Issuu on Google+

‫בס"ד‬

‫פרשת וירא‬ ‫גיליון ‪36‬‬ ‫י"ד בחשון ה'תשע"א‬ ‫‪66.41.6141‬‬

‫כניסה‪:‬‬ ‫‪4::68‬‬ ‫יציאה‪:‬‬ ‫‪4;:79‬‬

‫‪‬‬

‫מי היה מאמין?‬

‫אם היו אומרים לי שרה"מ יצחק רבין‬ ‫יירצח ‪ -‬לא הייתי מאמין‪ .‬כי באותם‬ ‫ימים לא חשבתי באמת שמישהו מסוגל‬ ‫לבצע מעשה קיצוני שכזה‪.‬‬ ‫אבל זה קרה לפני חמש עשרה שנה‪.‬‬ ‫מי היה יצחק רבין?‬ ‫רבין כיהן פעמיים כראש ממשלת‬ ‫ישראל‪ .‬היה רמטכ"ל הניצחון הגדול‬ ‫של מלחמת ששת ימים ובמלחמת‬ ‫השחרור היה מח"ט פלמ"ח הראל אשר‬ ‫נלחמה בעיקר באזור ירושלים‪ .‬רבין‬ ‫נולד בארץ ולמד בבית הספר החקלאי‬ ‫"כדורי" אשר בגליל התחתון‪ .‬לאורך‬ ‫כל חייו‪ ,‬בימים שלפני הקמת המדינה‬ ‫ואחרי הקמתה‪ ,‬הוא עסק בעניין אחד ‪-‬‬ ‫ביטחון ישראל‪.‬‬ ‫בחשוון תשנ"ו יצחק רבין נרצח ועימו‬ ‫הלכה לעולמה הידיעה שאולי אפשר‬ ‫יהיה לנהל קרב פוליטי מר וגורלי ללא‬ ‫שפיכות דמים‪.‬‬ ‫הרצח הותיר את המחנות הניצים‬ ‫מדממים‪ ,‬אלו שמנהיגם נלקח ואלו‬ ‫שהלגיטימיות של מאבקם איבדה את‬ ‫תוקפה‪.‬‬ ‫המאבק נגד הסכם אוסלו היה מאבק‬ ‫צודק‪ ,‬יגידו אנשי הימין‪ .‬אנשי השמאל‪,‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬יגידו רק כאשר הוא נעשה‬ ‫בדרכים מוסריות ועל פי הכללים‬ ‫הדמוקרטיים‪ .‬אך מאבק זה הוכתם בדם‬ ‫של ראש ממשלה אשר פעל מכוח‬ ‫תפקידו והבנתו‪.‬‬ ‫שלילת הדרך אשר הובילה להסכם לא‬ ‫יכולה להיות אלא בכלים להם כל‬ ‫הצדדים מסכימים‪ .‬הסברה והפגנה‪,‬‬ ‫צעקה ומחאה אבל לא באלימות אשר‬ ‫סופה מי יישורנו‪ .‬האלימות לא תהרוג‬ ‫רק את האדם אליה היא מכוונת‪ ,‬אלא‬

‫גם את מי שתומך בה ולצער כולנו‬ ‫האלימות יכולה להרוס את כל אשר‬ ‫בנינו כאן בארצנו ארץ ישראל‪.‬‬ ‫חמש עשרה שנה לאחר הרצח‪ ,‬מדינת‬ ‫ישראל מתמודדת עם סוגיית הזיכרון‪.‬‬ ‫האם יש ליצחק רבין מורשת? האם‬ ‫מעשיו היו ראויים או מאידך גיסא‬ ‫נוראים? אך בתוך הויכוח שחלקו ערכי‬ ‫וחלקו פוליטי‪ ,‬נשכח הלקח החשוב‬ ‫ביותר והוא איסור שפיכות דמים‪ .‬כאשר‬ ‫רבי מאיר רוצה להתפלל על מותם של‬ ‫הבריונים אשר הציקו לו‪ ,‬אומרת אשתו‬ ‫ברוריה‪ ,‬בחכמתה‪ ,‬שאין להתפלל ייתמו‬ ‫חוטאים מן הארץ אלא שייתמו חטאים‬ ‫מן הארץ‪ .‬כנראה שלגדול התנאים‬ ‫הייתה סברה להתיר תפילה למותם של‬ ‫אותם יהודים רשעים‪ ,‬אך הוא בכל זאת‬ ‫קיבל את עצת אשתו ובכך נמנעה‬ ‫האלימות ואולי נסללה הדרך לחזרתם‬ ‫בתשובה של אותם בריונים‪.‬‬ ‫רצח רבין היה רצח וגם ניסיון כושל‬ ‫לפתור בעיות על בסיס ההבנה שיש‬ ‫לבא חשבון עם מי שנראה כחוטא ומסכן‬ ‫את הרבים‪ .‬אבל ההיסטוריה מלמדת‬ ‫ששפיכות דמים אינה רק חטא ואיסור‪.‬‬ ‫שפיכות דמים‪ ,‬מתברר‪ ,‬אינה משתלמת‬ ‫אלא בעיקר הורסת‪ .‬הסכם אוסלו לא‬ ‫בוטל וחמור יותר ‪ -‬ביננו לבין עצמנו‬ ‫גבהו חומות השנאה והניכור‪.‬‬ ‫אסיים דברי בתפילה למיגור כל סוגי‬ ‫בחברה‬ ‫פשעה‬ ‫אשר‬ ‫האלימות‬ ‫הישראלית ובעיקר לתיקון השורשי של‬ ‫כל הבעיות בארצנו והוא שיזכו רבים‬ ‫קרובים ורחוקים להכרה בחשיבות של‬ ‫שלמות האומה‪ ,‬התורה והארץ שנאמר‪:‬‬ ‫"אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל‬ ‫גוי אחד בארץ"‪.‬‬

