Issuu on Google+

‫תפזורת ימים נוראים‬ ‫ת‬

‫ש‬

‫ל‬

‫פ‬

‫ש‬

‫י‬

‫ל‬

‫ת‬

‫ת‬

‫פ‬

‫ל‬

‫ע‬

‫ק‬

‫ר‬

‫ח‬

‫ת‬

‫ל‬

‫כ‬

‫מ‬

‫נ‬

‫ס‬

‫נ‬

‫ש‬

‫ז‬

‫י‬

‫צ‬

‫ט‬

‫נ‬

‫ש‬

‫ל‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ע‬

‫ר‬

‫ל‬

‫ח‬

‫ה‬

‫נ‬

‫מ‬

‫צ‬

‫ע‬

‫כ‬

‫ס‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ש‬

‫ת‬

‫צ‬

‫ז‬

‫י‬

‫ק‬

‫ר‬

‫ח‬

‫ז‬

‫ג‬

‫י‬

‫פ‬

‫ק‬

‫ל‬

‫ש‬

‫ו‬

‫ל‬

‫פ‬

‫ה‬

‫ש‬

‫ו‬

‫מ‬

‫א‬

‫ה‬

‫נ‬

‫ס‬

‫מ‬

‫ע‬

‫ג‬

‫כ‬

‫צ‬

‫ק‬

‫י‬

‫ס‬

‫ר‬

‫א‬

‫ש‬

‫ה‬

‫ש‬

‫נ‬

‫ה‬

‫ש‬

‫פ‬

‫ת‬

‫נ‬

‫י‬

‫ח‬

‫ל‬

‫כ‬

‫ס‬

‫ע‬

‫נ‬

‫פ‬

‫ל‬

‫ש‬

‫ט‬

‫מ‬

‫נ‬

‫א‬

‫י‬

‫פ‬

‫ק‬

‫ה‬

‫ב‬

‫ל‬

‫ו‬

‫ת‬

‫ו‬

‫ס‬

‫נ‬

‫פ‬

‫ח‬

‫ד‬

‫ג‬

‫ו‬

‫ז‬

‫ב‬

‫ש‬

‫נ‬

‫ת‬

‫פ‬

‫ו‬

‫ח‬

‫ב‬

‫ד‬

‫ב‬

‫ש‬

‫ה‬

‫ר‬

‫י‬

‫ח‬

‫נ‬

‫ר‬

‫ש‬

‫ח‬

‫ו‬

‫ס‬

‫ל‬

‫ט‬

‫י‬

‫ל‬

‫מ‬

‫ס‬

‫י‬

‫ל‬

‫ת‬

‫ל‬

‫ע‬

‫צ‬

‫ש‬

‫ח‬

‫כ‬

‫נ‬

‫ת‬

‫מ‬

‫ר‬

‫פ‬

‫ק‬

‫ש‬

‫נ‬

‫יום הרת עולם‪_________ :‬‬ ‫הימים בין ראש השנה ליום הכיפורים‪_________ :‬‬ ‫היום היחיד בו נכנס אדם לקודש הקודשים‪_________ :‬‬ ‫האדם שנכס לקודש בקודשים‪_________ :‬‬ ‫סימן מתוק‪_________ :‬‬ ‫שירבו זכויותינו כ_________‬ ‫על מי נאמר "שנהיה לראש ולא לזנב"? _________‬ ‫על מי נאמר "שיתמו שונאינו"? _________‬ ‫החודש בו חל יום הכיפורים‪_________ :‬‬ ‫מספר התקיעות שחייב אדם לשמוע בראש השנה‪_________ :‬‬

‫| גליון ‪ | 56‬ח' בתשרי תשע"ב‬

‫‪14‬‬


‫המשך מהעמוד הקודם‬ ‫אחירם כבש את פניו בייאוש‪ .‬ידוע לכולם מה‬ ‫החיילים הארורים האלה עושים לשדות שהם‬ ‫עוברים בהם‪ ,‬רומסים או שודדים הכול לעצמם‪ ,‬זה‬ ‫יהיה ממש אסון! הגביר עלה בחזרה אל דודו‬ ‫בשביל לספר לו על הבשורה המרה‪.‬‬ ‫"אל תדאג"‪ ,‬הוא אמר בלבביות‪" ,‬הרומאים רק‬ ‫ייקחו ממך מאתיים דינרים ויעזבו את השדה שלך‬ ‫בשקט‪"...‬‬ ‫"איך אתה יודע?"‬ ‫"אחירם‪ ,‬אני יודע‪ .‬אל תפקפק ברב שלך‪ .‬קח ‪200‬‬ ‫דינרים ופגוש את המפקד שלהם"‪ ,‬אמר הרב עם‬ ‫המבט החודר בעיניים והטון החמור‪.‬‬ ‫הגביר היסס‪ ,‬אבל לא העז לסרב לרב הגאון‪ .‬הוא‬ ‫לקח את שקיק הזהב שהיה מיועד לרב חסדא וצעד‬ ‫איתה עד לסוף השדות שלו‪ .‬חיל הרומאים פגש‬ ‫אותו לאחר חצי שעת המתנה מורטת עצבים‪.‬‬ ‫השיחה עם המפקד הייתה פשוטה וקלה באופן‬ ‫מופתי‪ .‬הוא דרש ‪ 200‬דינרים בשביל הצבא שלו‬ ‫והבטיח שלא יעבור דרך השדות של אחירם ברגע‬ ‫שיקבל את הסכום‪.‬‬ ‫"זה מדהים! צדקת! הם באמת לקחו רק ‪ 200‬דינרים‬ ‫והלכו!"‪ ,‬אחירם התנשף בהתרגשות‪" ,‬איך ידעת‬ ‫שזה בדיוק מה שהם רוצים?"‬ ‫"האם ידוע לך שמזונות האדם קצובים משנה‬ ‫לשנה?"‪ ,‬הזקן ריכך את מבטו‪" ,‬הקב"ה קובע לכל‬ ‫אדם ואדם כמה כסף הוא ירוויח וכמה הוא‬ ‫יפסיד‪"...‬‬ ‫"ואיך זה בדיוק קשור לרומאים?"‬ ‫"כי בראש השנה התגלה לי בחלום שתפסיד השנה‬ ‫‪ 1200‬דינרים‪ ,‬אלף אתה כבר הפסדת בגלל שנתת‬ ‫אותם לצדקה‪ .‬כל מה שנשאר זה המאתיים –‬ ‫שעכשיו הפסדת בגלל הרומאים שעברו פה‪"...‬‬ ‫אחירם חשב בשקט לכמה רגעים ואז הוא ספק כפיו‬ ‫בעצב‪" ,‬אז למה רק עכשיו אתה אומר לי?! הייתי‬ ‫נותן לך הכול עכשיו וחוסך לעצמי המון דאגה!"‬ ‫"אם הייתי מספר לך‪ ,‬נערי היקר‪ ,‬אז איך היית‬ ‫מתרגל לתת צדקה לעניים? האם היית נותן לבד את‬ ‫כל הכסף הזה כל חודש? הרי בלי שהייתי מבקש‬ ‫ממך לא היית נותן כלום‪ ,‬ועכשיו תראה איך‬ ‫השתנית‪ ...‬אפילו סיפור הישיבה היה בדוי‪ ,‬כי‬ ‫ידעתי שזה מה שיגע בלבך ‪ -‬הכסף שנתת האכיל‬ ‫מאות משפחות בכל רחבי גולת בבל‪ ...‬אתה מבין‪,‬‬ ‫כך זיכיתי אותך לתת מתן בסתר‪".‬‬ ‫אחירם היה בהלם‪ .‬הרב צדק בכל דבריו‪ .‬עכשיו הוא‬ ‫בטוח יתרגל לתת צדקה שהרי מזונות האדם קצובים‬ ‫לו משמיים ורק הוא יחליט איך הם יתבזבזו‪ ...‬אם‬ ‫לצדקה או לרומאים חומסים‪.‬‬ ‫| גליון ‪ | 56‬ח' בתשרי תשע"ב‬

‫║ניסים סרור )ט‪║(1‬‬ ‫משפחה מתיישבת בארוחת החג והחמות‬ ‫מתעקשת לשבת בראש השולחן‬ ‫כשמאחוריה שעון הקיר המשפחתי הגדול‬ ‫שעובר בירושה‪.‬‬ ‫מספר שניות לאחר שהיא קמה לשטוף את הכלים‪,‬‬ ‫נופל השעון על הכיסא שלה ומתנפץ לרסיסים‪.‬‬ ‫פתאום נשמעת הכלה רוטנת‪" :‬אוף… השעון הזה‬ ‫תמיד מאחר"‪.‬‬ ‫איש אחד נסע לשדה התעופה להביא את חמותו‪.‬‬ ‫בנסיעה הביתה הוא שאל אותה‪" :‬כמה זמן את‬ ‫מתכוונת להישאר אצלנו?"‪.‬‬ ‫"כמה שתרצו"‪ ,‬השיבה לו חמותו‪.‬‬ ‫"מה?!"‪ ,‬הוא שאל אותה בפליאה‪" ,‬לא תישארי‬ ‫אפילו לכוס קפה?"‪.‬‬ ‫שלום‪ ,‬כאן סבתא‪ .‬אינני בבית כרגע‪.‬‬ ‫אם ברצונכם להשאיר הודעה‪ ,‬אנא עשו זאת כעת‪.‬‬ ‫אם הנך אחד מילדי – הקש ‪.1‬‬ ‫אם אתה זקוק לבייביסיטר – הקש ‪.2‬‬ ‫אם המכונית שלך עדיין במוסך וברצונך להשתמש בשלי‬ ‫– הקש ‪.3‬‬ ‫אם היום יום שישי‪ ,‬לא קנית חלה ועלי לרוץ לקנות‬ ‫עבורך – הקש ‪.4‬‬ ‫אם עלי לקחת את הנכדים לגן‪ ,‬לבית הספר‪ ,‬למשחק‬ ‫כדורגל‪ ,‬לבלט‪ ,‬לחוג שחייה או לקייטנה – הקש ‪.5‬‬ ‫אם עלי להחזיר את הנכדים מהגן‪ ,‬מבית הספר‪ ,‬ממשחק‬ ‫כדורגל‪ ,‬מבלט‪ ,‬מהשחייה‪ ,‬מהקייטנה – הקש ‪.6‬‬ ‫אם אתה בישיבה ולא תגיע הביתה בזמן וברצונך להיעזר‬ ‫בי לקחת את הנכדים לרופא שיניים‪ ,‬שיעורי עזר‪ ,‬קלינאי‬ ‫תקשורת או פסיכולוג ילדים – הקש ‪.7‬‬ ‫אם ברצונך להלין אצלי את הנכדים למרות שזה ערב‬ ‫הברידג` שלי – הקש ‪.8‬‬ ‫אם אתה אחד מחברי – מה אתה חושב? למי יש זמן‬ ‫לדבר איתך?‬ ‫איש הייטק אחד "נאלץ" להישאר עם בנו‪ ,‬לראשונה לבד‬ ‫כי אשתו נסעה לחו"ל‪.‬‬ ‫בבוקר הוא הכין את הילד וירד אתו לכיוון הגן‪.‬‬ ‫כשנכנס לגן‪ ,‬הגננת אמרה לו כי היא מצטערת אבל הילד‬ ‫הזה לא שייך לגן הזה‪ .‬מעט נבוך יצא מהגן ועבר את‬ ‫הכביש לגן סמוך ושוב הגננת אמרה לו את אותו הדבר‪.‬‬ ‫כך הם עברו ‪ 4‬גנים‪ .‬בגן החמישי הבן אומר לו‪" :‬אבא‪,‬‬ ‫אם נלך לעוד גן אחד אני אאחר לבית ספר‪."...‬‬ ‫‪13‬‬


