חממה על גג דיזנגוף סנטר בתל אביב .יוזמה פרטית שהחלה ב 2010-צילום :מוטי מילרוד
ז
ה כשלוש שנים עולים אלפים לרגל למגא דל משרדים מיושן ומגושם ברחוב יפו 97 בירושלים .זה לא תמיד היה כך .מאז חנוא כותו לפני ארבעה עשורים נחשב "מרכז כלל", על מסדרונותיו הספירליים ,לפיל לבן בלבה הצפוף של הבירה .עם הקמת המרכז המסחרי ב– 1978נקשר המתחם בחזונו של טדי קולק, ראש עיריית ירושלים דאז ,כמנוף להחייאת מרכז העיר ,שאמור היה להיות מוקד משיכה למסחר ותעסוקה .הוא ניצב ברחובה הראשי של העיר ,באמצע הדרך בין התחנה המרכזית לשא ער יפו .שוק מחנה יהודה בגבו ובחזיתו שכונות החרדים .בתפארתו איכלס סניפים גדולים של הבנקים "פועלים" ו"דיסקונט" ,שמימנו את הקמתו ,וגם את אחד מסמלי השלטון הגדולים של התקופה :משרדי רשות השידור. בתוך שנים בודדות דעכה עד נעלמה תנועת המבקרים במבנה ב ן 15הקומות .מ�א חורי תחייתו של בניין מרכז כלל עומד שחא קן מפתיע :הגג הענק .ביוזמתה של עמותת מוסללה ,נהפך הגג לנקודת מפגש קהילתית ואמנותית ,המבקשת להכתיר את הגג לאדא מת העיר החדשה ,או לפחות למשאב נדל"ני בלתי מנוצל. "בערים המצטופפות צריך לחשוב על המפלס שמהווה הגג — החזית החמישית של הבניין" ,אומר מתן ישראלי ,אמן ירושלמי ומייסד עמותת מוסללה המעודדת עירוניות חברתית ומקיימת ,שהעניקה לגג את כינויו "המרפסת" עם פתיחתו מחדש בשלהי .2015 "ברגע שאנחנו מחזירים את הגג לשימוש | 42
אפריל 2019
תרימו את הראש
הצפיפות הגוברת ומחסור בקרקע לבנייה מחייבים את הרשויות והיזמים הפרטיים לחשוב גבוה .בתי ספר ,אתרים קהילתיים גינות ואפילו פארקים פורחים דווקא על גגות העיר עדי כהן ציבורי העיר מתעשרת ולא נפגעת בהכרח מהציפוף בה". פרויקט המרפסת הוקם בתמיכת ובליווי עיריית ירושלים ,חברת "עדן" ,קרן שחף, הקרן לירושלים וקק"ל .על גג המבנה עצי נוי פזורים במכלי עץ ,אמנים מקומיים מציא גים את עבודותיהם ,ותושבים נפגשים לסדא נאות וקורסים. "בזכות הגג שהקמנו נהפך מרכז כלל
מהמבנה הכי מושמץ בירושלים למרכז מסא חרי שאנשים רואים בו פוטנציאל" ,מוסיף ישראלי" .קודם לכן ,הגג היה שטח נעול ולא מנוצל של שני דונם ,שרק טכנאי המזגנים היו מגיעים אליו .יצרנו אטרקציה שמהווה כיום נקודת עוגן בתהליך ההתחדשות של הבניין ופנינה עירונית שמארחת אירועים ופסטיבלים". תפישתו של הגג כמשאב בעל פוטנציאל
נד"לני צמחה באופן ניכר בשיח התכנון המקוא מי של השנים האחרונות ,המוכתב על ידי מגמת הציפוף והבנייה לגובה .מול המחסור המחריף בעתודות קרקע לפיתוח ,מערכת התכנון נדרא שת למצוא פתרונות יצירתיים — לא רק עבור הבנייה למגורים ,אלא גם עבור שטחים ציבוריים פתוחים ,מרחבים ירוקים ומוסדות ציבור עירוא ניים ,שיבטיחו שמירה על איכות החיים של דיירי המציאות המצטופפת. "מערכת התכנון מתקדמת כיום לכיוון של מציאת פתרונות אנכיים במקומם של הפתרונות האופקיים .אין לנו כל כך בריא רה אחרת" ,מסבירה ד"ר מישל אורן ,ראש המעבדה לעתידים אורבניים במרכז בר אילן לערים חכמות .אוכלוסיית ישראל ,הגדלה בקצב יוצא דופן של כ– 2%בממוצע בשנה, מייצרת את הצורך בהגדלה משמעותית של היקף השטחים הפתוחים בעיר ,כמו גם של מספר מוסדות הציבור שישרתו את תושביה. אל מול צורך זה עומד המחסור הרווח בעתוא דות קרקע זמינות לפיתוח. "לצד כמות הבניינים שעוד תיבנה פה והצמיחה הדמוגרפית ,אנחנו מוכרחים לשמר באופן יצירתי את איכויות התכנון" ,אומא רת אורן" .שטחים ציבוריים פתוחים ,למשל, מתוכננים כיום במרחבים העירוניים בהקצאה של 10מ"ר לנפש .עם הצמיחה הדמוגרפית שמצריכה ריבוי של השטחים הקיימים וכחלק מהתפישה של עירוב השימושים ,נרצה לראות גם שילוב של שטחים ציבוריים פתוחים וירוא קים בתוך הבניינים המתחדשים".
