Issuu on Google+

‫מגזין לתובלה‪ ,‬לוגיסטיקה וסחר | גיליון ‪ | 62‬מאי ‪2010‬‬ ‫מגזין תובלה‪ ,‬לוגיסטיקה ושינוע | גיליון ‪ | 10‬דצמבר ‪2005‬‬

‫מגמה ריאלית‬

‫ר‪/‬ח יגאל מאור‪ ,‬מנהל רספ”ן הטרי‪ ,‬מביא לתפקיד‬ ‫ניסיון עשיר ומקצועי ומבט מפוכח על התחרות עם‬ ‫נמלי האזור‪ .‬לדעתו‪ ,‬הרפורמה בתעריפים וההפרטה‬ ‫תעשה לסקטור הנמלי בישראל רק טוב (‪)12‬‬


‫תוכן העניינים‬ ‫‪0 6‬‬ ‫‪0 8‬‬ ‫‪1 0‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪ 18‬‬ ‫‪2 2‬‬ ‫‪2 4‬‬ ‫‪ 28‬‬

‫‪10‬‬

‫חדשות | ברי פינטוב‬ ‫חדשות העולם הערבי | יעקב סתי‬ ‫עושים סדר‪ ,‬לאט | ברי פינטוב‬

‫אובמה מתעניין ביצוא‬

‫“נצטרך לראות את הרפורמה בראי הזמן” | מירב רונן‬ ‫בחברה טובה | מירב רונן‬ ‫אבי העורקים | יעקב סתי‬ ‫מחיר הפיראטיות | ברי פינטוב‬ ‫במחשבה תחילה | עו”ד גיל נדל ומורן שמילוביץ’‬

‫‪PORT2PORT‬‬ ‫גליון מס’ ‪62‬‬ ‫מאי ‪2010‬‬ ‫בשער‪ :‬ר‪/‬ח יגאל מאור‬ ‫המייסד‪ :‬אריה גבע ז”ל‬ ‫עורך אחראי‪ :‬דורון גבע‬

‫עריכה בפועל‪ :‬מירב רונן‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬דפנה קלישר‬ ‫המו”ל‪ :‬שי עיתונות והשקעות בע”מ‬ ‫כתובת‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,56236 .‬חיפה ‪34987‬‬ ‫לפניות ותגובות‪ :‬טל‪04-8349229 .‬‬ ‫פקס‪04-8346707 :‬‬ ‫דוא”ל‪news@port2port.co.il :‬‬

‫‪18‬‬ ‫‪22‬‬

‫התקבלנו למועדון‬

‫מאיימים לסגור את הברז‬


‫חדשות‬ ‫מאת ברי פינטוב‬ ‫‪ 17‬חברות לוגיסטיות מופיעות‬ ‫ברשימת ה‪Fortune 500 -‬‬ ‫הרשימה כוללת ‪ 6‬חברות‬ ‫תעופה המתמקדות בהובלת‬ ‫נוסעים‪ ,‬ארבע חברות רכבות‪,‬‬ ‫שתי חברות המתמחות בהובלת‬ ‫מטעני אקספרס‪ ,‬שתי חברות‬ ‫המתמחות בהובלה יבשתית‪,‬‬ ‫שתי חברות להשכרת ציוד‬ ‫לוגיסטי וחברה אחת המעניקה‬ ‫שירותי ערך מוסף לוגיסטיים‬ ‫רשימת חברות המופיעות ברשימת‬ ‫‪ Fortune 500‬וכוללת את ‪ 500‬החברות‬ ‫הגדולות בארה”ב והמדרגת את החברות‬ ‫לפי מדד רווחיות‪ ,‬כוללת השנה ‪ 17‬חברות‬ ‫אמריקאיות הפועלות במגזר הלוגיסטי‪,‬‬ ‫החל מחברת ‪ UPS‬ועד לחברת השילוח‬ ‫‪ .Con-way‬הרשימה כוללת ‪ 6‬חברות תעופה‬ ‫המתמקדות בהובלת נוסעים‪ ,‬ארבע חברות‬ ‫רכבות‪ ,‬שתי חברות המתמחות בהובלת‬ ‫מטעני אקספרס‪ ,‬שתי חברות המתמחות‬ ‫בהובלה יבשתית‪ ,‬שתי חברות להשכרת ציוד‬ ‫לוגיסטי וחברה אחת המעניקה שירותי ערך‬ ‫מוסף לוגיסטיים‪ .‬הכנסותיהן המשותפות של‬ ‫החברות הלוגיסטיות המופיעות ברשימה‬ ‫הגיעו אשתקד לרמה של ‪ 255.3‬מיליארד‬ ‫דולר‪ .‬לצורך השוואה‪ ,‬החברה בעלת היקף‬ ‫ההכנסות הגדול ביותר ברשימה היא חברת‬ ‫‪ Wal-Mart Stores‬אשר היקף הכנסותיה‬ ‫הגיעו אשתקד לרמה של ‪ 408‬מיליארד דולר‪.‬‬ ‫בהקדמה לרשימה מציינים עורכי הרשימה כי‬ ‫החברות הלוגיסטיות ירדו במיקומן בטבלה‬ ‫בהשוואה לרשימה שהתפרסמה אשתקד‪,‬‬ ‫נוכח המשבר הכלכלי הקשה אשר פקד את‬ ‫הענף וגרם לירידה בהכנסותיהן בשיעור של‬ ‫‪ ,18.3%‬בממוצע‪ .‬רק שתי חברות הצליחו‬ ‫לטפס מעלה ברשימת החברות‪ :‬חברת‬ ‫התעופה ‪ Delta Air Lines‬עלתה מהמקום‬ ‫ה‪ 111-‬אשתקד למקום ה‪ 84-‬השנה‪ ,‬כאשר‬ ‫הכנסותיה גדלו בשיעור של ‪ , 23.6%‬לרמה‬ ‫של ‪ 28.1‬מיליארד דולר‪ .‬חברת התעופה‬ ‫האמריקאית ‪ Southwest Airlines‬טיפסה‬ ‫מהמקום ה‪ 246-‬למקום ה‪ 229-‬למרות‬ ‫ירידה בשיעור של ‪ 6.1%‬במכירות‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫מאי ‪2010‬‬

‫מעקב אחרי משלוחי נשק במסווה‬ ‫של סיוע הומניטרי‬

‫מכון שבדי השיק אתר אינטרנט בו ניתן לדווח אודות נשק וסמים‬ ‫המועברים בתוך משלוחי עזרה לאזורי מריבה תחת מסווה סיוע אמריקאי‬

‫מכון שבדי השיק אתר אינטרנט באמצעותו‬ ‫ניתן לדווח אודות נשק וסמים המועברים‪,‬‬ ‫בחשאי‪ ,‬בתוך משלוחי עזרה לאזורי מריבה‬ ‫המקבלים עזרה הומניטרית‪ .‬מכון שבדי‪The‬‬ ‫‪Stockholm International Peace Research‬‬ ‫)‪ Institute (SIPRI‬השיק לאחרונה אתר‬ ‫אינטרנט בכתובת ‪ EthicalCargo.org‬אשר‬ ‫מטרתו לשמש כלי לצמצום או למניעת‬ ‫הברחת נשק וסמים במשלוחים המוגדרים‬ ‫כמשלוחים הומניטריים‪ ,‬לאזורי עימות‬ ‫ומריבה בעולם‪ ,‬בהם מתנהלים קרבות‬ ‫וכדומה‪ .‬בהודעה אותה הפיץ הארגון השבדי‬ ‫הודגש כי חוסר ההבנה בעובדה שניתן‬ ‫בקלות יחסית להגדיר משלוחים כמשלוחים‬ ‫הומניטריים ולהעביר באמצעותם נשק‬ ‫וסמים לאזורים בעייתיים הוא שורש‬ ‫הבעיה‪.‬‬ ‫אשתקד‪ ,‬הוציא המכון השבדי דו”ח הקובע‬ ‫נחרצות כי מנתונים שהצטברו בין השנים‬ ‫‪ 2009 – 2004‬עולה כי ‪ 90%‬ממטוסי המטען‬ ‫אשר זוהו ככאלה המעבירים נשק וסמים‬ ‫לארגונים או מיליציות הנלחמות במקומות‬ ‫שונים בעולם‪ ,‬היו מטוסים אשר לקחו‪,‬‬ ‫במקביל‪ ,‬חלק פעיל בהעברת משלוחים‬ ‫הומניטריים לתושבים המתגוררים באזורים‬ ‫בהם פועלות המיליציות‪ .‬לדברי המכון‬

‫השבדי‪ ,‬הפועל ללא מטרות רווח‪ ,‬אתר‬ ‫האינטרנט הוקם במטרה להתמודד עם‬ ‫הבעיה ההולכת ומחריפה‪.‬‬ ‫האתר החדש ‪ EthicalCargo.org‬יפעל‬ ‫כ”קו חם” במשך ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬שבעה‬ ‫ימים בשבוע ויעניק לגולש מידע‪ ,‬המלצות‬ ‫להתנהגות מול מפעילי מטוסי מטען‪ ,‬דרכים‬ ‫לכריתת חוזי הובלה אווירית וכדומה‪ .‬לדעת‬ ‫מנהלי האתר‪ ,‬אם הגורמים המעורבים‬ ‫במתן עזרה הומניטרית ישלבו ידיים כדי‬ ‫לאמץ תוכנית לוגיסטית לאזורים בהם‬ ‫קיים קונפליקט‪ ,‬יהיה קל יותר לתת את‬ ‫הדעת ליצירת תוכנית לוגיסטית הנשענת‬ ‫על רגישות וסטנדרטים גבוהים מצד מפעילי‬ ‫מטוסי המטען‪ .‬המכון מדגיש כי סכומי‬ ‫הכסף הכבדים העומדים לצורך הענקת‬ ‫עזרה הומניטרית יכולים לעודד כניסתם של‬ ‫גורמי תעופה שומרי חוק אשר אימצו כללי‬ ‫אתיקה כדי להגדיל את נתח השוק בפעילות‬ ‫ההומניטרית‪ .‬הדובר הדגיש כי מטרת האתר‬ ‫החדש אינו לחסום בפני מפעילי מטוסים‬ ‫מלפעול באזורי קונפליקט אלא להביא‬ ‫את המפעילים עצמם להבנה כי אימוץ‬ ‫כללי אתיקה המקובלים ישפר את מצבם‬ ‫וסיכוייהם לקבלת מגוון עבודות לאזורי‬ ‫מריבה‪.‬‬


‫ענן האפר הוולקני העניק הזדמנות למדידת‬ ‫השפעת הטיסות על אקלים כדור הארץ‬

‫מומחי תעופה באירופה מעריכים כי במידה ויוכח כי הנזק רב‪ ,‬לא יהיה‬ ‫מנוס אלא להעלות את מחירי כרטיסי הטיסה ותעריפי ההובלה‬

‫השבתת המרחב האווירי האירופאי‪,‬‬ ‫בעקבות התפשטות ענן האפר הוולקני‪,‬‬ ‫עשוי לתת בידי מדענים הזדמנות היסטורית‬ ‫וחד פעמית לבדיקת השפעת הטיסות על‬ ‫שינויי האקלים‪ .‬המידע האקלימי אשר נאסף‬ ‫במהלך השבוע בו היו השמים באירופה‬ ‫סגורים לטיסות‪ ,‬יצטרף לנתונים הקיימים‬ ‫אשר נמדדו עת נסגר המרחב האווירי של‬ ‫ארה”ב בעקבות אירועי הטרור בחודש‬ ‫ספטמבר ‪ .2001‬מדענים הבוחנים את‬ ‫ההשלכות האקלימיות משרפת דלק מטוסים‬ ‫בגובה רב‪ ,‬חוזרים וטוענים כי העדר נתונים‬ ‫מדויקים‪ ,‬גורם לחוסר הבנת התהליכים‬ ‫האקלימיים בעיקר מהסיבה שלמדענים לא‬ ‫הייתה ההזדמנות להשוות את התנהגות‬ ‫האקלים בסביבה ללא מטוסים מול סביבה‬ ‫עמוסה בטיסות שבמהלכה פולטים מנועי‬ ‫המטוסים שובלי ענן לבן כתוצאה משרפת‬ ‫הדלק‪.‬‬ ‫האירועים האחרונים אשר הסיטו את ענן‬ ‫האפר הוולקני מאיסלנד לכיוון אירופה וגרמו‬ ‫להשבתת המרחב האווירי יאפשרו למדענים‬ ‫למדוד ולהשוות את רמות הטמפרטורה‪,‬‬

‫להשוות צילומי לוויינים אשר צולמו במהלך‬ ‫השבתת המרחב האווירי ונתונים אחרים‪,‬‬ ‫כדי להבין מהי השפעת הטיסות על האקלים‬ ‫האירופאי‪ .‬מדען אקלים אמריקאי ‪David‬‬ ‫‪ Travis‬החוקר את הנושא באוניברסיטת‬ ‫‪ ,Wisconsin-Whitewater‬אשר בעבר מצא‬ ‫והוכיח כי העדר שובלי שרפת דלק‪ ,‬הנפלט‬ ‫כאמור ממנועי מטוסים‪ ,‬השפיעו על רמת‬ ‫הטמפרטורה בארה”ב לאחר אירועי הטרור‪,‬‬ ‫ציין לאחרונה כי המצאות ענן האפר הוולקני‬ ‫מעל אירופה תעשה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬את מלאכת‬ ‫הבדיקה והניתוח קשה ואתגרית יותר אולם‬ ‫חיונית להבנת התהליכים‪ .‬אחת האפשרויות‬ ‫העומדת בפני המדענים היא לימוד‬ ‫ההשלכות האקלימיות באזורים גיאוגרפיים‬ ‫מסוימים באירופה בהם כמות האפר הייתה‬ ‫נמוכה וטיסות באזור הנמדד בוטלו כאמצעי‬ ‫זהירות‪.‬‬ ‫מספר חלופות המדידה אותן ניתן לאמץ‬ ‫רב ולמדענים נכונה עבודה רבה אולם כבר‬ ‫עכשיו ברור כי להתקדמות המחקר והבנת‬ ‫השפעתם של כלי הטיס על שינויי האקלים‪,‬‬ ‫תהייה השפעה ניכרת על מדיניות שימור‬ ‫הסביבה אותה אימץ ארגון האו”ם‪ .‬כיום‪,‬‬ ‫על פי אמנת קיוטו ‪UN’s Kyoto Protocol‬‬ ‫פטורות טיסות בינלאומיות מחובת צמצום‬ ‫היקף פליטת גזי החממה עד שנת ‪.2012‬‬ ‫עם היוודע דבר בדיקת הנושא הביעו מומחי‬ ‫תעופה באירופה דעה כי במידה ויוכח כי‬ ‫הנזק רב ויוחלט לאכוף מדיניות של צמצום‬ ‫פליטת גזי חממה‪ ,‬יוטלו קנסות על חברות‬ ‫תעופה החורגות מהתקן‪ ,‬כי אז לא יהיה‬ ‫מנוס אלא להעלות את מחירי כרטיסי‬ ‫הטיסה ותעריפי ההובלה‪ .‬נתונים אחרונים‬ ‫מראים כי בשנת ‪ 2007‬פלטו המטוסים אשר‬ ‫נעו במרחב האירופאי ‪ 186‬מיליון טון פחמן‬ ‫דו‪-‬חמצני‪ ,‬מעל חצי מהיקף פליטת הגז על‬ ‫ידי בלגיה כולה‪ .‬מחקרים אחרים מוכיחים כי‬ ‫מגזר התעופה הגלובלי‪ ,‬הנחשב למגזר בעל‬ ‫שיעור הגידול המהיר ביותר במגזר ההובלה‬ ‫העולמי‪ ,‬אחראי ל‪ 2%-‬עד ‪ 3%‬מהתחממות‬ ‫כדור הארץ הנגרמת מפעילות בני האדם‪.‬‬

