Issuu on Google+

‫ממדינת היהודים למדינת ישראל‬

‫אחווה‬ ‫דרכים חדשות‬ ‫להתמודדות‬ ‫עם הפערים‬ ‫החברתיים‬

‫מקפיטליזם חזירי‬ ‫לקפיטליזם נאור‬ ‫מתחילים מחר ‪8-9 /‬‬

‫סיינפלד‪:‬‬ ‫מאגואיזם לאחווה‬ ‫תרבות ‪11 /‬‬


‫איך תיראה ישראל מחר?‬

‫גיליון ראשון של "מחר" יוצא לדרך‪ ,‬ואתו‬ ‫התקוות הגדולות והספקות שלא מרפים‪.‬‬ ‫שהרי מדובר בקונספט חדש‪ :‬עיתון‬ ‫שעוסק בעתיד ולא בהווה‪ .‬וככל דבר חדש‬ ‫הוא יכול להתקבל ובאותה מידה יכול‬ ‫להישאר אפיזודה חולפת‪.‬‬ ‫"מחר" יעסוק בהצגת מתווה ‪ -‬במישורים‬ ‫שונים ‪ -‬של המדינה היהודית כפי‬ ‫שמבקשים לראות אותה כל אלה הנאמנים‬ ‫לרוח היהדות‪" .‬מחר" יציג אלטרנטיבה‬ ‫למדינת ישראל כיום בנושאי ממשל‪,‬‬ ‫מדיניות חוץ וביטחון‪ ,‬מוסר ומשפט‪,‬‬ ‫כלכלה וחברה ‪ -‬ובכל יתר המרכיבים‬ ‫שמהווים את זהותה ומעצבים את דמותה‪.‬‬ ‫"מחר" יעסוק בעתיד ‪ -‬הקרוב והרחוק‪.‬‬ ‫הוא יהיה יותר בעד ופחות נגד‪ ,‬יותר‬ ‫פראקטי ופחות תיאורטי‪ ,‬יותר מחר ופחות‬ ‫היום‪ .‬המטרה היא להוביל לשינוי תודעתי‬ ‫בחברה הישראלית לקראת מדינה יהודית‬ ‫יותר וערכית יותר‪.‬‬ ‫הדברים יימסרו כהצעה לדיון‪ .‬אנחנו‬ ‫מבקשים לפתוח את הבמה לכל מי‬ ‫שרואה את עצמו שותף למופע ההיסטורי‬ ‫המפעים של חזרת עם ישראל למולדתו‬ ‫ההיסטורית‪ .‬חזרה זו מחייבת אותנו לצאת‬ ‫מגדרנו ולהציע פריצות דרך בתחומים‬ ‫שונים‪ .‬לשם כך אנו זקוקים לכל מאגרי‬ ‫היצירה שלנו‪ ,‬ומכל החוגים‪ ,‬דתיים‬ ‫וחילוניים כאחד‪.‬‬ ‫אנחנו עם זקן הנושא אתו חוכמה עתיקה‪.‬‬ ‫חוכמה זו אוצרת בתוכה פוטנציאל לחיים‬ ‫חדשים ומלאי השראה‪ .‬הפוטנציאל‬ ‫הזה יכול להגיע לידי מימוש אם נתחייב‬ ‫לאותנטיות‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬הקשבה וכנות‪ .‬כך‬ ‫נוכל ליצור מרחב פתוח ונינוח שיתקיימו‬ ‫בו דיונים פתוחים ונוקבים‪ .‬נציב את‬ ‫השאלות‪ ,‬נתמודד עם הספקות‪ ,‬נשבור‬ ‫קיבעונות‪ ,‬נאזין ללב ונשמע לשכל‪.‬‬ ‫ובעזרת השם נעשה ונצליח‪.‬‬

‫המערכת‬

‫תוכן עניינים‬ ‫ונעבור לפרסומות  שלמה שרמן ‬

‫‪3‬‬

‫השראה איסור ריבית‪ :‬המפתח לאחוה  אריה שלו ‬

‫‪5‬‬

‫מתחילים מחר בנק ללא ריבית  חגית קלין ‬ ‫היום‪ ,‬מחר  מוטי קרפל ‬ ‫רואים רחוק על ההיטק הישראלי  אלי שגיא ‬ ‫זמן איכות  איילת קדם ‬ ‫ארמדיל  על אחווה ‬

‫‪6-7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12-13‬‬ ‫‪15‬‬

‫האם יהיה זה אבסורדי לשאול את עצמנו אם‬ ‫היתרונות שמהם נהנים העשירים לעומת העניים ‪-‬‬ ‫ובעולם המערבי כל אחד הוא עשיר ביחס למישהו‬ ‫אחר ‪ -‬האין היתרונות הללו הסיבה העקיפה לגסיסה‬ ‫כלשהי של מישהו היכן שהוא?‬ ‫ממדינת היהודים למדינת ישראל‬

‫'מחר' יוצא לאור ע"י תנועת 'מנהיגות יהודית'‪ ,‬ע‪.‬ר ‪  580366334‬העיתון "מחר" מופץ‬ ‫בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל‪ .‬להצטרפות להפצה פנו ל‪077-3203446 :‬‬

‫עורך ראשי‪ :‬שמואל לרמן ‪  shmuel@mhar.co.il‬עורך משנה‪ :‬אריה שליו  מנכ"ל העיתון‪ :‬שי מלכה ‪shai@mhar.‬‬ ‫‪ co.il‬חברי המערכת‪  :‬עריכה לשונית‪ :‬אילת הלוי  איורים‪ :‬פנים ‪ -‬מנחם הלברשטט‪ .‬גב העיתון – אוריאל ברקוביץ'‬ ‫ עיצוב גראפי ועימוד‪ :‬סטודיו בילט – אזימוט  דפוס‪ :‬דפוס המקור – יבנה  בקרו באתר שלנו‪ www.mhar.co.il :‬‬ ‫חפשו אותנו ב‪( facebook twitter -‬להכניס לוגואים)  עושים היום מנוי ל ‪ .‬מח' מנויים‪  1800-000-000 :‬לפרסום‬ ‫מודעות‪  1800-000-000 :‬למעוניינים לתרום ולסייע בהמשך הוצאת עיתון זה ‪ -‬תרומות ניתן לשלוח ל‪ :‬ת"ד ‪ 21‬קרני‬ ‫שומרון ‪( 44853‬עבור עיתון "מחר")‪ .‬או בטלפון‪  09-7929046 :‬אין המערכת אחראית לתוכן ולנכונות המודעות‬ ‫המתפרסמות בעיתון‬

‫‪2‬‬

‫‪4.11.2010‬‬


‫ממדינת היהודים למדינת ישראל‬

‫דלהי‬ ‫ברחובות תל‪-‬אביב‬

‫א‬

‫ני הולך ברחוב והפרצופים שבאים‬ ‫ממול שוטפים אותי‪ ,‬ממלאים את‬ ‫כל החללים הפנימיים שנותרו לי‪.‬‬ ‫כל כך קרובים וכל כך רחוקים‬ ‫באותה נשימה‪ ,‬מוכר ודומה עד‬ ‫להכאיב וזר ומאיים עד להפחיד‪ .‬פגישה אקראית‬ ‫עם כל אחד מהאנשים האלו בדלהי או בניו יורק‬ ‫תהיה מלאה בחמימות‪ ,‬בקרבה טבעית של אחים‪,‬‬ ‫יהודים‪ ,‬ישראלים‪ .‬היא תהיה מלאה באחווה‪ ...‬אני‬ ‫מכיר את ההרגשה הזאת טוב מאוד‪ ,‬את הטעם‬ ‫הנעים שלה בלשון‪ .‬הם עכשיו עוברים מולי‬ ‫ברחוב והיא חסרה לי כל כך‪ ,‬האחווה‪ .‬החמימות‪.‬‬ ‫הביטחון שיש מי שיתפוס אותי אם אפול‪ ,‬אם‬ ‫אאבד את הדרכון או יגנבו לי את הדולרים‪ .‬אפילו‬ ‫אם יכניסו אותי לכלא בתאילנד‪...‬‬ ‫אני זוכר רגע בשדה התעופה באוזבקיסטן‬ ‫כשחזרנו מהודו‪ .‬אני ואשתי מותשים‪ ,‬והילדים‬ ‫ישנים על רצפת הטרמינל‪ ,‬עייפים מרוב‬ ‫טלטולים‪ .‬איך אני אסחב אותם עכשיו למטוס‪,‬‬ ‫עם התיקים והמזוודות‪ .‬פתאום אני נרגע‪ ,‬אני‬ ‫שומע מרחוק את השפה המוכרת‪ .‬בלי שהיינו‬ ‫צריכים לבקש מגיעים כמה ישראלים צעירים‪,‬‬ ‫אחד שם את הגדולה על הכתף והשני לוקח את‬ ‫התיקים‪ .‬אנחנו הולכים יחד למטוס כמו משפחה‪.‬‬

