Issuu on Google+

‫מתחם התחנה הראשונה | ‪02-6223315‬‬

‫‪www.pincho.co.il | www.firststation.co.il‬‬

‫גיליון ‪ 11.3.2014 164‬ט' באדר ב' תשע"ד‬

‫אמאל'ה!‬ ‫חשבתם שלעבוד וללמוד זה קשה? הוסיפו‬ ‫למשוואה תינוק קטן‪ ,‬הפחיתו שלוש שעות שינה בלילה‪,‬‬ ‫ובמקביל לצרחות נסו לכתוב סמינריון ולהילחם על הג'וב‬ ‫הנחשק אימהות סטודנטיות נאלצות להתמודד עם קשיים‬ ‫כלכליים‪ ,‬עם סביבה אקדמית שלא תמיד תומכת ועם מקומות‬ ‫עבודה שמעדיפים קריירה על פני משפחה אמא יקרה לי?‬ ‫מתברר שגם לאוניברסיטה ולמעסיקים‬


‫‪ 11‬במרץ ‪2014‬‬

‫אלף מילים נופר קפלן‬ ‫מרכז העיר‪ ,‬השבוע‬

‫פי המערכת ‪/‬‬

‫המהפכה החדשה‬ ‫אף שינוי במעמדן של נשים מעולם לא עבר‬ ‫בקלות‪ .‬מתן זכות בחירה לנשים )בארצות הברית‬ ‫רק ב‪ 1920-‬ובשווייץ ב‪ (1971-‬לווה בהתנגדות‬ ‫נמרצת‪ ,‬לאור החשש מהתערבות לא רצויה מצדן‬ ‫בעיצוב חלוקת המשאבים בחברה‪ .‬יציאת הנשים‬ ‫לשוק העבודה )שאירעה‪ ,‬כמובן‪ ,‬רק כשהגברים‬ ‫נשלחו להילחם ולא הייתה ברירה( גררה קריאות‬ ‫על אודות הרס המוסד המשפחתי‪.‬‬ ‫גם כשאליס מילר‪ ,‬פרח הטיס הישראלית‬ ‫הראשונה‪ ,‬עתרה לבג"ץ וביקשה שייתנו לה‬ ‫לעוף כמו כולם‪ ,‬הסבירו לה בחיל האוויר שזה לא‬ ‫ממש שינוי שהצבא הנאור בעולם יכול לעכל‪ .‬לא‬ ‫כרגע‪ ,‬בכל אופן‪ .‬אולי בגלגול הבא‪ .‬אותו הדבר‬ ‫קרה גם כשהחלו לשריין מקומות במוסדות ציבור‪,‬‬ ‫גם כשביקשו חופשות לידה וגם כשרצו להתגרש‪.‬‬ ‫אולי הם צדקו‪ ,‬המתנגדים‪ ,‬שהיציאה לעבודה‬ ‫פגעה בנישואים‪ .‬הרי לא דומות דרישותיו של‬ ‫אדם חושב מכזה שמוחו בשביתה‪ .‬אבל האם‬ ‫היינו יכולים לשאת היום מחשבה על עולם שלא‬ ‫מאפשר זאת? אני סבורה בביטחון כי הרוב המוחץ‬ ‫של הקוראים שורות אלה יסכים כי חברה שמקבלי‬ ‫ההחלטות היחידים בה הם גברים‪ ,‬ושהנשים בה‬

‫מתמקצעות רק בריבוי מתכונים‪ ,‬איננה גזירה‬ ‫שהציבור יכול לעמוד בה‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות מתחילה מהפכה חדשה ‪-‬‬ ‫הפעם‪ ,‬על זכותה של האישה על גופה‪ .‬וגם היא‪,‬‬ ‫בדומה לקודמותיה‪ ,‬ספוגה באיומים ובחששות‪.‬‬ ‫מוסד ההתחלות והפלירטים הוא זה שעומד עתה‬ ‫על כף המאזניים‪ ,‬ונשק יום הדין הוא הרומנטיקה‪.‬‬ ‫"שום מערכת יחסים לא תצלח לעולם אם ימשיכו‬ ‫הדיבורים על הטרדות"‪ ,‬מבשרים נביאי הזעם‪,‬‬ ‫והמרחיקים לכת מציפים את השיח )ואת הפיד(‬ ‫בתרחישי אימים על עולם ללא תשוקה‪.‬‬ ‫לכל המוטרדים‪ ,‬המבוהלים והחוששים‪ ,‬יש לי‬ ‫קריאת הרגעה‪ :‬אינכם לבד‪ .‬אתם באותו מועדון‬ ‫יוקרתי יחד עם מאוימי המעסיקות‪ ,‬נבחרות‬ ‫הציבור והטייסות‪ .‬אבל לדור שאחריכם זה כבר‬ ‫יהיה הרבה יותר ברור מתי הערה על מראה‬ ‫חיצוני היא במקומה ומתי היא מחפיצה‪ ,‬ומתי מגע‬ ‫הוא רצוי ומתי הוא פולשני‪.‬‬ ‫הם גם יידעו ש"לא" יכול לבוא ללא צעקה‪,‬‬ ‫ולעתים ללא הרבה מילים‪ ,‬כי הם יהיו רגישים‬ ‫מספיק לפרטנרית שניצבת מולם‪ .‬הם יבינו שרק‬ ‫תמונה שבה שני הצדדים מרוצים היא רצויה‪ ,‬וכי‬

‫שיתוף הוא בסיסי‪ ,‬לא פחות ממשחק מקדים‪.‬‬ ‫אז נכון‪ ,‬זה נדמה כעת כחזון אחרית הימים‪,‬‬ ‫אבל לא מדובר ביותר מאשר דור חדש ומתקדם‬ ‫של אותו מאבק מוכר‪ .‬שינוי הוא אף פעם לא‬ ‫נוח‪ ,‬אבל אם בסופו ישנם שוויון והשלמה‪ ,‬ייתכן‬ ‫ששווה להקריב בעבורו‪ .‬ומערכות יחסים רבות‬ ‫יעידו שאין כל צורך אפילו בהקרבה‪.‬‬ ‫ומה יהיה הגלגול הבא? הו‪ ,‬הוא יהיה בכלל‬ ‫מופלא‪ ,‬ובו נתייחס באותו כבוד גם כלפי יתר‬ ‫הסובבים אותנו‪ .‬כי מי "שיש לו את זה"‪ ,‬והוא‬ ‫רגיש לאישה‪ ,‬יידע להביט בעיניים חומלות גם‬ ‫על עובד הניקיון בספרייה‪ ,‬גם על אשת האבטחה‪,‬‬ ‫גם על מבקש המקלט וגם על הפלסטינית שדרכה‬ ‫לעיר נחסמה‪.‬‬ ‫חברת מופת לא חייבת להיות רק בגדר חלום‬ ‫רחוק‪ ,‬וכמו כל שינוי‪ ,‬היא מתחילה בכמה צעדים‬ ‫קטנים‪ .‬אז כשאתם מתלבטים אם פעולה שתנקטו‬ ‫היא בגדר חצייה של הגבול‪ ,‬עיצמו את העיניים‬ ‫ודמיינו את הדור הבא‪ .‬הוא כבר ייתן לכם את‬ ‫התשובה‪.‬‬ ‫‪ //‬נטע סרוסי‬

‫פי האתון | מגזין הסטודנטים הירושלמי | מו"ל אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית | עורכת ראשית מיכל קליין | עורך משנה ערן אמסלם‬ ‫אקטואליה נטע סרוסי | מגזין מיכל תותחני | תרבות וריכוז כתבים נעמי נידם | צלמת מערכת נופר קפלן | עיצוב אביגיל רוביני‬ ‫עריכת לשון אביגיל חיים | מערכת ומינהלה קמפוס הר הצופים‪ ,‬בניין פרנק סינטרה‪ ,‬קומה ‪ | 3‬פקס ‪02-5321021‬‬ ‫דואר אלקטרוני ‪ | pihaton@scopus02.co.il‬מנכ"ל סקופוס אמיר חכימיאן | מחלקת שיווק )הדס ברוש( ‪052-5525942‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪11.3.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫ט' באדר ב' תשע"ד‬


‫פסח בחו“ל?‬ ‫פסח באמסטרדם‬

‫‪ 4‬לילות במלון ע“ב א‪.‬בוקר‬‫טיסה ו‬ ‫ה‪ | 7.4.14 :‬חזרה‪11.4.14 :‬‬ ‫יציא‬

‫פסח בניו יורק‬

‫ה‪ | 15.4.14 :‬חזרה‪22.4.14 :‬‬

‫יציא‬

‫מ‪-‬‬

‫‪1,029‬‬

‫‪$‬‬

‫פסח בתאילנד‬

‫טיסה לבנגקוק‬ ‫יציאה‪ | 5.4.14 :‬חזרה‪18.4.14 :‬‬ ‫מ‪-‬‬

‫גבעת רם‬ ‫‪02-6513555‬‬

‫‪1,099‬‬

‫הר הצופים‬ ‫‪02-5358600‬‬

‫מ‪-‬‬

‫‪799‬‬ ‫*לאדם בחדר זוגי‬

‫‪$‬‬

‫*על בסיס מקום פנוי‪ ,‬מס‘ המקומות מוגבל! *בנגקוק‪ :‬טיסות דרך קייב *ניו יורק‪ :‬טיסות דרך עמאן‬

‫‪$‬‬


‫פי ההמון‬

‫הפינה הפיננסית‬

‫קלישאה אוריינטליסטית‬

‫לצאת מהמאה ה‪19-‬‬

‫תוך כדי הליכה במסדרונות הפקולטה למדעי‬ ‫החברה בשבוע האחרון של חודש פברואר‪ ,‬נחשפו‬ ‫הסטודנטים בהר הצופים פעם נוספת לתעמולה‬ ‫מכוונת כלפי הפלסטינים‪ .‬ראינו אלמנטים כאלו‬ ‫תלויים בעבר על קירות מדעי החברה ובמקומות‬ ‫נוספים‪ .‬ההפקה הקלישאתית צריכה להזכיר לנו‬ ‫מדוע כל כך חשוב להסתכל בעין ביקורתית על‬ ‫הדרך שבה אנשים מנסים לגרום לנו לחשוב‪.‬‬ ‫התערוכה הורכבה מכ‪ 20-‬תמונות קנבס גדולות‪.‬‬ ‫באחת מהן נראית אישה מבוגרת עם חיג'אב )כיסוי‬ ‫ראש מוסלמי( שחור מכסה את פניה באמצעות ידיה‬ ‫המקומטות‪ ,‬כנראה מחכה לבנה שישוחרר מהכלא‪.‬‬ ‫בתמונה נוספת נראה שוטר משמר הגבול מתאבק‬ ‫עם אקטיביסט‪ ,‬ובסמוך לה תמונה של גבר שמחזיק‬ ‫במפתחות‪ ,‬ככל הנראה לביתו שנטש ב‪.1948-‬‬ ‫התמונות אמורות לעורר את חמלתנו‪,‬‬ ‫אבל האמת היא שהן רק מעודדות מנטליות‬ ‫אוריינטליסטית גזענית‪ .‬הן מציגות את הפלסטינים‬ ‫רק כקורבנות‪ :‬כולם חובשים כיסויי ראש או כאפיות‬ ‫ולכולם יש מפתחות לבתי "אבותיהם"‪ .‬זה הנרטיב‬ ‫היחיד שמתירים לנו ללמוד על הפלסטינים‪.‬‬ ‫לא קיימות נשים פלסטיניות העובדות בהיי‪-‬טק‪.‬‬ ‫לא קיימים אלו הנהנים מיציאה לילית של שתייה‬ ‫וריקודים‪ .‬לא קיימים גברים פלסטינים שאינם‬ ‫אסירים או שלא נלחמים למען "זכויותיהם" בכל‬ ‫רגע נתון‪ .‬כל אישה מבוגרת תמיד מחכה להיות פעם‬ ‫נוספת קורבן של דבר מה‪ .‬אומה שלמה מצטמצמת‬ ‫לנרטיב אחד קטן‪ :‬קורבן‪ ,‬פליט‪ ,‬דתי‪ ,‬איכר‪.‬‬ ‫מהו ההבדל בין נרטיב זה לבין זה של המאה‬ ‫ה‪ ,19-‬שהציג ערבים באורח חד ממדי כ"מרכיבים‬ ‫אקזוטיים של הנוף"? ייתכן שההבדל הוא שכיום‬ ‫נרטיב זה השתרש גם בקרב הפלסטינים עצמם‪ .‬הם‬ ‫מעודדים להמשיך ולהחזיק בו על‪-‬ידי טובי הלב‪,‬‬ ‫שחושבים שהם תומכים בהם באמצעות תערוכות‬ ‫כגון זו‪ ,‬ואינם מבקשים מהצלם לבחור נקודת מבט‬ ‫רחבה יותר ולהציג נושאים מגוונים יותר‪.‬‬ ‫במשך עשור למדתי באוניברסיטה העברית‪,‬‬ ‫ומעולם לא ראיתי מיצג אחד שלא עסק באופן‬ ‫כלשהו בפלסטינים‪ ,‬בפועלים ערבים או באפליה‬ ‫נגד ערבים‪ .‬היכן היה המיצג על נשים שהוטרדו‬ ‫מינית בהליכתן חזרה למעונות? היכן נמצא המיצג‬ ‫על הקולגות שלנו שמוטרדים מינית באוניברסיטה‬ ‫על‪-‬ידי הפרופסורים שלהם? היכן המיצג על ‪ 14‬אלף‬ ‫החיילים היושבים בכלא מדי שנה בצה"ל? היכן‬ ‫המיצג על הגזענות בוועדות הקבלה בקיבוצים‪ ,‬או‬ ‫המיצג על הטרור‪ ,‬או על רציחות בשם הכבוד? לא‬ ‫מתירים לנו ללמוד דבר על נושאים אלו‪.‬‬ ‫משאירים לנו נושא אחד בלבד‪ :‬שטות‬ ‫אוריינטליסטית קלישאתית על אודות קבוצה אחת‬ ‫של פלסטינים‪ ,‬שמעודדת אותנו לחשוב שהם אינם‬ ‫שווים ואינם כמונו‪ ,‬למרות שהם כמונו‪ .‬ביום מן‬ ‫הימים אשמח ללכת במורד המסדרון ולראות מיצג‬ ‫על מעצבות אופנה ערביות‪ ,‬למשל‪ .‬אבל זה עלול‬ ‫לפוצץ את הבועה הישראלית ואת הניסיון להחדיר‬ ‫למוחנו את האמונה בנרטיב יחיד וצר‪.‬‬

‫כאשר אני נוסע להר הצופים בתחבורה‬ ‫הציבורית ברור לי שירושלים לא יצאה מהמאה‬ ‫ה‪ .19-‬אחת השאלות שחכמי הדור שואלים את‬ ‫תושבי תל אביב היא זו‪ :‬האם ביקרתם בירושלים?‬ ‫התשובה שלי ‪ -‬זהו ביקור שלוקח זמן רב וגוזל‬ ‫אנרגיה רבה‪ ,‬כי אין רכבת לירושלים‪.‬‬ ‫לאן מגיעה הרכבת מתל אביב? לגן החיות‬ ‫התנכ"י‪ ,‬סמוך לשכונת מלחה‪ ,‬נסיעה שגוזלת‬ ‫זמן יקר‪ .‬האוטובוס מתל אביב? הוא מגיע‬ ‫ממסוף ארלוזורוב לתחנה המרכזית בזמן סביר‪ ,‬אך‬ ‫מרבית האוטובוסים רועשים וחלקם מקרטעים‪.‬‬ ‫ושם רק מתחילה המכה‪ :‬האוטובוס מהתחנה‬ ‫המרכזית להר הצופים עושה לנו סובב ירושלים‪.‬‬ ‫והדרך חזרה? מכה כפולה ומכופלה‪ :‬מהרגע שנהג‬ ‫קו ‪ 480‬של אגד מתניע את הרכב וסוגר את הדלת‬ ‫ועד כניסתו לכביש ירושלים תל אביב )כביש ‪(1‬‬ ‫עוברות בין ‪ 15‬ל‪ 18-‬דקות‪.‬‬ ‫אני מציע‪ :‬בואו ונעשה מעשה‪ .‬קו אוטובוס‬ ‫ישיר ממסוף ארלוזורוב לגבעת התחמושת‪ ,‬כל חצי‬ ‫שעה‪ ,‬במרבית שעות היום‪ .‬קו שישרת את העולים‬ ‫להר הצופים ואת העולים לבירה‪ .‬בואו כולנו ‪-‬‬ ‫הנשיא‪ ,‬הרקטור‪ ,‬הדיקן והאגודה ‪ -‬ונדרוש ממשרד‬ ‫התחבורה ביצוע מיידי‪.‬‬

‫‪ /‬סת' ג‪ .‬פרנצמן‪ ,‬פוסט‪-‬דוקטורנט במחלקה‬ ‫לגיאוגרפיה‬

‫***‬ ‫‪4‬‬

‫‪11.3.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫ט' באדר ב' תשע"ד‬

‫‪ /‬יוסי רובין‪ ,‬סטודנט השלמה למוסמך בחוג‬ ‫ללימודים רומאניים ולטינו‪-‬אמריקאיים‬

‫***‬

‫עלילת דם‬ ‫בתגובה לכתבה "שוברים שתיקה" שפורסמה‬ ‫בגיליון ‪163‬‬

‫בגיליון האחרון של "פי האתון" פורסמה כתבה‬ ‫שכותרתה "שוברים שתיקה"‪ ,‬שעסקה בהשתלבותה‬ ‫של האוכלוסייה הערבית באוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫מדובר בכתבה ראויה וחשובה מאוד ללא ספק‪.‬‬ ‫לכתבה שורבב שמה של תנועת "אם תרצו"‪ ,‬כחלק‬ ‫מעדות מפי סטודנטית ערבייה באוניברסיטה‪,‬‬ ‫ש"נתקלה בקיצוניותה של התנועה‪ ,‬למרות שהיא‬ ‫אינה מכירה אותה"‪.‬‬ ‫כתא מוביל‪ ,‬אנו מורגלים בכך ששמנו מופיע‬ ‫בעיתונים שונים ובהקשרים שונים‪ ,‬ולכן לא‬ ‫הופתענו מכך שאוזכרנו גם בכתבה זו‪ .‬אולם כדי‬ ‫למנוע הטעיות והצגה לא נכונה של המציאות‪ ,‬אנו‬ ‫מבקשים להעמיד דברים על דיוקם‪.‬‬ ‫"אם תרצו" היא תנועה חוץ פרלמנטרית וא‪-‬‬ ‫מפלגתית‪ ,‬הפועלת לחיזו�� ולקידום של ערכי‬ ‫הציונות‪ .‬אנו מאמינים שלהיות ציוני לא קשור‬ ‫לדעות פוליטיות‪ .‬המשותף לכל מי שמגדיר את‬ ‫עצמו ציוני הוא שמירה על מדינת ישראל כמדינה‬ ‫יהודית ודמוקרטית‪.‬‬ ‫מדינה דמוקרטית אמנם מאפשרת דעות שונות‪,‬‬ ‫אך חשוב להיצמד לאמת‪ .‬אותה סטודנטית מתארת‬ ‫מצב שקרי‪ ,‬שבו פעילי "אם תרצו" גידפו סטודנטים‬ ‫ערבים עוברי אורח במסדרונות האוניברסיטה‪ .‬מי‬ ‫שמכיר באמת את אנשי התא שלנו‪ ,‬יודע שמדובר‬ ‫בעלילת דם‪ ,‬לא פחות‪.‬‬ ‫מעט השתעשענו לשמוע את התיאור מפיה של‬

