Page 1

‫עיתון הבוגרים של בית הספר למינהל עסקים‬

‫מנהלים‬ ‫גיליון ‪ | 11‬אפריל ‪2012‬‬

‫יזמות עסקית‬

‫יוצרים עולמות חדשים‬

‫מתוך הגיליון‪:‬‬

‫בלוגים עושים אקזיט‬ ‫טכנולוגיות פיננסיות‬ ‫המנכ"ל בן ‪15‬‬ ‫מיוחד‪ :‬פרק מספר של יולי זיו‬


‫עסקים‬ ‫עסקים‬ ‫למינהל‬ ‫למינהל‬ ‫הספר‬ ‫הספר‬ ‫בית‬ ‫בית‬ ‫סדנת היזמות‬

‫”לגעת במחר‪“...‬‬

‫אירוע היזמות של בית הספר למינהל עסקים!‬

‫יום ראשון‪ ,20.5.2012 ,‬בין השעות ‪17:00-20:00‬‬

‫סדנת היזמות בבית הספר למינהל עסקים‪ ,‬המסלול האקדמי המכללה למינהל מאפשרת לסטודנטים בעלי רעיונות‬ ‫יזמיים ורוח יזמית לחוות את התהליך היזמי הלכה למעשה‪.‬‬ ‫הרעיון העומד מאחוריה הנו לסייע לסטודנטים לממש רעיון למיזם‪ .‬הרעיונות שיוצגו באירוע נמצאים בשלב הבשלות‪,‬‬ ‫ממש לקראת מימוש‪.‬‬ ‫האירוע מיועד ליזמים‪ ,‬אנשי עסקים‪ ,‬משקיעים‪ ,‬אנשי קרנות הון סיכון‪ ,‬חממות וגופים עסקיים וממשלתיים‪.‬‬ ‫הרצאת אורח‪ - Mr. Jack Sim :‬יזם סדרתי ומהפכני מסינגפור‬ ‫המיזמים שיוצגו הם בתחום‪:‬‬ ‫… העצמת חווית הצפייה האקטיבית לאוהדי ספורט‬ ‫… טכנולוגיית ניטור לגיל השלישי‬ ‫… אפליקציית פרסום למובייל‬ ‫… אפליקציית אימון אישי מושכל במכוני כושר‬

‫האירוע יתקיים‪:‬‬ ‫בקמפוס המסלול האקדמי‪ ,‬המכללה למינהל‬ ‫שד' יצחק רבין ‪ ,7‬ראשון לציון‬ ‫ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום ומחייבת הרשמה מראש‪..‬‬

‫להרשמה‪www2.colman.ac.il/yaz :‬‬ ‫לפרטים וברורים‪rev@012.net.il :‬‬


‫עיתון הבוגרים של בית הספר למינהל עסקים‬

‫גיליון ‪ | 8‬דצמבר ‪2008‬‬

‫תוכן עניינים‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪28‬‬

‫דבר העורך‬ ‫אנו שמחים להציג בפניכם את גיליון ‪ 11‬של מגזין מנהלים‪,‬‬ ‫המוקדש השנה לנושא יזמות עסקית‪.‬‬ ‫הכתבות בגיליון מציגות מגוון של תחומים יזמיים‪ ,‬נקודות‬ ‫למחשבה וכלים מעשיים‪ .‬חשוב היה לנו להציג גם סיפורים‬ ‫אישיים של יזמים‪ ,‬משום שהתהליך שעברו והדרך שבה‬ ‫התמודדו עם קשיים עשויים לשמש השראה עבור אחרים‪.‬‬ ‫המשותף לכל הסיפורים הוא תמהיל של נכונות ליטול סיכון‪,‬‬ ‫דבקות במשימה וחיבור בין אנשים ‪ -‬כל אלה לשם בניית דבר‬ ‫חדש‪ .‬יש לזכור‪ ,‬שלמרות שהקונוטציה המיידית של המונח‬ ‫'יזמות' היא הקמת עסק חדש‪ ,‬הרי שעשייה יזמית ניתן למצוא‬ ‫גם בחברות קיימות ובקרב מנהלים ותיקים‪.‬‬ ‫מצב היזמות בישראל‪ ,‬על פי מט"י‪ ,‬הוא מדאיג‪ .‬שיעור‬ ‫ההישרדות של עסקים קטנים ובינוניים בארץ הוא מהנמוכים‬ ‫בעולם‪ .‬שיעור ההישרדות בשנתיים הראשונות עומד על ‪,58%‬‬ ‫לעומת ‪ 96%‬בפורטוגל ו‪ 88%-‬בשבדיה ובאוסטרליה‪ .‬בשנה‬ ‫החמישית שיעור ההישרדות יורד ל‪ .30%-‬נתון מעניין נוסף הוא‬ ‫היחס ההפוך בין גיל היזם לסיכוי להצלחתו בישראל‪ .‬הסיכוי‬ ‫הסטטיסטי של יזמים מתחת לגיל ‪ 30‬לשרוד הינו ‪ ,59%‬בין‬ ‫גיל ‪ ,31-40‬הסיכוי יורד ל‪ 27%-‬ומעל לגיל ‪ - 41‬ל‪ .14%-‬לבסוף‪,‬‬ ‫תרומתה של השכלה אקדמית היא גורם מובהק להצלחה; ‪52%‬‬ ‫מהעסקים שהקימו יזמים בעלי השכלה אקדמית יצליחו לשרוד‪,‬‬ ‫לעומת ‪ 38%‬מהעסקים שהקימו יזמים ללא השכלה אקדמית‪.‬‬ ‫נתון זה מעורר תהיה‪ ,‬מדוע ניסיון‪ ,‬אשר נרכש לאורך שנים‪ ,‬אינו‬ ‫מהווה מקדם הצלחה גבוה‪.‬‬ ‫אנו מקווים שהמגזין יצליח לעורר דיון ולהצמיח רעיונות מעניינים‪.‬‬

‫דבר הדיקאן‬ ‫בוגרים בתעשייה‬ ‫חדשות‬ ‫חממת הזנק | סדנת היזמות שמולידה עסקים חדשים‬ ‫מדינת הסטארטאפים | יוסי טורכספא‪ :‬חדשנות ותעוזה ישראלית‬ ‫ההנאה שברווחיות | גל מור‪ :‬בלוגים שעושים אקזיט‬ ‫העסק מתרחב | רענן קריב‪ :‬דיני העסקת עובדים‬ ‫היבטים פיננסיים ביזמות | אילנית הלפרין ומיקי בלומנטל‬ ‫יזם נוצר | בני נוער מקימים חברה‬ ‫עסק טוב | עירד אייכלר‪ :‬יזמות חברתית‬ ‫שינוי יזום | מלי אלקובי‪ :‬לשנות את מוסר העבודה הישראלי‬ ‫אחריות לכל החיים | יונתן מנוחין‪ :‬בידול אחראי ויתרון העסק הקטן‬ ‫יזם בדם | בני פלומן‪ :‬אש ושמה יזמות‬

‫קריאה מהנה‪,‬‬

‫רבדים של יזמות | זיו סגל‪ :‬טכנולוגיות פיננסיות‬ ‫בנימין פלומן‬

‫מתוך הספר של יולי זיו‪ :‬מיזם מאתר תוכן‬

‫עורך ראשי‪:‬‬ ‫‪Education Marketing‬‬ ‫‪www.education-marketing.co.il‬‬

‫לתגובות ולהערות‪:‬‬

‫‪flumanb@gmail.‬‬ ‫‪com‬‬

‫כתיבה‪ ,‬עריכה והפקה‪:‬‬ ‫טלי גלסקי‬ ‫‪galskyt@gmail.com‬‬

‫‪flumanb@gmail.com‬‬

‫עיצוב‪:‬‬ ‫סטודיו ארטיק‬ ‫‪03–6164502‬‬

‫|‬

‫דפוס‪:‬‬ ‫שיא קופי‬ ‫‪03–6911155‬‬

‫ט ל ' ‪0 7 7 –8 8 6 6 0 8 1 ,0 5 2 –4 2 0 3 0 4 3 :‬‬


‫דבר הדיקאן‬

‫ב‬

‫ימים אלו אנו עוסקים בגיבושו של פורום בוגרים ייעודי ומיוחד לבית הספר למינהל עסקים‪ .‬אתם‬ ‫לבטח ערים לכך‪ ,‬כי במהלך השנתיים האחרונות יזמו המחלקות השונות בבית הספר אירועים‪ ,‬כנסים‬ ‫והרצאות בתחומי העניין השונים של הבוגרים ובתחומי הדעת השונים‪ .‬האירוע האחרון היה כנס בוגרי‬ ‫חשבונאות‪ ,‬שבו ‪ -‬בנוסף למפגש המרגש של בוגרי המחלקה לדורותיהם ‪ -‬הענקנו למספר מרצים מובילים מהמחלקה‬ ‫ציונים לשבח על תרומתם המהותית לקידום המקצועי של הבוגרים‪ .‬בתקופה הקרובה‪ ,‬אנו מתכוונים להרחיב פעילות זו‬ ‫בצורה ניכרת‪ .‬נשמח לשמוע את דעתכם ולקבל בשמחה וברצון כל רעיון‪ ,‬עצה ונכונות לסייע לנו לחזק את הקשר עם‬ ‫קהילת הבוגרים‪ ,‬שבה אנו כה גאים‪.‬‬ ‫עיתון המנהלים הוא עוד אמצעי לחיזוק הקשר המתמשך והמתהדק עמכם‪ ,‬קהיליית הבוגרים‪ ,‬והמהדורה הנוכחית‬ ‫מוקדשת רובה ככולה לנושאים הקשורים לתחומי היזמות‪.‬‬ ‫תחום היזמות קרוב במיוחד לליבי‪ ,‬שכן לפני כעשור התנסיתי גם אני בייזום והקמה של חברה העוסקת בפיתוח מוצרי‬ ‫תוכנה לשוק הביטוח והבריאות‪ .‬ליוויתי את החברה בכל השלבים‪ ,‬החל מאיתור הצורך‪ ,‬גיבוש הרעיון‪ ,‬גיוס הלקוחות‬ ‫הראשונים‪ ,‬גיוס עובדים‪ ,‬פיתוח היישומים‪ ,‬ניהול הפרויקטים‪ ,‬החריגה מלוחות זמנים ותקציב‪ ,‬בעיות של תזרים מזומנים‪,‬‬ ‫דוחות כספיים‪ ,‬תפעול ניהול ומעל לכל ‪ -‬ארגון ומשאבי אנוש‪ .‬אין לי ספק‪ ,‬שההיכרות עם תחומי הידע של מינהל עסקים‬ ‫מסייעת רבות בקידום הנושאים הללו‪.‬‬ ‫במסגרת גיליון זה‪ ,‬בחרנו לחשוף אתכם לסוגיות המרכזיות הקשורות בתחומי האסטרטגיה והיזמות‪ ,‬הן מן הפן התיאורטי‬ ‫והן מן הפן המעשי‪ .‬אני שמח להציג בפניכם מגוון מאמרי דעה ואירועים שנכתבו על ידי ציבור המרצים והבוגרים של‬ ‫בית הספר שלנו‪.‬‬ ‫בסוף אוקטובר ‪ ,2011‬פתחנו את שנת הלימודים האקדמית תשע"ב‪ .‬אני גאה בכך שההקפדה על תנאי קבלה גבוהים‬ ‫והמוניטין ‪ -‬שיצר לעצמו בית הספר לאורך השנים ‪ -‬הביאו לידי כך ששנת הלימודים נפתחה עם יותר מ‪ 4,700-‬סטודנטים‬ ‫לתואר ראשון ובתכניות השונות לתואר שני‪.‬‬ ‫בשנת הלימודים הנוכחית פתחנו תכנית לימודים חדשה ויחידה מסוגה בישראל לקראת התואר ‪ - MBT‬מוסמך במיסוי‬ ‫עסקי‪ .‬לתואר זה לומדים כעת כ‪ 90-‬סטודנטים‪ ,‬מתוכם כ‪ 45-‬ממלאי תפקידים בכירים ברשות המיסים‪ .‬מדובר בתואר‬ ‫שני ייחודי בישראל‪ ,‬המיועד לעורכי דין ולרואי חשבון‪ ,‬הרואים את עיסוקם ותחום התעניינותם בהיבטים השונים והמגוונים‬ ‫של נושאי המיסוי העסקי‪.‬‬ ‫התכנית לתואר משותף ‪ EMBA‬עם ברוך קולג'‪ ,‬המשויך לאוניברסיטת העיר ניו יורק‪ ,‬סיימה בימים אלו בקרת איכות‬ ‫קפדנית של המועצה להשכלה גבוהה‪ ,‬וכולי תקווה כי נזכה לאישור פתיחתה בתקופה הקרובה‪ .‬תכנית זו‪ ,‬המיועדת‬ ‫לאוכלוסיית המנהלים ואשר תתנהל כולה בשפה האנגלית‪ ,‬תועבר על ידי מיטב המרצים מבית הספר שלנו ומארה"ב‪,‬‬ ‫ובמסגרתה יבלו הסטודנטים מספר שבועות בקמפוס האוניברסיטה בניו יורק‪ .‬התואר שיוענק יהיה משותף לשני המוסדות‪.‬‬ ‫זוהי תכנית ייחודית בישראל והיא בעלת אותם מאפיינים של התכנית קלוג‪-‬רקאנטי בפקולטה לניהול של אוניברסיטת‬ ‫תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫אין לי ספק‪ ,‬כי המוניטין שצבר בית הספר במהלך עשרות שנות קיומו‪ ,‬החתירה למצוינות אקדמית‪ ,‬איכות הסגל האקדמי‬ ‫והמנהלי ואתם ‪ -‬הבוגרים התופשים עמדות מפתח בכל רובדי המשק הישראלי ‪ -‬מהווים את סוד ההצלחה שלנו‪ ,‬ועל כך‬ ‫תודתנו‪ .‬כולנו גאים בבית הספר‪ ,‬ואכן יש על מה‪ .‬אני שמח כי בכל היוזמות החדשות ‪ -‬וישנן רבות כאלה ‪ -‬נוטלים חלק‬ ‫פעיל בוגרים של בית הספר‪ ,‬אשר מקדישים בשמחה זמן וחשיבה לקידומו של בית הספר‪ ,‬ועל כך נתונה להם תודתי‪.‬‬ ‫אני שב ומצהיר‪ ,‬כי דלתי פתוחה בפניכם וכי אשמח לשמוע ולשתף פעולה בכל רעיון או מיזם הכורך את בית הספר עם‬ ‫שוק העבודה והאקדמיה לצורך המשך פריחתו של בית הספר והעצמת "גאוות היחידה" שכן‪ ,‬המוניטין של בית הספר‬ ‫הוא המוניטין שלכם‪ ,‬והצלחתכם הינה הצלחתנו‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫פרופ' עדי ערמוני‬ ‫דיקאן בית הספר למינהל עסקים‬ ‫‪Business.dean@hdq.colman.ac.il‬‬

‫‪4‬‬

‫המסלול האקדמי המכללה למינהל‬


‫בוגרים בתעשייה‬ ‫רפי בבלר‬

‫שלושה בוגרים של בית הספר מכהנים‬ ‫השנה בתפקידים בכירים בפירמת ראיית‬ ‫החשבון והייעוץ העסקי ‪ BDO‬זיו האפט‬

‫יוני שקולניק‬

‫תפקיד‪ :‬סמנכ"ל פרויקטים ושירותי לקוח‪,‬‬ ‫חברת ‪.Anyclip‬‬

‫תפקיד‪ :‬מנהל שיווק‪ ,‬הנספחות המסחרית‬ ‫של שגרירות קוריאה‪.‬‬

‫לימודים‪ :‬תואר ראשון במינהל עסקים‪ ,‬המסלול‬ ‫האקדמי המכללה למינהל‪.‬‬

‫לימודים‪ :‬תואר ראשון במדעי המחשב‬ ‫ובמתמטיקה בהצטיינות יתרה; תואר שני‬ ‫במינהל עסקים )התמחות בשיווק וניהול‬ ‫בינ"ל(‪ ,‬המסלול האקדמי המכללה למינהל‪.‬‬

‫רזומה‪ :‬מנהל פרויקטים בכיר ומנהל תחום מובייל‬ ‫בחברת ‪ ;The Nation Traffic‬לפני כן‪ ,‬מנהל‬ ‫מחלקת פרויקטים בחברת ‪ ;CastUp Israel‬לפני‬ ‫כן‪ ,‬דירקטור ניהול פרויקטים ושירותים מקצועיים‬ ‫בחברת ‪.Exent Technologies Ltd‬‬

‫סיון בורפקר‬

‫רזומה‪ :‬הקמת חברה לליווי וייעוץ לחברות‬ ‫בתהליכי גיוס והשקעה; לפני כן‪ ,‬יועץ עסקי‬ ‫בכיר ב–‪.Ernst & Young‬‬

‫אילן גת‬

‫תפקיד‪ :‬רו"ח שותפה‪.Baker Tilly ,‬‬

‫תפקיד‪ :‬מנכ"ל דיויד שילד ישראל‪.‬‬

‫לימודים‪ :‬תואר ראשון במינהל עסקים‪,‬‬ ‫התמחות בחשבונאות‪ ,‬המסלול האקדמי‬ ‫המכללה למינהל‪ .‬בוגרת שנת השלמה של‬ ‫בית הספר‪.‬‬

‫לימודים‪ :‬תואר ראשון במינהל עסקים‬ ‫בהצטיינות ותואר שני במינהל עסקים‪,‬‬ ‫המסלול האקדמי המכללה למינהל‪.‬‬

‫רזומה‪ :‬מנהלת ביקורת בכירה בפירמה;‬ ‫לפני כן‪ ,‬עוזרת הוראה בחוג לחשבונאות‪,‬‬ ‫במסלול האקדמי המכללה למינהל‪.‬‬

‫מאור אבגיל‬

‫רזומה‪ :‬בעשור האחרון כיהן בתפקידים שונים‬ ‫בחברה‪ :‬כסמנכ"ל מכירות ושיווק‪ ,‬כמנכ"ל‬ ‫הפעילות הבינלאומית ואחראי להקמה וניהול של‬ ‫סניפי החברה בבייג'ין‪ ,‬ניו יורק ומוסקבה‪ .‬לפני כן‪,‬‬ ‫כיהן כמנהל המכירות של חברת ‪ AIG‬ישראל‪.‬‬

‫אלדד ברק‬

‫עדי שלום‬ ‫תפקיד‪ :‬רורו"ח‪ ,‬שותף באשכול המיסים‪.‬‬ ‫לימודים‪ :‬תואר ראשון במינהל עסקים‪ ,‬התמחות‬ ‫בחשבונאות‪ ,‬המסלול האקדמי המכללה למינהל‪.‬‬ ‫רזומה‪ :‬במהלך אחת עשרה השנים האחרונות‬ ‫עוסק בייעוץ מס‪ ,‬בעיקר בתחום מיסוי ישראל‪,‬‬ ‫לרבות הכנת דוחות אישיים‪ ,‬דיוני שומות בתחום‬ ‫הניכויים חברות ומלכ"רים‪ ,‬דיוני שומות בתיקי‬ ‫יחידים וחברות‪ ,‬מיסוי מענקי פרישה‪ ,‬מיסוי‬ ‫תמריצים לעובדים‪ ,‬ביטוח לאומי ומתן חוות‪-‬‬ ‫דעת בסוגיות מס שונות‪.‬‬

‫טל דולב‬ ‫תפקיד‪ :‬שותף ייעוץ וביקורת מערכות מידע‬ ‫במוסדות פיננסיים‪.‬‬ ‫לימודים‪ :‬תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות‪ ,‬אונ'‬ ‫בן‪-‬גוריון; תואר שני במינהל עסקים‪ ,‬המסלול‬ ‫האקדמי המכללה למינהל‪.‬‬ ‫רזומה‪ :‬במהלך עשר השנים האחרונות ניהל‬ ‫תחומי פעילות שונים בקבוצות ייעוץ וביקורת‬ ‫מערכות מידע במשרד ‪ BDO‬זיו האפט; לפני כן‪,‬‬ ‫עסק ביזמות בתחום טכנולוגיות מידע‪.‬‬

‫דנה גוטסמן‬

‫תפקיד‪ :‬ליווי פיננסי ופנסיוני ללקוחות‪.‬‬

‫תפקיד‪ :‬נשיא ומנכ"ל תדיראן טלקום ש‪.‬מ‪.‬‬

‫תפקיד‪ :‬שותפה ומנהלת קבוצת ניהול סיכונים‪.‬‬

‫לימודים‪ :‬תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים‪,‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה; תואר שני במינהל עסקים‪,‬‬ ‫המסלול האקדמי המכללה למינהל‪.‬‬

‫לימודים‪ :‬תואר ראשון במינהל עסקים וחשבונאות‬ ‫ותואר שני במינהל עסקים בהצטיינות‪ ,‬המסלול‬ ‫האקדמי המכללה למינהל‪.‬‬

‫רזומה‪ :‬ותק של ‪ 10‬שנים בשוק ההון כסמנכ"ל‬ ‫מכירות בבית השקעות תמיר פישמן‪ ,‬מנהל‬ ‫תחום שיווק ישיר בבית השקעות אי‪.‬בי‪.‬אי ויועץ‬ ‫השקעות בבנק אגוד‪.‬‬

‫רזומה‪ :‬מזה שנתיים בתדיראן‪ ,‬כמחצית התקופה‬ ‫תחת הבעלות החדשה )קבוצת שלמה שמלצר(‪.‬‬ ‫לפני כן‪ ,‬עסק בייעוץ כלכלי במשרד הפרופ' יצחק‬ ‫סוארי‪ ,‬בפיתוח עסקי ובשוק ההון‪.‬‬

‫לימודים‪ :‬תואר ראשון במנהל עסקים התמחות‬ ‫בחשבונאות‪ ,‬המסלול האקדמי המכללה למינהל;‬ ‫תואר שני במינהל ציבורי התמחות ביקורת‬ ‫פנימית‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬ ‫רזומה‪ :‬במהלך עשר השנים האחרונות כיהנה‬ ‫בתפקידי ניהול שונים בפירמת ראיית החשבון‬ ‫‪ BDO‬זיו האפט‪.‬‬

‫אפריל ‪2012‬‬

‫‪5‬‬


‫חדשות << חדשות << חדשות << חדשות << חדשות <<‬ ‫ספר חדש של ד"ר דפנה קריב‪ ,‬מבית הספר למינהל עסקים‬ ‫‪.Female entrepreneurship and the New Venture Creation‬‬ ‫ספר שכולו מוקדש ליזמות הנשית‪ ,‬בהסתכלות בינלאומית‪ .‬הספר מאורגן סביב נושאים שונים שבקדמת‬ ‫השיח האקדמי ביזמות הנשית‪ ,‬כגון דילמות של בית ועבודה‪ ,‬היבטים של מימון עסק יזמי‪ ,‬תפקודים יזמיים‬ ‫שסטריאוטיפית נקשרים לתכונות גבריות ולא נשיות )למשל‪ ,‬לקיחת סיכונים‪ ,‬פרואקטיביות(‪ .‬הספר מורכב‬ ‫מדיון סביב נושאים תוך הישענות על תיאוריות ומודלים ביזמות הנשית‪ ,‬ושילוב של סיפורי מקרה שלוקטו‬ ‫מבכירי החוקרים בעולם בתחום היזמות נשית‪ .‬המסר של הספר הוא שאין בכוחן של תכונות או אסטרטגיות‬ ‫נשיות או גבריות כדי להבטיח הצלחה יזמית‪ ,‬אלא שילוב של הללו יחד‪ .‬הוצאת ‪.Routledge, NY‬‬

‫הכנס השנתי השני בנושא‬ ‫הדרכה ולמידה במאה ה‪21-‬‬

‫בית הספר למינהל עסקים קיים בחודש פברואר את‬ ‫הכנס השנתי השני של הדרכה ולמידה במאה ה‪.21-‬‬ ‫הכנס עסק בסוגיות הנוגעות לעיצוב תהליכי למידה‬ ‫בעידן טכנולוגי‪ ,‬והשתתפו בו‬ ‫אנשי הדרכה‪ ,‬מנהלי למידה‪,‬‬ ‫מנהלי משאבי אנוש‪ ,‬מנהלי‬ ‫ידע ומנהלים של תהליכי‬ ‫חדשנות‪.‬‬ ‫אנשי הדרכה ולמידה‬ ‫בארגונים מתמודדים כיום ד"ר יעל רז‪-‬לפידות‪,‬‬ ‫עם סוגיות רבות הנוגעות ראש המחלקה לייעוץ‬ ‫וניהול משאבי אנוש‬ ‫לעיצוב תהליכי הלמידה‪.‬‬ ‫בכלל זה‪ ,‬כיצד לנהל את המתח בין מתן אחריות‬ ‫ללמידה ללומד לבין שליטה ובקרה של גוף ההדרכה‪,‬‬ ‫בין הצורך לתת מענה מהיר לבין מתן מענה איכותי‪,‬‬ ‫ובין למידה פורמלית ללמידה לא‪-‬פורמלית‪.‬‬ ‫הכנס של הדרכה ולמידה עסק בשאלות אלו ואחרות‪,‬‬ ‫תוך הדגמה ודיון בדרכי התמודדות של ארגונים‬ ‫בעיצוב ויישום תהליכי הדרכה ולמידה אפקטיביים‪,‬‬ ‫נוכח ההכרה הגוברת בחשיבותם בעידן של שינויים‪.‬‬

‫כנס‪ :‬אחריות פלילית‬ ‫בדיני המס של מייצג‬

‫המחלקה לחשבונאות ערכה בחודש מאי האחרון‬ ‫כנס בנושא אחריות פלילית בדיני המס של מייצג‪.‬‬ ‫בין המרצים‪:‬‬ ‫פרופ' יורם עדן‪ ,‬רו"ח‪ ,‬ראש המחלקה לחשבונאות‬ ‫)דאז(; השופטת דניאלה שריזלי‪ ,‬בית משפט השלום‪-‬‬ ‫ת"א; עו"ד פיני רובין; ד"ר אלי גילבאי‪ ,‬עו"ד‪ ,‬רו"ח‪,‬‬ ‫מנהל התכנית לתואר שני ‪ - MBT‬מיסים בעסקים;‬

‫‪6‬‬

‫המסלול האקדמי המכללה למינהל‬

‫גב' אלה רובינק‪ ,‬עו"ד‪ ,‬פרקליטת מחוז ת"א‪-‬מיסוי‬ ‫וכלכלה‪ .‬הנחה‪ :‬אלי אור‪ ,‬רו"ח‪ ,‬עו"ד‪ ,‬ראש התכנית‬ ‫המשותפת למינהל עסקים‪-‬חשבונאות ומשפטים‬ ‫במסלול האקדמי המכללה למינהל‪.‬‬

‫כנס‪" :‬סליחה‪,‬‬ ‫מי האחראי פה?"‬

‫בין אחריות תאגידית לאחריות הורית –‬ ‫אתגרים ופתרונות מזווית חדשה‬ ‫בית הספר קיים בקיץ האחרון כנס משותף עם מכון‬ ‫אדלר בנושא האחריות‪ .‬האחריות תופסת מקום‬ ‫חשוב בחיינו האישיים והמקצועיים כאחד‪ .‬כהורים‪,‬‬ ‫אנו נדרשים להיות אחראים על ילדינו‪ ,‬ובה בעת‬ ‫לפתח את אחריותם האישית כך שיגדלו להיות‬ ‫מבוגרים אחראיים‪ .‬כמנהלים‪ ,‬כמחנכים וכקובעי‬ ‫מדיניות‪ ,‬מופנית כלפינו ציפייה דומה ביחס לעובדינו‪,‬‬ ‫ללקוחותינו‪ ,‬ולכל מחזיקי העניין שלנו‪.‬‬ ‫במפגש השני בנושא משפחה ועסקים עסקו‬ ‫מומחים מהמגזר העסקי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הציבורי והאקדמי‪,‬‬ ‫באתגרים ובמורכבויות שמציבות דרישות אלה‪,‬‬ ‫ויצביעו על הפתרונות המשותפים שניתן ללמוד‬ ‫מההקשרים השונים ומהניסיון בשטח‪.‬‬ ‫המרצים‪ :‬אנאבלה שקד‪ ,‬ראש ביה"ס לפסיכותרפיה‬ ‫ומנהלת אקדמית של ביה"ס למאמנים‪ ,‬מכון אדלר;‬ ‫פרופ' אורן קפלן‪ ,‬סגן דיקאן וראש תכנית ‪MBA‬‬ ‫בפסיכולוגיה עסקית וניהולית; ד"ר רקפת שטראוס‪,‬‬ ‫מנכ"ל‪ ,‬מכון אינסייט; פרי לוי‪ ,‬מנהלת תקשורת‬ ‫אינטראקטיבית ותוכן‪ ,‬קבוצת שטראוס; יניב ויצמן‪,‬‬ ‫מנכ"ל ‪ ,teenk‬פתרונות שיווק לנוער; שירלי קנטור שני‪,‬‬ ‫אסטרטגיה עסקית‪-‬חברתית; אסנת הראל‪ ,‬מנכ"לית‬ ‫מכון אדלר; דור הררי ‪ -‬פסיכולוג חינוכי‪ ,‬מרצה ומנחה‬ ‫בכיר במכון אדלר ובסמינר הקיבוצים; ד"ר טל שביט‪,‬‬ ‫ראש המחלקה למימון‪ ,‬בית הספר למינהל עסקים‪,‬‬