‫מזונות קצובים‬ ‫║ יוסף יונין ║‬ ‫אחירם הגביר התרווח לו על המיטה הקטיפתית ושאף‬ ‫את האוויר החורפי הרענן שחדר דרך החלון הכפול‬ ‫שקצה החדר‪ .‬אין מה שיטריד את מנוחתו‪ .‬ראש השנה‬ ‫רק הסתיים‪ ,‬החיים חוזרים לשגרה בקצב איטי‪ .‬אין אף‬ ‫פועל שצריך לפקח עליו‪ ,‬אין תבואה שצריך למכור‪,‬‬ ‫המלאי האחרון ממילא כולו נמכר לפני החג‪ .‬הגביר‬ ‫התמתח‪ ,‬אין שום דבר שיפר לו עכשיו את שלוותו‪...‬‬ ‫פתאום נשמעו דפיקות על הדלת‪.‬‬ ‫"אני מייד פותח!"‪ ,‬אחירם צעק ברוגז וקם בחוסר‬ ‫רצון ממיטתו‪" .‬קצת סבלנות‪ ,‬אני תכף מכניס אותך!"‪,‬‬ ‫העשיר רטן כשהדפיקות המשיכו לחזור על עצמן‪.‬‬ ‫דווקא כשהמשרתים בחופשה משהו צריך להטריד‬ ‫אותו‪...‬‬ ‫"בסדר‪ ,‬אני פותח‪ .‬אתה יכול להירגע‪ ,‬קרצי‪ - ...‬שלום‬ ‫עליך‪ ,‬מורי ורבי"‪ .‬אחירם מיהר לקוד קידה עמוקה‬ ‫ונישק את היד של הישיש המכוסה בטלית לבנה‬ ‫ארוכה‪" .‬רב חסדא‪ ,‬דודי האהוב! מה מביא אותו אלי‬ ‫בזמן כזה?"‬ ‫"אה‪ ,‬אחירם‪ ,‬איך הייתי רוצה לבוא אליך בזמנים‬ ‫טובים יותר"‪ ,‬הרב נאנח והתיישב על הספה שבאולם‬ ‫הכניסה‪" ,‬המצב‪ ,‬נערי‪ ,‬אינו פשוט‪ .‬אני זקוק לנדיבות‬ ‫שלך‪"...‬‬ ‫"בבקשה הרב‪ ,‬כל מה שתבקש‪ .‬למי אני תורם‬ ‫הפעם?"‬ ‫"זה קצת יותר מסובך מלתרום לאדם אחד"‪ ,‬רב חסדא‬ ‫הסתכל בעיניים של אחיינו‪" ,‬מדובר במשהו הרבה‬ ‫יותר גדול‪ ,‬האם תהיה מסוגל?"‬ ‫"בוודאי‪ ,‬דודי ומורי! מי מזדקק לי?"‪ ,‬קרא אחירם‬ ‫בחוסר סבלנות‪.‬‬ ‫"מדובר במשהו יוצא דופן"‪ ,‬הזקן המלומד קם‬ ‫מהספה ונכנס יותר עמוק לאחוזה תוך שהוא סוקר‬ ‫לגובה את הבית הענק והמפואר בהבעת פנים‬ ‫חמורה‪" ,‬ישיבה שלמה צריכה להתפרנס‪...‬‬ ‫ואתה המוצא האחרון"‪ .‬הרב הקיש‬ ‫על הרצפה בחוזקה עם מקל‬ ‫ההליכה שלו והקול העמום‬ ‫הדהד בכל הבית‪.‬‬ ‫"ישיבה שלמה? לפרנס?"‪,‬‬ ‫הגביר יישר את חלוקו באי‬ ‫נוחות‪" ,‬כמובן שאני אתרום‪ ,‬איך‬ ‫יהודי מאמין כמוני לא יסכים לתרום‬ ‫סכום נכבד לישיבה מתפתחת‪ ?...‬אז במה מדובר?"‬

‫| גליון ‪ | 56‬ח' בתשרי תשע"ב‬

‫"מדובר בבית מדרש חדש בנהרדע שכל התורמים‬ ‫הקבועים שלה ירדו מנכסיהם והתלמידים עניים ולא‬ ‫מסוגלים לשלם בעצמם‪ .‬אם עד סוף עשרת ימי‬ ‫תשובה הם לא ישלמו את החובות‪ ,‬הישיבה תיסגר‬ ‫ותלמידים המסכנים יישארו בלי שום השכלה ושום‬ ‫לימוד תורה קדוש"‪.‬‬ ‫הסיפור ממש נגע בליבו של אחירם‪" ,‬זה באמת נשמע‬ ‫נורא‪ ,‬אני מוכן לשאת את העול של בית המדרש‪ .‬מיד‬ ‫אארגן לך שקיק של מאה דינרים‪ ,‬אני חושב שזה‬ ‫יספיק לכסות להם הכול ואפילו יישאר קצת עודף‪"...‬‬ ‫אחירם רץ מהר מטה לחדר האוצר וחזר מזיע עם‬ ‫שקיק מלא במטבעות זהב וחיוך מעולץ על השפתיים‪.‬‬ ‫"תזכה להרבה זכויות‪ ,‬אחירם נערי"‪ ,‬אמר רב חסדא‬ ‫ברוך‪" ,‬תודה רבה שהסכמת לשאת בעול הכספי של‬ ‫הישיבה‪ ,‬אני אחזור בעוד כחודש בשביל סכום‬ ‫דומה‪"...‬‬ ‫"רגע‪ ,‬מה?!"‪ ,‬הצטעק אחירם‪" ,‬אתה רוצה להגיד לי‬ ‫שזה לא חד‪-‬פעמי? זה לא מספיק לכל השנה?"‬ ‫"בבית המדרש לומדים תמידים רבים‪ ,‬הסכום שלך לא‬ ‫יספיק להרבה זמן‪"...‬‬ ‫"אבל הרב! אני לא אהיה מסוגל לעמוד בנטל‬ ‫ובהתחייבות לאורך זמן!"‬ ‫"אתה רוצה שכל מאות התלמידים יישארו ללא‬ ‫כלום?"‪ ,‬רב חסדא הסתכל לאחירם ישר בעיניים‬ ‫במבט חודר וממסמר‪" ,‬תודה רבה לנדיבות הרבה‬ ‫שלך‪ ,‬ה' יהיה איתך בכל מעשיך‪"...‬‬ ‫עשרה חודשים עברו מאז אותו יום והנטל הכספי היה‬ ‫כלל לא קל‪ ,‬אחירם הרהר לעצמו בעודו יושב בחדר‬ ‫האוצר התת‪-‬קרקעי שלו אוסף דינרים עבור דודו‬ ‫התנא שמחכה לכסף עכשיו באולם הכניסה‪ .‬אבל הוא‬ ‫מוכן להקריב בשביל כל תלמידי החכמים הנתונים‬ ‫במצוקה‪ .‬הרי הוא עדיין עשיר יחסית ואת כל העושר‬ ‫הוא חייב ל‪ -...‬פתאום דלת הברזל נפתחה בקול רועש‬ ‫וקטע את חוט המחשבה‪ .‬משרת צעיר התפרץ פנימה‬ ‫בבהלה ובהתנשפות‪" .‬הרומאים באים!"‪ ,‬הוא זעק‬ ‫בקול צורם‪" ,‬הרגע קיבלתי מסר מראש המחוז! הם‬ ‫ישחיתו הכול!"‬ ‫"מה? למה? מה פתאום?"‬ ‫"הקיסר שלח לגיון לתקוף את הפרתים‪ ,‬אחד החילות‬ ‫שלהם יעבור בדיוק דרך השדות שלך!"‬ ‫המשך בעמוד הבא ‪‬‬

‫‪12‬‬


‫בראוניז‬ ‫שוקולד ואגוזים‬ ‫║ אביב קדמי )ט‪║ (2‬‬ ‫מצרכים‪:‬‬

‫‪ 120‬גרם חמאה )או מרגרינה(‬ ‫‪ 160‬גרם שוקולד‬ ‫‪ 2‬כפות ברנדי‬ ‫‪ 3‬ביצים‬ ‫‪ 3/4‬כוס קמח‬ ‫‪ 1/2‬כפית נס קפה‬ ‫חופן אגוזי מלך‬

‫אופן ההכנה‪:‬‬

‫ממיסים את החמאה בסיר‪ .‬מסירים מהאש ומוסיפים את השוקולד‪.‬‬ ‫מערבבים עד להמסה מלאה של השוקולד‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬מוסיפים את החומרים בסדר הבא‪ ,‬תוך כדי ערבוב‪ :‬סוכר‪,‬‬ ‫ברנדי‪ ,‬ביצים‪ ,‬קמח‪ ,‬קפה ואבקת האפייה‪.‬‬ ‫יוצקים לתבנית‪ ,‬מיישרים ומפזרים מעל את האגוזים‪.‬‬ ‫אופים ב‪ 180-‬מעלות ‪ 20-15‬דקות‪ ,‬או עד שתתייצב העוגה‪ ,‬אך עדיין‬ ‫תהיה רכה מעד באמצע‪ .‬חותכים אחרי שהעוגה רכה לגמרי‪.‬‬ ‫טיפ‪ :‬ניתן להוסיף חצי כפית מלח להדגשת טעם השקולד‪.‬‬ ‫בתיאבון!‬

