Page 1

‫פנזין ביסקסואלי‬


‫פאנורמה ‪ -‬קהילה בי ופאנסקסואלית פמיניסטית‬


‫דבר העורכת‬ ‫התחלתי לעבוד על הפנזין הזה לפני כמעט שנתיים‪ ,‬והוא עבר צירי לידה לא‬ ‫מעטים‪ .‬לפני שנתיים‪ ,‬כמעט ולא היתה קהילה ביסקסואלית – קבוצת ה‪,B-‬‬ ‫הקבוצה הביסקסואלית של המרכז הגאה והראשונה בתל אביב אי פעם‪ ,‬רק‬ ‫התחילה אז לפעול; “ביסקסואלים בישראל”‪ ,‬הארגון הביסקסואלי הראשון‬ ‫בארץ‪ ,‬נסגר שנה לפני כן‪ ,‬ב‪ .2007-‬המטרה שלי ושל השותפות שלי לפנזין‬ ‫היתה לכתוב ולהפיץ טקסטים‪ ,‬להשמיע קולות וליצור ניראות ביסקסואליות‬ ‫חדשה‪ ,‬קולנית ומהפכנית‪ .‬במהלך השנתיים האלה עבדנו על הקמת קהילה‪,‬‬ ‫יצירת ניראות‪ ,‬פעילויות חברתיות‪ ,‬רשימת התפוצה‪ ,‬פעולות מחאה‪ ,‬ואז‬ ‫הרצח‪ ,‬מצעדי הגאווה‪ ,‬ועוד הרבה‪ ...‬הפנזין מעולם לא הפסיק להיות‬ ‫רלוונטי‪ ,‬אבל הוא התעכב והתעכב‪ ,‬כי תמיד היה משהו דחוף יותר‪.‬‬ ‫בחודשים האחרונים קראתי וכתבתי הרבה מאוד טקסטים על ביסקסואליות‪,‬‬ ‫על פוליטיקה ביסקסואלית‪ ,‬על ביסקסואליות בתרבות ובחברה‪ ,‬טקסטים‬ ‫פוליטיים וטקסטים אקדמים‪ .‬בספטמבר האחרון הייתי בכנס ביסקסואלי‬ ‫בינלאומי בלונדון‪ ,‬שם למדתי כמה מדהימה ומהפכנית התנועה שלנו בארץ‪,‬‬ ‫וכמה עצום הפוטנציאל של מה שהתחלנו פה בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫בה בעת‪ ,‬הגעתי למצב שכמעט כל הטקסטים הרציניים שנכתבו בעברית‬ ‫על ביסקסואליות ופורסמו באינטרנט בשנתיים האחרונות‪ ,‬נכתבו על ידי‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬למצב שאני לכאורה המייצגת היחידה של הקהילה הביסקסואלית‪,‬‬ ‫הקול היחיד שנשמע‪ .‬מצאתי את עצמי בראש של היררכיה‪ .‬ולמרות שזה‬ ‫מאוד נחמד ומלטף באגו‪ ,‬אחידות והיררכיה זה די מעפן‪ ,‬ולעומת זאת ריבוי‬ ‫ופירוק של היררכיות זה חלק מהקטע של ביסקסואליות (כולל ובעיקר‪,‬‬ ‫מהבחינה הפוליטית)‪.‬‬ ‫לאט לאט הבנתי שפנזין ביסקסואלי זה הדבר הכי חשוב כרגע‪ .‬או במילים‬ ‫יותר יפות‪ :‬שהקהילה תקבל מקום לדבר‪.‬‬ ‫אז הנה המקום לקהילה‪.‬‬ ‫באהבה‪ ,‬סולידריות‪ ,‬זעם וגאווה‪,‬‬ ‫שירי “‪ ”B‬אייזנר ;)‬ ‫ספטמבר ‪2011‬‬ ‫אם יש לכן‪/‬ם תגובות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬שאלות‪ ,‬תהיות‪ ,‬ספקות‪ ,‬דיעות‪ ,‬טענות‪ ,‬מענות או‬ ‫כל דבר אחר לגבי הטקסטים בפנזין‪ ,‬כיתבו לנו (אם אתן‪/‬ם רוצות לכתוב לכותב‪/‬ת‬ ‫ספציפי‪/‬ת‪ ,‬אנא כתבו במייל‪ ,‬ואני אעביר הלאה)‪:‬‬ ‫‏‪shovrot@gmail.com‬‬ ‫אני מקווה להוציא פנזין נוסף‪ .‬רוצות‪/‬ים להשתתף? כיתבו למייל למעלה ‪):‬‬


‫‏‪ / A is now B‬אלון‬ ‫לפני שנה‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬גיליתי את עצמי מחדש‪ .‬לא‪ ,‬לא נסעתי למזרח‪ ,‬לא עישנתי‬ ‫סמים ולא קראתי ספרים שמתיימרים לגרום לקורא אותם לשנות את השקפת עולמו‪.‬‬ ‫מה שכן קרה הוא שהתאהבתי באחד החברים שלי‪ .‬בהתחלה לא ידעתי איך זה‬ ‫קרה לי‪ .‬נכון שיש לי כמה חברים לא סטרייטים‪ ,‬ותמיד הייתי מאוד ליברלי‪ .‬גם הייתי‬ ‫במצעד אחד ולא הסתרתי את זה‪ ,‬אבל כשזה מגיע אליך זה שונה לגמרי מאשר‬ ‫לראות את זה מבחוץ! אז אחרי שהפנמתי שסטרייט אני כבר לא‪ ,‬אבל המשיכה‬ ‫לבנות לא פסקה לחלוטין‪ ,‬הבנתי שאני ביסקסואל‪.‬‬ ‫בהתחלה הרגשתי צורך במישהו שיבין אותי ואת דרך החשיבה שלי‪ ,‬אז בהמלצה של‬ ‫חבר פניתי לאיגי‪ ,‬לתוכנית של המלווים הצעירים‪ ,‬שם מוצאים לכל אחד מישהו בגילו‬ ‫שצבר קצת ניסיון‪ ,‬איתו אפשר לדבר חופשי‪ .‬אחרי יומיים בערך פנה אלי מלווה בשם‬ ‫ארז‪ ,‬שאחרי היכרות קצרה התגלה כבן אדם נחמד מאוד‪ ,‬שיודע להקשיב ולייעץ‪ .‬הוא‬ ‫עזר לי להתגבר על הקשיים בהתחלה וגם בהמשך‪ .‬תוך כדי השיחות עם ארז‪ ,‬מצאתי‬ ‫את פורום ביסקסואלים בתפוז‪ ,‬שם גם מצאתי הרבה אנשים שעברו אותן התלבטויות‪,‬‬ ‫חוויות וקשיים כמוני והיה עוד יתרון חשוב‪ :‬פה גם יכולתי להסתתר מאחורי כינוי‪ .‬לאט‬ ‫לאט נפתחתי‪ ,‬בפורום ובשיחות עם ארז‪ ,‬וכשראיתי שיש גם קבוצה לבי שנפגשת‬ ‫בת”א‪ ,‬החלטתי לאזור אומץ ולנסות להיפגש עם אנשים כמוני פנים מול פנים‪ .‬זה לא‬ ‫היה קל בהתחלה‪ ,‬כי חששתי שמישהו יראה אותי (הפגישות נערכות במקום די מרכזי‬ ‫בת”א)‪ ,‬אבל אחרי כמה ימים הלכתי לפגישה‪ ,‬וגיליתי אנשים נחמדים‪ ,‬תומכים ועוזרים‪.‬‬ ‫עם הזמן‪ ,‬אחרי שקיבלתי הרבה תמיכה וכוח מארז‪ ,‬מהגולשים בפורום ומהקבוצה‪,‬‬ ‫החלטתי לספר להורים שלי‪ .‬בהתחלה הם היו קצת בשוק (מניח שעדיין)‪ ,‬אבל אמרו‬ ‫לי שאם זה מה שמתאים לי הם מקבלים אותי כמו שאני (חשבתי לעצמי‪“ :‬איזה מזל‬ ‫יש לי שנולדתי להורים ליברלים כאלה!”)‪ .‬אחר כך סיפרתי גם לאחותי‪ ,‬ועם הזמן‬ ‫סיפרתי גם לכמה חברים‪ ,‬שרובם ככולם‪ ,‬לשמחתי‪ ,‬קיבלו אותי כמו שאני‪ ,‬ולא שינה‬ ‫להם בכלל שעכשיו אני נמשך גם לגברים‪ .‬בחודש האחרון סיפרתי לדוד שלי‪ ,‬ולבת‬ ‫הדוד שלי‪ .‬שניהם קיבלו את זה בליברליות‪ ,‬ובת הדוד שלי שמחה שאני מרגיש נוח‬ ‫לספר לה‪.‬‬ ‫אבל למרות כל הדברים הטובים האלה‪ ,‬הייתה גם תופעה רעה ומעצבנת‪ ,‬ששמתי לב‬ ‫אליה בשנה האחרונה‪ :‬ביפוביה‪.‬‬ ‫מסתבר‪ ,‬שלמרות שיש מושג בשם ביסקסואלים‪ ,‬ועשרות מחקרים ועדויות של אנשים‬ ‫שמעידים על עצמם‪ ,‬שהם נמשכים ליותר ממין או מגדר אחד‪ ,‬יש עדיין כאלה שלא‬ ‫מוכנים להסכים שיש דבר כזה‪.‬‬ ‫לי אישית זה קרה כשסיפרתי לחבר הומו שלי שהבנתי שאני בי‪ ,‬והוא אמר ש”הוא‬ ‫מקבל אותי והכל‪ ,‬אבל מבחינתו כולם הומואים”‪ .‬כמוהו‪ ,‬גם כמה בחורים שניסיתי‬ ‫לפתח איתם משהו מעבר לסטוץ אמרו לי דברים בסגנון “כבר היה לנו ניסיון רע עם‬ ‫ביסקסואל‪ ,‬שזרק אותנו והלך עם בחורה”‪ ,‬וגם פה לא עזרו הטיעונים שגם בין שני‬ ‫הומואים זה יכול לקרות‪ .‬אז פשוט הרמתי ידיים‪ ,‬וחיפשתי (וגם מצאתי) כמה בחורים‬ ‫ביסקסואלים שלא הייתה להם שום בעיה עם הנטייה שלי‪.‬‬ ‫חבל שדבר כזה קיים בתוך קהילה שבעצמה מנסה לקבל זכויות ומעמד‪ .‬דברים כאלה‬ ‫מפלגים את הקהילה שלנו‪ ,‬שאני לא בטוח שבכלל אפשר לקרוא לה קהילה עם כל‬ ‫השנאה המיותרת הזאת!‬ ‫זהו להפעם‪ ,‬אסיים בסלוגן שהמצאתי‪:‬‬