‫מנתחים את הדאו‬ ‫מדדי המניות בארצות הברית ממשיכים‬ ‫להוביל את המגמה החיובית בשווקים‪ ,‬בפרט‬ ‫בימים של אי‪-‬ודאות ובלבול‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לא‬ ‫מעט הערכות גורסות שמדדי ארצות הברית‬ ‫נעשו "יקרים" יחסית‪ ,‬ושאזורים "זולים" יותר‬ ‫כמו אירופה עשויים לרשום תשואות יתר בשנה‬ ‫הקרובה‪ .‬כמובן שלא ניתן להתעלם מהסנטימנט‬ ‫החיובי במדדי המניות האירופיים לאחר מיתון בן‬ ‫שנתיים‪ ,‬אך להערכתנו‪ ,‬למעט פרקי זמן קצרים‪,‬‬ ‫לא די בכך כדי לשנות את עמדת ההובלה של‬ ‫מדדי ארצות הברית‪.‬‬ ‫בשונה מהמדדים ‪ ,S&P 500‬ראסל ‪2000‬‬ ‫והנאסד"ק‪ ,‬שרשמו שיאים חדשים‪ ,‬עומד כיום‬ ‫מדד הבלו צ'יפ דאו ג'ונס על ‪ 16,395‬נקודות ‪-‬‬ ‫נתון הנמוך ב‪ 1.5-‬אחוזים לעומת השיא שנרשם‬ ‫ב‪ 31-‬בדצמבר ‪ 16,576 - 2013‬נקודות‪.‬‬ ‫שוקי המניות הגלובליים ממשיכים במגמה‬ ‫החיובית‪ ,‬למרות פתיחת שנה שלילית ורוחות‬ ‫נגדיות המנשבות מקצות תבל‪ .‬לעת עתה‪ ,‬קשה‬ ‫לנחש אם המגמה החיובית מונעת מהערכות‬ ‫לעתיד טוב יותר או שאולי המשקיעים פשוט‬ ‫מתעלמים מהסיכונים ורוכבים על המגמה‪ .‬בכל‬ ‫אופן‪ ,‬עונת הדוחות לרבעון הראשון תתחיל בעוד‬ ‫חודש‪ ,‬ואז כבר נקבל אינדיקציה טובה יותר על‬ ‫המנוע העיקרי של שוק המניות ‪ -‬צמיחת רווחי‬ ‫החברות‪.‬‬ ‫‪ /‬משה אוזקרגוז‪ ,‬אנליסט מניות חו"ל‬ ‫מחלקת מחקר נ"ע ‪ -‬אגף ייעוץ‬ ‫בנק דיסקונט‬ ‫הערות ואזהרות כלליות מטעם בנק דיסקונט לישראל‬ ‫בע“מ‪ :‬הניתוח הכלול בסקירה זו הינו למטרת אינפורמציה‬ ‫בלבד וככל שמדובר בייעוץ אין לראות בו המלצה‪ ,‬תחליף‬ ‫לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל‬ ‫אדם או הזמנה לייעוץ כאמור או הצעה להחזיק‪/‬לקנות‪/‬‬ ‫למכור ני“ע או נכסים פיננסיים או התחייבות של בנק‬ ‫דיסקונט לישראל בע"מ )להלן‪” :‬הבנק"( לייעץ ללקוחותיו‬ ‫בהתאם לאמור בו‪ .‬עשוי להיות למחברי הסקירה ו‪/‬או לבנק‬ ‫עניין אישי בנושא הסקירה‪.‬‬

‫אותה סטודנטית‪ ,‬שבעצמה כתבה שאינה מכירה‬ ‫כלל את "אם תרצו"‪ ,‬כשהתא "וואטן"‪ ,‬שאליו‬ ‫היא משתייכת‪ ,‬הראה לכולנו רק לפני שבוע כמה‬ ‫הוא "תא לא‪-‬פוליטי" )כפי שהוא מציג עצמו בפני‬ ‫הדיקנט(‪ ,‬כשהוקיר את פועלו של גנרל האס‪.‬אס‪,‬‬ ‫חאג' אמין אלחוסייני‪ ,‬והשמיץ את חיילי צה"ל‪,‬‬ ‫ועקב כך הוקפאה פעילותו‪.‬‬ ‫נמשיך להיות תא ציוני שעומד על שלו ומציג‬ ‫אג'נדה ציונית אמיתית בקמפוס‪ ,‬בעיקר לנוכח‬ ‫האנטי ציונות והפוסט ציונות הרובצות בו‪ ,‬אך נעשה‬ ‫זאת בדרך ארץ ובצורה אינטלקטואלית וידענית‪.‬‬ ‫"אם תרצו" פועלת להתחדשות השיח ולהבטחת‬ ‫עתידם של העם היהודי ושל מדינת ישראל אל מול‬ ‫האתגרים העומדים בפניהם‪.‬‬ ‫‪ /‬חיים פרינס‪ ,‬סטודנט שנה א' לארכיאולוגיה ופעיל‬ ‫בסניף "אם תרצו" ירושלים‬


‫חדשות‬

‫האוניברסיטה העברית ‪-‬‬ ‫היחידה בלי תקן ירוק‬

‫למרות פחי המיחזור המתרבים‪ ,‬הקמפוסים של האוניברסיטה רחוקים מלהיחשב ידידותיים‬ ‫לסביבה במשרד להגנת הסביבה הבהירו כי עד שלא יוקמו מועצה ירוקה ומערך מיחזור מוסדר‬ ‫ ימשיך המוסד הירושלמי להיות האוניברסיטה היחידה שלא מחזיקה בתקן סביבתי תא "מגמה‬‫ירוקה" מאשים‪" :‬נושא איכות הסביבה לא קיים באידיאולוגיה של האוניברסיטה"‬ ‫ירדן מימון‬ ‫האוניברסיטה העברית היא הגוף‬ ‫האוניברסיטאי היחיד ללא תקן "קמפוס‬ ‫ירוק" של המשרד להגנת הסביבה‪ .‬על‪-‬מנת‬ ‫לעמוד בתקן‪ ,‬על האוניברסיטה לעמוד בכמה‬ ‫קריטריונים שחסרים לה‪ ,‬ביניהם הקמתם‬ ‫של מועצה ירוקה ומערך מיחזור‪ ,‬וכן יצירת‬ ‫פרויקטים קהילתיים הקשורים בטיפוח הסביבה‪.‬‬ ‫אור קרן‪ ,‬רכז תא "מגמה ירוקה"‬ ‫באוניברסיטה‪ ,‬והילארי כץ‪ ,‬דוברת התא‪,‬‬ ‫מספרים על קשיים מתמשכים שחוו בניסיון‬ ‫לקדם את נושא המיחזור באוניברסיטה‪.‬‬ ‫לדבריהם‪ ,‬האוניברסיטה התחמקה מהסוגיה‬ ‫בטענה שהיא "לא מעוניינת לעבוד עם ֵא ַלה"‬ ‫)תאגיד המיחזור הגדול בארץ‪ ,‬שעמו עובדות‬ ‫רוב העיריות ‪ -‬י‪.‬מ‪" .(.‬נושא איכות הסביבה לא‬ ‫קיים באידיאולוגיה של האוניברסיטה"‪ ,‬קובעת‬ ‫כץ‪" .‬היה מאוד קשה לשכנע את האוניברסיטה‬ ‫לתמוך בסוגיית המיחזור"‪.‬‬

‫הילארי כץ‪ ,‬דוברת תא "מגמה ירוקה"‪" :‬האוניברסיטה העברית‪,‬‬ ‫כמובילת דעת קהל וכמקור שמעוניין לחנך ולהוות קול קורא‪,‬‬ ‫צריכה להוות דוגמה למודעות ירוקה"‬

‫יותר פחי מיחזור‬ ‫עד לתקופה האחרונה‪ ,‬פחי מיחזור מטעם‬ ‫האוניברסיטה כלל לא הוצבו בשטח הקמפוס‪.‬‬ ‫אלה שבכל זאת נראו במסדרונות הגיעו מטעם‬ ‫גופים פרטיים‪ ,‬שלקחו לעצמם את הרווחים‪.‬‬ ‫"האוניברסיטה יכולה להרוויח המון ממיחזור‬ ‫בקמפוס‪ ,‬אבל כנראה שזה לא מעניין אף אחד"‪,‬‬ ‫גורסת כץ‪.‬‬ ‫למרות הנתונים העגומים‪ ,‬לאחרונה‬ ‫מסתמנת מגמה מעודדת של שינוי‪ .‬פורום‬ ‫ירוק קם ביוזמת גורמים מאגודת הסטודנטים‬ ‫בשיתוף האוניברסיטה‪ ,‬וקיים פגישה ראשונה‬ ‫במטרה לאפשר לאוניברסיטה לעמוד בתקן‪.‬‬ ‫במסגרת השינויים החדשים‪ ,‬פחי מיחזור מטעם‬ ‫האוניברסיטה הוצבו ברחבי הקמפוסים‪ ,‬וניתן‬ ‫למצוא אותם בין היתר במסדרון חברה‪ ,‬בבניין‬ ‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בספרייה‪ ,‬במחלקה לחינוך‪,‬‬ ‫ובעיקר בסמוך למכונות שתייה ולפחי אשפה‪.‬‬

‫מכת חתולים‬ ‫למרות הכיוון החיובי‪ ,‬ממשיכים להתקיים‬ ‫באוניברסיטה מפגעים תברואתיים הדורשים‬ ‫טיפול ראוי‪" .‬החתולים מסתובבים בכל מקום‪,‬‬ ‫כל הזמן‪ ,‬במיוחד ליד אזורי הקפיטריות‪ ,‬והדבר‬

‫צילום‪ :‬יח"צ‬

‫מאוד מעיק ומאוד לא היגייני וסניטרי‪ ,‬בעיקר‬ ‫משום שהם מטילים את גלליהם בכל מקום"‪,‬‬ ‫מדגישה כץ‪" .‬בעבר הייתה תוכנית לסרס אותם‪,‬‬ ‫אך לא נראה שהיא יצאה לפועל"‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬מנהרת האוטובוסים היא‬ ‫מקום חנוק ולא מאוורר כראוי‪ ,‬ובדומה לתחנה‬ ‫המרכזית בירושלים פיח האוטובוסים מתרכז‬ ‫במקום שבו הם עוצרים ומקשה מאוד על‬ ‫הנשימה‪ .‬גם אזורי החניה לא מאווררים כראוי‪,‬‬ ‫וידוע כי סטודנטים רבים בוחרים לקצר את הדרך‬ ‫לאולמות "טבע" דרכם‪.‬‬ ‫קרן וכץ מסכימים פה אחד כי המאמצים‬ ‫שהושקעו באחרונה מצד האוניברסיטה מסמנים‬ ‫את תחילת הדרך בלבד‪ .‬נתוני המיחזור מראים‬ ‫שמעל ‪ 50‬אחוז ממיכלי השתייה בישראל‬ ‫ממוחזרים‪" .‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬כמובילת‬

‫דעת קהל וכמקור שמעוניין לחנך ולהוות קול‬ ‫קורא‪ ,‬צריכה לתמוך ולהוות דוגמה למודעות‬ ‫ירוקה"‪ ,‬מסכמת כץ‪.‬‬ ‫מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה‪:‬‬ ‫"קמפוס עין כרם מתקדם להכרה כקמפוס ירוק‪,‬‬ ‫ונמצא כרגע במגעים מתקדמים עם הגופים‬ ‫הרלבנטיים‪ .‬כך למשל‪ ,‬הוקמה בו בתקופה‬ ‫האחרונה גינה קהילתית בשיתוף עם אגודת‬ ‫הסטודנטים‪.‬‬ ‫"בנוסף‪ ,‬בקמפוס ישנם פחי מיחזור רבים‪,‬‬ ‫כולל מיחזור של נורות פלורסנט‪ .‬אנו עוברים‬ ‫לאנרגיה חסכונית כגון תאורה חסכונית‪ ,‬חימום‬ ‫על בסיס חשמל במקום סולר והתקנת גלאי‬ ‫נפח שנדלקים ונכבים לפי תנועה‪ .‬פרט לזאת‪,‬‬ ‫הקמפוס ברחובות הוכר כקמפוס ירוק‪ ,‬ובשאר‬ ‫הקמפוסים נעשים צעדים בנושא"‪.‬‬ ‫ט' באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪11.3.2014‬‬

‫‪7‬‬


‫השבועיים ‪ 24 <11‬במרץ‬

‫חדשות‬

‫"‬

‫יום האישה הבין‪-‬לאומי‪ :‬חיוני והכרחי לקידום השוויון‬ ‫בין המינים או תזכורת כואבת לשוני ולהבדלים?‬

‫יט ָט ע‬ ‫* ִצ ַ‬

‫מה פתאום מצלצל לי‬ ‫הטלפון עכשיו? לפעמים הוא‬ ‫לא מצלצל במשך שבועות‬ ‫ד"ר דן מיודובניק‪,‬‬ ‫סטטיסטיקה‪ ,‬מדעי החברה‬

‫"‬

‫סערה בדשא חברה‬

‫עשרות סטודנטים‬ ‫הביעו תמיכה‬ ‫במבקשי המקלט‬ ‫יותר מ‪ 50-‬סטודנטים ומרצים הפגינו‬ ‫בשבוע שעבר בקמפוס הר הצופים‪ ,‬לשם‬ ‫הבעת תמיכה וסולידריות במאבקם של מבקשי‬ ‫המקלט‪ .‬הפגנות דומות התקיימו במקביל‬ ‫באוניברסיטאות תל אביב ובן גוריון‪ ,‬בדרישה‬ ‫המופנית למדינת ישראל לבחון את בקשותיהם‬ ‫של מבקשי המקלט בטרם כליאתם במתקנים‬ ‫בחולות ובסהרונים‪.‬‬ ‫"אנחנו מאמינים שהמאבק הזה הוא לא‬ ‫של מבקשי המקלט‪ ,‬אלא נוגע לכולנו"‪ ,‬אמר‬ ‫אור מור‪ ,‬סטודנט לפילוסופיה ולספרות כללית‬ ‫החבר בקואליציה "סטודנטים למען מבקשי‬ ‫מקלט"‪" .‬זהו מאבק על אופיה של המדינה‪,‬‬ ‫על האופן שבו מתייחסים לבני אדם ולזרים‬ ‫בחברה‪ ,‬ובסופו של דבר גם על הרווחה שלנו‪.‬‬ ‫אם מוציאים כספים על בנייה של מתקני כליאה‬ ‫במקום על דיור בר השגה ‪ -‬כולנו נפגעים"‪.‬‬ ‫באותה השעה התקיימה בהר הצופים הפגנת‬ ‫נגד של תנועת "אם תרצו"‪ ,‬שטענה לפגיעה‬ ‫של מבקשי המקלט בשכונות דרום תל אביב‪.‬‬ ‫"יש שמנסים לצייר את המאבק כדיכוטומי ‪-‬‬ ‫מבקשי המקלט נגד תושבי דרום תל אביב"‪,‬‬ ‫גרס מור‪" .‬לדעתנו זה ממש לא כך והמציאות‬ ‫יותר מורכבת"‪.‬‬ ‫‪ /‬מערכת "פי האתון"‬

‫בעד נגד‬ ‫יום האישה הבינלאומי‪ ,‬שנערך בכל‬ ‫שנה ב‪ 8-‬במרץ‪ ,‬נועד לציין ולקדם את‬ ‫המאבק המגדרי של נשים למען שוויונן‬ ‫בחברה‪ .‬מחד‪ ,‬המאבק הפמיניסטי צועד‬ ‫קדימה במהירות‪ .‬לפני פחות ממאה שנה‬ ‫נשים עוד היו תלויות בבעל )שימוש‬ ‫מכוון במילה "בעל"( שיפרנס אותן‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬דווקא בגלל שכיום אמירות‬ ‫כאלה נשמעות אנכרוניסטיות‪ ,‬קיימת‬ ‫סכנה של שוביניזם סמוי‪ ,‬שמדיר נשים‬ ‫מעמדות הכוח בחברה‪ .‬זאת‪ ,‬באמתלה‬ ‫שנשים מסוגלות לעשות הכל‪ ,‬אם רק‬ ‫ירצו‪.‬‬ ‫אבל המציאות היא שהמבנים‬ ‫החברתיים של היום עדיין מוכוונים‬ ‫להיטיב עם הגברים‪ :‬שוק התעסוקה‪,‬‬ ‫עולם המשפט והפוליטיקה בנויים באופן‬ ‫שמקל על גברים לפעול בהם‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬תעשיית היופי מנציחה את‬ ‫ערכן החברתי של נשים במראה שלהן‪,‬‬ ‫כאשר מיניות נתפסת כשירות שנשים‬ ‫נותנות לגברים וכאשר עבודה שנעשית‬ ‫במרחב הפרטי‪ ,‬בבית‪ ,‬נעשית ברובה‬ ‫בידי נשים ואינה מתוגמלת‪.‬‬ ‫אנחנו צריכים את יום האישה‪ ,‬כדי‬ ‫שלא נשקע באשליה שיש שוויון‪ .‬במקום‬ ‫זאת‪ ,‬נבקר את המבנים הקיימים‪ ,‬נערער‬ ‫על ההבניות החברתיות שעושים לנו‪,‬‬ ‫גם לגב��ים וגם לנשים‪ ,‬ונפעל ליצור‬ ‫לעצמנו חברה שוויונית יותר‪.‬‬ ‫‪ /‬נגה כהן‪ ,‬סטודנטית לתואר שני‬ ‫בהיסטוריה‪ ,‬בעלת הבלוג "ידועות‬ ‫בציבור" ב"הארץ"‬

‫אני לא צריכה את יום האישה הבין‪-‬‬ ‫לאומי כמו שמוכרים לי אותו‪ .‬אני כן‬ ‫צריכה את צעדת השרמוטות‪ ,‬כי "אחת‬ ‫מתוך אחת"*‪ ,‬כי "גברים באוטובוס"*‪,‬‬ ‫כי "תשמרי על הכוס שלך"‪.‬‬ ‫אני לא צריכה יום אישה בין‪-‬לאומי‬ ‫שישפוט כמה אני אישה‪ ,‬כמה אני‬ ‫פמיניסטית וכמה אני אישה פמיניסטית‪,‬‬ ‫כי מי שמוחה על שקראו לה פרוצה‬ ‫באוטובוס‪ ,‬היא חביבת הקהל בתחרות‬ ‫מלכת היופי וזוכה לקיתונות של לעג‬ ‫על הבחירה להשתתף בתחרות‪ ,‬ערב יום‬ ‫האישה הבין‪-‬לאומי‪.‬‬ ‫אני לא צריכה יום אישה שלכבודו‬ ‫מציעים לי במוסד אקדמי מכובד שמלות‬ ‫כלה וטיפולי הסרת שיער‪ ,‬או שבתחילת‬ ‫שנת הלימודים מחלקים לי בו‪ ,‬שלא‬ ‫לומר דוחפים לי‪ ,‬פדים וטמפונים בחינם‪,‬‬ ‫ואיתם נרתיק נוצץ‪.‬‬ ‫אני לא רוצה לחיות במציאות שבה‬ ‫נשים מודרות מפרסומים בתקשורת‪,‬‬ ‫או בזו שבה יום האישה הבין‪-‬לאומי‬ ‫מפורסם במקרה הטוב בתמונת הייד‬ ‫פארק עם גברים בלבד‪ ,‬ובמקרה הרע‬ ‫בתמונת יד נשית‪ ,‬לא מאוד שונה מזו‬ ‫שביקשה ממני לשמור על הכוס שלי‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬אני לא צריכה את יום האישה כמו‬ ‫שמוכרים לי אותו‪.‬‬ ‫* שמות של קבוצות ועמודים‬ ‫בפייסבוק‪.‬‬ ‫‪ /‬רביד נבו‪ ,‬סטודנטית לתואר שני‬ ‫בקרימינולוגיה‬ ‫הפקה וריכוז‪ :‬מיכל קליין‬

‫‪6‬‬

‫‪11.3.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫ט' באדר ב' תשע"ד‬


‫עדיין אין לכם רב‪-‬קו? זה הזמן להצטייד בו!‬ ‫החל מיום שישי ‪ 7‬במרץ ‪( 2014‬ה' באדר ב')‪,‬‬ ‫נסיעות המעבר בתחבורה הציבורית בירושלים‬ ‫יתאפשרו רק באמצעות הרב‪-‬קו‪.‬‬ ‫כרטיסי הנסיעה מנייר יאפשרו נסיעה אחת בלבד‪ ,‬ללא מעברים בין אמצעי התחבורה השונים‪.‬‬

‫איזה כרטיס רב‪-‬קו מתאים לכם?‬

‫כרטיס רב‪-‬קו אישי ‪-‬‬ ‫הכרטיס הכי חכם בעיר‬

‫כרטיס רב‪-‬קו אנונימי ‪-‬‬ ‫ללא פרטים מזהים‬

‫הדרך המשתלמת והמומלצת ביותר לנוסעים בתחבורה‬ ‫הציבורית‬

‫כרטיס חכם אנונימי המונפק בתשלום חד פעמי של ‪.₪5‬‬ ‫•‬ ‫ ‬ ‫•‬ ‫ ‬ ‫אפשרויות טעינה‪ :‬כרטיסייה המקנה ‪ 20%‬הנחה‪ ,‬או נסיעות‬ ‫בודדות‪.‬‬ ‫• ניתן לטעון חוזה חופשי‪-‬חודשי‪.‬‬ ‫לא‬ ‫ ‬ ‫ניתן לטעינה חוזרת ללא הגבלה‪.‬‬ ‫•‬ ‫ ‬ ‫אינו כולל פרטים מזהים ולכן אינו כולל זכאות להנחות‪.‬‬ ‫•‬ ‫ ‬ ‫במקרה של אובדן‪ ,‬לא יינתן החזר עבור הנסיעות‪.‬‬ ‫•‬ ‫ ‬ ‫ניתן לרכוש כרטיס רב‪-‬קו אנונימי באוטובוסים ובקופות הקהל של אגד‬ ‫בתחנה המרכזית בירושלים או אצל נציגי ההסברה הפזורים ברחבי ירושלים‬

