אביב הגגות - עדי כהן, דה-מארקר אפריל 2019

Page 1

‫חממה על גג דיזנגוף סנטר בתל אביב‪ .‬יוזמה פרטית שהחלה ב‪ 2010-‬צילום‪ :‬מוטי מילרוד‬

‫ז‬

‫ה כשלוש שנים עולים אלפים לרגל למגא‬ ‫דל משרדים מיושן ומגושם ברחוב יפו ‪97‬‬ ‫בירושלים‪ .‬זה לא תמיד היה כך‪ .‬מאז חנוא‬ ‫כותו לפני ארבעה עשורים נחשב "מרכז כלל"‪,‬‬ ‫על מסדרונותיו הספירליים‪ ,‬לפיל לבן בלבה‬ ‫הצפוף של הבירה‪ .‬עם הקמת המרכז המסחרי‬ ‫ב–‪ 1978‬נקשר המתחם בחזונו של טדי קולק‪,‬‬ ‫ראש עיריית ירושלים דאז‪ ,‬כמנוף להחייאת‬ ‫מרכז העיר‪ ,‬שאמור היה להיות מוקד משיכה‬ ‫למסחר ותעסוקה‪ .‬הוא ניצב ברחובה הראשי של‬ ‫העיר‪ ,‬באמצע הדרך בין התחנה המרכזית לשא‬ ‫ער יפו‪ .‬שוק מחנה יהודה בגבו ובחזיתו שכונות‬ ‫החרדים‪ .‬בתפארתו איכלס סניפים גדולים של‬ ‫הבנקים "פועלים" ו"דיסקונט"‪ ,‬שמימנו את‬ ‫הקמתו‪ ,‬וגם את אחד מסמלי השלטון הגדולים‬ ‫של התקופה‪ :‬משרדי רשות השידור‪.‬‬ ‫בתוך שנים בודדות דעכה עד נעלמה‬ ‫תנועת המבקרים במבנה ב ן ‪ 15‬הקומות‪ .‬מ�א‬ ‫חורי תחייתו של בניין מרכז כלל עומד שחא‬ ‫קן מפתיע‪ :‬הגג הענק‪ .‬ביוזמתה של עמותת‬ ‫מוסללה‪ ,‬נהפך הגג לנקודת מפגש קהילתית‬ ‫ואמנותית‪ ,‬המבקשת להכתיר את הגג לאדא‬ ‫מת העיר החדשה‪ ,‬או לפחות למשאב נדל"ני‬ ‫בלתי מנוצל‪.‬‬ ‫"בערים המצטופפות צריך לחשוב על‬ ‫המפלס שמהווה הגג — החזית החמישית של‬ ‫הבניין"‪ ,‬אומר מתן ישראלי‪ ,‬אמן ירושלמי‬ ‫ומייסד עמותת מוסללה המעודדת עירוניות‬ ‫חברתית ומקיימת‪ ,‬שהעניקה לגג את כינויו‬ ‫"המרפסת" עם פתיחתו מחדש בשלהי ‪.2015‬‬ ‫"ברגע שאנחנו מחזירים את הגג לשימוש‬ ‫‪| 42‬‬

‫אפריל ‪2019‬‬

‫תרימו‬ ‫את הראש‬

‫הצפיפות הגוברת ומחסור בקרקע לבנייה‬ ‫מחייבים את הרשויות והיזמים הפרטיים לחשוב‬ ‫גבוה‪ .‬בתי ספר‪ ,‬אתרים קהילתיים גינות ואפילו‬ ‫פארקים פורחים דווקא על גגות העיר‬ ‫עדי כהן‬ ‫ציבורי העיר מתעשרת ולא נפגעת בהכרח‬ ‫מהציפוף בה"‪.‬‬ ‫פרויקט המרפסת הוקם בתמיכת ובליווי‬ ‫עיריית ירושלים‪ ,‬חברת "עדן"‪ ,‬קרן שחף‪,‬‬ ‫הקרן לירושלים וקק"ל‪ .‬על גג המבנה עצי‬ ‫נוי פזורים במכלי עץ‪ ,‬אמנים מקומיים מציא‬ ‫גים את עבודותיהם‪ ,‬ותושבים נפגשים לסדא‬ ‫נאות וקורסים‪.‬‬ ‫"בזכות הגג שהקמנו נהפך מרכז כלל‬