‫נבחרת הכדורגל‬ ‫של בית הספר‬ ‫║ גדעון דילברי ║‬ ‫בשעה טובה ומוצלחת פתחנו עוד עונה של אימוני‬ ‫נבחרות הכדורגל לכיתות ז' ‪ -‬י'‪ .‬בקרוב תפתח קבוצה‬ ‫לכיתות י"א ‪ -‬י"ב‪.‬‬ ‫כרגע השחקנים נמצאים בשלבי ההכנה והגיבוש‪,‬‬ ‫לקראת עונת המשחקים המצפה להם בשנת תשע"ב‪.‬‬ ‫האימונים מתמקדים בעיקר בכניסה לכושר משחק‬ ‫ועבודה על חשיבות התלכיד הקבוצתי והגיבוש‬ ‫המקצועי‪/‬חברתי בקבוצה‪.‬‬

‫| גליון ‪ | 56‬ח' בתשרי תשע"ב‬

‫בהמשך האימונים נעבוד על תפקידי השחקנים‬ ‫במגרש‪ ,‬שיטות משחק והתנועה במגרש‪ ,‬תוך כדי‬ ‫התמצאות במרחב‪.‬‬ ‫נשנן את חוקי המשחק ונלמד על חשיבות ההגינות‬ ‫במשחק – לנצח בכבוד ולהפסיד ביושר‪.‬‬ ‫המעוניינים להיות חלק מהנבחרת מוזמנים בברכה‪.‬‬ ‫מצפה לנו עונה מרתקת עמוסה במשחקים ובחוויות‬ ‫משותפות‪.‬‬ ‫שנה טובה מבורכת ומוצלחת‪.‬‬ ‫* גדעון דילברי הוא מאמן הנבחרת‪.‬‬

‫‪11‬‬


‫זה קורה במשפחות‬ ‫הכי טובות‬ ‫║ שלומית שטווי ║‬ ‫השבוע נקדיש את פינתנו לעיסוק במילה "משפחה"‪.‬‬ ‫נאמר בתורה "כי האדם עץ השדה" )דברים‪ ,‬כ‪ ,‬יט(‪.‬‬ ‫אפילו קראנו את זה לא מזמן בפרשת שופטים‪ ...‬אז‬ ‫תמיד חשבנו שזה רק שיר נחמד לט"ו בשבט‪ ,‬אך‬ ‫מתברר שהמילה "משפחה" קשורה לעצים בקשר‬ ‫עמוק יותר ממה שנדמה לנו‪ ...‬יחד ננסה להבין את‬ ‫התפתחות המילה משפחה על משמעויותיה השונות‪.‬‬ ‫למילה 'ענף' העברית יש שתי מילים מקבילות‪ :‬יתר‬ ‫)שמשם כנראה נגזר שמו של יתרו חותן משה(‬ ‫וסעיף‪ .‬בערבית מכונה הענף 'שועיב' )תודו שזה‬ ‫דומה בצליל ל'סעיף'‪ ,‬אם לוקחים בחשבון שהערבים‬ ‫מחליפים פ ב‪-‬ב‪ .(...‬חוץ מענף יש ל'שועיב' משמעות‬ ‫נוספת של קבוצה או של משפחה‪.‬‬ ‫מלבד זאת יש לענף מילה נרדפת נוספת בעברית‪:‬‬ ‫שרך )שרכים‪ ,‬סרכים = קבוצה‪ ,‬משפחה(‪.‬‬ ‫שרכא בארמית פירושה 'יותר'‪ -‬בדיוק כמו 'יתר'‬ ‫שמתפרש גם במשמעות של 'ענף' וגם של 'יותר'‪.‬‬ ‫שרך מתפרש גם כטבור ואולי פירושו חבל )הטבור(‬ ‫כמו שכתוב בשיר השירים ז‪ ,‬ג‪" :‬שררך אגן הסהר‬ ‫אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה‬ ‫בשושנים" ‪.‬‬ ‫גם ליתר יש משמעות של חבל המוכרת מסיפור‬ ‫שמשון‪m` oeyny dil` xn`ie" :‬‬ ‫יתרים‬ ‫‪draya‬‬ ‫‪ipxq`i‬‬ ‫‪eaxg `l xy` migl‬‬ ‫‪cg`k iziide izilge‬‬ ‫‪) "mc`d‬שופטים טז‪,‬‬

‫ז(‪.‬‬ ‫יתר‬ ‫כך‪,‬‬ ‫אם‬ ‫)במשמעות ענף( =‬ ‫שרך = חבל‪.‬‬ ‫יתר‬ ‫וגם‪:‬‬ ‫)במשמעות יותר( =‬ ‫שרך = קבוצה‪ ,‬משפחה‪.‬‬ ‫המילה 'משפחה' באה‬ ‫מהשורש שפ"ח‪ .‬בעברית פעמים רבות‬ ‫מתחלפות האותיות ס ו‪-‬ש זו בזו כך‬ ‫| גליון ‪ | 56‬ח' בתשרי תשע"ב‬

‫שבהחלט אפשר לומר שהמילה‬ ‫'משפחה' באה מהשורש "ספח"‬ ‫)כמו ספיח‪ ,‬נספח = יתר‪ ,‬נוסף(‪.‬‬ ‫כך אפשר להשוות את יתר הענף‬ ‫גם לנספח‪ ,‬נוסף‪ ,‬שהשורש שלו‬ ‫יוצר )בחילופי אותיות( את המילה‬ ‫משפחה‪.‬‬ ‫מעניין שמהשורש של המילה‬ ‫'משפחה' נגזרה מילה נוספת‪:‬‬ ‫'שפחה' )אמה‪ ,‬משרתת(‪ .‬אולי היא‬ ‫נקראה כך כי הייתה "נספחת"‬ ‫למשפחה ולא חלק ממנה‪.‬‬ ‫נברך את כל משפחותינו בברכה‬ ‫המופיעה בירמיהו‪ ,‬יז‪ ,‬ז‪-‬ח למי‬ ‫` ‪xW¤‬‬ ‫‪£ xa¤‬‬ ‫‪¤ Bd© jEx‬‬ ‫שבוטח בד'‪§ A¨ " :‬‬ ‫§‪.eŸ gh© a§ n¦ 'c di¨d‬‬ ‫¦‪¨ e 'ca© gh© a‬‬ ‫‪§i‬‬ ‫§‪lr‬‬ ‫וְ הָ יָה ְּכ ֵעץ ¨‪© e m¦in© lr© lEzW‬‬ ‫§‪d¨id‬‬ ‫¨‪¨ e mgŸ `a‬‬ ‫¦‪Ÿ i iM¦ d`¤ x‬‬ ‫§‪§ i `l‬‬ ‫§‪ָ ׁ gN© W‬ש ָר ׁ ָשיו ‪Ÿ e‬‬ ‫‪© i laEi‬‬ ‫©‬ ‫¨‪Win‬‬ ‫§‪¦ i `l‬‬ ‫¦‪Ÿ e b`¨ c‬‬ ‫‪§ i `lŸ zx¤ SŸ A© z©pW§ aE‬‬ ‫ָעלֵ ה ּו ©‪¦ o¨pr£ x‬‬ ‫‪."ix¦ R¤ zŸeU£rn¥‬‬

‫נקנח בשיר חביב על משפחת סימני הניקוד‪:‬‬ ‫חולם חסר ‪ /‬דני סנדרסון‬ ‫מעשה ב ָ‬ ‫יום אחד אמא שוּרוּק קמה וגילתה שחולם חסר‪.‬‬ ‫קראה לאחיה ֵצירה לחפש את חולם‪ ,‬כי אבא ְשווא ‪-‬‬ ‫נח‪.‬‬ ‫לבש צירה ֶבּגד ֶכּפת ויצא לדרך‪.‬‬ ‫בדרך נתקל בשתי אותיות‪ :‬בּוּמ‪ָ -‬עפ‪.‬‬ ‫התפתחה תגרה‪ ,‬וצירה חטף פתח בראש‪.‬‬ ‫צירה‪ ,‬ששׂם דגש חזק על אומץ‪ ,‬זרק עליהם ִחיריק‬ ‫וברח‪.‬‬ ‫בדרך פגש קמץ קטן‪ ,‬שסיפר לו ששמע שחולם מסתתר‬ ‫בקיבּוּץ שוּרוּק‪.‬‬ ‫הלך צירה לקיבּוּץ‪ ,‬ואכן מצא את חולם מסתתר‬ ‫במזכירות החדשה של המשק‪.‬‬ ‫"איזה בניין!" התפעל‪ ,‬ולקח את חולם איתו‪.‬‬ ‫בסוף חולם חזר הביתה‪ ,‬ואמא שוּרוּק הורידה לו כזה‬ ‫מקף‪ ,‬שחולם נהיה ֶסגול‪.‬‬

‫‪10‬‬


‫בן המלך השובב‬ ‫║ ירון אברהמי )יב‪║ (1‬‬ ‫מעשה במלך‪ ,‬שהיה לו בן יחיד אהוב ויקר‪ .‬מינה‬ ‫לו המלך אפוטרופוס‪ ,‬אדם משכיל וחכם‪ ,‬שיהיה‬ ‫איתו תמיד‪ ,‬ילווה אותו בכל מקום‪ ,‬ילמדו‬ ‫הליכות חיים ויספק לו את כל צרכיו‪ .‬אך בן‬ ‫המלך נטה להשתובב‪ ,‬הוא לא הטה אוזן‬ ‫לדבריו‪ ,‬לא אבה ללכת בדרכיו‪ ,‬ובחר בדרך רעה‪.‬‬ ‫הממונה סיפר למלך שבנו סר מן הדרך הטובה‪,‬‬ ‫והוא מסרב לשמוע בקולו ולעשות כדבריו‪ .‬כעס‬ ‫המלך על בנו‪ ,‬ומרוב כעסו סרב לראות את פניו‪.‬‬ ‫הצטער בן המלך צער רב‪ ,‬וביקש לבוא אל אביו‪,‬‬ ‫להתחנן לפניו ולרצות את פניו‪ .‬אבל הממונה‬ ‫נהג עימו בקפידה‪ ,‬וחסם את דרכו אל האב‪ .‬לא‬ ‫זו בלבד‪ ,‬אלא שדאג לספר באוזני המלך את כל‬ ‫מעללי בנו‪ ,‬כדי להגדיל את כעסו והקפדתו‪.‬‬ ‫יום אחד הודיע הממונה לבן המלך‪ ,‬כי יאלץ להיעדר מן‬ ‫העיר למשך יממה‪ .‬ניצל הבן את היעדרותו ורץ אל אביו‪,‬‬ ‫נפל לפני רגליו ובכה‪ ,‬התוודה על כל הרעה שעשה מנעוריו‬ ‫ועד עתה‪ .‬התנצל‪ ,‬שקדחה בו אש נעורים‪ ,‬התחייב לקבל על‬ ‫עצמו לעזוב את דרכו וללכת בדרך טובים‪ ,‬והתחנן לפני‬ ‫אביו בקול מר‪" :‬סלח נא‪ ,‬כפר נא לאשמותי!"‪ .‬מיד נכמרו‬