‫כמו אחים‪.‬‬ ‫והנה אני נמצא כאן‪ ,‬בביתי‪ ,‬מוקף בכל האנשים‬ ‫האלו שהם אחיי בכל כך הרבה מובנים‬ ‫אובייקטיביים‪ ,‬ומי יעזור לי לסחוב את הילדים‬ ‫כשחסרות לי ידיים? מי יתפוס אותי אם אפול?‬ ‫מי מרגיש ערבות כלפי המשכנתא שלי‪ ,‬או‬ ‫המשכורת הכול כך נמוכה של האם החד‪-‬הורית‬ ‫כאן לידי?‬

‫איפה מתחבאת לה‬ ‫האחווה הזו שכל כך‬ ‫חסרה לנו‪ ,‬שהיא אולי‬ ‫מפתח עמוק לכל כך‬ ‫הרבה בעיות שדוקרות‬ ‫בנו‪ .‬מה הסוד‬ ‫שמרגישים בדלהי‬ ‫שלא מרגישים בתל‬ ‫אביב?‬

‫אני עצמי לא מרגיש כאן‪ ,‬בארץ‪ ,‬את הערבות‬ ‫הזו‪ ,‬לא כלפי ולא כלפי אחרים‪ ,‬לפחות לא כמו‬ ‫שהיא עוטפת אותי כשאני רחוק מהבית‪ .‬איפה‬ ‫מתחבאת לה האחווה הזו שכל כך חסרה לנו‪,‬‬ ‫שהיא אולי מפתח עמוק לכל כך הרבה בעיות‬ ‫שדוקרות בנו‪ .‬האם היא נמצאת במדיניות רווחה‬ ‫מפותחת יותר‪ ,‬או אולי בפלורליזם והכרה עמוקה‬ ‫יותר של האחר‪ .‬מה הסוד שמרגישים בדלהי שלא‬ ‫מרגישים בתל אביב?‬ ‫האם יש במסורת היהודית העתיקה רמזים‬ ‫לגילויה של האחווה האבודה? האם ניתן למצוא‬ ‫בה מפתחות נסתרים לשמירה על הקשר‬ ‫ברוך ארז ‪/‬‬ ‫החיוני והעדין בין אחים‪ ,‬קשר שיכול לתת‬ ‫פתרונות עמוקים ומפתיעים לבעיות החברתיות‬ ‫שמעסיקות אותנו?‬

‫‪3‬‬


‫בין כל המלחמות‪,‬‬ ‫העוולות החברתיות‬ ‫וחוסר הצדק‪ ,‬ניתן‬ ‫למצוא גם אחווה‬ ‫מחממת לב בקרב‬ ‫תרבויות שונות‪.‬‬ ‫מסע אל התמיכה‬ ‫שניתנת לאדם‬ ‫מסביבתו הקרובה ‪-‬‬ ‫החל ממענק קרקעות‬ ‫לחיילים משוחררים‬ ‫באימפריה הרומית‪,‬‬ ‫וכלה בקודים חברתיים‬ ‫מעוררי חלחלה‬ ‫דודו כהן ‪/‬‬ ‫צילום‪ :‬שאטרסטוק‬

‫‪4‬‬

‫‪4.11.2010‬‬

‫אחווה‬ ‫זה הכי‬

‫אחי‬

‫מ‬

‫הי למעשה אחווה? על פי מילון אגרון‬ ‫למילים נרדפות‪ ,‬מדובר ב”אחוות‬ ‫אחים‪ ,‬ידידות נאמנה”‪ .‬אפשר לומר‬ ‫שמדובר גם על סוג של אחוות‬ ‫לוחמים ‪ -‬אמונה וביטחון שאף אחד לא יברח משדה‬ ‫הקרב ויפקיר את חבריו מאחור‪ .‬לכאורה מדובר‬ ‫במושג פשוט ונהיר‪ ,‬אולם למעשה הוא חמקמק לא‬ ‫פחות‪ ,‬ולו בשל השאלה כיצד ניתן ליצור או לכמת‬ ‫אחוות לוחמים‪.‬‬ ‫הסוציולוג אמיל דורקהיים תיאר את רגע הלידה‬ ‫של הסולידריות האנושית בעיניו‪ :‬ריקוד שבטי‬ ‫פולחני של אבוריג’ינים באוסטרליה‪ ,‬שבמהלכו‬ ‫מתאגדים כל הרקדנים‪ ,‬רצים אל מרכז הזירה‬ ‫ויוצרים מעין אבוקה אנושית גדולה‪ .‬הוא ראה זאת‬ ‫ככינון תודעה משותפת‪ ,‬שהופכת את הפרטים‬ ‫מ”אחרים” ל”אנחנו”‪ .‬מחקר של פסיכולוגים‬ ‫אמריקאים‪ ,‬שהתפרסם באחרונה‪ ,‬גילה שיש לכך‬ ‫גם אפקט פיזי‪ .‬על פי המחקר מתברר שכאשר‬ ‫אנשים בוחרים בפרגון‪ ,‬בשיתוף פעולה ובמה‬ ‫שביניהם‪ ,‬הדבר גורם לשחרור כימיקלים במוח‬

‫המכונים אנדרופינים‪ ,‬אשר גורמים לתחושה‬ ‫פיזית טובה‪.‬‬ ‫כמובן שגם היהדות משופעת באלמנטים של‬ ‫אחווה וערבות הדדית ‪“ -‬ואהבת לרעך כמוך”‪,‬‬ ‫מעשר כספים‪ ,‬תמיכה כלכלית בלומדי התורה‪,‬‬ ‫ארגוני חסד לרוב ועוד ‪ -‬אולם הפעם נבצע זום‪-‬‬ ‫אאוט ונבחן את סממני האחווה בתרבויות העולם‪.‬‬ ‫מסתבר שהם נעים בין סקאלה רחבה הרבה יותר‬ ‫ החל מהימנעות מדיג יתר על המידה בקרב בני‬‫השבט האינדיאני קרי‪ ,‬ועד לכריתת הלשון במידה‬ ‫ואדם מסוים במאפיה הסיציליאנית חרג מהקודים‬ ‫החברתיים‪.‬‬

‫אחווה כסיוע כלכלי‬

‫או‪ :‬הגילדה תומכת ביתומים ואלמנות‬

‫כמעט בכל תרבות מסורתית נהוג לתמוך באנשים‬ ‫או במשפחות שנקלעו למצוקה כלכלית בעקבות‬ ‫שריפה‪ ,‬מוות של אחד מראשי המשפחה‪,‬‬ ‫השקעות שהתבררו כשגויות‪ ,‬מחלות פתאומיות‬ ‫וכן הלאה‪ .‬ישנן חברות תומכות יותר וישנן כאלה‬


‫ממדינת היהודים למדינת ישראל‬

‫שתומכות פחות‪ ,‬אולם ניתן לומר שכמעט בכל‬ ‫התרבויות המסורתיות ‪ -‬והרבה פחות בחברות‬ ‫הקפיטליסטיות‪-‬מודרניות ‪ -‬ישנם אלמנטים של‬ ‫אחווה וערבות הדדית‪.‬‬ ‫אולם האחווה כסיוע כלכלי לא התבטאה רק‬ ‫בפתרון בעיות קיימות‪ ,‬אלא גם בסולידריות קיימת‬

‫על מנת להקל על עומס נשות המשפחה‪ ,‬כמו גם‬ ‫לחסוך מבחינה כלכלית‪ .‬ארוחה אחת גדולה זולה‬ ‫וקלה יותר להכנה מאשר ‪ 40‬ארוחות קטנות‪ .‬ואם‬ ‫גם זה מכביד על חלק מהמוסלמים הצמים‪ ,‬הרי‬ ‫שעל פי המנהג‪ ,‬על מוסלמי בעל אמצעים להקים‬ ‫סוכה ולחלק ארוחות לכל דורש לאורך כל ימי‬

‫לדרּוג ולומר לו‪‘ :‬שמע‪ ,‬הרגע הרגתי בן‪-‬אדם‪ ,‬ואני רוצה שתעזור‬ ‫אתה יכול להתקשר ְ‬ ‫הדרּוג‪ ,‬בלי לשאול שאלות ובלי להסס‪ ,‬יגיד לך‪‘ :‬חכה לי‪ ,‬אני מגיע!‬ ‫לי להיפטר מהגופה’‪ְ .‬‬ ‫בעת שגרה‪ .‬כך לדוגמה היה באימפריה הרומית‪.‬‬ ‫הבעלות על אדמות היוותה גורם עושר מרכזי‬ ‫באותה תקופה‪ ,‬ולכן מפתיע לגלות שחיילים‬ ‫משוחררים קיבלו לעתים קרובות שטחי אדמה‬ ‫כמענק שחרור‪ ,‬ולא מהמדינה אלא ממפקדיהם‬ ‫הישירים‪.‬‬ ‫דאגה הדדית נוספת מתבטאת גם בחברה‬ ‫המוסלמית‪ ,‬שבה במהלך חודש הרמדאן מחלקת‬ ‫החמולה המשפחתית את הארוחות בשעות הערב‪,‬‬