‫מהמבנה הכי מושמץ בירושלים למרכז מסא‬ ‫חרי שאנשים רואים בו פוטנציאל"‪ ,‬מוסיף‬ ‫ישראלי‪" .‬קודם לכן‪ ,‬הגג היה שטח נעול ולא‬ ‫מנוצל של שני דונם‪ ,‬שרק טכנאי המזגנים‬ ‫היו מגיעים אליו‪ .‬יצרנו אטרקציה שמהווה‬ ‫כיום נקודת עוגן בתהליך ההתחדשות של‬ ‫הבניין ופנינה עירונית שמארחת אירועים‬ ‫ופסטיבלים"‪.‬‬ ‫תפישתו של הגג כמשאב בעל פוטנציאל‬

‫נד"לני צמחה באופן ניכר בשיח התכנון המקוא‬ ‫מי של השנים האחרונות‪ ,‬המוכתב על ידי מגמת‬ ‫הציפוף והבנייה לגובה‪ .‬מול המחסור המחריף‬ ‫בעתודות קרקע לפיתוח‪ ,‬מערכת התכנון נדרא‬ ‫שת למצוא פתרונות יצירתיים — לא רק עבור‬ ‫הבנייה למגורים‪ ,‬אלא גם עבור שטחים ציבוריים‬ ‫פתוחים‪ ,‬מרחבים ירוקים ומוסדות ציבור עירוא‬ ‫ניים‪ ,‬שיבטיחו שמירה על איכות החיים של דיירי‬ ‫המציאות המצטופפת‪.‬‬ ‫"מערכת התכנון מתקדמת כיום לכיוון‬ ‫של מציאת פתרונות אנכיים במקומם של‬ ‫הפתרונות האופקיים‪ .‬אין לנו כל כך בריא‬ ‫רה אחרת"‪ ,‬מסבירה ד"ר מישל אורן‪ ,‬ראש‬ ‫המעבדה לעתידים אורבניים במרכז בר אילן‬ ‫לערים חכמות‪ .‬אוכלוסיית ישראל‪ ,‬הגדלה‬ ‫בקצב יוצא דופן של כ–‪ 2%‬בממוצע בשנה‪,‬‬ ‫מייצרת את הצורך בהגדלה משמעותית של‬ ‫היקף השטחים הפתוחים בעיר‪ ,‬כמו גם של‬ ‫מספר מוסדות הציבור שישרתו את תושביה‪.‬‬ ‫אל מול צורך זה עומד המחסור הרווח בעתוא‬ ‫דות קרקע זמינות לפיתוח‪.‬‬ ‫"לצד כמות הבניינים שעוד תיבנה פה‬ ‫והצמיחה הדמוגרפית‪ ,‬אנחנו מוכרחים לשמר‬ ‫באופן יצירתי את איכויות התכנון"‪ ,‬אומא‬ ‫רת אורן‪" .‬שטחים ציבוריים פתוחים‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫מתוכננים כיום במרחבים העירוניים בהקצאה‬ ‫של ‪ 10‬מ"ר לנפש‪ .‬עם הצמיחה הדמוגרפית‬ ‫שמצריכה ריבוי של השטחים הקיימים וכחלק‬ ‫מהתפישה של עירוב השימושים‪ ,‬נרצה לראות‬ ‫גם שילוב של שטחים ציבוריים פתוחים וירוא‬ ‫קים בתוך הבניינים המתחדשים"‪.‬‬


‫עוד טוענת אורן כי "כמו שרואים כיום‬ ‫מוסדות ציבור שמשתלבים בתוך הבניינים‪,‬‬ ‫אין סיבה שגם שטחי הציבור הפתוחים לא‬ ‫יעלו לגובה"‪.‬‬

