Issuu on Google+

‫חדשותהבית‬ ‫המידעון של עובדי בית החולים נהריה‬

‫"שנה חדשה התחילה היום‪ .‬היי נא טובה ובואך לשלום‪" ...‬‬ ‫מקבלים את השנה החדשה בבית החולים‬ ‫גליון מס' ‪ < 8‬ספטמבר ‪2010‬‬


‫דבר המנהל‬ ‫עובדי בית החולים‪ ,‬ידידנו הטובים בארץ ובחו"ל‪,‬‬ ‫מטופלינו היקרים ומשפחת הגליל המערבי‪,‬‬ ‫עם סיומה של שנת תש"ע והתחלתה של שנת תשע"א הבאה‬ ‫עלינו לטובה‪ ,‬מבקש אני לברך את עובדינו‪ ,‬מטופלינו‪ ,‬תושבי‬ ‫האיזור וידידנו הרבים ולאחל להם ולמשפחותיהם שנה טובה‬ ‫ומבורכת‪ .‬שנה של הישגים והצלחות‪ ,‬של הגשמת חלומות‪,‬‬ ‫של שגשוג והעיקר של בריאות‪.‬‬ ‫בסיומה של שנה זו אני שמח לבשר לכם כי הגענו לאחרונה‬ ‫להסכמות עם משרד הבריאות בנוגע לתקציב בית החולים‪.‬‬ ‫למרות הקשיים הכלכליים והאתגרים שעמדו בפנינו‪ ,‬הצלחנו‬ ‫ביחד להמשיך ולתת את השירות הטוב ביותר למטופלינו‪.‬‬ ‫בהזדמנות זאת אני מבקש להודות למנכ"ל משרד הבריאות‬ ‫ד"ר רוני גמזו וכמו כן תודה מיוחדת שלוחה גם לאילן סופר‬ ‫סמנכ"ל הכספים במשרד הבריאות על שיתוף הפעולה והרצון‬ ‫הטוב לעזור לבית החולים ולתושבינו בגליל המערבי‪.‬‬ ‫השנה שמתחילה עכשיו תעמוד בסימן של חידושים ובנייה‬ ‫בבית החולים‪ :‬בניית המלר"ד החדש מתקדמת בצעדי ענק‪.‬‬ ‫אני מאמין שתוך שנה נוכל לקבל חדר מיון חדש ומחודש אשר‬ ‫יכלול מיון תת‪-‬קרקעי ממוגן‪ ,‬מהלך זה יאפשר לנו להמשיך‬ ‫ולהעניק את השירות המקצועי הטוב ביותר תוך שמירה על‬ ‫ביטחון העובדים וביטחונם של המטופלים‪ .‬בימים אלו יוצא‬ ‫מכרז להמשך בניית מחלקת שיקום ואנו מאמינים שבתוך‬ ‫שנה וחצי נוכל לקבל את מרכז השיקום להפעלה מלאה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬לקראת סוף השנה אנו מאמינים שנצא למכרז לבניית‬ ‫שלב א' של האגף לבריאות האישה‪.‬‬

‫בית החולים התברך בנשיאת כבוד של עמותת הידידים‪,‬‬ ‫הגברת רעיה שטראוס בן דרור‪ .‬תמיכתה של רעיה לא תסולא‬ ‫מפז‪ ,‬בעזרתה נבחרה נשיאת הכבוד האמריקאית של‬ ‫העמותה‪ ,‬גב' זואי רייקיס‪ ,‬שתפעל יחד עם רעיה בכדי לקדם‬ ‫את האינטרסים של בית החולים למען מתן שירותים טובים‬ ‫ומקצועיים בקהילה‪.‬‬ ‫ברצוני לברך את הועדים ולאחל להם שנה טובה‪ ,‬שנה של‬ ‫שגשוג והצלחה‪ .‬אני מאחל המשך שיתוף פעולה מוצלח למען‬ ‫מתן שירותים מצוינים לטובת תושבי הגליל המערבי‬ ‫לסיום אני מבקש‪ ,‬לשוב ולאחל לכל עובדינו‪ ,‬מטופלינו‬ ‫וידידנו ותושבי האזור שנה טובה ומבורכת‪ ,‬שנה של שקט‪,‬‬ ‫שלווה והישגים‪.‬‬

‫שנה טובה‬

‫עורכת‪ :‬עינב הדרי‪-‬קיסוס‬ ‫חברי המערכת‪ :‬רותי יפרח‪ ,‬הלן מלכה‪-‬זאבי‪ ,‬עירן חייט‬ ‫צילומים‪ :‬רוני אלברט‪ ,‬עינב הדרי‪-‬קיסוס‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו שקוף‬ ‫הוצאה לדפוס‪ :‬דפוס מידפס בע"מ קיבוץ תל יוסף‬ ‫לתגובות או פרסומים‪einav.hadari@naharia.health.gov.il :‬‬

‫‪2‬‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫שלכם‪,‬‬

‫מסעד ברהום‬


‫ראש השנה‪ ...‬כולי תקווה לשנה חדשה של הצלחה‪ ,‬תקוות‪ ,‬שגשוג וצמיחה‪ ,‬הגשמה עצמית‪ ,‬הגשמת חלומות‪,‬‬ ‫יישום תוכניות ויעדים‪ ,‬המשכיות במתן טיפול מקסימאלי ואיכותי לחולה ולמשפחתו‪.‬‬ ‫תרומתו של סקטור הסיעוד בביה"ח מהווה חלק מכובד מאוד וחיוני בהצעדת ביה"ח קדימה להישגים‪ ,‬איכות‪,‬‬ ‫הצלחות‪ ,‬מקצועיות ומצוינות‪.‬‬ ‫למרות המחסור בתקני הסיעוד לעומת העומס הרב והתפוסות הגבוהות בכל המחלקות ממשיך הצוות הסיעודי‬ ‫לתת מענה ולשרת בצורה מקצועית את המטופלים ומשפחותיהם‪.‬‬ ‫הצוות הסיעודי ראוי לכל מילה של הערכה וכבוד בזכות המוטיבציה‪ ,‬העשייה ויישום תוכניות עבודה ומחקרים‪.‬‬ ‫שתהיה לנו שנה טובה ומוצלחת שאוכל בה‪ ,‬בשיתוף ובהשתתפות חברי הועד בפרט‪ ,‬ושאר הסקטורים בכלל‪,‬‬ ‫ובייחוד הנהלת בית החולים‪ ,‬ליישם את כל המטרות והיעדים שהצבתי לעצמי‪ ,‬יחד נגיע להצלחות פוריות‪ ,‬שגשוג‬ ‫והמשך איכות ומצוינות‪.‬‬ ‫בהזדמנות זאת אני רוצה לאחל לכל העדות האחרות צום קל וחג שמח!‬ ‫הרבה תודות לחברי הוועד התומכים והפעילים‪.‬‬

‫בברכת שנה טובה‬ ‫חדאד אדוארד‬ ‫יו"ר ועד הסיעוד‬

‫עובדים יקרים‬ ‫ראש השנה היא תחילת שנה חדשה‪,‬‬ ‫שכולנו מקווים שאכן תהיה זו שנה יותר טובה מהשנה החולפת‪.‬‬ ‫ושתביא איתה בשורות טובות‪ ,‬ושאנו העובדים נדע נחת‪ ,‬וימים טובים יותר‪.‬‬ ‫אכן השנה שתחלוף הייתה שנה קשה‪,‬ולא בישרה טובות‪,‬‬ ‫חוסר בכח אדם‪,‬וחוסר בתקציב קניות‪,‬‬ ‫הפכו את המצב לבילתי נסבל‪.‬‬ ‫אבל בזכותכם ובמסירותכם‪,‬ובאיכפתיות שגילתם‪,‬‬ ‫ידענו להמשיך ולתת את השרות הטוב ביותר ללקוחות שלנו‪.‬‬ ‫כי עובדי בית החולים הם הטובים ביותר‪,‬ואין להם תחליף אחר‪.‬‬ ‫ובנימה אישית אאחל לכל אחד מכם בריאות‪,‬אושר‪,‬אחווה‪,‬ובשרות טובות‬ ‫ושתהיה לכם שנה טובה ומלאה בדבש‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫איציק בוזגלו‬ ‫יו"ר ועד העובדים מנמש ופרא רפואי‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫‪3‬‬


‫חידושים ברפואה‬

‫מסמר הערב‬ ‫מושגים כמו פטיש או מסמר מזכירים לנו בתקופה הזו של השנה את בניית הסוכה‬ ‫המסורתית‪ ,‬את המשפחתיות והבנייה המשותפת‪ ,‬אך המסמר הכי חדש‬ ‫באורתופדית ילדים כיום איננו נועד לבניית סוכות‪ ,‬הוא נועד להחזיר לילדים את‬ ‫היכולת ללכת ולתפקד בצורה טובה יותר‪.‬‬ ‫)‪FASSIER DUVAL‬‬

‫"המסמר נקרא פאסייר דובל טלסקופיק‬ ‫‪ ,(TELESCOPIC‬בעזרתו הצלנו את הליכתם של ‪ 12‬ילדים‪,‬‬ ‫זוהי כמות גדולה מאוד!" כך מספר ד"ר חיים שטארקר‪ ,‬מנהל‬ ‫אורתופדית ילדים בבית החולים ומסביר "המסמר חזק והוא‬ ‫עובד בצורה מאוד פשוטה‪ ,‬הוא ננעל בעזרת לוחיות הגדילה‬ ‫בשני קצוות העצם‪ ,‬ואז הוא נמתח כמו אנטנה וכך הקיבוע נשאר‬ ‫יציב והוא מתארך וגודל ככל שהילד גודל‪ .‬זהו מסמר שנועד‬ ‫עבור ילדים כיוון שהעצם בגילאים האלה גודלת כל הזמן‪,‬‬ ‫המסמר גודל יחד עם העצם ובכך מונע ממנה להישבר ועוזר‬ ‫בתהליך האיחוי"‪.‬‬

‫גורמת לכך שבעקבות השברים המרובים הללו הרגליים והידיים‬ ‫מתעוותות והשבר לא מתאחה לגמרי‪ .‬במצב כזה לא ניתן לשים‬ ‫פלאטה ליישור השבר מכיוון שהעצמות של הילד החולה נורא‬ ‫שבירות‪ ,‬הפלטה יכולה לגרום לשבר נוסף מעליה‪ .‬לכן צריך‬ ‫פיתרון אחר" מספר ד"ר שטארקר ומוסיף‪" ,‬בעזרת המסמר‬ ‫ניתן ליישר את העצם‪ ,‬לקבע אותה ובכך למנוע שברים עתידיים‬ ‫כך שילדים שלא יכלו ללכת‪ ,‬יכולים למעשה לחזור לתפקוד‬ ‫מלא‪".‬‬ ‫ד"ר שטארקר ומנהלת המכון לגנטיקה ד"ר פאליק‪-‬זכאי‬ ‫ציפורה‪ ,‬משתפים פעולה בימים אלה על מנת להסביר לקהילה‬ ‫על המחלות הגנטיות והשלכותיהן‪" .‬הרבה משפחות בכלל לא‬ ‫מודעות למחלות הללו‪ ,‬בעזרת סקר גנטי קצר ניתן לדעת על‬ ‫המחלות הגנטיות שעלולות לסכן את העובר ולמנוע אותן‪".‬‬ ‫מספרת ד"ר פאליק‪.‬‬ ‫לפני ‪ 4‬שנים השתיל ד"ר שטארקר לראשונה את המסמר לילד‬ ‫קטן‪ ,‬ומאז ועד היום המסמר הזה הושתל בגופם של ‪ 12‬ילדים‬ ‫נוספים‪ .‬יחסית לבתי חולים אחרים בארץ‪ ,‬כמות השתלות‬ ‫מסמרים שכזאת בגפיהם של ילדים קטנים הינה מרשימה‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫מסמר הפאסייר דובר טלסקופיק‪ ,‬כשמו כן הוא פיתוח של ד"ר‬ ‫פרנקוס פאסייר‪ ,‬מנהל האגף לאורתופדית ילדים בבית החולים‬ ‫לילדים במונטריאול שבקנדה‪ .‬ד"ר פאסייר עתיד להגיע לבית‬ ‫החולים לגליל המערבי בנהריה כאורחו של ד"ר שטארקר בשנה‬ ‫הבאה ‪ .‬יש לזכור כי בנוסף להיותו של ד"ר שטארקר מנהל‬ ‫אורתופדית ילדים בבית חולים‪ ,‬הוא משמש גם כיו"ר האיגוד‬ ‫לאורתופדית ילדים בישראל‪.‬‬

‫לדבריו של ד"ר שטארקר אנו נמצאים בסביבה בה יש ילדים‬ ‫רבים שנולדים עם עיוותים שונים בגפיים שמונעים מהם‬ ‫לתפקד בצורה רגילה‪" .‬ילדים שנושאים את המום הזה נולדים‬ ‫עם מחלה גנטית שגורמת לשברים מרובים בגופם‪ .‬המחלה‬ ‫‪4‬‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬


‫גוף‪-‬נפש ובריאות‬

‫נזקי ההשמנה בילדים‬ ‫לרגל החגים הבאים עלינו לטובה‪ ,‬אנו נוטים "לשכוח את הדיאטה" או להרשות לילדינו דברי‬ ‫מתיקה מרובי קלוריות‪ .‬מגיפת ההשמנה בילדים כבר מזמן החלה בישראל‪ .‬ד"ר אורית‬ ‫אלקיים‪ ,‬מומחית בגסטרואנטרולוגיה תזונה ומחלות כבד בילדים מסבירה על נזקי ההשמנה‬ ‫בילדים‪ .‬לגזור ולשמור‪.‬‬

‫מעבר לנורמות החברתיות היום ש"רזה‬ ‫הוא יפה" שעליה ניתן להתווכח הרי‬ ‫לקביעה כי "שמן אינו בריא" אין היום‬ ‫מסתייגים‪ .‬ההשמנה הפכה לבעיה‬ ‫הבריאותית החשובה ביותר בעולם‬ ‫המערבי ועלולה לגרום עוד לתחלואה‬ ‫בעתיד‪.‬‬ ‫ילדי ישראל נמצאים במקום השביעי‬ ‫בעולם בהשמנה כשמספר הילדים עם‬ ‫עודף משקל עולה משנה לשנה‪ ,‬כיום‪,‬‬ ‫כרבע מילדי ישראל סובלים מעודף‬ ‫משקל‪ .‬השמנה שכיחה יותר בילדים‬ ‫ממוצא ערבי ויותר בבנים‪.‬‬ ‫הסיבה להשמנה היא מאזן קלורי חיובי‪,‬‬ ‫כלומר‪ :‬ילדים אוכלים יותר מההוצאה‬ ‫האנרגטית שלהם‪ ,‬כלומר‪ ,‬אוכלים‬ ‫מזונות עתירי קלוריות ועתירי שומן‪.‬‬ ‫אנו וילדינו אוכלים עודף קלוריות לא‬ ‫רק כמענה לרעב אלא לצרכים נפשיים‬ ‫כדיכאון‪ ,‬שיעמום צורת בילוי וכו'‪,‬‬ ‫ומאידך מנהלים אורח חיים הכרוך‬ ‫בפעילות גופנית מועטה‪ .‬ילדי ישראל‬ ‫מובילים בעולם בשעות הבילוי מול‬ ‫מסכי הטלוויזיה והמחשב‪.‬‬

‫לפעוט השמן יש סיכוי של ‪ 25%‬להיות‬ ‫מבוגר שמן‪ ,‬סיכוי זה עולה לכ‪50%-‬‬ ‫כשהילד בגיל בית ספר יסודי‪ ,‬ולכ‪75%-‬‬ ‫לבני נוער‪.‬‬ ‫ההשמנה אינה רק בעיה קוסמטית ‪/‬‬ ‫אופנתית אלא מהווה גורם סיכון‬ ‫לבעיות רפואיות ולבעיות פסיכולוגיות‬ ‫של דימוי עצמי נמוך‪,‬דיכאון‪ ,‬וחרדה‪,‬‬ ‫הילד השמן דחוי לעיתים קרובות יותר‬ ‫על ידי חבריו‪ ,‬ונופל קורבן להתעללות‬ ‫מילולית וגופנית‪ .‬בגיל ההתבגרות‪,‬‬ ‫סיכוי המתבגר השמן לעשן‪ ,‬לצרוך‬ ‫סמים ולשתות אלכוהול‪ ,‬גבוהה יותר‬ ‫מבני גילו בעלי המשקל התקין‪ .‬גם‬ ‫הסכנה לפתח הפרעות אכילה כגון‬ ‫בולמיה גדולה יותר‪ .‬ילדים עם עודף‬ ‫משקל מתוארים כמבוגרים עם השגים‬ ‫נמוכים‬ ‫ומיקצועיים‬ ‫אקדמיים‬ ‫מחבריהם בעלי המשקל התקין‪.‬‬ ‫בדומה למבוגרים גם ילדים בעלי עודף‬ ‫משקל סובלים מתחלואה‪ ,‬כבר בגיל‬ ‫צעיר‪ .‬הבעיות הרפואיות כוללות‪:‬‬ ‫נטייה לסכרת וסכרת‪ :‬לילדים עם עודף‬ ‫משקל סיכוי של כ‪ 25%-‬לאי סבילות‬

‫לסוכר‪.‬‬ ‫יתר לחץ דם‪ :‬הסיכוי ללחץ דם גבוהה‬ ‫גדל פי ‪ 3‬כשלילד עודף משקל‪.‬‬ ‫עליה בשומני הדם‪ :‬השמנה‪ ,‬בעקר‬ ‫באזור הבטן והמותניים‪ ,‬נמצאת בקשר‬ ‫לעליה בשומני הדם‪ :‬בטריגליצרידים‬ ‫וב‪ ,LDL -‬ה‪ HDL -‬שעולה בדרך כלל‬ ‫עם פעילות גופנית‪ ,‬ירוד בילדים עם‬ ‫עודף משקל‪.‬‬ ‫המצב בו ההשמנה מלווה בעליה‬ ‫בשומני הדם‪ ,‬בנטייה לסוכרת‪ ,‬וביתר‬ ‫לחץ דם נקראת במבוגרים ה"סינדרום‬ ‫המטבולי"‪ .‬כל אחד מגורמים אילו‬ ‫לחוד‪ ,‬ועוד יותר כשיש יותר מגורם‬ ‫אחד‪ ,‬גורמים למחלת טרשת העורקים‬ ‫שמהווה גורם סיכון למחלות לב ולשבץ‬ ‫מוחי‪.‬‬ ‫במערכת העיכול‪ :‬ההשמנה גורמת‬ ‫לשקיעת שומן בכבד ומובילה לכבד‬ ‫שומני‪ .‬בהמשך מופיעה דלקת בכבד‬ ‫שעלולה בסופו של דבר לגרום לשחמת‬ ‫הכבד ‪.‬לילדים עם עודף משקל גם סיכוי‬ ‫מוגבר לאבני מרה‪.‬‬ ‫ומעלה גם את הסיכוי לצרבות ולכאבי‬ ‫בטן‪ ,‬בשל רפלוקס חומצי ושטי‪.‬‬ ‫הילדים עם עודף משקל סובלים יותר‬ ‫ממחלות במערכת הנשימה‪ :‬בשל‬ ‫חסימה של דרכי הנשימה העליונות‪,‬‬ ‫לילדים נטייה לנחרות ולהפסקות‬ ‫נשימה בזמן שינה‪ ,‬הגורמים ליקיצות‬ ‫ליליות מרובות‪ .‬הילד לא מצליח לישון‬ ‫שינה טובה‪ ,‬ולכן במשך היום עייף‪,‬‬ ‫והישגיו בביה"ס נפגעים‪ .‬עם השנים‬ ‫מצבים אילו עלולים לגרום למחלת לב‪.‬‬ ‫השמנה מחמירה מחלות קיימות‬ ‫כאסטמה‪ .‬ירידה במשקל משפרת את‬ ‫מצבו של החולה האסמטי‪.‬‬ ‫עודף המשקל יוצר עומס על המפרקים‬ ‫והעצמות‪ ,‬ולכן ילדים עם עודף משקל‬ ‫מתלוננים על כאבי פרקים כאבי גב‬ ‫ובעיות יציבה‪.‬‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫‪5‬‬