‫הערכות‪ :‬פעילות מגזר הובלת‬ ‫המטענים באוויר תגיע השנה‬ ‫לרמתה בשנת ‪2007‬‬ ‫גורמי תעופה בכירים בעולם צופים‬ ‫כי היקף הביקושים ימשיך לעלות‬ ‫וזאת בשל העובדה כי חברות‬ ‫הספנות צמצמו את היצע קיבולת‬ ‫האוניות בנתיבי ההובלה המרכזיים‪,‬‬ ‫דבר שהשאיר מרווח פעולה רחב‬ ‫לחברות התעופה‬ ‫גורמי תעופה בינלאומיים בכירים אשר‬ ‫לקחו לאחרונה חלק במפגש השנתי של ‪Air‬‬ ‫)‪Cargo Management Group’s (ACMG‬‬ ‫הביעו הערכתם לחוסנו של מגזר הובלת‬ ‫המטענים באוויר והעריכו כי היקף הפעילות‬ ‫של המגזר יגיע עוד במהלך השנה הנוכחית‪,‬‬ ‫לרמה הגבוהה ביותר שהושגה אי פעם בענף‬ ‫– שנת ‪ ,2007‬אשר במהלכה נקבע שיא של‬ ‫כל הזמנים בהיקף תנועת המטענים בעולם‪.‬‬ ‫העידוד הרב לתפנית הצפויה‪ ,‬מבוסס על‬ ‫הערכות המומחים כי הביקושים להובלת‬ ‫מטענים באוויר יעלו השנה על כל ההערכות‬ ‫שנקבעו בתחילת השנה‪,Tom Hoang .‬‬ ‫מנהל השיווק של אגף ייצור מטוסי המטען‬ ‫בחברת בואינג‪ ,‬הביע לאחרונה בפני העיתון‬ ‫‪ Seattle Times‬כי ההערכות הנוכחיות הינן‬ ‫אופטימיות וכי היקף הביקושים אשר הגיעו‬ ‫לגאות חסרת תקדים בסוף ‪ 2009‬נבע הן‬ ‫משוק חג המולד והן מהעובדה שחברות‬ ‫הספנות צמצמו את היצע ‪ /‬קיבולת האוניות‬ ‫בנתיבי ההובלה המרכזיים‪ ,‬דבר שהשאיר‬ ‫מרווח פעולה רחב לחברות התעופה‪Jason .‬‬ ‫‪ ,Grant‬מנכ”ל חברת התעופה האמריקאית‬ ‫‪ , Atlas Air‬המפעילה את צי מטוסי המטען‬ ‫הגדול ביות��‪ ,‬הביע תמיכה בלתי מסויגת‬ ‫מדברים של נציג בואינג וציין כי להערכתו‬ ‫פירמות מעדיפות אחזקת רמת מלאי נמוכה‬ ‫דבר שיחייב הסטת מטענים מהים לאמצעי‬ ‫ההובלה האווירית‪ .‬עוד ציין ‪ ,Grant‬אשר‬ ‫חברתו הזמינה לאחרונה ‪ 12‬מטוסי בואינג‪.‬‬ ‫מהמתקדמים ביותר להובלת מטען‪ ,‬כי‬ ‫המגמה המסתמנת בסין לפיה קווי ייצור‬ ‫עוברים מאזורי החוף למיקומים פנים‬ ‫יבשתיים‪ ,‬יגדיל בהכרח את הביקושים‬ ‫להובלת מטענים באוויר על פני הובלה‬ ‫ימית‪.‬‬

‫‪7‬‬


‫חדשות העולם הערבי‬ ‫מאת יעקב סתי‬ ‫מדינות ערב‪ :‬גידול בהפסדים‬ ‫עקב הפרת זכויות יוצרים‬ ‫זיוף הסחורות מתמקד במוצרי‬ ‫צריכה‪ ,‬קוסמטיקה‪ ,‬חלקי חילוף‬ ‫למכוניות‪ ,‬תרופות ומזון‪ .‬מכס‬ ‫דובאי חשף ברבעון הראשון של‬ ‫השנה ‪ 151‬זיופים לעומת ‪ 64‬זיופים‬ ‫בתקופה המקבילה אשתקד‬ ‫היקף ההפסדים במדינות ערב עקב הפרת‬ ‫זכויות יוצרים הגיע בשנת ‪ 2009‬לשלושה‬ ‫מיליארד דולר וזאת לעומת ‪ 2.5‬מיליארד‬ ‫דולר בשנה שקדמה לה‪.‬‬ ‫כך מסר עומר שתיווי ראש מועצת בעלי‬ ‫הסמלים המסחריים במדינות ערב היושבת‬ ‫בנסיכות דובאי‪ .‬להערכתו הגידול בהפרות‬ ‫זכויות יוצרים וקניין רוחני נובע מהמשבר‬ ‫הכלכלי העולמי אשר השפיע על הכנסתם‬ ‫של צרכנים רבים עת נאלצו לרכוש מוצרים‬ ‫זולים יותר ללא מתן התייחסות מספקת‬ ‫לאיכות‪.‬‬ ‫בדברים שנשא בכינוס מיוחד של מכס דובאי‬ ‫לרגל היום העולמי להגנה על נכסי קניין‬ ‫רוחני‪ ,‬ציין שתיווי כי הפסדיה של איחוד‬ ‫הנסיכויות הערביות מהפרות זכויות יוצרים‬ ‫נאמדים במיליארד דולר בשנה וזאת לעומת‬ ‫‪ 208‬מיליון דולר בלבד בשנת ‪ 2006‬וזאת‬ ‫עקב היותה מרכז אזורי למעבר סחורות (‪11‬‬ ‫מיליון ‪ TEU‬בשנה בנמלי דובאי בלבד)‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬זיוף הסחורות מתמקד במוצרי‬ ‫צריכה‪ ,‬קוסמטיקה‪ ,‬חלקי חילוף למכוניות‪,‬‬ ‫תרופות ומזון‪ .‬מצדו מסר נשיא רשות‬ ‫הנמלים והמכס של נסיכות דובאי‪ ,‬אחמד‬ ‫בטי אחמד‪ ,‬כי אכן הפרות זכויות היוצרים‬ ‫נמצאות במגמת עלייה מדאיגה וציין כי‬ ‫ברבעון הראשון של שנת ‪ 2010‬חשף מכס‬ ‫דובאי ‪ 151‬עבירות על זכויות הקניין הרוחני‬ ‫וזאת לעומת ‪ 64‬הפרות בתקופה המקבילה‬ ‫בשנת ‪ 2009‬במהלכה חשף מכס דובאי ‪393‬‬ ‫ניסיונות הברחה של זיופים וחיקויים של‬ ‫מוצרים שונים בעלי סימן רשום‪ .‬הבכיר‬ ‫מדובאי קרא למדינות ערב להגביר את‬ ‫שיתוף הפעולה ביניהן ולהחליף מידע‬ ‫לשמירה על זכויות קניין רוחני ובמקביל‬ ‫להחמיר את הענישה נגד מפירי החוק‬ ‫ולהשמיד את המוצרים הנתפסים ולא לייצא‬ ‫אותם יצוא מוחזר‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫מאי ‪2010‬‬

‫חברות ממשליות ערביות משקיעות‬ ‫בפרומולה ‪1‬‬ ‫חברת האחזקות של ממלכת בחריין רכשה חלק בחרה לייצור מכוניות‬ ‫שתייצר את רכב הספורט ‪ MP4-12C‬המיועד להתחרות בפרארי‪ ,‬פורשה‬ ‫ואסטון מרטין‪ .‬לנסיכות קטאר ‪ 17%‬בחברת פורשה‬

‫פתיחת עונת מרוצי המכוניות פורמולה ‪1‬‬ ‫במסלול המרוצים במנאמה בירת בחריין‬ ‫באמצע חודש מרץ שעבר‪ ,‬שפכה אור על‬ ‫היקף ההשקעות הערביות במרוצי המכוניות‬ ‫ובתעשיית מכוניות הספורט העולמית‪.‬‬ ‫למרות המשבר הכלכלי העולמי נכנסו מספר‬ ‫חברות ממשלתיות בעיקר במפרץ לתחום‪.‬‬ ‫בולטת חברת האחזקות הממשלתית של‬ ‫ממלכת בחריין ‪Bahrain Mumtalakat‬‬ ‫‪ Holding Company‬אשר רכשה חלק‬ ‫בחברה הבריטית ‪McLaren Automotive‬‬ ‫המתכננת לייצר החל משנת ‪ 2011‬את רכב‬ ‫הספורט ‪ MP4-12C‬המיועד להתחרות‬ ‫חזיתית בחברת פרארי האיטלקית‪ ,‬אסטון‬ ‫מרטין הבריטית ופורשה הגרמנית‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬רשות ההשקעות הרשמית של‬ ‫נסיכות כווית מחזיקה בנתח של ‪6.9%‬‬ ‫בחברת ‪ Daimler-Benz‬ואילו חברת‬

‫ההשקעות ‪ Aabar Investments‬מאבו דאבי‬ ‫מחזיקה בנתח של ‪ 9.1%‬מאותה חברה‪.‬‬ ‫ממשלת לוב‪ ,‬מחזיקה ב‪ 2%-‬מיצרנית‬ ‫המכוניות האיטלקית “פיאט” השולטת‬ ‫בחברות פרארי ומזראטי‪ .‬עוד בשנת‬ ‫‪ ,2007‬רכשה חברת ההשקעות הכוויתית‬ ‫‪ Investment Dar‬הפועלת במסגרת חוקי‬ ‫הבנקאות האסלאמית‪ 50% ,‬מיצרנית‬ ‫מכוניות הספורט הבריטית אסטון מרטין‬ ‫מחברת פורד‪.‬‬ ‫נסיכות קטאר רכשה נתח של ‪17%‬‬ ‫ביצרנית המכוניות הגרמנית ‪Volkswagen‬‬ ‫‪ Porsche‬ונציגיה הביעו רצונם להעמיק את‬ ‫מעורבותם בשוק מכוניות המרוץ‪ .‬לאחרונה‬ ‫נפוצו ידיעות במפרץ כי חברת ‪McLaren‬‬ ‫‪ Automotive‬מנהלת משא ומתן עם קבוצת‬ ‫השקעות נוספת מאזור המפרץ למכירת‬ ‫נתח של ‪ 48%‬ממניות החברה‪.‬‬


‫ירידה בהכנסות החברה הערבית לצינורות נפט‬ ‫החברה‪ ,‬המפעילה צינור נפט מים סוף לים התיכון באורך של ‪ 320‬קילומטר‪ ,‬מייחסת את הירידה התלולה‬ ‫בהכנסות להתגברות פעילות הפיראטים הסומלים במפרץ עדן‬

‫החברה הערבית לצינורות נפט ‪Arab‬‬ ‫‪Petroleum Pipeline Company/Sumed‬‬ ‫‪ pipeline‬המפעילה את צינור הנפט ‪Suez-‬‬ ‫)‪ Mediterranean (SuMed‬הודיעה כי חלה‬ ‫ירידה של ‪ 23%‬בהכנסותיה בשנת ‪2009‬‬ ‫לכדי ‪ 275‬מיליון דולר בלבד‪.‬‬ ‫החברה המפעילה את צינור הנפט מעין‬ ‫אלסוח'נה לחופו של ים סוף בדרום תעלת‬ ‫סואץ‪ ,‬לנמל סידי כריר לחוף הים התיכון‬ ‫באלכסנדריה‪ ,‬מייחסת את הירידה התלולה‬ ‫בהכנסות להתגברות פעילות הפיראטים‬ ‫הסומלים במפרץ עדן‪ .‬נשיא החברה המצרית‬ ‫המהנדס שאמל חמדי מסר כי בעקבות‬ ‫ההכפלה בניסיונות חטיפות אוניות בשנה‬ ‫שעברה נרשמה ירידה בהיקפי השמנים‬ ‫והנפט המועברים בצינורות החברה‪ ,‬למרות‬ ‫שהשירות שהיא מעניקה הוא המהיר ביותר‬ ‫עבור מדינות ערב המייצאות נפט ומוצריו‬ ‫לשווקים באירופה ובארה"ב‪.‬‬ ‫חברת ‪Arab Petroleum Pipeline Company‬‬ ‫הוקמה ביוזמה של חמש מדינות ערביות‬ ‫לאחר מלחמת יום כיפור והחלה לפעול‬ ‫בשנת ‪ .1977‬הצינור הכפול משתרע לאורך‬ ‫של ‪ 320‬קילומטר בקוטר של ‪ 42‬אינץ'‬ ‫ומסוגל להעביר ‪ 2.5‬מיליון חביות נפט ביום‪.‬‬ ‫מצרים מחזיקה ב‪ 50%-‬ממניות החברה‬ ‫ואילו ערב הסעודית‪ ,‬איחוד הנסיכויות‬ ‫הערביות‪ ,‬וכווית מחזיקות ב‪ 15%-‬כל אחת‬

‫וקטאר מחזיקה ב‪ 5%-‬הנותרים ממניות‬ ‫החברה‪ .‬לדברי הבכיר המצרי‪ ,‬למרות כשלון‬ ‫רוב ניסיונות חטיפת המכליות העלו חברות‬

‫הביטוח את הפרמיות לביטוח מכליות‬ ‫העוברות במפרץ עדן ותעלת סואץ‪ ,‬דבר אשר‬ ‫הביא לכך שחברות ספנות רבות העדיפו‬ ‫לשנות את תוואי ההפלגה ולעבור דרך כף‬ ‫התקווה הטובה בדרכן לאירופה וארה"ב‬ ‫וזאת על מנת להימנע מתשלום הוצאות‬ ‫נוספות‪ .‬עוד מציינים בחברת ‪ Sumed‬כי‬ ‫הירידה בהכנסות בשנת ‪ 2009‬משקפת‬ ‫גם את השלכות המשבר הכלכלי העולמי‬ ‫והירידה בביקושים לנפט לעומת התגברות‬ ‫הביקושים למוצרי אנרגיה חלופית‪.‬‬ ‫על פי נתוני משרד האנרגיה המצרי ‪70%‬‬ ‫מכמויות הנפט הגולמי שעברו בצינורות‬ ‫‪ Sumed‬בשנת ‪ 2009‬הופנו לאגן הים התיכון‪,‬‬ ‫‪ 25%‬לצפון מערב אירופה ו‪ 5%-‬לצפון‬ ‫אמריקה‪.‬‬

‫מרוקו תפרסם מכרז לבניית תחנה להפקת‬ ‫חשמל מאנרגיית השמש‬ ‫בכוונת הממלכה להקים חמש תחנות להפקת ‪ 2,000‬מגה‪-‬וואט‬ ‫חשמל בעלות של ‪ 9‬מיליארד דולר‪ .‬התחנה הראשונה תוקם‬ ‫בדרום הממלכה ותפיק ‪ 500‬מגה‪-‬וואט מאנרגיית השמש‬ ‫ראש הרשות לאנרגיית השמש‬ ‫בממלכת מרוקו מוסטפא בכורי הודיע‬ ‫כי ארצו תפרסם קול קורא למשקיעים‬ ‫להשתתף במימון הקמת תחנה ראשונה‬ ‫להפקת חשמל מאנרגיית השמש‬ ‫במסגרת פרויקט ענק להקמת חמש‬ ‫תחנות דומות בעלות של ‪ 9‬מיליארד‬ ‫דולר להפקת ‪ 2,000‬מגה‪-‬וואט חשמל‬ ‫המהווים ‪ 38%‬מצריכת החשמל של‬ ‫הממלכה משנת ‪.2020‬‬ ‫המועד האחרון להגשת הצעות במכרז‬

