיה רכישת החלב‬ ‫אלא גם לייצא מוצרים לכל העולם‪.‬‬ ‫מיצרני החלב תגדל מהרמה הנוכחית של ‪ 5.75‬מיליון טון חלב ב‪ 2009-‬ל‪17.8-‬‬ ‫במונחי שיווק עולמיים‪ ,‬תעשיית הפרחים ההודית יודעת בימים אלה צמיחה‬ ‫מיליון טון בסוף ‪ .2010‬כמו כן‪ ,‬מספר יצרני החלב יגדל ל‪ .129,480-‬הודו היא‬ ‫חסרת תקדים והיא גדלה בקצב של ‪ 17%‬בשנה! ב‪ 5-3-‬שנים האחרונות נכנסו‬ ‫יצרנית החלב הגדולה בעולם‪ ,‬אבל חלק גדול מהחלב שנמכר בבוקר נצרך עוד לפני‬ ‫כמה תאגידים הודים גדולים לשוק הפרחים העולמי המוערך בכ‪ 50-‬מיליארד‬ ‫הצהריים (!)‪ ,‬בשל היעדר אמצעי קירור בקרב תושבים רבים‪.‬‬ ‫דולר‪ .‬גם הביקוש לצמחי נוי ופרחים בתוך הודו גדל‪ .‬העלייה ברמת החיים יצרה‬ ‫גם לענף הלול בהודו צפוי גידול משמעותי בשנים הבאות‪ .‬תעשיית גידול‬ ‫ביקוש למוצרי הענף‪ ,‬והרשויות המקומיות והממשלתיות שמו להם כמטרה‬ ‫העופות המשקית גדלה בכ‪ 15%-‬בשנה‪ ,‬וצפויים להיפתח לה שוקי ייצוא‪ ,‬כמו‬ ‫להגדיל את הענף במדינותיהן‪.‬‬ ‫גם שווקים חדשים ברוסיה ובמדינות מזרח אירופה‪ .‬הודו עשויה לתפוש נתח‬ ‫ענף הפרחים ההודי הוא מוטה ייצוא‪ .‬למרות שהענף עדיין בחיתוליו‪ ,‬חל‬ ‫משמעותי בשוקי ייצוא העוף‪ ,‬הנשלט כעת ע"י יצואנים גדולים מארה"ב‬ ‫גידול משמעותי בייצוא מוצרי ענף הפרחים‪ .‬ייצוא פרחים מהודו החל ב‪1992-‬‬ ‫ותאילנד‪.‬‬ ‫עם גידול שנתי של ‪( 30%‬כיום ‪ .)17%‬הקמת מחסנים בהולנד סייעה לגידול‬ ‫כספי של כ‪ - 59%-‬משווי של ‪ 15.1‬מיליון דולר ב‪ 2001-‬לשווי של ‪22.1‬‬ ‫‪amosdewinter@gmail.com‬‬ ‫מיליון דולר ב‪.2002-‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪71‬‬


‫בין ‪6,000‬‬ ‫ל‪40,000 -‬‬ ‫שתילים בשעה!‬

‫זהו קצב השתילה המדהים של מכונות השתילה היפניות ‪ ,Minoru‬המשווקות ע"י חברת‬ ‫“בן‪-‬דור א‪.‬ר‪ .‬קידום פרויקטים בע"מ" ‪ f‬היום‪ ,‬בעקבות החלטת הממשלה המצמצמת את‬ ‫העובדים הזרים מחד‪ ,‬והסבסוד הממשלתי הגדול מאידך‪ ,‬שוב יש ביקוש למכונות השתילה‬

‫נגרר לטרקטור שמייבאת “בן‪-‬דור א‪.‬ר קידום פרויקטים" ‪ -‬מתאימה לשטח פתוח‬

‫ט‬

‫עמוס דה‪-‬וינטר‬

‫כנולוגיית השתילה האוטומטית נולדה בשדות האורז ביפן‪ .‬השילוב‬ ‫בין כוח העבודה היקר ביפן והיכולת ההנדסית היפנית הידועה‪ ,‬יצרו‬ ‫את מכונות השתילה היפנית המסוגלות לשתול בין ‪ 6,000‬ל‪ 40-‬אלף‬ ‫שתילים בשעה ‪ -‬קצב שתילה מדהים בהשוואה לקצב שתילה ידנית ע"י‬ ‫עובדים‪.‬‬ ‫יוסי בן‪-‬דור‪ ,‬מי שהתגורר במדריד (בין ‪ 88‬ל‪ )93-‬והיה בעבר מנהל‬ ‫השיווק בספרד של יצרן החממות “עזרום" (‪ )1998‬וייצג את נציב המים‬ ‫של מורסיה (חבל ארץ ספרדי) מול חברת “מקורות" ותה"ל בפרויקט‬ ‫התפלה‪ ,‬עוסק במסחר בין ספרד לישראל מאז ‪ .1988‬בן דור היה זה‬ ‫שאיתר את הטכנולוגיה בספרד במקביל לחברת “חישתיל"‪.‬‬ ‫בן‪-‬דור האמין בפוטנציאל הגדול של הטכנולוגיה מהרגע הראשון‪,‬‬ ‫ולכן הקים שותפות לייצוא הטכנולוגיה יחד עם שני ספרדים (בעלי‬

‫חברת “סמירק" בסוף ‪ ,)2004‬המשווקים בלעדית את הטכנולוגיה היפנית‪.‬‬ ‫באותם ימים קיבלה “חישתיל" החלטה להקפיא את השיווק בישראל‪,‬‬ ‫לאחר שרכשה מכונת “סלף" ומגשי שתילה וערכה כ‪ 100-‬הדגמות ברחבי‬ ‫הארץ ‪.‬‬ ‫בין השנים ‪ 2005‬ועד היום נמכרו שלוש מכונות שתילה בישראל‬ ‫ושתי מכונות זריעה תואמות למגשי השתילה המיוחדים‪ .‬כיום‪ ,‬בעקבות‬ ‫החלטת הממשלה לצמצום מספר העובדים הזרים מחד‪ ,‬וההחלטה על‬ ‫מתן מענקים ממשלתיים לחקלאים הרוכשים טכנולוגיה חוסכת כ"א‬ ‫מאידך‪ ,‬צברו מכונות השתילה האוטומטיות פופולאריות‪.‬‬ ‫מכונות לשתילה אוטומטית מיועדות למנהרות‪ ,‬לחממות ולשטחים‬ ‫פתוחים ומסוגלות לשתול פלפל‪ ,‬חסה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬עגבניות לתעשייה‪,‬‬ ‫תבלינים ועוד‪ .‬עד כה נרכשו שלוש מכונות ע"י המגדלים דני מור וקורין‪-‬‬

‫חקלאות‬

‫‪72‬‬


‫ארד ממושב עין הבשור שבנגב ‪ -‬שתי מכונות‬ ‫“סלף" ואחת נגררת לטרקטור‪ .‬לתפעול מכונת‬ ‫שתילה “סלף" נדרש פועל אחד‪ ,‬השותל דונם‬ ‫אחד בפחות מיום עבודה אחד‪ .‬קצב השתילה‬ ‫הוא בין ‪ 6,000‬ל‪ 12,000-‬שתילים בשעה! נגררת‬ ‫לטרקטור (נדרשים פועל ונהג) שותלת עד‬ ‫‪ 40,000‬שתילים בשעה! מכונות זריעה תואמות‬ ‫נרכשו ע"י משתלת “שתיל נטו"‪ ,‬ממשואות‬ ‫יצחק‪ ,‬שמאז ייצרה ‪ 700‬אלף שתילים‪ ,‬וע"י‬ ‫משתלת “טיבשתיל" שבמושב שרשרת‪ .‬חקלאים‬ ‫נוספים קיבלו והגישו הצעות מחיר למינהל‬ ‫ומשתלות נוספות מתעניינות בטכנולוגיה‪.‬‬ ‫חקלאי הרוכש את המכונה לצורך שתילה‬ ‫רוכש מגשים המיועדים למשתלה‪ .‬חקלאי‬ ‫ממוצע זקוק למכונת שתילה (“סלף") ול‪5,000-‬‬ ‫מגשי שתילה‪ .‬עלות המכונה‪ ,‬המגשים וחלקי‬ ‫חילוף בסיסיים היא כ‪ .₪ 150,000-‬המכונות הן‬ ‫מכאניות‪.‬‬ ‫המענקים הממשלתיים ניתנים במסגרת‬ ‫התוכנית הרב‪-‬שנתית למיכון חלק מהעבודה‬ ‫החקלאית בישראל‪ ,‬להפחתת התלות של מכונת השתילה האוטומטית‪ ,‬שמייבאת “בן‪-‬דור א‪.‬ר קידום פרויקטים" ‪ -‬במנהרה‬ ‫החקלאים בעובדים הזרים‪ .‬במסגרת התוכנית‬ ‫מבוצע מעבר הדרגתי לעבודה ממוכנת ושילוב‬ ‫החקלאות בשיעור של ‪ 40%‬מגובה ההשקעה‪ .‬החלוקה הענפית של‬ ‫ישראלים בענפי החקלאות השונים כמפעילי המיכון המתקדם‪ ,‬בהמשך‬ ‫ההשקעות נחלקת כך‪ 53% :‬בענפי המטעים השונים כולל הדרים‪ ,‬זית‬ ‫להסכם שנחתם לפני כשנה בין משרדי החקלאות‪ ,‬האוצר והחקלאים‪,‬‬ ‫וכרם יין‪ 28% ,‬בענף הירקות‪ 16% ,‬בענף הפרחים ו‪ 3%-‬בענפי בעלי‬ ‫להפחתה מדורגת במספר העובדים הזרים בישראל עד ל‪ 18,900-‬עובדים‬ ‫החיים השונים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ .2015‬נכון להיום ישנם בישראל כ‪ 26,000-‬עובדים זרים‪.‬‬ ‫יוסי בן‪-‬דור‪ ,‬הבעלים ומנהל חברת “בן‪-‬דור א‪.‬ר‪ .‬קידום פרויקטים‬ ‫בע"מ" יסייע למעוניינים ברכישת הטכנולוגיה‪.‬‬ ‫המענקים ניתנים לחקלאים על ידי מנהלת ההשקעות במשרד‬

‫בוא להיות שותף‬ ‫בבחירת נבחרי‬ ‫השנה בחקלאות‬ ‫שלח את המלצתך לוועדה‬ ‫לקביעת נבחרי ‪2011‬‬ ‫טקס נבחרי השנה בחקלאות‬ ‫יתקיים במסגרת תערוכת‬ ‫החקלאות הבינלאומית‬

‫אם אתם מכירים משהו שהשקיע מעל ומעבר‪ ,‬פיתח‪ ,‬הצליח ומשמש דוגמא לאחרים‬ ‫נא מלאו את הטופס המצורף ושילחו אלינו לפקס‪086230950 :‬‬

