Issuu on Google+

‫‪1‬‬

‫דבר היו"ר‬ ‫חברים יקרים‪,‬‬ ‫במאמץ משותף הספקנו השנה להוציא לאור את גיליון מס' ‪ 39‬של‬ ‫"הפרטיזן" סמוך ליום הזיכרון לשואה ולגבורה – שואה שהחלה ב‪-‬‬ ‫‪ 1939‬ונמשכה עד יום הניצחון על הנאצים‪ ,‬ב‪ 9-‬במאי ‪.1945‬‬ ‫‪ 6‬שנים נמשך הרצח המתועב של בני‪-‬עמנו ואיבדנו ‪ 6‬מליון‬ ‫קורבנות‪ ,‬מהם מיליון וחצי ילדים‪.‬‬

‫אנו שעמדנו בגבורה‪ ,‬לעיתים ללא נשק וללא תמיכה עורפית מול האויב הנאצי‪ ,‬נשאנו בגאווה את לפיד‬ ‫ההתנגדות והלחימה‪ ,‬עשינו את הבלתי יאומן בגטאות‪ ,‬במחנות ההשמדה וביערות וגרמנו ליחידות הגרמניות‬ ‫אבידות כבדות שבעקבותיהן‪ ,‬הם נסוגו מהחזית‪.‬‬ ‫גדודי הפרטיזנים סייעו לצבאות הברית לסיים את המלחמה מוקדם מכפי ששוער‪.‬‬ ‫ככל שמעמיקים בחקירת הלחימה היהודית‪ ,‬כך עולים וצצים סיפורי גבורה מצמררים כגון התקפות על משלטים‬ ‫גרמנים‪ ,‬חבלות בפסי רכבת‪ ,‬פיצוץ רכבות והריסת אמצעי התקשורת של האויב הנאצי‪ .‬העובדות ההיסטוריות‬ ‫מאשרות שלוחמת המורדים והפרטיזנים היוותה חלק נכבד בניצחון על הצורר‪.‬‬ ‫אצטט פרק מהאנציקלופדיה של השואה‪ ,‬בו מסופר על בלרוס המערבית‪ ,‬חבל‪-‬ארץ באירופה המזרחית‪:‬‬ ‫"עם פרוץ המלחמה ב‪ 1941-‬גרו בבלרוס המערבית ‪ 670‬אלף יהודית )כולל‬ ‫בורחים מפולין הכבושה(‪ ,‬שהיוו כ‪ 10%-‬מהאוכלוסייה‪.‬‬ ‫מתוך ‪ 111‬גטאות וישובים קמו ‪ 94‬מחתרות ומתוכן פרצו ‪ 64‬מרידות‪ .‬ב‪30-‬‬ ‫מתוך סך המחתרות היו גילויי מרי‪ ,‬אף שלא ידוע על מחתרות‪ .‬ל‪ 42-‬ארגוני‬ ‫מחתרת היו ‪ 500‬רובים‪ 150 ,‬אקדחים‪ 35 ,‬מקלעים‪ ,‬כ‪ 20-‬מקלעים אוטומטיים‬ ‫ומספר מכונות ירייה‪.‬‬ ‫לאור העובדה שמרבית היהודים באזורים אלה נרצחו כבר בחודשי המלחמה הראשונים‪ ,‬מדובר בנתונים‬ ‫מדהימים‪.‬‬ ‫עם הקמת מדינת ישראל ופרוץ מלחמת העצמאות חיזקנו משמעותית את הכוחות הלוחמים במאבק המתמשך‪.‬‬ ‫הנוער והאוכלוסייה של היישוב היהודי היו מודעים ללחימה האיתנה שלנו נגד הנאצים ‪ -‬וזאת בניגוד לנוער של‬ ‫ימינו‪ ,‬שלא מקבל מידע מספק על הלוחמה‪.‬‬ ‫אנו פונים לעם בישראל ובתפוצות‪ :‬ההיסטוריה של ההתנגדות היהודית והלחימה של אלפי פרטיזנים חייבת‬ ‫להילמד ולהיזכר במורשת העם היהודי‪.‬‬ ‫ברצוני לאחל לכל חברינו וידידינו ולכל עם ישראל חג אביב שופע שמחה ובריאות טובה ‪.‬‬

‫כל טוב לכולם !‬


‫ברוך שוב‪ ,‬יו"ר‬

‫מו"ל ‪ :‬ארגון הפרטיזנים‪ ,‬לוחמי המחתרות והגטאות‪ ,‬רח' ארלוזורוב ‪ ,102‬ת‪.‬ד‪ ,16146 .‬ת"א‪,‬‬ ‫טל‪/‬פקס‪03-5273564 :‬‬ ‫עורך ראשי‪ :‬ברוך שוב * עורכת‪ :‬ד"ר בלה גוטרמן * מרכזת ועורכת‪ :‬גילה קרני * תרגום לאנגלית‪:‬‬ ‫אלה ברקוביץ‬

‫‪2‬‬


‫‪3‬‬

‫פיצויים לניצולי שואה – חידושים ועדכונים‬ ‫הודעות מטעם ועידת התביעות לניצולי שואה‬

‫הקרן לסיוע – ‪Goodwill Fund‬‬

‫לראשונה ‪ -‬אלפי יהודים אשר נמלטו מאזורים שלא נכבשו כל ידי הנאצים‪ ,‬כגון‬ ‫מוסקבה‪ ,‬יהיו זכאים למענק פיצויים מגרמניה ‪.‬‬

‫בעקבות משא ומתן עם ממשלת גרמניה‪ ,‬הודיעה ועידת התביעות על הישגים משמעותיים בקרן הסיוע‪,‬‬ ‫שיאפשרו לאלפי ניצולי שואה לקבל פיצוי חד‪-‬פעמי‪ .‬כל השינויים ייכנסו לתוקף ב‪ 1-‬בינואר ‪ .2012‬תשלומי‬ ‫קרן הסיוע יועברו מעכשיו ליהודים שברחו מפני צבאות הנאצים מאזורים בברה”מ שבסופו של דבר לא נכבשו‬ ‫על ידם‪.‬‬ ‫במו"מ שהתקיים לאחרונה‪ ,‬הסכימה ממשלת גרמניה לכלול את נפגעי הרדיפות הללו בזכאות לקרן הסיוע‬ ‫של ועידת התביעות‪ ,‬בכפוף לקריטריונים של קרן הסיוע‪ .‬במסגרת קרן זו מקבלים הזכאים תשלום חד‪-‬פעמי‬ ‫של ‪ 2,556‬יורו‪.‬‬ ‫זכאים כעת לתשלום מקרן הסיוע פונים אשר ברחו בין ה‪ 22-‬ביוני ‪ 1941‬לבין ה‪ 27-‬בינואר ‪ 1944‬מאזורים‬ ‫בברה”מ שהיו במרחק של עד ‪ 100‬קמ' מהחזית המזרחית ביותר אליה התקדם הצבא הגרמני )ורמאכט(‪,‬‬ ‫ואשר לא נכבשו בסופו של דבר‪ .‬בין הזכאים יהיו יהודים שברחו ממוסקבה וסטלינגרד‪ ,‬כמו גם כאלה שברחו‬ ‫מלנינגרד לאחר ה‪ 22-‬ביוני ‪ ,1941‬אולם לפני המצור על העיר‪ ,‬שהחל בספטמבר ‪.1941‬‬ ‫בעקבות הסכם זה יקבלו פיצוי נפגעי רדיפות הנאצים מברה”מ לשעבר‪ ,‬המתגוררים כיום בישראל‪ ,‬בארה"ב‪,‬‬ ‫בגרמניה ובמדינות מערביות אחרות‪ .‬זוהי הפעם הראשונה שממשלת גרמניה מכירה בסבלם של יהודים אלה‪,‬‬ ‫שנמלטו על נפשם‪.‬‬ ‫נרדפים מערביים‪ :‬החל מ‪ 1-‬בינואר ‪ , 2012‬יוכלו פונים שהיו אזרחים במדינות מערב אירופיות מסוימות‬ ‫בתקופת הנאצים וגם בתקופה שבה אותה מדינה חתמה על ההסכם הגלובלי עם גרמניה‪ ,‬להיות זכאים‬ ‫לתשלום מקרן הסיוע‪" .‬נרדפים מערביים" שחושבים שהם עשויים להיות זכאים לפיצוי זה ועדיין לא הגישו‬ ‫בקשה לקרן הסיוע‪ ,‬מתבקשים לעשות זאת כעת‪ .‬על מנת לקבל פיצוי‪ ,‬על הפונים לענות גם על הקריטריונים‬ ‫האחרים של קרן הסיוע‪.‬‬ ‫יתומים‪ :‬החל מ‪ 1-‬בינואר ‪ , 2012‬אנשים המתגוררים במדינות הגוש הסובייטי לשעבר‪ ,‬שנולדו בשנת ‪1928‬‬ ‫או מאוחר יותר והתייתמו כתוצאה מרדיפות הנאצים )שני ההורים נהרגו כתוצאה מרדיפות(‪ ,‬יהיו זכאים‬ ‫לתשלום חד‪-‬פעמי של ‪ 1,900‬יורו‪ .‬יהיו זכאים לפיצוי רק פונים שלא קיבלו כל פיצוי ממקור גרמני בעבר‪,‬‬ ‫ויהיה עליהם לענות גם על הקריטריונים האחרים של קרן הסיוע‪.‬‬ ‫על קרן הסיוע‪ :‬קרן הסיוע נוסדה ב‪ ,1980 -‬בעקבות חמש שנות מו"מ של ועידת התביעות עם ממשלת‬ ‫גרמניה‪ .‬הקרן מעבירה תשלום חד‪-‬פעמי של ‪ 2,556‬יורו ליהודים נפגעי רדיפות הנאצים‪ ,‬כולל רבים ממדינות‬ ‫הגוש הסובייטי לשעבר שהיגרו למערב לאחר ‪ ,1969‬השנה שנקבעה כתאריך האחרון להגשת בקשות‬ ‫בהתאם לחוק הפיצויים הגרמני )‪.(BEG‬‬ ‫טפסי בקשה ופירוט הקריטריונים לקרן הסיוע‪ ,‬כולל פרטים אודות השינוי בקריטריונים נמצאים באתר ועידת‬ ‫התביעות‪. www.claimscon.org.il ,‬כמו כן‪ ,‬ניתן לקבל את כל הפרטים על ידי פניה למשרדי ועידת התביעות בתל אביב‪,‬‬ ‫ניו יורק‪ ,‬או פרנקפורט‪.‬‬

‫הודעה מטעם המשרד לאזרחים ותיקים‬

‫פנסיה סוציאלית – קיצבת זיקנה מהביטוח הלאומי הגרמני עבור עבודה‬ ‫בתשלום )ללא כפייה( בגטו‬ ‫מומלץ לכל מי שעבדו בגטאות ללא כפיה או תוך שהיו מסופחים לגטאות‪ ,‬בשטח כבוש‪ ,‬כולל טרנסניסטריה‪,‬‬ ‫להגיש בקשה לפנסיה סוציאלית מגרמניה וגם בקשה למענק חד פעמי בסך ‪ 2,000‬יורו‪ .‬הגרמנים אינם‬ ‫משלמים עבור עבודה בגטו צ'רנוביץ' או שנחאי פנסיה סוציאלית‪ ,‬אלא ‪ 2,000‬יורו בלבד‪ .‬מי שטרם הגיש‬ ‫בקשה לפנסיה סוציאלית מגרמניה בגין עבודה ללא כפיה בגטו‪ ,‬עדיין יכול להגיש בקשה‪ .‬מומלץ לפנות לאגף‬


‫‪4‬‬

‫לקשרי חוץ במוסד לביטוח לאומי בארץ‪ ,‬על מנת לבדוק האם כבר קיים תיק בגרמניה ויש לחדש אותו‪ ,‬או‬ ‫האם יש להגיש בקשה חדשה‪ .‬מי שלא זוכר האם הוגשה על ידו בקשה לפנסיה סוציאלית בגין עבודה בגטו‪,‬‬ ‫מומלץ לפנות לאגף לקשרי חוץ במוסד לביטוח לאומי על מנת שיבדוק האם כבר קיים תיק בגרמניה וידאג‬ ‫לחדש אותו‪ .‬זאת‪ ,‬כי הגשת תביעה חדשה במקום פתיחת תיק ישן עלולה לפגוע בתשלום הרטרואקטיבי‪.‬‬ ‫הביטוח הסוציאלי הגרמני בודק מחדש את כל התיקים שנדחו בעבר‪ .‬הדבר עלול לקחת זמן מה‪) .‬התיקים‬ ‫מטופלים לפי תאריכי לידה של המבקשים‪ ,‬כך שהמבוגרים ביניהם יטופלו ראשונים(‪ .‬מי ששינה את כתובתו‬ ‫בשנים האחרונות חייב לעדכן את כתובתו הנוכחית ישירות בגרמניה או דרך המוסד לביטוח לאומי‪ .‬ניתן לזרז‬ ‫פתיחת תיק ישן שנדחה באמצעות פניה למוסד לביטוח לאומי‪ .‬גובה הקצבה החודשית שתיקבע משתנה מתיק‬ ‫לתיק לפי נסיבות אישיות של כל אדם‪ :‬גיל בתקופת השואה‪ ,‬תקופת השהות בגטו‪ ,‬השכלה ותקופות נוספות‬ ‫לאחר השואה הנלקחות בחשבון‪ .‬למי שאישרו תשלום פנסיה סוציאלית‪ ,‬אנו ממליצים לערער תוך ‪ 30‬יום על‬ ‫קביעת המועד ממנו ואילך היא תשולם‪ .‬מי שיעשה כן עשוי לקבל את התשלום רטרואקטיבית משנת ‪ 1997‬או‬ ‫מועד פנייתו לקבל קיצבת זיקנה מישראל‪ ,‬לפי המאוחר‪ .‬מי שרכש זכויות לפנסיה סוציאלית מגרמניה‪ ,‬יכול‬ ‫להוסיף לפנסיה גם את תקופת המלחמה‪ .‬כדאי לבדוק קודם לכן אם זמני המלחמה כלולים כבר בפנסיה‪ .‬מי‬ ‫שקיבל מענק חד פעמי בסך ‪ 2,000‬יורו אך התבקש להחזירם או לקזזם כתנאי לקבלת פנסיה סוציאלית‪,‬‬ ‫הגרמנים ישיבו לו את המענק‪ .‬מי שביקש וקיבל פנסיה סוציאלית מבלי שקיבל מענק של ‪ 2,000‬יורו‪ ,‬יכול‬ ‫להגיש בקשה גם למענק חד פעמי זה‪.‬‬ ‫את הבקשה לפנסיה סוציאלית יש לשלוח לכתובת הבאה‪:‬‬ ‫‪An die Landesversicherungsanstalt - Rheinprovinz 40194 Dusseldorf Germany‬‬ ‫שארים‬ ‫בן זוג של ניצול שואה שנפטר ‪ -‬לא חשוב מועד הפטירה ‪ -‬והיה זכאי לקבל פנסיה סוציאלית אך לא תבע‪ ,‬או לא‬ ‫הספיק לתבוע כי החוק טרם נכנס לתקפו‪ ,‬זכאי בן הזוג הנותר לתבוע בשמו קיצבת שאירים‪.‬‬ ‫תשלום מירבי לעורך דין עבור טיפול בהשגת פנסיה סוציאלית הוא ‪ 15%‬משישים קיצבאות חודשיות בתוספת מס‬ ‫ערך מוסף‪ ,‬ללא קשר לגובה הסכום הרטרואקטיבי שהתקבל‪ .‬ההכנסה מהפנסיה הסוציאלית מגרמניה עבור‬ ‫עבודה בגטו‪ ,‬אינה נחשבת במבחן ההכנסות שעורך הביטוח לאומי‪ ,‬למבקשים קיצבה להשלמת הכנסה או קיצבת‬ ‫סיעוד‪ .‬נציין שארגון הפרטיזנים חתם הסכם עם עו"ד אליהו ובר‪ ,‬בו נקבע שהתעריף יהיה ‪10%‬‬ ‫מהסכום שיקבל‪.‬‬ ‫ניתן לקבל סיוע ללא תשלום במילוי הטפסים בגרמנית או אנגלית בטלפון כוכבית ‪.8840‬‬ ‫לפרטים נוספים‪ :‬המוסד לביטוח לאומי ‪ -‬האגף לקשרי חוץ‪ ,‬שדרות וייצמן ‪ 13‬ירושלים‪ .‬למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪90009.‬‬ ‫ירושלים ‪91909‬‬ ‫טלפון‪ 02-6463077 :‬או ‪) 02-6709665‬יש להתאזר בסבלנות( פקס‪ 02-6512683 :‬מייל‪liaison@nioi.gov :‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הערה המידע נועד למען הגברת המודעות לזכויות ניצולי השואה בישראל ואינו מהווה ייעוץ משפטי‪ .‬הסיכום אינו‬ ‫כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות של כל אדם ועלולות שלא להתאים‬ ‫לנסיבותיו האישיות של כל אחד‪.‬‬

‫הודעות מטעם הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל‬ ‫‪.1‬‬

‫‪2012‬‬ ‫פתיחת ערוץ המענקים לניצולי שואה לשנת‬

‫ניצולי שואה שהכנסתם החודשית אינה עולה על הגדרת האוצר של נזקק‪-‬נצרך‪ ,‬בינואר ‪₪ 7,671 :2012‬‬ ‫ברוטו )כולל רנטה ופנסיה מחו"ל(‪ .‬זכאים להגיש בקשה למענק עד ‪ ₪ 4,000‬אחת לשנתיים בצירוף קבלות‬ ‫מקור בלבד‪ .‬התכנית כוללת סיוע באמצעות החזר כספי כנגד קבלות מקוריות המעידות על הוצאות מהסוגים‬ ‫הבאים‪ :‬מכשיר שמיעה )בצרוף הוכחה כי מוצו זכויות הניצול מול סל הבריאות וקופות החולים(‪,‬טיפולי שיניים‪,‬‬ ‫משקפי ראייה‪ ,‬רכישת ציוד רפואי‪ /‬שיקומי )כולל מוצרי ספיגה(‪ ,‬עזרים אורטופדיים )כולל תי��ון ציוד רפואי‬ ‫וחלקי חילוף(‪ ,‬מימון השתתפות עצמית‪ ,‬עד לסכום של ‪ ,₪ 250‬לטיפול רפואי )לא אלטרנטיבי ולא תרופות(‬ ‫שאיננו כלול בסל שירותי הבריאות‪ ,‬החזר בגין תשלום עצמי לביקור במוקד לילי של קופ" ח‪ ,‬מנוי לחברה‬ ‫המעניקה שירותי משדר קרדיאלי )בהמלצת רופא(‪ ,‬נסיעות לטיפולים חוזרים לחולים אונקולוגים ודיאליזה‬ ‫בלבד‪ .‬קבלות לציוד רפואי ושיקומי אשר נרכש עבור הפונה ואינן על שמו ‪,‬יש לצרף המלצה רפואית או סיכום‬ ‫רפואי המעיד על כך שאין באפשרות הפונה לרכוש את המוצר בעצמו‪.‬‬ ‫לתשומת לבכם‪ ,‬בשונה משנים קודמות‪ ,‬הקרן מתכננת לפתוח את ערוץ המענקים )בקול קורא( שלוש פעמים‬ ‫בשנה‪ .‬גובה ההחזר הכספי לכל פונה בשנת ‪ 2012‬ייקבע לאחר בדיקת כל הפניות שתוגשנה לקרן בסוף כל‬


‫‪5‬‬

‫שליש שנה‪ .‬גובה ההחזר יקבע בהתאם לכמות הבקשות שתאושרנה‪ ,‬ביחס למסגרת התמיכה שתתקבל‬ ‫מהגורמים המממנים ולפי שיקולים סוציאליים‪ .‬ייתכן שיאושר החזר חלקי או לא יאושר החזר כלל‪ .‬מומלץ‬ ‫להגיש הבקשה מוקדם ככל האפשר במהלך השנה ובתנאי שעברו שנתיים מאז הגשת הבקשה האחרונה‬ ‫שאושרה בקרן‪ .‬יובהר כי העברת בקשה מהווה אישור לקרן לקבל ולתת כל מידע אישי מכל גוף ממשלתי‪,‬‬ ‫ציבורי‪ ,‬או פרטי בישראל או בחו"ל לרבות לקבל‪ ,‬לבדוק ולאמת כל מידע ממאגר מרשם האוכלוסין במשרד‬ ‫הפנים והמוסד לביטוח לאומי‪ ,‬כולל‪ :‬שם פרטי ושם משפחה‪ ,‬סטאטוס )נפטר( ותאריך פטירה‪ ,‬כניסה למוסד‪,‬‬ ‫וכן‪ :‬תאריך וארץ לידה‪ ,‬תאריך וארץ עליה‪ ,‬מצב משפחתי‪ ,‬ת‪.‬ז‪ ,‬כתובת ולאום‪ .‬הפונה מוותר בזאת על זכותו‬ ‫לסודיות במידה ותיפגע מהשימוש במידע שיתקבל לצורך הסיוע‪.‬‬ ‫פרטים נוספים וטפסי בקשה מעודכנים )לא ניתן להשתמש בטפסים ישנים(‬ ‫ניתן להוריד מאתר האינטרנט של הקרן‪. www.k-shoa.org :‬‬ ‫את הבקשות יש לשלוח באמצעות הדואר לכתובת‪ :‬ת‪.‬ד ‪ 7197‬תל‪-‬אביב ‪) .64734‬טלפון‪(03-6090866 :‬‬

