Issuu on Google+

‫לציונות‪-‬סוציאליזם‪-‬ואחוות עמים‬ ‫כ"ז ניסן תשס"ח‬

‫גליון מס' ‪22‬‬

‫חג שמח!‬

‫‪ 2‬מאי ‪2008‬‬

‫יום עיון לרגל חג העובדים‪:‬‬ ‫אחד במאי ‪2008‬‬

‫לכבוד יום חגנו‪ ,‬מהו אם לא האחד במאי‪ ,‬החלטנו לנער מעט את‬ ‫האבק שהצטבר מאז שנה שעברה ולערוך רענון כללי‪ .‬אז מה בעצם‬ ‫אנחנו חוגגים? למה לצאת לרחוב ולהפגין? מדוע הסמל שלנו הוא‬ ‫הדגל אדום? ומה בכלל קרה שם לפני ‪ 130‬שנה?‬ ‫סיפורנו מתחיל בעיר טורונטו אשר בקנדה‪ ,‬השנה היא ‪1872‬‬ ‫וארגון הפדרציה של איגודי העובדים קורא לעם לצאת ולהפגין‬ ‫בדרישה לשחרר ‪ 24‬פועלי דפוס אשר שבתו כאשר כוונתם היא‬ ‫להגביל את יום העבודה שלהם ל‪ 9-‬שעות בלבד‪ .‬אך הם נעצרו‬ ‫משום ששביתות בתקופה ההיא היו נחשבות לבלתי חוקיות‪.‬‬ ‫המאבק צלח ובעקבותיו ב‪ 1884 -‬קבעה הפדרציה של ארגוני‬ ‫העובדים בארצות הברית את התאריך ה‪ 1 -‬במאי ‪1886‬‬ ‫כאולטימאטום להגביל את יום העבודה ל‪ 8-‬שעות‪.‬‬ ‫וכך בהגיע התאריך המיועד ומצב הפועלים עדיין בכי רע‪ :‬אבטלה‬ ‫גואה‪ 6-7 ,‬ימי עבודה בשבוע ובין ‪ 14-16‬שעות עבודה ביום‪ ,‬יצאו‬ ‫אלפי פועלים בשיקגו וצעדו ברחובות העיר‪ .‬כשראו בעלי ההון את‬ ‫אשר מתרחש הטילו‪ ,‬בעזרת המשטרה‪ ,‬מצור על הפועלים והורו‬ ‫לשבור את השביתה בכל מחיר‪ .‬השביתה החריפה והתפשטה וב‪3 -‬‬ ‫למאי רצחו השוטרים ‪ 6‬פועלים במפעל המקומי "מקורמיק"‪.‬‬ ‫בתגובה לכך צעדו אלפי מפגינים לכיכר המרכזית‪ ,‬שם תקפו אותם‬ ‫השוטרים ונזרקה לעברם פצצה מה שהתחיל את הקרב בין‬ ‫השוטרים לפועלים המפגינים ותוצאותיו שנויות במחלוקת יש‬ ‫האומרים כי נהרגו במהומות כ‪ 60 -‬פועלים ויש האומרים כי‬ ‫בודדים בלבד נהרגו‪ 4 -‬פועלים ו‪ 7-‬שוטרים אך יותר מ‪2000 -‬‬ ‫פצועים‪ .‬לאחר מה שמכונה "הטבח של היימרקט" נערך ציד‬ ‫מכשפות שבו נתפסו מנהיגי הפועלים‪ ,‬הואשמו ב"קשירת קשר"‬ ‫ונתפרו להם תיקים פלילים‪ .‬ארבעה מתוכם הוצאו להורג בכדי‬ ‫לעורר פחד בקרב שאר הפועלים וכך למנוע מהם להיאבק על‬ ‫זכויותיהם בעתיד‪.‬‬ ‫לאור האירוע שהתרחש הפכה התנועה הסוציאליסטית את הדגל‬ ‫האדום לסמלה הרשמי לזכר "דם מעמד הפועלים שנשפך"‪.‬‬ ‫תוצאות המאבק נראו טובות‪ 200000 :‬עובדים זכו ליום עבודה‬ ‫מקוצר‪ .‬אך לא לאורך זמן‪ .‬בעלי ההון פתחו בקמפיין שנועד לבטל‬ ‫את הישגי השביתה ולבסוף רק ‪ 15000‬פועלים נהנו מ‪ 8-‬שעות‬ ‫עבודה‪ .‬אך הפועלים לא ויתרו‪...‬‬ ‫ב‪ 1889 -‬התכנס הקונגרס של ה"אינטרנציונל השני"‪ ,‬המפגיש‬ ‫מפלגות סוציאליסטיות וקומוניסטיות מכל רחבי העולם‪ ,‬בו נקבע‬ ‫כי הוועדה תארגן הפגנה בינלאומית גדולה אשר בה‪ ,‬בתאריך קבוע‬ ‫מראש‪ ,‬יתכנסו הפועלים וידרשו קיצור שעות העבודה ל‪ 8-‬שעות‬ ‫ביום‪ .‬והוכרז כי ה‪ 1.5.1890 -‬יהיה יום ההפגנה בכל הארצות‪.‬‬ ‫וכך היה‪ ,‬ב‪ 1 -‬במאי ‪ 1890‬הכריזו הפועלים על שביתה כללית‪ .‬זו‬ ‫הייתה תחילתו של האחד במאי אותו אנחנו מציינים עד היום‪ ,‬חג‬ ‫מעמד הפועלים וסולידאריות מעמדית בינלאומית‪.‬‬ ‫ואצלנו? משנות ה‪ 90-‬בארץ מאבד החג בהדרגה את מעמדו וכיום‬ ‫הוא נחגג בשני מוקדים מרכזיים בלבד בנצרת ובתל אביב‪.‬‬ ‫השנה נציין בתנועה את האחד במאי ביום ראשון ה‪ 4.5 -‬ביום עיון‬ ‫אשר יתחיל ב‪ 10:00 -‬בבוקר ואחריו ימשיך למצעד ולעצרת ביחד‬ ‫עם הנוער העובד והלומד והמחנות העולים‪.‬‬ ‫נסיים בשיר קצר ומוכר שחשוב לשנן‪:‬‬

