סיפורה של יחידת מצוף 247

Page 85

‫מדי שבועיים או שלושה שבועות היו עולות להר הצופים שיירות משוריינות עם שוטרים‪ ,‬דלק‬ ‫ומזון‪ .‬השיירות שעלו ממעבר מנדלבאום עד להר ובחזרה לוו על ידי חיילי האו"ם‪ .‬בכל שיירה‬ ‫‪ 06‬שוטרים ואזרחים (חלקם סטודנטים כביכול‪' ,‬נערי המלך' הסגל) שעלו לתקופה של חודש‬ ‫ימים‪ .‬בדרך זו הוחלף מחצית הכוח הוותיק ומחציתו נשארה לחפיפה של שבועיים או שלושה‬ ‫עם הכוח שרק עלה בשיירה‪.‬‬ ‫האוטובוסים המשוריינים ממלחמת השחרור המשיכו להעלות שוטרים במשך ‪ 74‬שנה‪ ,‬עד‬ ‫מלחמת ששת הימים‪ .‬השוטרים היו עולים דרך מעבר מנדלבאום‪ ,‬לאחר בדיקה מדוקדקת‬ ‫ומשפילה של חפציהם האישיים וגופם ע"י הירדנים שבדקו לוודא כי לא יוברח נשק חדיש‬ ‫להר‪ .‬הם היו פותחים גם את השקים ואת ארגזי המזון שבמשאית הנלווית לשיירה ונועצים‬ ‫בהם כידונים‪ .‬האוטובוסים לוו ע"י שני ג'יפים של הלגיון הירדני ושני ג'יפים מסוג וגוניר של‬ ‫האו"ם‪ .‬בתוך כל אוטובוס עמד לגיונר נושא נשק בכל פתח של המשוריין‪ .‬לשוטרים לא היה‬ ‫נשק והם תודרכו לחטוף את נשקו של הלגיונר במקרה שהשיירה תותקף‪ .‬פתרון מגוחך כמובן‬ ‫וזה אומנם היה נכון עד שנת ‪ 11-10‬ולאחר מכן השתנה המצב‪ ,‬הם כמובן לא ידעו את‬ ‫האמת‪ ...‬אחד הסודות על ההר‪ ,‬היה הימצאות של נשק ותחמושת בכמויות גדולות מוכן‬ ‫להפעלה מידית בדפנות המשוריינים‪ .‬על כך נרחיב בהמשך‪.‬‬

‫‪85‬‬