‫לכבוד ”משוב" לידי‪ :‬נחמה דושניק‪ ,‬רח‘ החלוץ ‪ ,118‬בארשבע‬ ‫פרטי הממליץ‬ ‫טל‘ בבית‬

‫טל‘ בעבודה‬

‫פרטי המומלץ‪ :‬שם‬ ‫טל‘‬

‫כתובת‬

‫טל‘ בעבודה‬

‫כתובת למשלוח ההצעה‪ :‬נחמה דושניק‬

‫‪Mashov.n@gmail.com‬‬

‫‪ 32‬במרס‪,‬‬ ‫גני התערוכה‪ ,‬תלאביב‬

‫נימוקי המלצה‬

‫טל‘ ‪ ,086273838‬פקס ‪086270950‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪73‬‬


‫טיפטופים‬ ‫מגדלי הירקות השתלטו על‬ ‫הוועידה‬

‫‪Varun‬אחראי על הפיתוח המסחרי והטכנולוגי בחברה‪ ,‬ואילו סינגה‬ ‫הוא מדריך חקלאי של תשעה יצרנים הודיים‪ .‬השניים הגיעו לישראל‪,‬‬ ‫מתוך אמונה שיוכלו ללמוד פה טכנולוגיות מתקדמות‪ ,‬שיהיה בידן לסייע‬ ‫לחקלאות בהודו‪ ,‬כמו גם לסייר בארץ ולפגוש אנשים שניתן לעשות‬ ‫איתם עסקים‪.‬‬ ‫לדבריהם‪ ,‬הודו היא יצרנית מובילה של מוצרי חקלאות רבים ובעלת‬ ‫האוכלוסייה החקלאות הגדולה ביותר בעולם‪ 113 :‬מיליון איש העוסקים‬ ‫בחקלאות בהודו‪ .‬כמו כן‪ 63% ,‬מאוכלוסיית הודו תלויים בענף החקלאות‪.‬‬ ‫השניים‪ ,‬שגילו עניין בתערוכת “אגרו‪-‬משוב" ‪ 2011‬הקרובה‪ ,‬נפגשו גם‬ ‫לשיחה‪ ,‬במסגרת הוועידה‪ ,‬עם אמנון עשת‪ ,‬מנכ"ל זרעים גדרה‪ ,‬והתעניינו‬ ‫בזרעי המכלוא המתקדמים של החברה‪.‬‬

‫מאיר יפרח‪ ,‬מזכיר ארגון מגדלי הירקות בישראל‪ ,‬החליט לקחת את‬ ‫ההזמנה לוועידת החקלאות בגליל‪ ,‬שהתקיימה ב‪ 18-‬באוקטובר בכפר‬ ‫בלום‪ ,‬שלב אחד גבוה יותר‪ .‬יפרח מיהר להתארגן והגיע לוועידה בראש‬ ‫משלחת של כ‪ 40-‬מגדלי ירקות מכל רחבי הארץ‪ .‬מגדלי הירקות ניצלו‬ ‫את האירוע לסיור לימודי ומקצועי שנמשך יומיים בגליל‪ .‬במהלך הסיור‬ ‫ביקרו יפרח ואנשיו במשקים חקלאיים שונים‪ ,‬ביקרו ב"יום הפתוח" של‬ ‫מו"פ צפון וכמובן בוועידה החקלאית‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬אילן אשל‪ ,‬מנכ"ל ארגון מגדלי פירות‪ ,‬לא נותר הרבה מאחור‬ ‫והגיע בעצמו עם מספר מכובד של מגדלי פירות ובעלי מטעים ‪ -‬ענף‬ ‫שכידוע פורח ומשגשג בצפון הארץ‪.‬‬

‫הלהיט‪ :‬צמחי תבלין של “חישתיל"‬

‫בין באי הועידה‪ :‬אורחים מטאטה‬

‫בתום ועידת החקלאות ה‪ ,1-‬שהתקיימה בכפר בלום‪ ,‬ציפה לקרואים‬ ‫ולמכובדים שהגיעו לאירוע שי צנוע ומיוחד במינו מתאגיד משתלות‬ ‫“חישתיל"‪ :‬שני עציצי תבלין של בזיליקום ורוזמרין‪ .‬קהל המוזמנים‬ ‫התלהב והבקשות לעוד ועוד עציצים זרמו למתארגנים‪ ,‬שהצליחו לספק‬ ‫את הדרישה תודות לתרומה הנדיבה של “חישתיל" לוועידה‪ .‬אגב‪,‬‬ ‫יחזקאל דגן‪ ,‬מייסד החברה נכח בוועידה‪ ,‬ובנו‪ ,‬עמית דגן‪ ,‬המשמש‬ ‫כמנכ"ל “חישתיל"‪ ,‬אף הביע את דעתו בנושא העובדים הזרים‪.‬‬

‫בין האורחים שנהרו לוועידת החקלאות ה‪ 1-‬בלטו שני אנשים‪ :‬מר‬ ‫וארון ראו (‪ )Varun Rau‬ומר בי‪ .‬בי‪ .‬סינגה (‪ ,)B.B Singa‬שהגיעו לכאן‬ ‫מהודו‪ .‬השניים הם נציגי חברת “טאטה כימיקלים בע"מ" (‪TCL - Tata‬‬ ‫‪ ,)Chemicals Limited‬מהודו‪.‬‬ ‫חברת‪ TCL‬היא חלק חברת בת בקבוצת “טאטה" (‪ )Tata‬והיא‬ ‫מובילה את האגף החקלאי בחברה‪ .‬חברת ‪ TCL‬היא חברה גלובאלית‪,‬‬ ‫היצרנית השנייה בגודלה בעולם בתחום ה‪Sodium Carbonate-‬‬ ‫ואחת מיצרניות הדשנים הגדולות בהודו ‪ -‬עם מפעלים בהודו‪ ,‬בריטניה‬ ‫וקניה‪.‬‬

‫יחזקאל ועמית דגן‪ ,‬מנהלי תאגיד “חישתיל" ושמעון פרס‪ ,‬נשיא המדינה‬

‫בוועידת החקלאית ה‪ :1-‬וארון ראו‪ ,‬אמנון עשת‪ ,‬דני ברום ובי‪ .‬בי‪ .‬סינגה‬

‫מחלקים את שתילי התבלינים של “חישתיל" בוועידה‬

‫מוכן להתחלף בחשבון הבנק‬ ‫מימין לשמאל‪ :‬שמעון פרס‪ ,‬נשיא המדינה‪ ,‬שלום שמחון‪ ,‬שר החקלאות‪,‬‬ ‫דניאל הרשקוביץ‪ ,‬שר המדע והטכנולוגיה‪ ,‬חיים אלוש‪ ,‬העורך האחראי של‬ ‫“משוב חקלאות" ואבשלום (אבו) וילן‪ ,‬מזכ"ל התאחדות החקלאים בישראל‬ ‫חקלאות‬

‫‪74‬‬

‫במהלך ועידת החקלאות ה‪ ,1-‬ביוזמת ירחון “משוב חקלאות"‬ ‫ובשיתוף פעולה עם מו"פ צפון והתאחדות החקלאים בישראל‪ ,‬עלה‬ ‫שר החקלאות‪ ,‬שלום שמחון‪ ,‬לשאת דברים בנושא המושב הראשון‪:‬‬ ‫“חקלאות ישראל בשני העשורים הבאים"‪.‬‬


‫(מ)‬

‫תערוכת ‪SIMA‬‬

‫‪ 2011‬יוצאת לדרך‬ ‫על רקע השגשוג‬ ‫בענף החקלאות העולמי‬

‫המפגש הבינלאומי של אנשי מקצוע מעולם החקלאות יוצא לדרך בפריז‪ ,‬לב ליבו של שוק החקלאות‬ ‫והטכנולוגיה החקלאית באירופה‪ ,‬וצובר תאוצה על רקע השגשוג בשוק החקלאות העולמי‬ ‫מאת ‪SIMA‬‬

‫תערוכת ‪ SIMA‬היא התערוכה העולמית הגדולה ביותר עבור אנשי‬ ‫מקצוע בענפי החקלאות וגידול בעלי החיים‪ .‬תערוכת ‪ SIMA‬מתקיימת אחת‬ ‫לשנתיים בצרפת‪ ,‬בלב השוק האירופי הגדול ביותר בתחום עסקי החקלאות‪,‬‬ ‫ונוטלים בה חלק למעלה מ‪ 200-‬אלף מבקרים‪ ,‬ביניהם ‪ 300‬משלחות זרות‬ ‫הבאות לגלות למעלה מ‪ 1,300-‬מציגים‪ ,‬המגיעים מ‪ 38-‬מדינות שונות‪.‬‬ ‫תערוכת ‪ SIMA‬ה‪ ,74-‬שתתקיים בין התאריכים ‪ 20‬עד ‪ 24‬בפברואר‬ ‫‪ 2011‬בפארק התערוכות פריז‪-‬נורד וילפינט שבפריז‪ ,‬צוברת תאוצה על רקע‬ ‫השגשוג בשוק החקלאות העולמי‪“ .‬הגידול באוכלוסייה העולמי אשר בא לידי‬ ‫ביטוי בהכפלת הביקוש למזון‪ ,‬כניסתן לשוק הייצור של מדינות מתפתחות‪,‬‬ ‫חברות אשר נאלצות לחפש בסיס יציב יותר‪ ,‬תנודתיות של המסחר‪ ,‬הצורך‬ ‫הבלתי פוסק בחידושים הנדרשים לצורך עמידה בדרישות ההגנה על הסביבה‬ ‫ קונטקסט זה מצריך את אנשי המקצוע בענף החקלאות ברחבי העולם‬‫להעלות שאלות חשובות ואף לשנות את הדרך בה הם פועלים"‪ ,‬אומרת‬ ‫מרטינה דגרמונט‪ ,‬מנהלת ‪.SIMA-SIMAGENA‬‬ ‫משום כך‪ ,‬תערוכת ‪ SIMA‬הבאה מתייחסת ברצינות חסרת תקדים‬ ‫לתפקידה כקובעת מגמות‪ ,‬ותתמקד בחקלאות מצליחה ובת קיימא כאחד‪.‬‬ ‫כתערוכה היחידה בכל רחבי העולם המציגה בעת ובעונה אחת ציוד מיכון‬ ‫חקלאי‪ ,‬גידול בעלי חיים ואנרגיות מתחדשות‪ ,‬תערוכת ‪ SIMA‬תלווה‬ ‫ותסייע לאנשי המקצוע בענף לראות כבר היום את פתרונות העתיד‪ ,‬דרך‬ ‫מגוון עשיר של אירועים בקנה מידה בינלאומי אשר יתקיימו במהלך שבוע‬ ‫התערוכה‪“ .‬כדי להישאר מעודכנים‪ ,‬באופן מלא‪ ,‬בהתפתחויות העדכניות‬ ‫ביותר ובנושאים החמים ביותר בענף"‪ ,‬מסבירה מרטינה דגרמונט‪“ ,‬יצרנו‬ ‫מספר אירועים מרכזיים המתמקדים בששה נושאים כלליים אשר באים כיום‬ ‫לידי ביטוי בכל תחום בחקלאות‪":‬‬ ‫‪ f‬חדשנות‬ ‫‪ f‬גנטיקה‬ ‫‪ f‬אנרגיות מתחדשות‬ ‫‪ f‬בינלאומיות‬ ‫‪ f‬תחזיות‬ ‫‪ f‬מקצועות‬ ‫כמפגש בינלאומי של כל המי ומי בענף החקלאות ‪ -‬יצרנים‪ ,‬חוואים‪,‬‬ ‫מגדלים‪ ,‬יזמים‪ ,‬מגדלי פירות וירקות‪ ,‬סיטונאים‪ ,‬מפיצים‪ ,‬יבואנים‪,‬‬ ‫קואופרטיבים‪ ,‬תערוכת ‪ SIMA‬הקרובה‪:‬‬ ‫‪ f‬תהיה בעלת אופי בינלאומי בולט‪ ,‬בין אם ברמת המציגים (צפויים בה‬ ‫‪ 50%‬מציגים זרים) ובין ברמת המבקרים (‪ 25%‬מבקרים זרים‪ ,‬המגיעים מיותר‬ ‫ממאה מדינות שונות) והאירועים המרכזיים;‬ ‫‪ f‬תציג מבט קונקרטי על החידושים האחרונים‪ ,‬במיוחד באמצעות פרסי‬ ‫‪ SIMA‬לחדשנות (‪ ,)SIMA Innovation Awards‬פרסים המוכרים‬ ‫והזוכים להערכה רבה בקרב אנשי המקצוע בענף החקלאות ברחבי העולם‬ ‫כולו‪ .‬הזוכים בפרסים‪ ,‬אשר מובילים את המגמות בתחום המיכון החקלאי‬