‫‪.2‬‬

‫אירוע הוקרה לרופאי שיניים המטפלים בהתנדבות בניצולי שואה‬

‫‪.3‬‬

‫ניידת שיפוצים‬

‫‪.4‬‬

‫פרויקט מיצוי זכויות ניצולי שואה לצורך הגדלת תגמולים ממשרד האוצר‬

‫בתאריך ‪ 12‬בינואר ‪ 2012‬ערכה ההסתדרות לרפואת השיניים בישראל בשיתוף עם הקרן‪ ,‬ערב הוקרה לרופאי‬ ‫השיניים המעניקים טיפולי שיניים בהתנדבות לניצולי השואה הנזקקים‪ .‬משנת ‪ 2007‬מקיימים ההסתדרות והקרן‬ ‫שיתוף פעולה בפרויקט חשוב ‪ -‬שמירה על בריאות השן לניצולי השואה הנזקקים בארץ‪ .‬ההסתדרות לרפואת שיניים‬ ‫בישראל‪ ,‬בראשה עומד היו"ר ד"ר יצחק חן‪ ,‬מגייסת כל שנה רופאי שיניים לטיפול בניצולי שואה בהתנדבות‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות מטפלים מעל ‪ 100‬רופאי שיניים‪ ,‬במרפאות מכל הארץ‪ ,‬בניצולי שואה אשר מטופלים בקרן ונזקקים‬ ‫לרפואת שיניים דחופה‪ .‬כאמור‪ ,‬הטיפול בהתנדבות ומשנת ‪ 2010‬לשנת ‪ 2011‬נרשמה עלייה של כ‪ 70% -‬במספר‬ ‫ההפניות של ניצולי שואה אל המרפאות השונות בארץ‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬סגנית השר לאזרחים ותיקים‪ ,‬ח"כ ד"ר לאה‬ ‫נס‪ ,‬אמרה כי משרדה בשיתוף משרד הבריאות‪ ,‬שוקדים בימים אלה על תוכנית לפיה טיפולי שיניים משמרים יינתנו‬ ‫חינם בסל הבריאות לכל בני ‪ 75‬ומעלה ‪.‬‬

‫בחודש ינואר נערך מפגש בין הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל וקבוצת הכדורגל מכבי תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫בעקבות מפגש זה שופצה דירתו של ניצול השואה במסגרת הפרויקט "חיים בכבוד"‪ .‬את השיפוץ ביצעו אנשי‬ ‫הפרויקט בליווי שחקני הקבוצה‪ ,‬צבעו וערכו תיקונים שהיו צריכים להיעשות בביתו של ניצול שואה בן ‪92‬‬ ‫מחולון‪.‬‬

‫המטרה לסייע ל‪ 1,600-‬ניצולים בעלי סיכוי גבוה להגדיל את ההכנסה החודשים במסגרת תגמולים מהרשות‬ ‫לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר‪ .‬הפרויקט ביוזמת עמותת אביב לניצולי שואה ובשיתוף הסוכנות היהודית‬ ‫– פרויקט "לעד" ועמותת "רוח טובה"‪ .‬במהלך נובמבר ‪ 2011‬הוחלט לגייס מתנדבים מחברות עסקיות‪ ,‬בנוסף‬ ‫למתנדבים קיימים‪ ,‬שיבקרו את הניצולים ויסייעו להם להגיש בקשה לקבלת סטאטוס נזקק או נצרך במשרד‬ ‫האוצר‪ .‬המתנדב ילווה את הניצול מתחילת התהליך ועד לסיומו המלא‪.‬‬

‫שינויים בקריטריונים של הקרן לניצולים יוצאי אוסטריה‬

‫ארגון יוצאי מרכז אירופה פרסם באתר שלו הודעה על שינויים בקריטריונים לקבלת הסיוע במימון טיפול רפואי‬ ‫לקרבנות אוסטרים של המשטר הנאצי לתקופה שבין אוגוסט ‪ 2011‬לסוף שנת ‪ .2012‬המדובר בסיוע‬ ‫לטיפול בבעיות רפואיות‪ ,‬כולל עזרים\ציוד רפואי‪ ,‬העסקת מטפלים וכיו"ב וכן עבור סיוע משלים אחר שיכולים‬ ‫לקבל מי שהיה קורבן רדיפות הנאצים באוסטריה או שעזבו את אוסטריה מפחד הרדיפות ב‪ 11.7.1936 -‬או‬ ‫לאחר מכן וכן שהם או הוריהם היו אזרחים אוסטרים או חיו באוסטריה ‪ 10‬שנים לפני תאריך עזיבתם‪ .‬גם בני‬ ‫זוג של אותם הנרדפים הסובלים מבעיות בריאותיות קשות יכולים לפנות על חשבון הסכום המקסימלי שהנרדף‬ ‫עצמו יכול לקבל‪ .‬אולם הקרן ציינה במפורש כי יורשים או מי שנולד בארץ להורים נרדפים אינם זכאים לסיוע‬ ‫האמור‪ .‬הסכום שאותו ניתן לקבל מאותה הקרן שונה ל‪ 7,000-‬דולר אותם ניתן לקבל אחת ל‪ 12-‬חודש‪.‬‬ ‫הקרן ציינה כי גובה הסיוע הסופי מותנה במספר הבקשות שתתקבלנה ובהתאם לשיקולים המקצועיים של‬ ‫הנ"ל‪.‬‬ ‫מהבקשות‬ ‫אחת‬ ‫כל‬ ‫הבוחנת‬ ‫המייעצת‬ ‫הועדה‬ ‫תקרת ההכנסה שונתה ל‪ 8,000-‬ש"ח ברוטו )דהיינו כולל גם ביטוח לאומי‪ ,‬פיצויים‪ ,‬פנסיה וכוי"ב( שמעליה‬


‫לא ניתן יהיה לקבל סיוע מהקרן‪ .‬שוב לציין כי את כל הבקשות לתקופה של עד ה‪31 -‬‬ ‫ליוני‬ ‫מה‪30-‬‬ ‫יאוחר‬ ‫לא‬ ‫להגיש‬ ‫למידע נוסף וקבלת טפסים לקבל במשרדי ארגון יוצאי מרכז אירופה שבתל אביב‪,‬‬ ‫הבאה‪-‬‬ ‫בכתובת‬ ‫שלו‬ ‫באתר‬ ‫שפורסמה‬ ‫בהודעה‬ ‫המפורטים‬ ‫הפרטים‬ ‫‪jeckes.org/_Uploads/dbsAttachedFiles/austrua2012HD.pdf‬‬

‫‪6‬‬

‫לדצמבר ‪ 2012‬יש‬ ‫‪.2012‬‬ ‫חיפה וירושלים לפי‬ ‫‪http://www.irgun‬‬‫‪.‬‬

‫פסקי דין חדשים בגין פיצויים ורנטות‬

‫אזהרה‪ :‬המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות להטבות לניצולים והוא נכון למועד כתיבתו‬ ‫ועשוי להשתנות בעתיד‪ ,‬ואין בו כדי להוות ייעוץ ו‪/‬או חוות דעת משפטית ו‪/‬או תחליף להם ו‪/‬או‬ ‫המלצה לנקיטת אמצעים ו‪/‬או הימנעות מהם‪ .‬המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות‬ ‫או הנסיבות האישיות השונות אשר יש לקחת בחשבון למיצוי מלא של זכויות קורבנות רדיפות‬ ‫הנאצים‪ .‬משום כך מומלץ לפנות לייעוץ או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי‬ ‫בהסתמך על מידע זה‪.‬‬

‫הכרה חדשה בסיבוכים של לחץ דם עקב רדיפת הנאצים לגבי קצבת הנכות‬ ‫מהאוצר‬

‫באתר של הרשות לזכויות ניצולי השואה בישראל מופיע הדו"ח החדש של ועדת שני )פרופ' מ‪ .‬שני‪ ,‬פרופ' מ‪.‬‬ ‫אדלר‪ ,‬פרופ' ר‪ .‬צימליכמן‪ ,‬פרופ' א‪ .‬רז( העוסק בהכרה בקשר שבין רדיפת הנאצים לבין סיבוכים מאוחרים של יתר‬ ‫לחץ דם‪ ,‬שיכול להיות רלבנטי לעשרות אלפי הניצולים שעלו לישראל עד ‪ 1.10.1953‬ומקבלים קצבה ממשרד‬ ‫האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪ .‬הועדה קבעה כי‪" :‬יש קשר ברור בין הופעת אירוע מוחי‪ ,‬אי ספיקת לב והפרעות‬ ‫קצב ובין יתר לחץ דם‪ ".‬הועדה קבעה גם קריטריונים ברורים לפיהם "בחולים בהם הוכר קשר סיבתי בין הופעת יתר‬ ‫לחץ דם ורדיפות הנאצים נכיר בהופעת סיבוכים של אירוע מוחי‪ ,‬אי‪-‬ספיקת לב והפרעות קצב"‪ .‬שיעור ההכרה באותם‬ ‫סיבוכים נקבע על ידי הועדה לפי שיעור ההכרה ביתר לחץ הדם וחלוף הזמן מאבחון יתר לחץ הדם‪ .‬לשם דוגמה‪ ,‬לגבי‬ ‫סיבוכים של אירוע מוחי ‪ -‬במידה ושיעור ההכרה ביתר לחץ הדם היתה מלאה וחלפו עד ‪ 20‬שנה מעת אבחון יתר לחץ‬ ‫הדם ‪ ,‬שיעור ההכרה יהיה מלא‪ .‬במידה וחלפו ‪ 20-40‬שנה מעת האבחון שעור ההכרה יהיה ‪ 66%‬ובמידה וחלפו יותר‬ ‫מ‪ 40 -‬שנה לא תהיה הכרה כלל‪ .‬חשוב גם לציין כי המשמעות כל ההכרה החדשה באותן המחלות לא מסתכמת רק‬ ‫בהגדלת שיעור הנכות המוכר אלא גם ניתן לקבל מימון לגבי תרופות‪ ,‬טיפולים ונסיעות הקשורים כולם לאותה מחלה‬ ‫מוכרת‪ .‬למידע נוסף ודרכי פנייה ניתן לפנות לרשות לזכויות ניצולי שואה שדרכי יצירת הקשר עימה מפורטים‬ ‫בכתובת הבאה ‪ . http://ozar.mof.gov.il/shoarights/contact.html -‬את הדו"ח החדש לגבי הכרה באירוע מוחי‪ ,‬אי‬ ‫ספיקת לב והפרעות קצב ובין יתר לחץ דם‪ ,‬ניתן להוריד מהאתר של הרשות לזכויות ניצולי שואה מהכתובת‬ ‫הבאה ‪. http://ozar.mof.gov.il/shoarights/forms/061011.pdf -‬את הדו"ח הקובע את הקריטריונים לגבי עצם‬ ‫ההכרה ביתר לחץ דם עקב רדיפות הנאצים‪ ,‬ניתן להוריד מהאתר של אותה הרשות מהכתובת הבאה ‪-‬‬ ‫‪. http://ozar.mof.gov.il/shoarights/forms/6.pdf‬‬

‫מענק ‪ 2,00 0‬אירו עבור עבודה בגטו שלא בכפייה‬ ‫להלן הקישורים הישירים לאתר של הרשות הגרמנית המטפלת במענק‪ .‬ניתן להוריד את טופסי הבקשה לאותם‬ ‫תשלומים‪:‬‬ ‫עלון מידע רשמי בעברית מהרשות הגרמנית לגבי אותו התשלום ניתן להוריד מהכתובת הבאה –‬ ‫‪ . http://www.badv.bund.de/003_menue_links/f0_ghetto/014_Information_Ghettoarbeit_he.pdf‬באותו עלון נכתב‬ ‫כי בעקבות התקנות החדשות מיולי ‪ , 2011‬גם מי שמקבל כבר את הקצבה יכול לקבל במקביל את אותו מענק‬ ‫חד‪-‬פעמי‪ ,‬דבר שלא היה קיים בעבר‪ .‬טופס בקשה בשפה האנגלית ‪:‬‬ ‫‪. http://www.badv.bund.de/002_menue_oben/007_english/005_ghettowork/02_ApplikationForm.pdf‬‬ ‫טופס בקשה בשפה הגרמנית ‪. http://www.badv.bund.de/003_menue_links/f0_ghetto/031_Antragsformular.pdf -‬‬ ‫‬‫הרוסית‬ ‫בשפה‬ ‫בקשה‬ ‫טופס‬ ‫‪.‬‬ ‫‪http://www.badv.bund.de/003_menue_links/f0_ghetto/034_Antragformular_ru.pdf‬‬ ‫הסברים בעברית של עמותת אביב כיצד למלא את הטופס ניתן להוריד מהכתובת הבאה ‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪/http://avivshoa.co.il/pdf‬תרגום‪-‬והנחיות‪-‬לטופס‪-2000-‬אירו‪doc.1.12.20111-‬‬ ‫בטופס אמנם כתוב שהמועד האחרון לקבלת אותם טפסים הינו ה‪ 31.12.2011 -‬ולאחרונה התפרסם בעיתונות כי‬ ‫גרמניה כנראה תבטל תאריך זה‪ ,‬אבל בכל מקרה מי שיכול שיגיש מהר ככל הניתן‪ .‬אחת הסיבות לכך שאם אותו‬


‫‪7‬‬

‫אדם ילך לעולמו לאחר הגשת הבקשה עדיין יורשיו יוכלו לקבל את המענק‪ ,‬אולם אם הוא ידחה זאת וילך לעולמו‬ ‫לפני שהגיש את הבקשה‪ ,‬לא יוכלו יורשיו להגיש את הבקשה במקומו ולא יוכלו לקבל יותר את אותו המענק‪.‬‬

‫סיפורי פרטיזנים‪ -‬לוחמים‬

‫צבי ) הרשל ( – גרישה פלוטניק ‪ -‬יזכור ללוחם‬ ‫יוסף פלוטניק‬

‫‪ -‬נכתב ע"י אחיו‬

‫צבי‪-‬הרשל פלוטניק נולד ב‪ 1922 -‬בעיירה האנצביץ'‪ ,‬סמוך לעיר בראנוביץ'‪ .‬בעת לימודיו בגימנסיה הכיר את רעייתו‬ ‫לעתיד‪ ,‬רוזה )ורד( לבית נרקונסקי‪ .‬שניהם סיימו את לימודיהם ב‪ 1941 -‬והתחתנו עם פרוץ המלחמה הגדולה‪ .‬הם‬ ‫עברו לגטו עם הוריה של רוזה‪ .‬במרץ ‪ ,1942‬במהלך "האקציה הראשונה" נרצחה רעייתו‪ .‬צבי נמלט ליער ונקלט‬ ‫בגדוד הפרטיזנים "אורלובסקי"‪ .‬לאחר שחרור האזור נודע דבר האסון הנורא שפקד את עמנו‪ .‬ככולם‪ ,‬יצאנו לאתר‬ ‫שרידים‪-‬ניצולים מן המשפחה הענפה‪ .‬לצערנו‪ ,‬היחיד שהצליח להימלט היה אחינו‪ ,‬אך גם הוא לא שרד את‬ ‫המלחמה‪ .‬אולם האח לחם‪ ,‬גם לקח נקם!‬ ‫מקצת מהעדויות על אחינו‪ ,‬הפרטיזן‪:‬‬ ‫ ב‪ 1946 -‬פגש האח יוסף בעיר שטטין את שרה רבינוביץ'‪ ,‬ששירתה גם בגדוד "אורלובסקי"‪.‬‬‫שרה סיפרה אודות נפילת גרישה ויוסף פרץ בבכי‪" .‬אל תבכה"‪ ,‬העירה שרה בנחישות‪" ,‬התנחם בידיעה שהרג‬ ‫הרבה גרמנים טרם נפל" – אלה היו דבריה‪.‬‬ ‫ לפני שנים אחדות נוכחו האחות צילה‪ ,‬הבת דינה והאח יוסף בטקס הסרת הלוט מעל אנדרטת הזיכרון ללוחמים‬‫הפרטיזנים‪ .‬לפני הטקס הם התהלכו בין מאות האורחים ותרו אחר ניצולים מבראנוביץ'‪ ,‬כאשר צילה מחזיקה‬ ‫בידה את תמונת האח‪ .‬שני אורחים השיבו לבסוף בחיוב‪" .‬האם הייתם בגדוד אורלובסקי?"‪ ,‬היתה שאלתנו הבאה‪.‬‬ ‫"אכן"‪ ,‬היתה התשובה‪" ,‬ומי אתם?" ‪ .‬האחות צילה הראתה לשניים‬ ‫את התמונה‪ .‬האחד פרץ בבכי‪ .‬עמדנו חבוקים ובוכים‪ .‬נוח רויפמן – זה היה שם האיש – מבראנוביץ' תיאר את צבי‬ ‫כאדם אציל וחם‪" :‬איזה בחור! הראשון במתנדבים‪ ,‬לכולם עזר וכולם אהבוהו"‪ ,‬היו דבריו ‪.‬‬ ‫מקום הקבורה‪:‬‬ ‫בשנות התשעים‪ ,‬לאחר פירוק ברה”מ‪ ,‬התחלנו לחפש את מקום הקבורה‪ .‬התכתבנו עם בן דודנו שהתגורר בבלרוס‬ ‫וביקשנו אותו לסייע לנו במציאת המקום‪.‬‬ ‫הוא נסע לכפר בשם מאלייע‪-‬לוקי‪ ,‬שבו הופנה לאיכר ישיש‪ .‬האיש סיפר‪ ,‬כי בסמוך לכפר נמצא לאחר המלחמה קבר‬ ‫בודד‪ ,‬לא מסומן‪ ,‬ליד הנחל‪" .‬עצמות האלמוני"‪ ,‬המשיך האיש‪" ,‬הועברו במסגרת איסוף והנצחת חללי המלחמה‬ ‫לקבר אחים בכפר ויליקייע‪-‬לוקי"‪ .‬חללים אחדים נשאו סימני זיהוי‪ ,‬אך רבים היו אלמונים‪ ,‬כאותו חלל בקברו הבודד‪.‬‬ ‫הסיפור ששמע בן הדוד מפי האיכר לא הספיק כדי להוסיף את שם אחינו צבי‪-‬גרישה על גבי המצבה‪ .‬המשכנו לתור‬ ‫ולחפש עדויות‪ ,‬אך ללא הצלחה‪.‬‬ ‫רצה המקרה וליוסף נודע‪ ,‬כי חיים סטולוביצקי )כיום ז"ל(‪ ,‬שהיה זכור למשפחה עוד מבראנוביץ'‪ ,‬התגורר בתל אביב‪.‬‬ ‫חיים היה פרטיזן‪ .‬יוסף מיהר להתקשר אליו‪ .‬להלן ציטוט מדבריו של חיים‪" :‬לא שירתנו באותה יחידה‪ ,‬אולם לו הייתי‬ ‫עתה שם‪ ,‬במקום שבו התחולל הקרב‪ ,‬יכולתי להצביע בדיוק על המקום שבו קברנו את אחיך"‪ ,‬אמר – האיש היקר‬ ‫הבין את הקשיים שעמדו בדרכנו והכין בעבורנו מבעוד מועד הצהרה‪ ,‬שתוכנה היה ברור‪ .‬מצוידים בהצהרה מתורגמת‬ ‫וחתומה על ידי נוטריון‪ ,‬יצאו יוסף ובנו מאיר למינסק‪ ,‬ומשם‪ ,‬למקום נפילתו וקבורתו של צבי‪-‬הרשל פלוטניק הי"ד‪.‬‬ ‫יוסף עמד ליד ערוץ אותו נחל רדוד‪ .‬אמר "קדיש"‪ ,‬התפלל "אל מלא רחמים"‪ ,‬עמד‪ ,‬התפלל ובכה‪ ......‬נסענו לכפר‬ ‫ויליקייע‪-‬לוקי‪ ,‬כדי לפקוד את קבר האחים‪ ,‬הלוחמים שנפלו )תמונות מצורפות(‪ .‬ניצבנו שם‪ ,‬מול המצבה המרשימה‬ ‫בהרגשה שסייענו בסגירת המעגל‪ ...‬לאחר שחזרנו ארצה‪ ,‬טיפל עזריאל בנושא הוספת שמו של אחינו למצבה‪.‬‬ ‫התהליך לא היה קל‪ ,‬אך הצהרתו המאומתת של חיים סטולוביצקי עזרה‪ .‬כעבור זמן מה‪ ,‬הודיע לנו עזריאל‪ ,‬כי שמו‬ ‫של אחינו נוסף לרשימת הנופלים‪.‬‬ ‫כיצד נפל אחינו צבי‪:‬‬ ‫אלה העדויות שנמסרו על ידי לוחמים‪ .‬אנו מודים לכולם על הכתרים שקשרו לדמותו‪ .‬תודה לאלה שאזרו כוח‬ ‫להעניק לו חסד אחרון‪ .‬כדי לחסוך לו מוות בייסורים – האנשים הטילו פור‪ .‬האחד שיצא גורלו לחץ על ההדק‪...‬‬ ‫באשר למהלך הקרב‪ ,‬התברר מדבריו של עזריאל‪ ,‬כי המחלקה נקלעה למארב גרמני וצבי נפגע‪ .‬החברים נאלצו‬ ‫לסגת‪ .‬צבי נשאר בשטח‪ ,‬פצוע‪ .‬הגרמנים קרבו אליו כדי לשבות אותו חי‪ .‬משהיו בטווח הנכון‪ ,‬הפעיל צבי את הרימון‪.‬‬