‫!‪Bi Proud Of Who You Are! Don’t Let Others Label You Far‬‬


‫מאת דנה ג‪ .‬פלג‬ ‫אצל ביסקסואלים‪ ,‬כמו (כמעט) בכל דבר‪ ,‬גם היציאה‬ ‫מהארון היא כפולה‪ .‬לפני כמעט חמש עשרה שנה‬ ‫בערך יצאתי מהארון בפעם הראשונה‪ .‬התקשרתי‬ ‫לחברים‪ ,‬ואמרתי “יצאתי מהארון”‪.‬‬

‫צעד‪ .‬אני אומרת‪ ,My partner ,‬ואז מוסיפה משפט‬ ‫שמבהיר לאיזה מין היא משתייכת‪ .‬יותר מזה לא עניין‬ ‫אותי לפרט‪ ,‬כי גם המיניות שלי לא עניינה אותי באותן‬ ‫שנים‪.‬‬

‫שתיקה‪.‬‬

‫בהתחלה הייתי עסוקה בניסיון להיכנס להריון‪ ,‬ואין‬ ‫דבר שמוציא את החשק יותר מאולטרה סאונד וגינלי‪,‬‬ ‫תאמינו לי‪ .‬אני בטוחה שאפילו אנני ספרינקל לא‬ ‫הייתה חושבת על בדיקות דם בתור אפרודיזיאק‪.‬‬ ‫אחר כך הייתי עסוקה בהריון עצמו‪ ,‬ואז באו הלידה‬ ‫וההנקה‪ ,‬ובלילות שבהם לא ישנתי‪ ,‬נרדמה המיניות‬ ‫שלי כמעט לגמרי‪ .‬זו האמת לאמיתה‪ .‬אבל אפילו‬ ‫היפהפייה נרדמה רק למאה שנים‪ ,‬ולי‪ ,‬תודה לאלה‪ ,‬זה‬ ‫לקח פחות‪ .‬כשהיא התחילה להתעורר‪ ,‬התחלתי לשים‬ ‫לב לעולם הנפלא הזה‪ ,‬שיש בו אנשים מושכים‪ ,‬וכמו‬ ‫תמיד‪ ,‬זה היה משני המינים‪ .‬או משלושה‪ ,‬ארבעה‪ ,‬אולי‬ ‫ארבעים‪ ,‬כי כמו אלים בדת הוודו‪ ,‬בעולם שלי יש מגדר‬ ‫לכל מצב רוח‪ .‬אני עדיין נשואה‪ ,‬ועדיין מונוגמית‪ ,‬אבל‬ ‫גם לי (וגם לאשתי) יש עיניים ורגשות וחושים אחרים‪.‬‬

‫החברים שלי הכירו אותי טוב‪ .‬הם ידעו כמה אהבתי‬ ‫את מיכאל‪ ,‬החבר הרציני הראשון שהיה לי‪ ,‬וכמה הלב‬ ‫שלי נשבר כשנפרדנו‪ .‬הם ידעו על ירון‪ ,‬הזיון הראשון‬ ‫שלי‪ ,‬והאיש שאיתו גיליתי ארצות חדשות‪ ,‬בדרך כלל‬ ‫במיטה‪ .‬הם ידעו הרבה דברים‪ .‬מי שראה אותי עם‬ ‫אורנה‪ ,‬ושמע אותי מדברת על החברות המיוחדת שלנו‪,‬‬ ‫אולי ניחש מה שלקח לי שנים להבין‪ .‬מעטים ידעו על‬ ‫יעל‪ ,‬הראשונה שלי‪ ,‬בגיל ‪ .17‬כולם היו סטרייטים‪ ,‬לפי‬ ‫מיטב ידיעתי‪ .‬אז הייתה שתיקה‪.‬‬ ‫“אני ביסקסואלית”‪.‬‬ ‫“אה”‪ .‬לפעמים בא אחרי זה “מזל טוב”‪ .‬לרוב היו‬ ‫שאלות‪ .‬אחר כך יצאתי מהארון עוד מיליון פעמים‪,‬‬ ‫במיוחד בפני בחורים שמצאו חן בעיניי‪ ,‬כי בהקשר‬ ‫הקווירי‪ ,‬תמיד הייתי מתויגת בתור לסבית‪ .‬אני גם‬ ‫מזדהה בתור לסבית‪ .Dyke ,bi dyke ,‬כי מרבית‬ ‫האנשים חושבים שלסבית היא אישה שאוהבת רק‬ ‫נשים‪ ,‬ובעיניי זו מי שאוהבת נשים‪ ,‬נקודה‪ .‬התסכול‬ ‫שלי מחוסר ההבנה והעדר המודעות לעניין הפך אותי‬ ‫למין ביסקסואלית מקצועית‪ .‬במשלחת של האגודה‬ ‫לגרמניה‪ ,‬בשנת ‪ ,’95‬הם צחקו עליי ואמרו שאם אלך‬ ‫לאיבוד‪ ,‬צריך רק לקרוא בקול רם “אגודת ההומואים‬ ‫והלסביות”‪ ,‬ואז ישמעו אותי צועקת “והביסקסואלים”‬ ‫(את הטרנסים הם הוסיפו רק מאוחר יותר)‪ .‬זה לא היה‬ ‫רחוק מהאמת‪.‬‬ ‫אחר כך התחתנתי‪ .‬באופן רשמי התחתנתי בעשרים‬ ‫ואחד ביוני שנת ‪ ,2008‬אבל עברנו לגור יחד‪ ,‬במין‬ ‫וריאציה טרנסאטלנטית על בדיחת המשאית (מה‬ ‫לסבית מביאה לדייט השני? משאית)‪ ,‬בשלושה עשר‬ ‫ביולי שנת ‪ .2000‬היציאה מהארון — ארון אחד‪ ,‬לפחות‬ ‫— הייתה פשוטה וקלה‪ .‬כל מה שהייתי צריכה להגיד‬ ‫בעברית היה “בת זוגי”‪ ,‬והכול היה ברור‪ .‬באנגלית‪,‬‬ ‫אחרי המעבר לסנטה קרוז‪ ,‬קליפורניה‪ ,‬זה דרש עוד‬

‫קחו למשל את ההורים של שאר הילדים בגן‪ .‬הגן‬ ‫נמצא בסמוך לגן שעשועים‪ ,‬והילדים אוהבים לשחק בו‬ ‫אחרי שאנחנו אוספים אותם‪ ,‬באחת וחצי‪ .‬חצי שעה‪,‬‬ ‫כל יום‪ ,‬במשך למעלה מחצי שנה‪ ,‬אנחנו נפגשות‬ ‫על הספסל ליד גן השעשועים‪ .‬סוזן‪ ,‬אמא של זכריה‬ ‫(‘זכארי’ בקליפורניה) מדליקה ביותר‪ .‬יש לה מין‬ ‫הליכה כזאת שתמיד לוכדת את המבט שלי קצת יותר‬ ‫ממה שמקובל כאן‪ .‬ודזירה‪ ,‬הו דזירה‪ ,‬אוהבת חולצות‬ ‫צמודות‪ .‬יכול להיות שקלטתי את המבט שלה משתהה‬ ‫עליי קצת יותר ממה שמקובל כאן בימים שאני לובשת‬ ‫חולצות צמודות? נושא השיחה הרווח הוא כמובן‬ ‫הילדים‪ ,‬אבל עם הזמן‪ ,‬וההיכרות שהלכה והעמיקה‪,‬‬ ‫גלשנו לכל מיני עניינים אישיים‪ .‬כולן כמובן יודעות‪,‬‬ ‫מהרגע הראשון‪ ,‬שלבועז יש שתי אימהות‪ .‬לקח לי‬ ‫כמעט שלושה חודשים להגיד משהו כמו “היה לי חבר‬ ‫ש‪”...‬‬ ‫“היה לך חבר?”‬ ‫“כן‪ ,‬בטח‪ ,‬אני בי”‪.‬‬ ‫“אה”‪.‬‬


‫בסנטה קרוז‪ ,‬אף אחד לא מזיז גבה‪ ,‬כשהוא שומע את‬ ‫המלה ‪( Partner‬הטרואים אומרים “בעלי” או “אשתי”‪,‬‬ ‫מלים שאני לא סובלת בגלל ההקשרים הפטריארכליים‬ ‫שלהן)‪.‬‬ ‫בכל אופן‪ ,‬הנה הזדמנות מצוינת לדבר עם סוזן‪ .‬יום‬ ‫אחד אנחנו מדברות על מילת בנים‪ ,‬והיא אומרת “כן‪,‬‬ ‫כשהסתובבתי באירופה‪ ,‬את יודעת‪ ,‬שמתי לב שאיברים‬ ‫זקופים‪ ,‬נימולים או לא‪ ,‬נראים אותו הדבר”‪.‬‬ ‫אהה‪ .‬היה כיף לקשקש איתה על סקס‪ ,‬וגברים‪ .‬אם יש‬ ‫לכם ירח בתאומים‪ ,‬ומאחורי כל המלים הגדולות אתם‬ ‫קצת ביישנים‪ ,‬פלרטוט במלים עולה לפעמים על הדבר‬ ‫האמיתי‪ ,‬במיוחד כשהדבר האמיתי לא זמין‪ .‬ומה זה‬ ‫בכלל ‘אמיתי’ בימינו?!‬ ‫עם הגברים שבחבורה‪ ,‬זה קצת אחרת‪ .‬ביל‪ ,‬מהנדס‬ ‫חביב מהסוג הבלתי מזיק‪ ,‬פוטר לאחרונה מעבודתו‬ ‫כמהנדס (כבר אמרתי? אני חושבת שיש לי חיבה‬ ‫למהנדסים)‪ ,‬והוא זה שמגיע לאחרונה לאסוף את לוסי‬ ‫המתוקונת‪ .‬הידידות בינינו מתפתחת לאט‪ ,‬אני חושבת‬ ‫שככה זה עם מהנדסים‪ ,‬עם קפיצות מצידי‪ .‬עם ביל‪ ,‬אני‬ ‫זאת שנהנית לזעזע‪ .‬לא צריך הרבה כדי לגרום לעיניים‬ ‫הכחולות האלה להפקח‪ .‬מספיק לספר על סדנת‬ ‫התקשורת בדרכי שלום ללהט”בים‪ .‬הוא שואל מה זה‬ ‫להט”בים‪ .‬אני מבארת‪ ,‬ואז מוסיפה שהמדריכה הציעה‬ ‫לנו לשאול כל פעם‪“ ,‬איך זה להיות ביסקסואלית‬ ‫היום”‪.‬‬ ‫“אה”‪.‬‬ ‫מעברו השני של הספסל דזירה שואלת‪“ :‬אז איך זה?”‬ ‫צדיקים‪ ,‬מלאכתם נעשית בידי אחרים‪ .‬ביל שותק לידי‪.‬‬ ‫משהו בי רוצה לקחת אותו למרומי המגלשה ולעשות‬ ‫בו מעשים מגונים‪ .‬הייתי מוכנה לשלם כדי לקרוא את‬ ‫המחשבות שלו‪ .‬יש סיכוי סביר שהוא רוצה להרוג‬ ‫אותי‪ ,‬אבל יותר מדי מהנדס מכדי להגיד משהו‪“ .‬כיף‪”,‬‬ ‫אני עונה לדזירה‪ .‬יש גבול לשיחות שאפשר לנהל‬ ‫על הספסל בגן השעשועים‪ .‬ואני לא רוצה לעשות‬ ‫לנו שירות דוב‪“ .‬אבל מסובך‪ ”,‬אני חושבת לעצמי‪,‬‬ ‫“מסובך‪ ,‬אבל כיף”‪ .‬למה מסובך? כי אנחנו חיים בעולם‬