עוד טוענת אורן כי "כמו שרואים כיום מוסדות ציבור שמשתלבים בתוך הבניינים, אין סיבה שגם שטחי הציבור הפתוחים לא יעלו לגובה".
לא רק פתרון אקולוגי
רעיון השימוש בגגות אולי מצייר תמונה עתידנית ,אך אין זה גילוי חדשני של השנים האחרונות ,אלא אחד שבוצע עוד בשלהי המאה ה– 20על גגות בנייני מגורים באירופה .בשעתו, השימוש הרווח היה גגות ירוקים ,ששימשו כפא תרון פונקציונאלי לריסון השפעת מי הנגר על המרחב העירוני. ברבות השנים ,תועלתם של הגגות הירוא קים נמצאה רחבה בהרבה ככלי להתמודדות עם אתגרי אקלים שונים במרחב העירוני ,כמו גם כאמצעי לשיפור איכותו של המבנה" .עם שיא נוי האקלים אנחנו רואים כיום עוצמות של גשם שלא נראו בעבר ,שיוצרות עומס על תשתיות הניקוז העירוניות .גגות ירוקים יכולים לווסת את זרימת המים לרחובות ובכך לצמצם נזקים ועלויות" ,מסבירה ד"ר מיכל צרפתי ,מנהלת מחלקת קיימות בעיריית חולון .באמצעות הגג הירוק ,טוענת צרפתי ,נאגר חלק ניכר ממי הגא שמים ,שחלקם נספג באדמה ובצמחייה ,חלקם מתאדה על ידי העלים ושאריתם מוזרמים בצורה מווסתת למפלס הרחוב. "אם מתכננים את השימוש בגג בצורה נכונה ניתן לחסוך בעלויות לטווח הרחוק — גם לבעא לי הבניין וגם לרשויות" ,מוסיף ישראלי .אחת התופעות המשמעותיות אותן מבקש לפתור הגג הירוק ,הוא מסביר ,היא תופעת "אי חום" העירוא ני" :גגות ,כמו משטחים אטומים אחרים על גבי הבניינים בעיר ,מקרינים חזרה את קרני השמש, בשונה מהצמחים שקולטים אותן .כך הם מגבירים את החום סביבם ויוצרים אי של חום ובו הבדל של 10–5מעלות לעומת הבניין עצמו והמרחב העירוני סביבו .לעומת זאת ,גג ירוק קולט את קרני השמש ,מווסת את החום ומוריד משמעותית את הטמפרטורה בבניין" ,הוא מסביר. כמו כן ,השכבה הנוספת שמהווה הגג הירוק מסייעת גם בבידוד רעש ,שיפור איטום הבניין ושמירה על איכות אוויר טובה יותר בפנים המבנה ובסביבתו" .צמחים ועצים סופחים אליהם מזהמים מן האוויר ,כך שככל שיהיו לנו יותר גגות ירוא קים בעיר — כך נהנה מאוויר נקי יותר" ,מסבירה צרפתי ומדגישה כי לשיפור איכות האוויר יש גם השלכות כלכליות עקיפות ,הנוגעות להפחתת ההוצאות של מערכת הבריאות" .בעזרת צמחים ניתן לנקות כמע ט 100%מזיהום האוויר העיר�ו ני ,נושא שיותר ויותר אנשים מודעים אליו כיום ואשר מחלחל גם ליזמים" ,מצטרף לטענתה של צרפתי גם גיא ברנס ,הבעלים והמייסד של חברת " "GreenWallsהישראלית ,המפתחת טכנול�ו גיות לגידול חקלאות בצורה אנכית. שימוש מושכל וירוק במפלס האנכי של הבא ניין — אותו מייחס ברנס לא רק לגג ,אלא גם לחזית — יכול להניב רווח ממשי עבור היזם, שייהנה מחיסכון בתחזוקה ובאנרגיה הנצרכת בפנים המבנה ,בניצול טוב יותר של השטח הפא נימי ואף שיפור איכות החיים של דיירי הבניין. ברנס מציין כדוגמה את בניין המשרא דים של חברת "צ'ק פוינט" בתל אביב ,אותו ליוותה חברתו בהקמת "יער ורטיקלי" — מערכת צמחייה שמשתרעת על פנ י 2.5ד�ו נם בחזית המבנה ועל גגו" .