‫‪8‬‬

‫גרמנים רבים מתו וצבי נפגע אנושות‪ .‬החברים הצליחו עתה להדוף את הגרמנים וחזרו אליו להציל את חייו‪ ,‬אך לא‬ ‫היו שום סיכויים‪ .‬לשאלת יוסף‪ ,‬מדוע החליטו לקרוא לרחוב על שמו‪ ,‬השיב עזריאל‪" :‬גרישה פוצץ עצמו עם רימון‬ ‫ולקח עמו גרמנים" – כשמשון המקראי‪ ,‬הרהר יוסף‪.‬‬

‫הפיצוץ הראשון‬

‫מאת אלימלך ) מישה ( מלמד מתוך "ספר זיכרון לקהילת איביה"‪ ,‬בעריכת משה כגנוביץ'‬ ‫חורף ‪ 1943-1944‬בבלרוס היה קשה‪ .‬קור עז שרר ביערות נאליבוקי‪ .‬לאחר קורס חבלה‪ ,‬נתמניתי למפקד‬ ‫קבוצת חבלנים‪ .‬המשימה שהוטלה עלינו היתה פיצוץ הכביש הבינעירוני סטולפצי‪-‬מיר‪ .‬באחד מימי מרץ ‪1944‬‬ ‫יצאנו לדרך‪ ,‬אני וארבעה פרטיזנים צעירים‪ ,‬תאבי נקמה ומלאי מרץ‪ ,‬מצוידים ברובים וברימוני‪-‬יד‪ .‬לאחר ארבע‬ ‫שעות נסיעה הגענו לכפר ברזנו‪ ,‬ליד נהר נימאן שם פגשנו סיור פרטיזנים מהגדוד שלנו‪ .‬עם רדת החשיכה יצאנו‬ ‫ברגל לכיוון כביש סטולפצי‪-‬מיר ולאחר צעידה בת מספר שעות הגענו למקום ובחרנו קטע מהכביש‪ ,‬כשלושה ק"מ‬ ‫מהעיירה מיר‪ .‬עוזרי ואני התחלנו לחפור במרץ והטמנו את המוקש‪ ,‬במקום בו זיהינו עקבות של צמיגי מכוניות‪.‬‬ ‫האדמה היתה קפואה‪ ,‬דבר שהקשה עלינו את המלאכה‪ .‬הסווינו את המקום בזהירות‪ .‬לאחר סיום המלאכה‪,‬‬ ‫התרחקנו מהאזור‪ .‬כשהיינו כמאה מטרים מהכביש שמענו לפתע מכונית מתקרבת‪ .‬פקדתי על קבוצתי לתפוס‬ ‫מחסה ביער‪ ,‬כמאתיים מטרים מהכביש‪ .‬הגענו לפאתי היער נושמים ונושפים וצפינו בפנסי המכונית שהתקרבה‬ ‫למקום המוקש‪ .‬כולנו היינו מתוחים והתפללנו שצמיגי המכונית יעלו על המוקש‪ .‬גם אני התפללתי בלחש‪ " :‬ה'‪ ,‬תן‬ ‫לי לראות במו עיני איך הגרמנים עפים באוויר‪ ,‬תן לי לנקום ולו גם במקצת‪ ,‬על הפשעים שהגרמנים הרוצחים עוללו‬ ‫לעמנו‪. "...‬‬ ‫המתח גבר ונדמה היה לי שהמכונית כבר חלפה את המוקש‪ .‬לפתע נשמע קול פיצוץ אדיר שקרע את השקט‬ ‫ששרר באזור‪ .‬אש ועשן סמיך התנשאו אל‪-‬על‪ .‬מרוב התרגשות חשקנו לרוץ למקום הפיצוץ ולבדוק את המצב‪,‬‬ ‫אך ידענו שהגרמנים בכוננות באזור מיר והחלטנו לא להסתכן‪ .‬פקדתי על קבוצתי לחזור לכפר ברזנו‪ ,‬שם חגגנו‬ ‫ושתינו מבקבוק היי"ש שהיה ברשותנו‪ .‬שלחנו את איש המודיעין של הגדוד לעיירה מיר‪ ,‬כדי להשיג מידע על‬ ‫תוצאות המיקוש‪ .‬כשחזר היתה בפיו ידיעה ששמחה אותנו‪ :‬מכונית עם ארבעה קצינים של חיל האוויר הגרמני‬ ‫עלתה על מוקש‪ ,‬שלושה מהם נהרגו במקום ואחד נפצע קשה‪ .‬במצב רוח מרומם חזרנו לבסיס ביערות‪ .‬מבצע‬ ‫החבלה הראשון של קבוצתנו הוכתר בהצלחה רבה‪.‬‬

‫משה בסו – לוחם במחתרת היוונית‬

‫מתוך אתר האינטרנט של ארגון הפרטיזנים‪www.antinaziresistance.org :‬‬ ‫הכיבוש הנאצי‬ ‫בהיותו בן ‪ 19‬התגייס משה למחתרת היוונית ‪ .EAM‬באפריל ‪ 1941‬ניסה להימלט מיוון הכבושה ולהפליג על האונייה‬ ‫"הלס" למצרים ‪ .‬אולם ההפצצות הגרמניות על יוון‪ ,‬באפריל ‪ ,1941‬חסמו את נתיבי הבריחה‪ .‬האונייה "הלס" הופצצה‬ ‫והוטבעה בעודה בנמל ורק כמאה איש הצליחו להינצל‪ .‬בנס הצליח משה לצאת מבין הריסות האונייה ולשוב לחיק‬ ‫אביו ואמו‪ .‬באותו חודש צעדו החיילים הנאצים לתוך אתונה‪.‬‬ ‫היציאה אל ההרים‬ ‫לבו ההחלטה להילחם בגרמנים‪ .‬משה היה כבר חבר‬ ‫בעקבות הזעזוע שחווה משה בזמן הפצצת האונייה‪ ,‬התגבשה ב ִ‬ ‫פעיל במחתרת היוונית‪ ,‬כינויו המחתרתי היה "אספרוס"‪ .‬הוא נהג לערוך מסיבות על גג ביתו‪ ,‬שלמעשה היו כיסוי‬ ‫למפגשי המחתרת‪ .‬את אימוני הנשק נהגו חברי המחתרת לקיים בסביבות אתונה‪ .‬כחלק מהפעילות המחתרתית‬ ‫הזהירו משה וחבריו את יהודי סלוניקי על הגורל הצפוי ליהודים המגורשים ורבים מצאו מסתור בזכות‬ ‫אזהרותיהם‪ .‬בתחילת ‪ 1943‬הצטרף משה לגדוד לוחמים פרטיזנים ויצא להרים להילחם נגד הנאצים‪ .‬במהלך היום‬ ‫נהגו להסתתר ובלילות צעדו‪ ,‬עד שהגיעו למקום סודי ששמו "קרפניסי"‪ ,‬שם התרכזו הפרטיזנים‪.‬‬ ‫בשורות הלוחמים‬ ‫המחתרת הלוחמת עדיין הייתה בשלבי התארגנות; בהמשך הוצב משה ביחידה בפיקודו של "דאליאניס"‪ .‬היחידה‬ ‫סבבה בהרים‪ ,‬חשופה לסכנות האורבות‪ .‬משה תיאר את תחושותיו באותם הימים‪" :‬חיינו מרגע לרגע וראינו את‬ ‫המוות יום‪-‬יום‪ .‬הסתובבנו בהרים ולא ידענו במי אנו עלולים להיתקל" ‪ .‬תנאי המחיה הבסיסיים היו קשיים ביותר‬ ‫ומדי פעם היו נכנסים לכפר או למנזר יווני‪-‬אורתודוקסי כדי להתרחץ‪ ,‬לנוח‪ ,‬ולחדש כוחות‪ .‬בתקופה הראשונה‬ ‫הצליח משה להישאר בקשר עם אמו שנותרה באתונה‪.‬‬ ‫פציעה במהלך פעילות קרבית‬


‫‪9‬‬

‫משה עסק בגיוס קצינים שערקו מהצבא האיטלקי והצטרף לפעילויות קרביות‪ .‬באחד הלילות יצאה היחידה לתקוף‬ ‫בית סוהר שהקימו הגרמנים ובו נכלאו לוחמי מחתרת‪ .‬תוך כדי התקיפה הופיע לפתע מול משה חייל גרמני והחל‬ ‫קרב פנים מול פנים‪ .‬משה נפצע קשה בהיתקלות‪ ,‬אך הפעולה צלחה‪ .‬רוב חברי המחתרת‪ ,‬כמאה איש‪ ,‬שהיו‬ ‫אסורים בידי הגרמנים‪ ,‬שוחררו‪.‬‬ ‫סוף המלחמה‬ ‫עם סיום המלחמה התברר למשה שאביו נפטר ואמו נלקחה לאושוויץ‪-‬בירקנאו‪ .‬בן דודו שהיה אף הוא באושוויץ סיפר‬ ‫לו שראה כיצד הובלה אמו אל תאי הגזים‪ .‬משה עצמו נכלא באשמת השתייכות למחתרת שמאלנית; הוא נשלח ב‪-‬‬ ‫‪ 1945‬לכלא ומשם הועבר לידי הבריטים למעצר באל‪-‬דבא שבמצרים‪ ,‬שם היה עצור כ‪ 5 -‬חודשים‪ .‬בסוף אותה שנה‬ ‫הוחזר משה כבול באזיקים ליוון והצליח להסתתר מפני השלטונות‪.‬‬ ‫סוף דבר‬ ‫ב‪ 1946 -‬עלה משה ארצה באוניית המעפילים "הנרייטה סולד"‪ .‬האונייה נתפסה בידי הבריטים ונשלחה‬ ‫לקפריסין‪ .‬לאחר כמה חודשים הגיע משה לישראל‪ .‬הוא ביקש להתגייס לצבא ולהשתתף במלחמת השחרור‪,‬‬ ‫אך בשל פציעתו הקשה לא גויס‪ .‬בשנות התשעים החזירה ממשלת יוון את אזרחותו היוונית של משה‪ .‬כך הוא‬ ‫מסכם‪" :‬אני רואה בזה כמובן רק אקט של כבוד והכרה על כך שאחזתי בנשק נגד הגרמנים‪ ,‬שכן מאז שנת‬ ‫‪ 1945‬ועד היום עדיין לא חזרתי לבקר ביוון‪".‬‬

‫איתן ) טוטו ( גינת ) אוטו ז'ינייבסקי ( ז"ל‬ ‫ממקימי ומפקדי הרזיסטאנס היהודי בצרפת הלך לעולמו‪.‬‬ ‫יליד ‪ ,1920‬וינה‪ ,‬אוסטריה‪ .‬ביולי ‪ 1935‬ברחה המשפחה לבלגיה מאימת הנאצים‪ .‬ב‪ 1938 -‬הוא החל ללמוד‬ ‫פיסיקה וכימיה באוניברסיטה ובמקביל המשיך בפעילות פוליטית ציונית ונבחר לנשיא ארגון הסטודנטים הציוני‪.‬‬ ‫במאי ‪ ,1940‬עם הכיבוש הנאצי של בלגיה‪ ,‬נאסר גינת למשך כשנתיים‪ .‬הוא הקים את "גדוד מונפלייה" היהודי‪-‬‬ ‫ציוני‪ ,‬כחלק מהתנועה היהודית ציונית של ה‪ – MJS-‬תנועת הנוער היהודית‪-‬ציונית של צרפת‪ ,‬שהיתה תנועת הגג‬ ‫המחתרתית הלאומית‪-‬יהודית‪ .‬חברי התנועה הקדישו את עצמם להצלת יהודים‪ .‬שלוחות של התנועה פעלו בכל‬ ‫רחבי צרפת כדי להגן על היהודים מפני פעולותיה האנטישמיות של ממשלת וישי‪ ,‬להסתיר יהודים‪ ,‬לספק להם‬ ‫ניירות מזויפים ולהבריח אותם לשוויץ ולספרד‪ .‬חברי התנועה גם השתתפו בלחימה נגד הגרמנים‪ .‬בנובמבר ‪1942‬‬ ‫עבר גינת ממונפלייה לגרנובל והקים את "גדוד גרנובל" של ה‪ MJS -‬תוך שהוא ממשיך את לימודי הכימיה שלו‬ ‫באוניברסיטת מונפלייה‪.‬‬


‫‪10‬‬ ‫מעבדת הכימיה שלו עברה לגרנובל ושימשה מעתה כמטה הארגון החדש שלו‪.‬‬ ‫במעבדה זו גם זוייפו התעודות הרשמיות ששימשו להצלת אלפי יהודים צרפתים‪.‬‬ ‫בינואר ‪ ,1944‬משהחלו הנאצים לחשוד בו‪ ,‬נאלץ גינת לעזוב את גרנובל והארגון‬ ‫הועבר ליורשו‪.‬‬ ‫ביולי ‪ 1945‬עלה גינת עם אשתו ושתי בנותיו ארצה‪ ,‬על הספינה "מטרואה"‪ .‬עם‬ ‫פרוץ מלחמת השחרור גויס לצה"ל ובתחילת יוני ‪ 1948‬היה בין פורצי הדרך‬ ‫מחולדה לירושלים‪ .‬לאחר המלחמה היה גינת חבר במועצה המדעית לישראל‪.‬‬ ‫שנים רבות היה נשיא ארגון ותיקי "הרזיסטאנס היהודי"‪.‬‬ ‫איתן גינת הלך לעולמו ב‪ 14 -‬באוקטובר ‪ 2011‬בישראל‪.‬‬

‫ויטקה קובנר ז"ל‬

‫איתן ולילי גינת‬ ‫במחתרת בצרפת‬

‫הלוחמת הפרטיזנית ויטקה קובנר‪ ,‬אשתו של הפרטיזן‪ ,‬הסופר והמשורר אבא קובנר‪ ,‬הלכה לעולמה בגיל‬ ‫‪ . 92‬קובנר נחשבת לאחת הלוחמות הנועזות וחסרות הפחד שפעלו בשורות הפרטיזנים במלחמת העולם‬ ‫השנייה‪ ,‬והיתה מעורבת בהטמנת פצצות‪ ,‬חבלה בציוד והרעלת חיילים נאצים בזמן כיבוש ליטא‪ .‬קובנר‪,‬‬ ‫במקור קמפנר‪ ,‬היא ילידת העיר קאליש בפולין‪ ,‬החלה את דרכה בפעילות בתנועת השומר הצעיר ובמחתרת‬ ‫היהודית בווילנה‪ .‬עם כיבוש וילנה‪ ,‬ביוני ‪ ,1941‬נעצרה ונכלאה על ידי הגרמנים‪ .‬לאחר חיסול גטו וילנה חברה‬ ‫לגדוד הפרטיזנים היהודים בפיקודו של מי שעתיד להיות בעלה‪ ,‬אבא קובנר‪ ,‬שפעל ביערות הסמוכים לעיר‬ ‫הליטאית‪ .‬בסיום המלחמה המשיכה במאבקה בנאצים והצטרפה לקבוצת "הנוקמים" בראשותו של בעלה‪,‬‬ ‫ששמה לעצמה למטרה לנקום את האסון היהודי דרך פגיעה בחיילים ובקצינים נאצים‪.‬‬ ‫"אנחנו ראינו מחנות ריכוז"‪ ,‬אמרה ויטקה בראיון ליד ושם‪" ,‬ואחרי מה שראינו שם‪ ,‬החלטנו שגם אם המלחמה‬ ‫נגמרה‪ ,‬אנחנו חייבים לנקום את דמם של היהודים‪ .‬לכן הייתי חלק מקבוצת הנקם הזו‪ .‬ביצענו פעולה אחת‪,‬‬ ‫ובה הרעלנו מחנה של חיילי אס‪-‬אס‪ .‬אחרי שעשינו את זה‪ ,‬כבר היינו חייבים לעזוב את אירופה"‪ .‬לאחר‬ ‫המלחמה עלו בני הזוג לקיבוץ עין החורש‪ ,‬שם הובאה היום ויטקה למנוחות‪ .‬קובנר המשיך בפעילותו הציבורית‬ ‫ובכתיבת השירים בהם נודע‪ ,‬ו‪-‬ויטקה עבדה כפסיכולוגית‪ .‬קובנר עצמו‪ ,‬שאף העיד במשפט אייכמן‪ ,‬עסק כל‬ ‫חייו בהנצחת השואה‪ ,‬והיה ממייסדי "מורשת" ‪ -‬בית עדות על שם מרדכי אנילביץ' )מנהיג מרד גטו ורשה‪.‬‬ ‫ט"ש(‪ ,‬וממייסדי בית התפוצות בתל אביב‪ .‬גם אחרי מותו של בעלה בשנת ‪ 1987‬המשיכה קובנר בהנצחת‬ ‫גבורתם וב‪ 1993-‬הדליקה משואה בעצרת המרכזית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם‪ .‬בשנת ‪2004‬‬ ‫מסרה קובנר ליד ושם את אקדחו האישי של בעלה‪ .‬בכל השנים נודעה קובנר בעיקר כרעייתו של קובנר‪ ,‬אך‬ ‫בשנה שעברה קיבלה הוקרה על תרומתה המיוחדת ואומץ לבה בסרט מיוחד המתעד את סיפור חייה שנקרא‬ ‫"עכשיו אני מדברת"‪ .‬קובנר סיפרה שם כי "הכפריים באזור וילנה שנאו את הפרטיזנים‪ ,‬את הקומוניסטים ואת‬ ‫היהודים‪ ,‬ואנחנו היינו שלושתם יחד‪ .‬אני לא יריתי אף פעם באף אחד‪ ,‬אבל כן זרקתי פצצות"‪ .‬יוצרת הסרט‪,‬‬ ‫יעל קציר‪ ,‬סיפרה אז כי המפגש עם קובנר "חשף בפניי אישה שרק לאחר שעברה את גיל ‪ ,80‬ולאחר מותם‬ ‫של בעלה וחברתם למאבק‪ ,‬רושקה‪ ,‬הבינה שגם היא חייבת לדבר ולספר את סיפורה‪ .‬התיעוד של ויטקה‬ ‫העניק קול לאישה פרטיזנית שנחבאה אל הכלים רוב ימיה‪ ,‬אך בפועל זכתה לעיטור מהצבא האדום על‬ ‫גבורתה במלחמת העולם השנייה"‪.‬‬ ‫"סיפורה של קובנר רצוף 'לחימה ונחישות'"‪ ,‬ספד לה יו"ר יד ושם‪ ,‬אבנר שלו‪" ,‬לא רק לשרוד אלא לנצח‪ ,‬לא‬ ‫רק להציל את חייה שלה עצמה אלא להיות עם העם היהודי בשעותיו הקשות גם כאשר פירוש הדבר שחייה‬ ‫ימשיכו להיות נתונים לאיומיהם ולעינוייהם של הנאצים"‪.‬‬


‫‪11‬‬

‫מימין‪ :‬ויטקה קובנר‬

‫חיי פרטיזן – סיפורו של אלכסנדר שריד‪ -‬שוורצבלט‬ ‫מאת צביקה שוורצמן‪ ,‬מידען בארגון הפרטיזנים‬

‫לפני כמה חודשים הניחה מזכירת ארגון הפרטיזנים על שולחני מעטפה מאת אלכסנדר שריד‪ .‬המעטפה‬ ‫הכילה שיר ברוסית ותווים בכתב יד‪ .‬צורף גם הסבר בעברית‪ ,‬כי מדובר בשיר שנכתב והולחן על ידי השולח‬ ‫וכי פרטיזנים נהגו לשיר אותו בחורף ‪ 1943‬ביערות פולסיה‪ ,‬ביחידת הפרטיזנים 'לגונוב' ‪ -‬שבאותה‬ ‫עת התמקמה במרחב הלחימה של אוגדת הגנרל מאיור אלכסיי פיודורוב‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות אנחנו מעודדים פרטיזנים ובני משפחותיהם לשתף אותנו בסיפורים ויצירות שברשותם‬ ‫ומעלים אותם לאתרי האינטרנט של ארגון הפרטיזנים בישראל‪ .‬כיוון שאינני קורא רוסית ואף לא תווים חייגתי‬ ‫לאלכסנדר שלא שכח לצרף את מספר הטלפון שלו‪ ,‬וכך נחשפתי לסיפור התנגדות מיוחד‪ ,.‬בו מעורבים גם‬ ‫לוחמים‪-‬משוררים‪.‬‬ ‫עברו חודשיים ולמייל שנשלח אלי על ידי סיוון‪ ,‬בתו של אלכסנדר‪,‬‬ ‫צורף קובץ קול‪ .‬מיהרתי להשמיעו ובמשרדי הארגון התפשטו צלילי‬ ‫השיר 'חיי פרטיזן' בביצועה של טטיאנה‪ .‬הביצוע ה'הימנוני' תפס‬ ‫אותי מיד למרות שלא הבנתי מילה‪ ,‬שכן השיר בוצע בשפת המקור‪,‬‬ ‫רוסית‪.‬‬ ‫ביקשתי מסיוון תרגום לעברית ובתוך כמה ימים התיישב מולי‬ ‫אלכסנדר שריד‪ -‬שוורצבלט בכבודו ובעצמו ובידיו הרועדות דף‬ ‫בכתב ידו עם התרגום לעברית‪ .‬החלטתי לפרסם את 'חיי פרטיזן'‬ ‫באמצעות סרטון‪/‬מצגת שברקע שלו מצטיירים רישומי פחם של‬ ‫אלכסנדר אחר‪ ,‬שהלך השנה לעולמו‪ ,‬הרי הוא אלכסנדר בוגן‬ ‫שבעצמו היה מפקד יחידת פרטיזנים ביערות נארוץ' ובין לבין רשם‬ ‫באמצעים הדלים שעמדו לרשותו את חיי הפרטיזנים ביער‪.‬‬ ‫היה קשה להתאים כיתוביות בעברית לביצוע הקולי של טטיאנה‬ ‫וביקשתי את עזרתו של דב קרפיבניק‪ .‬דב הוא פרטיזן קשוח‬ ‫הנוהג להגיע למשרדנו לפחות פעם בשבוע‪.‬‬ ‫"דב‪ ,‬אתה יודע רוסית" ?‬‫ "איזו שאלה"‪ ,‬ענה‪ ,‬והצית סיגריה‪.‬‬‫השמעתי לו את השיר והבטתי בעיניו‪ ,‬שלא במפתיע החלו לדמוע‪.‬‬ ‫"אני זוכר את השיר"‪ ,‬אמר בקול חנוק; "זה גם הסיפור שלי‪ ,‬את‬ ‫משפחתי גרשו ורצחו"‪ .‬בהשמעה השנייה כבר שמעתי דואט‪.‬‬ ‫טטאינה בקולה העמוק ודב בקולו הסדוק‪ .‬אני לא בטוח שהתרגום‬ ‫הסופי אכן נאמן למקור‪ .‬כך או כך‪ ,‬לי השיר עושה משהו‪ .‬שיפטו‬