‫מונוסקסואלי‪ ,‬שלא לגמרי מבין את הראש שלנו‪ .‬כי‬ ‫אלה מאיתנו שבחרו להינשא‪ ,‬הופכים לקצת שקופים‪,‬‬ ‫איכשהו‪ ,‬נטמעים בהמון ההטרוסקסואלי או בקהילה‬ ‫ההומו‪-‬לסבית‪ .‬כי אני נשואה לאישה לסבית‪ ,‬וכי‬ ‫בחרנו במודע ביחסים מונוגמיים‪ .‬כי מה לעזאזל מגדיר‬ ‫מונוגמיה? אצלנו זה די ברור‪ ,‬הסקס הוא רק בין שתינו‪,‬‬ ‫וגם ההתאהבות‪ .‬אבל אם אני נמשכת לאנשים אחרים‪,‬‬ ‫אני עדיין מונוגמית? אולי אני פוליאמורית בארון?‬ ‫את כל זה אני חולקת בשיחת טלפון עם עידו‪ ,‬ידיד‬ ‫פוליאמורי‪ .‬בערב אני מספרת לאשתי על השיחה‪,‬‬ ‫וכמה הדליק אותי העניין‪.‬‬ ‫“אני משעממת אותך‪ ,‬ידעתי שזה יקרה”‪.‬‬ ‫פגעתי בה‪ .‬תוך שתי דקות נגמר לי החשק‬ ‫להרפתקאות‪ .‬אני מחבקת אותה‪ ,‬ואומרת לה שלא‪,‬‬ ‫מה פתאום‪ ,‬אני אוהבת אותה ורק אותה‪ .‬זה נכון‪ .‬אני‬ ‫גם אוהבת את החיים האלה ואת מה שהם מציעים‪,‬‬ ‫אבל אני בחיים לא אעשה דבר שיפגע בזוגתי‪ ,‬לא‬ ‫במודע‪ .‬הפוליאמוריות שלי מתחילה ונגמרת בפנטזיות‪,‬‬ ‫והפנטזיות האלה‪ ,‬הן קצת מתבלות את הזוגיות‪ .‬כן‪ ,‬אני‬ ‫ביסקסואלית‪ ,‬מחוץ לארון‪ ,‬ומונוגמית‪ ,‬גם אם הפנטזיות‬ ‫לוקחות אותי למקומות אחרים‪.‬‬


‫ענבר‬ ‫דואיות מיקי ג‪.‬‬ ‫ובחלומי‪,‬‬ ‫תנו לי אישה‬ ‫ואגע בה‬ ‫אתענג על גופה‬ ‫אלטף רגליה‬ ‫אבלע את שהזילה‬ ‫ואטעם שדיה‬ ‫ובחלומי‪,‬‬ ‫תנו לי אישה‬ ‫אכנס בינותיה‬ ‫אשאף ריחה‬ ‫אנשום אדיה‬ ‫אביט בה‬ ‫אפשק רגלי‬ ‫אזמן אל גופי‬ ‫תשוקותיה‬ ‫ובנפשי‪,‬‬ ‫תנו לי גבר‬ ‫אחבקהו‬ ‫אשכב לצידו‬ ‫ידי בידו‬ ‫נדברה‬ ‫תנו לי גבר‬ ‫שאותו אוהב‬ ‫ואיתו‬ ‫אעשה אהבה‬ ‫ואחיה‬

‫אני ואהובי‪ ,‬דוד‪ ,‬שוכבים וגופינו מפותלים זה סביב זה‪ .‬הערב קיצי‬ ‫ודביק‪ ,‬המאוורר מטרטר ברקע‪ ,‬ואנחנו מחליפים דברי מתיקה מילוליים‪.‬‬ ‫מתרפקים על זיכרונות עבר‪ ,‬טווים מציאות עתידית‪ ,‬ובין לבין מנסים לתאר‬ ‫את ההווה‪ .‬לאחר זמן מה‪ ,‬דוד משתתק למשך דקה ארוכה ומחושבת‪,‬‬ ‫ולפתע שואל‪“ :‬אני גברי מספיק בשבילך?”‬ ‫בעיני רוחי אני חוזרת לגיל חמש עשרה‪ ,‬לקיץ שלפני כיתה י’‪ .‬אני ואחותי‬ ‫מטיילות בלונדון‪ ,‬והעולם מעולם לא נראה נוצץ ומפתה יותר‪ .‬נדמה שכל‬ ‫רגע מספק הזדמנות חדשה ועסיסית להרפתקה‪ ,‬ועלינו רק לבחור באיזו‬ ‫מהן לקחת חלק‪ .‬אפילו חנות הדיסקים העצומה‪ ,‬בת שלוש הקומות‪,‬‬ ‫נדמתה לארץ עוץ דקדנטית‪ .‬מתוך הסנוור מגיחה מוכר ושואלת‬ ‫במבטא יפהפה אם ניתן לעזור‪ .‬קולו רך‪ ,‬תווי פניה עדינות‪,‬‬ ‫עיניו כחולות וגדולות‪ ,‬ידיה חסונות ומעוטרות בצמידים‬ ‫הקורצים אליי בשלל צבעים‪ .‬מבעד למדי החנות‪ ,‬צורת גופו‬ ‫היא שעון חול מרומז‪ .‬רגליה ארוכות‪ .‬חזּה שטוח‪ .‬גם החזה‬ ‫שלי‪ .‬הוא סקסית‪ ,‬החלטתי מייד‪ ,‬וכדי לספק את סקרנותי‬ ‫בת הטיפש־עשרה ניסיתי לגרום לה למעוד בלשונו‬ ‫ולהסגיר את מגדרו‪ ,‬ללא הועיל‪.‬‬ ‫יצאנו מצחקקות ומרכלות מהחנות‪ ,‬אך תמונתו של המוכרת‬ ‫לא הרפתה ממני‪ .‬לא הופתעתי ממשיכתי אליה‪ ,‬משום‬ ‫שמשיכתי לגברים הייתה עובדה מובנת מאליה‪ ,‬ובמקביל‪,‬‬ ‫כבר עברו מספר חודשים שבהם אני ערה לכך שריח שיערה‬ ‫הגולש והערמוני של יעל גורם לדופק שלי להאיץ‪ ,‬חיוכה שזור‬ ‫בחלומותיי ובסוד‪ ,‬בלחש‪ ,‬כשאני לא מקשיבה למחשבותיי‪ ,‬אני מעזה‬ ‫לקוות שכמו בפעם ההיא‪ ,‬תעז להחליף חולצה בנוכחותי‪ .‬אך עם זאת‪,‬‬ ‫אותו מוכרת יפהפה הציגה בפניי אפשרות של עמימות מתקתקה‪ ,‬מגדרים‬ ‫המשולבים זה בזה בהרמוניה מקסימה עד כאב‪.‬‬ ‫אני מביטה בדוד‪ :‬בגופו החסון והרחב המשולב בגופי‪ ,‬בתווי פניו הרכים‪,‬‬ ‫אפו הסולד‪ ,‬שפתיו המלאות‪ ,‬בעיני השקד היוקדות‪“ .‬אתה מושלם‬ ‫בשבילי‪ ”,‬אני עונה ומחייכת‪.‬‬


