צר ,חשוך כמעט לכל אורכו .מגששים באפלה את הדרך .רק בקצה מתבהר מעט .עולים שלוש מדרגות וסופגים לרגע "שוק" מין הלם ,זעזוע. מכונית גבוהה ,ששימשה כחדר רנטגן נייד של בית החולים ,ניצבת דומם בכניסה לבניין. זו ממש מרתיעה .משתדלים שלא להתקרב אליה ,אולי מישהו עוד נחבא בתוכה... פוקדים את שומרי בית החולים הלנים במודיעין לשעבר ,נעצרים לרגע קט ליד תחנת האוטובוס ,משלים את עצמנו ,וממשיכים לשער הראשי של ההר. ממהרים לחורשה שליד בית רטנוף ונתקלים באקראי בפטרול המורכב משלושה אנשים. שניים מהם נחשבים ל"פרפרים" השלישי הוא קצין .שוטר המתרשל בעת שמירה או שאינו ממלא אחר ההוראות כלשונן הופך על ידי הקצינים או "נערי המלך" ל"פרפר" .הוא יוצא לפטרול "מנהלתי" בלוויית האיש שענש אותו. כך גם אפשר לא אחת להיתקל ב"נער מלך" מלווה ע"י פמליה של שלושה ,ארבעה ,ולפעמים חמישה "פרפרים" צמודים ,המנעימים ,כמובן ,את הסיור במידה מרובה. בסמוך ל"בית הבלתי גמור" ,עוצרים פעם נוספת .פוגשים בחברים שלא התראו עמם מאז יום העלייה ומי יודע אם יראום בשנית בהמשך ,מחליפים חוויות ראשונות ,ובאי-חשק מנופפים זה לזה לשלום. הפטרול מגביר את הקצב ,ריח סיום כבר מורגש ,ממוצב הספורט בוחנים את "בית התצפית" הסמוך .עמדה ירדנית מסוכנת שגרמה בעבר צרות לא פעם ,היא גם הקרובה ביותר לשטח המנהלתי של ההר ,שם קיימת אפשרות ,מבחינה טופוגרפית לפחות ,להעלות אליה ג'יפי תול"ר. משקיפים אל ירושלים הבירה" .בנייני האומה" מוארים בשלל אורות .ימק"א ,ארמון הנציב ועשרות בנינים ישראליים מדגישים בנוכחותם האילמת כמה קרוב אתה הביתה ,ובכל זאת רחוק... חוזרים אל "המנזה" .חותמים את הסיבוב הראשון .מבתרים בעזרת העיניים את החשכה בכיוון כמעט אחיד ,מלון "פלס" .מלון המהווה את אחת האטרקציות שבהר .בו מתגוררות עשרות דוגמניות מרחבי העולם ,וזוגות צעירים – רובם תיירים. כאן בקיץ קרועים התריסים והחלונות לרווחה .נורות החשמל שוטפות באורן את חדרי המלון. השוטרים המוצבים באזור ואנשי הפטרולים החולפים במקום ,מנהלים "מעקב" מתמיד אחר כל אחת מבאות המלון .וכשאחת מהן מתערטלת מבגדיה ,בחדרה הפרוץ לעיניים ,בולעים ברעבתנות את רוקם למראה "הסצנה" .ומלקקים את השפתיים... שלושים יום כאלה מזומנים לך ,ואולי יותר .הכול תלוי בירדנים. 146
סיפורה של יחידת מצוף 247