‫נקבע ל‪ 24-‬במאי השנה כאשר הבכיר‬ ‫ממרוקו מעריך שעלות הקמת התחנה‬ ‫הראשונה תגיע לחמישית מכלל‬ ‫ההשקעה הדרושה‪.‬‬ ‫התחנה הראשונה תהייה בעלת יכולת‬ ‫הפקת ‪ 500‬מגוואט חשמל מאנרגיית‬ ‫השמש והיא אמורה להיבנות בעיר‬ ‫וזאראת בדרום הממלכה‪ ,‬מקום בו‬ ‫השיק מלך מרוקו מחמד השישי את‬ ‫פרויקט הפקת החשמל מאנרגיית‬ ‫השמש לפני כשנה‪.‬‬

‫‪9‬‬


‫על פי הצעות לרפורמה במדיניות אכיפת היצוא‬ ‫מארה"ב העלה ממשל אובמה ארבעה עקרונות בסיסיים‬ ‫עליהן תישען מדיניות האכיפה החדשה‪ :‬תופק רשימת‬ ‫יצוא מאוחדת‪ ,‬תוקם רשות להענקת רשיונות יצוא‪,‬‬ ‫יוקם מערך מחשובי תומך ולאחר מכן יוקמו רשויות‬ ‫המוסמכות לאכוף ולהעניק רשיונות‪ .‬זה ייקח זמן‬

‫לאט‬

‫עושים‬ ‫סדר‪,‬‬ ‫‪10‬‬

‫מאי ‪2010‬‬

‫מאת ברי פינטוב‬


‫ב‪.‬‬

‫‪Single Licensing Agency‬‬

‫ג‪.‬‬

‫‪Single Enforcement Coordination Agency‬‬

‫במסגרת ההצעות החדשות תוקם רשות‬ ‫מרכזית אחת אשר תעניק רשיונות יצוא‪.‬‬ ‫לרשות החדשה תהייה יכולת אכיפה לגבי‬ ‫מוצרים ביטחוניים ומוצרים דו‪-‬שימושיים‬ ‫וטכנולוגיות וזאת במטרה לצמצם את אי‬ ‫ההבנות לגבי אל מי יש לפנות וכיצד יד‬ ‫להגיש את הבקשה כדי לקבל רשיון יצוא‪.‬‬ ‫הרשות החדשה תייעל את הליכי קבלת‬ ‫הרשיונות והאישורים ותייעל את מהלכי‬ ‫היצוא‪.‬‬ ‫במסגרת ההצעות תוקם סוכנות אכיפה‬ ‫אשר תורכב מנציגי סוכנויות פדראליות‬ ‫שונות‪ .‬כיום מתבצעת האכיפה על ידי מספר‬ ‫רב של גורמים‪:‬‬ ‫‪Commerce Department's Office of Export‬‬ ‫‪,Enforcement‬‬ ‫‪Department of Homeland Security's U.S.‬‬ ‫‪.Immigration and Customs Enforcement‬‬ ‫‪Federal Bureau of Investigation‬‬

‫ריכוז האכיפה על ידי גורם מרכזי אחד יחזק‬ ‫גם את האכיפה מחוץ לגבולות ארה"ב‬ ‫והתאומים המודיעיניים מול גורמי אכיפה‬ ‫אחרים בעולם‪.‬‬

‫מ‬

‫משל אובמה העלה שורה של הצעות א‪.‬‬

‫לרפורמות בבקרה יצוא מוצרים‬ ‫ביטחוניים‪ .‬מזכיר ההגנה האמריקאי רוברט‬ ‫גייטס פרסם במהלך חודש אפריל את‬ ‫הצעות הממשל לביצוע שינויים מרחיקי‬ ‫לכת במדיניות אכיפת היצוא מארה"ב‪ .‬אלה‬ ‫העוקבים מקרוב אחר מדיניות האכיפה‬ ‫הפדראלית‪ ,‬מודעים היטב לעובדה שבמהלך‬ ‫השנים האחרונות בוצעו בארה"ב מספר‬ ‫צעדים להגברת האכיפה אולם ההצעות‬ ‫הנוכחיות הינן שונות בעיקר נוכח העובדה‬ ‫שהן פרי עבודתם של גורמים בכירים מאוד‬ ‫בממשל ולאור העובדה שההצעות מהוות‬ ‫נדבך חשוב במדיניות עידוד היצוא והגברת‬ ‫התעסוקה אותה יזם הנשיא ואתה הגדיר‬ ‫הבית הלבן כבעלת עדיפות עליונה‪ .‬מדיניות‬ ‫האכיפה והבקרה תישען על ארבעה עקרונות‬ ‫בסיסיים‪:‬‬

‫‪Single Export Control List‬‬

‫במסגרת עקרון זה תשולב רשימה המכונה‬ ‫‪ U.S. Munitions List,‬עם רשימת המוצרים‬ ‫המוכרת כ ‪ ,Commerce Control List -‬במטרה‬ ‫להעניק בהירות לגבי מוצרים אשר עבורם‬ ‫יש לקבל רשיון יצוא‪ .‬באמצעות שילוב‬ ‫הרשימות לרשימה אחת ניתן יהיה להערכת‬ ‫הממשל להתמקד על בקרה של טכנולוגיות‬ ‫קריטיות ומוצרים בעלי חשיבות לאומית‬ ‫ויחסוך אינספור בירורים בין הרשויות‬ ‫הפועלות במרחב האכיפה הפדראלי‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫יאוחדו כל הרשימות של יצואנים אסורים‬ ‫‪ prohibited exporters‬וצרכנים סופיים ‪end-‬‬ ‫‪ users‬לרשימה אחת אשר תעודכן לעיתים‬ ‫קרובות כדי לאפשר ליצואנים לוודא‬ ‫שמשלוחים אינם נשלחים לגורמים בלתי‬ ‫מורשים או לגורמים המנהלים פעילות‬ ‫הנוגדת את מדיניות ארה"ב‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫‪Single Information Technology System‬‬

‫במסגרת עקרון זה בכוונת הממשל לפתח‬ ‫מוקד מחשובי אחד ‪single, unified IT -‬‬ ‫‪ ,infrastructure‬שיקבל נתונים‪ ,‬יעבד את‬ ‫הנתונים ויעניק תמיכה מחשובית בתהליך‬ ‫הנפקת הרשיונות‪ .‬צומת מידע זה יהווה‬ ‫להערכת הממשל אמצעי להוזלת העלויות‬ ‫הכרוכות בהשגת רשיונות‪.‬‬ ‫בכוונת הממשל להטמיע את ההצעות‬ ‫החדשות בשלבים כאשר בשלב הראשון‬ ‫יעסוק הממשל בהכנת תשתית להפקת‬ ‫רשימה מאוחדת ‪single export control :‬‬ ‫‪ .list‬בשלב השני יתמקד המאמץ בבניית‬ ‫התשתית המחשובית ובשלב השלישי יוקמו‬ ‫הרשויות המוסמכות להענקת רישיונות‬ ‫ולאכיפה‪.‬‬ ‫ההערכות הן שזמן רב יעבור עד שהמערכת‬ ‫כולה תפעל על פי ההצעות שהועלו‪0 .‬‬

‫‪11‬‬


‫"נצטרך לראות‬ ‫ את הרפורמ‬ ‫ בראי הזמן"‬ ‫ר‪/‬ח יגאל מאור‪ ,‬שנכנס לתפקידו כמנהל‬ ‫רספ"ן במשרד התחבורה לפני מספר‬ ‫חודשים‪ ,‬מדבר על הרפורמה בתעריפים‬ ‫הצפויה להיכנס לתוקף באוקטובר קרוב‪,‬‬ ‫על התחרות בין הנמלים ועל ההפרטה‬ ‫הצפויה בקרב חברות הנמל‬ ‫מאת מירב רונן‬

‫מ‬

‫אז חודש אוגוסט שעבר יושב ברשות‬ ‫הספנות והנמלים של משרד התחבורה‬ ‫רב‪-‬חובל יגאל מאור‪ ,‬איש צים לשעבר ואיש‬ ‫ספנות אהוד ומוערך בתחום‪ ,‬כמנהל רספ"ן‪.‬‬ ‫מערכת ‪ PORT2PORT‬נפגשה עם מאור במשרדי‬ ‫הרשות בחיפה לרגל אישור הרפורמה‬ ‫בתעריפים בחודש שעבר וכניסתה הצפויה‬ ‫לתוקף ב‪ 1-‬באוקטובר לשיחה על השפעות‬ ‫הרפורמה בתעריפים על פעילות הנמלים‬ ‫והספנות בישראל וכן על הנושאים על רומו‬ ‫של עולם בתחום – התחרות בין נמלי חיפה‬

‫‪12‬‬

‫מאי ‪2010‬‬

‫ואשדוד והפרטת חברות הנמל הממשמשת‬ ‫ובאה‪.‬‬ ‫ מה המשמעות של הרפורמה למעשה?‬‫יגאל מאור‪" :‬מדובר במבט הרבה יותר ריאלי‬ ‫של מערכת התשלומים‪ .‬אחרי ה‪ 1-‬באוקטובר‬ ‫יקטן הסבסוד הצולב וייווצר עידון של המצב‬ ‫הקודם‪ .‬לא יכול להיות שבמדינה מתוקנת‬ ‫יש אפליה מלאכותית‪ ,‬כלומר‪ ,‬שיצואן ייצא‬ ‫סחורות ותהליך היצוא שלו יסובסד על ידי‬ ‫יבואן‪ .‬באיזשהו מקום ברפורמה יש השוואה‬ ‫בין הדברים שיוצרת עמדת פתיחה מרוככת‬

‫מהבחינה הכלכלית‪ .‬זה נכון שזה מיטיב עם‬ ‫קבוצות מסוימות ומרע עם קבוצות אחרות‪,‬‬ ‫אבל היה פה ניסיון לאזן בין הדברים‪ .‬מי‬ ‫שעבד על הרפורמה יצר מנגנון שנותן‬ ‫לאנשים להתרגל לשינויים לאורך תקופה‬ ‫מסוימת‪ ,‬וזה נבע בעיקר מבקשות של בעלי‬ ‫העניין ברפורמה‪ .‬היה קל מאוד להגיד 'החל‬ ‫מה‪ 1-‬באוקטובר כל התעריפים משתנים‬ ‫בצורה דיכוטומית‪ ,‬הכל מתהפך'‪ ,‬וזהו‪.‬‬ ‫אבל המציאות יותר חזקה מכל דבר אחר‪.‬‬ ‫לכן הרפורמה תתבצע בצורה מדורגת כדי‬


‫מה‬

‫“הטיעון של תחרות עם נמלים‬ ‫אחרים במזרח התיכון לא ברור לי כל‬ ‫כך אלא אם אנחנו מדברים על חזון‬ ‫של שלום עם כל אויבינו‪ .‬כרגע זה לא‬ ‫המצב”‪ .‬יגאל מאור‪ ,‬מנהל רספ”ן‬

‫‪13‬‬


‫“גם אני רוצה שירות ישיר‪ ,‬אבל‬ ‫שירות הזנה היום זו כבר לא מילה‬ ‫גסה”‪ .‬מסוף הכרמל בנמל חיפה‬

‫על ההפרטה‪" :‬כרגע יש מתווה מסוים שמעוגן בהחלטות ממשלה‪ .‬כמו כל דבר בחיים‬ ‫אפשר לעשות חושבים‪ ,‬אפשר לבדוק‪ ,‬צריך להסתכל מי המועמדים בצד שני‪ ,‬ועל פי זה‬ ‫לשפוט את הצעדים קדימה‪ .‬זה לא תהליך שייעשה בכל מחיר אם המשמעות תהיה הרס‬ ‫הנמלים‪ .‬צריך לזכור שבמתווה הפרטת הנמלים ועל פי החלטת הממשלה‪ ,‬המדינה תוכל‬ ‫למכור את מלוא אחזקותיה בנמל בעתיד כפי שהוחלט"‬ ‫לתת לכולם להתרגל‪ ,‬להבין‪ ,‬ליצור מנגנונים שיתאימו את ההכנסות‬ ‫וההוצאות לפי התעריף החדש על מנת שאף אחד לא ייפגע"‪.‬‬ ‫ אתה חושב שהרפורמה שהתקבלה תהיה טובה לספנות‬‫הישראלית?‬ ‫יגאל מאור‪" :‬תפקיד רספ"ן הוא לדאוג כי שוק הספנות הישראלי‬ ‫יצעד קדימה וזאת במסגרת הנחיות של ממשלת ישראל ושריה‪.‬‬ ‫כל תהליך של רפורמציה הוא תהליך בלתי אהוד ‪ -‬אנשים אוהבים‬ ‫להתבצר ולהישאר במצב הקודם שלהם‪ ,‬ואני מניח שזה קצת לא‬ ‫נוח לגורמים שונים כשבאים ומשנים את כל צורת העבודה אליה‬ ‫הם הורגלו‪ .‬קשה מאוד לבוא ולהגיד על תהליך אם הוא תהליך‬

‫‪14‬‬

‫מאי ‪2010‬‬

‫טוב בטרם החל‪ .‬ההערכה שלי שהרפורמה מכוונת וממלאת את‬ ‫המטרות שלשמן היא נוצרה‪ .‬נכון‪ ,‬זו כבר לא אותה רפורמה שהוצעה‬ ‫בהתחלה כי היא נמתחה בכל מיני פינות תוך יצירת מערכת קצת‬ ‫שונה מהמערכת המקורית‪ .‬זהו תהליך די ברור מבחינת האבולוציה‬ ‫שלה עם כל הצעה ובקשה‪ .‬אני חושב שנצטרך לבחון ולבקר את‬ ‫הרפורמה בראי הזמן‪ ,‬מה הדבר ייתן‪ ,‬ולפי דעתי באופן כללי‬ ‫הרפורמה מקרבת את השוק הנמלי ‪ -‬ספנותי בישראל למה שנהוג‬ ‫היום בעולם הרחב לעומת המערכת המאוד ייחודית שהיתה לנו עם‬ ‫התעריפים הישנים"‪.‬‬ ‫‪ -‬מה לגבי כל הטענות של אנשי הספנות המקצועיים? שנמל חיפה‬