‫קנה אחת‪ ,‬קבל שנייה חינם? רעות סימן‪-‬טוב‬ ‫אחת מאותן ארוחות צהריים של אמצע השבוע בקפיטריה של העבודה‪ .‬אני יושבת עם אורן‪ ,‬חבר‬ ‫לעבודה‪ ,‬ומנצלת את אותם רגעים קדושים של היום‪ ,‬שבהם ניתנת לנו ההזדמנות להתנתק מהעבודה‬ ‫ולחלוק שיחה אישית‪ .‬כזאת שאינה נגועה ברעש של המשרדים הסואנים‪ ,‬שמאכלסים אותנו רוב שעות‬ ‫היום‪.‬‬ ‫“אני חייב לספר לך משהו‪ ”,‬אורן מתחיל בעיניים בורקות וחיוך‪ ,‬וכבר בונה אצלי ציפיות לסיפור מרתק‪,‬‬ ‫“החברה החדשה שלי? אז‪ ...‬מסתבר שהיא‪ ...‬נו‪ ,‬כמוך כזאת‪”.‬‬ ‫“מה כמוני?” אני שואלת בתמימות מעושה‪ .‬הרי לשנינו היה ברור בדיוק למה הוא התכוון‪ ,‬אבל אני ממש‬ ‫לא מתכוונת לעשות לו חיים קלים‪.‬‬ ‫“נו‪ ,‬היא‪ ...‬דו מינית‪”.‬‬ ‫“אה‪ ,‬אני לא דו מינית‪ ”,‬אני אומרת‪ .‬אין דבר מרגיז יותר מזה‪ ,‬שמנסים למצות את האישיות‬ ‫שלי במונח אחד בודד‪ ,‬מלבד ניסיון להשתמש במונח לגמרי לא קשור‪ ,‬כדי למצות‬ ‫את האישיות הזאת‪ .‬אורן‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא מבין מה אני רוצה מהחיים שלו‪“ .‬אני מניחה‬ ‫שהתכוונת לביסקסואלית‪ .‬דו מינית זה עניין אחר‪ ”.‬אני אפילו לא אנסה להסביר לו‬ ‫שכבר שנים שאני לא משתמשת במונח ביסקסואלית כדי לתאר את עצמי‪ .‬מספיק‬ ‫קשה להסביר את זה לאנשי קהילה‪ .‬לדון בזה עם סטרייטים‪ ,‬זה פשוט לתקוע‬ ‫את הראש בתוך משגר טילים‪ ,‬ולהצית את הפתיל‪.‬‬ ‫“אה‪ .‬קיצר‪ ,‬לא יודע‪ ,‬מסתבר שהיא נמשכת גם לנשים‪ .‬חשבתי שתרצי לדעת‬ ‫את זה‪ ”.‬אני ממש אוהבת שלאנשים נראה שאם אני נמשכת לנשים‪ ,‬זה‬ ‫גורר לוגית שאני רוצה לקבל עדכון אוטומטי ב־‪ SMS‬אודות כל אדם‬ ‫שיצא מהארון‪ ,‬גם אם אני בכלל לא מכירה אותו‪ .‬החברים שלי כנראה‬ ‫משוכנעים שאני אוספת את המידע הזה ומוכרת אותו לאיראנים‬ ‫תמורת אוראניום מועשר‪ .‬מה לעזאזל אני אמורה לעשות עם‬ ‫המודיעין הזה? עכשיו אני גם איאלץ לשמוע איזה תנוחה היא‬ ‫הכי אוהבת?‬ ‫“ברכותיי‪ ”,‬אני מצהירה במונוטוניות‪ ,‬וממשיכה לאכול‪ .‬אורן‪,‬‬ ‫שבדרך כלל זוכה ממני לקרדיט מרשים‪ ,‬מוכיח לי שאני‬ ‫סומכת יותר מדי על בני אנוש כשהוא מפספס לחלוטין‬ ‫את הציניות וממשיך בדיווח המרתק שלו‪“ :‬זה כזה‬ ‫מגניב‪ .‬עד עכשיו סתם חשבתי שהיא הבחורה הכי כוסית‬ ‫שיצאתי איתה‪ ,‬אבל זה כבר משהו אחר‪ .‬יש לה טעם ממש‬ ‫דומה לשלי בבנות‪ ,‬ואנחנו כל הזמן מצביעים אחד בשביל‬ ‫השני על בחורות יפות שעוברות ברחוב‪ ,‬ואומרים שהיינו‬ ‫מצרפים אותן לשלישייה‪”...‬‬ ‫“בהצלחה עם זה‪ ”,‬אני מפטירה‪ ,‬ומנסה להתמודד עם‬ ‫האוכל המתקרר של הקפיטריה‪ .‬ארוחת הצהריים כבר נהרסה‬ ‫לי‪ ,‬לפחות שיהיה לה קצת ערך תזונתי‪ .‬בין ביס לביס אני‬ ‫תוהה מתי משיכה ביסקסואלית אצל נשים הפכה מכתם שחור‬ ‫ברזומה לגימיק היסטרי‪ .‬כלומר‪ ,‬עבור סטרייטים‪ .‬מעולם לא‬ ‫ראיתי את אותה חברה מסתורית של אורן‪ ,‬אבל ככל שהוא‬ ‫המשיך לתאר אותה‪ ,‬היא הצטיירה בדמיוני כאשת סטפורד‬ ‫למופת‪ ,‬בארבי בגובה מטר ושמונים עם בלונד נפוח וחיוך‬ ‫תמידי‪ ,‬שמחכה לו בבית בבגדים מינימאליים ונעלי עקב‪,‬‬ ‫כשמטען של נוקיה משתלשל לה מהתחת ומתחבר לשקע‬ ‫הקרוב‪ .‬אני מנסה לשווא למחוק את הדימוי הזה‪ :‬לא ייתכן‬ ‫שגם במציאות היא בובת המין שהוא מתאר‪.‬‬ ‫“רגע‪ ,‬את חושבת שזה רעיון לא טוב?” אני מבחינה בשמץ‬ ‫זלזול בקולו‪.‬‬ ‫“לא אמרתי את זה‪”.‬‬ ‫“אבל את חושבת זה רעיון רע‪ .‬רואים עלייך‪”.‬‬ ‫בדיון קצר ביני לבין האישיות השנייה שלי אני מנסה‬ ‫להחליט‪ ,‬האם אני צריכה בכלל להיכנס לזה‪ .‬המסקנה היא‬ ‫שממש ממש לא‪ ,‬אבל שאני אעשה את זה בכל מקרה‪“ .‬כן‪,‬‬ ‫אתה צודק‪ .‬זה נשמע לי כמו רעיון מפגר”‪.‬‬


‫“אבל למה?” הוא שואל בהבעה של פעוט שנגזלה ממנו סוכרייה גדולה וצבעונית‪“ .‬מה‪ ,‬יש לך ניסיון בזה?‬ ‫זה היה כל כך גרוע?”‬ ‫“לא‪ ,‬אורן‪ ,‬לא ניסיתי לעשות שלישייה‪”.‬‬ ‫“למה? את הרי דו מינית‪ ,‬לא רצית לנסות?”‬ ‫ובכן‪ ,‬שכחתי שיש דבר אחד מעצבן יותר מזה‪ ,‬שמדביקים לך תווית עם כיתוב לגמרי לא קשור‪ :‬זה‬ ‫שמדביקים לך תווית עם כיתוב לגמרי לא קשור‪ ,‬ועוד מצפים שתתנהגי בהתאם לדרישות הבדיוניות שיש‬ ‫להם מהתווית הזאת‪ .‬כי הרי‪ ,‬כמובן‪ ,‬אם אני ביסקסואלית זה אומר באופן אוטומטי‪ ,‬ששכבתי עם עשרות‬ ‫גברים‪ ,‬שזנחתי לטובת עשרות נשים‪ ,‬שזרקתי בתורן‪ ,‬כדי להזדיין עם גברים‪ ,‬וכל זה כשלא דפקתי את‬ ‫כולם ביחד במיטה אחת ללא אמצעי מניעה‪ ,‬והעליתי את הסרטון ליוטיוב‪ .‬אני הרי דו מינית‪ ,‬זה מגיע‬ ‫בילט‪-‬אין עם “פוליגמיה” וגישה טבעית לאורגיות‪ .‬וואללה‪ ,‬אולי באמת אם הייתי מגדירה את‬ ‫עצמי דו מינית‪ ,‬היו לי חיים קצת יותר מעניינים‪ .‬אבל אורן עדיין דרש תשובה קונקרטית‪.‬‬ ‫“אז למה לא? אם אף פעם לא ניסית‪ ,‬איך את יודעת שזה רע?”‬ ‫“אני לא יודעת שזה רע‪ ,‬פשוט נראה לי שאתה לא חשבת על זה מספיק ברצינות‪.‬‬ ‫אתה מדבר על כמה שזה מגניב‪ ,‬לא חשבת פעם שלהכניס עוד בנאדם לתוך‬ ‫מערכת היחסים זה קצת מסוכן?”‬ ‫“למה מסוכן? סתם סקס‪ .‬פשוט עם יותר נשים‪”.‬‬ ‫במהלך עשרים הדקות הבאות‪ ,‬אני מעלה בפניו כל חשש שאני יכולה‬ ‫לחשוב עליו‪ :‬מה אם הוא לא יצליח לספק שתי נשים? מה אם הן יספקו‬ ‫זו את זו ביעילות כזו שהוא יושלך הצידה? מה אם זה ימצא חן בעיני בת‬ ‫זוגו עד כדי כך שכבר לא תרצה לשכב רק איתו‪ ,‬אלא תרצה תמיד לצרף‬ ‫צלע שלישית? מה אם היא תשנא את זה‪ ,‬אבל הוא יתמכר? מה אם היא‬ ‫בכלל לא מתלהבת מהרעיון‪ ,‬אלא רק זורמת איתו כדי לרצות אותו? מה‬ ‫אם היא תרגיש שהיא מקבלת מעט מדי יחס לעומת הצלע השלישית‬ ‫ותיעלב? ואם הוא כל כך תומך ברעיון שהיא תשכב עם נשים אחרות‬ ‫בזמן מערכת היחסים ביניהם‪ ,‬למה שיפריע לו אם תשכב גם עם גברים‬ ‫אחרים?‬ ‫אורן יושב מולי המום‪“ .‬את יודעת‪ ”,‬הוא אומר אחרי שתיקה של כמה‬ ‫שניות ממושכות‪“ ,‬אני דיי מאוכזב ממך‪ .‬באמת חשבתי שאת יותר‬ ‫ליברלית‪”.‬‬ ‫את המשך היום ביליתי בניסיונות (לא מאוד מוצלחים) להשתלט על‬ ‫רמות הזעם שלי‪ .‬ניסיתי להזכיר לעצמי שאני לא צריכה להתייחס‬ ‫להערות חסרות פואנטה של סטרייטים‪ ,‬נאורים ככל שהם חושבים‬ ‫שהם‪ ,‬שאני צריכה ללמוד לקבל ביקורת‪ ,‬שבאמת אין לי שום‬ ‫הוכחה‪ ,‬ש”ערמת ילדים” יכולה להזיק למערכת יחסים‪ ,‬שמה‬ ‫אכפת לי בכלל‪ ,‬ושילך לעשות מה שבא לו‪ ,‬ששלישייה‬ ‫יכולה דווקא להיות דבר נחמד‪ ,‬אם הסיכונים לא מתממשים‪,‬‬ ‫שאין לי שום זכות למתוח ביקורת על הבחירות המיניות של‬ ‫אנשים אחרים‪ ,‬ושאני צריכה לעזוב אותו בשקט ולחזור לעבודה‪.‬‬ ‫אבל אחרי שעות של מחשבה‪ ,‬הבנתי מה מציק לי‪ :‬זה לא אורן‪ ,‬זאת‬ ‫לא החברה שלו‪ ,‬זה לא הדיון לגבי מנאז’ אה טרואה ‪ -‬בעד או נגד‪.‬‬ ‫זה שהוא מספר לי על החברה החדשה שלו‪ ,‬כאילו היא איזה גאדג’ט‬ ‫מגניב שהוא קנה במבצע‪ .‬זה שאני מוקפת אנשים שמשוכנעים שהם‬ ‫המציאו את הפתיחות‪ ,‬הליברליות והחופש המיני‪ ,‬שלוקחים את‬ ‫הביסקסואליות כקוריוז‪ ,‬ולא קולטים דבר אחד פשוט‪ :‬ביסקסואליות‬ ‫זה משיכה מינית‪ ,‬בדיוק כמו הומוסקסואליות והטרוסקסואליות וכל‬ ‫מיניות אחרת‪ .‬זה תשוקה‪ ,‬זה סקס‪ ,‬זה אהבה‪ ,‬זה כל הדברים שמזיזים‬ ‫את הגלגלים של החיים שלנו‪ .‬זה לא מגניב‪ ,‬זה לא שווה‪ ,‬זה לא כלי‬ ‫להשגת מטרות‪ .‬זה הנאה‪ ,‬זה כאב‪ ,‬זה פחד‪ ,‬זה שמחה‪ .‬זאת זהות‪ ,‬זה‬ ‫רציני‪ ,‬וזה ממש לא צעצוע מין‪.‬‬


