סיפורה של יחידת מצוף 247

Page 12

‫ההתקפה‪...‬‬ ‫ב־‪ 71‬באפריל ‪ 7491‬יצאה השיירה לדרכה‪ ,‬בסדר תנועה זה‪ :‬משוריין ליווי ובו לוחמים‪,‬‬ ‫אמבולנס גדול ובו מנהל 'הדסה' ד"ר חיים יסקי ושנים עשר נוסעים‪ ,‬שני אוטובוסים‬ ‫משוריינים של חברת 'המקשר' ובהם כ‪ 06-‬נוסעים‪ ,‬אמבולנס קטן‪ ,‬שלוש משאיות עמוסות‬ ‫מזון ואספקה רפואית‪ ,‬משוריין לווי נוסף כמאסף‪ .‬בשיירה היו ‪ 761‬נוסעים ומלווים‪ :‬אנשי‬ ‫ההגנה ממגני ההר‪ ,‬רופאים‪ ,‬סטודנטים לרפואה‪ ,‬אחיות‪ ,‬חולים‪ ,‬מבקרים ואנשי סגל של‬ ‫האוניברסיטה העברית‪ .‬השיירה יצאה לדרך בשעה ‪ 4:66‬בבוקר מרחוב הסולל‬ ‫(כיום רחוב החבצלת) במרכז העיר ירושלים‪ .‬כעבור ‪ 91‬דקות בהיותם בשכונת שיח' ג'ראח‪,‬‬ ‫עלה הרכב המוביל על מוקש והשיירה הותקפה על ידי כנופיות ערבים‪ .‬חמישה כלי רכב‬ ‫הצליחו להימלט‪ ,‬אך כלי רכב אחרים ובהם אמבולנס ושני האוטובוסים נתקעו וספגו מטח‬ ‫כבד של אש מקלעים‪ ,‬זאת אף‪-‬על‪-‬פי שהניפו דגל לבן שמשמעותו כניעה‪ .‬הירי גרם לדליפת‬ ‫בנזין מכלי הרכב‪ ,‬דבר שנוצל בידי הערבים כדי להציתם באמצעות בקבוקי מולוטוב‪ ,‬בעוד‬ ‫הנוסעים בתוכם‪.‬‬ ‫במשך כשש שעות סירבו הכוחות הבריטים להתערב ולחלץ את השיירה‪ .‬הם אפילו סירבו‬ ‫להביא את ז'אק דה רנייה‪ ,‬נציג הצלב האדום בירושלים‪ ,‬כדי לנהל משא ומתן על הפסקת אש‪.‬‬ ‫הקצין הבריטי ג'ק צ'רצ'יל ניסה‪ ,‬על דעת עצמו‪ ,‬לחלץ את הנצורים‪ ,‬אך הדבר לא עלה בידו‪,‬‬ ‫אם בשל נסיבות האירוע ואם בשל רצונם של הנצורים להמתין לחילוץ על ידי אנשי ההגנה‬ ‫מירושלים‪ .‬הבריטים הוסיפו חטא על פשע ומנעו מ'ההגנה' לארגן מבצע חילוץ‪ .‬ניסיונות חילוץ‬ ‫שביצע הפלמ"ח היו בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי ולא עלה בידם לחלץ את המותקפים‪.‬‬ ‫ההתקפה נמשכה כשש שעות והסתיימה רק ב־‪ 71:16‬כאשר הפיקוד הבריטי הורה לאנשיו‬ ‫לשים קץ לטבח‪.‬‬

‫‪12‬‬