‫בשל הזעת היתר בין קפלי העור‬ ‫והחיכוך של קפלי השומן זה בזה‬ ‫שכיחים יותר זיהומי עור‪ ,‬גם תופעות‬ ‫של יתר פיגמנטציה של העור באזורים‬ ‫כצוואר ובתי שחי ובנוסף נראים גם‬ ‫"סימני מתיחה" )סטריאה(‪.‬‬ ‫לנערות עם עודף משקל סיכוי גבוהה‬ ‫יותר לציסטות מרובות בשחלות‪,‬‬ ‫ציסטות אלו גורמות להפרשת‬ ‫הורמונים הגורמים לאקנה‪ ,‬לשיעור‪,‬‬ ‫להפרעות במחזור הוסת ובהמשך‬ ‫לקושי בכניסה להריון‪.‬‬ ‫לילדים עם עודף משקל נטיית יתר‬ ‫למצב )שאינו שכיח( של יתר לחץ תוך‬ ‫גולגולתי‪ ,‬הגורם לכאבי ראש‪ ,‬הקאות‪,‬‬ ‫כאבי עיניים ובעיות ראיה‪.‬‬ ‫באופן לא שכיח ניתן למצוא גם הפרעה‬

‫בתפקוד כיליה בבני נוער עם עודף‬ ‫משקל‪.‬‬ ‫כפי שצוין‪ ,‬הסיכוי של הילד השמן‬ ‫להפוך למבוגר שמן גדול‪ ,‬וכמבוגר שמן‬ ‫סיכויו לחלות בסרטן‪ ,‬כגון סרטן השד‪,‬‬ ‫הרחם הפרוסטטה והמעי‪ ,‬גבוהים יותר‪.‬‬ ‫כיוון שבריאותו הגופנית והנפשית של‬ ‫הילד בסכנה‪ ,‬יש לטפל בילד עם עודף‬ ‫משקל בהקדם‪ .‬מחקרים מעידים כי ככל‬ ‫שההתערבות מוקדמת יותר‪ ,‬הסיכוי‬ ‫לחזור ל‪ BMI -‬תקין טוב יותר‪ .‬ילדים‬ ‫נמצאים בתקופה קריטית של גדילה‪ ,‬כך‬ ‫שלמעשה‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬די בשמירת‬ ‫המשקל הקים‪ ,‬או ירידה מתונה במשקל‬ ‫תוך המשך הצמיחה לגובה‪ ,‬תגרום‬ ‫בסופו של דבר לירידה בעקומת ה‪-‬‬ ‫‪.BMI‬‬

‫הדרך להשיג מטרות אילו הוא שינוי‬ ‫באורך חיים‪ :‬אכילה לפי צרכי הגוף‪ ,‬ולא‬ ‫כמויות עודפות‪ .‬לדאוג שהמזון יהיה‬ ‫איכותי‪ ,‬כלומר מזון שכולל את כל‬ ‫אבות המזון ושאינו מזון מהיר או‬ ‫מתועש‪.‬‬ ‫במקביל לשינוי זה יש לדאוג לפעילות‬ ‫גופנית סדירה יזומה‪ .‬לעודד את הילד‪.‬‬ ‫לצאת ולשחק בחוץ‪ ,‬במקום שישחק‬ ‫במשחקי מחשב וטלוויזיה‪ ,‬להימנע‬ ‫משימוש במעלית או היסעים כשהדבר‬ ‫אפשרי‪.‬‬ ‫וכמובן לזכור את כל אילו עם הגעת‬ ‫החגים שהנם מקור בד"כ כלל לזלילה‬ ‫עודפת וחוסר פעילות גופנית‪.‬‬

‫הכל על עמותת הידידים‪...‬‬

‫מתיידדים עם העמותה‬ ‫רבים עוד לא יודעים או עוד לא הספיקו להכיר את אמיר ירחי‪ .‬אמיר מתפקד מזה חודשיים‬ ‫כממלא מקום מנכ"ל עמותת הידידים הנכנס‪ .‬אז מה היא עמותת הידידים בכלל? ואיך‬ ‫העמותה עוזרת לבית החולים? ואיך קשורה רעיה שטראוס למשוואה? הכל על עמותת‬ ‫הידידים בכתבה שלפניכם‪...‬‬ ‫"אני משוכנע שיש לנו בית חולים מצוין‪ ,‬קיימת הזדמנות אדירה‬ ‫להצעיד אותו קדימה!" אומר אמיר ירחי‪ ,‬ממלא מקום מנכ"ל‬ ‫עמותת הידידים ‪ .‬בחודש יוני השנה נכנס אמיר לתפקידו‬ ‫הרשמי בתור המנכ"ל הנכנס של עמותת הידידים והוא כבר‬ ‫הספיק להכיר את בית החולים‪ ,‬ללמוד על ההיסטוריה שלו‪ ,‬על‬ ‫התורמים הפוטנציאלים ועל "עוד כמה שמות גדולים שאני‬ ‫רוצה לנסות לרתום אלינו‪".‬‬ ‫ירחי‪ ,‬הרוח הצעירה החדשה בבית החולים‪ ,‬בן ‪ ,36‬נשוי למורן‪,‬‬ ‫דוקטורנטית לתקשורת ומדעי המדינה ואב לזוג תאומים בני‬ ‫שלוש‪.‬‬ ‫לירחי רקע מרשים בסוכנות היהודית וקשרים ענפים עם‬ ‫הקהילות היהודיות בחו"ל‪" .‬אני מאוד אוהב את העבודה מול‬ ‫הקהילות‪ .‬אני חושב שהיהודים בתפוצות הם המשפחה שלנו‬ ‫ואני נהנה ליצור קשרים עם אנשים שהמכנה המשותף איתם‬ ‫הוא אהבה למדינת ישראל ולעם היהודי‪".‬‬ ‫ירחי נולד בקיבוץ גונן בגליל העליון "ההורים שלי נדדו הרבה‬ ‫בארץ‪ ,‬עברנו לכל אורכה ורוחבה של ישראל‪ .‬אבי היה איש קבע‬ ‫עד שב‪ 1981-‬ההורים החליטו לבנות את ביתם בכרמיאל‬ ‫ולהשתקע בגליל המערבי‪ .‬אני מאוד מחובר ומקושר לאיזור‬ ‫הזה‪ ,‬למרות שנדדתי גם אני הרבה בעולם‪ ,‬תמיד ידעתי שיגיע‬ ‫היום וגם אני אכה שורשים באיזור‪ .‬את ארבע השנים האחרונות‬ ‫בילה אמיר בסינסנטי‪ ,‬אוהיו שבארצות הברית‪" .‬לאחר הצבא‬ ‫‪6‬‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫התנסיתי במגוון תפקידים החל מפרסום ושיווק וכלה במדריך‬ ‫טיולים בארץ‪ .‬לאחר שהבנתי מה שאני רוצה לעשות התחלתי‬ ‫את התואר בתקשורת ופסיכולוגיה באוניברסיטה חיפה‪ ".‬לאחר‬ ‫מכן המשיך אמיר לתואר שני ואז הוא נתקל בהצעה לעבוד בתור‬ ‫דובר איזור צפון של הסוכנות היהודית "מי שהיה אז ראש החוג‬ ‫לתקשורת‪ ,‬המליץ עליי לעבודה‪ .‬עברתי כמה ריאיונות‬ ‫והתחלתי שלוש שנים של עבודה מרתקת ומספקת בתור דובר‬ ‫מרחב צפון של הסוכנות היהודית‪ .‬זה המקום בו מתבצעת‬ ‫עבודת השטח האמיתית של הסוכנות בישראל עם הרבה מאוד‬ ‫מרכזי קליטה והרבה מאוד עולים חדשים מכל העולם ופעילות‬ ‫ענפה מול הקהילות היהודיות בעולם ובחיזוק ההתיישבות‬ ‫בגליל‪ .‬ההחלטה לצאת לשליחות ציונית בתפוצות הגיעה ביום‬


‫שישי אחד לפני ‪ 6‬שנים‪ ,‬בדיוק הייתי בחדר כושר וראיתי‬ ‫ב ‪ CNN‬את הדיווח הראשון על הפיגועים בבתי הכנסת של‬ ‫הקהילה היהודית בטורקיה‪ .‬מיד הרמתי טלפון למנהל שלי‬ ‫והוחלט להוציא משלחת של הסוכנות לאיזור האסון‪ .‬נבחרתי‬ ‫לצאת כדובר המשלחת ושם ראיתי קהילות יהודיות שלמות‬ ‫אשר חיות בניתוק מהסביבה שלהם‪ .‬משפחות עמידות עשירות‬ ‫אבל מוקפות בחומה עם אינטרקום ושומרים‪ .‬אותם אנשים‬ ‫סיפרו לי שזה הבית שלהם וזו המורשת שלהם לא רוצים לוותר‪,‬‬ ‫למרות שהם מיעוט יהודי במדינה מוסלמית‪ .‬היה במפגש הזה‬ ‫משהו מאוד עוצמתי ומרגש והחלטתי שאני רוצה לנסוע‬ ‫ולעבוד עם היהדות בתפוצות‪" .‬ירחי ואשתו עברו לארצות‬ ‫הברית שם שהו במשך למעלה מ‪ 3-‬שנים‪ .‬אמיר עבד בתור‬ ‫שליח של הסוכנות היהודית שם חינך לישראל‪ ,‬עסק בפעולות‬ ‫הסברה על ישראל‪ ,‬והוציא לפועל פרויקטים פרו‪-‬ישראליים‬ ‫גדולים מאוד‪" .‬אני מאוד שמח שלאחר שסיימתי את השליחות‬ ‫בארה"ב מצאתי לי בית בבית החולים‪".‬‬ ‫הגעת לבית החולים לגליל המערבי בנהריה לאחר מספר שנים‬ ‫שעבדת בתור שליח בארצות הברית ‪ -‬איך הסתדרת עם המעבר‬ ‫מאמריקה הגדולה לישראל הקטנה?‬ ‫גם לפני השליחות‪ ,‬תמיד רצינו לגור בגליל‪ ,‬למעשה לפני‬ ‫שטסנו גרנו ביקנעם עילית‪ .‬תמיד חשבנו שלא נצליח לחזור‬ ‫לגליל מכיוון שלא נמצא תעסוקה לכן כשקיבלתי את העבודה‬ ‫פה ‪ ,‬זו הייתה הזדמנות נדירה לחזור ולהקים בית בגליל ולתת‬ ‫לילדים שלנו איכות חיים כמו שחלמנו‪ .‬אנו גרים במושב בן‪-‬‬ ‫עמי ומקבלים הרבה אוויר צח‪ ,‬שטחים ירוקים ומרחבים‬ ‫פתוחים‪ .‬בדיוק כמו שרצינו‪.‬‬ ‫אמיר נכנס לתפקידו כממלא מקום מנכ"ל העמותה בראשון‬ ‫ליוני השנה‪.‬‬ ‫מה זאת אומרת ממלא מקום מנכ"ל העמותה?‬ ‫ממלא מקום מנכ"ל מנהל את הפעילויות האדמיניסטרטיביות‬ ‫של העמותה בפועל ‪ ,‬אחראי על פיתוח משאבים‪ ,‬אחראי על‬ ‫גיוס תרומות‪ ,‬אחראי על בניית מערכת קשרים עם תורמים‬ ‫וקהילות בחו"ל‪ ,‬פרסום ושיווק העמותה והרחבת מעגל‬ ‫החברים ועוד‪...‬‬ ‫ומה עושה המנכ"ל?‬ ‫העמותה מתנהלת באמצעות מנכ"ל שהיה עד עכשיו מנכ"ל‬ ‫מתנדב‪ .‬איציק בלונדר מילא את תפקיד המנכ"ל בהתנדבות‬ ‫מלאה והוא הגדיל בצורה משמעותית את מספר החברים‬ ‫בעמותה וכמו כן את היקף התרומות והתקציבים שהעמותה‬ ‫מגייסת ומעבירה לבית החולים‪ .‬נוצרה תחושה‪ ,‬בהנהלת‬ ‫העמותה‪ ,‬שהשלב הבא‪ ,‬אם רוצים ללכת לכיוון עמותה חזקה‬ ‫ומשמעותית צריך למנות מנהל במשרה מלאה שיקדיש את כל‬ ‫מרצו וזמנו לקידום העמותה ובית החולים‪.‬‬ ‫חשוב לציין שמות נוספים של אלו שתורמים לפעילות‬ ‫העמותה‪ :‬מזכירת העמותה הנאמנה לילי אליהו שמנהלת את‬ ‫המשרד ביד רמה‪ ,‬ומזכ"ל העמותה יוסף מוז שפועל בהתנדבות‬ ‫למען בית החולים כבר עשרות שנים‪.‬‬ ‫איפה אתה רואה את עמותת הידידים בעתיד?‬ ‫אני רואה עמותה חזקה ומקצועית עם פרופיל ציבורי חזק‬ ‫שמסייע לתמיכה בבית החולים בעת משברים‪ .‬במקביל אני‬ ‫רואה עמותה שמצליחה לגייס סכומי כסף משמעותיים‬ ‫שמשמשים לרווחת החולים ולקידום שירותי הבריאות‬

‫שמעניק בית החולים לתושבי הגליל המערבי‪.‬‬ ‫ואיפה אתה רואה את בית החולים בעתיד?‬ ‫אני חושב שבית החולים לומד כל יום כיצד לספר את הסיפור‬ ‫שלו בצורה יותר טובה‪ .‬יש לנו בית חולים מאוד מיוחד‪ .‬אין אף‬ ‫אחד בארץ ויש אולי מעטים בעולם שיודעים לתת טיפול רפואי‬ ‫איכותי גם בזמני שגרה וגם בזמני חירום‪ .‬אנחנו לומדים להבליט‬ ‫את הנכסים הייחודיים של בית החולים ואת הדברים שאותם‬ ‫אנחנו עושים טוב יותר מאחרים‪ .‬אנחנו מתמודדים עם אתגר‬ ‫משמעותי שהוא לצאת מהבועה הפריפריאלית ולהבליט‬ ‫תחומי מצוינות‪ .‬למעשה הנהלת בית החולים קיבלה החלטה‬ ‫להביא לגליל המערבי מצוינות בתחומים שונים על הקושי‪ .‬עוד‬ ‫שלוש שנים לדוגמא יקום האגף לבריאות האישה שזה יהיה‬ ‫אגף שכולנו נוכל להתגאות בו‪.‬‬ ‫מהם המטרות והיעדים שהצבת?‬ ‫היעד המרכזי שהתחלנו לעבוד עליו הוא הקמה של עמותת‬ ‫ידידים חזקה בארצות הברית )ראה ידיעה נפרדת(‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות הוביל ד"ר טומי הרשקוביץ מנהל המכון‬ ‫לאנדוקרינולוגיה מטבוליזם וסוכרת‪ ,‬מהלך משמעותי שעתיד‬ ‫לשאת פרי בקרוב להקמה של עמותה רשומה ראשונה לבית‬ ‫חולים‪ .‬זה ענקי!‬ ‫מהי השיטה הטובה ביותר לדעתך בגיוס תרומות?‬ ‫בגיוס תרומות צריכים ללמוד בעיקר כיצד יש לספר את הסיפור‬ ‫שלנו יותר טוב כי הוא ייחודי וצריכים ללמוד להבליט את‬ ‫הנכסים שלנו ויש לנו נכסים רבים‪ .‬יש ל��ו זכות גדולה ומדהימה‬ ‫שרעיה שטראוס בן דרור הסכימה להיות נשיאת הכבוד של‬ ‫עמותת הידידים‪ .‬לרעיה יש תפקיד מרכזי בעולם הפילנתרופיה‬ ‫הישראלי בגליל ובכלל אבל מה שהרבה לא יודעים זה שבשנים‬ ‫האחרונות רעיה נכנסה לעולם הקהילות היהודיות בתפוצות‬ ‫והפכה לדמות מרכזית ומוערכת‪ .‬המשמעות של להגיע לקהילה‬ ‫יהודית עם רעיה היא עצומה! התרומה שלה לבית החולים לא‬ ‫תסולא בפז‪ .‬ליכולת שלה להביא פילנתרופים גם מהארץ אבל‬ ‫גם מהעולם היהודי לקידום בית החולים אין תחליף‪.‬‬ ‫"לסיכום יש לנו הזדמנות להביא את בית החולים למקום שמגיע‬ ‫לו‪ .‬עם הנהלה חדורת מוטיבציה‪ ,‬עובדים מצוינים ומשאב‬ ‫אנושי מעולה‪".‬‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫‪7‬‬