‫| גיליון ‪ | 36‬י"ד בחשון ה'תשע"א‬

‫אישה שמפיצה‬ ‫אור גדול‬ ‫לכולם‬ ‫פינת לשון‬ ‫חדשה מאת‬ ‫אסנת מיכאלי‬ ‫מה אמר אברהם‬ ‫ליצחק רגע לפני‬ ‫העקידה?‬

‫‪ ‬השבוע שהיה ‪‬‬ ‫‪ ‬חינוך גופני‪:‬‬ ‫תלמיד הצליח לשבור את השיא‬ ‫בכפיפות בטן משכיבה לישיבה‬ ‫‪ 671‬פעמים‪ .‬ישר כח!‬

‫‪ ‬השבוע שיהיה ‪‬‬

‫‪ ‬גיחות‪ :‬המסלול התיכוני יצא‬ ‫לגיחת "מים מבראשית" שתכלול‬ ‫חיפוש מים בספר בראשית‪ ,‬כתב‬ ‫סתרים‪ ,‬על האש כיתתי והמון‬ ‫פרסים! המסלול הישיבתי יצא‬ ‫לגיחת "כולם בשביל אחד‪ ,‬אחד‬ ‫בשביל כולם" בעקבות דביר‬ ‫עמנואלוף הי"ד‪.‬‬ ‫‪ ‬חינוך גופני‪:‬‬ ‫נבחרת קט‪-‬רגל תוכנית אימונים‬ ‫קבועה‪.‬‬ ‫כיתות ז‪-‬ח *יום שני‪49.71- :‬‬ ‫‪ 4;.11‬אימון או משחק‪.‬‬ ‫*יום רביעי‪49.71-4:.71 :‬‬ ‫אימון או משחק‪.‬‬ ‫כיתות ט‪-‬י *יום שלישי‪49.11- :‬‬ ‫‪ 4:.71‬אימון או משחק‪.‬‬ ‫*יום רביעי‪4:.71-4;.71 :‬‬ ‫אימון או משחק‪.‬‬ ‫האימונים מתקיימים במגרש הכדורגל‬ ‫של אור תורה‪-‬בנות ברמות ב'‪.‬‬ ‫‪1‬‬


‫בסיפור של טסה לשנסקי יש הרבה קשיים אבל היא דואגת‬ ‫להוסיף כמה שיותר טוב בעולם‪ .‬מורה מיוחדת עם חיוך רחב‬ ‫מספרת על החיים בדרום אפריקה‪ ,‬הסרטן ומה שבא‬ ‫בעקבותיו ולמה היא בכלל מורה‬ ‫‪ ‬יהונתן כהן‬ ‫טסה לשנסקי היא אשה שמחה‪.‬‬ ‫היא טוענת שהיא "אשה חיובית‬ ‫רוב הזמן" אבל שיחה אחת איתה‬ ‫גורמת לך לחייך‪ .‬היא קורנת אושר‬ ‫ושמחה ובמשך כל הראיון היא‬ ‫צוחקת ומתבדחת‪ .‬החיוך הגדול‬ ‫הזה לא נובע מכך שחייה היו‬ ‫קלים‪ ,‬אדרבא‪ .‬היא עברה הרבה‬ ‫רגעים קשים אבל תמיד ידעה‬ ‫לעמוד בכוח מול המשברים ולנסות‬ ‫להוציא מהם את המיטב‪.‬‬ ‫קטנה‬ ‫בשכונה‬ ‫נולדה‬ ‫טסה‬ ‫בקייפטאון‪ ,‬דרום אפריקה לאבא‬ ‫רופא ואמא רואת חשבון‪" .‬הם‬ ‫הגיעו לדרום אפריקה כי התחילו‬ ‫פוגרומים ברוסיה ופולין ולא היה‬ ‫עבודה ליהודים‪ ".‬היא מספרת‪,‬‬ ‫"אבא שלי הגיע בגיל ‪ 4-5‬ואמי‬ ‫הגיעה ‪ 3‬שנים אחריו‪ ,‬הם נפגשו‬ ‫שם בגיל ‪".88‬‬ ‫הם נתקלו באנטישמיות?‬ ‫"הייתה הרבה אנטישמיות‪ .‬אבא‬ ‫שלי היה בפנימיה כשהיה צעיר‬ ‫והיו לו פאות וציצית‪ .‬באמצע‬ ‫הלילה הגיעו דרום‪-‬אפריקאיים‬ ‫ואמרו לו 'יהודי מסריח' וחתכו לו‬ ‫את הפאות והציציות‪ .‬זה גרם לו‬ ‫להחליט לא להיות יותר יהודי‬ ‫ואחרי שאבא שלו מת בגיל ‪81‬‬ ‫ממבול הוא לא האמין כבר בשום‬ ‫דבר‪.‬‬

‫"לאמא שלי הכל היה מצוין‪ .‬אבא‬ ‫שלה פתח מאפיה שהייתה היחידה‬ ‫הכשרה בכל האזור‪ .‬אחר כך הוא‬ ‫פתח גם מסעדה ליד‪ ,‬הכל הלך‬ ‫חלק‪ .‬ההורים שלה לא היו דתיים‬ ‫אבל שמרו שבת וכשרות‪ .‬עד עצם‬ ‫היום הזה שני ההורים שלי לא‬ ‫דתיים‪".‬‬ ‫איך הייתה הילדות שלך?‬ ‫"אני אישה חזקה והייתי ילדה מאד‬ ‫חזקה‪ .‬אמרו לי 'יהודיה מסריחה'‬ ‫וכאלה‪ .‬אז אמרתי להם‪ :‬אבא שלי‬ ‫רופא‪ -‬אני אתן לכם רעל‪ ,‬אסור‬ ‫לכם לקרוא לי ככה‪ .‬אבל לא‬ ‫הלכתי לבית ספר יהודי כי לא היה‬ ‫לנו מספיק כסף‪.‬‬