‫לא רק פתרון אקולוגי‬

‫רעיון השימוש בגגות אולי מצייר תמונה‬ ‫עתידנית‪ ,‬אך אין זה גילוי חדשני של השנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬אלא אחד שבוצע עוד בשלהי המאה‬ ‫ה–‪ 20‬על גגות בנייני מגורים באירופה‪ .‬בשעתו‪,‬‬ ‫השימוש הרווח היה גגות ירוקים‪ ,‬ששימשו כפא‬ ‫תרון פונקציונאלי לריסון השפעת מי הנגר על‬ ‫המרחב העירוני‪.‬‬ ‫ברבות השנים‪ ,‬תועלתם של הגגות הירוא‬ ‫קים נמצאה רחבה בהרבה ככלי להתמודדות עם‬ ‫אתגרי אקלים שונים במרחב העירוני‪ ,‬כמו גם‬ ‫כאמצעי לשיפור איכותו של המבנה‪" .‬עם שיא‬ ‫נוי האקלים אנחנו רואים כיום עוצמות של גשם‬ ‫שלא נראו בעבר‪ ,‬שיוצרות עומס על תשתיות‬ ‫הניקוז העירוניות‪ .‬גגות ירוקים יכולים לווסת‬ ‫את זרימת המים לרחובות ובכך לצמצם נזקים‬ ‫ועלויות"‪ ,‬מסבירה ד"ר מיכל צרפתי‪ ,‬מנהלת‬ ‫מחלקת קיימות בעיריית חולון‪ .‬באמצעות הגג‬ ‫הירוק‪ ,‬טוענת צרפתי‪ ,‬נאגר חלק ניכר ממי הגא‬ ‫שמים‪ ,‬שחלקם נספג באדמה ובצמחייה‪ ,‬חלקם‬ ‫מתאדה על ידי העלים ושאריתם מוזרמים בצורה‬ ‫מווסתת למפלס הרחוב‪.‬‬ ‫"אם מתכננים את השימוש בגג בצורה נכונה‬ ‫ניתן לחסוך בעלויות לטווח הרחוק — גם לבעא‬ ‫לי הבניין וגם לרשויות"‪ ,‬מוסיף ישראלי‪ .‬אחת‬ ‫התופעות המשמעותיות אותן מבקש לפתור הגג‬ ‫הירוק‪ ,‬הוא מסביר‪ ,‬היא תופעת "אי חום" העירוא‬ ‫ני‪" :‬גגות‪ ,‬כמו משטחים אטומים אחרים על גבי‬ ‫הבניינים בעיר‪ ,‬מקרינים חזרה את קרני השמש‪,‬‬ ‫בשונה מהצמחים שקולטים אותן‪ .‬כך הם מגבירים‬ ‫את החום סביבם ויוצרים אי של חום ובו הבדל‬ ‫של ‪ 10–5‬מעלות לעומת הבניין עצמו והמרחב‬ ‫העירוני סביבו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬גג ירוק קולט את‬ ‫קרני השמש‪ ,‬מווסת את החום ומוריד משמעותית‬ ‫את הטמפרטורה בבניין"‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬השכבה הנוספת שמהווה הגג הירוק‬ ‫מסייעת גם בבידוד רעש‪ ,‬שיפור איטום הבניין‬ ‫ושמירה על איכות אוויר טובה יותר בפנים המבנה‬ ‫ובסביבתו‪" .‬צמחים ועצים סופחים אליהם מזהמים‬ ‫מן האוויר‪ ,‬כך שככל שיהיו לנו יותר גגות ירוא‬ ‫קים בעיר — כך נהנה מאוויר נקי יותר"‪ ,‬מסבירה‬ ‫צרפתי ומדגישה כי לשיפור איכות האוויר יש גם‬ ‫השלכות כלכליות עקיפות‪ ,‬הנוגעות להפחתת‬ ‫ההוצאות של מערכת הבריאות‪" .‬בעזרת צמחים‬ ‫ניתן לנקות כמע ט ‪ 100%‬מזיהום האוויר העיר�ו‬ ‫ני‪ ,‬נושא שיותר ויותר אנשים מודעים אליו כיום‬ ‫ואשר מחלחל גם ליזמים"‪ ,‬מצטרף לטענתה של‬ ‫צרפתי גם גיא ברנס‪ ,‬הבעלים והמייסד של חברת‬ ‫"‪ "GreenWalls‬הישראלית‪ ,‬המפתחת טכנול�ו‬ ‫גיות לגידול חקלאות בצורה אנכית‪.‬‬ ‫שימוש מושכל וירוק במפלס האנכי של הבא‬ ‫ניין — אותו מייחס ברנס לא רק לגג‪ ,‬אלא גם‬ ‫לחזית — יכול להניב רווח ממשי עבור היזם‪,‬‬ ‫שייהנה מחיסכון בתחזוקה ובאנרגיה הנצרכת‬ ‫בפנים המבנה‪ ,‬בניצול טוב יותר של השטח הפא‬ ‫נימי ואף שיפור איכות החיים של דיירי הבניין‪.‬‬ ‫ברנס מציין כדוגמה את בניין המשרא‬ ‫דים של חברת "צ'ק פוינט" בתל אביב‪ ,‬אותו‬ ‫ליוותה חברתו בהקמת "יער ורטיקלי" —‬ ‫מערכת צמחייה שמשתרעת על פנ י ‪ 2.5‬ד�ו‬ ‫נם בחזית המבנה ועל גגו‪" .‬בדרך כלל מבני‬ ‫זכוכית עם חזיתות מזרחיות או דרומיות סוא‬ ‫בלים מהרבה שמש‪ ,‬כך שלא ניתן לנצל את‬ ‫השטח שצמוד להן‪ .‬בזכות היער הוורטיקלי‬ ‫אנשים בבניין המשרדים יכולים לשבת סמוך‬ ‫לחלונות‪ ,‬כך שהיזם יכול לנצל את השטח‬ ‫בצורה מיטבית‪ .‬השטח הירוק הזה מהווה‬ ‫בידוד תרמי מעולה לבניין מקרינת השמש‪,‬‬ ‫‪| 44‬‬