‫עמותת 'ידידי בית החולים‬ ‫לגליל המערבי ‪ -‬נהריה' משיקה‬ ‫חוג ידידים בארה"ב‬

‫לאחרונה השיקה עמותת ידידי בית החולים חוג ידידים‬ ‫בארה"ב‪ .‬בראשות חוג הידידים מונתה זואי רייקס מאומהה‬ ‫נברסקה‪ ,‬לשעבר יו"ר אגד קהילות שותפות ‪ 2000‬גליל מערבי‬ ‫ מטה אשר בארה"ב‪ .‬הגברת רייקס נעתרה לפנייתה של‬‫נשיאת עמותת הידידים‪ ,‬רעיה שטראוס‪ ,‬לעמוד בראש‬ ‫ההתארגנות החדשה‪ .‬חוג הידידים האמריקאי יסייע לעמותת‬ ‫הידידים לגייס תמיכה כלכלית וציבורית לבית החולים לגליל‬ ‫המערבי‪ .‬את המהלך הוביל בשנתיים האחרונות מנכ"ל עמותת‬ ‫ידידי בית החולים‪ ,‬יצחק בלונדר‪.‬‬ ‫לרגל השקת חוג הידידים בארה"ב יצאה במהלך יולי השנה‪,‬‬ ‫משלחת מיוחדת מטעם עמותת הידידים ובית החולים‬ ‫להשתתף באירועים שעורכת הגברת רייקס למען בית החולים‪.‬‬ ‫המשלחת כללה את ד"ר מסעד ברהום‪ ,‬מנהל בית החולים‪ ,‬איה‬ ‫קיפרשלק‪ ,‬מנהלת קשרי חוץ‪ ,‬ואמיר ירחי‪ ,‬ממלא מקום מנכ"ל‬ ‫עמותת הידידים‪ .‬השלושה השתתפו במספר רב של מפגשים‬ ‫שתוכננו מראש עם בכירים בקהילות היהודיות‪ ,‬וכן במפגש‬ ‫ועדת ההיגוי של שותפות ‪ 2000‬נהריה ‪ -‬צפון ניו ג'רזי‪.‬‬ ‫על העמותה‪:‬‬ ‫בעמותת ידידי בית החולים לגליל המערבי ‪ -‬נהריה פועלים‬ ‫מתנדבים בני כל הדתות המסייעים לבית החולים בקידום‬ ‫שירותי בריאות לרווחת כלל תושבי האזור‪ .‬התמיכה היא‬ ‫כספית וציבורית ומושקעת לרווחת החולים‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים‪:‬‬ ‫יצחק בלונדר‪ ,‬יו"ר ומנכ"ל עמותת ידידי בית החולים לגליל‬ ‫המערבי ‪ -‬נהריה‪:‬‬ ‫‪052-3467327‬‬ ‫‪8‬‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬


‫באירוע ההוקרה המיוחד לבית החולים לגליל המערבי שערכה עמותת ידידי בית‬ ‫החולים בביתה של רעיה שטראוס‪ ,‬הוענק "אות יקיר העמותה" לבן ברגר‪.‬‬ ‫בן‪ ,‬אמן בעצמו‪ ,‬מוביל מזה שנים רבות את נושא טיפוח וחזות‬ ‫בית החולים והביא אמנים רבים לתרום תמונות ופסלים‬ ‫שמקשטים כל פינה בבית החולים‪ .‬מעבר למעורבותו ארוכת‬ ‫השנים בבית החולים ובעמותת הידידים‪ ,‬מעורב בן ומוביל‬ ‫פעילויות התנדבותיות רבות בנהריה ובאזור הגליל המערבי‬ ‫בכלל‪ .‬פעילותו של בן מהווה דוגמא ומופת ואנו מאחלים לו‬ ‫בריאות ואריכות ימים ומודים לו מכל הלב על תרומתו הרבה‬ ‫לבית החולים‪.‬‬ ‫)בתמונה‪ :‬נשיאת הכבוד של העמותה‪ ,‬הגב' רעיה שטראוס;‬ ‫מנהל בית החולים לגליל המערבי מעניקה לבן ברגר את "אות‬ ‫יקיר העמותה"(‪.‬‬

‫אנשים טובים‬ ‫)מבית חולים נהריה( באמצע הדרך‬ ‫העבודה לא פוסקת לעולם‪ ,‬זה מה שגילה ראש צוות טראומה בבית החולים לגליל‬ ‫המערבי נהריה‪ ,‬אדוארד חדאד‪ ,‬כשביקש לצאת לחופשה מהעבודה במלר"ד ולטוס לחו"ל‪,‬‬ ‫ומצא עצמו מטפל בנוסעים פגועים‪.‬‬ ‫בחודשי הקיץ החמים‪ ,‬נראה כי הפיתרון הטוב ביותר לחופשה‬ ‫הוא טיסה להתרעננות בחו"ל‪ .‬כך גם חשב אדוארד חדאד ראש‬ ‫צוות טראומה בבית החולים לגליל המערבי בנהריה‪" .‬הגעתי‬ ‫לנתב"ג ורציתי כבר לטוס לחופשה" מספר חדאד ומוסיף "בגלל‬ ‫שהעבודה במלר"ד יכולה להיות מתישה החלטתי שאני נורא‬ ‫רוצה להתנתק ולנקות את הראש‪".‬‬

‫וכשהיא ענתה בשלילה החלטתי לבדוק לה את המדדים‪.‬‬ ‫בהתחשב בעובדה שמדדיה העלו סימנים מחשידים לאירוע‬ ‫מוחי התלבטתי אם לבקש מהטייס נחיתת חירום‪".‬‬ ‫למזלה של הצעירה המעולפת לאחר שנתן לה חדאד נוזלים היא‬ ‫חזרה להכרה מלאה וסיפרה שהיא נמצאת בתקופת וסת‪ .‬חדאד‬ ‫החליט לוותר על נחיתת החירום ובחר להודיע לאמבולנס‬ ‫לחכות בנמל התעופה לכשיגיעו ליעדם‪.‬‬

‫חדאד הגיע לאולם הממתינים בנתב"ג שם הבחין בגבר כבן ‪50‬‬ ‫אשר לפתע התמוטט על הרצפה‪.‬‬ ‫"שמעתי צעקות וקריאה לעזרה‪ .‬לא חשבתי פעמיים‪ ,‬מיד רצתי‬ ‫לכיוון הגבר ומצאתי אותו מפרכס כשסביבו שלולית דם מהמכה‬ ‫שקיבל כשנפל על ראשו‪ .‬מיד הבנתי שמדובר במחלת הנפילה‪.‬‬ ‫החלטתי לעצור את הדימום מהקרקפת בעזרת תחבושת לחץ‬ ‫ובמקביל קראתי לעזרה ראשונה שהגיעו תוך מספר דקות ופינו‬ ‫את האיש להמשך טיפול בבית חולים קרוב‪".‬‬ ‫לאחר שהגיש טיפול בשדה התעופה‪ ,‬נראה כאילו החופשה‬ ‫שביקש חדאד עתידה להתחיל בשקט בלי מקרים יוצאי דופן‪.‬‬ ‫ואז במהלך הטיסה חזרה לארץ‪ ,‬ישבה ליד חדאד צעירה בשנות‬ ‫ה‪ 20-‬לחייה‪" .‬הצעירה החלה להתלונן על כאבי ראש‪ ,‬סחרחורת‬ ‫וקושי בנשימה‪ .‬לפני שהבנתי מה קורה האישה איבדה את‬ ‫הכרתה‪ .‬קראתי מיד לשתי דיילות שעזרו לי להעביר אותה‬ ‫לקדמת המטוס שם הצלחנו להשכיב אותה‪ .‬ביקשתי מהדיילות‬ ‫שיביאו לי בלון חמצן ותיק עזרה ראשונה‪ .‬לאחר מספר דקות‬ ‫התעוררה הצעירה אך היא הייתה מבולבלת מאוד‪ .‬שאלתי אם‬ ‫יש לך מחלות קודמות או רגישות לתרופות או מזון כלשהו‬

‫ד"ר מסעד ברהום מנהל בית החולים‪" :‬אני גאה בעובדים שלנו‬ ‫שלוקחים אחריות ומפעילים שיקולי דעת מקצועיים גם‬ ‫כשאינם מחויבים לעשות כן‪ .‬אני מודה לאדוארד חדאד על‬ ‫זריזות מחשבתו ומאחל לו ולכלל העובדים חופשה נעימה‬ ‫ובטוחה‪".‬‬ ‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫‪9‬‬


‫הרפואה הישראלית עומדת כיום בחזית הרפואה העולמית‬

‫תיירות רפואית ‪ -‬לא מה שחשבתם‬ ‫כחלק מהמגמה הגלובאלית‪ ,‬לאחרונה הצטרפה ישראל לאחת מהמדינות אשר מספקות‬ ‫שירותים רפואיים לאזרחי מדינות אחרות‪ .‬החל מניתוחי ברך וטיפולי שורש וכלה בהשתלות‬ ‫וניתוחים מסובכים‪ ,‬תיירים רבים מגיעים לבתי חולים בארץ על מנת לקבל טיפול טוב יותר‬ ‫במחיר סביר יותר ‪ .‬לאחרונה הוחלט בבית החולים שלנו להצטרף למגמה העולמית ולהציע‬ ‫את הטיפולים המקצועיים על ידי מיטב הרופאים שלנו‪.‬‬ ‫מדי שנה מגיעים לישראל אלפי מבקרים אשר מבקשים לקבל‬ ‫טיפולים רפואיים‪ .‬כדי לסבר את האוזן ‪ ,‬על פי דה מרקר‪ ,‬ב‪-‬‬ ‫‪ 2006‬הגיעו לישראל כ‪ 15-‬אלף חולים מרחבי העולם כדי לעבור‬ ‫כאן טיפולים רפואיים מורכבים‪ ,‬כמו השתלות מח עצם‪ ,‬ניתוחי‬ ‫לב וצנתורים‪ ,‬טיפולים אונקולוגיים‪ ,‬נוירו כירורגיים‪ ,‬טיפולי‬ ‫שיקום‪ ,‬טיפולי שיניים ועוד‪ ...‬ההכנסות לקופת המדינה‬ ‫מפעילות זו עמדה על לא פחות מ‪ 40-‬מיליון דולר עבור‬ ‫הטיפולים הרפואיים‪ ,‬הלינה‪ ,‬הטיולים והקניות שהם ובני‬ ‫משפחותיהם ביצעו במהלך שהייתם בישראל‪.‬‬

‫"קודם כל צריך להבדיל בין תיירות מרפא לתיירות רפואית‪.‬‬ ‫תיירות מרפא הינו תחום שבמסגרתו תיירים באים לישראל על‬ ‫מנת לקבל טיפולים הוליסטיים וקוסמטיים כמו למשל בים‬ ‫המלח שהוא האתר המרפא המפורסם ביותר לחולי פסוריאזיס‪,‬‬ ‫חמי טבריה וכדומה‪ .‬תיירות רפואית הינה תחום שבמסגרתו‬ ‫ניתנים טיפולים רפואיים קונבנציונאליים‪ .‬למעשה תיירות‬ ‫רפואית הינו מתן שירותים רפואיים שמציע בית החולים‬ ‫לאזרחי העולם‪ .‬אדם הזקוק לבדיקה או טיפול רפואי ומסיבה זו‬ ‫או אחרת‪ ,‬הוא איננו יכול או רוצה לקבל את הטיפולים האלו‬ ‫במדינתו‪ ,‬אנו מציעים לאותו אדם לבוא לישראל ולעבור את‬ ‫הטיפולים אצלנו בבית החולים‪.‬‬ ‫מה הסיבה שהלקוח ירצה בכלל להגיע לארץ לעבור את‬ ‫הטיפולים הרפואיים?‬ ‫הרפואה הישראלית נחשבת לאחת מהמתקדמות והאיכותיות‬ ‫בעולם‪ .‬יש לנו רופאים מומחים בעלי שם בינלאומי‪ .‬משרד‬ ‫הבריאות בשיתוף משרד התיירות והחוץ אף מעודדים לקדם‬ ‫את תחום התיירות הרפואית בארץ‪ ,‬מכיוון שתחום זה מניב‬ ‫הכנסות רבות לקופת המדינה‪ .‬הרפואה הישראלית עומדת כיום‬ ‫בחזית הרפואה העולמית הן בגלל טיב השירות והטכנולוגיה‬ ‫המתקדמת והן בגלל המחיר‪ .‬קבלת שירות רפואי בישראל הוא‬ ‫זול בהרבה ביחס למדינות אחרות‪ ,‬כך למשל בדיקות הדמייה או‬ ‫טיפולים פולשניים בחו"ל עולים פי ‪ 2‬ו‪ 3‬מהטיפולים פה בארץ‪.‬‬

‫מדינת ישראל מהווה יעד אטרקטיבי לחולים ממדינות אחרות‬ ‫גם בגלל התדמית החיובית שיש לרפואה ולרופאים הישראלים‬ ‫וגם בגלל שיחסית למדינות אחרות )כמו ארה"ב לדוגמא( קבלת‬ ‫טיפול רפואי תלויה במידה רבה בביטוח הרפואי שיש למטופל‪,‬‬ ‫ולא לכולם יש ביטוח רחב‪.‬‬ ‫מי שאמונה על תחום התיירות הרפואית בבית החולים שלנו‪,‬‬ ‫היא גב' איה קיפרשלק אשר מתפקדת זה מכבר כממונה על‬ ‫תחום קשרי החוץ בבית החולים‪" :‬בכוונתי להביא את התיירות‬ ‫הרפואית בבית החולים שלנו לנכס צאן הן לנו כבית חולים והן‬ ‫לאיזור הגליל המערבי כולו‪".‬‬ ‫מהי תיירות מרפא?‬ ‫‪10‬‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫מהי התרומה של התיירות הרפואית לכלכלת ישראל בכלל‬ ‫ולכלכלת בית החולים בפרט?‬ ‫התחום החל לתפוס תאוצה בעיקר בעשור האחרון והוא תורם‬ ‫רבות לכלכלתה של המדינה בהרבה מובנים‪ .‬לקוחות מגיעים על‬ ‫מנת לקבל שירות רפואי פרופר אך בו בעת הם נחשפים‬ ‫לשירותים הנוספים שמציעה המדינה כמו אתרי תיירות‪,‬‬ ‫מלונאות‪ ,‬מסעדנות ועוד‪ .‬לבית החולים‪ ,‬התיירות הרפואית‬ ‫עוזרת בכך שהיא מניבה הכנסות כספיות מכל המשתמע בכך‪.‬‬ ‫הכנסות אלו מקדמות את המשך התפתחותו של בית החולים‪.‬‬ ‫האם קיים מעקב של מספר התיירים שבאו לקבל שירותים‬ ‫כאלה כאן?‬ ‫עד היום התיירות הרפואית בבית החולים לא הייתה מרוכזת‬ ‫ולא היתה מדיניות ומעקב‪ .‬לאחרונה‪ ,‬התקבלה החלטה על ידי‬ ‫הנהלת בית החולים‪ ,‬להיכנס לשוק התחרותי של תיירות‬


‫רפואית‪ .‬לצורך ניהול מעקב והשרשת מדיניות נבחרתי להוביל‬ ‫את הפעילות הזו ואני שמחה וגאה על בחירה זו‪.‬‬ ‫כיצד את מתכננת למנף את התיירות הרפואית בבית החולים?‬ ‫צריך לזכור כי בית החולים שלנו הוא ייחודי בהרבה מובנים‪ ,‬ואין‬ ‫לי ספק שאנחנו יכולים להתחרות בכל בית חולים אחר בארץ‬ ‫בהסתמך על צוות בית החולים‪ ,‬הכוללים לא רק רופאים‬ ‫מיומנים ומקצועיים מהמתקדמים בתחומם‪ ,‬אלא גם צוות‬ ‫סיעודי‪ ,‬אנשי פרא רפואה ועובדי מנהל ומשק שכולם ביחד‪,‬‬ ‫במיומנותם ובמקצוענותם‪ ,‬מאפשרים מתן טיפול רפואי‬ ‫איכותי ומקצועי‪ .‬בכוונתי לשווק את פעילותו של בית החולים‬ ‫בעולם ולמקם את בית החולים כמעניק שירות גלובאלי‪ ,‬כך‬ ‫שכל מטופל שישקול לבוא לעשות טיפול בישראל יחשוב‬ ‫בראש ובראשונה על בית החולים שלנו‪ .‬לצורך כך אני מתכוונת‬ ‫למנף יחסי ציבור באתר האינטרנט שיקום בקרוב‪ ,‬להפיק‬ ‫חוברת ועלוני מידע שיספקו את כל מה שצריך לדעת בנוגע‬ ‫לתיירות רפואית בבית החולים‪ .‬כמו כן אנו מנסים ליצור ולקדם‬ ‫את הקשר עם הגופים שמתעסקים בתיירות רפואית על מנת‬ ‫שיסמנו אותנו כאופציונאליים למתן שירות תיירות רפואית‪.‬‬ ‫גם כתבה זו הינה הזדמנות מצויינת להביא לידיעתם של ציבור‬ ‫עובדי בית החולים שקיים שירות כזה בבית החולים כך שכל‬ ‫אחד שמכיר מישהו שמחפש לקבל טיפולים רפואיים בארץ‪,‬‬ ‫יוכל להפנות אותו אלינו‪ .‬עובדי בית החולים הם השגרירים‬ ‫שלנו‪.‬‬

‫מילה לסיום?‬ ‫לסיום‪ ,‬אני רוצה לציין שאשמח לשיתוף פעולה מצד צוות‬ ‫העובדים בבית החולים‪ .‬זוהי פעילות חשובה ותחרותית מעין‬ ‫כמוה‪ .‬אחד מהדברים שמכריעים אצל אנשים רבים אם לבוא‬ ‫לכאן או לאו זה השירות שאנו מספקים‪ ,‬ושבו אנו מצטיינים‪.‬‬ ‫אני בטוחה כי צוות בית החולים יירתם לעשייה‪.‬‬ ‫בכל אופן תמיד נשמח לענות על שאלות‪ ,‬פניות‪ ,‬מידע ובקשות‪.‬‬ ‫ניתן לפנות לטלפון‪04-9107302 :‬‬

‫בשיעור קומה‪ ...‬מה חדש???‬ ‫כולנו רוצים להיות יפים חכמים וגבוהים ובעיקר רוצים זאת ההורים של הילדים‪.‬‬ ‫ד"ר אבן‪ ,‬מנהלת מחלקת ילדים ואנדוקרינולוגית ילדים‬ ‫היום ניתן לתת הורמון גדילה לילדים‬ ‫נמוכים גם אם לא נמצאה מחלה‪.‬‬ ‫האינדיקציה הזו אושרה בארצות הברית‬ ‫מקובלת בישראל עם אישור מיוחד‬ ‫והיום הקופות הוזילו את המחירים‪...‬‬ ‫אז רוצו כי כנראה שכדאי להיות יותר‬ ‫גבוהים ולא הילד הכי נמוך בכיתה או‬ ‫הילד הכי נמוך בהפסקה‪.‬‬ ‫קומה נמוכה מוגדרת כגובה מתחת ‪3%‬‬ ‫מהאוכלוסיה הבריאה‪ .‬ביותר מ‪95% -‬‬ ‫מהאנשים הנמוכים אין מחלה או בעיה‬ ‫בריאותית‪ .‬אבל ילדים עם קומה נמוכה‬ ‫ובעיקר הורים לילדים עם קומה נמוכה‬ ‫חולמים להיות גבוהים יותר‪ .‬הפניה של‬ ‫אנשים אלה היא כתוצאה ממצוקה‬ ‫רגשית‪-‬חברתית‪ .‬החברה התייחסה‬ ‫משחר ההיסטוריה לגובהו של האדם‪,‬‬ ‫כך‪ ,‬שלאנשים גבוהים היה יתרון‪.‬‬ ‫בתרבויות שונות מקשרים את הקומה‬