בדרך כלל מבני זכוכית עם חזיתות מזרחיות או דרומיות סוא בלים מהרבה שמש ,כך שלא ניתן לנצל את השטח שצמוד להן .בזכות היער הוורטיקלי אנשים בבניין המשרדים יכולים לשבת סמוך לחלונות ,כך שהיזם יכול לנצל את השטח בצורה מיטבית .השטח הירוק הזה מהווה בידוד תרמי מעולה לבניין מקרינת השמש, | 44
אפריל 2019
"המרפסת" במרכז כלל בירושלים .נקודת מפגש קהילתית צילום :מתן ישראלי
יתרונות הגגות הירוקים בהפחתת עלויות לרשות המקומית חיסכון שנתי ,במיליוני דולרים חיסכון בנזקי זיהום אוויר
2.5
התייעלות אנרגיה במבנים
21 0.56
חיסכון בפליטות פחמן דו חמצני חיסכון בהפחתת איי חום עירוניים
12 0.75
צמצום הצורך לסגור חופי רחצה מזוהמים ממי שפכים
* הנתונים לקוחים ממחקר שנעשה בטורונטו ,המשתרעת על פני 630קמ"ר ובה גרים 2.8מיליון נפש .בעיר גגות ירוקים בשטח של 50אלף דונם
מתן ישראלי ,מייסד עמותת מוסללה" :ברגע שהחזרנו את הגג לשימוש ציבורי העיר התעשרה ולא נפגעה בהכרח מהציפוף בה .בזכותו נהפך מרכז כלל מהמבנה הכי מושמץ בירושלים למרכז מסחרי שאנשים רואים בו פוטנציאל" שמביא לירידה של כמעט עשר מעלות בחא לקו הפנימי של הבניין" ,הוא מסביר. עבור בנייני המשרדים ,לקוחותיו העיקריים של ברנס ,התועלת טמונה אף בשיפור היכולות והאיכויות של העובדים" .חברות משקיעות כיום יותר ויותר בסביבת העבודה ומזהות את התועלת של שילוב הטבע בבניין ועיצוב המשרד בהשראא תו — גם על תת המודע של העובד" ,הוא אומר. "מחקרים מוכיחים כי איכות שיפור האוויר בבניין יכולה להביא לשיפור הקוגניטיביות של העובא דים ואפילו להפחתה משמעותית בימי מחלה". לצד הרווח הפוטנציאלי שעשוי להניב הגג הירוק ליזם או לרשות המקומית ,ברנס וישראלי מדגישים כי המרוויח העיקרי מהיוזמות הירוקות הוא הטבע" .בשיאו של משבר האקלים שבו אנו שרויים קיים מתח בין מעשה האדם למעשה הטא בע" ,מסביר ישראלי" .ברגע שאנחנו משחזרים על פני הבניינים את המרחב הטבעי ומאפשרים
צילום :אוליבייה פיטוסי
גישה גם למינים שונים של חיות ,אנחנו יוצרים מודל של דו קיום שמפר את המתח הזה" .כך, יצירת המרחבים הירוקים החדשים מאפשרת את שימור המגוון הביולוגי הקיים ויצירת בתי גידול שיתרמו להגדלתו .לדברי ברנס" ,המשתמשים הראשונים של הפארקים הללו הם בעלי החיים שנעלמו מהסביבה — ציפורים קטנות ,מינים שוא נים של חרקים ,פרפרים ודבורים — שלא יכלו לחיות בגנים העירוניים הצפופים".