‫כרטיס אישי שאינו ניתן להעברה המונפק ללא תשלום וניתן‬ ‫•‬ ‫ ‬ ‫לטעינה חוזרת‪.‬‬ ‫אפשרויות טעינה‪ :‬חופשי‪-‬חודשי‪ ,‬כרטיסיות או נסיעות בודדות‪.‬‬ ‫•‬ ‫ ‬ ‫•‬ ‫ ‬ ‫כולל את הפרטים האישיים שלכם – שם‪ ,‬תעודת זהות‪ ,‬תמונה‬ ‫וזכאות להנחה (אזרח ותיק‪ ,‬סטודנט‪ ,‬נוער‪ ,‬זכאי)‪.‬‬ ‫•‬ ‫ ‬ ‫איבדתם את הכרטיס? גשו לעמדת השירות של המפעיל ממנו‬ ‫רכשתם את חוזה הנסיעה והנפיקו כרטיס חדש הזוכר את היתרה‬ ‫ואת נתוניכם‪.‬‬ ‫ניתן להצטייד בכרטיס רב‪-‬קו אישי בעמדות ההנפקה של מפעילי התחבורה‬ ‫הציבורית בירושלים הפזורות ברחבי העיר‬

‫במהלך חודש אדר ב' יתוגבר מערך עמדות ההנפקה‬ ‫למידע נוסף ולרשימת מיקומי עמדות הנפקה חייגו‪:‬‬

‫ملزيد من املعلومات ولقامئة مواقع أخرى اتصلوا‪:‬‬

‫‪For further information and a list of issuing stations please dial:‬‬ ‫‪Для получения дополнительной информации и списка автоматов для покупки билетов звоните по телефону:‬‬

‫‪073-2331400‬‬

‫עמדות קבועות להנפקת רב קו אישי‬ ‫אגד‪ :‬ירושלים‪ ,‬תחנה מרכזית מול רציף ‪ 22‬ימים א'‪-‬ה' ‪ ,19:00-7:00‬שישי וע‪ .‬חג ‪ / 13:00-7:00‬ירושלים‪ ,‬קניון רב‪-‬שפע קומה ‪2‬‬ ‫ימים א'‪-‬ה' ‪ ,20:30-8:30‬שישי וע‪ .‬חג ‪ / 12:00-8:30‬ירושלים‪ ,‬גבעת משואה ‪ -‬מסוף אגד‪ ,‬ימים א'‪-‬ה' ‪ 16:45-8:30‬סיטיפס ירושלים‪ ,‬בנין‬ ‫כלל רחוב יפו ‪ 97‬ימים א’‪-‬ה’ ‪ ,17:00-9:00‬שישי וע‪.‬חג ‪ 13:00-9:00‬אגד תעבורה‪ :‬מבשרת ‪ -‬קניון הראל פוטו צמצם ימים א’‪-‬ה’ ‪20:30-‬‬ ‫‪ ,9:30‬שישי וע‪.‬חג ‪ / 13:00-9:30‬גבעת זאב קידרון ‪ 10‬צעצועי רוני ימים א’‪-‬ה’ ‪ ,18:00-7:30‬שישי וע‪.‬חג ‪ ,14:00-7:30‬יציאת השבת עד‬ ‫‪ 22:00‬מוצ”ש ‪ /‬מעלה אדומים משרדי העירייה ככר קדם ימים א’‪ ,‬ד’ ‪ 19:00-14:30‬ימים ב’‪ ,‬ג’‪ ,‬ה’ ‪ ,17:00-9:00‬שישי וע‪ .‬חג ‪13:00-9:00‬‬

‫בירושלים‬ ‫רקרב קו!‬


‫ההתגמשות שלהם מול תקנון האוניברסיטה‬ ‫יכולים מאוד להקל‪ .‬רעות חזרה מחופשה של‬ ‫שבועיים לאחר הולדת בתה היישר לתקופת‬ ‫המבחנים העמוסה של סוף שנה ג'‪" .‬פיספסתי‬ ‫שיעורים כי לא הרגשתי טוב במהלך ההיריון‬ ‫וגם בגלל הלידה עצמה‪ ,‬ולמרות זאת התחשבו‬ ‫בי מאוד והקלו עליי‪ .‬לפי מה ששמעתי מחברות‬ ‫מאוניברסיטאות אחרות‪ ,‬זה נחשב ליחס מאוד‬ ‫חריג לטובה מצד האוניברסיטה"‪ ,‬היא מספרת‪.‬‬ ‫למרות ההתחשבות שמתארת רעות‪ ,‬השקעת‬ ‫הזמן בלימודים ובתינוק בלבד היא פריבילגיה‬ ‫שרוב הסטודנטיות האימהות לא יכולות להרשות‬ ‫לעצמן‪ .‬רובן חוזרות לעבודה מהר מאוד ‪ -‬בדרך‬ ‫כלל למשרה חלקית‪ .‬שילוב של לימודים ועבודה‬ ‫במקרים רבים פוגע בזכאותן לסבסוד מעונות‬ ‫יום ממשרד התמ"ת‪ ,‬הטבה שמטרתה הרשמית‬ ‫היא לעודד נשים לחזור לשוק העבודה ושאמורה‬ ‫לחסוך לכל משפחה מאות שקלים מדי חודש‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מאז שחזרה קרני‪-‬ראם לעבוד‬ ‫בהיקף משרה חלקי‪ ,‬היא ובעלה הסטודנט אינם‬ ‫זכאים עוד לסבסוד במעונות‪ .‬גם רעות‪ ,‬כיום‬ ‫סטודנטית באוניברסיטת חיפה לתואר שני‬ ‫בייעוץ חינוכי ולתעודת הוראה בפסיכולוגיה‪,‬‬ ‫מעידה כי לסטודנטיות‪-‬אימהות עובדות קשה‬ ‫לקבל סיוע מהמדינה במימון מסגרות לילדים‪.‬‬ ‫"אני לומדת חמישה ימים בשבוע ועובדת‬ ‫מהבית בשעות הערב והלילה"‪ ,‬היא מגלה‪.‬‬ ‫"תהליך הטיפול בבקשה גם ככה מסורבל‪,‬‬ ‫ומניסיון של חברות שלי שעברו את התהליך‪,‬‬ ‫הסיכוי לקבל את ההטבה נמוך מאוד כאשר בן‬ ‫הזוג עובד במשרה מלאה"‪ .‬לדברי רעות‪ ,‬היא‬

‫ממתינה לתשובה ממשרד התמ"ת כבר קרוב‬ ‫לחמישה חודשים‪.‬‬

‫"החלפת דיסקט"‬ ‫באוניברסיטה העברית פועלת כיום יחידת‬ ‫מגדר והורות שתפקידה לסייע לאימהות‬ ‫הצעירות במימוש זכויותיהן מול האוניברסיטה‪.‬‬ ‫להקמת היחידה בשנת ‪ 2005‬אחראית לילי בן‬ ‫עמי‪ ,‬אז סטודנטית בתוכנית "רביבים"‪ ,‬ששימשה‬ ‫רכזת היחידה במשך שמונה שנים‪ .‬כיום היא‬ ‫מרצה‪ ,‬כותבת תוכניות לימודים ומרכזת את‬ ‫הקואליציה הארצית להעסקה ישירה‪" .‬בזמני‪,‬‬ ‫הייתה התעלמות מהנושא של נשים בהיריון‬ ‫ואימהות סטודנטיות מצד האוניברסיטה‪ ,‬אבל‬ ‫במקביל הייתה התייחסות מדהימה לגברים‬ ‫שיוצאים למילואים‪ ,‬שקיבלו הטבות כמו מועדי‬ ‫ג'‪ ,‬צילומים חינם ועוד"‪ ,‬היא טוענת‪.‬‬ ‫בן עמי‪ ,‬סטודנטית ואם בעצמה‪ ,‬הכניסה‬ ‫לדבריה לסדר היום האוניברסיטאי את נושא‬ ‫זכויות הסטודנטיות האימהות‪ .‬היא יזמה את‬ ‫הקמת התינוקיות באוניברסיטה עבור סטודנטיות‬ ‫שאין להן חופשת לידה‪ ,‬ובנה אף היה במחזור‬ ‫הראשון של תינוקיית הר הצופים‪ .‬את קבלת‬ ‫הכללים המחייבים בנושא סטודנטיות אימהות‬ ‫על‪-‬ידי המל"ג היא מגדירה כאחד השיאים של‬ ‫עבודתה‪ ,‬כאשר כיום כל מוסד אקדמי מחויב‬ ‫להעסיק רכז או רכזת בנושאי הורות ומגדר‪.‬‬ ‫לדעת בן עמי‪ ,‬העובדה שנשים בוחרות להיות‬ ‫אימהות לא צריכה לפגוע בתעסוקה שלהן‬ ‫ובסיכוייהן להצלחה‪" .‬אני לא רוצה שאישה‬

‫מגזין‬

‫"הייתה התעלמות מהנושא של‬ ‫נשים בהיריון ואימהות סטודנטיות‬ ‫מצד האוניברסיטה‪ ,‬אבל במקביל‬ ‫הייתה התייחסות מדהימה לגברים‬ ‫שיוצאים למילואים"‪.‬‬ ‫לילי בן עמי‪ ,‬מקימת היחידה‬ ‫להורות ולמגדר באוניברסיטה‬

‫"סטודנטיות רבות בכלל‬ ‫לא יודעות שאלו הזכויות‬ ‫שמגיעות להן‪ ,‬או שהן לא‬ ‫מרגישות בנוח לדרוש אותן‪.‬‬ ‫סטודנטית בשנה ג' אמרה לי‬ ‫שהיא לא ידעה שהיא זכאית‬ ‫להארכת זמן במבחנים‪ ,‬וזה‬ ‫חבל‪ .‬אין פה שום הפחתה‬ ‫בדרישות האקדמיות שצריך‬ ‫להתבייש בה‪ ,‬אלא התאמה‬ ‫לצרכים ספציפיים"‪.‬‬ ‫רביד נבו‪ ,‬רכזת‬ ‫היחידה להורות ולמגדר‬ ‫באוניברסיטה‬ ‫תהיה גבר בעולם העבודה ותצליח‪ ,‬אלא שאישה‬ ‫תהיה אישה ותוכל להצליח"‪ ,‬היא מבהירה‪.‬‬ ‫לטענתה‪ ,‬הפתרון לבעיה טמון בהקמת מעונות‬ ‫יום במקומות עבודה גדולים‪" .‬מעבר לזה‪ ,‬צריך‬ ‫'להחליף דיסקט' בעולם העבודה‪ .‬למשל‪ ,‬למדוד‬ ‫תפוקה במקום שעות עבודה במשרד"‪.‬‬ ‫רביד נבו‪ ,‬רכזת היחידה להורות ולמגדר כיום‪,‬‬ ‫מדגישה כי ייתכן ש"החלפת הדיסקט" המדוברת‬ ‫כבר החלה‪" .‬בשנת הלימודים שעברה טיפלנו‬ ‫ביחידה בפניות של ‪ 350‬סטודנטיות‪ .‬השנה‪,‬‬ ‫רק בסמסטר הראשון‪ ,‬טיפלנו בפניותיהן של‬ ‫כאלף סטודנטיות"‪ .‬נבו טוענת כי הגורם העיקרי‬ ‫לעלייה בכמות הפניות הוא התיקון לחוק זכויות‬ ‫הסטודנט‪ ,‬שנכנס לתוקפו באוקטובר ‪" .2012‬עד‬ ‫שתוקן החוק היו נהלים בכל מוסד‪ ,‬אך הם לא היו‬ ‫מחייבים‪ .‬מאז כניסת התיקון לתוקף‪ ,‬סטודנטיות‬ ‫יודעות לדרוש יותר את מה שמגיע להן‪ .‬אין מה‬ ‫לעשות‪ ,‬בגוף גדול כמו האוניברסיטה לוקח זמן‬ ‫ליצור שינויים"‪.‬‬ ‫בין הבשורות שהביא עמו התיקון לחוק‪,‬‬ ‫מפרטת נבו‪ ,‬ניתן למנות את העלאת תקופת‬ ‫הזכאות להיעדרות אחר לידה משבועיים ל‪21-‬‬ ‫ימי עבודה‪ ,‬שהם יותר מחודש בפועל‪ ,‬את‬ ‫האפשרות לחזור על קורסים מבלי לשלם עליהם‬ ‫פעם נוספת‪ ,‬פטור מקנס בגין הארכת התואר‬ ‫בשנה נוספת‪ ,‬התאמות בתנאי בחינה וכן זכאות‬ ‫למועד מיוחד )מועד ג'(‪.‬‬ ‫סטודנטיות לתואר שני זכאיות להארכה‬ ‫בת כחצי שנה בהגשת התזה‪ ,‬ודוקטורנטיות‬ ‫לאפשרות להאריך את התואר וכן להמשיך‬ ‫לקבל מלגה במשך ‪ 14‬שבועות מרגע הלידה‪.‬‬ ‫"יש התקדמות גם בתחום התשתיות"‪ ,‬מוסיפה‬ ‫נבו‪" .‬כיום יש תינוקייה בכל אחד מארבעת‬ ‫הקמפוסים של האוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫התינוקיות מותאמות לסטודנטיות ולשעות שלהן‬ ‫והן במחיר מסובסד‪ ,‬ובנוסף יש בכל הקמפוסים‬ ‫חדרי הנקה והחתלה"‪.‬‬ ‫אלא שלדברי נבו‪ ,‬על אף שהזכויות נראות‬ ‫נהדר על הנייר‪ ,‬אין בהן ממש אם הסטודנטיות‬ ‫לא יקומו וידרשו את מימושן‪" .‬סטודנטיות רבות‬ ‫המשך בעמ' ‪< 13‬‬

‫ט' באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪11.3.2014‬‬

‫‪11‬‬


‫מגזין‬

‫בייבי‪ ,‬בום‪.‬‬ ‫לתמרן בין עבודה ללימודים זו משימה לא פשוטה עבור כל סטודנט מה קורה‬ ‫כשנוסף לתמונה גם טיפול מסור בתינוק שזה עתה נולד? סטודנטיות אימהות‬ ‫מספרות על המחסור בשעות שינה‪ ,‬על הקושי הכלכלי‪ ,‬על האקדמיה שלא תמיד‬ ‫תומכת ועל המצב שנמשך גם בשוק העבודה "אנחנו מצד אחד מעודדים‬ ‫יילודה‪ ,‬ומנגד לא מצליחים להגן בצורה טובה מספיק על נשים שיולדות‬ ‫ורוצות במקביל ללמוד‪ ,‬לעבוד ולהגשים את עצמן"‬ ‫אלכס לויקר‬

‫בשנת ‪ ,2012‬לאחר שילדה את בנה הראשון‪,‬‬ ‫הודיעה מנכ"לית ענקית האינטרנט "יאהו"‪,‬‬ ‫מריסה מאייר‪ ,‬כי תחזור לעבודה בתום חופשת‬ ‫לידה בת שבועיים בלבד‪ .‬בעקבות הודעה זו‬ ‫גבות הורמו‪ ,‬לסתות נשמטו וטוקבקיסטים חגגו‪.‬‬ ‫ההודעה‪ ,‬שזכתה לסיקור נרחב בכל העולם‪,‬‬ ‫היא רק דוגמה אחת לקושי שאיתו מתמודדות‬ ‫נשים רבות בניסיון לנהל קריירה מצליחה לצד‬ ‫חיי משפחה‪ .‬התגובה הציבורית להודעתה של‬ ‫מאייר ממחישה גם היא את סוג הביקורת שעמו‬ ‫מתמודדות אותן נשים כשהן בוחרות להתקדם‬ ‫בעבודה‪ ,‬תוך כדי ויתורים כואבים בתחומי חיים‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫למרות המאבק לקידום השוויון בין המינים‪,‬‬ ‫נשים עדיין ממשיכות להשתכר בממוצע פחות‬ ‫מגברים‪ ,‬וזאת על אף שמספר שנות הלימוד‬ ‫שלהן גבוה משמעותית משלהם‪ .‬לפערים בשכר‬ ‫בין נשים לגברים יש הסברים רבים‪ ,‬אבל אחד‬ ‫המרכזיים בהם הוא עובדת היותן אימהות‪ ,‬או‬ ‫רצונן להיות אימהות בעתיד‪.‬‬ ‫עמדת הנחיתות של נשים ואימהות בעולם‬ ‫העבודה הוכחה שוב במחקר מקיף שנערך‬ ‫ב‪ 2011-‬על‪-‬ידי ד"ר ארז סיניבר וד"ר גלית גפני‬ ‫מהמכללה למינהל‪ .‬מנתוני המחקר‪ ,‬שהתמקד‬ ‫באוכלוסיית הורים אקדמיים‪ ,‬עולה שכל ילד‬ ‫מגדיל את השכר של אביו ב‪ 2.7-‬אחוזים‪ ,‬ומפחית‬ ‫את השכר של אמו בחמישה אחוזים‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מעבר לפערי השכר הקבועים במשק‬ ‫הישראלי בין גבר לאישה ‪ -‬שמתחילים כבר עם‬ ‫סיום התואר ‪ -‬ברגע שהופכים להורים‪ ,‬עולה‬ ‫שכר האבות ואילו זה של האימהות יורד‪ ,‬וממשיך‬ ‫‪10‬‬

‫‪11.3.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫ט' באדר ב' תשע"ד‬

‫לרדת עם כל ילד נוסף‪.‬‬ ‫אחת הדרכים לטפל בבעיה היא באמצעות‬ ‫חקיקה שנועדה להגן על נשים במקום העבודה‪.‬‬ ‫עו"ד דנה נאור‪-‬מנדאל‪ ,‬מנהלת המחלקה‬ ‫המשפטית בשדולת הנשים בישראל‪ ,‬מספרת‬ ‫כי "ישראל נחשבת למדינה מתקדמת בעולם‬ ‫מבחינת חקיקה שאמורה להגן על נשים בעבודה‪,‬‬ ‫כמו חוק שוויון הזדמנויות בעבודה‪ ,‬חוק איסור‬ ‫פיטורין של עובדת בהריון‪ ,‬חוק שכר שווה ועוד‪.‬‬ ‫אך בפועל החוקים לא אפקטיביים מספיק והם‬ ‫לא נאכפים‪ ,‬וכך אנחנו נכשלים בצמצום הפערים‬ ‫בשכר בין נשים לגברים"‪.‬‬ ‫לדברי נאור‪-‬מנדאל‪ ,‬נקודת המוצא של‬ ‫מעסיקים רבים היא שכשנולדים ילדים העבודה‬

‫מעבר לפערי השכר הקבועים‬ ‫בין גבר לאישה במשק‬ ‫הישראלי ‪ -‬שמתחילים כבר‬ ‫עם סיום התואר ‪ -‬ברגע‬ ‫שהופכים להורים‪ ,‬עולה שכר‬ ‫האבות ואילו זה של האימהות‬ ‫יורד‪ ,‬וממשיך לרדת עם כל‬ ‫ילד נוסף‪.‬‬ ‫מתוך ממצאי המחקר של ד"ר‬ ‫ארז סיניבר וד"ר גלית גפני‬ ‫מהמכללה למינהל )‪(2011‬‬

‫של האישה‪ ,‬ולא של הגבר‪ ,‬היא שתיפגע‪" .‬מעבר‬ ‫לקושי של נשים להתקבל לעבודה‪ ,‬קשה להן גם‬ ‫לשמור על המשרה בגלל סיכון מוגבר לפיטורים‪.‬‬ ‫מה גם שמלכתחילה כשאישה מוצאת עבודה רוב‬ ‫הסיכויים שמשכורתה תהיה נמוכה מזו של גבר"‪,‬‬ ‫היא מוסיפה‪.‬‬