‫הגבוהה לתכונות של מנהיגות‪,‬‬ ‫מצליחנות ועושר‪ .‬גם הביטוי "שעור‬ ‫קומה‪ "...‬מעיד על כך‪ .‬מאידך ילדים‬ ‫נוטים להציק ולכנות בכנויי גנאי את‬ ‫חבריהם הנמוכים‪ .‬במיוחד את אלה‬ ‫הנפגעים מכך‪ .‬על כן אין להתפלא על‬ ‫כך שהורים מביאים את ילדיהם לרופא‬ ‫בבקשה לעשותם גבוהים יותר‪.‬‬ ‫ההורים מבקשים זאת כיוון שהילד‬ ‫סובל חברתית‪ ,‬או כפי שחלק מההורים‬ ‫מבטא זאת‪ ":‬עשה שילדנו יהיה גבוה‬ ‫ולא יסבול כשם שאנו סבלנו בילדותנו"‪.‬‬ ‫מחקרים רבים לא הצליחו להוכיח מהי‬ ‫הסיבה הברורה לקומה נמוכה‪ .‬ללא‬ ‫ספק יש השפעה לגורם גנטי אבל הורים‬ ‫וילדים לא מוכנים לקבל זאת‪ .‬ניתן‬ ‫לפתור הרבה בעיות גנטיות עם‬ ‫טיפולים והם דורשים גם טיפול לקומה‬

‫הנמוכה ולא חשובה הסיבה‪ .‬מחקרים‬ ‫מראים שגם ילדים עם קומה נמוכה‬ ‫יגיבו היטב לטיפול בהורמון גדילה גם‬ ‫אם לא הוכח חוסר הורמון גדילה‪ .‬יש‬ ‫קושי אמיתי לקבע מהי רמת הורמון‬ ‫הגדילה התקינה לגדילה תקינה‪ .‬נמצא‬ ‫שבילדים גבוהים הרמה גבוהה בהרבה‬ ‫מילדים נמוכים‪.‬‬ ‫היום כבר לא ניתן לאמר להורים‬ ‫ולילדים אין מה לדאוג עוד תגדלו‪ .‬כולם‬ ‫רוצים תשובה וטיפול מידי מה עוד‬ ‫שחלון ההזדמנויות הינו בגילאים שבין‬ ‫‪ 4-8‬שנים ומה שהפסידו אז לא ניתן‬ ‫להשיג בהמשך‪.‬‬ ‫אז אם אתם נמוכים וזה מפריע לכם אם‬ ‫בעבר אמרו לכם שאין מה לעשות כדאי‬ ‫שתפנו שוב להתיעצות‪.‬‬ ‫והכי חשוב שנהייה גבוהים מצליחים‬ ‫ובריאים‪.‬‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫‪11‬‬


‫חנה כהנא בת ‪80‬‬ ‫לכבוד יום הולדתה ה‪ 80-‬של חנה כהנא החליטו בני משפחתה‪ ,‬לחגוג לה במקום‬ ‫שהיווה לה בית שני במשך שנים רבות‪ ,‬בית החולים לגליל המערבי נהריה‪.‬‬ ‫חנה‪ ,‬התחילה את עבודתה בבית החולים עוד בשנותיו‬ ‫הראשונות‪ .‬היא פרצה את הדרך לנשים בבית החולים כאשר‬ ‫מונתה לתפקיד המפקחת הקלינית הראשונה בבית החולים‬ ‫וכמו כן הייתה לאישה הראשונה מבית החולים אשר סיימה את‬ ‫לימודי התואר הראשון באוניברסיטת תל אביב בחוג לסיעוד‪.‬‬ ‫מאז שנותיה הראשונות ועד עצם היום הזה‪ ,‬חנה שימשה כאחות‬ ‫אחראית‪ ,‬אחות כללית‪ ,‬מפקחת קלינית‪ ,‬וכיום היא מתנדבת‬ ‫אחת לשבוע בחדרי הלידה‪.‬‬ ‫"אני זוכרת את חנה כשהגעתי לבית החולים לפני שנים רבות‪,‬‬ ‫אחראית מחלקה צעירה שרק סיימה את לימודי קורס‬ ‫המיילדות" סיפרה רונית קלמן‪ ,‬מנהלת שירותי הסיעוד בבית‬ ‫החולים והוסיפה "חנה כל כך הרשימה אותי עם הידע והאהבה‬ ‫שלה למקצוע הסיעוד‪ ,‬רושם זה נותר בי עד היום‪".‬‬ ‫כחלק מעבודתה בתור המפקחת הקלינית‪ ,‬הובילה חנה את‬ ‫הטמעת השימוש ב"קרדקס"‪ ,‬ככלי לדיווח סיעודי בכל בית‬ ‫החולים‪ .‬מהלך זה הצריך השקעה רבה בשינוי תפיסות ושיטות‬ ‫עבודה של צוות סיעודי וותיק‪" .‬עד היום שמורים במשרדי‬ ‫ספרים שחנה השאירה כשפרשה מעבודתה ואני מוניתי‬ ‫במקומה לתפקיד המפקחת" מספרת קלמן‪ ,‬כיום מנהלת‬ ‫שירותי הסיעוד‪.‬‬ ‫ב‪ 9-‬באוגוסט‪ ,‬התכנסו במרכז אנגל‪ ,‬צוותים סיעודיים‪ ,‬צוותים‬

‫רפואיים וניהוליים רבים מההווה ומהעבר על מנת לחגוג עם‬ ‫חנה‪ .‬החל מאחיות צעירות וחדשות במקצוע וכלה באחיות‬ ‫וותיקות שליוו את חנה בשנותיה הראשונות בבית החולים‪.‬‬ ‫כולם באו לחגוג את התאריך העגול‪" .‬חנה היא ממש אבן דרך‬ ‫בהיסטוריה של בית החולים" מספרת צילה רון ממארגני‬ ‫האירוע והוסיפה "אנחנו שמחים שיש ביכולתנו לגמול לה ולו‬ ‫במעט ולקיים אירוע זה‪".‬‬ ‫בחגיגה נשאו ברכה עובדי האגף לבריאות האישה אשר לחנה יש‬ ‫יד בקידומו והתפתחותו של אגף זה‪ .‬כמו כן למסדר הברכות‬ ‫הצטרפו מנהלות הסיעוד בעבר ובהווה‪ .‬גם הגברת נונה מילר או‬ ‫בשמה השני "האחות נונה" ‪ -‬האחות הכללית הראשונה של בית‬ ‫החולים‪ ,‬השתתפה באירוע‪ .‬הברכות לוו בסיפורים על אירועים‬ ‫וחוויות משנות העבודה המשותפות שגרמו לחיוך ולצחוק‬ ‫בקרב המשתתפים‪.‬‬ ‫בהמשך האירוע שמעו המשתתפים שלוש הרצאות הנוגעות‬ ‫לתחום המיילדות מפיהן של שרי ביטמן ‪ -‬ס‪ .‬אחות אחראית‬ ‫בחדרי לידה‪ ,‬אן מלצר ואילנה יחיאלי ‪ -‬אחות אחראית במחלקת‬ ‫יולדות וכמו כן סקירה נוספת מפיה של רותם ביטון מחדרי‬ ‫הלידה‪.‬‬ ‫בסופו של היום חנה ביקשה להודות לכל החוגגים והבטיחה כי‬ ‫תמשיך להתנדב בבית החולים ככל שיתאפשר לה‪.‬‬

‫בואו נדבר על זה‪...‬‬ ‫מטופלים שעברו אירוע מוחי כבר לא לבד‪ :‬מזה שש שנים מקיימת היחידה לשירות הסוציאלי‬ ‫בבית החולים קבוצות תמיכה ומתן מידע למטופלים שעברו אירוע מוחי ולמשפחותיהם‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬קיימות קבוצות תמיכה רבות‬ ‫אשר נועדו לתת תמיכה והרגשת‬ ‫"שותפות גורל" בין היחיד לקבוצה‪.‬‬ ‫בבית החולים קיימת קבוצת תמיכה‬ ‫שכזו למען מטופלים שעברו אירוע‬ ‫מוחי ובני משפחותיהם‪ .‬הקבוצה‬ ‫הוקמה מתוך הכרה שמחלה ואשפוז של‬ ‫בן משפחה שעבר אירוע מוחי‪ ,‬מפרה‬ ‫את האיזון במערכת המשפחתית‪,‬‬ ‫ועלולה להוות מצב משברי שעשוי‬ ‫לעמת את בני המשפחה עם מערכת‬ ‫חדשה של דרישות ומטלות‪ .‬קבוצות‬ ‫אלו נועדו לתת למטופלים כלים‬ ‫נוספים שיעזרו להם להתמודד עם‬ ‫המחלה ולחזור לתפקוד טוב יותר למען‬ ‫שיפור איכות חייהם‪.‬‬ ‫לפי אולגה לוזובסקי עובדת סוציאלית‬ ‫בבית החולים‪" :‬אנחנו חלק מצוות‬ ‫רפואי גדול שכל אחד בתחומו נותן‬ ‫למטופל ולבני משפחתו את הכלים‬ ‫‪12‬‬

‫להתמודדות עם המשבר הגדול שעברו‪,‬‬ ‫אנחנו תומכים בבני המשפחה‬ ‫ומאפשרים לחולה לקיים דו שיח עם‬ ‫עצמו‪" .‬‬ ‫הקבוצה החלה לפעול לפני כשש שנים‬ ‫ומאז ועד היום כל פברואר נפתחת‬ ‫קבוצה חדשה‪" .‬הקבוצה נפגשת מדי‬ ‫יום שלישי במשך ארבעה חודשים‪,‬‬ ‫לשעתיים כל פעם‪ .‬המשתתפים שבעי‬ ‫רצון מהקבוצה‪ .‬הם ציינו כי בעזרת‬ ‫הקבוצה הזו הם הצליחו להתמודד עם‬ ‫המחלה‪".‬‬ ‫את המפגשים מלווים צוות רב מקצועי‬ ‫שכולל את ד"ר בלה גרוס‪ ,‬מנהלת‬ ‫המחלקה הנוירולוגית בבית החולים‪,‬‬ ‫ושרה אוסטרייכר אחות אחראית‬ ‫במחלקה‪ .‬כמו כן משתתפים גם נחאס‬ ‫נחאס ממכון הפיזיוטרפיה‪ ,‬דפנה פטר‬ ‫דיאטנית אחראית בבית החולים‪ ,‬מירה‬ ‫לבנה ליפשיץ מרפאה בעיסוק ועוד‪...‬‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫"דאגנו שישתתפו בקבוצות אלו גם‬ ‫נציג מביטוח לאומי שימסור מידע‬ ‫לחולים על זכויותיהם וגם הבאנו נציג‬ ‫מעמותת "נאמן‪".‬‬ ‫בחודש שעבר ציינו בקבוצת התמיכה‬ ‫סיום שנה מוצלחת‪" .‬אנו מקווים כי‬ ‫נוכל להמשיך והפעיל את הקבוצת‬ ‫תמיכה הזו עוד שנים רבות‪ .‬בכל מקרה‬ ‫מי שרוצה לקבל מידע נוסף יכול לפנות‬ ‫אלינו לשירות הסוציאלי בטלפון‬ ‫מספר‪.04-9107765 :‬‬


‫צוות הדרכת הילד בגיבוש מעניין‬ ‫ו‪ ...‬טעים!‬ ‫חלק ניכר מהצוות ביחידה להדרכת הילד הינם פסיכולוגים‪ ,‬מטפלים‬ ‫משפחתיים וצוות פרא‪-‬רפואי שעסוק במהלך כל השנה בעבודה‬ ‫מורכבת מאד דרכה מנסים להחזיר את הבריאות לגוף ולנפש שנפגעה‬ ‫כאשר משבר עלה על כוחות החוסן של הילד והמשפחה‪ .‬עבודה זו‬ ‫דורשת מהצוות יכולות גבוהות מאוד בהתמודדות יום יומית עם‬ ‫הילדים הללו‪.‬‬ ‫ביום שני ‪ 9‬באוגוסט ערכו הצוותים הנ"ל יום גיבוש אשר כלל סדנא‬ ‫בנושא הקשר בין גוף‪-‬נפש ובריאות‪.‬‬ ‫לאחר מכן השתתפו העובדים בבישול ארוחה משותפת‪ ,‬בריאה ונבונה‪.‬‬ ‫רק יש ליהנות מהתמונות ולהודות לאברהים מהוועד על המימון של‬ ‫חלק מהפעילות שתרמה לאווירה הטובה של הצוות‪ ,‬המנסה לשמור‬ ‫על גוף בריא ולא פחות חשוב‪ ...‬על נפש רגועה והרגשה טובה‪.‬‬

‫מסיבת סיום‬ ‫לכבוד סיום שנת הפעילות במעון "שקמה"‪ ,‬יצאו הצוות של המעון יחד עם הילדים ובני‬ ‫משפחותיהם ליום כיף בגן הבוטני‪-‬זואולוגי בנהריה‪.‬‬ ‫החגיגה התקיימה ב‪ 5-‬לאוגוסט וכללה‬ ‫את כל ‪ 20‬משפחות המעון ועשרה חברי‬ ‫צוות‪ .‬בתחילת היום סיירו החוגגים בגן‬ ‫הבוטני שם התרשמו מהצמחייה‬ ‫המיוחדת וזכו לראות ציפורים וחיות‬ ‫מיוחדות‪ .‬בהמשך צפו הילדים בהופעה‬ ‫של "קרקס הגליל" אשר משלבים בני‬ ‫נוער יהודים וערבים במופע של‬ ‫להטוטנות‪ ,‬אקרובטיקה‪ ,‬רכיבה על חד‪-‬‬ ‫אופן ועוד אומנויות של הקרקס‬ ‫הקלאסי‪.‬‬ ‫לסיום הערב נערך שולחן כיבוד טעים‬ ‫והילדים נהנו ממתקים טעימים‪" .‬אנחנו‬ ‫עצובים ושמחים בעת ובעונה אחת"‬ ‫סיפרה תמי רוזנשטיין מנהלת המעון‬

‫כשנפרדה מהילדים הבוגרים של המעון‬ ‫והוסיפה "אנחנו שמחים מכיוון שליווינו‬ ‫את הילדים הללו במשך שנתיים ושלוש‬ ‫שנים ומאוד נקשרנו אליהם‪ ,‬ואנחנו‬ ‫שמחים שהם גדלו ונהיו קצת יותר‬ ‫עצמאיים‪ ".‬מעון שקמה הינו מעון יום‬ ‫של היחידה להתפתחות הילד‪ .‬למעון‬ ‫באים מדי יום כ‪ 20-‬ילדים מגיל שנה ועד‬ ‫גיל ‪ 3‬אשר סובלים מבעיות קוגנטיביות‬ ‫ומוטוריות שונות‪ .‬המעון נחנך בשנת‬ ‫‪ 2003‬והקימה אותו ד"ר עמית ז"ל אשר‬ ‫חשבה על הקמת המעון לאחר שראתה‬ ‫את חוסר האונים של ההורים הבאים‬ ‫לטיפולים במחלקת התפתחות הילד‪.‬‬

‫בית החולים‬ ‫מאחל ברכות חמות‬ ‫לרגל נישואי‪:‬‬ ‫רובין שיקמה ‪ -‬משאבי אנוש‬ ‫לרגל נישואיה‬ ‫טמיר גלית ‪ -‬משאבי אנוש‬ ‫לרגל נישואיה‬ ‫טטרו קטי ‪ -‬משאבי אנוש‬ ‫לרגל נישואי הבן‬ ‫שני זיוה ‪-‬‬ ‫הנהלה אדמיניסטרטיבית‬ ‫לרגל נישואי הבת‬ ‫גמליאל אסתר ‪ -‬משאבי אנוש‬ ‫לרגל נישואי הבן‬ ‫שמעון רחמים ‪ -‬ציוד משקי‬ ‫לרגל נישואי הבת‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫‪13‬‬


‫כתבו עלינו בעיתון‬

‫צפון ‪1‬‬

‫חדשות‬

‫נהריה‬

‫צפון ‪1‬‬

‫חדש‬

‫ו‬ ‫ת נהריה‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫‪1‬‬

‫צפון ‪1‬‬

‫‪14‬‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬


‫עיתון‬

‫חדשות נהריה‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫‪15‬‬


‫מכתבי תודה‬

‫למחלקת פגיה‬

‫בית החולים נהריה‬

‫של שהייה במחלקתכם‬ ‫אחרי חודש‬ ‫ה נמהלה בדמעות ‪,‬‬ ‫שבתחיל‬ ‫דאגות וחוסר שלווה‪,‬‬ ‫יע את מלוא ההערכה‬ ‫רצינו להב‬ ‫מר כמה דברי תודה‪:‬‬ ‫לו‬ ‫ו על הסבלנות וטוב הלב‬ ‫ה‬ ‫תוד היחס המבין והאוהב‬ ‫תודה על‬ ‫עזרה‪ ,‬הבנה ותמיכה‬ ‫תודה על ימים של‬ ‫ייתם לילדנו משפחה‬ ‫תודה על כך שה‬ ‫היותכם צוות מקצועי‬ ‫תודה על‬ ‫שעליו אפשר לסמוך‬ ‫תכם קדוש‪ ,‬יישר כוח‬ ‫עבוד‬ ‫ם החשובה בנאמנה‬ ‫המשיכו את עבודתכ‬ ‫תבוא עליכם הברכה‪.‬‬ ‫ו‬ ‫מעריכים ומוקירים‬

‫ברצוני להביע‬ ‫את הערכתי העמוקה והכנה‪,‬‬ ‫מעומק ליבי לאנשי‬ ‫צוות מחלקת אונקולוגיה בבית‬ ‫ה‬ ‫חולים לגליל המערבי בנהריה‪.‬‬ ‫ביליתי חודש ל‬ ‫צד אחותי שהייתה מאושפזת‬ ‫במחלקה המו‬ ‫פלאה הזו‪ .‬שהיתי לא מעט בין‬ ‫האנשים המיוחד‬ ‫ים במחלקה החל מדוקטור בן‬ ‫שחר שמדבר עם‬ ‫החולים ומשפחותיהם בגובה‬ ‫העיניים‪ ,‬ד‬ ‫רך כל שאר הרופאות )בעיקר(‬ ‫והרופאים גם‪,‬‬ ‫אי אפשר להישאר אדיש לצוות‬ ‫האחיות והאחים‬ ‫שהתואר הכי מתאים לכנותם‬ ‫הוא פשוט מלאכים‪.‬‬ ‫תו‬ ‫דה‬ ‫מי‬ ‫וח‬ ‫דת‬ ‫גם‬ ‫ל‬ ‫כח‬ ‫הע‬ ‫זר‬ ‫ואיש האחזקה של ה‬ ‫מחלקה‪ ,‬כאילו שמישהו בוחר‬ ‫בפינצטה את האנש‬ ‫ים המיוחדים האלה‪ .‬יישר כוח‬ ‫לכל העושים במ‬ ‫לאכת הקודש הזאת‪ .‬שהיושב‬ ‫במרומים רק יתן‬ ‫להם תמיד כוח נפשי להמשיך‬ ‫בד‬ ‫רך שבחרו לעזור לזקוקים להם‪.‬‬ ‫תודה רבה!‬

