Issuu on Google+

‫פסאז' לים‬ ‫גליה טוביאס‬

‫פרויקט גמר ‪ - 2011‬סטודיו תיקון ‪ -2‬חזון‪ ,‬חיזוי וראיית הנולד‬ ‫מנחים‪ :‬אדר' דן איתן‪ ,‬אדר' תאה קיסלוב ואדר' ליאורה קיסלוב‪-‬קיי‬ ‫הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬טכניון‪.‬‬


‫אליבא דפרוסט‪ ,‬הים נמצא בניגוד לאדמה ובדיאלוג עם‬ ‫השמיים‪ .‬עקבות חיי האדם נצרבים באדמה‪ ,‬בעוד הים שוכח‬ ‫את העקבות; הדרכים בארץ נוקשות ואילו הים‪ ,‬שוליו רכים‪.‬‬


‫ניתוח הרצועות צפון‪ -‬דרום‬

‫בת ים כעיר רשת בעלת‬ ‫נקודות ציון מרחביות‬

‫ניתוח‬ ‫הרצועות‬ ‫צפון‪ -‬דרום‬


‫חיזוק התנועה מזרח‪ -‬מערב‬


‫לעיר בת‪-‬ים אין היררכיה‬ ‫עירונית‪ .‬הרישתיות היא חלק‬ ‫מזהותה‪ .‬יש לייצר נקודות ציון‬

‫מרחביות‬

‫על‬

‫הרשת‬

‫העירוניות‬

‫בכדי‬

‫להעשיר‬

‫ולפתח את המחרב העירוני‪.‬‬


‫בתוך מרחב העיר הישנה זיהיתי התחלה של מערכת פסאז'ים ומשעולים‪ ,‬אשר‬ ‫נותרו כהבטחה לא ממומשת‪ ,‬מעברים מסוגים שונים‪ ,‬אלו המתוכננים ואלו‬ ‫אשר נוצרו באופן ספונטני אשר לרוב מתחילים בנקודה מסוימת ומסתיימים‬ ‫בשום מקום‪.‬‬

‫הייתי רוצה להגביר ולהעשיר את תופעת הפסאז'ים והמעברים‪ ,‬בכדי שבעתיד‬ ‫תוכל להיווצר רשת אלטרנטיבית של תנועה‪ .‬מערכת המעברים והפסאז'ים‬

‫תיתן אפשרות לזרימה מסוג אחר בעיר‪ ,‬תנועה המעוררת סקרנות והתבוננות‪,‬‬ ‫מייצרת מפגשים ומקומות‪ ,‬מרגשת ומפתיעה‪.‬‬

‫מעברים אלו ייצרו חלחול בתוך הבלוק העירוני‪ ,‬יגדירו ויקשרו שטחים ציבוריים‬ ‫וקהילתיים אשר יתפתחו על פני קומת העמודים של שיכוני המגורים‪.‬‬

‫פיתוח הרשת החדשה יחד עם חיזוק הרשת הקיימת של בת ים יביאו להגברת‬

‫מרחב העיר הישנה‬

‫האינטנסיביות העירונית ולחיזוק הזהות והשייכות של התושבים עם העיר‪.‬‬


‫ הבלוק‪:‬‬‫הבלוק הבת‪-‬ימי כיום מורכב ממבנים של ‪ 3-4‬קומות הבנויים על עמודים‪ .‬קומת העמודים‪ ,‬לרוב‪,‬‬ ‫משמשת כחנייה או כשטח מת ומוזנח‪ .‬על קומה זאת בדרך‪-‬כלל מונח פיר מערכת התנועה‪ ,‬בצורה‬ ‫אוטיסטית ומבודדת‪ .‬אני רואה בשכבה זאת זו פוטנציאל רב‪.‬‬

‫חיזוק הרשת הקיימת‬

‫הבלוק הבת‪-‬ימי החדש יאפשר פעילות לתושביו על פני קומת העמודים‪ ,‬שטחים פתוחים וחללים‬ ‫לפעילות קטנה‪ .‬מערכת התנועה של הבלוק תהיה פתוחה ותיצור חיכוך ברמות שונות בין תושבי הבלוק‬

‫לעיר‪.‬‬

‫‪ -‬השדרה המסחרית ‪ -‬רחוב רוטשילד‪:‬‬

‫רחוב רוטשילד הוא אחד הרחובות הראשיים בעיר הישנה המגיעים לים‪ .‬לרחוב אופי מסחרי מובהק‪,‬‬ ‫המתחיל מכיכר המצבה‪ ,‬אחד האזורים האינטנסיביים ביותר של העיר‪ .‬כאשר מתקדמים עם הפרספקטיבה‬

‫המושכת אל עבר הים‪ ,‬מתרחש שינוי ברחוב‪ .‬הפעילות והמסחר השוקק שהיו בתחילת הרחוב מתחילים‬ ‫להתדלדל וכמעט להעלם עד שמגיעים אל שדרות בן‪ -‬גוריון‪ ,‬רחוב הטיילת השוכן מעל חוף הים‪.‬‬

‫הייתי רוצה לחזק את אופי הרחוב ולהופכו לשדרה מסחרית שוקקת חיים אשר מושכת את המשתמשים בה‬ ‫אל עבר לים‪ .‬יש להשלים את הדופן המסחרית היכן שהיא נקטעת ולעבות את דפנות הרחוב בעזרת יצירת‬

‫מקומות‪ ,‬הוספת נפחים וצמחייה‪ .‬כל אלו יגרמו לדופן המסחרית "לנזול" החוצה ויאחדו את המרחב לידי‬ ‫שדרה אשר תחזק את כיווניות המזרח‪ -‬מערב‪ ,‬העיר והים‪.‬‬