‫של העתיד‪ ,‬נבחרים על ידי צוות שופטים מומחים ומערך של בעלי ניסיון‬ ‫בינלאומיים הפתוח בפני משתמשי קצה;‬ ‫‪ f‬תקדם ותעודד עסקים‪ ,‬באמצעות ארגון מפגשי נטוורקינג בין אנשי‬ ‫מקצוע;‬ ‫‪ f‬תציע כנסים וסדנאות ברמה גבוהה‪ ,‬כמו גם סיורים במשקים לדוגמה‪,‬‬ ‫על פי הדגם שהוחל וזכה להצלחה מרשימה בתערוכה הקודמת‪ .‬זאת‪ ,‬במטרה‬ ‫לתמוך בפתרונות קונקרטיים;‬ ‫כפלטפורמה אמיתית לחילופי ידע ומידע לקידום חקלאות מצליחה ובת‬ ‫קיימא‪ ,‬תערוכת ‪ SIMA 2011‬תציע שוב שלוש מבין היוזמות המצליחות‬ ‫ביותר שלה‪:‬‬ ‫‪ f‬מרחב נהלים מיטביים החוגג כעת עשור לקיומו‪ 400 :‬מ"ר בלב אולמות‬ ‫התערוכה (אולם ‪ )5A‬המיועדים להתכנסות של גופים מוסדיים ושותפי‬ ‫התערוכה‪ ,‬הפועלים לפיתוח וקידום נהלים מיטביים בענף החקלאות‪.‬‬ ‫‪ f‬פורום חקלאות בינלאומי ‪ -‬סדנאות מעשיות בנושא אנרגיה מתחדשת‪,‬‬ ‫המוצגות על ידי ‪ *TRAME‬ו‪ ;*ADEME-‬סיורים לימודיים במשקים‬ ‫לדוגמה‪ ,‬המהווים אמצעי קונקרטי להחלפת ידע בתחום נהלים מיטביים;‬ ‫הרצאות של מומחים העוסקים במגמות החשובות בענף‪ ,‬סמינר חד פעמי שבו‬ ‫יוצגו הסיכום והמסקנות מהוועידה הבינלאומית ‪ ,*AgEng‬ודיון ‪Ecotech‬‬ ‫בחסותה של ‪.*CEMAGREF‬‬ ‫‪ f‬סיורי ‪ - Agri Manager‬המתקיימים זו הפעם השנייה‪ :‬כמעט ‪30‬‬ ‫חוואים ומגדלים בקנה מידה גדול‪ ,‬המגיעים מארצות חשובות בענף החקלאות‪,‬‬ ‫המהוות צרכניות עיקריות של ציוד ומיכון חקלאי‪ ,‬יתכנסו למשך שלושה ימים‬ ‫(‪ 22 ,21‬ו‪ 23 -‬בפברואר ‪ )2011‬לוועידה עם תוכנית ייחודית מותאמת‪.‬‬ ‫תערוכת ‪ SIMA‬כוללת גם את ‪ ,SIMAGENA‬תערוכת מגדלים המרכזת‬ ‫למעלה מ‪ 300 -‬מגדלים וכ‪ 400 -‬ראשי בקר מגזעי חולבות ופיטום‪ .‬התערוכה‬ ‫מציעה רצף של אירועים המתקיימים בזירה‪ ,‬ובעיקר מכירות פומביות ותצוגות‬ ‫בקר בינלאומיות ‪( Openshows Internationals‬תצוגות בקר עם שיפוט‬ ‫של צוות שופטים)‪.‬‬

‫אודות תערוכת ‪SIMA‬‬

‫תערוכת ‪ SIMA‬היא תערוכה בינלאומית מקצועית לציוד ומיכון חקלאי‬ ‫וגידול בעלי חיים‪ .‬התערוכה מתקיימת מדי שנתיים ונוטלים בה חלק‬ ‫למעלה מ‪ 1,300-‬מציגים‪ 1,400 ,‬מותגים ולמעלה מ‪ ,000 200-‬מבקרים‪.‬‬ ‫מטרתה היא לסייע לבנייתו של ענף החקלאות כענף מצליח ובר קיימא‪.‬‬ ‫‪ SIMA‬באינטרנט‬ ‫‪ www.planet-agri.com‬או ‪www.simaonline.com‬‬ ‫איש קשר‪ :‬איב בניון‪ ,‬פרומוסלון ישראל (ע"ר)‬ ‫(‪promosal@017.net.il - 16 28 544 )03‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪75‬‬


‫טיפטופים‬ ‫שמחון החל לדבר על שורה של נושאים חשובים בענף החקלאות‪,‬‬ ‫אותם אישרה ממשלת ישראל בישיבתה המיוחדת שהתקיימה בקיבוץ‬ ‫דגניה לרגל חגיגות ה‪ 100-‬לתנועה הקיבוצית‪ .‬תוך שהוא מפרט את‬ ‫התוכניות ואת ההטבות שאישרה הממשלה‪ ,‬קרא אחד מהחקלאים ביציע‬ ‫לעבר השר‪“ :‬אם הכול כל כך טוב ‪ -‬איך זה שאני במינוס?"‪.‬‬ ‫שמחון ענה‪“ :‬גם אני במינוס"‪.‬‬ ‫החקלאי לא ויתר‪“ :‬אז בוא נחליף חשבונות בנק"‪.‬‬ ‫השר שמחון סירב להתרגש מהאתגר וענה בחיוך‪“ :‬כפי שאמרתי‪ ,‬גם‬ ‫אני במינוס‪ ,‬ואתה יודע מה ‪ -‬אני מוכן להתחלף איתך בחשבון הבנק"‪.‬‬

‫ממליץ בחום להוסיף את העגבנייה גם למאכלים עם פירות‪ .‬מה רע בסלט‬ ‫מתובל ברימונים‪ ,‬אגסים‪ ,‬תפוחים ועגבניות"?‬

‫פינקו את העובדים בטיול לרודוס‬ ‫הנהלת חברת עשת איילון ובראשה המנכ"ל‪ ,‬מנשה תמיר‪ ,‬החליטה‬ ‫לצ'פר את יותר מ‪ 50-‬עובדי החברה בטיול לרודוס‪ ,‬כאות הערכה על‬ ‫עבודתם הרבה והמאומצת השנה‪ .‬החברה מייצרת בתי אריזה ומערכי‬ ‫מיון ואריזה למגוון רחב של ענפי חקלאות‪ .‬לדברי תמיר‪“ :‬אנחנו מצויים‬ ‫בעיצומה של שנה מאוד עמוסה‪ .‬ידי העובדים במפעל היו עמוסות עבודה‪,‬‬ ‫והם עסקו בבנייה והרכבת עשרות מערכים שונים מדי יום במשך שעות‬ ‫ארוכות‪ .‬העובדים ממש כמעט ונפלו מהרגליים מרוב עבודה‪ .‬יש לנו צבר‬ ‫הזמנות למגדלים וחברות ברחבי העולם‪.‬‬ ‫“רצינו לעשות להם הפתעה‪ ,‬ולקחנו את כולם ל‪ 4-‬ימים לרודוס‪ .‬מי‬ ‫שרצה יכול היה להביא את בת זוגו‪ .‬בסך הכול היינו ‪ 80‬אנשים בשני‬ ‫אוטובוסים‪ .‬לנו במלון של ‪ 5‬כוכבים‪ ,‬בפנסיון מלא‪ ,‬וטיילנו באי‪ .‬לילה אחד‬ ‫יצאנו לטברנה וערכנו מסיבות עד אור הבוקר‪ .‬העובדים חזרו למפעל עם‬ ‫כוחות מחודשים‪ .‬זה היה אות הוקרה מאתנו לעובדים‪ ,‬שעושים מאמץ‬ ‫עילאי להתגבר על שטף ההזמנות‪ .‬בנינו כמעט כל בית אריזה לתמרים‬ ‫בארץ‪ ,‬בנינו ביא"רים לפלפלים‪ ,‬נשירים ורימונים‪ .‬שלחנו ‪ 10‬ביא"רים‬ ‫למכסיקו‪ ,‬ברזיל‪ ,‬הונדורס‪ ,‬פיליפינים‪ ,‬הרפובליקה הדומניקנית ועוד‪.‬‬ ‫אנחנו מביטים קדימה ועבודה רבה עוד לפנינו"‪.‬‬

‫שמחון‪“ :‬הייתי מהסס"‬ ‫במהלך נאומו הצביע שר החקלאות‪ ,‬שלום שמחון‪ ,‬לעבר הכרזה‬ ‫הגדולה‪ ,‬שהייתה תלויה גבוה על הבמה‪ ,‬עליה נכתב באותיות קידוש‬ ‫לבנה‪“ :‬ועידת החקלאות הראשונה"‪ ,‬הביט לעבר חיים אלוש‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫קבוצת “משוב"‪ ,‬ואמר‪“ :‬אמרתי לחיים שאני הייתי מהסס לרשום ועידת‬ ‫החקלאות הראשונה‪ .‬רק בוועידה החמישית הייתי מעז לכתוב ‘הוועידה‬ ‫החמישית'‪ .‬כיוון שאם כתוב ‘הראשונה'‪ ,‬זאת אומרת שחייבת להיות גם‬ ‫ועידה שנייה‪ ,‬וצריך לבסס את המהלך ואת היוזמה הנוספת הזאת שלך‬ ‫ואני מברך אותך על כך"‪.‬‬