‫יהפוך לנמל דייגים?‬ ‫מאור‪" :‬בהיבט התזונתי יהיה יתרון עסקי אם נמל חיפה יהפוך לנמל‬ ‫דייגים גדול‪ .‬לגופו של עניין‪ ,‬אני חושב שהתחזיות הן מעט מוגזמות‬ ‫בלשון המעטה‪ .‬גם אני רוצה שירות ישיר‪ ,‬יש לו הרבה יתרונות‪ ,‬אבל‬ ‫שירות הזנה היום זו כבר לא מילה גסה‪ .‬אנחנו יודעים שיש הרבה‬ ‫חברות גדולות שפועלות בשוק הישראלי להרבה שווקים מרכזיים‬ ‫ומשתמשות באוניות הזנה‪ .‬אוניות הזנה של היום זה כבר ‪4,000‬‬ ‫‪ TEU‬ו‪ ,TEU 5,000-‬ויכול להיות שלא מעט חברות ספנות תבחרנה‬ ‫בדפוס התפעול הזה‪ ,‬חשוב לזכור כי אוניות בגודל של ‪ 14‬אלף ‪TEU‬‬ ‫ואף יותר כמו גם קטנות יותר‪ ,‬צריכות באופן טבעי מסת מטען‬ ‫קריטית בכדי לפקוד נמל ולכן אוניה כזאת של חברת ספנות שלא‬ ‫תפעיל קו ייעודי לישראל תעדיף לפרוק חלק מאותם ‪ 14‬אלף ‪TEU‬‬ ‫במסוף ‪ SCCT‬בתעלת סואץ מזרח לדוגמה‪ .‬אני לא נכנס בהיבט זה‬ ‫לתחשיבים הכלכליים של חברות הספנות‪ .‬לגבי ההשלכה על ההזנה‬ ‫ ואני לא רוצה להיות מובן לא נכון – אני לא בעד אוניות הזנה‬‫בלבד – אבל הרעיון והלוגיקה העומדים מאחורי טיעון שכזה של‬ ‫'נמל דייגים' אומרים בעצם שהלקוחות ישלמו פחות‪ .‬מדוע? הרי סך‬ ‫כל ההכנסות ברפורמה מהפעילות הנמלית לא אמורות להשתנות‬ ‫ הנמלים לא מגדילים את הכנסותיהם – כלומר הלקוח הסופי או‬‫המכולה הממוצעת ‪ -‬וחייבים לדבר בהיבט זה על ממוצעים למרות‬ ‫שישנה בעייתיות בהיבט הממוצע – אמורים לשלם את אותו הסכום‬ ‫כפי שהיה לפני השינוי בתעריפים‪ .‬כלומר‪ ,‬אם בעל האונייה יבוא‬ ‫עם אוניה קטנה ויותר זולה מכיוון שלטענתו עלויות אוניית האם‬ ‫גבוהות מידי‪ ,‬המשמעות היא שבסך הכל העלות ללקוח הסופי‬ ‫תהיה פחותה ‪ -‬אם אכן נכונות טענות הגורסים כך"‪.‬‬ ‫ אם הנמלים יעבדו רק אם אוניות קטנות מדוע ההשקעה הגדולה‬‫ברציפים חדשים ועמוקים? זה לא עומד בסתירה לחזון התחרות מול‬ ‫נמלים אחרים במזה"ת?‬ ‫יגאל מאור‪" :‬בהיבט עומק הרציפים וגודלם‪ ,‬יש להתבונן על מגמת‬ ‫הגידול בממדי אוניות המכולות של היום והעתיד‪ .‬אם בעבר דיברנו‬ ‫על אוניית תכן באורך ‪ 250‬מטרים ושוקע של ‪ 12‬מטר כיום כבר‬ ‫מדובר על אוניות באורך ‪ 350‬מטרים ושוקע של ‪ 15‬מטרים ויותר‪ .‬יש‬ ‫צורך להיערך לממדים אלו על מנת לאפשר את יכולת התמודדות‬ ‫הנמלים עם אוניות העתיד ולא להגביל את יכולת התפעול וכפועל‬ ‫יוצא את עלויות התפעול בשל אופק תכנון מוגבל אשר אינו צופה את‬ ‫המגמה הברורה בשוק הספנות‪ .‬בנושא התחרות‪ ,‬צריך לבחון כבסיס‬ ‫לניתוח הנושא למי אנחנו יכולים לשמש כמרכז שטעון אזורי? אף‬ ‫חברת ספנות גלובלית כיום לא תהפוך נמל בישראל למרכז שטעון‬ ‫אזורי כאשר מחצית מהמטען שהיא אמורה לשטען אמור להגיע‬ ‫ללבנון ולסוריה‪ .‬אגב‪ ,‬זוהי אחת הסיבות מדוע לימסול לא הפכה‬ ‫למרכז שטעון אזורי‪ ,‬כי היא לא מסוגלת לשטען מטענים לתורכיה‪.‬‬ ‫אנחנו יכולים לשמש כמרכז שטעון אזורי לחברה שממילא לא הולכת‬ ‫למקומות האלה‪ ,‬כדוגמת חברת צים‪ .‬הטיעון של תחרות עם נמלים‬ ‫אחרים במזרח התיכון לא ברור לי כל כך אלא אם אנחנו מדברים על‬ ‫חזון של שלום עם כל אויבינו‪ .‬כרגע זה לא המצב‪ .‬אנחנו מדברים‬ ‫למשל על קווים לצפון אירופה או מערב ים תיכון – הרבה יותר קל‬ ‫לאוניות לעצור בטרמינלים של מצרים ולשטען את מטענן שם כי זו‬ ‫לא סטייה מהמסלול‪ .‬חיפה ואשדוד לא נמצאות על הציר של תעלת‬

‫עברנו לכתובת חדשה‬ ‫אבא אבן ‪ ,10‬בית אקרשטיין‪ ,‬הרצליה‬

‫הרצליה‬


‫סואץ ‪ -‬גיברלטר‪ .‬אני חושב שצריך לעשות‬ ‫ניתוח מקצועי של העניין הזה ולהבין את‬ ‫האינטרסים‪ .‬שמעתי שמישהו אומר שאנחנו‬ ‫מתחרים מול ביירות‪ ,‬טרטוס ולטקיה‬ ‫אבל אין לי מה להתייחס לאמירות האלה‪.‬‬ ‫צים כרגע נהנית מנמל שטעון טוב‪ ,‬יש לה‬ ‫יתרון כיום בנמל חיפה בו היא משתמשת‬ ‫השטעון האמיתית הגדולה היחידה‪ .‬זה‬ ‫יתרון משמעותי‪ .‬אם היא תבחר לדוגמא‬ ‫את ‪ SCCT‬היא תהיה שם זנב לאריות‪ .‬צים‬ ‫נהנית פה מתשומת לב ומרגישות אדירה‬ ‫של שני הנמלים כאחד ‪ -‬חיפה ואשדוד‪ .‬אני‬ ‫לא רואה שיש חברות בינלאומיות שבאות‬ ‫לפה עם כל אותן המגבלות ‪ -‬גם הגיאו‪-‬‬ ‫פוליטיות וגם מגבלות הסטייה והעלויות‬ ‫הנוספות – ובונות כאן את מרכז השטעון‬ ‫האזורי שלהן ללא מסת מטען מקומית‬ ‫קריטית‪ .‬צריך להסתכל על הטיעונים האלה‬ ‫גם בהיבט של הטווח הארוך אך גם בטווח‬ ‫הקצר ולהכניס טיעונים אלו לפרופורציות‬ ‫הנכונות‪ .‬נניח שבעתיד הקרוב ובאקלים‬ ‫של שלום תצוץ האפשרות בהיבט הביקוש‬ ‫והמקרה הפרטי של העברת מטענים דרך‬ ‫ישראל לתוך עיראק‪ .‬אני מאמין שבאותה‬ ‫נקודת הזמן תעשינה חברות הספנות‬ ‫את שיקוליהן‪ ,‬חברות הנמל תעשינה את‬ ‫שיקוליהן‪ ,‬ממשלת ישראל ורספ"ן תעשינה‬ ‫את שיקוליהן וכולם יתאחדו ביחד על מנת‬ ‫לקדם את העסקים האלה‪ .‬אני חושב שלבוא‬ ‫כרגע ולהכתיב מדיניות ודוקטורינות על‬ ‫דברים שאולי יהיו בעתיד זה לא מדויק ופוגע‬ ‫בלקוחות‪ .‬חייבים מצד אחד להביא בחשבון‬ ‫אפשרויות עתידיות מבורכות שכאלו אך גם‬ ‫להיות ריאליים ועם הרגליים על הקרקע"‪.‬‬

‫ההפרטה משפרת המצב‬ ‫בנמלים‬ ‫אנשי מקצוע רבים בעולם הספנות‬ ‫התנגדו בזמן המאבק נגד אישור הרפורמה‬ ‫בתעריפים לחיבור שעשו משרדי האוצר‬ ‫והתחבורה בין הרפורמה בתעריפים לבין‬ ‫הפרטת חברות הנמל‪ .‬לטענתם‪ ,‬לא צריך‬ ‫היה לקשור בין הדברים שכן חברות ��נמל‬ ‫יכלו להמשיך אל עבר תהליך ההנפקה גם עם‬ ‫שיטת התעריפים הישנה שהבטיחה לכולם‬ ‫אפס הפתעות עם שינוי שיטת החישובים‪.‬‬ ‫מאור‪ ,‬אשר עבד שנים רבות מטעם חברת‬

‫‪16‬‬

‫מאי ‪2010‬‬

‫צים וזכה להכיר את פעילותם של נמלים‬ ‫ברחבי העולם‪ ,‬למד מקרוב שיטות הפעלות‬ ‫הנמלים על כל חסרונותיהן ויתרונותיהן ואת‬ ‫הידע הזה הוא הביא לתפקידו ברספ"ן‪.‬‬ ‫ מדוע לדעתך מדינת ישראל מעוניינת‬‫להפריט את חברות הנמל? הרי מדובר בנכס‬ ‫אסטרטגי שגם מניב רווחים‪.‬‬ ‫יגאל מאור‪" :‬אני חושב שבכל העולם הוכח‬ ‫כי ההפרטה משפרת את המצב והתחרות‬ ‫בנמלים‪ .‬לכל אלה הטוענים כי אסור לוותר‬ ‫על האחיזה הממשלתית בנמלים אני מציע‬ ‫לסובב את העיניים ולהביט על נמל המכולות‬ ‫בעקבה‪ ,‬במי מפעיל את נמל עקבה ואיך הוא‬ ‫פועל וכמובן בתוצאות‪ .‬מדובר על חברה זרה‪,‬‬ ‫מפעיל זר‪ ,‬משקיע זר‪ ,‬שמתמחה במקצוע‬ ‫הזה‪ ,‬ומדובר בנמל היחיד שיש לירדן‪,‬‬ ‫והטרמינל עולה ופורח ביעילותו ותפוקתו‪.‬‬ ‫“נמלים זה באמת מקום אסטרטגי‪ ,‬אבל‬ ‫הנכס נשאר בשליטה מלאה של ממשלת‬ ‫ישראל לפחות ל‪ 11-‬השנים הקרובות‬ ‫אחרי ההפרטה‪ .‬הרי על פי המתווה הקיים‬ ‫בשלב הראשון מופרטים ‪ ,15%‬לאחר מכן‬ ‫‪ ,34%‬ולאחר מכן ישנה תקופת המתנה בה‬ ‫ממתינים ומעריכים את הצעדים הבאים‪.‬‬ ‫מדינת ישראל גם טרחה ב'צו האינטרסים‬ ‫החיוניים' להבטיח שתהיה אחיזה ישראלית‬ ‫בכל מיזם פרטי אם יקום גם אחרי ההפרטה‪.‬‬ ‫צריך לתת לשוק החופשי והתחרותי לעשות‬

‫את מה שהוא רוצה ויודע‪ ,‬וליצור מנגנונים‬ ‫שיבטיחו את אותה אחיזה לגבי הנושאים‬ ‫האסטרטגיים‪ /‬ביטחוניים‪ /‬כלכליות שיישארו‬ ‫מעוגנים בכל חוזה‪ ,‬כפי שזה קורה בכל‬ ‫העולם וכמובן לוודא ולהבטיח את זכויות‬ ‫העובדים בכל תסריט עתידי"‪.‬‬ ‫ האם באמת יכולה להיות תחרות בין נמלי‬‫חיפה ואשדוד? הרי יש חלוקה גיאוגרפית‬ ‫ברורה של האזורים שהם משרתים‪.‬‬ ‫"התחרות בין הנמלים כבר כאן‪ ,‬והיא‬ ‫מתבטאת במספר דרכים‪ .‬בעבר בעצם לא‬ ‫היתה תחרות‪ .‬היו מחירים לפי חוברת‬ ‫התעריפים הישנה ותו לא‪ ,‬אבל עכשיו יש‬ ‫מנגינות חדשות‪ .‬כל נמל מקים כיום אגף‬ ‫שיווק – גם אשדוד וגם חיפה – ומשקיע בו‬ ‫מחשבה ומשאבים‪ ,‬ממנים סמנכ"ל לנושא‬ ‫שהינו חלק מהנהלות הנמלים‪ ,‬וזה מראה‬ ‫את החשיבות העצומה שהנמלים נותנים‬ ‫לנושא הזה‪ ,‬הן במובן של לדבר עם חברות‬ ‫הספנות והן עם הלקוחות הסופיים – יש‬ ‫את ההתבוננות וההקשבה לצרכים של‬ ‫כלל המשתמשים‪ .‬נתוני הבסיס במשוואה‬ ‫השתנו בגלל המגמה השיווקית החדשה‬ ‫בנמלים ואני מוריד את הכובע בפני‬ ‫הנהלות הנמלים – שניהם הגיעו לתפיסה‬ ‫שיווקית המאפיינת תעשיות בשוק הפרטי‬ ‫והלקוחות הסופיים נהנים‪ .‬גם הלקוחות‬ ‫לוקחים בחשבון את נושא התחרות והנושא‬


‫"כל תהליך של רפורמציה הוא תהליך בלתי אהוד‬ ‫ אנשים אוהבים להתבצר ולהישאר במצב הקודם‬‫שלהם‪ ,‬ואני מניח שזה קצת לא נוח לגורמים שונים‬ ‫כשבאים ומשנים את כל צורת העבודה אליה הם‬ ‫הורגלו‪ .‬קשה מאוד לבוא ולהגיד על תהליך אם הוא‬ ‫תהליך טוב בטרם החל‪ .‬ההערכה שלי שהרפורמה‬ ‫מכוונת וממלאת את המטרות שלשמן היא נוצרה"‬ ‫"אף חברת ספנות גלובלית כיום לא תהפוך נמל‬ ‫בישראל למרכז שטעון אזורי כאשר מחצית מהמטען‬ ‫שהיא אמורה לשטען אמור להגיע ללבנון ולסוריה‪.‬‬ ‫הטיעון של תחרות עם נמלים אחרים במזרח התיכון‬ ‫לא ברור לי כל כך אלא אם אנחנו מדברים על חזון של‬ ‫שלום עם כל אויבינו‪ .‬כרגע זה לא המצב"‬ ‫השיווקי ויש כאלה שמתעקשים בפני חברות‬ ‫הספנות לפרוק סחורה בנמל מסוים‪ ,‬חברות‬ ‫הספנות משנות את הדפוס המסורתי שלהן‬ ‫של פקידה בנמל אחד ופוקדות גם נמל‬ ‫שני – די אם נזכיר את צים עם הקו שלה‬ ‫מהמזרח הרחוק שהחליטה שהיא פוקדת‬ ‫גם את אשדוד‪ .‬התחרות מגיעה למסופים‬ ‫העורפיים‪ ,‬לנמלים‪ ,‬לחברות הספנות ובין‬ ‫הלקוחות הסופיים עצמם על כיס הצרכן‪.‬‬ ‫לפני שנתיים‪-‬שלוש הדברים האלו היו בלתי‬ ‫נתפשים והיום הם קורים בעליל‪.‬‬ ‫“אני יודע על לקוחות שמחליפים כיום חברות‬ ‫ספנות בגלל שהשירות הניתן להם לא תואם‬ ‫את התנאים המוצעים להם בנמלים עצמם‪.‬‬ ‫אני לא חושב שנושא המרחקים רלוונטי כל‬ ‫כך‪ .‬טווח המרחקים בין הנמלים בישראל הוא‬ ‫כמו שני טרמינלים שנמצאים אחד ליד השני‬ ‫במושגים בינלאומיים‪ .‬בגלל העובדה הזאת‬ ‫כל אחד צריך להילחם על נתח השוק שלו‬ ‫בשביל להתקיים עסקית‪ ,‬וזה מה שאנחנו‬ ‫רואים פה‪ .‬כל נמל יכול לפעול במסגרת‬ ‫המחיר המירבי – לבדוק כל לקוח‪ ,‬לתפור לו‬ ‫את החליפה שלו‪ ,‬לראות איפה הוא עוזר לו‬ ‫בשביל להיות אטרקטיבי יותר‪ .‬ואז הלקוח‬ ‫לעיתים מחליט שהוא הולך לנמל בהחלטה‬ ‫שנראית כלפי חוץ כחסרת כל היגיון‪ .‬נוצרו‬ ‫כאן גורמים יוצרי תחרות ממדרגה ראשונה‪.‬‬ ‫להערכתי יש פה מספר אלמנטים שפועלים‬