‫אפריל ‪2019‬‬

‫"המרפסת" במרכז כלל בירושלים‪ .‬נקודת מפגש קהילתית צילום‪ :‬מתן ישראלי‬

‫יתרונות הגגות הירוקים בהפחתת עלויות לרשות המקומית‬ ‫חיסכון שנתי‪ ,‬במיליוני דולרים‬ ‫חיסכון בנזקי זיהום אוויר‬

‫‪2.5‬‬

‫התייעלות אנרגיה במבנים‬

‫‪21‬‬ ‫‪0.56‬‬

‫חיסכון בפליטות פחמן דו חמצני‬ ‫חיסכון בהפחתת איי חום עירוניים‬

‫‪12‬‬ ‫‪0.75‬‬

‫צמצום הצורך לסגור חופי רחצה‬ ‫מזוהמים ממי שפכים‬

‫* הנתונים לקוחים ממחקר שנעשה בטורונטו‪ ,‬המשתרעת על פני ‪ 630‬קמ"ר ובה גרים ‪ 2.8‬מיליון נפש‪ .‬בעיר גגות ירוקים בשטח של ‪ 50‬אלף דונם‬

‫מתן ישראלי‪ ,‬מייסד‬ ‫עמותת מוסללה‪" :‬ברגע‬ ‫שהחזרנו את הגג לשימוש‬ ‫ציבורי העיר התעשרה‬ ‫ולא נפגעה בהכרח‬ ‫מהציפוף בה‪ .‬בזכותו‬ ‫נהפך מרכז כלל מהמבנה‬ ‫הכי מושמץ בירושלים‬ ‫למרכז מסחרי שאנשים‬ ‫רואים בו פוטנציאל"‬ ‫שמביא לירידה של כמעט עשר מעלות בחא‬ ‫לקו הפנימי של הבניין"‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬ ‫עבור בנייני המשרדים‪ ,‬לקוחותיו העיקריים‬ ‫של ברנס‪ ,‬התועלת טמונה אף בשיפור היכולות‬ ‫והאיכויות של העובדים‪" .‬חברות משקיעות כיום‬ ‫יותר ויותר בסביבת העבודה ומזהות את התועלת‬ ‫של שילוב הטבע בבניין ועיצוב המשרד בהשראא‬ ‫תו — גם על תת המודע של העובד"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫"מחקרים מוכיחים כי איכות שיפור האוויר בבניין‬ ‫יכולה להביא לשיפור הקוגניטיביות של העובא‬ ‫דים ואפילו להפחתה משמעותית בימי מחלה"‪.‬‬ ‫לצד הרווח הפוטנציאלי שעשוי להניב הגג‬ ‫הירוק ליזם או לרשות המקומית‪ ,‬ברנס וישראלי‬ ‫מדגישים כי המרוויח העיקרי מהיוזמות הירוקות‬ ‫הוא הטבע‪" .‬בשיאו של משבר האקלים שבו אנו‬ ‫שרויים קיים מתח בין מעשה האדם למעשה הטא‬ ‫בע"‪ ,‬מסביר ישראלי‪" .‬ברגע שאנחנו משחזרים‬ ‫על פני הבניינים את המרחב הטבעי ומאפשרים‬

‫צילום‪ :‬אוליבייה פיטוסי‬

‫גישה גם למינים שונים של חיות‪ ,‬אנחנו יוצרים‬ ‫מודל של דו קיום שמפר את המתח הזה"‪ .‬כך‪,‬‬ ‫יצירת המרחבים הירוקים החדשים מאפשרת את‬ ‫שימור המגוון הביולוגי הקיים ויצירת בתי גידול‬ ‫שיתרמו להגדלתו‪ .‬לדברי ברנס‪" ,‬המשתמשים‬ ‫הראשונים של הפארקים הללו הם בעלי החיים‬ ‫שנעלמו מהסביבה — ציפורים קטנות‪ ,‬מינים שוא‬ ‫נים של חרקים‪ ,‬פרפרים ודבורים — שלא יכלו‬ ‫לחיות בגנים העירוניים הצפופים"‪.‬‬