‫הרמדאן‪ .‬כל זה מצטרף לחיוב מתן ‪ 25%‬מההון‬ ‫העצמי של כל מוסלמי מאמין לטובת קופת צדקה‬ ‫ציבורית‪.‬‬ ‫ערבות מקצועית יותר זכורה מימי הביניים‪ ,‬אז‬ ‫שגשגו הגילדות למיניהן‪ .‬גילדה היא אגודה‬ ‫המורכבת מבעלי מקצוע העוסקים באותו תחום‪.‬‬ ‫מטרת הגילדה להגן על האינטרסים המשותפים‬ ‫של חבריה‪ ,‬ולכונן כללי מסחר ואתיקה ביניהם‪.‬‬ ‫הגילדות מנעו ממתחרים פוטנציאליים‪ ,‬שאינם‬

‫‪5‬‬


‫חברים בגילדה‪ ,‬לערער את הסטטוס‪-‬קוו הכלכלי‬ ‫ולהצטרף לתחרו��‪ .‬בנוסף הקימו הגילדות קרנות‬ ‫שתמכו בחברים המבוגרים‪ ,‬באלה שבריאותם‬ ‫התערערה‪ ,‬ואף באלמנות ויתומים של חברי‬ ‫הגילדה שהלכו לעולמם‪.‬‬

‫אחווה כתמיכה נפשית‬

‫או‪ :‬לבקש רשות מהחברים לקראת החתונה‬

‫חיתוך הלשון כאחווה‪ .‬סופרנוס‬

‫על מוסלמי בעל‬ ‫אמצעים להקים‬ ‫סוכה ולחלק ארוחות‬ ‫לכל דורש לאורך כל‬ ‫ימי הרמדאן‪ .‬כל זה‬ ‫מצטרף לחיוב מתן‬ ‫‪ 25%‬מההון העצמי‬ ‫של כל מוסלמי מאמין‬ ‫לטובת קופת צדקה‬ ‫ציבורית‬

‫לעתים‪ ,‬מסתבר‪ ,‬אחווה יכולה להיות מוגזמת‬ ‫בעליל‪ .‬כך למשל אפשר לגלות זאת בתרבות‬ ‫הרוסית‪ ,‬הכוללת מספר הגדרות לקשרי חברות‪:‬‬ ‫ודרּוג‬ ‫יא ֶטל (ידיד) ְ‬ ‫אקֹומיי (מכר טוב)‪ְּ ,‬פ ִר ָ‬ ‫ִ‬ ‫ארֹושיי זְ נָ‬ ‫ִ‬ ‫ָח‬ ‫(חבר טוב מאוד)‪ .‬על פי הקודים של התרבות‪ ,‬על‬ ‫ְדרּוג ניתן לסמוך בעיניים עצומות‪ ,‬כפי שהמחיש‬ ‫זאת אדם שמכיר זאת מקרוב‪“ :‬אתה יכול להתקשר‬ ‫לדרּוג ולומר לו‪‘ :‬שמע‪ ,‬הרגע הרגתי בן‪-‬אדם‪ ,‬ואני‬ ‫ְ‬ ‫הדרּוג‪ ,‬בלי‬ ‫רוצה שתעזור לי להיפטר מהגופה’‪ְ .‬‬ ‫לשאול שאלות ובלי להסס‪ ,‬יגיד לך‪‘ :‬חכה לי‪ ,‬אני‬ ‫מגיע!’”‪ .‬בתרבות הרוסית‪ ,‬מסתבר‪ ,‬להיות חבר של‬ ‫מישהו פירושו לחשוב כל הזמן איך אני יכול לתת‬ ‫ולעזור לו‪ ,‬ולא “מה ייצא לי מזה”‪ .‬עד כדי כך‬ ‫שכאשר גבר מחליט להתחתן‪ ,‬הוא מגיע לחבריו‬ ‫הנמצאים ברמת דרוג‪ ,‬ו”מבקש רשות” לקחת מהם‬ ‫את הכלה‪ .‬מדובר כמובן באקט סמלי‪ ,‬אבל הדבר‬ ‫משליך גם על מעורבות החברים בחיי הנישואים‬ ‫עצמם‪ .‬על פי רוב‪ ,‬מעמדם לא נדחק לצד לאחר‬ ‫שאחד מחבריהם מחליף טבעות‪ ,‬אלא אדרבא‪,‬‬ ‫לעתים אף מתחזק‪.‬‬ ‫לבדואים נאמנות דומה‪ ,‬אם כי היא מתרכזת בעיקר‬ ‫בתוך התא המשפחתי המורחב‪ ,‬ופחות מול חברים‬ ‫ללא קשר דם‪ .‬ביטוי שכיח מאוד בתרבות זו הוא‬

‫מודעה‬ ‫‪6‬‬

‫‪4.11.2010‬‬

‫אחריות קולקטיבית כלפי חמישה דורות (סבך‪,‬‬ ‫אביך‪ ,‬אתה‪ ,‬בנך ונכדך)‪ .‬האחריות מתחלקת‬ ‫לשני מישורים‪ :‬עזרה הדדית לחוליות החלשות‬ ‫שמסביבך ‪ -‬ונקמת דם במידה ואדם מחוץ למעגל‬ ‫פגע בהם באופן כלשהו‪.‬‬

‫אחווה כקוד חברתי‬

‫או‪ :‬כיצד שיתוף יכול להוביל לחיתוך הלשון‬

‫נקמת הדם בתרבות המוסלמית‪-‬דרוזית‪-‬בדואית‬ ‫היא כאמור חלק מכביכול‪-‬אחווה‪ ,‬ומסתבר שלא‬ ‫רק אצלם‪ .‬אלימות היא קוד חברתי המוצג למעשה‬ ‫כאחווה בקבוצות מסוימות‪ .‬כך לדוגמה ניתן לראות‬ ‫אחוות פושעים אדוקה במאפיה הסיציליאנית‪.‬‬ ‫כחלק מטשטוש האבחנה בין המאפיה לגרעין‬ ‫המשפחתי‪ ,‬קבוצות הפשע נקראות “משפחה”‪ ,‬והן‬ ‫כוללות קודים חברתיים ברורים מאוד‪ .‬כך לדוגמה‪,‬‬ ‫קוד השתיקה “אומרטה” קובע שאסור לאדם‬ ‫לשתף פעולה עם אנשי החוק גם אם הוא יפגע‬ ‫קשות‪ .‬העונש לאי מילוי “האומרטה” הוא חיתוך‬ ‫הלשון של המלשין והריגתו‪ .‬הכל בשם האחווה‪.‬‬ ‫למרות הכל מתברר שלא כולם מתפעלים‬ ‫מהאחווה האנושית‪ .‬ברוניסלב מלינובסקי‪ ,‬אבי‬ ‫האנתרופולוגיה המודרנית‪ ,‬לא ראה באחווה‬ ‫האנושית דבר טבעי ויפה‪ ,‬אלא משהו שנוטה‬ ‫יותר לכיוון האינטרסנטי‪ .‬במהלך מלחמת העולם‬ ‫השנייה הוא שהה במשך כשנתיים באיי טרובריאנד‬ ‫ולמד מקרוב את החברה המסורתית‪ ,‬כולל‬ ‫השתתפות בטקסים רבים‪“ .‬רבותיי”‪ ,‬סיכם את‬ ‫ההתנסות‪“ ,‬האנשים האלה הם רציונליים בדיוק‬ ‫כמונו‪ .‬הם מונעים מאמביציה‪ ,‬מאינטרס אישי‪ .‬הם‬ ‫מנסים להסתדר‪ .‬במו עיניי ראיתי זאת”‪.‬‬


‫השראה‬

‫אריה שלו‬

‫ממדינת היהודים למדינת ישראל‬

‫איסור ריבית‪:‬‬ ‫המפתח לאחווה‬ ‫מה הקשר בין ריבית לאחווה? ריבית זה מה שהכסף שלי עושה‬ ‫כשאני ישן בנחת במיטה‪ ,‬או מטייל על חוף הים ביום שישי‪.‬‬ ‫אחווה זה הקפה השחור החזק ששותים במילואים והסיגריה‬ ‫שמחלקים גם למי שאין‪ .‬מדוע התופעה הכלכלית הזו‪ ,‬שנדמה‬ ‫שהיא כל כך לא נוגעת ליחסי האנוש שלי‪ ,‬תשפיע באיזה אופן‬ ‫על היחסים שלי עם השכן‪ ,‬המפקד‪ ,‬והזר ברחוב?‬

‫המסורת היהודית איתרה‪ ,‬בתוך מכלול החיים החברתיים נקודת‬ ‫תורפה כלכלית דווקא ‪ -‬את איסור הריבית ‪ -‬כגורם רב השפעה‬ ‫בהפרת האחווה בעם‪ .‬מהי הרוח העקרונית הנושבת אלינו‬ ‫מאיסור זה של ריבית?‬ ‫רמז לכך אפשר למצוא במקרא עצמו‪ .‬בספר דברים פרק כ”ג‬ ‫נאמר‪“ :‬לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר‬