‫המסלול האקדמי המכללה למינהל; רמי פנחס‪,‬‬ ‫סמנכ"ל משאבי אנוש של חברת ‪.Better Place‬‬

‫רשתות חברתיות –‬ ‫‪ revolution‬או ‪?evolution‬‬

‫מפגש הסיום השנתי השני של הסטודנטים בקורס‬ ‫יסודות השיווק התקיים ב‪ 10-‬בינואר בהנחיית דוד‬ ‫שטרית‪ ,‬מרכז לימודי יסודות השיווק בביה"ס למינהל‪-‬‬ ‫עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל‪ .‬המפגש‬ ‫כלל את שלב הגמר של תחרות השיווק )שהתקיימה‬ ‫בין למעלה מ‪ 250-‬קבוצות מקרב הסטודנטים(‬ ‫ושאליו עלו ‪ 12‬הקבוצות שזכו במקום הראשון בכל‬ ‫כיתה‪ .‬הקבוצות הציגו פרזנטציה קצרה בת ‪ 5‬דקות‪,‬‬ ‫שבמסגרתה נדרשו להציג סרטון וידאו שערכו בעצמם‪.‬‬ ‫במקום הראשון בתחרות זכתה קבוצת ‪.Sleepwalker‬‬ ‫זוהי גלולה מרכיבים טבעיים נגד עייפות מצטברת‪,‬‬ ‫המעניקה ‪ 6‬שעות שינה באופן מיידי‪ .‬במקום השני‬ ‫צ'ייסרומט‪ ,‬ובמקום השלישי ‪ .alcoholic‬בתום הצגת‬ ‫הפרזנטציות ניתנה הרצאת אורח של מנהל השיווק‬ ‫של ‪ Nike‬ישראל‪ ,‬מר יניב כהן‪.‬‬

‫אפ"י – סטודנטים שופטים‬ ‫בתחרות שיווק ופרסום‬

‫גם השנה שפטו סטודנטים מהתמחות בשיווק‬ ‫ופרסום של בית הספר באפ"י ‪ -‬תחרות השיווק‬ ‫והפרסום האפקטיבי‪ .‬מטרת התחרות לתרום לטיפוח‬ ‫המצוינות השיווקית באמצעות מתן הערכות ופרסים‬ ‫למצטיינים‪ ,‬אך לא פחות חשוב‪ ,‬ה‪ Effie -‬מתנהל‬ ‫בשקיפות‪ ,‬ובכך תורם ללמידה ולהפריה הדדית‬ ‫בין החברות‪ .‬התחרות נערכת על ידי המי"ל‪ ,‬איגוד‬ ‫חברות הפרסום בישראל‪ ,‬איגוד השיווק הישראלי‬ ‫והארץ‪-‬דה מרקר‪.‬‬

‫ערב עיון‪ :‬ניהול סיכונים תאגידי‬

‫ערב עיון בנושא ניהול סיכונים תאגידי התקיים בבית‬ ‫הספר למינהל עסקים ב‪ 25-‬בינואר‪ .‬התחום של ניהול‬ ‫סיכונים הפך לנושא מרכזי בהתמודדות של חברות‬ ‫עם הסביבה העסקית החדשה‪ ,‬בעקבות המשבר‬ ‫הכלכלי העולמי שהחל בשנת ‪ ,2008‬קריסות של‬ ‫חברות ובנקים‪ ,‬מעילות ענק ושערוריות פיננסיות‪ ,‬שינוי‬ ‫רגולציה והתפתחות בתחום הממשל התאגידי בארץ‬ ‫ובעולם‪ .‬סיכון מוגדר כתופעה העלולה להתרחש‬


‫חדשות << חדשות << חדשות << חדשות << חדשות <<‬ ‫ולפגוע בהשגת היעדים הארגוניים של התאגיד‪.‬‬ ‫הנזק העלול להיגרם ניתן למדידה על פי סבירות‬ ‫המימוש שלו‪ ,‬ברמה הטכנית‪ ,‬התכנונית או הניהולית‬ ‫וחומרת הפגיעה כתוצאה מהתממשות הסיכון‪.‬‬ ‫ניהול סיכונים חייב להיות חלק בלתי נפרד מניהול‬ ‫פרויקטים‪/‬תחומים בארגונים‪ ,‬ומתבצע לכל אורך‬ ‫חיי הפרויקט‪/‬התחום‪ .‬מטרת ניהול הסיכונים הינה‬ ‫להפחית את השפעת הסיכונים על השגת יעדי‬ ‫התאגיד‪ ,‬או לנצל הזדמנויות להשגת היעדים כאמור‪.‬‬

‫מפגשי הקתדרה לאחריות‬ ‫תאגידית‬

‫הקתדרה לאחריות תאגידית בבית הספר למינהל‬ ‫עסקים מקיימת סדרת הרצאות ייחודיות‪ ,‬אשר‬ ‫כל אחת מהן עוסקת בהיבט שונה ועדכני של‬ ‫התחום‪ .‬לצד התיאוריות והגישות האקדמיות חשוב‬ ‫המפגש הבלתי אמצעי והאישי‪ ,‬ללמוד ולהתרשם‬ ‫כיצד מיושם התחום ב"שטח"‪ ,‬במפגש עם בכירים‬ ‫מובילים‪ ,‬שמממשים ידע זה בסביבה העסקית‬ ‫והניהולית‪ .‬בין ההרצאות שהתקיימו‪ :‬יעקב בורק‪ ,‬איש‬ ‫עסקים‪ ,‬סופר ויו"ר מידות‪" ,‬על שוויוניות ואחריות";‬ ‫עו"ד דידי לחמן מסר‪ ,‬לשעבר המשנה ליועמ"ש‪ ,‬על‬ ‫"עולם חדש של עסקים והשקעות"; סבר פלוצקר‪,‬‬ ‫פרשן ועורך כלכלי ראשי‪ ,‬בידיעות אחרונות‪ ,‬על‬ ‫"כלכלה ומחאה חברתית בראי התקשורת‪ ,‬ואיך‬ ‫דברים שלומדים בגן משפיעים על הצלחת סטארט‪-‬‬ ‫אפים"?; אורני פטרושקה‪ ,‬יזם ואיש היי‪-‬טק‪ ,‬מייסד‬ ‫חברת כרומטיס ופעיל חברתי‪ ,‬על "מפגש הגישות‬ ‫שבין אחריות תאגידית לרגולציה‪ ,‬תקינה ורווח עסקי";‬ ‫פרופ' רונן שמיר‪ ,‬המחלקה לסוציולוגיה באונ' ת"א‪,‬‬ ‫על "קפיטליזם מוסרי"; רונית פישמן אופיר מקב'‬ ‫פישמן על "השקעה חברתית בגישה עסקית" ועוד‪.‬‬

‫הרצאות אורח של המחלקה‬ ‫לאסטרטגיה ויזמות‬

‫המחלקה לאסטרטגיה ויזמות מקיימת הרצאות אורח‬ ‫בנושאים שונים‪ .‬בין ההרצאות שהתקיימו השנה‪ :‬מר‬ ‫שאול שלח‪ ,‬מנכ"ל סולבר‪ ,‬בנושא‪" :‬מצעדי הבראה‬ ‫ועד מיזוג‪/‬רכישה"; מר רביב ברוקמאייר‪ ,‬מנכ"ל הום‬ ‫סנטר‪ ,‬בנושא‪" :‬אסטרטגיות תחרות בענף קמעונאי";‬ ‫מר יעקב הלפרין‪ ,‬מייסד ויו"ר ‪) Nav N Go‬חברה רב‬ ‫לאומית בתחום ‪ ,(GPS‬בנושא‪" :‬אתגרי שווק ומשאבי‬

‫אנוש בחברה גלובלית צומחת"; יורם אשל‪ ,‬דירקטור‬ ‫ב‪,Global Transpor tat ion and Logist ics -‬‬ ‫בנושא‪."Teva International Strategies":‬‬

‫הרצאות אורח של המחלקה‬ ‫לשיווק ופרסום‬

‫המחלקה לשיווק ופרסום אירחה השנה מספר‬ ‫הרצאות אורח‪ .‬בין המרצים‪ :‬מר דוד סרנגה‪ ,‬איש‬ ‫משרד החוץ‪ ,‬האחראי על ההסברה הישראלית‬ ‫ברשתות החברתיות‪ ,‬הרצה בנושא "סוגיות שיווקיות‬ ‫עמן מתמודדת ההסברה הישראלית"; ליאור צורף‬ ‫הרצה מול בוגרי המחלקה בנושא "הטרנדים החדשים‬ ‫בשיווק הדיגיטלי"; סמי פרץ‪ ,‬עורך ‪ ,TheMarker‬בנושא‬ ‫"עסקים ערכים ותקשורת ‪ -‬לקחים מגלי המחאה‬ ‫האחרונים והשפעתם על עולם העסקים"‪.‬‬

‫תעודות הצטיינות‬

‫מלגות מטעם קרן בהרב‬

‫הקרן ע"ש יצחק בהרב העניקה השנה ‪ 20‬מלגות בסך‬ ‫כולל של ‪ 200,000‬שקל‪ .‬זו השנה ה‪ 17-‬שבה מעניקה‬ ‫הקרן מלגות לתלמידי בית הספר‪ .‬מטרתה של קרן‬ ‫בהרב היא לסייע לתלמידי המכללה למינהל לרכוש‬ ‫השכלה‪ ,‬בעיקר אקדמית‪ ,‬בתחום מינהל עסקים‪ ,‬תוך‬ ‫מתן התייחסות ועדיפות מיוחדת לסטודנטים מאזורי‬ ‫עדיפות לאומית‪ ,‬בעלי ילדים‪ ,‬וסטודנטים המבקשים‬ ‫"הזדמנות שניה"‪ .‬עם הקמת הקרן תרמה משפחת‬ ‫בהרב סכום התחלתי של ‪ 100,000‬ש"ח‪ .‬מאז גייסה‬ ‫המשפחה‪ ,‬ממקורותיה וממקורות שונים נוספים‬ ‫תרומות המסתכמות בעשרות אלפי דולרים‪ .‬תמורת‬ ‫כל דולר שמגייסת המשפחה מוסיפה המכללה דולר‬ ‫משלה‪ .‬יצחק בהרב ז"ל‪ ,‬היה קשור בפעילותו למכללה‬ ‫למינהל במשך שנים רבות‪ ,‬בתחילה כסטודנט‬ ‫לחשבונאות ולימים כמרצה ומרכז הקורסים בלימודי‬ ‫חשבונאות וביקורת פנימית‪.‬‬

‫‪ 225‬סטודנטים מהתואר ראשון ו‪ 105-‬סטודנטים‬ ‫מהתואר השני קיבלו תעודות הצטיינות בשנה החולפת‪.‬‬

‫מלגות לסטודנטים‬

‫בית הספר חילק בשנת הלימודים הקודמת ‪23‬‬ ‫מלגות לסטודנטים בתואר ראשון בסך של ‪172,200‬‬ ‫שקל‪ ,‬ו‪ 8-‬מלגות לסטודנטים בתואר שני בסך‬ ‫‪ 44,350‬שקל‪ .‬בנוסף‪ ,‬חולקו ‪ 39‬מלגות לסטודנטים‬ ‫לחשבונאות בסך כולל של ‪ 136,000‬שקל‪ .‬המלגות‬ ‫נתרמו על ידי משרדי רו"ח‪ ,‬בוגרים ומרצים‪.‬‬

‫מסדנת היזמות‬ ‫לחצי‪-‬הגמר ב"אקזיט ‪"11‬‬ ‫מרגישים שהטלפון החכם הופך אתכם לאיים‬ ‫בודדים? לליאור יהודה‪ ,‬סטודנט לחשבונאות‬ ‫בבית הספר‪ ,‬יש רעיון לשעשוי לעזור‪ .‬יהודה )‪,(28‬‬ ‫שהשתתף בסדנת היזמות החדשה של בית‬ ‫הספר‪ ,‬עלה לאחרונה לשלב חצי‪-‬הגמר בתחרות‬ ‫"אקזיט ‪ ,"11‬עם רעיון לאפליקציה יוצאת דופן‬ ‫לסמארטפון‪ .‬על פי הרעיון שלו‪ ,‬ניתן יהיה לנטרל‬ ‫אפליקציות אחרות בטלפון‪ ,‬כדי שאלה לא‬ ‫יפריעו לפעילות אחרת כגון‪ :‬מפגש חברתי‪ ,‬בילוי‬ ‫במסעדה או לימודים לבחינה‪.‬‬

‫טקס חלוקת המלגות לשנת ‪2012‬‬

‫קהילת ‪ HR‬מובילים את‬ ‫המשאב האנושי‬

‫זו השנה הרביעית בה מתקיימים מפגשי קהילת ‪,HR‬‬ ‫העוסקים בסוגיות שונות של עולמות התוכן של משאבי‬ ‫אנוש ולמידה בארגונים‪ .‬השנה נכחו במפגשים‪ :‬אפרת‬ ‫אגסי‪ ,Social Recruiting Specialist ,‬גוגל ישראל;‬ ‫מעין זוסמן‪ ,‬אחראית שיווק ומיתוג גיוסי‪ ,‬אינטל ישראל ‪-‬‬ ‫במסגרת מפגש שעסק בנושא גיוס בעידן של רשתות‬ ‫חברתיות וכן שלי גורדון‪ ,‬סמנכ"ל פיתוח ארגוני וניהול‬ ‫כישורים‪ ,‬אמדוקס; ד"ר גיא ענב‪ ,‬לשעבר מנהל תחום‬ ‫פיתוח הדרכה ותהליכי למידה‪ ,‬סלקום ‪ -‬במסגרת‬ ‫מפגש שעסק בנושא ניהול טאלנטים בארגונים‪.‬‬ ‫עוד על הפרק מפגש בנושא אושר בעבודה שיעסוק‬ ‫בתרומה וההשפעה של פיתוח גישה חיובית בסביבת‬ ‫העבודה וכן מפגש בנושא סוגיות משפטיות במשאבי אנוש‬ ‫ חידושים בחקיקה‪ .‬תוכלו להתעדכן ולעקוב אחר פעילות‬‫הקהילה בדף שלנו בפייסבוק‪facebook.com/colman.hr :‬‬ ‫ובבלוג המחלקה‪.blogs.colman.ac.il/mbahr :‬‬ ‫אפריל ‪2012‬‬

‫‪7‬‬


‫חממת הזנק‬

‫ה‬

‫ראיון עם‪:‬‬ ‫דפנה קריב‬

‫חשבתם שבאקדמיה מקבלים‬ ‫רק תיאוריה עם נגיעות קלות‬ ‫של פרקטיקה? סדנה חדשה‬ ‫נותנת לסטודנטים הזדמנות‬ ‫להקים מיזמים משלהם‪ ,‬תוך‬ ‫ליווי של מנטורים‪ ,‬אנשי‬ ‫תעשייה ויועצים צמודים‬

‫‪8‬‬

‫המסלול האקדמי המכללה למינהל‬

‫רבה מתייחסים אל מוסד הלימודים ‪-‬‬ ‫שבו רכשו השכלה‪ ,‬כאל חממה‪ .‬פרקטי‬ ‫ככל שיהיה המסלול שבוחרים ‪-‬‬ ‫התמיכה והעידוד שהוא מספק שונים מאוד מהעולם‬ ‫האמתי "שם בחוץ"‪ .‬במקרה של הסטודנטים‬ ‫שהשתתפו בחממת היזמות הראשונה של בית הספר‬ ‫למינהל עסקים‪ ,‬קיבל המושג 'חממה' משנה תוקף‪.‬‬ ‫קומץ הסטודנטים‪ ,‬שנבחרו להשתתף בחממה‪ ,‬קיבלו‬ ‫הזדמנות להתנסות בהקמת מיזם עצמאי במסגרת‬ ‫מאפשרת ומצמיחה‪ .‬הם עשו זאת בעזרת ליווי של‬ ‫מנטורים‪ ,‬אנשי מקצוע ויועצים‪ ,‬שהאירו עבורם את‬ ‫הדרך‪ ,‬שרוב היזמים נאלצים לגשש בה ולחצוב את‬ ‫מסלולם בעצמם‪.‬‬ ‫מי שהגתה את רעיון הסדנה ופעלה להביאו לידי‬ ‫מימוש‪ ,‬היא ד"ר דפנה קריב‪ ,‬מרצה וחוקרת בתחום‬ ‫היזמות הבינלאומית‪ ,‬מחברת שני ספרים בתחום‬ ‫וזוכת קרן האיחוד האירופאי לנושא יזמות‪” .‬יש לי‬ ‫שיתוף פעולה אקדמי עם ‪ ,HEC‬שנמנה בין בתי הספר‬ ‫המובילים למנע"ס בקנדה ובאמריקה הצפונית בכלל"‪,‬‬ ‫היא מספרת‪" .‬בנסיעה האחרונה שלי לשם‪ ,‬ביקרתי‬ ‫בחממה יזמית שהם מנהלים‪ .‬זה היה מעורר השראה‪,‬‬ ‫ומיד ידעתי שאני רוצה שגם לבית הספר שלנו יהיה‬ ‫כזה פרויקט‪ .‬כששבתי לארץ‪ ,‬בניתי תכנית עסקית‪,‬‬ ‫ופניתי איתה אל הנהלת בית הספר‪ .‬הם אהבו את‬ ‫הרעיון והסכימו להפנות לכך את המשאבים הדרושים“‪.‬‬ ‫קריב מציינת שמדובר במעין חממת‪-‬מאיץ‪” :‬הרעיון היה‬ ‫לפתוח סדנה שתהיה שונה מקורס רגיל בניהול יזמות‪,‬‬ ‫בכך שתסייע לסטודנטים לממש רעיון למיזם‪ .‬במהלך‬ ‫המיונים‪ ,‬ביקשנו מהנבחנים להציג רעיון יזמי כדי‬ ‫לבדוק את יכולת השכנוע ואת צורת החשיבה שלהם‪.‬‬ ‫אבל את הרעיון שאותו פיתחו בסדנה הם גיבשו עם‬ ‫הקבוצה שלהם"‪.‬‬ ‫מבין ‪ 40‬הסטודנטים שפנו למיונים‪ ,‬נבחרו ‪ .16‬בין‬ ‫הקריטריונים שנבדקו היו‪ :‬יכולת רטורית‪ ,‬מאפיינים‬ ‫יזמיים ותפקודים יזמיים‪ .‬השלב הבא היה לחלק אותם‬

‫לארבע קבוצות‪ ,‬ולחבר אותם אל מי שילוו אותם‬ ‫בתהליך‪" .‬מעגל השפעה אחד הוא מנטורים“‪ ,‬אומרת‬ ‫קריב‪“ ,‬כל מנטור מלווה את הקבוצה שלו ונפגש עמה‬ ‫פעם בשבוע‪ .‬לשם כך גייסנו יזמים סדרתיים‪ ,‬אחד‬ ‫מהם ניהל חממות‪ ,‬אחת עבדה בקרן הון סיכון‪ ,‬ואחר‬ ‫הוא בעלים של חברה לראיית חשבון‪ .‬בנוסף‪ ,‬חיפשנו‬ ‫מומחים שהידע שלהם דרוש ליזם מתחיל‪ .‬גייסנו‬ ‫מומחה לפטנטים‪ ,‬מומחה בתחום המימון ומומחית‬ ‫למרקטינג‪ .‬מעגל השפעה שלישי הוא מרצים אורחים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬אורני פטרושקה מכרומטיס“‪.‬‬ ‫כשהתשתית היתה מוכנה‪ ,‬בנתה קריב את הסילבוס‪.‬‬ ‫"רציתי שהסילבוס ישקף את התהליך היזמי‪ ,‬ולכן‬ ‫חשבתי שכדאי לעבוד "לפי הספר“‪ .‬כלומר‪ ,‬לטעום מכל‬ ‫הפרקטיקות האפשריות של יזמות‪ ,‬בצורה שתהיה‬ ‫מעשית וגם חווייתית‪ .‬פיתחתי משחקים וסימולציות‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬את המנטורים הם לא קיבלו מראש‪ ,‬אלא‬ ‫נדרשו למשוך אותם אליהם במהלך קיום שוק רעיונות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הם למדו להעביר מצגות באנגלית וכן נחשפו‬ ‫לנטוורקינג‪ ,‬לתחרויות ולסמינרים ברחבי הארץ‪.‬מחוץ‬ ‫לסדנה‪ ,‬אני מחפשת הזדמנויות לאפשר לסטודנטים‬ ‫לקחת חלק באירועים בתחום היזמות‪ ,‬תחרויות ארציות‬ ‫ביזמות ובכנסים‪ ,‬וכמו‪-‬כן להפגיש אותם עם מיטב‬ ‫היזמים‪ ,‬אנשי העסקים‪ ,‬ואנשי קרנות הון סיכון וחממות‪,‬‬ ‫כדי לתת להם אפשרות לטעות מהעולם האמיתי"‪.‬‬ ‫אילו תהליכים נוספים כללה הסדנה?‬ ‫"הסטודנטים נדרשו לעמוד בארבעה אירועים שבהם‬ ‫נתנו פיץ' מול משקיעים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם נחשפו לא רק‬ ‫להצלחות של התהליך היזמי‪ ,‬אלא גם לרגעים קשים‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬כשקבוצה לא תפקדה היטב‪ ,‬כשהמנטור לא‬ ‫היה שבע רצון‪ ,‬או כשגילו שהרעיון שלהם כבר ממומש‬ ‫על ידי אחרים“‪.‬‬ ‫האם הרעיונות היזמיים הם כולם מתחום ההיי‪-‬טק?‬ ‫"מדובר בסטודנטים צעירים ונמרצים‪ ,‬וזה ניכר ברעיונות‬


‫שלהם המשקפים את רוח התקופה‪ .‬רוב הרעיונות הם‬ ‫מתחום האפליקציות‪ ,‬חיישנים‪ ,‬ועולם ההי‪-‬טק‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬התחומים מגוונים‪ :‬ספורט‪ ,‬קניות‪ ,‬ואפילו עולם‬ ‫התוכן של הגיל השלישי"‬ ‫מהו חזון הסדנה לטווח הארוך?‬ ‫"החזון שלנו הוא להקים חממת‪-‬מאיץ בתוך מתחם‬ ‫יזמות‪ ,‬שיכלול סדנאות אקדמיות‪ ,‬תחרויות‪ ,‬מרכז‬ ‫מצויינות‪ ,‬חילופי סטודנטים‪ ,‬קתדרה של כיתות‬ ‫אומן‪ ,‬ועוד‪ .‬אנו פועלים בדרכים שונות כדי לגייס את‬ ‫המשאבים הדרושים לכך‪ .‬למשל‪ ,‬אירחנו משלחות‬ ‫מסינגפור ומהאיחוד האירופאי‪ ,‬סטודנטים שלנו‬ ‫בנו מיזמים וירטואליים מול סטודנטים מקרואטיה‪,‬‬ ‫הסטודנטים נחשפו לכיתת אומן מול היזם אורני‬ ‫פטרושקה וליזמים נוספים כמו של אתר ‪,JDATE‬‬ ‫בטר פלייס‪ ,‬ועוד‪ .‬אני מקבלת הרבה בקשות מאנשים‬ ‫שרוצים לקחת חלק בסדנה‪ ,‬מסטודנטים‪ ,‬מבוגרים‬ ‫ומאנשי עסקים שרוצים להיות מנטורים ומלווים‪ .‬יש לנו‬ ‫עשרים מומחים שעוזרים ומהווים ציר של מידע“‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬היא מסכמת את הסדנה כהצלחה‪" .‬המחויבות‬ ‫של הסטודנטים הייתה עמוקה‪ .‬למשל‪ ,‬למרות שכל‬ ‫מפגש תוכנן מראש להימשך של שעתיים וחצי‪ ,‬בפועל‬ ‫הם נמשכו כחמש שעות‪ .‬זאת‪ ,‬למרות שהסטודנטים‬ ‫היו עסוקים בעבודות ובבחינות של שנה גימל‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫סטודנט אחד פתח דף פייסבוק פעיל ליזמות‪ ,‬ואחר‬ ‫אירגן את סגירתם של חללים בבתי קפה לטובת‬ ‫הרצאות האורח שלנו‪ .‬ולבסוף‪ ,‬שני סטודנטים השתתפו‬ ‫השנה בתחרויות ארציות‪" :‬איזי סטארט ג'רוסלם"‬ ‫ו‪"-‬אקזיט ‪.“2011‬‬

‫רותי קידר‪ :‬מנטורית בחממת היזמות‬ ‫רותי קידר‪ ,‬שימשה מנטורית של אחת הקבוצות בסדנה‪.‬‬ ‫הרזומה שלה כולל תפקיד של ‪Entrepreneur in‬‬ ‫‪ residence‬בקרן הון‪-‬סיכון כרמל ונצ'רז וכן הקמה של‬ ‫מיזמים בתחום הרפואה והאינטרנט‪” .‬התפקיד שלי‬ ‫כמנטורית היה ללוות קבוצת סטודנטים בתהליך הקמת‬ ‫מיזם‪ .‬זה כלל הכתבת לוחות זמנים וסדרי עדיפויות‪,‬‬ ‫הצבת מטרות‪ ,‬יעדים וגבולות‪ .‬כל אלה‪ ,‬בהתאם לכלים‬ ‫שהם קיבלו במהלך הלימודים“‪.‬‬ ‫איך תפסת את המקום שלך בתהליך הלמידה‬ ‫שלהם?‬ ‫"התפקיד שלי היה ללוות את כל התהליך מהתחלתו‬ ‫והכוונתו לקראת יצירת מיזם עובד ומצליח‪ .‬זאת על ידי‬ ‫כך שנתתי להם את נקודת המבט העסקית והפרקטית‬ ‫מהשטח; עזרה בפתרון בעיות‪ ,‬במציאת מיקוד‪ ,‬בשימת‬

‫דגש על הבעיות הנכונות‪ ,‬בקבלת החלטות‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫עזרתי להם באמצעות חשיפה והיכרות עם אנשי‬ ‫מקצוע שיכלו לייעץ‪ ,‬לעזור ולכוון בתחומים ספציפיים‬ ‫בהם חסר להם ידע“‪.‬‬ ‫האם ראית שינוי או התפתחות בגישה או ביכולת של‬ ‫הסטודנטים במהלך הסדנה?‬ ‫"הסטודנטים עברו תהליך יפה של למידה‪ ,‬הבנה‪,‬‬ ‫התבגרות ולמעשה‪ ,‬יציאה מהסביבה האקדמית‬ ‫המגוננת לעשייה עסקית אמתית‪ .‬עם התקדמות‬ ‫הסדנה‪ ,‬הסטודנטים רכשו כלים פרקטיים להקמת‬ ‫חברה ולבנייה של תכניות‪ ,‬הרצתן והוצאתן אל‬ ‫הפועל‪ .‬עצם האופי הפרקטי של הסדנה דרש מהם‬ ‫ליישם באופן מידי כל כלי שלמדו‪ .‬הם נחשפו בפועל‬ ‫לשימושים האמתיים של הכלים האלו ונדרשו לעמוד‬