‫| גיליון ‪ | 36‬י"ד בחשון ה'תשע"א‬

‫"ההצקות הפריעו לי מספיק כדי‬ ‫שאברר את השורשים שלי‪ ,‬כדי‬ ‫שארצה לדעת יותר‪ .‬כל הזמן‬ ‫התעניינתי במה זה להיות יהודי‪,‬‬ ‫לאו דווקא דתי‪ .‬כך התקרבתי לדת‪.‬‬ ‫כשהייתי במכללה לגננות ביקשתי‬ ‫לא ללמוד על ישו ועל הנצרות‪.‬‬ ‫הלכתי וחיפשתי מישהי שתלמד‬ ‫אותנו יהדות‪ .‬עד אז ידעתי מה זה‬ ‫יום כיפור‪ ,‬אבל חוץ מזה לא ידעתי‬ ‫הרבה‪ .‬מיד אחרי שקיבלתי את‬ ‫תעודת ההסמכה לגננות‪ ,‬נפנפתי‬ ‫לשלום ואמרתי ביי ביי‪".‬‬ ‫למה החלטת לעלות?‬ ‫"עליתי בגלל שתי סיבות‪.‬‬ ‫אידיאולוגיה‪.‬‬ ‫היא‬ ‫הראשונה‬ ‫השנייה הייתה לתפוס את בעלי‪,‬‬ ‫פגשתי אותו במחנה בני עקיבא‬ ‫והמשכנו לדבר אחר כך‪ .‬הוא עלה‬ ‫ארצה בגיל ‪ 87‬מיוהנסבורג והוא‬ ‫בא לבקר אותי בדרוא"פ‪ .‬עליתי‬ ‫לבד כהוא היה כבר פה‪ .‬אחרי ‪6‬‬ ‫חודשים כבר התארסנו‪".‬‬ ‫ניסית להעלות את הוריך?‬ ‫"כל השנים ניסיתי‪ .‬אבל אבא שלי‬ ‫היה רופא מצליח והיה להם מספיק‬ ‫קשה שהתחלתי להיות דתייה‪,‬‬ ‫שמתי סמרטוט על הראש‪ ,‬הפסקתי‬ ‫לשי ם מכנסיים‪.‬‬ ‫"הייתי נוסעת אליהם‬ ‫פעם בשנה בערך‪ .‬את‬ ‫הילדים לא לקחתי איתי‬ ‫כי זה מקום מסוכן‪ .‬הם‬ ‫דיברו מדי פעם ועם‬ ‫הסקייפ זה היה הרבה‬ ‫יותר נוח‪".‬‬ ‫לסיפור הזה יש סוף‬ ‫שישה‬ ‫לפני‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫שבועות עלו הוריה של‬ ‫טסה ארצה‪" .‬זה מאד‬ ‫מרגש‪ ,‬זה היה חלום‬ ‫שלי ‪ 18‬שנה‪ .‬הם‬ ‫החליטו לעלות כי נולדו‬ ‫להם כאן נינים‪ .‬נעלבתי‬

‫‪2‬‬


‫מזה‪ -‬מה‪ ,‬הילדים שלי לא מספיקים‬ ‫כדי שתעלו? בנוסף‪ ,‬אמא שלי‬ ‫עברה ניתוח והיא לא רצתה שאני‬ ‫כל פעם אסע אליהם‪ .‬זה מאד‬ ‫מגניב שהם קרובים‪ ,‬אני מדברת‬ ‫אתם המון בטלפון והולכת אליהם‬ ‫כל שבוע‪ .‬זה נורא כיף גם לילדים‬ ‫שסבא וסבתא קרובים והם יכולים‬ ‫ללכת אליהם‪".‬‬ ‫כבר ‪ 12‬שנה שטסה מלמדת‬ ‫אנגלית וכל זה התחיל בכלל‬ ‫במקרה‪" .‬כשהגעתי לארץ ידעתי‬ ‫לקרוא אבל לא הבנתי אף מילה‬ ‫ולכן למדתי באולפן‪ .‬לאחר מכן‬ ‫הלכתי לסמינר אפרתה להשתלמות‬ ‫גננות‪ ,‬ואז נולדו הילדים‪ .‬כמעט‬ ‫ולא יצאתי לעבוד בחוץ‪ ,‬הייתי‬ ‫מטפלת במשפחתון בבית שלי‬ ‫ברמות‪.‬‬ ‫"אחרי שעברנו לגבעת זאב מישהי‬ ‫הייתה חולה במתנ"ס וביקשו ממני‬ ‫ללמד אנגלית במקומה‪ .‬אמרתי‬ ‫להם שאני לא לימדתי אף פעם‪,‬‬ ‫אבל הם אמרו לי שאם אני יודעת‬ ‫אנגלית זה מספיק‪ .‬ככה התחלתי‪.‬‬ ‫אחרי שהרגשתי שאני טובה בזה‬ ‫התחלתי ללמד שיעורים פרטיים‬ ‫בבית ובמתנ"ס‪".‬‬ ‫לטסה יש שבעה ילדים‪ ,‬שני נכדים‬ ‫והשלישי בדרך‪ .‬ילדיה הם גם‬ ‫הסיבה שהיא מלמדת בבית הספר‪.‬‬