‫ביכוטומיה ‪ /‬אג’לנטה‬ ‫(מאנגלית‪ :‬שירי)‬ ‫יש לי בעיה‪.‬‬ ‫הרשו לי להסביר‪:‬‬ ‫אני זכר סטרייט בן ‪ 20‬ומשהו‪ ,‬מהסוג האינטלקטואלי והיצירתי‪ .‬אני פטישיסט‪.‬‬ ‫אני משויך לדומית (כלומר‪ ,‬שולטת)‪ ,‬ואנחנו עובדות על בניית מערכת יחסים‬ ‫פוליאמורית‪ ,‬בהדרגה‪.‬‬ ‫אל תתנו לכל זה לעצור אתכן‪ ,‬כי בתקווה זה יתחבר למשהו קצת יותר מעניין‬ ‫בעוד כמה פסקאות‪.‬‬ ‫היות ואני כותב לפנזין ביסקסואלי‪ ,‬לפחות מונח אחד יבלוט לעינכן עכשיו‪ ,‬וזו‬ ‫המילה “סטרייט”‪ .‬כבר עכשיו כמה מכן יחשבו “הטרו גמיש” או “הטרו סקרן”‪ ,‬או‬ ‫אולי אפילו “הומו בארון”‪ .‬האמת היא שאני לא באמת אף אחד מהדברים האלה‪.‬‬ ‫למה? כי אני לא באמת אוהב גברים‪ :‬בעיני‪ ,‬הם מריחים רע‪ ,‬מרגישים רע‪ ,‬והם‬ ‫מכוערים באופן כמעט מוחלט‪ .‬סליחה‪ ,‬חברים!‬ ‫אז למה אני כותב כאן?‬ ‫יש לי סטייה קטנה‪...‬‬ ‫לסבית־שונאת־זרגים־בגוף־הלא־נכון ככל שאראה‪ ,‬אני רוצה למצוץ זין‪.‬‬ ‫אני לא רוצה להכיר בחור‪ ,‬לחבב אותו‪ ,‬לחלוק רגשות‪ ,‬לגעת ברכות ולהיות מובל‬ ‫בעדינות אל ההתנסות ההומוסקסואלית הראשונה שלי‪ .‬אני לא רוצה למצוא‬ ‫בחור מושך‪ ,‬לפנטז על הגילוי המיני המדומיין שלנו‪ ,‬ולדבר איתו על הגשמתו‪.‬‬ ‫אני רוצה שהדומית שלי תקשור אותי בכריעה לשולי המיטה‪ ,‬תשים עלי ברדס‪,‬‬ ‫תביא גבר לחדר ותגיד “תמצוץ לו”‪ .‬אני רוצה לקבל מייל או סמס מהדומית שלי‬ ‫שאומר “תפגוש את האדם הזה בהקדם האפשרי ותרד לו‪/‬ה” ולהגיע מבלי לדעת‬ ‫האם אמצא גבר או אישה‪ .‬אני רוצה לכרוע באמצע חדר מלא א‪/‬נשים מכל‬ ‫המינים ולהתבקש לענג אותן‪/‬ם בכל דרך שירצו‪.‬‬ ‫חלק הולך וגדל של הפנטזיות המיניות שלי מתרכז בסיטואציות בהן הדומית שלי‬ ‫טווה סביבי ביסקסואליות כפויה‪ .‬ואני גם לא רוצה שהן יישארו פנטזיות‪ .‬אני לא‬ ‫סתם רוצה זאת‪ ,‬אני משתוקק לזה‪.‬‬ ‫האם זה מוכיח שאני בעצם בי מודחק? אפשר להניח‪ ,‬למרות שאני לא מסכים‪.‬‬ ‫כל הרעיון של סקס עם זכר‪ ,‬לנשק זכר‪ ,‬להיות מעורב רגשית עם זכר צורם לי‪ ,‬זה‬ ‫דוחה אותי‪ ,‬זה גורם לי להרגיש טעם של פרומונים זכריים בפה ואני רוצה לירוק‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫על כן עבורי‪ ,‬הפנטזיה הזאת אינה על ביסקסואליות כמו שהיא על חפצון מיני‪,‬‬ ‫הפיכה לכלי עבור הנאתם של אחרים — מבלי להפחית משלי‪ ,‬בהכרח‪ .‬כל זה‬ ‫יהיה בלתי ניתן למימוש — מחוץ לסיטואציה הפנטסטית הזאת‪ ,‬של נגישות‬ ‫מינית מוחלטת — בהתחשב בחוסר החיבה המהותי שאני רוחש לגבריות‪.‬‬ ‫בד בבד‪ ,‬יש אלמנט בפנטזיה הזאת ובמה שאני רוצה שמתעלם לחלוטין מהמין‬ ‫הביולוגי של המעורבים‪/‬ות‪.‬‬ ‫אז הסטייה שלי‪ ,‬ההשתוקקות שלי‪ ,‬השאיפה שלי אינה קשורה לאהבה‪,‬‬ ‫אלא לסקס‪ .‬אני רוצה להיות מנוצל‪ .‬אני משתוקק לכך ששאלת המין של מי‬ ‫שמנצל‪/‬ת אותי תהיה חסרת משמעות לעומת העונג שאני נותן לו‪/‬ה‪ .‬אני שואף‬ ‫להיות חסר גבולות מיניים‪.‬‬ ‫והבעיה שאני נאבק איתה?‬ ‫אני סטרייט לחלוטין‪ ,‬ואני נואש להיות בי‪.‬‬


‫ניעור אבק מאהבות ישנות‬ ‫יוסי ו‪.‬‬ ‫בארונית הלילה‪ ,‬בחדר הילדות שלי בבית של אמא‪ ,‬אסופים דפים תלושים‬ ‫ו”מחברות לתלמיד”‪ .‬בין שורות השירים המשורבטים בהם‪ ,‬שמורים זיכרונות‬ ‫וכאבים של אהבות בנות עשרים שנה‪ .‬בדפדוף בין הניירות‪ ,‬אני דולה מנבכי‬ ‫הזיכרון את דמותו של נער שחלמתי עליו בסתר‪ ,‬את דמותה של נערה ששבתה‬ ‫את לבי‪ .‬אני חושב שאני זוכר את שמה‪ ,‬אבל אולי אני טועה‪ .‬אין לי ספק לגבי‬ ‫הזיכרון של הקארה שלה וחיוכה המיוחד — אבל‪ ,‬כמו אצל החתול בעליסה בארץ‬ ‫הפלאות‪ ,‬השאר מיטשטש ונעלם‪ .‬בזיכרון מבליח גם רגע של ספק־הבטחה־‬ ‫לאינטימיות עם ילדה אחרת‪ ,‬באירוע הסיום של כיתה ח’‪ .‬ברשימת הקשר של‬ ‫הכיתה היא הייתה אחריי‪ :‬כמה פעימות לב החסרתי‪ ,‬כל פעם שהייתי צריך‬ ‫להתקשר אליה‪ ,‬להודיע על ביטול של שיעור או על שינוי בשעת האיסוף לטיול‬ ‫השנתי‪ .‬דווקא אותה אני רואה לפעמים ברחוב‪ :‬היא עם הילדים שלה‪ ,‬אני עם‬ ‫הכלבה‪ .‬וכמובן‪ ,‬ח’‪ ,‬ח’ שהייתי מאוהב בה עד כלות‪ ,‬שנים על שנים‪ ,‬בה ובו זמנית‬ ‫בחבר שלה‪ ,‬ואחר כך בבן־הדוד שלה‪ .‬והייתה גם ד’‪ ,‬החברה הראשונה והיחידה‬ ‫שלי‪ .‬עיני אש חודרות ורגע נצחי‪ ,‬שנמשך בעצם עד היום‪ ,‬של החיבוק המסתחרר‬ ‫על גג הבית בכרמל‪.‬‬ ‫ואז יצאתי מהארון‪ .‬ודפי השורות המשורבטים ממשיכים לתעד בדידות‪ ,‬ולב‬ ‫שבור‪ ,‬ותשוקה ורגעים של אופוריה‪ ,‬אבל אין ביניהם עוד נשים ונערות אלא רק‬ ‫בחורים בזה אחר זה‪.‬‬ ‫אמרתי לעצמי‪ :‬גיל הנעורים הוא גיל של בלבול וחיפוש‪ ,‬ובסופו מתייצבת זהות‬ ‫מינית מגובשת‪.‬‬ ‫אמרתי לעצמי‪ :‬זהו המחיר של הכוח הפנימי והחברתי של זהות‪ .‬זהות היא‬ ‫מעצימה‪ ,‬אבל מחירה הוא הגדרה עצמית‪.‬‬ ‫ושילמתי את המחיר הזה ברצון‪ ,‬כי הרי לא חסרו לי בחורים‪ ,‬שיספקו את הצורך‬ ‫שלי בהתאהבות ובחיזור ובשברון לב ובמלנכוליה ובאינטימיות ופה ושם גם‬ ‫בסקס‪ .‬ולפעמים כשהלכתי ברחוב‪ ,‬ליבי ניצת ממראה של מישהו ההולך לפניי‪,‬‬ ‫ואז הקסם נמוג כשגיליתי שמדובר בבחורה — באותם רגעים עלתה בי תמיהה‬ ‫פתאומית על אופיה המתעתע של התשוקה‪ .‬תמיהה קצרה‪ ,‬אינטלקטואלית‪ ,‬עד‬ ‫העונג הבא‪.‬‬ ‫והנה אני אצלו בבית‪ .‬אני יושב על הספה‪ ,‬והוא שרוע על מזרון לפניי‪ .‬צופים‬ ‫בסרט‪ .‬בין הבוקסר שלו לבין שולי החולצה חשופה בטן שטוחה‪ ,‬רחבה‪ ,‬חלקה‪,‬‬ ‫אין לטעות‪ :‬בטן של אישה‪ .‬ודרך תחתוני הבוקסר נרמז המתאר הנשי של עצמות‬ ‫אגן רחבות‪ .‬והיד שלו שמונחת באופן נונשלנטי על הבטן‪ ,‬האצבעות מתחת‬ ‫לגומיות הבוקסר – שום זין לא נמצא בהישג ידן של האצבעות האלו‪ .‬ואני יושב‬ ‫על הספה‪ ,‬ומשתוקק להיות שכוב לצדו‪ ,‬להניח כף יד על כף ידו‪ ,‬לקרב שפתיים‪...‬‬ ‫ופתאום זה לא רק המראה הנערי שלו‪ ,‬ולא רק הכריזמה והגבות והקסם והמבט‬ ‫והנחיריים וה‪ ...‬לא רק הם שמציתים את תשוקתי “למרות” הגוף הנשי המוסתר‬ ‫תחת הבגדים‪ .‬פתאום תווי הגוף הנשי הזה הם חלק מהתשוקה‪ .‬ממש כמו אז עם‬ ‫ד’ ועיני האש שלה‪.‬‬ ‫והסרט מסתיים‪ .‬אני הולך הביתה‪ .‬מתיישב מול המחשב‪ ,‬ומחפש לי גבר באטרף‪.‬‬


