סיפורה של יחידת מצוף 247

Page 65

‫כל 'נערי המלך'‪ ,‬בכל המחזורים מאז הקמת היחידה בכל השנים‪ ,‬רצו מאוד להיות אלה אשר‬ ‫תינתן להם הזכות וההזדמנות לנקום את 'טקסי ההשפלה' של הירדנים‪ .‬השנאה שנצברה כנגד‬ ‫הלגיון הירדני כתוצאה מהשפלה זו גרמה לנו לחלום על ההזדמנות הראשונה שבה נפעיל את‬ ‫כל הנשק שצברנו והכנו לצורך משימת חיינו ‪ -‬לצאת ולהילחם לשחרור הר הצופים וירושלים‬ ‫ושנוכל להגיע להר הצופים ללא הצורך לעבור את 'טקס ההשפלה' הזה שוב לעולם‪ ,‬כאשר‬ ‫ירושלים תחזור להיות עיר מאוחדת ובירתה של מדינת ישראל‪ .‬כאשר בסופו של דבר התגשם‬ ‫החלום ודווקא בימינו כשם שחלמנו תמיד‪ ,‬נפלה בידינו הזכות הגדולה להיות שותפים לשחרור‬ ‫ירושלים והר הצופים‪.‬‬ ‫בין השנים ‪ 7411 -7491‬ועד להקמת היחידה‪ ,‬הייתה הפעילות של ההגנה על הר הצופים‬ ‫נתונה בידי כוח פלוגתי (מחופש לשוטרים) אשר על פי הסכמי שביתת הנשק עלה להר‬ ‫לתקופות לא קבועות‪ ,‬לעיתים אפילו לתקופת של עד ‪ 1‬חודשים‪.‬‬ ‫המ"פ היה למעשה המפקד והפלוגה הייתה מתחלפת כולה כמעט ללא כל חפיפה בין הפלוגות‪.‬‬ ‫הפלוגות לא היו קבועות ולא היה גורם קבוע‪ ,‬האחראי על הפעילות השוטפת של כל מערכות‬ ‫הלוגיסטיקה‪ ,‬והמנהלה‪ .‬נוהלי פעילות מבצעית לא היו קיימים כלל‪ .‬לא הייתה המשכיות‪ ,‬לא‬ ‫היה תכנון‪ ,‬לא היו תכניות יצירתיות מפורטות להגנה‪ - ,‬רק רצון לשרוד‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬הכול התנהל בחוסר ארגון וסדר‪ ,‬התנאים היו קשים‪ ,‬ההישרדות הייתה כמעט בלתי‬ ‫אפשרית וכן גם ההגנה עצמה הייתה‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬מאוד לא אפקטיבית או "לוקה בחסר" ‪-‬‬ ‫דבר שעלה למגנים בחיי אדם‪ .‬שלא לדבר על פיתוח אמצעים להגנה והברחות נשק ‪ -‬על כך‬ ‫רק חלמו‪ .‬לשרוד ולהחזיק מעמד היה הרעיון והתוכנית‪ ,‬לא מעבר לכך‪.‬‬

‫‪65‬‬