Issuu on Google+

‫מה ניתן למשה בסיני – היקף‬ ‫והשלכות‬

‫"תופעת הפער" – בין התורה שבכתב‬ ‫‪1.‬‬ ‫לבין ההלכה הנוהגת‪.‬‬ ‫התורה שבעל‪-‬פה‪.‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫היקף התורה שנמסרה בעל‪-‬פה למשה‬ ‫‪3.‬‬ ‫בסיני – ‪ 2‬גישות בתקופת חז"ל‪.‬‬ ‫ההלכה – בין יצירה אנושית ליצירה‬ ‫‪4.‬‬ ‫שמקורה על אנושי; היחס לתופעת‬ ‫המחלוקת;‬ ‫‪ 3‬גישות בקרב חכמי הראשונים‪.‬‬ ‫ההשלכה של הגישות השונות – שימור‬ ‫‪5.‬‬ ‫מול חידוש‪.‬‬ ‫אבי גורמן‪ ,‬עו"ד ‪ -‬כל הזכויות‬ ‫שמורות‬

‫‪1‬‬


‫הפער בין התורה שבכתב לבין ההלכה‬ ‫הנוהגת‬ ‫מבוא‬ ‫• בסוגיות רבות במשפט העברי קיים פער בין הדין כפי שהוא‬ ‫מופיע בתורה‪ ,‬לבין הדין כפי שהוא מופיע בספרות ההלכה‬ ‫המאוחרת יותר‪.‬‬ ‫• ישנם מקרים בהם אנו יודעים בדיוק כיצד נוצר פער זה‪ ,‬ומה‬ ‫המקור המשפטי שמסביר את ההתפתחות שלפנינו‪ ,‬לדוגמה –‬ ‫"איסור הכניסה לבית" – בין פשוטו של מקרא לבין הדין‬ ‫שנקבע בספר השלחן ערוך ניצבת הפרשנות שהציע רבנו‬ ‫תם‪.‬‬ ‫כאן‪ ,‬הפרשנות היא המקור המשפטי שמסביר את הפער‪.‬‬

‫אבי גורמן‪ ,‬עו"ד ‪ -‬כל הזכויות‬ ‫שמורות‬

‫‪2‬‬


‫הפער בין הדין המקראי לדין הנזכר אצל חז"ל ‪ -‬המשך‬ ‫•‬ ‫•‬

‫פער שהסברו אינו ידוע בוודאות – דוגמאות‪:‬‬ ‫בספר ויקרא‪ ,‬פרק כד‪ ,‬יט‪ ,‬כ‪" :‬ואיש כי יתן מום בעמיתו‬ ‫כאשר עשה כן ינתן בו; שבר תחת שבר עין תחת עין שן‬ ‫תחת שן‪ ,‬כאשר עשה כן ינתן בו"‪ .‬בהלכה שבידי חז"ל‬ ‫נקבע כי "עין תחת עין ‪ -‬ממון" )בבא קמא‪ ,‬פד‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫הגדרת "נערה" לצורך דיני נדרים – הפער בין הפרשה‬ ‫שבספר במדבר )פרק ל(‪ ,‬לבין ההלכה שבידי חז"ל כפי‬ ‫שהיא מתוארת במסכת כתובות‪ ,‬לט‪ ,‬ב‪.‬‬

‫•‬

‫הסברים אפשריים לפער‪:‬‬

‫•‬

‫‪1.‬‬ ‫‪2.‬‬

‫העדר ידע שלנו על מקורות משפטיים שפעלו בעבר‪.‬‬ ‫פער שנסגר מלכתחילה במסגרת "התורה שבעל‪-‬פה"‪.‬‬

‫ההיקף של המרכיב השני‪ ,‬משפיע על השאלה מה המרכיב‬ ‫מתוך ההלכה שההלכה עצמה מייחסת ליצירה אנושית‪.‬‬ ‫אבי גורמן‪ ,‬עו"ד ‪ -‬כל הזכויות‬ ‫שמורות‬

‫‪3‬‬


‫מה ניתן למשה בסיני – הגישות אצל חז"ל‬ ‫•‬

‫' אלה החוקים והמשפטים והתורות ‪ – ' ...‬מלמד ששתי תורות ניתנו להם‬ ‫)ספרא‪ ,‬פרשת בחוקותי‪ ,‬פרשה ב‪ ,‬פרק ח‪ ,‬יב(‬ ‫לישראל‪ ,‬אחת בכתב ואחת בעל‪-‬פה‪.‬‬