‫בלוחות זמנים שמתאימים לחיים העסקיים‪ ,‬ולא‬ ‫מאפשרים להתמהמה עם החלטות או משימות‪.‬‬ ‫התהליך שעברו דימה את החיים האמתיים‪ ,‬ולכן‬ ‫הצליח לסחוף ולהלהיב אותם‪ ,‬כך שהם היו מחויבים‬ ‫לו עד סופו“‪.‬‬ ‫האם הסדנה תרמה גם לך?‬ ‫"נהניתי מההיכרות עם חבר'ה צעירים‪ ,‬אמביציוזיים‪,‬‬ ‫חכמים‪ ,‬חריפים‪ ,‬מלאים חכמת חיים ואנרגיות להצליח‪,‬‬ ‫שפשוט כיף לעבוד איתם ולהיות המנטור שלהם‪ ,‬וכן‬ ‫מההיכרות הנפלאה עם אחד הצוותים המנהלים היותר‬ ‫מקצועיים שפגשתי‪ ,‬שבנו סדנה איכותית‪ ,‬שנושקת‬ ‫לחלוטין לעולם העסקי ולעשייה‪ ,‬ללא פערים“‪.‬‬ ‫‪ruthykdr@gmail.com‬‬

‫ד"ר דפנה קריב הינה חברת סגל בבית הספר למינהל עסקים‪ ,‬המסלול האקדמי המיכללה למינהל‪,‬‬ ‫חוקרת ומרצה בתחום היזמות‪ ,‬יזמות בינלאומית ומגדר‪ .‬מזה שבע שנים ד"ר קריב הינה עמיתת מחקר‬ ‫בקתדרת היזמות של אוניברסיטת ‪ ,HEC‬מונטריאול‪ ,‬קנדה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬היא העורכת של כתב–עת מקצועי‬ ‫בבריטניה בתחום 'קהילות יזמיות'‪ ,‬של הוצאת ‪ ,Emerald‬שגרירת הפורום העולמי ליזמות ) ‪World‬‬ ‫‪ ,(Entrepreneurship Forum‬נציגת קרן דן דוד לתחרות ליזמים צעירים )‪,(Easy Start Jerusalem‬‬ ‫ויועצת לנושא יזמות של משרד החינוך‪ .‬ד"ר קריב הינה המחברת של שני ספרים בתחום היזמות וספר‬ ‫שלישי הנמצא בכתיבה‪ .‬הספרים שפורסמו הם‪Entrepreneurship: An International Introduction :‬‬ ‫בהוצאת ‪ Routledge, UK‬וכן – ‪ Female entrepreneurship and the new venture creation‬בהוצאת‬ ‫‪ .Routledge, NY‬כמו‪-‬כן פירסמה מחקרים רבים בתחום היזמות‪ ,‬הן לבד והן ביחד עם צוותי מחקר‬ ‫מקנדה‪ ,‬ברזיל וארה"ב‪ .‬מחקרים אלו פורסמו בכתבי‪-‬עת אקדמיים והוצגו בכנסים אקדמיים מובילים‬ ‫כגון‪ Academy of Management :‬ו–‪.Babson‬‬ ‫עם זכייתה בפרייקט טמפוס של האיחוד האירופאי בנושא 'העצמת היזמות במוסדות להשכלה גבוהה'‬ ‫יחד עם ‪ 12‬מוסדות אקדמיים מאירופה‪ ,‬נדבקה בחיידק היזמות בעצמה‪ ,‬אותו היא מיישמת בבית הספר‬ ‫למינהל עסקים‪ .‬מבין היוזמות שהקימה ד"ר קריב נמנים אתר ‪ Tempus-Biz‬לחיבור סטודנטים יזמים‬ ‫מהארץ ומהעולם‪ ,‬קורס וירטואלי של סטודנטים למינהל עסקים מול סטודנטים מקרואטיה‪ ,‬סדנת‬ ‫כיתת‪-‬אומן עם מרצה אורח מחו"ל וסדנה שמהווה חממת–מאיץ לסטודנטים יזמים בבית הספר למינהל‬ ‫עסקים‪ .‬החזון שלה הוא להקים גוף מייעץ של סטודנטים שינביט רעיונות יזמיים של סטודנטים‪ ,‬כלומר‬ ‫מנטורינג של סטודנטים לסטודנטים ולקהילה‪ .‬ד"ר קריב נשואה ואמא לשלושה ילדים‪.‬‬ ‫‪karivd@colman.ac.il‬‬

‫אפריל ‪2012‬‬

‫‪9‬‬


‫מדינת הסטארטאפים‬

‫כ‬

‫ראיון עם‪:‬‬ ‫יוסי טורכספא‬

‫יוסי טורכספא‪ ,‬שהיה‬ ‫מנכ"ל בפרויקט החממות‬ ‫הטכנולוגיות ויועץ לחברות‬ ‫בינלאומיות והיום משמש‬ ‫נספח מסחרי של בריטניה‬ ‫בישראל‪ ,‬בשיחה על חדשנות‪,‬‬ ‫משמעותו של כישלון מיזמי‪,‬‬ ‫הומוגניות ארגונית והעזת‬ ‫היזמים הישראלים‬

‫שהמהנדס הנרי פטרוסקי סוקר‬ ‫בספרו "חפצים שימושיים" את המנגנון‬ ‫שעומד בבסיס תהליך עיצובם של‬ ‫אובייקטים יומיומיים‪ ,‬הוא מגיע למסקנה שלא הצורך‬ ‫מוליד את הצורה‪ ,‬אלא כישלונם של החפצים במילוי‬ ‫ייעודם‪ .‬לטענתו‪ ,‬מה שמזין את מגמת החדשנות‬ ‫והשיפור במצבת החפצים שמקיפים אותנו‪ ,‬הוא‬ ‫תשוקה כללית לשפר את איכות החיים‪.‬‬ ‫האם החתירה הזו לשיפור מתמיד היא שהולידה את‬ ‫המגמה הבולטת בעשור האחרון של קידוש החדשנות?‬ ‫כל כך מרכזי מושג החדשנות בתרבות שלנו‪ ,‬עד כי הוא‬ ‫הפך בהדרגה ללא יותר מסיסמה ‪ -‬שמופיעה תדיר‬ ‫לצד מונח הלווין שלה‪' :‬יצירתיות'‪ .‬נראה‪ ,‬שלשָם צריך‬ ‫לחתור כל יזם ובעל מקצוע שלוקח את עצמו ברצינות‪:‬‬ ‫אל עבר הדבר המפתיע הבא‪ .‬אולם‪ ,‬האם זה באמת‬ ‫הכרחי כדי להתקדם?‬ ‫"חדשנות נעה בגלים"‪ ,‬אומר יוסי טורכספא‪ ,‬הנספח‬ ‫המסחרי של בריטניה בישראל‪ ,‬שניהל שתי חממות‬ ‫טכנולוגיות והוא מייעץ לחברות בינלאומיות‪" .‬מדי פעם‬ ‫מפותחת טכנולוגיה חדשנית וסביבה נוצר גל של‬ ‫יישומים שהם פחות חדשניים ופורצי דרך במשמעות‬ ‫הטכנולוגית‪ ,‬אבל חשיבותם היא בכך שהם מנגישים‬ ‫את הטכנולוגיה הזו לאנשים רבים‪ .‬אחרי פריצת דרך‬ ‫טכנולוגית‪ ,‬מגיע שלב של התבססות והתרחבות‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬החדשנות מקבלת ביטוי לרוחב‪ .‬דוגמאות לכך‬ ‫ניתן למצוא בתחום המחשבים‪ ,‬הרובוטיקה והלייזר‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬ה‪ GPS-‬היה בעבר נחלתם של צבאות‪ ,‬והיום‬ ‫נמצא כחלק אינטגרלי במכוניות חדשות ובמכשירים‬ ‫סלולריים‪ .‬פריצת הדרך החדשנית התרחשה לפני‬ ‫שנים‪ ,‬כשמישהו הבין שאפשר על ידי פריסה של רשת‬ ‫לוויינים בחלל לייצר מערכת‪ ,‬שתמקם כל אובייקט על‬ ‫כדור הארץ“‪.‬‬ ‫התחושה היא שחדשנות לפעמים היא רק לשם‬ ‫החידוש עצמו‪ ,‬לא לשם השימוש‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫המסלול האקדמי המכללה למינהל‬

‫"אכן‪ ,‬יש בחדשנות גם בזבוז לפעמים‪ .‬דוגמאות לכך‬ ‫נמצאות במספר הרב של תכניות שיש למיקרוגל‬ ‫ולמכונת כביסה‪ .‬רוב האנשים משתמשים רק באחת‬ ‫או בשתים“‪.‬‬ ‫מה‪ ,‬לדעתך‪ ,‬עתיד להיות התחום החדשני הבא?‬ ‫"הטכנולוגיה הבאה‪ ,‬שתגיע לפחות בעוד חמישים שנה‪,‬‬ ‫עשויה להיות כזו שתאפשר תקשורת בינאישית בממד‬ ‫אחר‪ ,‬שאני לא מכיר‪ .‬הניחוש שלי הוא שיצליחו לפתח‬ ‫טכנולוגיות על סמך קוודרו ‪ -‬על בסיס של ארבע‪,‬‬ ‫במקום על בסיס בינארי של אפס או אחד‪ .‬אם זה‬ ‫יקרה‪ ,‬הרבה דברים ישתנו מבחינת יכולות המחשוב‪ .‬כל‬ ‫מערכות ההצפנה שעליהם עובדים היום לא תהיינה‬ ‫חסינות בפני המחשבים האלה‪ ,‬והתוצאה תהיה שמצד‬ ‫אחד‪ ,‬העולם יסתבך עוד יותר‪ ,‬אך מצד שני‪ ,‬זמני‬ ‫החישוב יקטנו משמעותית ויאפשרו עיבוד תמונת וידאו‬ ‫בזמן אמת‪.‬‬ ‫"כיוון מרכזי נוסף‪ ,‬שנראה כי יעמוד במוקד החדשנות‬ ‫העתידית‪ ,‬הוא נושא האנרגיה ושימור אגירת אנרגיה‪.‬‬ ‫הכוונה היא לא רק לכלי רכב‪ ,‬שייסעו באמצעות חשמל‪,‬‬ ‫או שנייצר ממשאבים כגון רוח‪ ,‬שמש או גלי ים‪ ,‬אלא‬ ‫שננהל בצורה חכמה את האנרגיה‪ .‬למשל‪ ,‬אם אני לא‬ ‫נוסע בשבת‪ ,‬אוכל להעביר אנרגיה לשכן שלי‪ ,‬למכור‬ ‫אותה לחברת החשמל או לאגור לשימוש ביום שני‬ ‫לחימום המים‪ .‬בכך‪ ,‬במוקד החדשנות יהיה ניהול נכון‬ ‫של אגירת אנרגיה והעברתה בין אנשים"‪.‬‬ ‫האם ליזמים‪ ,‬שזו להם היזמות השנייה‪ ,‬קל יותר‬ ‫להשיג תמיכה כלכלית?‬ ‫"אלה שהצליחו במיזם הראשון‪ ,‬גם אם לא פרצו אבל‬ ‫חוו הצלחה מסוימת‪ ,‬יצליחו למצוא בקלות יחסית‬ ‫משקיעים שייתנו בהם אמון מחודש‪ .‬לעומתם‪ ,‬יזמים‬ ‫שלא הצליחו להחזיר למשקיעים את ההשקעה‪ ,‬ייתקלו‬ ‫בקשיים‪ ,‬אבל יש להם סיכוי‪ .‬היות שהמשקיעים ליוו‬


‫אותם בדירקטוריון והיו חלק מאי‪-‬ההצלחה של המיזם‪,‬‬ ‫הם מכירים את הסיפור הפרטי ויודעים האם הכישלון‬ ‫היה תולדה של חוסר יכולת או נסיבות‪ .‬אם היזם היה‬ ‫מלא בטעויות ואגו‪ ,‬לא יהיה לו סיכוי בקהילה“‪.‬‬ ‫האם יזמות‪ ,‬כהרפתקה שיש בה סיכון‪ ,‬היא פונקציה‬ ‫של גיל?‬ ‫"אני חושב שיותר מכל זה קשור לאופי‪ .‬יש אדם‪ ,‬שעם‬ ‫שני ילדים בבית עדיין ייסע לים המלח על אופנוע וייקח‬ ‫סיכונים‪ ,‬ויש אדם שלא‪ .‬מי שיש לו את זה‪ ,‬יעשה‬ ‫את הצעד‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬הסיכונים הם במקרים רבים‬ ‫מחושבים‪ .‬כלומר‪ ,‬אדם כישרוני בעל קשרים יודע שהוא‬ ‫יכול להקדיש שנתיים למיזם‪ ,‬ואם זה לא יילך הוא עדיין‬ ‫יכול למצוא עבודה‪ .‬ההקמה‪ ,‬הניהול והעבודה במיזם‬ ‫חדש מהווים את תכנית ה‪ MBA-‬הכי טובה שיש“‪.‬‬ ‫כל עוד היזם הוא צעיר‪ ,‬לא? השמועה אומרת‬ ‫שעולם העבודה שייך לצעירים‪ ,‬ותכניתן מבוגר נמצא‬ ‫בקבוצת סיכון‪.‬‬ ‫"דווקא למתכנתים יש סיכוי לא רע למצוא תמיד‬ ‫עבודה‪ ,‬כי אם הם יודעים לכתוב שורות קוד שמכילות‬ ‫פחות באגים מאחרים ‪ -‬לא תהיה להם בעיה‪ .‬הקושי‬ ‫הוא בקרב שכבות הניהול ‪ -‬מי שהצליח להיות סמנכ"ל‬ ‫בחברה של עשרות אנשים‪ ,‬יתקשה למצוא משרה‬ ‫ברמת סמנכ"ל אם החברה שלו תיסגר‪ .‬מעבר לכ ‪,‬ך אכן‬ ‫יש כיום הימנעות כללית בתעשייה מקליטת אנשים‬ ‫מבוגרים‪ .‬אני מקווה מאוד שזה ישתנה‪ .‬באופן אישי‪,‬‬ ‫קיבלתי לעבודה אנשים כבני שישים כמנהלים של‬ ‫חברות סטארט‪-‬אפ ומעולם לא הצטערתי‪ .‬למבוגרים‬ ‫יש ניסיון‪ ,‬קשרים ושיקול דעת‪ ,‬שקשה למצוא אצל‬ ‫צעירים‪ .‬בנוסף‪ ,‬אני חושב שלא מומלץ לגבש כוח אדם‬ ‫הומוגני‪ ,‬אלא מעורב"‪.‬‬ ‫מדוע?‬ ‫"ככל שכוח האדם הוא מגוון ומורכב מעירוב של מגדר‪,‬‬ ‫גיל‪ ,‬זהות דתית ולאומית‪ ,‬החברה תהיה יותר יצירתית‪.‬‬ ‫ארגון מעורב יבין את הלקוחות טוב יותר‪ ,‬כי קבוצה‬ ‫הומוגנית מבינה את התכונות שלה עצמה‪ .‬מלבד זאת‪,‬‬ ‫כבני אדם זה מעניין יותר לחיות בקבוצה מעורבת‪ .‬זה‬ ‫מלמד אותך להקשיב לאחר“‪.‬‬ ‫ישראלים נחשבים )לפחות בעיני עצמם( לחדשנים‬ ‫וליצירתיים‪ .‬האם אתה מסכים עם הסטריאוטיפ הזה?‬ ‫"אני חושב שיותר מחשיבה יצירתית‪ ,‬יש לנו העזה‪.‬‬ ‫גם מהנדסים בצרפת הם יצירתיים‪ ,‬אבל בישראל‬ ‫התפתחה תופעה של נכונות להעז‪ ,‬כלומר‪ ,‬נכונות‬ ‫לנסות וללכת קדימה עם רעיונות‪ .‬אני זוכר אירוע‬

‫אישי שממחיש את זה‪ ,‬מהתקופה שבה‬ ‫עבדתי בארה"ב‪ .‬באחד הימים‪ ,‬ראיינתי‬ ‫מישהו כמועמד לעבודה‪.‬‬ ‫הוא סיפר שעזב מקום‬ ‫עבודה כדי להקים‬ ‫חברה עם שות ף‪,‬‬ ‫המיזם נכשל ולכן הוא‬ ‫מתראיין שוב למשרה‬ ‫כשכיר‪ .‬לאחר הריאיון‪ ,‬בשיחה‬ ‫עם מנהלים אחרים בחברה‪ ,‬שמתי‬ ‫לב שהם התייחסו לכישלון שלו‬ ‫בחיוב‪ .‬כששאלתי מדוע הם נותנים‬ ‫נקודות זכות לאדם שנכשל‪ ,‬אמרו לי‪:‬‬ ‫הוא לא נכשל‪ ,‬הוא העז‪ .‬לאחר כמה‬ ‫שנים‪ ,‬כשהגעתי לישראל לנהל בפרויקט‬ ‫החממות‪ ,‬כבר הבינו בארץ שמי שמנסה ולא‬ ‫מצליח בגדול‪ ,‬לא באמת נכשל‪ .‬זה כמו במשחק‬ ‫טניס‪ ,‬שבו גם הפסד במשחק הוא למעשה חלק‬ ‫מהתקדמות‪ .‬המשמעות היא‪ ,‬שכעת מעריכים אנשים‬ ‫לא רק על בסיס הצלחה‪ ,‬אלא על ההתנסות‪ .‬בישראל‪,‬‬ ‫יש כמות גדולה של יזמים יחסית לגודל שלה‪ ,‬וזה אומר‬ ‫הרבה על התרבות המקומית‪ ,‬שנותנת לזה לגיטימציה“‪.‬‬ ‫יש לך ניסיון רב שנים בניהול חממות טכנולוגיות של‬ ‫משרד התמ“ת‪ .‬פרויקטים דומים קיימים במדינות‬ ‫אחרות‪ .‬האם אתה יכול להצביע על הבדלים בין‬ ‫חממות ישראליות לאחרות?‬ ‫"יש הבדלים‪ .‬רוב החממות המוכרות לי בעולם הן‬ ‫כאלה שמספקות בעיקר שירותים ותשתיות כגון‬ ‫מעבדות לכימיה‪ ,‬לתקשורת או לביולוגיה‪ .‬כל חברה‬ ‫וחברה פועלת שם באופן עצמאי וצריכה לשלם‬ ‫עבור המקום שהיא שוכרת מהחממה‪ .‬בישראל‪,‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬לחממה ולמנהל החממה יש מעורבות‬ ‫גבוהה בחברות הסטארט‪-‬אפ המוקמות במסגרת‬ ‫הזו‪ .‬החממה משקיעה כסף בחברות שמתמקמות‬ ‫בשטחה והופכת לבעלת מניות בחברות‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫מנכ"ל החממה מעמיד את יכולותיו המקצועיות‪ ,‬את‬ ‫ניסיונו ואת קשריו העסקיים לשימושם של היזמים‬ ‫שמגיעים לחממה שלו“‪.‬‬ ‫לאיזה יזם היית ממליץ לפנות לחממה?‬ ‫"הפרופיל המתאים לפניה לחממה הוא של אדם‬ ‫שהרעיון שלו מבוסס על חדשנות טכנולוגית‪ ,‬שזוהי‬ ‫לו ההתנסות הראשונה ביזמות‪ ,‬וקשה לו להתמודד‬ ‫עם הצדדים האחרים של הקמת חברה‪ :‬רגולציות‬ ‫וכדומה‪ .‬יש לו רעיון טוב‪ ,‬אבל עדיין לא רכש ניסיון‬ ‫או יכולות ניהוליות‪ .‬בחממה הוא יקבל תמיכה‬

‫וסיוע‪ ,‬בהיעדר משאבים אחרים“‪.‬‬ ‫האם אקזיט הוא הסימן היחידי‬ ‫להצלחת חממה?‬ ‫"זו שאלה מורכבת‪ ,‬כי חממה‬ ‫מלווה את החברה רק שנתיים‬ ‫או שלוש‪ ,‬ולפעמים האקזיט‬ ‫מגיע ‪ 12‬שנה אחרי הקמת‬ ‫החברה‪ .‬בשלב הזה‪ ,‬החממה‬ ‫לא תהיה כבר בתמונה‪ .‬אולי יהיו‬ ‫בבעלותה אחוזים בודדים‪ ,‬אך‬ ‫היא לא תהיה מעורבת בניהול‬ ‫החברה הרבה שנים לפני האקזיט‪.‬‬ ‫אך עדיין‪ ,‬המשקיעים בחממה‬ ‫צריכים להרוויח כסף‪ ,‬והרבה כסף‪,‬‬ ‫יחסית לסיכונים שהם לוקחים בהשקעה‬ ‫בשלבים ראשוניים‪ .‬מנקודת מבט של המדינה‬ ‫והחברה‪ ,‬חממה הנמצאת באזור פריפריאלי מאפשרת‬ ‫ליזמים שם לנסות גם בלי לעבור ולגור במרכז הארץ“‪.‬‬ ‫האם השתנה משהו בתפיסת החממות במהלך‬ ‫השנים‪ ,‬מאז הקמת הפרויקט?‬ ‫"החממות שהוקמו בתחילת הדרך היו מאורגנות‬ ‫כעמותות ללא מטרות רווח‪ .‬כל רצונן היה להקים כמה‬ ‫שיותר חברות צעירות כדי לספק הזדמנות ליזמים‬ ‫ומקומות עבודה לבעלי השכלה טכנולוגית גבוהה‪.‬‬ ‫השינוי שהתרחש במבנה החממה הפך אותה למבנה‬ ‫של חברה עסקית רגילה‪ ,‬שמותר לה לחלק את רווחיה‬ ‫לבעלי המניות שלה‪ .‬זה קשה‪ ,‬כי ההחזר מהשקעות ‪-‬‬ ‫אם יגיע ‪ -‬יגיע בעוד שנים רבות‪ .‬זה הופך את החממה‬ ‫למבנה שקשה להעריך את הצלחתו בטווח הקצר‪.‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬עם משקיעים נכונים‪ ,‬הנהלה מנוסה‪ ,‬סבלנות‬ ‫וגם עם משאבים כספיים‪ ,‬חממה טכנולוגית יכולה‬ ‫להיות מודל עסקי רווחי‪ .‬חלק מהצלחתה הוא העובדה‬ ‫שיזמים פועלים בה ומספקים משרות בתחומים של‬ ‫הייטק וטכנולוגיות מתקדמות בפריפריה‪ .‬אבל מעבר‬ ‫לכל אלה‪ ,‬החממות‪ ,‬כפרויקט‪ ,‬למעשה יצרו את מדינת‬ ‫הסטארט‪-‬אפים‪ .‬בזכותן‪ ,‬נוצרה מסה קריטית שגרמה‬ ‫לכך שאנשי עסקים מבחוץ מגלים עניין במדינה"‪.‬‬ ‫יוסי טורכספא הוא הנספח המסחרי של‬ ‫בריטניה בישראל‪ ,‬מומחה בהקמה וניהול‬ ‫של חברות סטארט‪-‬אפ‪ ,‬מנחה מנכ"לים‬ ‫ויזמים ויועץ לחברות ולארגונים פיננסיים‬ ‫בנושאי שת"פ‪ ,‬רכישות ומיזוגים עם חברות‬ ‫ישראליות‪ .‬הוא משמש מנטור לקבוצת‬ ‫סטודנטים בחממת היזמות של בית הספר‪.‬‬ ‫‪yosi.turkaspa@gmail.com‬‬

‫אפריל ‪2012‬‬

‫‪11‬‬


‫ההנאה שברווחיות‬

‫כ‬

‫ראיון עם‪:‬‬ ‫גל מור‬

‫מעטים הם הבלוגים‬ ‫שמצליחים לעשות אקזיט‬ ‫ולזכות את בעליהם במיליונים‪,‬‬ ‫אבל הרבה מהם בהחלט‬ ‫מניבים הכנסה‪ ,‬חוזה לספר‬ ‫והצעות עבודה‪ .‬ראיון עם גל‬ ‫מור על אנשים שלא כותבים‬ ‫למגירה‬

‫שגרייס בוני הניו יורקית פתחה את‬ ‫הבלוג שלה ב‪ ,2004-‬היא היתה‬ ‫עוד בחורה שכותבת על עיצוב‬ ‫באחת הפינות של מר ְחבי הרשת‪ .‬היום‪ ,‬יש לבלוג‬ ‫‪ Design*Sponge‬קהל שמונה )לפי עדותה( ‪75,000‬‬ ‫קוראים יומיים‪ 121,000 ,‬מעודכני רסס‪315,000 ,‬‬ ‫עוקבי טוויטר ו‪ 30,000-‬עוקבי פייסבוק‪ .‬היא כבר‬ ‫לא כותבת סולו‪ ,‬אלא מפעילה מערכת של‬ ‫כעשרים כותבים‪ .‬הפעילות שלה כבר מזמן אוף‪-‬‬ ‫ליין‪ :‬היא יוזמת סדנאות‪ ,‬מחלקת פרסים לקוראים‪,‬‬ ‫מציעה מלגת תמיכה צנועה לסטודנטים בתחום‬ ‫וכן מקדמת את מכירות ספרה החדש‪ .‬לאחרונה‬ ‫היא אף שכרה משרד‪ .‬עם חדרים אמיתיים ‪ -‬לא‬ ‫וירטואליים‪ .‬הסיפור של קלוטילד דיסולייה הפריזאית‬ ‫הוא דומה‪ .‬היא החלה לכתוב את & ‪chocolate‬‬ ‫‪ zucchini‬בשנת ‪ 2003‬על אהבתה לבישול ולאוכל‪.‬‬ ‫במקביל לעבודתה כמהנדסת תוכנה‪ ,‬היא חלקה‬ ‫עם קהל גולשים הולך וגדל את מעלליה במטבח‪,‬‬ ‫במסעדות‪ ,‬בשווקים ובמתחמים קולינריים אחרים‪.‬‬ ‫הצלחת הבלוג והפעילויות שנולדו בעקבותיו‪ ,‬אפשרה‬ ‫לה לעזוב את עבודתה כדי להתמקד בכתיבה‪ .‬היא‬ ‫פרסמה מספר ספרים ועוסקת גם בייעוץ ובהנחיה‬ ‫של קורסים וסיורים‪.‬‬ ‫הרבה אנשים מעלים פוסטים באופן קבוע‪ ,‬אבל חלק‬ ‫מן הבלוגים הופכים לנקראים במידה כזו‪ ,‬שגורמת‬ ‫לבעליהם להתחיל לחשוב על החשיפה הזו במונחים‬ ‫של טראפיק‪ .‬כלומר‪ ,‬תנועת גולשים‪ ,‬שהקליקים שלה‬ ‫מיתרגמים לכסף‪ .‬ומה יותר טוב מהפיכת הבייבי האישי‬ ‫למקור הכנסה? אין זה מפתיע‪ ,‬שהבלוגים הרווחיים‬ ‫ביותר כתובים אנגלית ונולדים בארה"ב‪ .‬בין הידועים‬ ‫שבהם נמנים‪ :‬טק‪-‬קראנץ' )‪ ,(Techcrunch‬שנמכר‬ ‫ל‪ AOL-‬ב‪ 25-‬מיליון דולר‪ ,‬משאבל )‪ ,(Mashable‬טימותי‬ ‫זייקס )‪ ,(Timothy Sykes‬פרז הילטון )‪,(Perez Hilton‬‬ ‫גותמיסט )‪ ,(Gothamist‬ונצ'ר ביט )‪,(Venture Beat‬‬