‫רחמי האב על בנו‪ ,‬ויקרבהו בימינו‪ ,‬הושיבו על ברכיו‪,‬‬ ‫והרעיף עליו את אהבתו‪.‬‬ ‫כך הוא גם הנמשל‪ :‬כל יהודי הוא בן מלך‪ ,‬אהוב חביב ויקר‬ ‫לאביו שבשמים‪ .‬והנה הבן היקיר במשך השנה מתפתה‬ ‫ללכת שולל אחר שרירות ליבו הרע‪ ,‬לעשות מעשים שהם‬ ‫נגד רצון אביו שבשמים‪ .‬והשטן הולך ומקטרג עליו‪ ,‬מזכיר‬ ‫את מעשיו הרעים לפני בורא עולם‪ ,‬ומקשה עליו מאוד‬ ‫לעשות תשובה‪ ,‬להתקרב אל אביו‪.‬‬ ‫אולם יום אחד בשנה – השטן יוצא לפגרה‪" ...‬השטן"‬ ‫בגימטריא ‪ ,364‬ואילו ימות השנה מונים ‪ 365‬יום‪ .‬השטן‬ ‫עושה את עבודתו בנאמנות במשך ‪ 364‬ימים בשנה‪ ,‬אבל יום‬ ‫אחד‪ ,‬ביום הכיפורים – אין לו רשות לקטרג )יומא כ ע"א(‪.‬‬ ‫ההשתחררות הזו מעולו המכביד של השטן‪ ,‬הוא גם היצר‬ ‫הרע‪ ,‬מורגשת בלבבות‪ .‬אכן רואים אנו כי ביום הכיפורים‪,‬‬ ‫כל לב יהודי 'זז' במשהו‪ ,‬כמעט כל היהודים הולכים לבית‬ ‫הכנסת‪ .‬אף יהודים רחוקים ביותר מחיי תורה ומצוות‪,‬‬ ‫מרגישים ביום זה דחף רוחני להתקרב לבוראם‪ ,‬ולו במשהו‬ ‫קטן‪ .‬ביום זה יש הארה מיוחדת ושפע רוחני מיוחד‪ ,‬כל אדם‬ ‫מרגיש רצון והשתוקקות להתקרב להקב"ה‪ .‬בלא ספק ננצל‬ ‫יום זה ונדרוש את ה' ויעתר לנו‪ ,‬באין שטן ובאין פגע רע!‬ ‫)לקוח מתוך הספר "הימים הנוראים בהלכה ובאגדה"(‬

‫כוחו של חג הסוכות‬ ‫║ הרב יהודה נוימן ║‬ ‫הרב קוק )אורות התשובה פ"ט( מסביר את‬ ‫הצורך הנפשי של כל אדם בימי שמחה‪ ,‬לאחר‬ ‫תקופה לא קצרה של ימי חזרה בתשובה‪.‬‬ ‫הנקודה הבעייתית בימים אלו היא כיפוף כח‬ ‫הרצון עקב הצדדים הלא חיוביים שלו –‬ ‫החטאים‪ .‬דבר זה גורם גם להחלשת הכיוון‬ ‫הרצוי של כח הרצון – עשיית מצוות‪ .‬לכן‪ ,‬כדי‬ ‫לחזור לימי השנה הרגילים הדורשים כח רצון‬ ‫חזק כדי להמשיך במעשים טובים ולהמנע‬

‫| גליון ‪ | 56‬ח' בתשרי תשע"ב‬

‫ממעשים לא טובים )וגם כדי לאזן את הנפש( חייב כל אדם‬ ‫לחזק בחזרה את כח הרצון – וזאת עושים ע"י שמחה של‬ ‫חג וארבעת המינים‪ .‬זהו גם השלב האחרון של התשובה –‬ ‫החזרה למצב מאוזן‪.‬‬ ‫קו מקביל למצב מאוזן של הנפש מובא בפסקה נוספת על‬ ‫אותם ארבעה ימים בין יום כיפור לסוכות‪ .‬ביום הקדוש‬ ‫האדם מתעלה לשיאים שאיננו רגיל בהם בימות השנה‪ .‬ליום‬ ‫זה הוא מתכונן כ‪ 40-‬יום‪ ,‬ובו עצמו ממשיך לעלות לדרגת‬ ‫המלאכים‪ .‬אך כדי לחזור לחיות בעולם הזה דרושה "נחיתה‬ ‫רכה" אל מסלול של קדושה‪ .‬מסלול זה קיים במצוות סוכה‬ ‫ולולב‪ .‬בישיבה בין ענני הכבוד הנמשכים מיום כיפור‪.‬‬

‫‪9‬‬


‫"ונשגב ה' לבדו ביום ההוא"‬ ‫║ הרב יגאל חבשוש ║‬ ‫בכניסת יום הכיפורים נברך כולנו בכל בתי‬ ‫הכנסת והנוסחים השונים את ברכת "שהחיינו"‬ ‫בשם ומלכות‪ .‬על מה? וכי זה ערב סוכות? ערב‬ ‫שמחה? כן! זהו יום אדיר בימי השנה‪.‬‬ ‫במשנה בסוף תענית נאמר‪" :‬לא היו ימים‬ ‫טובים לישראל כט"ו באב וכיום‬ ‫הכיפורים"!‬ ‫הדברים אמנם לא מתקיימים במלוא היקפן ואין‬ ‫מחולות ואין ריקודים בכרמים‪...‬‬ ‫אבל בוודאי יש כפרה ויש נקיון!‬ ‫"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם‬ ‫מכל חטותיכם לפני ה' תטהרו"‪.‬‬ ‫חז"ל אומרים )יומא פו‪" :(.‬גדולה תשובה‬ ‫שמגעת עד כסא הכבוד"‪ .‬חז"ל למדו זאת‬ ‫יך" )הושע יד(‪ ,‬ובצורה‬ ‫ָאל ַעד ד' ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫שׁוּבה י ְִשׂר ֵ‬ ‫מהפסוק‪ָ " :‬‬ ‫דומה כתוב בפרשת ניצבים )ל‪ ,‬ב(‪" :‬ושבת עד ד' אלוקיך"‪.‬‬ ‫תשובה שמגעת עד כסא הכבוד‪.‬‬ ‫מחדש שם רבינו חננאל ש"גדולה תשובה שמגעת עד כסא‬ ‫הכבוד"‪ ,‬אין הכוונה שהיא פועלת לטובה עד שערי שמיים‪.‬‬ ‫אלא הכוונה שמגעת עד כסא‪ ,‬הוא ביחס לגודל החטא‪.‬‬ ‫אפילו אם חלילה אדם חטא בחטא כזה‪ ,‬שההרס והרוע של‬ ‫החטא פגם בכסא הכבוד‪ ,‬אפילו על זה אומרים חז"ל‬ ‫"גדולה תשובה"‪ .‬דהיינו גדולה תשובה שמכפרת אפילו על‬ ‫עוונות כאלו המגיעים עד כסא הכבוד‪ .‬אין דבר שעומד בפני‬ ‫התשובה‪ ,‬אין מושג כזה שיש דברים שתשובה לא פועלת‬ ‫עליהם‪.‬‬ ‫אביא כאן טיפ קטן מה ערכה של תפילת נעילה‪ ,‬שלאורך‬ ‫השנים ראינו כי הצטרפו לבית הכנסת הרבה אנשי חובשי‬ ‫כיפות שונות ומשונות )בכל אופן‪ ,‬אצלנו בתוככי ירושלים(‪.‬‬ ‫אינני בטוח אם אנשים אלו ראו את ה"משך חוכמה"‪ ,‬אבל‬ ‫"איהו לא חזי מזליה חזי"‪...‬‬ ‫כותב ה"משך חכמה" שתפילת נעילה היא השעה האמיתית‬ ‫ש"חותמו אמת"‪ ,‬זוהי שעת החיתום‪ .‬לכן דווקא בתפילת‬ ‫נעילה אנחנו מזכירים פסוקים המדברים על כך שגדול מאוד‬ ‫כוח התשובה‪ .‬זוהי שעה מיוחדת בתוך יום הכיפורים‬ ‫שמכפרת על הכול‪ ,‬ואפילו ע�� חילול השם‪.‬‬ ‫ידוע שיש עבירות כמו חילול ה' שאפילו יום הכיפורים לא‬ ‫מכפרים )יומא פו‪ ,‬רמב"ם פרק א' הלכות תשובה(‪ .‬אך על‪-‬‬ ‫| גליון ‪ | 56‬ח' בתשרי תשע"ב‬

‫פי דבריו הוא מבאר שאם יש חטא של חילול השם‪ ,‬שזה‬ ‫כבר פגיעה בכסא הכבוד‪ ,‬חילול שמו‪ ,‬שם הקב"ה דן לבדו‬ ‫ללא סנגורים וללא קטגורים‪ .‬במצב כזה אין מישהו בבית‬ ‫דינו שיוכל למחול על כבודו וששייך שידון על כבודו של‬ ‫המלך‪ .‬על כבודו של המלך רק המלך בעצמו יכול למחול‬ ‫ולא אף אחד אחר‪ .‬וזה הפשט "עד כסא הכבוד"‪ .‬ישנם‬ ‫חטאים חמורים שפוגעים בכסא הכבוד עצמו כמו חילול‬ ‫השם שאז ד' דן יחידי‪ .‬וזה כמו שחידש רבינו חננאל‬ ‫שגדולה תשובה שמכפרת גם על חטאים חמורים )כגון‬ ‫חילול שמו( שפוגעים בכסא הכבוד )ששם ד' דן יחידי בלי‬ ‫בית דינו(‪ .‬כך כתוב במפורש בירושלמי בסנהדרין )פ"א‪,‬‬ ‫ה"א(‪" :‬אע"פ שאין דן יחידי‪ ,‬חותם יחידי"‪.‬‬

