Issuu on Google+

‫‪Portfolio‬‬

‫תכנון כולל ‪01‬‬ ‫חולוד עודה ‪203370093‬‬ ‫ב ה נ ח י י ת ‪ :‬א ד ר' איציק הירש‪ ,‬יגאל טרטקובסקי‬


‫כשחזרתי הביתה בפעם הראשונה מהביקור באתר‬ ‫שחזרתי פעם אחר פעם את הסצנה בה ילדה חרדית‬ ‫הלכה ברחוב וברקע נשמע לו קול המואזן קורא לתפילה‬ ‫מהמסגד בשכונת חליסה‪ .‬לא הצלחתי להגדיר את‬ ‫המצב הזה וברחתי מהמחשבות שלי כמו מאש‪.‬‬

‫כמה מילים‬

‫"השכונה בגאולה" הוא הניסיון שלי ליצור אינטראקציות של שכונה בריאה בתוך המגרש שניתן‬ ‫לנו כאשר מה שהוביל אותי לאורך כל הדרך זה‪:‬‬ ‫תכנון עבור קהילה; מה זו שכונה עבור קהילה סגורה?‬ ‫הפרויקט התקדם וקיבל נפח עם גיבוש עמדות לגבי מרכיבים שונים באתר‪ .‬ניסיתי ככל שיכולתי‬ ‫ליצור תכנון שיהווה תגובה לעמדות שגיבשתי לגבי האתר והמרכיבים השונים בו‪.‬‬

‫"‪ ...‬להעיז‪ ,‬להיפתח‪ ,‬להתמסר‪ ,‬להנות‪ - ".‬א‪ .‬ה‪.‬‬

‫ובעקבות זה‪ ,‬כהתרשמות‪ ,‬בחרתי לתאר את המצוק‬ ‫כיצור שמקשיב לשיחות שלנו‪ ,‬שומע את הסיפורים‬ ‫שלנו‪ ,‬כיוון שמצוקים נמצאים כמעט בכל מקום בחיפה‪.‬‬


‫עמדות לגבי האתר‬

‫אחרי תהליך החקירה‬

‫קטע הרחוב שלנו בגאולה גבול בגבולות מכל צדדיו‪ :‬גבולות של הפרשי גבהים; היקטעות‬ ‫הבנייה; ההפסקה בצמחייה בצומת עם רחוב "בצלאל" והגבול שעובר בכביש‪.‬‬

‫נתק‪ :‬בהתבוננות רגישה אפשר לראות שהמבנים‪ ,‬הרחוב והמצוק מנותקים אחד‬ ‫מהשני‪ .‬אין את המעבר בין מבנה לרחוב‪ ,‬אין את מצבי הביניים שבנאדם מרגיש שהוא‬ ‫נמצא במקום אך חווה את שאר המרכיבים בשכונה‪.‬‬


‫איך אני מגיבה לנתק שהרגשתי?‬ ‫תהליך הניתוח החזיר אותי למחשבה הראשונה שהיתה לי על האתר‪ ,‬הנתק בין‬ ‫העולמות‪.‬‬ ‫ומתוך ראייה שהרווח בין המבנים הוא האזור בו מערכות נפגשות רציתי לשמר‬ ‫את המפגש הזה בעזרת התכנון וליצור תכנון ש"פוגש" ומגשר בין המערכות‬ ‫בצורה רכה ומאפשר את מצבי הביניים‪ :‬אם למשל בנאדם עומד במבנה הוא‬ ‫ירגיש בנוכחות המצוק\הכביש וההפך‪.‬‬ ‫בשלב זה עוד לא הגעתי לתגובה לנושא הגבולות באתר‪ ,‬איך אני מתייחסת לזה?‬ ‫האם לטשטש את הגבולות? או להשאירם מתוך הרצון לעשות זאת?‬ ‫והשאלה שהמשכתי לשאול את עצמי היתה‪:‬‬ ‫מה האופי של קטע הרחוב הזה בגאולה?‬ ‫מודל הצהרת כוונות‬