‫הגישה הרחבה‪:‬‬ ‫• מאי דכתיב ' ואתנה לך את הלוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי‬ ‫להורותם ' – "לוחות אבן" – זו המקרא‪" ,‬והתורה" – זו המשנה‪" ,‬והמצוה" –‬ ‫כמשמעה‪" ,‬אשר כתבתי" – אלו נביאים וכתובים‪" ,‬להורותם" – זה התלמוד‬ ‫) בבלי‪ ,‬ברכות‪ ,‬דף ה עמוד א(‬ ‫ מלמד שכולם ניתנו למשה בסיני‪.‬‬‫• וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר‪ ,‬מה ענין שמיטה אצל הר סיני‪ ,‬והלא‬ ‫כל המצות נאמרו מסיני? ‪ -‬אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה‬ ‫) ספרא‪ ,‬בהר‪ ,‬פרשה‬ ‫מסיני‪ ,‬אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני‪.‬‬ ‫•‬

‫א‪ ,‬א (‬

‫רבי יהושע בן לוי אמר‪ ...:‬אפילו מה שתלמיד וותיק עתיד להורות לפני רבו‬ ‫כבר נאמר למשה בסיני‪ .‬מה טעם? 'יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא'‬ ‫וגו'‪ ,‬משיבו חבירו ואומר לו‪' :‬כבר היה לעולמים'‪ ) .‬ירושלמי‪ ,‬פאה פ"ב ה"א‪ ,‬יז ע"א (‬

‫הגישה המצמצמת‪:‬‬ ‫• וכי כל התורה למד משה? כתיב בתורה )איוב יא‪ ,‬ט(‪' :‬ארוכה מארץ מדה‬ ‫ורחבה מני ים' ‪ -‬ולארבעים יום למדה משה? אלא כללים למדהו הקב"ה‬ ‫למשה‪ ,‬הוי 'ככלותו לדבר אתו'‪ ) .‬שמות רבה )וילנא(‪ ,‬פרשה מא‪ ,‬ו (‬ ‫אבי גורמן‪ ,‬עו"ד ‪ -‬כל הזכויות‬ ‫שמורות‬

‫‪4‬‬


‫מה ניתן למשה בסיני –‪ 3‬גישות אצל‬ ‫הראשונים‬

‫שיטת הראב"ד )טולדו ‪ (1180 – 1110‬בספר הקבלה )מבוא לספר( – גישה מרחיבה‬ ‫• זה ספר הקבלה כתבנוהו להודיע אל התלמידים כי כל דברי רבותינו ז"ל‪ ,‬חכמי‬ ‫המשנה והתלמוד‪ ,‬כולם מקובלים חכם גדול וצדיק מפי חכם גדול וצדיק‪ ,‬ראש‬ ‫ישיבה וסיעתו מפי ראש ישיבה וסיעתו‪ ,‬מאנשי כנסת הגדולה שקיבלו מן הנביאים‬ ‫זכר כולם לברכה‪.‬‬ ‫ולעולם חכמי התלמוד וכל שכן חכמי המשנה‪ ,‬אפילו דבר קטון לא אמרו מליבם‪ ,‬חוץ מן‬ ‫התקנות שתקנו בהסכמת כולם כדי לעשות סייג לתורה‪.‬‬ ‫• ואם לחשך אדם שיש בו רוח מינות לומר מפני שנחלקו בכמה מקומות לפיכך אני‬ ‫מסתפק בדבריהם‪ ,‬אף אתה הקהה את שיניו והודיעהו שהוא ממרה על פי בית‪-‬דין‪.‬‬ ‫ושלא נחלקו רז"ל לעולם בעיקר מצוה אלא בתולדותיה ששמעו עיקרה מרבותם ולא‬ ‫שאלום על תולדותיה‪ ,‬מפני שלא שמשו כל צורכן‪.‬‬ ‫כיוצא בו לא נחלקו אם מדליקין נר שבת אם לא‪ .‬על מה נחלקו? – "במה מדליקין ובמה‬ ‫אין מדליקין"‪ .‬וכן אם חייבים אנו לקרוא קריית שמע ערבית ושחרית אם לא‪ .‬על מה‬ ‫נחלקו? – "מאימתי קורין את שמע בערבין ומאיתי קורין את שמע בשחרין"‪ .‬וכן בכל‬ ‫דבריהם‪.‬‬