‫ביחד כאשר כל אחד רוצה את הלקוח‪.‬‬ ‫אסור לשכוח שתחרות יוצרת נפגעים‪ .‬כמו‬ ‫שאומרים 'הטובים שורדים' ומי שלא מצליח‬ ‫להסתגל ולמצוא ערך מוסף לשירותים‬ ‫שהוא נותן לא ישרוד‪ .‬לכן‪ ,‬בהרבה תחומים‬ ‫שונים‪ ,‬שומעים עכשיו טרוניות של אנשים‬ ‫החוששים מפני ההתמודדות עם המציאות‬ ‫החדשה הזאת‪ ,‬וחשוב כרגע לבחון איך‬ ‫להוציא את המתוק מהעז"‪.‬‬ ‫ איך מתקדמת ההפרטה בנמל אילת?‬‫יגאל מאור‪" :‬הנקודה המשמעותית בנושא‬ ‫הפרטת נמל אילת היא שהנמל הינו נכס‬ ‫אסטרטגי ומדינת ישראל לא תיתן לגורמים‬ ‫העשויים להוות גורמים עוינים להשתלט על‬ ‫הנמל ולפגוע בצורכי המדינה בהיבט הנמלי‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬אסור לשכוח כי נמל אילת‬ ‫הוא נמל מאוד בעייתי במובן של ספנות‬ ‫המכולות‪ .‬זה נכון שבשוק יבוא המכוניות‬ ‫לנמל אילת יש לאילת יתרון גדול‪ .‬המכוניות‬ ‫כרגע מגיעות מהמזרח הרחוק‪ ,‬וסביר להניח‬ ‫שזה יימשך גם בעתיד‪ ,‬אבל אם מחר בבוקר‬ ‫תהיה נדידה של ייצור מכוניות למקום אחר‬ ‫יכול להיות שנמל אילת יאבד את הבסיס‬ ‫האיתן שהוא נשען עליו כרגע‪ .‬לא כך בשוק‬ ‫המכולות‪ ,‬אם רוצים לפתח את אילת בהיבט‬ ‫זה‪ ,‬ואני יודע שנמל אילת מאוד מעוניין בו‪,‬‬ ‫יכול להיות שהאופציה בסגנון זו הקיימת‬ ‫בנמל המכולות של עקבה יכולה ותתאים‬

‫לנמל אילת‪ :‬להביא מפעיל שהוא מקצוען‬ ‫בתחום‪ ,‬מפעיל בעל קשרים ומוניטין מוכחים‬ ‫בחברות ספנות שתחלטנה שהן מפנות קווי‬ ‫מכולות שלהן דרך נמל אילת ולתת לנמל‬ ‫לצמוח ואז השמים הם הגבול‪.‬‬ ‫“חשוב להביא מישהו שיפעיל את הנמל‬ ‫בצורה מקצועית‪ ,‬שיש לקווי ספנות כאלו‬ ‫ואחרים קשרים עסקיים ומחויבות אליו‪ .‬עם‬ ‫כל הכבוד לנמל אילת אין כיום אף חברת‬ ‫ספנות מכולות אחת שמחויבת אליו‪ ,‬וראינו‬ ‫מה קרה שם עם חברת צים שנטשה את הנמל‬ ‫משיקוליה העסקיים‪ .‬אני רואה בהפרטה‬ ‫של חברת נמל אילת מנוף אדיר לפיתוח‬ ‫נמל אילת גם כולל תוכניות עתידיות וחזון‬ ‫פיתוחו של נמל אילת כשער דרומי למטעני‬ ‫המזרח הרחוק"‪.‬‬ ‫ מדוע חברה זרה תרצה לרכוש ‪ 15%‬מחברת‬‫נמל? היא לא תעדיף להיכנס כשותפה‬ ‫דומיננטית עם יותר מ‪ 50%-‬מהון המניות?‬ ‫יגאל מאור‪" :‬בשלב הראשון אפשר להסתכל‬ ‫על זה כרווח כספי‪ .‬זה נכון שב‪ 15%-‬עדיין‬ ‫אין לה שליטה ויכולת להכתיב כל שהיא‬ ‫רוצה – אבל יכול להיות שעם אחוזים גבוהים‬ ‫יותר בעתיד יהיה לה מושב בדירקטוריון של‬ ‫החברה‪ ,‬היא תוכל להשפיע על השקעות‪,‬‬ ‫היא תוכל להשפיע על אסטרטגיות ועל‬ ‫כל מיני נושאים ויכול להיות שבשביל זה‬ ‫שווה לה להיכנס‪ 15% .‬זה דריסת רגל‪ ,‬זו‬ ‫השתתפות בחלק מרווחי הנמל – ישנם‬ ‫הרבה היבטים לרכישת מניות‪ .‬צריך לזכור‬ ‫שגם לעובדים יש נתח מסוים מהאחוזים‬ ‫האלה וצריך להסתכל על כל הדברים האלה‬ ‫ביחד‪ .‬כרגע יש מתווה מסוים שמעוגן‬ ‫בהחלטות ממשלה‪.‬‬ ‫“כמו כל דבר בחיים אפשר לעשות חושבים‪,‬‬ ‫אפשר לבדוק‪ ,‬צריך להסתכל מי המועמדים‬ ‫בצד שני‪ ,‬ועל פי זה לשפוט את הצעדים‬ ‫קדימה‪ .‬זה לא תהליך שייעשה בכל מחיר‬ ‫אם המשמעות תהיה הרס הנמלים‪.‬‬ ‫“צריך לזכור שבמתווה הפרטת הנמלים ועל‬ ‫פי החלטת הממשלה‪ ,‬המדינה תוכל למכור‬ ‫את מלוא אחזקותיה בנמל בעתיד כפי‬ ‫שהוחלט‪ .‬אני חושב שעם המהלכים האלה‬ ‫ובתוואי שהוכתב בהחלטת הממשלה‪,‬‬ ‫אפשר באמת להביא את הסקטור הנמלי‬ ‫במדינת ישראל לפריצה משמעותית קדימה‬ ‫לטובת כלל בעלי העניין בתעשיית הספנות‬ ‫והנמלים"‪0 .‬‬

‫‪17‬‬


‫בחברה‬

‫ק‬

‫טובה‬

‫בלתה של ישראל לארגון לפיתוח‬ ‫ושיתוף פעולה כלכלי זכתה לתגובות‬ ‫נלהבות מכלל העוסקים במגזר העסקי‬ ‫והכלכלי בישראל‪ .‬ראש הממשלה בנימין‬ ‫נתניהו הגיב לבשורה המשמחת שהתקבלה‬ ‫ב‪ 10-‬במאי ואמר כי "זהו יום ברכה ובשורה‬ ‫לכלכלת ישראל‪ .‬ישראל הצטרפה למועדון‬ ‫העילית של כלכלות העולם‪ ,‬ה‪.OECD-‬‬ ‫להצטרפות ישראל ל‪ OECD-‬יש חשיבות‬ ‫אסטרטגית לתהליך מיצוב הכלכלה‬ ‫הישראלית ככלכלה מפותחת ומתקדמת‪,‬‬ ‫ולמשיכת השקעות בינלאומיות אליה"‪.‬‬ ‫נתניהו הוסיף כי להצטרפות לארגון ישנם‬ ‫שלושה יתרונות מרכזיים שהם‪ :‬קבלת‬ ‫תואר‪ ,‬הצבת סטנדרטים עולמיים שיש‬ ‫לעמוד בהם‪ ,‬וכן פתיחת אפיקי השקעה‬ ‫שהיו סגורים בפני מדינת ישראל קודם לכן‬ ‫בהם קרנות השקעה שחייבות להשקיע‬ ‫בכלכלות מפותחות‪.‬‬ ‫נציין כי ארגון ה‪ OECD-‬הינו זירה חשובה‬ ‫מבחינת קביעת מדיניות וסטנדרטים אחידים‬ ‫במדינות חברתית וכלכלית‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬זהו גם‬ ‫פורום לשיתוף במידע‪ ,‬ניתוח מעמיק וזיהוי‬ ‫"פרקטיקות טובות" במדיניות‪ .‬הנגישות‬ ‫למידע ‪ -‬השתתפות בוועדות השונות של‬ ‫הארגון ‪ -‬מובילה ליצירת קשרי עבודה בין‬ ‫אנשי מקצוע בתחומים שונים‪ ,‬להחלפת‬ ‫דעות ומידע ולאפשרות ללמוד מניסיונם של‬ ‫אחרים‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬ישראל תיכלל מעתה‬

‫‪18‬‬

‫מאי ‪2010‬‬

‫בכל המחקרים ההשוואתיים של הארגון‪,‬‬ ‫הניתוחים הכלכליים והחברתיים‪ ,‬הנערכים‬ ‫על ידי מחלקת המחקר של הארגון‪ .‬אלה‬ ‫יהוו מקור אינפורמציה נוסף על המשק‬ ‫הישראלי וישמשו כלי לניתוח ולבקרה‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬ה‪ benchmarking-‬הוא כלי מדיניות‬ ‫ממעלה ראשונה‪ .‬כלומר‪ ,‬גם בתחומים בהם‬ ‫אין ל‪' OECD-‬כלים משפטיים' עם דרישות‬ ‫מוגדרות ומחמירות‪ ,‬יש לדבר משמעות‪.‬‬ ‫כמו שאמר מזכ"ל הארגון‪ ,‬אנחל גוריה‪,‬‬ ‫בביקורו בישראל בינואר השנה‪ ,‬לטובת‬ ‫השקה של שני דו"חות על ישראל בנושא‬ ‫מדיניות מאקרו‪-‬כלכלית ומדיניות עבודה‬ ‫ורווחה‪" :‬ה‪ OECD-‬מציב בפני ישראל מראה‪ .‬זו‬ ‫ההחלטה שלכם מה לעשות איתה"‪.‬‬ ‫נזכיר כי מליאת הארג��ן לפיתוח ושיתוף‬ ‫פעולה כלכלי (‪ )OECD‬קיימה ב‪ 10-‬במאי‬ ‫דיון מיוחד בפריז‪ ,‬במסגרתו הצביעו ‪30‬‬ ‫חברות הארגון פה אחד בעד קבלתה של‬ ‫ישראל לארגון‪ .‬באותה הצבעה הצטרפו‬ ‫לארגון שתי מדינות נוספות שהיו אף הן‬ ‫בתהליכי מועמדות והן אסטוניה וסלובניה‪.‬‬ ‫צ'ילה התקבלה מוקדם יותר השנה כחברה‬ ‫בארגון‪ ,‬ומגעים עדיין מתקיימים עם מדינות‬ ‫כמו רוסיה‪ ,‬סין‪ ,‬ברזיל‪ ,‬הודו‪ ,‬אינדונזיה ודרום‬ ‫אפריקה‪.‬‬ ‫הזמנה זו מגדילה את הארגון המונה כיום‬ ‫‪ 31‬מדינות (צ'ילה התקבלה לארגון מוקדם‬ ‫יותר השנה) ל‪ 34-‬מדינות החברות בארגון‬

‫חברות ב‪OECD-‬‬

‫משמעה עמידה‬ ‫בסטנדרטים גבוהים‬ ‫בכל הנוגע למדיניות‬ ‫ובפרט רגולציה ברמה‬ ‫גבוהה ויכולות הגופים‬ ‫הרגולטורים השונים‪,‬‬ ‫כמו גם גישה למקורות‬ ‫מידע והשתתפות‬ ‫בכל המחקרים‬ ‫ההשוואתיים‪,‬‬ ‫והניתוחים הכלכליים‬ ‫והחברתיים של הארגון‬ ‫מאת מירב רונן‬ ‫המכובד והיוקרתי‪ .‬טקס הצטרפות לארגון‬ ‫בראשות סילביו ברלוסקוני‪ ,‬ראש ממשלת‬ ‫איטליה‪ ,‬יתקיים ב‪ 27-‬במאי בפריז ובו‬ ‫ישתתפו השרים וראשי ממשלות של‬ ‫המדינות החברות‪ .‬את ישראל ייצג ראש‬ ‫הממשלה בנימין נתניהו‪ ,‬שר האוצר יובל‬ ‫שטייניץ‪ ,‬שר החוץ אביגדור ליברמן ושר‬ ‫התמ"ת בנימין בן אליעזר‪.‬‬ ‫ב‪ 29-‬ביוני צפוי להגיע ארצה מזכ"ל הארגון‪,‬‬ ‫אנחל גוריה‪ ,‬לצורך חתימת ההסכמים על‬ ‫ידיו ועל ידי ראש הממשלה נתניהו‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬החל מסוף מאי‪ ,‬רשאית ישראל לשלוח‬ ‫נציגים לכל ועדת הארגון והחל מסוף יוני‬ ‫היא גם יכולה להצביע ולהשתתף בהחלטות‬ ‫שלוקח הארגון‪.‬‬ ‫"אסטוניה‪ ,‬ישראל וסלובניה‪ ,‬ביחד עם צ'ילה‬ ‫שתיהפך בקרוב מאוד לחברה בארגון‪ ,‬יתרמו‬ ‫לארגון פלורליסטי ופתוח יותר‪ ,‬אשר יתרום‬ ‫יותר ויותר לארכיטקטורה של הכלכלה‬ ‫הגלובלית"‪ ,‬אמר גוריה בהודעה שיצאה‬ ‫מטעם הארגון עם קבלת ישראל כחברה‪.‬‬ ‫"פרק חדש זה בהיסטוריה של הארגון‪,‬‬


‫אנחל גוריה‪ ,‬מזכ”ל ה‪ oecd-‬ביום‬ ‫ההצבעה על קבלת ישראל לארגון‬

‫מאששת את הייעוד שלנו כקבוצת המדינות‬ ‫שמחפשות תשובות עבור האתגרים‬ ‫הגלובליים ומכוננים סטנדרטים במגוון‬ ‫תחומים כגון השמירה על איכות הסביבה‪,‬‬ ‫הסחר‪ ,‬החדשנות והנושאים החברתיים"‪.‬‬ ‫נציין כי תהליך כניסתה של ישראל לארגון‬ ‫היוקרתי המאגד בתוכו דמוקרטיות‬ ‫מפותחות בעלות הכנסה ממוצעת גבוהה‬ ‫החל בנובמבר ‪ .2007‬הוועדות השונות‬ ‫בארגון העלו מספר נושאים טכניים לשיפור‬ ‫כגון נושא קניין רוחני‪ ,‬שוחד במדינות זרות‬ ‫בנוגע לתעשיות ההגנה שישראל מייצאת‬ ‫לעולם‪ ,‬וכן נושא הגדרת תוצרת ישראל‬ ‫שמגיעה מהשטחים הכבושים‪ .‬אך הנושאים‬ ‫הללו נפתרו לשביעות רצונן של כל ‪30‬‬ ‫המדינות שכבר חברות בארגון‪.‬‬ ‫במהלך תקופה של שלוש שנים בהן נעשו‬ ‫מגעים בלתי פוסקים בין המדינות לארגון‪,‬‬ ‫נבחנו המדינות המועמדות לחברות‬ ‫באמצעות ‪ 18‬ועדות שונות בהתאם‬ ‫לסטנדרטים הנדרשים ממדינות החברות‬ ‫בארגון‪" .‬כל המדינות נענו להמלצות ועדות‬ ‫הארגון בנושאים חשובים‪ ,‬והשיחות היו‬ ‫יעילות ופתוחות" ציין מר גוריה‪" .‬תהליך‬ ‫הקבלה לארגון גרם לשינויים אמיתיים‬ ‫במדיניות ולרפורמות בקרב כל המדינות‬ ‫המועמדות לחברות בארגון‪ .‬עם קבלתן‬ ‫של המדינות לארגון‪ ,‬תהליך השינוי ימשיך‬ ‫להתרחש"‪.‬‬ ‫בהודעה רשמית שהוציא הארגון עם פרסום‬ ‫ההחלטה לקבל את ישראל לחברות בארגון‪,‬‬ ‫צוין כי היכולות הבולטות של ישראל בתחום‬ ‫הטכנולוגיה והמדע הניבו תוצאות מרשימות‬ ‫בקנה מידה גלובלי‪ ,‬וכי יש לשער כי המדינות‬ ‫האחרות החברות בארגון ‪ OECD‬יפיקו תועלת‬ ‫מהניסיון שיש לחברות החדשות בארגון‬ ‫להציע‪.‬‬ ‫התגובות בישראל עם קבלת ההודעה על‬ ‫אישור חברותה של ישראל בארגון היו‬ ‫נלהבות‪ .‬שר התמ"ת בנימין בן אליעזר‪,‬‬ ‫התייחס לקבלת ישראל ל‪ ,OECD-‬ואמר כי‬ ‫"הכניסה של ישראל כחברה בארגון מסמלת‬ ‫את מעברה של ישראל כמדינה מפותחת‬ ‫בשורה ראשונה של המדינות המערביות‬ ‫המתקדמות‪ .‬ההצטרפות תביא נהלים‬ ‫וסטנדרטים בינ"ל מתקדמים שיוטמעו בתוך‬ ‫שדרות הציבוריות בישראל"‪.‬‬ ‫גם אוריאל לין‪ ,‬נשיא איגוד לשכות המסחר‪,‬‬