מפלס עירוני חדש
ייתכן כי יתרונו החשוב ביותר של הגג הוא היותו חלופה למחסור בעתודות קרקע לפיתוח" .כשלוקחים אדמה ומייעדים אותה לבנייה — היא נעלמת מהציבור .חלק מהא רעיון של הבנייה הירוקה היא להחזיר את האדמה והערכים שלה ,וניצול שטח הגגות הוא אחת הדרכים לכך" ,אומר האדריכל יוסי
סיון ,שותף בכיר במשרד מור יסקי סיון. השימוש בגגות הבניין ,הן עבור שטח ירוק פתוח והן עבור מוסדות ציבור ורווחה לטובת הדיירים ,מוטמע כבר כיום במספר פרויקטים שליוו סיון ומשרדו ובהם מגדלי הצעירים ופרויקט מגדלי גינדי בתל אביב ובניין "צ'מפיון מוטורס" שבבני ברק" .במא גדלי הצעירים ,שבהם יגורו כ– 480משפחות, נדרשנו לספק גני ילדים עבור הדיירים .לא היה ברשותנו שטח זמין על הקרקע ,ומצאא נו את הפתרון בגג .גם במרכז גינדי מגרשי המשחקים ממוקמים על גג בית הספר ,לצדם של מעונות יום ופארק שלם שנמצא כולו על הגג" ,אומר סיון. בבניין "צ'מפיון" ,הממוקם באזור התעשייה של בני ברק ,הושמש גג הביניים של הקומה השישית ,הממוקם מעל חניון המבנה ,כמרחב ירוק המשתרע על פני 1,600מ"ר" .מדובר בגינה עם עצים בוגרים וצמחייה ,בריכת נוי גדולה ואפילו מפלי מים ,לצד דק עץ וספסלי ישיבה .למעשה ,במקום חצר שיורדים אליה, הוקם פארק על גג החניון העילי של הבניין. וצמוד אליו יש חלל שמיועד להיות אולם אירועים או אולי אפילו אמפי". למרות הנוכחות הגוברת במרחב הישא ראלי ,נדמה כי ניצול חזיתו החמישית של הבניין במציאות המקומית המצטופפת עודא נה בחיתוליה .לפי מדריך קיימות שפירסמו משרד הפנים ועמותת ממשק בדצמבר ,2018 עולה כי יישום הגגות הירוקים הפעילים מצוי בעיקר בבנייה ירוקה חדשה ,ובמוסדות ציבוריים או על גבי חניונים. "אנחנו רואים כיום בישראל יותר עירוב של מבני ציבור ,מוסדות חינוך ,מסחר ומגוא רים ,אולם השילוב של שטחים פתוחים ירוא קים עדיין מזערי כיוון ששטחים אלה עדיין נתונים בתוכניות המתאר להקצאה של קרקע ייעודית נפרדת" ,מסבירה אורן. כדוגמה נגדית היא מציינת את הנעשה בסיא נגפור ,עיר־מדינה הסובלת ממחסור ניכר בקרא קעות לפיתוח ומתאפיינת בצפיפות האוכלוסין גבוהה של כ– 7,800נפש למ"ר" :שם השטחים הפתוחים כבר נכנסים לתוך המכלול ,ורואים כיום פארקים לינאריים ,גגות ירוקים ושבילים המחברים בניינים .עם המחסור הקיים בעיר בעא תודות קרקע ייעודיות נוצר מפלס רחוב חדש על גבי הבניינים" .מחוז תל אביב ,הצפוף מבין מחוזות ישראל ,מתאפיין בצפיפות דומה לזו של סינגפור — כ– 7,500נפש למ"ר.
סינגפור אינה יוצאת דופן .עיריית לונא דון שמה לה כמטרה להפוך ל"עיר שמורת טבע" ראשונה מסוגה ,ועד שנת 2050מתוכננים 50% מקירותיה וגגותיה של בירת בריטניה להיות מכוסים בצמחייה .לפחו ת 25%מתוכם יהיו נג�י שים לשימושו של הציבור הרחב .בהמבורג שבא גרמניה הציבה העירייה יעד להקמתם של גגות ירוקים בהיקף כולל של אלף דונם עד לשנת .2020עד אז ,תממן הרשות המקומית 60%–30% מעלויות ההקמה והתחזוקה של הגגות ,ולאחר מכן תועבר האחריות על הקמתם לתושבים. בארצות הברית ,למרות היעדר חקיקה מחייבת ,בחלק ניכר מהמדינות ניתנות כיום הטבות מס לבעלי דירות עם גגות ירוקים ,לצד תמריצים כספיים ,האצה של הליכי רישוי ובנייה ואף מימון חלקי או מלא של הקמתם ותחזוקתם של הגגות.