‫סטודנטיות לא חופשיות‬ ‫ההתמודדות של אימהות סטודנטיות‪ ,‬אלו‬ ‫שעדיין נמצאות בתחילת דרכן המקצועית‪,‬‬ ‫עם הסוגיה יכולה להיות קשה אף יותר‪ .‬עליזה‬ ‫קרני‪-‬ראם )‪ ,(24‬בוגרת תואר בהיסטוריה של עם‬ ‫ישראל ובחינוך מהאוניברסיטה העברית‪ ,‬ילדה‬ ‫את בתה זמן קצר לפני תחילת השנה השנייה‬ ‫ללימודיה‪ ,‬ושבועיים לאחר הלידה כבר החלה‬ ‫להגיע עם התינוקת להרצאות‪ .‬לדבריה‪ ,‬החזרה‬ ‫המהירה ללימודים באקדמיה‪ ,‬במקביל לטיפול‬ ‫התובעני בתינוק שזה עתה נולד‪ ,‬קשה משנדמה‬ ‫ממבט ראשון‪.‬‬ ‫"הברזתי קצת משיעורים כי הייתי צריכה‬ ‫להשלים שעות שינה"‪ ,‬היא משתפת‪" .‬זה היה‬ ‫קשה‪ ,‬כי את מגיעה ללימודים ובהפסקות צריכה‬ ‫לרוץ לילד‪ .‬אף אחד לא מודע לזה שישנת‬ ‫במצטבר ארבע שעות בלילה‪ ,‬ואף אחד לא עושה‬ ‫לך הנחות בגלל זה‪ .‬אף אחד לא מתעניין אם את‬ ‫בדיכאון או מתוסכלת‪ .‬את חיה חיים אחרים משל‬ ‫יתר הסטודנטים"‪.‬‬ ‫ניסיונה של רעות )‪ ,(25‬בוגרת תואר ראשון‬ ‫בחינוך ובמדע המדינה מהאוניברסיטה העברית‪,‬‬ ‫מלמד כי רצונם הטוב של המרצים ויכולת‬


‫מגזין‬

‫המשך מעמ' ‪< 11‬‬

‫בכלל לא יודעות שאלו הזכויות שמגיעות להן‪ ,‬או‬ ‫שהן לא מרגישות בנוח לדרוש אותן‪ .‬יש דברים‬ ‫שיכולים לעשות להן את החיים כל כך פשוטים‬ ‫והן לא נעזרות בהם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬באה אליי השנה‬ ‫סטודנטית שלומדת בשנה ג' ואמרה לי שהיא‬ ‫לא ידעה שהיא זכאית להארכת זמן במבחנים‪,‬‬ ‫וזה חבל‪ .‬אין פה שום הפחתה שצריך להתבייש‬ ‫בה בדרישות האקדמיות‪ ,‬אלא התאמה לצרכים‬ ‫ספציפיים של סטודנטים"‪ ,‬היא מסכמת‪.‬‬

‫עיכוב בהתפתחות‬ ‫בת שבע כרם‪ ,‬פרופ' מן המניין במחלקה‬ ‫לגנטיקה ויועצת נשיא האוניברסיטה העברית‬ ‫לענייני מגדר‪ ,‬היא אחד הגורמים המרכזיים‬ ‫האחראים לקידום מעמד הנשים באוניברסיטה‪.‬‬ ‫פרופ' כרם מספרת כי לעתים קרובות מה שמונע‬ ‫ממדעניות להגיע למשרות בכירות באקדמיה‬ ‫הוא הקושי לשלב חיי משפחה במקביל לעמידה‬ ‫בדרישות אקדמיות תובעניות‪.‬‬ ‫נכון להיום‪ ,‬לדבריה‪ ,‬נשים מהוות רק רבע‬ ‫מהסגל הבכיר באוניברסיטה העברית‪ .‬בעוד‬ ‫שבתחומים העיוניים חלקן מגיע לכ‪ 34-‬אחוז‬ ‫מהסגל הבכיר‪ ,‬בתחומי המדעים שיעורן יורד‬ ‫ל‪ 18-‬אחוז‪" .‬רק כתשעה אחוזים מהפרופסורים‬ ‫מן המניין במדעים הן נשים‪ ,‬והנתונים דומים גם‬ ‫בשאר האוניברסיטאות בארץ ובעולם"‪ ,‬משתפת‬ ‫פרופ' כרם בנתונים העגומים‪.‬‬ ‫לדברי פרופ' כרם‪ ,‬רגע קריטי מאוד בקריירת‬ ‫המחקר הוא הפוסט דוקטורט ‪ -‬שלב הדורש‬ ‫"רילוקיישן" לחו"ל ואשר יכול להימשך כמה‬ ‫שנים‪ ,‬כתלות במחקר‪" .‬זו נקודת זמן מהותית‬ ‫וקריטית‪ ,‬שכן נשים רבות פשוט מוותרות עליה‬ ‫ועוזבות את האקדמיה בגלל ההשלכות שיכולות‬ ‫להיות למעבר כזה על חיי המשפחה שלהן"‪,‬‬ ‫מדגישה פרופ' כרם‪.‬‬ ‫"זה מראה פעם נוספת כיצד נשים הן שעושות‬ ‫את רוב הוויתורים בקריירה ובצמיחה האישית‬ ‫למען משפחתן‪ ,‬משום שמסגרות העבודה או‬ ‫הלימודים לא מאפשרות להן מספיק גמישות"‪,‬‬ ‫היא מסבירה‪" .‬לכן אחת היוזמות שלנו היא‬ ‫הענקת מלגות נסיעה לפוסט דוקטורט לנשים‬ ‫בלבד‪ ,‬על בסיס הצטיינות‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנחנו מקווים‬ ‫ליצור את האפשרות לעבוד עם אוניברסיטאות‬ ‫בחו"ל במסגרת פוסט דוקטורט ללא צורך‬ ‫ב'רילוקיישן'"‪ ,‬מוסיפה פרופ' כרם‪.‬‬

‫עבודה כפולה‬ ‫דורית המברג ועומרי טנקמן‪ ,‬סטודנטים‬ ‫בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית‪,‬‬ ‫עוסקים במסגרת לימודיהם בגיבוש מודל של‬ ‫הסכם קיבוצי רגיש מבחינה מגדרית‪ ,‬שמטרתו‬ ‫לקדם זכויות של נשים בפרט ושל הורים בכלל‬ ‫במקום העבודה‪ .‬את הצורך בהסכם כזה הם‬ ‫מסבירים בעובדה שאף על פי שנשים מהוות‬

‫"את מגיעה ללימודים‬ ‫ובהפסקות צריכה לרוץ‬ ‫לילד‪ .‬אף אחד לא מודע‬ ‫לזה שישנת במצטבר‬ ‫ארבע שעות בלילה‪ ,‬ואף‬ ‫אחד גם לא עושה לך‬ ‫הנחות בגלל זה‪ .‬את חיה‬ ‫חיים אחרים משל יתר‬ ‫הסטודנטים"‪.‬‬ ‫עליזה קרני‪-‬ראם‪ ,‬בוגרת‬ ‫תואר בהיסטוריה של עם‬ ‫ישראל ובחינוך‬

‫‪34.7%‬‬

‫‪0.4%‬‬

‫‪26%‬‬

‫מהנשים השכירות‬ ‫משתכרות שכר נמוך‬ ‫)‪ ₪ 4,171‬בחודש(‬

‫מהנשים השכירות‬ ‫משתכרות שכר גבוה‬ ‫)פי שלושה ומעלה‬ ‫מהשכר הממוצע במשק(‬

‫מהנשים בישראל בגילאי‬ ‫‪ 45-20‬הפסיקו לעבוד‬ ‫בשל הולדת ילדים‪ ,‬לעומת‬ ‫פחות מ‪ 1%-‬מהגברים‬

‫• ‪ 25.8%‬מהשכירים‬ ‫מרוויחים שכר נמוך‪,‬‬ ‫כלומר כ‪ 2/3-‬מהשכר‬ ‫החציוני במשק‬

‫‪16%‬‬ ‫מהנשים צמצמו את‬ ‫היקף משרתן בשל הולדת‬ ‫ילדים‪ ,‬לעומת‬ ‫‪ 3%‬מהגברים‬

‫• השכר הממוצע‬ ‫לחודש של נשים‬ ‫עומד על ‪66%‬‬ ‫מזה של גברים‬

‫• השכר הממוצע‬ ‫לשעה של נשים‬ ‫עומד על ‪84.9%‬‬ ‫מזה של גברים‬

‫נתוני הלמ"ס ‪2010-2012‬‬

‫יותר ממחצית מכוח העבודה האזרחי בישראל‬ ‫)‪ 54.6‬אחוז בשנת ‪ ,(2013‬הן עדיין סובלות‬ ‫מאפליה יומיומית בעבודה‪.‬‬ ‫"מקומות העבודה כיום מחפשים את 'העובד‬ ‫האידיאלי'‪ ,‬זה שיכול להקדיש את כל כולו‬ ‫לעבודה ואין לו מחויבויות אחרות"‪ ,‬מסבירה‬ ‫המברג‪" .‬נשים לא עונות על הדרישה הזו‪ ,‬מכיוון‬ ‫שיש להן 'עבודה כפולה'‪ :‬גם במקום העבודה וגם‬ ‫בבית‪ .‬זה מיתרגם למציאות שבה לנשים יש פחות‬ ‫ותק בעבודה‪ ,‬שכר נמוך יותר ורואים פחות נשים‬ ‫בעמדות מפתח‪ ,‬כי הרבה יותר קל לקדם גברים"‪.‬‬ ‫מעבר לאחריות שמוטלת על מעסיקים‪,‬‬ ‫לדברי עו"ד נאור‪-‬מנדאל גם למדינה אמור‬ ‫להיות אינטרס לתקן את האפליה נגד נשים‬ ‫בשוק התעסוקה‪ ,‬ולהביא לכך שהן תממשנה את‬ ‫מלוא הפוטנציאל שלהן‪" .‬מדינת ישראל מצד‬ ‫אחד מעודדת ילודה‪ ,‬אך מצד שני לא מצליחה‬ ‫להגן בצורה טובה מספיק על נשים שיולדות‬ ‫ורוצות במקביל גם ללמוד‪ ,‬לעבוד ולהגשים את‬ ‫עצמן"‪ ,‬היא מסבירה‪" .‬חוק חינוך חינם מיועד‬ ‫לילדים מעל גיל שלוש‪ ,‬והמדינה לא דואגת‬

‫למסגרות מסובסדות לילדים צעירים יותר‪ .‬אין‬ ‫ספק שהתקדמנו‪ ,‬אבל יש לנו עוד הרבה עבודה"‪,‬‬ ‫מסכמת עו"ד נאור‪-‬מנדאל‪.‬‬ ‫על אף השינוי התודעתי הנחוץ לדבריהן‪,‬‬ ‫לסטודנטיות האימהות ברור כי השיפור במצבן‬ ‫יגיע בראש ובראשונה באמצעות חקיקה‪.‬‬ ‫לאחרונה הגיש יו"ר הקואליציה‪ ,‬יריב לוין‪,‬‬ ‫הצעת חוק שנועדה להקל על סטודנטיות‪,‬‬ ‫שנאלצות לוותר על תקופת ההסתגלות שלאחר‬ ‫הלידה‪ ,‬לעמוד בדרישות האקדמיות‪ .‬לוין מציע‬ ‫לאפשר היעדרות משיעורים לאחר לידה במשך‬ ‫תקופה של שמונה שבועות‪.‬‬ ‫עוד נכתב בהצעת החוק כי במקרה שבו‬ ‫תיעדר סטודנטית ממבחן בתקופה הסמוכה‬ ‫ללידה‪ ,‬היא תזכה למועד מיוחד )מועד ג'( בתום‬ ‫תקופת ההיעדרות‪" .‬כיום אין הסדרה אחידה של‬ ‫מוסדות הלימוד האקדמיים בנוגע להיעדרות‬ ‫של סטודנטיות‪ ,‬וההחלטה נתונה למוסד‬ ‫עצמו"‪ ,‬נכתב בהצעה‪" .‬לא פעם היעדרות כזו‬ ‫מביאה לדחיית שנת לימודים שלמה‪ ,‬להארכת‬ ‫התואר ולהוצאות כספיות לא מבוטלות"‪.‬‬ ‫ט' באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪11.3.2014‬‬

‫‪13‬‬


‫סטודנטים‪,‬‬ ‫תתחילו לחשוב כמו מנכ"ל‬

‫קידום ואגודת הסטודנטים בעברית מביאים לכם את‬ ‫נקודת הפתיחה הטובה ביותר להצלחה בבחינת ה‪GMAT-‬‬

‫מח‬ ‫לחבי��רי אמגיוחד‬ ‫ודה‬ ‫‪₪‬‬ ‫הקו‬ ‫ב‪4 -‬ר‪1‬ס‪ .‬נפתחֿ‬ ‫‪28.3‬‬

‫‪2 ,250‬‬

‫כשזה מגיע לעתיד שלכם‪ ,‬לכו על בטוח!‬ ‫מבחן ה‪ GMAT -‬זה לא מבחן שאתם רוצים לעשות‬ ‫שוב ושוב‪ .‬אתם רוצים לקבל את הציון הטוב ביותר‬ ‫שאתם יכולים ‪ -‬כבר בפעם הראשונה‪ .‬בשביל‬ ‫זה אתם צריכים את הקורס המתקדם ביותר‬ ‫שנותן לכם את הכלים הטובים ביותר להצליח‪.‬‬

‫לפרטים והרשמה טל'‪052-6395236 :‬‬ ‫מריאנה‪ ,‬מנהלת מחלקת ‪First Class‬‬

‫בהר ראשון‬ ‫צו‬ ‫הצופים‬ ‫הקורס מתקיים‬

‫קורס ה‪ GMAT -‬של קידום‪:‬‬ ‫• צוות מדריכים מוביל ומנוסה • שיטת לימוד אדפטיבית‬ ‫ממוחשבת על פי גישת‬ ‫• קידום ‪ - GYM‬מערכת תרגול‬ ‫‪GMAT‬‬ ‫קידום הייחודית • ‪ Kidum Application‬שיתוף פעולה עם‬

‫חברת "ארינגו" המתמחה בליווי אישי ובנית אסטרטגיה‬ ‫לשיפור סיכוי הקבלה ל‪ MBA -‬באוניברסיטאות בחו"ל‪.‬‬

‫‪2055‬‬

‫*‬

‫‪www.kidumgmat.co.il‬‬

‫‪GMAT‬‬


‫הבנק האקדמי ‪ -‬תעביר את זה הלאה‬

‫סטודנטים‬ ‫בשנה ב'!‬ ‫עבדתם קשה בשנה א'?‬ ‫בואו לפרגן לסטודנטים אחרים‬ ‫בסיכומים ובחינות פתורות‬ ‫ועל הדרך לזכות בכרטיס‬ ‫זוגי לסרט‬

‫*ההטבות לחברי אגודה בלבד‬

‫לפרטים חפשו על הבנק האקדמי באתר האגודה‬ ‫‪www.aguda.org.il‬‬


‫מגזין‬

‫קוטובסקי‪" .‬הפכתי לאדם יציב יותר והצלחתי להתגבר על הקשיים בחיים‪ .‬מצאתי את הכיוון"‬

‫סתוי‪" .‬הרגשתי שמשהו חסר לי בחיים‪ .‬בסוף מילאתי את החוסר הזה באמונה באלוהים ובישוע"‬

‫"כשאנשים שומעים את‬ ‫המילה 'פגאנים' הם‬ ‫נלחצים‪ .‬הם בטוחים‬ ‫שאנחנו מקריבים ילדים‬ ‫וחיות‪ .‬זה מונח מאוד‬ ‫שלילי וכבר אין לי כוח‬ ‫להסביר למרצים שלי‬ ‫שזה ממש לא ככה"‪.‬‬ ‫ענת )שם בדוי(‪,22 ,‬‬ ‫סטודנטית לארכיאולוגיה‬ ‫"לפני כמה שנים הניחו באריאל‬ ‫פצצה בפתח בית של יהודים‬ ‫משיחיים‪ .‬הפצצה הונחה בתוך‬ ‫משלוח מנות לפורים‪ ,‬ילד קטן‬ ‫פתח אותה ונפצע‪ .‬אבל אני‬ ‫לא פוחדת ‪ -‬אני יודעת שישוע‬ ‫יראה לי את הדרך"‪.‬‬ ‫דניאל סתוי‪ ,22 ,‬סטודנטית‬ ‫לעבודה סוציאלית‬ ‫לייחס לה חשיבות מיוחדת‪" .‬בגיל ‪ 18‬עברתי‬ ‫תהליך‪ ,‬לאחר שהרגשתי שמשהו חסר לי בחיים"‪,‬‬ ‫היא משתפת‪" .‬ראיתי שאנשים ממלאים את זה‬ ‫בחברה‪ ,‬בזוגיות‪ ,‬בכיף‪ ,‬אבל אני לא הצלחתי‬ ‫למלא את החסר‪ .‬הבנתי שהכל זמני וחולף ועלו‬ ‫לי המון שאלות‪ .‬בסוף מילאתי את החוסר הזה‬ ‫באמונה באלוהים ובישוע"‪.‬‬ ‫סתוי אמנם קוראת מדי יום בתנ"ך ובברית‬ ‫החדשה ומתפללת לאלוהים ולישוע‪ ,‬אך היא‬ ‫מדגישה כי איננה נוצרייה‪ ,‬אלא יהודייה‬ ‫ככל היהודים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לדבריה היהודים‬ ‫המשיחיים נתקלים לא פעם בהדרה מצד היהודים‬ ‫ואף בניסיון לפגוע בהם‪" .‬לפני כמה שנים הניחו‬ ‫באריאל פצצה בפתח בית של יהודים משיחיים‪.‬‬ ‫הפצצה הונחה בתוך משלוח מנות לפורים‪ ,‬ילד‬ ‫קטן פתח אותה ונפצע"‪ ,‬היא נזכרת‪" .‬אבל אני לא‬ ‫פוחדת‪ ,‬כי אני יודעת שישוע יראה לי את הדרך"‪.‬‬ ‫לצד הניסיונות לפגיעה פיזית‪ ,‬מתקוממת סתוי‬ ‫גם על כך שהיהודים המשיחיים לא מוכרים על‪-‬‬ ‫ידי המדינה בחוק השבות‪" .‬אני מכירה אישית זוג‬ ‫שלא נותנים לו את הזכות לעלות לארץ בגלל‬ ‫שהאב הוא יהודי משיחי"‪ ,‬היא מעידה‪ .‬זה לא‬ ‫הוגן‪ ,‬וכבר פניתי לכמה חברי כנסת בעניין"‪ .‬גם‬

‫בין כותלי האוניברסיטה נתקלת סתוי לעתים‬ ‫בתגובות לא נעימות‪" .‬הרבה פעמים יש שתיקות‬ ‫והרמות גבה‪ ,‬בעיקר מצד הדתיים‪ .‬אני לא יודעת‬ ‫בדיוק מה זה אומר‪ ,‬אבל אני מניחה שמבחינתם‬ ‫אני כופרת"‪.‬‬ ‫כשסתוי נשאלת לגבי קשרים זוגיים‪ ,‬היא מודה‬ ‫שטרם היה לה קשר רציני‪" .‬רואים שבעולם יש‬ ‫הרבה גירושים‪ ,‬פרידות ואכזבות‪ ,‬ואני סומכת על‬ ‫ישוע שיביא לי את הכי טוב בשבילי‪ .‬כשזה יקרה‪,‬‬ ‫אני איאחז בזה גם ברגעים הקשים"‪ ,‬היא מצהירה‪.‬‬ ‫"הדבר הראשון בחיים שלי זה ישוע וכשאתה אוהב‬ ‫אותו לפני הכל‪ ,‬אתה מסוגל לאהוב את הסביבה‬ ‫שלך יותר‪ .‬בינתיים"‪ ,‬היא מוסיפה בחיוך‪" ,‬אלוהים‬ ‫הוא בן הזוג שלי"‪.‬‬

‫על תודה ומהותה‬ ‫רק צעד אחד לתוך חדר קטן ברחוב ההסתדרות‬ ‫בירושלים‪ ,‬המכוסה כולו שטיח אדום‪ ,‬ונדמה‬ ‫שהגענו למקדש דתי בטיבט‪ .‬מסביב מונחים פסלים‬ ‫קטנים של בודהה ועל הקירות תלויות תמונות של‬ ‫מובילי הדת הבודהיסטית‪ .‬שלוש פעמים בשבוע‬ ‫מתקבצים בחדר זה עד עשרה אנשים‪ ,‬ויחד עם‬ ‫טניה קוטובסקי‪ ,39 ,‬סטודנטית השלמה לתואר שני‬ ‫בסיעוד קליני באוניברסיטה העברית‪ ,‬הם מבצעים‬ ‫מדיטציה‪ .‬גם היא‪ ,‬כמו ענת‪ ,‬לא נלהבת לחשוף‬ ‫מה בדיוק מתרחש בטקסים הללו‪" .‬המדיטציה‬ ‫מאפשרת להבין מהי תודה ומהי מהותה"‪ ,‬היא‬ ‫אומרת ולא מפרשת‪.‬‬ ‫קוטובסקי נולדה בברית המועצות ובגיל ‪19‬‬ ‫עלתה לארץ‪ .‬כשנה לאחר מכן החלה ללמוד לתואר‬ ‫ראשון בספרות גרמנית ובחינוך באוניברסיטה‬ ‫העברית‪ .‬לאחר זמן מה נסעה לבקר את אמה‬ ‫ברוסיה‪ ,‬שם נחשפה לראשונה ללימודי בודהה‪.‬‬ ‫"חברים מבית הספר הזמינו אותי לקורס מסורתי‬ ‫טיבטי ‪ -‬קורס מדיטציה שנקרא 'מיתה ותודעה'"‪,‬‬