‫בוועידת החקלאות ‪ -‬חיים אלוש‪ ,‬השר שמחון ושר המדע‪ ,‬דניאל‬ ‫הרשקוביץ‬

‫עובדי “עשת אילון" ברודוס ‪ -‬חופשה כאות הערכה על העבודה הרבה‬

‫אצלנו זה הפוך‬ ‫נשיא המדינה שמעון פרס‪ ,‬ביקר לפני הוועידה ב"יום הפתוח" של‬ ‫מו"פ צפון‪ .‬המארגנים הציגו בפני הנשיא זן חדש פטריות שצומחות‬ ‫בתנאים מיוחדים‪ .‬כשקירבו את מגש הפטריות לנשיא‪ ,‬הוא לא הסס‪,‬‬ ‫תלש חלק מהפטרייה‪ ,‬טעם וחילק גם לשר החקלאות‪ ,‬שלום שמחון‪ ,‬שר‬ ‫המדע פרופ' דניאל הרשקוביץ וחבר‬ ‫הכנסת לשעבר ומזכ"ל התאחדות‬ ‫חקלאי ישראל אבשלום (אבו) וילן‪.‬‬ ‫ד"ר שמעון דנאי‪ ,‬חוקר ממו"פ‬ ‫צפון‪ ,‬העיר לפתע כי “במשטרים‬ ‫אחרים נותנים קודם לאזרחים‬ ‫לטעום ורק אחר כך לנשיא ‪ -‬אצלנו‬ ‫זה הפוך"‪ .‬הנשיא השיב בגיחוך‪:‬‬ ‫“אצלנו קודם מרעילים ואח"כ‬ ‫מברכים‪"...‬‬ ‫ועוד מאותו אירוע ‪ -‬הנשיא טעם‬ ‫גם זן חדש של עגבניות והדגיש כי‬ ‫עגבנייה היא הירק הבריא ביותר הנשיא מול דוכן פטריות ב"יום‬ ‫שנמצא ברב המאכלים הישראלים‪ .‬הפתוח" של מו"פ צפון ‪-‬‬ ‫פרס סיפק מתכון מנצח משלו‪“ :‬אני ממליץ בחום על עגבנייה‬

‫יעקב בכר בניו‪-‬זילנד‬

‫יעקב בכר‪ ,‬מנכ"ל התאחדות מגדלי בקר לחלב‪ ,‬נסע בענייני עבודה‬ ‫לניו‪-‬זילנד‪ ,‬ארץ עדרי הצאן והבקר‪ .‬ב‪ 8-‬בנובמבר יתקיים במשך‬

‫יעקב בכר ‪ -‬נסע לניו‪-‬זילנד‬

‫חקלאות‬

‫‪76‬‬


‫ארבעה ימים “‪ - "IDF - World Dairy Summit 2010‬מפגש הפסגה‬ ‫הבינלאומי לתעשיית החלב באוקלנד‪ ,‬ניו‪-‬זילנד‪ .‬בפסגה אמורים לבקר‬ ‫כ‪ 3,500-‬מבקרים מכל רחבי העולם‪ ,‬כ‪ 1,200-‬קניינים וכ‪ 300-‬מציגים‪.‬‬ ‫בכר ישוב לארץ ב‪ 21-‬בנובמבר‪.‬‬

‫עמוס לוין באיטליה‬ ‫עמוס לוין‪ ,‬יו"ר שולחן מגדלי התפוח בישראל ומנכ"ל “קירור גליל"‪,‬‬ ‫נסע לאיטליה למפגש פסגה של האיגוד העולמי של מגדלי התפוח‪.‬‬ ‫מדובר בתערוכת “אינטרפומה" (‪ - )Interpoma‬התערוכה הבינלאומית‬ ‫לגידול‪ ,‬אחסון ושיווק תפוחים‪ ,‬שהתקיימה בין ה‪ 4-‬ל‪ 6-‬בנובמבר‬ ‫בבולזנו (‪ ,)Bolzano‬שבאיטליה‪ .‬במהלך התערוכה הציג הקונסורזיום‬ ‫האיטלקי ויואיסטי (‪ )CIA‬סדרה של זני תפוחים חדשים‪ ,‬המשלבים‬ ‫איכויות אורגנולפטיות עם עמידות טבעית מצוינת‪ .‬לדברי לוין‪“ :‬היקף‬ ‫ענף התפוח באיטליה גדול פי ‪ 10‬מזה שבישראל"‪.‬‬

‫תמונות מענפים שונים‪ ,‬כפי שהם היו בעבר וכפי שהם היום‪ .‬כך למשל‬ ‫הראו את מסיק הזיתים‪ ,‬לעומת העבודה כיום בבוצרת ודוגמאות נוספות‬ ‫מענפים שונים ‪ -‬עדות להתקדמות הטכנולוגית הרבה שעברה על‬ ‫החקלאות הישראלית‪ .‬מי שהגה את הרעיון והכין את הכרזה המדהימה‬ ‫הוא לא אחר מאיציק מלכה‪ ,‬מנהל אגף בע"ח בשה"מ‪.‬‬

‫מפתיעה אותך בשטח‬ ‫“פלסאון מפתיעה אותך בשטח" הינו מבצע שנערך על ידי חברת‬ ‫“פלסאון"‪ ,‬שבמסגרתו מגיע צוות “פלסאון" במפתיע לאתרי עבודות‬ ‫התשתית בשטח‪ .‬הצוות מכבד את העובדים בכיבוד קל‪ ,‬שתייה ומתנה ‪-‬‬ ‫ערכת קפה שתשמש את העובדים בעת השהיה בשטח‪.‬‬ ‫יובל גוטשטיין ממחלקת השיווק של “פלסאון" מסר שהמבצע נערך‬ ‫כחלק מחיזוק והעמקת הקשרים‬ ‫בין החברה לבין העובד באתר‬ ‫או בתוך התעלה‪ ,‬שאליהם‬ ‫חברת “פלסאון" לא מגיעה‬ ‫ביום‪-‬יום‪ .‬עוד ציין כי בעקבות‬ ‫התגובות החמות של הקבלנים‬ ‫והעובדים המופתעים בשטח‪,‬‬ ‫יימשך המבצע בכל חלקי הארץ‪.‬‬

‫אנשי “פלסאון" בפעולה ‪-‬‬ ‫מפתיעים אותך בשטח‬

‫מצלמה נסתרת בלול‬ ‫עמוס לוין‪ ,‬יו"ר שולחן מגדלי התפוח ‪ -‬מפגש פסגה באיטליה‬

‫איציק מלכה ‪ -‬אתמול והיום‬ ‫אחד הביתנים היותר מעניינים ב"יום הפתוח" של מו"פ צפון היה ביתן‬ ‫שה"מ‪ ,‬שהציג שלל של פיתוחים חדשים‪ ,‬פרי מחקר ושיתוף פעולה בין‬ ‫מדעני מכון וולקני‪ ,‬חוקרי מו"פ צפון‪ ,‬מדריכי שה"מ במחוז הצפון וכמובן‬ ‫ החקלאים‪ .‬בביתן הוצגו‪ ,‬למשל‪ ,‬ניסויים בזני זיתים שונים כפישולין‪,‬‬‫סורי‪ ,‬קורטינה‪ ,‬לצ'ינו ואחרים‪ .‬שמשון עומר‪ ,‬מנהל אגף הירקות בשה"מ‪,‬‬ ‫הסביר למזכ"ל התאחדות החקלאים‪ ,‬אבשלום וילן ולמנכ"ל שה"מ‪ ,‬חנן‬ ‫בזק‪ ,‬על מחקרים שונים שבוצעו במסגרת המו"פ בתחום ענף הירקות‪,‬‬ ‫כמו למשל עגבניות מורכבות‬ ‫וחצילים מורכבים‪ .‬תרצה‬ ‫זהבי‪ ,‬יחד עם רעות רז ממו"פ‬ ‫צפון‪ ,‬הסבירו על מחלת‬ ‫הצהבון בכרם‪ .‬שוקי קנוניץ‪,‬‬ ‫יצחק בר‪-‬זכאי ויוסי גינזבורג‪,‬‬ ‫הסבירו לאורחי ה"יום‬ ‫הפתוח" על הזנים החדשים‬ ‫של פרי הדר‪ ,‬המפותחים‬ ‫במסגרת המו"פ בשיתוף עם‬ ‫מכון וולקני‪ ,‬כמובן‪.‬‬ ‫לאורך הביתן נפרשה כרזה‬ ‫מרהיבה‪ ,‬ותחת הכותרת‪:‬‬ ‫“מהנגב עד הגליל‪ ,‬בעמק‬ ‫ובהר ‪ -‬שה"מ מטביע את איציק מלכה ‪ -‬על רקע הכרזה‬ ‫חקלאות המחר"‪ ,‬הודפסו המדהימה של שה"מ‬

‫אנשי העמותה למען זכויות החיות “אנונימוס"‪ ,‬הפועלים מזה כשנתיים‬ ‫נגד בניית לולי הסוללה‪ ,‬במסגרת הרפורמה שיזם משרד החקלאות‬ ‫לשלוחת ההטלה‪ ,‬לא נחים על זרי הדפנה וממשיכים בקמפיין במלוא‬ ‫המרץ‪ .‬באתר העמותה הופיעו לאחרונה‪ ,‬בשידור חי‪ ,‬שלוש תרנגולות‬ ‫הכלואות בכלוב סוללה שרוחבו ‪ 33‬ס"מ‪ ,‬גובהו ‪ 45‬ס"מ ועומקו ‪ 40‬ס"מ‪.‬‬ ‫פעילי “אנונימוס" התקינו במקום מצלמה נסתרת‪ ,‬המתעדת בשידור חי‪,‬‬ ‫‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬את חייהן הצפופים של תרנגולות מטילות בתעשיית‬ ‫הביצים הישראלית‪.‬‬ ‫“טפטופים" שואל ‪ -‬למה אתם מחכים? רוצו ללול לבדוק אם לא שמו‬ ‫לכם מצלמה‪...‬‬

‫תעמולה זולה‬ ‫בתגובה לסרטון שהציגה “אנונימוס"‪ ,‬הגיב לולן‪ ,‬המזדהה בשם אליק‪,‬‬ ‫כי “אין מילים בפי‪ ,‬פרט לשאט נפש מהצגת הדברים‪ ,‬כאילו זה מייצג את‬ ‫כל הלולנים‪ .‬זו פשוט תעמולה זולה‪ ,‬בנוסח שמזכיר את סרטי התעמולה‬ ‫מימי גרמניה! אנו מגדלים בתאים גדולים יותר‪ ,‬שניים בתא ולא שלושה‪,‬‬ ‫והלול מאוורר ונקי‪ .‬אני מכיר את שאר המגדלים אצלנו ביישוב וכולם‬ ‫נוהגים כמונו‪ .‬לקחת את הדוגמה הנ"ל ולהציגה כמייצגת‪ ,‬זה כמו להראות‬ ‫מי שאוכל שניצל כרוצח‪ ,‬לאחר צילומי תקריב של עוף חמוד המובל‬ ‫לשחיטה ‪ -‬ואני בטוח שגם ב'אנונימוס' אוכלים שניצלים"‪.‬‬ ‫אחי‪ ,‬הסכמתי עם כל דבריך‪ ,‬אבל לגבי המשפט האחרון‪ ,‬אני לא כל‬ ‫כך בטוח‪.‬‬