‫כנס של תנועת השומר הצעיר‬ ‫יום א'‪ 4 ,‬במאי ‪15:00-10:00 ,2008‬‬ ‫בית התנועה הקיבוצית‪ ,‬רח' לאונרדו דה‪-‬וינצ'י ‪ ,13‬תל‬ ‫אביב‬

‫ההגנה על העבודה המאורגנת והמאבק‬ ‫למען מדינת רווחה‬ ‫‪-10:00‬הגעה והתארגנות‬ ‫‪ -10:30‬כינוס ודברי פתיחה ) אולם ליאונרדו (‪:‬‬ ‫‪ -11:00‬סבב ראשון של סדנאות ) בבית הקיבוץ הארצי (‪:‬‬ ‫סדנאות סבב ‪:1‬‬ ‫המאבק על הזכות להתאגד של המלצרים בקופי טו גו‪-‬‬ ‫נציגת הועד‪.‬‬ ‫הקרנת הסרט‪" -‬סיפורים מהמסילה" קן לואץ' ‪ -‬על‬ ‫הפרטת הרכבות באנגליה‪.‬‬ ‫סדנאות בנושא האחד במאי והמאבק על הזכות להתאגד‪.‬‬ ‫פירוק והחלשת ההסתדרות בשנות ה‪ -90‬איך ולמה? –‬ ‫מר חיים זהבי‪.‬‬ ‫‪ -12:30‬א‪.‬צהריים‪ :‬סנדוויצ'ים במחיר עלות )במדרחוב שליד בית‬ ‫הקבה"א (‬ ‫‪ -13:30‬סבב שני של סדנאות ) בבית הקיבוץ הארצי (‪:‬‬ ‫סדנאות סבב ‪:2‬‬ ‫תקציב מדינת ישראל‪ -‬פרופ' שלמה סבירסקי‪.‬‬ ‫מאבק המורים – רן ארז‪.‬‬ ‫ההפרטה כדרך לפירוק העבודה המאורגנת‪ -‬פרופ' דני‬ ‫גוטווין‪.‬‬ ‫האיגודים המקצועיים בסקנדינביה‪ -‬דר' עמי וטורי‪.‬‬ ‫השפעת הגלובליזציה על תהליך פירוק העבודה‬ ‫המאורגנת‪ -‬דר' אפרים דווידי‪.‬‬ ‫זהב לבן עבודה שחורה‪ -‬הקרנת הסרט ושיחה עם ג'קי‬ ‫אדרי‪.‬‬ ‫‪ -15:00‬יציאה למצעד לעבר בניין הסתדרות‪.‬‬

‫האינטרנציונל‬ ‫קום התנערה‪ ,‬עם חלכה‪,‬‬ ‫עם עבדים ומזי רעב!‬ ‫אש הנקמות הלב ליחכה‪,‬‬ ‫לקראת אויב היכון לקרב!‬ ‫עולם ישן עדי היסוד נחריבה‬ ‫מגב כפוף נפרוק העול‪,‬‬ ‫את עולמנו אז נקימה‪,‬‬ ‫לא כלום ‪ -‬אתמול ‪ ,‬מחר ‪ -‬הכל‪.‬‬ ‫זה יהיה קרב אחרון במלחמת עולם‪,‬‬ ‫עם האינטרציונל יעור ‪ ,‬ישגב אדם‬