‫אבי גורמן‪ ,‬עו"ד ‪ -‬כל הזכויות‬ ‫שמורות‬

‫‪5‬‬


‫שיטת הרמב"ם – גישה מצמצמת‬ ‫א‬

‫ג‬

‫ה‬ ‫ז‬

‫ח‬

‫ט‬

‫בית דין הגדול שבירושלים‪--‬הם עיקר תורה שבעל פה‪ ,‬והם עמוד ההוראה‪ ,‬ומהם חוק ומשפט‬ ‫יוצא לכל ישראל‪ ,‬ועליהם הבטיחה תורה‪ :‬שנאמר "על פי התורה אשר יורוך‪ ,‬ועל המשפט אשר‬ ‫יאמרו לך‪--‬תעשה" )דברים יז‪,‬יא(‪ ,‬זו מצות עשה‪ .‬וכל המאמין במשה רבנו ובתורתו‪--‬חייב לסמוך‬ ‫מעשה הדת אליהם‪ ,‬ולהישען עליהן‪.‬‬ ‫אחד דברים שלמדו אותן מפי שמועה‪ ,‬והם תורה שבעל פה‪ ,‬ואחד דברים שלמדו אותן מפי דעתן‬ ‫באחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן ונראה בעיניהם שהדין בדבר זה כך הוא‪ ,‬ואחד דברים‬ ‫שעשו אותן סייג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה‪ ,‬והם הגזירות והתקנות והמנהגות‪--‬בכל אחד‬ ‫ואחד משלושה דברים אלו‪ ,‬מצות עשה לשמוע להן‪ ,‬והעובר על כל אחת מהן‪ ,‬עובר בלא תעשה‪.‬‬ ‫דברי הקבלה‪ ,‬אין בהן מחלוקת לעולם; וכל דבר שתמצא בו מחלוקת‪ ,‬בידוע שאינו קבלה‬ ‫ממשה רבנו‪ .‬ודברים שלומדין מן הדין‪--‬אם הסכימו עליהן בית דין הגדול כולם‪ ,‬הרי הסכימו;‬ ‫ואם נחלקו בהן‪--‬הולכין אחר הרוב‪ ,‬ומוציאין הדין אחד לרבים‪.‬‬ ‫כשהיה בית דין הגדול קיים‪ ,‬לא הייתה שם מחלוקת בישראל; אלא כל דין שנולד בו ספק לאחד‬ ‫מישראל‪ ,‬שואל לבית דין שבעירו‪ .‬אם ידעו‪ ,‬אמרו לו; ואם לאו‪ ,‬הרי השואל עם אותו בית דין או‬ ‫עם שלוחו עולין לירושלים‪ ,‬ושואלין לבית דין שבהר הבית‪ .‬אם ידעו‪ ,‬אמרו להם; ואם לאו‪ ,‬הכול‬ ‫באין לבית דין שעל פתח העזרה‪ .‬אם ידעו‪ ,‬אמרו להם; ואם לאו‪ ,‬הכול באים ללשכת הגזית‬ ‫לבית דין הגדול‪ ,‬ושואלין‪.‬‬ ‫אם היה הדבר שנולד בו הספק לכול ידוע אצל בית דין הגדול‪ ,‬בין מפי הקבלה בין מן המידה‬ ‫שדנו בה‪--‬אומרין להם מיד; ואם לא היה הדבר ברור אצל בית דין הגדול‪--‬דנין בו בשעתן‬ ‫ונושאין ונותנין בדבר עד שיסכימו כולן‪ ,‬או יעמדו למניין וילכו אחר הרוב‪ ,‬ויאמרו לכל השואלין‬ ‫כך הלכה‪ ,‬וילכו להם‪.‬‬ ‫משבטל בית דין הגדול‪ ,‬רבתה מחלוקת בישראל‪ :‬זה מטמא ונותן טעם לדבריו‪ ,‬וזה מטהר ונותן‬ ‫טעם לדבריו; זה אוסר‪ ,‬וזה מתיר‪). ... .‬ספר משפטים‪ ,‬הלכות ממרים‪ ,‬פרק א(‬