‫"לפני שש שנים‪ ,‬שמעון ואיתמר‪,‬‬ ‫הילדים שלי‪ ,‬למדו פה ורציתי‬ ‫להחזיר לבית ספר‪ .‬התחלתי‬ ‫להתנדב בתור סייעת ואחרי ‪3‬‬ ‫שנים נתנו לי כיתות משלי‪".‬‬ ‫איך ילדיך הסתדרו עם זה שאת‬ ‫מלמדת בביה"ס שלהם?‬ ‫"הילדים היו בסדר עם זה‪ .‬כמובן‬ ‫ששאלתי אותם קודם והם הסכימו‪.‬‬ ‫עם שמעון כמעט ולא הייתי בזמן‬ ‫שהוא היה בבית הספר; איתמר‬ ‫שמח בגלל שהייתי מביאה לו‬ ‫אוכל חם; ואברהם בכיתה ז' אוהב‬ ‫את זה וכל פעם שרואה אותי‪ ,‬הוא‬ ‫מחבק אותי‪".‬‬ ‫יותר מעשור ש"המחסן של טסה"‬ ‫פועל בגבעת זאב‪ .‬זהו גמ"ח של‬ ‫בגדים‪ ,‬צעצועים‪ ,‬ספרים ופעם‬ ‫בחודש גם ארוחה חמה ל‪15-‬‬ ‫משפחות‪ .‬ההחלטה להקים את‬ ‫הגמ"ח גמלה בלבה של לשנסקי‬ ‫במהלך המלחמה בסרטן‪.‬‬ ‫"בשנת ‪ 8993‬היה לי סרטן‬ ‫בבלוטת התריס‪ .‬אחרי שהתחלתי‬ ‫להרגיש יותר טוב‪ ,‬רציתי להודות‬ ‫בריאה‬ ‫חיה‪,‬‬ ‫שאני‬ ‫לקב"ה‬ ‫וממשיכה את החיים‪ .‬התחלתי‬ ‫להביא שקיות לבית שלי עם‬ ‫לאנשים‪.‬‬ ‫וחילקתי‬ ‫בגדים‬ ‫כשהרגשתי שזה לא הולך‪,‬‬ ‫ביקשתי מקום מסודר וקיבלתי‬ ‫נסיון לשנה באיזשהו חור‪ .‬שנה‬

‫שעברה עברנו למקום אחר אבל‬ ‫זה ממשיך‪".‬‬ ‫"עכשיו כבר ‪ 5-6‬שנים שאני‬ ‫בשעתיים‬ ‫מהסרטן‪.‬‬ ‫בריאה‬ ‫הראשונות הייתי בדיכאון אבל‬ ‫אחר כך שאלתי לֶ מה ולא לָ מה‪ .‬יש‬ ‫לי יומנים מהתקופה הזו ורשמתי‬ ‫שם בגדול "!‪( "I will not die‬אני‬ ‫לא אמות)‪ .‬החלטתי לעשות מזה‬ ‫טוב‪ :‬פתחתי את הגמ"ח‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫אני מתנדבת עם אנשים עם אותו‬ ‫סרטן ומסביר להם דברים‪ ,‬זה‬ ‫משהו שלא עשו לי‪ .‬לא היה לי עם‬ ‫מי לדבר על הסרטן‪ .‬העובדת‬ ‫הסוציאלית לא הבינה כלום‪ ,‬היא‬ ‫דיברה איתי על נשירה של השיער‬ ‫בכלל‬ ‫עשיתי‬ ‫שלא‬ ‫למרות‬ ‫הקרנות‪".‬‬ ‫איך הסרטן השפיע על התפקוד‬ ‫שלך?‬ ‫"בלוטת התריס אחראית על חילוף‬ ‫חומרים‪ .‬כשהיא נפגעת אין חילוף‬ ‫חומרים ואם אין חילוף חומרים ‪-‬‬ ‫אין אנרגיה‪ .‬הטיפול כלל גם זמן‬ ‫רב של בידוד בבית החולים וגם‬ ‫בבית‪.‬‬ ‫"אחרי שהחלמתי רציתי להביא‬ ‫עוד ילדים אבל הרופאים אמרו‬ ‫שזה מסוכן‪ .‬שאלתי מישהו בגבעת‬ ‫זאב שמתמחה בסרטן בלוטת‬ ‫התריס והוא אמר שזה בסדר‬ ‫והבאתי עוד שני ילדים‪".‬‬

‫‪‬‬

‫גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה‬ ‫בפרשת וירא מתוארת מסירות הנפש של אברהם אבינו על מצוות הכנסת אורחים‪.‬‬ ‫אברהם זקן‪ ,‬בן מאה שנה‪ ,‬מחלים מברית המילה ויושב ביום לוהט בפתח האוהל‪ .‬אל האוהל קרבים שלושה אנשים‬ ‫ואברהם ממהר לרוץ לקראתם ומציע להם מים לרחצת רגליהם וסעודה קלה בטרם ימשיכו בדרכם‪" :‬ויאמר אדוני‬ ‫אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך‪...‬יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם‪ "...‬רש"י מפרש‪" :‬והיה אומר‬ ‫לקב"ה להמתין לו עד שירוץ ויכניס את האורחים"‪ .‬הגמרא במסכת שבת (קכ"ז‪,‬ע"א) דורשת על כך‪" :‬גדולה‬ ‫הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה"‪.‬‬ ‫שתי דרכים לפרש זאת‪ :‬א‪ .‬הכנסת אורחים גדולה יותר מהקבלת פני השכינה‪ .‬ב‪ .‬הכנסת אורחים היא מצווה‬ ‫גדולה כשהיא מתוך הקבלת פני השכינה‪.‬‬ ‫מאברהם ושרה אנו לומדים את אחד מיסודות הבית היהודי‪ :‬הכנסת אורחים‪ .‬וגדולה מצוות הכנסת אורחים כשהיא‬ ‫נעשית ברוח השכינה‪ ,‬מתוך הקבלת פני השכינה‪.‬‬ ‫| גיליון ‪ | 36‬י"ד בחשון ה'תשע"א‬