‫מהי הכוונה שהקב"ה "חותם יחידי"?‬

‫זהו יום הכיפורים‪ ,‬אותו יום שאנחנו אומרים בו בתפילה‪,‬‬ ‫בתוך הפיוט‪" ,‬חותמו של הקב"ה אמת"‪ .‬זהו יום שבו‬ ‫הקב"ה מקבל תשובה של כל אחד ואחד כדי להחזירו לכף‬ ‫רוֹע ָך"‪ ,‬וביום זה‬ ‫חוֹתם ַעל ְז ֶ‬ ‫חוֹתם ַעל ִל ֶבּ ָך ַכּ ָ‬ ‫ימנִי ַכ ָ‬ ‫זכות‪ִ " ,‬שׂ ֵ‬ ‫ד' דן יחידי‪.‬‬ ‫דן יחידי‪ ,‬זוהי ההגדרה של יום הכיפורים‪ .‬ביום הכיפורים דן‬ ‫הקב"ה בלבד בלי שום נתינת מקום לכל המקטרגים‬ ‫שמקטרגים בשאר ימות השנה‪.‬‬ ‫וכך כותב ה"פני יהושע" במסכת ראש השנה )טז‪ (:‬שהיות‬ ‫וביום הכיפורים הקב"ה דן יחידי בלי אפשרות לתת לשטן‬ ‫ִשׂגַּב ד'‬ ‫לקטרג‪ ,‬לכן מתקיימים ביום זה דברי הנביאים‪ְ " :‬ונ ְ‬ ‫ְל ַבדּוֹ ַבּיּוֹם ַההוּא"‪ .‬ה"ביום ההוא" שלעתיד לבוא‪ ,‬הוא עצמו‬ ‫נמצא איתנו פעם אחת בשנה‪ ,‬ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫ועניין זה הוא מה שמלמד אותנו הירושלמי על מנשה בנו‬ ‫של חזקיהו‪ .‬הקב"ה מוחל אפילו על חטאים חמורים‬ ‫שמגיעים עד כסא הכבוד )כמו שחידש רבינו חננאל(‪ .‬ולכן‬ ‫מנשה שחטא והחטיא את הרבים ועבד עבודה זרה שאלו‬ ‫חטאים חמורים‪ ,‬מחל לו ד'‪ ,‬שכן הוא דן יחידי )הואיל ולא‬ ‫שייך שמישהו בבית דינו שיוכל למחול על כבודו של ד'‬ ‫וששייך שידון על כבודו של המלך( בלי שום מקטרגים‪,‬‬ ‫שלא תנעל דלת בפני בעלי תשובה‪.‬‬ ‫יכם ִי ְשׂ ָר ֵאל‬ ‫אַשׁ ֵר ֶ‬ ‫יבא‪ְ :‬‬ ‫ֲק ָ‬ ‫אָמר ַר ִבּי ע ִ‬ ‫ַ‬ ‫וּמי ְמ ַט ֵהר ֶא ְת ֶכם‬ ‫אַתּם ִמ ַטּ ֲה ִרין ִ‬ ‫ִל ְפנֵי ִמי ֶ‬ ‫יכם ֶשׁ ַבּ ָשּׁ ַמ ִים‪...‬‬ ‫ֲא ִב ֶ‬ ‫וְ ֵ‬ ‫אוֹמר " ִמ ְקוֵה ִי ְשׂ ָר ֵאל ְי ָי" )ירמיה יז( ‪-‬‬ ‫ַמה ִמּ ְקוֶה ְמ ַט ֵהר ֶאת ַה ְטּ ֵמ ִאים‬ ‫רוּך הוּא ְמ ַט ֵהר ֶאת ִי ְשׂ ָר ֵאל‬ ‫אַף ַה ָקּדוֹשׁ ָבּ ְ‬

‫‪8‬‬


‫לשוב לגן עדן‬ ‫בחג הסוכות‬ ‫הרב‬

‫חנן‬

‫פורת‬

‫הלך ביום שלישי לעולמו לאחר‬ ‫מחלה קשה והוא בן ‪.67‬‬ ‫הוא נולד בכפר פינס בשנת ‪,1943‬‬ ‫וכשהיה בן חצי שנה הצטרפו הוריו‬ ‫לקיבוץ כפר עציון‪ ,‬ממנו פונה עם‬ ‫שאר ילדי המקום‪ ,‬בתחילת מלחמת‬ ‫השחרור‪ .‬למד בישיבת בני עקיבא‬ ‫כפר הרא"ה ולאחר מכן‬ ‫בישיבת כרם ביבנה‬ ‫ובמרכז הרב‪ ,‬והוסמך‬ ‫לרבנות‪.‬‬ ‫בשירותו הצבאי היה‬ ‫רב"ט בחטיבת צנחנים‪,‬‬ ‫לחם לשחרור ירושלים‬ ‫במלחמת ששת הימים ובתעלת סואץ‬ ‫במלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫על כיבוש הכותל והרובע סיפר‪:‬‬ ‫"אני יכול להגיד שהרגשתי את גודל‬ ‫השעה בעיצומה של הלחימה‪ .‬עמדנו‬ ‫באוגוסטה ויקטוריה‪ ,‬זו הייתה שעת‬ ‫בוקר‪ ,‬אתה רואה את כיפת הסלע‪,‬‬ ‫כיפת הזהב‪ ,‬החומות – מחזות‬ ‫שלעולם לא ראינו לפני כן‪ .‬תמיד‬ ‫היינו מחפשים איזו נקודה להציץ‬ ‫מהמערב לכיוון הר הבית‪ ,‬ופה אתה‬ ‫עומד והעיר העתיקה פרוסה לנגד‬ ‫עיניך‪ .‬אני זוכר שאמרתי לאחד‬ ‫החבר'ה – אנחנו עכשיו כותבים פרק‬ ‫בתנ"ך‪ ,‬כמו החילות של בית דוד‪.‬‬ ‫הייתה הרגשה שמתחולל משהו‬ ‫היסטורי"‪.‬‬ ‫עם סיומה של מלחמת ששת הימים‬ ‫שב לכפר עציון ופעל לחידוש‬ ‫ההתיישבות היהודית באזור‪ ,‬ולאחר‬ ‫מלחמת יום כיפור היה ממקימי גוש‬ ‫אמונים‪.‬כמו כן נמנה עם מייסדי‬ ‫ישיבת הר עציון שבאלון שבות ופעל‬ ‫להקמת ישיבת בית אורות‪.‬‬ ‫במהלך חייו הציבוריים היה פורת‬ ‫חבר בכנסת העשירית‪ ,‬וברציפות‬ ‫בכנסת ה‪ 12-‬עד ה‪ ,15-‬נחשב לאחד‬

‫מחברי הכנסת הבולטים בימין‬ ‫הישראלי‪.‬‬ ‫מאז פרישתו לימד פורת במכללת‬ ‫הרצוג שליד ישיבת הר עציון‪ ,‬שהוא‬ ‫נמנה עם מקימיה‪ ,‬ובישיבת בית‬ ‫אורות במזרח ירושלים‪ .‬כמו כן לימד‬ ‫תנ"ך בישיבת ההסדר ברכת משה‬ ‫במעלה אדומים‪ .‬דרכו שילבה בין‬ ‫עמדה לאומית בלתי‬ ‫ופתיחות‬ ‫מתפשרת‬ ‫לימוד‬ ‫לשיטות‬ ‫חדשניות כולל כאלו‬ ‫שבאו מחוץ לעולם‬ ‫הדתי‪.‬‬ ‫חנן פורת היה פעיל‬ ‫בהנהגת תקומה‪ ,‬ערך את העלון‬ ‫"מעט מן האור" וכתב בו את הטור‬ ‫הראשי‪ .‬עם התחלת השידורים‬ ‫בתחנת הרדיו גלי ישראל‪ ,‬הוא החל‬ ‫להגיש בה תוכנית קבועה‪ .‬פורת היה‬ ‫ממקימי וראשי עמותת "אורות‬ ‫החסד" המספקת מוצרי מזון‪ ,‬חשמל‬ ‫ובגדים לאנשים מעוטי יכולת‪.‬‬ ‫בשנה שעברה פורסם כי לקה במחלה‬ ‫הסרטן‪ ,‬כשגידול בראשו פגם ביכולת‬ ‫הדיבור שלו‪ .‬ביום ירושלים האחרון‬ ‫זכה כאות של כבוד‪ ,‬בפרס‬ ‫מוסקוביץ' לציונות כשבדברי הפרס‬ ‫נאמר עליו‪" :‬פורת הפך למודל‬ ‫לחיקוי כדמות אשר נוהגת בהתאם‬ ‫להשקפותיו האידיאולוגיות"‪.‬‬ ‫פורת היה נשוי לרחל ואב לאחד עשר‬ ‫ילדים‪.‬‬ ‫רב כפר עציון‪ ,‬אלישיב קנוהל‪ ,‬ספד‬ ‫בהלווייתו‪" :‬שעות לא יספיקו לספר‬ ‫מה שראוי לספר על חנן‪ .‬כמה בכיתי‬ ‫והתפללתי בראש השנה לקב"ה‬ ‫שיעשה לנו נס‪ ,‬אך לא זכינו"‪.‬‬

‫| גליון ‪ | 56‬ח' בתשרי תשע"ב‬

‫לכאורה עצם זיהויו של האתרוג‬ ‫כפרי עץ הדעת שבו חטאו אדם‬ ‫וחוה‪ ,‬מעורר תהייה גדולה‪ :‬האם‬ ‫זהו פרי עץ ההדר שאותו ראוי‬ ‫ליטול בחג הסוכות‪ ,‬זמן שמחתנו?‬ ‫הן פרי זה הפך למכשול שבעטיו‬ ‫גורשו אדם וחוה מגן עדן‪ ...‬מדוע‬ ‫אפוא "יהפוך קטגור לסנגור" ויונף‬ ‫בשמחה כלפי שמים?‬ ‫לפנינו דברים עמוקים הנוקבים‬ ‫ויורדים עד תהום‪:‬‬ ‫התורה מבקשת לאותת לנו‪ ,‬כי‬ ‫דווקא לאחר שטהרנו מכל חטא‬ ‫ביום הכיפורים‪ ,‬מתוך פרישה מכל‬ ‫צרכי הגוף‪ ,‬כאכילה ושתייה‪ ,‬סיכה‬ ‫ורחיצה‪ ,‬נעילת הסנדל ותשמיש‬ ‫המיטה‪ ,‬זכאים אנו לשוב בחג‬ ‫הסוכות‪ ,‬ולחדש – בקדושה‬ ‫ובטהרה – את המגע המוחשי עם‬ ‫עולם הטבע‪ ,‬על כל יופיו‪ ,‬טעמיו‬ ‫וריחותיו‪.‬‬ ‫למעלה מזה‪ :‬בחג הסוכות נתבעים‬ ‫אנו לתקן את חטא אדם הראשון‬ ‫ולשוב לגן עדן כדי ליטול את‬ ‫האתרוג – פרי החמדה שבו חטא‬ ‫האדם הראשון‪ ,‬ולהתחנן לפניו‬ ‫יתברך‪,ipcnl zrce mrh aeh" :‬‬ ‫‪) "izpn`d jizeevna ik‬תהילים‬ ‫קי"ט‪ ,‬ס"ו(‪.‬‬ ‫כי זאת יש לדעת‪ :‬אילו לא חטא‬ ‫האדם הראשון באכילה חפוזה מעץ‬ ‫הדעת מתוך התמכרות לתשוקת‬ ‫הרגע‪ ,‬היה בכוחו לדבוק ב"עץ‬ ‫החיים" הנמצא בלב ליבו של בגן‬ ‫ובעקבות האכילה מפרי עץ החיים‬ ‫אשר הוא מקור חיים ובאורו נראה‬ ‫אור‪ ,‬היה זוכה לטעום גם מעץ‬ ‫הדעת הכולל בתוכו את כל היופי‬ ‫והחמדה אשר על פני האדמה‪.‬‬ ‫מתוך "מעט מן האור על ספר‬ ‫ויקרא"‪ ,‬הרב חנן פורת‬