‫‪12‬‬

‫ההישרדות של זאב פורטנוי‬

‫בהמשך לכתבה שפרסמנו בביטאון "הפרטיזן" הקודם‪ ,‬בה סופר על האנדרטה לזכר מורדי גטו טוצ'ין בווהלין‪,‬‬ ‫להלן סיפורו של זאב פורטנוי‪ ,‬מיוזמי הקמת האנדרטה‪:‬‬

‫"נולדתי בטוצ'ין בשנת ‪ 1932‬להורים בתיה ופנחס פורטנוי‪ .‬כל שנות המלחמה השנייה וזוועות השואה עברו‬ ‫עלי‪ .‬היו לי שלוש אחיות‪ :‬גיטל‪ ,‬מניה ואטל‪ .‬בביתנו גרה גם הסבתא איטה‪ .‬בתקופת השלטון הפולני והסובייטי‪,‬‬ ‫היה אבי חייט עצמאי ופירנס בכבוד‪ .‬עם הפלישה של הצבא הגרמני ביולי ‪ ,1941‬הונפה החרב הרצחנית על‬ ‫יהדות ווהלין‪ .‬כשנודע בטוצ'ין על האקציות שהתחוללו בעיר המחוז רובנה ובעיירות הסביבה‪ ,‬התחילו היהודים‬ ‫לחפש מקומות מקלט מחוץ לעיירה‪ .‬אבי מסר לאחד האיכרים האוקראינים רהיטים ואת מכונת התפירה שלו‪,‬‬ ‫ובלבד שיסכים להעסיק אותי במשק שלו‪ .‬עבדתי כרועה הבקר של האיכר ובערב חזרתי הביתה‪ .‬בשנת ‪1942‬‬ ‫נכלאה משפחתי בגטו ואני המשכתי לעבוד אצל האיכר‪.‬‬ ‫עם פרוץ המרד בטוצ'ין ושריפת בתי הגטו‪ ,‬ראיתי מרחוק את העיירה עולה באש‪ .‬סבתי ושתי אחיותי נהרגו‬ ‫ונשרפו בלהבות הגטו‪ .‬אבא נפצע בפריצת הגדר של הגטו ובשארית כוחותיו‪ ,‬יחד עם אמא ואחותי הבכורה‪,‬‬ ‫נמלטו לנפשם לשדות ולכפרים שבאזור‪ .‬בסופו של דבר הגיעו לעיירה ווסקודבי‪ ,‬ושם נתפסו ונרצחו‪ .‬כניצול‬ ‫בודד ויחיד מכל בני משפחתי‪ ,‬התרחקתי מאזור עיירת הולדתי ונדדתי בין משקי איכרים וביערות‪ ,‬תחת זהות‬ ‫בדויה של ילד‪-‬פליט‪ ,‬אוקראיני או פולני‪.‬‬ ‫לאחר השחרור נזכרתי כי לאימי היה אח שחי בנובוגרד וולנסקי‪ .‬בשנת ‪ ,1945‬לאחר מאמצים רבים הצלחתי‬ ‫למצוא אותו והתגוררתי אצלו עד ל‪.1952-‬‬ ‫ב‪ 1957-‬הגעתי לישראל והקמתי משפחה לתפארת"‪.‬‬


‫‪13‬‬

‫בלדה – בצל החיים‬ ‫מאת ‪ :‬זאב פורטנוי‬ ‫עודני נער קטן‪ ,‬כאשר החיה הנאצית‬ ‫השתלטה על חיי‬ ‫הפרידה אותי לנצח מהוריי‪.‬‬ ‫כאשר הגרמני הנאצי בא‪ ,‬הפיל עלי‬ ‫מורא‬ ‫את החיים ממני גזל‬ ‫ונותרתי בייסורי ומכאובי ‪.‬‬ ‫הוי עולם ! תחוסו על חיים !‬ ‫ערום ורעב ‪ ,‬בחורף ובקור‬ ‫לאן אלך והיכן אעמיד רגלי‬ ‫ללא קורת גג מעל ראשי ‪.‬‬ ‫אבוי ! חיי היו לי לזרא‬ ‫אבוי ! חיי ניתנו לי לעינויים‬ ‫ללא אב ‪ ,‬ללא אם ‪ ,‬כולם הומתו ללא‬

‫פרטיזנים‬ ‫העצמאות‬

‫‪-‬‬

‫גיבורי‬

‫זאב פורטנוי מדליק משואה‬ ‫בטקס יום השואה ביד ושם ‪.20 0 0 ,‬‬ ‫) לצידו‪ ,‬בתו טובה(‬

‫ישראל‬

‫בן ציון לייטנר ז"ל‬

‫במלחמת‬

‫לייטנר נולד בשנת ‪ 1927‬באודסה שבאוקראינה‪ .‬בתקופת מלחמת העולם השנייה הצטרף לשורות‬ ‫הפרטיזנים‪ ,‬עמם ביצע פעולות הגנה ומתקפה רבות כנגד הגרמנים‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה עלה ארצה והתגייס לצה"ל‪ .‬בקרב על משטרת עיראק‪-‬סואידן‪ ,‬היה מפקד חוליה‪ .‬בעוד‬ ‫החיילים נלחמו להכניע בונקר שמנע מהם להתקרב לבניין המשטרה‪ ,‬לייטנר הסתער קדימה והשליך מספר‬ ‫רימוני יד שחיבר לבונקר‪ .‬בטרם נהרגו יושביו הותקף בסכינים ונפצע אנושות מדקירות בגופו‪ ,‬עיניו נפגעו והוא‬ ‫שותק בחצי פנים‪ .‬על מעשה זה הוענק ללייטנר ביום העצמאות הראשון למדינה אות גיבור ישראל‪.‬‬

‫פציעתו מנעה ממנו להתמיד בעבודה והוא אושפז לסירוגין‪ .‬ב‪ 1961-‬הקים חברת‬ ‫ייבוא אך לא עמד בתחרות מול חברה מסחרית ודרש הקמת ועדת חקירה‬ ‫פרלמנטרית לבחינת העדפה של חברה זרה על פני סיוע לנכה צה"ל‪.‬‬ ‫אוקראיה‪.‬‬ ‫בתחומי‬ ‫בצ'כוסלובקיה‬ ‫באוז'הורוד – טז‬ ‫מרקוביץ‬ ‫שנה לייב‬ ‫באותה בשם‬ ‫נולד‬ ‫וכיוםלווה בקשיי פרנסה‪.‬‬ ‫עסק זה‬ ‫עצמאי‪ ,‬אך גם‬ ‫בהקמת עסק‬ ‫השתתף‬ ‫שואה‪.‬הוריו והתגורר לבדו‬ ‫את בית‬ ‫בהיותועזב‬ ‫שילומיםבן ‪,13‬‬ ‫לקבל כשהיה‬ ‫השנייה‪,‬‬ ‫העולם‬ ‫מלחמת‬ ‫בתקופת‬ ‫ניצול‬ ‫לייטנר‬ ‫סירב‬ ‫כל אלה‬ ‫למרות‬ ‫בבודפשט‪.‬‬ ‫ביוגוסלביה ועבד בכריית נחושת עד שחרורו‬ ‫למחנה‬ ‫יותרב‪-‬נלקח‬ ‫מאוחר‬ ‫עבודה במותו‪.‬‬ ‫והיה בן ‪85‬‬ ‫‪25.3.12‬‬ ‫לעולמו‬ ‫הלך‬ ‫בפעולה של פרטיזנים מקומיים‪ ,‬אליהם הצטרף בלחימה בגרמנים עד עלייתו‬ ‫ארצה ב‪ .1944-‬הוא הוחזק במחנה עתלית עד להצטרפותו לבריגדה היהודית‬ ‫ושירת במצרים ובאיטליה‪ ,‬שם השתתף בפעילות יחידת הנוקמים‪.‬‬ ‫בסיום השירות באירופה‪ ,‬הצטרף למשטרת היישובים העבריים ועסק בנוטרות‬ ‫בנהריים‪ .‬בעקבות התפקה של הלגיון הערבי על אותה נקודה‪ ,‬נסוג עם הנוטרים‬ ‫והגיע לבסיסם הסמוך של גדוד ‪ 12‬של חטיבת גולני‪ .‬עצמוני הצטרף לשורות‬ ‫החטיבה ולאחר קורס סמלים הוצב כרב‪-‬סמל פלוגתי ושירת בתפקיד זה במלחמת‬ ‫העצמאות‪ .‬בספטמבר ‪ 1948‬פינה ארגז תחמושת ממוקד אש במהלך קרב‪ ,‬וזכה‬ ‫לציון לשבח ממפקד החטיבה‪ .‬על פעילותו בינואר ‪ 1949‬בקרב ברפיח הוענק לו‬

‫אריה עצמוני ז"ל‬


‫‪14‬‬

‫אמיל בריג ז"ל‬

‫נולד ב‪ 1924-‬בטרנוב שבפולין‪ .‬עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח למזרח‪.‬‬ ‫הוא נתפס בבוקובינה והובל לבור הריגה‪ ,‬אך נותר בין האחרונים וניצל עם‬ ‫ההכרזה על סיום ההוצאות להורג‪ .‬לאחר מכן הוכה עד עילפון‪ .‬בריג איתר את אביו‬ ‫ואחותו‪ ,‬אולם השלושה נתפסו‪ .‬בהיותם על רכבת בדרך למחנה ריכוז קפצו‪ ,‬ויחד‬ ‫עם אביו ברח להרי הקרפטים והצטרף לפרטיזנים‪ .‬בפעולות בהם השתתף היה עד‬ ‫למות אביו ובחיפושיו אחר אחותו עבר בין בתים וניצל מהתקפת חיילים גרמנים על‬ ‫בית שבו הסתתר‪ .‬בהונגריה הצטרף לתנועת הנוער הציוני וכעבור זמן נעצר בגין‬ ‫פעילותו ונידון למוות‪ .‬הגעת הצבא האדום מנעה את הוצאתו להורג ביום ביצוע גזר‬ ‫הדין‪ .‬בריג התגייס לשורות הצבא האדום ולאחר סיום המלחמה עלה ארצה‬

‫\‬

‫במלחמת העצמאות שירת בחטיבת גולני ולחם בעמק הירדן‪ .‬ביום הכרזת העצמאות השתתף בפעולה לפיצוץ‬ ‫שלושה הגשרים הסמוכים לקיבוץ גשר ולאחר ששניים משלושה המטענים כשלו‪ ,‬יצא ופוצץ את הגשרים‬ ‫הנותרים – פעולה שעליה זכה באות גיבור ישראל‪ .‬לאחר מלחמת העצמאות לקח חלק בפעילות באירופה‬ ‫לאיתור פושעי מלחמה נאצים‪.‬‬ ‫בריג פירסם ספר אוטוביוגרפי הנקרא "קום והילחם"‪.‬‬ ‫הלך לעולמו ב‪ 30-‬במרץ ‪.2005‬‬

‫מסיכומי המלחמה – אויב הפרטיזנים‬ ‫משבח אותם‬ ‫ב‪ 1 -‬בספטמבר ‪ 1939‬פלשה גרמניה הנאצית אל פולין‪ ,‬במהלך שהחל את מלחמת העולם השנייה‪ .‬לאחר‬ ‫תבוסת הצבא הפולני היה קומורובסקי ממארגני המחתרת הפולנית באזור קרקוב‪ ,‬תחת הכינוי "בור" ) ‪.(Bór‬‬ ‫ביולי ‪ 1941‬הפך לסגן מפקד "ארמיה קריובה" )צבא המולדת(‪ ,‬הזרוע הצבאית של הממשלה הפולנית הגולה על‬ ‫אדמת פולין‪ ,‬ובמרץ ‪ 1943‬הפך למפקדה בדרגת בריגדיר‪-‬גנרל‪.‬‬

‫לקח מלחמת פרטיזנים רבתי‬

‫מאמר מאת בור קומורובסקי‪ ,‬כפי שפורסם בשנת ‪ 1946‬בעיתון "מערכות"‬ ‫במסע בזק ללא תקדים בוצע לפני שנתיים שחרורה של בילורוסה מעול הכיבוש הגרמני‪ .‬העובדות‪,‬‬ ‫המתפרסמות בזמן האחרון‪ ,‬מגלות את הרקע של אותו מסע‪-‬תנופה מפתיע; והרקע הוכשר על ידי מלחמת‪-‬עם‬ ‫בעורף הגרמנים‪.‬‬ ‫המפה שהעתקה ניתנת בזה‪ ,‬היתה מפת סיכום סודית שנערכה במטה חטיבות משמר‪-‬העורף של קבוצת‬ ‫הארמיות הגרמנית "המרכז"‪ ,‬והיא נתפסה על ידי פרטיזנים בילרוסים בשעת קרב עם יחידות ס‪.‬ס‪ ;.‬על‪-‬אף‬ ‫רבויים העצום של סימני‪-‬הפעולות שעל פני המפה ‪ ,‬אין זה אלא סיכום של חודש אחד‪ ,‬אוגוסט ‪.1943‬‬


‫‪15‬‬

‫ובמספרים‪ :‬בחמשת המחוזות של אותו חבל‪-‬כיבוש עמדו הפרטיזנים באותו חודש ב‪ 719 -‬קרבות עם‬ ‫הגרמנים‪ ,‬התקיפו ‪ 831‬חילות מצב‪ ,‬שיבשו ב‪ 70-‬מקומות קשרי טלגרף וטלפון‪ ,‬השמידו ‪ 17‬פקידים גרמנים‪,‬‬ ‫הרסו ‪ 82‬גשרים וביצעו ‪ 6,000‬פיצוצים בעורקי מסילות ברזל ראשיים‪.‬‬ ‫עם זאת מעיר המקור הסובייטי‪ ,‬כי המפה הגרמנית אינה מעידה על בקיאות רבה בתנופת התנועה הפרטיזנית‪.‬‬ ‫לפיה מסתבר‪ ,‬כי ידיעותיהם על מיקום מחנות הפרטיזנים היו דלות ובלתי מדויקות; הם ידעו רק ‪ 15‬חניות ואלו‬ ‫מספרן האמיתי היה הרבה יותר‪ .‬דלות עוד יותר היו ידיעותיהם בדבר העתקות הפלוגות והבריגדות הפרטיזניות‬ ‫ממקום למקום‪ .‬למשל‪ :‬באוגוסט ‪ , 1943‬הנ"ל‪ ,‬בקשר עם "זיזת" החזית הסוביטית מאוריול וקורסק קדימה –‬ ‫כשהפרטיזנים "הולכים לפניה" ו"נסוגים" יחד עם הגרמנים‪ ,‬בהשאירם תמיד בעורפם של הללו‪ ,‬במרחק‪-‬מה‬ ‫מחזיתם‪ ,‬העתיקו יחידות רבות את תנוחתן לפי משימות המטה המרכזי מבילורוסיה המזרחית לבילורוסיה‬ ‫המערבית‪ .‬גם הדבר הזה לא ניכר רישומו במפה‪ .‬כן לא ידעו הגרמנים על דבר האווירודרומים‪ .‬כל זה העיד על‬ ‫התמיכה העממית הרבה בפרטיזנים‪ ,‬וכן על כוח החיפוי שהצטיינו בו היערות‪.‬‬


‫‪16‬‬

‫אוגוסט ‪ 1943‬היה בתולדות הפרטיזנים של‬ ‫בילרוסיה החודש הראשון לגיחה ההמונית‬ ‫על עורקי התחבורה של האויב‪ .‬שובשו בו‬ ‫‪ 120,800‬פרקי מסילת‪-‬ברזל‪" .‬מלחמת‪-‬‬ ‫הפסים" הביאה באוגוסט וספטמבר ‪1943‬‬ ‫לקיצוץ ההובלה הגרמנית כדי ‪ .40%‬בשנית‬ ‫נערכה גיחה כזו על עורקי התחבורה‬ ‫באוקטובר‪-‬נובמבר ‪ ,1943‬בעת המסע‬ ‫הסובייטי אל קייב בדרום והתקדמות מסביב‬ ‫לסמולנסק מצפון; ובשלישית ביוני ‪,1944‬‬ ‫ממש לפני שחרורה של בילרוסיה; בגיחה‬ ‫השלישית שיבשו ‪ 47,000‬פרקי פסים של‬ ‫מסילות‪-‬ברזל ועצרו את התנועה בעורקים‬ ‫הגרמניים הראשיים‪ .‬כך נתאפשרה אז‬ ‫התהוותן של ה"קלחות" הבילורוסיות הנודעות‪,‬‬ ‫שבהן נתפסו‪ ,‬מבלי יכולת נסיגה‪ ,‬ריכוזי‬ ‫הגרמנים בשעת מסע התנופה של הצבא‬ ‫האדום‪ ,‬ששבה אז את רוב חילות‪-‬החזית‬ ‫הגרמניים בגיזרה הזאת‪.‬‬ ‫במשך שנתיים – ‪ – 1943-1944‬היו פעולות‬ ‫הפרטיזנים בגזרת החזית הבילרוסית מופת‬ ‫לניצול אופרטיבי רחב‪ ,‬מתואם עם צבא‬ ‫החזית הסדיר‪ ,‬ודוגמא לעזרת הפרטיזנים‬ ‫והאוכלוסייה הידידותית בעורף האויב‪.‬‬ ‫בפאתי המפה הגרמנית צוינו כיווני מסיה"ב‬ ‫היוצאות מתחומי חבל‪-‬המגן הגרמני של‬ ‫מזרח בילורוסיה הנכלל במפה‪.‬‬

‫הפעילויות בארגון הפרטיזנים‬ ‫‪ .1‬אסיפת הנהלה‬

‫בתאריך ‪ 29‬בינואר ‪ 2012‬התקיימה אסיפת הנהלה שלא מן המניין בהשתתפות ‪ 18‬חברים‪ .‬יו"ר הארגון הציג‬ ‫בפני החברים את הפעילויות המגוונות בהן עוסק הארגון‪ .‬רכז הכספים דיווח על עיכובים בקבלת תקציבים‬ ‫מהמשרד להשבת רכוש ומהמשרד לענייני גמלאים‪ .‬על אף משלוח כל המסמכים הנדרשים‪ ,‬שני משרדי‬ ‫הממשלה מערימים קשיים רבים‪ .‬הסתבר שהחברה להשבת רכוש הקציבה סכום עתק בסך ‪₪ 1,400,000‬‬ ‫להצגה "גטו" בתיאטרון הקאמרי‪ ,‬וזוהי אחת הסיבות העיקריות לחוסר בתקציבים לארגונים‪ ,‬ביניהם ארגון‬ ‫הפרטיזנים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬דנו באפשרות לקיים כנס פרטיזנים נוסף כדוגמת השנה שעברה‪ ,‬שהיה מוצלח מאוד‪.‬‬ ‫לקראת סוף הישיבה‪ ,‬צפו הנוכחים בסרט של "המוזיאון ללוחם היהודי" והתרשמו עמוקות‪.‬‬


‫‪17‬‬

‫‪ .2‬סיורים באנדרטאות לזכר הפרטיזנים ולוחמי‬ ‫המחתרות‬ ‫הסיורים באנדרטאות עבור תלמידי תיכון‪ ,‬כפי שהצגנו בביטאון הקודם שלנו‪ ,‬ממשיכים להתקיים באופן שוטף‪.‬‬ ‫ההיענות וההתעניינות מצד בתי‪-‬הספר רבה‪ .‬להלן רשימת הסיורים שקיימנו בחודשים האחרונים‪:‬‬ ‫ביה"ס‬ ‫תאריך‬ ‫‪ 15.11‬אולפנת צבייה‪,‬‬ ‫הרצליה‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪ 28.11‬תיכון אדר‪ ,‬פתח‪-‬‬ ‫תקווה‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪8.12.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪15.12‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪29.12‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪24.1.‬‬ ‫‪12‬‬