‫‪12‬‬

‫המסלול האקדמי המכללה למינהל‬

‫ולייף האקר )‪ .(Life Hacker‬הכנסותיהם החודשיות‬ ‫מוערכות ב‪ 60-200-‬אלף דולר‪ ,‬תוצאה של באנרים‬ ‫פרסומיים‪.‬‬ ‫האם בלוגרים יכולים באמת להתפרנס מזירת‬ ‫הכתיבה שיצרו? האם זה יכול לקרות גם בישראל?‬ ‫פנינו עם שאלות אלה אל גל מור‪ ,‬הבלוגר הוותיק‬ ‫ואחד המומחים המרכזיים בישראל לענייני האינטרנט‪.‬‬ ‫גל‪ ,‬בלוגים התקיימו ברשת עוד לפני שזכו לשמם‬ ‫הנוכחי‪ .‬מתי החלו חלקם להיות רווחיים?‬ ‫"בלוגים התחילו להיות רווחיים כשהפסיקו להיות‬ ‫בלוגים והתחילו להיות אתרי תוכן המכוונים על ידי‬ ‫מודל עסקי‪ .‬אין זה משנה אם מדובר באתר קטן‪,‬‬ ‫שמופעל על ידי כותב אחד‪ ,‬או אתר גדול שמעסיק‬ ‫עשרות כותבים‪ .‬ברגע שבלוגר מתחיל לחשוב באופן‬ ‫עסקי‪ ,‬לשלב פרסומות באתר ולספור הכנסות‪ ,‬הוא‬ ‫כבר לא כותב אך ורק למטרת ביטוי אישי אלא על‬ ‫מנת להגדיל את מספר הקוראים‪ ,‬המפרסמים וכו'‪.‬‬ ‫אתרים כמו טק‪-‬קראנץ' ) ‪ ,(techcrunch‬משאבל‬ ‫)‪ (Mashable‬וכדומה נקראו במשך שנים בלוגים על‬ ‫אף שבהדרגה הפכו למערכות תוכן מסחריות‪ ,‬אשר‬ ‫הקשר בינן לבין בלוגר שכותב מביתו להנאתו הוא‬ ‫קלוש“‪.‬‬ ‫כמה בלוגים רווחיים קיימים היום?‬ ‫"עם הזמן‪ ,‬נוצר טשטוש בין בלוגים לאתרי תוכן‪,‬‬ ‫משום שבלוגים רבים הפכו להיות דומים לאתרי‬ ‫תוכן‪ ,‬ואילו אתרי תוכן אימצו רכיבים של בלוגים‪.‬‬ ‫בעקבות זאת‪ ,‬קשה לדעת כמה בלוגים רווחיים‬ ‫קיימים היום‪ .‬השאלה שקולה לשאלה כמה אתרי‬ ‫תוכן רווחיים קיימים היום‪ .‬הרבה‪ ,‬מן הסתם“‪.‬‬ ‫מה המצב בישראל?‬ ‫"האתר שהקמתי‪ ,‬למשל‪" ,‬חורים ברשת"‪ ,‬החל‬


‫את דרכו כבלוג ‪ -‬והיום מדובר באתר תוכן רווחי‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬הוא לא דומה לפורטל ‪ -‬אין בו פורומים‬ ‫ואזורים שיווקיים ‪ -‬אך גם אתרים רבים שאינם‬ ‫בלוגים פועלים היום במתכונת דומה‪ .‬ככל הידוע‬ ‫לי‪ ,‬יש בארץ עשרות אתרי תוכן נישתיים רווחיים‪,‬‬ ‫אך אין בלוגים אישיים שמספקים הכנסה מלאה‬ ‫לכותביהם“‪.‬‬ ‫הדרך המוכרת ביותר לעשיית רווחים מבלוג היא‬ ‫פרסומות ובאנרים‪ .‬אילו דרכים נוספות או מודלים‬ ‫כלכליים קיימים?‬ ‫"חסויות מסחריות‪ ,‬מאמרי תוכן שיווקי‪ ,‬חנות מקוונת‬ ‫ותוכן סלולרי“‪.‬‬ ‫ישנם בלוגרים‪ ,‬שכותבים ספרים בעקבות הצלחת‬ ‫הבלוגים שלהם‪ .‬האם זה אומר‪ ,‬לדעתך‪ ,‬שמשהו‬ ‫חסר בממד שבו פועלים בלוגים‪ ,‬או משום שספר‬ ‫הוא עדיין מותג מוערך יותר‪ ,‬או שמא זה בגלל‬ ‫שהבלוגרים הללו מנסים להגיע לציבור קוראים‬ ‫רחב יותר?‬ ‫"זה אומר שהבלוגרים הללו מנצלים את הפופולריות‬ ‫שצברו און‪-‬ליין כדי להתרחב לפלטפורמות אחרות‬ ‫כמו ספרים‪ ,‬טלוויזיה ועיתונים‪ .‬זו התפתחות טבעית‬ ‫ומובנת על רקע העובדה שזה עולם מרובה בסוגים‬ ‫של קהל ואמצעי מדיה‪ ,‬ואין מדיה אחת שיכולה‬ ‫לספק את כל הצרכים“‪.‬‬ ‫האם בלוג מצליח ורווחי הוא גם מהימן יותר‪ ,‬אולי‬ ‫בשל האחריות שיש לו כלפי קוראיו?‬ ‫"המסחריות כשלעצמה אינה ערובה למהימנות‪.‬‬ ‫ייתכן שבלוג רווחי יהיה לא אמין ויעשה הון מהונאת‬ ‫קוראיו‪ ,‬וייתכן בלוג לא רווחי כלל שיצבור לעצמו שם‬ ‫בתחומו“‪.‬‬ ‫דוגמה מקומית לעסקי בלוגים היא אורנג'‪ ,‬אשר‬ ‫שכרה את שירותי התוכן של כמה בלוגים‪ ,‬כדי‬ ‫שיפעלו בתוך הפלטפורמה שלה‪ .‬האם ידוע לך אם‬ ‫הרכישה הזו שינתה את תוכן הבלוגים או את הרגלי‬ ‫הגלישה אליהם? האם זה מודל שעשוי להתרחב?‬ ‫"אורנג' היא דוגמה לא מוצלחת לאימוץ של בלוגים‪.‬‬ ‫במקום לאפשר לבלוגים לפרוח בדומיינים המקוריים‬ ‫שלהם‪ ,‬ליטול חסות על פעילותם ולתמוך בהם ‪-‬‬ ‫בהנחה כי מהלך זה יגרום לזיהויה של אורנג' עם‬ ‫תכנים איכותיים ולא שיווקיים ‪ -‬פרטנר בחרה לנכס‬ ‫את הבלוגים לעצמה‪ .‬היא העתיקה אותם ממקומם‬ ‫הטבעי אל אתר הבית שלה‪ ,‬כפתה עליהם לנדוד‬ ‫והכריחה את הקוראים המסורים לחפש אותם‬

‫באתר השיווקי שלה‪ ,‬שאינו מקום טבעי לקריאת‬ ‫תכנים‪ .‬מכל הבלוגים שהשתתפו במהלך‪ ,‬הבלוג‬ ‫היחיד שממשיך לפעול הוא סינמסקופ המוצלח‬ ‫של יאיר רווה‪ .‬אני אומר זאת‪ ,‬על אף שהאחראי‬ ‫על הפרויקט הוא גדי שמשון‪ ,‬שהוא איש מקצוע‬ ‫ותיק ומנוסה‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬האסטרטגיה של אורנג'‬ ‫הייתה בעוכריו“‪.‬‬

‫היחיד הוא שאתרי תוכן או בלוגים מסוימים יקבלו‬ ‫על עצמם את כללי האתיקה העיתונאיים‪ .‬אסור‬ ‫לשכוח שבעיות האמינות של טק‪-‬קראנץ' גרמו לכך‬ ‫שמהימנות האתר ירדה‪ ,‬ורבים התייחסו אליו בזלזול‬ ‫כאל המקומון של עמק הסיליקון וקראו אותו עם‬ ‫גרגר של מלח‪ .‬המבחן החשוב ביותר הוא מבחן‬ ‫הקוראים‪ .‬אתר שיבגוד בהם ישלם מחיר“‪.‬‬

‫התנהלותו של מייקל ארינגטון‪ ,‬שהשתמש בבלוג‬ ‫המצליח שלו‪ ,‬טק‪-‬קראנץ'‪ ,‬גם כדי לקדם חברות‬ ‫שהוא משקיע בהן‪ ,‬הדגישה את ההבדל בין בלוגרים‬ ‫לעיתונאים‪ .‬עיתונאים מוגבלים לכללי אתיקה )גם‬ ‫אם לא כולם עומדים בהם(‪ ,‬ואילו בלוגרים ‪ -‬לא‪.‬‬ ‫האם נראה לך שעם הזמן כן יתגבשו עקרונות‬ ‫אתיקה מיוחדים לרשת‪ ,‬שבלוגרים יסכימו עליהם‪,‬‬ ‫או ש‪"-‬חופש היצירה" ימנע מכך לקרות?‬ ‫"לא‪ .‬מעמד של בלוגר אינו פרופסיה‪ .‬עיתונאות‬ ‫היא מקצוע‪ .‬אי אפשר לכפוף בלוגרית שכותבת‬ ‫מביתה בנס ציונה על בישולים והצגות לאותו סט‬ ‫כללים כמו מגזין אוכל‪ ,‬שאותו מתחזקת מערכת‬ ‫בת עשרות כותבים‪ .‬אגב‪ ,‬הביקורת על ארינגטון‬ ‫אינה מוגבלת לבלוגים‪ .‬יש גם עיתונאים שמחזיקים‬ ‫במניות של החברות עליהן הם כותבים‪ ,‬וכאלה‬ ‫שמקדמים אינטרסים זרים בעיתונות‪ .‬הפתרון הסביר‬

‫לפי נתונים לא רשמיים‪ ,‬מיליוני בלוגים פועלים‬ ‫בימים אלה‪ .‬האם לדעתך בשלב מסוים תהיה‬ ‫דעיכה בסצנה‪ ,‬כמו שקורה לכל תופעה שממצה‬ ‫את עצמה?‬ ‫"יש התכווצות טבעית בתחום הבלוגים‪ .‬רבים מהם‬ ‫נסגרו בשנתיים האחרונות‪ ,‬בעיקר אלה שהופעלו‬ ‫לשם הנאה וללא מטרות רווח‪ .‬הכותבים שלהם‬ ‫מצאו פלטפורמות יותר אפקטיביות כמו פייסבוק‪,‬‬ ‫טוויטר או טאמבלר‪ .‬בלוגים אחרים הפכו בהדרגה‬ ‫לאתרי מגזין נישתיים והחלו להתרחק מהמודל‬ ‫המסורתי של הבלוג‪ ,‬הן במובן של מראה והן מודל‬ ‫פעילות כלכלי שמוכוון רווחים“‪.‬‬ ‫גל מור הוא המייסד והעורך הראשי של‬ ‫"חורים ברשת"‪ ,‬אתר הדיגיטל המוביל‬ ‫בישראל‪contact@holesinthenet.co.il .‬‬

‫אפריל ‪2012‬‬

‫‪13‬‬


‫כשהעסק מתרחב‬

‫י‬

‫כתב‪:‬‬ ‫רענן קריב‬

‫היקף שכר‪ ,‬מסגרת שעות‬ ‫ופנסיה הם חלק מהנושאים‬ ‫שיזם צריך לקחת בחשבון‬ ‫כשהוא מתחיל לשכור עובדים‪.‬‬ ‫עו"ד רענן קריב מציג את‬ ‫הנושאים המרכזיים שבהם‬ ‫כדאי לטפל‬

‫זמים לא מעטים מתחילים את‬ ‫פעילות המיזמים שלהם לבד‪ ,‬כשהם‬ ‫אלה שעושים את כל העבודה‪ .‬אחרי‬ ‫זמן מה‪ ,‬כשהמיזם מתחיל לפרוס כנפיים ולהמריא‪,‬‬ ‫מתברר שיש צורך לגייס עובדים שכירים לביצוע‬ ‫עבודות שונות‪ ,‬שהיזם עצמו אינו פנוי עוד לבצע‪:‬‬ ‫עבודות מזכירות‪ ,‬עבודות מכירה‪ ,‬אחזקה ועוד‪ .‬לא מעט‬ ‫יזמים בוחרים להתחיל את פעילות המיזם כשתחומים‬ ‫מסוימים מתופעלים על ידי עובדים‪ ,‬כדי שהם עצמם‬ ‫יהיו פנויים לקידום‪ ,‬פיתוח וניהול המיזם שהקימו‪.‬‬ ‫כאן מגיע הרגע שבו יש לשכור עובדים‪ .‬על היזם‬ ‫להיות מודע למספר כללים החלים עליו בבואו‬ ‫לשכור עובדים‪ ,‬שכן התעלמות מהם עלולה להטיל‬ ‫עול כספי לא מבוטל על המיזם הצעיר‪ .‬במסגרת‬ ‫מצומצמת זו לא נתייחס לכל הכללים הללו‪ ,‬אלא רק‬ ‫לבולטים שבהם‪.‬‬

‫שכר מינימום‬ ‫גובה שכרו של עובד נתון למשא ומתן‪ .‬ניתן לומר‬ ‫כי השמיים הם הגבול בעניין זה‪ ,‬אך הרצפה קבועה‬ ‫בחוק ואין לרדת ממנה‪ .‬חוק שכר מינימום התשמ"ז ‪-‬‬ ‫‪ ,1987‬קובע כי כל עובד זכאי לשכר מינימום‪ .‬שכר‬ ‫המינימום עומד ביום כתיבת דברים אלה )פברואר‬ ‫‪ (2012‬על ‪ 4,100‬שקל לחודש‪ 189.23 ,‬שקל ליום‬ ‫בשבוע עבודה של ‪ 5‬ימים )ו‪ 164-‬שקל בשבוע‬ ‫עבודה של ‪ 6‬ימים(‪ ,‬ו‪ 22.04-‬שקל לשעה‪.‬‬ ‫אי‪-‬תשלום שכר מינימום מקים לעובד עילת תביעה‬ ‫אזרחית על הלנת ההפרש בין השכר ששולם לבין‬ ‫שכר המינימום )פיצויי ההלנה עומדים על ‪5%‬‬ ‫לשבוע(‪ ,‬וכן מהווה עבירה פלילית‪ ,‬שהעובר אותה‬ ‫עלול להיות צפוי למאסר של עד שנה או לקנס בסך‬ ‫של ‪ 226,000‬שקל )לכל עבירה(‪.‬‬

‫שעות נוספות‪ ,‬לילות ושבתות‬ ‫חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א – ‪ ,1951‬קובע‬

‫‪14‬‬

‫המסלול האקדמי המכללה למינהל‬

‫את מסגרת יום העבודה וכן קובע כי עבודה מעבר‬ ‫למסגרת זו מקימה לעובד זכאות לתשלום שעות‬ ‫נוספות‪ .‬מסגרת שעות העבודה החודשית היא ‪186‬‬ ‫שעות‪ ,‬המסגרת השבועית היא ‪ 43‬שעות‪ ,‬והמסגרת‬ ‫היומית משתנה בין שבוע עבודה של ‪ 5‬ימים לזה‬ ‫של ‪ 6‬ימים‪.‬‬ ‫בשבוע עבודה של ‪ 5‬ימים‪ ,‬מסגרת יום העבודה היא‬ ‫של ‪ 8.5‬שעות )לא כולל הפסקה בת ‪ 45‬דקות ‪ -‬מהן‬ ‫‪ 30‬דקות רצופות ‪ -‬שהיא על חשבון העובד אם הוא‬ ‫רשאי לעזוב את מקום העבודה במהלכה(‪ ,‬בשבוע‬ ‫עבודה של ‪ 6‬ימים‪ ,‬מסגרת העבודה היא ‪ 7.16‬שעות ‪-‬‬ ‫לא כולל הפסקה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬עבודה מעבר למסגרת שעות העבודה היומית‬ ‫מקימה לעובד זכאות לגמול שעות נוספות‪ .‬הגמול‬ ‫עומד על ‪ 25%‬משכר השעה לשעתיים הראשונות‪,‬‬ ‫ו‪ 50%-‬משכר השעה לשעות הבאות‪.‬‬ ‫מסגרת העבודה היומית המקסימאלית היא ‪12‬‬ ‫שעות‪ ,‬ואין להעסיק עובד מעבר לכך‪ .‬אם בכל זאת‬ ‫הועסק העובד מעל ‪ 12‬שעות ליום‪ ,‬הוא זכאי לגמול‬ ‫שעות נוספות בגין כך‪.‬‬ ‫חישוב שעות העבודה הוא יומי ואין לקזז שעות‬ ‫מיום ליום‪ .‬עובד בשבוע עבודה של ‪ 5‬ימים שעבד‬ ‫ביום אחד ‪ 7.5‬שעות וביום השני ‪ 9.5‬שעות‪ ,‬ינוכה‬ ‫ממנו שכר של שעה ביום הראשון‪ ,‬והוא יהיה זכאי‬ ‫לגמול שעות נוספות על שעה נוספת אחת ביום‬ ‫השני‪ .‬במקרה אחד נעשה חישוב שבועי והוא במקום‬ ‫עבודה העובד ‪ 5‬ימים בשבוע שבו נותר צורך לעבוד‬ ‫ביום שישי‪ ,‬ואז נחשבות שעות העבודה ביום שישי‬ ‫כשעות נוספות‪.‬‬ ‫חל איסור לשלם לעובד שכר הכולל שעות נוספות‪,‬‬ ‫ושכר כזה ייחשב כשכר רגיל שעליו יש להוסיף גמול‬ ‫שעות נוספות‪ .‬מותר לשלם לעובד‪ ,‬בעיקר עובד‬ ‫בכיר‪ ,‬גמול גלובלי של שעות נוספות‪ ,‬בתנאי שמדובר‬ ‫המשך בעמוד ‪<<< 30‬‬


‫היבטים פיננסיים ביזמות‬

‫ר‬

‫עיונות‪ ,‬גדולים ומוצלחים ככל שיהיו‪ ,‬לא‬ ‫תמיד מגיעים אל קהל היעד‪ .‬לעתים‬ ‫קרובות‪ ,‬זה קורה עקב חוסר בתשומת‬ ‫לב להיבטים פיננסיים בתהליך הגיבוש של העסק‪ .‬היבטים‬ ‫פיננסיים אלה‪ ,‬כשאינם מקבלים את ההתייחסות הנדרשת‪,‬‬ ‫עלולים להוות מכשול עצום בדרך להגשמת הרעיון‪.‬‬ ‫להלן סקירה קצרה של היבטים פיננסיים‪ ,‬אשר חשוב‪,‬‬ ‫ואפילו הכרחי‪ ,‬לתת עליהם את הדעת‪ ,‬כבר בשלב מוקדם‬ ‫של פיתוח הרעיון היזמי‪.‬‬

‫בדיקת כדאיות העסק‬ ‫כתבו‪:‬‬ ‫אילנית הלפרין‬ ‫ומיקי בלומנטל‬

‫לפני שיוצאים לדרך עם מיזם‪,‬‬ ‫כדאי לתת את הדעת לצד‬ ‫הפיננסי של העסק‪ .‬רואי‬ ‫החשבון אילנית הלפרין ומיקי‬ ‫בלומנטל מציגים נושאים‪ ,‬שראוי‬ ‫להתייחס אליהם בשלבים‬ ‫הראשונים של התהליך‬

‫על היזם להכין תחזית פיננסית‪ ,‬שבוחנת את כדאיות‬ ‫המיזם החדש‪ .‬התחזית תכלול צפי לרווחיות‪ ,‬נזילות‬ ‫ואיתנות פיננסית‪ ,‬יעילות תפעולית ורמת הסיכון הגלומה‬ ‫במיזם‪ .‬רעיון עשוי להישמע נהדר‪ ,‬עד שמתחילים לבדוק‬ ‫את הכדאיות הכלכלית שלו‪ .‬או אז‪ ,‬עלולים לגלות שאינו‬ ‫ישים מבחינה עסקית‪ ,‬לפחות בתנאים הנוכחיים של השוק‪,‬‬ ‫או שרמת הסיכון שבו גבוהה מדי עבור המעורבים‪.‬‬

‫הכנת תכנית עסקית‬ ‫תכנית עסקית הינה אחת מאבני היסוד של כל עסק חדש‪.‬‬ ‫מטרתה של התכנית העסקית‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬היא‬ ‫ליצור מעין מפת דרכים‪ .‬כפי שכתוב בפרקי אבות‪" :‬דע‬ ‫מאין באת ולאן אתה הולך ובפני מי אתה עתיד ליתן דין‬ ‫וחשבון“‪ .‬התכנית אמורה לבחון את הצרכים הראשוניים‬ ‫בעסק‪ ,‬ללמוד על מתחרים‪ ,‬מוצרים‪/‬שירותים אחרים‪,‬‬ ‫לקבוע מטרות ויעדים להגשמה ועוד‪ .‬התכנית משמשת‬ ‫את העסק גם מול משקיעים ובאמצעותה ניתן ללמוד‬ ‫על העסק ולבחון בצורה טובה יותר השקעה אפשרית בו‪.‬‬ ‫תכנית עסקית מנצחת חייבת לכלול באופן משכנע ומובנה‬ ‫את הרכיבים הבאים‪ :‬תמצית מנהלים‪ ,‬צור ‪,‬ך פתרון‪ ,‬תחרות‪,‬‬ ‫צוות‪ ,‬סטטוס ואבני דרך‪ ,‬ניתוח ‪ ,S.W.O.T‬תיאור המודל‬ ‫העסקי ותחזית עסקית‪.‬‬

‫הכנת דו"ח של תזרים מזומנים‬ ‫המזומנים הם הכוח המפעיל של העסק‪ ,‬ובלעדיהם לא‬

‫תתאפשר פעילות עסקית‪ .‬לפיכך‪ ,‬חשיבות רבה נודעת‬ ‫לתכנון ולחיזוי תזרים המזומנים הדרוש לעסק להמשך‬ ‫פעילותו התקינה‪ .‬ניהול תזרים מזומנים הוא אחד‬ ‫המפתחות החשובים להצלחת המיזם‪ .‬היות שבשלביו‬ ‫הראשונים של המיזם‪ ,‬מזומנים הם משאב קריטי‪ ,‬יש צורך‬ ‫ליצור מתאם מלא בין גיוסי ההון לקצב שריפת המזומנים‪.‬‬ ‫לעתים‪ ,‬ניתן אף לבחון את האפשרות להציע ליועצים‪/‬‬ ‫ספקים לקבל אופציות למניות במקום תשלום מזומן‪.‬‬

‫מיסוי‬ ‫לאור חשיבותו של נושא המיסוי‪ ,‬ראוי לטפל בו כבר‬ ‫בשלבים הראשוניים של הקמת המיזם‪ .‬במסגרת תחום‬ ‫המיסוי יש לתת הדעת לנושאים שונים כגון‪ :‬המדינה שבה‬ ‫תירשם הבעלות על הפטנט‪ ,‬מיקום ההתאגדות ואופייה‪,‬‬ ‫מזעור המס על רווחי הון עתידיים‪ ,‬חלוקת דיבידנדים‬ ‫עתידיים‪ ,‬מיסוי בינלאומי‪ ,‬מחירי העברה וכדומה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ראוי לתת תשומת לב ל‪"-‬חוק האנג'לים"‪ ,‬שלפיו‪,‬‬ ‫השקעת יחיד במניות עד לגובה של ‪ 5‬מיליון שקל בחברה‬ ‫עתירת מו"פ תותר כהוצאה במשך ‪ 3‬שנים‪ ,‬והשקעתה של‬ ‫חברה תותר כהוצאה במשך ‪ 5‬שנים‪.‬‬

‫גיוס הון‬ ‫כדי לעודד משקיעים‪ ,‬ראוי להשתמש במכשירים הוניים‬ ‫מגוונים‪ .‬מכשירים אלה כוללים מניות‪ ,‬מניות בכורה‪ ,‬אג"ח‬ ‫להמרה‪ ,‬אופציות ועוד מגוון מונחים כמו‪,"Tag along :‬‬ ‫" ‪" ,ratchet " ,"Bring along‬זכות סירוב ראשונה“‪,‬‬ ‫”‪ “Preemptive rights‬ועוד‪.‬‬ ‫רו"ח אילנית הלפרין‪ ,‬שותפה ומנהלת מחלקת‬ ‫היי‪-‬טק‪ ,‬חברת פאהן קנה ושות'‪.‬‬ ‫רו"ח מיקי בלומנטל‪ ,‬שותף מנהל‪ ,‬חבר פאהן‬ ‫קנה ושות'‪.‬‬ ‫הלפרין ובלומנטל משמשים מנטורים בחממת‬ ‫היזמות של בית הספר‪.‬‬ ‫אילנית‪ilanit.halperin@il.gt.com :‬‬ ‫מיקי‪mickey.blumenthal@il.gt.com :‬‬

‫אפריל ‪2012‬‬

‫‪15‬‬


‫יזם נוצַר‬

‫י‬

‫ראיונות עם‪:‬‬ ‫רועי שטימלר‬ ‫וערבה לפל‬

‫איך מתנהלת חברה‬ ‫כשהמנכ"לית‪ ,‬סמנכ"ל השיווק‬ ‫ומנהל הפיתוח העסקי הם‬ ‫בני ‪ ?15‬תכנית יזמים צעירים‬ ‫מספקת פלטפורמה להקמת‬ ‫מיזמים אמתיים בקרב‬ ‫תיכוניסטים ברחבי הארץ‪ ,‬כחלק‬ ‫מתחרות בינלאומית‬

‫‪16‬‬

‫המסלול האקדמי המכללה למינהל‬

‫ש הרבה סוגים של יזמים וסגנונות ניהול‬ ‫יזמיים‪ .‬אבל מתוך המגוון הזה בהחלט‬ ‫ניתן ליצור רשימה של תכונות יזמיות‪,‬‬ ‫אשר משקפות תפקודים התנהגותיים‪ ,‬קוגניטיביים‬ ‫ורגשיים‪ ,‬שמאפיינים את האנשים העוסקים בתחום‪.‬‬ ‫על התכונות הללו נמנות היכולת לאתר הזדמנויות‪,‬‬ ‫התמודדות עם אי ודאות‪ ,‬יצירתיות רעיונית ומציאת‬ ‫פתרונות אד‪-‬הוק‪ .‬התכונות הללו עשויות להילמד מתוך‬ ‫ניסיון‪ ,‬ולשמש בתחומי חיים שונים‪.‬‬ ‫בני נוער המתנסים בתהליכים יזמיים‪ ,‬נחשפים לחוויות‬ ‫שעשויות לתרום להם באופן משמעותי‪ .‬פרויקט בשם‬ ‫"יזמים צעירים ‪ -‬ישראל" מספק להם הזדמנות כזו‪.‬‬ ‫מדובר בארגון ללא מטרות רווח‪ ,‬העוסק בחשיפתם של‬ ‫בני נוער לעולם היזמות והעסקים‪ ,‬ומעודד אותם לחשיבה‬ ‫עצמאית ולעשייה כלכלית‪ ,‬במטרה לטפח אצלם יזמות‬ ‫עסקית ומנהיגות‪ .‬בפרויקט משתתפים מדי שנה כ‪3000-‬‬ ‫תלמידים‪ ,‬המאוגדים ב‪ 180-‬קבוצות בכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫במסגרת התכנית מקימים בני נוער‪ ,‬בגילאי ‪ ,15-17‬חברה‬ ‫עסקית לכל דבר‪ ,‬והם אחראים לפיתוחה ולהצלחתה‬ ‫הכלכלית‪ .‬המוצרים והשירותים הם פרי יוזמה‪ ,‬תכנון‬ ‫ופיתוח של התלמידים‪ .‬מלווים אותם מנחים פדגוגיים‬ ‫מטעם בית הספר וצוותים של מנחים עסקיים מתנדבים‪.‬‬ ‫במהלך השנה מתקיימות השתלמויות מקצועיות‬ ‫בנושאים עסקיים שונים וכן אירועים אזוריים‪ :‬יום גיבוש‪,‬‬ ‫יום מיומנויות‪ ,‬יריד מכירות אזורי ותחרות אזורית וארצית‪.‬‬ ‫הקבוצה הזוכה בתחרות הארצית מייצגת את ישראל‬ ‫בתחרות הגמר באירופה‪.‬‬ ‫בית הספר למיהנל עסקים במסלול האקדמי המכללה‬ ‫למינהל פרש את חסותו על בתי הספר מאזור המרכז‪.‬‬ ‫מדי שנה משתתפות ‪ 15-20‬קבוצות‪ .‬סטודנטים מבית‬ ‫הספר מלווים אותם לאורך כל התהליך ומקנים להם‬ ‫מושגים מעולם היזמות‪ .‬יחד הם מגבשים את הרעיון‪,‬‬ ‫מגייסים כספים‪ ,‬מייצרים אב טיפוס ולפעמים גם מוצרים‬ ‫למכירה‪ ,‬משווקים ולבסוף סוגרים את החברה ‪ .‬לצד‬ ‫הסטודנטים פועלים אנשי מקצוע מתחום העסקים‪.‬‬

‫הם מלווים את הסטודנטים ומדריכים אותם‪ ,‬כמו גם‬ ‫את התלמידים‪ .‬שוחחנו עם שניים מהם‪ ,‬רועי שטימלר‪,‬‬ ‫שהקבוצה שהנחה עלתה בשנה שעברה לגמר הארצי‪,‬‬ ‫וערבה לפל‪ ,‬שהקבוצה שלה התנסתה באתגרים מיוחדים‪.‬‬