‫מכתב תודה לצוות הדרכת הילד‬ ‫ברצוננו להודות במכתב זה לצוות המחלקה להדרכת הילד בניהולו של ד"ר מרסלו שפיץ‪.‬‬ ‫בננו אושפז למשך תקופה של ‪ 4‬חודשים‪ .‬צוות היחידה היווה בשבילנו בית שני במשך כל תקופת האשפוז‪,‬‬ ‫וליווה אותנו באחת התקופות הקשות ביותר בחיינו בהרבה סובלנות ואהבה‪ .‬במשך התקופה בננו התקדם‬ ‫בצורה טובה בהרבה תחומים‪ ,‬ומוכן לחזור לחיי שיגרה בצורה אופטימלית‪ ,‬ולהתחיל דרך חדשה וטובה יותר‪.‬‬ ‫ברצוננו להודות באופן מיוחד לד"ר סנדלר לודמילה ‪ -‬סגנית המחלקה ולד"ר אולגה שליוו אותנו בתקופה‬ ‫זו בהרבה סובלנות ורגישות‪ .‬ד"ר אולגה ענתה לשאלותינו בכל רגע נתון והיוותה בשבילנו רשת ביטחון בכל‬ ‫מה שקשור לדבר היקר לנו מכל‪.‬‬ ‫כמו כן ברצוננו לציין את צוות האחיות המקצועיות והנפלאות בניהולה של הגב' דורית ברמלי שבלעדי‬ ‫ההכוונה שלהם בננו לא היהח וזר לעצמו‪ ,‬את צוות המדריכים החם והאנושי ולבסוף את המטפלת‬ ‫המשפחתית הגב' רונית מאור שהכוונתה והדרכתה תשמש לנו אבניי יסוד לעוד שנים רבות‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬


‫תודה למחלקה הגריאטרית‬ ‫לציין את המחלקה הגריאטרית לשבח‪,‬‬ ‫ברצוני‬ ‫על טיפול שאינו יודע גבולות‪ :‬באהבה‪,‬‬ ‫במקצועיות ובדאגה האמיתית שעובדי‬ ‫מחלקה‪ :‬הרופאים‪ ,‬האחיות‪ ,‬כוח העזר‬ ‫ה‬ ‫העניקו לחמי וחמותי‪.‬‬ ‫מרס השנה‪ ,‬אושפזה חמותי במחלקה‬ ‫בחודש‬ ‫בשל בעיית בריאות קשה ביותר‪ ,‬שגרמה‬ ‫הנ"ל‬ ‫לחשוש לגורלה‪ .‬לאחר סדיקות מגוונות‬ ‫לנו‬ ‫שנעשו לה‪ ,‬התגלתה הבעיה‪ ,‬וחל מהפך‬ ‫ותי ביותר במצבה‪ ,‬בזכות טיפול תרופתי‬ ‫משמע‬ ‫שקבילה‪ .‬חשוב לי לציין שבעבר אושפזה‬ ‫נכון‬ ‫חלקות אחרות מאותה סיבה‪ ,‬אך חזרה‬ ‫במ‬ ‫כלעומת שבאה‪ ,‬ולכן אני מוצאת לנכון‬ ‫לביתה‬ ‫את ההצלחה בטיפול במחלקה של עובדים‬ ‫לציין‬ ‫כה מקצועיים‪.‬‬ ‫עד במשך כל חודש האשפוז את אשתו‪.‬‬ ‫חמי‪ ,‬ס‬ ‫בור שלושה שבועות נפל אף הוא למשכב‬ ‫כע‬ ‫המחלקה‪ ,‬לאחר שהאחות שושי זיהתה‬ ‫באותה‬ ‫צלו בעייה רפואית קשה‪ ,‬כאשר התמוטט‬ ‫א‬ ‫קה והובל לבדיקות על ידה‪ .‬טיפול מסור‬ ‫במחל‬ ‫ביותר באותה מחלקה ‪ ,‬הוביל לתוצאות‬ ‫ות‪ ,‬אשר אפשרו את חזרתו בריא לביתו‪.‬‬ ‫מצוינ‬ ‫חת תודה עניקית לאנשים עם נשמה כל‬

‫אני שול‬ ‫כך גדולה‬ ‫רבה‪ .‬מגיע לכם את כל הטוב שבעולם‪,‬‬ ‫באהבה‬ ‫אתם מלאכים של מטה‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪.‬‬

‫תו‬

‫דה מיוחדת לצוות עובדי מחלקה אורתופדיה‬

‫לא‬ ‫חרונה אושפזתי בבית החולים עקב התפרצות‬ ‫זיהום‬ ‫באצבע‪ ,‬כתוצאה מחיתוך דגים‪ .‬מיותר לציין‬ ‫שהמצב בו הגעתי למחלקה היה מאוד אקוטי‪,‬‬ ‫ונשק‬ ‫פה לי סכנה מיידית לאיבוד כל היד‪ .‬למזלי נפל‬ ‫בח‬ ‫לקי להגיע למחלקה האורתופדית בבית החולים‪,‬‬ ‫בה‬ ‫מיד עם קבלתי‪ ,‬היה הצוות ערני לחומרת המצב‪,‬‬ ‫ומיד זכיתי לכל טיפול הנדרש‪.‬‬ ‫הסת‬ ‫בר שמצב הזיהום היה דיי קשה ובמשך ארבעה‬ ‫שבו‬ ‫עות בהם שהיתי במחלקה עשה הצוות המטפל‬ ‫ככל‬ ‫יכולתו על מנת למנוע את התפשטות הזיהום‪,‬‬ ‫וע"י כך ניצלה האצבע והיד מסכנת קטיעה‪.‬‬ ‫עליי‬ ‫לציין במיוחד את ד"ר בטחיש אינאל הרופא‬ ‫המנ‬ ‫תח שניתח את אצבעי שלושה פעמים‪ ,‬והעניק לי‬ ‫יחס א‬ ‫ישי והרבה עידוד גם במצבים הקשים שהייתי‬ ‫בהם‪ ,‬ו‬ ‫אכן בזכותו ניצלה האצבע מקטיעה‪ .‬עליי לציין‬ ‫שעד‬ ‫הימים האחרונים לאשפוזי לא היה ברור אם‬ ‫נ‬ ‫יתן להתגבר על הזיהום‪ ,‬ורק הודות למקצועיות‬ ‫והטיפול‬ ‫הצמוד והמסור של ד"ר בטחיש זכיתי באצבע‬ ‫מחדש‪.‬‬ ‫כמו כן אני רוצה להודות מקרב לב לכל צוות‬ ‫העוב‬ ‫דים במחלקה המנוהלת ע"י‪ :‬פרופסור וולפין‬ ‫גר‬ ‫שון‪ ,‬כל צוות הרופאים והאחיות בראשון רוחמה‬ ‫מ‬ ‫שה האחות האחראית אשר במהלך כל שהייתי‬ ‫במחל‬ ‫קה‪ ,‬למרות העבודה הקשה והלחצים במחלקה‪,‬‬ ‫העניקו‬ ‫יחס חם‪ ,‬טיפול מסור והיו קשובים לכל צרכיי‬ ‫כמו לצרכי החולים האחרים עם סבלנות וחיוך‪.‬‬ ‫ועל כל אלה ברצוני להודות מקרב לב‪ .‬אין ספק‬ ‫שהעבודה הנעשית במחלקה היא עבודת קודש‪.‬‬ ‫יישר כוח‬ ‫חיזקו ואימצו‬ ‫בברכה‪.‬‬ ‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫‪17‬‬


‫פסגת הצחוק‬ ‫כנס ליצנים רפואיים בבית החולים לגליל המערבי ‪ -‬נהריה;‬ ‫בפעם הראשונה בישראל התקיים כנס שמפגיש את הליצנים הרפואיים‬ ‫עם צוות בית החולים‬

‫למעלה מ‪ 40-‬ליצנים רפואיים הגיעו‬ ‫ביום רביעי )‪ (21.7.2010‬לבית‬ ‫החולים לגליל המערבי ‪ -‬נהריה‪.‬‬ ‫הליצנים הגיעו לכנס ראשון מסוגו‬ ‫בישראל בו השתתפו גם צוותים‬ ‫רפואיים מבית החולים‪ .‬מטרת‬ ‫המפגש הייתה חשיפת הצוות‬ ‫הרפואי לעבודתו של הליצן הרפואי‪,‬‬ ‫יצירת שיתופי פעולה בין בתי חולים‪,‬‬ ‫העשרת הידע של הליצנים הרפואיים‬ ‫בטכניקות טיפול חדישות ועוד‪ .‬הכנס‬ ‫כלל גם סיור של הליצנים הרפואיים‬ ‫במחלקת הילדים ומחלקות נוספות‪.‬‬

‫"אנו מקיימים כנסים כאלה מדי שנה"‬ ‫אמר דניאל שריקי‪ ,‬מנהל פרוייקט‬ ‫רופאי חלום "אך זוהי בהחלט הפעם‬ ‫הראשונה שאנו מזמינים גם את‬ ‫הצוותים הרפואיים שילמדו על‬ ‫חשיבות עבודתו של הליצן בטיפול‪.‬‬ ‫שיתוף הפעולה היה מוצלח מאוד"‪.‬‬ ‫אחים ואחיות מכל המחלקות השתתפו‬ ‫בכנס ולמדו כיצד חשוב הצחוק בטיפול‬ ‫הרפואי‪ .‬הם התבקשו לשים על אפם אף‬ ‫אדום ואף למדו תעלולים של ליצנים‪.‬‬ ‫במהלך יום הכנס הסתובבו הליצנים‬ ‫הרפואיים במחלקות והפגינו את‬ ‫כישוריהם מול הילדים המאושפזים‬ ‫שקיבלו את פניהם בהתרגשות רבה‬ ‫ובשמחה גדולה‪.‬‬ ‫את הכנס פתחה‬ ‫הלן מלכה‪-‬זאבי‪,‬‬ ‫שאחראית על‬ ‫עבודת הליצנים‬ ‫בבית החולים‬ ‫וביקשה לברך‬ ‫את הנהלת‬ ‫בית החולים‬ ‫שאפשרה‬ ‫לכנס מיוחד‬

‫‪18‬‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫שכזה להתקיים בבית החולים‪.‬‬ ‫ד"ר מסעד ברהום מנהל בית החולים‪:‬‬ ‫"בית החולים אירח ומארח הרבה כנסים‬ ‫רפואיים מדעיים ומחקריים‪ .‬אני שמח‬ ‫לתת מקום גם לכנס רופאי חלום‪.‬‬ ‫מניסיוני האישי‪ ,‬עבודתו של הליצן‬ ‫הרפואי הינה חשובה מאוד ואף עוזרת‬ ‫לטיפול בילד המאושפז‪ .‬אני מודה לבאי‬ ‫הכנס ומודה לליצנים על עבודתם‬ ‫הנפלאה עם הילדים החולים"‪.‬‬


‫ארץ "נעדרת"‬ ‫מחקר חדש בבית החולים לגליל מערבי נהריה מגלה מי באמת נשאר בבית כשהילד חולה‪.‬‬ ‫במדינות המערביות המתקדמות כגון‪:‬‬ ‫ארצות הברית‪ ,‬אנגליה ועוד נמצא כי‬ ‫באופן מפתיע‪ ,‬כאשר קיים צורך כלשהו‬ ‫של אחד מבני הזוג להישאר בבית‬

‫ולהיעדר מהעבודה‪ ,‬לרוב זהו הגבר‪ ,‬אך‬ ‫מחקר שערך עירן חייט‪ ,‬מוסמך למנהל‬ ‫עסקים )‪ (MBA‬וע‪.‬מנב"ט ומנהל מערך‬ ‫החנייה בבית החולים מגלה כי בישראל‬ ‫הנשים הן אלו שנקראות לקחת את‬ ‫הילד החולה מהגן‪.‬‬

‫המחקר שבחן כ‪ 100-‬עובדים מכלל‬ ‫הסקטורים בבית החולים ניסה לבדוק‬ ‫האם בישראל‪ ,‬כמו בארצות המערב‪,‬‬ ‫אלו הם הגברים שמעדיפים להישאר‬ ‫בבית ולהיעדר מהעבודה בכדי לטפל‬ ‫במשבר בבית‪" .‬כשהתחלתי את המחקר‬ ‫הייתי משוכנע כי ישראל היא כמו‬ ‫מדינות אחרות וגם כאן נמצא את אותו‬ ‫נתון" סיפר עירן‪ ,‬שערך את המחקר‬ ‫והוסיף "הופתעתי לגלות שדווקא‬ ‫הנשים הן אלו שמעדיפות להישאר‬ ‫בבית‪ .‬מנתון זה הסקתי כי אחד‬ ‫ההסברים לכך הוא בחלוקת תפקידים‬ ‫מאוזנת בין בני הזוג‪".‬‬ ���מטרתו של המחקר אשר נערך בבית‬ ‫החולים בחודשים האחרונים‪ ,‬הייתה‬ ‫להבין ולגלות מדוע עובדים נעדרים‬ ‫מהעבודה? "שמחתי לשלב את עבודת‬ ‫המחקר שלי באקדמיה ואת הארגון בו‬

‫אני מועסק‪ ".‬מספר עירן "אני שמח‬ ‫שהצלחתי גם להגיע לתוצאות מחקר‬ ‫טובות ותוך כדי למצוא פיתרון לבעיה‬ ‫שמתמודד איתה כל ארגון‪ ,‬לא רק בית‬ ‫החולים‪".‬‬ ‫את ממצאי המחקר‪ ,‬מסקנותיו‬ ‫והמלצותיו הגיש עירן להנהלת בית‬ ‫החולים על מנת שתוכל להתמודד‬ ‫בהצלחה עם התופעות אשר הוצגו‬ ‫במחקר‪.‬‬ ‫"חשוב מאוד לדעת מה הסיבות של‬ ‫עובדים להיעדר מימי עבודה" מספר‬ ‫ד"ר ברהום‪ ,‬מנהל בית החולים "אני‬ ‫שמח וגאה על כך שעובדים משלבים‬ ‫בין לימודיהם האקדמיים ותפקידם‬ ‫בבית החולים‪ .‬מעבר לכך שמחקרים‬ ‫דוגמת המחקרים הללו אכן תורמים‬ ‫לביה"ח להתייעל ולהשתפר למען מתן‬ ‫שירות איכותי ויעיל יותר‪".‬‬

‫לידה מהחלומות‬ ‫מחקר חדש בבית החולים מגלה כי חווית הלידה אצל היולדות חיובית יותר‬ ‫כאשר "הפנטזיה" או הציפיות המוקדמות של היולדת מהלידה‪ ,‬אכן מתממשות‪.‬‬ ‫תהליך הלידה הינו לרוב חוויה נפשית‬ ‫מרגשת‪ .‬ברוב המקרים האם שוכחת‬ ‫מכאבי הלידה לאחר שהיא רואה את‬ ‫הילוד אותו נשאה ברחמה במשך תשעה‬ ‫חודשים‪ .‬אך לפעמים הלידה מלווה‬ ‫בסבל וחרדה ניכרים אשר יכול לגרום‬ ‫לתופעות פוסט טראומתיות‪ .‬צוות חדר‬ ‫לידה בדק את הפער שבין פנטזיית‬ ‫היולדת וציפיותיה מהלידה לבין חווית‬ ‫לידה שלילית‪.‬‬ ‫הליך הלידה‪ ,‬יחד עם היותו חוויה‬ ‫נפשית ייחודית רצויה‪ ,‬עלול להיות‬ ‫מלווה סבל וחרדה ניכרים‪ .‬הכאב‬ ‫בלידה‪ ,‬מלווה לעתים קרובות פחד‬ ‫וחרדה‪ ".‬על מנת לצמצם ככל האפשר‬ ‫את תחושת חוסר הוודאות‪ ,‬חוסר‬ ‫השליטה‪ ,‬הפחד מהכאב ומהלא נודע‪,‬‬ ‫נשים רבות משקיעות זמן‪ ,‬ומשאבים‬ ‫רבים‪ ,‬במטרה להגיע ללידה מוכנות‬ ‫ככל האפשר‪ .‬מספרת שרי בידרמן‬ ‫אחראית חדרי לידה ומוסיפה "ההכנה‬

‫כוללת קריאת ספרות רלוונטית‪,‬‬ ‫השתתפות בקורסי הכנה ללידה‪,‬‬ ‫סיורים בחדרי לידה שונים‪ ,‬היוועצות‬ ‫ביועצות שונות‪ ,‬שכירת שירותיהן של‬ ‫דולות‪ ,‬ועוד‪ .‬בהמשך לכל אלו‪ ,‬נשים‬ ‫רבות בונות מערכת ציפיות ופנטזיות‬ ‫מהלידה‪.‬‬

‫מחקר חדש שנערך ידי צוות חדר הלידה‬ ‫בבית החולים הגליל המערבי בראשות‬ ‫האחות הראשית שרי בידרמן‪ ,‬ד"ר אודי‬ ‫בונשטיין והלן מלכה ‪ -‬זאבי מהיחידה‬ ‫לניהול סיכונים‪ ,‬בדק את הפער שבין‬ ‫"פנטזיית היולדת" וציפיותיה מהלידה‬ ‫לבין חווית לידה שלילית‪ .‬הצוות ריאיין‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫‪19‬‬


‫כ‪ 100-‬יולדות טרם הלידה ולאחר‬ ‫הלידה‪ ,‬ובנוסף נאספו נתונים לגבי‬ ‫הלידה עצמה )שימוש במשככי כאבים‪,‬‬ ‫מדדי התינוק וכו'(‪.‬‬ ‫"בעצם" מסבירה שרי "ליולדת יש‬ ‫תשעה חודשים בערך לפנטז ולדמיין‬ ‫את הרגע שתהיה בחדר הלידה‪ .‬היא‬ ‫מכינה תוכנית לידה אישית בה היא‬ ‫מפרטת כיצד היא שואפת שהלידה‬ ‫תתרחש‪ ,‬בפעמים מסוימות היא‬ ‫שוכרת דולה או מתכננת להשתמש‬ ‫באביזרי עזר על מנת להפחית את‬

‫תחושת חוסר האונים שמלווה לידה‪ .‬אך‬ ‫בבואה של האישה ללדת‪ ,‬אין הצוות‬ ‫הרפואי יכול לצפות את מהלך הלידה‬ ‫וזה יכול לגרום להעצמת ההרגשה‬ ‫השלילית של היולדת אשר ציפיותיה‬ ‫ותכנוניה יכולים "להתנפץ" בבת אחת‪".‬‬ ‫לטענתה של שרי‪ ,‬ממצאי המחקר הראו‬ ‫שכאשר ציפיות היולדת מאופן הלידה‬ ‫אכן התממשו‪ ,‬היולדת הייתה יותר‬ ‫שבעת רצון מהלידה‪ .‬כמו כן ככל‬ ‫שמידת השליטה של היולדת על‬ ‫התנהגותה גבוהה יותר ביחס למה‬