‫הריבית אינה פעולה לא מוסרית אלא פעולה טבעית ומתבקשת בשוק חופשי‪.‬‬ ‫מסתבר שאיסור הריבית מתבסס על עיקרון אחר‪ :‬אחווה‪ .‬איסור ה”נשך” נאמר‬ ‫דווקא ל”אחיך” ולא לנוכרי משום שהוא פוגע באחווה הקיימת בינך לאחיך‬ ‫ישך‪ .‬לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך ה’ אלקיך בכל‬ ‫משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה”‪.‬‬ ‫פסוק זה מדיף ריח חריף של גזענות ובדלנות יהודית‪ .‬אם לקיחת‬ ‫ה”נשך” (ריבית בלשון המקרא) אינה מוסרית‪ ,‬מדוע היא מותרת‬ ‫כלפי הנוכרי! אלא שהמסקנה היא שהריבית אינה פעולה לא‬ ‫מוסרית‪ .‬היא פעולה טבעית ומתבקשת בשוק חופשי‪ .‬מסתבר‬ ‫שאיסור הריבית מתבסס על עיקרון אחר‪ :‬אחווה‪ .‬איסור ה”נשך”‬ ‫נאמר דווקא ל”אחיך” ולא לנוכרי משום שהוא פוגע באחווה‬ ‫הקיימת בינך לאחיך שאינה רלוונטית כלפי הנוכרי (עליו חלים‬ ‫כללי “הכנסת אורחים”)‪ .‬איסור הריבית הוא הדי‪.‬אן‪.‬איי של‬ ‫האחווה היהודית‪ ,‬והוא הקוד החברתי הבסיסי ששומר על‬ ‫תחושת אחווה אמיתית‪ .‬מדוע ריבית היא המפתח לחברה שיש‬ ‫בה אחווה אמיתית?‬ ‫תשובה לשאלה זו ניתן למצוא בפרשיה אחרת במקרא‪ ,‬בספר‬ ‫ויקרא פרק כ”ה‪ .‬הפרשה כולה מתארת תהליך של הידרדרות‬ ‫כלכלית וחברתית היכולה לקרות לאדם בחברה העתיקה‪ .‬בתחילה‬ ‫הוא יורד מנכסיו ונאלץ למכור את שדהו (מקביל לאיבוד מקום‬ ‫העבודה בימינו) ואחר כך את ביתו‪ .‬כאשר מצבו מחמיר הוא נאלץ‬ ‫לגור בשכירות אצל אחר ולעבוד אצלו‪ ,‬עד להידרדרות המוחלטת‬ ‫של מכירה עצמית לעבדות‪ .‬התורה מצווה בכל שלב של‬ ‫ההידרדרות על קרוביו של האדם “לגאול” את נכסיו או לחילופין‬

‫אותו עצמו‪ ,‬על מנת למנוע את הנפילה התלולה‪ .‬אחריות‬ ‫זו אינה באה מצדק או מחמלה אלא מאחווה ונאמנות אליה‬ ‫מחויבים אחיו וקרוביו של האדם הקורס‪ .‬בליבה של פרשה זו‬ ‫מתוארת סיטואציה בה האדם מכר את נכסיו אולם אינו עבד‪,‬‬ ‫והוא תלוי בחסדיו של האחר בגלל מצבו הבעייתי‪ .‬האחר כאן‬ ‫אינו קרוב משפחה‪ ,‬אלא אחר סתם הקרוב אליו רק מכורח‬ ‫האחווה‪ ,‬בהיותם בני אותו עם‪ .‬כאן מוצגת שוב מחויבותו של‬ ‫האדם כלפי זולתו מכוח האחווה שביניהם‪:‬‬ ‫“וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך‪.‬‬ ‫אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך‪.‬‬ ‫את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך”‪.‬‬ ‫ריבית היא חמורה כל כך משום שהיא מייצרת מצב בו‬ ‫הקפיטליזם התחרותי והיצירתי הופך להיות קר ואכזר‪ ,‬ויוצרת‬ ‫אקלים חברתי המעודד את דעיכתו של החלש‪.‬‬ ‫האחווה גורמת לאדם להרגיש שהוא נמצא בביתו‪ ,‬שהאנשים‬ ‫שסביבו הם אחיו וישנם סיטואציות בסיסיות שהוא ייחלץ‬ ‫לעזרתם והם לעזרתו‪ .‬הריבית היא היא ה”אדם לאדם זאב”‬ ‫שבקפיטליזם‪ ,‬והיא יוצרת רוח ועמדה לא מודעת של עוינות‪.‬‬ ‫הריבית הופכת את ה”אח” ל”אחר”‪ .‬ובהתגברות עליה תוך‬ ‫עידון הכוחנות של תחרות השוק יש אולי מפתח לרוח אחרת‬ ‫של אחווה אותה אנו מבקשים‪.‬‬

‫‪7‬‬


‫מתחילים מחר‬ ‫א‬ ‫קרוב לשליש מרווחי‬ ‫הבנקים בישראל‬ ‫נובעים מחשבונות‬ ‫פרטיים‪ ,‬כשחצי מהם‬ ‫במשיכת יתר קבועה‪.‬‬ ‫הפרדה בין חשבונות‬ ‫משקי הבית‬ ‫לחשבונות בעלי ההון‬ ‫יכולה ליצור מצב‬ ‫שבו הפרט ימצא‬ ‫סביבו חברה תומכת‬ ‫ומלאת אחווה‪ ,‬בצד‬ ‫שגשוג בפעילות‬ ‫העסקית‪.‬‬ ‫האם בנק ללא‬ ‫ריבית למשקי הבית‬ ‫הוא הפתרון ליצירת‬ ‫אקלים כלכלי‬ ‫וחברתי חדש?‬ ‫חגית קליין‬

‫‪8‬‬

‫‪4.11.2010‬‬

‫ופי הפעילות של החיים הכלכליים‬ ‫בישראל נוח לכולם‪ .‬כמעט לכולם‪.‬‬ ‫לבעלי ההון‪ ,‬לטייקונים ולבעלי‬ ‫השליטה בבנקים המצב מצןיון‪ .‬יש רק‬ ‫מאות אלפי משפחות המנהלות חשבונות בבנקים‬ ‫המסחריים ונדרשות לשלם עמלות גבוהות‪ ,‬ריביות‬ ‫לא סבירות על הלוואות וריביות נמוכות על‬ ‫הפיקדונות‪ .‬אבל ברור לכולם שכך צריך להמשיך‬ ‫מפני שכך פועלת כיום מדינה מודרנית‪ :‬עם בנקים‬ ‫מסחריים‪ ,‬עם בעלי הון שעושים עסקים ומגדילים‬ ‫את הצמיחה‪ ,‬ועם חשבונות של משקי הבית‬ ‫שמחזיקים למעשה את הבנקים‪ .‬ואכן‪ ,‬בניגוד למה‬ ‫שנראה במבט ראשון‪ ,‬משקי הבית הם מקור הרווח‬ ‫העיקרי של הבנקים המסחריים‪ ,‬ולא הפעילות‬ ‫העסקית מול אנשי העסקים והחברות הגדולות‪.‬‬ ‫האם ניתן לקיים מערכת בנקאית ללא ריבית‪,‬‬ ‫לפחות לחשבונות של משקי הבית?‬

‫בנקאות ללא ריבית‬

‫האיסלאם אוסר על לקיחת ריבית‪ ,‬ומדינות‬ ‫מוסלמיות לא מעטות מנהלות את כלכלתן‬ ‫ללא הכלי הפיננסי הבסיסי של מדינות המערב‪.‬‬ ‫חלקם‪ ,‬כמו פקיסטן או סודן‪ ,‬כל המערכת‬ ‫הפיננסית מותאמת לעקרון של איסור ריבית‪.‬‬ ‫במלזיה ואינדונזיה יש מערכת בנקאות רגילה‪,‬‬ ‫ובמקביל לה מערכת פיננסית ללא ריבית‪ .‬מתברר‬

‫שבעשרות מדינות בעולם מתנהלת בנקאות ללא‬ ‫ריבית בווריאציות שונות‪ .‬מלזיה היא דוגמה למדינה‬ ‫ששיעור הצמיחה שלה מהגבוהים בעולם והיא‬ ‫מנהלת בנקאות ללא ריבית במקביל לבנקאות‬ ‫“רגילה”‪.‬‬ ‫בישראל יש בנק אחד ‪ -‬בנק הדואר ‪ -‬שלא‬ ‫משלם ריבית על יתרת זכות‪ ,‬אבל מצד שני אין‬ ‫בו אפשרות למשיכת יתר או לקבלת הלוואות‬ ‫ללא ריבית‪ .‬מסתבר שעמלות השרות בו גבוהות‬ ‫מהממוצע בשוק‪ ,‬וניתן להבחין כי אף בנק זה‬ ‫הצטרף בעת האחרונה לשוק ומציע הלוואות‬ ‫בריבית לעסקים קטנים‪ .‬מודלים נוספים לקיום‬ ‫קרנות הלוואה ללא ריבית הם הגמ”ח ‪ -‬קופת‬ ‫גמילות חסדים‪ ,‬והאגודה הישראלית להלוואות‬ ‫ללא ריבית‪.‬‬