‫היא מספרת‪" .‬ככה בעצם לימדו אותנו מה קורה‬ ‫לנשמה ולתודעה בזמן המוות‪ ,‬לאן האנרגיה הולכת‬ ‫ומה אפשר לעשות איתה כשמתים"‪ .‬אחרי הקורס‬ ‫החליטה קוטובסקי להמשיך ללמוד את הנושא‪,‬‬ ‫וכך לטענתה מצאה את עצמה ואת הדרך לממש‬ ‫את הפוטנציאל שלה‪" .‬הפכתי לאדם יציב יותר‬ ‫והצלחתי להתגבר על הקשיים בחיים‪ .‬מצאתי את‬ ‫הכיוון"‪.‬‬ ‫לדברי קוטובסקי‪ ,‬החשיפה לבודהיזם שינתה‬ ‫את חייה מקצה לקצה‪ .‬אחרי שנתיים של לימודים‬ ‫באוניברסיטה היא החליטה להפסיק את התואר‬ ‫ועברה ללמוד סיעוד במכללה‪ .‬ללימודי הבודהיזם‪,‬‬ ‫היא מדגישה‪ ,‬הייתה השפעה רבה על החלטתה‪:‬‬ ‫"זה היה תהליך פנימי שעברתי בעקבות התפתחות‬ ‫הפוטנציאל שלי‪ .‬כל הראייה שלי השתנתה‪ .‬רציתי‬ ‫להיות מועילה יותר לאחרים"‪.‬‬ ‫לצד השינוי החיובי‪ ,‬עלתה החלטה זו‬ ‫לקוטובסקי ביחסיה עם אביה‪" .‬אבא שלי היה‬ ‫מסורתי דתי‪ ,‬ומבחינתו הבודהיזם זה כמו להתפלל‬ ‫לפסלים‪ .‬הוא לא הצליח לראות כמה פוטנציאל‬ ‫להתפתחות יש בזה‪ .‬הוא חשב שאני לא צריכה‬ ‫להיות שם"‪ ,‬היא מספרת‪" .‬נוצר בינינו ריחוק‪,‬‬ ‫והחלטנו שאנחנו לא מדברים על הדברים האלה"‪.‬‬ ‫אך היעדר הפתיחות לא נעצר במשפחה‪.‬‬ ‫"בעבר היינו מדביקים הזמנות להרצאות על‬ ‫בודהיזם מסביב לשוק בירושלים‪ ,‬וכמה פעמים‬ ‫השחיתו אותן"‪ ,‬היא משתפת‪" .‬לא כעסתי‪ .‬ראיתי‬ ‫את הצד השני והבנתי שאני ככל הנראה לא צריכה‬ ‫לגרום להם לעשות את זה"‪.‬‬ ‫את דבריה מסכמת קוטובסקי במעט‬ ‫אופטימיות‪" .‬אני עובדת עכשיו במוסד סיעודי‬ ‫לילדים פגועי מוח שנמצא בפיקוח של חרדים‪,‬‬ ‫ורוב הילדים באים ממשפחות חרדיות"‪ ,‬היא‬ ‫מספרת‪" .‬מעולם לא נתקלתי שם בעוינות‪ ,‬ואפילו‬ ‫להפך ‪ -‬יש חרדים שבאו לפה לשמוע הרצאות‪,‬‬ ‫והיה אחד שאפילו התנסה איתנו במדיטציה"‪.‬‬ ‫ט' באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪11.3.2014‬‬

‫‪17‬‬


‫מגזין‬

‫אחד אלוהינו‬ ‫אחד‬ ‫אלוהינו ?‬ ‫מתברר שמחוץ למיינסטרים הדתי‪ ,‬זה שכולל את היהדות‪,‬‬ ‫הנצרות והאיסלאם‪ ,‬יש לירושלים עוד הרבה מה להציע‬ ‫שלוש סטודנטיות ‪ -‬פגאנית‪ ,‬יהודית משיחית ובודהיסטית‬ ‫ שבחרו באמונה אחרת‪ ,‬מספרות על המנהגים המיוחדים‪,‬‬‫על האמונה בצדקת הדרך ועל הרמות הגבה במסדרונות‬ ‫האוניברסיטה יש להן אלוהים‬ ‫יובל שוהם ויעל לוי‬ ‫צילום‪ :‬נופר קפלן‬

‫האמרה "עיר קדושה לשלוש הדתות" יודע‬ ‫את ִ‬ ‫כל תלמיד בכיתה א' לדקלם על ירושלים‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫לפעמים נדמה כי ארצנו הקטנטונת מורכבת אך ורק‬ ‫משלוש הדתות המונותאיסטיות‪ ,‬שלא מפספסות‬ ‫אף הזדמנות להתקוטט ולהתכתש ביניהן‪ .‬אלא‬ ‫שבשקט‪-‬בשקט‪ ,‬בלי רוח וצלצולים ועם סובלנות‬ ‫דתית שאליה יכולות הדתות המונותאיסטיות רק‬ ‫לשאוף‪ ,‬צוברות תמיכה בישראל קבוצות דתיות‬ ‫אחרות‪ ,‬עם מנהגים ואמונות שמרביתם אינם‬ ‫מוכרים לקהל הרחב‪.‬‬

‫"אבא שלי היה מסורתי דתי‪,‬‬ ‫ומבחינתו הבודהיזם זה כמו‬ ‫להתפלל לפסלים‪ .‬הוא לא‬ ‫הצליח לראות כמה פוטנציאל‬ ‫להתפתחות יש בזה‪ .‬הוא חשב‬ ‫שאני לא צריכה להיות שם"‪.‬‬ ‫טניה קוטובסקי‪,39 ,‬‬ ‫סטודנטית השלמה לתואר‬ ‫שני בסיעוד קליני‬

‫"כשאנשים שומעים את המילה 'פגאנים' הם‬ ‫נלחצים‪ .‬הם בטוחים שאנחנו מקריבים ילדים‬ ‫וחיות‪ .‬זה מונח שנתפס באופן מאוד שלילי וכבר‬ ‫אין לי כוח להסביר למרצים שלי שזה ממש לא‬ ‫ככה"‪ ,‬מעידה ענת )שם בדוי(‪ ,22 ,‬סטודנטית‬ ‫לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית‪" .‬אני נאלצת‬ ‫להתמודד לעתים קרובות עם חוסר הבנה מצד‬ ‫הסביבה‪ ,‬כן ‪ -‬גם באוניברסיטה"‪.‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬המשיכה לאמונה הלא שגרתית‬ ‫התחילה כשהייתה בת ‪" .13‬הייתי ילדה ממש‬ ‫גיקית"‪ ,‬נזכרת ענת‪" .‬קראתי ספרי פנטזיה רבים‬ ‫ובשלב מסוים התחלתי להתעניין גם במיתולוגיה"‪.‬‬ ‫בעקבות החשיפה לעולמות החדשים הבינה ענת‪,‬‬ ‫שמגיעה מבית יהודי רפורמי‪ ,‬שהיא מחפשת‬ ‫משהו אחר‪" .‬זה נשמע לי מגניב ודיבר אליי יותר‬ ‫מהיהדות‪ ,‬עד שבגיל ‪ 19‬כבר התחלתי לחפש אנשים‬ ‫נוספים שהם חלק מהקהילה"‪.‬‬ ‫בניסיון לשפוך אור על הדת הפגאנית‪ ,‬מסבירה‬ ‫ענת כי "זו למעשה מילת מטרייה להמון דתות‬ ‫שונות‪ ,‬שלכולן גישה רוחנית לאמונה שמשלבת‬ ‫זיקה לטבע‪ .‬החגים והאלים השונים כולם מבוססים‬ ‫על הטבע"‪ .‬הפגאניות היא אמונה בכמה אלים‪,‬‬ ‫כאשר לכל אל ייצוג אחר ביסודות הטבע‪.‬‬

‫לדברי ענת‪ ,‬באמצעות תקשורת עם האלים היא‬ ‫לומדת כיצד להשתפר ולעבוד על עצמה‪" .‬כשאני‬ ‫רוצה לעבוד על החוכמה שלי‪ ,‬אני עובדת עם‬ ‫האלה אתנה"‪ ,‬היא מסבירה‪" .‬כשאני רוצה לעבוד‬ ‫על הזעם שלי‪ ,‬אני עובדת עם הוריגן‪ ,‬שהיא אלת‬ ‫המלחמה האירית‪ .‬הטבע הוא הכנסייה שלי"‪.‬‬ ‫כמו לכל דת‪ ,‬גם לדת הפגאנית טקסים משלה‪.‬‬ ‫"הטקסים עונתיים וכוללים שמונה חגים‪ ,‬ארבעה‬ ‫ימי שמש‪ ,‬ימי היפוך ושוויון ועוד ארבעה חגים‬ ‫שהם חגי אמצע הנקראים חגי האש והירח"‪ .‬ענת‬ ‫מסרבת לפרט מה בדיוק קורה בטקסים‪ ,‬אך חושפת‬ ‫מעט‪" :‬עושים מעגל ואומרים לחשים מהספרות‬ ‫הפגאנית‪ .‬זמן מה לאחר מכן נכנסים למצב של‬ ‫טראנס‪ .‬יש אנשים שיקראו לזה תת מודע ויש‬ ‫שיקראו לזה יקום מקביל‪ .‬חוויתי במהלך הטקסים‬ ‫חוויות עוצמתיות‪ ,‬אבל התהליך הוא מאוד אישי"‪.‬‬ ‫ענת מודה שהיא לא תמיד נתקלת בפתיחות‬ ‫כשהיא מספרת על אמונותיה‪" .‬אנחנו חיים בחברה‬ ‫לא סובלנית מבחינה דתית"‪ ,‬היא אומרת‪" .‬גם‬ ���בארצות הברית פגאנים עוברים רדיפה יומיומית‪.‬‬ ‫בקהילה שלנו יש חרדים שהפכו לפגאנים ובעקבות‬ ‫זאת לא יכולים לחזור הביתה"‪.‬‬ ‫לאור היחס‪ ,‬מעדיפה ענת לחשוף את אמונתה‬

‫לצאת מארון המטאטאים‬

‫‪16‬‬

‫‪11.3.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫ט' באדר ב' תשע"ד‬

‫כמה שפחות באוניברסיטה‪" .‬אתה לא יודע מי‬ ‫האנשים שסובבים אותך"‪ ,‬היא מסבירה‪" .‬אם‬ ‫תגיד למישהו שעברת חוויה רוחנית מדהימה‪,‬‬ ‫רוב הסיכויים שהוא לא יכבד את זה‪ ,‬אלא יחשוב‬ ‫שעשית סמים‪ .‬לא קל לחיות ככה‪ .‬אנחנו בקהילה‬ ‫קוראים לזה 'לחיות בארון המטאטאים'‪ ,‬כמו‬ ‫המכשפות בימי הביניים שנרדפו ונאלצו להסתתר"‪.‬‬ ‫גם בתחום הרומנטי הדרך של ענת הייתה‬ ‫רצופה ברגעים לא קלים בשל אמונתה‪" .‬יצאתי עם‬ ‫כמה בנים שכשסיפרתי להם שאני פגאנית אמנם‬ ‫לא קמו והלכו‪ ,‬אבל כן קיוו שזה יעבור לי"‪ .‬כיום‬ ‫ענת נמצאת בזוגיות עם בן הדת הפגאנית‪ ,‬אך לא‬ ‫חושפת את דתו בפני הוריה‪ .‬היא משוכנעת שאת‬ ‫ילדיה היא תגדל כפגאנים‪ ,‬אך עם זאת מודה‪" :‬זה‬ ‫לא הולך להיות להם קל"‪.‬‬

‫"אלוהים הוא בן הזוג שלי"‬ ‫דניאל סתוי‪ ,22 ,‬סטודנטית שנה א' לעבודה‬ ‫סוציאלית‪ ,‬אוהבת לתבל את דבריה בציטוטים‬ ‫ציוריים מהתנ"ך‪ ,‬ומלהטטת בין ירמיהו לישעיהו‬ ‫במומחיות שלא הייתה מביישת תלמיד ישיבה מן‬ ‫המניין‪ .‬קשה להאמין שמדובר בבחורה צעירה‪,‬‬ ‫ועוד כזו שמאמינה בישו‪" .‬ישוע"‪ ,‬היא ממהרת‬ ‫לתקן‪" .‬ישו זה שם גנאי שהיהודים המציאו לו‪,‬‬ ‫ראשי תיבות של 'ימח שמו וזיכרו'"‪ .‬ככה זה כשאת‬ ‫יהודייה משיחית‪.‬‬ ‫"אני מאמינה שהמשיח כבר הגיע ושהוא‬ ‫ישוע‪ .‬לפי האמונה‪ ,‬ישוע הוא בן האלוהים והוא‬ ‫בא לארץ כדי להיות קורבן החטאים‪ ,‬מכיוון שעם‬ ‫ישראל לא מילא את דרישות האלוהים‪ .‬אלוהים‬ ‫נתן פתרון ‪ -‬שישוע ימות בשביל החטאים של‬ ‫כולם"‪ ,‬מסבירה סתוי‪" .‬לפי האמונה הוא ישוב‬ ‫כמלך ולא יהיה עוררין על כך שהוא בן האלוהים"‪.‬‬ ‫סתוי‪ ,‬שנולדה להורים יהודים משיחיים‪ ,‬חונכה‬ ‫על טהרת הדת‪ ,‬אך רק בגיל ההתבגרות החלה‬


‫אורי יואלי‪ ,‬מורה ואצן חובב‪:‬‬ ‫"הדרך להתמודד עם האבל‬ ‫על אבא שלי הייתה לקבוע‬ ‫אתגר פיזי ולהתמודד אתו‪.‬‬ ‫אחר כך השתלבו במטרה‬ ‫הזאת מטרות אחרות‪ ,‬והריצה‬ ‫נהפכה לחלק מהחיים שלי"‬

‫בטריאתלונים‪ .‬היא מזהה מנטליות משותפת לאנשי‬ ‫האקדמיה ולאצני המרתונים‪" .‬אקדמאים הם אנשים‬ ‫בעלי משמעת עצמית גבוהה‪ ,‬שמורגלים להתחרות‬ ‫נגד עצמם‪ .‬התחרות במרתון גם היא של האדם מול‬ ‫עצמו‪ ,‬ולא מול הרצים האחרים"‪ ,‬מפרשת אלאור‪.‬‬ ‫לאהבתה הרבה של פרופ' אלאור לריצה סיבות‬ ‫לא מעטות‪" .‬ריצה היא ספורט דמוקרטי"‪ ,‬היא‬ ‫מגדירה‪" .‬הוא זול ופשוט ופתוח לכל אדם ‪ -‬אין‬ ‫צורך בציוד‪ ,‬רק בזוג נעלי ספורט"‪ ,‬היא מסבירה‪.‬‬ ‫"ניתן לרוץ בכל מקום ובכל תנאי‪ .‬ברגע שפתחת‬ ‫את הדלת ויצאת מהבית ‪ -‬את כבר באימון‪ .‬הריצה‬ ‫היא לא המטרה כשלעצמה‪ ,‬אלא כלי שדרכו כל‬ ‫אדם לומד להכיר במגבלותיו ומגלה כיצד ניתן‬ ‫להתגבר עליהן"‪.‬‬

‫במקום ספת הפסיכולוג‬ ‫העיסוק הפרטי במגבלות‪ ,‬שמתארת פרופ'‬ ‫אלאור‪ ,‬מוכר היום גם כיעיל בהתמודדות עם‬

‫מפות ‪ -‬אאוט‪ ,‬נעלי ריצה ‪ -‬אין‬ ‫טרנד הריצה העולמי שלח רגליו לכל‬ ‫עבר והשתלב בשלל תחומי החיים‪ .‬אחד‬ ‫הרעיונות המפתיעים‪ ,‬אך המתבקשים‪ ,‬הוא‬ ‫סיורים תיירותיים תוך כדי ריצה‪ .‬סיון ויינרייך‬ ‫)‪ ,(26‬שסיימה בינואר האחרון תואר ראשון‬ ‫במשפטים‪ ,‬החליטה לפתוח עסק סיורי ריצה‬ ‫בירושלים‪ ,‬ומאז ניתן למצוא אותה חולפת‬ ‫במהירות עם תייר אחד או שניים‪ ,‬תוך כדי‬ ‫שיחה והסבר על העיר‪.‬‬ ‫"זה מאוד נפוץ בעולם‪ ,‬ודווקא בירושלים‬ ‫לא ניתן למצוא דברים דומים"‪ ,‬מספרת‬ ‫ויינרייך‪ .‬הרעיון נובע משילוב אימון ריצה‬ ‫שגרתי‪ ,‬שהספורטאים החובבים לא מעוניינים‬ ‫לוותר עליו בעת טיול בחו"ל‪ ,‬יחד עם היכרות‬

‫מעמיקה של המוקד התיירותי‪" .‬אלה אנשים‬ ‫שמתאמנים בריצה וככה משלבים את התחביב‬ ‫שלהם תוך כדי הטיול"‪ ,‬מסבירה ויינרייך‪" .‬כך הם‬ ‫גם ממשיכים להתאמן בעת החופשה‪ ,‬וגם זוכים‬ ‫להגיע למקומות שניתן להגיע אליהם רק ברגל"‪.‬‬ ‫מי שבקושי מסוגל לנשום באופן סדור בעת‬ ‫ריצה של שלושת רבעי שעה‪ ,‬יתפלא לשמוע כי‬ ‫הרצים משוחחים בהנאה בעת הסיור הספורטיבי‪.‬‬ ‫"יש הרבה על מה לדבר"‪ ,‬מעידה ויינרייך‪.‬‬ ‫"בדרך כלל אני רצה עם עוד אדם אחד או‬ ‫שניים‪ ,‬ומתאימה את המסלול לדרישה שלהם‪.‬‬ ‫לרוב‪ ,‬מדובר במקומות שבהם יש מדרכות או‬ ‫כאלו שדורשים הסבר מורחב‪ ,‬דוגמת משכנות‬ ‫שאננים"‪.‬‬

‫נראה כי התחביב הפך את הרצים למעין‬ ‫רשת קהילתית בינלאומית‪ ,‬שמחזירה מחוות‬ ‫הדדיות למי שמעוניין לרוץ בחו"ל‪" .‬אנשים‬ ‫שהם שותפים לתחביב הזה נהנים ממנו גם‬ ‫כשהם מטיילים"‪ ,‬מדגישה ויינרייך‪" .‬יש לזה‬ ‫יתרונות רבים ‪ -‬אם אני מגיעה לעיר זרה ורוצה‬ ‫לרוץ‪ ,‬אבל לא יודעת לאן‪ ,‬תמיד אוכל לפנות‬ ‫לאדם שהכרתי בישראל"‪ ,‬היא מפרטת‪.‬‬ ‫"כך‪ ,‬למשל‪ ,‬שמרתי על קשר עם בחור‬ ‫מניו יורק שלקחתי לסיור בארץ כשהוא ביקר‬ ‫כאן"‪ ,‬משתפת ויינרייך‪" .‬כשהגעתי בעצמי‬ ‫לניו יורק הוא לקח אותי לרוץ שם‪ ,‬בפארק‪,‬‬ ‫וגם השתתפתי במרוץ מקומי בזכותו"‪ ,‬היא‬ ‫מסכמת בחיוך‪.‬‬

‫ט' באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪11.3.2014‬‬

‫‪21‬‬

‫תרבות‬

‫פרופ' תמר אלאור‪ ,‬מרצה‬ ‫לאנתרופולוגיה‪ ,‬אצנית‬ ‫ומתחרה בטריאתלונים‪:‬‬ ‫"אקדמאים הם אנשים בעלי‬ ‫משמעת עצמית גבוהה‪,‬‬ ‫שמורגלים להתחרות נגד‬ ‫עצמם‪ .‬התחרות במרתון גם‬ ‫היא של האדם מול עצמו‪,‬‬ ‫ולא מול הרצים האחרים"‬