‫מפלס עירוני חדש‬

‫ייתכן כי יתרונו החשוב ביותר של הגג‬ ‫הוא היותו חלופה למחסור בעתודות קרקע‬ ‫לפיתוח‪" .‬כשלוקחים אדמה ומייעדים אותה‬ ‫לבנייה — היא נעלמת מהציבור‪ .‬חלק מהא‬ ‫רעיון של הבנייה הירוקה היא להחזיר את‬ ‫האדמה והערכים שלה‪ ,‬וניצול שטח הגגות‬ ‫הוא אחת הדרכים לכך"‪ ,‬אומר האדריכל יוסי‬

‫סיון‪ ,‬שותף בכיר במשרד מור יסקי סיון‪.‬‬ ‫השימוש בגגות הבניין‪ ,‬הן עבור שטח‬ ‫ירוק פתוח והן עבור מוסדות ציבור ורווחה‬ ‫לטובת הדיירים‪ ,‬מוטמע כבר כיום במספר‬ ‫פרויקטים שליוו סיון ומשרדו ובהם מגדלי‬ ‫הצעירים ופרויקט מגדלי גינדי בתל אביב‬ ‫ובניין "צ'מפיון מוטורס" שבבני ברק‪" .‬במא‬ ‫גדלי הצעירים‪ ,‬שבהם יגורו כ–‪ 480‬משפחות‪,‬‬ ‫נדרשנו לספק גני ילדים עבור הדיירים‪ .‬לא‬ ‫היה ברשותנו שטח זמין על הקרקע‪ ,‬ומצאא‬ ‫נו את הפתרון בגג‪ .‬גם במרכז גינדי מגרשי‬ ‫המשחקים ממוקמים על גג בית הספר‪ ,‬לצדם‬ ‫של מעונות יום ופארק שלם שנמצא כולו על‬ ‫הגג"‪ ,‬אומר סיון‪.‬‬ ‫בבניין "צ'מפיון"‪ ,‬הממוקם באזור התעשייה‬ ‫של בני ברק‪ ,‬הושמש גג הביניים של הקומה‬ ‫השישית‪ ,‬הממוקם מעל חניון המבנה‪ ,‬כמרחב‬ ‫ירוק המשתרע על פני ‪ 1,600‬מ"ר‪" .‬מדובר‬ ‫בגינה עם עצים בוגרים וצמחייה‪ ,‬בריכת נוי‬ ‫גדולה ואפילו מפלי מים‪ ,‬לצד דק עץ וספסלי‬ ‫ישיבה‪ .‬למעשה‪ ,‬במקום חצר שיורדים אליה‪,‬‬ ‫הוקם פארק על גג החניון העילי של הבניין‪.‬‬ ‫וצמוד אליו יש חלל שמיועד להיות אולם‬ ‫אירועים או אולי אפילו אמפי"‪.‬‬ ‫למרות הנוכחות הגוברת במרחב הישא‬ ‫ראלי‪ ,‬נדמה כי ניצול חזיתו החמישית של‬ ‫הבניין במציאות המקומית המצטופפת עודא‬ ‫נה בחיתוליה‪ .‬לפי מדריך קיימות שפירסמו‬ ‫משרד הפנים ועמותת ממשק בדצמבר ‪,2018‬‬ ‫עולה כי יישום הגגות הירוקים הפעילים‬ ‫מצוי בעיקר בבנייה ירוקה חדשה‪ ,‬ובמוסדות‬ ‫ציבוריים או על גבי חניונים‪.‬‬ ‫"אנחנו רואים כיום בישראל יותר עירוב‬ ‫של מבני ציבור‪ ,‬מוסדות חינוך‪ ,‬מסחר ומגוא‬ ‫רים‪ ,‬אולם השילוב של שטחים פתוחים ירוא‬ ‫קים עדיין מזערי כיוון ששטחים אלה עדיין‬ ‫נתונים בתוכניות המתאר להקצאה של קרקע‬ ‫ייעודית נפרדת"‪ ,‬מסבירה אורן‪.‬‬ ‫כדוגמה נגדית היא מציינת את הנעשה בסיא‬ ‫נגפור‪ ,‬עיר־מדינה הסובלת ממחסור ניכר בקרא‬ ‫קעות לפיתוח ומתאפיינת בצפיפות האוכלוסין‬ ‫גבוהה של כ–‪ 7,800‬נפש למ"ר‪" :‬שם השטחים‬ ‫הפתוחים כבר נכנסים לתוך המכלול‪ ,‬ורואים‬ ‫כיום פארקים לינאריים‪ ,‬גגות ירוקים ושבילים‬ ‫המחברים בניינים‪ .‬עם המחסור הקיים בעיר בעא‬ ‫תודות קרקע ייעודיות נוצר מפלס רחוב חדש‬ ‫על גבי הבניינים"‪ .‬מחוז תל אביב‪ ,‬הצפוף מבין‬ ‫מחוזות ישראל‪ ,‬מתאפיין בצפיפות דומה לזו של‬ ‫סינגפור — כ–‪ 7,500‬נפש למ"ר‪.‬‬