‫אבי גורמן‪ ,‬עו"ד ‪ -‬כל הזכויות‬ ‫שמורות‬

‫‪6‬‬


‫שיטת הרמב"ם – גישה מצמצמת ‪ -‬המשך‬ ‫הגישה המצמצמת‪:‬‬ ‫דברי הקבלה‪ ,‬אין בהן מחלוקת לעולם; וכל דבר שתמצא בו מחלוקת‪ ,‬בידוע שאינו קבלה‬ ‫‪1.‬‬ ‫ממשה רבנו‪) .‬הל' ממרים‪ ,‬פ"א ה"ה(; אין שכחה בדברי קבלה )הקדמה למשנה(‪.‬‬ ‫לא כל הלכה שנמצא שחכמים הוציאוה מי"ג מידות‪ ,‬נאמר עליה שהיא נאמרה למשה בסיני ‪...‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫]אלא רק אם חז"ל טענו כך במפורש[ )ספר המצוות שורש שני(‬ ‫היחס למחלוקת‪:‬‬ ‫עצם היווצרות המחלוקות – תופעה אנושית‪" :‬כל שני אנשים בהיותם שווים בשכל ובעיון‬ ‫‪1.‬‬ ‫ובידיעת העיקרים שיוציאו מהם סברות‪ ,‬לא תיפול ביניהם מחלוקת בסברתם בשום פנים‪ ,‬ואם‬ ‫נפלה תהא מועטת‪ ... .‬כאשר רפתה שקידת התלמידים על החכמה ונחלשה סברתם ‪ ...‬נפלה‬ ‫מחלוקת ביניהם בעיון על דברים רבים ‪ ...‬ואין להאשימם בכל זאת‪ ,‬שלא נכריח אנחנו לשני‬ ‫חכמים מתווכחים בעיון להתווכח בשכל יהושע ופנחס"‪) .‬הקדמה למשנה(‬ ‫העדר גורם מכריע – "תקלה היסטורית" – הל' ממרים‪ ,‬פרק א‪,‬ז ‪ -‬ט‪.‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫תגובה‪ :‬והנה הרב ]הרמב"ם[ בנה חומה בצורה סביב תורה שבעל‪-‬פה במה שכתב שלא שייך בה‬ ‫שכחה‪ ,‬הלוואי שהנוכל לחזקה ולהעמידה‪ ,‬מה שאי‪-‬אפשר לדעתי‪ ,‬אף כי יצא שכר בהפסד‬ ‫במה שכתב שכל שאר מחלוקות חז"ל שהם רובא דרובא מתורה שבעל‪-‬פה וכמעט כל סדרי‬ ‫משנה אינם כלל מסיני! ]הרב יאיר בכרך‪ ,‬המאה ה‪ 17 -‬אשכנז‪ ,‬שו"ת חוות יאיר‪ ,‬סימן קצב[‬

‫אבי גורמן‪ ,‬עו"ד ‪ -‬כל הזכויות‬ ‫שמורות‬

‫‪7‬‬


‫שיטת הרמב"ן ותלמידיו – גישה "מורכבת"‬ ‫חידושי הריטב"א מסכת עירובין דף יג עמוד ב " אלו ואלו‬ ‫דברי אלהים חיים‪ :‬שאלו רבני צרפת ז"ל היאך אפשר שיהו‬ ‫שניהם דברי אלהים חיים וזה אוסר וזה מתיר‪ ,‬ותירצו כי‬ ‫כשעלה משה למרום לקבל תורה הראו לו על כל דבר ודבר‬ ‫מ"ט פנים לאיסור ומ"ט פנים להיתר‪ ,‬ושאל להקב"ה על זה‪,‬‬ ‫ואמר שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ודור ויהיה‬ ‫הכרעה כמותם‪ .‬ונכון הוא לפי הדרש ובדרך האמת יש טעם‬ ‫וסוד בדבר‪" .‬‬ ‫מדרש תהלים )בובר( מזמור יב‬ ‫אמר ר' ינאי לא ניתנה דברי תורה חתיכין )חתוכין(‪ ,‬אלא על כל‬ ‫דבור שהיה אומר הקב"ה למשה היה אומר מ"ט פנים טהור‪,‬‬ ‫ומ"ט פנים טמא‪ ,‬אמר לפניו רבונו של עולם עד מתי נעמוד‬ ‫על בירורו של דבר‪ ,‬אמר ליה אחרי רבים להטות‪ ,‬רבו‬ ‫המטמאין טמא‪ ,‬רבו המטהרין טהור‬ ‫אבי גורמן‪ ,‬עו"ד ‪ -‬כל הזכויות‬ ‫שמורות‬