‫משמאל‪ :‬השרים פרופ’ אבישי ברוורמן‪,‬‬ ‫בנימין בן אליעזר‪ ,‬ויצחק הרצוג‬ ‫משתתפים בדיוני המשלחת הישראלית‬ ‫בוועדת הצרכנות של הארגון‬

‫בירך על החלטת מועצת ה‪ OECD-‬לצרף את‬ ‫ישראל לארגון‪" .‬אין ספק כי חברות מלאה‬ ‫של ישראל בארגון תקנה לה מעמד כלכלי‬ ‫הדומה לזה של המדינות המפותחות בעולם‪.‬‬ ‫הצטרפות ישראל לארגון ה‪ OECD-‬מחזקת את‬ ‫מעמדה הכלכלי של ישראל בעולם ומקרינה‬ ‫על עוצמתה הכלכלית‪ .‬ההצטרפות תתרום‬ ‫להפחתת רמת דירוג הסיכון של המדינה‪,‬‬ ‫תביא לשיפור בדירוג האשראי של המדינה‬ ‫דבר שיתרום להוזלת העלויות של גיוסי הון‬ ‫על ידי הממשלה ועל ידי חברות פרטיות‬ ‫ולגידול בהשקעות"‪.‬‬ ‫לין הוסיף כי הצטרפות ישראל לארגון‬ ‫תאלץ את ישראל לעבור תהליך התייעלות‬ ‫מאד חשוב בכל הקשור לתפקודו של המגזר‬

‫הציבורי‪" .‬הצטרפות ישראל לארגון תחזק‬ ‫את המחויבות שלה לעקרונות של שוק‬ ‫חופשי‪ ,‬תוך כדי צמצום הביורוקרטיה‪ ,‬חיזוק‬ ‫ושמירה על עקרונות קניין רוחני ולפיכך‬ ‫עשויה לזרז את התאמת המשק הישראלי‬ ‫לסטנדרטים בינלאומיים‪".‬‬ ‫גם שרגא ברוש‪ ,‬נשיא התאחדות התעשיינים‪,‬‬ ‫הגיב לבשורה המשמחת וציין כי "הצטרפות‬ ‫לארגון ה‪ OECD-‬מהווה 'חותמת איכות'‬ ‫לכלכלת ישראל וכניסה למועדון היוקרתי‬ ‫של המדינות המפותחות‪ .‬מעבר ליוקרה‪,‬‬ ‫הצטרפות ישראל לארגון תביא לעידוד‬ ‫השקעות זרות ולחיזוק הכלכלה הישראלית‪,‬‬ ‫תשפר את דירוג האשראי של ישראל‪,‬‬ ‫ותפתח אפיקים חדשים של הדברות עם‬

‫‪19‬‬


‫שר התמ”ת בן אליעזר משתתף בדיון בוועדת‬ ‫הארגון בפריז בחודש אוקטובר האחרון‬

‫צילום‪ :‬ששון תירם‬

‫מדינות אחרות"‪.‬‬ ‫"חברות‬ ‫לדבריו‪,‬‬ ‫תסייע לישראל לעשות קפיצת מדרגה‬ ‫איכותית במונחים של מדיניות ציבורית ומודרניזציה של המדינה‪.‬‬ ‫כחברה בארגון היוקרתי‪ ,‬תעבוד ישראל תעבוד יחד עם הכלכלות‬ ‫המתקדמות בעולם בחיפוש פתרונות לאתגרים הכלכליים‪,‬‬ ‫החברתיים‪ ,‬סביבתיים ואחרים"‪.‬‬ ‫לדברי שר התמ"ת בן אליעזר‪ ,‬משרד התמ"ת צופה כי להצטרפות‬ ‫ישראל לארגון תהיה השפעה חיובית משמעותית על המשק‬ ‫הישראלי‪" .‬מדובר במועדון יוקרתי שהחברות בו תביא להכרה‬ ‫בינלאומית בחוסנה הכלכלי של מדינת ישראל‪ .‬ידוע כי קרנות‬ ‫השקעה מסוימות‪ ,‬למשל בתחום החיסכון הפנסיוני בארה"ב‪,‬‬ ‫מתחשבות בהיותה של מדינה חברת ה‪ OECD-‬בשיקולי ההשקעה‬ ‫שלהם"‪.‬‬ ‫שר התמ"ת בן אליעזר הוסיף ואמר כי משרד התמ"ת נטל חלק‬ ‫מרכזי בהליך ההצטרפות של ישראל ל‪ OECD-‬והוביל את עבודת‬ ‫המטה הבינמשרדית אל מול שש ועדות ה‪( OECD-‬מתוך ‪ 18‬ועדות‬ ‫סך הכל) אשר בחנו את התאמתה של ישראל לדרישות הארגון ‪-‬‬ ‫בתחומי העבודה והרווחה‪ ,‬הסחר ואשראי סחר חוץ‪ ,‬ההשקעות‪,‬‬ ‫מדע וטכנולוגיה‪ ,‬מדיניות הצרכנות‪ ,‬כימיקלים (בשיתוף עם משרד‬ ‫הגנת הסביבה)‪ ,‬והתחרות (באמצעות הרשות להגבלים עסקיים)‪.‬‬ ‫שר התמ"ת ציין כי משרדו השקיע מאמצים רבים במהלך שלוש‬ ‫השנים האחרונות‪ ,‬בהכנת סקירות על תחומים מקצועיים שונים‪,‬‬ ‫ניירות עמדה‪ ,‬אירוח של משלחות בדיקה מקצועיות מה‪ ,OECD-‬תאום‬ ‫עם 'שותפי העניין' במשרדי ממשלה אחרים ובחברה האזרחית וכן‬ ‫קידום הנושאים והצגתם בוועדות הארגון‪.‬‬ ‫"החברות היא מנוף לרפורמות כלכליות" הוסיף בן אליעזר‪" .‬אני‬ ‫הובלתי את המשלחת הישראלית לשימוע בוועדת העבודה והרווחה‬ ‫ב‪OECD-‬‬

‫‪20‬‬

‫מאי ‪2010‬‬

‫ה‪OECD-‬‬

‫‪Organisation for economic cooperation and development‬‬ ‫הארגון למדינות מפותחות‬ ‫שנת הקמה‪1961 :‬‬ ‫מיקום‪ :‬פריז‪ ,‬צרפת‬ ‫חברות ‪ 31 :‬מדינות‬ ‫תקציב שנתי (‪ 320 :)2009‬מיליון יורו‬ ‫פרסומים‪ 250 :‬פרסומים בשנה‬ ‫מטרות הארגון‪ :‬תמיכה בגידול מתמיד בכלכלה‪ ,‬גידול‬ ‫בתעסוקה‪ ,‬העלאת תנאי המחייה‪ ,‬שמירה על יציבות‬ ‫כלכלית‪ ,‬סיוע בכלכלתן של מדינות אחרות‪ ,‬תרומה לגידול‬ ‫בסחר העולמי‬ ‫‪ 31‬חברות הארגון הן‪ :‬אוסטרליה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬קנדה‪,‬‬ ‫צ’ילה‪ ,‬צ’כיה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬פינלנד‪ ,‬צרפת‪ ,‬גרמניה‪ ,‬יוון‪ ,‬הונגריה‪,‬‬ ‫איסלנד‪ ,‬אירלנד‪ ,‬איטליה‪ ,‬יפן‪ ,‬קוריאה‪ ,‬לוקסמבורג‪,‬‬ ‫מקסיקו‪ ,‬סלובקיה‪ ,‬הולנד‪ ,‬ניו זילנד‪ ,‬נורווגיה‪ ,‬פולין‪,‬‬ ‫פורטוגל‪ ,‬ספרד‪ ,‬שבדיה‪ ,‬שוויץ‪ ,‬טורקיה‪ ,‬בריטניה‪ ,‬ארה”ב‪.‬‬


‫מזכ"ל הארגון‪ ,‬אנחל גוריה‪ ,‬אמר בביקורו‬ ‫בישראל בינואר השנה בעת השקת שני‬ ‫דו"חות על ישראל בנושא מדיניות מאקרו‪-‬‬ ‫כלכלית ומדיניות עבודה ורווחה‪" :‬ה‪OECD-‬‬ ‫מציב בפני ישראל מראה‪ .‬זו ההחלטה‬ ‫שלכם מה לעשות איתה”‬ ‫באוקטובר ‪ ,2009‬וכבר התחלתי לפעול ליישום המלצות דו"ח הוועדה‬ ‫על ישראל ולהקים ועדה ציבורית בין משרדית לבחינת מדיניות‬ ‫התעסוקה בישראל‪ .‬בוועדה חברים ארגוני העובדים והמעבידים‬ ‫וכן גופים מקצועיים כגון בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה‪.‬‬ ‫יישום ההמלצות יביא באופן הדרגתי לגידול משמעותי בהוצאה‬ ‫הממשלתית על ‪ Active Labour Market Programmes‬וזאת לאור הקשר‬ ‫החזק שקיים בין תעסוקה לבין צמצום העוני‪ .‬אנו צופים שפעולות‬ ‫אלה יצמצמו במידה ניכרת את העוני ואת אי השוויון שכידוע‬ ‫ממוקדים בעיקר באוכלוסיות שיעור ההשתתפות שלהן בשוק‬ ‫העבודה נמוך"‪.‬‬ ‫מנכ"ל משרד התמ"ת‪ ,‬שרון קדמי‪ ,‬התייחס אף הוא לקבלתה של‬ ‫ישראל לארגון‪ ,‬וציין כי המשמעות הפיננסית של הצטרפות ל‪OECD-‬‬ ‫עשויה להיות באמצעות השפעה עקיפה על דירוג האשראי של‬ ‫ישראל ‪ -‬קרי הממשלה עשויה לגייס כספים או למחזר הלוואות‬ ‫קיימות בשוק הפיננסי העולמי‪ ,‬בריביות נמוכות יותר ‪ -‬חסכון‬ ‫העשוי באופן תיאורטי להגיע ל‪ 100-‬מיליון דולר בשנה‪ .‬ההשפעה‬ ‫הזאת עשויה גם לחלחל להלוואות‪ ,‬שהסקטור העסקי הישראלי‬ ‫לוקח בחו"ל‪.‬‬ ‫קדמי הוסיף עוד כי הקיץ ישלח משרד התמ"ת נציג כלכלי שיגובה‬ ‫בצוות מקומי וכי הוא צופה כי בעקבות הצטרפות לארגון תארח‬ ‫ישראל מפגשים של חברות הארגון ברמה של מומחים ומדינאים‬ ‫בוועדות ובנושאים שונים ומגוונים‪ .‬עוד ציין קדמי כי אותן מדינות‬ ‫המשתוקקות להצטרף לארגון כגון רוסיה ובעתיד נוספות יצטרכו‬ ‫לחזר גם אחרי ישראל‪.‬‬ ‫בועז הירש‪ ,‬ראש מינהל סחר חוץ בתמ"ת‪ ,‬מציין כי חברות ב‪OECD-‬‬ ���משמעה גם עמידה בסטנדרטים גבוהים בכל הנוגע למדיניות ובפרט‬ ‫רגולציה ברמה גבוהה ויכולות הגופים הרגולטורים השונים‪ ,‬דבר אשר‬ ‫הינו בעל חשיבות רבה לחברות זרות אשר בוחנות השקעה בארץ‪.‬‬ ‫הפיקוח והביקורת המתמדת (באמצעות סקרים ו‪)peer reviews -‬‬ ‫במסגרת ועדות הארגון השונות‪ ,‬יש בה משום תמריץ לשמירה על‬ ‫מדיניות מאקרו כלכלית מאוזנת ויציבה‪ .‬הדבר יעודד חברות זרות‬ ‫לבוא ולהשקיע בארץ‪.‬‬ ‫תחום בולט נוסף של השפעה על המשק הינו הכימיקלים (עבודה‬ ‫בתחום זה במסגרת ההצטרפות היתה בהובלה של משרד להגנת‬ ‫הסביבה‪ ,‬בשיתוף עם התמ"ת)‪ .‬במסגרת ההצטרפות‪ ,‬ישראל‬ ‫התחייבה למספר צעדים כגון הקמה של מנגנון רישום לכימיקלים‬ ‫חדשים וקיימים‪.‬‬ ‫יצוין כי עקב המו"מ על הצטרפות בוועדת הסחר (בהובלת התמ"ת‬ ‫ובשיתוף הדוק עם משרדי הבריאות והמשפטים)‪ ,‬הושגו הבנות‬ ‫בנוגע למשטר הקניין הרוחני בישראל‪ ,‬דבר שתרם רבות לכניסת‬ ‫ישראל ל‪0 .OECD-‬‬


‫העור‬ ‫המדינות המייצאות נפט‬ ‫במפרץ לוקחות ברצינות את‬ ‫איומיה של איראן לסגור את‬ ‫מצרי הורמוז למעבר מכליות‬ ‫נפט במקרה של התקפה‬ ‫נגדה על רקע תוכנית הגרעין‪.‬‬ ‫‪ 80%‬מהנפט המיוצא ממדינות‬ ‫המפרץ מובל במצרים הללו‬ ‫מאת יעקב סתי‬

‫‪22‬‬

‫מאי ‪2010‬‬

‫ה‬

‫תמרונים הימיים רחבי ההיקף אותם‬ ‫ביצעה איראן לאחרונה תחת השם‬ ‫"ולאיה ‪ "89‬במימי המפרץ בין מיצרי‬ ‫הורמוז לצפון האוקיאנוס ההודי והתגברות‬ ‫המתיחות בין איראן למערב על רקע‬ ‫סירובה של איראן להיענות לדרישה לחשוף‬ ‫את מתקני הגרעין שלה לפיקוח בינלאומי‪,‬‬ ‫השיבו את אור הזרקורים ואת המתח למצרי‬ ‫הורמוז‪ ,‬עורק החיים של הספנות למפרץ‪.‬‬ ‫נתיב המים נמצא תחת איום מתמיד של‬ ‫איראן השולטת לגמרי על חופו המזרחי של‬ ‫הציר‪ ,‬אשר בחלקו הצר ביותר מגיע לרוחב‬