‫שהיא ציפתה ‪ -‬היולדת מסכמת חווית‬ ‫לידה טובה יותר‪.‬‬ ‫כמו כן ניתן ללמוד כי היולדת מסכמת‬ ‫חווית לידה טובה יותר כאשר היא‬ ‫מרגישה בשליטה כלשהי בזמן הלידה‪.‬‬ ‫הצוות הרפואי שתומך‪ ,‬ומשתף את‬ ‫היולדת במהלך הלידה‪ ,‬עוזר בהרבה‬ ‫מקרים להקלת חוסר מודעותה של‬ ‫היולדת ובכך תורם לאישה להגשים את‬ ‫הליך הלידה בשלום‪.‬‬ ‫"זה מאוד חשוב לנו כצוות חדר לידה‬ ‫ללמוד על דרכים בהם אנו יכולים לעזור‬

‫דרושים מתנדבים למחקר‪...‬‬ ‫כמות הכימיקלים בדם‪ .‬הרדיקלים‬ ‫טרשת העורקים )‪ (Atherosclerosis‬הינה‬ ‫החופשיים והכימיקלים הינם‬ ‫מחלה בה נחסמים בהדרגה העורקים‬ ‫מולקולות ראקטיביות מאד‪ ,‬היכולות‬ ‫בשל הצטברות חומר שומני מתחת‬ ‫להשתתף בתהליכי חמצון כולסטרול‬ ‫לרפידה הפנימית של דופן העורק‬ ‫ה‪ LDL -‬בדם ולגרום להצטברותו‬ ‫ותהליך דלקתי כרוני‪ ,‬בו שוקע בדפנות‬ ‫בדפנות העורקים‪ ,‬נחשב לאחד‬ ‫העורק פלאק המורכב מכולסטרול ‪LDL‬‬ ‫הגורמים המסכנים ביותר‪.‬‬ ‫)"הכולסטרול הרע"(‪ ,‬מרכיבים שומניים‬ ‫‪ l‬השמנה‪ :‬עודף משקל מהווה גורם‬ ‫וכדוריות דם לבנות‪.‬‬ ‫סיכון‪.‬‬ ‫טרשת העורקים יכולה להתפתח‬ ‫‪ l‬חוסר פעילות גופנית‪ :‬שהרי פעילות‬ ‫בעורקים שונים בגוף ולפגוע באיברים‬ ‫גופנית מעכבת את התפתחות טרשת‬ ‫שמוזנים באמצעותם‪ :‬מוח‪ ,‬לב‪ ,‬כליות‪,‬‬ ‫העורקים‪.‬‬ ‫גפיים ועוד‪ .‬חלקים מהפלאק יכולים‬ ‫להתנתק מדופן העורק ולחסום אזור‬ ‫‪ l‬סוכרת‬ ‫אחר‪ .‬המחלה מהווה את גורם התמותה‬ ‫‪ l‬יתר לחץ דם‬ ‫העיקרי בעולם המערבי‪ ,‬יותר מכל גורמי‬ ‫‪ l‬תורשה‪ :‬בני אדם הרגישים גנטית‬ ‫למחלה הינם בעלי סיכון גבוה לפתח‬ ‫המוות האחרים גם יחד‪.‬‬ ‫את המחלה מהר יותר‪.‬‬ ‫התהליך הטרשתי הינו תהליך כרוני‬ ‫‪ l‬אי ספיקת כליות כרונית‬ ‫ואסימפטומטי )אינו מראה סימנים(‪,‬‬ ‫במעבדת המחקר ע"ש אלישר חוקרים‬ ‫המתחיל כבר בגיל מוקדם ונמשך עד‬ ‫את טרשת העורקים ואת התהליכים‬ ‫לשלבים מתקדמים של חסימת‬ ‫המובילים להתפתחות המחלה‪ .‬כתוצאה‬ ‫העורקים‪ .‬הסימפטומים של המחלה‬ ‫ממחקרינו הקודמים מצאנו גורם סיכון‬ ‫עשויים להתבטא בגילאים מאוחרים‬ ‫חדש לא מסורתי‪ ,‬לטרשת עורקים‪:‬‬ ‫יותר‪ ,‬כאשר שיעור החסימה מגיע‬ ‫הופעת מספר גדול יותר של תאי דם‬ ‫לכ‪. 90%-‬‬ ‫גורמי הסיכון המסורתיים העלולים‬ ‫לבנים המכונים פולימורפונוקלאריים‬ ‫להשפיע על התפתחות המחלה הם‪:‬‬ ‫באוכלוסיית האנשים בעלי אחד או יותר‬ ‫מגורמי הסיכון לעומת מספרם באנשים‬ ‫‪ l‬תזונה עתירת שומנים רוויים‪ :‬תזונה זו‬ ‫בריאים‪ .‬ובנוסף הראנו כי תאים אילו‬ ‫עלולה להעלות את רמת השומנים‬ ‫משופעלים בכל המחלות שהוזכרו לעיל‪,‬‬ ‫בדם ובהם רמות כולסטרול‬ ‫כגורמי סיכון מסורתיים‪.‬‬ ‫וטריגליצרידים‪ .‬ובפר אכילה של‬ ‫בכל המחלות האילו התאים‬ ‫שומן רווי )בשר שמן‪ ,‬חמאה‪ ,‬ביצים(‬ ‫משחררים‬ ‫הפולימורפונוקלאריים‬ ‫או שומן מוקשה שעבר תהליך כימי‪,‬‬ ‫מחמצנים‪ ,‬מתווכי דלקת ופקטורים‬ ‫שבו הפך משומן לא רווי לשומן רווי‪.‬‬ ‫נוספים הפוגעים בתאי דופן עורקי הדם‪,‬‬ ‫‪ l‬עישון‪ :‬העישון עלול להגביר ייצור‬ ‫ומתחילים את התהליך הטרשתי בשלב‬ ‫רדיקלים חופשיים בגוף ולהעלות את‬ ‫‪20‬‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫שהוא עדיין אסימפטומטי‪.‬‬ ‫כחלק מעבודת המחקר במעבדה אנו‬ ‫מנסים לבודד ולזהות את הפקטורים‬ ‫מדם של חולים בטרשת עורקים‬ ‫התאים‬ ‫בשפעול‬ ‫המעורבים‬ ‫הפולימורפונוקלאריים‪ ,‬שיגרמו בסופו‬ ‫של דבר לשחרור תוכן התאים ולפגיעה‬ ‫בדפנות העורקים‪.‬‬ ‫לשם מחקר חשוב זה אנו זקוקים‬ ‫לתורמים בריאים שישתתפו במחקר‪,‬‬ ‫מדגימות דם שלהם )כ‪ 15-‬מיליליטר = ‪2‬‬ ‫התאים‬ ‫את‬ ‫נבודד‬ ‫כפות(‬ ‫הפולימורפונוקלאריים‪ ,‬עליהם נשים‬ ‫את הפקטורים שבודדו מהדם של‬ ‫החולים עם טרשת עורקים ונבדוק אם‬ ‫הצליחו לשפעל את התאים‬ ‫הפולימורפונוקלאריים הבריאים‪.‬‬ ‫אנו פונים אל כלל עובדי בית החולים‬ ‫הבריאים שאינם מעשנים‪ ,‬המעוניינים‬ ‫לתרום למחקרינו‪ ,‬לפנות למעבדת‬ ‫המחקר לדר' ניבה חלד‪ ,‬או גב' גלינה‬ ‫שפירו או דר' שפרה סלע‪ .‬טלפונים‬ ‫בהתאמה‪.7769/ 7528 / 7516 :‬‬ ‫כל התורמים יקבלו תוצאות מלאות של‬ ‫בדיקות מעבדה רוטיניות‪.‬‬ ‫בעזרת תרומתכם נוכל לסייע במניעת‬ ‫המחלה ובטיפול בה‪ :‬מאחר וטרשת‬ ‫עורקים היא גורם מוות מרכזי בעולם‬ ‫המפותח‪ ,‬זיהוי הפקטורים הקשורים‬ ‫בהתפתחות המחלה‪ ,‬יהווה שלב ראשון‬ ‫בהבנת המנגנון המוביל לטרשת עורקים‬ ‫ובפיתוח תרופות שיוכלו לסייע במניעת‬ ‫המחלה‪.‬‬


‫עושים סדר בראש‪...‬‬

‫קרחת מכאן ומכאן‬ ‫ד"ר אורה ביטרמן‪-‬דויטש‬ ‫מנהלת שירותי ייעוץ עור ומין בבית חולים לגליל המערבי בנהריה‬

‫רוב הגברים בגילאי ‪ 20-40‬מכירים את הרגע הזה שבו הם מגלים נקודה קטנה במרכז ראשם‬ ‫או איזשהו מפרץ בקדמת המצח שמבשר על התחלתה של קרחת‪ .‬בשנים האחרונות‬ ‫ההתקרחות גברית הוא נושא שהדיון בו הולך וגובר ויחד איתו גם המגוון הרחב של התכשירים‬ ‫והפתרונות‪ .‬ד"ר אורה ביטרמן ‪ -‬דויטש מנהלת שירותי ייעוץ עור ומין בבית החולים לגליל‬ ‫המערבי בנהריה עושה סדר )בראש(‪.‬‬ ‫ישנן כמה וכמה סיבות‬ ‫מדוע הדיון הציבורי סביב‬ ‫נושא ההתקרחות הגברית‬ ‫גבר בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫חלק מהסיבות קשורות‬ ‫לכך שבעידן של היום יש‬ ‫מודעות גדולה יותר‬ ‫לאסטטיקה וטיפוח גם‬ ‫אצל המין הגברי‪ .‬הסיבה‬ ‫השנייה קשורה לעובדה‬ ‫שמספר המקריחים בעולם‬ ‫בכלל ובארץ בפרט גדל‬ ‫בשנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצאו‬ ‫טיפולים המבוססים על‬ ‫מדעיים‬ ‫מחקרים‬ ‫שהפרסום האינטנסיבי‬ ‫באמצעי התקשורת מעודד את השימוש ומגיע לכל בית‪ .‬אין‬ ‫ספק שמדובר בתופעה נרחבת‪.‬‬ ‫בישראל בלבד‪ ,‬אחוז הגברים הסובלים מסוג מסוים של‬ ‫התקרחות מגיע לכ‪ 70%-‬מהאוכלוסייה‪ ,‬כאשר התדלדלות‬ ‫שיער בדרגת חומרה כלשהי מופיעה בכ‪ 50%-‬מהגברים בגילאי‬ ‫‪ 40‬ומעלה‪.‬‬ ‫בארה"ב מדובר בכ‪ 35-‬מליון גברים הסובלים מהבעיה‪.‬‬ ‫כבר בשנות ה‪ 40-‬קבע חוקר בשם האמילטון את הבסיס‬ ‫למחקרים המתבצעים גם היום לגבי הגורמים להתקרחות‬ ‫הגברית‪ .‬האמילטון מצא שהתקרחות היא תהליך טבעי‬ ‫שמושפע מפעולת ההורמון הגברי טסטוסטרון על זקיקי שער‬ ‫עם מטען תורשתי מתאים‪ .‬כלומר‪ ,‬להורמון הגברי ישנה‬ ‫השפעה חשובה על זקיק השערה‪ ,‬בשילוב עם נטייה גנטית‪.‬‬ ‫למרות הקביעה הזו היום דווקא מתרבים המחקרים שמקשרים‬ ‫גם את ההשפעות הסביב על תהליך ההתקרחות )כמו למשל‬ ‫תזונה‪ ,‬מיקום גיאוגרפי‪ ,‬השפעות אקולוגיות ועוד‪(..‬‬ ‫צמיחת השערה מתוך הזקיק בתוך העור נמשכת בין שנתיים‬ ‫לשש שנים ואז מתחיל תהליך של מנוחה‪ ,‬עד לנשירתו‪ .‬מעגל‬ ‫הצמיחה מתחיל שוב כשהזקיק מצמיח שיער חדש‪.‬‬ ‫ההורמון הגברי טסטוסטרון הופך להורמון פעיל‬ ‫)דהידרוטסטוס��רון( בעזרת אנזים בשם חמש אלפא רדוקטז‪.‬‬

‫באנשים עם נטייה‬ ‫להתקרחות אזים זה הוא‬ ‫האחראי לקיצור זמן‬ ‫צמיחת השערה כך‬ ‫שהשערה דקה יותר עד‬ ‫להיעלמותה וגם הצמיחה‬ ‫המחודשת מתאחרת עד‬ ‫להפסקה‪.‬‬ ‫המחקרים‬ ‫תוצאות‬ ‫לגבי צורת‬ ‫המדעיים‬ ‫התורשה עדיין לא חד‬ ‫משמעותיות‪.‬‬ ‫לאחרונה נמצא גן בשם ‪AR‬‬ ‫שאחראי בין היתר גם על‬ ‫צמיחת שיער וגם על‬ ‫החשק המיני‪ .‬במחקרים‬ ‫נוספים שנעשו על הגן הזה תוארו יותר מ‪ 600‬מוטציות כאשר‬ ‫כולן גורמות להפרעות בהתפתחות גוף הגבר‪ .‬חלק מהשינויים‬ ‫הללו קשורים להתפתחות קרחת גברית בעיקר לפני גיל ‪.16‬‬ ‫בשנת ‪ 1951‬פורסמה לראשונה האבחנה וההתפתחות של‬ ‫ההתקרחות הגברית שמתפלג לשלבים הבאים‪:‬‬ ‫שלב ‪ :1‬שיער מלא בתום תהליך ההתבגרות‪.‬‬ ‫שלב ‪ :2‬נסיגת שיער בשני צידי המצח )אצל ‪ 96%‬מהגברים מעל‬ ‫גיל ‪.(50‬‬ ‫שלב ‪ : 3,4‬הקרחה באזור מצח וקודקוד ) ‪ 80%‬מהגברים מעל גיל‬ ‫‪.(50‬‬ ‫שלבים ‪ :5,6,7‬התפשטות אזורי הקרחת )אצל ‪ 60%‬מגיל ‪50‬‬ ‫ואילך(‪.‬‬ ‫כיום קיימים שלושה טיפולים שהוכחו מדעית כיעילים בטיפול‬ ‫נגד נשירת שיער אנדרוגנית‪:‬‬ ‫תכשיר למריחה המכיל חומר פעיל בשם מינוקסידיל‪.‬‬ ‫כדור לבליעה המכיל חומר פעיל בשם פינאסטריד‪.‬‬ ‫והשתלת שיער‪.‬‬ ‫מינוקסידיל היה בשימוש נרחב כטבליה להורדת לחץ דם‬ ‫)באמצעות הרחבת כלי דם(‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1988‬התכשיר אושר לטיפול במריחה לנשירת שיער‬ ‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫‪21‬‬


‫במינון של ‪ 2%‬לנשים ו‪ 5%-‬לגברים‪ .‬לאחר הוכחת בטיחות‬ ‫השימוש הוא אושר גם ללא מרשם רופא )משנת ‪.(1997‬‬ ‫הוראות הטיפול הן למרוח את התכשיר פעמיים ביום במינון‬ ‫שאינו עולה על ‪ cc 1‬לאזור ההתקרחות ולכן גם הספיגה דרך‬ ‫העור היא אפסית‪ .‬כמו בכל תכשיר למריחה‪ ,‬יכולה להתפתח‬ ‫רגישות מסוימת באזורי המריחה )הנוזל מכיל גם פנטנול( אולם‬ ‫התופעה נעלמת עם הפסקה\הפחתה בשימוש‪.‬‬ ‫אחוזי ההצלחה המדווחים בהפסקת הנשירה הוא בסביבות ה‪-‬‬ ‫‪ 60%‬וצמיחת שיער בין ‪) 20-30%‬אחרי שימוש של כ‪4-‬‬ ‫חודשים( ‪ .‬משך השימוש בלתי מוגבל‪ ,‬לאורך זמן‪.‬‬ ‫התרופה פינסטריד )‪ (FINASTERIDE‬אשר בבסיסה נמצאת‬ ‫בשימוש כטיפול למניעת הגדלה שפירה של הערמונית‪ ,‬כוללת‬ ‫חומר שמונע נשירת שיער‪ .‬התכשיר פרופציה למשל אושר‬ ‫לשימוש בשנת ‪ 1997‬במרשם רופא‪ ,‬למניעת נשירת שיער‪.‬‬ ‫מחקרים הראו שהתרופה הפסיקה נשירת שיער במעל ‪80%‬‬ ‫מהמטופלים ולמעל ‪ 60%‬מהם הייתה גם צמיחה של שיער‪.‬‬ ‫יש לזכרו כי גברים הנוטלים את תרופת הפרופציה‬ ‫)‪ (FINASTERIDE‬אינם יכולים לתרום דם‪ .‬עליהם לדווח על‬ ‫נטילת התרופה )האסורה לשימוש בנשים( בגלל סכנה לנזקים‬ ‫בהתפתחות אברי מין העובר אצל נשים הרות‪.‬‬ ‫חלק קטן מהמשתמשים בפרופציה דיווחו על הפחתה בחשק‬ ‫המיני )‪.(1%‬‬ ‫תופעות הלוואי זמניות‪ ,‬לרוב נעלמות עם המשך הטיפול‬

‫וחולפות לגמרי עם הפסקת הטיפול‪ .‬לעיתים נדירות מאד‬ ‫יכולה להופיע הגדלת חזה במטופלים )גינקומסטיה(‪ .‬גם‬ ‫תופעה זו הפיכה בהפסקת התרופה‪.‬‬ ‫משך הטיפול ארוך טווח‪ ,‬במינון של טבלייה ליום‪ ,‬ללא צורך‬ ‫בבדיקות דם‪ .‬תוצאות הטיפול נשמרות בזמן נטילת התרופה‬ ‫אך אם מפסיקים‪ ,‬תהליך הנשירה הטבעי ממשיך להתקדם‪.‬‬ ‫ביצוע השתלות שיער מוכר מתחילת המאה אולם רק במחצית‬ ‫המאה הקודמת הבינו שהשיער הצפוף באזור העורף הוא האזור‬ ‫שממנו צריכה להילקח תרומת הזקיקים‪ .‬כיום ידוע גם שזקיקי‬ ‫השיער באזור העורפי אינם נושאים את אותו מטען גנטי ולכן‬ ‫אינם נתונים לאותן השפעות הורמונאליות כמו אלה בחלק‬ ‫הקדמי של הקרקפת‪ ,‬כך שהשיער המושתל באזור זה לא נושר‬ ‫במשך הזמן‪.‬‬ ‫בעשור האחרון השתפרו טכניקות השתלות השיער‪ ,‬אבל מדובר‬ ‫בתהליך יקר יחסית התלוי במיומנות המבצע‪ ,‬כמו כל ניתוח‪.‬‬ ‫ניתן גם לשלב טיפולים כמו הזרקות לתוך העור )מזוטרפיה( של‬ ‫נוזל המכיל מינוקסידיל וויטמינים עם או בלי טיפול בכדורי‬ ‫פרופציה‪ ,‬אולם חסרים מחקרים שהוכיחו שטיפולים אלה אכן‬ ‫יעילים יותר מטיפול פרטני בתכשירים‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬נושא נשירת השיער הגברית ממשיך לעורר עניין‬ ‫ומתרבים המחקרים הדנים בו‪ .‬יותר גברים סובלים מהבעיה אבל‬ ‫קיימים גם יותר פתרונות‪ .‬החוקרים מבטיחים אישור לתרופות‬ ‫יעילות נוספות בעתיד הלא רחוק‪.‬‬