‫באו לישראל כדי ללמוד על ניהול מים‬

‫‪ 26‬אנשי מקצוע‪ ,‬מ‪ 11-‬מדינות ברחבי העולם‪ ,‬הגיעו ב‪ 25-‬באוקטובר‬ ‫לישראל כדי להשתתף בתוכנית הכשרה בניהול מים בחסות מש"ב ‪-‬‬ ‫המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ‪ .‬התוכנית‪ ,‬שמועברת‬ ‫חקלאות‬

‫‪77‬‬


‫קמפיינים‬ ‫לראשונה‪ :‬גמ"ח “חסדי עגבניות"‬

‫ע"י מכון הערבה ללימודי סביבה בשיתוף פעולה עם מרכז ההכשרה ע"ש‬ ‫גולדה מאיר‪ ,‬בהר הכרמל (‪ ,)MCTC‬מתמקדת בתפקיד המגדר בניהול מים‬ ‫ובפיתוח‪.‬‬ ‫תוכנית ההכשרה מספקת לאנשי מקצוע מהמגזר הפרטי והציבורי הזדמנות‬ ‫לרכוש ידע בסוגיות מים ובהקשר המגדרי שלהן‪ .‬המשתתפים‪ ,‬שמגיעים‬ ‫מירדן‪ ,‬אתיופיה‪ ,‬וייטנאם‪ ,‬ניגריה‪ ,‬אוגנדה‪ ,‬קולומביה‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬קניה‪,‬‬ ‫נפאל‪ ,‬מיאנמר ותאילנד‪ ,‬לומדים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כיצד לפתח וליישם באופן‬ ‫יעיל אסטרטגיות רלוונטיות לטיפול בסוגיות אלו במדינות המוצא שלהם‪.‬‬ ‫רוב המשתתפים בתוכנית מועסקים ע"י הממשלות במדינותיהם‪ ,‬בעיקר‬ ‫במשרדי המים‪ ,‬הסביבה‪ ,‬החקלאות והפיתוח‪ .‬חלקם עובדים עבור ארגונים‬ ‫לא ממשלתיים‪ ,‬וחלקם עובדים במגזר הפרטי‪ .‬התוכנית מתקיימת במכון‬ ‫הערבה ללימודי סביבה‪ ,‬הממוקם בקיבוץ קטורה שבערבה‪.‬‬

‫מחירי העגבניות המרקיעים שחקים‪ ,‬בתקופה האחרונה‪ ,‬לא השאירו את‬ ‫פעילי ארגון “חסדי נעמי"‪ .‬אדישים‪ .‬הכול על העגבנייה של חסד‪ ,‬או אם‬ ‫תרצו הגמ"ח הראשון לעגבניות‪.‬‬ ‫בארגון “חסדי נעמי" חוו את “משבר העגבניות"‪ ,‬כשמצד אחד הופסקו‬ ‫כמעט כליל תרומות העגבניות‪ ,‬ומצד שני המשפחות דורשות ולוחצות לקבל‬ ‫עגבניות‪ .‬הרב יוסף כהן‪ ,‬יו"ר “חסדי נעמי"‪ ,‬כינס את פעילי הארגון וביקשם‪,‬‬ ‫כצו השעה‪ ,‬להפסיק את ההתרמה הכללית ולהתמקד כולם בגיוס תרומות‬ ‫של עגבניות‪ ,‬שכן “מדובר במוצר בסיסי לכל בית‪ ,‬ובתקופת זו משפחות רבות‬ ‫פשוט לא קונות עגבניות"‪.‬‬ ‫פעילי הארגון אכן נרתמו למשימה ותוך מספר ימים חולקו למעלה מ‪2-‬‬ ‫טון עגבניות! המשפחות הנזקקות‪ ,‬ששמחו מאוד לקבל את העגבניות היקרות‪ ,‬הודו‬ ‫וברכו את “חסדי נעמי"‪ ,‬על היוזמה הברוכה‪.‬‬ ‫“חסדי נעמי" מחלק מדי חודש‬ ‫למעלה מ‪ 300-‬טון פירות וירקות‪,‬‬ ‫מלבד מצרכי המזון היבשים ושאר‬ ‫המוצרים בקירור‪ ,‬המחולקים‬ ‫ב‪ 40-‬מוקדי חלוקה ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫פעילות הארגון מתקיימת בזכותם‬ ‫של ‪ 4,000‬מתנדבים ומתנדבות‬ ‫מכל גוני קשת הציבור העושים את‬ ‫מלאכתם נאמנה בכל ימות השנה‪.‬‬ ‫עוד על פעילות העמותה ניתן‬ ‫לקבל באתר‪:‬‬ ‫יו"ר חסדי נעמי‪ ,‬הרב יוסף כהן‪,‬‬ ‫‪www.naomi. org.il1‬‬ ‫בחלוקת עגבניות לנזקקים‬

‫חובה ‪ -‬משקל על אריזות פירות וירקות‬ ‫בעקבות תלונות שהגיעו לרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן‪ ,‬בעניין העדר‬ ‫משקל על פירות וירקות ארוזים הנמכרים ברשתות השיווק‪“ :‬שופרסל"‪“ ,‬קו‪-‬‬ ‫אופ"‪ ,‬ו"רשת שיווק השקמה"‪ ,‬שבבעלות רמי לוי; הורתה הממונה על הרשות‬ ‫להגנת הצרכן והסחר ההוגן‪ ,‬עו"ד תמר פינקוס‪ ,‬להציג על גבי אריזות הירקות‬ ‫והפירות למיניהם הן את משקל המוצר באריזה‪ ,‬הן את מחירו והן את המחיר‬ ‫ליחידת מידה‪.‬‬ ‫הממונה על הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן התירה לרשתות לבצע את‬ ‫ההנחיה תוך ‪ 7‬ימים מיום קבלת ההודעה‪ .‬אי ביצוע ההודעה תהווה עבירה‬ ‫נמשכת ותגרור נקיטת הליכים‪ .‬בנוסף להודעות שנשלחו לרשתות הנ"ל‪ ,‬יצאה‬ ‫הנחיית ממונה בהתאם לכלל רשתות השיווק ולכלל העוסקים‪ .‬ההוראה נכנסת‬ ‫לתוקפה החל מה‪ 7-‬בנובמבר ‪.2010‬‬

‫קמפיינים‬ ‫מועצת הלול ומשרד החקלאות בונים על לולה‬ ‫במסגרת הרפורמה המוצעת בלולי ההטלה בישראל‪ ,‬יוחלפו הלולים‬ ‫הישנים והצפופים הצמודים לבתי המגורים במושבים‪ ,‬בעיקר בצפון‪,‬‬ ‫בלולים מודרניים‪ ,‬בהם יגדל משמעותית שטח המחייה של המטילות‪.‬‬ ‫כחלק מהפעילות ההסברתית לציבור הצרכנים והלולנים‪ ,‬המועצה לענף‬ ‫הלול ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬יוצאים בימים אלה בקמפיין ברשת‬ ‫האינטרנט‪ ,‬שמובילה אותו לולה (‪ Lula‬מהמילה לול)‪ ,‬בובת תרנגולת‬ ‫ענק‪ ,‬המציגה את חוויות המעבר לדירה חדשה במסגרת הרפורמה‪,‬‬ ‫המגדילה לה את הבית‪.‬‬ ‫לולה עומדת בראש המאבק לטובת רפורמת הלולים‪ ,‬ובחייה האישיים היא‬ ‫תרנגולת מטילה‪ .‬ללולה יש פרופיל ובלוג ב"קפה דה מארקר"‪ ,‬בו היא מעלה‬ ‫פוסטים אודות רפורמת הלולים וחשיבותה‪ ,‬מאמרים‪ ,‬תמונות וסרטוני וידיאו‪,‬‬ ‫יוצרת חשיפה ועניין בקרב הגולשים‪ ,‬עונה על שאלות ורוכשת חברים מדי יום‪.‬‬ ‫הפוסטים כולם זוכים לתגובות רבות‪http://cafe.themarker.com/ .‬‬ ‫‪ /user/395852‬ללולה יש גם עמוד ב"פייסבוק" תחת השם “מגדילים‬ ‫לתרנגולת לולה את הבית"‪,‬‬ ‫שנכון לרגע זה מונה למעלה‬ ‫מ‪ 2,000-‬אוהדים‪http:// .‬‬ ‫‪www.facebook.com/‬‬ ‫‪lulathechicken‬‬ ‫כצעד נוסף להטמעת‬ ‫חשיבות אישור רפורמת‬ ‫הלולים‪ ,‬לולה מצטלמת לסרטון‪,‬‬ ‫בו היא מפצירה באנשים לקחת‬ ‫את דירת החדר הקטנטונת בה הבובה לולה ‪ -‬מפצירה באנשים‬ ‫היא גרה‪ .‬בסרטון לולה נראית לקחת את דירת החדר הקטנטונת בה‬ ‫תולה מודעות עם מספר טלפון‪ .‬היא גרה‬

‫כאשר מחייגים למספר הרשום במודעה‪ ,‬מגיעים למענה קולי המסביר יותר‬ ‫את משנת הרפורמה‪ .‬המודעה אודות הדירה למסירה מתפרסמת גם בלוחות‬ ‫נדל"ן באינטרנט (יד ‪ ,win-win ,2‬אגורה ועוד)‪.‬‬ ‫‪www.flix.co.il/tapuz/myPage.asp?id=3430635‬‬

‫חדש במילקי “שטראוס" ‪ -‬מילקי שלוק‬ ‫קבוצת “שטראוס" השיקה בקטגוריית המעדנים את‪“ ‬מילקי שלוק" ‪-‬‬ ‫“מילקי" ששותים בשלוק באמצעות וואפל גליל מצופה שוקולד‪ ,‬המצורף‬ ‫למארז “מילקי" להעצמת חווית האכילה‪ .‬המהלך ילווה בקמפיין פרסום‬ ‫באמצעות משרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי ‪ .R&Y‬שיכלול קמפיין‬ ‫טלוויזיה‪ ,‬אינטרנט ופייסבוק‪ .‬מנהל שיווק דנונה ומעדנים‪ ,‬יונתן אלבום‪,‬‬ ‫אמר כי “מילקי"‪ ,‬כמותג פורץ דרך‪ ,‬ממשיך לחדש לא רק דרך מוצרים‬ ‫חדשים אלא גם דרך דרכים חדשות חווייתיות לצריכה‪.‬‬ ‫באוגוסט האחרון‪ ,‬שבר “מילקי" את שיא מכירות כל הזמנים עם‬ ‫‪ 20‬מליון ‪(  ₪‬על‪-‬פי סטורנקסט) והמחקרים מראים שמעדן “מילקי"‬ ‫אהוב וחזק מתמיד על ידי צרכניו הנאמנים‪“ .‬מילקי שלוק" מגיע במארז‬ ‫שישייה‪ ,‬הכולל ‪ 6‬גליליות שוקולד לחוויה מרבית‪.‬‬