‫שוטרי שיקגו תוקפים פועלים מפגינים במפעל " מקורמיק "‬

‫יחי‬ ‫‪1‬‬

‫ה א ח ד ב מ א י !!!‬


‫האם ההסתדרות היא ארגון עובדים?‬ ‫ד"ר עמי וטורי‬ ‫פורסם בגליון ‪ 33‬של כתב העת חברה ספטמבר ‪2007‬‬ ‫מאמר ארוך אך בהיר וקריא שפורט את הבעיות המונחות בבסיס‬ ‫ההסתדרות ומשפיעות בצורה מכרעת על מעמד העובדים בישראל‬ ‫‪.2008‬‬ ‫כדי לא להותיר אף קורא במתח בלתי נסבל התשובה היא כן‪ .‬אבל‬ ‫בקושי!‬ ‫ההסתדרות לא קמה כאיגוד מקצועי; בראשיתה לא הייתה ארגון‬ ‫מעמד עובדים אוניברסאלי אלא כשמה ‪' -‬ההסתדרות הכללית של‬ ‫העובדים העבריים בארץ ישראל'‪ .‬ככזו פעלה ההסתדרות כמי‬ ‫שמשרתת את המפעל הציוני ולא רק כמגנת מעמד העובדים‪.‬‬ ‫היסטוריה זו של ההסתדרות יצרה מבנה חריג‪ ,‬שלא השתנה‬ ‫כמעט ב‪ 80-‬השנים האחרונות‪ .‬ההסתדרות איבדה אומנם את‬ ‫מרבית תפקידיה שאינם מתיישבים עם פעילות איגוד מקצועי‪ ,‬אך‬ ‫היא נותרה בנויה על פי ההיגיון שייסד אותה‪ ,‬מבנה שאינו משרת‬ ‫את מה שאמור להיות תפקידה העיקרי היום – איגוד מקצועי‪.‬‬ ‫כדי להבהיר את טענתי אדון במאמר זה בארבעת הרבדים שבהם‬ ‫מתנהלת ההסתדרות היום ובקשר המורכב ביניהם‪ .‬רבדים אלה‬ ‫הם‪ :‬הוועדים‪ ,‬המרחבים האזוריים‪' ,‬האיגודים המקצועיים'‬ ‫והמוסדות הארציים‪.‬‬ ‫הוועדים – המייצגים הישירים אך ללא דמוקרטיה פנימית‬ ‫הוועדים הם המסגרת היחידה בהסתדרות שבה בוחרים העובדים‬ ‫את נציגיהם באופן ישיר במקומות עבודתם‪ .‬אך הוועדים אינם‬ ‫חלק אורגני של ההסתדרות‪ :‬אין להם סמכות להכריז על סכסוך‬ ‫עבודה‪ ,‬להכריז על שביתה או לחתום על הסכם קיבוצי‪.‬‬ ‫ההסתדרות מאפשרת להם להיות נוכחים במשא ומתן קיבוצי‪.‬‬ ‫במקרים נדירים מסמיכה ההסתדרות את הוועדים לחתום בשמה‬ ‫על הסכמים קיבוציים אך אין מדובר בסמכות המעוגנת בחוקת‬ ‫ההסתדרות‪.‬‬ ‫אז מה הם בעצם הועדים? הוועדים הם מעין 'מועצות עובדים'‬ ‫וולונטריות‪' .‬מועצות עובדים' קימות ברבות מארצות באירופה‪.‬‬ ‫למשל בצרפת‪ ,‬בגרמניה ובאוסטריה‪ ,‬כל מקום עבודה מסדר גודל‬ ‫מסוים חייב לאפשר‪ ,‬מתוקף חוק‪ ,‬את קיומה של 'מועצת עובדים'‬ ‫מקומית‪ .‬למועצה זו רשאים לבחור ולהיבחר כל העובדים במקום‬ ‫עבודה‪ .‬סמכויותיה כוללות את הזכות לאכוף באמצעים משפטיים‬ ‫)הגשת תביעות( וארגוניים )מתן הוראות לעובד( את חוקי העבודה‬ ‫וההסכמים הקיבוציים הרלוונטיים‪ .‬ל'מועצות העובדים' זכות‬ ‫ווטו על פיטורים שרירותיים‪ ,‬כלומר פיטורים עקב עבירת משמעת‬ ‫שלא הוכחה או כל סיבה אחרת שאינה צמצומים כלכליים‪.‬‬ ‫החברים ב'מועצות העובדים' האירופאיות מוגנים מתוקף חוק מכל‬ ‫התנכלות מצד המעסיק הנובעת מפעולה שבצעו במסגרת מילוי‬ ‫תפקידם‪ .‬הגנה זו חלה עליהם גם אם שגו שגיאה סבירה כאשר‬ ‫הרשו לעצמם לפעול לצורך מילוי תפקידם באופן שאינו בסמכותם‪.‬‬ ‫הוועדים הכפופים להסתדרות הכללית הם כאמור מעין 'מועצות‬ ‫עובדים' בעלות סמכויות דומות מאוד לאלו של מקבילותיהן‬ ‫בארצות מרכז אירופה‪ .‬אך בניגוד ל'מועצות העובדים' באירופה מי‬ ‫שאמור לספק לוועדים הגנה משפטית וארגונית היא ההסתדרות‬ ‫ולא המדינה‪ .‬כמו כן נוהליהם הפנימיים נקבעים על פי 'תקנון‬ ‫הוועדים' של ההסתדרות ולא על פי חוקי המדינה‪ .‬זכות הבחירה‬ ‫וההיבחרות אינה מותנית בחברות בהסתדרות הכללית'‪ .‬אולם‬ ‫בניגוד ל'מועצות העובדים' האירופאיות זכות הבחירה וההיבחרות‬ ‫לוועדים אינה אוניברסאלית‪ :‬רק מי שמועסק למעלה משלושה‬ ‫חודשים ברצף במקום עבודתו רשאי לבחור; רק מי שמועסק‬ ‫למעלה משנתיים ברצף במקום עבודתו רשאי להיבחר; במקומות‬ ‫עבודה שבהם קיים הסדר קביעות רק עובד קבוע או מי שעובד‬ ‫למעלה מחמש שנים ברצף זכאי להיבחר‪.‬‬ ‫וועדים הסתדרותיים או יחידות בעלות סמכויות דומות בארגונים‬ ‫המצויים מחוץ להסתדרות הכללית )הסתדרות המורים‪ ,‬ארגון‬ ‫המורים העל יסודיים‪ ,‬ארגוני הסגל הזוטר והבכיר‬ ‫באוניברסיטאות‪ ,‬אגודת העיתונאיים‪ ,‬הסתדרות הרופאים ועוד(‬ ‫מכסים קצת פחות מ‪ 40%-‬מכלל השכירים במשק‪ .‬בצרפת מכסות‬ ‫'מועצות עובדים' כ‪ 50%-‬מכלל השכירים‪ .‬בגרמניה ואוסטריה‬ ‫‪2‬‬ ‫מדובר בשיעור כיסוי דומה‪.‬‬