‫ב‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ימו‬

‫‪22‬‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬


‫"חדר ידידותי" לנפגעי תקיפה מינית‬ ‫עתיד לקום בבית החולים‬ ‫מגעים אחרונים להקמת חדר ידידותי לנפגעי תקיפה מינית שעתיד לקום בצמוד למבנה‬ ‫המגורים‪ .‬החדר הידידותי יכלול צוות תמיכה רב מקצועי‪ :‬רופאת נשים‪ ,‬עובדת סוציאלית‪,‬‬ ‫פסיכולוגית‪ ,‬ומתנדבות‪ ,‬בעלי הכשרה ספציפית בתיעוד פגיעה מינית‪.‬‬ ‫"לקורבנות תקיפה מינית בגליל‬ ‫המערבי בקרוב תהיה כתובת נוספת‪,‬‬ ‫שתרכז תחת קורת גג אחת טיפול‬ ‫רפואי וסיוע נפשי" כך אומרת רותי‬ ‫יפרח המנהלת האדמיניסטרטיבית של‬ ‫בית החולים ומוסיפה "אנו בשלבים‬ ‫אחרונים להקמתו של חדר ידידותי‬ ‫לנפגעי תקיפה מינית בבית החולים‪.‬‬ ‫מהלך שכזה עתיד לעודד נשים בפרט‬ ‫להתלונן ולהיבדק תוך שמירה על‬ ‫פרטיותן וכבודן‪" .‬‬

‫הבושה הגדולה והחשש שייחשפו‬ ‫בפני אחרים‪ .‬במקרים אחרים הן אף‬ ‫אינן זוכות לפרטיות ואוזן קשבת‬ ‫באחת השעות הקשות בחייהן‪ .‬לפי‬ ‫רותי "חדר הבדיקה הפרטי יהיה מצויד‬ ‫במכשור רפואי הולם‪ ,‬ובנוסף יינתן בו‬ ‫טיפול למניעת מחלות מדבקות‬ ‫והיריון‪ ,‬ויתבצע תיעוד ודיגום של‬ ‫ההליך הפלילי הרשום‪ .‬למעשה הצוות‬ ‫בבית החולים יעמוד בקשר ישיר מול‬ ‫המשטרה כדי שהחקירה הראשונית‬

‫בשנת ‪ 2006‬הוחלט במשרד הבריאות‬ ‫והאוצר כי ‪ 2‬מיליון שקלים יועברו‬ ‫לבתי חולים בהם יוקמו מרכזי טיפול‪,‬‬ ‫סיוע ותחקור לנפגעי תקיפה מינית‪,‬‬ ‫כאשר הרעיון היה שאחד המקומות‬ ‫הראשונים שמגיעות אליו הנשים‬ ‫שנפלו קורבן לפגיעה מינית‪ ,‬הוא בית‬ ‫החולים‪ ,‬אלא שלרוב בתי החולים‬ ‫בארץ אין מסגרת מיוחדת שתקלוט‬ ‫אותן ותעניק להן טיפול וליווי צמוד‬ ‫שהוא מעבר לטיפול הרפואי שהן‬ ‫מקבלות‪ .‬בחלק מהמקרים חוששות‬ ‫רבות מהנפגעות להגיע לטיפול בשל‬

‫של הקורבן תתקיים תחת קורת בית‬ ‫החולים ולא תיאלץ את הנפגעות‬ ‫להגיע לתחנת המשטרה‪".‬‬ ‫לפי נתוני משרד הבריאות אשתקד‬ ‫התקבלו במשרדי הסיוע לנפגעי‬ ‫תקיפה מינית‪ ,‬כ‪ 35,000-‬פניות! לפי‬ ‫הסטטיסטיקה‪ ,‬הפשיעה המינית‬ ‫בנסיקה‪ ,‬בישראל נאנסת אישה כל ‪12‬‬ ‫שעות‪ ,‬ואילו בארצות הברית כל‬ ‫‪20%-30%‬‬ ‫שעתיים וחצי! רק‬ ‫מהקורבנות פונים למשטרה ולטיפול‬ ‫פסיכולוגי‪.‬‬

‫בשנים האחרונות בנייתו של חדר‬ ‫ידידותי שכזה בבית החולים עבר‬ ‫תהפוכות רבות‪ .‬חלק מהגורמים‬ ‫הקשורים בדבר ‪,‬טענו כי לא צריך חדר‬ ‫שכזה בבית החולים מכיוון שנפגעות‬ ‫תקיפה מינית יכולות להגיע למרכזים‬ ‫בחיפה או בפוריה‪ ,‬אך בזכות‬ ‫עקשנותה של גב' רותי יפרח‪ ,‬גוייסו‬ ‫תרומות להקמת חדר ידידותי ובנייתו‬ ‫החלה‪" .‬קיבלנו סיוע אדיר מהסוכנות‬ ‫היהודית אשר תרמה ציוד רפואי‬ ‫מתקדם וגם ריהוט לחדר זה‪ .‬על‬ ‫תרומה זו אני מבקשת להודות להם‪.‬‬ ‫כמו כן ישנן מתנדבות מוכשרות‬ ‫לעבודה עם נפגעי תקיפה מינית‬ ‫ממטה אשר‪ ,‬אשר יאיישו את החדר‬ ‫הידידותי בשעות הערב‪.‬‬ ‫בהקמתו של הדר הידידותי סייע מנהל‬ ‫האגף לבריאות האישה הפרופסור‬ ‫יעקב בורנשטיין‪ ,‬אשר נתן סיוע‬ ‫מקצועי לצוות הנדרש להפעיל את‬ ‫החדר שיהיה פתוח לאורך כל השבוע‬ ‫בבוקר ובערב‪ .‬רותי‪" :‬אין לי מילים‬ ‫לתאר כמה בנייתו של חדר ידידותי‬ ‫לנפגעות תקיפה מינית הוא חיוני‬ ‫וחשוב הן לקורבנות והן לבית החולים‬ ‫שמספק תמיכה מקצועית ורפואית‪.‬‬ ‫אני שמחה שהצלחנו להגיע לשלב הזה‬ ‫ומקווה כי הקמתו של החדר יעודד‬ ‫בנות שמתביישות להתלונן‪ ,‬להגיע‬ ‫ולספר את סיפורן‪ .‬בחדר זה הן יזכו‬ ‫לאוזן קשבת‪ ,‬לליווי פסיכולוגי‬ ‫ולבדיקות רפואיות שחיוניות מאוד‬ ‫לנשים שעברו התעללות‪".‬‬ ‫ד"ר ברהום‪ ,‬מנהל בית החולים‪:‬‬ ‫"הטיפול בנפגעי התעללות מינית‪,‬‬ ‫בעיקר כשמדובר בילדים וילדות דורש‬ ‫התייחסות רפואית‪ ,‬פסיכולוגית‪,‬‬ ‫סוציאלית ומשפטית‪ .‬אני תומך בכל‬ ‫ליבי ברעיון ההקמה של חדר שכזה‬ ‫בבית החולים‪".‬‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫‪23‬‬


‫למה כל כך קשה לנו להיפרד מהמדים?‬ ‫ולמה בכל זאת‪ ,‬להשאיר אותם בבית חולים?‬ ‫הסממן הכי מזוהה עם צוותים רפואיים‪ ,‬אחים‪ ,‬אחיות‪ ,‬רופאים ורופאות היה תמיד החלוק‬ ‫הלבן‪ .‬לא פעם שמענו שמתייחסים לרופאים "כמלאכים בלבן"‪ .‬אך מאיפה מגיע הצבע הלבן?‬ ‫והאם תמיד היו הרופאים מסתובבים עם בגדים לבנים? ומה הסיכונים של ללבוש מדים אחרי‬ ‫שעות העבודה‪ ,‬בבית?‬ ‫המדים שלנו אותם אנחנו יום יום‬ ‫לובשים ובהם מאוד גאים‪ .‬כל כך גאים‪,‬‬ ‫עד שמהם אנחנו לא בקלות נפרדים‪ .‬הם‬ ‫איתנו בכל מקום ופינה‪ ,‬גם אם בדרכנו‬ ‫הביתה החלטנו במפתיע על איזושהי‬ ‫פניה ולו רק לקניה‪ ,‬מסעדה או סתם‬ ‫פגישה עם חברה‪.‬‬ ‫ועכשיו רגע קטן של היסטוריה‪ :‬בעבר‬ ‫הרחוק רופאים ואחיות לבשו בגדים‬ ‫שחורים‪ ,‬שהוחלפו בסוף המאה ה‪19-‬‬ ‫בלבנים‪ ...‬המדים הלבנים נועדו להעביר‬ ‫לחולים מסר של חמלה ורצון לעזור‪.‬‬ ‫הצורך במסר של ניקיון וטוהר עלה‬ ‫בעקבות רופאים כמו‪ ,‬ג'וזף ליסטר‪,‬‬ ‫איגנץ זמלווייס ואחרים‪ ,‬שהעלו‬ ‫למודעות את הצורך בשמירה על ניקיון‬ ‫וחיטוי‪ ,‬למניעת זיהומים בחולים‪.‬‬ ‫אז מהו באמת מקורו של הצבע הלבן?‬ ‫שייאמר לזכותו‪ ...‬או לזכות מערך‬ ‫הטכסטיל והכביסה‪ ...‬מחזיק מעמד‬ ‫שנים רבות בלי שום כוונה להתבלות‪.‬‬ ‫המילה לבן בלטינית )‪ (Candidus‬נגזרת‬

‫‪24‬‬

‫מהמילה ‪ ,Candor‬שתרגום מילה זו הוא‬ ‫גילוי לב והגינות‪ .‬ברומא העתיקה החלו‬ ‫להשתמש במונח ‪candidate,‬למועמד‬ ‫למשרה או לתפקיד‪ ,‬בגלל הטוגות‬ ‫הצחורות שלבשו המועמדים למשרות‬ ‫ציבוריות‪ .‬נראה שמאז ומעולם נקשר‬ ‫הצבע הלבן לצדק‪ ,‬יושר והגינות‪ ,‬והיה‬ ‫ברור מדוע רופאים בעת החדשה‪ ,‬שרצו‬ ‫להעביר מסר של טוהר וניקיון‪ ,‬בחרו‬ ‫בצבע הלבן כבסמל המקצועי שלהם‪.‬‬ ‫המדים הלבנים משמשים כסמן זיהוי‬ ‫ומוסיפים לארשת המקצועית שהם‬ ‫מקרינים‪ ...‬אבל‪ ...‬לא‪ ,‬לא כשאנחנו‬ ‫מחוץ לבי"ח‪ .‬בעידן הזיהומים בבתי‬ ‫החולים‪ ,‬כשעמידותם של החיידקים‬ ‫לאנטיביוטיקה גוברת‪ ,‬דווקא החלוק‬ ‫��לבן‪ ,‬סמל הניקיון והטוהר‪ ,‬עלול‬ ‫להיות מקור לזיהומים‪.‬‬ ‫ומה עם בגדי העבודה שלנו‪ ,‬המדים‬ ‫המפורסמים‪ ,‬שאותם אנחנו כל כך‬ ‫אוהבים? הם משרתים אותנו‪ ,‬נוחים‬ ‫ונעימים לנו ומאפשרים לנו לעבוד בלי‬ ‫לחשוש להתלכלך‪ .‬חוסכים לנו הוצאות‬ ‫כספיות‪ ,‬וכשבאים ויוצאים במדים‪ ,‬לא‬ ‫נוכל להתעלם מהחיסכון העצום‪,‬‬ ‫בהתחבטות היומית של "מה היום‬ ‫לובשים"? בעיקר לנו הנשים‪ ...‬אם כי‪,‬‬ ‫לאחרונה נראים‪ ,‬להפתעתי הרבה‪ ,‬יותר‬ ‫ויותר גברים במדים‪ ,‬שלמכוניתם‪ ,‬חרש‬ ‫חומקים‪ .‬לא‪ ...‬לא‪ ...‬לא‪ ..‬אל תטעו‪,‬‬ ‫לא מדובר ברופאים‪ ,‬אלא דווקא‬ ‫באחים‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬הזכרנו כבר‪ ,‬בבגדי עבודה קיימים‬ ‫המון יתרונות‪ .‬הם משדרים אחידות‬ ‫במסר הארגון‪ ,‬כבוד כלפי מטופלים‪,‬‬ ‫וכשהלבוש אחיד ניתן להימנע ממצבים‬ ‫מביכים ולא הולמים‪ .‬הם מאפשרים‬ ‫לזהות מיהם העובדים‪ ,‬תפקידים‬ ‫ומהווים מקור סמכות מקצועית‪ .‬אך אז‪,‬‬ ‫דווקא כשכולנו בלבן‪ ,‬כקבוצה אחת‬ ‫גדולה‪ ,‬עם מסר אחד ומטרה משותפת‪,‬‬ ‫לא ממש ניתן לזהות את העובד כפרט‬ ‫בפני עצמו‪ ,‬מה שנקרא‪ :‬אובדן‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫הייחודיות או במילה אחרת דה‪-‬‬ ‫אינדיווידואליזציה‪ .‬תחושת אנונימיות‪,‬‬ ‫כיחידים בקבוצה המאבדים את זהותם‪.‬‬ ‫האם זו הסיבה שקל לנו לחמוק הביתה‬ ‫כשאנחנו בלבן?‬ ‫כבר הזכרתי שהיתרונות הרבים של‬ ‫המדים הלבנים‪ ,‬תקפים ויציבים רק‬ ‫בגבולות ביה"ח? אך למי יש כוח‪ ,‬לחפש‬ ‫כל בוקר מחדש‪ ,‬מה נלבש? ודווקא‬ ‫עכשיו שכל כך עליתי במשקל‪ ,‬נכון ‪...‬‬ ‫אולי זה רק הורמונים‪ ,‬אז איך אוכל‬ ‫לקנות כל כך הרבה בגדים לכל כך הרבה‬ ‫ימים? מה בסה"כ אנחנו מבקשים‪ ,‬ממש‬ ‫נוח להגיע ולצאת עם מדים‪ ,‬במיוחד‬ ‫כשהם נקיים ומגוהצים‪ ,‬הרי "זה רק‬ ‫מהמחלקה הביתה ומהבית למחלקה"‪,‬‬ ‫נכון שלפעמים אנחנו נתקעים במצבים‬ ‫מסוימים כמו‪ ,‬בלי כסף‪ ,‬בלי חלב או‬ ‫סתם כי הילד ביקש ואז בדרך נעצרים‪...‬‬ ‫אתם יודעים‪..‬רק לכמה רגעים‪...‬‬ ‫ושוב‪ ,‬כל פעם מחדש‪ ,‬יש פחד ויש‬ ‫חשש שמא עובד בי"ח )במקרה‬ ‫ה"טוב"( או חבר הנהלה‪ ,‬אותנו קלט‪.‬‬ ‫נו‪ ...‬לא נשמע הכי כיף‪ ,‬אז בינינו‪ ,‬האם‬ ‫לא די בזה כדי להתעייף? שלא נדבר על‬ ‫איך אנחנו נראים בעיני אחרים? ומה‬ ‫דעתם של ילדינו האוהבים? עם ובלי‬ ‫מדים‪ ,‬הם תמיד עלינו קופצים‪ ,‬כי בכל‬ ‫זאת‪ ...‬הם רק ילדים‪ ,‬ומה באמת‪,‬‬ ‫חושבים עלינו הבוגרים? שלא לדבר על‬ ‫השכנים‪?...‬‬ ‫האמת היא שכולנו יודעים‪ ,‬שמדיניות‬ ‫ביה"ח אוסרת לחלוטין הגעה או יציאה‬ ‫במדים‪ .‬אבל בכל זאת‪ ...‬שוב ושוב‬ ‫מנסים‪ ,‬מושכים ומתחכמים‪ .‬או אולי‬ ‫אנחנו צריכים שהדברים לנו יהיו רק‬ ‫קצת יותר ברורים‪ ,‬שאחראית המחלקה‬ ‫תתריע? אולי המנהל? מנהלת הסיעוד?‬ ‫או שמא מנהל ביה"ח? או‪ ...‬משרד‬ ‫הבריאות?‬ ‫‪ ...‬אז זהו שלא‪ .‬להוציא את העובדה כי‬ ‫חובתנו כעובדים לציית להנחיות‬ ‫הממונים‪ ,‬כל מה שצריך להפנמת‬


‫על הנושא‪ .‬כשהאחות האחראית‬ ‫מאמינה במדיניות זו‪ ,‬אמונתה מיד‬ ‫משליכה על התנהגות הצוות שלה‪.‬‬ ‫"ישנן אחיות אחראיות שלא נראה אצלן‬ ‫עובדים לא ממושמעים‪ ,‬גם אם אין‬ ‫נהלים‪ ,‬ואילו אצל אחרות נראה עובדים‬ ‫לא ממושמעים‪ ,‬על אף הנהלים "‪.‬‬ ‫מה אומר לך על עובד שאינו נשמע‬ ‫למדיניות זו‪ ,‬ברמה האישית וברמה‬ ‫המקצועית?‬ ‫"ברמה המקצועית‪ ,‬אני רואה בזאת‬ ‫בעיית משמעת חמורה‪ .‬כשעובד לא‬ ‫נשמע למדיניות שקבע הארגון בו הוא‬ ‫עובד ו"בוחר" לעצמו את הנהלים‪ ,‬אני‬ ‫לא יכולה לדעת שבמקרים אחרים יותר‬ ‫קריטיים בעבודתו הוא יבחר שלא‬ ‫להישמע לנהלים‪ ,‬וזה כבר יכול לסכן חיי‬ ‫אדם‪ .‬מדיניות ביה"ח נקבעת לא על פי‬ ‫גחמות‪ ,‬אלא על פי חשיבה מקצועית‬ ‫ובמטרה להגן גם על המטופלים בבית‬ ‫החולים וגם על העובדים שלנו‪ .‬ברמה‬ ‫האישית‪ ,‬עובד שבוחר להגיע לעבודה‬ ‫או לצאת ממנה במדים‪ ,‬משקף זלזול‬ ‫בממונים‪ ,‬מרמת המחלקה ועד לרמת‬

‫הארגון‪".‬‬ ‫האם הנהלת ביה"ח מתכוונת לאכוף את‬ ‫הנושא?‬ ‫"בהחלט כן‪ ,‬אנו מתכננים להשריש את‬ ‫המדיניות הזו לכל אחד ואחת‬ ‫מעובדינו"‪.‬‬ ‫ולסיום‪ ...‬פנינת היסטוריה נוספת על‬ ‫החלוק הלבן‪.‬‬ ‫החלוק הלבן "בכבודו ובעצמו" מייצג‬ ‫יותר מכל דבר אחר את מקצועות‬ ‫הרפואה והסיעוד‪ .‬מעט אחריו מגיע‬ ‫זיהוי‬ ‫"המכובד"‪.‬‬ ‫הסטטוסקופ‬ ‫מקצועות הרפואה לחלוק הלבן היה כל‬ ‫כך חזק עד שבשנת ‪ ,1993‬באוניברסיטת‬ ‫קולומביה‪ ,‬נוסד טקס בשם " ‪W h i t e‬‬ ‫‪ "Coat Ceremony‬שבו סטודנטים‬ ‫לרפואה נשבעים את שבועת‬ ‫היפוקראטס ולובשים לראשונה את‬ ‫החלוק הלבן‪ .‬הטקס אומץ במהרה‪ ,‬בכל‬ ‫בתי ספר לרפואה בארה"ב‪ .‬אז ‪ ....‬כבוד‬ ‫גדול נחלוק לחלוק הלבן‪ ,‬אך רק‬ ‫במסגרת הטיפולית וגם אצלנו‬ ‫בביה"ח‪ ...‬כאן‪.‬‬