שימושים ירוקים של החזית החמישית
לצנן את העיר
גם בישראל אין חקיקה המחייבת או מעודדת את הקמתם של גגות ירוקים .בהיעדרה ,נדרשות הרשויות המקומיות לעודד יוזמות אלה ,בשעה שאין בכוחן לתת תמריצים ליזמים ואף לא לאכוף את הנושא .תל אביב וירושלים מובילות את התא חום בארץ — הן ביוזמות ששתי העיריות מקדמות בשטחן ,והן בקידום של הנחיות מוסדרות בנושא. "לא צריך להיות רגולטור קשיח ,רק לשכא נע ולהראות את היתרונות של החזית החמישית, בהליך של הכנסת השפה והטמעת המושגים", טוען רותם עמירם ,מנהל מחלקת פיתוח בר קיימא בעיריית ירושלים" .כיום מדובר במדיניות שאיננה כתובה או מחייבת .אחד החסמים המשא מעותיים הוא איך ניתן ליישם את הקמת הגגות ברמה הרגולטורית ,בצורה שתקל על מי שמעוא ניין ליזום גג פעיל או ירוק .עם המצוקה ההולכת וגוברת של המחסור בשטחים בעיר תגיע בעיני גם המודעות ,ובהתאם גם התקציבים — פרטיים או ציבוריים". מלבד המרפסת של "בניין כלל" ,בשטח הבירה ניתן לראות גגות ירוקים ופעילים גם בגן הבוטני ,במבנה לחקר הציפורים ,ובגג מרכז המבקרים של פארק הצבאים .במתחם התעסוא קה והמסחר שעתיד לקום בפתח העיר ,העירייה אף מחייבת את היזמים למספר שימושים שונים שייעשו בגגות לטובתו של הציבור הרחב. בשתי הערים הגדולות בישראל רווחת התופעה בעיקר במוסדות ציבור בכלל ובבתי ספר ובגני ילדים בפרט ,שחצרותיהם מועלות לגגות ולקומות הביניים" .ביחד עם מערכת החינוך בעיר אנחנו מבינים כי גג יכול להיות מרחב לימודי נוסף" ,אומר עמירם" .בבית ספר 'אור תורה' שברמות ,למשל ,הקמנו בשיתוף פעולה עם התלמידים גג ירוק בהשקעה שקא רובה למיליון שקלים". אוריאל נתן בבצ'יק ,רכז אדריכלות וקיימות בעיריית תל אביב ,טוען כי "אנחנו מובילים את הנושא על ידי דוגמה אישית ,לצד כמה גגות שהעירייה מקדמת במוסדות ציבור ,בתי ספר וגא ני ילדים — למשל בית ספר דרויאנוב שבשכונת פלורנטין ובו החצר ממוקמת על הגג". אחת היוזמות המובילות בעיר היא יוזמה פרטית שהחלה ב– 2010על גג דיזנגוף סנטר, "ירוק בעיר" ,שזוכה לתמיכת העירייה .מאז הקמתו ,משרת גג המרכז המסחרי את תושבי העיר לגידול וטיפוח תוצרת חקלאית אורבנית, ומהווה חלל לסדנאות וסיורים המעודדים עיא רוניות ירוקה ומקיימת. "השימוש בגגות פעילים וירוקים הוא חלק מסדרת יוזמות שאנחנו מקדמים כיום במטא רה לצנן את העיר לנוכח ההתחממות הנוכחית והעתידית שלה — כך שיש פה אינטרס ברמה העירונית" ,אומר בבצ'יק .הוא מוסיף כי בשונה מהנעשה במוסדות ציבור ,קשה מאוד לחייב את | 48
אפריל 2019
גג ירוק אינטנסיבי
גג ירוק אקסטנסיבי
גגות לחקלאות עירונית
קירות ירוקים
גינה הנשתלת על גבי מצע גידול ,שמצריכה השקיה רצופה ותחזוקה שוטפת .הנפוץ מבין הגגות הירוקים בישראל ,בעיקר על גבי חניונים
"גג חי" ובו הצמחייה הנשתלת אינה זקוקה להשקייה כלל, או להשקייה מזערית בלבד. גגות אלה אינם ירוקים ברוב חודשי השנה
שימוש בגגות הנעשה לטובת הקהילה והכלכלה המקומית ,לגידול ,טיפוח והפצה של צמחי מזון באזור העירוני
קרוי גם "יער אורבני". מערכת צמחייה מנותקת מהאדמה ,שמשמשת כחיפוי לקירות החיצוניים של מבני מגורים או משרדים
היער הוורטיקלי בחזית בניין "צ'ק פוינט" צילום :מוטי מילרוד
* מתוך המדריך לקיימות וסביבה בשלטון המקומי של משרד הפנים ועמותת ממשק ,דצמבר 2018
היוזמה הזו בתוכניות בניין עיר (תב"ע)" :אפא שרות המעקב שלנו על תחזוקת הגגות במבנים פרטיים מוגבלת". לטענתו ,אף שהעירייה אינה יכולה לרוב לכפות את הגגות הירוקים בתב"ע ,יש תוכניות שבהן השימוש בהם נכנס כהנחייה מחייבת .כך למשל ,״בתוכנית שדה דב שטח מסוים מהגג של כל בניין יוקצה עבור הנושא של שטחים ירוקים". לדבריו ,היזמים בעיר נדרשים למתן פתרונות בכלל התוכניות עבור הפחתת מי הנגר ב–20% לפחות מהמצב הקיים.