‫מודל מוכן‬

‫אראל בן דב סגל‪ ,‬מוסמך הטכניון‪ ,‬בחן את‬ ‫האפשרות להקמת בנק ללא ריבית ואף בנה‬ ‫מודל להקמת בנק מסוג זה (ראה מסגרת)‪ .‬על פי‬ ‫המודל מוסד זה יהיה מלכ”ר המשלב את יתרונות‬ ‫בנק הדואר עם גמ”ח כספים‪.‬‬ ‫מדוע שאנשים יפקידו כספים בבנק זה?‬ ‫סגל‪“ :‬אנשים יפקידו בבנק מכמה סיבות‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬התנגדות עקרונית למכשיר של הלוואה‬ ‫בריבית מסיבות של קשר למסורת או מסיבות‬

‫בנק גרמין‪ ,‬בנגלדש ‪ -‬הלוואות בריבית אפס‬

‫בסיור שערך הכלכלן ד“ר מוחמד יונוס בתקופת הרעב הגדול‬ ‫בבנגלדש הוא פגש באישה יצרנית שרפרפי עץ אשר סיפרה כי‬ ‫בכדי לרכוש את ��ומרי הגלם נטלה הלוואה בריבית שבועית‬ ‫של ‪ ,10%‬כמעט ולא נשאר לה רווח ממנו תוכל להתקיים‪ .‬יונוס‬ ‫לווה לה ולאנשים נוספים מכספו ללא ריבית וסייע ליציאתם‬ ‫ממעגל העוני‪ .‬הוא ייסד בנק ‪“ -‬גרמין” ‪ -‬המבוסס על מודל‬ ‫“מיקרו‪-‬קרדיט” שפיתח‪ .‬המודל מבוסס על מתן הלוואות‬ ‫של‬ ‫קטנות‬ ‫בסכומים נמוכים (סדר גודל של ‪ )50-100$‬לקבוצות‬ ‫מ‬ ‫וח‬ ‫מד‬ ‫י‬ ‫שייך ונוס‪ :‬הבנק‬ ‫חמש נשים המנהלות יחדיו את ההלוואה‪ .‬הבושה מאי החזר‬ ‫ללווים העניים‬ ‫ההלוואה והדאגה של הנשים אחת לשנייה הן המבטיחות את‬ ‫החזרי ההלוואה‪ ,‬ואכן אחוזי החזרי ההלוואות בבנק היו למעלה מ‪.98%-‬‬ ‫הבנק נטל ריביות מבעלי יכולת החזר‪ ,‬אך אנשים נטולי יכולת עבודה קיבלו הלוואות‬ ‫בריבית אפס‪ .‬השיטה תפסה תאוצה והועתקה ל‪ 58-‬מדינות נוספות ברחבי העולם‪ .‬בנק‬ ‫“גרמין” ומוחמד יונוס זכו יחד בשנת ‪ 2006‬בפרס נובל לשלום‪.‬‬


‫ממדינת היהודים למדינת ישראל‬

‫חברתיות‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬בשנים‬ ‫האחרונות נחשפים יותר‬ ‫הבנקים‬ ‫ויותר מעללים של‬ ‫המינוס של הישראלי‪ ,‬הפלוס של הבנקים‬ ‫המסחריים הגובלים‬ ‫כ‪ 55%-‬מהישראלים סובלים‬ ‫בהונאה וגזל ממש‪ .‬אנשים‬ ‫ממינוס מתמשך בחשבון הבנק‬ ‫בעלי תודעה צרכנית‬ ‫שלהם‪ .‬הבנקים נהנים מהמצב‬ ‫‪30.13%‬‬ ‫לבנק‬ ‫גבוהה יעדיפו לעבור‬ ‫‪30.20%‬‬ ‫הזה‪ :‬במחצית הראשונה של ‪2010‬‬ ‫אליעזר יפה‪ :‬הבנק שאינו נגוע בשחיתויות‬ ‫פרופ'‬ ‫רווחי הבנקים מריבית ממשקי‬ ‫רוצה רווח‬ ‫מסוג זה‪ .‬סיבה נוספת‬ ‫‪12.70%‬‬ ‫‪29.70%‬‬ ‫בית היוו כ‪ 30%-‬מהרווח המימוני‬ ‫היא טוב לב של אנשים‬ ‫בבנקים‪ :‬מזרחי‪-‬טפחות‪ ,‬לאומי‬ ‫ורצון לעשיית חסד בדיוק כמו תרומות‬ ‫ודיסקונט (כשזה לא כולל אשראי‬ ‫והתנדבויות נוספות שהם עושים בחיי היום יום‪.‬‬ ‫הדיור ‪ -‬משכנתא)‪.‬‬ ‫תמריץ נוסף יכול להיות חוק לפיו הפקדה בבנק‬ ‫ללא ריבית תזכה את המפקיד בהחזר מס”‪.‬‬ ‫לאומי‬ ‫דיסקונט‬ ‫פועלים‬ ‫מזרחי‬ ‫איך הבנק בנק יממן את הוצאותיו התפעוליות?‬ ‫אחוז הכנסות הבנקים מריבית ממשקי בית מתוך סך הרווח המימוני (לא כולל משכנתאות)‬ ‫“אכן יהיו עמלות‪ ,‬וייתכן שהן יהיו גבוהות יותר‬ ‫מאשר בבנקים אחרים‪ ,‬אבל הבנק יכול‬ ‫להרוויח גם מהשקעות ‪ -‬בדירות‪,‬‬ ‫בעסקים ובמניות‪ .‬לשם כך יש לקבוע‬ ‫בנק ללא ריבית ‪ -‬כללים ותקנות כללי‬ ‫מראש איזה חלק מנכסי הבנק ייועד‬ ‫ודד אנשים להפקיד בו כספים (בלי‬ ‫יהיה‪ ‬מוסד ללא כוונת רווח‪ ,‬שיע‬ ‫בנק‬ ‫להלוואות‬ ‫להשקעות‪ ,‬ואיזה חלק ייועד‬ ‫ה‬ ‫כדי להלוות בלי ריבית לנזקקים‪.‬‬ ‫ריבית)‪ ,‬וישתמש בכספים האלה‬ ‫בלי ריבית לנזקקים‪ ,‬כך שהרווחים‬ ‫גם‬ ‫יש‬ ‫יספיקו לכיסוי ההוצאות ‪.‬כמובן‪,‬‬ ‫בון‬ ‫חש‬ ‫ה‬ ‫הול‬ ‫ני‬ ‫יכת כספים בבנק זה יהיו זהים לבנק‬ ‫פתיחת חשבון‪ ,‬הפקדת כספים ומש‬ ‫יש‬ ‫היום‬ ‫אפשרות שהבנק יפסיד‪ .‬גם‬ ‫ • תהליכי‬ ‫רגל‬ ‫פושטים‬ ‫בנקים שמפסידים ואפילו‬ ‫רגיל‪.‬‬ ‫(עד לתקרה יומית מסוימת) בעזרת‬ ‫לפעמים”‪.‬‬ ‫פקידים יוכלו למשוך חלק מכספם‬ ‫ • המ‬ ‫לעומתו‪ ,‬פרופ’ אליעזר יפה טוען שאין‬ ‫מגנטי‪ ,‬בכל מכשיר בנק אוטומטי‪.‬‬ ‫כרטיס‬ ‫קבל כרטיס אשראי ופנקס המחאות‪.‬‬ ‫יכולת לקיים בנק המנהל פעילות כלכלית‬ ‫שיפקידו מעל סכום מסוים‪ ,‬יוכלו ל‬ ‫ • מפקידים‬ ‫נטולת ריבית מסיבה פשוטה כי “בנק רוצה‬ ‫קבלת הלוואות‬ ‫רווח”‪ .‬גם לרשום אותו כמלכ”ר יהיה קשה‪:‬‬ ‫מסוימת יקבל אוטומטית מסגרת‬ ‫שחשבונו היה פעיל במשך תקופה‬ ‫“קשה לי להאמין שהיזמים יקבלו אישור‬ ‫קוח‬ ‫ • כל ל‬ ‫האשראי תאפשר לו להיות ביתרה‬ ‫ובה מסוים שייקבע מראש; מסגרת‬ ‫מרשם העמותות אם הם מנהלים חשבונות‬ ‫אשראי בג‬ ‫שלילית ללא ריבית‪.‬‬ ‫פרטיים‪ ,‬ומתנהלים כעסק נותן שירותים”‪.‬‬ ‫האשראי‪ ,‬יוכלו לקבל הלוואה ללא‬ ‫רצו לקבל הלוואה מעבר למסגרת‬ ‫ • לקוחות שי‬ ‫שווה בדיקה‬ ‫ערבים‪ ,‬תמורת משכון‪.‬‬ ‫קבל הלוואה כנגד ערבות של לקוחות‬ ‫בישראל‬ ‫הגדולים‬ ‫הבנקים‬ ‫התנהלותם של‬ ‫חות שאין להם רכוש למשכן‪ ,‬יוכלו ל‬ ‫ • לקו‬ ‫מול הלקוחות שלמעשה מביאים להם‬ ‫אחרים של הבנק‪.‬‬ ‫הלוואה בקבוצות של מספר לווים ‪-‬‬ ‫את רוב הרווח ‪ -‬האזרחים המנהלים‬ ‫שאין להם גם ערבים‪ ,‬יוכלו לקבל‬ ‫ • לקוחות‬ ‫חשבונות של משקי הבית ‪ -‬מחייבת שינוי‪.‬‬ ‫הנוסחה של בנק גרמין בבנגלה‪-‬דש‪.‬‬ ‫על פי‬ ‫מסחריים‪ ,‬אך ישתמש בו רק לצורך‬ ‫צעד ראשון בדרך הארוכה הזאת יכול‬ ‫יחזיק מנגנון‪-‬גביה בדומה לבנקים‬ ‫ • הבנק‬ ‫ורך גביית ריבית‪ .‬מותר יהיה לעקל‬ ‫היתכנות‬ ‫להיות הקמת צוות היגוי שיבדוק‬ ‫חוב והחזר הוצאות הגביה‪ ,‬ולא לצ‬ ‫גביית ה‬ ‫במקביל‬ ‫ריבית‬ ‫כלכלית של הקמת בנק ללא‬ ‫הלווה‪ ,‬אך אסור יהיה לכלוא אותו‪.‬‬ ‫את רכושו של‬ ‫לבנקאות הרגילה‪ ,‬שממנו ייהנו בעלי‬ ‫שייקבעו מראש‪ ,‬כגון‪ :‬תשלום שכר‬ ‫הלוואות יינתנו רק למטרות מסוימות‬ ‫משפחות מהמעמד הבינוני והנמוך‪ .‬בנק זה‪,‬‬ ‫ • ה‬ ‫לימוד‪ .‬לא יינתנו הלוואות לצורכי‬ ‫תשלום לטיפול רפואי‪ ,‬תשלום שכר‬ ‫דירה‪,‬‬ ‫אם אכן יקום‪ ,‬לא יפגע בפעילות הפיננסית‬ ‫לצאת ממעגל העוני‪ ,‬ולהגיע למצב‬ ‫טרת ההלוואה היא לאפשר ללווה‬ ‫מותרות‪ .‬מ‬ ‫השחוחה‬ ‫הישראלית‪ ,‬אבל יזקוף את קומתם‬ ‫על רגליו ולהתפרנס בכוחות עצמו‪.‬‬ ‫מוד‬ ‫לע‬ ‫וכל‬ ‫י‬ ‫שבו‬ ‫לגמור‬ ‫מצליחים‬ ‫של המונים בישראל שלא‬ ‫אחר זמן מסוים נקלע לקשיים ונזקק‬ ‫קיד סכום גדול למשך זמן ארוך‪ ,‬ול‬ ‫משיכת‬ ‫של‬ ‫עול‬ ‫את החודש ונאנקים תחת‬ ‫ • מי שהפ‬ ‫ווים אחרים שנמצאים במצב דומה‪.‬‬ ‫להלוואה ‪ -‬יקבל עדיפות על‪-‬פני ל‬ ‫יתר והלוואות בעלות גבוהה‪.‬‬