‫רועי שטימלר‬ ‫"מצאתי את הרוח היזמית"‬ ‫רועי הנחה קבוצה מעורבת של תלמידי כיתות ח' ו‪-‬ט'‬ ‫בנס‪-‬ציונה‪ .‬לשאלה מה לקח מהחוויה הוא עונה‪ :‬רוח‬ ‫יזמית‪” .‬שלוש שנים למדתי מינהל עסקים‪ ,‬והייתי קצת‬ ‫מתוסכל‪ ,‬כי הרגשתי שאני לומד בעיקר תיאוריות ומודלים‪,‬‬ ‫וחסרה לי פרקטיקה‪ .‬פרויקט יזמים צעירים סיפק לי ניסוי‬ ‫כלים מדהים‪ .‬בדיוק מה שהייתי צריך“‪.‬‬ ‫ספר על רגע מרגש שזכור לך‪.‬‬ ‫"הזכייה במקום הראשון בתחרות האזורית היה רגע‬ ‫משמעותי מאוד‪ .‬עלינו לתחרות הארצית‪ ,‬וככל הידוע לי‬ ‫ גם היינו מדורגים באחד המקומות הראשונים בתחרות‬‫הארצית‪ .‬הרגשתי שהילדים מקבלים הכרה בדרך שעשו‪,‬‬ ‫כי המטרה לא הייתה רק לזכות בכסף‪ ,‬אלא לעבור תהליך‬ ‫של למידה‪ .‬הם קיבלו כלים שאני לא קיבלתי כשהייתי‬ ‫בגילם‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬רקע במחויבות סביבתית‪ ,‬חלוקת תקציב‬ ‫ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬נראה לי שהחשיבה שלהם בוגרת יותר‬ ‫בעקבות העבודה על הפרויקט“‪.‬‬ ‫מה היה המוצר שלכם‪ ,‬ואיך בחרתם בו?‬ ‫"המוצר שלנו נקרא "אקולב" – קולב אקולוגי‪ .‬בחרנו בו‬ ‫לאחר סיעור מוחות של הקבוצה‪ .‬זה היה מוצר סביבתי‪,‬‬ ‫שעשה שימוש חוזר בקולבים שלקחנו ממכבסות שונות‪,‬‬ ‫ומעודפי בדים שקיבלנו מחנויות טקסטיל‪ .‬העברנו את‬ ‫חומרי הגלם ואת העיצובים שיצרו הילדים לתופרת‪ ,‬שהכינה‬ ‫כיסוי לקולבים‪ .‬הכיסוי כלל כיס‪ ,‬שלתוכו הכנסנו ריחן‪ .‬המוצר‬ ‫הסופי היה קולב מעוצב שמדיף ריח נעים בארון“‪.‬‬


‫כיצד חילקתם את התפקידים בין חברי הקבוצה?‬ ‫"עוד לפני שהתחיל הפרויקט‪ ,‬התלמידים הגיעו ליום עיון‪,‬‬ ‫שבו כל אחד מהם נפגש עם מומחה וסיפר על העדפות‬ ‫התפקיד שלו‪ .‬לאחר שעברו התמחות‪ ,‬המנחים החליטו‬ ‫על חלוקת התפקידים‪ .‬בקבוצה שלנו‪ ,‬שהייתה מעורבת‬ ‫מבחינת שכבת הגיל‪ ,‬החלטנו למנות מנכ"ל משותף‪ ,‬כדי‬ ‫ליצור סינרגיה טובה‪ .‬את התפקיד ביצעו יחד תלמידה‬ ‫מכיתה ח' ותלמידה מכיתה ט'‪ .‬תפקידים נוספים היו‬ ‫סמנכ"ל שיווק‪ ,‬מנהל כספים‪ ,‬מנהל יחסי ציבור‪ ,‬מנהל‬ ‫פיתוח עסקי ואחראי פרסום“‪.‬‬ ‫האם חששת מהקושי שבלימוד עסקים לבני נוער?‬ ‫"כן‪ ,‬היה חשש‪ .‬במהלך הלימודים עבדנו הרבה על מצגות‬ ‫והדרך להעביר אותן לסטודנטים‪ .‬מול הילדים בכיתה‪ ,‬היה‬ ‫קושי כי הייתי צריך ללמד נושאים שהיו חדשים להם‬ ‫לגמרי‪ ,‬כמו הון מניות‪ ,‬קוד אתי וכדומה‪ .‬מה שעזר לי היה‬ ‫הניסיון שלי כמאמן כדורסל“‪.‬‬ ‫איך זה עבד בפועל?‬ ‫"לחוסר הידע שלהם היה חיסרון וגם יתרון‪ .‬מצד אחד‪,‬‬ ‫היה להם קשה להפנים מושגים כמו קהל יעד‪ ,‬ביקוש‪,‬‬ ‫תחרות ושוק‪ ,‬ולכן עברו שבועות עד שהצליחו להיות‬ ‫ממוקדים בבחירת המוצרים‪ .‬מצד שני‪ ,‬חוסר המודעות‬ ‫שלהם גרם להם להעז בלי פחד“‪.‬‬ ‫כיצד השפיע עליך הפרויקט?‬ ‫"אני מרגיש שקיבלתי פידבק טוב וביטחון להרים פרויקט‬ ‫עצמאי‪ .‬אני עסוק בימים אלה במיזם משלי‪ ,‬וכשאני נפגש‬ ‫עם אנשי עסקים‪ ,‬ההרגשה היא שאני עושה את זה‬ ‫בפעם השנייה“‪.‬‬ ‫רועי שטימלר‪roestimler@gmail.com :‬‬

‫ערבה לפל‬ ‫”רק צריך לומר להם שהם מסוגלים"‬ ‫ערבה הנחתה קבוצה באורט לוד‪ ,‬והחוויה המשמעותית‬ ‫שלה הייתה לעבוד עם נערים‪ ,‬שאיש לא מצפה מהם‬ ‫לגדולות ונצורות‪ ,‬ולראותם מגיעים להצלחה למרות‬ ‫הכול‪" .‬הפעילות במסגרת הפרויקט הייתה אחרי שעות‬ ‫הלימודים‪ .‬מנחים אחרים סיפרו שבקבוצות שלהם ילדים‬ ‫לא תמיד רוצים להישאר‪ ,‬וההורים הם אלה שלוחצים‪ ,‬ואילו‬ ‫אצלנו המצב היה הפוך‪ .‬ההורים נהגו ללחוץ על התלמידים‬ ‫להגיע הביתה‪ ,‬לשמור על האחים או לנקות‪ .‬הגישה‬ ‫הכללית הייתה חוסר תמיכה בילדים‪ .‬לא מצפים מהם‬ ‫להרבה‪ ,‬ולכן גם הם לא מצפים מעצמם‪ .‬גם כשישבתי עם‬ ‫מרכזת האזור‪ ,‬היא אמרה לי שמה שחשוב זה התהליך‪,‬‬

‫אבל שלא אצפה שבאמת יהיה להם מוצר בסוף“‪.‬‬ ‫האם היה לכם מוצר?‬ ‫"כן‪ .‬עם הזמן‪ ,‬כאשר ראינו שאנחנו מגיעים לתוצאות‬ ‫טובות‪ ,‬החברה נבנית והמוצר קורם עור וגידים‪ ,‬הבנו‬ ‫עד כמה הצלחנו‪ .‬החלטנו לייצר צמיד ספורט עם כיס‬ ‫פנימי שנועד לכסף‪ ,‬מפתחות ופריטים קטנים אך‬ ‫חשובים שלא ניתן להיפרד מהם במהלך אימון‪ .‬באירוע‬ ‫הסיום‪ ,‬הילדים העמידו דוכן ומכרו את הצמידים שלהם‬ ‫וההתרגשות הייתה רבה“‪.‬‬ ‫איך הייתה העבודה מול המנחים העסקיים?‬ ‫"ניהלנו פגישות‪ ,‬שיחות טלפון וגם התכתבויות במייל‪ .‬עם‬ ‫הזמן כל אחד תפס לעצמו את הנישה שלו בפרויקט‪.‬‬ ‫הרגשתי שהמקום שלי היה בקרבה לילדים‪ ,‬בשיחות‬ ‫הפחות פורמאליות ובשמירה על האווירה הקלילה‬ ‫והחיובית‪ .‬התפקיד של המנחָה היה של האימא‬ ‫הדואגת ופותרת הבעיות‪ ,‬והתפקיד של המנחֵה היה‬ ‫של האבא הקשוח והאוהב‪ ,‬שמצפה מהילדים שלו‬ ‫לשלמות‪ .‬איפשהו השקפות העולם של כולנו התחברו‬ ‫בסינרגיה ונוצר צוות אמיתי‪ .‬אבל לא תמיד היה קל‪ ,‬כי‬ ‫היו לנו השקפות עולם שונות‪ .‬למשל‪ ,‬אני הרגשתי שצריך‬ ‫קצת לוותר לילדים‪ ,‬כי היה לי חשוב שייהנו מהתהליך‪.‬‬ ‫בעקבות חילוקי הדעות עם המנחים העסקיים‪ ,‬הבנתי‬ ‫שאני ממוקדת תהליך‪ ,‬והם ממוקדי מטרה‪ .‬אבל מצאנו‬ ‫שביל אמצע‪ .‬היה לי חשוב שנישאר מאוחדים מול‬ ‫הילדים‪ ,‬וננהל את הוויכוחים בינינו לבין עצמנו‪ .‬החיבור‬ ‫בין סטודנט ומלווה עסקי הוא הכרחי בעיני עבור הצלחת‬ ‫הפרויקט‪ .‬לסטודנט יש ידע תיאורטי בשיווק ומכירות וכן‬ ‫גישה לחומרים‪ ,‬ואילו המנחים העסקיים מגיעים ממקום‬ ‫מאוד בוגר של היכרות עם התעשייה ועם העולם‬ ‫האמתי"‪.‬‬ ‫אילו קשיים מיוחדים את זוכרת מהתהליך?‬ ‫"בשלב מסוים‪ ,‬הידלדל מספר המשתתפים‪ ,‬עד כי‬ ‫מהתשעה‪-‬עשר הרשומים הגיעו רק תשעה‪ .‬לאחר דיון‬ ‫עם גרעין הקבוצה‪ ,‬החלטנו לנסח מכתבי התפטרות‬ ‫עבור אלה שלא מגיעים לישיבות ולא לוקחים חלק פעיל‬ ‫בחברה‪ .‬המכתבים נוסחו‪ ,‬ואחד מחברי הקבוצה התמנה‬ ‫להחתים את כל המתפטרים‪ .‬בעיה נוספת הייתה בתחום‬ ‫האחריות לחברה‪ .‬ראינו שבכל שבוע אנחנו מחליטים לגבי‬ ‫פעילות עתידית‪ ,‬אבל הדברים לא מבוצעים‪ .‬הבנו שיש‬ ‫כאן בעיה בתפיסה‪ .‬כשהתלמידים דיברו‪ ,‬הם ניסחו את‬ ‫עצמם במשפטים כמו‪ :‬צריך שמישהו יעשה ככה וככה‪,‬‬ ‫אבל איש לא התנדב לעשות את מה שצריך‪ .‬זה לקח‬ ‫זמן אך ככל שהעמקנו בתהלי ‪,‬ך הם הבינו שזוהי החברה‬ ‫שלהם ושההחלטות שיקבלו נוגעות אך ורק להם“‪.‬‬

‫איך הייתה העבודה על המוצר?‬ ‫”לאחר ישיבה של סיעור מוחות‪ ,‬נבחר מוצר‪ ,‬אולם‪,‬‬ ‫אז גילינו שהבד למוצר יקר מדי‪ ,‬ההשקעה הראשונית‬ ‫חרגה מהתקציב והמחיר לצרכן היה גבוה מ‪ 50-‬שקלים‪.‬‬ ‫לא נותרה ברירה אלא לחפש מוצר חדש‪ .‬נוצרה‬ ‫אווירה של ייאוש בחברה‪ .‬לילדים היה קשה להתנתק‬ ‫מהמוצר הראשוני והם התקשו להעלות רעיונות למוצר‬ ‫חלופי‪ .‬בנוסף‪ ,‬בשלבים האלה התגבש גרעין קבוע וסופי‬ ‫בחברה‪ ,‬והרגשתי שחסר להם גיבוש בינם לבין עצמם‪.‬‬ ‫ערכנו ישיבה קצת אחרת שכללה משחקים ומשימות‪.‬‬ ‫המשימה האחרונה הייתה משחק של "של מי השורה‬ ‫הזאת בכלל?" הילדים התלהבו‪ .‬הבאנו להם חפצים‬ ‫שונים ובכל פעם היה עליהם להמציא לחפץ כמה שיותר‬ ‫שימושים יצירתיים ומצחיקים‪ .‬הדמיון שלהם נפתח וכך‬ ‫באותו יום נולד המוצר החדש“‪.‬‬ ‫מה את זוכרת מיום התחרות?‬ ‫"זכור לי שהמכירות עברו בהצלחה רבה‪ .‬היה ביקוש‬ ‫גבוה למוצר שלנו‪ ,‬גם מצד יתר הילדים המתחרים‪ ,‬וגם‬ ‫מצד העוברים ושבים‪ .‬לפני המצגת בפני חבר השופטים‪,‬‬ ‫הבחנתי בהתרגשות של המנכ''ל והפרזנטורית‪.‬‬ ‫ישבתי איתם לשיחה אישית‪ ,‬עשינו חזרה אחרונה על‬ ‫המצגת ואמרתי להם כמה אני מאמינה בהם‪ .‬במהלך‬ ‫המצגת‪ ,‬הרגשתי את הלב שלי מתמלא בגאווה‪.‬‬ ‫הסתכלתי על הילדים ולא יכולתי שלא להתפעל‬ ‫מהתהליך המשמעותי שעברו‪ ,‬מיכולתם ליישם את מה‬ ‫שלמדו ומההישגים אליהם הגיעו‪ .‬מבחינתי‪ ,‬זה הניצחון‬ ‫שלהם ‪ -‬והניצחון שלי‪ .‬הם עשו הכי טוב שיכלו‪ ,‬ועשו את‬ ‫זה בכוחות עצמם"‪.‬‬ ‫מה לקחת מהחוויה?‬ ‫"כמו שהילדים עברו תהליך משמעותי בינם לבין עצמם‪,‬‬ ‫אני מרגישה שגם אני עצמי חוויתי תהליך משמעותי‪ .‬ככל‬ ‫שהתקדמנו בפרויקט‪ ,‬הרגשתי שאני יותר ויותר מבינה את‬ ‫חשיבותו‪ .‬בעיניי‪ ,‬האתגר האמיתי הוא לקחת ילדים נטולי‬ ‫מוטיבציה שלא מאמינים בעצמם כי אף אחד לא מאמין‬ ‫בהם או כי הסביבה שלהם לא נותנת להם מספיק כלים‬ ‫כדי להתקדם ולהגיע להישגים ולהראות להם שגם להם‬ ‫יש מה לתרום ומה לחדש לחברה‪.‬‬ ‫בעקבות הפרויקט נחשפתי לעולם היזמות‪ .‬גיליתי בו‬ ‫אופציה מרתקת לחולל שינוי ולתרום לחברה‪ .‬לאחר‬ ‫הפרויקט‪ ,‬התחלתי לברר לגבי אוניברסיטאות שיש להן‬ ‫תואר שני ביזמות ולחפש עבודה שקשורה בהדרכה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בסיומו של הפרויקט‪ ,‬המנחים העסקיים ואני‬ ‫הבטחנו לעצמנו שהתהליך לא נגמר עבורנו ושיום אחד‬ ‫עוד נקים חברה משלנו ונפתח מוצר משלנו“‪.‬‬ ‫ערבה לפל‪arava.lefel@gmail.com :‬‬

‫אפריל ‪2012‬‬

‫‪17‬‬


‫עסק טוב‬

‫"‬

‫ראיון עם‪:‬‬ ‫עירד אייכלר‬

‫בלי תכנית‪-‬על או תפיסה‬ ‫ניהולית מהותית יצא עירד‬ ‫אייכלר לדרך‪ ,‬שתרמה לשינוי‬ ‫פני השיקום התעסוקתי בקרב‬ ‫פגועי נפש‪ .‬בריאיון הוא מספר‬ ‫על גישתו למימוש רעיונות‬ ‫ועל מה שמייחד עסקים‬ ‫חברתיים‬

‫אנחנו ה‪ 99 -‬אחוז"‪ ,‬כך קראו‬ ‫המפגינים בכיכר זוקוטי שבמרכז‬ ‫הסחר העולמי בניו יורק‪ ,‬כשיצאו אל‬ ‫הכיכר ומשם אל הרחובות‪ ,‬במחאה נגד המערכת‬ ‫הכלכלית המטלטלת את חייהם כמו היו מריונטות‪.‬‬ ‫את טענותיהם הפנו – כמו מפגינים אחרים ברחבי‬ ‫העולם ‪ -‬נגד האחוז האחד‪ ,‬ששולט בחייהם‪ ,‬בדרישה‬ ‫לשנות את חוקי המשחק‪.‬‬ ‫חוסר האונים‪ ,‬שעלה מן הסיסמאות המונפות‪ ,‬מעורר‬ ‫את התהייה האם הפתרון לא יכול להגיע מכיוון‬ ‫אחר‪ .‬אם במקום לבקר את המערכת מבחוץ‪ ,‬ייכנסו‬ ‫המפגינים לתוכה וישנו אותה‪ .‬זאת ‪ -‬בהנחה שברגע‬ ‫שיהיו בפנים‪ ,‬עדיין יחזיקו באותם ערכים ושאיפות‬ ‫לאחריות חברתית‪.‬‬ ‫במרחב היזמי‪ ,‬שמוגדר כ‪"-‬יזמות חברתית"‪ ,‬אפשר‬ ‫למצוא אנשים שעושים בדיוק את זה‪ .‬הם פועלים‬ ‫בתוך המערכת ומשתמשים בשפה הרשמית שלה‪ ,‬כדי‬ ‫לחולל שינויים שמיטיבים עם סביבתם‪ .‬עירד אייכלר‪,‬‬ ‫המייסד של עמותת שכולו טוב‪ ,‬הוא אחד מהם‪.‬‬ ‫עמותת שכולו טוב נפתחה כדי לספק אפשרויות‬ ‫תעסוקה עבור אנשים המתמודדים עם נכות נפשית‪.‬‬ ‫בין המיזמים שהעמותה מפעילה נמנים מפעלים‬ ‫למוצרי דקורציה וצעצועים‪ ,‬חנות לספרים יד שניה‪,‬‬ ‫מכירת זרי ממתקים ועוד‪ .‬הם משתפים פעולה עם‬ ‫אתר וויינט‪ ,‬ד"ר פרי‪ ,‬רשת ילדותי ועם משרד הבריאות‪.‬‬ ‫עירד‪ ,‬איך הגעת לתחום של יזמות חברתית?‬ ‫"כשהתחלתי‪ ,‬לא הייתה לי תפיסה שיקומית מהותית‬ ‫וגם לא תפיסה ניהולית מהותית‪ .‬לא הייתה לי תכנית‪-‬‬ ‫על למה שרציתי להקים‪ .‬ידעתי מה התחום שמעניין‬ ‫אותי‪ ,‬ובכל שלב ידעתי שאני רוצה להשיג יותר ‪ -‬לא‬ ‫במובן של שליטה או גודל ‪ -‬אלא במובן של פידבק‬ ‫מהעולם‪ .‬הצלחה או התקדמות היא מבחינתי פידבק‬ ‫שלפיו אני עושה משהו נכון‪ .‬גם היום‪ ,‬אני עוצר מדי‬ ‫פעם ובודק האם מה שאני עושה הוא הדבר הנכון‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫המסלול האקדמי המכללה למינהל‬

‫אם אני מרגיש תחושה של אי‪-‬שקט ורצון לעשיה‪,‬‬ ‫אני מבין שאני בכיוון הנכון‪ .‬אבל אם אני עייף ולא‬ ‫נעים לי‪ ,‬אני מבין שצריך לשנות כיוון“‪.‬‬ ‫את דרכו המקצועית החל אייכלר )‪ (36‬בעקבות‬ ‫מפגש במהלך טיול‪ ,‬עם בחורה שסיפרה לו על‬ ‫עבודתה עם נוער בסיכון‪ .‬השיחה הובילה אותו לעבוד‬ ‫בהוסטל לנערות בסיכון ולאחר מכן כרכז חברתי‬ ‫עם אנשים בעלי פיגור שכלי‪ .‬התחנה הבאה הייתה‬ ‫להקים עסק שהציע אירועים חברתיים לאנשים בעלי‬ ‫נכויות‪” .‬החידוש שלי היה שבמקום להציע אירועים‬ ‫בתוך מסגרות השיקום‪ ,‬הצעתי מסיבות ומפגשים‬ ‫חברתיים במקומות בילוי נורמטיביים‪ :‬בתי קפה‪,‬‬ ‫מועדונים‪ ,‬מסלולי טיולים“‪.‬‬ ‫הפקת האירועים הייתה הבסיס להקמת העמותה‪.‬‬ ‫”באותה תקופה שמעתי מהרבה משתקמים על‬ ‫שאיפה לעבוד במקום עבודה רגיל עם אנשים‬ ‫שאינם דומים להם בהכרח‪ .‬במקביל‪ ,‬נחשפתי‬ ‫למסגרות תעסוקה‪ ,‬שמייצרות מוצרי מדף בלי לדעת‬ ‫כיצד לשווקם‪ .‬החיבור בין חלקי המידע האלה גרם‬ ‫לי לפתוח את פרויקט "יוצרים הזדמנות"‪ ,‬הפרויקט‬ ‫הראשון של העמותה"‪.‬‬ ‫במסגרת הפרויקט‪ ,‬שהיום מעסיק כ‪ 600-‬עובדים‪,‬‬ ‫פרושים עשרות דוכני מכירה במרכזי קניות ברחבי‬ ‫הארץ‪ .‬מפעילי הדוכנים הם אנשים פגועי נפש‪,‬‬ ‫המקבלים שכר לפי שעה‪ .‬מטרת העל של הדוכנים‬ ‫היא לסייע להם לסיים את תהליך השיקום ולעבור‬ ‫לעבוד במקומות אחרים‪ ,‬אם הם רוצים ומסוגלים לכך‪.‬‬ ‫האם היה קשה לשכנע את בעלי הקניונים לשתף‬ ‫פעולה?‬ ‫”הם מאוד רצו לעזור‪ ,‬אבל בהתחלה דאגו קצת‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫בכל נקודת מכירה חדשה הבטחנו ללוות את העובדים‪.‬‬ ‫נהגתי לשבת ליד הדוכן ולקרוא‪ .‬אבל כמובן שלא‬ ‫הייתה בי נחיצות‪ ,‬כי העובדים תפקדו באופן נהדר"‪.‬‬


‫פתרון שיקומי ושוק פוטנציאלי‪ ,‬אנחנו מחפשים בעל‬ ‫מקצוע לשתף איתו פעולה‪ .‬למשל‪ ,‬מפעל השוקולד‬ ‫שלנו נולד מתוך שיתוף פעולה עם שרון השוקולטיירית‪.‬‬ ‫היא הביאה איתה ידע וקשרים בתחום"‪.‬‬

‫ספר על טעות שעשית בתחילת הדרך‪.‬‬ ‫"הדפסתי על חולצות את שם העמותה ובהתרגשות‬ ‫רבה חילקתי אותן לעובדים בדוכנים‪ .‬חשבתי שהם‬ ‫ישמחו‪ ,‬אבל להפתעתי‪ ,‬הם לא הסכימו ללבוש אותן‪.‬‬ ‫הם רצו ללבוש לעבודה את הבגדים היפים שלהם‪.‬‬ ‫זה היה שיעור חשוב שלמדתי"‪.‬‬ ‫מה היה השלב הבא?‬ ‫”רציתי להציע למשתקמים עבודה יצרנית‪ ,‬והרעיון‬ ‫היה להקים מפעל לנרות‪ ,‬שיפנה אל השוק הטבעי‪.‬‬ ‫גייסתי את אבא שלי‪ ,‬שהוא מהנדס כימי‪ ,‬ללמד אותנו‬ ‫לייצר נרות‪ .‬פתחנו מפעל בראש העין וקלטנו מנהלת‬ ‫שיווק‪ .‬עד אז ‪ -‬למדתי לנהל את העסק תוך כדי‬ ‫תנועה‪ .‬אבל כדי לאפשר לארגון לגדול‪ ,‬הייתי צריך‬ ‫ללמוד גם לשחרר‪ ,‬לוותר על המעורבות בכל פרט‬ ‫ולהניח לדברים שייעשו בדרך אחרת מהדרך שלי‪.‬‬ ‫"מנהלת השיווק הכניסה לארגון מתודות וגישה‬ ‫עסקית חדשה‪ .‬למשל‪ ,‬היא בנתה מותג‪ ,‬שיש לו שם‪:‬‬ ‫'יוצרים אור'‪ .‬היא הבינה את החשיבות שיש ליצירת‬ ‫מותג עבור תהליך השיקום‪ .‬עבור המשתקמים‪ ,‬יש‬ ‫הבדל בין האפשרות לספר שאתה עובד במפעל‬ ‫שיקום של עמותת שכולו טוב לבין האפשרות לספר‬ ‫שאתה יוצק נרות במפעל 'יוצרים אור'‪ .‬זה שיפר‬ ‫פלאים את הביטחון שלהם“‪.‬‬ ‫משם‪ ,‬המשיכה העמותה ליוזמה הבאה‪ :‬מפעל‬ ‫'‪ 'Paper Work‬ברמלה‪ ,‬שפיתח תהליכי ייצור למוצרים‬ ‫על בסיס נייר ממוחזר‪ ,‬ולאחר מכן לפיתוח של קווי‬ ‫ייצור נוספים‪.‬‬ ‫איך אתם מחליטים על קו מוצרים?‬ ‫"כאשר עולה צורך בפתרונות שיקום‪ ,‬אנחנו מנסים‬ ‫לפתח פס ייצור שעונה לאותו צורך‪ .‬למשל‪ ,‬ריבוי פעולות‬ ‫בתוך פס הייצור מאפשר לנו לקלוט עובדים בעלי יכולות‬ ‫שונות‪ .‬מרכיב נוסף בפיתוח הוא השוק‪ .‬לנו אין יתרון‬ ‫יחסי‪ .‬העבודה בשיקום לא נותנת לנו יתרון‪ ,‬כי אנחנו‬ ‫שחקנים בשוק כמו כל שחקן אחר‪ .‬אחרי שאיתרנו‬

‫האם הייתה דרושה לכם הלוואה או השקעה בשלב‬ ‫כלשהו?‬ ‫"לא היה צורך כי הלקוח שלנו‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬נתן‬ ‫לנו יציבות‪ .‬לכל אורך הדרך‪ ,‬השקענו הכנסות בפיתוח‬ ‫הארגון ובייעול‪ .‬אין לנו מתנדבים ואנחנו לא מקבלים‬ ‫תרומות‪ .‬אפילו את הדוכנים הראשונים שלנו קניתי‬ ‫בכסף שהרווחתי בעבודה במלצרות ובתור רכז חברתי“‪.‬‬ ‫בשלב כלשהו גייסת את עופר‪ ,‬שינהל את הארגון‬ ‫יחד אתך‪.‬‬ ‫"זה היה כשישבתי עם מנהל הדוכנים‪ ,‬והבנתי‬ ‫שכדי לאפשר לארגון לצמוח נכון‪ ,‬כדאי שאחלוק‬ ‫את הניהול עם מישהו‪ .‬ראיינתי כמה מועמדים‪,‬‬ ‫והכימיה הכי טובה הייתה לי עם עופר‪ ,‬שהיה לפני‬ ‫כן סמנכ"ל תפעול בלחם ארז‪ .‬חילקנו בינינו את‬ ‫משימות הפיתוח‪ ,‬כשאני מתרכז יותר בשיקום‪ ,‬והוא‬ ‫– בתשתיות‪ .‬פתחנו יחד שבעה מפעלים‪ ,‬גם במגזר‬ ‫הערבי‪ ,‬ופיתחנו עוד כמה מודלים לאורך השנים‪,‬‬ ‫שחלקם לא הצליחו"‪.‬‬ ‫איך אתה מגיב כשמשהו לא מצליח?‬ ‫"הגישה שלי היא לא לדפוק את הראש בקיר‪ ,‬אלא‬ ‫לזוז הצידה‪ .‬ללכת לכיוון אחר‪ .‬יש לנו אחריות להביא‬ ‫את היצירתיות שלנו לתהליך האִפשור של השיקום‪.‬‬ ‫אם לא הצלחנו‪ ,‬סימן שלא היינו מספיק יצירתיים‪ .‬גם‬ ‫בשיקום עצמו‪ ,‬המטרה היא שאנשים יעבדו אצלנו‬ ‫באופן זמני‪ ,‬ואז ימצאו עבודה אחרת‪ .‬אבל המציאות‬ ‫היא שיש כאלה שנשארים‪ .‬לכן‪ ,‬הצבנו מטרה‬ ‫אחרת‪ :‬להתבונן על רצף‪ ,‬שעליו אנחנו מנסים לייצר‬ ‫התקדמות‪ .‬חוסר הצלחה נובע מכך שיש משהו אחר‬ ‫שאפשר לעשות‪ ,‬ועדיין לא ניסינו“‪.‬‬ ‫אתה לא מרגיש רע כשמשהו נכשל?‬ ‫"יש לי מין תכונה כזו‪ ,‬שאני באמת לא רואה מה‬ ‫הבעיה‪ .‬ברור שיש בעיות‪ ,‬אבל אני פשוט לא מתייחס‬ ‫אליהן כאל סטופר‪ ,‬אלא כאל אירועים שקורים וצריך‬ ‫לעבור דרכם או סביבם‪ .‬כשאני חושב על רעיון למיזם‪,‬‬ ‫ברור לי שאפשר להקים אותו‪ .‬וכשצצות בעיות בדרך‪,‬‬ ‫אני חי אותן‪ ,‬הן לא משפיעות על הרגשות שלי‪ .‬אני‬ ‫מקבל את המציאות בלי להתווכח‪.‬‬ ‫"למשל‪ ,‬היה לנו פרויקט בשם 'בקטנה'‪ .‬פתחנו רשת‬ ‫של פיצוציות‪-‬בתנועה‪ ,‬והמתמודדים )העובדים‪ .‬ט‪.‬ג‪(.‬‬