‫ שדרת הגנים – שדרות העצמאות‪:‬‬‫שדרות העצמאות כמו רוטשילד מתחילה מכיכר המצבה ומגיעה אל עבר הים‪ .‬כיום השדרה יוצרת בעיר‬ ‫"רצפים קטועים" של מקום‪ :‬המרחב הציבורי שהן מציעות מייצר "איים" של גנים לשהייה ופעילות של‬ ‫פנאי‪ .‬השדרה כמעט ולא מאפשרת תנועה לינארית רציפה בין הגנים‪ ,‬מכיוון שהם מגודרים אחד כלפי‬

‫השני‪ .‬בסוף השדרה‪ ,‬ממש רגע לפני שאנחנו מגיעים לים‪ ,‬במקום בו היינו מצפים ל"גראנד פינאלה"‬ ‫של השדרה‪ ,‬ממוקם האמפי‪ ,‬מרחב גדול ומגודר‪ ,‬שמתחפר בקרקע וקוטע את הפוטנציאל העצום אשר‬

‫המקום יכל להציע לעיר‪ .‬עיר צפופה כמו בת ים‪ ,‬אשר חייה בחסך של שטחים פתוחים מפספסת‬ ‫הזדמנות לקבל מרחב גדול וירוק אשר יכול היה להכיל פעילות משתנה בקנה‪-‬מידה גדול‪.‬‬

‫נראה כי השדרה יכולה להתחזק בכך שיורדו הגדרות בין גני האי וכך המרחב יוכל לתפקד כשדרה של‬ ‫ממש‪" .‬גני האי" הם חלק מהאופי של המקום‪ ,‬ממש כמו הבלוקים העירוניים‪ ,‬בעלי אופי מתכנס‬

‫המגיבים לדפנות‪ .‬הרעיון הוא לחזק את הזהות של כל אי גן שלעצמו‪ ,‬אך יחד עם זאת לאפשר את‬ ‫זרימת התנועה דרכם לאורך כל השדרה התופרת אותם לידי ישות אחת‪.‬‬

‫את האמפי בסוף השדרה יש למלא ולהוריד את גדרותיו ובכך להופכו לכיכר‪ /‬פארק עירוני‪ ,‬מרחב‬ ‫המאפשר מבט פרספקטיבי עד הים והינו מהווה סייומת נאותה לתנועה המגיעה מהעיר‪ .‬המרחב‬

‫הגדול של כיכר האמפי יוכל לחזור לעיר‪ ,‬לאפשר פעילות תמידית ומשתנה כגון שוק‪ ,‬פסטיבלים והפגנות‬ ‫לצד הפעילויות הזמניות מאוד שהיו מנת חלקו עד כה‪.‬‬

‫מתוך ארכיון מגדל שלום‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬


‫הים מורכב משכבות מוגדרות של חול‪ ,‬מים וקצף הגלים‪ ,‬אך ביניהם מתקיימת מערכת יחסים אשר מטשטשת לעיתים את הגבולות ביניהם‬ ‫ויוצרת מצבים דינמיים מרתקים‪ .‬הייתי רוצה לייבא את עקרונות מערכת זו אל המגורים בפרט ואל העיר בכלל‪.‬‬ ‫אני רואה בקרקע פוטנציאל לפעילות‪ ,‬יצירת מקומות המאפשרים ומחזקים את הקהילתיות בבלוק הבת‪-‬ימי‪ .‬לפעמים הקרקע יוצרת מעבר‬

‫ולפעמים היא מכילה מקומות שהות ומפגש‪.‬‬ ‫המגורים בעיניי הם עומק המים – הסטרוקטורה המשמעותית אך החמקמקה‪ ,‬כמו שכתב ברודל‪.‬‬

‫גגות המבנים הם קצף הגלים‪ ,‬והם מאפשרים פעילות שונה מזאת על הקרקע ; פעילות רכה יותר‪ ,‬בה הזמן חולף בקצב אחר‪.‬‬ ‫מערבולות קצף‪ -‬הן המערכות התנועה הורטיקאליות אשר יהוו נקודת‪ -‬ציון אורבאניות‪ ,‬יחברו ויגשרו בצורה מהירה בין הפעילות בכל אחת‬

‫מהשכבות‪ ,‬יקבעו את הדינאמיקה ויעודדו את החיכוך בין המשתמשים‪.‬‬

‫קצף הגלים‬

‫עומק המים‬

‫הקרקע‬


‫הגדרות‪:‬‬ ‫לצד שפת המעברים‬ ‫והפסאז'ים של בת‪-‬ים‬ ‫קיימת גם שפה של‬ ‫גדרות‪ .‬גדרות אלו‬ ‫מפרידות כיום בין חלקי‬ ‫שיכונים ולא מאפשרות‬ ‫תנועה ספונטנית של‬ ‫חלחול‪.‬‬ ‫הייתי רוצה לעבות את‬ ‫הגדר בכדי שתוכל‬ ‫לתפקד כמרחב – כפי‬ ‫שבין הים לעיר קיימות‬ ‫שתי חומות‪ ,‬רכס‬ ‫הכורכר ודופן הבניינים‬ ‫הגבוהים‪ ,‬וביניהם נוצר‬ ‫מרחב הטיילת‪.‬‬ ‫העיבוי ייעשה ע"י יצירת‬ ‫מעבר או פסאז'‬ ‫במקום בו עברה הגדר‪,‬‬ ‫ובכך עדיין תשמר‬ ‫ההגדרה אך התנועה‬ ‫תהיה יותר חופשית‬ ‫ומאפשרת‪.‬‬


‫התערבות במבנה הנטוש של בית‪-‬חולים שלווה‪ ,‬רוטשליד פינת בלפור‬


Galia Tobiass - gtobiass@gmail.com


B.Y. the sea- Galia Tobiass