‫‪9‬‬


4.11.2010 10


‫תרבות‬

‫אמיר כ”ץ‬

‫ממדינת היהודים למדינת ישראל‬

‫סיינפלד‪ :‬אגואיזם שבטי‬ ‫כלום”‪ .‬ה’כלום’ הזה‪ ,‬שכולל לכאורה רק פרטי חיים יומיומיים של‬ ‫ג’רי‪“ :‬למה לא יכולים להיות דברים‬ ‫ארבע דמויות במנהטן‪ ,‬מגיש למעשה את כל הקפריזות‪ ,‬הנוירוזות‪,‬‬ ‫שהם רק בשבילי? האם זה כל כך אנוכי?”‬ ‫העיוותים והדקויות של האגואיזם המודרני כפי שהיגע לשיאו‬ ‫בשנות ה‪ .90-‬אך מה שיכל היה להיות כתב אישום מוסרט‪ ,‬הפך‬ ‫ג’ורג’‪“ :‬למעשה‪ ,‬זאת ההגדרה של אנוכיות‪”.‬‬ ‫ב‪‘-‬סיינפלד’ למבט מלא אמפטיה ונטול כל שיפוט‪ .‬אנחנו נפגשים‪,‬‬ ‫(סיינפלד‪ ,‬הצופן הסודי) צוחקים ומזדהים‪ .‬אחת התכונות הבולטות ביותר היא האנוכיות‬ ‫העקרונית והמוצהרת שמפעילה את החבורה‪ .‬ג’רי‪ ,‬ג’ורג’‪ ,‬קריימר‬ ‫ואיליין מקבלים בהבנה את העובדה שכל מה שהם עושים הוא‬ ‫לפעמיים כשהאדם מחפש אישורים הוא הולך לקבל אותם‬ ‫בטלוויזיה‪ .‬חלק גדול מהעניין סביב תכניות הריאלטי (‘האח הגדול’‪ ,‬לצורך עצמם בלבד‪ .‬הם אינם מתיימרים להתנהג אחרת‪ ,‬ולא‬ ‫‘הישרדות’ וכו’) נובע מהרצון לספק מבט מציצני על אנשים ולגלות מתנצלים‪ ,‬במובן מסוים זהו סוד קסמם‪.‬‬ ‫שהם בדיוק כמוני‪ .‬אותם הקטנות‪ ,‬אותם היצרים‪‘ .‬סיינפלד’ הייתה באחד הפרקים הקאנונים בסדרה מתמודדת החבורה עם מוכר‬ ‫מרק קפריזי ונוקשה המונע מרק ממי שאינו עומד בתנאי‬ ‫מהתכניות הראשונות שהציעו דבר דומה‪ .‬במשך תשע עונות הם‬ ‫ההתנהגות המשוגעים שלו‪ .‬הפרק נקרא על שם כינויו של המוכר‬ ‫נתנו לצופה לגיטימציה לדברים שהיה נהוג להתבייש בהם עד‬ ‫“‪( ”soup nazzi‬מוכר המרק הנאצי)‪ ,‬והוא נועד להציג את “מהפכת”‬ ‫אז‪ :‬ריקנות‪ ,‬שעמום‪ ,‬שקרנות וצביעות‪ .‬היא הודתה בהם באופן‬ ‫מוחלט‪ ,‬אישרה‬ ‫אותם‪ ,‬צחקה‬ ‫נתנה להם ניבטת מכאן תפיסת רעות אחרת‪ ,‬טבעית יותר‪ ,‬שאינה תלויה בשאלות מוסריות‪.‬‬ ‫עליהם‪,‬‬ ‫נאמנות לא מוסרנית‪ ,‬לא ליברלית ולא נוצרית‪ .‬במילים אחרות ‪ -‬לא מערבית‬ ‫מקום על המסך‬ ‫הקטן‪ .‬האמירה‬ ‫הערכים האגוצנטרית‪ .‬לאורך הפרק כולו‪ ,‬במקביל למרק המדהים‬ ‫הרשמית ‪ -‬המודעת לעצמה עד כאב ‪ -‬של זוג היוצרים היהודים‬ ‫של המוכר הנאצי‪ ,‬מוצגת זוגיות מוצלחת במיוחד של ג’רי עם‬ ‫סיינפלד הייתה‪“ :‬אנחנו עושים תוכנית על‬ ‫לארי דיויד וג’רי‬ ‫בחורה בשם שילה‪ .‬לבסוף מסתכסכת שילה עם המוכר המרק‬ ‫וג’רי נאלץ לבחור בין נאמנותו לבת זוגו לבין המרק המטורף‪ .‬הוא‬ ‫בוחר במרק‪ .‬כצופים נוצר לנו טוויסט שקשה להתעלם ממנו‪.‬‬ ‫לרוב‪ ,‬כאשר מציגים לפנינו תפיסת חיים אגואיסטית ואגוצנטרית‬ ‫מגישים לנו בצידה את המחיר‪ .‬כמו בפעולות של תנועת נוער‪:‬‬ ‫מי שאוכל לבד מת לבד‪ ,‬או חי לבד‪ .‬הבדידות היא העונש‬ ‫האולטימטיבי להתנהגות האנוכית‪ .‬ב “סיינפלד” מצליחים היוצרים‬ ‫לתעתע בנו; אנחנו לא רואים בדידות‪ ,‬אלא בדיוק להפך‪ .‬הדמויות‬ ‫קשורות מאוד אחת לשנייה‪ ,‬ואף נאמנות לחברות בצורה‬ ‫משונה ולא מובנת‪ .‬נדמה שאין להם בעיה לנצל אחד את‬ ‫השני‪ ,‬ורגשות אשם ומצפון הם הרגשות האחרונים שירגישו‬ ‫בעקבות זאת‪ .‬ואף על פי כן ‪ -‬יש בין החבורה אחווה ברורה‬ ‫וסולידאריות עם כללים משלה‪.‬ניבטת מכאן תפיסת רעות‬ ‫אחרת‪ ,‬טבעית יותר‪ ,‬שאינה תלויה בשאלות מוסריות‪.‬‬ ‫נאמנות לא מוסרנית‪ ,‬לא ליברלית ולא נוצרית‪ .‬במילים‬ ‫אחרות ‪ -‬לא מערבית‪ .‬העולם המערבי התרחק מאוד‬ ‫במאות האחרונות משייכות פשוטה וטבעית‪ ,‬שייכות‬ ‫משפחתית‪ ,‬שכונתית‪ .‬ב “סיינפלד” ‪ -‬מייצגת מובהקת‬ ‫של התרבות הפוסט מודרנית ‪ -‬מעדיפים הרווקים‬ ‫הניו‪-‬יורקים התועים את האחווה הלא רציונאלית‬ ‫הזו ואת השבטיות‪ .‬שבטיות‪ ,‬שבסופו של יום‪ ,‬נותנת‬ ‫להם ביטחון פחות שיפוטי ויותר מכיל‪.‬‬