‫‪3‬‬


‫‪‬‬ ‫שתי דמויות הלכו להן עם‬ ‫גב שפוף על האדמה‬ ‫הטרשית עם העשב היבש‪.‬‬ ‫האוויר היה לח ורוח‬ ‫חרישית נשבה על פניהן‬ ‫העייפות‪ .‬שלושה ימים הם‬ ‫הלכו‪ ,‬שמלותיהם‪ ,‬שלפני‬ ‫חצי שבוע היו נקיות ולבנות‬ ‫כבר נהיו חומות מרוב‬ ‫הלכלוך והזעה‪ ,‬הבעת פניהם‬ ‫הייתה עייפה אך שמחה‪.‬‬ ‫העצים שהם נשאו בתוך‬ ‫השק שעל גביהם יהיו‬ ‫המזבח לאל הגדול הגיבור‬ ‫והנורא שנתן ליצחק ולאביו‬ ‫את כל העושר הגדול הזה‪.‬‬ ‫אף על פי שהם סופסוף‬ ‫הגיעו להר מוריה כמו שה'‬ ‫ציווה‪ ,‬העבודה עוד הייתה‬ ‫רבה‪ .‬הם מדדו את העצים‪,‬‬ ‫לגדלים‬ ‫אותם‬ ‫חתכו‬ ‫המתאימים‪ ,‬סדרו אותם על‬ ‫גבי ערימה ובנו את המזבח‬ ‫באורך המתאים‪ .‬משום מה‪,‬‬ ‫היה נדמה ליצחק‪ ,‬שאברהם‬ ‫אביו פועל הרבה יותר לאט‬ ‫מאשר בדרך כלל והוא‬ ‫שתק כל זמן הבנייה באופן‬ ‫חשוד‪ ,‬הוא מורח את הזמן‬ ‫משום מה‪ ,‬כאילו זה משהו‬ ‫שהוא ממש לא רוצה‬ ‫לעשות‪...‬‬ ‫ואז הגיעה הזמן לעקוד השה‬ ‫שהם הביאו איתם למזבח‬ ‫היפה שלהם‪ .‬יצחק הסתכל‬

‫איה השה?‬ ‫מאחוריו‪ ,‬אין שום כבש‪ .‬הוא‬ ‫הסתכל מסביבו‪ ,‬אין שום‬ ‫נפש חיה על ההר חוץ מהם‪.‬‬ ‫"אבא‪ ,‬השה ברח לנו"‪ ,‬הגה‬ ‫יצחק לבסוף בקול מהסס‪,‬‬ ‫"אין לנו מה להקריב על‬ ‫המזבח‪" ."...‬לא יציקי‪ ,‬לא‬ ‫הבאתי איתי שום כבש‪"...‬‬ ‫זה היה מוזר‪ ,‬אבא אף פעם‬ ‫לא שוכח כלום במיוחד‬ ‫כשזה קשור בעבודת האל‬ ‫הגיבור והנורא שהביא לו‬ ‫את כל העושר הזה‪...‬‬ ‫"אז מה נקריב לאלוקינו‬ ‫הגדול?"‬ ‫והשתנק‬ ‫היסס‬ ‫אברהם‬ ‫אתנחתא‬ ‫אחרי‬ ‫ולבסוף‬ ‫ארוכה אמר‪" :‬אלוקים כבר‬ ‫יביא לנו את השה‪ ,‬שכב‬ ‫בינתיים‪ ,‬תנוח‪ .‬אני לא רוצה‬ ‫שסתם תתעייף מלחכות‬ ‫לשה שלנו‪"...‬‬ ‫בסדר‪ ,‬חשב יצחק והתיישב‬ ‫על אבן בשתיקה מביעה‬ ‫חשד‪.‬‬ ‫"לא בני"‪ ,‬פנה אברהם אל‬ ‫יצחק‪" ,‬אל תשב על אבן‬ ‫קשה ולא נוחה‪ .‬שב על‬ ‫מיטת העץ‪ ,‬הנה‪ ,‬אני אפילו‬ ‫אפרוש שמיכה כדי שיהיה‬ ‫רך ונעים‪"...‬‬ ‫"אבל אבא‪ ,‬זה המזבח‬ ‫הקדוש!"‪" .‬אל תדאג יציק"‪.‬‬ ‫אברהם מחה זעה מפניו‬ ‫בייאוש מאופק‪" ,‬אפשר‬

‫קצת‬

‫ולנוח‬

‫לשכב עליו‬ ‫לקצת זמן‪"...‬‬ ‫"זה לא יכול להיות! אתה‬ ‫עשרות‬ ‫אמרת‬ ‫בעצמך‬ ‫פעמים שאסור לחלל עצמים‬ ‫המוקדשים לעבודת האל‪,‬‬ ‫המזבח מוקדש לעבודת‬ ‫האל!" "אני מרשה באופן‬ ‫זמני‪"...‬‬ ‫עכשיו כבר היה ברור‬ ‫ליצחק שמה שהוא לא‬ ‫כשורה‪ ,‬הוא רצה להמשיך‬ ‫להתנגד אבל מצוות כיבוד‬ ‫אב חשובה יותר‪ ,‬ועכשיו‬ ‫אבא רוצה שבנו ישכב על‬ ‫המזבח‪.‬‬ ‫"אבא‪ ,‬אתה רוצה לעשות‬ ‫לי משהו‪ ,‬נכון?" יצחק שאל‬ ‫ברעד כשהוא עטוף בשמיכה‬ ‫על מטת העץ המרובעת‬ ‫והעמוקה‪ ,‬כאילו שהיא ארון‬ ‫קבורה‪.‬‬ ‫"מה גורם לך לחשוב כך?"‬ ‫"אני יודע שאתה תעשה לי‬ ‫משהו‪ :‬מהרגע שראיתי שאין‬ ‫שה‪ ,‬ידעתי שזה יגמר ברע‪,‬‬ ‫אתה לא באמת באת‬ ‫להקריב כבשה‪ ,‬נכון?"‬ ‫"אתה צודק בני‪ ...‬אלוקים‬ ‫אמר לי להעלות אותך‬ ‫לעולה‪"...‬‬ ‫כל ההר שתק‪ ,‬לא נשמע‬ ‫שום קול‪ ,‬הפחד והרעד‬ ‫ביניהם הלך וגדל‪" .‬אבא‪ ,‬ה'‬