‫אבי‬ ‫רקים‬ ‫של ‪ 54‬קילומטר (‪ 29‬מייל ימי) ואילו בצדו‬ ‫המערבי שוכנות שתי מדינות מפרציות‬ ‫סולטנות עומן ואיחוד הנסיכויות הערביות‪.‬‬ ‫‪ 16‬עד ‪ 17‬מיליון חביות נפט ביום עוברות‬ ‫בנתיב החיוני של מצרי הורמוז‪ 2.9 ,‬מיליון‬ ‫טון בשנה ‪ -‬כמות המהווה ‪ 40%‬מכמות הנפט‬ ‫הגולמי המובלת במכליות נפט ברחבי העולם‬ ‫ו‪ 80%-‬מהנפט הגולמי המיוצא מהמפרץ‪20 .‬‬ ‫עד ‪ 30‬מכליות נפט עוברות במצרי הורמוז‬ ‫בממוצע ביום‪ ,‬בתדירות של מכלית אחת כל‬ ‫שש דקות בשעות העומס‪ .‬מצרי הורמוז הם‬ ‫עורק החיים למעבר מכליות המובילות נפט‬

‫גולמי מערב הסעודית‪ ,‬עיראק‪ ,‬כווית‪ ,‬איראן‪,‬‬ ‫קטר (המייצאת בעיקר גז טבעי‪ ,‬כ‪ 31-‬מיליון‬ ‫טון בשנה)‪ .‬באיחוד הנסיכויות הערביות‬ ‫ובסוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכים‬ ‫כי עד שנת ‪ 2020‬יגדל חלקם של מצרי‬ ‫הורמוז בתנועת הנפט הגולמי העולמית‬ ‫ל‪ 30-‬עד ‪ 34‬מיליון חביות ביום‪ .‬המדינות‬ ‫המייצאות נפט במפרץ לוקחות ברצינות‬ ‫את איומיה של איראן לסגור את המצרים‬ ‫למעבר מכליות נפט במקרה של התקפה‬ ‫נגדה על רקע תוכנית הגרעין ובעלי הזיכרון‬ ‫ההיסטורי מזכירים כי איראן כבר ביצעה‬ ‫הליך כזה במהלך מלחמת עיראק ‪ -‬איראן‬ ‫עת מיקשה את נתיב המים בקרקעית הים‬ ‫ובכך השביתה למעשה את תנועת הספנות‬ ‫באזור‪.‬‬ ‫ד"ר עלי תוואתי‪ ,‬מומחה סעודי בתחום‬ ‫האסטרטגי‪ ,‬אינו מוציא מהלך איראני כזה‬ ‫מכלל אפשרות בבחינת "תמות נפשי עם‬ ‫פלשתים"‪ ,‬אולם מעלה את השאלה כיצד‬ ‫יגיבו סין ומדינות העולם לצעד כזה אותו הוא‬ ‫מגדיר "הכרזת מלחמה עולמית"‪ .‬מבחינת‬ ‫המשפט הבינלאומי‪ ,‬סבור המומחה הסעודי‪,‬‬ ‫מהלך כזה ייחשב כדומה לזה שביצע שליט‬ ‫מצרים גמאל עבד אלנאצר במלחמת ‪1967‬‬ ‫עת סגר את מצרי טיראן‪ .‬למתיחות באזור‬ ‫תרם רחים ספווי‪ ,‬יועצו הבכיר של המנהיג‬ ‫הרוחני של איראן עלי ח'מנאאי‪ ,‬אשר הצהיר‬ ‫כי " איראן שולטת על כל מצרי הורמוז ולא‬ ‫תהסס לסגור אותם אם תותקף"‪.‬‬ ‫המומחה האסטרטגי הסעודי מעריך כי‬ ‫האזור אותו תנסה איראן לסגור במצרים‬ ‫הוא החלק המרכזי הקרוב ביותר לחצי‬ ‫האי "מסנדם"‪ ,‬אזור בו מגיע עומק הים‬ ‫ל‪ 300-‬עד ‪ 500‬מטרים‪ ,‬הוא אזור התמרונים‬ ‫של אוניות במצרים‪ .‬לכך יש להוסיף את‬ ‫השתלטותה של איראן מאז שנת ‪ 1971‬על‬ ‫שלושה איים‪ ,‬אבו מוסא‪ ,‬טונב אלכוברא‬ ‫וטונב אלסוע'רא‪ ,‬הנמצאים בקרבת המצרים‬ ‫ומאפשרים שליטה אסטרטגית על תנועת‬ ‫השיט באזור וזאת תוך התעלמות מדרישת‬ ‫איחוד הנסיכויות הערביות לריבונות על‬ ‫איים אלה‪.‬‬ ‫המדינות המייצאות דרך מצרי הורמוז‬ ‫כבר החלו בהכנת חלופות למקרה של‬ ‫מימוש האיום האיראני לסגירת המצרים‪.‬‬ ‫ערב הסעודית הניחה צינור נפט שמוצאו‬ ‫בנמל ינבוע לחוף ים סוף‪ ,‬המסוגל לייצא‬

‫מיליון חביות נפט ביום‪ .‬עיראק חתמה על‬ ‫הסכם ליצוא נפט בצינורות דרך נמל ג'יהאן‬ ‫בתורכיה ובמקביל פועלת איחוד הנסיכויות‬ ‫הערביות להנחת צינור נפט המסוגל להעביר‬ ‫‪ 1.5‬מיליון חביות ביום שמוצאו בנמל נסיכות‬ ‫פוג'ירה החל בשנת ‪ .2011‬מקורות ביטחון‬ ‫במפרץ מדגישים כי כל עוד לא תוצג חלופה‬ ‫הגיונית למצרי הורמוז ימשיכו מכליות הנפט‬ ‫והגז הטבעי מהמפרץ להיות בני ערובה‬ ‫בידי המשטר האיראני המאיים לסגור את‬ ‫מצרי הורמוז ולפגוע בשוק הנפט העולמי‪,‬‬ ‫אם תותקף איראן על ידי ארצות הברית‬ ‫או ישראל‪ .‬עוד מזהירים המומחים בתחום‬ ‫האנרגיה כי סגירת מצרי הורמוז תקפיץ את‬ ‫מחיר חבית הנפט בשוק הבינלאומי ל‪250-‬‬ ‫עד ‪ 400‬דולר‪ ,‬והנפגעות העיקריות צפויות‬ ‫להיות יפן (אליה מגיעים ‪ 35%‬ממשלוחי‬ ‫הנפט העוברים במצרים ומספקים ‪85%‬‬ ‫מצריכת הנפט שלה)‪ ,‬קוריאה הדרומית‬ ‫(הנשענת על יבוא הנפט מהמפרץ המספק‬ ‫‪ 72%‬מתצרוכת הנפט שלה)‪ ,‬ארצות הברית‬ ‫(אשר ‪ 18%‬מתצרוכת הנפט הגולמי שלה‬ ‫עוברת דרך מצרי הורמוז)‪ ,‬הודו (‪ )65%‬וסין‬ ‫(‪.)34%‬‬ ‫למרות זאת מדינות המפרץ עדיין מודאגות‬ ‫גם בשל העובדה שבמצרי הורמוז עובר גם‬ ‫חלק נכבד מתנועת הסחורות לאזור בעיקר‬ ‫תשומות חיוניות דוגמת מלט‪ ,‬ברזל וגרעינים‬ ‫המהווים ‪ 22%‬מתנועת האוניות והמכליות‬ ‫במצרים‪.‬‬ ‫התוכנית השאפתנית להנחת מסילת ברזל‬ ‫אשר תחבר את כל מדינות המפרץ נועדה אף‬ ‫היא ליצור חלופה נוספת לשינוע סחורות‬ ‫באזור‪ .‬בתוך כך‪ ,‬גוברת הקריאה במדינות‬ ‫המפרץ להשקיע חלק נכבד מהכנסות יצוא‬ ‫הנפט בהקמת נתיב מים חלופי למצרי‬ ‫הורמוז‪ .‬למרות הקריאה לא נרשמה כל‬ ‫התקדמות בתוכנית אשר הועלתה בנסיכות‬ ‫דובאי וכוללת חפירת תעלת מים פתוחה‬ ‫אשר תאפשר מעבר חופשי וישיר של מכליות‬ ‫נפט וגז בין המפרץ הפרסי לאוקיאנוס ההודי‬ ‫מבלי לעבור במצרי הורמוז‪ .‬עלות הפרויקט‬ ‫מוערכת במאתיים מיליון דולר והוא יכלול‬ ‫כריית נתיב מים מחופי דובאי אשר מוצאו‬ ‫יהיה בקרבת חוף נסיכות פוג'ירה באורך‬ ‫כולל של ‪ 180‬קילומטרים‪ ,‬כאשר התוואי‬ ‫מתוכנן לעבור באזורים הגבוהים באופן יחסי‬ ‫מעל פני המים‪0 .‬‬

‫‪23‬‬


‫מ‬ ‫ח‬ ‫יר הפירא‬ ‫‪24‬‬

‫מאי ‪2010‬‬

‫טיות‬


‫היקף הנזק הכלכלי הנגרם‬ ‫לכלכלה העולמית בשל מעללי‬ ‫הפיראטים עומד על ‪ 1‬מיליארד‬ ‫דולר בשנה‪ .‬חברות הספנות בלבד‬ ‫נפרדות מ‪ 400-‬מיליון דולר ועוד‬ ‫מעט הלקוחות הסופיים יתחילו‬ ‫להרגיש את החור בכיס‬ ‫מאת ברי פינטוב‬

‫ח‬

‫ברת אנרגיה אמריקאית מוכרת נמנעה‬ ‫מלהביע בתחילת חודש אפריל כל חשש‬ ‫מהידיעות כי מטען נפט שבבעלותה‪ ,‬בכמות‬ ‫של ‪ 2‬מיליון חביות‪ ,‬אשר יצא מעיראק בדרכו‬ ‫לצפון אמריקה‪ ,‬נחטף על ידי פיראטים‬ ‫סומליים כאשר אלה השתלטו על מכלית‬ ‫העל ‪ ,Samho Dream‬כשהפליגה ‪ 600‬מייל‬ ‫מזרחית מחופי סומליה‪ .‬המיכלית‪ ,‬המניפה‬ ‫דגל של איי מרשל‪ ,‬הינה בעלת קיבולת של‬ ‫‪ deadweight ton 319,360‬ו‪ 24-‬אנשי צוות‪.‬‬ ‫המטען היה מבוטח ולכן בעליו לא נראו‬ ‫מודאגים במיוחד‪ .‬בניגוד לבעלי המטען‬ ‫הביעו בעלי האונייה‪ ,‬חברה דרום קוריאנית‪,‬‬ ‫דאגה רבה נוכח החטיפה‪ .‬גם ספינת מלחמה‬ ‫דרום קוריאנית אשר נעה לכיוון המכלית‬ ‫בניסיון להשתלט עליה‪ ,‬בחרה שלא להתערב‬ ‫נוכח האפשרות שהפעלת נשק חם עלולה‬ ‫להעלות את המכלית ואת מטענה באש‪.‬‬ ‫עם היוודע דבר החטיפה היה ברור לבעלי‬ ‫המכלית כי שחרור אנשי הצוות והמכלית‬ ‫כרוך בתשלום כופר של ‪ 3‬מיליון דולר‬ ‫לפחות – הסכום ששילמו הסעודים לפני‬

‫כשנה‪ ,‬כאשר שוחררה המכלית הסעודית‬ ‫‪ Sirius Star‬מדי הפיראטים‪.‬‬ ‫אשתקד‪ ,‬כך מעריכים‪ ,‬שולם לפיראטים‬ ‫הסומליים סכום של ‪ 150‬מיליון דולר כדמי‬ ‫כופר כדי לשחרר ספינות ואנשי צוות‪.‬‬ ‫כלכלנים העוקבים אחר הנזקים הכלכליים‬ ‫הגלובליים הנובעים מפעילות הפיראטים‬ ‫ציינו לאחרונה כי היקף הנזק הכלכלי‬ ‫הנגרם לכלכלה העולמית‪ ,‬נוכח הפעילות‬ ‫הפיראטית עומד על ‪ 1‬מיליארד דולר‬ ‫לשנה‪ ,‬סכום לכאורה זניח בהשוואה לערך‬ ‫המטענים הגלובלי המובלים בים אשר ערכם‬ ‫נאמד ב‪ 1-‬טריליון דולר בשנה‪ .‬למרות היותו‬ ‫סכום יחסית קטן‪ ,‬הבעיה הונחה לפתחי‬ ‫המבטחים הימיים המבקשים לשים קץ‬ ‫לבעיה ההולכת ומחריפה‪.‬‬ ‫לפני חשיפת ה"בום הפיראטי"‪ ,‬לא היתה‬ ‫לקהיליית המבטחים בעולם כל עילה‬ ‫לגבות פרמיות ביטוח נוספות כדי לכסות‬ ‫סיכונים כמו מלחמה (המכסה סיכונים של‬ ‫פעילות פיראטית)‪ ,‬חטיפה ותשלומי כופר‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬נוכח התגברות הפעילות הפיראטית‪,‬‬

‫‪25‬‬


‫נוכח התגברות הפעילות הפיראטית‪ ,‬נאלצים בעלי‬ ‫האוניות להיפרד‪ ,‬מדי שנה‪ ,‬מסכום השווה ל‪ 400-‬מיליון‬ ‫דולר כדי לקבל כיסוי ביטוחי כנגד הסיכוי בעל שיעור של‬ ‫‪ ,1%‬שאוניה בבעלותו תותקף ותיחטף‪ .‬אשתקד אירעו‬ ‫‪ 200‬התקפות פיראטים על אוניות סוחר‪ ,‬זאת בהשוואה‬ ‫ל‪ 20-‬אלף אוניות סוחר החוצות את האזור המסוכן בשנה‬

‫נאלצים בעלי האוניות להיפרד‪ ,‬מדי שנה‪,‬‬ ‫מסכום השווה ל‪ 400-‬מיליון דולר כדי לקבל‬ ‫כיסוי ביטוחי כנגד הסיכוי בעל שיעור של ‪,1%‬‬ ‫שאוניה בבעלותו תותקף ותיחטף‪ .‬אשתקד‬ ‫אירעו ‪ 200‬התקפות פיראטים על אוניות‬ ‫סוחר‪ ,‬זאת בהשוואה ל‪ 20-‬אלף אוניות סוחר‬ ‫החוצות את האזור המסוכן בשנה‪.‬‬ ‫בממוצע‪ ,‬משלמים בעלי האוניות למבטחים‬ ‫‪ 20‬אלף דולר נוספים להפלגה מעבר למה‬ ‫שנהגו לשלם בעבר‪ .‬עבור מכלית ‪ -‬על (‪VLCC‬‬ ‫) העלות הביטוחית הנוספת מגיעה עד כדי‬ ‫מאה אלף דולר‪ ,‬סכום המורכב מ‪ 75-‬אלף‬ ‫דולר עבור סיכוני מלחמה ו‪ 20-‬אלף דולר‬ ‫לכיסוי סכום של ‪ 5‬מיליון דולר בגין דמי‬ ‫כופר לשחרור האונייה‪.‬‬ ‫בסיכום כולל‪ ,‬היו קבוצות מבטחים אשר‬ ‫שילמו לפיראטים‪ ,‬אשתקד‪ ,‬סכומי כסף‬ ‫כבדים ככופר לשחרור ספינות אולם‪ ,‬במאזן‬ ‫הכולל‪ ,‬מהווה הבעיה הפיראטית גורם‬ ‫משמעותי להכנסותיהם של חתמי הביטוח‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬נוכח העלויות הכספיות הכבדות‪,‬‬ ‫הודיעו חברות ספנות כי בלית ברירה‪ ,‬הן‬ ‫מעבירות את הנטל הכספי הנובע מפרמיות‬