‫‪11‬‬


‫כדי שלא תגיעו לארוחת החג‬ ‫בידיים ריקות‪...‬‬ ‫מגוון רחב של כלי בישול ומתנות לראש השנה במחירים משתלמים‬

‫‪25‬‬

‫‪29‬‬

‫‪75‬‬

‫‪LONSBODA‬‬

‫‪79‬‬

‫‪₪‬‬

‫‪3‬‬

‫‪₪‬‬

‫‪₪‬‬ ‫‪ SVALKA‬סט כוסות‬ ‫יין אדום‪ .‬זכוכית‪ 30 .‬ס"ל‪.‬‬ ‫קיים גם סט כוסות ליין לבן‪.‬‬ ‫‪ PUGG‬שעון קיר‪.‬‬ ‫פלדה‪ ,‬ציפוי כרום‪.‬‬ ‫קוטר ‪ 32‬ס"מ‪.‬‬

‫‪ LEENDE‬קנקן‪.‬‬ ‫זכוכית‪ 1.2 .‬ל'‪ .‬טורקיז‪.‬‬

‫‪©Inter IKEA Systems B.V 2010‬‬

‫‪29‬‬

‫‪69‬‬

‫‪ ARYD‬פמוט‪.‬‬ ‫עץ מלא‬ ‫בגימור לבן‪.‬‬ ‫ג'‪ 14‬ס"מ‪.‬‬ ‫)נרות נמכרים‬ ‫בנפרד(‪.‬‬

‫‪₪‬‬

‫‪29‬‬

‫‪12‬‬

‫‪89‬‬

‫‪₪‬‬

‫‪ TRYGG‬קערת הגשה‪ .‬זכוכית‪.‬‬ ‫קוטר ‪ ,28‬ג'‪ 15‬ס"מ‪.‬‬

‫‪ L JUSNAN‬סט קופסאות עם מכסה‪.‬‬ ‫‪ 3‬יחידות בגדלים שונים‪ .‬קלוע‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫‪ STEKA‬מחבת‪.‬‬ ‫אלומיניום‪ ,‬ציפוי‬ ‫מונע הידבקות‪.‬‬ ‫קוטר ‪ 24‬ס"מ‪.‬‬ ‫כחול‪.‬‬

‫‪129‬‬

‫‪6‬‬

‫‪12‬‬

‫‪DINERA‬‬

‫שירות הובלה בתשלום‬

‫שירות הרכבה בתשלום‬

‫שקיות בתשלום‬ ‫למען הסביבה‬

‫‪59‬‬

‫‪ ₪‬לסט ‪ 5‬חלקים‬

‫‪ANNONS‬‬

‫סט כלי בישול‪.‬‬ ‫פלדת אל‪-‬חלד‪.‬‬

‫‪ CELEBER‬כלי לרוטב עם‬ ‫תחתית‪ .‬פורצלן‪/‬עץ השיטה‪.‬‬ ‫ג'‪ 13‬ס"מ‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫‪65‬‬

‫‪ ₪‬ל‪ 3-‬יח'‬

‫‪ ₪‬לסט‬

‫‪ SLIPAD‬מעמד ל‪ 5-‬סכינים‪.‬‬ ‫פלסטיק‪/‬נירוסטה‪.‬‬ ‫ר'‪ ,9‬א'‪ ,28‬ג'‪ 28‬ס"מ‪ .‬צבעוני‪.‬‬

‫‪ LEGITIM‬קרש חיתוך‪.‬‬ ‫פלסטיק‪ 34x24 .‬ס"מ‪ .‬שחור‪/‬אדום‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫‪₪‬‬

‫‪ FORSTA‬מכשיר‬ ‫להכנת קפה‪ .‬זכוכית‪/‬‬ ‫פלדת אל‪-‬חלד‪ 1 .‬ל'‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫‪ ₪‬ל‪ 3-‬יח'‬

‫‪IKEA PS SKOGSSTJARNA‬‬

‫סט כוסות שנפס‪ .‬זכוכית‪ .‬כחול‪.‬‬

‫‪ ₪‬לסט‬

‫‪ BULLAR‬סט ‪ 2‬תבניות אפייה‪ .‬פלדה‪ ,‬ציפוי מונע‬ ‫הידבקות‪ .‬חום‪ .‬תבנית אפייה עם תחתית הניתנת‬ ‫להסרה קוטר ‪ 22‬ס"מ‪ .‬תבנית פאי קוטר ‪ 28‬ס"מ‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫‪ ₪‬לסט‬

‫‪VANLIG‬‬

‫‪ AKUT‬סט כלי מטבח‪ .‬פלסטיק‪ .‬שחור‪.‬‬

‫‪ ₪‬ליח'‬

‫סט כלים לשישה סועדים‪ .‬חרס‪ .‬בז'‪/‬חום‪.‬‬

‫‪ FARGRIK‬ספל‪.‬‬ ‫חרס‪ 25 .‬ס"ל‪.‬‬ ‫כחול‪/‬לבן‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫‪₪‬‬

‫‪ STAM‬קולפן‪ .‬פלסטיק‪/‬נירוסטה‪.‬‬ ‫א'‪ 12‬ס"מ‪ .‬מגוון צבעים‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪₪‬‬

‫‪ ₪‬ליח'‬

‫‪₪‬‬ ‫לסט ‪ 3‬חלקים‬

‫‪ ₪‬ליח'‬

‫‪ ₪‬ליח'‬

‫השאלת גגונים חינם‬

‫‪22‬‬

‫‪ MARTORP‬סט סכו"ם‪.‬‬ ‫פלדת אל‪-‬חלד‪.‬‬

‫‪ ₪‬ליח'‬

‫פתוח עד‬

‫לסט ‪ 17‬חלקים‬

‫‪ GRATINERA‬סט ‪ 2‬תבניות‬ ‫אפייה‪/‬הגשה‪ .‬חרס‪ .‬לבן‪.‬‬

‫‪₪‬‬ ‫לסט ‪ 30‬חלקים‬

‫‪₪‬‬ ‫לסט ‪ 18‬חלקים‬

‫‪ STAM‬פותחן בקבוקים‪.‬‬ ‫פלסטיק‪/‬נירוסטה‪.‬‬ ‫א'‪ 11‬ס"מ‪ .‬מגוון צבעים‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫‪ PYRA‬ווק‪ .‬פלדה‪.‬‬ ‫ציפוי מונע הידבקות‪.‬‬ ‫קוטר ‪ 35‬ס"מ‪ .‬שחור‪.‬‬

‫‪ ₪‬לסט‬

‫‪ LUSY VAV‬סט מצעים יחיד‪ 100% .‬כותנה‪.‬‬ ‫ציפה ‪ 150X200‬ס"מ‪ .‬ציפית ‪ 50X60‬ס"מ‪.‬‬ ‫צבעוני‪ .‬קיים גם בזוגי‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫‪49‬‬

‫‪ BLOMSTER‬אגרטל‪.‬‬ ‫זכוכית עם דוגמא‪.‬‬ ‫ג'‪ 30‬ס"מ‪.‬‬

‫‪ ₪‬לסט‬

‫‪₪‬‬

‫‪29‬‬

‫‪RAJTAN‬‬

‫סט צנצנות תבלינים‪.‬‬ ‫זכוכית‪/‬פלסטיק‪ .‬ג'‪ 8‬ס"מ‪.‬‬

‫סט כלים לאחסון‪.‬‬ ‫פלסטיק‪ .‬שקוף‪/‬ירוק‪.‬‬

‫‪₪‬‬

‫‪ SNITSIG‬סיר עם מכסה‪.‬‬ ‫פלדת אל‪-‬חלד‪ 3 .‬ל'‪.‬‬

‫נר ריחני בכוס‪ .‬זכוכית‪.‬‬ ‫ג'‪ 13‬ס"מ‪ .‬ורוד בהיר‪.‬‬

‫חמישי‬ ‫חצות‬

‫‪15‬‬

‫‪PRUTA‬‬

‫‪ ₪‬ל‪ 4-‬יח'‬

‫‪₪‬‬

‫‪39‬‬

‫‪ ₪‬ל‪ 6-‬יח'‬

‫‪99‬‬

‫סט כוסות‬ ‫‪ 6‬יח'‪ .‬זכוכית‪ 33 .‬ס”ל‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫‪₪‬‬