‫“מילקי שלוק"‪ ,‬להעצמת חוויית האכילה‬

‫חקלאות‬

‫‪78‬‬


‫מינויים‬ ‫“אגרקסקו" יוצאת לדרך חדשה‬ ‫במעמד שר החקלאות‪ ,‬שלום שמחון‪ ,‬התקיים ב‪ 14-‬לנובמבר בקיבוץ‬ ‫זיקים אירוע הפרידה משלמה תירוש‪,‬‬ ‫מנכ"ל “אגרקסקו"‪ ,‬ששימש בתפקידים‬ ‫רבים ב"אגרקסקו" (מ‪ ,)1994-‬הפורש‬ ‫לאחר ‪ 16‬שנים כמנכ"ל החברה‪ .‬האירוע‬ ‫התקיים במשק זהבי‪ ,‬שבבעלות עזריאלי‬ ‫זהבי‪ ,‬המוכר לכולם בגידול פלפלי הצ'ילי‬ ‫החריפים והאיכותיים שלו‪ ,‬המיוצאים‬ ‫לחו"ל באמצעות “אגרקסקו"‪ .‬כזכור‪,‬‬ ‫הודיע תירוש על פרישתו לפני כחודש‬ ‫וחצי‪ .‬ועדה לאיתור מנכ"ל “אגרקסקו"‪,‬‬ ‫בחנה את המועמדים השונים לתפקיד שלמה תירוש ‪ -‬אירוע‬ ‫ולבסוף בחרה בדוד בונדי‪ ,‬מי שכיהן במשך פרידה‬ ‫שנים רבות כמנכ"ל חברת השילוח ‪DHL‬‬ ‫בישראל‪ ,‬כמנכ"ל החדש של “אגרקסקו"‪,‬‬ ‫שתפקידו יהיה להצעיד את החברה לעידן‬ ‫ההפרטה ולאתגרים העומדים בפניה‬ ‫במאה ה‪.21-‬‬ ‫בתוך כך‪ ,‬כבר החלו להסתמן שינויים‬ ‫קלים בהנהלה הבכירה של “אגרקסקו‪:‬‬ ‫נוקי נויפלד‪ ,‬ששימש עד כה כמנהל מוצר‬ ‫ירקות שורש‪ ,‬מונה בנוסף לתפקידו זה‬ ‫כמנהל אגף הירקות במקומו של עמוס נוקי נויפלד ‪ -‬מנהל אגף‬ ‫אור‪ ,‬שיישאר בחברה‪ ,‬אך עדיין לא מונה הירקות וירקות שורש‬ ‫לתפקיד חדש‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מי שעבד במשך שנים ארוכות‬ ‫ב"אגרקסקו"‪ ,‬רני פרידלנדר‪ ,‬מנהל השיווק של “אגרקסקו"‪ ,‬שאף התמודד‬ ‫על תפקיד המנכ"ל החדש של “אגרקסקו"‪ ,‬הודיע על התפטרותו מהחברה‪.‬‬ ‫את מקומו של פרידלנדר יתפוש לעת עתה יעקב (מלצ'י) מלינוביץ‪,‬‬ ‫שימשיך לנהל במקביל את חטיבת הלוגיסטיקה של “אגרקסקו"‪.‬‬

‫רן ישראלי ‪ -‬מנכ"ל ברמד‬ ‫רן ישראלי מונה לתפקיד מנכ"ל חברת “ברמד" במקומו של יהודה בכר‪,‬‬ ‫המנכ"ל הוותיק‪ ,‬שמסיים את תפקידו כמנכ"ל לאחר ‪ 16‬שנים ב"ברמד"‪.‬‬ ‫ישראלי‪ ,‬בן ‪ ,45‬נשוי ואב לשני ילדים‪ ,‬הינו בעל תואר ראשון בכלכלה‬ ‫ומנהל עסקים‪ .‬ישראלי עובד בחברת “ברמד" כעשר שנים‪ .‬בעבר כיהן‬ ‫כמנהל מערכות מידע וסמנכ"ל כספים‪ .‬עם מינויו לתפקיד אמר ישראלי‬ ‫כי חזונו העסקי הוא “להמשיך ולשמור על מעמדה של ‘ברמד'‪ ,‬כחברה‬ ‫משמעותית בתחום המים‪ ,‬עם דגש על ערך מוסף בחדשנות ובמוצרים‬ ‫מובילים בתחום‪ ,‬בחיסכון במים ובשיפור הבטחת הספקת המים ללקוח"‪.‬‬

‫אורי טירולר ‪ -‬מנכ"ל יקב הרי גליל‬ ‫אורי טירולר‪ ,‬מקיבוץ שניר‪ ,‬התמנה למנכ"ל יקב הרי גליל שבקיבוץ‬ ‫יראון‪ .‬טירולר מחליף את רונית בדלר‪ ,‬שניהלה את היקב בשש השנים‬ ‫האחרונות‪ .‬טירולר שירת בשייטת ‪ ,13‬בעל תואר ראשון בכלכלה‬ ‫ו‪ MBA-‬מהאוניברסיטה העברית‪ .‬טירולר שימש בעבר במספר תפקידים‬ ‫ניהוליים‪ :‬משנה למנכ"ל ב"עמיעד סינון"‪ ,‬ניהל את מערך השיווק‬ ‫לתעשייה במפעל‪ ,‬שימש כמנהל שיווק חו"ל במפעל “דנפל" בקיבוץ דן‬ ‫והיה סמנכ"ל תפעול ב"לורדן ושות'" של קיבוץ כפר סאלד‪.‬‬ ‫יקב הרי גליל חוגג עשור להקמתו והינו היקב המסחרי הגדול ביותר‬ ‫בגליל‪ .‬היקב הוא בבעלות משותפת של קיבוץ יראון ויקבי רמת הגולן‪.‬‬ ‫השנה יבצרו בכרמי היקב מעל ל‪ 1,300-‬טון ענבים‪ ,‬מהם יופקו ‪ 1.2‬מיליון‬ ‫בקבוקי יין כשרים למהדרין לשוקי ישראל והעולם‪.‬‬

‫בדלר אמרה כי בשנים ‪ 2010-2005‬ביסס והרחיב היקב את קהילת‬ ‫המותג שלו וחיזק את מעמדו כיקב המוביל באיכות וכמות בגליל העליון‪,‬‬ ‫וכי היקף השיווק והמכירות בארץ ובחו"ל הוכפל והביא לצמיחה במחזור‬ ‫הפעילות הכספי של היקב העומד על יותר מ‪ 20-‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫בחודשים הקרובים יסתיים שלב א' בתוכנית ההרחבה ביקב‪ ,‬שיאפשר‬ ‫קליטת ‪ 2,000‬טון ענבים‪,‬‬ ‫אולם חביות נוסף ואולם‬ ‫לביקבוק‪ .‬בשלוש השנים‬ ‫הקרובות צפוי יקב הרי‬ ‫גליל להגיע לייצור של ‪1.7‬‬ ‫מיליון בקבוקים‪ .‬היקב‬ ‫מייצר ‪ 13‬יינות‪ ,‬מתוכם‬ ‫עשרה יינות זניים שחלקם‬ ‫צעירים וחלקם מתיישנים‬ ‫בחבית‪.‬‬

‫אורי טירולר ‪ -‬מנכ"ל יקב‬ ‫הרי הגליל החדש‬

‫רונן זקצר ‪ -‬מנכ"ל צח"מ אפיקים‬ ‫רונן זקצר מונה לתפקיד מנכ"ל חברת “צח"מ אפיקים"‪ ,‬המתמחה‬ ‫בפיתוח‪ ,‬ייצור ושיווק ציוד למכוני חליבה‪ .‬זקצר מונה לתפקיד במקומו‬ ‫של יוסי שמר‪ ,‬המנכ"ל העוזב‪.‬‬ ‫חילופי הגברא בחברה בוצעו‬ ‫בעקבות שינויי בבעלות על‬ ‫מניות השליטה בחברה‪ .‬ל"משוב‬ ‫חקלאות" נמסר כי ב"צח"מ‬ ‫אפיקים" צפויים מינויים נוספים‬ ‫במערך הניהול הבכיר‪.‬‬

‫רונן זקצר‪ ,‬מנכ"ל צח"מ‬ ‫אפיקים החדש‬

‫איציק באדר ‪ -‬נבחר ליו"ר גרנות‬ ‫איציק באדר‪ ,‬חבר קיבוץ גבעת חיים מאוחד‪ ,‬נבחר לקדנציה של ‪3‬‬ ‫שנים נוספות‪ ,‬בתפקיד יושב ראש “תאגיד גרנות"‪ ,‬התאגיד הכלכלי‬ ‫הקיבוצי הגדול ביותר במשק‪ ,‬שבבעלות ‪ 41‬קיבוצים ומושבים שיתופיים‬ ‫במישור החוף‪ .‬כך סוכם במסמך הבנות‪ ,‬עליו חתמו באדר והכלכלן רן‬ ‫רונן‪ ,‬מקיבוץ בית אורן‪ ,‬שהודיע כי יתמודד מולו‪ .‬כן סוכם כי משך הכהונה‬ ‫תיקצב בזמן‪ ,‬ככהונת בכירים אחרים ב"גרנות"‪ ,‬ותימשך ‪ 3‬שנים נוספות‪.‬‬ ‫באדר מכהן בתפקיד היו"ר ב‪ 17-‬השנים האחרונות‪“ .‬תאגיד גרנות" רשם‬ ‫ב‪ 2009-‬מחזור של ‪ 3‬מיליארד שקל והוא מחזיק ב‪ 7%-‬ממניות “תנובה"‪,‬‬ ‫במניות חברת “דור אלון"‪ ,‬בעלת השליטה בתשתיות אנרגיה‪ ,‬וברשת‬ ‫תחנות דלק בארץ ובחו"ל‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬מחזיק התאגיד בשליטה‬ ‫ב"רבוע הכחול"‪ ,‬בעלת רשת‬ ‫המרכולים “מגה"‪ ,‬רשת השיווק‬ ‫השנייה בגודלה בישראל ועוד‪.‬‬