‫בניגוד לארצות סקנדינביה ולמדינות האנגלו‪-‬סקסיות‪ ,‬התארגנות‬ ‫העובדים במקום העבודה אינה חלק אינטגראלי ממוסדות האיגוד‬ ‫המקצועי כלומר מההסתדרות‪ .‬בארצות סקנדינביה ובארצות‬ ‫האנגלו‪-‬סקסיות התא של חברי האיגוד המקצועי במקום העבודה‬ ‫ממלא את תפקידי הוועד ובמקביל בוחר מקרבו את נציגיו‬ ‫למוסדות הארגון הבכירים‪ .‬לעיתים הנציגים הם מטעם איזור‬ ‫בחירה המשותף למספר מקומות עבודה‪.‬‬ ‫מרחבים אזוריים – מה הקשר בין מקום העבודה שלך‬ ‫להסתדרות?‬ ‫וכאן יש לעבור לרובד השני והוא המרחבים האזוריים‪ .‬אלה הם‬ ‫למעשה הגופים אליהם בוחרים חברי ההסתדרות נציגיהם באופן‬ ‫ישיר‪ ,‬הם מבוססים על מקום מגוריו של החבר ולא על מקום‬ ‫עבודתו‪ .‬כיוון שרבים מאיתנו לא עובדים וחיים באותו מקום‬ ‫מנותקת למעשה הזיקה הישירה בין המרחב ובין העובדים‬ ‫שאותם הוא אמור לייצג‪ .‬למשל מרחב תל אביב של ההסתדרות‬ ‫מייצג מקומות עבודה שחלק גדול מהעובדים בהם אינם גרים בתל‬ ‫אביב ולכן לא יכלו לבחור את נציגי המרחב‪ .‬חברים אלו בתורם‬ ‫בחרו במקום מגוריהם נציגים שאינם מייצגים אותם‪ ,‬למשל‬ ‫במרחב פתח תקווה של ההסתדרות‪ ,‬ואלו כאמור מייצגים עובדים‬ ‫אחרים‪ .‬לא כך בשאר העולם ‪ -‬בצרפת וגרמניה מחוזות הבחירה‬ ‫של חברי האיגודים המקצועיים נקבעים על פי סוג מקום העבודה‬ ‫ועל פי כתובת מקום העבודה של החבר‪ .‬בארצות סקנדינביה‬ ‫מחוזות הבחירה חופפים לתא של האיגוד המקצועי במקום‬ ‫העבודה‪ ,‬מובטלים ופנסיונרים משויכים לתא החופף למקום‬ ‫העבודה האחרון שבו היו מועסקים או למסגרת הראשונה שמעליו‪.‬‬ ‫רק בשני ארגוני עובדים משמעותיים בעולם המתועש מחוזות‬ ‫הבחירה הבסיסים מוגדרים על פי כתובת מקום מגוריו של החבר‬ ‫ולא על פי מקום עבודתו – ההסתדרות הכללית ו'איחוד האיגודים‬ ‫המקצועיים האוסטרי'‪ ,‬אלא שבאוסטריה קיים פיצוי על מכשול‬ ‫זה ועל כך בהמשך‪.‬‬ ‫בארץ הבחירות למועצות המרחביות נערכות במקביל לבחירות‬ ‫לוועידת ההסתדרות )ולאחרונה גם באמצעות אותו פתק( כלומר‬ ‫פעם בחמש שנים‪ .‬מדובר בשיא עולמי שלילי‪ .‬גם באיגודים‬ ‫מקצועיים באירופה נבחרים הקונגרסים פעם בשלוש ארבע או‬ ‫חמש שנים‪ ,‬אבל הבחירות למרחבים הן בתדירות גבוהה בהרבה‪.‬‬ ‫בארצות סקנדינביה מתקיימות בחירות לאספת החטיבה )מסגרת‬ ‫הכוללת מספר מקומות עבודה מאותו ענף באזור גיאוגרפי נתון( כל‬ ‫שנה כאשר בכל בחירות נבחרים חצי מהנציגים למשך תקופה של‬ ‫שנתיים‪ .‬זכות הבחירה וההיבחרות בישראל מוקנית לכל חברי‬ ‫ההסתדרות בעלי וותק של חצי שנה ומעלה‪ .‬לשם השוואה‬ ‫בסקנדינביה זכות הבחירה וההיבחרות באיגודים המקצועיים‬ ‫מוקנית לכולם‪) ,‬למעט עובדים בשכר של האיגוד המקצועי)‪.‬‬ ‫האיגודים המקצועיים ‪ -‬פיצוי שאינו מפצה‬ ‫כפיצוי למרחבים האזוריים‪ ,‬הבלתי יציגים בעליל כאמור‪ ,‬קיימים‬ ‫בהסתדרות 'איגודים מקצועיים'‪ ,‬הרובד השלישי בו מתנהלת‬ ‫ההסתדרות‪ .‬האיגודים מייצגים את החברים על פי מקצועם )ולא‬ ‫על פי הענף שאליו משתייך מקום עבודתם כמקובל באירופה(‪.‬‬ ‫אלה הם מוסדות פנימיים של ההסתדרות ולא מסודות עצמאיים‪.‬‬ ‫הפסיקה הישראלית בתחום העבודה מגבה את ההסתדרות‬ ‫הכללית ואינה מכירה בפדרציות של איגודים מקצועיים שלא‬ ‫במסגרתה‪ .‬בשעה שבארצות סקנדינביה‪ ,‬בארצות האנגלו‪-‬סקסיות‪,‬‬ ‫בצרפת ובגרמניה האיגודים המקצועיים הענפיים הם ישויות‬ ‫משפטיות עצמאיות החברות מרצונן החופשי בפדרציות‪-‬על )כלומר‬ ‫הם רשאים לפרוש בכל עת מהפדרציה אם אינם חשים מיוצגים בה‬ ‫כראוי או מכל סיבה אחרת שתהיה מקובלת על כלל החברים(‪,‬‬ ‫בהסתדרות הכללית מהלך מסוג זה אינו אפשרי‪.‬‬

‫ארגון עובדים? כן‪ ,‬אבל בקושי!‬


‫כאמור זהו גם מבנה האיגוד האוסטרי‪ .‬אלא שבארגון האוסטרי‬ ‫נקבע אוטומטית הרכב מועצת האיגוד הענפי )ולא איגוד על פי‬ ‫מקצוע( בתוצאות הבחירות ל'מועצות העובדים' שבתחום אחריותו‪.‬‬ ‫בעוד שבהסתדרות חלק מהאיגודים המקצועיים קיימים רק 'על‬ ‫הנייר' ואת ראשיהם ממנה ההנהגה הארצית של ההסתדרות‬ ‫ואחרים אמורים לקיים בחירות פעם בכמה שנים על פי מחוזות‬ ‫בחירה המבוססים על כתובות מגוריהם של החברים )מנגנון‬ ‫בחירות זה כמעט שלא היה בשימוש בעשור האחרון(‪ .‬יש גם‬ ‫איגודים ישראליים בעלי נציגות אותה בוחרים ראשי הוועדים‬ ‫)למשל הסתדרות האחיות( אלא שבוועדים כאמור אין לכולם זכות‬ ‫שווה לבחור ולהיבחר‪.‬‬ ‫הנהגת ההסתדרות – פוליטיקה בלי פוליטיקה‬ ‫הרובד האחרון של בהסתדרות הוא ההנהגה הארצית‪ .‬וועידת‬ ‫ההסתדרות הארצית כוללת ‪ 2001‬חברים הנבחרים פעם בחמש‬ ‫שנים בבחירות יחסיות ארציות וכלליות ומתמודדים במסגרת‬ ‫רשימות מפלגתיות )אבל כמובן‪ ,‬בבחירות האחרונות ‪" -‬לא‬ ‫פוליטיות"(‪ .‬בבחירות האחרונות נדרשה כל סיעה לשלם ‪₪ 50,000‬‬ ‫תמורת הזכות להתמודד‪ .‬וועידת ההסתדרות בוחרת מתוכה את‬ ‫בית נבחרי ההסתדרות המהווה את הפרלמנט של ההסתדרות‪.‬‬ ‫בית נבחרי ההסתדרות ממנה את הנהגת ההסתדרות )מעין‬ ‫ממשלה המונה כ‪ 30-‬איש( ויכול להדיח אותה וגם את יושב ראש‬ ‫ההסתדרות שנבחר בבחירות אישיות כלליות וארציות‪.‬‬ ‫בבית נבחרי ההסתדרות שולטת היום סיעת‪-‬על שזכתה בלמעלה מ‪-‬‬ ‫‪ 80%‬מהקולות בבחירות האחרונות‪ .‬סיעת על זו מורכבת מנציגי‬ ‫מר"צ‪ ,‬העבודה‪ ,‬סיעה עצמאית של עופר עייני‪ ,‬ושתי סיעות‬ ‫המבוססות על חברי ליכוד‪ .‬באופוזיציה נמצאת סיעת הליכוד‬ ‫העצמאית וסיעת חד"ש‪ .‬הבחירה במפלגות ולא בנציגי עובדים היא‬ ‫ייחודיות להסתדרות‪ .‬אמנם‪ ,‬פדרציות האיגודים המקצועיים‬ ‫באירופה מזוהות באופן גלוי עם המפלגות הסוציאל‪-‬דמוקרטיות‪,‬‬ ‫אולם‪ ,‬זהות זו מקורה באידיאולוגיה של האיגודים ולא בבחירות‬ ‫על בסיס מפלגתי‪ .‬גם במרכיב זה באוסטרים דומים לנו ‪ -‬האיגוד‬ ‫המקצועי האוסטרי הוא הארגון היחידי שבדומה להסתדרות‬ ‫מתמודדות בו כל המפלגות הפוליטיות המיוצגות בפרלמנט‬ ‫האוסטרי כולל המפלגה השמרנית‪ .‬שיטה זו מאפשרת את‬ ‫האבסורד של בחירה להנהגת ההסתדרות כתוצאה מטעמים‬ ‫מדיניים‪ ,‬או התארגנות מוצלחת ביום הבחירות של מפלגה שאין‬ ‫דבר בינה ובין מחויבות לתפקידי האיגוד המקצועי‪ .‬כך למשל‪,‬‬ ‫בבחירות האחרונות התמודדה סיעת הליכוד העצמאית‪ ,‬שזכתה ב‪-‬‬ ‫‪ 11%‬מהקולות‪ ,‬בגיבויו המלא של "אביר זכויות העובדים" בנימין‬ ‫נתניהו‪.‬‬