‫סינגפור אינה יוצאת דופן‪ .‬עיריית לונא‬ ‫דון שמה לה כמטרה להפוך ל"עיר שמורת טבע"‬ ‫ראשונה מסוגה‪ ,‬ועד שנת ‪ 2050‬מתוכננים ‪50%‬‬ ‫מקירותיה וגגותיה של בירת בריטניה להיות‬ ‫מכוסים בצמחייה‪ .‬לפחו ת ‪ 25%‬מתוכם יהיו נג�י‬ ‫שים לשימושו של הציבור הרחב‪ .‬בהמבורג שבא‬ ‫גרמניה הציבה העירייה יעד להקמתם של גגות‬ ‫ירוקים בהיקף כולל של אלף דונם עד לשנת‬ ‫‪ .2020‬עד אז‪ ,‬תממן הרשות המקומית ‪60%–30%‬‬ ‫מעלויות ההקמה והתחזוקה של הגגות‪ ,‬ולאחר‬ ‫מכן תועבר האחריות על הקמתם לתושבים‪.‬‬ ‫בארצות הברית‪ ,‬למרות היעדר חקיקה‬ ‫מחייבת‪ ,‬בחלק ניכר מהמדינות ניתנות כיום‬ ‫הטבות מס לבעלי דירות עם גגות ירוקים‪ ,‬לצד‬ ‫תמריצים כספיים‪ ,‬האצה של הליכי רישוי ובנייה‬ ‫ואף מימון חלקי או מלא של הקמתם ותחזוקתם‬ ‫של הגגות‪.‬‬

‫שימושים ירוקים של החזית החמישית‬

‫לצנן את העיר‬

‫גם בישראל אין חקיקה המחייבת או מעודדת‬ ‫את הקמתם של גגות ירוקים‪ .‬בהיעדרה‪ ,‬נדרשות‬ ‫הרשויות המקומיות לעודד יוזמות אלה‪ ,‬בשעה‬ ‫שאין בכוחן לתת תמריצים ליזמים ואף לא לאכוף‬ ‫את הנושא‪ .‬תל אביב וירושלים מובילות את התא‬ ‫חום בארץ — הן ביוזמות ששתי העיריות מקדמות‬ ‫בשטחן‪ ,‬והן בקידום של הנחיות מוסדרות בנושא‪.‬‬ ‫"לא צריך להיות רגולטור קשיח‪ ,‬רק לשכא‬ ‫נע ולהראות את היתרונות של החזית החמישית‪,‬‬ ‫בהליך של הכנסת השפה והטמעת המושגים"‪,‬‬ ‫טוען רותם עמירם‪ ,‬מנהל מחלקת פיתוח בר‬ ‫קיימא בעיריית ירושלים‪" .‬כיום מדובר במדיניות‬ ‫שאיננה כתובה או מחייבת‪ .‬אחד החסמים המשא‬ ‫מעותיים הוא איך ניתן ליישם את הקמת הגגות‬ ‫ברמה הרגולטורית‪ ,‬בצורה שתקל על מי שמעוא‬ ‫ניין ליזום גג פעיל או ירוק‪ .‬עם המצוקה ההולכת‬ ‫וגוברת של המחסור בשטחים בעיר תגיע בעיני‬ ‫גם המודעות‪ ,‬ובהתאם גם התקציבים — פרטיים‬ ‫או ציבוריים"‪.‬‬ ‫מלבד המרפסת של "בניין כלל"‪ ,‬בשטח‬ ‫הבירה ניתן לראות גגות ירוקים ופעילים גם‬ ‫בגן הבוטני‪ ,‬במבנה לחקר הציפורים‪ ,‬ובגג מרכז‬ ‫המבקרים של פארק הצבאים‪ .‬במתחם התעסוא‬ ‫קה והמסחר שעתיד לקום בפתח העיר‪ ,‬העירייה‬ ‫אף מחייבת את היזמים למספר שימושים שונים‬ ‫שייעשו בגגות לטובתו של הציבור הרחב‪.‬‬ ‫בשתי הערים הגדולות בישראל רווחת‬ ‫התופעה בעיקר במוסדות ציבור בכלל ובבתי‬ ‫ספר ובגני ילדים בפרט‪ ,‬שחצרותיהם מועלות‬ ‫לגגות ולקומות הביניים‪" .‬ביחד עם מערכת‬ ‫החינוך בעיר אנחנו מבינים כי גג יכול להיות‬ ‫מרחב לימודי נוסף"‪ ,‬אומר עמירם‪" .‬בבית ספר‬ ‫'אור תורה' שברמות‪ ,‬למשל‪ ,‬הקמנו בשיתוף‬ ‫פעולה עם התלמידים גג ירוק בהשקעה שקא‬ ‫רובה למיליון שקלים"‪.‬‬ ‫אוריאל נתן בבצ'יק‪ ,‬רכז אדריכלות וקיימות‬ ‫בעיריית תל אביב‪ ,‬טוען כי "אנחנו מובילים את‬ ‫הנושא על ידי דוגמה אישית‪ ,‬לצד כמה גגות‬ ‫שהעירייה מקדמת במוסדות ציבור‪ ,‬בתי ספר וגא‬ ‫ני ילדים — למשל בית ספר דרויאנוב שבשכונת‬ ‫פלורנטין ובו החצר ממוקמת על הגג"‪.‬‬ ‫אחת היוזמות המובילות בעיר היא יוזמה‬ ‫פרטית שהחלה ב–‪ 2010‬על גג דיזנגוף סנטר‪,‬‬ ‫"ירוק בעיר"‪ ,‬שזוכה לתמיכת העירייה‪ .‬מאז‬ ‫הקמתו‪ ,‬משרת גג המרכז המסחרי את תושבי‬ ‫העיר לגידול וטיפוח תוצרת חקלאית אורבנית‪,‬‬ ‫ומהווה חלל לסדנאות וסיורים המעודדים עיא‬ ‫רוניות ירוקה ומקיימת‪.‬‬ ‫"השימוש בגגות פעילים וירוקים הוא חלק‬ ‫מסדרת יוזמות שאנחנו מקדמים כיום במטא‬ ‫רה לצנן את העיר לנוכח ההתחממות הנוכחית‬ ‫והעתידית שלה — כך שיש פה אינטרס ברמה‬ ‫העירונית"‪ ,‬אומר בבצ'יק‪ .‬הוא מוסיף כי בשונה‬ ‫מהנעשה במוסדות ציבור‪ ,‬קשה מאוד לחייב את‬ ‫‪| 48‬‬