סופן של מפלצות הבטון
מלבד היעדרה של רגולציה ואתגר עלויות התחזוקה הנלווה להשמשת הגגות ,טוען בבצ'יק כי אחת הסוגיות המעכבות את פיתוח הגגות בנוף הישראלי היא תפישה מיושנת. "אנשים מורגלים להסתובב רק במפלס הקרקע. קשה מאוד למשוך אנשים לקומות גג ,אלא אם יש מעבר ברור ומובנה מאוד" ,הוא מסביר .את השינוי התפישתי הנדרש קושרים מספר אנשי מקצוע המעורים בתחום לפיתוח הכרחי במעא רכות התכנון" .אנחנו חיים בעידן שבו נדרשת שפה אורבנית חדשה .ברור לנו שאנחנו הולכים להצטופף וברור לנו שאין שום סיכוי לעשות זאת אלא אם נבנה לגובה .עולם התכנון מוכרח להפסיק להיות דו־ממדי ולעבור למונחים של תלת־ממד" ,גורס האדריכל בני פרי ממשרד V5אדריכלים. לגישתו של פרי ,השיח על גגות בלבד חוא טא למציאת פתרון רחב יותר ,קרי התייחסות למפלס העילי של הרחוב כבעל פוטנציאל לשימוש ציבורי — לרבות שבילים שיחברו בניינים ,מרפסות וגגות ביניים" .לצדם של מסות הבניינים הגבוהים ,הרחוב יהפוך למעין מסדרון עירוני ,שדורש מאתנו לתכנן ולעצב את קירות המסדרון הזה בצורה כזאת שלתוא
גג בניין "צ'מפיון" בבני ברק .יש אפילו מפלי מים צילום :ליאור אביטן
שבים יהיה נעים לחיות ביניהם .האתגר של המדינה כרגע הוא לשנות דיסקט ולהביא כוח אדם טוב לרשויות ,כזה שיחלום את החלומות האלה ויממש אותם" ,כך לדבריו. גיא ברנס ,הרואה בישראל מובילה בטכנולוא גיות של בנייה וחקלאות אנכית ,מתעקש לצייר תמונה אופטימית יותר" .נכון שישראל היא אחרי העולם בנושא הזה ,אבל בהחלט יש כיום מודעות והבנה שאי אפשר ליצור עוד מפלצות בטון בלי צמחים ,שבמרחב העירוני מחייבים אותנו לעלות לחזית הוורטיקלית" .לתפישתו, "השימוש בגגות בישראל נמצא במגמת עלייה אינטנסיבית — גם בזכות תמיכה מצד הרשויות וגם מתוך הכרת היזמים בפוטנציאל הטמון בתא חום .הדרישה לפתרונות ירוקים מגיעה כיום באופן ניכר אף מצדם של הלקוחות — אנשים אינם מוכנים לחיות בקופסאות שימורים קטנות בלי טבע לידם ,ודורשים פתרונות לכך" .
האדריכל יוסי סיון: "כשלוקחים אדמה ומייעדים אותה לבנייה — היא נעלמת מהציבור .חלק מהרעיון של הבנייה הירוקה היא להחזיר את האדמה והערכים שלה ,וניצול שטח הגגות הוא אחת הדרכים לכך"