‫הסתובבו בבנייני משרדים עם עגלות מעוצבות למכור‬ ‫חטיפים‪ .‬זה לא עבד‪ .‬בהתחלה‪ ,‬חשבתי שהבעיה‬ ‫היא בעיצוב‪ .‬אחר כך‪ ,‬בעקבות טענות שתדירות‬ ‫ההגעה של העובדים שלנו היא גבוהה מדי‪ ,‬בנינו‬ ‫קִיטִים שנשארו במשרדים‪ ,‬ומי שהיה מעוניין לקח‬ ‫קיט והשאיר כסף‪ .‬הסוכן שלנו הגיע רק פעם בשבוע‪.‬‬ ‫גם זה לא עבד‪ .‬מצאנו פתרון לכל חסם שאיתרנו‪,‬‬ ‫אבל זה עדיין לא עבד‪ .‬אז חשבתי‪ ,‬שאולי אנשים‬ ‫לא רוצים לקנות במבה באמצע היום‪ ,‬או לא רוצים‬ ‫שהגרנולה שלהם תגיע אליהם‪ .‬ויתרתי"‪.‬‬ ‫מה זה גרם לך להרגיש?‬ ‫"כלום‪ .‬שזה לא עובד‪ .‬יש לי עכשיו עוד רעיון‪ ,‬שאני‬ ‫לא מבין איך להתקדם אתו אבל אני בכל זאת מנסה‬ ‫לקדם אותו כי זה רעיון“‪.‬‬ ‫אתה כל הזמן נמצא בתהליך של קידום רעיונות‬ ‫חדשים?‬ ‫"כן‪ .‬אני מאוד אוהב להתחיל דברים חדשים‪ .‬אני‬ ‫אוהב ללמוד תחומים חדשים ולהתנסות בחוויות‬ ‫שונות‪ .‬זה מה שמרגש אותי"‪.‬‬ ‫מה מגדיר בעיניך יזמות חברתית?‬ ‫"בעיני‪ ,‬עסק חברתי הוא עסק שהמיקוד שלו הוא‬ ‫בעשיה למען אחרים‪ .‬לגבי עסקים שמבקשים‬ ‫להיות בני קיימא‪ ,‬חשוב בעיני שליבת העסק‬ ‫והליבה החברתית יהיו מאוחדות‪ ,‬כלומר‪ ,‬הפעולה‬ ‫שעומדת בבסיס העסק היא שמניבה הכנסות‪ .‬אצלנו‪,‬‬ ‫ההתרחבות היא תוצאה ישירה של ההכנסות של‬ ‫השירותים החברתיים‪ .‬משתנה נוסף‪ ,‬קריטי בעיני‪ ,‬הוא‬ ‫להיות משוגע לדבר‪ .‬להבין שאם אתה תעצור – כל‬ ‫מה שבנית למען אחרים יעצור‪ .‬אבל יש כוח בתוכך‬ ‫שלא מניח לך‪ ,‬אלא גורם לך להמשיך"‪.‬‬ ‫האם אתה מרגיש שעסק חברתי הוא אישי יותר‬ ‫מאשר עסקים אחרים?‬ ‫"לגמרי‪ .‬המיקוד של יזמות עסקית הוא בדרך כלל‬ ‫פרנסה‪ ,‬ואילו ביזמות חברתית‪ ,‬המיקוד הוא במקום‬ ‫אחר“‪.‬‬ ‫אתה רואה את עצמך מעורב ביזמות שאינה חברתית?‬ ‫"כן‪ .‬אם הנושא יעניין אותי מספיק‪ ,‬אז כן“‪.‬‬ ‫עירד אייכלר‪ ,‬המקים של עמותת "שכולו טוב"‪,‬‬ ‫עוסק בפיתוח מיזמים‪ ,‬בוגר תואר שני )‪(MBA‬‬ ‫של בית הספר למינהל עסקים המסלול‬ ‫האקדמי המכללה למינהל‪irad@s-tov.org.il .‬‬

‫אפריל ‪2012‬‬

‫‪19‬‬


‫שינוי יזום‬

‫מ‬

‫ראיון עם‪:‬‬ ‫מלי אלקובי‬

‫מוסר עבודה תובעני‪ ,‬חוסר‬ ‫מיקוד ואחריות אישית נמוכה‬ ‫מאפיינים את שוק העבודה‬ ‫הישראלי‪ .‬מפגש עם תרבות‬ ‫ארגונית אוסטרלית הוביל‬ ‫את מלי אלקובי לפתוח עסק‬ ‫לייעוץ בתחום איזון בין עבודה‬ ‫לחיים פרטיים‬

‫‪20‬‬

‫המסלול האקדמי המכללה למינהל‬

‫י לא מכיר את הפתגם העממי‬ ‫החבוט‪ ,‬שלפיו כשאדם מגיע אל‬ ‫ערש דווי‪ ,‬הוא לרוב לא אומר "חבל‬ ‫שלא עבדתי יותר"‪ ,‬אלא ”חבל שלא ביליתי יותר עם‬ ‫משפחתי“? כולנו יודעים את זה‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬רבים‬ ‫מאיתנו מקדישים את השנים הצעירות והבריאות‬ ‫שלנו בהתרוצצות עכברית במבוכי עולם הפרנסה‪.‬‬ ‫ואם לא אנחנו‪ ,‬אז בני הזוג שלנו‪ .‬יום רודף יום‪,‬‬ ‫ולילה – לילה‪ ,‬ותרבות העבודה הישראלית ממשיכה‬ ‫לתבוע שעות ארוכות ופחות מדי ימי חופש‪ .‬האם זה‬ ‫הכרחי? לא‪ ,‬כשרואים מה קורה במקומות אחרים‪.‬‬ ‫"ישראל מחקה את השוק האמריקאי‪ ,‬שם עובדים‬ ‫הרבה מאוד שעות“‪ ,‬אומרת מלי אלקובי‪ ,‬בעלת עסק‬ ‫לייעוץ בתחום איזון בין עבודה לחיים פרטיים‪" .‬מלבד‬ ‫זאת‪ ,‬אנחנו חיים במדינה בעלת תפיסה הישרדותית‪,‬‬ ‫ללא תכנון לטווח ארוך‪ .‬אנחנו מחונכים לעבוד בלי‬ ‫גבולות‪ ,‬להשתתף בישיבות ארוכות ומיותרות‪ ,‬בלי‬ ‫התמקדות במשימות‪ .‬בנוסף‪ ,‬האחריות האישית‬ ‫נמוכה מאוד‪ .‬כל אלה משפיעים על כמות השעות‬ ‫שאנשים משקיעים בעבודה‪ .‬העניין הוא‪ ,‬שזה לא‬ ‫חייב להיות כך‪ ,‬יש חברות מצליחות שמתפקדות‬ ‫אחרת“‪.‬‬ ‫עיסוקה של אלקובי בנושא הייעוץ הארגוני החל‪,‬‬ ‫באופן הולם‪ ,‬לאחר לידת בנה הראשון‪ ,‬כשניסתה‬ ‫למצוא עבודה חדשה‪" .‬בראיונות עבודה נתקלתי‬ ‫בקושי לאזן בין עבודה לחיים פרטיים‪ .‬היה לי ברור‪,‬‬ ‫שהשוק מפספס כוח עבודה מוכשר בגלל התביעה‬ ‫לשעות ארוכות יותר‪ ,‬כי הוא מאוד שמרני“‪ .‬אלא‬ ‫שאז הגיעה הזדמנות לנסוע לאוסטרליה‪ ,‬במסגרת‬ ‫רילוקיישן של בעלה‪" .‬ושם‪ ,‬כשהלכתי לחפש לילד‬ ‫גן‪ ,‬שאלו אותי‪ ,‬להפתעתי‪ ,‬כמה ימים בשבוע אני‬ ‫רוצה‪ .‬התברר לי‪ ,‬ששוק העבודה והקהילה משתפים‬ ‫פעולה‪ ,‬ושאפשר להכניס ילדים ליומיים או שלושה‬ ‫בשבוע‪ .‬זאת משום שלאוסטרלים ברור שרוב‬ ‫ההורים נשארים בבית באופן חלקי עד שהילדים‬

‫בני שש‪ .‬יש שם מושג של ‪ job sharing‬וזה עובד‬ ‫נהדר"‪.‬‬ ‫נשמע כמו סצנה מפותחת של חינוך ביתי‪.‬‬ ‫"כשהייתי עם הילד בבית יומיים בשבוע‪ ,‬לא שעמם‬ ‫לנו לרגע‪ .‬בארץ היה קשה למצוא פעילות של הורים‬ ‫בשעות הבוקר של אמצע השבוע‪ .‬באוסטרליה‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬התקיימו הרבה פעילויות חברתיות‪,‬‬ ‫חוגים וספורט בשעות הבוקר‪ .‬העניין שלי בתחום‬ ‫העמיק‪ ,‬והמשכתי את הלימודים לתואר ראשון‬ ‫בפסיכולוגיה ומשאבי אנוש‪ .‬הנושא של ‪Work-Life‬‬ ‫‪ Balance‬היה מאוד מפותח שם‪ ,‬ולראשונה נחשפתי‬ ‫לפתרונות מעשיים ולשינוי שניתן לחולל בקרב‬ ‫ארגונים‪ .‬למדתי שזה יכול לעבוד אחרת לגמרי‪.‬‬ ‫"בשלב כלשהו‪ ,‬בעלי עזב את חברת ההיי‪-‬‬ ‫טק הישראלית שבה עבד והחל לעבוד בחברה‬ ‫אוסטרלית‪ .‬זו הייתה מהפכה מבחינתנו‪ ,‬כי התרבות‬ ‫הארגונית הייתה שונה לחלוטין‪ .‬הוא נהג להגיע‬ ‫הביתה בחמש‪-‬שש‪ ,‬למרות ששימש סמנכ"ל של‬ ‫ארגון גדול‪ ,‬שלו שלוחות בחו"ל‪ .‬כשהחלטנו לשוב‬ ‫לישראל‪ ,‬הציעו לו להמשיך לעבוד מהבית במשרה‬ ‫מלאה‪ ,‬והוא עשה זאת במשך שנה וחצי מישראל“‪.‬‬ ‫וכששבתם‪ ,‬את חזרת לעבודה כשכירה?‬ ‫"כשחזרנו‪ ,‬חיפשתי עבודה בתור יועצת ארגונית‪,‬‬ ‫אבל היות שהניסיון המעשי שלי היה בשיווק וניהול‪,‬‬ ‫ההזדמנויות שקיבלתי בייעוץ ארגוני היו בתפקידים‬ ‫קטנים ולא מעניינים‪ .‬בנוסף‪ ,‬שוב הציעו לי ימי‬ ‫עבודה ארוכים‪ ,‬ואז כבר היו לי גם תאומים שנולדו‬ ‫באוסטרליה‪ .‬אז החלטתי לאזור אומץ ולפתוח‬ ‫עסק‪ ,‬שיתמקד בייעוץ‪ .‬זה התחיל באופן התנדבותי‬ ‫בעמותת "ישראל ‪ .“2020‬בשנת ‪ 2004‬הקמתי שם‬ ‫צוות חשיבה בתחום של איזון בין עבודה לחיים‬ ‫פרטיים‪ .‬זו הייתה התנסות חשובה מבחינתי‪ ,‬שעזרה‬ ‫לי לגבש רעיונות‪ .‬אגב‪ ,‬היום אני עדיין מתנדבת‬


‫הטיפים היזמיים‬ ‫של מלי אלקובי‬ ‫התנגדות בונה‬ ‫כשמקשיבים להתנגדויות של לקוח פוטנציאלי‪,‬‬ ‫לומדים מה הוא צריך וכיצד ניתן להגיש לו את‬ ‫המוצר שלנו כך שיתאים לו‪.‬‬

‫היצמדות לעולם תוכן‬

‫בפורום "מנהלות בהיי‪-‬טק"‪ ,‬שהוקם על ידי איילה‬ ‫סקופ"‪.‬‬ ‫אילו עוד פעולות הכנה עשית בהרצת העסק?‬ ‫"במשך חצי שנה חקרתי את התחום וגיליתי עולם‬ ‫עצום‪ .‬לקחתי קורס קואוצ'ינג‪ ,‬שנתן לי כלים ליזמות‪:‬‬ ‫התמדה‪ ,‬היצמדות לחזון‪ ,‬מציאת דרכים יצירתיות‬ ‫להשגת החזון ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬חברתי לשני ארגונים‬ ‫בארה"ב וקיבלתי מהם הרבה חומר‪ .‬יצרתי רשת‬ ‫קשרים דרך האינטרנט‪ .‬למדתי שחברות בחו"ל‬ ‫מכריזות על נושא של איזון בין עבודה לחיים פרטיים‬ ‫בחזון שלהן‪ ,‬מחלקת משאבי אנוש מטפלת בכך‪ ,‬אם‬ ‫כי לא מטפלים בערכים של העובדים עצמם‪ .‬מתוך‬ ‫כל מה שלמדתי‪ ,‬בניתי מודל שנועד להציג לארגונים‬ ‫פתרונות מעשיים לאיזון בין עבודה וחיים פרטיים‪,‬‬ ‫תוך עזרה ולא כפיה ואז התחלתי ללכת לפגישות“‪.‬‬ ‫איך הצלחת לקבוע את הפגישות הללו?‬ ‫"דרך קשרים אישיים הגעתי לפגישות ראשונות‪ .‬אבל‬ ‫אחרי שהם היו מנומסים והסכימו להיפגש ‪ -‬גלגלו‬ ‫אותי החוצה דרך כל המדרגות"‪.‬‬ ‫מה היו התגובות שקיבלת?‬ ‫"אמרו לי עשרות פעמים 'לא'‪ .‬במשך ארבעה‬ ‫חודשים רק הלכתי לפגישות שיווק‪ .‬זה היה קשה‬ ‫ברמה המנטלית וגם ברמה העניינית – הרגשתי‬ ‫שאני עלולה לאבד את הקשרים שלי בשוק‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫התקשרתי לחוקרים מהאקדמיה‪ ,‬שזהו תחום‬ ‫התמחותם‪ ,‬והם אמרו שאין סיכוי לחולל שינוי בשוק‬ ‫העבודה בישראל“‪.‬‬ ‫מה עזר לך לצלוח את התקופה הזו?‬ ‫"בעלי מאוד תמך‪ ,‬וגם הקהילה המקצועית שיצרתי‪.‬‬ ‫עזר לי מאוד גם להקשיב להתנגדויות‪ ,‬כי היתה בהן‬

‫הרבה חכמה‪ .‬מהתנגדות אפשר להבין מה אנשים‬ ‫כן רוצים“‪.‬‬ ‫מתי הרגשת שמשהו מתחיל לזוז?‬ ‫"חברת היי‪-‬טק גדולה הסכימה שאעביר שתי‬ ‫הרצאות בנושא‪ .‬בהתחלה לא רציתי‪ ,‬כי לא לשם‬ ‫כיוונתי‪ .‬הרגשתי שהרצאה היא כמו סטנד‪-‬אפ קומדי‪,‬‬ ‫וגם לא היה לי ביטחון להרצות בפני כל הרבה‬ ‫אנשים‪ .‬מצד שני‪ ,‬ידעתי שאני צריכה להתחיל‬ ‫במקום כלשהו‪ .‬אז בניתי הרצאה של שעה וחצי‪,‬‬ ‫הארגון היה מרוצה ולאט‪-‬לאט התחילו להזמין עוד‬ ‫הרצאות‪ .‬בשלב מסוים‪ ,‬פנו אלי מחברה גדולה‬ ‫אחרת‪ ,‬לייעוץ‪ .‬אחד מהמנהלים רצה להתפטר בגלל‬ ‫חוסר איזון בין עבודה ובית‪ ,‬והם לא רצו לוותר עליו‪.‬‬ ‫זה היה בדיוק מה שרציתי לעשות‪ .‬בניתי תכנית‬ ‫קואוצ'ינג של עשרה מפגשים עבורו‪ ,‬והיום‪ ,‬חמש‬ ‫שנים לאחר מכן‪ ,‬הוא עדיין שם‪ .‬אחר כך עבדתי‬ ‫עם עוד מנהלות ומנהלים באותה חברה‪ .‬שנתיים‬ ‫לאחר שפתחתי את העסק‪ ,‬השגתי את החלום שלי‪:‬‬ ‫הוזמנתי לבצע עבור לקוח תכנית מקיפה לשינוי“‪.‬‬ ‫האם מטרת‪-‬העל שלך היא לקדם שינוי בשוק‬ ‫העבודה?‬ ‫"בוודאי‪ .‬בכנס האחרון של החברות הכי טובות לעבוד‬ ‫בהן של מגזין ‪ The Marker‬וחברת ‪ BDI‬אמר אחד‬ ‫המנכ"לים המשתתפים‪” :‬אני לא מאמין שאנחנו‬ ‫יושבים כאן ‪-‬מנהלים של החברות המובילות בארץ‬ ‫ומנסים להוכיח מי מאפשר לעובדים שלו לעבוד‬ ‫פחות"‪ .‬אני חושבת שהאמירה הזו ועצם קיומו של‬ ‫שיח כזה מהווים הוכחה שמתחולל שינוי‪ .‬אנחנו‬ ‫עדיין רחוקים מפתרון ויש עוד הרבה עבודה‪ ,‬אבל זה‬ ‫בהחלט חלק מהאג'נדה‪ .‬כשהתחלתי לפעול בתחום‪,‬‬ ‫השתמשו במושג 'קונפליקט בית‪-‬עבודה'‪ .‬היום החליפו‬ ‫את המילה קונפליקט במילה 'איזון'‪ ,‬ומדברים על 'איזון‬ ‫בין עבודה לחיים פרטיים או ‪.“Work-Life balance‬‬

‫אם מחליטים ליצור מוצר כתוצאה מבקשה‬ ‫של לקוח‪ ,‬מומלץ להיצמד לעולם תוכן מוגדר‬ ‫במקום להתחיל להתפזר‪ .‬למשל‪ ,‬ביקשו ממני‬ ‫סדנת קואוצ'ינג לשינוי קריירה‪ ,‬ולא הסכמתי‪.‬‬

‫הקשבה ללקוח‬ ‫ההקשבה ללקוח עוזרת לפתח את העסק‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬תוך כדי עבודה הבנתי שחלק‬ ‫מהלקוחות שלי הם בני דור ה‪ ,Y-‬ושיש להם‬ ‫מאפיינים שונים מאשר אלה של דור ה‪.X -‬‬ ‫למשל‪ ,‬הם רוצים להתפתח מהר ולעבוד תחת‬ ‫מנהיגות הוליסטית‪ ,‬תוך כדי פיתוח תחביבים‪.‬‬ ‫כשהבנתי את זה‪ ,‬חקרתי את ההבדלים בין‬ ‫דור ה‪ X-‬ודור ה‪ Y-‬כדי לגשר ביניהם‪.‬‬

‫חידושים‬ ‫יזם חייב לחדש ולהביא לעולם העבודה את‬ ‫החומרים החדשניים והרלוונטיים ביותר‪ .‬זה‬ ‫לא בהכרח משנה את החזון‪.‬‬

‫האם יש לך מודל רצוי?‬ ‫"המודל שלי הוא חברה ברזילאית בשם ‪,SEMCO‬‬ ‫שמתנהלת בגמישות מעוררת השראה‪ .‬עובד יכול‬ ‫לבחור איזה חלק משרה הוא עובד‪ ,‬לראיין את‬ ‫המנהל שלו בשיחת הקבלה‪ ,‬לבחור את הריהוט‬ ‫שמתאים לו לעבוד איתו‪ .‬התפיסה שלהם היא‬ ‫שהמנהלים לא שולטים בעובדים אלא עובדים‬ ‫יחד מתוך שיתוף פעולה‪ .‬וויקיפדיה הוא עוד ארגון‬ ‫מרשים שמתנהל מדהים“‪.‬‬

‫מלי אלקובי‪ ,‬מנכ"לית דינמיקס לייעוץ ארגוני‬ ‫והדרכות בתחום האיזון בין עבודה לחיים‬ ‫פרטיים וניהול דור ה‪Y-‬‬ ‫‪mali@dynamix.co.il‬‬

‫אפריל ‪2012‬‬

‫‪21‬‬


‫אחריות לכל החיים‬

‫כ‬

‫כתב‪:‬‬ ‫יונתן מנוחין‬

‫המהפכה האחראית בפתח‪,‬‬ ‫ודווקא לעסקים קטנים קל‬ ‫יותר להשתלב בה וליצור רווח‬ ‫משולש‪ :‬כלכלי‪ ,‬חברתי וסביבתי‪.‬‬ ‫יונתן מנוחין מציג את גישת‬ ‫הבידול האחראי‪ ,‬המתמקדת‬ ‫ביזמות בעסקים קטנים‬

‫מעט שנה עברה מאז שגל המחאה‬ ‫החברתית החל לשטוף בהדרגה‬ ‫כיכרות ורחובות ברחבי העולם‪.‬‬ ‫המוחים מבקשים לעורר שינוי יסודי במערכת‬ ‫הכלכלית ולגבש ערכים חדשים של חשיבה רחבה‬ ‫לטווח ארוך‪ .‬הדרישה לבחון מחדש את הקפיטליזם‬ ‫פתחה את מאמרם החשוב של הכלכלנים מייקל‬ ‫פורטר ומארק קרמר‪ ,‬שפורסם בהארוורד ביזנס ריוויו‬ ‫בתחילת ‪ .2011‬לדבריהם‪ ,‬בשנים האחרונות מופנית‬ ‫אצבע מאשימה כלפי עסקים בגין תרומתם לבעיות‬ ‫חברתיות‪ ,‬סביבתיות וכלכליות‪ .‬הפתרון שלהם הוא‬ ‫יצירת ערך משותף ‪ -‬עיקרון כלכלי‪ ,‬שלטענתם כולם‬ ‫מרוויחים ממנו‪ :‬הפירמה‪ ,‬הציבור והסביבה‪.‬‬ ‫גל המחאה מדגיש את הצורך בתגובת החברות‬ ‫למצב הקיים‪ .‬בחברות גדולות ומבוססות‪ ,‬שינוי הינו‬ ‫תהליך מורכב‪ ,‬המצריך היערכות הכרוכה בבירוקרטיה‬ ‫רבה‪ .‬עבור היזמים‪ ,‬השינויים הללו עשויים לתת‬ ‫יתרון יחסי‪ .‬דווקא עסק קטן וחדשני יצליח לעשות‬ ‫ביתר קלות את מה שהתעשיות הגדולות יתקשו‬ ‫בו‪ :‬להוביל שינוי‪ .‬והשתלבות במהפכה האחראית‬ ‫דורשת שינוי אסטרטגי משמעותי‪.‬‬

‫ניצני המהפכה החברתית‬ ‫ניצני המהפכה באים לידי ביטוי בשלושה מישורים‪:‬‬ ‫שינוי בהעדפות הצרכנים‪ ,‬הגברת הרגולציה ותגובת‬ ‫החברות כתוצאה מכך‪ .‬בתחום של שינוי בהעדפות‬ ‫הצרכנים‪ ,‬ניתן לציין כי המחאה‪ ,‬גישת הקיימות‬ ‫והעלייה במודעותו של הצרכן לנושא השפעות‬ ‫המוצרים שהוא צורך‪ ,‬מדגישים את הצורך העולה‬ ‫במוצרים אחראיים ואת השינוי שחל בקרב הצרכנים‪.‬‬ ‫המגמה הרווחת בשנים האחרונות נעוצה ברצון של‬ ‫צרכנים לשלם מחיר גבוה יותר עבור מוצר אחראי‪.‬‬ ‫מוצרים אלה נותנים מענה לסוגיות חברתיות‪,‬‬ ‫סביבתיות וכלכליות וכן מענה לדרישות הצרכן‪.‬‬ ‫חברות אשר ישכילו לפתח מוצרים אחראיים‪ ,‬יבדלו‬ ‫את עצמן בתחומן‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬שינויים רגולטוריים גורמים לחברות לקחת‬ ‫בחשבון פרמטרים חדשים‪ .‬הרגולציה בישראל‬ ‫באה לידי ביטוי בעיקר בתחום הסביבתי‪ :‬מיסוי‬ ‫על פעילות מזהמת‪ ,‬היטלי פליטה‪ ,‬עליה בהיטל‬ ‫ההטמנה שנגבה על כל טון פסולת‪ ,‬חוק אוויר נקי‪,‬‬ ‫חוק האריזות וסבסוד ותמיכה בחדשנות טכנולוגית‬ ‫ידידותית לסביבה‪.‬‬ ‫בהתאם לשינויים בקרב הצרכנים והשינויים‬ ‫הרגולטוריים‪ ,‬חברות חשופות היום יותר מתמיד‬ ‫לסנקציות ציבוריות ישירות‪ ,‬כחרם צרכנים‪ ,‬או‬ ‫עקיפות‪ ,‬כלחץ על גורמי ממשל לשם קידום חוקים‬ ‫ותקנות שיגנו על האזרח‪ .‬אי‪-‬לכך‪ ,‬ארגונים החלו‬ ‫להכיר בכך שהתנהלות אחראית חייבת להיות חלק‬ ‫מניהול הסיכונים שלהם‪ .‬התוצאה של כל השינויים‬ ‫שציינתי היא חברות שכבר לא קובעות עבור הצרכן‬ ‫מה טוב בשבילו‪ ,‬אלא כאלה שמבקשות להקשיב‬ ‫לצרכן‪ ,‬להבין את צרכיו ולהתאים את עצמן אליו‪.‬‬

‫מוצרים בעלי ערך ויתרון העסק הקטן‬ ‫ארגון הרוצה לבדל את עצמו בעולם של מוצרים‬ ‫גנריים חייב למצוא את ייחודו‪ .‬לפיכך‪ ,‬הבסיס לשינוי‬