‫המקצועיים שמחזיקות לצד קרנות הפנסיה הממשלתיות ברוב‬ ‫ההון המקומי‪ .‬הדירקטורים מטעם האיגודים המקצועיים הם‬ ‫שאחראיים על הניהול התקין של הכספים ועל העמידה בקוד‬ ‫האתי המחייב מדיניות השקעות מוסרית‪ .‬עם זאת ראוי לציין‬ ‫שדרך ניהול החברות ההסתדרותיות בניגוד למודל הסקנדינבי‬ ‫יצרה פתח רחב מידי לשחיתות ומתן טובות הנאה‪.‬‬ ‫ההסתדרות גם קיימה בעבר את עיקר מדינת הרווחה הישראלית‪,‬‬ ‫תחום שכיום אין בו להסתדרות השפעה של ממש‪ .‬באירופה‬ ‫תפקיד זה מצוי באופן מסורתי בידי איגודים מקצועיים‪ .‬בארצות‬ ‫סקנדינביה האיגודים המקצועיים מנהלים את קרנות דמי‬ ‫האבטלה ואת לשכות התעסוקה‪ .‬בצרפת האיגודים המקצועיים‬ ‫אחראים לניהול בפועל קרנות הפנסיה וביטוח הבריאות‪ .‬לכן גם‬ ‫מרכיב זה אינו הדבר שמטיל ספק בהיותה של ההסתדרות איגוד‬ ‫מקצועי‪.‬‬ ‫המבנה הפנימי של ההסתדרות‪ ,‬מבנה בלתי יציג בעליל ולא לגמרי‬ ‫דמוקרטי‪ ,‬הוא שהופך את ההסתדרות לגוף שהמחוקק הישראלי‬ ‫אומנם מכיר בו כ'ארגון עובדים' )ההגדרה החוקית בארץ לאיגוד‬ ‫מקצועי( אך ספק רב אם היה זוכה להכרה דומה במרבית ארצות‬ ‫אירופה‪.‬‬

‫עמי וטורי הוא ד"ר להיסטוריה‪ ,‬חבר ביסו"ד ובקשת‬ ‫הדמוקרטית המזרחית‪.‬‬

‫אז מה בעצם הבעיה?‬ ‫העדר היציגות בהסתדרות הכללית מסביר חלק לא מבוטל מצורת‬ ‫התנהלותה‪ .‬כאשר את מועצות המרחבים לא בוחרים העובדים‬ ‫שאותם הן אמורות לייצג‪ ,‬אין שום סנקציה מעשית שתאלץ אותן‬ ‫לפעול למען אותם עובדים – גם לא לפני בחירות צפויות‪ .‬הפער של‬ ‫חמש שנים בין בחירות לבחירות נותן למועצות המרחבים חסינות‬ ‫נוספת מפני אי שביעות הרצון הפוטנציאלית של העובדים שהן‬ ‫אמורות לייצג‪ .‬לכן מידת הפעלתנות של ראשי המרחבים תלויה‬ ‫בעיקר באישיותם ובאינטרסים ארוכי הטווח שלהם‪ .‬אינטרסים‬ ‫אלו חופפים לעיתים לאלו של העובדים ולעיתים דווקא לאלו של‬ ‫מי שיכול לגמול בעין יפה לאותו יושב ראש מרחב )למשל מעסיקים‬ ‫חזקים(‪.‬‬ ‫זאת ועוד ‪ -‬מבחינת ההסתדרות הוועדים הם כאב ראש מיותר‪.‬‬ ‫כיוון שאדם יכול להיות חבר בוועד מבלי שהוא חבר בהסתדרות‬ ‫הם אינם מוספים בהכרח חברים להסתדרות‪ .‬הסתדרות זכאית‬ ‫לקבל דמי טיפול שגובהם כמעט כגובה דמי חברות גם אם אין וועד‬ ‫במקום העבודה‪ .‬יש לציין עוד שהיא מקבלת דמי טיפול גם אם‬ ‫הסכם קיבוצי אינו נאכף )אכיפה שעולה להסתדרות בהוצאות‬ ‫מיותרות מבחינתה(‪ .‬לכן המוטיבציה של ההסתדרות להקים‬ ‫וועדים חדשים מתקיימת בעיקר מן השפה ולחוץ למרות ואולי‬ ‫בגלל שוועדים הינם אמצעי האכיפה היעיל ביותר של הסכמים‬ ‫קיבוציים‪.‬‬ ‫בניגוד לנושא היציגות והעדר דמוקרטיה פנימית מספקת‪ ,‬נכסי‬ ‫העבר של ההסתדרות אינם עומדים בסתירה לתפקוד מוצלח‬ ‫כאיגוד מקצועי‪ .‬בסקנדינביה לדוגמא‪ ,‬ראשי האיגודים הם‬ ‫הדירקטורים של קרנות הפנסיה וחברות הביטוח של האיגודים ‪3‬‬