‫סיבוב נוסף של חקירה‪.‬‬ ‫בחזרה לשכונה‪ .‬איך מבנים בגאולה מתייחסים‬ ‫לסביבה?‬ ‫חקירה בחתך של טיפולוגית מבנים ופונקציות‬ ‫שמאפשרות לרחוב "לחדור" את המבנה‪.‬‬ ‫בחלק שלפני הצומת עם רחוב "בצלאל" חלק מהחנויות‬ ‫בקומה הראשונה הוציאו דוכנים‪ ,‬שולחנות וכיסאות‬ ‫ואנשים יושבים מול הכניסה‪ .‬הם גם חווים את חווית‬ ‫המבנה )קונדיטוריה‪ ,‬סופר וכו'‪ (...‬והם עדיין מחוץ לו‪.‬‬

‫כניסת הרחוב אל פנים המבנה‬ ‫מתוארת בעזרת גריעות‬ ‫מהמבנים בהם זה קורה‪) .‬קומה‬ ‫ציבורית‪ ,‬קומת עמודים‪ ,‬קומת‬ ‫מסחר וכו'‪(...‬‬


‫המצב השכיח ביותר‬ ‫ברחוב‪ .‬מבנים ורחוב שלא‬ ‫עובדים אחד עם השני‪.‬‬ ‫מצב שהמבנה "מונח" על‬ ‫במה‪ .‬מי שהולך ברחוב‬ ‫יכול להציץ במה שמתרחש‬ ‫ברחבה מול המבנה‪.‬‬ ‫או שיש קומת מסחר‬ ‫ש"זולגת" אל תוך הרחוב‪.‬‬ ‫קומת עמודים שיכולה‬ ‫לשמש כחנייה‪ ,‬כמקום‬ ‫להתחבא בו כשיורד‬ ‫גשם‪...‬‬ ‫)מימין( תוכנית רחוב גאולה )מעוותת( וסימון המקומות בהם‬ ‫מתרחשת אינטראקציה בין רחוב ומבנה‪.‬‬ ‫)למעלה( ניתוח של כמה מהחתכים‬

‫בדקתי חתכים שונים בתוך המגרש במודל‪ ,‬אך הרגשתי שהכיוון‬ ‫הזה לא יקדם אותי מבחינת תכנון עבור אוכלוסייה‪ .‬איך החתכים‬ ‫האלו קשורים למה שקורה בגאולה? למבנים ליד?‬


‫תהליך הבריחה מהרחוב התחיל עם גיבוש העמדה לגבי רחוב זה‪ .‬מתוך‬ ‫בחינה מחודשת של אופי האוכלוסייה‪ ,‬ושל המצב הקיים בשטח‪ .‬האם זהו‬ ‫רחוב אליו אני רוצה להתחבר? או שמא כביש שארצה להתרחק ממנו?‬ ‫הסכמה התחילה לקבל את ההפנייה פנימה אל תוך המגרש כאשר יחידות‬ ‫המגורים צופות על ציר תנועה ראשי‪.‬‬ ‫מה זה מבנה מגורים עבור קהילה סגורה?‬


‫תוך כדי המשך הלמידה של השטח ושל האופי‬ ‫המיוחד של הקהילה‪ ,‬השיתופיות‪ ,‬העזרה ההדדית‪...‬‬ ‫ציר התנועה נסגר ובמקומו יצרתי סכמה של ליבה‬ ‫בתוך המגרש‪.‬‬ ‫והאינטראקציה שהסכמה הזו מאפשרת היא‬ ‫אינטראקציה בין אנשים שתיצור אווירה של שכונה‬ ‫בתוך המגרש‪.‬‬ ‫הגישה לרחוב התחילה להתהוות‪ ,‬הסכמה של הליבה‬ ‫מספקת הגנה מפני הכביש‪ ,‬וכמו כן‪ ,‬מאפשרת את‬ ‫ההתנקזות אל החלל שמקבץ בתוכו את הקהילה‪.‬‬ ‫היחס אל הגבולות בשכונה נהיה יותר ברור‪ .‬הגישה‬ ‫שלי היתה לגבש אופי וזהות לקטע הרחוב ולא לנסות‬ ‫להעתיק את מה שיש באזורים אחרים בשכונה‪.‬‬