‫באמת אמר לך להקריב‬ ‫אותי?" הגה יצחק ברוגע‪.‬‬ ‫"כן בני‪ ,‬אני זוכר את זה‬ ‫טוב מאוד‪ ,‬אי אפשר לשכוח‬ ‫כזה דבר‪" "...‬איך הסכמת?"‬ ‫"איך אפשר לסרב? בזכותו‬ ‫יש לי אותך‪ ,‬אתה שייך לו‪,‬‬ ‫לא לי‪"...‬‬ ‫יצחק היסס‪ ,‬הוא שם לב‬ ‫שהוא לא יכול להשתחרר‬ ‫מתוך השמיכה‪" .‬איך אתה‬ ‫יודע? אולי הוא לא קיים?"‬ ‫"איך אפשר לחשוב כך?!‬ ‫הוא זה שאמר לי ללכת‬ ‫לארץ כנען‪ ,‬הוא זה שהדריך‬ ‫אותי כל השנים האלה‪,‬‬ ‫בשבילו אני חי‪ ,‬נכון שזאת‬ ‫בקשה לא הגיונית‪ ,‬אבל אני‬ ‫חייב לציית‪"....‬‬ ‫"אתה לא אוהב אותי?"‬ ‫"אני אוהב אתך יותר מכל‬ ‫דבר אחר בעולם הזה‪ ,‬אבל‬ ‫אלוקים הוא מעל ומעבר‬ ‫לעולם הזה‪ ...‬אי אפשר‬ ‫לסרב להוראותיו"‬ ‫"אני מבין‪ ,‬אם הוא כל כך‬ ‫חשוב‪ ,‬אני מנדב את‬ ‫עצמי‪ "...‬ועם המילים האלה‬ ‫באוזניו‪ ,‬הניף אברהם את‬ ‫הסכין בבכי תמרורים לעבר‬ ‫בנו האהוב‪ ...‬אבל ידו‬ ‫נתקעה באוויר והוא לא יכל‬ ‫להזיזה‪...‬‬ ‫"אל תשלח את ידך אל‬

‫הנער‪ ,‬ועל תעש לו מאומה!‬

‫נפש בריאה בגוף בריא‬ ‫שיתוף פעולה חדש בבית ספרנו – אור תורה ושבי"ל‬ ‫השנה התבשרנו ע"י עיריית ירושלים שבית ספרנו נבחר להיות אחד מבתי הספר שיזכו לעבוד יחד עם שבי"ל‪.‬‬ ‫שבי"ל הוקם לפני כ‪ 12-‬שנה בשיתוף בין המחלקה לרפואה חברתית של הדסה‪ ,‬והאגף לבריאות הציבור בעירית‬ ‫ירושלים‪ .‬מטרתו‪ ,‬מתן שירותי בריאות כוללניים לתלמידי התיכונים בירושלים‪ .‬בשנים האחרונות שבי"ל מהווה חלק‬ ‫מהמחלקה לחינוך העל יסודי במינהל החינוך בעירית ירושלים‪ .‬שבי"ל מורכב מצוות הפועל במודל משולב בתוך‬ ‫ביה"ס ומחוץ לו‪ .‬נערכות סדנאות קבוצתיות לתלמידים ולהורים‪ ,‬וניתנים טיפולים פרטניים ומשפחתיים‪ .‬ניתן גם‬ ‫ייעוץ לצוות בית הספר בנושאים של קידום בריאות בני הנוער‪.‬‬ ‫בבית הספר נתחיל להפעי ל את התוכנית בסדנאות ובהרצאות וכן באפשור פגישתם של התלמידים עם אנשי הצוות‬ ‫של שבי"ל‪ .‬אנו מקווים מאד שפעילות ברוכה זו תקדם הבריאות הגופנית והנפשית של תלמידינו ותעורר מודעות‬ ‫לעניינים אלו אצל כולנו‪.‬‬ ‫| גיליון ‪ | 36‬י"ד בחשון ה'תשע"א‬

‫‪4‬‬


‫שיחו בכל נפלאותיו‬

‫הרב עמנואל בארי‬

‫המחנך אברהם‬ ‫מדוע בחר ה' באברהם?‬ ‫למה דווקא הוא‪ ,‬ומה בעצם הוא רצה ממנו?‬ ‫התורה לא פירשה את הדברים‪ .‬הקב"ה לא אומר‬ ‫לנו מה הוא חושב ומה הן תוכניותיו‪ .‬אך לעיתים‬ ‫נדירות‪ ,‬הסיפור בתורה פותח לנו כעין "חלון"‬ ‫למחשבותיו של ה' – ומחלונות אלה אנו נרמזים‬ ‫מה בעצם ה' רצה‪.‬‬ ‫בפרשתנו מופיע חלון מיוחד כזה – התסריט‬ ‫השוטף של העלילה נעצר‪ ,CUT ,‬ומופיע דבר‬ ‫המספר‪ ,‬המגלה לנו טפח ממחשבותיו כביכול של‬ ‫הבורא‪:‬‬ ‫"וה' אמר‪[ :‬למי הוא אמר? לאף אחד‪ .‬אולי‬ ‫לעצמו‪ ,‬אולי למלאכים‪ – ]...‬המכסה אני‬ ‫מאברהם אשר אני עושה?! ואברהם היו יהיה‬ ‫לגוי גדול ועצום – ונברכו בו כל גויי הארץ‪...‬‬ ‫[הדברים האלה נכתבו לפני כ‪ 3222 -‬שנה על ידי‬ ‫משה במדבר סיני‪ .‬קטעים מהתנ"ך נמצאו‬ ‫בעתיקות מלפני כ‪ 1222-‬שנה‪ .‬איך ידעו כבר אז‬ ‫שהעם הקטן והנרדף הזה יהיה המוביל במאות‬ ‫אחוזים בכל תחום בעולם‪ :‬מדעים‪ ,‬פרסי נובל‪,‬‬ ‫מומחים לכלכלה‪ ,‬המובילים בקולנוע – הוליווד‬ ‫יהודית כידוע‪ ,‬עשירי העולם‪ ,‬צבא ובטחון‬ ‫המקצוענים בעולם‪ ,‬חקלאות חוצת גבולות‬ ‫ולצערנו אפילו אלופים במאפיה ופשע? הוגה‬ ‫דעות מובילים שפינוזה‪ ,‬מארקס‪ ,‬פרויד‪ ,‬ניטשה‪,‬‬ ‫איינשטיין – עולם שלם סב ונע סביב עם קטנטן‪...‬‬ ‫איך זה יכול להיות? זו משמעותה של ברכה‬ ‫עתיקת יומין‪ ,‬שמתקיימת ללא הרף באופן פלאי‪.‬‬ ‫ולמה בחר ה' באברהם? למה העניק לו את הזכות‬ ‫העצומה הזאת? למען מה נתן לו ברכה זאת?? הנה‬