‫יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫‪7‬‬


‫║ יהונתן כהן ║‬ ‫יסים )‪ (36‬ורוחמה )‪(59‬‬ ‫אוחיון הם ככל הנראה הזוג‬ ‫האהוב ביותר בבית הספר‪.‬‬ ‫רוחמה מאמינה שזה בזכות‬ ‫זה שהיא וניסים מפנקים את‬ ‫התלמידים‪ .‬לטעמי‪ ,‬הכל נובע מכך‬ ‫שהם עושים זאת בהנאה גדולה‪.‬‬ ‫"מאד כיף לי בבית הספר"‪ ,‬אומר‬ ‫ניסים‪" ,‬אם אני לא אוהב את‬ ‫העבודה‪ ,‬אני לא עובד אפילו דקה‪.‬‬ ‫אני אוהב לעבוד כאן כי אף פעם לא‬ ‫משעמם ותמיד יש תעסוקה"‪.‬‬ ‫איך זה לעבוד ביחד‪ ,‬אתם רבים‬ ‫לפעמים?‬ ‫ניסים‪" :‬זה כיף מאד"‪.‬‬ ‫רוחמה‪" :‬חבל על הזמן‪ .‬בדרך כלל‬ ‫הוא מתייעץ איתי ואנחנו לא רבים‪.‬‬ ‫אני לא אישה של ויכוח‪ ,‬זו הסיבה‬ ‫שאני מסתדרת עם בעלי‪ ,‬בלי לריב‬ ‫ובלי להתווכח"‪.‬‬ ‫רוחמה נשואה לבעלה כבר ‪ 40‬שנה‪.‬‬ ‫לזוג ארבעה ילדים שהבכור ביניהם‬ ‫הוא ניסים‪ .‬לניסים יש עוד שתי‬ ‫אחיות ואח‪.‬‬

‫רוחמה וניסים פותחים שולחן‬ ‫האמא מספרת שכילד ניסים היה‬ ‫'חנון'‪" ,‬הוא היה ילד טוב מאד‪ .‬הוא‬ ‫היה מתעסק עם חיות‪ .‬מגדל שפנים‪,‬‬ ‫ארנבות וכבשים‪ .‬כמו כל ילד הוא‬ ‫היה לפעמים מעצבן אותי אבל בדרך‬ ‫כלל הוא היה ילד טוב"‪.‬‬ ‫הם גרים במושב אבן ספיר‪ ,‬אחד ליד‬ ‫השני‪ .‬לפני שהגיעו לקיוסק לרוחמה‬ ‫היה לול של עופות מטילות אבל היא‬ ‫הפסיקה עם זה בגלל‬ ‫ש"המדינה לא נותנת‬ ‫להתפרנס מזה‪ ,‬לא‬ ‫משתלם להחזיק את‬ ‫זה"‪ .‬ניסים היה מנהל‬ ‫תחנת מוניות ברמת‬ ‫עמידר‪.‬‬ ‫"אני רציתי לפתוח‬ ‫מזנון"‪ ,‬מספר ניסים‪,‬‬ ‫"בנוסף‪ ,‬רציתי שאמא‬ ‫תצא מהבית ותהיה לה‬ ‫תעסוקה"‪.‬‬ ‫מהי חלוקת התפקידים‬ ‫בקיוסק?‬ ‫רוחמה‪" :‬אני במטבח‬ ‫והוא בחוץ‪ ,‬הוא לא‬ ‫יודע לבשל"‪.‬‬ ‫ניסים‪" :‬אם אני אבשל‬ ‫אתה יודע מה אתם‬ ‫תאכלו?"‪.‬‬ ‫איך בית הספר?‬

‫| גליון ‪ | 56‬ח' בתשרי תשע"ב‬

‫ניסים‪" :‬יש פה תלמידים מצוינים‪ .‬אני‬ ‫רואה חבר'ה בבתי ספר אחרים ואני‬ ‫נגעל מהם‪ .‬אצלנו יש חבר'ה‬ ‫איכותיים"‪.‬‬ ‫רוחמה‪" :‬צוות המורים טוב מאד‬ ‫וההנהלה טובה"‪.‬‬ ‫מה את אוהבת לבשל במיוחד?‬ ‫"אני אוהבת לבשל הכל‪ .‬אוהבת מאד‬ ‫את המטבח‪ .‬אני למדתי לבשל מעצמי‪.‬‬ ‫אם עולה רעיון חדש ─ אני עושה‬ ‫אותו‪ .‬אני אמרתי לילדים שלי‪' :‬עזבו‬ ‫שאני אמא‪ ,‬יש לכם מזל שאני אוהבת‬ ‫את המטבח'‪.‬‬ ‫"אני מבשלת רק דברים טבעיים‪ .‬חס‬ ‫וחלילה להשתמש בדברים מוכנים"‪.‬‬ ‫ומה אתה אוהב לאכול?‬ ‫ניסים‪" :‬את הקובה של אמא"‪.‬‬ ‫ניסים נשוי למזל‪ ,‬שכרגע עובדת‬ ‫בקיוסק באור תורה בנות‪ ,‬ויש להם בן‬ ‫ובת‪" .‬אני מתה על הנכדים שלי"‪,‬‬ ‫אומרת רוחמה‪" ,‬אם מישהו פוגע‬ ‫בילדים או בנכדים שלי ─ אני הופכת‬ ‫להיות לביאה"‪.‬‬ ‫איך היחסים שלך עם הכלה?‬ ‫"היחסים טובים‪ .‬ברגע שחמה לא‬ ‫מתערבת הכל בסדר‪ .‬אני רוצה שיהיה‬ ‫להם טוב‪ .‬אם יש לי הערה אני מעירה‬ ‫‬ ‫לטובתם"‪.‬‬ ‫‪6‬‬


‫הוא גם בנו של איתן וייס אבל ברוחו הוא בעיקר מחנך  ראיון עם‬ ‫אריאל וייס‪ ,‬מחנך כיתה י‪ ,2‬על משפחה וחינוך‬ ‫לפני שהגיע לאור תורה עבד הרב אריאל בכפר הנוער‬ ‫║ ניסים סרור )ט‪║ (1‬‬ ‫ברעננה והיה מדריך טיולים‪.‬‬ ‫מה בעצם ההבדל בין כפר הנוער לאור תורה?‬ ‫רב אריאל וייס הוא מחנך כיתה י' ‪ .2‬הוא מתגורר‬ ‫"בית הספר ברעננה היה במתכונת פנימייה ואני גרתי שם‪.‬‬ ‫במצפה יריחו‪ ,‬נשוי ואב לשתי בנות‪.‬‬ ‫כל היום הייתי עם התלמידים ולא רק בשעות הלימודים‪.‬‬ ‫בבית הספר למדו תלמידים שלא הסתדרו עם המסגרות‬ ‫הרב אריאל הוא בנו של איש התחזוקה איתן וייס‪ .‬בזכותו‬ ‫הרגילות‪ ,‬כגון תלמידים עם רמה לימודית נמוכה‪ ,‬בעיות‬ ‫הוא הגיע לאור תורה‪" :‬אשתי החליטה שהיא רוצה ללמוד‬ ‫התנהגות ועוד‪.‬‬ ‫בירושלים‪ ,‬ולכן החלטנו לעבור לאזור‪ .‬התחלתי לחפש‬ ‫"לעומת זאת‪ ,‬העבודה באור תורה קצת יותר נוחה‬ ‫עבודה באזור ירושלים בבתי ספר ותוך כדי המתנה‬ ‫ומאפשרת ליצור דברים עם אוכלוסיית תלמידים איכותית‪,‬‬ ‫לתשובות מהם‪ ,‬אבא שאל אותי‪' :‬למה לא לבדוק באור‬ ‫שרוצה להתקדם בלימודים‪ ,‬למרות שאני מתגעגע גם לבית‬ ‫תורה?'‪ .‬ואבא שלי שאל את הרב יוני שאמר שחסר ר"מ‪,‬‬ ‫הספר הקודם‪."...‬‬ ‫הגעתי לפגישה וזהו כל הסיפור‪.‬‬ ‫מהי גישתך החינוכית?‬ ‫"לאחר שיעור ניסיון כאן בחרתי באור תורה‪ ,‬כי זה נראה לי‬ ‫"אני מאמין שרק עם קשר פתוח ואמון בין התלמיד למורה‬ ‫מקום טוב‪ ,‬האווירה בבית הספר קסמה לי"‪.‬‬ ‫אפשר באמת לקדם את התלמיד‪ ,‬הדבר תלוי‬ ‫איך העבודה באור‬ ‫כמובן במורה אך בעיקר בתלמיד‪ .‬מבחינתי‬ ‫תורה?‬ ‫ככל שתלמיד לוקח יותר אחריות על עצמו‪ ,‬אני‬ ‫כיף‬ ‫זה‬ ‫כאן‬ ‫לעבוד‬ ‫"‬ ‫אני מאמין שרק עם קשר פתוח‬ ‫כמחנך יכול לשים פחות דגש על גבולות‬ ‫הצוות כאן מאד טוב‪,‬‬ ‫ואמון בין התלמיד למורה‬ ‫ומשמעת ולאפשר לו להגיע לחוויית למידה‬ ‫ומשקיע‬ ‫מגובש‬ ‫טובה יותר‪ .‬ולצערי גם להפך – תלמיד שלא‬ ‫בתלמידים‪ .‬האווירה אפשר באמת לקדם את התלמיד‪.‬‬ ‫לוקח אחריות על לימודיו וחייו‪ ,‬מתעסקים כל‬ ‫כאן נעימה"‪.‬‬ ‫מתפקידי כמורה‪ ,‬להסביר לכם‪,‬‬ ‫הזמן במשמעת‪ ,‬דבר שלא נעים לאף אחד‪.‬‬ ‫אבא‬ ‫עם‬ ‫לעבוד‬ ‫איך זה‬ ‫מהי משמעת ומהם גבולות‪,‬‬ ‫מתפקידי כמורה‪ ,‬להסביר לכם‪ ,‬מהי משמעת‬ ‫שלך באותו בית ספר?‬ ‫בכדי שנוכל להשתלב בחיים‬ ‫ומהם גבולות‪ ,‬בכדי שנוכל להשתלב בחיים‬ ‫"כיף לי לעבוד עם אבא‬ ‫האמיתיים – אלה שאחרי בית הספר‪ .‬כמובן‬ ‫האמיתיים‬ ‫שלי מכיוון שלדוגמה‪,‬‬ ‫שכמחנך אני מעדיף את האפשרות הראשונה‪,‬‬ ‫בעבודתי הקודמת‪ ,‬לא‬ ‫שגורמת לכל התהליך החינוכי להיות נעים‪ ,‬מלא שמחה‬ ‫ראיתי אותו הרבה‪ .‬אבל עכשיו‪ ,‬באור תורה‪ ,‬אני פוגש אותו‬ ‫ויצירה‪ .‬זהו רווח נקי של התלמיד וגם נותן לי סיפוק‬ ‫די הרבה – בחדר מורים‪ ,‬במסדרונות‪ ,‬וכו'"‪.‬‬ ‫‬ ‫כמחנך"‪.‬‬