‫‪/ The World Won’t Understand‬‬

‫אוגוסט ‪1995‬‬ ‫“והיינו כמטורפים כל הלילה שאגו בנו אריות‪”...‬‬ ‫(יונה וולך)‬ ‫כל הלילה החם התעלסנו ונחנו‪ ,‬ושוב פעם עשינו‬ ‫אהבה ונחנו‪ ,‬ושוב פעם הזדיינו ונחנו‪ .‬אני‪ ,‬דנה ואורן‬ ‫מחליפים נוזלי גוף וזיעה והופכים שלושתנו לגוף‬ ‫אחד‪ ,‬השלם יותר מסכום חלקיו‪ .‬חווים אורגזמה אחר‬ ‫אורגזמה‪ ,‬ככה עד עלות השחר במיטה של הוריי אשר‬ ‫טסו לחודש לשוויץ והשאירו אותי לבדי בבית הגדול‬ ‫והמרווח — הם רצו שאבוא איתם אך אני סירבתי‪,‬‬ ‫ובמקום זאת הבית היה כולו לרשותי‪ ,‬ואני הזמנתי‬ ‫את דנה ואורן לחלוק איתי את הבית ואת המיטה‪.‬‬ ‫שלושתנו כבר סיימנו את התיכון והבגרויות וחיכינו‬ ‫לצווי הגיוס‪ ,‬שלושתנו היינו חברים ואוהבים במשך‬ ‫כל שנות התיכון והחלטנו לנצל את הקיץ האחרון‬ ‫הזה עד תום‪ ...‬לקראת עלות השחר נרדמנו שלושתנו‪,‬‬ ‫עייפים ותשושים‪...‬‬ ‫קמתי בסביבות השעה אחת עשרה בצהריים לקול‬ ‫נחירותיה של דנה‪ .‬אורן כבר קם ושמעתי אותו מכין‬ ‫משהו במטבח‪ .‬קמתי גם אני‪ ,‬משתדל לא להעיר את‬ ‫דנה‪ .‬לבשתי תחתונים מהארון ויצאתי לכיוון המטבח‪.‬‬ ‫אורן אכן היה שם‪ ,‬עומד לו כמו אל יווני‪ ,‬עירום לגמרי‬ ‫מול הכיריים‪ ,‬מכין חביתות וסוחט תפוזים למיץ‪.‬‬ ‫“יופי שקמת‪ ”,‬אמר לי וחייך‪“ ,‬בוא תעזור לי ותכין‬ ‫סלט ירקות‪ .‬נעשה לדנה הפתעה נעימה במיטה‪ ”,‬ואני‬ ‫התחלתי לחתוך ירקות‪ .‬כשסיימנו הנחנו את הארוחה‬ ‫על מגש ונכנסנו ביחד לחדר השינה‪ .‬הערנו את דנה‬ ‫בעדינות‪ ,‬בנשיקות ובליטופים‪ ,‬עד שפקחה עין אחת‬ ‫וחייכה ופקחה עין שנייה‪.‬‬ ‫אחרי שאכלנו שלושתנו‪ ,‬דנה אמרה שהיא עוד עייפה‬ ‫ורוצה עוד לישון‪ .‬יצאנו שנינו וסגרנו את הדלת‪,‬‬ ‫ובמטבח שטפנו את הכלים והתלבשנו — אורן לבש‬ ‫רק את מכנסי הג’ינס‪ ,‬וכעת נראה היה כמו ג’יימס דין‬ ‫הצעיר מ”מרד הנעורים” — והעברנו את הזמן בסלון‪.‬‬ ‫אורן הדליק לעצמו מרלבורו והחל לעיין בארונות‬ ‫בסלון‪“ .‬להורים שלך יש איזה משהו להרטיב את‬ ‫הגרון?” הוא החל לפתוח את הארונות‪ ,‬בתקווה למצוא‬ ‫איזה וויסקי או ליקר או משהו‪ ,‬וכל מה שמצא היה‬ ‫ספרים‪.‬‬ ‫“בוא אני אביא לך‪ ”,‬אמרתי לו‪ ,‬והבאתי לו מהמחבוא‬ ‫של הוריי בקבוק ליקר דובדבנים ושתי כוסות‪ ,‬והנחתי‬ ‫אותם על השולחן של הסלון‪ .‬אורן בינתיים הוציא‬ ‫ספר אחד ועלעל בו‪ ,‬ואז החל לפתע להקריא בקול‬ ‫רם‪“ :‬והיינו כמטורפים‪ ...‬כל הלילה שאגו בנו אריות‪...‬‬ ‫די מתאים למה שעשינו שלושתנו הלילה‪ ,‬אתה לא‬ ‫חושב?”‬ ‫“כן‪ ,‬נשמע מתאים‪ ,‬אם כי לדעתי היא מתארת יותר‬ ‫מצב של חרדה ופאניקה מאשר של התעלסות‪”.‬‬ ‫“חבל‪ ”,‬אמר אורן‪“ .‬תגיד‪ ,‬כל הספרים שיש לכם בבית‬

‫רון בלו‬

‫הם ספרי שירה?”‬ ‫“ספרי השירה היחידים בבית הזה‪ ,‬שאחד מהם אתה‬ ‫במקרה מחזיק עכשיו בידך‪ ,‬הם כולם שלי‪”.‬‬ ‫אורן חייך‪“ ,‬אתה באמת רוצה להיות משורר‪ ,‬אה?‬ ‫כלומר‪ ,‬לא סתם כל התיכון היית מראה לי ולדנה‬ ‫שירים שכתבת‪ ,‬אלא אתה באמת נכנסת עמוק לזה‪,‬‬ ‫מה?”‬ ‫“אני כותב את האמת שלי‪ ”,‬אמרתי לו‪ ,‬ולפתע הוא‬ ‫החל לצחוק‪.‬‬ ‫“למה אתה צוחק?” שאלתי המום‪.‬‬ ‫“אני לא רוצה לפגוע בך‪ ,‬אבל אני לא חושב שהאמת‬ ‫מעניינת אף אחד‪ .‬בייחוד כיום‪ ,‬ועוד יותר בעתיד‪”.‬‬ ‫אמר והתיישב מולי‪ ,‬נותן לי את הספר ופותח את‬ ‫הבקבוק ומוזג לשנינו כוסית‪.‬‬ ‫“אמיר‪ ”,‬אמר לי לפתע‪“ ,‬אני חושב שדווקא לך‬ ‫משלושתנו הולך להיות חיים קשים במיוחד‪ .‬לכן תן‬ ‫לי לנחם אותך בכוסית ולהציע לך סיגריה‪ ”,‬והניח את‬ ‫קופסת המרלבורו על השולחן‪.‬‬ ‫שתינו את הליקר‪ ,‬ואני לקחתי לריאות בפעם‬ ‫הראשונה‪ .‬אורן הסתכל משועשע בהתקף השיעול‬ ‫שלי וטפח לי על הגב‪.‬‬ ‫“תסביר את עצמך‪ ,‬אורן‪ ”,‬בקשתי ממנו‪“ ,‬למה האמת‬ ‫לדעתך לא מעניינת איש‪ ,‬ולמה דווקא לי הולך להיות‬ ‫הכי קשה?”‬ ‫ואורן החל לפתע לדבר אליי‪ ,‬כפי שמעולם לא דיבר‪,‬‬ ‫ולא ידבר עוד‪.‬‬ ‫“אנחנו עכשיו בשיא‪ ,‬אמיר‪ .‬הלילה הזה היה השיא‪.‬‬ ‫הלילות הבאים יהיו גם הם השיא – השיא של חיינו‪.‬‬ ‫מעכשיו‪ ,‬מהחודש הזה‪ ,‬ומהרגע שיסתיים והוריך‬ ‫יחזרו מחו”ל‪ ,‬ומהרגע שבו נתגייס‪ ,‬וכל מה שיהיה‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬הכול יהיה ירידה אחד גדולה‪ .‬תחשוב על‬ ‫זה‪ ,‬לעולם לא נהיה עוד כפי שאנחנו כעת‪ ,‬אמיר‪.‬‬ ‫תחשוב על זה טוב טוב‪ ,‬אמיר‪ .‬איפה ואיך אתה רואה‬ ‫את עצמך בעוד עשר או עשרים שנה? אני אגיד‬ ‫לך איפה נהיה‪ :‬עם כרס ומקריחים ומזדקנים ולבד‪,‬‬ ‫אמיר‪ ,‬לגמרי לבד‪ .‬לא‪ ,‬תן לי לסיים את מה שהתחלתי‬ ‫לומר‪ .‬אתה חושב שהעולם בחוץ‪ ,‬שהאנשים סביבנו‬ ‫ובכל מקום יכולים להבין מה בדיוק אני אתה ודנה‬ ‫עשינו הלילה במיטה של הורייך? העולם לא יבין‬ ‫לעולם‪ ,‬אמיר‪ .‬העולם בנוי על הגדרות‪ ,‬על חוקים‪ ,‬על‬ ‫דיכוי‪ .‬מה שעשינו הלילה היה אהבה חופשית‪ ,‬ללא‬ ‫גבולות וללא שיפוט וללא הגדרה‪ ,‬ואת זה האנשים‬ ‫הרגילים המקובעים‪ ,‬שמרכיבים את העולם הזה‪,‬‬ ‫לעולם לא יבינו או יקבלו‪ .‬הם מיד יצטרכו לשפוט‬ ‫ולקבוע ולהגדיר‪ ,‬ולכן גם אנחנו נצטרך להגדיר את‬ ‫עצמנו ולהחליט כיצד אנחנו מציגים את עצמנו‬ ‫לעולם‪ ,‬ואם אנחנו מוכנים לשחק לפי כלליו ולשלם‬ ‫את המחיר של ההגדרה‪ .‬אתה חושב שבעתיד תוכל‬