‫התשובה‪ ]:‬כי ידעתיו – למען אשר יצווה את‬ ‫בניו ואת ביתו אחריו – ושמרו את דרך ה' –‬ ‫לעשות צדקה ומשפט‪ ."...‬אברהם נבחר מתוקף‬ ‫היותו – מחנך‪ .‬מצווה את בניו‪.‬‬ ‫אברהם נבחר ובורך – ה' ידע את אברהם‪,‬‬ ‫התגלה אליו – כדי שיצווה את בניו ואת ביתו‬ ‫אחריו – ושמרו את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט‪.‬‬ ‫הייחוד הגדול של אברהם‪ ,‬לא רק בצדיקותו‪.‬‬ ‫כנראה היו עוד כמה צדיקים רציניים שם בזמנו‪.‬‬ ‫אך אברהם היה מיוחד ביכולתו לצוות "את בניו‬ ‫ואת ביתו אחריו – ושמרו את דרך ה'‪ ."...‬אברהם‬ ‫הוא אבי המחנכים‪ .‬אברהם הוא גדול המחנכים‪.‬‬ ‫היכולת החינוכית – לצוות לבנים – ושישמרו‬ ‫וימשיכו בדרך המורכבת – גם צדקה וגם משפט –‬ ‫זה הכשרון המיוחד הנדרש‪ ,‬שעבורו נבחר‬ ‫אברהם‪.‬‬ ‫אנחנו כמחנכים‪ ,‬ממשיכי דרכו המרכזית–העיקרית‬ ‫של אברהם‪ .‬זו היא כנראה תכונתו‪ ,‬תכונת‬ ‫הליבה‪ ,‬החשובה ביותר – שלמענה ועבורה הוא‬ ‫נבחר‪ .‬יותר מכל שאר תשבחותיו‪ .‬והפסוק טרח‬ ‫להזכיר ולהדגיש לנו זאת‪ .‬הרבה דברים הפסוק‬ ‫העלים‪ :‬הסיפור עם הפסילים‪ ,‬חלק גדול‬ ‫מהנסיונות – הפסוק לא פירט‪ .‬אבל את יכולת‬ ‫אברהם לחנך‪ ,‬את זה הוא הדגיש – ועוד באחד‬ ‫הגילויים הנדירים בתנ"ך של "מה ה' חושב"‪.‬‬ ‫אנחנו – במלאכת החינוך שלנו (וכולנו מחנכים –‬ ‫כהורים‪ ,‬כמדריכים‪ ,‬כאנשים בוגרים או אחים‬ ‫גדולים או פשוט אנשים החיים בארץ המאתגרת‬ ‫הזאת) – צריכים לזכור זאת ולהמשיך את‬ ‫"מורשת אברהם המחנך" – איתנו לכל מקום‪.‬‬

‫התנצלות‬ ‫עורכים‪ :‬יהונתן כהן ‪ ‬אסתי סוויל‬ ‫מערכת‪ :‬בר יקותיאלי ‪ ‬דני שונפלד‬ ‫מייסדים‪ :‬מנשה בוהרון ‪ ‬יוסי חסידים‬ ‫‪Nyflaot@gmail.com‬‬

‫ברצוני קודם כל להודות לקוראי הסיפורים שלי‪.‬‬ ‫רציתי לבקש סליחה אישית מכל אדם ותלמיד‬ ‫שאולי נפגע מהסיפור שלי‪ .‬לא הייתה לי שום כוונה‬ ‫להעליב מישהו‪.‬‬

‫דני שונפלד‬

‫| גיליון ‪ | 36‬י"ד בחשון ה'תשע"א‬

‫‪5‬‬


‫למה הדבר דומה?‬

‫ירון אברהמי‬

‫הכל לטובה‬ ‫שולחן ערוך סימן ר"ל סעיף ה'‪:‬‬ ‫לעולם יהא אדם רגיל לומר‪" :‬כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" (כל מה שעושה הקב"ה‪ ,‬עושה לטובה)‪.‬‬

‫כפרי אחד הלך לטייל בעיר הגדולה‪ ,‬ועיניו לא שבעו מראות את נפלאות הכרך‪ .‬לפתע הגיע אל פתחו של חייט‬ ‫אומן שהיה עוסק בהכנת מחצלות ואדרות לבית מלוכה‪ .‬ראה הכפרי את החייט כשהוא פורס אריג משי יקר על‬ ‫שולחנות‪ ,‬ואז נטל החייט זוג מספריים ועמד לגזור את הבד‪...‬‬ ‫עמוד!!! זעק הכפרי ‪ -‬מה אתה עושה? למה להשחית אריג משי כה יקר?‪...‬‬ ‫הבין החייט מי הוא העומד לפניו‪ ,‬אלא שבטוב ליבו הסביר בנועם‪ :‬דע לך כי אין אני מקלקל כלל אלא מתקן‪...‬‬ ‫אריג זה עד מהרה יהפוך לאדרת המלך!‬ ‫כן הוא הנמשל ‪ -‬אמר המגיד מדובנא ‪ -‬לעיתים רואה צדיק ורע לו ותמהים העולם‪ :‬מדוע נגזר עליו כך‪ ,‬אלא שיש‬ ‫לדעת כי כאותו כפרי גם אנו טחו עינינו מראות‪ ,‬ואין בכוח שכלנו להבין את רוב היקף חסדו יתברך ואין זה‬ ‫(מתוך הספר "משל למה הדבר דומה")‬ ‫קלקול כלל אלא תיקון‪ .‬כל מה דעביד רחמנא לטב עביד!‬ ‫בפרשה‬