‫ה‬

‫| גליון ‪ | 56‬ח' בתשרי תשע"ב‬

‫‪5‬‬


‫ המשך מהעמוד הקודם‬ ‫לעולם לא נדע בוודאות‪ ,‬אך ייתכן שחוויות ותחושות אלה גרמו לי להקים‬ ‫משפחה ברוכת ילדים‪.‬‬ ‫אז איך זה להיות הורים לתשעה ילדים?‬ ‫מדובר מספר מפעלים זעירים הדרים תחת קורת גג אחת‪ :‬מכבסה‪ ,‬מסעדה‬ ‫וחברת ניקיון‪ .‬בביתנו יש הררי כביסה שצריך לכבס‪ ,‬לתלות‪ ,‬לקפל ואף‬ ‫לגהץ; תמיד צריך להכין אוכל )והרבה!( וזה אומר שיש גם המון כלים‬ ‫לשטיפה )יש קיצורי דרך בדמות כלים חד‪-‬פעמיים אך אל תספרו זאת‬ ‫לכדור הארץ(; שלוש פעמים בשבוע שוטפים את הבית ותמיד‪ ,‬תמיד יש‬ ‫מה לנקות ולסדר )לפעמים אני שמחה ללכת לעבודה כי שם יודעים שאני‬ ‫רק בן אדם אחד(‪.‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬יש המון עבודה!‬ ‫במשפחה שלנו הילדים צריכים ללמוד להתחשב אחד בשני ולהתחלק בזמן‬ ‫על המחשב‪ ,‬במקלחת וכד'‪ .‬הם לא תמיד מקבלים את מה שרוצים‪ .‬קונים‬ ‫מזון באריזות משפחתיות‪ ,‬למשל‪ ,‬לא קונים גלידות אישיות אלא באריזה‬ ‫משפחתית ומחלקים‪ .‬כשאחנו רוצים לבלות‬ ‫עושים מנוי שנתי בגן חיות‪ ,‬במוזיאונים‪,‬‬ ‫‬ ‫ברשות הטבע והגנים או שהולכים למקומות‬ ‫"חינמים" כמו הים או סתם טיול במעיין‪.‬‬ ‫כדי להחזיק‬ ‫האמת היא שבבית די צפוף וגם במכונית אין‬ ‫משפחה ברוכת‬ ‫מקום לכולם אבל אני לא דואגת‪,‬היו תקופות‬ ‫ילדים צריך נס! ארוכות שמצאנו בבוקר שבשתי מיטות ישנים‬ ‫זהו חסד שעושה חמישה ילדים למרות שלכל אחד יש מיטה‬ ‫משלו‪ .‬כשיש שמחה משפחתית וצריך לצאת‬ ‫הקב"ה עם אלו‬ ‫ולקנות לכולם בגדים – זו ממש הפקה‪ .‬כשיש‬ ‫שהעזו והקימו‬ ‫מסיבה או חג וכולם נמצאים יחד מבינים‬ ‫משפחה שכזו‪.‬‬ ‫שמדובר במעצמה!‬ ‫בבית של משפחה ברוכת ילדים יש לעיתים‬ ‫איננו נושאים‬ ‫מצבים מאד מלחיצים‪ ,‬מאד מעצבנים‪ ,‬מאד‬ ‫בעול לבד אלא‬ ‫מגוחכים‪ ,‬מאד רועשים‪ ,‬מאד שמחים וגם מאד‬ ‫הקב"ה מסייע‬ ‫מאד מצחיקים‪ .‬בבית שלנו כמעט אף פעם אין‬ ‫בידיו בכל עת‬ ‫שקט ומה שבטוח‪ ,‬אף פעם אבל אף פעם לא‬ ‫משעמם!!!‬ ‫ובכל שעה‬ ‫משפחה ברוכת ילדים – לא לבעלי לב חלש!‬ ‫אבל אין מה לומר‪ ,‬ילדים זה שמחה!‬ ‫‬

‫לילה‬ ‫טוב‬ ‫קם כל בוקר מחדש‬ ‫עייף אדיש ולא נרגש‬ ‫להגיע ללימודים‬ ‫כשכולם ישנים‬ ‫את שעות האפס החליטו לבטל‬ ‫אבל פה מישהו התבלבלו‬ ‫ושכח שיש תלמידים‬ ‫שלפנות בוקר ישנים‬ ‫לקום בשש זה נורא!‬ ‫איך מתרכזים בתפילה?‬ ‫איך משקיעים בלימודים?‬ ‫כשבשבע וחצי מתחילים‬ ‫לאחר זה לא פיתרון‬ ‫אבל כרגע זה נכון‬ ‫לכל התלמידים‬ ‫שרוצים לבוא ערניים‬

‫ועכשיו ברצינות‪ ,‬איך ייתכן שזוג הורים ישא בעול של משפחה גדולה? איך‬ ‫אפשר לפרנס‪ ,‬לחנך‪ ,‬לחתן ולדאוג לכל כך הרבה אנשים?‬ ‫האמת היא שכדי להחזיק משפחה כזאת צריך נס! ונס כזה אכן מתרחש‪,‬‬ ‫ובאופן יומיומי‪ .‬זהו חסד שעושה הקב"ה עם אלו שהעזו והקימו משפחה‬ ‫שכזו‪ .‬ברור לי כשמש שאיננו נושאים בעול לבד אלא הקב"ה מסייע בידיו‬ ‫בכל עת ובכל שעה‪.‬‬ ‫לא נותר אלא לסיים בתפילה‪" :‬וזכני לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים‬ ‫אוהבי ה' יראי אלוקים אנשי‪-‬אמת זרע קדוש בה' דבקים ומאירים את‬ ‫העולם בתורה ובמעשים טובים ובכל מלאכת עבודת הבורא"‪.‬‬ ‫* אבישג טולדנו היא רכזת מדעים בביה"ס‪.‬‬ ‫| גליון ‪ | 56‬ח' בתשרי תשע"ב‬

‫‪4‬‬


‫תשעה ילדים או ילד אחד‪,‬‬ ‫מה עדיף?‬

‫יחיד‬ ‫ומיוחד‬ ‫נתנאל זהבי‬

‫)יב‪(1‬‬

‫להיות ילד יחיד זו משימה‪ ,‬יעוד‪ ,‬אפילו שליחות‪.‬‬ ‫היעוד הזה צופן בחובו יתרונות עצומים אך גם‬ ‫קשיים רבים‪.‬‬ ‫אין ספק שאני מאושר להיות ילד יחיד‪ .‬אולי הייתי‬ ‫רוצה אח נוסף כדי שיקבל גם הוא קצת צעקות או‬ ‫תלונות‪ ,‬אבל אז הייתי במצב של תחרות‪ ,‬וכולם‬ ‫יודעים ששוק תחרותי אינו רווחי‪.‬‬ ‫כך אני במצב אופטימאלי – מקבל את רוב הדברים‬ ‫שאני רוצה‪ ,‬אין סיכוי שאקבל גרביים של אח גדול‬ ‫)וגם לא של ההורים‪ ,‬כי הם קטנים ממני בצורה‬ ‫ניכרת( ומצד שני אם אני עושה משהו לא בסדר‪ ,‬רוב‬ ‫הסיכויים שהם יהיו לצידי‪.‬‬ ‫אמנם כל תשומת הלב מרוכזת בי‪ ,‬ואין אחים קטנים‬ ‫שייקחו תשומת לב‪ ,‬כך שההורים יכולים להיות יותר‬ ‫פדנטים ובעלי ציפיות גבוהות יותר‪ .‬אבל אחרי ‪16‬‬ ‫שנה בעסק למדתי להסתדר‪.‬‬ ‫יש גם מחשבה שגויה‪ ,‬לפיה מישהו שגדל עם אחים‬ ‫הוא בעל ערכי שיתוף וחברות גבוהים יותר‪ .‬אין‬ ‫ספק שזה שגוי‪ ,‬כשילד גדל עם עוד אחים רוב‬ ‫הסיכויים שכישורי ההישרדות והתחמון שלו יגיעו‬ ‫לשיאים גבוהים‪ .‬אני גדל במקום בו יש לי את רוב‬ ‫מה שאני רוצה‪ ,‬כך שנדיבות ותמימות הן אבן דרך‬ ‫בחיי‪.‬‬ ‫אין ספק שאני רוצה הרבה ילדים‪ ,‬מאחר ואני רוצה‬ ‫לייצר תא משפחתי חזק ומלוכד‪ ,‬כדי שילדי יוכלו‬ ‫לסמוך אחד על השני‪ ,‬ליהנות מהעזרה אחד של‬ ‫השני ובכלליות לסמוך עליי כמה שפחות‪...‬‬