‫למצוא עוד אוהבים כמונו? כמוני וכמו דנה‪ ,‬שמוכנים‬ ‫להיכנס ביחד לאותה מיטה ולזיין ולהזדיין‪ ,‬מבלי‬ ‫לשאול שאלות והגדרות? מבלי לשאול אותך “מה‬ ‫אתה‪ ,‬הומו או סטרייט?” אתה חושב שסטרייטים‬ ‫והומואים או לסביות יכולים בכלל להבין מה זאת‬ ‫אהבה חופשית? מה זאת ביסקסואליות או דו מיניות‬ ‫או איך שלא מגדירים את זה? אני אגיד לך מה אני‬ ‫חושב‪ .‬סטרייטים רוצים ילדים‪ ,‬הומואים רוצים סקס‬ ‫ולסביות רוצות מונוגמיה‪ .‬זה הסטריאוטיפים שאני‬ ‫בחרתי לעצמי על החיים ולדעתי הם הנכונים‪ .‬השורה‬ ‫התחתונה‪ :‬אף אחד בעתיד לא מתכוון לשים קצוץ‬ ‫על האמת הביסקסואלית שלך‪ .‬אתה לעולם לא תוכל‬ ‫לרקוד על שני החתונות‪ .‬אתה תמיד תצטרך לבחור‪,‬‬ ‫אמיר‪ ,‬לבחור בין ההגדרות ובין אותן הגדרות‪ .‬האהבה‬ ‫כבר לא תהיה חופשית‪ .‬העולם לעולם לא יוכל להבין‬ ‫אותך‪ ,‬איך אתה מסוגל לאהוב ולהימשך גם לאישה‬ ‫וגם לגבר‪ ,‬זה תמיד יהיה מבחינתו פשע‪ .‬הומואים‬ ‫יחשבו אותך להומו בוגדני‪ ,‬פחדן מדי מכדי להיות‬ ‫הומו גאה‪ ,‬סטרייטים יחשבו אותך לסתם הומו בארון‬ ‫שמתחזה לסטרייט‪ ,‬והלסביות ישנאו אותך על שאתה‬ ‫מתחרה איתן על ליבן של האהובות שלהן‪ .‬בקיצור‪,‬‬ ‫אחרי שתתבזבז בצבא‪ ,‬בהכנת קפה ושליחת פקסים‬ ‫בשלישות‪ ,‬אתה לא הולך לזיין או לאהוב הרבה‪ ,‬אמיר‪.‬‬ ‫החודש הזה איתי ועם דנה הוא השיא של חייך‪”...‬‬ ‫הסתכלתי בו המום‪ ,‬ואילולא אהבתי אותו השנאה‬ ‫כבר הייתה גואה בי כלפיו‪ .‬הוא הבחין כנראה במה‬ ‫שמתחולל בי ואמר‪“ :‬אני רק אומר את מה שאני‬ ‫חושב‪ ,‬אמיר‪ .‬אולי אני צודק ואולי לא‪ ,‬אבל זו לדעתי‬ ‫האמת‪ .‬והאמת היא תמיד קשה‪ ,‬ואתה‪ ,‬שעוד בחרת‬ ‫לכתוב את האמת שלך בשירים‪ ...‬ובכן זו הסיבה למה‬ ‫אמרתי שמצפים לך חיים קשים‪ ,‬מפני שלא ניראה‬ ‫לי שאתה הולך להתפשר על האמת שלך‪ ,‬בניגוד לי‬ ‫ולדנה‪”.‬‬ ‫“אתם הולכים להתפשר?” שאלתי בקול חנוק‪.‬‬ ‫“בקשר לדנה‪ ,‬אני לא יודע ולא יכול לדבר בשמה‪.‬‬ ‫אבל לדעתי גם היא תעשה בסוף פשרה על האמת‬ ‫שלה ותתאים את עצמה למשבצת הנכונה‪”.‬‬ ‫“ומה בקשר אליך?” שאלתי‪.‬‬ ‫“אני הולך לקרבי‪ ,‬ואם אצא חי מהג’בלאות של לבנון‪,‬‬ ‫אני יוצא מהארון כהומו ועובר לגור בחו”ל‪ ”,‬אמר אורן‬ ‫נחרצות‪“ ,‬אני לא רואה את העתיד שלי בביצה של‬ ‫תל אביב‪”.‬‬ ‫אותו אוגוסט היה באמת כולו שלנו‪ .‬היינו‬ ‫הולכים לים שלושתנו או מטיילים בת”א‪,‬‬ ‫קופצים למועדונים בלילה‪ ,‬בסופי שבוע‪ .‬אך‬ ‫בלילות‪ ,‬כל לילה היינו שוב עולים למיטה‬ ‫ושוכבים ביחד‪ ,‬הופכים לגוף אחד אשר חווה‬ ‫אורגזמה אחר אורגזמה עד לסף היכולת‪ ,‬ואז‬ ‫מתפרדים שוב לשלושה חלקים ונרדמים לתוך שינה‬ ‫שלווה‪.‬‬

‫אוגוסט ‪2006‬‬ ‫אורן נעלם לו אחרי הצבא אי שם באירופה‪ .‬ודנה? דנה‬ ‫גילתה את אלוהים‪ ,‬התחתנה וגרה לה במושב דתי עם‬ ‫בעלה וחמשת ילדיהם‪ .‬היא לא רוצה לזכור או להיזכר‬ ‫באותו אוגוסט או בי או באורן‪ .‬ואני? אני איבדתי עם‬ ‫השנים את העניין במין או באהבה או ביחסים‪ ,‬אולי‬ ‫כי אורן צדק‪ ,‬או אולי בגלל התרופות שאני לוקח מאז‬ ‫שחליתי‪ ,‬ואולי בגלל שניהם‪ .‬אבל על דבר אחד לא‬ ‫וויתרתי‪ :‬על הכתיבה של השירים שלי ועל האמת‬ ‫שלי‪ ,‬ובכך אורן צדק שוב‪ .‬אני ממשיך לכתוב את‬ ‫האמת שלי‪ ,‬למרות שאולי את איש זה לא מעניין‬ ‫ואיש לא יכול באמת להבין אותה או לקבל אותה‪.‬‬ ‫“והיינו כמטורפים כל הלילה שאגו בנו אריות‪”...‬‬ ‫סוף‪.‬‬


(2006)


‫ביפוביה של יומיום שירי‬ ‫‪ 1‬אני עומדת במסיבה בבאר שבע‬ ‫ומדברת עם יהודה‪ ,‬אדם שלא ראיתי כבר‬ ‫עשר שנים‪ .‬אני בבאר שבע‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא‬ ‫בתל אביב‪ .‬קר לי ואני לא יודעת מה אני‬ ‫עושה פה‪ .‬אני לא מכירה פה אף אחת‪,‬‬ ‫והאוטובוס האחרון לתל אביב חלף‪-‬עבר‬ ‫לו‪ .‬אני תקועה כאן עד מחר בבוקר‪,‬‬ ‫לפחות‪.‬‬ ‫יהודה היה אחד החברים הקרובים של‬ ‫החבר הראשון שלי‪ ,‬לפני ‪ 11‬שנה‪ .‬הייתי‬ ‫בת ‪ 16‬כשפגשתי את רועי‪ ,‬ביסקסואל‪-‬‬ ‫אוחצ’‪-‬פאג‪ ,‬שלפני שפגש אותי היה‬ ‫שנים רק עם בנים‪ .‬יהודה הוא הומו‪ .‬כל‬ ‫החברים של רועי היו הומואים‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫באותה תקופה אני הייתי הפאג‪-‬האג‬ ‫(כאילו ביסקסואלית היא בעצם‬ ‫סטרייטית)‪.‬‬ ‫אני ויהודה מנהלים שיחת אחרי‪-‬עשר‪-‬‬ ‫שנים מנומנמת‪ .‬מה נשמע? הכל טוב‪.‬‬ ‫אוניברסיטה? אוניברסיטה‪ .‬תל אביב?‬ ‫באר שבע‪ .‬הוא נותן לי פלייר של התא‬ ‫הפמיניסטי החדש‪.‬‬ ‫והוא אומר לי‪“ ,‬את יודעת שרועי נשוי‬ ‫עכשיו?”‬ ‫”כן”‪ ,‬אני אומרת‪“ ,‬ראיתי בפייסבוק‪.‬‬‫האמת היא שהייתי די בשוק”‪.‬‬ ‫”למה?”‬‫”מה‪ ,‬כי רועי היה כזה אומו”‪.‬‬‫”שטויות‪ .‬אני במשך שנים תמיד אמרתי‬‫לו שהוא בעצם סטרייט”‪.‬‬ ‫”סטרייט? מה פתאום? רועי תמיד‬‫הזדהה כביסקסואל‪”.‬‬ ‫”אבל הוא תמיד היה רק עם נשים‪ ,‬הוא‬‫אהב נשים‪ .‬הוא לא באמת רצה גברים‪”.‬‬ ‫”אבל הוא כן היה עם גברים‪ ,‬אז למה‬‫אתה אומר את זה?”‬ ‫”כי לדעתי הוא עשה את זה רק כדי‬‫למצוא חן בעיני החברים ההומואים שלו‪,‬‬ ‫כדי לעשות עליהם רושם”‪.‬‬ ‫”אוקיי‪ ,‬אז הרשה לי לבשר לך‪ ,‬בתור מי‬‫שהזדיינה איתו ‪ -‬הוא אהב גברים”‪.‬‬ ‫”אני לא מסכים‪ .‬אני עדין חושב שהוא‬‫סטרייט‪ .‬אבל מה זה כבר משנה עכשיו?‬ ‫הוא נשוי לאישה‪ .‬אני שואל אותו אם‬ ‫הוא עדין חושב על גברים‪ ,‬והוא אומר‬ ‫לי שלא”‪.‬‬ ‫”אז איך הוא מזדהה עכשיו?”‬‫‪”-‬נמשך לאשתו‪ ,‬וזהו”‪.‬‬