‫אורט‪ ,‬חולון‬ ‫אורט סינגלובסקי‬ ‫אורט טכניקום‬ ‫גבעתיים‬ ‫אולפנת צבייה‪,‬‬ ‫הרצליה‬

‫מלווים‬ ‫זאב פורטנוי‪ ,‬פרטיזן וחבר הארגון ; שרית שביט‪ ,‬מורה להיסטוריה;‬ ‫נורית אשכנזי‪ ,‬מדריכה מקצועית; צביקה שורצמן מארגון הפרטיזנים‬ ‫משה קריגסר‪ ,‬פרטיזן וחבר הארגון; פיני גלרטנר‪ ,‬מורה לתנ"ך; רם‬ ‫ישראל הלוי‪ ,‬מורה לדינים והלכה; נורית אשכנזי‪ ,‬מדריכה מקצועית;‬ ‫צביקה שורצמן מארגון הפרטיזנים‬ ‫יוסף חרמץ‪ ,‬פרטיזן וחבר הארגון; גלבוע כהן‪ ,‬מחנך; נורית אשכנזי‪,‬‬ ‫מדריכה מקצועית; צביקה שורצמן מארגון הפרטיזנים‬ ‫דב קרפיבניק‪ ,‬פרטיזן וחבר הארגון; מורה; נורית אשכנזי‪ ,‬מדריכה‬ ‫מקצועית; צביקה שורצמן מארגון הפרטיזנים‬ ‫צילה יופן‪ ,‬פרטיזנית וחברת הארגון; שלמה גולנזר‪ ,‬מחנך; נורית‬ ‫אשכנזי‪ ,‬מדריכה מקצועית; צביקה שורצמן מארגון הפרטיזנים‬ ‫צילה יופן‪ ,‬פרטיזנית וחברת הארגון; שרית שביט‪ ,‬מורה להיסטוריה; נורית‬ ‫אשכנזי‪ ,‬מדריכה מקצועית; צביקה שורצמן מארגון הפרטיזנים‬

‫ברצוננו להודות לחברינו הפרטיזנים שהועילו להצטרף לסיורים‪ ,‬היוו "עדים חיים" בפני התלמידים והציגו בפני‬ ‫התלמידים את קורותיהם בשואה ולחימתם האיתנה נגד הנאצים‪ .‬תודתנו שלוחה כמובן גם לגב' נורית אשכנזי‪,‬‬ ‫המדריכה שמפגינה ידע רב ומעוררת התעניינות בקרב התלמידים‪ .‬תודה רבה למחנכים ולמורים המלווים‪,‬‬ ‫ולצביקה שורצמן מארגון הפרטיזנים‪ ,‬האחראי על ארגון הסיורים שמתקיימים באופן ראוי לשבח‪ .‬תודה‬ ‫מיוחדת שלוחה בזאת לתא"ל ) מיל ‪ (.‬צביקה קן‪ -‬טור‪ ,‬מנכ"ל העמותה להקמת המוזיאון ללוחם‬ ‫היהודי‪ ,‬אשר מקבל את פנינו בלבביות באנדרטה לפרטיזן שהוקמה בלטרון‪ .‬תא"ל קן‪ -‬טור‬ ‫מעביר לתלמידים את ידיעותיו הרבות והמגוונות בכל הנוגע ללחימה הפרטיזנית‪ ,‬באופן שמרתק‬ ‫אותם לדבריו‪.‬‬ ‫להלן מכתבי תודה שקיבלנו בארגון ‪:‬‬ ‫ברצוננו להוקיר תודה על ההזדמנות הנהדרת‪ ,‬שניתנה‬ ‫לתלמידי כיתה י' ‪ 1‬תלמידי הקמפוס השש שנתי אורט‬ ‫‪ ,8/12/2011‬יצאו ‪ 37‬מתלמידי‬ ‫חולון‪ .‬ביום חמישי האחרון‪,‬‬ ‫הכיתה במזג אוויר נהדר ליום סיור באנדרטאות‬ ‫הפרטיזנים‪ .‬הסיור היה מרתק ומועיל‪ .‬התלמידים למדו‬ ‫אודות הגבורה היהודית בדמות הפרטיזנים בזמן מלחמת‬ ‫העולם ה‪ ,2 -‬ביקרו באנדרטאות הפזורות ברחבי הארץ ‪,‬‬ ‫הקשיבו לדברי ההסבר של המדריכה נורית ובעיקר‬ ‫האזינו בקשב רב למילותיו של הפרטיזן יוסף חרמץ‪.‬‬ ‫ברצוננו להודות למר צביקה שורצמן מארגון הפרטיזנים‪,‬‬ ‫שלולא תמיכתו וליוויו‪ ,‬יום סיור זה לא היה יוצא אל הפועל‪.‬‬ ‫בית הספר רואה חשיבות רבה בלימודי השואה על שלל‬

‫ברצוננו להודות לכם על אשר זיכיתם אותנו‬ ‫להשתתף ביום העיון "מסע לאתרי זיכרון"‪.‬‬ ‫יום זה היה מחכים‪ ,‬מעשיר ומרגש‪ .‬הארגון היה‬ ‫מעולה‪ .‬ניצול השואה שליווה אותנו עורר אהדה‬ ‫אצל התלמידות ורצון עז לשמוע עוד‪ .‬המדריכה‬ ‫שפעה ידע ואף הסיור ביד ושם עם ההדרכה‬ ‫המקומית היה מוצלח ומרתק‪ .‬המשיכו בפעילות‬ ‫מבורכת זאת‪ ,‬אשר חושפת את הנוער שלנו‬ ‫להיבט ייחודי זה בתקופה השואה‪ ,‬הפעילות‬ ‫הלוחמת של הפרטיזנים והלוחמים היהודיים‬ ‫בצבאות בעלות הברית דרך המפגש עם‬ ‫האנדרטאות ברחבי הארץ"‬


‫‪18‬‬ ‫ב‪ 15.12.12 -‬התקיים סיור בהנחייתכם תחת הכותרת "לא כצאן לטבח" ובמהלכו סיירנו באנדרטאות רבות‪,‬‬ ‫שכולם מספרות על הגבורה היהודית בשואה ובמלחמת העולם השנייה‪ .‬נושא זה והמשך קיומו של סיור זה‬ ‫חשובים מאוד כדי שבני הנוער יכירו גם את הגבורה היהודית בתקופת השואה‪ .‬הסיור תוכנן ואורגן על הצד‬ ‫הטוב ביותר‪ ,‬הן מבחינת בניית התוכן והן מבחינת ההדרכה‪.‬‬ ‫המפגש עם דב קרפיבניק‪ ,‬הפרטיזן הלוחם‪ ,‬היה מרגש ביותר ומשמעותי מאוד‪ .‬היום בכללותו‪ ,‬האוטובוס‪,‬‬ ‫ההדרכה והעד ממש היוו הדגמה מצוינת ליום במסע בפולין ובדרך אגב מהווים הכנה מצוינת למסע‪ .‬ברצוננו‬ ‫להודות מעומק ליבנו על ההשקעה‪ ,‬המחשבה והמסירות שמהם יצא יום סיור משמעותי זה‪.‬‬

‫בהמשך לסדרת הלימוד‪ ,‬הכוללת הכרה כללית עם נושא ההתנגדות היהודית בשואה‪ ,‬בחירת למידת נושא‬ ‫ספציפי מטעם הארגון והטכס לרגלי האנדרטה לפרטיזן המוצבת בלטרון וההשתתפות בפרויקט "סיור בין‬ ‫אנדרטאות"‪ ,‬מכינים התלמידים עבודות מסכמות‪ ,‬המוגשות למורים ולמחנכים במדיות מגוונות כגון סרטונים‪,‬‬ ‫מצגות או מאמרים‪.‬‬

‫תמונות של מספר עבודות של תלמידי כיתה ט'‪ 1‬בבית הספר "אילן רמון"‬ ‫בכוכב יאיר‬ ‫מתוך עבודתה של תלמידה מתיכון "איילן רמון"‪ ,‬כוכב יאיר‬

‫‪ 100‬ילדים שלי"‬ ‫זהות כפולה ‪ -‬פיסול על פי "‬ ‫יהודים רבים בתקופת השואה חיו תחת זהות שאולה‪ ,‬שדרשה מהם‬ ‫להחליף את שמם‪ ,‬לעשות שימוש במנהגים שזרים להם‪ ,‬לשנות את‬ ‫שפתם‪ ,‬ולהמציא את סיפור חייהם מחדש‪ .‬היהודים שעשו זאת נאלצו לא‬ ‫אחת ללמוד אודות אורחות חייהם החדשים וליישם כהלכה את פרטי היום‬ ‫יום הקטנים ביותר‪ .‬מחוות קטנות דוגמת‪ :‬קידות‪ ,‬ברכות שלום‪ ,‬תפילות‬ ‫נוצריות ועוד אומצו על מנת לשרוד‪ .‬החיים הבדויים והמחוות נועדו‬ ‫לסייע ליהודים שאם יתפסו על ידי כוחות משטרה‪ ,‬גרמנים או מקומיים‪,‬‬ ‫יוכלו לספר את סיפור דמותם הבדויה כאילו היה זה סיפורם שלהם‬ ‫באופן חופשי‪ ,‬קולח וטבעי‪ .‬השלב הראשון בהרכבת הזהות הבדויה היה‬ ‫בהכנתן של תעודות זיהוי שונות שאמורות היו לאמת את הסיפור‬ ‫שבפיהם‪ .‬אולם התעודות שהוכנו מבעוד מועד יחד עם התרגולים האין‬ ‫סופיים לא חסכו מהיהודים את הפחד מהרגע בו שוטר גרמני יעצור אותם‬ ‫זהות כפולה‬


‫‪19‬‬

‫ילדי גטו ורשה מבריחים מזון דרך‬ ‫החומות‪ .‬הדמויות עשויות מבובות‬ ‫מעוצבות ומושקעות‪.‬‬

‫לוח נעיצה מעוצב עם קטעי סיפור על‬ ‫התנגדות של פרטיזנית בהולנד‬


‫‪20‬‬

‫מחנה פרטיזנים ביער‪ ,‬זימלנקה‪ ,‬רכבת‪.‬‬

‫חוטי התיל העבים מייצגים את השומר הגרמני‬ ‫וחוט התיל הדק את היהודי הבורח מהמחנה‪.‬‬

‫מימין‪ :‬הגטו השחור והפסימי‪ ,‬מרוצף בצילומים של‬ ‫תושביו‪ .‬משמאל‪ :‬היער הירוק והפורח‪.‬‬ ‫הפרטיזן שעובר את הגדר שביניהן דרך תעלות‬ ‫הביוב‪.‬‬

‫ניתן לצפות בסרטון הסיור של תלמידות אולפנת צבייה באתר האינטרנט‪:‬‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=Cq4woWvMRuo‬‬

‫תמונות מהסיורים מפורסמות בדפי האמצע של ביטאון זה‪.‬‬ ‫אנו פונים שוב לחברים‪:‬‬ ‫המעוניינים להצטרף לסיור ולספר את קורותיהם בפני התלמידים‪ -‬נא פנו לארגון‬ ‫בהקדם‪.‬‬


‫‪21‬‬

‫ארגונים בארץ‬ ‫יד ושם‬

‫להלן קטעים מתוך ראיון שפורסם בעיתון "ירושלים" עם יו"ר יד‪ -‬ושם‪ ,‬אבנר שלו‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫אנטישמיות בת זמננו‬

‫‪.2‬‬

‫תצלומים משפחתיים‬

‫‪.3‬‬

‫תחרות כרזות ‪2012‬‬

‫"תופעה מדאיגה מאוד שקיימת בעוצמה בעיקר בעולם הערבי‪ ,‬אף שדת האסלאם אינה אנטישמית‬ ‫במקורה‪ .‬האנטישמיות הערבית קשורה בסכסוך הישראלי פלסטיני‪ .‬אפילו באנטישמיות האירופית היו כוחות‬ ‫בולמים‪ ,‬אבל אני לא רואה כוחות כאלה באסלאם‪ .‬הסיבה לכך היא פוליטיקה ואינטרסים‪ .‬יש סוג נוסף של‬ ‫אנטישמיות‪ ,‬שמגיעה מכיוונם של כוחות פסבדו‪-‬ליברליים באירופה‪ .‬ישראל נתפסת בעיניהם בתור הרוע‬ ‫הטוטאלי של העולם‪ ,‬ושופטים אותה לפי קנה מידה שונה מכל שאר המדינות והעמים‪ .‬אני נמצא בחזית‬ ‫ההתדיינויות בנושאים האלה ונפגש עם הרבה אנשים בפורומים שונים באירופה‪ .‬יש שטוענים שאם העוצמה‬ ‫של הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני תדעך‪ ,‬גם המגמות האנטישמיות ידעכו‪ .‬אני מקווה שכך‪.‬‬ ‫זיכרון השואה‬ ‫"כיום אנו מפתחים אפיקים וכלים חינוכיים שיהיו תחליף במציאות שבה כבר לא יהיו ניצולים‪ .‬לפחות בעשור‬ ‫הקרוב‪ ,‬אני חושב שעוצמת הנוכחות של הזיכרון בישראל תישאר‪ .‬בין היתר כי יש עדויות שנשמרו‪ ,‬ספרות‬ ‫ואתרים ברשת‪ .‬גם באירופה אני רואה היום רצון ללמוד וללמד על השואה‪" .‬אנשים רוצים לדעת איך דבר כזה‬ ‫יכול היה לקרות‪ .‬לגבי תקופה הקרובה אני די אופטימי‪ ,‬אבל אני תוהה מה יהיה עוד עשור ‪ -‬זה כבר תלוי‬ ‫בהרבה מאוד גורמים‪ .‬זיכרון השואה יושפע מצרכים ותפיסות פוליטיות ומהלכי התקופה"‪.‬‬

‫יד ושם מעוניין לקבל מהארץ ומרחבי העולם תצלומים משפחתיים שצולמו בין השנים ‪ ,1950-2012‬של ניצולי‬ ‫שואה יחד עם בן או בני משפחתם‪ .‬התצלומים ישמשו את יד ושם לצורכי מחקר‪ ,‬חינוך והנצחה בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫אנו מבקשים תצלום צבע או שחור‪-‬לבן‪ ,‬סרוק באיכות ‪ 300dpi‬לגודל ‪ .A5‬יש לשלוח את התצלום בצירוף‬ ‫הפרטים המלאים אודות הניצול‪/‬ה )שם פרטי ומשפחה בתקופת השואה ולאחריה באותיות לועזיות‪ ,‬מקום‬ ‫הלידה‪ ,‬תחנות בתקופת השואה‪ ,‬מקום מגורים לאחר השואה‪ ,‬והמקום והתאריך בו בוצע הצילום(‪ .‬את התצלום‬ ‫יש לשלוח אל ‪ .collect@yadvashem.org.il‬טלפונים לבירורים ‪ . +972-2-6443888 , 1800-257-777‬יד ושם‬ ‫שומר את הזכות להשתמש בתצלומים בפרויקטים שונים ועל פי שיקול דעתו‪.‬‬

‫יד ושם ומשרד ההסברה והתפוצות הכריזו על תחרות עיצוב כרזה ממלכתית‪ ,‬נושאת פרסים‪ ,‬לציון יום הזיכרון‬ ‫לשואה ולגבורה תשע"ב‪ .‬לתחרות הוגשו ‪ 186‬כרזות שמציגות מכלול דרכים מגוונות לעיצוב זיכרון השואה‪.‬‬ ‫הנרשמים לתחרות השתתפו ביום עיון ביד ושם וערכו סיור מודרך במוזיאון לתולדות השואה‪ ,‬האזינו להרצאות‬ ‫בנושא השואה באומנות והשתתפו בסדנאות‪.‬‬ ‫להלן שלוש הכרזות הזוכות‪:‬‬


‫‪22‬‬

‫מקום ראשון ‪.‬‬ ‫מעצבת‪ :‬דוריאל רימר‬

‫מקום שני ‪.‬‬ ‫מעצבים‪:‬‬ ‫ליאב גוטשטיין ‪ ,‬מתי ליברמן ודנה‬

‫‪.‬מקום שלישי‬ ‫מעצב‪ :‬אור רייכרט‬

‫הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל‬

‫הקרן החלה להפעיל קליניקה משפטית בה ניתן לקבל מידע‪ ,‬הדרכה וטיפול בפניות בנושאים כגון ביטוח‬ ‫לאומי‪ ,‬הוצאות ל[ועל‪ ,‬חובות‪ ,‬קופות חולים ועוד‪ .‬השירות ניתן ללא תשלום על ידי סטודנטים למשפטים מהמרכז‬ ‫הבינתחומי בהרצליה‪ ,‬בליווי צמוד של עו"ד‪ .‬הקליניקה פועלת במשרד הקרן‪ ,‬ברחוב תובל ‪ 5‬ת"א )בית צרפת(‪,‬‬ ‫בימים ראשון עד חמישי בין השעות ‪ .15:00-19:00‬לבדיקת זכאות לקבלת סיוע ולתיאום פגישה‪ ,‬יש ליצור קשר‬ ‫בטלפון ‪ 03-6090866‬בין השעות ‪ .08:00-16:00‬הגעה לפגישה אך ורק בתיאום מראש‪.‬‬

‫העמותה הפרלמנטרית‬

‫בישיבת וועדת החינוך מטעם העמותה הפרלמנטרית שהתקיימה ב‪ , 22.11.11-‬העביר ברוך שוב‪ ,‬יו"ר ארגון‬ ‫הפרטיזנים‪ ,‬סקירה על התוכנית החינוכית של הארגון ועל חשיבות ההנצחה והזיכרון‪ .‬ברוך שוב המכהן‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬גם כיו"ר ועדת הנצחה וזיכרון במרכז הארגונים‪ ,‬ציין שעל‪-‬אף הבנתו שיש להקדיש את מירב תשומת‪-‬‬ ‫הלב לניצולים הנזקקים ולסייע להם ככל האפשר‪ ,‬אסור להזניח את ההנצחה והזיכרון‪ .‬בפועל‪ ,‬שני נושאים‬ ‫אלה למעשה קובעים מה יישאר מתקופת השואה לדורות הבאים‪.‬‬ ‫עוד ציין היו"ר שבנושא השואה‪ ,‬מרבית הידע אצל הנוער הישראלי מתבסס על הזוועות האיומות‪ ,‬על מחנות‬ ‫ההשמדה‪ ,‬הכבשנים‪ ,‬הרעב והמחלות והפן של ההתנגדות היהודית על כל גווניה זר להם‪ .‬ההתנגדות פנים‬ ‫רבות לה – החל מלחימה מזוינת נגד הגרמנים דרך המרידות‪ ,‬הברחת יהודים מהגטאות‪ ,‬זיוף מסמכים או מוות‬ ‫על קידוש השם ‪.‬‬ ‫ארגון הפרטיזנים לקח על עצמו להעביר לדורות הבאים נושאים אלה בכל האמצעים האפשריים‪ :‬הקמת‬ ‫אנדרטאות‪ ,‬סיוע בהוצאה לאור של ספרי פרטיזנים‪ ,‬בניית שני אתרי אינטרנט‪ ,‬סיורים באנדרטאות לתלמידי‬ ‫תיכון‪ ,‬הרצאות ועוד‪.‬‬ ‫הנוכחים בישיבה העירו הערותיהם ואריה ברנע‪ ,‬יו"ר ועדת החינוך‪ ,‬ברך את יו"ר הארגון על סקירת הפעילויות‬ ‫של הארגון‪.‬‬

‫ועידת התביעות‬

‫כתוצאה ממשא ומתן של ועידת התביעות גדל סכום הסיוע לניצולי השואה ב‪100 -‬‬ ‫מיליון דולר מאז ‪ 2009‬והוא ימשיך לגדול עד ‪.2014‬‬

‫ועידת התביעות הגדילה את מימונה לשירותי סיעוד ביתי בכל רחבי העולם‪ ,‬על מנת לסייע לניצולי השואה‬ ‫הנזקקים ביותר‪ ,‬כך הודיע דירקטוריון הוועידה באסיפה השנתית‪ ,‬במקביל לאישור מספר המלצות הנוגעות‬ ‫להקצאת כספי הוועידה‪.‬‬ ‫ב‪ 2011-‬תקצה ועידת התביעות כ‪ 270-‬מיליון דולר לשירותים למען ניצולי שואה ב‪ 46-‬מדינות‪ ,‬גידול של ‪100‬‬ ‫מיליון דולר מאז ‪.2009‬‬ ‫במסגרת המו"מ עם ממשלת גרמניה‪ ,‬הצליחה ועידת התביעות להגדיל משמעותית את המימון לשעות סיעוד‬ ‫ביתי לשנים ‪ ,2011-2014‬לסכום כולל של ‪ 750‬מיליון דולר‪ .‬ועידת התביעות גם הגדילה את הקצבתה‬ ‫השנתית לארגוני הניצולים בישראל שסובלים מחוסר מימון ותמיכה‪ .‬ההקצבה לשנת ‪ 2011‬היתה ‪150,000$‬‬ ‫‪ -‬לחלוקה בין הארגונים‪ .‬הגידול בהקצאות ועידת התביעות יספק לניצולי השואה טיפול סיעודי בביתם וסיוע‬