‫משפחה‬ ‫ברוכה‬ ‫אבישג טולדנו‬ ‫אנחנו הורים למשפחה ברוכת ילדים ב"ה‪ .‬התחתנו‬ ‫צעירים מאוד )הייתי אז בת ‪ 19‬וחצי( ולכן טווח‬ ‫הגילאים של הילדים הוא מגיל גן ועד בת שסיימה‬ ‫כעת לימודים גבוהים והקימה משפחה משלה‪.‬‬ ‫אני עצמי גדלתי במשפחה מצומצמת של שלושה‬ ‫ילדים‪ .‬אני זוכרת שכאשר עברנו לבית גדול וחדש‬ ‫קיבלתי חדר לבד‪ .‬הורי חשבו שאשמח אבל אני לא‬ ‫שמחתי‪ ,‬רציתי עוד מישהו איתי בחדר‪ .‬זכור לי שלא‬ ‫מעט פעמים ניג'סתי להורי שמשעמם לי‪ ,‬אחותי לא‬ ‫הייתה ממש בגילי ולא שיחקנו יחד בדרך כלל‪.‬‬ ‫כשהייתי בכיתה י' יצאו הורי לשליחות בדרום‬ ‫אפריקה ואני הצטרפתי אליהם לשנה‪ .‬כעבור שנה‬ ‫הבנו שכדאי שאחזור לארץ כי דאגנו לעתיד בחינות‬ ‫הבגרות שלי‪ .‬כך קרה שבכיתה י"א חזרתי לארץ‬ ‫לבד‪ ,‬למדתי באולפנת ערד ובחופשות גרתי עם‬ ‫סבתי שהייתה אישה אצילית ואהובה מאוד‪ .‬בכל‬ ‫זאת‪ ,‬ללא הוריי ואחיי‪ ,‬טעמתי בשנים אלו טעמה‬ ‫של בדידות‪.‬‬ ‫המשך בעמוד הבא ‪‬‬

‫לצילום אין קשר לכתבה‬ ‫| גליון ‪ | 56‬ח' בתשרי תשע"ב‬

‫‪3‬‬


‫דברים שרצינו לומר‬ ‫המערכת‬ ‫"כל המשפחות המאושרות‬ ‫מאושרות באותה הדרך‪.‬‬ ‫כל משפחה אומללה –‬ ‫אומללה בדרכה שלה‪".‬‬

‫–‬

‫)לב טולסטוי‪" ,‬אנה קרנינה"(‬

‫תקופת החגים היא התקופה המשפחתית ביותר‪ .‬זהו‬ ‫הזמן שבו כל המשפחה נפגשת סוף‪-‬סוף )בעיקר סביב‬ ‫שולחן האוכל(‪ ,‬אחרי שנה של ריצה אינסופית אחרי‬ ‫החיים‪ .‬נצלו את התקופה הזו ל"פגישה מחודשת" עם‬ ‫המשפחה שלכם‪.‬‬ ‫החלטנו לעסוק בגליון זה במשפחות מבית הספר‪ .‬הן‬ ‫יאפשרו לכם הצצה קטנה לחיים שלהם ואולי יעוררו‬ ‫בכם מחשבות לגבי המשמעות של "משפחה"‪.‬‬ ‫אין מתאים יותר מגיליון משפחתי לפתוח פינת‬ ‫מתכונים חדשה בשם "צעד קטן למטבח"‪ .‬כשמה כן‬ ‫היא‪ ,‬בפינה יופיעו מתכונים לא מסובכים שכל אחד‬ ‫יכול להכין‪ .‬גם המתכונים שלך יתקבלו ברצון!‬ ‫מערכת העיתון רוצה לבקש סליחה מכל מי שנפגע‬ ‫מאיתנו‪ .‬אנחנו משתדלים לעשות את עבודתנו בצורה‬ ‫הטובה והמוסרית ביותר‪.‬‬ ‫גמר חתימה טובה לתלמידים‪ ,‬לצוות ולכל בית ישראל‪.‬‬

‫עיתון בית הספר אור תורה סטון רמות בנים‬ ‫ו‪/‬או או"ת אריא"ל ע"ש יעקב ספירשטיין‬ ‫עורכים‪ :‬יהונתן כהן  אסתי סוויל‬ ‫עריכה‪:‬‬ ‫מייסדים‪:‬‬ ‫עיצוב‪:‬‬ ‫תודות‪:‬‬

‫רחל טל‬ ‫מנשה בוהרון‬ ‫יוסי חסידים‬ ‫יהונתן כהן‬ ‫טלי בלוקה‬

‫מערכת‪ :‬בר יקותיאלי‬ ‫מלאכי כהן‬ ‫אברהם לשנסקי‬ ‫ניסים סרור‬ ‫נתנאל רצאבי‬

‫יוצרי הגופנים‪ :‬מאיר סדן‪ ,‬בן נתן‪ ,‬דניאל לוי‪ ,‬נווה שגב‪ ,‬תמי מייק לאופר וברק קינד‪.‬‬

‫‪facebook.com/nyflaot‬‬ ‫תגובות‪ ,‬תלונות‪ ,‬הערות והארות‪Nyflaot@gmail.com :‬‬ ‫כל הגליונות באתר בית הספר‪www.urls.co.il/niflaot :‬‬

‫| גליון ‪ | 56‬ח' בתשרי תשע"ב‬

‫אל נורא עלילה‬ ‫ר' משה אבן עזרא‬

‫ילה‬ ‫ֲל ָ‬ ‫ֵאל נוֹרָא ע ִ‬ ‫ילה‬ ‫ַה ְמ ִציא ָלנוּ ְמ ִח ָ‬

‫ילה‬ ‫ֲל ָ‬ ‫ֵאל נוֹ ָרא ע ִ‬ ‫ילה‬ ‫ִבּ ְשׁ ַעת ַהנּ ְִע ָ‬

‫רוּאים‬ ‫ְמ ֵתי ִמ ְס ָפּר ְק ִ‬ ‫ילה‬ ‫וּמ ַס ְלּ ִדים ְבּ ִח ָ‬ ‫ְ‬

‫נוֹשׂ ִאים‬ ‫ְל ָך ַעיִן ְ‬ ‫ילה‬ ‫ִבּ ְשׁ ַעת ַהנּ ְִע ָ‬

‫שׁוֹפ ִכים ְל ָך נ ְַפ ָשׁם‬ ‫��‬ ‫ילה‬ ‫יאם ְמ ִח ָ‬ ‫וְ ַה ְמ ִצ ֵ‬

‫ְמ ֵחה ִפּ ְשׁ ָעם ו ְַכ ְח ַשׁם‬ ‫ילה‬ ‫ִבּ ְשׁ ַעת ַהנּ ְִע ָ‬

‫ֱהיֵה ָל ֶהם ְל ִס ְתרָה‬ ‫ילה‬ ‫וּל ִג ָ‬ ‫וְח ְת ֵמם ְלהוֹד ְ‬ ‫ָ‬

‫ילם ִמ ְמּ ֵארָה‬ ‫וְה ִצ ֵ‬ ‫ַ‬ ‫ילה‬ ‫ִבּ ְשׁ ַעת ַהנּ ְִע ָ‬

‫ַחם‬ ‫אוֹתם ְור ֵ‬ ‫חוֹן ָ‬ ‫ילה‬ ‫ֲשׂה ָבּ ֶהם ְפּ ִל ָ‬ ‫עֵ‬

‫ְלוֹחם‬ ‫לוֹחץ ו ֵ‬ ‫וְ ָכל ֵ‬ ‫ילה‬ ‫ִבּ ְשׁ ַעת ַהנּ ְִע ָ‬

‫יהם‬ ‫ֲב ֶ‬ ‫זְ כֹר ִצ ְד ַקת א ִ‬ ‫וּת ִח ָלּה‬ ‫ְכּ ֶק ֶדם ְ‬

‫יהם‬ ‫וְ ַח ֵדּשׁ ֶאת ְי ֵמ ֶ‬ ‫ילה‬ ‫ִבּ ְשׁ ַעת ַהנּ ְִע ָ‬

‫ְקרָא נָּא ְשׁנַת רָצוֹן‬ ‫ֳלה‬ ‫יבה וְאָה ָ‬ ‫ֳל ָ‬ ‫ְלאָה ִ‬

‫וְ ָה ֵשׁב ְשׁאָר ַהצֹּאן‬ ‫ילה‬ ‫ִבּ ְשׁ ַעת ַהנּ ְִע ָ‬

‫ִתּזְכּוּ ְל ָשׁנִים רַבּוֹת‬ ‫ֳלה‬ ‫וּב ָצה ָ‬ ‫יצה ְ‬ ‫ְבּ ִד ָ‬

‫ְהאָבוֹת‬ ‫ַה ָבּנִים ו ָ‬ ‫ִבּ ְשׁ ַעת ַהנּ ְִעי ָלה‬

‫ָאל‬ ‫יכ ֵאל ַשׂר י ְִשׂר ֵ‬ ‫ִמ ָ‬ ‫ַבּ ְשּׂרוּ נָא ַה ְגּ ֻא ָלּה‬

‫יאל‬ ‫ַב ִר ֵ‬ ‫ֵא ִליָּהוּ וְ ג ְ‬ ‫ילה‬ ‫ִבּ ְשׁ ַעת ַהנּ ְִע ָ‬

‫פיוט זה נכתב בספרד במאה ה‪.11-‬‬ ‫הוא פותח את תפילת הנעילה של יום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬שהיא יחידה ומיוחדת במינה בסדר‬ ‫התפילות‪ .‬יום הכיפורים הוא היום היחיד בשנה‬ ‫בו מתפללים חמש תפילות‪ .‬תפילת הנעילה‪,‬‬ ‫כשמה כן היא – נועלת את התפילות ביום של‬ ‫חשבון נפש ותשובה‪.‬‬ ‫)מתוך האתר‪" :‬הזמנה לפיוט"(‬

‫‪2‬‬


‫עיתון הקריה לחינוך תורני חברתי אור‪-‬תורה סטון רמות | גיליון ‪ • 56‬ח' בתשרי תשע"ב • ‪6.10.2011‬‬

‫יום הכיפורים | כניסת השבת‪ | 16:37 :‬יציאת השבת‪17:52 :‬‬

‫ענף‬ ‫משפחתי‬

‫מטבח‬ ‫משפחתי‬

‫מקורותיה הלשוניים‬ ‫של המילה‬ ‫"משפחה" | ‪5‬‬

‫ניסים ורוחמה מספרים‬ ‫על העבודה המשותפת‬ ‫בקיוסק | ‪6‬‬

‫ממשיך‬ ‫את דרכו‬

‫ראש‬ ‫בראש‬

‫אריאל וייס בראיון‬ ‫משפחתי | ‪5‬‬

‫אחד מול‬ ‫מאה | ‪3‬‬

‫יום‬ ‫הכיפורים‬ ‫הרב יגאל‬ ‫חבשוש | ‪8‬‬

‫הרב חנן‬ ‫פורת ז"ל‬ ‫מזונות‬ ‫קצובים‬

‫קורות חייו | ‪7‬‬

‫סיפור | ‪12‬‬

‫| גליון ‪ | 56‬ח' בתשרי תשע"ב‬

‫‪1‬‬


נפלאות 56