‫השיחה שלנו נקטעת‪ ,‬באות א‪/‬נשים‬ ‫להגיד לו שלום‪ .‬אני מוצאת את עצמי‬ ‫עומדת שם‪ ,‬לבד במסיבה בלילה הבאר‬ ‫שבעי הקר (וכמה פעמים הבטחתי‬ ‫לעצמי לא לבוא יותר למסיבות האלה)‪.‬‬ ‫מסתכלת סביב‪ ,‬וסביב‪ ,‬וסביב‪.‬‬ ‫הוא אפילו לא מבין מה הוא אמר‪ .‬הוא‬ ‫לא מבין את המחיקה‪ ,‬ומה שיחס כזה‬ ‫עושה לא‪/‬נשים‪ .‬אני חושבת על רועי‬ ‫ותוהה איך תשמע הגרסה שלו לאירועים‪.‬‬ ‫כנראה ששונה‪ .‬כנראה גם שונה משלי‪.‬‬ ‫ואני לא מבינה למה נפלתי למקומות‬ ‫האלה של “כן‪ ,‬הוא היה גם עם בנים”‬ ‫בתור הוכחה לביסקסואליות שלו‪ .‬כאילו‬ ‫יש ביסקסואליות יותר ופחות אמיתית‪,‬‬ ‫וכאילו זיונים או מערכות יחסים הם‬ ‫חותם ההכשר הביסקסואלי שלנו‪ .‬ואיך‬ ‫פשוט‪ ...‬לא היה לי כח להתחיל להתווכח‬ ‫על ביפוביה‪ .‬כי זה אדם שלא ראיתי עשר‬ ‫שנים‪ ,‬ואני בפאקינג באר שבע‪ ,‬ומה לי‬ ‫עכשיו להתעסק עם זה‪...‬‬ ‫כשאני חוזרת הביתה אני מתייגת אותו‬ ‫בפתק פייסבוק שלי‪“ ,‬מעט על ביפוביה”‪.‬‬ ‫סתם‪ ,‬אולי יענין אותו לקרוא‪...‬‬

‫‪ 2‬באותה מסיבה‪ ,‬לילך‪ ,‬החברה שלי‪,‬‬ ‫מדברת על הבמה ומודיעה שיש קהילה‬ ‫ביסקסואלית‪ ,‬יש אירועים ויש רשימת‬ ‫תפוצה‪ .‬ואחרי שהריעו לכל הודעה‪,‬‬ ‫מקבוצת תמיכה ללסביות דתיות ועד‬ ‫לקבוצת הקריאה הקווירית בבן גוריון‪,‬‬ ‫בקהל קול דממה דקה‪.‬‬

‫‪ 3‬תל אביב‪ ,‬בזאר בגדים במרכז הגאה‪.‬‬ ‫בחדר נמצאות לסביות‪ ,‬ביסקסואליות‪/‬‬ ‫ים וטרנסים‪ ,‬מדברות‪ ,‬מודדות בגדים‪,‬‬ ‫נהנות ביחד בחברה טובה‪ .‬לאחר מכן‬ ‫כמה מאיתנו יושבות למטה בבית הקפה‬ ‫של המרכז‪ .‬הרבה לסביות סביב השולחן‪,‬‬ ‫שתי ביסקסואליות‪ ,‬ושיחה שנמשכת‬ ‫שעה‪ ,‬או שעה וחצי‪ ,‬או יותר‪ .‬אני לא‬ ‫סופרת‪ ,‬כי אני יושבת שם בין שתי חברות‬ ‫(אחת לימיני‪ ,‬שניה לשמאלי)‪ .‬את שאר‬ ‫המעגל אני מכירה‪ ,‬אבל הן לא חברות‬ ‫שלי‪ .‬הן לא במעגל שלי ואני לא במעגל‬ ‫שלהן‪ .‬רוב הזמן אני לא חלק מהשיחה‪.‬‬ ‫אף אחת לא פונה אלי‪ .‬גם אני לא פונה‬ ‫לאף אחת‪.‬‬ ‫לאחר זמן‪ ,‬הבזאר מסתיים‪ .‬א‪/‬נשים‬ ‫יוצאות החוצה‪ ,‬ובשולחן מתגבש לו‬ ‫גוש ביסקסואלי‪ ,‬שמדבר על נושאים‬ ‫ביסקסואלים ופאנסקסואלים‪ .‬תוך ‪3‬‬ ‫דקות מתחילת השיחה‪ ,‬כל הלסביות‬ ‫שעד כה ישבו סביב השולחן קמות‬ ‫והולכות הביתה‪ .‬לא באופן הפגנתי‪ ,‬לא‬ ‫באופן מגעיל‪ .‬פשוט החליטו שהגיע הזמן‬ ‫לישון‪ ,‬ואמרו לילה טוב‪ .‬אחת נשארת‬ ‫לכמה דקות כדי לטעון שפאנסקסואליות‬ ‫וביסקסואליות “קל יותר לבלוע” מאשר‬ ‫הומוסקסואליות ולסביות‪ .‬את המשפט‬ ‫האחרון שלי בטיעון הנגד (“ההורים פשוט‬ ‫מניחים שאנחנו סטרייטיות‪ ,‬ברור שיהיה‬ ‫קל יותר לבלוע כי אין קבלה אמיתית של‬ ‫הזהות”) היא כבר לא שומעת‪.‬‬ ‫ואחרי כמה דקות‪ ,‬אני שמה לב שרק‬ ‫הביסקסואליות‪/‬ים נשארו‪.‬‬ ‫“תגידו‪ ,‬שמתן לב איך הברחנו את‬ ‫הלסביות?‪”...‬‬ ‫אני חוזרת הביתה בהרגשה שמותר לנו‬ ‫להיות ביסקסואליות כל עוד לא נדבר על‬ ‫זה‪ .‬אבל אני גם שמחה שיש לנו קהילה‬ ‫שעושה גושים בבתי קפה ומתחילה לדבר‬ ‫על ענייני הבי‪.‬‬


‫דף קהילה‬

‫קבוצות‪ ,‬פעילויות ומשאבים לקהילה הביסקסואלית‪/‬פאנסקסואלית‬ ‫קבוצה‬ ‫הקבוצה החברתית הביסקסואלית הבוגרת (מעל גיל ‪ )18‬נפגשת מדי שבועיים במרכז הקהילתי‬ ‫הגאה בתל אביב‪ .‬לפרטים ומידע ניתן לפנות לאליאור תירוש‪:‬‬ ‫‪coach@elior-tirosh.com / 052-3898128‬‬ ‫מסיבה‬ ‫מסי‪-‬בי‪ :‬מסיבה ביסקסואלית‪/‬פאנסקסואלית לכל המינים והמגדרים‪ ,‬עם מוזיקה‪ ,‬הופעות‪,‬‬ ‫א‪/‬נשים וחברות‪/‬ים‪ .‬לפרטים ועדכונים על המסיבות‪ ,‬חפשו בפייסבוק‪ :‬מסי‪-‬בי ‪.MESS-e-BI‬‬ ‫מפגש חברתי‬ ‫קופי בי‪ :‬מפגש חברתי באווירה ידידותית לבי‪ ,‬פאן וחברות‪/‬ים‪ ,‬מתקיים פעם בחודש בתל‬ ‫אביב‪ .‬לפרטים ועדכונים על המפגשים ניתן לשלוח מייל לכתובת‪,coffee.bii@gmail.com :‬‬ ‫או להצטרף לקבוצה בפייסבוק‪ :‬קופי בי ‪.Coffee bi‬‬ ‫מועדון סרטים‬ ‫מועדון הבי מוביז מתקיים מדי חודש ברוגטקה בר בתל אביב‪ .‬לפרטים ועדכונים על‬ ‫המפגשים‪ ,‬חפשו בפייסבוק‪ :‬בי מוביז‪.‬‬ ‫רשימות תפוצה‬ ‫‏‪http://groups.google.com/group/bi_il‬‬ ‫רשימת התפוצה האקטיביסטית‪ ,‬עם עדכונים‪ ,‬חדשות‪ ,‬דיונים ויוזמות הקשורות לקהילה שלנו‪.‬‬ ‫‪ http://groups.google.com/group/binews‬‏‬ ‫רשימת תפוצה בתדירות נמוכה‪ ,‬עם עדכונים וחדשות הקשורות לקהילה (ללא דיונים)‪.‬‬ ‫פורומים‬ ‫‏‪http://forums.gogay.co.il/forum.asp?fmid=21‬‬ ‫פורום ביסקסואלים באתר גוגיי‪.‬‬ ‫‏‪http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?ForumId=1452&r=1‬‬ ‫פורום ביסקסואלים בתפוז‪.‬‬ ‫‏‪http://igy.org.il/communities‬‬ ‫הפורומים של איגי (ובתוכם‪ :‬פורום ביסקסואלים)‪.‬‬ ‫בלוג‬ ‫‏‪bidyke.wordpress.com‬‬ ‫בלוג ביסקסואלי (של שירי)‪.‬‬


‫תודות‬ ‫לכל מי שתרמה והשקיעה מחשבה‪ ,‬זמן‪ ,‬רגש ואנרגיה לטובת הפנזין הזה‪:‬‬ ‫הכותבות‪/‬ים‪ :‬אג’לנטה‪ ,‬אורי‪ ,‬אלון‪ ,‬דנה ג‪ .‬פלג‪ ,‬יוסי ו‪ ,.‬לילך‪ ,‬ניר כץ ז”ל‪ ,‬נעומי שפרינגר‪,‬‬ ‫ענבר‪ ,‬עמית ק‪ ,.‬קמרון ל‪ ,.‬רון בלו‪ ,‬רעות סימן טוב‪ ,‬שירי ותומאס וינטרס‪.‬‬ ‫העורכות‪/‬ים והמגיהים‪/‬ות‪ :‬אורי‪ ,‬יודה‪ ,‬קמרון ושירי‪.‬‬ ‫המעצבות הגרפיות‪ :‬נוית‪ ,‬רעות‪ ,‬דויד ושירי‪.‬‬ ‫לקהילה הביסקסואלית‪/‬פאנסקסואלית המהממת‪ .‬אתן מדהימות ואני אוהבת אתכן‪.‬‬


Profile for Zines ME

שוברות את הכלים  

פנזין העוסק בקהילה הביסקסואלית שהודפס בספטמבר 2011. את האיסוף והעריכה עשתה שירי אייזנר ופאנורמה - קהילה בי ופאנסקסואלית פמיניסטית. ההנעה להו...

שוברות את הכלים  

פנזין העוסק בקהילה הביסקסואלית שהודפס בספטמבר 2011. את האיסוף והעריכה עשתה שירי אייזנר ופאנורמה - קהילה בי ופאנסקסואלית פמיניסטית. ההנעה להו...

Profile for maplegood
Advertisement