‫‪26‬‬

‫מאי ‪2010‬‬

‫הביטוח ללקוחות‪.‬‬ ‫חברת הספנות הדנית מארסק הודיעה‬ ‫לאחרונה כי בהובלת מטענים באזורים‬ ‫הסמוכים לחוף הסומלי היא מטילה על‬ ‫לקוחותיה היטל בשיעור של ‪ 20‬דולר‬ ‫למכולה קטנה ו‪ 40-‬דולר למכולה גדולה‪.‬‬ ‫לאחרונה התבטאו מספר מבטחים בנושא‬ ‫ולדעתם הכסף אינו הבעיה אלא החשש‬ ‫הגובר והולך בקרב אנשי הצוות המסרבים‬ ‫להפליג באזורים המועדים לפורענות‪ .‬זאת‬ ‫ועוד‪ ,‬עלות האחזקה התפעולית של פריגטה‬ ‫אמריקאית אחת‪ ,‬הפועלת באזור‪ ,‬היא‬ ‫‪ 1.3‬מיליון דולר לחודש כך שציי המדינות‬ ‫המערביות‪ ,‬סין והודו הפועלים באזור‬ ‫מוציאים כ‪ 300-‬מיליון דולר לשנה לתחזוקת‬ ‫הכוחות באזור‪.‬‬ ‫נוכח היקף הבעיה והנזקים הישירים‬ ‫והעקיפים‪ ,‬חוזרת ועולה השאלה מדוע‬ ‫מדינות המערב אינן שוקלות פעולה צבאית‬ ‫ממשית בתוך סומליה במטרה למגר את‬ ‫מנהיגי הפיראטים‪ .‬הרעיון נראה לכאורה‬ ‫נכון אולם קיימת לו התנגדות גורפת מצד‬ ‫מומחים הטוענים כי כל פעולה צבאית בתוך‬

‫שטח סומליה תביא למעשה לתוצאה הפוכה‬ ‫וכי יש להימנע מפעולה כזו בכל מחיר‪.‬‬ ‫על פי הערכתם‪ ,‬פעולה יבשתית אשר תגרום‬ ‫לאבדות בנפש בקרב הסומלים תגרור‬ ‫להקצנה נוספת של פעילות הפיראטים‬ ‫ולהגברת הפעילות הרדיקלית בקרבם‪.‬‬ ‫על פי מצב העניינים כיום נמנעים מנהיגי‬ ‫הפיראטים מלפגוע פיזית בבני ערובה‪.‬‬ ‫זאת ועוד כל פעולה כוחנית כנגדם עלולה‬ ‫להתפרש כפגיעה במנהיגים דבר העלול‪,‬‬ ‫להערכת מומחים‪ ,‬להביא לפיצוץ מכלית‬ ‫נפט‪.‬‬ ‫בינתיים מגבירות מדינות המערב את‬ ‫מאמציהן להראות נוכחות ימית בנתיבי‬ ‫השיט החוצים את מפרץ עדן‪ .‬פעילות זו‪,‬‬ ‫כך מתברר‪ ,‬מוכיחה את עצמה שכן מספר‬ ‫התקפות הפיראטים בעולם ירד בשיעור חד‬ ‫של ‪ 34%‬במהלך הרבעון הראשון של ‪2010‬‬ ‫בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד‪.‬‬ ‫במהלך הרבעון הראשון אירעו ‪ 67‬אירועי‬ ‫תקיפה בהשוואה ל‪ 102-‬תקיפות אשתקד‪.‬‬ ‫במקביל לפעולות הצבאיות‪ ,‬פרסם‬ ‫נשיא ארה"ב ב‪ 13-‬באפריל השנה הוראה‬ ‫נשיאותית להקפאת נכסיהם של אותם‬ ‫גורמים התורמים ישירות או בעקיפין‬ ‫לפעולות פיראטיות בסמוך לחופי סומליה‬ ‫או המעודדים את הקונפליקט האזרחי‬ ‫במדינה המזרח אפריקאית‪ .‬בהודעתו‬ ‫מציין הנשיא אובמה כי ההתדרדרות במצב‬ ‫הביטחון בסומליה הכוללת פגיעה בפעולות‬ ‫ההומניטריות בתוך סומליה מגבירה את‬ ‫הסיכון לארה"ב ולבנות בריתה ומחייבת‬ ‫נקיטת צעדי חירום‪.‬‬ ‫ההוראה הנשיאותית מאפשרת לשר האוצר‬ ‫הפדראלי לחסום את הנכסים של ‪:‬‬ ‫“‪any person determined to have materially‬‬ ‫‪assisted, sponsored or provided financial,‬‬ ‫‪material, logistical or technical support,‬‬ ‫‪or goods or services in support of those‬‬ ‫‪destabilizing the country." "piracy or armed‬‬ ‫‪robbery at sea threatened peace, security and‬‬ ‫‪".stability in Somalia‬‬

‫ההוראה הנשיאותית‪ ,‬חמורה ככל שתהיה‪,‬‬ ‫משאירה עדיין סוגיה משפטית אחת‬ ‫פתוחה‪ :‬מהו מעמד תשלומי הכופר? האם‬ ‫תשלומי הכופר המשולמים לפיראטים כדי‬ ‫לקבל את האונייה ואנשי הצוות ייכללו‬ ‫בהגדרה הנשיאותית הנ"ל? ‪0‬‬


‫במחשבה‬

‫תחיל‬

‫‪28‬‬

‫מאי ‪2010‬‬


‫לה‬

‫משרד התחבורה החליט לאחרונה‬ ‫לאפשר את סימון מוצרי התעבורה טרם‬ ‫היבוא או לכל המאוחר מיד עם הגעת‬ ‫מוצרי התעבורה ליבואן ולפני הפצתם‬ ‫לצרכן‪ ,‬אך טרם עדכן את הנוהל המסודר‪,‬‬ ‫דבר היוצר בעיות מול רשויות האכיפה‬ ‫מאת עו"ד גיל נדל‪ ,‬מורן שמילוביץ‬

‫ע‬

‫ד לאחרונה‪ ,‬דרש משרד התחבורה כי‬ ‫מוצרי תעבורה יסומנו בטרם יבואם‬ ‫לארץ‪ .‬דרישה זו התבססה על הוראות נוהל‬ ‫משרד התחבורה "סימון מוצרי תעבורה‬ ‫מיבוא ומיצור מקומי בתקן‪ ,‬שם היצרן וארץ‬ ‫היצור"‪ ,‬הקובעות כי מוצרי התעבורה יסומנו‬ ‫בשם יצרן‪ ,‬מענו‪ ,‬סמלו המסחרי וארץ היצור‬ ‫לפני מועד הגעתם לארץ‪.‬‬ ‫הוראות הנוהל של משרד התחבורה שואבות‬ ‫את סמכויותיהן מצו הפיקוח על מצרכים‬ ‫ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה וסחר בהם)‪,‬‬ ‫תשמ"ג – ‪ .1983‬תכליתו של צו הפיקוח הינה‬ ‫פיקוח על בטיחות חלקי רכב המיובאים‬ ‫לישראל ובדיקה כי מיובאים לישראל מוצרי‬ ‫תעבורה איכותיים‪ ,‬בטיחותיים העומדים‬ ‫בתקנים ובדרישות משרד התחבורה‪.‬‬ ‫אנו סבורים כי עמדה זו של משרד התחבורה‬ ‫טומנת בחובה ליקויים ועיוותים‪ ,‬הן מבחינת‬ ‫תכליתו של צו הפיקוח‪ ,‬והן בכל הנוגע‬ ‫לחוסר עיגון חקיקתי מספק‪.‬‬

‫‪29‬‬


‫צו הפיקוח קובע במפורש כי אין למכור מוצרי‬ ‫תעבורה שאינם מסומנים כדין (סעיף ‪ 13‬לצו)‪,‬‬ ‫אולם הצו אינו קובע כי הסימון צריך להתבצע‬ ‫לפני היבוא‪ .‬כמובן שאין להתעלם מהוראות‬ ‫צו הגנת הצרכן (סימון טובין) ‪ -‬תשמ"ג ‪1983‬‬ ‫אשר מסדיר את נושא סימון טובין בכלל‪ ,‬וקובע‬ ‫כי קיימים טובין שיסומנו לפני יבואם‪ ,‬ואולם‬ ‫ברשימה זו לא כלולים מוצרי תעבורה‬

‫דרישת משרד התחבורה לסימון מוצרי‬ ‫התעבורה בחצרי היצרן ובטרם יבואם לארץ‬ ‫יכולה לחבל בתכלית צו הפיקוח‪ ,‬מהטעמים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬איסור היבוא של מוצרי התעבורה‬ ‫ללא הסימונים הנדרשים‪ ,‬אשר הינם‪ ,‬ברובם‪,‬‬ ‫ייחודיים לישראל‪ ,‬עלולה להביא להקטנת‬ ‫היצע הטובין אשר ניתן היה לייבא לישראל‬ ‫ולפגיעה באספקת טובין מאיכות גבוהה‬ ‫ומיצרנים מובילים וגדולים לישראל‪ .‬חמור‬ ‫מכך‪ ,‬שמצב בו יצרנים וספקים גדולים אשר‬ ‫מוצריהם ידועים כאיכותיים ובטיחותיים‪,‬‬ ‫לא יפתחו קו ייצור נוסף בעבור סימונם‬ ‫המיוחד של המוצרים המיובאים לישראל‪,‬‬ ‫יביא לכך שיבואנים ישראליים יאלצו לייבא‬ ‫מוצרי תעבורה מספקים וחברות אשר רמת‬ ‫מוצריהם נמוכה יותר‪.‬‬ ‫גם אם יהיו יצרנים ידועים אשר יהיו מוכנים‬ ‫להקים קו מיוחד בעבור היבואן הישראלי‪,‬‬ ‫הרי שצעד זה יבוא לידי ביטוי בהרמת מחירי‬ ‫המוצרים באופן שייקר את מחירי מוצרי‬ ‫התעבורה לצרכן הישראלי‪ .‬מגמה זו כמובן‬

‫‪30‬‬

‫מאי ‪2010‬‬

‫אינה רצויה‪ ,‬ונוגדת את תכלית צו הפיקוח‪.‬‬ ‫לכאורה נראה כי נוצר מצב בו הוראת הנוהל‬ ‫של משרד התחבורה אשר מטרתה לפקח על‬ ‫חלקי הרכב המיובאים לארץ וכל זאת לשם‬ ‫הבטיחות‪ ,‬יצרה מצב אבסורדי בו מטרה‬ ‫מבורכת זו אינה מתקיימת‪.‬‬ ‫בכל הנוגע להיבט המשפטי‪ ,‬נראה כי הוראת‬ ‫הנוהל אשר לכאורה מבוססת על צו הפיקוח‪,‬‬ ‫אין לה כל בסיס חוקי לדרישת סימון מוצרי‬ ‫התעבורה בטרם יבואם לארץ‪ .‬על פי צו‬ ‫הפיקוח מתקיימת אבחנה בין הוראות‬ ‫הסחר במוצרי תעבורה והפיקוח על איכות‬ ‫המוצרים החלות בשלב היבוא והקובעות‬ ‫במפורש כי אין לייבא מוצר אלא אם נתקיימו‬ ‫לגביו התנאים הקבועים בצו‪ ,‬לבין ההוראות‬ ‫המתייחסות לסימון מוצרי התעבורה‪ ,‬אשר‬ ‫אינן חלות כלל בשעת היבוא‪ ,‬אלא אך ורק‬

‫בשעת המכירה או הצגה למכירה‪ ,‬בישראל‪.‬‬ ‫צו הפיקוח קובע במפורש כי אין למכור‬ ‫מוצרי תעבורה שאינם מסומנים כדין (סעיף‬ ‫‪ 13‬לצו)‪ ,‬אולם הצו אינו קובע כי הסימון‬ ‫צריך להתבצע לפני היבוא‪ .‬אמנם‪ ,‬הצו קובע‬ ‫כי משרד התחבורה רשאי לקבוע נהלים‬ ‫בנוגע ליבוא טובין (סעיף ‪ 14‬לצו)‪ ,‬אולם‬ ‫נראה כי נהלים אלו אינם יכולים להחמיר‬ ‫בעניין סימון הטובין כבר לפני היבוא בשעה‬ ‫שהסעיף שממנו מתוקנים הנהלים בוודאות‬ ‫אינו מטפל בענייני סימון‪ .‬כמובן שאין‬ ‫להתעלם מהוראות צו הגנת הצרכן (סימון‬ ‫טובין) ‪ -‬תשמ"ג ‪ 1983‬אשר מסדיר את‬ ‫נושא סימון טובין בכלל‪ ,‬וקובע כי קיימים‬ ‫טובין שיסומנו לפני יבואם‪ ,‬ואולם ברשימה‬ ‫זו לא כלולים מוצרי תעבורה‪ .‬ומכאן כי צו‬ ‫זה אינו מהווה בסיס חוקי לדרישת משרד‬ ‫התחבורה‪.‬‬ ‫משרד התחבורה‪ ,‬מתוך מודעות לבעיה‬ ‫הלוגיסטית והמהותית שמעוררת דרישת‬ ‫הסימון המוקדם‪ ,‬החליט לאחרונה לאפשר‬ ‫את סימון מוצרי התעבורה טרם היבוא או‬ ‫לכל המאוחר מיד עם הגעת מוצרי התעבורה‬ ‫ליבואן ולפני הנחתם על המדפים‪ ,‬אך טרם‬ ‫עדכן את הנוהל המסודר‪.‬‬ ‫נוצר מצב בו‪ ,‬החלטה זו אשר לכאורה מהווה‬ ‫פתרון למצבם הקשה של היבואנים‪ ,‬יצרה אי‬ ‫וודאות בקרב יבואני מוצרי תעבורה באשר‬ ‫למועד הקובע לסימון מוצרי התעבורה‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬יבואנים המבקשים לסמן את‬ ‫המוצרים המיובאים בישראל‪ ,‬נתקלים‬ ‫בבעיה מול משרד התחבורה ורשויות‬ ‫האכיפה הרלוונטיות (המכס)‪ ,‬שכן החלטת‬ ‫משרד התחבורה אינה מעוגנת כדבעי‬ ‫בחקיקת משנה‪ ,‬והוראת הנוהל הקודמת‬ ‫ממשיכה להתקיים‪.‬‬ ‫לפיכך ברור כי הפתרון הראוי למצב זה‬ ‫הינו כי משרד התחבורה יקבע באופן ברור‬ ‫בחקיקת המשנה או לכל הפחות בנוהל‬ ‫מסודר‪ ,‬כי ניתן לסמן את מוצרי התעבורה‬ ‫בחצר היבואן‪ ,‬על מנת שהמצב המשפטי‬ ‫יהיה ברור וחד משמעי הן ליבואנים והן‬ ‫לרשויות האכיפה (המכס)‪0 .‬‬

‫האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית‪ .‬לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה‬ ‫הספציפי‪ .‬עו”ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא‪ ,‬מסים עקיפים‪ ,‬דיני סחר חוץ‪ ,‬הובלה ושילוח בינלאומי וקנין‬ ‫רוחני‪ ,‬ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים ‪ -‬תל אביב‪ .‬ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו‬ ‫של עו”ד גיל נדל באתר האינטרנט‪www.nadel-law.co.il :‬‬


‫מעכשיו גם‬ ‫במכשיר‬ ‫האייפון שלך‪.‬‬

‫בעזרת מספר צעדים פשוטים‬ ‫תוכלו לגשת לכל המידע שאתם‬ ‫צריכים‪ ,‬בקלות ובמהירות‪.‬‬

‫כל הידיעות‪,‬‬ ‫כל החברות‪,‬‬ ‫כל לוחות הזמנים‪.‬‬

‫האפליקציה זמינה להורדה‬ ‫ללא תשלום ב‪app store-‬‬


Issue # 62