‫מה עמדתי לגבי המבנים השכנים?‬ ‫עם סכמת הליבה רציתי גם לקשור את המבנים ליד בתוך‬ ‫התכנון‪ ,‬ליצור מבנה שמאגד אותם לכדי משהו אחד ויוצר‬ ‫מקומות משותפים עימם‪.‬‬ ‫תחילה עשיתי זאת על ידי משיכת משטחים מהמרפסות‬ ‫הלא סגורות מהמבנים ליד‪.‬‬


‫אל המשטחים מתחברים גופים בגבהים שונים ויוצרים מצב שהם "נתלים" על המבנים הקיימים‪,‬‬ ‫ומשאירים את הקומה הראשונה פנויה כדי לאפשר את המעבר מהמדרכה אל האזור בין המבנים‬ ‫והמצוק‪.‬‬ ‫בגלל תנאי השטח הליבה היתה מאוד צרה וקטנה‪.‬‬


‫היציאה מגבולות האתר‪ ,‬ומציאת הקווים המנחים לתכנון‪.‬‬

‫מתוך הרצון ליצור ליבה יותר עשירה‪ ,‬החלטתי להתחבר אל מערכות התנועה של המבנים ליד ולמקם את הגופים‬ ‫בצורה שתוכל להכיל את חיי הקהילה של האוכלוסייה‪.‬‬


‫תפקוד המבנים מתנהל סביב הליבה‪ ,‬מערכת‬ ‫התנועה‪ ,‬אזורי המשחק של הילדים‪ ,‬אזורי‬ ‫הישיבה‪ .‬הסכמה הזו מתחשבת גם בחלל בין‬ ‫המבנים והמצוק שמשמש כמקום אחסון‪ :‬ישנה‬ ‫יציאה אל אזור זה‪.‬‬


‫יחידות המגורים‬

‫חללים אינטימיים‬

‫לב הבית‬

‫חלל כניסה‬

‫חוץ‬

‫עקרון היחידה מתבסס על מעבר הדרגתי בין חוץ לפנים‪ .‬חללים ששייכים לחוץ ולפנים‪.‬‬ ‫היחידה תחומה בשני סוגי קירות‪ :‬קיר בטון שמהווה מסגרת ליחידה‪ ,‬וקיר לא אטום שמהווה‬ ‫תווך בין החוץ אל חלל הפנים‪ .‬בפנים היחידה קיר זה מהווה תווך בין חללים ציבוריים ביחידה‬ ‫לחללים אינטימיים‪.‬‬ ‫חלוקת הפונקציות מתבצעת על ידי מידת החיבור לחלל החוץ‪ ,‬חדר השירות מתכתב עם‬ ‫החוץ בצורה גדולה לכן הוא נמצא בחלל הכניסה‪ .‬בניגוד אליו‪ ,‬חדרי השינה נמצאים בחלק‬ ‫האינטימי‪.‬‬


‫הפשטת הסכמה ופרוגרמת המגורים‪:‬‬

‫חילוץ סכמה יותר מגובשת מתוך הסיבוב הראשון על התוכנית‪.‬‬ ‫שלד היחידה הוא החלל שמתכתב עם הליבה‪ .‬והחללים האינטימיים‬ ‫מתלבשים עליו‪ .‬קיר המדפים מהווה התווך בין השלד ושאר‬ ‫החללים‪.‬‬

‫סיבוב ראשון ‪ -‬תוכנית עבור זוג ‪١ +‬‬

‫שלד היחידה משתנה מאוכלוסייה לאחרת‪.‬‬ ‫אוכלוסייה מבוגרת‪ :‬החיים סביב הליבה‪ ,‬חיים בתוך ההתרחשות‪.‬‬ ‫השלד מהווה החלק הגדול ביחידה‪.‬‬ ‫משפחה‪ :‬חלל האימא מקבל את ביטויו כשלד‪ ,‬כאשר האימא‬ ‫יכולה להיות במגע עם הילדים שמשחקים בחצר למטה‪.‬‬ ‫זוג צעיר‪ :‬רצון לשמור על פרטיות‪ ,‬הצהרה על המוכנות להיחשף‪.‬‬ ‫חלל השלד מקבל הד של מרפסת‪.‬‬