‫איציק באדר‪ ,‬נבחר לכהן‬ ‫כיו"ר גרנות לקדנציה נוספת‬ ‫חקלאות‬

‫‪79‬‬


‫חדשות התערוכה‬ ‫האפריקאים באים‬ ‫מספר משלחות של אנשי עסקים וחקלאים מאפריקה יבקרו בתערוכת החקלאות הבינלאומית “אגרו‪-‬משוב" ‪.2011‬‬ ‫שלוש משלחות שונות מגאנה צפויות לבקר בתערוכה‪ ,‬מהן שתיים המונות אנשי מקצוע של חברות חקלאיות שונות‬ ‫בגאנה‪ ,‬המקיימת קשרים דיפלומטיים עם ישראל‪ ,‬ומשלחת שלישית מטעם ארגון ‪Ghana National( GNAFF‬‬ ‫‪ ,)Association for Fishermen & Farmers‬ארגון חוואים ומגדלים של גאנה‪ ,‬המונה כ‪ 15-‬חקלאים ואנשי‬ ‫מקצוע‪ ,‬המתעניינים בטכנולוגיות החקלאיות המפותחות ומיושמות בישראל‪.‬‬ ‫משלחת אפריקאית נוספת שתבקר בתערוכה היא משלחת עסקית בת ‪ 100‬איש מקניה‪ ,‬שחבריה עוסקים בחקלאות‬ ‫ומתעניינים בהבאת טכנולוגיות ופיתוחים ישראלים לקניה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הנהלת “אגרו‪-‬משוב" עושה מאמצים‪ ,‬בשיתוף‬ ‫עם משרדים ממשלתיים ושגרירות קניה‪ ,‬לארח בתערוכה את ד"ר סלי קוסגאי (‪ ,)the Hon' Dr. Sally Kosgei‬שרת‬ ‫החקלאות של קניה‪ ,‬כראש המשלחת הקנייתית‪.‬‬

‫ד"ר סלי קוסגרי‪ ,‬שרת‬ ‫החקלאות של קניה‬

‫להציף את היומן בפגישות עסקים‬ ‫הגדולה שבתערוכה בינלאומית‪ ,‬ואין זה משנה כרגע באיזה תחום‪,‬‬ ‫נעוצה בעובדה שבתוך יומיים‪-‬שלושה ‪ -‬איש העסקים מסוגל לפגוש‬ ‫שורה ארוכה של נציגי חברות ויצרנים‪ ,‬פגישות שלקיומן‪ ,‬ללא התערוכה‪,‬‬ ‫היה נזקק קרוב לוודאי לתקופה של שנה‪-‬שנתיים‪ ,‬כולל הוצאה יקרה על‬ ‫טיסות ושהות בבתי מלון‪.‬‬ ‫אנשי עסקים המעוניינים בקיום פגישות עם אנשי עסקים‪ ,‬שיבקרו‬ ‫בתערוכה‪ ,‬אם במסגרת משלחות‪ ,‬אם כמבקרים פרטיים ואם כמציגים‪,‬‬ ‫מוזמנים לפנות לקבוצת “משוב"‪ ,‬על מנת שנוכל לסייע לכם לארגן שורה‬ ‫של פגישות עם אנשי עסקים שהינכם מחפשים בנושאים בהם אתם‬ ‫מעוניינים ומתעניינים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬זמן מה לפני התערוכה תועלה לאתר קבוצת “משוב" (‪www.‬‬ ‫‪ )mashovgroup.net‬מערכת נטוורקינג‪ ,‬באמצעותה תוכלו לתאם‬ ‫פגישות‪ ,‬גם בלי ליצור קשר טלפוני‪ .‬עם זאת‪ ,‬המערכת מחייבת רישום‬ ‫מסודר של פרטיכם‪ ,‬על מנת שנוכל למסור לכם את סדר הפגישות שנקבע‬ ‫עבורכם‪.‬‬ ‫בדומה לתערוכות “אגרו‪-‬משוב" שהתקיימו בשנים האחרונות‪ ,‬גם‬ ‫בתערוכת “אגרו‪-‬משוב" ה‪ ,21-‬שתתקיים ב‪ 3-2-‬במארס ‪ ,2011‬יועמדו‬ ‫לצורך קיום הפגישות חדרי ישיבות רבים במתחם התערוכה‪ ,‬שיעמדו‬ ‫לרשות המציגים‪ ,‬המשלחות ואנשי העסקים שנקבעו להם פגישות‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬כנהוג בתערוכות “אגרו‪-‬משוב"‪ ,‬יוקם גם בתערוכה זו ביתן‬ ‫ה‪ ,V.I.P-‬של קבוצת “משוב"‪ ,‬שגם בו יתקיימו פגישות עסקיות‬ ‫מרתוניות לאורך כל ימי התערוכה‪.‬‬

‫חקלאות‬

‫‪80‬‬

‫פגישות עסקיות‪ ,‬בתערוכת “אגרו‪-‬משוב" ‪,2010‬‬ ‫שנקבעו מראש באמצעות מערכת הנטוורקינג‬


‫נציגות “משוב" בתערוכת ‪MACFRUT‬‬ ‫פאני פחימה ולירון מזרחי‪ ,‬נציגות קבוצת‬ ‫“משוב"‪ ,‬המארגנת מדי שנה את התערוכה‬ ‫והוועידה החקלאית הבינלאומית “אגרו‪-‬‬ ‫משוב"‪ ,‬הציגו בתערוכה הבינלאומית‬ ‫“מקפרוט" (‪ - )MacFrut‬לשיווק תוצרת‬ ‫חקלאית‪ ,‬שהתקיימה באוקטובר האחרון‬ ‫בעיר צ'סנה‪ ,‬שבאיטליה‪ .‬במהלך התערוכה‬ ‫שיווקו נציגות משוב את התערוכה‬ ‫והוועידה החקלאית הבינלאומית “אגרו‪-‬‬ ‫משוב" ה‪ ,21-‬שתתקיים ב‪ 3-2-‬במארס‬ ‫‪ ,2011‬גני התערוכה‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬בהשתתפות‬ ‫מציגים רבים ומשלחות רבות מחו"ל‪.‬‬ ‫יצוין כי נציגי תערוכת “אגרו‪-‬משוב"‬ ‫מבקרים ומשווקים את התערוכה‬ ‫פאני פחימה עם משה עמר‪ ,‬מנכ"ל משתלת “טיבשתיל"‪,‬‬ ‫בתערוכות חקלאיות רבות‪ ,‬המתקיימות לירון מזרחי‪ ,‬בתערוכת ‪MacFrut‬‬ ‫במהלך השנה ברחבי העולם ובהן‬ ‫בתערוכת ‪MacFrut‬‬ ‫תערוכת “הורטיפייר" (‪,)HortiFair‬‬ ‫באמסטרדם‪ ,‬הולנד‪ ,‬תערוכת “סימה" (‪ ,)SIMA‬בפריז‪ ,‬צרפת‪ ,‬תערוכת‬ ‫‪ ,)Logistica‬שבברלין‪ ,‬גרמניה‪ ,‬תערוכת “הימה" (‪ ,)Heima‬שבבולוניה‪,‬‬ ‫“פראש אנטליה" (‪ ,)Frsh-Antalya‬שבתורכיה‪ ,‬תערוכה “אינדאגרה"‬ ‫איטליה‪ ,‬תערוכת “סיטבי" (‪ ,)SITEVI‬שבמחוז “מונטפליאה"‪ ,‬שבדרום‬ ‫צרפת ותערוכות נוספות‪.‬‬ ‫(‪ ,)IndAgra‬שבבוקרשט‪ ,‬רומניה‪ ,‬תערוכת “פרוטלוגיסטיקה" (‪Fruit-‬‬

‫מביאים את המזרח הרחוק לתערוכה‬ ‫זה לא סוד שהמשקל הכלכלי העולמי נוטה היום יותר ויותר לכיוון‬ ‫המזרח הרחוק‪ .‬שתי מדינות הענק‪ ,‬סין והודו‪ ,‬מתפתחות וצומחות בקצב‬ ‫מדהים והצמיחה הכלכלית הרבה כוללת גם את ענפי החקלאות השונים‪.‬‬ ‫בהנהלת “אגרו‪-‬משוב" ה‪ 21-‬מתמקדים בהבאת משלחות אנשי עסקים‬ ‫מהמזרח הרחוק‪ ,‬כמו גם מעוד מדינות שזוכות לצמיחה כלכלית מוגברת‬ ‫בעשור האחרון כגון רוסיה ומדינות מזרח אירופה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מחלקת‬ ‫השיווק הבינלאומית של “אגרו‪-‬משוב" אינה מזניחה יעדים מסורתיים‬ ‫של התערוכה כגון מדינות במזרח התיכון‪ ,‬אפריקה‪ ,‬מערב אירופה‪.‬‬ ‫מחלקת השיווק הבינלאומית של “אגרו‪-‬משוב"‪ ,‬בשיתוף פעולה‬ ‫עם נספחויות מסחריות ישראליות במדינות שונות‪ ,‬פועלות להבאת‬ ‫משלחות רבות ככל האפשר לתערוכה ‪ -‬חלקן במסגרת תוכנית “שביט"‬ ‫של מכון היצוא הישראלי‪ .‬בין המדינות המתעניינות בתערוכה (בעיקר‬ ‫בטכנולוגיות חקלאיות מישראל ובהשקעה ישראלית משותפת בארצם)‪,‬‬ ‫אפשר למנות את אוקראינה‪ ,‬איטליה‪ ,‬רומניה רוסיה‪ ,‬הודו‪ ,‬טייוואן‪,‬‬ ‫אנגליה והולנד‪.‬‬ ‫‪ f‬הודו ‪ -‬משלחות רבות תגענה מטעם המדינה (הממשלה המרכזית)‪.‬‬ ‫אנשי העסקים המושקעים בחקלאות בהודו‪ ,‬מעוניינים להכיר טכנולוגיות‬ ‫ישראליות ולהכיר את השוק החקלאי הישראלי‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנם מציגים‬ ‫רבים מהודו‪ ,‬העוסקים בתחום מצעים לגידול (מצע מנותק)‪ .‬אנו בקשר‬ ‫עם ארגון חקלאי‪ ,‬המארגן לנו משלחת רשמית מטעם המדינה‪.‬‬ ‫‪ f‬סין ‪ -‬חברות סיניות שונות יציגו בעיקר בתחום החממות‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫תהיה משלחת עסקית חקלאית שמאורגנת בשיתוף עם מכון ישראל‪-‬סין‪.‬‬ ‫משלחת נוספת מסין מגיעה מחברה סינית‪ ,‬שמשמשת נציג של קבוצת‬ ‫“משוב" במדינות אסיה ופועלת להבאת משלחות מסין‪ ,‬טייוואן‪ ,‬הונג‪-‬‬ ‫קונג‪ ,‬סינגפור וממדינות נוספות‪ .‬בימים הקרובים‪ ,‬אמור איש הקשר שלנו‬ ‫להעביר לנו את פרטי המשלחות מטעמו‪.‬‬ ‫‪ f‬ארה"ב ‪ -‬מעבר למשלחת של אנשי עסקים ממדינת ‪ ,OHIO‬כולם‬ ‫עסקים הקשורים לחקלאות בענפים שונים‪ ,‬תקים קרן הנגב והיוזמה‬ ‫החקלאית המשותפת אוהיו‪-‬ישראל ביתן גדול בתערוכה‪ ,‬בה תצגנה‬