‫מצוקות נפשיות‪ .‬מחקרים רבים גילו שריצה‬ ‫היא לעתים מפתח לא פחות טוב מתרופות‬ ‫או מטיפול על ספת הפסיכולוג‪ .‬בעוד שחלק‬ ‫מהמחקרים מצביעים על החומרים המופרשים‬ ‫במוח כמפתח להתמודדות עם קשיים נפשיים‪,‬‬ ‫נראה שההתמודדות עם האתגר הפיזי מהווה‬ ‫חיזוק גם לשרירי הנפש‪.‬‬ ‫אורי יואלי‪ ,‬מורה ואצן חובב‪ ,‬רץ את המרתון‬ ‫הראשון שלו כדי להתמודד עם מות אביו‪" .‬הדרך‬ ‫להתמודד עם האבל על אבא שלי הייתה לקבוע‬ ‫אתגר פיזי ולהתמודד אתו‪ .‬אחר כך השתלבו עם‬ ‫המטרה הזאת מטרות אחרות‪ ,‬והריצה נעשתה‬ ‫חלק מהחיים שלי"‪ ,‬הוא משתף‪" .‬עיקר העבודה‬ ‫הוא לא השלמת המרתון ‪ -‬האתגר המשמעותי‬ ‫ביותר בריצה הוא ניהול חיים שמאפשרים‬ ‫להתאמן‪ ,‬כך שתוכל להשלים את המרחק הזה‪.‬‬ ‫האתגר הוא ביומיום ולא בריצה עצמה"‪.‬‬ ‫כמו פרופ' אלאור‪ ,‬גם יואלי דוגל בתפיסה‬ ‫דמוקרטית של ריצה‪ ,‬ומאמין שהמרתון הינו‬ ‫בהישג ידו של כל אחד‪ ,‬אם יחפוץ בכך‪" .‬אין‬ ‫כמעט אדם שלא מסוגל להגיע לריצת מרתון‬ ‫אם זה מה שהוא מעוניין בו‪ ,‬ואין כמעט אדם‬ ‫שלא ימצא בריצה משהו שיכול לשפר את חייו"‪,‬‬ ‫הוא קובע‪" .‬הגוף האנושי נועד לרוץ‪ ,‬הוא מיועד‬ ‫לזה‪ ,‬אנחנו ‪ 60‬אחוז רגליים"‪ ,‬הוא מציין‪.‬‬ ‫"במקומות מסוימים הגוף יודע מה לעשות‬ ‫ואתה צריך פשוט לא להפריע לו‪ ,‬ובמקומות‬ ‫אחרים צריך שליטה כמעט טכנית"‪ ,‬ממשיך‬ ‫ומסביר יואלי‪" ,‬מהבחינה הזאת ריצת מרתון‬ ‫יכולה להיות סוג של אתגר אינטלקטואלי ‪-‬‬ ‫אתה מודע ליכולות של הגוף שלך ואתה צריך‬ ‫לווסת אותן ולקבוע את הקצב‪ ,‬כך שהגוף יוכל‬ ‫לעמוד בכל האתגר ולא רק באתגר הרגעי"‪.‬‬ ‫באופן כזה ריצת המרתון מהווה בעיניו מעין‬ ‫מערכת יחסים בין הגוף לנפש‪" .‬האתגר הוא‬ ‫ביכולת לפתח שליטה ולא לרוץ מהר מדי‪ ,‬בטח‬ ‫שלא במרוץ מאתגר כמו מרתון ירושלים‪ .‬יותר‬ ‫משמדובר על ניצחון הרוח על הגוף‪ ,‬מדובר‬ ‫במערכת יחסים מאוזנת בין אינטלקט לבין‬ ‫פיזיות‪ .‬המתח הזה בין גוף לבין נפש הוא מתח‬ ‫מפרה"‪.‬‬


‫תרבות‬

‫צילום‪ :‬פלאש ‪ ,90‬דוברות עיריית ירושלים‬

‫זינוק‬ ‫בעלייה‬

‫ביום שישי תתמלא העיר באצנים חטובים בבגדי ריצה‪ ,‬שיסתערו על האתגר הגדול‬ ‫המכונה "מרתון ירושלים" עד אז נותר קצת זמן לאימונים‪ ,‬או לכל הפחות‪ ,‬כפי שנהוג‬ ‫במסדרונות האקדמיה‪ ,‬למחשבות על אימונים אז מה בין המרתון האקדמי והריצה‬ ‫הממשית‪ ,‬וכיצד האתגר הנפשי והפיזי מעורבבים יחדיו? היכון‪ ,‬הכן‪ ,‬צא!‬

‫אורי פורת וענת זלצברג‬ ‫לא רבים יודעים‪ ,‬אבל הראשון שרץ מרתון‪ ,‬ועל‬ ‫שמו קרויה הריצה האימתנית‪ ,‬היה חייל יווני בשם‬ ‫פידיפידס‪ .‬החייל קל הרגליים צעד ‪ 34.5‬קילומטר‬ ‫בין הערים מרתון לאתונה‪ ,‬ועל‪-‬פי הסיפור העממי‬ ‫כשהגיע ליעדו ‪ -‬נפל ומת‪ .‬אז נכון‪ ,‬מאז ריצת‬ ‫המרתון נקבעה על ‪ 42.2‬קילומטר ושליחים לא‬ ‫רצים ‪ -‬לכל היותר הם רוכבים על אופנוע‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫המיתוס האגדתי של צולחי הריצה נשאר על‬ ‫כנו‪ ,‬וביום שישי‪ ,‬ה‪ 21-‬במרץ‪ ,‬יוכלו מאות רצים‬ ‫להתגאות בסטטוס במסגרת מרתון ירושלים השנתי‪.‬‬ ‫מבין שלושת המרתונים המתקיימים בישראל‬ ‫מדי שנה‪ ,‬המסלול בירושלים הוא כפי הנראה‬ ‫הקשוח ביותר‪ :‬בעוד שהמרתון בטבריה נחשב‬ ‫הישגי והמרתון בתל אביב נחשב המוני‪ ,‬האתגרים‬ ‫הגיאוגרפיים‪ ,‬הלוקיישנים המגוונים ואפילו‬ ‫התנאים הפוליטיים הופכים את מרתון ירושלים‬ ‫למחמיר ביותר‪ .‬אך האתגר הפיזי אינו עומד לבדו‬ ‫האמרה‬ ‫ כל מתאמן טרי יידע לדקלם בעל‪-‬פה את ִ‬‫"הכל מתחיל ונגמר בראש"‪ .‬הריצה מספקת‬ ‫מחשבות מעניינות על החיבור שבין הפעולה‬ ‫הגופנית לבין המרתונים האקדמיים‪ ,‬תוך כדי‬ ‫מחשבות על הקשר שבין גוף לנפש‪.‬‬

‫אפלטון בשורטס‬ ‫שיגעון המרתון לא פסח על האקדמיה‪ .‬גם בין‬ ‫מהורהרי הפקולטה למדעי הרוח התגבשו קבוצות‬ ‫ריצה‪ ,‬יש שיגידו מפתיעות למדי‪ .‬מועדון הריצה‬ ‫של החוג לפילוסופיה הוא דוגמה לאחת מאלו‪.‬‬ ‫תלמידי החוג‪ ,‬ששוקדים בשיעורים על פתרונות‬ ‫שונים לבעיית החיבור בין הגוף והנפש‪ ,‬החליטו‬ ‫שלא לעצור בכיתה ולהוציא את העיסוק בנושא מן‬ ‫הכוח אל הפועל‪ .‬למרות הסטיגמה שמאפיינת אותם‬ ‫כמעופפים‪ ,‬מתכננים אנשי החוג להוכיח במרתון‬ ‫הקרוב שגם אם ראשיהם עסוקים באידאות נשגבות‪,‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪11.3.2014‬‬

‫‪/‬‬

‫ט' באדר ב' תשע"ד‬

‫רגליהם מחוברות באופן איתן לאדמה‪.‬‬ ‫"זה מין הפוך על הפוך כי היית חושב‬ ‫שלפילוסופים כביכול לא יהיה איכפת מהגוף‬ ‫שהוא 'דבר מתכלה ולא חשוב'"‪ ,‬אומרת תאיר‬ ‫אברמוביץ'‪ ,‬נציגת החוג באגודת הסטודנטים‬ ‫ומארגנת קבוצת הריצה‪" ,‬אבל דווקא בגלל שזו‬ ‫הסטיגמה ‪ -‬מגניב שהחבר'ה מפילוסופיה רצים"‪.‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬הקבוצה הוקמה על מנת לגבש את אנשי‬ ‫החוג סביב פעילות קבועה ומשותפת‪ ,‬לקשר את‬ ‫הסטודנטים אל המתרחש בירושלים‪ ,‬וגם "באופן‬ ‫אגבי‪ ,‬בשביל להראות שהחוג לפילוסופיה לא רק‬ ‫הוגה ומלהג אלא גם עוסק בספורט"‪ .‬בפעילות‬ ‫המועדון משתתפים התלמידים והמרצים כאחד‪,‬‬ ‫לרבות ראש החוג‪ ,‬פרופ' דוד אנוך‪.‬‬

‫תאיר אברמוביץ'‪ ,‬נציגת‬ ‫החוג לפילוסופיה באגודת‬ ‫הסטודנטים ומארגנת קבוצת‬ ‫הריצה החוגית‪" :‬זה מין הפוך‬ ‫על הפוך כי היית חושב‬ ‫שלפילוסופים כביכול לא יהיה‬ ‫איכפת מהגוף שהוא 'דבר‬ ‫מתכלה ולא חשוב'‪ .‬אבל דווקא‬ ‫בגלל שזו הסטיגמה ‪ -‬מגניב‬ ‫שהחבר'ה מפילוסופיה רצים"‬ ‫אז האם קיים קשר בין שתי הפעילויות? "אני‬ ‫ממש לא בטוח שיש קשר מיוחד בין פילוסופיה‬ ‫וריצה"‪ ,‬אומר פרופ' אנוך‪" ,‬אצלי הריצה לא‬ ‫מעודדת שום מחשבה חוץ מ'כמה כבר עברתי'‬ ‫ו'כמה עוד נשאר לי'"‪ .‬לעומתו‪ ,‬תאיר מציעה עמדה‬ ‫מעט יותר הוליסטית‪" :‬המרתון מתחבר לתפיסה‬

‫שאי אפשר להפריד בין הגוף והנפש‪ ,‬ושהנפש‬ ‫והמחשבה הן במצבן הטוב ביותר דווקא כי הן‬ ‫נמצאות בגוף שהוא בריא"‪.‬‬ ‫אף על פי שהפילוסופים )כהרגלם( עדיין לא‬ ‫הגיעו למסקנה חד‪-‬משמעית בנוגע לטבע החיבור‬ ‫המסתורי בין הנפש והגוף‪ ,‬הם לא מתכוונים לתת‬ ‫לכך לעצור בעדם מלהשיג את יעדיהם במרתון‪.‬‬ ‫ועדיין‪ ,‬אם במהלך התחרות יוצא לכם להיתקל‬ ‫באצן הפורש מהמירוץ וצועק "מה זה שווה?"‪ ,‬דעו‬ ‫שהוא עשוי להיות אחד מאלו שמחפשים את הנחמה‬ ‫באפלטון ולאו דווקא באמבטיה חמה‪.‬‬

‫המירוץ לתואר‬ ‫כולנו נחשפנו לפרסומת של האוניברסיטה‬ ‫העברית‪ ,‬שמציגה אדם שעולה במאמצים מרובים‬ ‫על קיר טיפוס‪ .‬תחתיו מופיעות המילים "קשה‪ .‬אבל‬ ‫הכי טוב"‪ .‬הפרסומת נעשתה מקור לעשרות בדיחות‪,‬‬ ‫אבל כמו כל בדיחה טובה ‪ -‬שורשה באמת‪ .‬אנחנו‬ ‫מתייגעים לאורך תקופות ארוכות ואינטנסיביות‪,‬‬ ‫מתאמצים לשם ההישגים האקדמיים‪ ,‬וסובלים‬ ‫למען המטרה‪.‬‬ ‫מבלי לשים לב‪ ,‬כולנו נוטים להשתמש במונחים‬ ‫מתחום הריצה והספורט כדי לתאר את החוויה‪,‬‬ ‫ובפרט במילה "מרתון"‪ .‬בקרב רוב האוכלוסייה‪,‬‬ ‫אצני מרתון נחשבים מזוכיסטים ומשוגעים לדבר‪.‬‬ ‫אנשים קצת מטורפים‪ ,‬שמתמסרים למשהו קשה‬ ‫להחריד וחסר ערך‪ .‬קצת כמו אנשי אקדמיה‪.‬‬ ‫הקשרים בין האקדמיה לריצה‪ ,‬ולספורט יחידני‬ ‫ככלל‪ ,‬הם רבים להפתיע‪ .‬מתברר שרבים מהמרצים‬ ‫המתהלכים לאטם במסדרונות הר הצופים הם‬ ‫אצנים מסורים‪ .‬רק בקרב המחלקה לסוציולוגיה‬ ‫ניתן למנות לפחות חמישה חובבי ריצה ורכיבת‬ ‫אופניים‪ .‬ביניהם נמצאת גם פרופ' תמר אלאור‪,‬‬ ‫מרצה לאנתרופולוגיה‪ ,‬אצנית ומתחרה נלהבת‬


‫תרבות‬

‫חנוך מחדש‬ ‫כתביו של חנוך לוין‬ ‫ממשיכים להדהד בעוצמה‬ ‫באולמות התיאטרון‬ ‫ברחבי הארץ תהליך‬ ‫העבודה של תיאטרון‬ ‫"מיקרו" הירושלמי על‬ ‫"שוזס ובז'ז'יניה" חושף‬ ‫את הגאונות הטמונה‬ ‫במחזאי‪ :‬שילוב בין‬ ‫ברוטליות וזעם לבין‬ ‫הבנת החולשה שבהוויה‬ ‫האנושית אל תחמיצו‬ ‫יעל טרודרט‬ ‫צילום‪ :‬יח"צ‬

‫"הוא גאון‪ ,‬אבל כל כך חד ושחור‪ ,‬שלפעמים‬ ‫זה בלתי נסבל"‪ ,‬משחזרת אנה גורליק‪ ,‬במאית‬ ‫תיאטרון "מיקרו"‪ ,‬את המפגש הראשון שלה עם‬ ‫כתבי חנוך לוין‪" .‬כשקראתי‪ ,‬חשבתי לעצמי למה‬ ‫בן אדם כל‪-‬כך כישרוני חושב שהעולם ובני האדם‬ ‫הם חרא? הבנתי שזה לא בשבילי‪ ,‬אני רוצה לתת‬ ‫לאנשים אור ולא חושך"‪.‬‬ ‫‪ 20‬שנה מאוחר יותר‪ ,‬גורליק וצוות שחקניה‬ ‫עסוקים בהכנות אחרונות להצגה "שוזס‬ ‫ובז'ז'יניה" שכתב לוין‪ ,‬אשר הועלתה לראשונה‬ ‫בישראל לפני כשנה וחצי‪ ,‬ותגיע היום )שלישי‪,‬‬ ‫‪ (11.3.14‬לתיאטרון ירושלים‪" .‬במהלך השנים‬ ‫קראתי את הדברים שלוין כתב שוב ושוב"‪,‬‬ ‫משתפת גורליק‪" .‬הבנתי שלמרות שבמבט ראשון‬ ‫זה נראה אחרת‪ ,‬הכעס שלו על העולם מלא‬ ‫בליריות‪ ,‬בעומק וברחמים על אנשים"‪.‬‬ ‫בסיפורה מתארת גורליק את שתי הדעות‬ ‫הרווחות על סגנונו של לוין‪ ,‬שנראה שגם היום‪15 ,‬‬ ‫שנה לאחר מותו‪ ,‬בלתי אפשרי להישאר אדישים‬ ‫אליו‪ .‬נדמה שיותר מכל כותב אחר בארץ‪ ,‬לוין‬ ‫מצליח לפלג את קהל צורכי התרבות באופן‬ ‫קיצוני לחסידיו ולשונאיו‪ ,‬ולקבל מקום של קבע‬ ‫ברפרטוארים של התיאטראות ברחבי הארץ‪.‬‬

‫סיפורו של חוקן‬ ‫תיאטרון "מיקרו" הוקם על‪-‬ידי גורליק‬ ‫בשנת ‪ ,1994‬חודשים ספורים לאחר שעלתה‬ ‫לארץ‪ .‬בתחילת דרכו "מיקרו" תיפקד כסטודיו‬ ‫למשחק‪ .‬רק לאחר עשר שנות עבודה התעצבה‬ ‫להקת השחקנים הקיימת בו כיום‪ ,‬שמורכבת‬ ‫מעולים חדשים לצד ילידי הארץ ומעלה מחזות‬ ‫של סופרים יהודים "במטרה להבין מי אנחנו ומה‬ ‫אנחנו יוצרים כיהודים"‪ ,‬מגדירה גורליק‪.‬‬ ‫לפני שנתיים החלה העבודה על המחזה "שוזס‬ ‫ובז'ז'יניה"‪ ,‬שטרם הועלה קודם לכן בארץ‪,‬‬ ‫ויעלה בתיאטרון ירושלים במסגרת סדרת הצגות‬

‫העוסקות בספרות עברית בתיאטרון‪ .‬המחזה‬ ‫מגולל את סיפורו של שוזס‪ ,‬המקבל טיפול‬ ‫חדשני על‪-‬ידי חוקן‪ ,‬שאמור לעזור לו להתמודד‬ ‫עם בעיותיו בדרך לחתונה‪" .‬זוהי תמצית האופי‬ ‫של לוין כמחזאי ‪ -‬הוא מרחם על בן אדם קטן‪,‬‬ ‫שלא מסתדר בעולם אבל מאוד מנסה"‪ ,‬מסבירה‬ ‫גורליק‪.‬‬

‫"הכישרון של לוין מתבטא בידע על‬ ‫טבע האדם‪ .‬הוא מסוגל לראות אנשים‪,‬‬ ‫מה הם באמת‪ .‬ראיית העולם שלו היא‬ ‫אבסורדית וטרגית בו זמנית ‪ -‬מצד אחד‬ ‫אתה צוחק עד דמעות ומצד שני אתה‬ ‫בוכה"‪ .‬אנה חבקין‪ ,‬שחקנית ומנכ"לית‬ ‫תיאטרון "מיקרו"‬ ‫"הכישרון של לוין מתבטא בידע על טבע‬ ‫האדם‪ .‬הוא מסוגל לראות אנשים‪ ,‬מה הם‬ ‫באמת"‪ ,‬מאשרת אנה חבקין‪ ,‬מנכ"לית התיאטרון‬ ‫ושחקנית בו‪" .‬כל ראיית העולם של לוין היא‬ ‫אבסורדית וטרגית בו זמנית‪ ,‬מצד אחד אתה צוחק‬ ‫עד דמעות ומצד שני אתה בוכה"‪.‬‬ ‫מאפיין לויני מובהק נוסף הוא השימוש הקליל‬ ‫אך המבריק שהוא עושה בשפה העברית‪ .‬בביצוע‬ ‫הנוכחי ניתנת לשפה משמעות כפולה‪ ,‬כשנוסף‬ ‫על הטקסט כל דמות קיבלה מבטא ייחודי שתואם‬ ‫את אופיה‪" .‬אני משחקת שתי דמויות‪ ,‬פפטיקה‬ ‫היטרו ופפטיקה טורבו"‪ ,‬מדגימה חבקין‪" .‬היטרו‬ ‫היא איטלקייה וטורבו היא צרפתייה‪ .‬זה הופך את‬ ‫ההצגה לכלל עולמית ולישראלית בו זמנית"‪.‬‬

‫לא הכל שחור‬ ‫לדברי חבקין וגורליק‪ ,‬תהליך העבודה על‬ ‫מחזה של לוין שונה מזה המתבצע בעת העלאת‬ ‫כתבים של מחזאים אחרים‪ .‬נוסף על "שוזס‬