‫חג עובדים‬ ‫שמח!‬


‫אני נזכר עכשיו בדבריו של בלוך‪ ,‬מתוך המציאות הנוכחית‬ ‫בה אנחנו עומדים‪ ,‬שבה הקונצנזוס הכי רחב בתנועה שקיים‬ ‫עכשיו הוא "שהמצב קשה ורע"‪ .‬במציאות הזאת מתחדדת‬ ‫אצלי המחשבה שאחד הדברים שהכי חשוב לזכור היא‬ ‫התקווה‪.‬‬

‫על האמונה והתקווה‪ /‬רוני כץ‬ ‫מחשבות על אירועי השבועות האחרונים מתוך עיון קצר‬ ‫בהגותו של ארנסט בלוך‪-‬‬ ‫"המשאלה בונה ויוצרת מציאות;‬ ‫אנחנו לבדנו הננו גנניו של העץ מלא‪ -‬המסתורין מכל‪ ,‬שצריך‬ ‫לצמוח‪.‬‬ ‫הדחף להיעשות הולמת את עצמה מושך את הנשמה פנימה‪-‬‬ ‫והוא הפתרון המחשבתי לגביש המושלם של מציאות‬ ‫בהתחדשותה‪ ,‬ורוח }החלום והתקווה{גורעת במחשבה‬ ‫}הרציונלית{ מתוך רצון לשינוי‪ ,‬רוח החושבת על כך תוך‬ ‫יצירתיות‪ ,‬חזקה כאבן שואבת‪ ,‬מכוונת לקראת עתידנו‪,‬‬ ‫לקראת עתיד העולם‪ ,‬כפי שהוא נשקף לנו בהתמדה‪ ,‬ומסתיר‬ ‫רע וטוב בלתי מוכרעים במידה שווה‪ ,‬בשל הבחירה הנרפית‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫הדברים אמורים עלינו‪ ,‬אך אינם אומרים אנא נלך‪ ,‬ורק‬ ‫אנחנו עצמנו הננו עוד מנוע ומנוף;‪...‬‬ ‫‪...‬לבסוף פורצת המחשבה החדשה החוצה‪ (...) ,‬אל העולם‬ ‫הפתוח‪ ,‬הבלתי גמור‪ ,‬המתנודד‪ (...) ,‬אפופת סבלנו בתחושת‪-‬‬ ‫התגר שלנו‪ ,‬בעוצמתו האדירה של כוחנו האנושי‪ ,‬ולא לשקוט‬ ‫ולא לנוח עד כי ייכנעו צללינו הפיזים ביותר‪ ,‬ויעלה בידנו‬ ‫מילויו המגשים של אותו לילה חלול ותוסס‪ ,‬אשר סביבו‬ ‫בנויים כל הדברים‪ ,‬בני האדם והיצירות"‪.‬‬ ‫מתוך‪ -‬ארנסט בלוך‪/‬רוח האוטופיה ‪.1918‬‬

‫התקווה לא יכולה להיות חלום בהקיץ‪ ,‬ולא מנותקת‬ ‫מהמציאות‪ .‬היא לא יכולה להיות מחשבות של "הלוואי‬ ‫שיכולנו להחזיר את הגלגל אחורנית"‪ ,‬אלא מחשבות של‬ ‫בנייה‪" -‬איך נכון להתקדם מכאן?" אני חושב )ולא מתוך‬ ‫האשמה( שאחד הדגשים החשובים ביותר הוא לא לשכוח את‬ ‫האידיאה שלנו של ראיה אנושית איש את רעהו‪ .‬והדרך‬ ‫היחידה לעשות זאת היא לדבר כדי לנסות להבין אחד את‬ ‫השני‪.‬‬ ‫אני לא צריך לפרש ולהרחיב את הדעת על מחשבותיו של‬ ‫בובר על הדיאלוג והשיחה‪ -‬כולנו מכירים את הרעיונות‬ ‫האלו‪ .‬אבל חשוב לי להדגיש שלמצב שבו אין שיחה לא יתכן‬ ‫תחליף נכון‪.‬‬ ‫אני לא רוצה לגבש את מחשבותיי על אנשים ודעתם שלא‬ ‫מתוך ניסיון להבין את השקפתם ואיני רוצה שחברי תנועתי‬ ‫יעשו כן לגבי‪ .‬לא זו הדרך‪.‬‬ ‫אני מאמין ומלא תקווה ביכולתנו לראות אחד את השני‬ ‫ולהתחיל לשנות את המציאות‪.‬‬ ‫ראו זאת כהזמנה לשיחה‪.‬‬ ‫רוני כץ‬ ‫גרעין נמרוד‬ ‫קיבוץ פלך‬