‫חיוני בפעילויות היום‪-‬יום‪ ,‬כגון אכילה‪ ,‬הלבשה‪ ,‬מקלחת ושירותים אחרים אשר יקלו משמעותית על חייהם‬ ‫של הניצולים הקשישים ויאפשרו להם להמשיך לחיות בבתיהם‪.‬‬ ‫הגידול במימון שעות סיעוד ביתי הינו רק המלצה אחת מני רבות שאישר דירקטוריון ועידת התביעות באסיפה‬ ‫השנתית שלו בניו יורק ‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫"תוצאות המו"מ השנתי עם ממשלת גרמניה הדגישו את מחויבותה המתמשכת של גרמניה לסייע בטיפול‬ ‫בניצולי השואה"‪ ,‬אמר יו"ר הוועידה יוליוס ברמן‪" .‬סיעוד ביתי הוא צורך הולך וגדל של ניצולי השואה‬ ‫הקשישים המעדיפים להישאר במרחב הפרטי והמוכר שלהם בבתיהם‪ ,‬במקום לצאת למוסדות סיעודיים‪ .‬מימון‬ ‫ועידת התביעות יסייע לניצולים רבים יותר בכל העולם בכך שהשירות החיוני הזה יהיה זמין לאלפים שלא היו‬ ‫יכולים לממנו בעצמם‪".‬‬ ‫הצורך בשירותי סיעודי ביתי צפוי לגדול עד ‪ ,2014‬ולכן לנושא חשיבות גבוהה בוועידת הת��יעות‪ ,‬אשר‬ ‫מתבטאת גם בהמלצות שהציגה הוועדה המיוחדת לבחינת ההקצאות לדירקטוריון ועידת התביעות‪.‬‬ ‫הוועדה נפגשה בחצי השנה האחרונה על מנת לבחון את תהליך ההקצאות וחלוקת הכספים של ועידת‬ ‫התביעות בין הארגונים והפרוייקטים השונים למען הניצולים‪ ,‬כולל לצורכי חינוך‪ ,‬תיעוד וחקר השואה‪.‬‬ ‫דירקטוריון הוועידה אישר המלצות אלה של הוועדה‪:‬‬ ‫ועידת התביעות תשאף לספק סיעוד ביתי בסך ‪ 25‬שעות שבועיות או יותר‪ ,‬לכל הניצולים הנזקקים‬ ‫‪.1‬‬ ‫ובעלי המוגבלויות הגדולות ביותר‪ ,‬בכל רחבי העולם‪ .‬בעת הצורך‪ ,‬תממן ועידת התביעות את ההפרש‬ ‫בין התמיכה הממשלתית המקומית לבין צרכי ניצול השואה‪.‬‬ ‫הקצאת כספים לפרוייקטים בישראל )כיום ‪ 4%‬מתקציב הרווחה של ועידת התביעות( תימשך כפי‬ ‫‪.2‬‬ ‫זאת‪ ,‬הקדימויות לחלוקת הכספים יבחנו‪ ,‬ובמידת הצורך ייערכו שינויים על ידי‬ ‫שהייתה עד כה‪ .‬עם‬ ‫בישראל‪ ,‬ומורכבת מניצולי שואה ומאנשי מקצוע‪ .‬קבוצת‬ ‫קבוצת עבודה מיוחדת שהוקמה לצורך זה‬ ‫העבודה המיוחדת תבחן אילו פרויקטים יזכו לסיוע במימון הוועידה )למשל‪ ,‬אילו סוגי מחלקות בבית‬ ‫אלה‬ ‫לפרויקטים‬ ‫סכומים‬ ‫החולים זקוקים למימון(‪ ,‬ואת האפשרות לקביעת מסגרת של הקצאת‬ ‫והפחתתם בשנים הבאות‪.‬‬ ‫ועידת התביעות תשמור על רמת המימון הנוכחית לחינוך‪ ,‬תיעוד וחקר השואה‪ ,‬העומדת כיום על ‪18‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫מכספי הארגון היורש‪ .‬לאור העלייה במימון לשירותי רווחה‪ ,‬מענקים אלה מהווים כיום כ‬ ‫מיליון דולר בשנה‬ ‫הוועידה‪ .‬עיקר המיקוד בתחום זה יהיה בחינוך‪ ,‬כולל הכשרת מורים‪ ,‬עדויות‬ ‫‪ 6‬אחוזים מכל הקצאות‬ ‫חינוכיים מיוחדים לתלמידים באתרים הקשורים להנצחת זכר‬ ‫אישיות של ניצולים‪ ,‬מוזיאונים וביקורים‬ ‫השואה‪.‬‬ ‫נציב תלונות הציבור‬ ‫דירקטוריון ועידת התביעות הצביע בעד מינוי נציב תלונות ציבור בלתי תלוי‪ .‬הדירקטוריון אישר לוועדה‬ ‫המבצעת להגדיר את התפקיד ואת תחומי אחריות נציב התלונות‪ ,‬ולהגיש לדירקטוריון המלצות בנושא בתוך‬ ‫‪ 60‬ימים‪.‬‬ ‫ההחלטה שהתקבלה היא שנציב התלונות "יהיה אדם ישר ובעל שיעור קומה‪ ,‬בעל יושרה שאין עליה עוררין‪,‬‬ ‫שאינו מקבל כספים מוועידת התביעות ושאין לו שום קשר עם איש מחברי ועידת התביעות‪".‬‬ ‫מדברי נשיא הארגון‪ ,‬רומן יגל בוועידה‪:‬‬

‫הראשיתמלחמה בנאצים‬ ‫לשבועתנונכי‬ ‫חיילים‬ ‫ארגון‬ ‫" ‪ ...‬נשארנו נאמנים‬

‫הועידה ה‪ 20-‬של ארגון חיילים נכי המלחמה בנאצים התקיימה ב‪.15.3.12-‬‬ ‫המפגשים‬ ‫להמשך תפקיד נשיא הארגון ומאחלים לו עוד שנים רבות של עשייה פורייה‬ ‫אתמינויו‬ ‫הפסקנועל‬ ‫ולארומן יגל‬ ‫ולספראת‬ ‫לזכורמברכים‬ ‫אנו‬ ‫טובה‪.‬הסטודנטים‪ ,‬חיילי צה"ל‪,‬‬ ‫התלמידים‪,‬‬ ‫עם‬ ‫בבריאות‬ ‫נציגי הארגונים הממשלתיים והציבוריים‬ ‫בארץ ובחו"ל‪ ,‬אף לא ליום אחד‪.‬‬ ‫במפגשים הללו אנו מספרים על גבורת‬ ‫הלוחמים היהודים במאבקם נגד הנאצים‬ ‫במלחמת העולם השנייה‪ .‬העברנו את‬ ‫המסר הזה כאשר הקדשנו את מאמצינו‬ ‫להקים מוזיאונים למורשת קרב ופינות‬ ‫זיכרון‪ ,‬ערכנו תחרויות ספרותיות לכתיבת‬ ‫יצירות‪ ,‬ספרים וזיכרונות על אותם‬ ‫לוחמים‪ ,‬אשר לא חסו על חייהם ולחמו‬


‫‪24‬‬

‫מימין‪ :‬ברוך שוב‪ ,‬יו"ר ארגון הפרטיזנים; רומן יגל‪ ,‬נשיא ארגון חיילים נכי‬ ‫מלחמה בנאצים; ליאוניד ברנשטיין‪ ,‬מפקד דגול של פרטיזנים‬

‫המוזיאון ללוחם היהודי בלטרון‬

‫ניתן לצפות בסרטון מטעם המוזיאון ללוחם היהודי בקישור שלהלן ‪:‬‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=zBYayzDi9QM‬‬ ‫הקמת המוזיאון המכובד מתקדמת וב‪ 8.3.12-‬ביקרו באתר הבנייה מנחם עינן ודוד עזריאלי‪.‬‬

‫אתר הבנייה‬ ‫מימין‪ :‬מנשה ענבר‪ ,‬חיים ארז‪ ,‬מנחם עינן‪ ,‬דוד עזריאלי‪,‬‬ ‫צביקה קן‪-‬תור‪ ,‬גיל אטיאס‬

‫"קפה אירופה" ברמת גן‬

‫מתוך ‪haaretz.co.il‬‬

‫מאות ניצולי שואה התדפקו על דלתות בית האזרח ברחוב ביאליק‪ ,‬ומילאו את האולם‪.‬‬ ‫חנוכת "קפה אירופה"‪ ,‬מועדון חברתי לניצולי שואה‪ ,‬נחלה הצלחה עצומה‪ .‬מקור‬ ‫השם ב"קפה אירופה" בעיר מאלמו שבשוודיה‪ ,‬אחרי המלחמה‪ .‬מדי יום התכנסו‬ ‫שם יהודים ששרדו בשואה‪ ,‬חיפשו קרובי משפחה וחברים והחיו מחדש את‬ ‫התרבות היהודית של אירופה מלפני המלחמה‪ .‬עכשיו מנסים לעשות את זה‬ ‫ברמת גן‪ ,‬שבה מתגוררים היום כ‪ 3,500 -‬ניצולים‪ :‬שעתיים וחצי של מפגש חברי‪,‬‬ ‫שירים ישנים וריקודים‪" .‬ניצולי השואה מרגישים שותפות גורל"‪ ,‬סיכמה איריס בן‬ ‫רוצים לרקוד‬ ‫מוחה‪ ,‬מנהלת המחלקה לתרבות הפנאי לאזרחים ותיקים בעיריית רמת גן‪.‬‬ ‫ולהרגיש כמו באירופה‬


‫‪25‬‬

‫התערוכה "חלונות לזיכרון"‬

‫שר החינוך‪ ,‬גדעון סער ‪ ,‬מנהיג תוכנית חינוכית מיוחדת להנצחת מיליון וחצי ילדים יהודים‪ ,‬אשר נספו בשואה‪.‬‬ ‫התוכנית "חלונות לזיכרון " מנציחה לראשונה את זכרם של הילדים אשר נספו בשואה‪ ,‬באמצעות יצירה‬ ‫אומנותית מתוקשבת באינטרנט‪ ,‬כאשר היא כוללת את פרטיו האישיים של הילד‪ .‬התוכנית מופעלת בקרב‬ ‫תלמידי כיתות ז'‪-‬יא'‪ .‬התכנית הופעלה תחילה במחוז תל אביב ותורחב באופן הדרגתי לבתי ספר נוספים‬ ‫ברחבי הארץ‪ ,‬עד אשר יונצחו שמות כל הילדים שנספו‪ .‬הודות לתוכנית "חלונות לזיכרון" נחשפו והונצחו‬ ‫ילדים שפרטיהם לא נמצאו במאגרי יד ושם‪ .‬הנצחת איסוף המידע החדש אודות ילדים שפרטיהם לא תועדו‬ ‫התאפשרה הודות לשיתוף ההורים הלוקחים חלק פעיל בתוכנית‪ .‬התוכנית תורגמה ל‪ 3 -‬שפות )אנגלית‪,‬‬ ‫ספרדית וגרמנית ( במטרה להפיצה למערכות חינוך בעולם עימם נמצא המשרד בקשרי עבודה‪ .‬בנוסף לזאת‬ ‫תוצג תערוכת "קורצ'אק והילדים" של האמן ניצול השואה‪ ,‬יצחק בלפר‪ ,‬שהיה חניכו של יאנוש קורצ'אק‬ ‫בבית היתומים בוורשה‪ .‬בלפר נמנה עם מספר אנשים מצומצם ברחבי העולם שהכיר את המחנך יאנוש‬ ‫קורצ'אק ופועל באמצעות האמנות לשמר את זכרו ומורשתו לדורות הבאים‪.‬‬

‫בפעם הראשונה‪ ,‬נורווגיה התנצלה על חלקה‬ ‫בשואה‬ ‫יותר משליש מ‪ 2,100-‬יהודי המדינה ב‪ 1942-‬גורשו למחנות השמדה‪ ,‬והיתר נמלטו לשוודיה‪" .‬הגיעה העת‬ ‫שנכיר בעבודה שנורווגים לקחו חלק בזה"‪ ,‬אמר ראש ממשלת נורווגיה והוסיף‪" :‬היום אני מרגיש שראוי‬ ‫להביע את התנצלותנו העמוקה על כך שהתאפשר לזה לקרות על אדמת נורווגיה‪ .‬הגיעה העת שנכיר‬ ‫בעובדה ששוטרים‪ ,‬עובדי מדינה ונורווגים אחרים לקחו חלק במעצרם ובגירושם של יהודים‪ .‬צר לי לומר‬ ‫שהרעיונות שהובילו לשואה‪ ,‬עדיין קיימים היום‪ 70 ,‬שנה אחרי‪ .‬בכל העולם אנחנו רואים אנשים וקבוצות‬ ‫שמפיצים פחד וחוסר סובלנות"‪.‬‬


‫‪26‬‬

‫מצעד החיים האלטרנטיבי‬

‫מאת‪ :‬דני קרוון‪ ,‬פסל‪ ,‬צייר ומעצב תפאורות‪ ,‬חתן פרס ישראל ‪] 1977‬ידיעות אחרונות ‪[9.2.12‬‬ ‫אחרי כ‪ 67-‬שנה מצאה לנכון ממשלת נורבגיה להתנצל בפני היהודים שהיו קורבנות עמה במלחמת העולם‬ ‫השנייה‪ .‬סוף‪-‬סוף היה להם האומץ להודות בפשע‪ ,‬בעיקר לאור העובדה שמלך נורבגיה לא התבייש לחלק מדי‬ ‫שנה בשנה את פרס נובל לשלום‪ .‬איזו ציניות‪.‬‬ ‫גם צרפת‪ ,‬אומנם באיחור רב‪ ,‬הודתה רשמית בפשעי וישי‪ ,‬וקיבלה על עצמה את האחריות על שיתוף הפעולה‬ ‫האקטיבי במשלוח זקנים‪ ,‬נשים וטף לתאי הגזים‪.‬‬ ‫השואה היא אחד הפשעים המזוויעים שבני אדם ביצעו‪ .‬אלה שניצלו מהתופת הנוראה מצאו את עצמם מול‬ ‫המצור שהטיל השלטון הבריטי על חופי הארץ‪ ,‬כדי למנוע מהם להגיע לחוף מבטחים‪ .‬רבים מבין הניצולים הגיעו‬ ‫למדינת ישראל לאחר הקמתה‪ .‬את החלטת האומות המאוחדות‪ ,‬שהובילה להקמת המדינה‪ ,‬יש לזקוף במידה‬ ‫רבה לזכות ניצולי השואה‪ .‬בזכותם גם זכתה ישראל לפיצויים גדולים מגרמניה ולעידוד כלכלי מסיבי‪ ,‬שתרם‬ ‫רבות להתפתחותה החברתית והכלכלית‪ .‬מאז‪ ,‬אנו חיים כאן כמו החיים על המתים‪.‬‬ ‫חלק מהניצולים הקימו בית ומשפחה‪ ,‬הולידו ילדים ועם הזמן הזדקנו והלכו לעולמם‪ .‬חלק אחר‪ ,‬גדול יותר‪ ,‬חי‬ ‫חיי מחסור ובדידות‪ .‬הוועדות שהוקמו כדי לתמוך בהם‪ ,‬הפקידים שמינו את עצמם‪ ,‬הבנקים והדירקטורים‪ ,‬גזרו‬ ‫לעצמם קופונים מכספים שלא הגיעו להם‪ ,‬ובאותה שעה הלכו הניצולים והזדקנו בבדידותם‪ ,‬ואט‪-‬אט הם עוזבים‬ ‫אותנו ולוקחים איתם את הזיכרונות‪ .‬נעלמים‪ ,‬נשכחים ומפסיקים סוף‪-‬סוף להציק לנו ולמצפוננו‪ .‬גם את הכספים‬ ‫שהובטחו להם לאחרונה לא קיבלו‪ .‬הם נשארו בלי שיניים‪ ,‬בלי משקפיים‪ ,‬בלי מכשירי שמיעה‪ ,‬בלי תרופות ובלי‬ ‫סעד‪.‬‬ ‫"לאן נוליך את החרפה?"‪ ,‬שאל המשורר נתן‬ ‫אלתרמן‪.‬‬ ‫ההיסטוריה תשפוט אותנו על כך‪ .‬את כולנו‪ .‬אבל‬ ‫למי אכפת כאן ממשפט ההיסטוריה? אנחנו‪,‬‬ ‫שניכסנו לעצמנו את השואה‪ ,‬ובקושי רב היינו‬ ‫מוכנים לצרף אלינו את אלה שנטבחו ונשרפו‬ ‫ועמדו עירומים עימנו יחד בתאי הגזים‪ ,‬ממשיכים‬ ‫באורח חיים נורמלי‪ ,‬כאילו הכל כשורה‪ ,‬כאילו אין‬ ‫זה מענייננו‪ ,‬כאילו כך מנהגו של עולם‪ ,‬ויום ביומו‬ ‫אנו קוראים ושומעים זעקות על האטימות והעוול‬ ‫כלפי המעטים שעדיין נותרו בחיים‪ ,‬אלה שגזרנו‬ ‫עליהם לסיים את חייהם בצער‪ ,‬בבושה ובכאב‪.‬‬ ‫איפה אנחנו? איפה הכנסת? השרים הממונים? לאן‬ ‫כולם נעלמו? לאן נעלמו הכספים? למי ולמה הם‬ ‫משמשים? מי נהנה מהם?‬ ‫מדוע איננו מכוונים את "מצעד החיים" לבתיהם‬ ‫של אלה שעדיין חיים איתנו? מסע ממטולה ועד‬ ‫אילת‪ ,‬מבית לבית‪ .‬במקום לבקר במחנות המוות‬ ‫שהפכו למוזיאונים מטופחים‪ ,‬יבקרו הנערות‬ ‫והנערים בבתיהם של ניצולים‪ ,‬יפגשו את האנשים‬ ‫האומללים האלה‪ ,‬ישמעו מפיהם את סיפוריהם‬ ‫ויבינו מה הייתה השואה‪ .‬יראו אותם בעוניים‪,‬‬ ‫בבדידותם ובצערם‪ ,‬יעודדו אותם‪ ,‬יאמצו אותם‪,‬‬ ‫יזעקו את זעקתם‪.‬‬ ‫אסור לנו לשכוח‪ .‬ישנם גם אנשים טובים –‬ ‫שרגישים לעוול‪ ,‬שמתנדבים‪ ,‬שמתמסרים‪,‬‬ ‫שמנסים לעזור‪ ,‬ללא תמיכה‪ ,‬לכל אלה שכמהים‬ ‫לעזרה‪ ,‬ליחד אנושי‪ .‬מגיע להם‪ ,‬לכל המלאכים‬ ‫הללו‪ ,‬הקדושים‪ ,‬שתינטע שדרת עצים ב"יד ושם"‬

‫דני קרוון‪ :‬האנדרטה לנספים בשואה‪ .‬מוצבת במכון‬ ‫ויצמן‪ ,‬רחובות‪.‬‬ ‫עשויה ברונזה‪ ,‬אבן‪ ,‬מים ואש ומציגה ספר תורה חצוי לאורכו‪ ,‬שמונח‬ ‫במשופע על קוביית אבן שצירה המרכזי מבוקע‪ .‬על ספר‪-‬התורה‬ ‫חרוטים שמות של יהודים‪ ,‬קורבנות השואה‪ ,‬והמספר שנחקק על‬ ‫זרועותיהם‪ .‬משני הדפנות הפנימיים של האבן נוטפות טיפות מים‪ ,‬כמו‬