‫ירון אברהמי‬

‫עקידת יצחק‬ ‫בפרשתנו מסופר על העקידה‪ ,‬שהיא הניסיון הגדול‬ ‫ביותר מבין עשרת הניסיונות שניסה הקב"ה את‬ ‫אברהם‪ ,‬ובכל אותם הניסיונות לא הרהר אברהם אחר‬ ‫מידותיו של הקב"ה ועשה את רצונו באהבה גדולה‪.‬‬ ‫וכנגד עשרה הניסיונות האלה עשה הקב"ה לאבותינו‬ ‫עשרה ניסים במצרים‪ ,‬ועשרה ניסים בים‪ ,‬והביא עשר‬ ‫מכות על המצריים במצרים‪ ,‬ונתן לנו הקב"ה עשרת‬ ‫הדיברות‪ ,‬ולאחר חטא העגל עזרו לנו הרבה הניסיונות‬ ‫של אברהם אבינו‪ ,‬שבזכותם ריחם הקב"ה על עם‬ ‫ישראל‪ .‬והקב"ה ניסה את אברהם לטובתו‪ .‬משל למה‬ ‫הדבר דומה; לקנקן שבידי המוכר‪ ,‬אם הקנקן חזק‪,‬‬ ‫כשבא קונה אחד הוא מקיש עליו בחוזקה להראות‬ ‫בשבחו‪ .‬אבל אם הקנקן חלש הוא מתיירא להקיש עליו‬ ‫שמא יישבר‪ .‬אף כאן‪ ,‬מפני שידע הקב"ה שליבו של‬ ‫אברהם טהור מאוד והוא דבק ביראתו וחזק באמונתו‬ ‫בנימין יוחנן גרסטל (ט‪)3‬‬

‫וליבו חזק מאוד ביהדותו‪ ,‬לכן ניסהו‪ ,‬וזהו שאומר‬ ‫הכתוב‪" :‬ה' צדיק יבחן" (תהילים י"א‪ ,‬ה')‪ .‬ועוד טעם‬ ‫לניסיונות‪ ,‬כדי להוסיף לו שכר‪ .‬ועוד‪ ,‬כדי שילמדו‬ ‫הבריות מהנהגתו הטובה של אברהם אבינו‪.‬‬ ‫ומפני שעניין העקידה הוא חשוב ונעלה ביותר‪ ,‬קבעו‬ ‫אנשי כנסת הגדולה לקרוא אותה בזמירות התפילה‬ ‫בכל יום‪ .‬וכן קוראים אותה בראש השנה בספר תורה‪.‬‬ ‫וכן בכל שעת צער‪ ,‬אנו נזכרים בפרשה זו ומבקשים‬ ‫רחמים מאת הקב"ה שירחם עלינו ויושיענו בזכות‬ ‫העקידה‪ .‬וראוי מאוד לשפוך דמעות כשקוראים פרשה‬ ‫זו‪ ,‬וזהו תועלת גדולה לכפרת עוונות כשאנו מבקשים‬ ‫רחמים מאת הקב"ה שייתן לנו כוח להכניע את היצר‬ ‫הרע‪ .‬וכל שעה שאנו שרויים בצער ומבקשים רחמים‬ ‫מאת הקב"ה שיזכור העקידה‪ ,‬הוא מרחם עלינו‪.‬‬ ‫(מעובד מתוך פירוש "ילקוט מעם לועז")‬

‫אברהם מכניס אורחים‬

‫אברהם אבינו מל את עצמו ואת בני ביתו כפי שציווה ה' יתברך‪ .‬שלושת הימים שאחרי הברית הם ימים של‬ ‫חולי וסכנה ולכן ה' הוציא את השמש מנרתיקה כדי שאף אחד לא יצא ואברהם לא יצטרך לטרוח‪.‬‬ ‫אך ה' ראה שאברהם מצטער שאין לו אורחים ולכן שלח לו את המלאכים‪ .‬אברהם רואה את המלאכים ומיד רץ‬ ‫לקראתם על אף שהיה באמצע לדבר עם השכינה‪.‬‬ ‫יש כמה מפרשים שמראים להלן מהיכן למד זאת אברהם ומה אנו בניו צריכים ללמוד‪.‬‬ ‫מובא בגמ' (שבת) קכז'‪ :‬אברהם ידע את ההלכה שגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה‪.‬‬ ‫שואל האדמו"ר משפיטיבקה זצ"ל‪ :‬מהיכן ידע אברהם אבינו את ההלכה? עונה על כך האדמו""ר זצ"ל שאברהם‬ ‫למד זאת שהקב"ה הוציא חמה מנרתיקה כדי שלא להטריחו באורחים‪.‬‬ ‫האדמו"ר מהר"ם מפרמישלן זצ"ל אומר שגופו של אברהם היה כל כך מקודש שאפילו אם אברהם לא רצה‬ ‫ללכת לקבל את אורחיו בכל זאת היה גופו מביאו לשם‪.‬‬ ‫| גיליון ‪ | 36‬י"ד בחשון ה'תשע"א‬

‫‪6‬‬


נפלאו"ת 36 Niflaot