‫אני רוצה לפתוח את דברי בסיפור ביוגרפי קצר על ארנסט‬ ‫בלוך‪-‬‬ ‫ב‪ ,1949 -‬אחרי גלות שנגזרה עליו בשל השלטון הנאצי‪ ,‬קיבל‬ ‫בלוך‪ ,‬פילוסוף מרקסיסטי‪ ,‬הצעת עבודה משתי‬ ‫אוניבסיטאות‪ -‬האחת‪ -‬פראנקפורט מגרמניה המערבית‪,‬‬ ‫והשניה‪ -‬לייפציג מגרמניה המזרחית‪.‬‬ ‫בלוך דחה את ההצעה של אוניברסיטת פראנקפורט בטענה‬ ‫שאין הוא מוכן "לשרת את הקפיטליזם"‪ ,‬ועבר לכתוב וליצור‬ ‫בגרמניה המזרחית‪ .‬עם השנים הופיעו מחלוקות חמורות בין‬ ‫המרקסיזם ההומאניסטי של בלוך ובין המרקסיזם הדוגמטי‬ ‫של השלטונות‪ .‬הוא הואשם ב"השחתת הנוער"‪ ,‬תלמידיו עונו‬ ‫ונכלאו ועליו נאסרה כל פעילות הוראתית‪.‬‬ ‫בקיץ ‪ -'61‬בזמן ששהה בגרמניה המערבית להרצאת אורח‬ ‫)דבר שלא נאסר עליו(‪ ,‬נבנתה חומת ברלין‪ .‬בלוך החליט‬ ‫להישאר בגרמניה המערבית‪.‬‬ ‫בהרצאתו הראשונה בגרמניה המערבית‪ ,‬נאסף קהל רב‪,‬‬ ‫לאולם שבו עמד להרצות הגיעו הוגים וכתבים מכל העולם‪-‬‬ ‫מה יגיד אחד מגדולי הפילוסופים המרקסיסטים שנמלט‬ ‫בעור שיניו מאימי המדינות ה"סוציאליסטיות"? האם יש‬ ‫תקווה להגשמת הסוציאליזם?‬ ‫בלוך בחר שהרצאתו הראשונה תקרא‪" -‬האם יכולה תקווה‬ ‫לנחול אכזבה?" תשובתו הייתה חד משמעית‪ -‬התקווה גוברת‬ ‫על כל האכזבות‪.‬‬ ‫התקווה תופסת מקום מרכזי בכתביו של בלוך‪.‬‬ ‫"התקווה‪ ,‬כשהיא בעלת תוכנית וקשר לאפשרות שהגיעה‬ ‫שעתה‪ ,‬היא הדבר החזק והטוב ביותר שקים"‬ ‫ללא התקווה לשינוי‪ ,‬ללא הכמיהה לאידיאל‪ ,‬לאוטופיה‪ ,‬לא‬ ‫תתכן מהפכנות אמיתית‪ .‬האדם חייב לחרוג מהמציאות‪,‬‬ ‫לנסות לתפוס אפשרות למציאות אחרת‪ ,‬להאמין ולפעול‬ ‫להגשמתה‪ .‬בלוך אינו מטיף לחלומות בהקיץ‪ ,‬לרעיונות אשר‬ ‫אינם קשורים למציאות‪ -‬האוטופיה חייבת להבנות מתוך‬ ‫ניתוח המציאות והפרקסיס )מרקסיסט אחרי הכל‪ (...‬אולם‬ ‫הוא מדגיש ש‪-‬‬ ‫"עוצמת המציאות הקיימת אינה סותרת אותה }את‬ ‫האוטופיה{‪ .‬נהפוך הוא‪ -‬היא היא הסותרת והשופטת את‬ ‫המציאות הזאת‪ ,‬כשמידותיה רעות ובלתי הומאניות‪ ,‬ולא עוד‬ ‫אלא שהיא מספקת את אמת המידה‪ ,‬כדי למדוד עובדתיות זו‬ ‫כסטייה מן הטוב והצודק" וזאת "על פי אידיאות‪ ...‬שהוגשו‬ ‫עוד לפני הסטייה הזאת"‪.‬‬

‫‪4‬‬


‫מתוך ההגדה של גרעין פרא וגרעין צלול‬

‫לקט מתוך הגדות הפסח שהוקראו בתנועה‬

‫ארבע הכוסות‪:‬‬

‫מתוך הגדת קיבוץ פלך‬

‫תיקון עולם‪ ,‬תיקון אופניים‬

‫כוס‪ - 1‬אביב והתחדשות‬ ‫"כתנות פסים לבש הגן וכסות ריקמה‪ -‬מדי דשאו ומעיל שבץ‬ ‫עטה כל עץ ולכל עין הראה פלאו" )משה אבן עזרא(‬ ‫נרים כוס ראשונה לכבוד התעוררות האביב‪-‬‬ ‫התעוררות הטבע מתרדמת החורף אל פריחה מרהיבה‪..‬‬ ‫בתקווה להתחדשות ולבלוב שלנו‪,‬לראשוניות‪ ,‬ואביב רוחני‬ ‫גם מתוך יום‪-‬יום של שגרה‪.‬‬