‫אפריל ‪2019‬‬

‫גג ירוק אינטנסיבי‬

‫גג ירוק אקסטנסיבי‬

‫גגות לחקלאות עירונית‬

‫קירות ירוקים‬

‫גינה הנשתלת על גבי מצע‬ ‫גידול‪ ,‬שמצריכה השקיה רצופה‬ ‫ותחזוקה שוטפת‪ .‬הנפוץ מבין‬ ‫הגגות הירוקים בישראל‪ ,‬בעיקר‬ ‫על גבי חניונים‬

‫"גג חי" ובו הצמחייה הנשתלת‬ ‫אינה זקוקה להשקייה כלל‪,‬‬ ‫או להשקייה מזערית בלבד‪.‬‬ ‫גגות אלה אינם ירוקים ברוב‬ ‫חודשי השנה‬

‫שימוש בגגות הנעשה‬ ‫לטובת הקהילה והכלכלה‬ ‫המקומית‪ ,‬לגידול‪ ,‬טיפוח והפצה‬ ‫של צמחי מזון באזור העירוני‬

‫קרוי גם "יער אורבני"‪.‬‬ ‫מערכת צמחייה מנותקת‬ ‫מהאדמה‪ ,‬שמשמשת כחיפוי‬ ‫לקירות החיצוניים של מבני‬ ‫מגורים או משרדים‬

‫היער הוורטיקלי בחזית בניין "צ'ק פוינט" צילום‪ :‬מוטי מילרוד‬

‫* מתוך המדריך לקיימות וסביבה בשלטון המקומי של משרד הפנים ועמותת ממשק‪ ,‬דצמבר ‪2018‬‬

‫היוזמה הזו בתוכניות בניין עיר (תב"ע)‪" :‬אפא‬ ‫שרות המעקב שלנו על תחזוקת הגגות במבנים‬ ‫פרטיים מוגבלת"‪.‬‬ ‫לטענתו‪ ,‬אף שהעירייה אינה יכולה לרוב‬ ‫לכפות את הגגות הירוקים בתב"ע‪ ,‬יש תוכניות‬ ‫שבהן השימוש בהם נכנס כהנחייה מחייבת‪ .‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬״בתוכנית שדה דב שטח מסוים מהגג של‬ ‫כל בניין יוקצה עבור הנושא של שטחים ירוקים"‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬היזמים בעיר נדרשים למתן פתרונות‬ ‫בכלל התוכניות עבור הפחתת מי הנגר ב–‪20%‬‬ ‫לפחות מהמצב הקיים‪.‬‬