‫‪27‬‬

‫מסביב לעולם‬

‫מי הוא הארי בינגהם ‪ -‬האיש שהציל יהודים‬ ‫מרדיפת הנאצים‬

‫עוד היבט מעניין על התנהגותו המוזרה של ממשל רוזוולט כלפי היהודים במלחמת העולם‬ ‫השנייה‪.‬‬ ‫לפני מספר חודשים‪ ,‬מזכיר המדינה האמריקאי‪ ,‬קולין פאוול העניק עיטור גבורה שלאחר המוות עבור‬ ‫"התנגדות יצירתית" לחירם )או הרי( בינגהאם הרביעי‪ .‬למעלה מחמישים שנה הסטייט דפרטמנט התנגד‬ ‫לכל ניסיון להעניק לבינגהאם אות כבוד‪ .‬עבורם הוא היה חבר סורר של השרות הדיפלומטי האמריקאי‪ ,‬חיה‬ ‫תועה ומסוכנת‪ ,‬בעל דעה עצמאית בכל נושא‪ .‬בסופו של דבר הורד בדרגה‪ .‬עתה‪ ,‬לאחר מותו‪ ,‬הוכרז באופן‬ ‫רשמי כגיבור‪ .‬בינגהאם הגיע ממשפחה בעלת ייחוס‪ .‬אביו )שעל דמותו נבנתה הדמות הפיקטיבית‪ ,‬אינדיאנה‬ ‫ג'ונס( היה ארכיאולוג שחשף את עיר האינקה של מאצ'ו פיצ'ו‪ ,‬פרו‪ ,‬ב‪ .1911-‬הארי נכנס לעבוד בשירות‬ ‫הדיפלומטי של ארצות הברית ובשנת ‪ 1939‬הוצב במרסיי‪ ,‬צרפת כסגן הקונסול האמריקאי‪ .‬ארצות הברית‬ ‫הייתה נייטרלית באותו זמן ולא רצתה להרגיז את ממשלת הבובות של מרשל פטן‪ .‬ממשל רוזוולט ציווה על‬ ‫נציגיו במרסיי לא להעניק אשרות לשום יהודי‪ .‬בינגהאם חשב שזו מדיניות לא מוסרית ועשה ככל שביכולתו‬ ‫לחתור תחתיה‪.‬‬ ‫הממונים‬ ‫להחלטת‬ ‫בניגוד‬ ‫בוושינגטון‪ ,‬הוא העניק יותר מ‪-‬‬ ‫‪ 2,500‬אשרות אמריקאיות ליהודים‬ ‫ופליטים אחרים‪ ,‬כולל האמנים‬ ‫מארק שגאל ומאקס ארנסט‬ ‫ומשפחתו של הסופר תומאס מאן‪.‬‬ ‫בנוסף העניק מקלט ליהודים בביתו‬ ‫במארסיי וזייף תעודות זהות עבור‬ ‫יהודים במסעם המסוכן ברחבי‬ ‫אירופה‪.‬‬ ‫הוא פעל עם המחתרת הצרפתית‬ ‫להברחת יהודים מצרפת לספרד‬ ‫של פרנקו או ברחבי הים התיכון‬ ‫וושינגטון איבדה את סבלנותה ובשנת ‪ 1941‬הם העבירו אותו לארגנטינה‪ ,‬שם המשיך להטריד את ממוניו‬ ‫כאשר דיווח על התנועה של פושעי מלחמה נאצים בארגנטינה‪ .‬בסופו של דבר הוא פוטר לחלוטין מהשירות‬ ‫הדיפלומטי‪ .‬בינגהאם הלך לעולמו כמעט חסר‪-‬פרוטה בשנת ‪ – 1988‬מעט מאד היה ידוע על פועלו היוצא מן‬ ‫הכלל עד שבנו מצא אסופת מכתבים לאחר מותו‪ .‬עתה מגיע לבינגהאם כבוד מכל גורם וארגון אפשריים כולל‬ ‫האומות המאוחדות ומדינת ישראל‪.‬‬

‫הסרט "שואה" של קלוד לנצמן‬

‫עיתון "הארץ" ‪ -‬ערוץ הטלוויזיה הממלכתי של טורקיה ישדר את הסרט במלואו‪ ,‬שאורכו יותר‬ ‫מתשע שעות‪.‬‬ ‫ב‪ 26-‬בינואר‪ ,‬ערב יום הזיכרון הבינלאומי לשואה‪ ,‬החלה הטלוויזיה הטורקית הממלכתית )‪ (TRT‬לשדר את‬ ‫סרטו קלוד לנצמן "שואה"‪ ,‬שיצא לראשונה לאקרנים ב‪ ,1985-‬ואורכו למעלה מתשע שעות‪ .‬השידור של‬ ‫יצירת המופת של לנצמן מתאפשר תודות ל"פרויקט אלאדין"‪ ,‬שנוסד ב‪ 2009-‬בחסות אונסק"ו‪ ,‬והוא ארגון‬


‫‪28‬‬ ‫בינלאומי שמטרתו לקדם קרבה בין עמים‪ ,‬בעיקר בין יהודים למוסלמים‪ .‬בחודש מארס ‪ 2011‬ערוץ לוויין‬ ‫הממוקם בלוס אנג'לס‪ ,‬כבר שידר את "שואה" באיראן‪ ,‬בליווי כתוביות בפרסית‪.‬‬ ‫לנצמן אמר ל"הארץ" כי זו הפעם הראשונה ש"שואה" משודר באופן רשמי‬ ‫במדינה מוסלמית‪ .‬הוא רואה בכך צעד מפתיע ומשמעותי ביותר בעיקר לאור‬ ‫העובדה שהיחסים בין טורקיה לישראל אינם במיטבם כמו גם היחסים בין‬ ‫טורקיה לצרפת‪ ,‬בעקבות החוק שאישר הבית התחתון בפרלמנט הצרפתי‪,‬‬ ‫שמגנה את טורקיה על הכחשת השואה הארמנית‪ .‬לנצמן עצמו התארח‬ ‫‪ .‬כמו כן הוא התארח בטקס‬ ‫באיסטנבול לרגל השידור והתראיין ב‪TRT-‬‬ ‫שהתקיים בבית הכנסת "נווה שלום" בנוכחות כ‪ 600-‬מוזמנים‪ ,‬פוליטיקאים‬ ‫ואינטלקטואלים‪.‬‬

‫אנטימשיות והכחשת השואה‬ ‫סגנית השר לאה נס‪ :‬לאסור שימוש בסמלי‬ ‫השואה‬

‫סגנית השר‪ ,‬ד"ר לאה נס‪ ,‬הודיעה ב‪ 22.1.12-‬כי היא תומכת ומקדמת את אישור החוק שיאסור שימוש‬ ‫בסמלי השואה שלא לצורך הנצחת השואה‪ .‬הצעת החוק תעלה היום בוועדת השרים לענייני חקיקה‪ .‬החוק בא‬ ‫למגר את התופעה של עריכת פרובוקציה על גב זכרון השואה הכואב‪ ,‬כפי שנעשה בהפגנת החרדים האחרונה‬ ‫בה ענדו טלאי צהוב ומדי אסירים בגטאות‪ .‬סגנית השר אמרה‪" ,‬כבת לניצולי שואה וכמי שעומדת בראש‬ ‫המשרד האמון בין היתר על ניצולי השואה‪ ,‬אין שום הצדקה לשימוש בסממנים‪ ,‬מימיה האפלים של שואת‬ ‫העם היהודי"‪" .‬אנו כחברה‪ ,‬חייבים לפסול זאת ולעקור את התופעה מן השורש‪ .‬התנהגות זו ממעיטה מעוצמת‬ ‫הזוועה‪ ,‬ונותנת יד למגמה של הכחשת השואה‪ ,‬המתרחבת בשנים האחרונות בעולם כולו"‪.‬‬

‫שגריר ישראל באו"ם‬ ‫"האנטישמיותממשיכה"‬

‫ביום‬

‫השואה‬

‫הבינ"ל‪:‬‬

‫בטקס ליום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה שהתקיים בעצרת הכללית של האו"ם‪ ,‬נשא נאום רון‬ ‫פרושאור‪ ,‬שגריר ישראל לאו"ם ואמר כי "בעולם שלנו היום‪ ,‬האנטישמיות בחסות מדינות מסוימות נמשכת‪.‬‬ ‫מעל בימת האו"ם עומד אחמדינג'אד מדי שנה ומכחיש את השואה‪ ,‬בעוד שממשלתו מאיימת להביא שואה‬ ‫אחת נוספת"‪ .‬ציון יום השואה ברחבי העולם‪ ,‬מטרתו היא לא רק להזכיר אלא גם להתריע‪ .‬שכחת והכחשת‬ ‫השואה זורעת את זרעי השואה הבאה‪ .‬חובתנו לשאת את לפיד הזיכרון ולהמשיך ולחנך את הדורות הבאים‪,‬‬ ‫בכדי שהדבר לא יישנה יותר לעולם‪ .‬זוהי חובתנו לעבר ומחויבותנו לעתיד‪ .‬החובה שלנו ברורה‪ ,‬זה לא מספיק‬ ‫להיות טובים‪ .‬אנו יודעים מה עלינו לעשות כאשר אנו מתמודדים עם רוע‪ .‬זה לא מספיק לחנך את הילדים‬ ‫שלנו לגבי סובלנות‪ .‬אנו חייבים להוציא את נטל השנאה מהילדים בכל העולם"‪ .‬הנוכחים עמדו בדקת דומייה‬ ‫לזכר הקורבנות‪.‬‬

‫הערצה להיטלר במגזין נוער פלשתיני‬

‫באחרונה יצא לאור הספר "רמייה‪ :‬הבגידה בתהליך השלום" בהוצאת ארגון 'מבט לתקשורת הפלשתינית'‪ ,‬ובו‬ ‫נחשפות פניה של ההסתה הפלשתינית נגד ישראל כפי שהיא באה לידי ביטוי בין הפלשתינים לבין עצמם‪.‬‬ ‫אחד מפרקיו של הספר מתייחס למגזין חודשי לבני נוער בשם זייזאפונה‪ ,‬ובו‪ ,‬בין מסרים רגילים לבני נוער‬ ‫מוטמע גם החינוך לדמוניזציה של ישראל ואפילו להערצת הצורר הנאצי‪ ,‬אדולף היטלר‪ .‬ב'מבט' מגדירים את‬ ‫המגזין ככזה ש"גם מייצג את הערכים של המחנכים וגם מתפקד כחלון לתוך מחשבותיהם של הילדים‬ ‫הפלסטינים המשתתפים"‪ .‬עוד מציינים שם כי מדובר במגזין המתפרסם בחסות הוועדה הלאומית הפלסטינית‬ ‫לחינוך‪ ,‬תרבות ומדעים‪ ,‬גוף המשויך לאש"ף‪ .‬בספר 'רמייה' מסופר כי אמנם רוב התכנים בזייזאפונה חינוכיים‬


‫‪29‬‬ ‫וחיוביים‪ ,‬אולם זאת כל עוד מדובר בבניית חברה מודרנית ודמוקרטית ביחס לחברה הפלסטינית‪ ,‬מוסלמים‪,‬‬ ‫נוצרים ודרוזים‪ ,‬אך כשמדובר בישראל ויהודים‪ ,‬זייזאפונה משנה את הטון ומציג תכנים המאדירים ג'יהאד נגד‬ ‫ישראל ומשבחים את השהאדה )מוות למען אללה( ואת השהידים עצמם‪" .‬הביטוי החריף ביותר לדמוניזציה‬ ‫של יהודים במגזין היא פרסום חיבור של נערה בגיל העשרה בו היטלר מוצג כדמות חיובית הראויה להערכה‬ ‫משום שהרג יהודים במטרה להטיב לעולם"‪ ,‬מספר הספר‪.‬‬ ‫הנערה שואלת בחלומה את היטלר‪" :‬אתה זה שהרג את היהודים?" היטלר עונה‪" :‬כן‪ .‬הרגתי אותם ]את‬ ‫היהודים[ כדי שתדעו שהם עם אשר זורע חורבן על פני הארץ"‪ .‬ב'מבט' מציינים כי כמו יתר מסרי השנאה‪,‬‬ ‫המסר הזה מופיע בתוך סיפור בעל מסרים חיוביים הנאמרים מפי דמויות נערצות‪ ,‬וביניהן חתן פרס נובל‪,‬‬ ‫מלומד ומתמטיקאי‪ .‬הנערה מתארת חלום שבו היא פוגשת ארבע דמויות או אישים היסטוריים‪ .‬כולם מוצגים‬ ‫כדמויות מופת נערצות‪ ,‬וההישג המיוחד של כל אחד מהם הוא נושא לשיחה קצרה בין הנערה והאישיות‪.‬‬ ‫שלושה מביניהם הם‪ :‬אל‪-‬ח'ואריזמי ‪ -‬מתמטיקאי מוסלמי ידוע בן המאה ה‪ ;9 -‬נגיב מחפוז ‪ -‬סופר מצרי שזכה‬ ‫בפרס נובל; צלאח א‪-‬דין ‪ -‬המנהיג המוסלמי שניצח את הנוצרים הצלבנים וכבש את ירושלים במאה ה‪.12-‬‬ ‫דמות המופת הרביעית בחלום‪ ,‬היחיד שאינו מוסלמי‪ ,‬הוא אדולף היטלר‪ .‬כל הארבעה מוצגים כדמויות חיוביות‪,‬‬ ‫וכל אחד מהם משיא עצה לנערה הצעירה‪ ,‬לה היא שומעת‪" .‬פועלו המפורסם" של היטלר שבגינו הוא זוכה‬ ‫להערכה‪ ,‬הוא כי הוא הרג את היהודים‪" ,‬כדי שתדעו שהם עם אשר זורע חורבן על פני הארץ‪ ".‬היטלר מייעץ‬ ‫לנערה להתאזר ב"אורך‪-‬רוח וסבלנות" אל מול הסבל שהיהודים גורמים לפלסטינים‪ .‬הנערה מודה להיטלר‬ ‫על העצה‪ .‬ב'מבט' מדגישים כי "העורכים של זייזאפונה בחרו לכלול את החיבור הזה במגזין‪ ,‬מבלי להסתייג או‬ ‫להרחיק עצמם מההערצה להיטלר‪ .‬הם מצאו את הצגת היטלר כדמות מופת כמסר לגיטימי לילדים‬ ‫הפלסטינים"‪.‬‬ ‫עוד מוסיפים בארגון ומציינים כי אמנם הערצה של נערה פלסטינית בגיל העשרה להיטלר‪ ,‬מפני שהוא הרג‬ ‫יהודים‪ ,‬היא דבר המעורר שאט נפש‪ ,‬אך "אין זה דבר בלתי צפוי"‪ .‬אנשי 'מבט' מזכירים כי זה מכבר הם‬ ‫מתעדים ילדים פלסטינים הגדלים ומתחנכים עם המסר שהריגת ישראלים ויהודים היא מעשה גבורה‪ .‬עוד‬ ‫מזכירים כי הרשות הפלסטינית קראה רחובות‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬תחרויות ספורט ואירועים חברתיים על שם מחבלים‬ ‫פלסטינים שהרגו מאות ישראלים‪ .‬באירועי תרבות ובפעילויות חינוכיות‪ ,‬הילדים הפלסטינים נחשפים שוב ושוב‬ ‫להאדרת מחבלים שהרגו יהודים‪ .‬ילדים פלסטינים השתתפו במחנות קיץ על שם דלאל מוגרבי‪ ,‬מחבלת‬ ‫שהובילה פיגוע של חטיפת אוטובוס שבו נרצחו ‪ 37‬אזרחים‪ ,‬ושיחקו בטורנירי כדורגל על שם עבד אל‪-‬באסט‬ ‫עודה‪ ,‬המחבל המתאבד שרצח ‪ 31‬ישראלים בפיגוע ליל הסדר בנתניה‪" .‬אין זה מפתיע שילד פלסטיני אשר‬ ‫חונך לראות את מי שרצחו יהודים כדמויות מופת וכגיבורים‪ ,‬יסיק שהיטלר‪ ,‬מי שרצח את המספר הגדול ביותר‬ ‫של יהודים‪ ,‬ראוי באופן דומה להערצה"‪.‬‬

‫תקריות אנטישמיות בניו יורק וניו ג'רסי‬ ‫כתב הארץ בניו‪-‬יורק‪ ,‬שלמה שמיר‪ ,‬דיווח ב‪: 13.1.12-‬‬

‫רשימת התקריות האנטישמיות באזור המטרופולין של ניו יורק ובניו ג'רזי השכנה מתארכת‪ ,‬ובמקביל‬ ‫מתחדדות והולכות תחושות העצבנות והדאגה בקרב הקהילה היהודית הגדולה והמובילה בארה"ב‪ .‬התקרית‬ ‫האחרונה‪ ,‬שעדיין לא דווח עליה בעיתונות המקומית‪ ,‬אירעה אתמול בערב בלב‪-‬לבה של שכונת בורו‪-‬פארק‬ ‫בברוקלין‪ ,‬המאוכלסת ברובה יהודים חרדים‪ .‬ליד מעלית בבניין מגורים גדול בצומת מרכזי וסואן‪ ,‬שדרת ‪14‬‬ ‫ורחוב ‪ , 48‬התגלתה כתובת מרוססת "היטלר גדול"‪ .‬אולם התקיפה האנטישמית שהוגדרה "אחת האלימות‬ ‫והחמורות" הזכורות בשנים האחרונות‪ ,‬אירעה שלשום בניו ג'רזי כשהושלכו כמה בקבוקי תבערה לעבר בית‬ ‫כנסת בעיירה ראת'רפורד בנפת ברגן‪ .‬אחד הבקבוקים הושלך לדירת הרב שמעל לבית הכנסת וגרם לדליקה‬ ‫בחדר השינה‪ .‬הרב נוסון שומאן‪ ,‬אשתו‪ ,‬חמשת ילדיהם והוריו של הרב‪ ,‬ישנו בדירה‪ .‬הבקבוק לא התפוצץ‪,‬‬ ‫אבל הרב נכווה קל כתוצאה מהדליקה‪.‬‬ ‫התקרית בניו ג'רזי היא הרביעית שאירעה בחודש האחרון באותו אזור‪ .‬כל התקריות‪ ,‬החל מהראשונה ב‪10-‬‬ ‫בדצמבר‪ ,‬בוצעו נגד בתי כנסת‪ .‬בשתי הראשונות רוססו ציורי גרפיטי והכתובת "יהודים אשמים ב‪11 -‬‬ ‫לספטמבר"‪ ,‬כלומר בקריסת מגדלי התאומים‪ .‬בתקרית השלישית‪ ,‬ב‪ 3-‬בינואר‪ ,‬ניסו לשרוף בית כנסת קטן‪.‬‬ ‫"התקיפה על בית הכנסת ודירת הרב משלשום היא חמורה ומדאיגה במיוחד שכן היא מוכיחה עקביות מצד‬ ‫האחראים ומסמנת הסלמה באלימות ובכוונת מבצעיה"‪ ,‬הסביר אתמול בשיחה ל"הארץ" עציון נייער‪ ,‬איש‬ ‫הליגה למניעת השמצה בניו ג'רזי‪" .‬הפעם לא הסתפקו המבצעים בתקיפת בית כנסת אלא זממו והתכוונו‬ ‫לפגוע ברב ובבני משפחתו"‪ .‬לכן חקירת התקיפה האחרונה הועברה לאף‪-‬בי‪-‬איי כי מדובר בניסיון רצח על‬ ‫רקע אנטישמי‪ .‬לדברי נייער‪ ,‬מאופן כתובות הגרפיטי בתקריות הקודמות ומסימנים שונים שהמבצעים השאירו‬


‫‪30‬‬

‫עולה כי מדובר כנראה בקבוצה של ניאו‪-‬נאצים‪ .‬משיחות עם עסקנים מקומיים מתברר כי מלבד התקריות‬ ‫שעליהן מדווח למשטרה ושזוכות לכותרות באמצעי התקשורת מתרחשים באזור המטרופולין גילויי אנטישמיות‬ ‫שאינם מגיעים לידיעת המשטרה‪" .‬אני מודע למקרים של גילוי אנטישמיות שלא פורסמו"‪ ,‬סיפר אתמול‬ ‫ל"הארץ" דב הייקינד‪ ,‬עסקן ותיק המייצג את רובע בורו פארק בבית הנבחרים של מדינת ניו יורק‪" .‬לא מכבר‬ ‫דפק חסיד על דלת ביתי בשבת בבוקר וסיפר לי כי בדרכו לבית הכנסת ראה מכונית שעליה רוסס צלב קרס‪.‬‬ ‫מה שמפחיד וגורם לעצבנות רבה בין יהודים היא התחושה שאין מה לעשות נגד גל האנטישמיות הנוכחי"‪,‬‬ ‫אומר הייקינד‪" .‬והצרה היא שזהותם של מבצעי התקיפות האנטישמיות היא עדיין בגדר תעלומה‪ ,‬והחקירות לא‬ ‫הניבו עד היום מידע על זהותם"‪ .‬מנכ"ל הליגה למניעת השמצה אברהם פוקסמן מבקש לגלות זהירות ואיפוק‬ ‫מהסקת מסקנות מגל תקריות האיבה וגילויי הגזענות שאירעו באחרונה באזור המטרופולין "לא כל ציור של‬ ‫צלב קרס נועד ומכוון נגד יהודים וכביטוי לאנטישמיות"‪ ,‬הסביר פוקסמן בשיחה ל"הארץ" אתמול‪ .‬במקרים‬ ‫אחדים התברר כי צלבי הקרס וכתובות הנאצה נגד יהודים היו כיסוי ומסווה של עבריינים לפשעים שביצעו‬ ‫במטרה לסחוט תשלומי ביטוח‪.‬‬ ‫המניעים האנטישמיים מאחורי התקיפה שלשום בניו ג'רזי‪ ,‬מדגיש פוקסמן‪ ,‬הם ברורים וחד‪-‬משמעיים‪ ,‬אבל‬ ‫לדברי פוקסמן‪ ,‬אין לבוא בטענות נגד המשטרה‪" .‬זה לא מתפקידה של המשטרה למנוע מראש תקיפות‬ ‫אנטישמיות‪ .‬זהו תפקידה של מערכת החינוך"‪.‬‬