‫העולם של הילדות שלי היה תחום בשבילים‪ .‬חלקם מאספלט‪,‬‬ ‫חלקם מבטון וחלק מאדמה שדרכו עליה הרבה רגליים ואופניים‪.‬‬ ‫בתוכם היו דשאים ועצים‪ ,‬בתי ילדים‪ ,‬חדר אוכל והחדר של‬ ‫ההורים‪ ,‬מעבר להם היו פרדסים‪ ,‬שדות‪ ,‬חורשת הבנים‪ ,‬המפגש‪,‬‬ ‫ולפעמים לפעמים קולנוע חן בתל אביב‪ .‬זה היה‪ ,‬מבחינתי לפחות‪,‬‬ ‫העולם‪ .‬בשבילי חיי קיבוץ היו דרך הטבע‪ .‬לאכול בחדר אוכל היה‬ ‫הכי נורמלי בעולם‪ ,‬כמו לישון בבית ילדים‪ ,‬כמו ללכת לבריכה‬ ‫בהקמה‪ .‬בית חם‪ ,‬חופשי‪.‬‬ ‫לכל אחד בקיבוץ היה את תפקידו‪ .‬מה תפקיד המטפלות ידעתי טוב‬ ‫מאוד‪ ,‬גם מה עושה הנויניק‪ .‬קצת פחות מה עושה החצרן‪ .‬אפילו‬ ‫ידעתי שיש מזכיר למרות שלא ממש הבנתי מה בדיוק הוא מזכיר‪.‬‬ ‫היו כל מיני אנשים שעבדו מחוץ לקיבוץ ולא ידעתי בכלל מה הם‬ ‫עושים‪ .‬כנראה זה לא היה ממש חשוב‪ ...‬מי שכן עשה עבודה‬ ‫חשובה היה סבא שלי‪.‬הוא היה מתקן אופניים‪ .‬הוא עבד במסגריה‬ ‫)כלומר במקום שבו מתקנים אופניים ועושים עוד כל מיני דברים‬ ‫לא ברורים( ותיקן את כל האופניים של הקיבוץ ובכך איפשר חופש‬ ‫תנועה אמיתי לכולם בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ועם 'רמה' או בלי 'רמה'‪.‬‬ ‫אלו היו סדר העולם ביד מרדכי בילדותי‪ .‬העולם היחיד שהיה‬ ‫קיים‪ .‬ולא ידעתי שלא היה קודם עולם כזה או שיש עולמות אחרים‬ ‫מחוץ לשבילים‪ .‬לא ידעתי שבשביל שיהיה קיים‪ ,‬סבא שלי היה‬ ‫צריך לבנות אותו‪ .‬היה צריך לעזוב את העולם שהוא גדל בו‬ ‫להצטרף לתנועת נוער חלוצית ‪ ,‬להיפרד מהוריו ומולדתו‪ ,‬לעלות‬ ‫לארץ‪ ,‬ליצור מהפכה בחיי העם ובחייו שלו ולהקים ישוב שיתופי בו‬ ‫יוכל להגשים תיקון אדם ותיקון עולם‪ .‬רק לפני שנים מעטות בעצם‬ ‫הבנתי שסבא שלי‪ ,‬הזקן האוהב‪ ,‬עם המבטא הפולני‪ ,‬עם הסוכריות‬ ‫בארון‪ ,‬היה צעיר פעם‪ .‬וכשהיה צעיר מרד בכל המוסכמות של‬ ‫העולם שאמנם היה העולם שלו‪ ,‬אבל היה עולם חולה ומקולקל‪,‬‬ ‫כדי לתקן אותו וליצור עולם חדש‪ .‬ולא את כל העולם הוא ובני דורו‬ ‫הצליחו לתקן אבל לתוך עולם חם וחופשי שהוא פרי יצירתם אני‬ ‫נולדתי‪.‬‬ ‫ומי יתן והתיקון שלי יצלח גם הוא ובאחרית ימי אזכה לתקן‬ ‫אופניים בעולם מתוקן והנכד שלי לא ידע כלל שיכול היה להיות‬ ‫לגמרי אחרת‪.‬‬

‫כוס ‪ – 2‬מעבדות לחירות‬ ‫נשתה כוס שנייה של פסח המציינת את העבדות‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬כמו בעבר‪ ,‬החברה שלנו נתונה במצב של עבדות‪-‬‬ ‫משועבדים‪ ,‬משעבדים ומה שבינהם‪ .‬נספר את סיפור ההגדה‪,‬‬ ‫שעוסק בעבדות בני ישראל במצרים‪ ,‬סיפור שהרלוונטיות‬ ‫שלו היום‪ -‬בעם ישראל ובעולם כולו רחוק מלפסוח‪ .‬נשתה‬ ‫ונציין את המעשה שלנו היום ‪ ,‬הקבוצתי‪ ,‬האישי והחינוכי‬ ‫ששואף‪ -‬להכיר בעבדות והלמתמודד יום יום עם השחרור‬ ‫מכבליה‪) .‬מהגדת גרעין צוריעז(‬ ‫כוס ‪ -3‬צדק ושלום‬ ‫נרים כוס שלישית לשלום וצדק חברתי‪.‬‬ ‫שני מושגים שעל אף נסיונות להפריד בינהם שזורים זה בזה‪.‬‬ ‫נרים כוסית לכבוד שלום המבוסס על צדק‪ ,‬על שיוויון והעדר‬ ‫ניצול‪ .‬לצדק חברתי בחברה שלנו פנימה וביחס לשכנינו‪.‬‬ ‫נתחזק לאור התקווה‪ ,‬המאבק והאמונה ליישום השלום‬ ‫והצדק‪.‬‬ ‫כוס ‪ - 4‬הודיה והלל‬ ‫כוס רביעית להודיה‪ ,‬שנדע תמיד להבין ולראות את הטוב‬ ‫ממנו אנו באים ושנמצא בנו‪ .‬נודה לאנשים ולמקומות‬ ‫שהביאו אותנו להיות כך בדיוק‪ -‬ביום זה בשעה זו‪ ,‬במקום‬ ‫זה‪ ,‬בארוחה זו‪ .‬הערב נודה על כל מה שסביבנו‪ ,‬העולם‬ ‫שבחוץ‪ ,‬ביתנו‪ ,‬השולחן הערוך‪ ,‬אוהבינו‪.‬‬

‫עמית פרידמן‬ ‫גרעין נמרוד‬

‫מתוך הגדת גרעין רוח‬

‫מתוך הגדת גרעין צוריעז‬

‫אז מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?‬ ‫גלעד‪ַ :‬מה נִּ ְשּׁ ַתּנָה ַה ַלּיְ ָלה ַהזֶּה ִמ ָכּל ַה ֵלּילוֹת? שבכל הלילות‬ ‫אנו לובשין בגדי חולין‬ ‫כולם‪ַ :‬ה ַלּיְ ָלה ַהזֶּה – כּוּלנו חגיגיים!‬ ‫גלעד‪ֶ :‬שׁ ְבּ ָכל ַה ֵלּילוֹת אָנו עושים דברים שגרתיים‬ ‫כולם‪ַ :‬ה ַלּיְ ָלה ַהזֶּה כולנו יוצרים!‬ ‫גלעד‪ֶ :‬שׁ ְבּ ָכל ַה ֵלּילוֹת ֵאין ֶאנוּ ַמשלבים בין לומדין ובין‬ ‫אוכלין‬ ‫כולם‪ַ :‬ה ַלּיְ ָלה ַהזֶּה גם לומדין וגם אוכלין!‬ ‫אוֹכ ִלין ֵבּין בודדין ובין מקובצין‬ ‫גלעד‪ֶ :‬שׁ ְבּ ָכל ַה ֵלּילוֹת אָנוּ ְ‬ ‫ֻלנו מקובצין!‬ ‫כולם‪ַ :‬ה ַלּיְ ָלה ַהזֶּה כּ ָ‬ ‫חסל סידור הפסח‬ ‫לשנה הבאה ב‪...‬‬

‫)סמינר שכבה בסוף מאי בנושא פריסת משימות(‬

‫‪5‬‬


משמר - גליון 22