‫בית החולים‬ ‫משתתף בצערן של‬ ‫המשפחות‪:‬‬ ‫יהודה שלום ‪ -‬תחבורה‬ ‫על פטירת האם‬ ‫גמליאל אסתר‪ -‬משאבי‬ ‫אנוש ‪ -‬על פטירת האחות‬ ‫הנו מחרז‪ -‬מרכזיה‬ ‫על פטירת האח‬ ‫ד"ר ורד שפר פליישר ‪-‬‬ ‫פגיה ‪ -‬על פטירת האם‬ ‫פטריסיה טפר ‪ -‬הדרכת‬ ‫הילד ‪ -‬על מות האם‬ ‫שאהין לוסי ‪ -‬מרפאות חוץ‬ ‫על פטירת האב‬ ‫קלישר דיאנה ‪ -‬מיון‬ ‫על פטירת הבת‬ ‫מזור אילנה ‪ -‬מנהל הסיעוד‬ ‫על פטירת האם‬ ‫ספיבק ולדימיר ‪ -‬פנימית ה‬ ‫על פטירת האח‬ ‫מרעי שוקה ‪ -‬פנימית ה‬ ‫על פטירת האח‬

‫איך יודעים שהחגים בפתח?‬ ‫מה יש בחגי תשרי שגורם לאדם הממוצע לנטוש ולשכוח את הדיאטה ואת אורך החיים הבריא ולהתחיל לזלול? האם זה‬ ‫בגלל עונת הסתיו? או שמא בגלל האירוח המשפחתי הנרחב? דפנה פטר‪ ,‬הדיאטנית הראשית של בית החולים מסבירה‪...‬‬

‫איך יודעים שהגיעו החגים? העיתונים ואתרי האינטרנט‬ ‫מתמלאים בכותרות המבטיחות איך לעבור אותם )החגים(‬ ‫בשלום‪ .‬ולמה צריך "לעבור בשלום"? כי ידוע לכולם שבחגים‬ ‫משמינים‪.‬‬ ‫זה לא קרה לנו בקיץ שחלף כי הקפדנו על ההמלצה לאכילת‬ ‫שפע של פירות‪ ,‬ואכלנו‪ .‬אכלנו ענבים‪ ,‬תאנים‪,‬‬ ‫שזיפים‪ ,‬אפרסקים‪ ,‬מלון וכמובן אבטיחים‬ ‫)הבולגרית לא נחשבת(‪ .‬אז לא השמנו בקיץ‬ ‫רק נעשנו "בריאים" יותר בכל המדדים‪.‬‬ ‫זה לא יקרה לנו בחורף‪ ,‬כי ידוע שקצב‬ ‫חילוף החומרים בחורף יורד ואיתו יורד‬ ‫החשק לאכול‪ ,‬קצת כמו שקורה לדובים‪.‬‬ ‫תנו לנו קצת חמין ואנחנו בסדר‪ ,‬קצת‬ ‫שטרודל חם )מכיל תפוחים!( עם קצת קצפת‬ ‫)רק לקישוט(‪ ,‬מבטיחים שזה יספיק )עד לפעם‬ ‫הבאה(‪ .‬וחוץ מזה שבכלל אין חורף בארץ‪ ,‬אז למה‬ ‫שנשמין בו?‬ ‫אבל החגים‪ ,‬זה כבר סיפור אחר‪ .‬החגים זה לא מה שחשבנו ובטח‬ ‫לא מה שלימדו אותנו פעם‪ .‬לא שנה חדשה‪ ,‬התחלה חדשה‪ ,‬לא‬ ‫סליחות בין לבין‪ ,‬לא סוכה לי חביבה‪ ,‬הכל סיפור כיסוי אחד‬ ‫גדול‪ .‬החגים הם התרוץ האולטימטיבי לקניות מטורפות )ידוע‬ ‫שהתאבון מוכפל בחג לעומת סתם סופ"ש(‪ ,‬שבועות של‬

‫בישולים )הילדים יבואו ומי יודע מתי אכלו בפעם האחרונה(‬ ‫וארוחות שלא היו מביישות את מיטב ארוחות הפאר של‬ ‫הקיסרים הרומיים המושחתים‪ .‬אז למה? למה זה קורה לנו? הרי‬ ‫כולנו כבר יודעים לדקלם ששומן זה משמין וסוכר הוא‬ ‫התגלמות הרוע‪ .‬כולנו כבר נשבענו מאה פעמים שנפסיק‬ ‫לזלול ‪ -‬אבל רק אחרי החגים‪.‬‬ ‫אז בחגים האלה נעשה מעשה‪ ,‬נעשה שמשהו אחר‬ ‫יקרה‪ .‬נכין רשימת קניות הגיונית‪ ,‬מותאמת‬ ‫למספר הסועדים )לא צריך לקנות לשכנים‪ ,‬הם‬ ‫עושים זאת בעצמם(‪ .‬נכין ארוחה עם יותר‬ ‫ירקות ופחות טיגונים‪ ,‬עם תפוח בדבש ולא‬ ‫בבצק עלים‪ .‬נאכל קצת לפני הארוחה הגדולה‬ ‫כדי שלא נזלול את כולה מרוב רעב‪ .‬נשתה מים‬ ‫)אפשר עם לימון‪ ,‬נענע ושאר עשבים( במקום‬ ‫המשקאות הקלים )שהם מים עם צבע והרבה‬ ‫סוכרים(‪ .‬נשב בנחת ונהנה מהארוחה ומהחברה‬ ‫הנעימה‪ .‬ולמחרת נמצא זמן לסיבוב הליכה או שחיה או‬ ‫רכיבה או כל תנועה אחרת כך שגם השרירים שלנו יהנו‬ ‫מהארוחה הנהדרת‪.‬‬

‫שנה טובה וחג שמח‬ ‫דפנה פטר‬ ‫דיאטנית אחראית‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫‪25‬‬


‫"לתת את הנשמה ואת הלב‪"...‬‬

‫צוות השירות הלאומי‬ ‫יעבור לנוח!‬

‫מזל טוב!‬ ‫בית החולים משתתף‬ ‫בשמחת המשפחות‬ ‫להולדת‪...‬‬ ‫קוריצקי טובי ‪ -‬ספריה‬ ‫להולדת הנכדה‬ ‫דניאל רותם ‪ -‬ניהול סיכונים‬ ‫להולדת הבת‬ ‫מלכא נירה ‪ -‬גזברות‬ ‫להולדת הנכד‬

‫בין מחלקות בית החולים ניתן למצוא בנים ובנות‬ ‫שמבצעים פה את שירותם הלאומי‪ ,‬ובאים להתנדב‬ ‫בבית החולים במשך שנה ויותר‪.‬‬ ‫מתנדבי השירות הלאומי שמשובצים‬ ‫במחלקות השונות בבית החולים‬ ‫מסיימים בימים אלו את שירותם בבית‬ ‫החולים‪ .‬הבוגרים מהווים עזרה שלא‬ ‫תסולא בפז לצוותים השונים‪ .‬רובם באים‬ ‫לבית החולים לאחר שסיימו את בית‬ ‫הספר התיכון‪ ,‬בלי ידע מוקדם ברפואה‬ ‫ומתאקלמים בארגון בעל כללים‬ ‫ודרכי עבודה מובנים‪.‬‬ ‫מסודרים‬ ‫ההסתגלות למערכת ולדרכי עבודתה‬ ‫היא תהליך שדורש הכוונה והדרכה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬שירות לאומי הינו חוק אשר‬ ‫נחקק בישראל בשנת ‪ 1953‬על פיו‪ ,‬כל מי‬ ‫שקיבל פטור משירות צבאי מסיבה זו או‬ ‫אחרת רשאי להתנדב במשך שנה‪-‬‬ ‫שנתיים ולהיות זכאי להטבות בחוק‪.‬‬ ‫מי שמרכז את השירות הלאומי מטעם‬ ‫בית החולים הינה רות לוי‪ ,‬אחות‬ ‫במחלקת נשים‪" :‬במהלך השנה האחרונה‬ ‫הדרכתי את המתנדבים‪ .‬הסברתי להם כל‬ ‫מה שקשור לנוהלי עבודה בבית החולים‪.‬‬ ‫צריך לזכור שהם בני ‪ ,18‬ועבודה בארגון‬ ‫שכזה הרבה פעמים יכולה להיות מאוד‬ ‫מפחידה ומלחיצה אבל עליי לציין שהם‬ ‫התמודדו עם זה בצורה יוצאת מהכלל‪".‬‬ ‫במשך השנה אורגנו מספר הרצאות‬ ‫וסדנאות שנועדו להרחיב את האופקים‬ ‫ולהעשיר את המתנדבים של השירות‬ ‫הלאומי‪ .‬המתנדבים הראו נכונות גבוהה‬ ‫ביותר ללמוד וליישם מהכלים שניתנו‬ ‫להם פה‪" .‬בזכות ההתנדבות פה בבית‬ ‫‪26‬‬

‫החולים אני רוצה ללכת ללמוד רפואה‬ ‫עכשיו" מסרה מרי‪-‬נואל‪ ,‬מתנדבת‬ ‫בשירות הלאומי והוסיפה "השירות פה‬ ‫פתח לי את העיניים ולימד אותי על מה‬ ‫היא אחריות ומה הוא קשר עם מטופל‪.‬‬ ‫אני מודה מקרב ליבי לצוותים‬ ‫במחלקות‪".‬‬ ‫לכבוד סיומה של תקופת ההתנדבות של‬ ‫בני השירות הלאומי‪ ,‬נערך טקס סיום‬ ‫גדול ביום שלישי ‪ 17.8.2010‬במרכז אנגל‬ ‫בהשתתפות סגל בית החולים‪ ,‬נציגי‬ ‫ההנהלה‪ ,‬רכזי ומנכ"לי העמותות‪ .‬במהלך‬ ‫הטקס הוענקו תעודות לבוגרים ונאמרו‬ ‫דברי ברכה ותודה‪.‬‬ ‫לסיום ביקשה רות לוי להוסיף כי "המוטו‬ ‫שמלווה אותנו לאורך כל השנה‪,‬‬ ‫כאימרתו של כריסטופר מורלי‪" :‬המתנה‬ ‫הגדולה הראשונה שאנו יכולים להעניק‬ ‫לזולת היא להיות לו דוגמא טובה"‪".‬‬ ‫"כמו כן" הוסיפה רות "בתוכניתי השנה‬ ‫להעלות אתר אינטרנט שיספק מידע‬ ‫למתנדבים לאחיות אחראיות ולמשרדים‬ ‫השונים‪".‬‬ ‫ד"ר ברהום מנהל בית החולים מסר‪" :‬אני‬ ‫מודה ומוקיר את המתנדבים שמשמשים‬ ‫כדוגמא ומופת לבני נוער בישראל‪ .‬אני‬ ‫מקווה כי התקופה שלהם כאן בבית‬ ‫החולים הותירה בהם רושם חיובי ואני‬ ‫מאחל לראות אותם כרופאים מהמניין‬ ‫באחד מהימים‪ .‬בהצלחה בהמשך הדרך‬ ‫ויישר כוח! "‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫שחאדה חאלד ‪ -‬תחבורה‬ ‫להולדת הבת‬ ‫מונא בחית' ‪ -‬קרן מחקרים‬ ‫להולדת הבן‬ ‫עווד אנה ‪ -‬נפרולוגיה‬ ‫להולדת הבת‬ ‫גרימברג זויה ‪ -‬דיאליזה‬ ‫להולדת הבת‬ ‫פולאי יבגניה ‪ -‬כירורגיה‬ ‫להולדת הבת‬ ‫ליברמן אלנה ‪ -‬פנימית א'‬ ‫להולדת הבן‬ ‫זכריה אושרית ‪ -‬פנימית א'‬ ‫להולדת הבת‬ ‫בכרייה זידה ‪ -‬חדר לידה‬ ‫להולדת הבן‬ ‫קסוס מרים ‪ -‬כירורגיה‬ ‫להולדת הבן‬ ‫בורוכוביץ רונית ‪ -‬היריון בסיכון‬ ‫גבוה ‪ -‬להולדת הבת‬ ‫בשן טלי ‪ -‬חדר ניתוח‬ ‫להולדת הבן‬ ‫קלמן מיכל ‪ -‬שירות סוציאלי‬ ‫להולדת הבת‬ ‫טולדנו עדי ‪ -‬המכון‬ ‫לפיזיותרפיה ‪ -‬להולדת הבת‬ ‫מוסלמאני הודא ‪ -‬נפרולוגיה‬ ‫להולדת הבן‬ ‫מוראני אלהאם ‪ -‬גנטיקה‬ ‫להולדת הבן‬


‫מה עושים במקרה של טביעה?‬

‫ים מסוכן‬ ‫בחודשי הקיץ הגיעו מספר לא מבוטל של מטופלים אשר הגיעו למיון בית החולים לגליל‬ ‫המערבי נהריה לאחר שטבעו בחוף הים‪ .‬אז מה לעשות במקרה של טביעה? ולמה זה חשוב‬ ‫להתחיל בפעולות החייאה כמה שיותר מהר‪ .‬עקב מקרי הטביעה הרבים שהיו בחוף הים בקיץ‬ ‫הנוכחי‪ ,‬ד"ר רינה דולינסקי‪ ,‬רופאה בכירה במיון ובטיפול נמרץ בית החולים לגליל המערבי‬ ‫בנהריה‪ ,‬מביאה מכללי הבטיחות וההחייאה‪.‬‬ ‫ימי הקיץ הלוהטים‪ ,‬החופש הגדול‬ ‫והחיפוש אחר מקור מים מרענן ונעים‬ ‫מביא הרבה אנשים לחוף הים‪.‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬נתקלנו בהרבה מקרים של‬ ‫טביעה שגבו מחירים גבוהים בנפש‪.‬‬ ‫במקרים כאלו השניות הראשונות הן‬ ‫הקריטיות ביותר ולכן על כל אחד לדעת‬ ‫את פעולות ההחייאה וכללי הבטיחות‬ ‫במים אשר יכולים לסייע ואף להציל‬ ‫חיים במקרי טביעה‪.‬‬ ‫כפי שציינו‪ ,‬הרגעים הראשונים עד‬ ‫להגעת עזרה ראשונה‪ ,‬הם הקריטיים‬ ‫ביותר‪ .‬ברגעים אלו ריאותיו של הטובע‬ ‫מתמלאות במים‪ .‬מצב זה גורם למניעת‬ ‫פעולת החמצון והחלפת הגזים בגוף‪.‬‬ ‫פעולה זו חיונית לתפקוד המערכות‬ ‫השונות בגוף וזה עלול ליצור נזק בלתי‬ ‫הפיך‪.‬‬ ‫טביעה מתחלקת לשני סוגים‪:‬‬ ‫טביעה רטובה ‪ -‬בה הריאות של הנפגע‬ ‫מתמלאות מים ב‪ .85%‬במקרה זה יש‬ ‫סיכוי של ‪ 15%‬שתתרחש התכווצות‬ ‫וסגירה של מיתרי הקול‪ ,‬התכווצות זו‬ ‫נועדה לחסום את קנה הנשימה ולהגן‬ ‫עליו ממים‪ .‬אך לאחר מספר שניות‬ ‫הנפגע עלול לאבד את הכרתו והמים‬ ‫ממלאים את הריאות בכל זאת‪.‬‬ ‫טביעה יבשה ‪ -‬בטביעה יבשה אין‬

‫כניסה של מים לריאות אך סגירת‬ ‫מיתרי הקול עלולים לגרום לחנק‪,‬‬ ‫לחוסר חמצן ולבסוף אפילו למוות‪.‬‬

‫במקרה של טביעה מאוד חשוב‬ ‫להישאר רגועים ולהרגיע גם את‬ ‫הטובע‪ .‬הפאניקה והבהלה משחררים‬ ‫למחזור הדם כמות גדולה של הורמונים‬ ‫שמאיצים את פעולת הלב ומעלים את‬ ‫צריכת החמצן בגוף‪ .‬האצת פעילות הלב‬ ‫עלולה להשפיע על תוצאות הטיפול‬ ‫בטובע מכיוון שעלולות להיווצר‬ ‫הפרעות קצב בלב אשר בסופו של דבר‬ ‫יכולות להוביל לדום לב‪.‬‬

‫הנשימה‪ .‬לכן‪ ,‬יש להתחיל את הנשמה‬ ‫מפה לפה מיד‪ ,‬אפילו שהנפגע עדיין‬ ‫במים‪ .‬את ההנשמה יש לעשות בזהירות‬ ‫תוך שמירה על כללי הבטיחות‪ ,‬צריך‬ ‫לזכור כי ישנה אפשרות שטראומה‬ ‫נוספת תתרחש כגון קטיעת חוט עמוד‬ ‫השדרה‪ .‬פציעה שכזו עלולה להיגרם‬ ‫כתוצאה ממתיחה חזקה של הצוואר‬ ‫בזמן ההנשמה‪ .‬פציעה כזו מובילה לנזק‬ ‫קשה למערכות העצבים בגוף ועלולה‬ ‫להשאיר נזק תמידי‪ .‬בנוסף בטביעה‬ ‫במים קרים יש לזכור כי צריך להימנע‬ ‫ככל האפשר מטלטול גופו של הנפגע‪.‬‬ ‫צרך לחמם את הגוף בזמן ביצוע פעולות‬ ‫ההחייאה ולהמשיך בהן עד שמגיע צוות‬ ‫רפואי‪.‬‬ ‫סיבוך משני כתוצאה ממקרה טביעה‬ ‫הינן היווצרויות של בצקות אשר יכולות‬ ‫להופיע אפילו ‪ 72‬שעות אחרי ביצוע‬ ‫פעולות החייאה מוצלחות ולכן חשוב‬ ‫לפנות את הנפגע לבית חולים מיד‬ ‫לאחר סיום הטיפול הראשוני במקום‬ ‫האירוע‪.‬‬ ‫* בכל מקרה של טביעה יש לזכור את‬ ‫כללי הבטיחות ולפעול בהתאם‪.‬‬

‫הנשמה והחייאה‪ :‬המטרה של הטיפול‬ ‫הראשוני בנפגע טביעה היא לספק לו‬ ‫חמצן כמה שיותר מהר ובכך להקל על‬

‫בית החולים לגליל מערבי נהריה < ספטמבר ‪2010‬‬

‫‪27‬‬



hospital naharia