‫‪22‬‬

‫המסלול האקדמי המכללה למינהל‬


‫אסטרטגי בר‪-‬קיימא הינו יצירת ערך משותף וייחודי‬ ‫לצרכנים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬חברות גדולות מכוונות‬ ‫באופן טבעי את מוצריהן לפלחי השוק הגדולים‪,‬‬ ‫כאלה שיבטיחו מכירות רבות‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬פלחים‬ ‫מסוימים נותרים ללא מענה לצרכיהם‪ .‬אי‪-‬לכך‪,‬‬ ‫פיתוח מוצר אחראי ובידולו טומן בחובו הזדמנויות‬ ‫רבות לעסקים קטנים‪.‬‬ ‫דוגמה ליתרון כזה משקפת חברה בשם ‪Arma‬‬ ‫‪ ,Partners‬מדובר בחברה פרטית‪ ,‬אשר החליטה‬ ‫להתמקד במתן שירותי ייעוץ פיננסיים עבור‬ ‫סקטור הטכנולוגיה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬מציעה החברה‬ ‫שירותים ממוקדי‪-‬לקוח על בסיס אמון הדדי‬ ‫ונאמנות‪ .‬ההתמקדות שלה עזרה לה לצאת נשכרת‬ ‫ממשבר הסאב‪-‬פריים‪ ,‬בכך שזכתה בלקוחות‬ ‫אשר נטשו חברות ענק שעברו זעזועים‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫המוצר הבלתי מוחשי שלהם )כלומר‪ ,‬שירותי ייעוץ‬ ‫פיננסיים( הינו אחראי יותר‪ ,‬היות שמושם דגש על‬ ‫צרכי הלקוח‪ ,‬על דרישותיו‪ ,‬על מידת שביעות רצונו‬ ‫ועל יכולתו להמשיך בהתקשרות עם נותן השירות‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬לחברה יש יכולת להגיב באופן מהיר‬ ‫ויעיל לתנאי הסביבה העסקית המשתנה ו‪/‬או‬ ‫לשינויים אצל הלקוח‪.‬‬ ‫פירמה מתחרה וגדולה יות ר‪ ,‬כגון מקינזי‪,‬‬ ‫מעניקה שירותיים מקיפים יותר‪ ,‬למגוון לקוחות‬ ‫מסקטורים רבים‪ ,‬תוך הסתמכות על מתן שירות‬ ‫ממגוון מחלקות‪ .‬כך שבפועל‪ ,‬הקשר האישי בין‬ ‫הלקוח לבין נותן השירות הינו רופף יחסית וכרוך‬ ‫בביורוקרטיה רחבה יותר‪.‬‬

‫פיתוח מוצרים בעלי ערך‬ ‫למוצרים אחראיים יש מגוון של תכונות מועילות‪,‬‬ ‫ההופכות אותם לרב‪-‬ממדיים‪ .‬את התכונות האלה‪,‬‬ ‫ניתן לחלק למספר קטגוריות‪:‬‬ ‫מוצרים המקדמים פתרון של סוגיות חברתיות‬ ‫מוצרים שמקדמים ידע או שיפור הבריאות של‬ ‫מגזרים באוכלוסיה על בסיס סחר הוגן‪ .‬מוצרים‬ ‫בקטגוריה זו יכולים לסייע בהעצמת לקוחות‪,‬‬ ‫בהעצמת עובדים או בשיפור איכות חייהם וביכולת‬ ‫השתכרותם‪ .‬לקוח‪ ,‬אשר רוכש את המוצר‪ ,‬מקדם‬ ‫בעצם הרכישה הן את התועלת האישית שלו והן‬ ‫את התועלת הציבורית‪ .‬דוגמה לכך היא פריחתם‬ ‫של מוצרי סחר הוגן בבריטניה‪ ,‬אשר מכירותיהם‬ ‫עלו מ‪ 21.8-‬מיליון ליש"ט בשנת ‪ 1999‬ל‪ 799-‬מיליון‬ ‫ליש"ט בשנת ‪) 2009‬המקור‪.(fairtrade.org.uk :‬‬ ‫מוצרים בטוחים לשימוש מוצרים המבקשים לקדם‬

‫את איכות חיי הלקוח‪ .‬על מנת לעמוד בסטנדרטים‬ ‫של ייצור המוני )‪ ,(mass production‬חברות גדולות‬ ‫לעיתים מעגלות פינות‪ .‬מוצר אחראי הוא מוצר‬ ‫אשר בוחן את מכלול הסיכונים הכרוכים בשימוש‬ ‫במוצר ומצמצמם‪ .‬על התהליך לכלול גם חשיבה‬ ‫על הסיכונים של שימוש עודף במוצר‪ ,‬שימוש לקוי‬ ‫על ידי הלקוח או שימוש חלקי‪ .‬אחריותו של הארגון‬ ‫היא לטפל בסיכונים הכרוכים במוצר‪ ,‬ולפרסם אותם‬ ‫לצד המידע הרלוונטי אודות תכונות המוצר‪ ,‬רכיביו‬ ‫והשפעותיו‪ .‬דוגמה לכך היא חברות המקדמות מזון‬ ‫בריא‪.‬‬ ‫מוצרים הפונים לחלקים מודרים באוכלוסייה‬ ‫אחת הבעיות שתפיסת האחריות התאגידית‬ ‫מנסה לעקור מהשורש‪ ,‬היא הדרה של קבוצות‬ ‫אוכלוסייה כלקוחות‪ .‬זאת כיוון שהזכות לרכוש‬ ‫מוצרים ולקבל שירות היא חלק מזכויות האדם‬ ‫הבסיסיות‪ .‬כיוון שהחברות הגדולות נוטות‬ ‫להתייחס לרוב‪ ,‬הן מתעלמות מקהל זה‪ .‬אחת‬ ‫הדוגמאות לכך היא מתן אשראי בנקאי לעניים‪.‬‬ ‫עמותת קיוה )‪ (Kiva‬מדווחת כי מתחילת פעילותה‬ ‫בשנת ‪ ,2005‬ניתנו על ידה הלוואות בסך ‪233‬‬ ‫מיליארד דולר ל‪ 614-‬אלף איש‪ .‬סכום ההלוואה‬ ‫הממוצעת היה ‪ 384‬דולר‪ ,‬ואחוז ההחזר הוא‬ ‫‪ .98.79‬בספרו "עולם ללא עוני" מונה מוחמד יונס‪,‬‬ ‫זוכה פרס נובל לשלום‪ ,‬רשימה של מוצרים אשר‬ ‫פותחו במיוחד לצרכיהם של עניי הודו ובנגלדש‪:‬‬ ‫סבונים‪ ,‬יוגורטים‪ ,‬טלפונים סלולריים ועוד‪.‬‬ ‫מוצרים המקדמים חשיבה מקיימת מוצרים‬ ‫בקבוצה זו משתלבים בניסיון לקדם את הנושא‬ ‫הסביבתי והקיימות‪ .‬מוצרים אלה כוללים שימוש‬ ‫בחומרים ממוחזרים או שניתנים למיחזור‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫מוצרים אשר נשארים שמישים לאורך זמן‪ ,‬שניתן‬ ‫להחליף בהם רכיב קטן במקום להחליפם כליל או‬ ‫כאלה שיעילים מבחינת צריכת אנרגיה‪ .‬מוצרים‬ ‫בני‪-‬קיימא מצליחים להפוך את מחזור חייהם‬ ‫למעגלי בכך שמוצר שמסיים את חייו מהווה את‬ ‫חומר הגלם לייצור‪ .‬בתחום מוצרים המקדמים‬ ‫חשיבה מקיימת‪ ,‬ניתן לציין מוצרי יד שנייה‪.‬‬ ‫אחריות לכל החיים מוצר אחראי חייב להיות מחובר‬ ‫לסביבת הפעילות שלו‪ ,‬והאחריות של החברה‬ ‫המייצרת לא תמה ברגע שהיא משגרת אותו‬ ‫אל הלקוח‪ .‬על חברה הרוצה להיחשב כאחראית‪,‬‬ ‫לפתח מדיניות ונהלים של החזרת מוצר במקרה‬ ‫של תקלה‪ ,‬כולל פיתוח בקרה שוטפת על התהליך‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬יש לנהל באופן שוטף מעקב אחר תלונות‬ ‫לקוחות‪ ,‬ומדידת שביעות רצון מהמוצר‪ .‬מהלך זה‬ ‫מאפשר היזון חוזר לגבי דעתו של הלקוח‪ ,‬ומהווה‬ ‫תשתית ללמידה וליצירת מוצרים אחראים חדשים‬ ‫התואמים את צרכיו המשתנים‪.‬‬ ‫שרשרת אספקה ורכש בר‪-‬קיימא חברה עסקית‪,‬‬ ‫אשר אינה בוחנת את ההתנהלות של שרשרת‬ ‫האספקה שלה‪ ,‬יוצרת לעצמה סיכונים רבים ‪-‬‬ ‫בין השאר‪ ,‬בתחום המוניטין‪ .‬על החברה לדאוג‬ ‫כי לאורך שרשרת האספקה‪ ,‬יתנהלו העובדים‬ ‫והמנהלים בהתאם לסטנדרטים אחראיים ביחס‬ ‫לעובדיהם ולסביבה‪ .‬ניתן להבטיח התנהלות‬ ‫אחראית בין השאר על‪-‬ידי חיוב הספקים לעמידה‬ ‫בסטנדרטים של החברה‪ ,‬ביצוע בקרות שוטפות‬ ‫באתרי הפעילות‪ ,‬הקמת "קו חם" לתלונות‬ ‫עובדים ועוד‪.‬‬

‫צרכנות מודעת‬ ‫המחאה החברתית הדגישה‪ ,‬כי חברה אזרחית‬ ‫יציבה צריכה גם עסקים יציבים ואחראיים‪ ,‬לא‬ ‫כאלה שייגררו אחרי שורת הרווח בטווח הקצר‪,‬‬ ‫או כאלה שיחשבו שעדיין באפשרותם לנהוג‬ ‫כרצונם כי הצרכן יספוג הכול‪ .‬הכלכלה החדשה‬ ‫קוראת לחברות קטנות כגדולות‪ ,‬לבחון מחדש את‬ ‫התנהלותן תוך חשיבה חדשה על פיתוח עסקי‬ ‫ובידול‪.‬‬ ‫חברה עסקית ‪ -‬שתשכיל להציע מוצר אחראי‪,‬‬ ‫תיצור לעצמה יתרון תחרותי הבא לענות על‬ ‫צורך אמתי של הלקוח‪ .‬כאשר צורך זה מקבל‬ ‫מענה ומשתלב יחד עם צרכי הסביבה‪ ,‬הקהילה‪,‬‬ ‫החברה והעובדים‪ ,‬הוא יוצר מצב שבו כלל מחזיקי‬ ‫העניין יוצאים נשכרים‪ .‬חברה שכזו תהיה מבודלת‬ ‫ממתחרותיה‪ ,‬ומכאן יהיה באפשרותה לצמוח‬ ‫באופן אחראי לטווח הארוך‪ .‬כפי שהצגנו‪ ,‬הדבר בא‬ ‫לידי ביטוי באופן מובהק יותר בחברה מסדר גודל‬ ‫קטן היוצרת לעצמה יתרון לקוטן ויכולת להתחרות‬ ‫בחברות גדולות ממנה‪.‬‬ ‫יונתן מנוחין הוא ד"ר לאסטרטגיה עסקית‪,‬‬ ‫מרצה לאחריות תאגידית בבית הספר‬ ‫למינהל עסקים‪ ,‬מנהל המחלקה לאחריות‬ ‫תאגידית ב‪ BDO-‬זיו האפט‪ ,‬יו"ר ועדת‬ ‫האתיקה וחבר הנהלה של האיגוד הישראלי‬ ‫לפיתוח ארגוני )איפ"א(‪.‬‬ ‫‪JonathanM@bdo.co.il‬‬

‫אפריל ‪2012‬‬

‫‪23‬‬


‫יזם בדם‬

‫א‬

‫ראיון עם‪:‬‬ ‫בני פלומן‬

‫כשהבין שיש לו בעיה לקבל‬ ‫סמכות‪ ,‬הפך ליזם סדרתי‪,‬‬ ‫שקודם מחפש אנשים טובים‬ ‫ואז חושב מה לעשות איתם‪.‬‬ ‫בני פלומן על האש היזמית‪,‬‬ ‫על התמודדות עם נפילות‬ ‫והיסוסים ועל תחרות‬ ‫כמנוע להתקדמות‬

‫‪24‬‬

‫המסלול האקדמי המכללה למינהל‬

‫חרי שורה של תפקידים בצוות‬ ‫ההקמה של אינטרנט זהב‪ ,‬בחטיבה‬ ‫למודיעין עסקי בינלאומי של דן אנד‬ ‫ברדסטריט וכמנהל השיווק של המכללה למינהל‪,‬‬ ‫הרגיש בני פלומן שעליו לעשות שינוי‪ .‬פלומן‪ ,‬יזם‬ ‫סדרתי‪ ,‬שבין השאר חתום על הפקת המגזין הזה‪,‬‬ ‫מדבר בהתלהבות על כל תפקיד שעשה‪ ,‬גם שנים‬ ‫לאחר שסיים אותו‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשלב מסוים הוא הבין‪,‬‬ ‫שיש לו בעיה עם בוסים‪” .‬ניסיתי לחשוב למה בכל‬ ‫שנה וחצי אני מפוטר או מתפטר‪ ,‬והבנתי שיש לי‬ ‫בעיה לקבל מרות וסמכות‪ .‬לכאורה‪ ,‬הפתרון היה‬ ‫להקים עסק עצמאי‪ ,‬אבל הסביבה לא עודדה אותי‬ ‫לחשוב כך‪ .‬כשיש לך ילדים קטנים ומשכנתא ואין לך‬ ‫אבא עשיר‪ ,‬אתה עסוק בריצה של החיים“‪.‬‬

‫איך בכל זאת התגברת על המחסומים?‬ ‫"זו הייתה הפעם הראשונה שבה שאלתי את עצמי‬ ‫שאלות כגון‪ :‬מה אני אוהב לעשות? במה אני טוב?‬ ‫היכן אני משיג תוצאות? לאן אני יכול לקחת את‬ ‫הידע שלי? כשהיו בידי תשובות לכל אלה‪ ,‬פתאום‬ ‫כבר לא עניין אותי מה חושבים מסביב‪ ,‬כי הבנתי‬ ‫מה אני הולך לעשות‪ .‬לא היו לי סימני שאלה ולא‬ ‫היסוסים‪ .‬החלטתי לקפוץ למים ולהתחיל לשחות“‪.‬‬ ‫הוא פתח את חברת אדיוקיישן מרקטינג‪ ,‬שמתמחה‬ ‫בשיווק השכלה גבוהה )”כילד נהגתי לומר להורי‬ ‫המורים שלא אעסוק במקצוע שלהם‪ ,‬והנה אני‬ ‫מוצא את עצמי מחבר בין שיווק והוראה“( ומיזמים‬ ‫נוספים‪" .‬מקובל לחשוב‪ ,‬שלשכיר יש יותר ביטחון‬ ‫תעסוקתי‪ ,‬אבל מבחינתי‪ ,‬שכיר תלוי בחברה ובמנהל‬ ‫ואין לו שליטה על המהלכים‪ .‬הכול עלול להיעלם‬ ‫יום אחד‪ .‬עצמאי לעומת זאת‪ ,‬אם הוא בונה את‬ ‫העסק שלו בצורה נכונה‪ ,‬יכול להשיג יותר שליטה‬ ‫על הקריירה שלו“‪.‬‬ ‫אבל עצמאי תלוי בלקוחות‬ ‫ובתחרות ישירה‪.‬‬ ‫"כאשר העסק מפעיל מוצרים‬ ‫שמתעדכנים כל הזמן בהתאם‬ ‫לתחרות בשוק‪ ,‬הוא לא תלוי בלקוח‬ ‫אחד או שניים שעוזבים‪ .‬לתפישתי‪,‬‬ ‫עצמאי צריך להיות עסוק בעיקר‬ ‫בבנייה של מוצרים בעלי‬ ‫פוטנציאל לטווח ארוך‪ ,‬שאין קשר‬ ‫ישיר בין הזמן המושקע בהם לרווח‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬עצמאי צריך לכוון לכך שהוא‬ ‫לא ימכור רק את הזמן שלו‪ ,‬אלא מוצר‬ ‫שבמובן מסוים יעבוד בשבילו‪ .‬לגבי התחרות‪,‬‬ ‫אין זה אלמנט שלילי כלל וכלל‪ .‬יזם צריך‬ ‫להתפלל לפעול בענף שיש בו תחרות‪ ,‬כי‬ ‫המשמעות היא שיש מודעות לצורך בשירותים‬


‫שהוא מציע‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬מתחרות לומדים‪ .‬ואם הוא‬ ‫טוב‪ ,‬הוא ידלג קדימה“‪.‬‬ ‫ספר על קרטוע מתחילת הדרך‪.‬‬ ‫"שכרתי את שירותיו של רואה חשבון זול‪ ,‬שסיבך‬ ‫אותי עם חובות וקנסות‪ .‬הסתבר‪ ,‬שהוא לא העביר‬ ‫תשלומים לרשויות‪ ,‬פשוט משום שהניח את הצ'קים‬ ‫בצד ושכח‪ .‬זו הייתה התחלה גרועה לעסק“‪.‬‬

‫יזמות היא אורח חיים‬ ‫פלומן מודה שהוא עובד כל הזמן‪" .‬כבעל עסק‪,‬‬ ‫אין מושג כזה 'עבודה'‪ .‬שכיר מגיע לעבודה‪ ,‬אבל‬ ‫לעצמאי אין עבודה ‪ -‬יש לו חיים‪ ,‬שבהם הוא כל‬ ‫הזמן עובד‪ .‬אני לא חושב שזו שריטה‪ ,‬כשלקוח מדבר‬ ‫איתי בעשר וחצי בלילה‪ .‬גם כשאני נוסע לחופשה‬ ‫משפחתית בחו"ל‪ ,‬תמיד יהיה אינטרנט ותמיד בלילה‬ ‫אשב לענות ללקוחות‪ .‬המשפחה למדה לקבל את‬ ‫זה‪ ,‬מה גם שאצלנו‪ ,‬אשתי עובדת בעסק‪ .‬היא‬ ‫פיזיותרפיסטית במקצועה‪ ,‬ובהתחלה עזרה לי באופן‬ ‫מוגבל‪ ,‬אבל נשאבה אל העסק‪ .‬היום היא מטפלת‬ ‫בכל נושא הגביה ובקשר עם לקוחות“‪.‬‬ ‫מהן תכונות האופי שלדעתך מאפיינות יזם?‬ ‫"יזם הוא אדם שיודע לאתר צורך ולמצוא לו‬ ‫פתרון‪ ,‬שאותו הוא בונה כמוצר‪ .‬תכונה נוספת היא‬ ‫פרופורציות לא נורמליות לגבי החיים‪ .‬יזם לא יכול‬ ‫לאזן בין עבודה לחיים פרטיים‪ .‬הוא חייב להקריב‬ ‫הרבה כדי להצליח‪ ,‬ולסמוך על עצמו בלבד‪ .‬תכונות‬ ‫נוספות הן טוטאליות וחיבור עמוק לתחום שבו הוא‬ ‫עוסק‪ .‬מבחינה סוציו אקונומית‪ ,‬יזמים לאו דווקא‬ ‫באים מבית אמיד"‪.‬‬ ‫אומרים‪ ,‬שרצוי שבעל עסק יתמקד ויתמחה בנושא‬ ‫מסוים‪ ,‬אבל אתה עוסק בתחומים שונים מאוד זה‬ ‫מזה‪ .‬איך אתה מסביר את זה?‬ ‫"אני יזם מהסוג שכל הזמן מחפש גירויים והזדמנויות‬ ‫חדשות‪ .‬למשל‪ ,‬משיווק השכלה גבוהה הגעתי‬ ‫לתחום השידוכים‪ ,‬לאחר שחבר טוב ביקש ממני‬ ‫לפתח מוצר לאתר ג'יי דייט‪ .‬יזמות היא משהו שבוער‬ ‫בי‪ .‬אני מקים חברות‪ ,‬כי זה מעניין אותי“‪.‬‬ ‫מדבריך עולה שמה שמניע אותך כיזם הוא‬ ‫התלהבות מחידושים‪ .‬האם כל היזמים שפגשת‬ ‫מונעים מאותה אש פנימית?‬ ‫”מה שמניע אותי זה לא מציאת חידושים אלא‬ ‫מציאת פתרון לצורך‪ .‬לא כל תחום חדש יעניין אותי‪,‬‬ ‫אלא נושאים שיש בהם ממד פסיכולוגי‪ .‬למשל‪ ,‬אני‬

‫לא חושב שאמצא את עצמי ביזמות טכנולוגית‪ .‬יש‬ ‫הרבה סוגים של יזמים‪ ,‬אבל נראה לי שהמשותף‬ ‫לכולם הוא הצורך לבנות משהו שלא קיים‪ .‬זה לא רק‬ ‫בגלל הכסף – שהוא בהחלט מניע קיים ‪ -‬אלא יותר‬ ‫בשל הבנייה של משהו חדש בעולם"‪.‬‬ ‫מתי יודעים שרעיון כלשהו יכול להפוך למיזם‬ ‫ואפשר לצאת אתו לדרך?‬ ‫"לא יודעים‪ .‬עם כל המחקרים ומומחי השוק‬ ‫והתכניות העסקיות‪ ,‬אי אפשר לדעת‪ .‬הרבה יזמויות‬ ‫נופלות לא בגלל שאין להן שוק או אין בהן צורך‪,‬‬ ‫אלא בגלל משתנים הקשורים באופן השיווק‪ ,‬בתזמון‬ ‫ובאיתור שוק‪ .‬בבית הקברות ליזמויות קבורים רעיונות‬ ‫נפלאים‪ ,‬שעם הקונסטלציה הנכונה‪ ,‬הם יצליחו‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫לפעמים כדאי להקשיב לתחושת הבטן ולצאת עם‬ ‫גרסה מוקטנת של העסק‪ .‬אם הוא תופס‪ ,‬לנסות‬ ‫להרחיב אותו‪ ,‬למצוא פרטנר פיננסי או לחבור לחברה‬ ‫גדולה יותר"‪.‬‬ ‫מה אתה עושה כשאינך בטוח בעצמך וכיצד אתה‬ ‫נמנע מהיסוסים‪ ,‬שלדבריך‪ ,‬משתקים יזמות?‬ ‫"אני כל הזמן לא בטוח בעצמי ‪ -‬זה חלק מהעניין‪.‬‬ ‫אבל אני לא מניח לחוסר הביטחון לשתק אותי‪ .‬אני‬ ‫חושב שיזם טוב הוא אדם שמתגבר על החששות‬ ‫שלו ויודע ליצור קשרים חיוביים עם אנשים‪ ,‬שאותם‬ ‫הוא יוכל לרתום להצלחת העסק‪ .‬כל עוד אינך‬ ‫מבוסס כלכלית ויש מאחוריך הצלחה אחת או‬ ‫שתיים‪ ,‬קשה מאוד לרוץ לבד"‪.‬‬ ‫כיצד אתה נשמר מאנשים שלא מתאימים לך‬ ‫ושעלולים לפגוע בעסק שלך?‬ ‫"אני מחפש אנשים שיש להם ברק בעיניים כשהם‬ ‫שומעים על הרעיון שלי‪ .‬פרמטר נוסף הוא אמון‪ .‬מי‬ ‫שמנסה להיכנס לתהליך משותף עם ערימה של‬ ‫מסמכים לחתימה ועורכי דין צמודים‪ ,‬לא מתאים‬ ‫לרוץ אתך‪ .‬אנשים אחרים שכדאי להיזהר מהם הם‬ ‫כאלה שיש להם נטייה לנכס לעצמם את הרעיונות‬ ‫שלך‪ .‬אלה אנשים שיראו התלהבות ויתמכו בך‬ ‫כלכלית‪ ,‬אבל ברגע שהעסק יתחיל להתקדם‪ ,‬הם‬ ‫יציבו מעליך תקרת זכוכית נמוכה‪ ,‬שתבלום את‬ ‫הצלחת המוצר ואת הצלחה שלך כיזם“‪.‬‬ ‫מה נחשב למיזם מצליח לדעתך?‬ ‫"מיזם מצליח זה מיזם שיוצר שוק סביבו‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫מספק משכורות לאנשים אחרים‪ ,‬באופן ישיר או‬ ‫עקיף‪ .‬הפרמטר הקל ביותר להערכת הצלחה של‬ ‫מיזם הוא כלכלי‪ ,‬אבל יש הרבה יזמויות מוצלחות‬

‫הטיפים היזמיים‬ ‫של בני פלומן‬ ‫לא להסס‬ ‫כשמהססים‪ ,‬מתחבטים כל הזמן‪ ,‬וכך העסק‬ ‫מקרטע‪ .‬אם יש התלבטות משמעותית‪ ,‬כנראה‬ ‫שאתה לא במקום הנכון ועליך לשנות מיקוד‬ ‫או לשתף פעולה עם אחרים‪.‬‬

‫לקפוץ למים‬ ‫אסור להקשיב לפחד‪ ,‬כי הוא משתק‪ .‬מי‬ ‫שלא מצליח להתגבר על חוסר הביטחון‬ ‫הטבעי שמלווה כל יזם‪ ,‬אולי כדי שיחפש לו‬ ‫עיסוק אחר‪.‬‬

‫אנשים‬ ‫הגורם החשוב ביותר בחיים הוא אנשים –‬ ‫כשאתה מוצא אנשים טובים‪ ,‬חפש מה לעשות‬ ‫איתם‪.‬‬

‫יש מקום לכל אחד‬ ‫לאנשים טובים לא קורים דברים רעים‪ .‬יש‬ ‫שוק ויש מקום לכולם – מי שטוב‪ ,‬יצליח במה‬ ‫שהוא עושה‪.‬‬

‫רואה חשבון מצוין‬ ‫הרבה יזמים מזלזלים בחשיבותו של רואה‬ ‫חשבון טוב‪ ,‬אבל רואה חשבון לא מקצועי‬ ‫עלול לסבך עסק‪.‬‬

‫לקוחות‬ ‫מלקוחות לומדים המון‪ ,‬וכדאי לתחקר אותם‬ ‫ולהקשיב להם‪.‬‬

‫תחרות טובה‬ ‫תחרות עושה רק טוב לעצמאי‪ ,‬כי היא מעלה‬ ‫את המודעות לצורך בו ומלמדת אותו הרבה‬ ‫שיעורים‪.‬‬

‫שאינן בהכרח נמדדות בהכנסה גבוהה‪ .‬יזמויות‬ ‫חברתיות וחינוכיות מצליחות להשפיע על סביבתן‪,‬‬ ‫אבל הן מוקמות ללא מטרות רווח“‪.‬‬ ‫בני פלומן הוא בוגר בית הספר למינהל עסקים‬ ‫המסלול האקדמי המכללה למינהל והעורך‬ ‫הראשי של מגזין זה‪flumanb@gmail.com .‬‬

‫אפריל ‪2012‬‬

‫‪25‬‬


‫רבדים של יזמות‬

‫ב‬

‫כתב‪:‬‬ ‫זיו סגל‬

‫אחרי שהפכה למעצמת‬ ‫הייטק וכעת בדרך להיות‬ ‫מעצמת אנרגיה‪ ,‬הגיע זמנה‬ ‫של ישראל להפוך למעצמה‬ ‫פיננסית‪ .‬איך עושים את זה?‬ ‫טכנולוגיות פיננסיות יעזרו‬ ‫למצוא תשובה‬

‫‪26‬‬

‫המסלול האקדמי המכללה למינהל‬

‫עוד שנים רבות‪ ,‬כאשר היסטוריון‬ ‫יכתוב ספר על האדם הקדמון שהוא‬ ‫אנחנו‪ ,‬פרק חשוב בספר יוקדש‬ ‫לאיוולת פיננסית‪ .‬זאת‪ ,‬משום שלמרות שנים רבות‬ ‫מאמצים‪ ,‬עדיין לא פוצחו סודות הגנום של ניהול‬ ‫השקעות רווחי לאורך זמן‪.‬‬ ‫היחס בין השקעה לתוצאה הוא אולי מהעלובים‬ ‫בעולם העסקי‪ ,‬כשמחשבים את היחס בין כמות‬ ‫הכסף שהושקעה בתחום של ניהול השקעות למספר‬ ‫האנשים שעוסקים בו‪ .‬אולם‪ ,‬העוסקים בתחום‬ ‫לא מודים ולא מדברים על כך‪ ,‬משום שהתעשייה‬ ‫הפיננסית מצליחה להרוויח )מכספי הלקוחות( תוך‬ ‫כדי כישלון‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬כאשר תאוות הבצע מביאה‬ ‫אותה לפשיטת רגל‪ ,‬מצילים אותה כספי המיסים‪.‬‬ ‫אך כגודל הכישלון‪ ,‬כך גודל הפוטנציאל‪ .‬תעשיית‬ ‫המסחר בשווקים הפיננסיים היא מהגדולות בעולם‪,‬‬ ‫מגוון ההכנסות ממנה רחב ו‪"-‬שולי הרווח" יכולים‬ ‫להיות כמעט אינסופיים‪ .‬העובדה שעד היום‪ ,‬מעטים‬