‫סופן של מפלצות הבטון‬

‫מלבד היעדרה של רגולציה ואתגר עלויות‬ ‫התחזוקה הנלווה להשמשת הגגות‪ ,‬טוען‬ ‫בבצ'יק כי אחת הסוגיות המעכבות את פיתוח‬ ‫הגגות בנוף הישראלי היא תפישה מיושנת‪.‬‬ ‫"אנשים מורגלים להסתובב רק במפלס הקרקע‪.‬‬ ‫קשה מאוד למשוך אנשים לקומות גג‪ ,‬אלא אם‬ ‫יש מעבר ברור ומובנה מאוד"‪ ,‬הוא מסביר‪ .‬את‬ ‫השינוי התפישתי הנדרש קושרים מספר אנשי‬ ‫מקצוע המעורים בתחום לפיתוח הכרחי במעא‬ ‫רכות התכנון‪" .‬אנחנו חיים בעידן שבו נדרשת‬ ‫שפה אורבנית חדשה‪ .‬ברור לנו שאנחנו הולכים‬ ‫להצטופף וברור לנו שאין שום סיכוי לעשות‬ ‫זאת אלא אם נבנה לגובה‪ .‬עולם התכנון מוכרח‬ ‫להפסיק להיות דו־ממדי ולעבור למונחים של‬ ‫תלת־ממד"‪ ,‬גורס האדריכל בני פרי ממשרד‬ ‫‪ V5‬אדריכלים‪.‬‬ ‫לגישתו של פרי‪ ,‬השיח על גגות בלבד חוא‬ ‫טא למציאת פתרון רחב יותר‪ ,‬קרי התייחסות‬ ‫למפלס העילי של הרחוב כבעל פוטנציאל‬ ‫לשימוש ציבורי — לרבות שבילים שיחברו‬ ‫בניינים‪ ,‬מרפסות וגגות ביניים‪" .‬לצדם של‬ ‫מסות הבניינים הגבוהים‪ ,‬הרחוב יהפוך למעין‬ ‫מסדרון עירוני‪ ,‬שדורש מאתנו לתכנן ולעצב‬ ‫את קירות המסדרון הזה בצורה כזאת שלתוא‬

‫גג בניין "צ'מפיון" בבני ברק‪ .‬יש אפילו מפלי מים צילום‪ :‬ליאור אביטן‬

‫שבים יהיה נעים לחיות ביניהם‪ .‬האתגר של‬ ‫המדינה כרגע הוא לשנות דיסקט ולהביא כוח‬ ‫אדם טוב לרשויות‪ ,‬כזה שיחלום את החלומות‬ ‫האלה ויממש אותם"‪ ,‬כך לדבריו‪.‬‬ ‫גיא ברנס‪ ,‬הרואה בישראל מובילה בטכנולוא‬ ‫גיות של בנייה וחקלאות אנכית‪ ,‬מתעקש לצייר‬ ‫תמונה אופטימית יותר‪" .‬נכון שישראל היא‬ ‫אחרי העולם בנושא הזה‪ ,‬אבל בהחלט יש כיום‬ ‫מודעות והבנה שאי אפשר ליצור עוד מפלצות‬ ‫בטון בלי צמחים‪ ,‬שבמרחב העירוני מחייבים‬ ‫אותנו לעלות לחזית הוורטיקלית"‪ .‬לתפישתו‪,‬‬ ‫"השימוש בגגות בישראל נמצא במגמת עלייה‬ ‫אינטנסיבית — גם בזכות תמיכה מצד הרשויות‬ ‫וגם מתוך הכרת היזמים בפוטנציאל הטמון בתא‬ ‫חום‪ .‬הדרישה לפתרונות ירוקים מגיעה כיום‬ ‫באופן ניכר אף מצדם של הלקוחות — אנשים‬ ‫אינם מוכנים לחיות בקופסאות שימורים קטנות‬ ‫בלי טבע לידם‪ ,‬ודורשים פתרונות לכך"‪ .‬‬

‫האדריכל יוסי סיון‪:‬‬ ‫"כשלוקחים אדמה ומייעדים‬ ‫אותה לבנייה — היא נעלמת‬ ‫מהציבור‪ .‬חלק מהרעיון‬ ‫של הבנייה הירוקה היא‬ ‫להחזיר את האדמה והערכים‬ ‫שלה‪ ,‬וניצול שטח הגגות‬ ‫הוא אחת הדרכים לכך"‬


Millions discover their favorite reads on issuu every month.

Give your content the digital home it deserves. Get it to any device in seconds.