‫האם פריז בוערת? מכת האנטישמיות של צרפת‬ ‫‪nrg.co.il, 8.1.12‬‬

‫במרחק של קצת יותר מחמש שעות טיסה מכאן נאלצים ‪ 400‬אלף יהודים‪ ,‬בני הקהילה הגדולה ביותר במערב‬ ‫אירופה‪ ,‬השנייה בתפוצות לאחר יהדות ארצות הברית‪ ,‬להתמודד כמעט על בסיס יומי עם אווירת שנאה‪,‬‬ ‫התקפות וביטויי עוינות קיצוניים מצד שכניהם‪ .‬השלטונות‪ ,‬מסיבות השמורות עמם‪ ,‬עוצמים עיניים והתקשורת‬ ‫השנאה‪.‬‬ ‫להעצמת‬ ‫חלקה‬ ‫את‬ ‫תורמת‬ ‫התוצאה‪ :‬יהודי צרפת מתגוררים במדינה שחרתה על דגלה את הסיסמה ההיסטורית "חופש‪ ,‬שוויון ואחווה"‪,‬‬ ‫אבל בפועל מסתובבים בתחושה גדלה והולכת של פחד‪ ,‬כמי שיושבים על חבית נפץ‪ .‬די בניצוץ קטן אחד‪,‬‬ ‫מסיבה כלשהי‪ ,‬כדי לחולל תבערה גדולה‪ .‬כך טוען פרופ' שמואל טריגנו‪ ,‬מרצה וחוקר סוציולוגיה של הדת‬ ‫והפוליטיקה מאוניברסיטת נאנטר בפריז‪ ,‬שביקר לאחרונה בישראל ‪" .‬נכנסנו עמוק לעידן השלישי של‬ ‫האנטישמיות המודרנית ‪ -‬מוטציה חדשה של התופעה הזוועתית‪ ,‬החולנית והרת האסון הזאת"‪ ,‬טוען פרופ'‬ ‫טריגנו‪" .‬זו אנטישמיות שאיננה מוגדרת בשמה המפורש‪ ,‬אלא מסתתרת מאחורי מונחים מרוככים שהם‬ ‫ביקורתיים ולגיטימיים לכאורה‪ :‬גישות אנטי‪-‬ישראליות או אנטי‪-‬ציוניות ‪ -‬ולכן זו בסך הכול ביקורת המותרת על‬ ‫פי החוק"‪.‬‬ ‫התכחשות תקשורתית‬ ‫לפני זמן מה היה פרופ' טריגנו )‪ ( 63‬אורחה של אוניברסיטת בר‪-‬אילן בכנס שעסק בעידן החדש של שנאת‬ ‫יהודים בעולם‪ .‬האוניברסיטה הודיעה שהיא נערכת לגיוס תרומות ומשאבים להקמת מרכז בין‪-‬תחומי חדש‪,‬‬ ‫שבין השאר יכשיר מסבירים מקצועיים להתמודדות עם מתקפות אנטישמיות‪ ,‬אנטי‪-‬ישראליות ואנטי‪-‬ציוניות‬ ‫בתקשורת העולמית‪ .‬בריאיון ל"המגזין" אמר פרופ' טריגנו‪" :‬התקשורת והממסד השלטוני בצרפת‪ ,‬כמו‬ ‫במדינות אירופיות אחרות‪ ,‬משתמשים בטרמינולוגיה מעוותת להגדרת אירועים אנטישמיים מובהקים ‪ -‬וכך‬ ‫ממעיטים בחומרתם‪ .‬מכנים זאת בלשון המכובסת 'מתח בין‪-‬עדתי' בין יהודים לשכניהם ממוצא ערבי ומוסלמי ‪-‬‬ ‫וכל עוד אין פגיעות ממשיות בנפש‪ ,‬אלא רק מתקפות מילוליות‪ ,‬לא מייחסים להם חשיבות גדולה ‪.‬‬ ‫"לפני עשור התרחשו בצרפת בשנה אחת יותר מ‪ 500-‬אירועים אנטישמיים מובהקים‪ ,‬כולל פגיעות גופניות של‬ ‫ממש ביהודים‪ ,‬אולם התקשורת המקומית סירבה לדווח עליהם‪ .‬התכחשה שבכלל היו"‪ ,‬מזכיר פרופ' טריגנו‪.‬‬ ‫"'אתם ממציאים‪ .‬לא קרה כלום"‪ ,‬נאמר אז למנהיגי יהדות צרפת‪ .‬הממשלה ההיא‪ ,‬בראשות ליונל ז'וספן‬ ‫והנשיא ז'ק שיראק‪ ,‬ביקשה מיהודי צרפת פשוט לשתוק 'כדי לא להוסיף שמן למדורה'‪ .‬אלו היו ימי‬ ‫האינתיפאדה השנייה‪ .‬שר הפנים דאז ניקולא סרקוזי הכיר עובדתית בגילויי האנטישמיות‪ ,‬אבל אמר כי הם‬ ‫בסך הכל אירועים שוליים מעטים הנובעים ממתח בין‪-‬עדתי‪ .‬היו פוליטיקאים שאמרו שהיהודים עצמם אחראים‬ ‫במידה רבה להתרחשויות‪ ,‬כיוון שהם נתפסים מראש כפרו‪-‬ישראלים‪ ,‬וישראל הרי מפגינה אגרסיביות כלפי‬ ‫הפלסטינים"‪.‬‬


‫‪31‬‬

‫הרצח המתועב בבית הספר היהודי "אוצר‬ ‫התורה" בטולוז‬

‫ב‪ 19-‬במרץ ‪ 2012‬עצר רוכב קוטנוע בפתח בית הספר ופתח באש לעבר העומדים במקום‪ .‬המורה יונתן‬ ‫סנדלר היה הראשון שנורה ונפגע מטווח קצר‪ .‬בזרועותיו היה בנו גבריאל שנפל ומת יחד איתו‪ ,‬וגם אריה בן‬ ‫השש התמוטט ארצה לצדו‪ .‬לפי העדויות‪ ,‬מחסום באקדחו של הרוצח בלם זמנית את מסע ההרג‪ ,‬אולם‬ ‫במהרה הוא החליף את נשקו ונכנס לבית הספר‪ .‬הוא תפס את הילדה מרים מונסוגו בעשה שניסתה להימלט‪,‬‬ ‫אחז בשערותיה וירה בה למוות‪ .‬בעודה מתבוססת בדמה על הריצפה‪ ,‬הוא הרים את ראשה ושחרר שני כדורים‬ ‫נוספים‪.‬‬

‫לוח השנה האנטישמי של עיריית ורשה‬ ‫‪www.nrg.co.il‬‬

‫בלוח לעידוד התיירות בחרה העירייה לשבץ דווקא תמונה משנת ‪ ,192 5‬המציגה את היהודים‬ ‫כעכברושים‪ .‬זעם רב בקרב הקהילה היהודית‬ ‫לצורך הפקת לוח השנה ל‪ 2012-‬יצרו אנשי העירייה קשר עם מוזאונים שונים ברחבי פולין ואספו מהם כרזות‬ ‫שהציגו לראווה את ורשה של המאה ה‪ . 20-‬אחת הכרזות מציגה את היהודים כעכברושים הנמלטים מהאש‬ ‫לכל עבר‪ .‬מתחת לתמונה המזעזעת מופיע הכיתוב‪" :‬אנו נלחמים למען רווחתה של פולין‪ ,‬דרך קידום‬ ‫הסולידריות‪ ,‬העבודה וארגון הכוח הלאומיים‪ .‬אנו נלחמים כדי להגן על פולין מפני הפלישה היהודית ולאחד את‬ ‫הפולנים דרך הסיסמה "הלקוח שלך‪ ,‬החנות שלך‪ ,‬המוצר שלך'"‪.‬‬ ‫תמונה אנטישמית זו שימשה כתעמולה נגד היהודים בפולין בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה‪ .‬בעיריית‬ ‫ורשה החליטו כי למרות המסר הברור שבה‪ ,‬היא מתאימה ללוח השנה שלהם‪.‬‬

‫ספרים חדשים‬ ‫הפרטיזנים של בלארוס‬

‫קובץ סיפורים ‪.‬‬

‫מדבריו של יו"ר ארגון הפרטיזנים‪ ,‬ברוך שוב‪ ,‬בכריכה האחורית‪:‬‬ ‫חלון ההזדמנויות הולך ונסגר‪ .‬אחרוני הלוחמים היהודיים בתנועת"‬ ‫ההתנגדות הפרטיזנית שעדיין חיים בינינו‪ ,‬נמוגים בתהליך ביולוגי‬ ‫‪.‬ידוע מראש‪ .‬הסיפורים והחוויות האישיות הופכים להיסטוריה‬ ‫קובץ זה המונח לפני הקורא‪ ,‬מבוסס על סיפורי לוחמים בתנועת‬ ‫ההתנגדות היהודית בבלארוס ועל מחקרים שפרסמו היסטוריונים‬ ‫ידועי שם‪ ,‬מנפץ את מיתוס "כצאן לטבח" שרווח בשנים‬ ‫הראשונות שלאחר השואה‪ .‬בשפה קולחת ובהירה מתובלת‬ ‫בקמצוץ הומור יהודי מר‪ ,‬פונה הספר לדורות שנולדו אחרי‬ ‫השואה ובמיוחד לנוער של שנות האלפיים ומציג בפניהם קשת‬ ‫רחבה של עובדות המוכיחות כי למרות הכול התקיימה גם‬ ‫התקיימה תנועת התנגדות יהודית משמעותית בשנים ‪1941-‬‬ ‫‪ ,1945.‬שנים בהן כיסתה העלטה את אירופה‬ ‫את המחסור בצילומים אוטנטיים משלימים ‪ 50‬ציורים כמו‪-‬נאיביים‬ ‫של הצייר פרץ חורשתי שלחם במחנה המשפחות של האחים‬


‫‪32‬‬

‫חברים שהלכו לעולמם‬ ‫שלמה ) סיומה (ברן ז"ל‬ ‫נולד ב‪ 07/01/1926 -‬בוילנה‪ ,‬בן זקונים לאחר שלוש‬ ‫בנות‪ .‬למד בבי"ס יסודי בשם "תרבות"‪ .‬את המשך‬ ‫הלימודים עשה בבי"ס טכניקום במגמת חשמל‪ .‬בתקופת‬ ‫הכיבוש ובזמן ישיבתו בגטו וילנה עסק כטכנאי לתיקון‬ ‫טלפונים עבור הגרמנים‪ .‬הוא הסתובב במשרדים של‬ ‫הגרמנים באופן חופשי‪,‬יצא ונכנס ובסופו של יום היה‬ ‫חוזר לגטו‪ .‬יום אחד מצא בפח הזבל של משרד גרמני‬ ‫"תעודות צהובות" אותן הוא "סחב" והביאן ל‪-‬יודנראט‪.‬‬ ‫ביום חיסול הגטו בווילנה הוא הצליח לצאת דרך תעלות‬ ‫הביוב ‪+‬ומשם ברח ליערות והצטרף לפרטיזנים‪ .‬את‬ ‫שרותו בפרטיזנים עשה ביחידת "נקמה" תחת פיקודו של‬ ‫אבא קובנר‪.‬‬ ‫לפרטיזנים‬ ‫הצטרפותו‬ ‫לאחר‬ ‫ב‪,1944-‬כשנה‬ ‫חזר לווילנה בשתוף פעולה עם הצבא האדום ושחררו את‬ ‫העיר‪ .‬מיד לאחר שחרור העיר וכיבושה ע"י הצבא האדום‬ ‫גויס ל"בריחה" והחל בפעילות של העברת יהודים‬ ‫מפולין‪ ,‬הונגריה‪ ,‬רומניה‪ ,‬אוסטריה ואיטליה בדרכם‬ ‫לארץ ישראל‪.‬‬ ‫ב‪ 1946-‬הגיע למינכן עבד ב"גוינט"‪ ,‬שם למד את‬ ‫מקצועו לחיים ‪ -‬צילום והכנת לוחות לדפוס אופסט‪.‬‬ ‫ב‪ 1949-‬עלה ארצה‪ ,‬פתח עסק להכנת לוחות לאופסט‪,‬‬ ‫הקים משפחה ועבד עד פרישתו לגמלאות בסוף ‪.2009‬‬ ‫ב‪ 60-‬שנות פעילות יצא לו לעבוד עבור משרד הביטחון‪,‬‬

‫דוד סבירסקי ז"ל‬

‫יעקב ) יענקל'ה ( ברוש ) צוך ( ז"ל‬ ‫כשהגרמנים כבשו את וילנה נכלא יעקב בגטו‬ ‫המקומי‪ .‬בשנת ‪ 1943‬נתפס והועבר למחנה‬ ‫עבודה באסטוניה‪ .‬במחנה זה היה חבר במחתרת‬ ‫האנטי‪-‬נאצית והצליח‪ ,‬יחד עם חבריו לארגון‪,‬‬ ‫לצאת מהגטו ליערות‪ .‬מאחר ותכניתם להצטרף‬ ‫לפרטיזנים לא צלחה בידיהם‪ ,‬הקבוצה‪ ,‬ובתוכם‬ ‫יעקב‪ ,‬בנו מחפורת ונשארו מוסתרים עד לשחרור‬ ‫האזור על ידי הצבא האדום‪ .‬אחרי השחרור היה‬ ‫חבר בקבוצה שנקמה בתושבים מקומיים אשר‬ ‫שיתפו פעולה עם הנאצים‪.‬‬ ‫עלה ארצה והיה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬יקיר התעשייה‬ ‫בישראל‪.‬‬

‫לובה רודניצקי ) קפלינסקי ( ז"ל‬ ‫ילידת ‪ ,1915‬נובוגרודק‪ ,‬פולין‪.‬‬ ‫כשהגרמנים כבשו את נובוגרודק נכלאה בגטו המקומי‪ .‬באוגוסט ‪ 1942‬ברחה‪ ,‬יחד עם בעלה יעקב‪ ,‬ליערות‬ ‫שבסביבה‪.‬‬ ‫לאחר נדודים ביער ותלאות שעברו הגיע הזוג למפקדה של טוביה בילסקי‪ .‬לובה שובצה כלוחמת בגדוד‬ ‫"אורדז`ניקידזה"‬ ‫ביערות נאליבוקי‪.‬‬ ‫במרץ ‪ 1945‬עזבה את ברית המועצות ועלתה ארצה באוקטובר ‪.1945‬‬ ‫חנה ישראלי ) זילברשטיין – צ'רני ( ז"ל‬ ‫ילידת ‪ ,1919‬ביאלה פודלסקה‪ ,‬פולין‪.‬‬ ‫חנה היתה חברה בתנועת השומר הצעיר‪ .‬בעת המלחמה‪ ,‬ביוני ‪ ,1941‬נקלעה לגטו מינסק‪ .‬היתה פעילה‬ ‫במחתרת הגטו ולאחר מכן הצטרפה ליחידת הפרטיזנים ע"ש פרחומנקו ביערות נאליבוקי‪ ,‬בלרוס‪ .‬בהמשך‬ ‫עברה ליחידה של שלום זורין‪ .‬בעלה‪ ,‬ישראל זילברשטיין היה יחד איתה בתקופת המלחמה ונרצח בידי פולנים‬ ‫לאומנים לאחר המלחמה‪.‬‬ ‫עלתה לישראל ושכלה בן‪ ,‬טייס בחיל האוויר‪.‬‬ ‫חנה הלכה לעולמה ב‪ . 4.1.12-‬הותירה אחריה בת ובן ושישה נכדים‪.‬‬


‫‪33‬‬ ‫ויטקה קובנר ז"ל‬ ‫נולדה בקאליש בפולין‪ .‬למדה באוניברסיטת ורשה והייתה חברה בארגון הסטודנטים‬ ‫"אבוקה"‪ .‬לאחר פרוץ המלחמה בספטמבר ‪ 1939‬הגיעה ל"ריכוז השומרי" בווילנה‪ ,‬ועם כיבוש‬ ‫העיר על ידי הגרמנים ביוני ‪ ,1941‬נכלאה בגטו המקומי‪ .‬בגטו וילנה הייתה חברה במזכירות‬ ‫השומר הצעיר ופעילה במחתרת של הפ‪.‬פ‪.‬או‪ .‬ביער עסקה בפעולות מודיעין והייתה מפקדת‬ ‫יחידת סיירים בגדוד "נקמה"‪.‬‬

‫אברהם ביבר ז"ל‬ ‫יליד ‪ ,1924‬קמין‪-‬קושירסק‪ ,‬פולין‬ ‫לאחר הכיבוש הגרמני‪ ,‬בקיץ ‪ ,1941‬נכלא בגיטו שהוקם בעיירתו‪ .‬בנובמבר ‪ ,1942‬ערב‬ ‫החיסול הסופי של הגטו‪ ,‬הצליח לברוח ליער‪ ,‬הצטרף לגדוד הפרטיזני ע"ש "סובורוב"‬ ‫ובשורותיו נלחם עד לשחרור האזור על ידי הצבא הסובייטי‪ ,‬באפריל ‪.1944‬‬ ‫עלה ארצה כמעפיל‪ ,‬דרך איטליה‪ ,‬ב‪ .1946 -‬בארץ שירת בצה"ל במשך עשרים שנה בחיל‬ ‫האוויר והשתחרר בדרגת סגן אלוף‪.‬‬ ‫אברהם תרם מזמנו בהתנדבות לאורך שנים רבות בארגון הפרטיזנים‪ .‬כמו כן כיהן כמ"מ יו"ר‬ ‫ארגון ווהלין והיה ממקימי ההיכל ‪.‬‬ ‫הותיר אחריו רעייה‪ ,‬רחל‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך‬


‫‪34‬‬

‫סיורי אנדרטאות‬ ‫כל הצילומים בסיורי האנדרטאות באדיבות צביקה שורצמן‪ ,‬מארגון הפרטיזנים‪.‬‬

‫‪ – 15.12.12‬תלמידי אורט סינגלובסקי ת"א ‪.‬‬ ‫מלווים‪ :‬המורה להיסטוריה דרור פודמסקי ‪ ,‬המורה לשל"ח צור‬ ‫חביב‪.‬‬


‫‪35‬‬

‫‪ – 28.11.11‬תלמידי תיכון אדר פתח‪-‬תקווה‬ ‫מלווים ‪ :‬המורה לתנ"ך פיני גלרטנר והמורה לדינים והלכה רם ישראל הלוי‬ ‫הפרטיזן וחבר הארגון‪ :‬משה קריגסר‪ .‬המדריכה‪ :‬נורית אשכנזי‪ .‬צביקה‬

‫‪ – 15.11.11‬תלמידות אולפנת צביה‪ ,‬הרצליה‬ ‫מלווים‪ :‬המורה להיסטוריה שרית שביט‪.‬‬ ‫הפרטיזן וחבר הארגון זאב פורטנוי‪ .‬המדריכה‪ :‬נורית‬ ‫אשכנזי‪ .‬צביקה שורצמן‬


‫‪36‬‬

‫‪ – 8.12.11‬תלמידי אורט חולון‬ ‫מלווים‪ :‬מחנך הכיתה גלבוע כהן‬ ‫הפרטיזן וחבר הארגון יוסף חרמץ‪ .‬המדריכה‪ :‬נורית אשכנזי‪ .‬צביקה שורצמן‬

‫‪ – 29.12.11‬תלמידי אורט טכניקום גבעתיים‪.‬‬ ‫מלווים‪ :‬הרכז החברתי שלמה גולנזר‪ .‬המורה אליסיה שגב‬ ‫המדריכה‪.‬‬ ‫המדריכה‪ :‬נורית אשכנזי‬


‫‪37‬‬

‫רישומים וכיתוב מאת חברנו הפרטיזן פרץ חורשתי – שינוואלד‬

‫מסדר יציאה לפעולה לקראת ה–‪ 1‬במאי‪.‬‬ ‫במחנה הפרטיזנים של ביאלסקי ביער‪ ,‬כ – ‪30‬‬ ‫ק'מ מהעיר לידה‪ 30 .‬באפריל ‪ .1943‬אני‬ ‫מבקש להצטרף אך אין לי נשק‪ .‬משיג רימון‬

‫החיים ביער‪ ,‬אפריל ‪1943‬‬ ‫מחנה ביילסקי ביער ליפצ'ני לא הרחק מהעיר‬ ‫לידה‪ .‬סכנה של פשיטת גרמנים מתמדת‬

‫בביטאון "הפרטיזן" הקודם )מס' ‪ 36- 77‬נשמטו בטעות התמונות של כנס ‪FIR‬ותמונות של נציגת‬ ‫הארגון בלה שוטן‪ ,‬בנסיעה לבלרוס במסגרת דורות ההמשך ‪ .‬אנו שמחים להציגם בפניכם בביטאון‬ ‫הנוכח ‪.‬‬

‫מליאת כנס ‪ – FIR‬בית העירייה הישן בווינה‪2.7.11 ,‬‬ ‫‪Plenary session of the FIR conference – Old Town Hall‬‬ ‫‪Vienna, 2.7.11.‬‬

‫משתתפי כנס ‪ FIR‬בדרכם להניח זר בבית העלמין הישן בווינה‬ ‫‪Participants at the FIR conference on the way to lay a wreath at‬‬ ‫‪the old Jewish cemetery in Vienna.‬‬


38

FIR ‫תעודה ומדליה מוענקים ליו"ר הארגון מטעם‬

‫בהכרה והוקרה לפעולותיו‬ In recognition and appreciation for his work in‫בהתנגדות הבינלאומית‬ ,‫מאבקו נגד הפאשיזם‬ international resistance in his fight against Fascism, ,‫למען הידידות‬ For comradeship, cooperation and peace ‫שיתוף הפעולה והשלום‬ Awarded to: Baruch Shub A medal of honor from The International Federation of Resisters Vienna, 2.7.11

‫שוב‬

:‫מוענקת ל‬

‫ברוך‬

‫מדליית הכבוד מטעם‬ ‫הפדרציה הבינלאומית‬ ‫של המתנגדים‬ 2.7.11 ,‫וינה‬


39

‫דורות ההמשך – מצעד החיים בבלרוס‬ Next Generation to Holocaust and Heroism – The March of the Living


40


info sheet