‫ובז'ז'יניה" מעלה כעת הקבוצה עיבוד תיאטרלי‬ ‫לרומן "כימים אחדים" של הסופר מאיר שלו‪.‬‬ ‫"למרות ששלו לא כותב רומנים עם סוף טוב‪,‬‬ ‫הטרגיות שלו מלאה קתרזיס ותקווה"‪ ,‬משווה‬ ‫גורליק‪" .‬אצל לוין הטרגיות היא קיצונית‪ ,‬ואין‬ ‫שום סיכוי למצוא משהו בהיר‪ ,‬רומנטיות או‬ ‫אידיאלים"‪.‬‬ ‫בעוד שהחיבור לדמויות של שלו היה עמוק‬ ‫ופסיכולוגי‪ ,‬העבודה על מחזהו של לוין כללה‬ ‫יותר אלתורים‪" .‬בהכנות להצגה של שלו‪ ,‬במשך‬ ‫חודשיים רק ישבנו וניתחנו כל דמות‪ ,‬את ההיבט‬ ‫הפסיכולוגי ואת המניעים שלה"‪ ,‬מפרטת חבקין‪.‬‬ ‫"בעבודה על 'שוזס ובז'ז'יניה' קודם כל עשינו‬ ‫אימפרוביזציות עם הטקסטים ועם סיטואציות‬ ‫שונות"‪.‬‬ ‫למרות המחלוקת סביב מחזותיו של חנוך‬ ‫לוין וסביב מסריו הפרובוקטיביים‪ ,‬כבודו‬ ‫במקומו מונח ונראה שהפופולריות העקבית שלו‬ ‫מסרבת לגווע‪ .‬ביוני האחרון‪ ,‬למשל‪ ,‬התקיים‬ ‫"פסטיבל חנוך לוין" בתיאטרון הקאמרי בתל‬ ‫אביב‪ ,‬שבו העלו שחקנים מכל קצוות העולם‬ ‫עשרות ממחזותיו‪ .‬חודשים ספורים לפני כן‬ ‫יצא "היספיקו החיים?"‪ ,‬דיסק מבית "עבודה‬ ‫עברית" עם עיבודים מולחנים לטקסטים של‬ ‫לוין בהשתתפות יוני רכטר‪ ,‬שלומי שבן ואמנים‬ ‫מוכרים נוספים‪.‬‬ ‫"בסרטים הוליוודיים" מסכמת גורליק‪,‬‬ ‫"אנחנו תמיד רואים שאם הגיבורים עושים‬ ‫מאמץ הם מקבלים משהו בתמורה ‪ -‬בין אם זו‬ ‫תהילה‪ ,‬מחיאות כפיים או איזושהי הצלחה קטנה‪.‬‬ ‫ברוב המקרים זה שקר‪ ,‬אתה עושה מאמץ ולא‬ ‫תמיד מקבל"‪ .‬אולם לא בטוח שיש צורך להכין‬ ‫את הממחטות לפני היציאה לתיאטרון‪" :‬לדעתי‪,‬‬ ‫המסר שלוין ניסה להעביר הוא לא שהכול‬ ‫שחור‪ ,‬אלא שבחיים התהליך הרבה יותר חשוב‬ ‫מהתוצאה"‪.‬‬ ‫ט' באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪11.3.2014‬‬

‫‪23‬‬


‫תרבות‬

‫לא תבואי שישי‪-‬שבת‬ ‫מתחם הסינמה סיטי‬ ‫שנפתח בשבועות‬ ‫האחרונים מציף את‬ ‫מבקריו בשלל חוויות‪:‬‬ ‫מתחם אוכל מפנק‪,‬‬ ‫במת בידור ועשרות‬ ‫חנויות האווירה‬ ‫במקום היא של "עיר‬ ‫ללא הפסקה"‪ ,‬עד‬ ‫ששבה ועולה סוגיית‬ ‫השבת סרט רע?‬ ‫שרון כהן‬ ‫צילומים‪ :‬סיון פרג'‬

‫מבנה יפה במיקום אסטרטגי בלב ירושלים‪,‬‬ ‫‪ 20‬אלף מ"ר‪ ,‬שמונה קומות‪ 19 ,‬אולמות קולנוע‪,‬‬ ‫שני אולמות וי‪.‬איי‪.‬פי וקניון מושקע שמורכב‬ ‫מ‪ 54-‬מסעדות ובתי עסק‪ .‬מתחם הסינמה סיטי‬ ‫הוא לא עוד אטרקציה שנפתחה בירושלים‪,‬‬ ‫אלא קומפלקס אטרקציות ענק שמציע שפע של‬ ‫פעילויות מלבד צפייה בסרט‪.‬‬ ‫במקום תוכלו למצוא את מוזיאון הקולנוע‬ ‫היהודי‪ ,‬עיר התנ"ך‪ ,‬שמספקת מיצג מרשים‬ ‫של תיבת נוח‪ ,‬כפר דרדסים קטן‪ ,‬מזרקה ענקית‬ ‫ושלל פסלים ופוסטרים של דמויות קולנועיות‬ ‫בלתי נשכחות‪ .‬נשמע יותר מדי טוב מכדי להיות‬ ‫אמיתי? בהחלט‪.‬‬ ‫עוד לפני שנכנסו בשעריו הצופים הראשונים‪,‬‬ ‫הפך מתחם הסינמה סיטי לסלע המחלוקת החדש‬ ‫בין החילונים לדתיים בעיר‪ ,‬לפחות בשאלה אם‬ ‫ייפתח בשבת‪ .‬למחאה הזו מצטרפת גם ביקורת‬ ‫חמורה על אודות מיקומו ליד מבני ציבור‬ ‫ואקדמיה‪ .‬יש הגורסים שלא היה ראוי לבנות את‬ ‫המתחם במיקומו הנוכחי‪ ,‬בסמוך לקמפוס גבעת‬ ‫רם‪ ,‬לבית המשפט העליון ולקריית הממשלה‪,‬‬ ‫עקב פגיעה בערכו ההיסטורי‪.‬‬ ‫למרות הביקורות שאופפות את הסינמה‬ ‫סיטי‪ ,‬קשה שלא להישאב לאווירה שהמקום‬ ‫מציע‪ .‬השירות בקופות אדיב ומהיר‪ ,‬אנשי‬ ‫צוות נחמדים מסתובבים במקום ומכוונים את‬ ‫העוברים ושבים‪ ,‬אולמות הצפייה מרווחים‪,‬‬ ‫הכיסאות נוחים‪ ,‬והעיקר ‪ -‬יש חניה בשפע‪ ,‬כן‪-‬‬ ‫כן‪ ,‬ממש בסמוך לכניסה‪.‬‬

‫לא רק סרט‬ ‫ניכר שמתכנני הסינמה סיטי לא חשבו על‬ ‫חוויית צפייה בלבד‪ ,‬אלא על חוויית בילוי מלאה‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬יציאה באחד הערבים למקום יכולה לחסוך‬

‫לכם עצירה במרכז העיר לארוחת ערב‪ .‬במתחם‬ ‫נמצאות מסעדות מוכרות כגון "ג'פניקה"‪ ,‬ודוכני‬ ‫בריאות כמו "רי‪-‬בר"‪ .‬אזור האולמות המצוי‬ ‫בקומה התחתונה‪ ,‬מציע פופקורן‪ ,‬שתייה קלה‬ ‫ושלל חטיפים מפנקים‪ .‬הבעיה העיקרית היא‬ ‫המחיר המופקע‪ ,‬בדומה למגמת ייקור המחירים‬ ‫בכל בתי הקולנוע בארץ‪.‬‬

‫"מאבק הסינמה סיטי הפך לסמל‬ ‫לחיים שלנו כאן‪ .‬העיר שאנחנו‬ ‫חיים בה פורחת רק כשהיא מזמינה‬ ‫ומקבלת את כולם‪ .‬המאבק הוא‬ ‫לא נגד השבת‪ ,‬אלא בעד חופש‬ ‫הבחירה של כל תושב לקיים אותה‬ ‫בהתאם למערכת האמונות שלו"‪.‬‬ ‫איתן ממרוד‪ ,‬יו"ר תא התעוררות‬ ‫באוניברסיטה‬ ‫במידה שהגעתם למקום עם בני הדודים או‬ ‫עם האחיינים הקטנים שלכם‪ ,‬אל תאמרו נואש ‪-‬‬ ‫במתחם תוכלו למצוא משחקיות לילדים‪ ,‬מתחמי‬ ‫בידור שבהם מתקיימות הצגות ילדים וסטנד‬ ‫אפ‪ ,‬וכן מגוון הפעלות נוספות‪ .‬גם לאלו מכם‬ ‫שמעוניינים לקיים פגישות או אירועים במקום‬ ‫מציע הסינמה סיטי פתרון נגיש בדמות חללים‬ ‫מעוצבים המיועדים לשמש כמרכזי כנסים‪,‬‬ ‫תערוכות‪ ,‬השקות ושאר אירועי יחסי ציבור‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬המקום יכול לספק קרקע פורייה‬ ‫לכל מפגש חברתי ‪ -‬דייט‪ ,‬יציאה משותפת עם‬ ‫חברים או בילוי משפחתי‪ .‬אלא שדבר אחד‬ ‫ימנע מכם לממש את התוכניות‪ :‬דווקא בזמן‬ ‫שלרובנו יש זמן פנוי לצאת ולבלות‪ ,‬המתחם‬

‫מתעתד להיות סגור ‪ -‬ערב שישי ושבת‪ .‬תנועת‬ ‫"התעוררות" החלה באחרונה במאבק לפתיחת‬ ‫הסינמה סיטי בשבת‪ ,‬ואף הגישה עתירה לבית‬ ‫המשפט העליון‪ ,‬שהכרעה בעניינה צפויה‬ ‫להתקבל בקרוב‪.‬‬

‫"המאבק הפך לסמל"‬ ‫"מאבק הסינמה סיטי הפך לסמל לחיים שלנו‬ ‫כאן"‪ ,‬גורס איתן ממרוד‪ ,‬יו"ר תא "התעוררות"‬ ‫באוניברסיטה‪" .‬זו אבן בוחן לעיצוב דמותה‬ ‫של עיר הבירה של ישראל ‪ -‬באיזו עיר אנחנו‬ ‫בוחרים לחיות? התשובה צריכה להיות ברורה‪.‬‬ ‫אנחנו בוחרים לחיות בעיר פתוחה וסובלנית‪,‬‬ ‫שבה מכבדים רעיונות שונים ואורחות חיים‬ ‫מגוונים‪ ,‬עיר שבה התושבים מבינים שחייבים‬ ‫למצוא מודל מוצלח לחיי שותפות‪ .‬כי זה מה‬ ‫שטוב לעיר ולתושבים"‪.‬‬ ‫ממרוד מציין כי מעבר לטיעונים‬ ‫האידאולוגיים ישנם תקדימים למקרים שבהם‬ ‫מוסדות תרבות אשר נבנו על קרקע ציבורית‬ ‫בירושלים אכן פועלים בשבת‪ ,‬ביניהם מוזיאון‬ ‫ישראל‪" .‬היזמים הודיעו לאחרונה שהם‬ ‫מעוניינים לפתוח את המתחם בשבת‪ ,‬וזה‬ ‫מתווסף להצהרה של משרד האוצר‪ ,‬שהוא חלק‬ ‫מבעלי הקרקע‪ ,‬שהסיר את הדרישה הראשונית‬ ‫שלו לסגירת המתחם בשבת"‪ ,‬מפרט ממרוד‪.‬‬ ‫"זה הזמן שלנו לפעול"‪ ,‬הוא מדגיש‪,‬‬ ‫"ירושלים היא בית לכל אזרחי המדינה והיא‬ ‫צריכה להכיל ולאמץ את כולם ולשקף את מגוון‬ ‫הדעות במדינה‪ .‬העיר שאנחנו חיים בה פורחת‬ ‫רק כשהיא מזמינה ומקבלת את כולם‪ .‬המאבק‬ ‫הוא לא נגד השבת‪ ,‬אלא בעד חופש הבחירה‬ ‫של כל תושב לקיים אותה בהתאם למערכת‬ ‫האמונות שלו"‪.‬‬ ‫ט' באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪11.3.2014‬‬

‫‪25‬‬


‫ָה ַמ ְר ֵק ִט ָיה‬

‫מכולת שכונתית במרכז העיר‬

‫הכי זול בעיר !!‬

‫‪8‬‬

‫בירה‬ ‫ליטר‬ ‫חצי‬ ‫בבקבוק )טובורג‪/‬קרלסברג(‬

‫מבחר סוגי אלכוהול‬ ‫במחירים מיוחדים‬ ‫מגוון מרקים ‪ 3‬בקבוקי יין‬

‫‪10‬‬

‫‪100‬‬

‫‪-‬בהצגת תעודת סטודנט‪-‬‬

‫יואל משה סלומון ‪,15‬‬

‫צמוד למלון הרמוני‪ ,‬נחלת שבעה‬

‫‪0504229967‬‬


‫אש על הגולש‬ ‫החברה הזמינה אותך לטיול סקי עם‬ ‫המשפחה‪ ,‬אבל גדלת באילת והכי קרוב שהגעת‬ ‫לשלג היה טיול לחרמון בכיתה א'? סביר מאוד‬ ‫להניח שהפדיחה לא תעזוב אותך כשאבא שלה‬ ‫יתחיל לגלוש במדרון‪ ,‬ואתה תמצא את עצמך‬ ‫עוד בפסגה‪ ,‬בתנוחה אינטימית עם המגלשיים‪.‬‬ ‫אך אל חשש‪ ,‬הפתרון בנמצא‪.‬‬ ‫מתברר שבכמה נקודות אסטרטגיות בארץ‬ ‫ממוקמים להם סקימולטרים‪ ,‬סימולטורים‬ ‫לגלישה המאפשרים לבחון את כישורי הגלישה‬ ‫שלכם ולשפרם‪ .‬המתקן בנוי כמסוע המדמה‬ ‫מדרון שלג לבן‪ ,‬והציוד שניתן לגולש המתנסה‬ ‫הוא ציוד הזהה לזה שיהיה לו בשטח בזמן אמת‪.‬‬ ‫לכל אחד מוצמד מדריך שדואג לתת הוראות‬ ‫טכניות ולשמור על הבטיחות‪.‬‬ ‫החוויה בסקימולטור מגלה ששיטת "מהחוץ‬ ‫אל הפנים" של סטניסלבסקי עובדת‪ :‬ברגע‬ ‫שמלבישים שחקן בבגדי מלך‪ ,‬הוא מרגיש כמו‬ ‫מלך‪ .‬כך‪ ,‬גם ברגע שמחברים את הגולש המתחיל‬ ‫לקרש הסנואובורד‪ ,‬עטוי בתלבושת מתאימה‬ ‫ הוא מרגיש כמו מקצוען‪ .‬לפחות עד הנפילה‬‫הראשונה‪.‬‬ ‫המדריכים ב"סקימולטור חיפה"‪ ,‬שבו‬

‫כדי לשפר ביצועים וכדי לא לאבד את הטכניקה‬ ‫בארץ שבה מדרונות שלג אינם בנמצא‪ .‬משמאלי‬ ‫גלשו שני ילדים בני תשע במיומנות מעוררת‬ ‫קנאה‪ .‬תחושה נפלאה תמלא אתכם כשגולש‬ ‫ותיק ישוויץ בקפיצה עילית עם הסנואובורד‬ ‫ולא ינחת כפי שציפה‪ .‬אין כמו שמחת גולשים‬ ‫מתחילים לאיד כדי להפוך אימון למספק‪.‬‬ ‫מי שסיפר לכם שסקי הוא נחלתם של‬ ‫הבורגנים‪ ,‬צדק‪ .‬לא מדובר בתחביב זול‪ ,‬וגם כך‬ ‫הלמידה שלו‪ .‬התענוג יעלה לכם בין ‪ 245‬ל‪290-‬‬ ‫שקלים למפגש‪ ,‬וקיימת אפשרות זולה יותר גם‬ ‫למנויים‪ .‬אך אם חשקה נפשכם לצאת לחופשת‬ ‫סקי ולא "לבזבז" זמן רב וכסף בלמידה על מדרון‬ ‫המתחילים באתר הסקי‪ ,‬הסקימולטור עשוי‬ ‫להיות פתרון נפלא‪.‬‬

‫תרבות‬

‫ערך מומלץ ‪ /‬מיכל תותחני‬

‫המלצת האתון‪:‬‬ ‫"סקימולטור חיפה"‪ ,‬רח' בעלי המלאכה ‪ ,26‬בניין‬ ‫כפיר‪ ,‬חיפה‪.‬‬

‫התנסיתי‪ ,‬נותנים תחושת ביטחון וזה פשוט עובד‪:‬‬ ‫כשהמסוע התחיל לנוע במהירות‪ ,‬בעודי עושה‬ ‫תנועות שביניהן לבין גלישת סנואובורד הקשר‬ ‫מקרי בעליל‪ ,‬חגי המדריך תיקן אותי בסבלנות‬ ‫ואפילו נתן חיזוקים‪.‬‬ ‫במתקן שני מדרונות‪ ,‬ובמדרון שלידכם‬ ‫תמצאו לא פעם גם גולשים ותיקים‪ .‬אלו מגיעים‬

‫<< לוותר;‬ ‫<< פושר;‬ ‫<< עובר;‬ ‫<< מומלץ;‬ ‫<< מאסט!‬

‫שומר מסך ‪ /‬אביגיל אביכזר‬

‫צילומי מסך‪ :‬מימין מתוך "בנות"‬ ‫אמצע ושמאל מתוך "קומיוניטי"‬

‫על בנות ועל קהילות‬

‫בינואר האחרון חזרו אלינו הסדרות "קומיוניטי"‬ ‫ו"בנות" לעונות חדשות ‪ -‬שתיהן מוצלחות ביותר‪.‬‬ ‫"בנות" מבית ‪ HBO‬הפכה יחד עם "אימפריית‬ ‫הפשע" לאחת התוכניות המובילות של הרשת‪ ,‬עד‬ ‫כי הכותבת והדמות הראשית בסדרה‪ ,‬לינה דנהאם‪,‬‬ ‫התבקשה לכתוב עונה נוספת ושלישית‪" .‬בנות"‬ ‫הובילה דיון חברתי על בעיות של דור חדש של‬ ‫צעירים שחולמים על מימוש עצמי אבל בסוף היום‬ ‫מתקשרים להורים בשביל עזרה עם שכר הדירה‪.‬‬ ‫דנהאם‪ ,‬המגלמת סופרת בשנות ה‪ 20-‬שלה‬ ‫המתקשה לממן את הוצאות המחייה אבל מתעקשת‬ ‫על אורח חייה‪ ,‬זכתה לביקורת רבה‪ .‬נטען שבעוד‬ ‫שדמותה מתיימרת לסמל את המצוקות העכשוויות‬ ‫של האישה הלבנה‪ ,‬הצעירה ובת המעמד הבינוני‪,‬‬ ‫לה עצמה אין שום מושג כיצד זה מרגיש‪ .‬ייתכן‬ ‫שדנהאם לא חוותה את מה שהדמויות שלה עוברות‪,‬‬

‫אך זה לא משנה‪ ,‬כי בסופו של יום "בנות" מעבירה‬ ‫מסר מדויק על המציאות שבה רובנו חיים כיום‪.‬‬ ‫העונה השלישית נפתחת במסע של האנה‬ ‫)דמותה של דנהאם(‪ ,‬אדם ושוש להחזרת ג'סה‬ ‫מגמילה‪ .‬אחרי שתי עונות שבהן עסקה "בנות"‬ ‫בנבירה עצמית של הדמויות ובהתמוטטויות עצבים‬ ‫לפרקים‪ ,‬מוצאת הסדרה סוף‪-‬סוף איזון‪ .‬המצבים‬ ‫שאליהן נקלעות הדמויות הופכים לשגרתיים יותר‪,‬‬ ‫כמו מוות ומחויבות‪ ,‬ומעניקים לצופה חוויה נאמנה‬ ‫יותר למציאות‪.‬‬ ‫אם "בנות" לא מספקת את ההנאה הצרופה‬ ‫הדרושה‪ ,‬הרי ש"קומיוניטי"‪ ,‬יצירת המופת הקומית‪,‬‬ ‫חוזרת להבריק גם בעונה החמישית והחדשה‪.‬‬ ‫הסדרה מתרחשת ב"גרינדייל"‪ ,‬קולג' קהילתי‬ ‫שלמעשה מהווה את המקבילה האמריקאית‬ ‫למכללת "שערי משפט"‪ .‬ג'ף ווינגר‪ ,‬עורך דין‬

‫טיפוסי‪ ,‬חוזר לקולג' לאחר שמתחרה שלו חושף‬ ‫את העובדה שהוא מעולם לא קיבל תואר‪.‬‬ ‫בעונה החמישית‪ ,‬לאחר שהקולג' מעניק‬ ‫לג'ף תואר אבל הופך אותו מעורך דין מצליח‬ ‫ללוחם צדק תפרן‪ ,‬הוא חוזר בכוונה לתבוע את‬ ‫המקום אבל הופך למורה‪ .‬צ'בי צ'ייס‪ ,‬שגילם את‬ ‫פירס‪ ,‬דמות שכל ניסיון לתאר אותה יעשה עוול‬ ‫לגאונות שבגילומה‪ ,‬אמנם עזב את הסדרה ולא‬ ‫משתתף בעונה החדשה‪ ,‬אבל ג'ון אוליבר חזר‪.‬‬ ‫אחרי עונה רביעית פחות מוצלחת‪ ,‬חוזרת הסדרה‬ ‫"קומיוניטי" לימי הזוהר שלה ומספקת ‪ 20‬דקות של‬ ‫כיף צרוף‪.‬‬ ‫"קומיוניטי"‪ ,‬ימי א'‪-‬ה' בשעה ‪ ,21:25‬ערוץ‬ ‫קומדי סנטרל‪ ,‬הוט "בנות"‪ ,‬יום ד' בשעה‬ ‫‪ ,22:00‬ערוץ ‪ ,yes Oh‬יס‪.‬‬ ‫ט' באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪11.3.2014‬‬