‫הצליחו להפיק עושר לאורך זמן ממסחר ומהשקעות‬ ‫)שוב‪ ,‬למעט מי שמתפרנסים מעמלות‪ ,‬דמי ניהול‬ ‫וכולי או הנמצאים במעגל הראשון והקטן‪ ,‬כגון גולדמן‪-‬‬ ‫זאקס(‪ ,‬משמעותה שמי שיהיה יצירתי‪ ,‬חדשני ופורץ‬ ‫דרך עשוי למצוא מטמון‪ .‬תראו מה קרה לישראל‬ ‫בתחום משאבי האנרגיה‪ .‬ממדינה דלילת משאבים‬ ‫היא הופכת‪ ,‬בהדרגה‪ ,‬להיות מעצמת אנרגיה‪ .‬מה‬ ‫שאפשר זאת היה שילוב של חזון‪ ,‬טכנולוגיה והתמדה‪.‬‬

‫היהלום שבכתר‬ ‫טכנולוגיות פיננסיות חובקות מגוון רחב של תחומים‪,‬‬ ‫חלקם קשורים בניהול של כסף ומוצרים פיננסיים‪,‬‬ ‫ואחרים קשורים בזרם העסקים והמסחר העולמי‪.‬‬ ‫היהלום שבכתר‪ ,‬לפחות במה שקשור לפוטנציאל‬ ‫הרווח המהיר‪ ,‬הוא מערכות מסחר ממוחשבות אשר‬ ‫בבסיסן תובנה או מודל למסחר וניהול של השקעות‪.‬‬ ‫בשפה המקצועית קוראים לזה אלגו טריידינג‪ .‬תהליך‬ ‫הפיתוח של מערכת מסחר ממוחשבת הוא מורכב‬


‫על מה יכולים היזמים לחלום?‬

‫בינה עסקית )‪(Business Intelligence‬‬ ‫טכנולוגיות פיננסיות‪ ,‬מתקדמות ככל שיהיו‪ ,‬יהיו חסרות ערך ושימוש ללא נתונים ומידע‪ .‬כבר יותר‬ ‫מעשור‪ ,‬חברות המשתייכות לסקטורים שונים מבינות‪ ,‬שללא שימוש יעיל במידע הנצבר במערכות‬ ‫השונות‪ ,‬תהליך קבלת ההחלטות יהיה פחות אפקטיבי וימשיך להתבסס בעיקרו על תחושות בטן‬ ‫ואינטואיציות‪.‬‬ ‫מתוך הבנת חשיבותו של המידע והשפעתו‪ ,‬חברות מקצות היום יותר משאבים בפיתוח תחום הבינה‬ ‫העסקית )‪ .(BI - Business Intelligence‬תחום זה עוסק בבניית מערכות המסייעות בלימוד ובהבנת‬ ‫הנושאים העסקיים בהן פועלות החברות ודפוסי העבודה שלהן באותם תחומים‪ .‬המידע המופק מאותן‬ ‫מערכות נחשב למשמעותי ביותר‪ ,‬מידע היסטורי ועכשווי‪ ,‬המסייע באיתור דפוסים משמעותיים‪ ,‬חיזוי‬ ‫מגמות עתידיות והתייעלות ארגונית כוללת‪.‬‬ ‫ראוי לציין במיוחד את תחום ה‪ BI-‬הפיננסי‪ ,‬שמספק מענה לתחומים נוספים )מעבר לאלה הניתנים‬ ‫במסגרת ה‪ BI-‬הקלאסי(‪ ,‬כדוגמת תכנון ומעקב אחר דוחות פיננסיים‪ ,‬ניתוח התנהגותם של ניירות‬ ‫ערך‪ ,‬דיווחים כספיים וכלכליים‪ ,‬בניית מודלים אנליטיים לתמחור והערכת רווחיות וכדומה‪.‬‬

‫החברות המובילות בשוק ה‪BI-‬‬ ‫שוק מוצרי ה‪ BI-‬נשלט על ידי מספר חברות גדולות‪ ,‬אשר רכשו במהלך השנים חברות קטנות‪ ,‬שבין‬ ‫היתר התמחו בנישות ספציפיות‪ .‬כיום‪ ,‬חברות כמו ‪ Microsoft ,SAP ,IBM‬ו‪ Oracle-‬חולשות על נתח‬ ‫מרכזי של שוק ה‪ BI-‬בארץ ובעולם‪ .‬חברות בינוניות עד גדולות פונות לגופים אלה‪ ,‬בעוד שחברות‬ ‫קטנות לעיתים מפתחות באופן עצמאי פתרונות נקודתיים באמצעות כלים העומדים לרשותן‪ ,‬לרבות‬ ‫שימוש ב‪.Excel-‬‬

‫ודורש שיתוף פעולה בין מומחים מתחומים שונים‪:‬‬ ‫שוק ההון והשקעות‪ ,‬ניתוח טכני‪ ,‬ניתוח כמותי‪,‬‬ ‫מימון התנהגותי‪ ,‬פיסיקה‪ ,‬סטטיסטיקה‪ ,‬מתמטיקה‪,‬‬ ‫עתידנות‪ ,‬חקר ביצועים‪ ,‬מחשוב ועוד‪ .‬שיתוף פעולה‬ ‫בין המומחים‪ ,‬משלב החשיבה והפיתוח של המודלים‪,‬‬ ‫דרך כתיבת האלגוריתם‪ ,‬ניסוי על יבש ועל כסף אמתי‪,‬‬ ‫כיול ובסופו של דבר פיקוח על האלגוריתם במהלך‬ ‫חייו‪ ,‬מניב מוצר מופלא וייחודי בהיבט האינטלקטואלי;‬ ‫מערכת אשר יכולה להניב מיליוני דולרים בשנה‪.‬‬ ‫למערכות כאלה‪ ,‬המבוססות על זיהוי תופעות ותבניות‬ ‫בשווקים הפיננסיים‪ ,‬יש אורך חיים מוגבל‪ ,‬הנובע‬ ‫מהיעלמותן של אותן תופעות‪/‬תבניות‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא ניתן‬ ‫לנוח על זרי הדפנה של ההצלחה‪ ,‬אלא יש להמשיך‬ ‫ולפתח מערכות חדשות או לכייל את אלה הקיימות‪.‬‬

‫ארבעה מעגלי יזמות‬ ‫כדי לענות על הצורך בטכנולוגיות פיננסיות‪ ,‬הוקמה‬ ‫חברת רבדים פיננסיים‪ .‬היזמים‪ ,‬אשר פונים אל‬ ‫החברה‪ ,‬הם בדרך כלל בעלי רקע בפיננסים‪,‬‬ ‫במתמטיקה‪ ,‬בפיסיקה‪ ,‬במחשבים‪ ,‬בהנדסה וכיוצא‬ ‫באלה‪ .‬כאשר יש להם מודל תיאורטי שעובד על‬ ‫הנייר‪ ,‬מגיע השלב שבו הם נדרשים למשאבים רבים‪,‬‬ ‫יקרים ולא תמיד נגישים‪ .‬בשלב זה‪ ,‬נכנסת רבדים‬

‫פיננסיים לתמונה‪ .‬היא תספק ליזמים צוות של יועצים‬ ‫ומנטורים מומחים‪ ,‬שיהווה את מעגל היזמות השני‪.‬‬ ‫היועצים יעבדו עם היזמים בתחומים המקצועיים‬ ‫הרלבנטיים‪ .‬עבור מערכות אלגו מדובר בבדיקת‬ ‫ביצועים ותקפות המודל‪ ,‬פיתוח האלגוריתם‪ ,‬תכנות‪,‬‬ ‫התחברות לערוצי נתונים ומסחר ופיתוח המודל‪ .‬הם‬ ‫יעבדו עם כל החברות לפי העניין והצורך ויוקצו להם‬ ‫מתחמי עבודה ושהות ביישוב‪ .‬במקביל‪ ,‬לכל מיזם‬ ‫יוקצה מנטור לליווי התפתחותו העסקית )מעגל‬ ‫היזמות השלישי(‪.‬‬ ‫משאבים נוספים ‪ -‬שיקבלו היזמים ‪ -‬הם חומרה‬ ‫ומערך תקשורת‪ ,‬תשתיות ונתונים פיננסיים‪ ,‬הנדרשים‬ ‫לפיתוח האלגוריתמים וכן לבדיקתם על "כסף חי“‪.‬‬ ‫המטרה היא‪ ,‬שלאחר תקופה של חצי שנה עד‬ ‫שנה‪ ,‬המודלים שהמומחים אישרו כתקפים וכבעלי‬ ‫ערך כבר יעבדו על "כסף חי" כשלב בדרך לגיוס‬ ‫משקיעים‪ .‬זהו מעגל היזמות הרביעי‪ ,‬שבו רבדים‬ ‫והחברה החדשה )בשלב זה כבר מוקמת חברה שבה‬ ‫שותפה רבדים פיננסיים( מציגים ומציעים את המוצר‬ ‫לעולם הפיננסי‪ .‬לכל טכנולוגיה פיננסית‪ ,‬שתאושר‬ ‫על ידי צוות היועצים של רבדים‪ ,‬יותאמו מעגלי‬ ‫היזמות בהתאם לאופי המוצר‪ ,‬לשוק שלו ולתהליך‬ ‫ההתפתחות הנדרש‪.‬‬

‫ישנם שני מודלים‪ ,‬שיכולים להתוות את דרכו של כל‬ ‫פרויקט‪:‬‬ ‫‪ .1‬אקזיט‪ :‬מכירת מערכת האלגו או הטכנולוגיה‬ ‫שפותחה לחברה פיננסית שמעוניינת להשתמש‬ ‫בה באופן בלעדי לניהול הכסף שלה ושל‬ ‫לקוחותיה ו‪/‬או לניהול עסקיה‪ .‬יתכן שהחברה‬ ‫הרוכשת תהיה מעוניינת להמשיך ליהנות מעבודת‬ ‫צוות הפיתוח ולהעסיקו בפרויקטים עתידיים‬ ‫ובתחזוקת המודל‪.‬‬ ‫‪ .2‬זכויות שימוש‪ :‬במקרה של מערכות אלגו‪ ,‬ערוץ‬ ‫הכנסות משמעותי נוסף יהיה מכירת זכויות‬ ‫השימוש במערכת האלגו ועמלות מסחר‪ .‬במודל‬ ‫זה‪ ,‬משקיעי רבדים פיננסיים וחברות שישלמו‬ ‫על כך יוכלו להשתמש במערכת האלגו לניהול‬ ‫כסף‪ ,‬שיקצו לכך‪ ,‬והחברה תהנה מתשלום עבור‬ ‫השימוש במערכת ומתגמול על עמלות מסחר‬ ‫שיגיע מהברוקר הרלבנטי‪.‬‬ ‫ההכנסות יחולקו בין החברה המפתחת לבין רבדים‬ ‫פיננסיים בהתאם להסכם העסקי ביניהם‪.‬‬

‫מאחורי הקלעים‬ ‫רבדים פיננסיים‪ ,‬המנוהלת על ידי גיא סעד‪,‬‬ ‫היא שותפות בין ‪ Green Ocean‬לאביבית‬ ‫מנה קליל‪ .‬חברת ‪ Green Ocean‬הוקמה על‬ ‫ידי זיו סגל‪ ,‬משה וסרמן )לשעבר מנכ"ל‬ ‫איזי פורקס(‪ ,‬אלי אברמוביץ )איש עסקים‬ ‫ומומחה לקבלת החלטות( וגיא סעד )לשעבר‬ ‫סמנכ"ל גלובס ומשנה למנכ"ל וואלה(‪ .‬חברת‬ ‫הבת שלה‪ Green Ocean Finance ,‬עוסקת‬ ‫בפיתוח מודלים לניהול השקעות ויישומם‬ ‫בניהול כסף‪ ,‬דרך קרנות גידור ומוצרי‬ ‫השקעה ייחודיים ובאמצעות שיתופי פעולה‬ ‫עם גופים פיננסיים‪ .‬בחברת הבת שותף גם‬ ‫אריאל משעל‪ ,‬והיו"ר משה ליאון‪ .‬אביבית‬ ‫מנה קליל היא מנכ"ל משותף של אופנהיימר‬ ‫ישראל‪ ,‬חברה העוסקת במתן שירותי מסחר‬ ‫בבורסות בעולם‪ ,‬תוך התמחות במניות‪ ,‬אג"ח‬ ‫ואופציות הנסחרות בארה"ב‪.‬‬

‫זיו סגל הוא מרצה בכיר במסלול האקדמי של‬ ‫המכללה למינהל‪ ,‬שותף ואסטרטג השקעות‬ ‫ראשי בחברת ‪ ,Green Ocean‬שותף ומנטור‬ ‫ברבדים פיננסיים‪ ,‬בעל טורים בגלובס‪ ,‬מרצה‬ ‫ומנטור פיננסי‪.‬‬ ‫‪segalziv@gmail.com‬‬

‫אפריל ‪2012‬‬

‫‪27‬‬


:‫מתוך הספר של יולי זיו‬ ‫מיזם מאתר תוכן‬ Blogging Your Way To The Front Row: The Insider’s Guide To Turning Your Fashion Blog Into A Profitable Business And Launching A New Career // Chapter 4: Revenue, pages: 144-151 Learn the Difference Between Advertorial Content, Sponsored Posts and Paid Reviews. There is a lot of confusion in the digital space regarding these three terms: “advertorial,” “sponsored posts” and a “paid review.” Truth be told, all three are similar at the core: they describe content for which the blogger was compensated. While previously some argued that paid posts are unethical, now it seems to be pretty much a norm, and every blogger who makes a living from their blog has probably posted sponsored content. I believe in the idea of sponsored content and can prove that when it’s done right, it brings lots of value to both the blogger and the brand. The trick is to follow these simple rules. The sponsored content needs to be: • The right fit for the blogger’s audience. • The right fit for the blog’s general focus. • The right fit for the blogger’s persona (in case of personal endorsement). • Done tastefully, without overendorsing. • Valuable to the blogger’s readers. • Fully disclosed. • Done in moderation.

If you follow these simple rules, chances are that your readers won’t object to sponsored content appearing on your blog occasionally. The ratio may vary from blog to blog, but I suggest no more than 10% of your content be sponsored (which makes it one out of every ten posts at the maximum). Now let’s look at the differences between the three types of sponsored content. 1. Sponsored posts. These are usually content that an advertiser provides to the blogger to post for a previouslyagreed fee. A sponsored post might be customized to the blogger’s own voice, but in general, it’s simply posting information the brand wants to communicate to the audience. This information sometimes requires more text than you can fit into a banner ad, therefore, a blog post is a better format. The advertiser also gets more value by featuring their promotional message within the blog’s stream of posts, therefore; catching more attention. Additional value is gained by tagging the post just like other content, therefore making it appear in search results. Unlike a banner ad, sponsored posts usually stay on the site forever, after being archived with the rest of the content. A good example of a sponsored post would be a contest

announcement by brand X. In this case, the blogger helps the brand drive traffic to their contest page or Facebook and the message is pretty straightforward, encouraging the readers to enter the contest and win prizes. Even though there is a value for the reader, this isn’t necessarily editorial content most blogs will ever post. Therefore brands are willing to pay for this type of content being published across the blogs. 2. Advertorial posts. These posts are closest to a blogger’s regular editorial features, but sponsored by a brand. They usually are written in a blogger’s own voice, include the blogger’s opinions or recommendations, and sometimes even include custom content the blogger has created for the brand. It definitely requires more involvement on the blogger’s part, which means the bloggers are compensated for their time at higher rates. Here’s a perfect example from a recent campaign: a well-known consumer camera brand approached Style Coalition to help find an influential blogger to create an advertorial post featuring their camera. We suggested one of our bloggers who likes and does lots of her own photography and equipped her with the new camera to create an advertorial post featuring the photos taken with the camera. Since the main goal

‫המסלול האקדמי המכללה למינהל‬

28


of the promotion was to highlight the zoom feature of the camera, we came up with a creative concept called “Zoom Into my Daily Life,” which gave readers a sneak peek into said blogger’s lifestyle, the objects surrounding and inspiring her on everyday basis, as well as showcasing the camera’s abilities. It was a win-win campaign where the blogger got a creative paid assignment and was able to use it to create original content. At the same time, the brand got lots of value by being featured in a very organic, even though still disclosed, way. This is my favorite type of blogger-brand collaboration, and it seems to be the most popular type among smart, social media savvy brands these days. 3. Paid Reviews. This is my least favorite type of sponsored content, which I personally haven’t done and have never advised anyone to do. I believe it compromises a blogger’s integrity and hurts the readers’ trust. Paid review is the cheapest, least creative, and, in a sense, laziest form of blogger-brand collaboration. As described in this book, there are so many ways brands can work with bloggers, why chose to simply buy their opinions? It reminds me of when a person goes to a psychic reader and pays them to tell their future. At that moment they usually have mixed feelings: on one hand, they want to know the truth, but they only want to hear the positive truth. When brands pay bloggers to write reviews for their products, they hope to hear the same positive truth. When a blogger doesn’t like the product they’ve gotten paid to review, he or she has three choices: a) Write a positive review and lie to the readers. b) Write a negative review and disappoint the sponsor. c) Decline to move forward with the deal and return any compensation, which not only disappoints the sponsor, it creates a negative experience that can affect all

29

2012 ‫אפריל‬

bloggers moving forward. You might argue that brands are willing to take the risk of a negative review when they approach bloggers. I would argue that no one would want to pay a blogger to critique their product negatively in front of thousands of loyal readers. Brands who want honest critique of their product pay people for anonymous surveys and private focus groups, never in public on a popular blog. As a professional blogger, you have the freedom to choose which type of sponsored content makes you most comfortable. You should definitely have a clear idea and policy that you follow, so when brands approach you, you can respond with your personal policies and not be forced to play by anyone else’s rules.

Learn Advertising Terms and Language. Knowing the operational terms of your industry is an essential part of being a professional. As a blogger, advertising will probably generate the majority of your revenue, so you should get at least a basic idea of the terms ad networks and marketing representatives use. The essentials for communication are as follows: 1. Ad impressions. A statistic every time an individual ad is shown on a site’s page. For example, if each page of your site displays a total of three ads, each page view will create three ad impressions. Usually impressions are counted and priced in thousands (see CPM reference below). 2. Ad inventory. The term refers to the number of total available advertising impressions on a certain site. For example, if your blog generates 100,000 monthly page views, and each page displays three ads in various sizes, your monthly available ad inventory will be 300,000 impressions. 3. Banner ads pricing. Most banners are purchased by advertisers on a CPM basis, which equates to the cost per thousand impressions. For example, if your site traffic generates 100,000 page views per month,

you have one ad placement on each page and an advertiser bought banners on your blog for the price of 1$ CPM, you will earn a total of $100 a month. The average CPM prices vary and depend on the network with which you are working, the advertiser, category (fashion ads might have different prices than home décor), your blog’s focus, as well as the market in general. In the past few years, CPM rates have seen a significant decrease and rarely cross $1 on average at generic ad networks. With that said, sites and blogs with solid branding and a devoted audience that are attractive to certain advertisers (especially luxury brands) could be getting $20 CPM and more. If you are working with one of the networks, most likely you will see the CPMs on the lower range, as they will deduct a commission for closing the sale and serving the campaign for you. If you book an ad campaign directly, you may receive a higher rate, since you will be cutting the “middle man” cost. 4. Standard banner ads sizes and placements. These ads come in standard sizes defined by IAB (Internet Advertising Board). Most blogs are offering 728x90, 460x60, 300x250, 160x600 and 300x600 pixel-sized advertisement placements, and these are the sizes with which most ad networks work. If you are serious about generating revenue from advertising, consider having at least two banner ad placements in your blog design. Most ad networks will require you to display the ads above the fold (in the top part of your page, before users need to scroll down.) The best blog design will have one 728x90 spot at the top, and one 300x250 or 160x600 spot in the sidebar. 5. Rich Media. This term refers to any banner ads which include interactivity. Sometimes they come in standard banner sizes, sometimes in custom forms and shapes. Those units are usually more intrusive and will therefore be priced about 100% higher than a regular advertisement. Sometimes they will also require special implementation on your part, which is another reason to request higher rates for these types of ads. The most common types of rich media include:


a) Video Units. Sometimes those units look just like a regular 300x250 banners, only they contain a video file instead of a static image or flash animation. In most cases, the video doesn’t start playing until a user clicks on it or at least the audio is muted so it doesn’t interrupt the overall site experience. Beware of video units that play once the page loads, as they might provoke negative reaction among your readers. In this case, reach out to your ad network or advertiser directly, and ask them to change the ad settings. b) Expandable/Retractable Units. In most cases these are activated when a mouse moves over them and can sometimes cover the entire screen. Most expand to double their size and uncover interactive content, which sometimes includes video and audio. Watch for those ad units and make sure they are not too intrusive for your readers to view your content or appear too often so as to disrupt their experience on your site. c) Pop-Up or Pop-Under Units. While very popular in the late 90’s and early

‫ עובד שהתקבל לעבודה בלא שיהא לו ביטוח‬.1 ‫ זכאי כי מעסיקו יתחיל להעביר‬,‫פנסיוני כלשהו‬ ‫ החל‬,‫ לפי בחירת העובד‬,‫כספים לביטוח פנסיוני‬ .‫ חודשים מתחילת עבודתו‬6 ‫מתום‬ ‫ עובד שהתקבל לעבודה כשיש לו כבר ביטוח‬.2 ‫ זכאי לכך‬,‫פנסיוני ממקום עבודה קודם‬ ‫ בשיעורים‬,‫שהמעסיק ימשיך את הביטוח הקיים‬ ‫הקודמים )אשר בדרך כלל גבוהים יותר משיעורי‬ ,"‫ הסדר כזה נקרא "הסדר מיטיב‬.(‫צו ההרחבה‬ ‫ כשעל‬,‫והעובד זכאי לו מיום תחילת עבודתו‬ ‫ חודשי‬3 ‫המעסיק לבצע את ההפרשות לאחר‬ .‫ רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה‬,‫עבודה‬ ‫ההפרשות שבוצעו על פי צו ההרחבה שייכות לעובד‬ .‫ לרבות חלק הפיצויים‬,‫בכל מקרה של סיום העבודה‬ ,‫רענן קריב הוא עורך דין ומגשר‬ .‫מומחה לדיני עבודה‬ raanan.kariv@gmail.com

d) Floating Units. These are used mostly for surveys and similar types of interactions. Their level of intrusiveness depends on the ad itself, its size and page location. In most cases, users won’t be tolerant of these types of ads, even though they might be very profitable for you as a publisher.

It is necessary to understand all the various formats so you can make the most appropriate decisions regarding which advertising formats you will, and will not accept, on your blog. You will also be able to negotiate any special cases beyond traditional banners with your ad network. Remember, once you sign with a network, they will be able to feed ads to your dedicated placements in a relatively automated manner. Sometimes they will try to push intrusive ads that may hurt your readership. Negotiating in advance and including these cases in your agreement will allow you to either get a higher rate, or force the network to remove intrusive ads, or even terminate the contract in case of repeat violations.

6. Full site takeovers and re-skins. These are more aggressive forms of advertising that also require special work on the blogger side, as well relinquishing control of some of the blog’s branding for the period of the campaign. In some cases, brands will ask to change your blog’s background and visual appearance, which might not be wellreceived by your regular audience. This is a decision you have to make as a blogger, and the rates will usually include a flat fee and CPM price, depending on the opportunity.

By knowing and understanding proper advertising terms, you’re not only protecting your interests and potential revenue, you are able to position yourself as a professional and earn repeat business. Brands, agencies and networks always prefer to work with an educated blogger and businessperson who understands the terms and is able to communicate with knowledge, saving both parties from potential misunderstandings and mistakes.

2000’s, these units are often associated with lower-end brands and usually aren’t welcomed by users, especially on fashion, beauty or lifestyle blogs. When considering an advertiser or an ad network, make sure these units aren’t included in their campaigns.

‫ אלא אם מדובר בענף עבודה שלגביו‬,‫היתר מיוחד‬ ‫ אין להעביד עובד ביום‬,‫ בלא היתר‬.‫ניתן היתר כללי‬ .‫המנוחה השבועי שלו‬

‫פנסיית חובה‬ ‫ חלה במשק חובה לבטח כל‬,1.1.2008 ‫החל מיום‬ ‫ המקור לכך הוא צו הרחבה‬.‫עובד בביטוח פנסיוני‬ ‫ אשר הרחיב הסכם קיבוצי‬,‫שהוציא שר התמ"ת‬ ‫כללי שנחתם בין ההסתדרות ללשכת התיאום של‬ ‫ והחיל אותו על כל העובדים‬,‫הארגונים הכלכליים‬ ‫ קבע‬,‫ שתוקפו כחוק‬,‫ צו זה‬.‫והמעסיקים במשק‬ ‫ בכל מקום‬,‫כאמור את החובה על כל מעסיק במשק‬ ‫ שיעור‬.‫ לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני‬,‫עבודה‬ .‫ והן מתעדכנות במשך השנים‬,‫ההפרשות מינימאלי‬ ‫בעת כתיבת שורות אלה עומדים שיעורי ההפרשות‬ ‫ חלק תגמולי‬4.13% ,‫ חלק תגמולי המעביד‬4.13% ‫על‬ ‫ במסגרת‬.‫ על חשבון פיצויי פיטורים‬4.13%-‫העובד ו‬ :‫מצומצמת זו יש לשים לב לשני כללים‬

<<< 14 ‫המשך מעמוד‬ ‫ שהדבר מעוגן‬,‫בעובד שאכן עובד בשעות נוספות‬ ‫במפורש בחוזה העבודה ושהתשלום תואם את‬ ‫ ומשולם גם‬,‫מסגרת השעות הנוספות שעובד העובד‬ .‫כשהעובד אינו עובד בשעות נוספות‬ ‫השכר בעבודת לילה אינו שונה מהשכר בשעות‬ .‫ אולם משמרת העבודה קצרה בשעה אחת‬,‫היום‬ 5 ‫ משמרת העבודה בלילה בשבוע עבודה של‬,‫כך‬ ‫ כך‬,(‫ שעות )לא כולל הפסקה‬7.5 ‫ימים עומדת על‬ .‫שתשלום השעות הנוספות מתחיל מוקדם יותר‬ ‫משמרת העבודה בלילה היא משמרת שנכללות בה‬ .22:00 ‫לפחות שתי שעות עבודה אחרי‬ .150% ‫ ערך שעת העבודה עומד על‬,‫בשבתות‬ ‫ ומשכו‬,‫תחום העבודה בשבת נקבע על פי ההלכה‬ ‫ לעובדים שאינם יהודים‬.‫ שעות‬36-‫לא פחות מ‬ ‫ למוסלמים יום שישי ולנוצרים‬- ‫ימי המנוחה שונים‬ ‫ העבודה ביום המנוחה השבועי מצריכה‬.‫יום ראשון‬

‫המסלול האקדמי המכללה למינהל‬

30


‫מחפשים את הכיוון שבאמת מתאים לכם?‬

‫תואר שני במינהל עסקים במגוון התמחויות ייחודיות‬ ‫בתחום המימון‪ ,‬שוק ההון והפיננסים‪:‬‬

‫• מימון • מימון וניהול פיננסי לרו"ח • שוק ההון וממשל תאגידי למשפטנים‬

‫בתחום השיווק והפרסום‪:‬‬ ‫• שיווק ופרסום •‬

‫פסיכולוגיה עסקית וניהולית‬

‫בתחומי ניהול ייחודיים‪:‬‬

‫• ניהול אסטרטגי • ניהול חברות טכנולוגיה • ניהול ביו‪-‬רפואי‬ ‫• ייעוץ וניהול משאבי אנוש ‪ -‬במסלולים‪ :‬ניהול משאבי אנוש‪ ,‬הדרכה ולמידה בארגונים‬

‫‪ M.B.A‬התמחות רב ‪ -‬תחומית‬ ‫‪ M.B.A‬מחקרי ‪ -‬עם תזה‬

‫תואר שני בלימודי מיסים בעסקים )‪(M.B.T‬‬ ‫לפרטים והרשמה‪:‬‬

‫‪03-9634430‬‬ ‫‪Yeutz_mba@hdq.colman.ac.il‬‬

מגזין מנהלים גליון 11 אפריל הספר למינהל עסקים  

עיתון מנהלים מס' 11 אפריל 2012 שיווק ופרסום – מגדירים מחדש את גבולות המותג מגזין לבוגרי בי הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you