‫היחידה בחתך‬

‫אופי שונה לחללים בעלי תפקוד שונה‪.‬‬ ‫צעד ראשון‪ :‬להכניס חלק מהחללים האינטימיים‬ ‫)חדרי שינה( אל תוך המצוק‪.‬‬

‫צעד שני‪ :‬החללים השונים לומדים להגיב לסביבה‪.‬‬ ‫חללים אינטימיים מקבלים תקרה מונמכת והם‬ ‫במפלס יותר נמוך‪ .‬הקיר שמאחוריו נמצא המצוק‬ ‫מקבל שיפוע שלילי כדי להדגיש את תחושת‬ ‫"המערה" של החלל‪.‬‬


‫שלושה דורות בבית‪:‬‬

‫פיתוח הדירות האחרון אליו הגעתי‬ ‫הוא שתי קומות שמחולקות לשלוש‬ ‫דירות‪ ,‬בהן גרים זוג מבוגר‪,‬‬ ‫המשפחה של אחד הבנים\בנות שלו‬ ‫והנכד שהתחתן‪.‬‬

‫התכנון מתחשב בחללים משותפים‬ ‫)למשל חלל הבישול‪ ,‬האכילה בין‬ ‫היחידה של הסבים והיחידה של‬ ‫המשפחה(‪ .‬וכן לשמור על פרטיות‬ ‫הזוג הצעיר עם כניסה נפרדת‬ ‫לדירתם‪.‬‬


‫פיתוח התווך‬

‫קיר התווך בין החללים השונים‬ ‫ביחידה חוזר גם בתוכנית הכללית‬ ‫של הקומות‪ .‬הקיר הוא קיר מדפים‬ ‫שמגיבים בהתאם לפונקציות מהן‬ ‫הוא ניזון‬

‫רחוב‬

‫קיר המדפים מהווה תווך בין הרחוב וחלל הליבה‪ ,‬זהו תווך לא אטום‬ ‫ומאפשר את הדילוג בין חלל הליבה והרחוב‪ .‬חלק מהמדפים מקבלים‬ ‫צורה של אדנית‪ .‬ובחלק יש תאורת רחוב‪.‬‬

‫ליבה‬


‫ליבה‬

‫המדפים מגיבים לחלל משני הצדדים ויוצרים פינות ישיבה‬ ‫מצד אחד ומצד שני שולחן אכילה‪.‬‬ ‫זה יכול ליצור מצב שמישהו בא באינטראקציה עם מישהו ממול‬ ‫בזמן שהוא אוכל‪.‬‬

‫חלל ציבורי ביחידת מגורים‬

‫חלל אינטימי‬

‫שימוש שמאפשר שליטה על‬ ‫מידת החשיפה של החלל‬ ‫האינטימי‪.‬‬


‫תוכנית מפלס כניסה‬

‫ההגשה המסכמת‬ ‫מעגל פיתוח מסכם לסמסטר‬


‫תוכנית מפלס חמישי‬

‫תוכנית מפלס רביעי‬

‫חלק מיחידת המשפחה‬ ‫)משמאל( ויחידת הזוג‬ ‫הצעיר )מימין(‬

‫החלק השני מיחידות המשפחה )מימין(‬ ‫ויחידת המגורים של הסבים‪.‬‬

‫היחידות מהוות חלק אינטגרלי מחלל הליבה‪ .‬מה‬ ‫שמחזק את המעבר הרך בין חלל החוץ אל חלל‬ ‫הפנים‪.‬‬

‫פיתוח סכמת‬ ‫בשלושה דורות‪.‬‬

‫המגורים‬


‫חתך ב‪-‬ב‪ :‬הליבה‬


‫חתך א‪-‬א‪ :‬ההתחברות למבנים‬


‫הליבה‬

‫חזית לרחוב‬


‫חווית המבנה ‪ -‬מבטים‬

‫מבט מהרחוב‬


Geula