‫‪27‬‬


‫דירה להכיר‬

‫ג'סטין ביבר‪ ,‬גלובוס אלכוהולי ומסיבות נושא בגבעה הצרפתית‬

‫"אנחנו חיים ב'דיפרנט טיים זון'"‪ .‬צילום‪ :‬חן גולדוייץ‬

‫חן גולדוייץ‬ ‫הנוכחים‪ :‬בני וינסטון‪ ,‬בוגר תואר ראשון‬ ‫במשפטים וקצין בפרקליטות הצבאית‪ ,‬איתן‬ ‫הר‪-‬עוז‪ ,‬סטודנט שנה א' לבלשנות ולתקשורת‪,‬‬ ‫ולימור קבריטי‪ ,‬סטודנטית שנה ב' לצורפות‬ ‫בבצלאל‪ .‬השלושה סוגרים שנה וחצי בדירה‪.‬‬ ‫אין זמן‪ :‬לשותפים לו"ז צפוף‪ ,‬דבר‬ ‫שמוביל לכך שהם בקושי מתראים‪" .‬אנחנו‬ ‫חיים ב'דיפרנט טיים זון'"‪ ,‬הם מספרים בחיוך‪.‬‬ ‫הר‪-‬עוז ווינסטון נולדו למשפחות אמריקאיות‪,‬‬ ‫ולכן השפה האנגלית בולטת בנוכחותה בדירה‪.‬‬ ‫"אני זורמת עם זה"‪ ,‬משתפת קבריטי‪" ,‬אבל‬ ‫לא מוציאה מילה מהפה באנגלית"‪.‬‬ ‫פארטי טיים‪ :‬אמנם על שפה אחידה טרם‬ ‫החליטו בדירה‪ ,‬אבל על מסיבות נראה שיש‬ ‫הסכמה גורפת‪ .‬בגבעה זה כבר ידוע ‪ -‬דירת‬ ‫השלושה הפכה למעוז מסיבות מוכר‪" .‬ממש‬ ‫לאחרונה אירגנו מסיבת יום הולדת ללימור‬ ‫בנושא פיראטים‪ ,‬ושבוע לפני כן חגגנו כאן יום‬ ‫הולדת לחברה"‪ ,‬הם נזכרים‪" .‬היינו אמורים‬ ‫גם לעשות מסיבת פרידה לחברה שעזבה את‬ ‫ירושלים‪ ,‬אבל ברגע האחרון הוחלט לערוך‬ ‫אותה במקום אחר‪ ,‬כי לא היה לה נעים מזה‬

‫שכל המסיבות אצלנו"‪ .‬החזון‪ ,‬אגב‪ ,‬הוא‬ ‫מסיבות שלא דורשות תכנון מוקדם‪" :‬אומרים‬ ‫עוד חצי שעה מסיבה‪ ,‬ויאללה בלגן"‪.‬‬ ‫השותפים משתדלים לערוך מסיבות‬ ‫דירה על בסיס שבועי‪ ,‬אבל בשל יציאתו של‬ ‫וינסטון לקורס קציני משפט‪ ,‬הקצב התמתן‬ ‫בזמן האחרון‪ .‬מדי פעם הם עורכים "‪Movie‬‬ ‫‪ "Night‬בדירה‪ ,‬אבל בפעם האחרונה שעשו‬ ‫זאת‪ ,‬כך מתברר‪ ,‬יצא הר‪-‬עוז עם טראומה‪.‬‬ ‫"אני כבר לא זוכר את שם הסרט אבל הוא‬ ‫היה נוראי"‪ ,‬מעיד הר‪-‬עוז‪ .‬וינסטון מקשיב‬ ‫ומתריס‪" :‬בכלל נרדמת באמצע"‪.‬‬ ‫יורש יותר‪ ,‬שותה יותר‪ :‬הדירה בגבעה‬ ‫היא ככל הנראה הבית המרוהט ביותר‬ ‫שתפגשו‪ .‬מעבר לתמונה שציירה דודתו של‬ ‫הר‪-‬עוז‪ ,‬ירש וינסטון כמעט את כל הריהוט‬ ‫והאבזור הביתי הישן של סבו וסבתו כשהיגר‬ ‫מארצות הברית לישראל‪ .‬למקרה שתהיתם‪,‬‬ ‫הירושה כללה ספות‪ ,‬ציורים שצייר סבו‪,‬‬ ‫טלוויזיה ומחסן אלכוהול בדמות גלובוס‪.‬‬ ‫במדפים של "הגלובוס" מסתתר אוסף‬ ‫משקאות מכובד שיובא מחו"ל‪" .‬את היינות"‪,‬‬

‫מבהיר וינסטון‪" ,‬הבאתי מפסטיבל היין‪,‬‬ ‫ובשנה שעברה נסעתי לסקוטלנד כדי לרכוש‬ ‫משקאות וחצאיות סקוטיות"‪.‬‬ ‫חברה מביאה חברה‪ :‬הר‪-‬עוז ווינסטון‬ ‫מכירים מגיל ‪ ,15‬מפאב שבזמנו עוד איפשר‬ ‫להכניס נערים בגילם‪ .‬בשנה שעברה שניהם‬ ‫חיפשו דירה ביחד‪ ,‬ואחרי שהרומן של קבריטי‬ ‫עם דירת שותפות אחרת לא צלח‪ ,‬חברה של‬ ‫הר‪-‬עוז צדה אותה בפייסבוק‪ .‬הר‪-‬עוז שיכנע‬ ‫את קבריטי שווינסטון הוא בחור טוב )"הוא‬ ‫יכין לך עוגיות בכל בוקר ומביא איתו הרבה‬ ‫רהיטים"(‪ ,‬וכך מצאו עצמם השלושה מהר‬ ‫מאוד חולקים דירה‪.‬‬ ‫קריוקי וג'סטין ביבר‪ :‬לווינסטון יש‬ ‫גיטרה שעליה לא ניגן מגיל ‪" ,12‬אבל איתן‬ ‫משחק איתה מדי פעם"‪ ,‬הוא מספר‪ .‬הר‪-‬עוז‬ ‫מצדו מתוודה‪" :‬אני יודע לנגן ג'סטין ביבר"‪.‬‬ ‫לצד הגיטרה‪ ,‬מחזיקה הדירה גם במערכת‬ ‫קריוקי‪" .‬השבוע איתן שר עם מיקרופון לא‬ ‫מחובר‪ ,‬אז הפצרתי בכולם לא להגיד לו"‪,‬‬ ‫מספר וינסטון‪ ,‬והר‪-‬עוז ממהר לתקן‪" :‬זה היה‬ ‫בכוונה"‪.‬‬

‫ט' באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪11.3.2014‬‬

‫‪29‬‬


‫מזעזע‪ :‬נחשף משחק‬ ‫מונופול בגרסה נאצית‬

‫‪ //////////////////‬סטודנטיות בישראל שואפות ליותר‬

‫מסתמן‪ :‬גם בגרסה הנאצית‬ ‫היהודים ילוו בריבית‬

‫אישום‪ :‬כך נגנבו ‪ 31‬מיליון שקל ב‪ 14-‬שנה‬

‫יו"ר האגודה בתגובה‪ :‬סתם ילדים‪ .‬אנחנו עושים את זה ביום סטודנט אחד‬

‫סטייק וקוטג'‪ :‬הארוחות‬ ‫האחרונות של אסירים‬ ‫שהוצאו להורג‬ ‫שניצל סחוס ואורז בינוני‪:‬‬ ‫הארוחה האחרונה שנשארה‬ ‫אחר‪-‬הצהריים ברחל‬ ‫קים ג'ונג און ביזבז ‪716‬‬ ‫מיליון דולר השנה על‬ ‫מותרות‬ ‫המנהיג מתגונן‪ :‬גדרות‬ ‫חשמליים מבדיל נחושתי‬ ‫מוליך זה לא מותרות!‬ ‫איקאה תמכור קפה ב‪8-‬‬ ‫ש"ח‬ ‫הלקוחות ייהנו משתייה‬ ‫חופשית‪ ,‬אם רק יצליחו‬ ‫להרכיב את הכוס‬ ‫גולש ישראלי נפצע בחימום‬ ‫ולא התחרה בסוצ'י‬ ‫כתוצאה מכך ספורטאי‬ ‫מאלבניה הגיע למקום‬ ‫האחרון‬

‫בארה"ב מזהירים מפני מחסור‬ ‫חמור בליצנים‬ ‫מכללת הדסה‪:‬‬ ‫נשלח אליהם‬ ‫תגבור ברגע‬ ‫שיסיימו אצלנו‬ ‫תואר בתקשורת‬

‫מירי רגב‪" :‬רבין אמר‬ ‫שההתנחלויות הן סרטן‬ ‫ולא קרה לו כלום"‬ ‫לפיד לחרדים‪:‬‬ ‫תירגעו‪ ,‬אף‬ ‫אחד עוד לא‬ ‫מת משירות‬ ‫צבאי‬

‫יורו ‪ :2016‬הגרלה נוחה מאפשרת‬ ‫לישראל לחלום על עלייה‬

‫שירותי לווי בבלגיה ובבוסניה החלו להיערך בהתאם‬

‫ריכז‪ :‬אביעד בן נזרף || שאפו ליותר‪ :‬גיא גורן‪ ,‬יונתן פלג‪ ,‬אריאל פלקסין‪ ,‬אבישי דקל‪ ,‬ערן אמסלם‪ ,‬אמרי הדר‪ ,‬שנהב יהודה‪ ,‬בן אליס ודניאל פרוינד‬ ‫גם אתם שואפים ליותר? שתפו אותנו ב‪ pihaton@scopus02.co.il-‬ובעמוד הפייסבוק של "פי האתון"‬

‫‪ ///‬הבהרה‪" :‬גז מזגנים" הינו מדור סאטירי‪ .‬אין בכתוב במדור כדי לפגוע‪ ,‬להעליב או לבזות ציבור כזה או אחר‪/// .‬‬ ‫ט' באדר ב' תשע"ד‬

‫‪/‬‬

‫‪11.3.2014‬‬

‫‪31‬‬


‫‹‹‬

‫שלישי ‪11.3‬‬

‫כל היום >‬ ‫יום העלאת מודעות‬ ‫לנגישות‬ ‫קמפוס הר הצופים ‪/‬‬

‫הכניסה חופשית‪ ,‬מומלץ‬ ‫להירשם מראש לאירוע‬ ‫בפייסבוק‬ ‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 12:00‬‬ ‫אירוע נעילת‬ ‫התערוכה "אילוזיה"‬ ‫של תלמידי בצלאל‬ ‫בית הנסן ‪/‬‬ ‫גדליהו אלון ‪14‬‬

‫רביעי ‪12.3‬‬

‫‪> 19:30‬‬ ‫הסרט "הוטל‬ ‫לוקס" בכיכובו של‬ ‫אלכסנדר סנדרוביץ'‬ ‫בהקרנה חגיגית‬ ‫מכון גתה ‪/‬‬ ‫סוקולוב ‪15‬‬

‫חמישי ‪13.3‬‬

‫‪ 30‬ש"ח‬

‫‪ 15‬ש"ח‬

‫‪> 21:30‬‬ ‫מסיבה בינלאומית‬ ‫הצעצוע ‪/‬‬ ‫דונואס ‪6‬‬

‫ראשון ‪16.3‬‬ ‫‪>19:00‬‬ ‫קריאת מגילה‬ ‫שוויונית וצבעונית‬ ‫יחד עם בית מדרש‬ ‫מרו"ם‬ ‫קפה קרוסלה ‪/‬‬ ‫הכניסה חינם‬

‫בנימין מטודלה ‪1‬‬

‫בצלאל ‪11‬‬

‫שני ‪17.3‬‬ ‫‪> 12:00‬‬ ‫המשך חגיגות פורים‬ ‫בגן ‪ -‬המסיבה‬ ‫המסורתית‬ ‫גן סאקר ‪/‬‬

‫‪ 25‬ש"ח‬

‫‪> 21:00‬‬ ‫‪Bob Dylan‬‬ ‫‪Tribute Band‬‬ ‫אברם בר ‪/‬‬ ‫יפו ‪97‬‬ ‫‪ 40‬ש"ח‬

‫‪> 20:30‬‬ ‫רסיטלים בצוללת‬ ‫הצוללת הצהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬

‫שני ‪24.3‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 12:00‬‬ ‫שושן פורים בפיאצת‬ ‫גזר‪Laissez- :‬‬ ‫‪Passer, dj.Bella‬‬ ‫שירת מחאה ועוד‬ ‫גזר ‪ -‬נחלאות ‪/‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫מנהרת המכוניות‬ ‫מעל גן סאקר‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫פורים בספרא חוזר!‬ ‫עד אור הבוקר‬ ‫כיכר ספרא ‪/‬‬

‫‪>22:00‬‬ ‫מסיבת פורים‬ ‫בנחלאות‬ ‫גן סאקר ‪/‬‬

‫‪> 19:00‬‬ ‫"קולות שבלב" ‪-‬‬ ‫סטודנטים כותבים‬ ‫למקהלות ילדים‬ ‫ונוער‬ ‫קמפוס ספרא ‪/‬‬ ‫גבעת רם‬ ‫הכניסה חופשית‬

‫ראשון ‪23.3‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫מעל הגשר בתחילת‬ ‫רחוב בצלאל‬

‫‪ ₪ 50‬לחברי אגודה‬ ‫במכירה מוקדמת; לאחר‬ ‫מכן ‪ 60‬ש"ח‬

‫‪ 40‬ש"ח לסטודנט‬

‫‪>21:00‬‬ ‫ערב בוגי‪ :‬עדלאידע‬ ‫ירושלמיק סטייל‬ ‫מרכז ז'ראר בכר ‪/‬‬

‫‪ 70‬ש"ח לסטודנט‬

‫‪2#‬‬

‫ערב שכולו מחול‪ - Uprising :‬יצירתו הנודעת‬ ‫של חופש שכטר‪ ,‬ו"שולה" ‪ -‬בכורה עולמית‬ ‫מאת דניאל אגמי‪ .‬ב‪ Uprising-‬שבעה גברים‬ ‫ממלאים את הבמה באנרגיה גבוהה‪" .‬שולה"‬ ‫מודדת כובעים שונים‪ ,‬וכמו כל אישה היא‬ ‫יודעת להחליף את עורה כשצריך‪ .‬מתי?‬ ‫‪ ,18.3.14‬ב‪ .20:30-‬איפה? תיאטרון ירושלים‪,‬‬ ‫דוד מרכוס ‪ .20‬כמה? ‪.₪ 180‬‬

‫‪> 21:30‬‬ ‫מחזה הראפ הבלשי‬ ‫"העיר הזאת"‬ ‫בית מזי"א‪/‬‬ ‫מסילת ישרים ‪18‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 21:00‬‬ ‫ג'אם ג'אז‬ ‫בירמן ‪/‬‬ ‫דורות ראשונים ‪8‬‬

‫שבת ‪22.3‬‬

‫‪ 130‬ש"ח לסטודנט‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫אביב גפן וערן‬ ‫מיטלמן חוגגים פורים‬ ‫זאפה ‪/‬‬ ‫דרך חברון ‪28‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 20:00‬‬ ‫מסיבה אחת גדולה‬ ‫לכבוד פורים‬ ‫וסיינט פטריק דיי‬ ‫אברהם הוסטל ‪/‬‬ ‫הנביאים ‪67‬‬

‫שבת ‪15.3‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 6:00‬‬ ‫מרתון ירושלים‬ ‫רחבי העיר ‪/‬‬

‫‪ ₪ 95‬כולל טעימות‬

‫‪> 9:00‬‬ ‫מעורב ירושלמי‪:‬‬ ‫סיור עדות‪ ,‬מאכלים‬ ‫וסיפורי אהבה‬ ‫בירושלים של פעם‬ ‫מחנה יהודה ‪/‬‬

‫‪₪ 280-60‬‬ ‫(בהתאם לסוג המסלול)‬

‫שישי ‪21.3‬‬

‫‪> 14:00‬‬ ‫בלוז קבלת שבת‬ ‫בירמן ‪/‬‬ ‫דורות ראשונים ‪8‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 14:00‬‬ ‫מסיבת רחוב במחסן‪:‬‬ ‫כמעט פורים‪ ,‬בואו‬ ‫עם כובע!‬ ‫מחסן בר ‪/‬‬ ‫בן סירא ‪3‬‬

‫‪ 40‬ש"ח לסטודנט‬

‫‪> 12:00‬‬ ‫קונצרט שני בסדרה‬ ‫"שירה שיר"‪ :‬שירים‬ ‫קומיים של בטהובן‪,‬‬ ‫וולף‪ ,‬סשה ארגוב‬ ‫ועוד‬ ‫המרכז למוסיקה‬ ‫ירושלים ‪/‬‬ ‫משכנות שאננים‬

‫שישי ‪14.3‬‬

‫‪> 21:00‬‬ ‫פנדורה ‪ -‬במה‬ ‫לתיאטרון חזותי‬ ‫תיאטרון הקרון ‪/‬‬ ‫ז'בוטינסקי ‪ ,1‬פינת‬ ‫דוד המלך‬

‫‪ 50‬ש"ח‬

‫‪> 20:30‬‬ ‫הפנטזיה המוזיקלית‬ ‫התיאטרלית "המנון‬ ‫לקופסה"‬ ‫תיאטרון החאן ‪/‬‬ ‫דוד רמז ‪2‬‬

‫‪ ₪ 20‬לרשומים לליין; ‪30‬‬ ‫‪ ₪‬לעוברי אורח‬

‫חמישי ‪20.3‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪> 19:00‬‬ ‫הצגת הספר "נופים‬ ‫ממטרופולין המוות"‬ ‫שבו שב דב קולקה‬ ‫אל זיכרונותיו מהגטו‬ ‫ומאושוויץ‬ ‫מכון ליאו בק ‪/‬‬ ‫בוסתנאי ‪33‬‬

‫‪> 21:30‬‬ ‫הזמרת תמי שפר‬ ‫והשישייה שבהנהגתה‬ ‫במופע משותף‬ ‫הצוללת הצהובה ‪/‬‬ ‫הרכבים ‪13‬‬ ‫‪ 42‬ש"ח לסטודנט‬

‫‪> 20:30‬‬ ‫אנסמבל אבידין‪:‬‬ ‫"מיום שהטילוני‬ ‫לכאן"‬ ‫בית הקונפדרציה ‪/‬‬ ‫אמיל בוטה ‪12‬‬

‫"ללכת שבי אחריו" ‪ -‬בעקבות חייו‪ ,‬אהבתו‬ ‫ושירתו של יהודה עמיחי‪ :‬סיור מיוחד בעיר‪,‬‬ ‫המטייל בתוך השירים והזיכרונות של המשורר‬ ‫ומתגעגע אל אהבתו הגדולה של עמיחי לאדם‬ ‫הפשוט ולעיר בלתי אפשרית‪ .‬מתחילים בימין‬ ‫משה‪ ,‬ממשיכים להר ציון ומסיימים בעיר‬ ‫העתיקה‪ .‬מתי? ‪ ,14.3.14‬ב‪ .10:00-‬איפה? טחנת‬ ‫הקמח משכנות שאננים‪ .‬כמה? ‪.₪ 125‬‬

‫הכניסה חופשית‬

‫‪ 120‬ש"ח‬

‫‪> 20:30‬‬ ‫"כסף‪ ,‬בריאות ושלום‬ ‫עולמי" על‪-‬פי ספרו‬ ‫של אתגר קרת‬ ‫תיאטרון החאן ‪/‬‬ ‫דוד רמז ‪2‬‬

‫רביעי ‪19.3‬‬

‫‪> 22:00‬‬ ‫ליין הראביט חוזר‬ ‫במסיבת פורים‬ ‫מוקדמת על טהרת‬ ‫האינדי‪-‬אלטרנטיבי‬ ‫מועדון הבאסס ‪/‬‬ ‫ההסתדרות ‪1‬‬

‫‪ 50‬ש"ח לסטודנט‬

‫‪1#‬‬

‫‪> 20:30‬‬ ‫עיבוד ותרגום‬ ‫חדש ל"מקבת" של‬ ‫שייקספיר‬ ‫תיאטרון אינקובטור‪/‬‬ ‫מסילת ישרים ‪18‬‬

‫שלישי ‪18.3‬‬

‫‪₪ 279-229‬‬

‫‪> 21:00‬‬ ‫עומר אדם במופע‬ ‫חדש‬ ‫תיאטרון ירושלים ‪/‬‬ ‫דוד מרכוס ‪20‬‬

‫הכניסה חופשית‬ ‫בהזמנת מקום מראש‬

‫צילומים‪ :‬יח"צ‬

‫נטע סרוסי‬

‫מערכת פי האתון אינה אחראית לתוכן המתפרסם בלוח‪ .‬רוצים להמליץ על אירוע? כתבו לנו בעמוד הפייסבוק או שלחו לנו ל‪ pihaton@scopus02.co.il :‬תיהנו!‬

‫לוח אירועים‬ ‫המומלצים‬


‫אל תתעסק עם הרעב שלך‪.‬‬


164