‫‪8‬‬


‫‪ 3‬גישות של הראשונים ‪ -‬סיכום‬ ‫הראב" הרמב"ם‬ ‫ד‬ ‫מצומצם‬

‫תלמידי‬ ‫הרמב"ן‬ ‫תחום פתוח‬ ‫המסור‬ ‫להכרעת‬ ‫הדורות‬

‫היקף‬ ‫התורה‬ ‫שנמסרה‬ ‫בעל‪-‬פה‬ ‫למשה‬ ‫בסיני‬ ‫)לעומת‬ ‫פועלם של‬ ‫חכמים(‬

‫רחב‬

‫היחס‬

‫כל הזכויות‬ ‫אבי גורמן‪ ,‬עו"ד ‪-‬‬ ‫היווצרותן חיובי‬ ‫עצם‬ ‫שלילי‬ ‫שמורות‬

‫‪9‬‬


‫היחס לשינויים בהלכה – מסורת לעומת פיתוח‬ ‫• מקור המדגיש את המסורת ‪ -‬משנה מסכת אבות פרק א משנה א‬ ‫משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים‬ ‫ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה‬ ‫• מקור המדגיש את הפיתוח ‪ -‬מדרש אליהו זוטא פרשה ב‬ ‫פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאני אדם אחד‪ ,‬ובא אלי בדרך מינות‪ ,‬ויש בו‬ ‫מקרא ואין בו משנה‪ ,‬אמר לי‪ ,‬מקרא ניתן לנו מהר סיני‪ ,‬משנה לא ניתן‬ ‫לנו מהר סיני‪ ,‬ואמרתי לו‪ ,‬בני‪ ,‬והלא מקרא ומשנה מפי הגבורה נאמרו‪,‬‬ ‫ומה בין מקרא למשנה‪ ,‬משלו משל‪ ,‬למה הדבר דומה‪ ,‬למלך בשר ודם‬ ‫שהיה לו שני עבדים‪ ,‬והיה אוהבן אהבה גמורה‪ ,‬ונתן לזה קב חיטין ולזה‬ ‫קב חיטין‪ ,‬לזה אגודה של פשתן ולזה אגודה של פשתן‪ ,‬הפקח שבהן מה‬ ‫עשה‪ ,‬נטל את הפשתן וארגו מפה‪ ,‬ונטל את החיטין ועשאן סולת‪ ,‬ביררה‬ ‫טחנה‪ ,‬ולשה ואפה‪ ,‬וסידרה על גבי השלחן‪ ,‬ופרס עליה מפה‪ ,‬והניחה עד‬ ‫שלא בא המלך‪ ,‬והטפש שבהן לא עשה ולא כלום‪ ,‬לימים בא המלך‬ ‫בתוך ביתו ואמר להן‪ ,‬בניי‪ ,‬הביאו לי מה שנתתי לכם‪ ,‬אחד הוציא את‬ ‫] פת[ הסולת על גבי השלחן ומפה פרוסה עליו‪ ,‬ואחד הוציא את החיטין‬ ‫בקופה‪ ,‬ואגודה של פשתן עליהן‪ ,‬אוי לה לאותה בושה‪ ,‬אוי לה לאותה‬ ‫כלימה‪ ,‬הוי אומר איזה מהן חביב‪ ,‬זה שהוציא את השולחן ואת ]פת[‬ ‫הסלת עליו‪.‬‬ ‫אבי גורמן‪ ,‬עו"ד ‪ -‬כל הזכויות‬ ‫שמורות‬

‫‪10‬‬


‫מסורת מול חידוש – לא בהכרח סותרים זה‬ ‫לזה‬

‫תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כט עמוד ב‬ ‫אמר רב יהודה אמר רב‪ :‬בשעה שעלה משה למרום‪,‬‬ ‫מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות‪ ,‬אמר‬ ‫לפניו‪ :‬רבש"ע‪ ,‬מי מעכב על ידך?‬ ‫אמר לו‪ :‬אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות‬ ‫ועקיבא בן יוסף שמו‪ ,‬שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ‬ ‫תילין תילין של הלכות‪.‬‬ ‫אמר לפניו‪ :‬רבש"ע‪ ,‬הראהו לי‪ ,‬אמר לו‪ :‬חזור לאחורך‪.‬‬ ‫הלך וישב בסוף שמונה שורות‪ ,‬ולא היה יודע מה הן‬ ‫אומרים‪ ,‬תשש כחו; כיון שהגיע לדבר אחד‪ ,‬אמרו לו‬ ‫תלמידיו‪ :‬רבי‪ ,‬מנין לך? אמר להן‪ :‬הלכה למשה‬ ‫מסיני‪ ,‬נתיישבה דעתו‪.‬‬ ‫אבי גורמן‪ ,‬עו"ד ‪ -‬כל הזכויות‬ ‫שמורות‬

‫‪11‬‬


406940----- 4 - -- ---- ---- ----- ---- -------(2)