Issuu on Google+

‫לציונות‪-‬סוציאליזם‪-‬ואחוות עמים‬ ‫ט' תמוז תשס"ח‬

‫דברי סיום ‪ /‬מאמר מערכת‬

‫‪ 12‬יולי ‪2008‬‬ ‫גליון מס' ‪30‬‬ ‫את מי שחרץ דעתו על העיתון‪ ,‬לא עניין דפדוף ב‪29-‬‬

‫לפני מעט יותר מחצי שנה‪ ,‬התחלנו בהפצת "משמר"‪.‬‬

‫הגליונות הקודמים ובחינה כמה מהם ובאיזה חלק עסקו‬

‫הרעיון היה פורץ בעינינו‪ .‬גליון שבועי דק‪ ,‬שיופץ בין כל‬

‫בנקודות שבמחלוקת‪ .‬מי שחרץ דעתו‪ ,‬מספיקים לו ידיעה‬

‫המשימה‬

‫שם‪ ,‬משפט כאן כדי להוות הוכחה חותכת ל"פוליטיות"‬

‫ובקומונות‪ .‬יחזק את היחד ותחושת המשימה המשותפת‬

‫וחד צדדיות של העיתון ולכך שאין טעם לעשות מאמץ‬

‫והתנועה‪ .‬עוד לפני תחילת הדרך עלו חילוקי דעות על‬

‫ולהשתתף במלאכת הכתיבה‪.‬‬

‫תפוצת העיתון‪ .‬חברי המערכת והשותפים ביוזמה גרסו‬

‫במצב כזה‪ ,‬אנו לא רואים טעם בהמשך יציאתו של העיתון‬

‫שלא נכון להגביל את תפוצתו‪ .‬מאידך‪ ,‬חברים אחרים טענו‬

‫במתכונת זו‪ .‬היחס הנוכחי אליו של חלק מהחברים‪ ,‬גורם‬

‫חברי‬

‫התנועה‬

‫הבוגרים‪,‬‬

‫בצבא‪,‬‬

‫בפרקי‬

‫כי יהיה בכך קביעת "עובדה בשטח" לגבי ‪ -‬מאיזה שכבה‬ ‫נחשב חבר התנועה "בוגר" או "שייך"‪ .‬למרות אי‬

‫לכך שכל משפט שכתוב בו יבחן בזכוכית מגדלת ובעין‬

‫ההסכמה‪ ,‬בתחושה שאין ברצוננו להתחיל את יציאת‬

‫מבקרת‪ .‬בסיטואציה כזו‪ ,‬אף אחד אינו יכול ליצור‪ .‬לא‬

‫העיתון בתחושה של מאבק‪ ,‬החלטנו להגביל את תפוצתו‬

‫שירה‪ ,‬לא סיפורת‪ ,‬לא ידיעה ולא מאמר עמדה‪ .‬עלינו‬

‫בהתחלה ל‪"-‬רעות ומעלה"‪.‬‬

‫להכיר במציאות זו‪ .‬אולי‪ ,‬כמאמר אותו משורר יווני‬

‫ההתחלה היתה מבשרת טובות‪ .‬ברכות ופרגונים זרמו‬

‫מהמאות שלפני הספירה "כשהתותחים רועמים‪ ,‬המוזות‬

‫והעיתון החל לצאת מדי שישי בבוקר‪ .‬לפעמים שישי אחר‬

‫שותקות"‪.‬‬

‫הצהריים‪ ,‬אבל בצורה סדירה‪ ,‬מדי שבוע‪.‬‬

‫"משמר" לא בא לפתור את הבעיות התנועתיות‪ ,‬וסיום‬

‫לצערנו‪ ,‬למרות הבחירה שלעיל‪ ,‬מעט אחרי תחילת הדרך‬

‫דרכו )הזמני כך התקווה( אינו מעיד על סיום המחלוקות‬

‫החלו לצוץ רינונים‪ .‬זה לא מחבב כתבה כזו ואחר לא‬

‫התנועתיות‪.‬‬

‫מקבל שאדם שלישי יכתוב כלל‪" .‬הוא לא שייך"‪ .‬כעיקרון‬

‫עוד מחזקות המילים הטובות מחברים רבים‪ .‬מחזקים כל‬

‫מנחה החלטנו שבמידה ואין בכתוב כדי לפגוע באדם זה‬

‫הכותבים שבחרו להביע אמון בכלי התקשורת הפתוח‪,‬‬

‫או אחר‪ ,‬לא תהיה צנזורה בעיתון על המאמרים‪.‬‬

‫שקוף‪ ,‬וחופשי‪.‬‬

‫למרות זאת‪ ,‬ולמרות שבאופן חד משמעי הקפדנו לעסוק‬

‫אנו מאמינים כי תוך זמן לא ארוך נחזור לאויר‪ .‬כך‪ ,‬או‬

‫בעיקר )אך לא בלבד( בנושאים שאינם מעוררי מחלוקת‪,‬‬

‫אחרת‪.‬‬

‫אט אט‪ ,‬במקביל למחלוקות שהחלו לצוף ביתר שאת‬

‫שהרי כפי שכבר כתבנו בגליון מס' ‪" - 1‬בית חינוכי ללא‬

‫בתנועה‪ ,‬החל העיתון להיות מתוייג לכיוון מסויים‪ .‬לא בשל‬

‫עיתון‪ ,‬הוא מוסד בלתי מאורגן וחסר תקווה‪ .‬כבית שאין לו‬

‫מאמרי המערכת שכמעט כולם עסקו בעניני היום והשעה‪,‬‬

‫מסורת ואין בו אירועים וימי זיכרון‪ .‬העיתון מייצג את‬

‫לא בשל מי שכתב‪ ,‬כי המאמרים‪ ,‬דעות פרטיות היו ולא‬

‫המצפון החברתי‪' .‬יאנוש קורצ'ק'‪".‬‬

‫דעת העיתון‪ .‬מי שקבע את הגוון בו נצבע העיתון היה מי‬

‫רק תקווה אחת לסיום‪ ,‬שהפסקת יוזמה זו )הזמנית‪ ,‬כך‬

‫שבחר שלא לכתוב בו‪ .‬מי שבחר לא להביע את עמדתו‬

‫נקווה( לא תרתיע אתכם‪ ,‬קוראים יקרים‪ ,‬חברים יקרים‬

‫ולהשתתף בשיח‪ .‬בכך לאט לאט‪ ,‬נגזר על העיתון להיות‬

‫מליזום רעיונות נוספים מלמטה‪ .‬כי אם התנועה אינה‬

‫בעל "צבע" מסוים‪ .‬זאת לצערנו ולמרות שעשינו מאמצים‬

‫מקום בו אתם ואנחנו יכולים להגשים את רעיונותינו‪ ,‬איפה‬

‫רבים לשתף את כל חברי התנועה וכל קשת הדעות בשיח‬

‫כן?‬

‫הכתוב‪ .‬לא הצלחנו לשכנע‪.‬‬

‫להתראות‪.‬‬


מכתב לפני הסגירה הזמנית