‫‪₪‬‬ ‫‪VANLIG‬‬

‫‪ IKEA 365+‬סיר עם מכסה‪.‬‬ ‫קנקן‪.‬‬ ‫פלדת אל‪-‬חלד‪ 5 .‬ל'‪.‬‬ ‫זכוכית‪ 1 .‬ל'‪.‬‬

‫עד גמר המלאי • מחירים כוללים מע"מ • התשלום בכל כרטיסי האשראי ובמזומן )לא כולל שיקים(‪ .‬תשלומים לפי תכניות הקרדיט של חברות האשראי •‬ ‫ניתן להזמין שירות הובלה והרכבה בתשלום‪ .‬איקאה נתניה‪ :‬מחלף פולג‪ ,‬א‪.‬ת‪ .‬נתניה )דרום(‪ .‬איקאה ראשל"צ‪ :‬רח' היוזמה ‪ ,1‬מרכז עסקים שורק‪ ,‬כביש פלמחים‪.‬‬ ‫א י ק א ה ) ‪( 35832‬‬ ‫שעות פתיחה‪ :‬א'‪-‬ד' ‪ ,10:00-21:00‬ה' ‪ ,10:00-24:00‬ו' ‪ ,9:00-15:00‬מוצ"ש‪ :‬חצי שעה מצאת השבת עד ‪ .23:00‬שירות לקוחות‬

‫*‬

‫בירור מלאי באתר ‪ www.IKEA.co.il‬אתם מוזמנים לבחור היכן לקנות חכם ‪ -‬בנתניה או בראשל"צ‬

‫נתניה ‪ -‬מחלף פולג | ראשל"צ ‪ -‬כביש פלמחים‬


‫רואים רחוק‬

‫אלי שגיא‬

‫ממדינת היהודים למדינת ישראל‬

‫“ההיטק הישראלי‬ ‫ לא הולך בדרך הנכונה”‬ ‫“הגדירו אותי כמי שקם בבוקר עם‬

‫רעיון לסטארט אפ‪ .‬מגיל ‪ 15‬אני בעולם‬ ‫המחשבים‪ .‬בצבא הקמתי את היחידה‬ ‫לחקירת פשעי מחשב‪ ,‬ולאחר השחרור‬ ‫הקמתי את חברת הסטארפ‪-‬אפ הראשונה‬ ‫שלי‪ ,‬שעסקה במערכות וירטואליות‪ ,‬ותוך‬ ‫כמה חודשים מכרתי אותה ברווח גדול‪ .‬אחר‬ ‫ז’ק דחוביץ‪31 ,‬‬ ‫כך עשיתי מיזם אינטרנטי שמכרתי לחברה‬ ‫סינית‪ ,‬ועכשיו אני מתעסק בחברה שהקמתי לפני שנתיים ‪ -‬רה‪-‬‬ ‫אימאג’‪ .‬החברה גייסה עד היום ‪ 17‬מיליון דולר‪.‬‬ ‫“ההיטק הישראלי לא הולך בדרך הנכונה‪ .‬קרנות הון סיכון‬ ‫ישראליות הולכות ומתייבשות‪ .‬למה? בגלל שאין תוצאות‪ .‬ההיטק‬ ‫הישראלי לא נותן את התשואה הדרושה‪.‬‬ ‫“אנחנו מאוד אוהבים טכנולוגיה‪ .‬ישראלי יכול ללכת ולהגיד אני‬ ‫המצאתי פיצ’ר‪ ,‬משהו נדיר‪ .‬אבל איך‪ ,‬לכל הרוחות‪ ,‬הוא לוקח את‬ ‫הדבר הזה ומביא ללקוח הקצה? אין מחשבה על זה‪ .‬ההיטק הישראלי‬ ‫עובד ככה‪ :‬אני אמציא משהו‪ ,‬ויקנו אותי‪ .‬הישראלי בונה טכנולוגיה‬ ‫אבל לא יודע איך משווקים אותה‪ .‬הישראלי לא מבין במכירות‪ ,‬לא‬ ‫מבין בשווקים העולמיים‪ .‬הוא חושב על האקזיט ‪ -‬בוא נעשה את‬ ‫המיליונים‪ .‬אבל כמה מקרים יש כאלה?‬ ‫“לא נהפוך למעצמה כלכלית‪ .‬הסיבה היא שלא מטפחים כאן‬ ‫את החינוך הטכנולוגי‪ .‬הנציג מהודו ספר לי שהם הקימו שמונה‬ ‫מאות אוניברסיטאות חדשות‪ ,‬בהם מכשירים ארבע מאות אלף‬

‫מהנדסים כל שנה‪ .‬ומה אצלנו? שום דבר בקטע החינוכי‪ ,‬לטווח‬ ‫הארוך‪ .‬חייבים לטפח את החינוך‪ ,‬לתת משאבים לאקדמיה‪,‬‬ ‫למורים טובים‪ .‬בעוד עשרים שנה לא יהיו ליזמים כאן אנשי‬ ‫מקצוע‪ ,‬והם ילכו למדינות כמו הודו או סין‪ .‬ככה לא נהפוך‬ ‫למעצמה כלכלית אלא נדשדש במקום‪.‬‬

‫“חברה שרואה בכישלון משהו סופני הורגת יצירתיות‪.‬‬

‫השתתפתי לאחרונה בכנס של מנהיגים צעירים באיטליה‪ .‬ממשלת‬ ‫ארצות הברית הזמינה נציג אחד מכל מדינה‪ .‬פגשתי שם אירופאים‬ ‫ואסיאתים ותוך כדי הדיונים הגענו למסקנה שחברה שרואה‬ ‫בכישלון משהו סופני הורגת יצירתיות‪ .‬אם אתה מוכן לקבל את‬ ‫הכישלון‪ ,‬אם אתה יודע ליצור את האווירה הנכונה של קם ונופל‪,‬‬ ‫היזמות והיצירתיות תפרח‪ .‬העניין ביזמות הוא שרוב ההצלחות הם‬ ‫בלתי צפויות‪ .‬מקריות‪ .‬לכן ביזמות צריך לעשות‪ ,‬ואם עשית יותר‬ ‫דברים טובים מדברים לא טובים ‪ -‬אתה במעגל חיובי‪ .‬ועוד דבר‬ ‫חשוב למדתי‪ :‬מצליחים אלה שיש להם תשוקה להיטק‪ .‬לא אלה‬ ‫שבאים לעשות כסף‪.‬‬ ‫“החלום שלי הוא להיות יצירתי ולעשות כסף‪ .‬זה תמיד‬ ‫מבחינתי הולך ביחד ‪ -‬העניין והכסף‪ .‬היעד שקבעתי לעצמי הוא‬ ‫להגיע למיליארד דולר אחזקות‪.‬‬

‫“כשאני מבקש קצת תרבות אני הולך לפילהרמונית ומקשיב‬ ‫לקונצרט‪ .‬לפעמים אני יושב ליד הפסנתר שלי ומנגן שירי ארץ‬ ‫ישראל‪ .‬נעמי שמר‪ ,‬למשל‪ .‬היא הייתה פנומן‪.‬‬

‫מודעה‬ ‫‪13‬‬


‫לגור על הפארק מול הים‬

‫בניין שני‬ ‫אוכלס‬

‫ש לפני‬ ‫חובהקונים‬ ‫לבקר‬

‫ב‬ ‫וניאין שלישי‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ון‬ ‫אכלוס‬ ‫‪11/2010‬‬

‫ב‬ ‫ניאוין ראשון‬ ‫כלס‬

‫ההדמיה להמחשה בלבד‬

‫דירות אחרונות בקומות הגבוהות‪ .‬אכלוס ב‪11.2010 -‬‬ ‫‪ Sea‬העיצוב | ‪ Sea‬הפרטיות | ‪ Sea‬הנוחות | ‪ Sea‬הרוגע‬ ‫לבחירתכם‪ ,‬מגוון דירות ‪ 4‬ו‪ 5-‬חדרים‪ ,‬דירות גן ופנטהאוזים מפוארים‬ ‫לפרטים נוספים ולתיאום פגישה‪ :‬ג’קי ‪ ,050-6495050‬תמר ‪050-2054447‬‬ ‫משרד המכירות באתר‪:‬‬ ‫רח’ הנביאים פינת הקוממיות‪ ,‬בת‪-‬ים‬ ‫ראשל”צ  בת ים  מודיעין  פתח תקווה‬ ‫נתניה  ירושלים  כפר סבא  הוד השרון‬

‫בואו לבקר בדירה לדוגמא‬

‫* ב ו נ י (‪)*3245‬‬

‫‪www.boh.co.il‬‬


‫ממדינת היהודים למדינת ישראל‬

‫‪15‬‬


‫אין להם‬ ‫מושג מה‬ ‫יהיה‬ ‫ממדינת היהודים למדינת ישראל‬


mahar