‫פגישה עסקית בתערוכת "אגרו משוב" ‪2010‬‬ ‫כ‪ 20-‬עד ‪ 50‬חברות שונות בתחום החקלאות והגינון רובן מקליבלנד‬ ‫וסביבתה‪.‬‬ ‫‪ f‬הרשות הפלשתינאית ‪ -‬בימים אלו‪ ,‬אנו עובדים עם מכון פרס‬ ‫לשלום על הבאת משלחת המונה עשרות חקלאים פלשתינאיים מהגדה‬ ‫המערבית‪.‬‬ ‫‪ f‬מערב אירופה ‪ -‬בנוסף‪ ,‬אנו במגעים עם מספר חברות עימן נפגשנו‬ ‫בתערוכת מקפרוט (‪ )MacFrut‬באיטליה‪ .‬מדובר בחברות אריזה‪,‬‬ ‫שכנראה יסגרו על ביתן אצלנו בתערוכה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בחודש נובמבר הקרוב‬ ‫אנחנו נוסעים לבקר בארבע תערוכות שונות בהולנד‪ ,‬צרפת‪ ,‬איטליה‬ ‫ורומניה‪ ,‬ואלו יעזרו לנו גם בקידום והבאת משלחות ומציגים‪ .‬כפי‬ ‫שציינתי הרשימה אינה סופית והיא תמשיך להתעדכן‪.‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪81‬‬


‫פרסום בכל העיתונים‬ ‫הלוח החקלאי הכפול‬

‫‪ „www.agromashov.net‬דרוש‬ ‫מודעות חוק תכנון ובניה „ מכרזים „ הודעות משפטיות‬ ‫חיפוש עובדים‪ ,‬חיפוש עבודה‪ ,‬משקים למכירה‪ ,‬למכירה טרקטורים‪,‬‬ ‫כלים חקלאים‪ ,‬חממות מכונות מיון‪ ,‬עגלות‪ ,‬פרות‪ ,‬סוסים ועוד‬ ‫התקשר עכשיו‪08-6273838 :‬‬

‫בנייה‪ ,‬תוספות או שינויים בבתים פרטים‪ ,‬במבני ציבור‪ ,‬בחממות‬ ‫חריגות‬ ‫מרכז הבמבוק‪-‬חלוץ בענף הבמבוק‪,‬‬ ‫למכירה‬ ‫להשכרה‬ ‫מתמחה במוצרים וידע על הצמח‪.‬‬ ‫‪ .1‬לנדיני ‪ REXDT 85‬מטעים עם‬ ‫להשכרה או העברה‬ ‫ועוד‪...‬לכל מטרה‬ ‫חקלאים‪ ,‬בתי אריזהמיכלים דולב‬ ‫במקום ניתן להשיג מוטות ומבני במבוק‪ ,‬קבינה ובלי קבינה לבחירתך‪ ,‬מודל‬ ‫מבניםמכסת מים בין‬ ‫שתילים‪ ,‬ייעוץ‪ ,‬סדנאות והרצאות‪.‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫לפרטים‪-‬רן ליכטנר‪-‬מרכז הבמבוק‬ ‫‪ .2‬לנדיני ‪ 130 LEGEND‬כ"ס מודל‬ ‫רח' ירושלים ‪ 35‬כרכור ‪37076‬‬ ‫‪ 2000‬כחדש כולל קבינה ומזגן‬ ‫נייד‪054-5436609-‬‬ ‫‪ .3‬מקורמיק ‪ ,CX 100‬שנת ‪ 2002‬עם‬ ‫אתר‪www.bamboocenter.net-‬‬ ‫קבינה ומזגן‬ ‫דוא"ל‪ .4 bamboocenter1@gmail.com-‬מקורמיק ‪ ,CX 105‬שנת ‪2005‬‬ ‫כולל קבינה ומזגן‬ ‫‪ .5‬מקורמיק ‪ ,MTX 140‬מודל ‪2003‬‬ ‫להשכרה או למכירה‬ ‫כולל קבינה ומזגן‬ ‫דונם‬ ‫‪35‬‬ ‫פעיל‬ ‫חממות תבלינים‬ ‫לפרטים‬ ‫במחיר‬ ‫פתוח‪,‬‬ ‫חממות ‪ +‬שטח‬ ‫‪ 054-7070808‬שמעון‬ ‫אטרקטיבי‪ ,‬כולל בית אריזה ‪+‬‬ ‫‪ 03-9622215‬משרד‬ ‫משרדים‪ ,‬כולל קרוונים‬ ‫להשכרה‬ ‫לעובדים ‪,04-6400973‬‬ ‫קרוב לנתב"ג חממה תעשיתית‬ ‫‪050-2025555 ,04-6400630‬‬ ‫רצפת בטון‪ ,‬מידות ‪ 20‬מ'* ‪29‬‬ ‫מ'* ‪ 5.5‬מ'*‪.‬‬ ‫גלריה משרדים ומחסן ‪ 200‬מר'‪,‬‬ ‫דרוש‬ ‫שולחנות גידול‪/‬מכירה‪.‬‬ ‫שותף משקיע לחוות פרחים‬ ‫מערך השקיה וחשמל‪ .‬חצר‬ ‫באפריקה‪ ,‬מינימום ‪,250,000$‬‬ ‫מגודרת כ‪ 2,000-‬מר'‪.‬‬ ‫אפשרות לפיתוח‬ ‫מתאים לכל שימוש חקלאי‪.‬‬ ‫‪menahel711@walla.co.il‬‬ ‫לפרטים‪052-2515142 :‬‬

‫‪ 45,000‬קו"ב ‪ 40,000 -‬קו"ב‬

‫חקלאית‪ ,‬תעשיה‪ ,‬ועוד‪...‬‬ ‫לתקופות ארוכות וקצרות‬ ‫‪050-5211084‬‬ ‫פקס‪04-6650029 :‬‬

‫למכירה‬ ‫ממיינת אוטה הולנדית ‪ 3‬ערוצים‬ ‫כולל מצלמה משופרת וסינגלטור‬ ‫חדשה‪ .‬מטופלת ושמורה‬ ‫לפרטים‪ :‬שמעון ‪052-4260528‬‬

‫למכירה‬ ‫פרופילים‪ ,‬נעילת פוליאטילן‬ ‫מאלומיניום תוצרת חברת עזרום‪,‬‬ ‫כ‪ 20-‬דונם‬ ‫עקיבא ‪052-3993303‬‬ ‫‪261.......................‬‬

‫לשיתוף פעולה בגידול חדש‬ ‫לפרטים נוספים‪:‬‬ ‫יואב ‪050-8313780‬‬

‫‪ ,2003‬במצב מצויין ‪,08-8565222‬‬ ‫‪057-7717397 ,057-7707809‬‬

‫ארציים‪ ,‬במקומונים ובשפה הערבית‬ ‫בעיתונים‬ ‫מאהר‬

‫שרות אמין‪ ,‬מהיר במחירים אטרקטיביים‬ ‫‪054-7882173‬‬ ‫‪052-6381203‬‬ ‫‪265.......................‬‬

‫לפנות לפנינה מקבוצת משוב‬ ‫‪ ,0502155444‬פקס ‪086230950‬‬ ‫טל‪,086273838 :‬‬ ‫דרושות חממות לא מאוישות‬ ‫כיסוי)שבע )בית משוב(‬ ‫באר‬ ‫‪118‬גם ללא‬ ‫רח‘ החלוץ(אפשרות‬ ‫למכירה שופל וולבו ‪,120-L‬‬

‫טרקטור ניו הולנד ‪ 75‬כ"ס שנת ‪2003‬‬ ‫‪ +‬מרסס דגניה ‪ 1500‬ליטר שנת ‪2002‬‬ ‫לפרטים ‪ 057-7708151‬אשר‬

‫פרסום בכל העיתונים‬ ‫מודעות חוק תכנון ובניה „ מכרזים „‬ ‫הודעות משפטיות „ דרושים‬

‫עבודות גינון ופיתוח בהנהלת‬ ‫אגרונום ‪052-2719331‬‬

‫קבוצת משוב בצמיחה‬ ‫דרושים מנהלי תיקי לקוחות‬

‫חריגות בנייה‪ ,‬תוספות או שינויים בבתים‬ ‫פרטים‪ ,‬במבני ציבור‪ ,‬בחממות‪ ,‬מבנים‬ ‫חקלאים‪ ,‬בתי אריזה ועוד‪...‬‬

‫תיאור התפקיד‪:‬‬ ‫לחברתנו דרושים מנהלי תיקי לקוחות לעבודה בעלת חשיבות רבה‪,‬‬ ‫מאתגרת ודינמית‬ ‫הצטרפו לצוות המנצח של קבוצת משוב‬ ‫שכר בסיס‪+‬תגמולים גבוהים‪ ,‬קידום ופיתוח אישי‪!.‬‬ ‫העבודה הינה במשרה מלאה‬

‫בעיתונים ארציים‪ ,‬במקומונים ובשפה הערבית‬

‫כישורים נדרשים‪:‬‬ ‫ניסיון במכירות שטח‪ -‬יתרון‬ ‫יכולת מכירה מצויינת דרייב גבוה למכירות‪ ,‬נמרצות ויוזמה‬ ‫אוריינטציה מכירותית ושירותית‪ -‬זיהוי פוטנציאל מכירה‪ ,‬ויכולת שכנוע‬ ‫יכולת תפקוד תחת לחץ וריבוי משימות‬ ‫יכולת ניהול מו"מ‬ ‫נכונות לעבודה לטווח ארוך‬ ‫ידע שפות שונות‪ -‬יתרון‬ ‫יכולת ביטוי רהוטה‬ ‫יכולת עבודה עצמאית‬ ‫יחסי אנוש טובים‪ ,‬אחראיות וחריצות‬ ‫רישיון נהיגה‪ -‬חובה‬

‫קורות חיים לשלוח לפקס ‪08-6230950‬‬ ‫חקלאות‬

‫‪82‬‬

‫שרות אמין‪ ,‬מהיר במחירים אטרקטיביים‬

‫לפנות לפנינה מקבוצת משוב‬ ‫טל‪ ,0502155444 ,086273838 :‬פקס ‪086230950‬‬ ‫רח‘ החלוץ ‪ 118‬באר שבע )בית משוב(‬


‫חקלאות‬

‫‪83‬‬


‫חקלאות‬

‫‪84‬‬

mashov-262  

????? 0889334041 !!!!! ,,,,,,, ‫הצומח‬ ‫לענפי‬ ‫מהדורה‬ ‫ש"ח‬ 25 ‫תשע"א‬ ‫כסלו‬ ,2010 ‫נובמבר‬ ,262 '‫מס‬ ‫גיליון‬ ‫מיוחד‬ ‫גיליון‬ ‫הגפן‬...

Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you